1
00:00:24,400 --> 00:00:27,445
‫כן, אנחנו יודעים. לא באנו להקרנה של 22:55!‬
‫-אוקיי.‬

2
00:00:27,445 --> 00:00:30,615
‫באנו להקרנה של 21:50!‬
‫-אפשר לדבר עם הממונה עלייך?‬

3
00:00:30,615 --> 00:00:33,117
‫אדוני, אמרתי לך שאנחנו סגורים.‬
‫-כן.‬

4
00:00:33,117 --> 00:00:36,120
‫כבר אמרת את זה.‬
‫אבל ביקשתי עוד זינפנדל לבן.‬

5
00:00:50,259 --> 00:00:51,844
‫אתה בטוח שאין כאן אף אחד?‬

6
00:01:54,574 --> 00:01:58,119
‫אני לא יודע. חזרתי הביתה ומצאתי אותם.‬

7
00:02:00,163 --> 00:02:02,123
‫את אמא ואבא שלי.‬

8
00:02:10,423 --> 00:02:13,676
‫תרדו לקרקע! יש עוד מישהו בפנים?‬

9
00:02:13,676 --> 00:02:15,428
‫אנחנו אלה שהתקשרנו.‬

10
00:02:16,220 --> 00:02:18,097
‫עוד מישהו בפנים?‬
‫-אנחנו התקשרנו.‬

11
00:02:18,097 --> 00:02:20,057
‫בסדר. קדימה.‬
‫-ההורים שלי מתו!‬

12
00:02:21,184 --> 00:02:23,144
‫משטרה! אנחנו נכנסים!‬

13
00:02:23,144 --> 00:02:25,271
‫תסתכל עליי. אני הבלש זולר.‬

14
00:02:25,271 --> 00:02:27,481
‫זה הבלש לינהאן. בסדר?‬

15
00:02:28,107 --> 00:02:29,775
‫ראית מישהו?‬
‫-לא.‬

16
00:02:29,775 --> 00:02:32,403
‫נכנסנו, והיה עשן בכל מקום.‬

17
00:02:32,403 --> 00:02:35,448
‫הזירה מאובטחת, שתי גופות!‬
‫-יש לך מושג מי עשה את זה?‬

18
00:02:35,448 --> 00:02:38,326
‫אבא שלי היה איש עסקים רב השפעה.‬

19
00:02:38,326 --> 00:02:40,912
‫היו לו עסקים עם‬
‫אנשים מפוקפקים לאורך השנים.‬

20
00:02:40,912 --> 00:02:42,371
‫זו הייתה המאפיה!‬

21
00:02:42,371 --> 00:02:43,331
‫כן!‬

22
00:02:44,332 --> 00:02:45,249
‫כן, אולי...‬

23
00:02:45,249 --> 00:02:46,167
‫אנג'ל!‬

24
00:02:46,167 --> 00:02:49,128
‫השוטר אנג'ל ייקח אתכם‬
‫לתחנה כדי למסור הצהרה.‬

25
00:02:49,128 --> 00:02:50,046
‫בסדר?‬

26
00:02:51,380 --> 00:02:52,215
‫אנג'ל...‬

27
00:03:00,932 --> 00:03:03,309
‫מה קורה? מה קרה?‬

28
00:03:03,309 --> 00:03:05,519
‫מישהו הרג את ההורים שלנו!‬
‫-מה?!‬

29
00:03:07,146 --> 00:03:08,356
‫אלוהים אדירים.‬

30
00:03:22,912 --> 00:03:26,916
‫רוצה להיות ראשון? כי אני הייתי הראשון...‬
‫-לא. אתה תהיה ראשון.‬

31
00:03:39,512 --> 00:03:42,223
‫תיעדנו את הווליום של הטלוויזיה?‬
‫-כן.‬

32
00:03:43,891 --> 00:03:44,976
‫אפשר לכבות אותה?‬

33
00:04:07,123 --> 00:04:09,125
‫הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא‬

34
00:04:10,543 --> 00:04:12,628
‫שהיה עשן בכל מקום,‬

35
00:04:15,339 --> 00:04:18,843
‫ופשוט התחלתי לצרוח.‬

36
00:04:20,594 --> 00:04:21,595
‫הם נראו כמו...‬

37
00:04:23,848 --> 00:04:24,682
‫הם‬

38
00:04:25,599 --> 00:04:27,059
‫הם לא נראו אמיתיים.‬

39
00:04:30,271 --> 00:04:35,276
‫ואז רצתי למעלה והתקשרתי למאמן הטניס שלי.‬
‫אני לא יודע למה.‬

40
00:04:35,943 --> 00:04:37,778
‫אבל לייל התקשר למשטרה.‬

41
00:04:38,487 --> 00:04:39,822
‫מה טמפרטורת הכבד?‬

42
00:04:39,822 --> 00:04:41,032
‫32.2 מעלות.‬

43
00:04:41,991 --> 00:04:45,786
‫כלומר, שעת המוות היא בערך תשע וחצי?‬
‫-עשר.‬

44
00:04:47,788 --> 00:04:49,373
‫מתי התקשרו למוקד החירום?‬

45
00:04:51,000 --> 00:04:52,209
‫ב-23:47.‬

46
00:04:52,835 --> 00:04:54,253
‫בערך אחרי שעתיים.‬

47
00:05:16,484 --> 00:05:21,030
‫לאבא שלי לא היו הרבה חברים בעסקים שלו.‬

48
00:05:23,532 --> 00:05:27,203
‫הוא תמיד אמר שהמאפיה תנסה לפגוע בו.‬

49
00:05:28,371 --> 00:05:29,830
‫הם אספו את כל התרמילים.‬

50
00:05:31,248 --> 00:05:33,918
‫אז אין דרך לדעת את הסדר שבו נורו היריות.‬

51
00:05:34,919 --> 00:05:37,296
‫זה די מרושל בתור חיסול של המאפיה, לא?‬

52
00:05:37,797 --> 00:05:38,839
‫רובי ציד?‬

53
00:05:40,883 --> 00:05:42,510
‫המאפיה לא הייתה הורגת אותה.‬

54
00:05:49,934 --> 00:05:51,977
‫רגע, הם מתים?‬

55
00:05:54,188 --> 00:05:55,689
‫אלוהים. הם מתים?‬

56
00:06:25,177 --> 00:06:29,640
‫אלא אם תגלו שנעלמו דברים מהבית,‬

57
00:06:29,640 --> 00:06:32,768
‫אז אבא שלי הוא בטח הסיבה‬

58
00:06:32,768 --> 00:06:34,645
‫שמשהו כזה קרה.‬

59
00:06:36,439 --> 00:06:37,565
‫למה אתה מתכוון בזה?‬

60
00:06:38,441 --> 00:06:43,070
‫רק שהוא עבד ב-RCA רקורדס,‬
‫ושהוא היה אדם חשוב מאוד.‬

61
00:06:44,155 --> 00:06:45,948
‫הוא באמת היה אבא נהדר, אבל‬

62
00:06:47,241 --> 00:06:50,077
‫הוא הלך לעבוד בחברה קטנה יותר, ו...‬

63
00:06:51,078 --> 00:06:53,289
‫ופשוט בא במגע עם...‬

64
00:06:54,999 --> 00:06:56,292
‫קבוצה ממש מפוקפקת.‬

65
00:07:01,464 --> 00:07:03,340
‫אבא שלי היה איש עסקים קשוח,‬

66
00:07:04,216 --> 00:07:07,761
‫והוא תמיד דרש ממך יותר. יותר ויותר ויותר.‬

67
00:07:09,930 --> 00:07:11,974
‫הוא היה אדם שהאמין בשורה התחתונה.‬

68
00:07:24,069 --> 00:07:26,071
‫השוטר אנג'ל יסיע אתכם הביתה עכשיו.‬

69
00:07:44,256 --> 00:07:46,592
‫אחד מהם אמר שהחדר היה מלא עשן‬

70
00:07:46,592 --> 00:07:49,929
‫כשהם נכנסו שעתיים אחרי שהיריות נורו.‬

71
00:07:51,430 --> 00:07:53,098
‫למרות שהחלון מנופץ?‬

72
00:08:28,842 --> 00:08:29,969
‫אני אגמור את אמא.‬

73
00:08:47,903 --> 00:08:49,947
‫תסלח לי. אתה לא יכול להיכנס לרכב.‬

74
00:08:49,947 --> 00:08:52,783
‫אני רק צריך לקחת את מחבט הטניס שלי.‬
‫-היי!‬

75
00:08:52,783 --> 00:08:55,661
‫תתרחקו משם, בבקשה.‬
‫-יש לו שיעור טניס אחר כך.‬

76
00:08:55,661 --> 00:08:58,330
‫אני צריך שתיכנסו לבית איתי.‬

77
00:08:58,330 --> 00:09:00,249
‫רק כדי לראות אם משהו חסר.‬

78
00:09:04,420 --> 00:09:05,254
‫אוקיי.‬

79
00:09:10,301 --> 00:09:12,261
‫נראה שכל התכשיטים של אמא שלי כאן.‬

80
00:09:43,167 --> 00:09:45,502
‫אני כבר חוזר. אני צריך ללכת לשירותים.‬

81
00:10:01,310 --> 00:10:04,271
‫היי, הבלש אמר שזה בסדר‬
‫אם רק אקח את תיק הטניס שלי.‬

82
00:10:30,214 --> 00:10:31,298
‫תודה, אדוני השוטר.‬

83
00:10:40,557 --> 00:10:46,980
‫- מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז -‬

84
00:10:48,649 --> 00:10:52,945
‫שריינו את תיאטרון גילדת הבמאים‬
‫לטקס הזיכרון ביום שישי‬

85
00:10:53,445 --> 00:10:57,950
‫רק כדי להדגיש שאביכם היה‬
‫עמוד תווך בלייב אנטרטיינמנט.‬

86
00:10:57,950 --> 00:11:00,285
‫אריק ואני רוצים לשאת דברים אם זה בסדר.‬

87
00:11:00,285 --> 00:11:02,746
‫יש לי כמה רעיונות איך שזה יהיה ממש מרגש,‬

88
00:11:02,746 --> 00:11:04,289
‫רק עם מוזיקה וכאלה.‬

89
00:11:04,289 --> 00:11:05,332
‫כמובן.‬

90
00:11:06,041 --> 00:11:09,628
‫עכשיו, חבר'ה, כדאי שנדבר קצת על כסף.‬

91
00:11:09,628 --> 00:11:12,089
‫אני יודע שאתם תקבלו את ביטוח החיים שלו,‬

92
00:11:12,089 --> 00:11:16,510
‫ואף שאני לא בקיא‬
‫ביחס לתוכן הצוואה של חוזה,‬

93
00:11:17,428 --> 00:11:21,181
‫אני מתאר לעצמי‬
‫שאתם עומדים לקבל ירושה כלשהי.‬

94
00:11:21,181 --> 00:11:26,019
‫נתנו לכם כל דבר שאי פעם רק רציתם כל חייכם.‬

95
00:11:26,520 --> 00:11:27,938
‫כל דבר, פשוטו כמשמעו.‬

96
00:11:27,938 --> 00:11:28,856
‫בבקשה.‬

97
00:11:28,856 --> 00:11:34,111
‫ואז אתם הולכים ושודדים בתים של אנשים.‬
‫-אבא, אני יכול להסביר...‬

98
00:11:34,111 --> 00:11:39,199
‫יש גבולות מסוימים שלא עוברים,‬
‫ואם כן, יש לכך השלכות.‬

99
00:11:39,199 --> 00:11:42,161
‫אתם מוצאים את עצמכם בחוץ.‬
‫-אתם יודעים מה הבעיה?‬

100
00:11:42,786 --> 00:11:45,622
‫הבעיה היא שאנחנו משתדלים‬
‫לתת לכם הכול, אבל עכשיו...‬

101
00:11:46,957 --> 00:11:48,375
‫עכשיו לא תקבלו כלום.‬

102
00:11:50,753 --> 00:11:53,547
‫כי שניכם... אתם שומעים אותי?‬

103
00:11:53,547 --> 00:11:56,884
‫שניכם מנושלים מהצוואה המזוינת, הבנתם?‬

104
00:11:56,884 --> 00:11:58,886
‫וזה נעשה. אז בהצלחה, ילדים.‬

105
00:11:59,636 --> 00:12:00,596
‫תדאגו לעצמכם.‬

106
00:12:06,477 --> 00:12:09,855
‫אנחנו באבל. לא ממש היה לי זמן‬
‫לחשוב על דברים כאלה.‬

107
00:12:09,855 --> 00:12:14,151
‫זה עלול לקחת הרבה זמן, זו כוונתי.‬
‫אני יודע שיש לכם כרטיסי אשראי.‬

108
00:12:14,151 --> 00:12:17,905
‫כרגע אנחנו דואגים בעיקר לביטחונכם,‬
‫וזה עלול להיות עניין יקר.‬

109
00:12:17,905 --> 00:12:19,114
{\an8}‫- חוזה מננדז‬
‫מנכ"ל -‬

110
00:12:19,114 --> 00:12:21,241
‫הנה, רבותיי, בואו נדבר על זה.‬

111
00:12:22,576 --> 00:12:25,370
‫אם זו הייתה המאפיה,‬
‫הם עלולים לנסות לפגוע בכם.‬

112
00:12:25,370 --> 00:12:29,750
‫ולכן לייב תספק לשניכם הגנה מסביב לשעון.‬

113
00:12:29,750 --> 00:12:31,084
‫כאילו שומרי ראש?‬

114
00:12:31,084 --> 00:12:33,629
‫כן, זה נראה לעניין לאור המצב.‬

115
00:12:34,129 --> 00:12:37,633
‫מה לגבי תחבורה?‬
‫-יש לכם את הלימוזינה.‬

116
00:12:38,342 --> 00:12:39,760
‫כן, אבל בשביל שנינו.‬

117
00:12:41,470 --> 00:12:45,182
‫אתם מבקשים לימוזינה שנייה?‬
‫-כן, זה יהיה נהדר.‬

118
00:12:45,182 --> 00:12:47,768
‫שומר הראש, הוא גם יוכל לעשות סידורים,‬

119
00:12:47,768 --> 00:12:49,937
‫לקפוץ לפינק דוט אם נצטרך, או...‬

120
00:12:49,937 --> 00:12:52,397
‫לא, זה יותר כמו עוזר.‬

121
00:12:52,397 --> 00:12:54,399
‫כן, אז גם שניים כאלה.‬

122
00:12:56,819 --> 00:12:57,653
‫ו...‬

123
00:12:58,737 --> 00:13:00,113
‫אני פשוט סקרן.‬

124
00:13:01,532 --> 00:13:04,910
‫המשטרה עדכנה אתכם ביחס לקצות חוט, או...‬

125
00:13:04,910 --> 00:13:07,913
‫כן. יש תיאוריות לגבי‬
‫מי יכול היה לעשות את זה?‬

126
00:13:09,748 --> 00:13:12,626
‫טוב, נשמע שיש להם קצה חוט.‬

127
00:13:15,671 --> 00:13:19,800
‫הייתה מכונית האצ'בק לבנה‬
‫בבית שלכם בליל הרצח,‬

128
00:13:19,800 --> 00:13:24,972
‫שתואמת לזו שנמצאה בבית‬
‫של איזה מפיק פורנו בוואלי.‬

129
00:13:24,972 --> 00:13:27,516
‫הבחור נורה תשע פעמים.‬

130
00:13:32,813 --> 00:13:37,276
‫וואו. כן, אז התיק סגור. נכון?‬
‫-לא נראה לי שזה צירוף מקרים.‬

131
00:13:37,276 --> 00:13:40,988
‫פיטר, אם זה המצב, אסור לנו‬
‫להמשיך לגור בבית. זה לא בטוח.‬

132
00:13:40,988 --> 00:13:44,575
‫אריק ואני צריכים להיות במקום בטוח.‬
‫-כמובן. אנחנו מארגנים...‬

133
00:13:44,575 --> 00:13:45,909
‫מלון בל אייר.‬

134
00:13:49,162 --> 00:13:52,040
‫- מלון בל אייר -‬

135
00:14:01,550 --> 00:14:04,344
‫היי. אני רוצה להזמין שירות חדרים, בבקשה.‬

136
00:14:04,845 --> 00:14:07,764
‫כן, אני רוצה טוסט גבינה ו...‬

137
00:14:10,183 --> 00:14:11,768
‫כן, לא. מי ברז זה בסדר.‬

138
00:14:12,477 --> 00:14:13,812
‫אתה רוצה משהו?‬

139
00:14:16,231 --> 00:14:17,190
‫תן לי את הטלפון.‬

140
00:14:18,066 --> 00:14:20,903
‫רק רגע. הזמנת עכשיו טוסט גבינה ומים מהברז?‬

141
00:14:22,070 --> 00:14:22,905
‫כן.‬

142
00:14:24,698 --> 00:14:25,908
‫כמה שרימפסים יש לכם?‬

143
00:14:27,034 --> 00:14:28,118
‫כאילו, מספר אמיתי.‬

144
00:14:30,078 --> 00:14:32,623
‫כאילו, מספיק בשביל להכין‬
‫כמה שרימפס קוקטייל?‬

145
00:14:33,874 --> 00:14:36,793
‫נהדר. אני רוצה שני תריסרי שרימפס קוקטייל,‬
‫בלי זנב,‬

146
00:14:36,793 --> 00:14:40,213
‫ואני רוצה ארגז, לא בקבוק, ארגז של פרייה!‬

147
00:14:40,213 --> 00:14:41,256
‫יש לכם פרייה?‬

148
00:14:42,382 --> 00:14:43,759
‫יש לכם! אוקיי, מעולה!‬

149
00:14:43,759 --> 00:14:45,928
‫תזרזו את זה, ותחייבו את החדר. תודה.‬

150
00:14:46,887 --> 00:14:50,390
‫לייל, אנחנו חייבים להיות‬
‫קצת יותר זהירים עם הכסף.‬

151
00:14:50,390 --> 00:14:52,976
‫מה עם הצוואה?‬
‫-אתה לא מבין!‬

152
00:14:52,976 --> 00:14:55,646
‫עשינו את זה. אנחנו פאקינג עשינו את זה.‬

153
00:14:57,189 --> 00:14:58,023
‫אוקיי?‬

154
00:14:58,523 --> 00:14:59,775
‫היו לנו חיים מסוימים.‬

155
00:15:00,651 --> 00:15:03,278
‫והחלטנו שלא נסבול את זה יותר.‬

156
00:15:03,278 --> 00:15:06,698
‫רצינו יותר, אז עשינו מה שהיינו חייבים,‬
‫קיבלנו החלטה!‬

157
00:15:06,698 --> 00:15:09,952
‫ועכשיו יש לנו את זה!‬
‫יש לנו את החיים האלה. כן.‬

158
00:15:10,661 --> 00:15:13,163
‫ואנחנו בחיים לא נסתכל לאחור.‬

159
00:15:13,163 --> 00:15:15,958
‫אז החל מרגע זה,‬

160
00:15:17,709 --> 00:15:20,337
‫אנחנו נדרוש יותר מהחיים,‬
‫וזה אומר כמה דברים.‬

161
00:15:20,337 --> 00:15:24,883
‫ובראש ובראשונה, זה אומר‬
‫שאתה לא שותה יותר מים מהברז, אריק!‬

162
00:15:26,051 --> 00:15:28,053
‫אנחנו רשומים בצוואה הזו? סביר שלא.‬

163
00:15:28,053 --> 00:15:30,097
‫אז נמצא את הצוואה, ונשמיד אותה,‬

164
00:15:30,097 --> 00:15:32,683
‫אבל עד אז אנחנו נחיה הכי טוב שאפשר.‬

165
00:15:34,184 --> 00:15:35,060
‫אוקיי?‬

166
00:15:35,644 --> 00:15:37,688
‫ואנחנו בחיים לא נחזור.‬

167
00:15:38,772 --> 00:15:39,648
‫בחיים לא!‬

168
00:16:14,641 --> 00:16:15,475
‫את זה...‬

169
00:16:15,475 --> 00:16:16,518
‫- רולקס -‬

170
00:16:16,518 --> 00:16:19,062
‫את זה ואת זה.‬

171
00:16:22,065 --> 00:16:23,400
‫אני אקח את שלושת אלה.‬

172
00:16:32,325 --> 00:16:34,536
‫תני לי עשר מאלה, עשר מאלה ועשר כזאת.‬

173
00:16:36,413 --> 00:16:37,247
‫עוד.‬

174
00:16:39,708 --> 00:16:40,542
‫עוד.‬

175
00:16:44,588 --> 00:16:46,590
‫כן, בן זונה! כן!‬

176
00:16:46,590 --> 00:16:50,218
‫אתה קונה את המכנסיים האלה בכל הצבעים.‬
‫אתה רואה את זה?‬

177
00:16:50,218 --> 00:16:51,136
‫היי!‬

178
00:16:51,928 --> 00:16:54,931
‫מארק הפרנאן. נעים מאוד.‬
‫-כן. גם לי.‬

179
00:16:57,434 --> 00:16:58,435
‫כן!‬

180
00:17:07,444 --> 00:17:09,362
‫קדימה!‬

181
00:17:09,362 --> 00:17:10,405
‫עד הסוף!‬

182
00:17:11,198 --> 00:17:12,074
‫כן!‬

183
00:17:34,471 --> 00:17:37,516
‫אז מה מצבנו בתיק מננדז?‬

184
00:17:37,516 --> 00:17:39,684
‫קבענו עוד כמה ראיונות.‬

185
00:17:39,684 --> 00:17:41,770
‫כמה בני משפחה, חברים של המשפחה.‬

186
00:17:41,770 --> 00:17:44,564
‫כמה שותפים עסקיים של חוזה מננדז,‬

187
00:17:44,564 --> 00:17:46,858
‫ואנחנו בודקים כמה כיווני חקירה חדשים.‬

188
00:17:46,858 --> 00:17:49,027
‫אבל אנחנו קרובים יותר לביצוע מעצר?‬

189
00:17:49,528 --> 00:17:52,072
‫לא. לא בשלב זה, המפקד.‬

190
00:17:53,031 --> 00:17:54,699
‫טוב, זה צריך להשתנות.‬

191
00:17:55,659 --> 00:17:57,327
‫ברור לכם מה קורה בעיר הזאת?‬

192
00:17:57,994 --> 00:18:01,164
‫דפקו כדור בראש לזוג נחמד אצלם בבית‬

193
00:18:01,164 --> 00:18:03,208
‫בערב שקט של יום ראשון.‬

194
00:18:03,875 --> 00:18:06,628
‫דברים כאלה לא קורים בבוורלי הילס.‬

195
00:18:06,628 --> 00:18:08,046
‫אנחנו לא בקומפטון.‬

196
00:18:08,922 --> 00:18:12,717
‫לאחר רצח הזוג מננדז,‬
‫לבנים עשירים נתקפים בהלה.‬

197
00:18:12,717 --> 00:18:16,721
‫הם פרנואידים. הם לא מרגישים בטוחים,‬
‫וחוששים שהם יהיו הבאים בתור.‬

198
00:18:17,514 --> 00:18:19,641
‫הם שוכרים אבטחה משלהם‬

199
00:18:19,641 --> 00:18:22,602
‫כי הם מפחדים שהמשטרה לא יכולה להגן עליהם.‬

200
00:18:22,602 --> 00:18:26,898
‫חוץ מזה, התקשורת דורשת מאיתנו תשובות.‬
‫אני יודע שאתם מודעים לזה.‬

201
00:18:27,566 --> 00:18:31,069
‫חדשות מקומיות וארציות,‬
‫הארד קופי, אינסייד אדישן.‬

202
00:18:31,069 --> 00:18:33,780
‫ובכל יום שהחקירה הזאת נותרת לא מפוענחת,‬

203
00:18:33,780 --> 00:18:38,160
‫הלחץ גובר יותר ויותר,‬
‫התיק תופח יותר ויותר,‬

204
00:18:38,160 --> 00:18:41,371
‫ואנחנו נראים יותר ויותר גרוע.‬

205
00:18:42,205 --> 00:18:45,584
‫למען האמת, המפכ"ל גייטס‬
‫התקשר אליי לפני כמה ימים.‬

206
00:18:46,710 --> 00:18:49,880
‫הוא אמר שאנחנו נראים כמו אידיוטים.‬

207
00:18:51,381 --> 00:18:55,260
‫הוא שאל אותי למה אנחנו‬
‫לא מצליחים לפענח את פרשת מננדז,‬

208
00:18:55,260 --> 00:18:59,598
‫ובכל זאת יש לנו זמן‬
‫להתנהג בגסות כלפי ז'ה ז'ה גאבור.‬

209
00:18:59,598 --> 00:19:01,558
{\an8}‫- משטרה -‬

210
00:19:02,767 --> 00:19:04,144
‫צאי מהרכב, מיס גאבור.‬

211
00:19:05,729 --> 00:19:08,356
‫הלוחיות והרישיון שלך לא בתוקף. צאי מהרכב.‬

212
00:19:08,356 --> 00:19:11,109
‫זה טיפשי. אני מאחרת לארוחת הצהריים שלי.‬

213
00:19:11,860 --> 00:19:13,111
‫לעזאזל. אני נוסעת.‬

214
00:19:13,945 --> 00:19:15,572
‫את לא יכולה סתם לנסוע.‬

215
00:19:15,572 --> 00:19:18,742
‫אתם מודעים לכך‬
‫שהעיתונות הבינלאומית מסקרת את זה?‬

216
00:19:19,701 --> 00:19:22,287
‫הם קוראים לזה,‬
‫"הסטירה שהדהדה ברחבי העולם".‬

217
00:19:23,496 --> 00:19:27,500
‫עם ז'ה ז'ה מחד, ורצח הזוג מננדז מאידך,‬
‫אנחנו נראים כלא יוצלחים.‬

218
00:19:28,543 --> 00:19:32,130
‫אם זה לא ישתנה,‬
‫אנחנו לא רק ניראה כמו בדיחה.‬

219
00:19:32,130 --> 00:19:33,798
‫כולנו נפוטר.‬

220
00:19:35,217 --> 00:19:36,218
‫מה שאומר‬

221
00:19:36,718 --> 00:19:39,512
‫שאנחנו צריכים לספק תוצאות בתיק מננדז.‬

222
00:19:40,263 --> 00:19:41,181
‫עכשיו.‬

223
00:19:43,433 --> 00:19:44,309
‫ברור?‬

224
00:19:45,143 --> 00:19:45,977
‫ברור.‬

225
00:19:47,437 --> 00:19:48,355
‫טוב.‬

226
00:19:48,355 --> 00:19:49,272
‫לכו.‬

227
00:19:54,778 --> 00:19:57,447
‫ההוצאות יצאו משליטה.‬
‫-אלה דברים שאנחנו צריכים.‬

228
00:19:57,447 --> 00:20:00,116
‫תוכל להגדיר "יצאו שליטה"? זה ממש מעורפל.‬

229
00:20:00,116 --> 00:20:02,744
‫ההורים שלי, שהם מתים עכשיו,‬

230
00:20:02,744 --> 00:20:06,456
‫חינכו אותנו לצפות לרמת חיים מסוימת.‬

231
00:20:06,456 --> 00:20:09,125
‫כן, אבל מאיפה הכסף אמור להגיע?‬

232
00:20:10,001 --> 00:20:11,294
‫אתה צוחק?‬

233
00:20:12,170 --> 00:20:14,339
‫מהירושה שלנו, שאנחנו מבזבזים עכשיו.‬

234
00:20:14,339 --> 00:20:17,550
‫אמא ואבא שלי תמיד הצהירו‬
‫שאנחנו נקבל כל מה שיש להם.‬

235
00:20:19,177 --> 00:20:20,011
‫מה?‬

236
00:20:20,679 --> 00:20:21,763
‫אתה בטוח בזה?‬

237
00:20:21,763 --> 00:20:24,224
‫כמובן שאני בטוח בזה.‬
‫-אתה לא בטוח?‬

238
00:20:24,224 --> 00:20:26,893
‫עלינו לחכות לקריאת הצוואה.‬

239
00:20:26,893 --> 00:20:29,521
‫והצוואה הזאת לא נמצאת כאן ברשותך?‬

240
00:20:30,021 --> 00:20:32,065
‫לא, חוזה החזיק אותה במקום אחר.‬

241
00:20:33,525 --> 00:20:34,359
‫איפה היא?‬

242
00:20:34,359 --> 00:20:36,820
‫אנחנו עוסקים כרגע בחיפוש אחריה.‬

243
00:20:36,820 --> 00:20:38,738
‫עלינו לחכות עד שדודכם,‬

244
00:20:38,738 --> 00:20:41,700
‫שהוא המוציא לפועל...‬
‫-אולי אתה לא זוכר...‬

245
00:20:43,660 --> 00:20:45,412
‫אבל ההורים שלנו נרצחו.‬

246
00:20:48,373 --> 00:20:49,916
‫אז אנחנו מנסים‬

247
00:20:50,709 --> 00:20:53,420
‫לבזבז כסף כדי להרגיש קצת שמחה?‬

248
00:20:55,088 --> 00:20:56,047
‫כן.‬

249
00:20:56,840 --> 00:20:57,841
‫כן, אולי.‬

250
00:20:59,718 --> 00:21:01,136
‫אתה יכול להאשים אותנו?‬

251
00:21:01,636 --> 00:21:03,013
‫ירו להם בפרצוף.‬

252
00:21:03,013 --> 00:21:07,225
‫אני מצטער. לא התכוונתי להיות חסר רגישות.‬

253
00:21:08,184 --> 00:21:11,938
‫בואו פשוט נהיה זהירים עם הבזבוזים,‬

254
00:21:11,938 --> 00:21:16,443
‫כלומר, כשהדוד שלכם יגיע,‬
‫והצוואה תימצא ותיקרא,‬

255
00:21:16,443 --> 00:21:17,736
‫נהיה יותר חכמים.‬

256
00:21:18,570 --> 00:21:20,864
‫הבגדים והשעונים, זה בסדר.‬

257
00:21:22,032 --> 00:21:23,408
‫אדאג להעביר קצת כספים.‬

258
00:21:32,334 --> 00:21:33,293
‫מה?‬

259
00:21:33,293 --> 00:21:35,045
‫אבא היה רציני, לייל.‬

260
00:21:35,045 --> 00:21:37,964
‫לא נקבל כלום‬
‫כשהם ימצאו את הצוואה ויקראו אותה.‬

261
00:21:37,964 --> 00:21:40,717
‫כבר אמרת את זה, וצדקת.‬
‫-אתה מוכן להפסיק עם זה?‬

262
00:21:41,301 --> 00:21:42,135
‫בבקשה?‬

263
00:21:43,553 --> 00:21:45,972
‫תקשיב. לך ולי אין שום סיבה לדאוג.‬

264
00:21:47,098 --> 00:21:49,267
‫עניין הצוואה הזה לא יהווה בעיה.‬

265
00:21:49,267 --> 00:21:51,561
‫כן, אבל איך אנחנו יודעים את זה, לייל?‬

266
00:21:52,145 --> 00:21:54,105
‫אנחנו אפילו לא יודעים איפה היא.‬

267
00:21:56,358 --> 00:21:57,192
‫ברור שכן.‬

268
00:22:00,236 --> 00:22:02,364
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע.‬

269
00:22:05,784 --> 00:22:06,785
‫ארבע...‬

270
00:22:07,410 --> 00:22:10,705
‫לא! תפסיק!‬
‫-על מה אתה מדבר? אנחנו חייבים לפתוח אותה.‬

271
00:22:10,705 --> 00:22:13,166
‫כן, כי זה ממש לא מעורר חשד, נכון?‬

272
00:22:13,166 --> 00:22:14,709
‫לפרוץ את הכספת של אבא?‬

273
00:22:14,709 --> 00:22:19,464
‫אנחנו חייבים להיות חכמים בקשר לזה.‬
‫-טוב. בסדר. יש לנו אפשרות אחרת?‬

274
00:22:26,471 --> 00:22:27,347
‫הלו?‬

275
00:22:27,347 --> 00:22:29,265
‫בילי, זה אריק מננדז.‬

276
00:22:30,016 --> 00:22:30,850
‫אריק?‬

277
00:22:31,935 --> 00:22:34,521
‫אלוהים. מה שלומך? שמעתי על...‬

278
00:22:34,521 --> 00:22:37,273
‫כן. אבא שלך עדיין עורך דין לענייני ירושה?‬

279
00:22:38,608 --> 00:22:39,818
‫כן.‬

280
00:22:39,818 --> 00:22:40,777
‫למה?‬

281
00:22:41,903 --> 00:22:45,448
‫רוצה לדבר איתו?‬
‫-אנחנו בדרך לאכול בצ'ין צ'ין. נגיע אחר כך.‬

282
00:22:50,203 --> 00:22:54,207
‫אמרת שאתה תמיד שוכר אנשים שיפתחו כספות‬
‫כשאתה לא יודע את הצופן.‬

283
00:22:54,207 --> 00:22:57,335
‫אבל האם מישהו מכם‬
‫הוא המוציא לפועל של העיזבון?‬

284
00:22:57,335 --> 00:23:00,922
‫אני הגבר בבית.‬
‫-הדוד שלנו הוא המוציא לפועל.‬

285
00:23:00,922 --> 00:23:03,633
‫הוא מגיע בטיסה מחר, וגם שאר המשפחה שלנו.‬

286
00:23:03,633 --> 00:23:08,430
‫למיטב הבנתנו, נדרשת נוכחות של עורך דין‬
‫כדי לפתוח את הכספת מסיבות משפטיות.‬

287
00:23:08,430 --> 00:23:10,181
‫כן, זו חובה.‬
‫-לכן התקשרנו.‬

288
00:23:10,181 --> 00:23:14,185
‫בסדר. אז בואו נתקשר אליו,‬
‫ונקבל את רשותו לשכור מישהו שיפתח אותה.‬

289
00:23:14,185 --> 00:23:15,103
‫מה?‬

290
00:23:18,148 --> 00:23:21,151
‫אני לא יכול לעשות את זה‬
‫ללא הסכמת המוציא לפועל.‬

291
00:23:21,151 --> 00:23:22,652
‫או שרישיוני עלול להישלל.‬

292
00:23:22,652 --> 00:23:25,155
‫בסדר. נתקשר למנעולן, כפי שרציתי מלכתחילה,‬

293
00:23:25,155 --> 00:23:26,322
‫אבל אמרת שלא.‬

294
00:23:26,322 --> 00:23:29,075
‫כן. כי אם הכספת תיפרץ,‬
‫יהיה לנו עסק עם המשטרה.‬

295
00:23:29,075 --> 00:23:31,953
‫נפתח אותה בעצמנו. תודה.‬
‫-אסור לי להרשות לכם.‬

296
00:23:33,830 --> 00:23:37,750
‫אני מחויב מבחינה חוקית‬
‫לספר למוציא לפועל שמשהו כזה קרה.‬

297
00:23:37,750 --> 00:23:41,171
‫למעשה, הכספת צריכה להישאר כאן הלילה.‬

298
00:23:50,013 --> 00:23:52,974
‫אל תוריד ממנה את העיניים. הבנת אותי?‬

299
00:23:54,434 --> 00:23:58,146
‫למה אני צריך להישאר איתה?‬
‫-כי זה היה הרעיון שלך. הוא חבר שלך.‬

300
00:23:58,146 --> 00:24:00,523
‫חכה רגע. לאן אתה הולך?‬

301
00:24:00,523 --> 00:24:02,859
‫לצ'יזקייק פקטורי. אני נפגש עם ג'יימי.‬

302
00:24:08,698 --> 00:24:10,700
‫אתה בטוח שתרגיש בנוח כאן?‬

303
00:24:10,700 --> 00:24:13,077
‫אני בסדר. לילה טוב, גברת רייט.‬

304
00:24:42,607 --> 00:24:44,692
‫אמרת שהכספת בחניה?‬
‫-כן.‬

305
00:24:47,278 --> 00:24:50,031
‫תודה שבאת, קרלוס.‬
‫-אני מצטער, חבר.‬

306
00:24:51,741 --> 00:24:53,076
‫אני כל כך מצטער.‬

307
00:24:58,915 --> 00:25:00,166
‫התגעגעתי לבחורים שלי.‬

308
00:25:01,167 --> 00:25:02,001
‫אני אוהב אותך.‬

309
00:25:10,134 --> 00:25:10,969
‫הכספת פתוחה.‬

310
00:25:12,011 --> 00:25:12,887
‫טוב.‬

311
00:25:14,055 --> 00:25:14,931
‫אתם מוכנים?‬

312
00:25:15,682 --> 00:25:17,100
‫בואו נעשה את זה.‬

313
00:25:18,601 --> 00:25:20,728
‫לא, אני רוצה להיכנס קודם לבד.‬

314
00:25:21,563 --> 00:25:23,898
‫לייל, כולנו צריכים להיות שם.‬

315
00:25:23,898 --> 00:25:26,234
‫כן. אני המוציא לפועל של העיזבון...‬

316
00:25:26,234 --> 00:25:28,820
‫זה לא מה שרציתי, אבל ככה זה.‬

317
00:25:29,404 --> 00:25:31,906
‫כולנו יודעים שלאבא שלי היו חברות.‬

318
00:25:32,657 --> 00:25:35,368
‫אני רק רוצה לוודא שאין...‬

319
00:25:37,328 --> 00:25:38,955
‫צילומים מלוכלכים או משהו,‬

320
00:25:38,955 --> 00:25:42,292
‫כי אני לא רוצה שאמא שלי‬
‫תעבור השפלה נוספת, דוד בריאן.‬

321
00:25:43,585 --> 00:25:47,130
‫אז אני איכנס לשם, ואני אעיף מבט,‬

322
00:25:47,130 --> 00:25:49,757
‫ואני מיד אצא החוצה. אוקיי?‬

323
00:25:49,757 --> 00:25:51,467
‫קדימה.‬
‫-בסדר, כן.‬

324
00:26:17,201 --> 00:26:18,953
‫לא ראיתי שם צוואה.‬

325
00:26:18,953 --> 00:26:20,038
‫מה?‬
‫-מה?‬

326
00:26:21,372 --> 00:26:22,915
‫אתה בטוח?‬
‫-כן.‬

327
00:26:22,915 --> 00:26:26,252
‫אתם יכולים להסתכל בעצמכם,‬
‫אבל לא ראיתי שום צוואה.‬

328
00:26:50,109 --> 00:26:51,194
‫היי, פלור!‬
‫-לייל!‬

329
00:26:51,194 --> 00:26:53,237
‫ג'יימי שכחה סוודר...‬
‫-מצאתי את זה!‬

330
00:26:59,118 --> 00:26:59,994
‫אריק!‬

331
00:27:00,620 --> 00:27:02,288
‫מה?‬
‫-תראה מה פלור מצאה.‬

332
00:27:02,288 --> 00:27:03,915
‫מה זה?‬
‫-בארון.‬

333
00:27:11,881 --> 00:27:12,965
‫אנחנו מקבלים הכול.‬

334
00:27:14,300 --> 00:27:15,426
‫הם השאירו לנו הכול.‬

335
00:27:32,026 --> 00:27:38,282
‫"אני מוריש ומנחיל לאשתי, מרי לואיז מננדז,‬

336
00:27:39,033 --> 00:27:41,369
‫"ובמקרה של פטירתה,‬

337
00:27:42,912 --> 00:27:46,833
‫"כל נכסיי יחולקו באופן שווה‬

338
00:27:47,875 --> 00:27:48,710
‫"בין...‬

339
00:27:51,462 --> 00:27:52,380
‫"בניי,‬

340
00:27:54,215 --> 00:27:55,717
‫"ג'וזף לייל מננדז‬

341
00:27:57,176 --> 00:27:59,679
‫"ואריק גיילן מננדז."‬

342
00:28:07,520 --> 00:28:10,857
‫זה ממכתב שאבא שלי כתב לי‬

343
00:28:11,858 --> 00:28:12,775
‫לפני זמן לא רב.‬

344
00:28:14,819 --> 00:28:19,449
‫"לייל, כפי שאתה אולי יודע,‬
‫המשפחה היא הדבר החשוב ביותר בחיי.‬

345
00:28:20,950 --> 00:28:22,910
‫"ואני מקווה שהיא תהיה גם בחייך."‬

346
00:28:22,910 --> 00:28:25,079
‫מיסטר באפלו יכול להיות הצלחה ענקית.‬

347
00:28:26,205 --> 00:28:27,540
‫גדולה יותר מ-TCBY.‬

348
00:28:28,708 --> 00:28:31,836
‫אני צריך רק 300 אלף דולר מהירושה‬
‫בשביל המקדמה.‬

349
00:28:31,836 --> 00:28:35,006
‫הנופים כאן מדהימים. אתם תמותו עליהם.‬

350
00:28:35,590 --> 00:28:39,552
‫"אני מפציר בך לחיות את חייך,‬
‫וליהנות מפירות עמלך."‬

351
00:28:40,219 --> 00:28:41,304
‫זה נחמד, אריק.‬

352
00:28:41,304 --> 00:28:43,389
‫"ומההון הנאה של ירושתך."‬

353
00:28:43,389 --> 00:28:45,600
‫יפה. מושלם.‬

354
00:28:46,267 --> 00:28:50,938
‫"חשוב על משפחתך, מדינתך, ואחיך האזרחים."‬

355
00:28:50,938 --> 00:28:54,567
‫זה נוף לנמל, ולא נוף לים.‬

356
00:28:55,318 --> 00:28:57,445
‫לא, אני רוצה לבנות על המורשת של אבא.‬

357
00:28:58,321 --> 00:29:00,573
‫המשפחה שלנו יכולה להשיג הרבה יותר.‬

358
00:29:03,826 --> 00:29:04,869
‫זהו זה, אריק.‬

359
00:29:06,579 --> 00:29:08,790
‫בדיוק ככה. כן.‬

360
00:29:11,167 --> 00:29:12,084
‫אוקיי.‬

361
00:29:13,002 --> 00:29:14,295
‫כן?‬
‫-עשינו עסק.‬

362
00:29:15,213 --> 00:29:17,632
‫אין ספק שאתה הבן של אביך.‬

363
00:29:20,009 --> 00:29:22,887
‫"אני מאמין שגם אתה וגם אריק‬
‫יכולים לחולל שינוי.‬

364
00:29:25,223 --> 00:29:26,557
‫"אני מאמין שתעשו זאת."‬

365
00:29:29,602 --> 00:29:32,021
‫- כעבור חודשיים -‬

366
00:29:39,862 --> 00:29:40,696
‫היי.‬

367
00:29:43,366 --> 00:29:45,535
‫אני קופץ לפינק דוט. אתה רוצה משהו?‬

368
00:29:47,078 --> 00:29:47,954
‫אריק?‬

369
00:29:50,748 --> 00:29:51,833
‫אני לא יכול, לייל.‬

370
00:29:53,751 --> 00:29:54,919
‫אוקיי.‬
‫-לא.‬

371
00:29:54,919 --> 00:29:57,630
‫אם אתה לא רוצה כלום...‬
‫-לא. אני מדבר על אוזיאל.‬

372
00:29:58,422 --> 00:30:00,675
‫אני לא יכול להרוג אותו.‬

373
00:30:01,592 --> 00:30:02,426
‫אני לא יכול.‬

374
00:30:03,886 --> 00:30:06,681
‫אם אתה רוצה להרוג אותו, אתה יכול, אבל אני...‬

375
00:30:06,681 --> 00:30:09,183
‫תקשיב לי. אתה חושב שאני רוצה?‬

376
00:30:09,183 --> 00:30:13,354
‫ככל שיותר אנשים יודעים מה קרה,‬
‫כך גדלים הסיכויים שאתה ואני ניתפס.‬

377
00:30:18,234 --> 00:30:20,862
‫חשבתי שאם ניפטר מהם ונשיג את הכסף,‬

378
00:30:21,362 --> 00:30:23,030
‫זה יגרום לי להרגיש טוב יותר.‬

379
00:30:23,531 --> 00:30:24,824
‫כי אמרת שזה מה שיקרה.‬

380
00:30:25,324 --> 00:30:28,452
‫אבל מאז קריאת הצוואה, אני מרגיש יותר רע.‬

381
00:30:29,203 --> 00:30:30,705
‫לכן הלכתי לד"ר אוזיאל.‬

382
00:30:30,705 --> 00:30:34,709
‫כן, זו הייתה טעות, ואני מצטער,‬
‫אבל אני לא יכול להרוג אותו. לא יכול!‬

383
00:30:34,709 --> 00:30:36,043
‫זה בסדר.‬

384
00:30:36,919 --> 00:30:38,170
‫לא חייבים להרוג אותו.‬

385
00:30:39,672 --> 00:30:40,673
‫זה בסדר.‬

386
00:30:46,345 --> 00:30:49,307
‫אבל אנחנו צריכים להשגיח עליו,‬
‫להמשיך להיפגש איתו.‬

387
00:30:49,307 --> 00:30:51,893
‫אנחנו צריכים לוודא שהוא לא ילשין עלינו,‬

388
00:30:51,893 --> 00:30:54,770
‫אחרת תהיה לנו בעיה רצינית, אריק.‬

389
00:30:54,770 --> 00:30:55,688
‫אני יודע.‬

390
00:30:55,688 --> 00:30:58,107
‫מספיק עם הווידויים, בסדר?‬

391
00:30:59,609 --> 00:31:01,611
‫אחרת אולי אצטרך בסוף להרוג אותך.‬

392
00:31:06,908 --> 00:31:09,660
‫היי, סתם צחקתי.‬

393
00:31:14,373 --> 00:31:15,333
‫אני אוהב אותך.‬

394
00:31:16,334 --> 00:31:17,752
‫אני תמיד אגן עליך.‬

395
00:31:19,045 --> 00:31:19,879
‫אני יודע.‬

396
00:31:21,923 --> 00:31:22,924
‫גם אני אוהב אותך.‬

397
00:31:28,721 --> 00:31:29,639
‫אני מצטער.‬

398
00:31:33,517 --> 00:31:36,646
‫מחר אכתוב את תקציר הווידוי של אריק,‬

399
00:31:36,646 --> 00:31:38,648
‫ואשים אותו בכספת.‬

400
00:31:38,648 --> 00:31:40,524
‫אני אתן לך את המפתח.‬

401
00:31:40,524 --> 00:31:42,985
‫אם משהו יקרה לי, תתקשרי לעורך הדין שלי.‬

402
00:31:42,985 --> 00:31:46,280
‫ג'ר, אתה חייב ללכת למשטרה.‬
‫-אני לא יכול ללכת למשטרה!‬

403
00:31:46,280 --> 00:31:48,491
‫עדיין לא. הם המטופלים שלי.‬

404
00:31:48,491 --> 00:31:53,329
‫למי אכפת מסודיות רפואית או מאיזה בולשיט?‬
‫הם איימו על חייך!‬

405
00:31:53,329 --> 00:31:55,289
‫מה? למה את מחזיקה את האבן הזאת?‬

406
00:31:56,415 --> 00:31:59,502
‫זה טורמלין שחור להגנה רוחנית.‬

407
00:32:01,295 --> 00:32:04,840
‫אוקיי. אני רק... אני צריך קצת זמן, אוקיי?‬

408
00:32:07,551 --> 00:32:10,221
‫לכמה זמן נסעו לורל והבנות?‬

409
00:32:10,763 --> 00:32:13,808
‫אני אדאג שיישארו מחוץ לעיר לשבוע נוסף,‬

410
00:32:13,808 --> 00:32:17,979
‫רק עד שאדאג‬
‫למערכת אבטחה טובה יותר לבית, ואולי...‬

411
00:32:18,896 --> 00:32:20,022
‫אשכור שומר ראש?‬

412
00:32:21,065 --> 00:32:23,442
‫ג'ר, אני מפחדת.‬

413
00:32:24,068 --> 00:32:26,404
‫אולי כדאי שאעבור לגור כאן אתכם לזמן מה?‬

414
00:32:28,155 --> 00:32:29,657
‫זה לא רעיון טוב.‬

415
00:32:29,657 --> 00:32:32,326
‫גם אני בסכנה. לייל ראה אותי!‬

416
00:32:32,326 --> 00:32:35,371
‫הוא לא יודע שאת מטופלת שלי,‬
‫ולא איפה את גרה.‬

417
00:32:35,371 --> 00:32:38,040
‫אוקיי. אולי הוא עקב אחריך לכאן, לדירה שלי.‬

418
00:32:38,040 --> 00:32:40,668
‫אמרת בעצמך, הבחורים האלה סוציופתים!‬

419
00:32:40,668 --> 00:32:44,505
‫ג'ודלון, אני גבר נשוי.‬
‫את לא יכולה לעבור לגור בבית שלי.‬

420
00:32:45,965 --> 00:32:47,425
‫אני זקוקה לקוורץ המעושן.‬

421
00:32:51,595 --> 00:32:55,641
‫אם אתה שואל את עצמך, "למה?‬
‫למה ג'ודלון זקוקה לקוורץ מעושן?"‬

422
00:32:55,641 --> 00:32:58,310
‫אני אתן לך את התשובה חד וחלק, דוקטור.‬

423
00:32:58,310 --> 00:33:01,272
‫כי זה... זה יגן עליי.‬

424
00:33:01,272 --> 00:33:02,481
‫כי אתה לא יכול.‬

425
00:33:02,481 --> 00:33:04,358
‫אתה מגן על אשתך,‬

426
00:33:04,358 --> 00:33:08,446
‫אבל משאיר אותי כמו ברווז במטווח?‬
‫אתה תיתן להם להרוג אותי!‬

427
00:33:08,446 --> 00:33:11,365
‫אף אחד לא יהרוג אותך...‬
‫-ויודע מה? כשהם יהרגו אותי,‬

428
00:33:11,365 --> 00:33:13,659
‫אתה סוף-סוף תיפטר ממני,‬

429
00:33:13,659 --> 00:33:17,204
‫ואני בטוחה שזו תהיה הקלה גדולה בשבילך!‬

430
00:33:17,204 --> 00:33:20,082
‫מה קרה להבטחה‬
‫ששנינו נבלה את שארית חיינו ביחד?‬

431
00:33:20,082 --> 00:33:22,626
‫כמה זמן אני אמורה לחכות?‬

432
00:33:22,626 --> 00:33:26,630
‫עד שאחד מבני מננדז האלה‬
‫ידפוק לי כדור בראש עם רובה ציד?‬

433
00:33:26,630 --> 00:33:29,258
‫ג'ודלון, אל תעשי את זה.‬
‫-לא, בבקשה, רק...‬

434
00:33:31,969 --> 00:33:33,012
‫אוי, אלוהים.‬

435
00:33:33,679 --> 00:33:37,058
‫אני לא יכולה לנשום.‬
‫הדבר הזה שאני לא יכולה לנשום קורה.‬

436
00:33:37,058 --> 00:33:38,601
‫אוקיי, בסדר. אוקיי.‬

437
00:33:39,894 --> 00:33:40,728
‫תראי,‬

438
00:33:41,854 --> 00:33:43,397
‫תני לי לדבר עם לורל.‬

439
00:33:43,397 --> 00:33:45,816
‫אני אגיד לה שאת מטופלת שלי,‬

440
00:33:45,816 --> 00:33:48,527
‫ושאת עוברת תקופה קשה,‬

441
00:33:48,527 --> 00:33:52,490
‫ואני אשאל אותה,‬
‫אם את יכולה להישאר בבית האורחים‬

442
00:33:53,074 --> 00:33:54,742
‫לכמה לילות, בסדר?‬

443
00:33:54,742 --> 00:33:55,743
‫אוקיי.‬

444
00:33:57,495 --> 00:33:59,497
‫אתה עדיין מתכוון לעזוב אותה, נכון?‬

445
00:34:00,581 --> 00:34:02,625
‫אתה עדיין אוהב אותי לעולמי עולמים?‬

446
00:34:05,044 --> 00:34:09,173
‫כן. ברגע הנכון, מיד כשכל זה ייגמר,‬

447
00:34:09,673 --> 00:34:11,509
‫אני אספר לה הכול עלינו.‬

448
00:34:11,509 --> 00:34:13,219
‫וכן, אני עדיין אוהב אותך.‬

449
00:34:14,011 --> 00:34:15,638
‫לעולמי עולמים.‬

450
00:34:17,264 --> 00:34:18,140
‫ג'ר...‬

451
00:34:25,147 --> 00:34:27,316
‫- בוורלי הילס‬
‫משטרה -‬

452
00:34:29,276 --> 00:34:34,073
‫תשמעו משהו, חבר'ה,‬
‫אני מציע שנפיל את כל האשמה‬

453
00:34:34,824 --> 00:34:36,158
‫על פידל קסטרו‬

454
00:34:37,159 --> 00:34:38,244
‫ונגמור עם העניין.‬

455
00:34:38,744 --> 00:34:39,620
‫אתה גאון.‬

456
00:34:41,580 --> 00:34:42,414
‫אוקיי.‬

457
00:34:42,957 --> 00:34:48,671
‫אז בואו נעבור‬
‫על רשימת התיאוריות הנוכחית שלנו.‬

458
00:34:48,671 --> 00:34:51,507
‫תיאוריה ראשונה. המאפיה הרגה אותם‬

459
00:34:51,507 --> 00:34:55,636
‫בגלל האפשרות שחוזה היה מעורב‬
‫בעסקים בעולם סרטי המבוגרים.‬

460
00:34:55,636 --> 00:34:56,929
‫תאוריית הפורנו.‬

461
00:34:59,723 --> 00:35:02,226
‫תיאוריה שנייה. קרטל סמים רצח אותם‬

462
00:35:02,226 --> 00:35:06,856
‫כי חוזה הבריח בסתר סמים מאמריקה הדרומית.‬

463
00:35:08,023 --> 00:35:11,485
‫אחרת איך ייתכן שגבר קובני‬
‫כמו חוזה מננדז יתעשר באמריקה‬

464
00:35:11,485 --> 00:35:13,654
‫אלא אם הוא מבריח סמים?‬

465
00:35:14,238 --> 00:35:15,614
‫תיאוריה שלישית.‬

466
00:35:15,614 --> 00:35:19,743
‫כנופיית סן פרננדו חיסלה אותם‬
‫בגלל סכסוך שהיה להם עם אריק,‬

467
00:35:19,743 --> 00:35:21,954
‫ושלפי הדיווחים, השמיעו איומים.‬

468
00:35:23,080 --> 00:35:26,375
‫אף אחת מהתאוריות האלה לא מסתדרת.‬
‫אין סימן לפריצה בכוח.‬

469
00:35:26,375 --> 00:35:29,461
‫הראיות הפורנזיות לא מעידות שהתחולל מאבק.‬

470
00:35:30,171 --> 00:35:31,505
‫זה כמעט כאילו...‬

471
00:35:31,505 --> 00:35:34,216
‫שחוזה וקיטי מננדז הכירו את התוקפים שלהם.‬

472
00:35:34,216 --> 00:35:38,262
‫נכון. מה שמשאיר אותנו‬
‫עם תיאוריה סבירה אחת בלבד.‬

473
00:35:38,262 --> 00:35:41,390
‫תראו. אני יודע שאתם רוצים‬
‫להפיל את זה על הבנים...‬

474
00:35:41,390 --> 00:35:44,560
‫להפיל? למה הם לא מחזירים לנו טלפונים, טום?‬

475
00:35:44,560 --> 00:35:47,062
‫אין לנו מספיק כדי להוכיח את האשמה הזאת.‬

476
00:35:47,062 --> 00:35:50,482
‫הם אפילו לא מוכנים לדבר איתנו,‬
‫אם זה לא דרך עורך דינם.‬

477
00:35:50,482 --> 00:35:53,903
‫בחייך. זאת נראית לך כמו‬
‫התנהגות של מישהו חף מפשע?‬

478
00:35:53,903 --> 00:35:54,987
‫לא. אני מסכים.‬

479
00:35:54,987 --> 00:35:59,283
‫אני לא מאמין שלא בדקנו אם יש להם‬
‫שרידי אבק שריפה על הידיים בליל הרציחות.‬

480
00:36:00,034 --> 00:36:01,202
‫איזו פשלה ענקית.‬

481
00:36:01,202 --> 00:36:02,411
‫את הנעשה אין להשיב.‬

482
00:36:03,621 --> 00:36:06,540
‫אבל אם אנחנו רוצים לבצע מעצר,‬
‫אנחנו צריכים הוכחה.‬

483
00:36:06,540 --> 00:36:08,375
‫אנחנו צריכים למצוא משהו‬

484
00:36:08,375 --> 00:36:10,794
‫כי זה לא ייפול עלינו מהשמיים באורח פלא.‬

485
00:36:11,337 --> 00:36:12,213
‫כן?‬

486
00:36:12,963 --> 00:36:15,507
‫היי, לס? הרגע הגיעה שיחה בשבילך.‬

487
00:36:15,507 --> 00:36:17,968
‫נראה שזה חבר קרוב של אריק מננדז.‬

488
00:36:23,641 --> 00:36:24,808
‫שאני אמות.‬

489
00:36:30,147 --> 00:36:33,025
‫כתבת תסריט על להרוג את ההורים שלנו?‬

490
00:36:35,277 --> 00:36:37,947
‫אתה חתיכת מטומטם. זה...‬

491
00:36:37,947 --> 00:36:39,073
‫מפליל?‬

492
00:36:39,073 --> 00:36:41,784
‫בבקשה אל תדבר בשבילי. כן, מפליל.‬

493
00:36:41,784 --> 00:36:44,662
‫תמצא כל עותק של התסריט המחורבן הזה‬
‫ותשרוף אותו.‬

494
00:36:44,662 --> 00:36:48,749
‫זה לא תסריט מחורבן. האמת שהוא ממש טוב.‬
‫-בנים, בואו נישאר ממוקדים.‬

495
00:36:48,749 --> 00:36:52,253
‫קרייג ואני השקענו ב"חברים" הרבה עבודה,‬
‫ובכלל לא קראת אותו.‬

496
00:36:52,253 --> 00:36:53,963
‫אז אל תקרא לו מחורבן.‬

497
00:36:53,963 --> 00:36:56,465
‫"חברים"? ככה הוא נקרא?‬
‫-כן, ככה הוא נקרא.‬

498
00:36:57,216 --> 00:37:00,469
‫זה השם הכי מטופש ששמעתי אי פעם.‬
‫לא פלא שהוא לא נמכר.‬

499
00:37:00,469 --> 00:37:02,638
‫ולא סיפרת לקרייג מה שעשינו, נכון?‬

500
00:37:03,555 --> 00:37:05,015
‫לא. ברור שלא.‬

501
00:37:06,809 --> 00:37:10,729
‫אני רוצה לחזור לשאלה,‬

502
00:37:10,729 --> 00:37:14,233
‫למה הרגשתם שאתם חייבים‬
‫להרוג את ההורים שלכם?‬

503
00:37:14,733 --> 00:37:16,944
‫וגם, רק שתדעו,‬

504
00:37:17,820 --> 00:37:21,490
‫שמתי את תקציר הפגישה הקודמת שלנו‬
‫בכמה כספות.‬

505
00:37:21,490 --> 00:37:22,866
‫כספות?‬
‫-מה?‬

506
00:37:22,866 --> 00:37:25,619
‫אמרתי לכם שאני לא הולך למשטרה.‬

507
00:37:25,619 --> 00:37:28,914
‫אבל, אם משהו יקרה לי,‬

508
00:37:28,914 --> 00:37:31,458
‫זה לא יהיה טוב בשבילכם.‬

509
00:37:34,420 --> 00:37:36,588
‫אתה מאיים עלינו, אוזיאל?‬

510
00:37:36,588 --> 00:37:38,757
‫לא.‬

511
00:37:38,757 --> 00:37:40,843
‫אבל אני חושב שמעתה והלאה,‬

512
00:37:40,843 --> 00:37:45,347
‫אני חושב שכדאי שנתחיל‬
‫להקליט את הפגישות שלנו.‬

513
00:37:45,347 --> 00:37:47,599
‫לא. בשום פאקינג אופן לא!‬

514
00:37:47,599 --> 00:37:51,812
‫אני מבטיח לך שלאף אחד‬
‫לא תהיה גישה לקלטות האלה חוץ ממני.‬

515
00:37:52,938 --> 00:37:55,065
‫אבל אם אנחנו רוצים להמשיך בעבודתנו‬

516
00:37:55,065 --> 00:37:57,443
‫כדי שאוכל לעזור לכם לפתור את כל הבעיות‬

517
00:37:57,443 --> 00:38:01,030
‫שדחפו אתכם להרוג את ההורים שלכם,‬
‫אני זקוק לפוליסת ביטוח.‬

518
00:38:01,030 --> 00:38:03,991
‫אני צריך לדעת שאנחנו יחד בזה.‬

519
00:38:03,991 --> 00:38:09,330
‫בכנות, דוקטור, אין לי יותר "בעיות"‬
‫שאני צריך לפתור,‬

520
00:38:09,330 --> 00:38:12,791
‫כי שתי ה"בעיות" הגדולות שהיו לי, מתו.‬

521
00:38:15,627 --> 00:38:17,629
‫נכון. ובכן, זה טוב, לייל.‬

522
00:38:19,506 --> 00:38:23,635
‫להגיד בקול מה שעשית זה חלק מתהליך ההחלמה.‬

523
00:38:23,635 --> 00:38:27,181
‫ומה שנאמר במשרד הזה‬

524
00:38:28,891 --> 00:38:31,393
‫נשאר במשרד הזה. אני נותן לך את המילה שלי.‬

525
00:38:40,069 --> 00:38:43,322
‫"חברים". איזה שם עלוב.‬

526
00:38:46,075 --> 00:38:50,454
‫אריק הודה בפניך,‬
‫לאחר מעשי הרצח, שהוא הרג את הוריו.‬

527
00:38:50,454 --> 00:38:53,582
‫הוא לא אמר מפורשות,‬
‫"הרגתי את ההורים שלי", אבל...‬

528
00:38:54,750 --> 00:38:56,627
‫בעיקרון, כן, הוא די הודה בזה.‬

529
00:38:57,878 --> 00:38:59,421
‫ולמה לדעתך הוא סיפר לך?‬

530
00:39:00,547 --> 00:39:04,927
‫טוב, אריק הוא החבר הכי טוב שלי.‬
‫אנחנו מספרים הכול אחד לשני.‬

531
00:39:08,680 --> 00:39:09,515
‫ו...‬

532
00:39:11,850 --> 00:39:14,603
‫בשנה שעברה, כתבנו ביחד תסריט.‬

533
00:39:15,646 --> 00:39:19,108
‫ההשראה שלנו הייתה מהסרט הזה,‬
‫"מועדון המיליארדרים הצעירים"?‬

534
00:39:19,691 --> 00:39:23,320
‫"אבא שלי לא היה גבר שחשף את רגשותיו.‬

535
00:39:24,154 --> 00:39:28,117
‫"לפעמים הוא היה אומר לי‬
‫שאני לא ראוי להיות בנו.‬

536
00:39:28,909 --> 00:39:31,829
‫"כשהוא אמר את זה, זה גרם לי להתאמץ יותר,‬

537
00:39:32,329 --> 00:39:35,749
‫"ללכת רחוק יותר,‬
‫כדי להוכיח לו שאני כן ראוי,‬

538
00:39:35,749 --> 00:39:38,919
‫"רק כדי שאוכל לשמוע את המילים,‬
‫'אני אוהב אותך, בני.'"‬

539
00:39:39,586 --> 00:39:42,214
‫"לוחם שאיבד את הוריו‬

540
00:39:43,257 --> 00:39:45,008
‫"הוא עדיין לוחם."‬

541
00:39:47,803 --> 00:39:49,555
‫פאק, זה ממש מעולה!‬

542
00:39:49,555 --> 00:39:50,514
‫זה באמת מעולה.‬

543
00:39:50,514 --> 00:39:53,684
‫רגע אחד. אז אתה ואריק כתבם תסריט‬

544
00:39:53,684 --> 00:39:56,186
‫על ילד עשיר שהורג את הוריו?‬

545
00:39:56,186 --> 00:39:59,481
‫אני יודע. ידענו שזה סיפור די מעוות‬
‫כשכתבנו אותו.‬

546
00:40:00,399 --> 00:40:02,359
‫אבל זה היה רק סרט.‬

547
00:40:03,444 --> 00:40:06,572
‫אבל עכשיו, אחרי מה שהוא אמר לי, אני פשוט...‬

548
00:40:08,991 --> 00:40:10,159
‫לא יכולתי לשתוק.‬

549
00:40:11,785 --> 00:40:14,746
‫לא, זה ממש אמיץ מצידך‬
‫להביא את זה לידיעתנו, קרייג.‬

550
00:40:15,998 --> 00:40:17,291
‫עשית את הדבר הנכון.‬

551
00:40:17,916 --> 00:40:20,127
‫אני לא חושב שאריק צריך ללכת לכלא.‬

552
00:40:20,127 --> 00:40:21,545
‫לדעתי הוא זקוק לעזרה.‬

553
00:40:21,545 --> 00:40:23,464
‫הוא ולייל. כאילו, עזרה נפשית.‬

554
00:40:24,131 --> 00:40:27,426
‫כי ברור שאם הם עשו את זה, הם דפוקים בראש.‬

555
00:40:29,219 --> 00:40:31,346
‫אז אתם תעצרו אותו עכשיו?‬

556
00:40:31,847 --> 00:40:34,391
‫למרבה הצער, מה שסיפרת לנו‬

557
00:40:34,391 --> 00:40:37,936
‫לא בדיוק עומד בדרישות כדי להוציא צו מעצר.‬

558
00:40:37,936 --> 00:40:40,272
‫כלומר, זה נחשב לעדות שמיעה.‬

559
00:40:40,272 --> 00:40:43,817
‫אני יודע מה זה.‬
‫אומרים את זה הרבה ב"פרקליטי אל איי".‬

560
00:40:47,112 --> 00:40:50,657
‫עם זאת, אם את רוצה לעזור לאריק‬

561
00:40:50,657 --> 00:40:53,285
‫ולעזור לנו בחקירה שלנו,‬

562
00:40:53,285 --> 00:40:54,828
‫יש משהו שאתה יכול לעשות.‬

563
00:40:57,873 --> 00:41:01,251
‫זה שינוי מקצה לקצה.‬
‫אני מניף 22.5 ק"ג יותר מבעבר.‬

564
00:41:01,251 --> 00:41:03,837
‫זה ממש שיפר את הביצועים שלי על המגרש.‬

565
00:41:03,837 --> 00:41:06,423
‫נחמד.‬
‫-וחוץ מזה, אני...‬

566
00:41:07,591 --> 00:41:09,343
‫לא מזמן התחלתי לצאת עם מישהי.‬

567
00:41:11,178 --> 00:41:13,055
‫בדיוק חזרנו מסקי ביוטה.‬

568
00:41:14,932 --> 00:41:15,807
‫היא שווה?‬

569
00:41:18,727 --> 00:41:21,647
‫אחי. היא שווה בטירוף.‬

570
00:41:24,858 --> 00:41:26,568
‫תקפוץ לבית החדש שלנו במרינה.‬

571
00:41:26,568 --> 00:41:28,278
‫הוא ממש נחמד.‬

572
00:41:28,278 --> 00:41:30,656
‫יש מגרשי טניס פרטיים.‬

573
00:41:30,656 --> 00:41:32,699
‫אתה משחק המון, אתה בטח תקרע אותי.‬

574
00:41:33,242 --> 00:41:34,993
‫טוב, אתה לימדת אותי ש...‬

575
00:41:34,993 --> 00:41:36,203
‫"יום הולדת שמח..."‬

576
00:41:36,203 --> 00:41:38,247
‫אתה זה שבאמת לימד אותי לשחק טניס.‬

577
00:41:38,247 --> 00:41:41,166
‫"יום הולדת שמח..."‬

578
00:41:41,166 --> 00:41:42,751
‫אני לא שומע אותם, ואתה?‬

579
00:41:43,710 --> 00:41:44,545
‫פאק!‬

580
00:41:46,964 --> 00:41:50,425
‫נשמע שהולך לך טוב.‬
‫-כן. הולך לי טוב.‬

581
00:41:52,386 --> 00:41:55,806
‫אני לא חושב שאבא שלי‬
‫היה רוצה שאשקע בדיכאון.‬

582
00:41:55,806 --> 00:42:01,311
‫אני חושב שהוא היה רוצה שאחיה ושאשיג הישגים‬

583
00:42:01,311 --> 00:42:03,522
‫אולי אפילו יותר ממנו.‬

584
00:42:04,356 --> 00:42:06,149
‫שאהיה סנאטור או משהו.‬

585
00:42:06,650 --> 00:42:09,903
‫"לוחם שאיבד את הוריו הוא עדיין לוחם."‬

586
00:42:12,656 --> 00:42:15,534
‫זה ציטוט מהתסריט שלנו, לא?‬
‫-כן?‬

587
00:42:20,872 --> 00:42:24,501
‫אם מדברים על זה, קראתי אותו לפני כמה ימים.‬

588
00:42:25,002 --> 00:42:27,754
‫רציתי לראות אם הוא עדיין שווה משהו.‬
‫-באמת?‬

589
00:42:28,630 --> 00:42:29,464
‫ו...?‬

590
00:42:30,007 --> 00:42:32,801
‫יש בו כמה חורים בעלילה‬
‫וחלק מהדיאלוגים קיטשיים,‬

591
00:42:32,801 --> 00:42:34,970
‫אבל אני עדיין חושב שהוא ממש טוב.‬

592
00:42:35,470 --> 00:42:39,516
‫אני חושב שעם כמה שכתובים מהירים,‬
‫בטוח נוכל למכור אותו.‬

593
00:42:39,516 --> 00:42:40,726
‫כן, אולי.‬

594
00:42:40,726 --> 00:42:43,979
‫ועכשיו, אתה יודע,‬
‫נוכל להפוך אותו לאמין יותר.‬

595
00:42:44,646 --> 00:42:46,565
‫אתה יודע? בגלל...‬

596
00:42:49,151 --> 00:42:50,068
‫קדימה.‬

597
00:42:51,194 --> 00:42:52,446
‫בגלל מה?‬

598
00:42:52,946 --> 00:42:56,450
‫זאת אומרת, הדמויות יישארו בדיוניות לגמרי.‬

599
00:42:56,450 --> 00:42:59,870
‫הוא לא יהיה בדיוק כמו מה שקרה ל...‬

600
00:43:00,662 --> 00:43:02,039
‫מה שאתה ולייל עשיתם.‬

601
00:43:02,039 --> 00:43:04,041
‫קרייג. מה נסגר איתך?‬

602
00:43:04,041 --> 00:43:07,127
‫נשנה את הפרטים.‬
‫עושים את זה כל הזמן בסרטים.‬

603
00:43:07,127 --> 00:43:10,505
‫לא, אל תתעסק עם זה יותר.‬

604
00:43:11,089 --> 00:43:12,341
‫קדימה, קרייג.‬

605
00:43:13,091 --> 00:43:15,052
‫בחייך, אריק. כאילו...‬

606
00:43:16,553 --> 00:43:18,096
‫כבר אמרת לי שעשית את זה.‬

607
00:43:24,686 --> 00:43:29,399
‫אמרתי לך, אל תתעסק עם זה יותר.‬

608
00:43:29,941 --> 00:43:32,736
‫שמעת אותי? אל תתעסק עם זה יותר.‬
‫-כן...‬

609
00:43:32,736 --> 00:43:36,156
‫כי לא יכול להיות שעשינו את זה,‬
‫במיוחד בדרך שבה זה קרה.‬

610
00:43:38,075 --> 00:43:41,370
‫אבל נראה לך שלייל אולי עשה את זה?‬
‫-לא, לייל לא עשה את זה.‬

611
00:43:41,370 --> 00:43:43,872
‫אולי הוא אמר למישהו...‬
‫-הייתי איתו כל הלילה.‬

612
00:43:43,872 --> 00:43:46,458
‫אתה נשמע כמו הבלשים האלה. לדעתם זה אנחנו.‬

613
00:43:46,458 --> 00:43:48,460
‫סליחה שאני מתעקש על זה...‬
‫-למה?‬

614
00:43:48,460 --> 00:43:51,046
‫כי אני רוצה לגלות מי עשה את זה.‬
‫בדיוק כמוך.‬

615
00:43:51,046 --> 00:43:52,255
‫השוטרים דיברו איתך?‬

616
00:43:55,342 --> 00:43:56,301
‫מה?‬

617
00:43:58,053 --> 00:44:00,514
‫השוטרים יצרו איתך קשר כחלק מהחקירה שלהם?‬

618
00:44:06,311 --> 00:44:07,396
‫כן.‬

619
00:44:11,817 --> 00:44:13,777
‫מה סיפרת להם?‬
‫-לא סיפרתי להם כלום.‬

620
00:44:13,777 --> 00:44:16,488
‫נכון. כי אין מה לספר.‬

621
00:44:16,488 --> 00:44:17,489
‫נכון.‬

622
00:44:17,489 --> 00:44:20,158
‫כי לייל ואני לא הרגנו את ההורים שלנו.‬

623
00:44:20,158 --> 00:44:23,120
‫ברור שלא. בחיים לא הייתם עושים את זה.‬
‫-נכון.‬

624
00:44:23,120 --> 00:44:24,204
‫בחיים לא.‬

625
00:44:26,373 --> 00:44:27,207
‫תודה.‬

626
00:44:33,547 --> 00:44:34,881
‫שמחתי לראות אותך, חבר.‬

627
00:44:35,549 --> 00:44:38,510
‫בוא נדבר על זה שתבוא בשבוע הבא או משהו.‬

628
00:44:38,510 --> 00:44:39,511
‫מתאים לי.‬

629
00:44:39,511 --> 00:44:40,429
‫תודה.‬

630
00:44:48,228 --> 00:44:49,855
‫טוב, מצטער, חבר'ה.‬

631
00:44:50,439 --> 00:44:53,859
‫נראה לי שזה לא ממש עזר, מה?‬
‫-לעזאזל!‬

632
00:44:56,820 --> 00:44:57,654
‫אז...‬

633
00:44:59,281 --> 00:45:00,282
‫האם אתם חושבים‬

634
00:45:01,908 --> 00:45:03,952
‫שלאמא שלכם הגיע למות?‬

635
00:45:04,786 --> 00:45:07,622
‫אף פעם לא חשבנו על זה ככה.‬
‫-כן, זה היה יותר כמו,‬

636
00:45:07,622 --> 00:45:13,295
‫"טוב, אם נהרוג את אבא שלנו,‬
‫אז כדאי שגם נהרוג את אמא שלנו."‬

637
00:45:15,130 --> 00:45:18,967
‫מישהו מכם חשב אחרת‬
‫ביחס להריגה של אמא שלכם?‬

638
00:45:18,967 --> 00:45:20,302
‫לא, ממש לא.‬

639
00:45:21,720 --> 00:45:24,765
‫אין סיכוי שהייתי‬
‫מקבל החלטה להרוג את אמא שלי‬

640
00:45:24,765 --> 00:45:26,308
‫בלי הסכמתו של אריק.‬

641
00:45:26,892 --> 00:45:28,894
‫אפילו לא רציתי להשפיע עליו בעניין.‬

642
00:45:29,603 --> 00:45:31,897
‫נתתי לו לחשוב על זה כמה ימים.‬

643
00:45:33,690 --> 00:45:34,566
‫אוקיי. אריק?‬

644
00:45:35,567 --> 00:45:37,694
‫כן. היינו חייבים להרוג אותה.‬

645
00:45:39,279 --> 00:45:41,615
‫היא הייתה תלויה בו.‬
‫-לגמרי תלויה.‬

646
00:45:41,615 --> 00:45:43,492
‫וזה היה המוצא היחיד בשבילה.‬

647
00:45:45,952 --> 00:45:50,207
‫זה ברור לכם שזה צעד ממש קיצוני‬
‫להרוג את שני ההורים שלכם?‬

648
00:45:52,250 --> 00:45:53,084
‫האם...‬

649
00:45:53,794 --> 00:45:55,796
‫לכסף היה חלק בהחלטה?‬

650
00:45:56,296 --> 00:45:57,130
‫לא.‬

651
00:45:57,756 --> 00:46:01,760
‫אז לא פחדתם שתנושלו מהירושה?‬

652
00:46:02,302 --> 00:46:05,597
‫מעולם לא שקלתם את העובדה‬
‫שאם הייתם הורגים רק את חוזה,‬

653
00:46:05,597 --> 00:46:09,518
‫רוב כספו היה עובר לקיטי,‬
‫ולא הייתם מקבלים שליטה מלאה עליו עד ש...‬

654
00:46:09,518 --> 00:46:11,603
‫לא הרגנו את ההורים שלנו בשביל כסף.‬

655
00:46:11,603 --> 00:46:13,522
‫אוקיי. אריק, אני מאמין לך.‬

656
00:46:13,522 --> 00:46:15,440
‫הכסף אף פעם לא היה העניין.‬

657
00:46:16,024 --> 00:46:20,529
‫העניין היה לעשות חסד עם אמא שלי.‬
‫בסופו של דבר, זה היה חייב לקרות.‬

658
00:46:20,529 --> 00:46:23,365
‫היה צריך להרוג אותה,‬
‫זה היה המוצא היחיד בשבילה.‬

659
00:46:23,365 --> 00:46:24,825
‫בשביל כולנו!‬
‫-זה מספיק.‬

660
00:46:24,825 --> 00:46:29,621
‫אבל, אריק, למה? תגיד לי למה הייתם חייבים‬
‫להרוג גם את אבא וגם את אמא שלכם?‬

661
00:46:29,621 --> 00:46:31,373
‫למה זה היה הפתרון היחיד‬

662
00:46:31,373 --> 00:46:34,167
‫כדי לשחרר אותה, אותך ואת אחיך מהמצב הזה?‬

663
00:46:34,167 --> 00:46:36,002
‫אתה לא חייב לענות על זה.‬

664
00:46:36,002 --> 00:46:37,504
‫תגיד לי, אריק, למה?‬

665
00:46:37,504 --> 00:46:40,924
‫היי, סיימתי עם השיחה הזאת. וגם הוא.‬

666
00:46:40,924 --> 00:46:42,300
‫לייל...‬
‫-סיימנו.‬

667
00:46:43,093 --> 00:46:44,386
‫זה היה הפשע המושלם.‬

668
00:46:44,386 --> 00:46:46,096
‫למשטרה אין אף הוכחה.‬

669
00:46:46,096 --> 00:46:49,975
‫היחידים שיודעים מה באמת קרה‬
‫נמצאים בחדר הזה.‬

670
00:46:49,975 --> 00:46:53,103
‫ולטובתך, דוקטור, כדאי שזה יישאר ככה.‬

671
00:46:54,104 --> 00:46:56,940
‫היי. קום. בוא נלך.‬

672
00:46:57,816 --> 00:46:58,692
‫בנים.‬

673
00:46:59,818 --> 00:47:00,694
‫חכו רגע.‬

674
00:47:00,694 --> 00:47:02,362
‫בחייכם, חבר'ה.‬

675
00:47:03,697 --> 00:47:05,407
‫אנחנו ביחד בזה.‬

676
00:47:05,907 --> 00:47:06,783
‫נכון?‬

677
00:47:07,951 --> 00:47:09,786
‫לפני שתלכו, קחו את זה.‬

678
00:47:11,079 --> 00:47:12,330
‫מה זה "אוטומקס"?‬

679
00:47:12,330 --> 00:47:15,000
‫זו חברה קטנה שעזרתי להקים.‬

680
00:47:15,000 --> 00:47:19,004
‫אני חושב שזאת תהיה‬
‫הזדמנות השקעה נהדרת בשבילכם.‬

681
00:47:19,004 --> 00:47:24,134
‫אני חושב שאני יכול להיות‬
‫הרבה יותר בשבילכם מאשר רק מטפל.‬

682
00:47:24,134 --> 00:47:26,553
‫אנחנו צריכים להיות שותפים עסקיים.‬

683
00:47:30,640 --> 00:47:33,018
‫כן. אוקיי.‬

684
00:47:33,602 --> 00:47:34,686
‫אבדוק את זה.‬

685
00:47:34,686 --> 00:47:36,104
‫כן.‬
‫-תודה, דוקטור.‬

686
00:47:36,104 --> 00:47:37,188
‫בסדר, בטח.‬

687
00:47:49,868 --> 00:47:52,037
‫- אוטומקס‬
‫ג'רום אוזיאל -‬

688
00:47:54,039 --> 00:47:56,374
‫שלום. הבאתי לך חטיף קטן.‬

689
00:47:56,374 --> 00:47:58,877
‫אמא לא מרשה לאכול ממתקים לפני ארוחת הערב.‬

690
00:48:10,513 --> 00:48:13,975
‫היה כל כך נחמד להיות כאן בחודשים האחרונים.‬

691
00:48:13,975 --> 00:48:16,937
‫לחיות איתך ועם אחותך ואבא שלך.‬

692
00:48:18,229 --> 00:48:19,105
‫את יודעת,‬

693
00:48:20,440 --> 00:48:23,693
‫אם הייתי אמא שלך,‬
‫הייתי מרשה לך לאכול חטיפים מתי שבא לך.‬

694
00:48:26,363 --> 00:48:28,531
‫ג'ר, בבקשה, אתה לא יכול לעשות את זה.‬

695
00:48:29,491 --> 00:48:30,700
‫אני לגמרי יכול.‬

696
00:48:30,700 --> 00:48:34,037
‫סבלנו את הטירוף שלך מספיק זמן!‬

697
00:48:34,037 --> 00:48:37,666
‫לא הייתי צריך להרשות לך לעבור לגור כאן.‬
‫זה היה טירוף מצידי.‬

698
00:48:37,666 --> 00:48:39,668
‫עשית את זה כי אתה אוהב אותי.‬
‫-לא.‬

699
00:48:39,668 --> 00:48:43,213
‫עשיתי את זה כי היית מדוכאת,‬
‫ומאנית ומפוחדת,‬

700
00:48:43,213 --> 00:48:45,507
‫ואני ריחמתי עלייך.‬

701
00:48:46,508 --> 00:48:49,386
‫אפילו שכנעתי את אשתי להסכים לזה.‬

702
00:48:50,428 --> 00:48:51,846
‫אבל לא הייתי עושה את זה‬

703
00:48:51,846 --> 00:48:54,766
‫אם הייתי יודע שתהפכי אותנו לאסירים שלך!‬

704
00:48:54,766 --> 00:48:59,437
‫האיומים, מצבי הרוח,‬
‫הסידור מחדש של הרהיטים!‬

705
00:48:59,437 --> 00:49:05,110
‫ועכשיו, את אומרת לבת שלי‬
‫שאת תחליפי את אמא שלה!‬

706
00:49:05,110 --> 00:49:06,695
‫את פאקינג מטורפת?‬

707
00:49:06,695 --> 00:49:08,905
‫אמרת שאתה עוזב אותה, אוקיי?‬

708
00:49:08,905 --> 00:49:11,616
‫אתה אמרת את זה!‬
‫-בעצם, אני לא! בסדר?‬

709
00:49:11,616 --> 00:49:13,159
‫אני לא עוזב אותה.‬

710
00:49:15,078 --> 00:49:16,496
‫אתה תתחרט על זה.‬

711
00:49:17,831 --> 00:49:21,668
‫אני יודעת דברים,‬
‫ואתה יודע שאני יודעת דברים.‬

712
00:49:22,836 --> 00:49:23,712
‫ג'ודלון.‬

713
00:49:24,421 --> 00:49:25,922
‫אל תהיי טיפשה, ג'ודלון.‬

714
00:49:25,922 --> 00:49:27,549
‫לך תזדיין, ג'ר!‬
‫-ג'וד!‬

715
00:49:28,925 --> 00:49:32,012
‫לטובתך, למען ביטחונך,‬

716
00:49:32,012 --> 00:49:37,851
‫אל תדברי על תיק מננדז עם אף אחד,‬
‫במיוחד לא על הקלטות.‬

717
00:49:38,768 --> 00:49:41,479
‫אתה צריך לענוד את קריסטל האחלמה שנתתי לך.‬

718
00:49:41,479 --> 00:49:43,773
‫צ'אקרת העין השלישית שלך קצת כבויה.‬

719
00:49:55,326 --> 00:49:56,995
‫הבלש זולר?‬
‫-כן?‬

720
00:50:01,541 --> 00:50:05,086
‫יש לי מידע על תיק מננדז‬
‫שאני חושבת שתרצה לשמוע.‬

721
00:51:49,649 --> 00:51:52,485
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬