1
00:00:19,979 --> 00:00:22,148
‫חבר המושבעים הגיע לפסק דין.‬

2
00:00:22,899 --> 00:00:24,484
‫הנאשם מתבקש לקום.‬

3
00:00:26,944 --> 00:00:31,783
‫בתיק של מדינת קליפורניה‬
‫נגד ג'ון תומס סוויני,‬

4
00:00:31,783 --> 00:00:34,077
‫בסעיף של רצח מדרגה שנייה,‬

5
00:00:34,077 --> 00:00:37,622
‫אנו המושבעים מוצאים את הנאשם חף מפשע.‬

6
00:00:40,249 --> 00:00:43,628
‫באישום של הריגה בשוגג,‬

7
00:00:43,628 --> 00:00:47,507
‫אנו המושבעים מוצאים את הנאשם אשם.‬

8
00:00:51,135 --> 00:00:53,096
‫גבירותיי ורבותיי המושבעים,‬

9
00:00:53,096 --> 00:00:57,433
‫בשמי, בשם עורכי הדין ובשם שתי המשפחות כאן,‬

10
00:00:57,433 --> 00:01:02,230
‫אני רוצה להודות לכם על שירותכם.‬
‫-לא בשם המשפחה שלנו, השופט כץ!‬

11
00:01:02,772 --> 00:01:06,109
‫אל תודה להם בשם המשפחה שלנו!‬

12
00:01:06,109 --> 00:01:09,737
‫מר דאן, אתה תקבל הזדמנות לדבר‬
‫במהלך מתן גזר הדין.‬

13
00:01:09,737 --> 00:01:11,280
‫זה יהיה מאוחר מדי!‬

14
00:01:11,823 --> 00:01:14,492
‫האיש הזה חנק את הבת שלנו למוות.‬

15
00:01:14,492 --> 00:01:18,037
‫הוא צריך להירקב בכלא לשארית חייו.‬

16
00:01:18,037 --> 00:01:18,955
‫מר דאן.‬

17
00:01:18,955 --> 00:01:23,417
‫ואתה הסתרת ראיות חשובות מחבר המושבעים‬

18
00:01:23,417 --> 00:01:27,380
‫על ההיסטוריה האלימה שיש לאיש הזה נגד נשים.‬

19
00:01:28,840 --> 00:01:32,927
‫הוא הכה את הבת שלי במשך חודשים‬
‫ואז הרג אותה.‬

20
00:01:34,095 --> 00:01:38,015
‫הוא תלש קווצות מהשיער שלה.‬

21
00:01:38,015 --> 00:01:39,308
‫מר דאן!‬

22
00:01:39,308 --> 00:01:43,980
‫הוא חנק אותה במשך חמש דקות!‬

23
00:01:43,980 --> 00:01:47,483
‫אתה חנקת את הבת שלי. חתיכת בן זונה!‬

24
00:01:47,483 --> 00:01:50,528
‫מר דאן. פקיד בית המשפט.‬
‫-אני מקווה שתירקב בגיהינום.‬

25
00:01:50,528 --> 00:01:56,159
‫ואתה, איך אתה יכול לישון בלילה‬
‫כשאתה מגן על המפלצת הזאת?‬

26
00:01:56,159 --> 00:02:02,707
‫- מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז -‬

27
00:02:16,304 --> 00:02:17,388
‫היי, קרוקודייל.‬

28
00:02:17,388 --> 00:02:18,472
‫היי.‬

29
00:02:19,432 --> 00:02:20,391
‫מה שלומך?‬

30
00:02:21,559 --> 00:02:22,894
‫את יודעת, אני בסדר.‬

31
00:02:29,442 --> 00:02:31,569
‫אני יוצא מכאן. אני מבטיח.‬

32
00:02:34,447 --> 00:02:37,617
‫ההכנות למשפט החלו,‬
‫וג'יל, עורכת הדין שלי, היא...‬

33
00:02:38,367 --> 00:02:40,369
‫זאת אומרת, היא...‬
‫-זה פשוט כל כך קשה.‬

34
00:02:41,829 --> 00:02:43,539
‫אתה יודע, כאילו, ההורים שלי.‬

35
00:02:45,791 --> 00:02:48,044
‫הם ממש לא מאמינים לך, לייל.‬

36
00:02:49,629 --> 00:02:50,755
‫הם רוצים שניפרד.‬

37
00:02:51,464 --> 00:02:52,340
‫ג'יימי...‬

38
00:02:53,716 --> 00:02:55,927
‫תשכחי מזה. הם לא יודעים מה יש בינינו.‬

39
00:02:57,261 --> 00:03:00,139
‫היי. את יודעת שאני אוהב אותך.‬

40
00:03:01,057 --> 00:03:01,891
‫נכון?‬

41
00:03:02,433 --> 00:03:06,812
‫אני רק רוצה להשאיר את זה מאחוריי‬
‫כדי שאוכל לתת לך כל מה שמגיע לך, כן?‬

42
00:03:08,522 --> 00:03:09,523
‫ואני...‬

43
00:03:10,733 --> 00:03:11,817
‫אני צריך את עזרתך.‬

44
00:03:12,860 --> 00:03:13,694
‫אוקיי?‬

45
00:03:15,071 --> 00:03:17,782
‫אני צריך שתצפי ב"בטווח קצר".‬

46
00:03:18,532 --> 00:03:19,367
‫מה?‬

47
00:03:20,326 --> 00:03:21,452
‫זה סרט או משהו?‬

48
00:03:21,452 --> 00:03:24,830
‫כן, עם שון פן וכריסטופר ווקן.‬

49
00:03:24,830 --> 00:03:26,624
‫זה סרט ממש מעולה.‬

50
00:03:26,624 --> 00:03:28,584
‫את ממש חייבת לראות אותו.‬

51
00:03:31,337 --> 00:03:33,172
‫אוקיי. למה?‬

52
00:03:36,634 --> 00:03:37,969
‫אני צריך שתעשי משהו.‬

53
00:03:40,263 --> 00:03:41,264
‫מה?‬

54
00:03:41,264 --> 00:03:43,808
‫אני צריך שתגידי שאבא שלי אנס אותך.‬

55
00:03:44,850 --> 00:03:45,685
‫מה?‬

56
00:03:46,435 --> 00:03:47,270
‫לא!‬

57
00:03:48,145 --> 00:03:49,689
‫למה לא?‬
‫-כי הוא לא.‬

58
00:03:50,940 --> 00:03:52,775
‫נכון. אבל אף אחד לא ידע את זה.‬

59
00:03:52,775 --> 00:03:55,861
‫זה לא משנה. אני לא יכולה סתם לשקר‬
‫בקשר למשהו כזה.‬

60
00:03:55,861 --> 00:03:58,447
‫תוכלי רק לומר שהוא הטריד אותך או משהו?‬

61
00:03:58,447 --> 00:04:00,241
‫למען השם! אני אשלם לך.‬

62
00:04:00,241 --> 00:04:01,659
‫מה אתה רוצה שאגיד?‬

63
00:04:01,659 --> 00:04:04,745
‫אני רוצה שתזכור את הפעם‬
‫שמצאת אותי נעול בארון.‬

64
00:04:07,581 --> 00:04:08,749
‫אני לא זוכר את זה.‬

65
00:04:08,749 --> 00:04:12,086
‫אתה כן. היא הכריחה אותי להתמרח‬
‫בחרא של כלב, ומצאת אותי בארון,‬

66
00:04:12,086 --> 00:04:14,839
‫והיא נתנה לי מכל פלסטיק בשביל להשתין בו.‬

67
00:04:14,839 --> 00:04:18,217
‫אתה בטוח שזה הייתי אני?‬
‫-כן. איך אתה לא זוכר את זה?‬

68
00:04:18,217 --> 00:04:19,927
‫שנתתי לך אקדח?‬

69
00:04:19,927 --> 00:04:22,763
‫לא, רק שביקשתי ממך אקדח.‬

70
00:04:23,264 --> 00:04:25,141
‫כי פחדת כל כך מאבא שלך?‬

71
00:04:25,141 --> 00:04:29,478
‫כן, כי הוא איים עלינו וחששנו לחיינו,‬
‫אז ביקשנו ממך.‬

72
00:04:30,146 --> 00:04:32,189
‫כן, לא.‬
‫-נכון, אבל אמרת לנו לא.‬

73
00:04:32,189 --> 00:04:35,860
‫לא, אני אומר לא עכשיו. אני לא עושה את זה.‬
‫-למה לא?‬

74
00:04:35,860 --> 00:04:38,237
‫זה קרה. זה בהחלט היה משהו שקרה.‬

75
00:04:38,237 --> 00:04:40,531
‫אתה רק צריך לזכור שזה קרה כי זה קרה.‬

76
00:04:40,531 --> 00:04:43,367
‫או לפחות תגיד לאחרים‬
‫שאתה זוכר את זה כי אתה כן.‬

77
00:04:43,367 --> 00:04:45,036
‫כי אתה זוכר, בריאן!‬

78
00:04:45,870 --> 00:04:48,331
‫בחייך, בריאן! מה לעזאזל?‬

79
00:04:48,331 --> 00:04:51,709
‫בריאן, אתה זוכר את זה!‬
‫בריאן, אתה פאקינג זוכר את זה!‬

80
00:04:51,709 --> 00:04:53,210
‫אתה זוכר את זה!‬

81
00:04:54,462 --> 00:04:55,338
‫סליחה.‬

82
00:05:05,181 --> 00:05:09,143
‫אני רוצה להבין. אבא שלך הרג את הכלב שלך.‬

83
00:05:09,143 --> 00:05:12,355
‫כן. הוא הרג את החמוס שלנו,‬
‫אז הוא ערף את ראשו.‬

84
00:05:13,814 --> 00:05:16,275
‫ומצאתי אותו במקפיא.‬

85
00:05:16,275 --> 00:05:20,279
‫ואם עניתי על שאלה לא נכון,‬
‫הוא היה מטיח את ראשי בשולחן.‬

86
00:05:20,863 --> 00:05:23,783
‫הוא היה מגעגע אליי‬
‫כי הוא אמר שאני הולך כמו ברווז.‬

87
00:05:25,368 --> 00:05:26,577
‫הוא לעג לגמגום שלי.‬

88
00:05:26,577 --> 00:05:29,163
‫מה תהיה הדרך הטובה ביותר ליצור קשר עם...‬

89
00:05:29,163 --> 00:05:30,081
‫מה?‬

90
00:05:33,209 --> 00:05:36,921
‫גם אמא הכתה אותנו. זה היה ממש מפחיד.‬
‫היא רדפה אחרינו עם סכין.‬

91
00:05:36,921 --> 00:05:39,090
‫הלוואי שלא הייתם נולדים!‬

92
00:05:43,094 --> 00:05:45,388
‫אתה יודע מה? בוא נסיים להיום.‬

93
00:05:47,848 --> 00:05:50,768
‫זה לא שאני לא מאמינה‬
‫שהסיפורים האלה נכונים.‬

94
00:05:50,768 --> 00:05:56,107
‫אבל אני לא מאמינה‬
‫לאופן שהוא מספר אותם, את יודעת?‬

95
00:05:56,107 --> 00:06:01,362
‫טוב, זה כמו בפעם הראשונה שדיברתי איתו,‬
‫זה לקח שנייה,‬

96
00:06:01,904 --> 00:06:06,242
‫אבל הוא היה כמו ילד קטן ומפוחד‬
‫שהרגשתי כלפיו המון אהדה.‬

97
00:06:06,242 --> 00:06:08,285
‫אבל משום מה, כשהוא על דוכן העדים,‬

98
00:06:08,285 --> 00:06:11,122
‫הוא מדבר על מישהו אחר.‬

99
00:06:11,122 --> 00:06:12,790
‫טוב, הוא פשוט נראה כמו...‬

100
00:06:13,874 --> 00:06:14,792
‫פסיכופת.‬

101
00:06:16,293 --> 00:06:19,588
‫טוב, התכוונתי לומר שחקן גרוע, אבל בטח.‬

102
00:06:24,301 --> 00:06:25,136
‫זאת אומרת,‬

103
00:06:26,262 --> 00:06:28,347
‫נראה לך שהוא עומד מאחורי כל העניין?‬

104
00:06:29,348 --> 00:06:31,642
‫לייל פשוט המציא את כל הסיפור,‬

105
00:06:32,351 --> 00:06:34,520
‫ושכנע את אריק להצטרף אליו?‬

106
00:06:37,106 --> 00:06:38,983
‫מה אם זה הפוך?‬

107
00:06:42,236 --> 00:06:45,030
‫אני לא אומרת שזאת האסטרטגיה שלי.‬

108
00:06:45,030 --> 00:06:46,991
‫אני רק מדברת בקול רם.‬

109
00:07:01,297 --> 00:07:04,216
‫"ראיתי אותך בטלוויזיה,‬
‫והייתי חייבת לכתוב לך.‬

110
00:07:04,216 --> 00:07:07,261
‫"אני יודעת שאתה חף מפשע כי אני מדיום."‬

111
00:07:15,311 --> 00:07:17,813
‫"תרשה לי להציג את עצמי. שמי קנדי,‬

112
00:07:17,813 --> 00:07:22,234
‫"ואני גרושה ואם לשניים‬
‫שנאבקת עם משקל יתר כל..."‬

113
00:07:25,112 --> 00:07:28,741
‫"היי, לייל, אני רק כותבת‬
‫כדי לומר שאני מאמינה לך.‬

114
00:07:28,741 --> 00:07:31,202
‫"לא יכולת לעשות את הדברים שאומרים שעשית,‬

115
00:07:31,202 --> 00:07:34,079
‫"ואם כן עשית, בהחלט הייתה לך סיבה טובה.‬

116
00:07:34,705 --> 00:07:38,542
‫"ראיתי את זה בעיניים שלך‬
‫בפעם הראשונה שראיתי אותך.‬

117
00:07:38,542 --> 00:07:41,504
‫"אם אתה צריך משהו, כל דבר,‬

118
00:07:41,504 --> 00:07:45,549
‫"אולי אפילו רק מישהו לדבר איתו,‬
‫תתקשר אליי.‬

119
00:07:45,549 --> 00:07:47,760
‫"כל אהבתי, נורמה."‬

120
00:07:53,974 --> 00:07:57,520
‫זו שיחה מבית הכלא של מחוז לוס אנג'לס מ...‬

121
00:07:57,520 --> 00:07:58,729
‫לייל מננדז.‬

122
00:08:00,314 --> 00:08:01,148
‫הלו?‬

123
00:08:02,316 --> 00:08:04,777
‫היי. נורמה?‬

124
00:08:05,319 --> 00:08:07,446
‫אלוהים. אני לא מאמינה שזה קורה.‬

125
00:08:08,030 --> 00:08:10,449
‫אני וג'יימי אף פעם לא התאמנו אחד לשני.‬

126
00:08:11,283 --> 00:08:14,537
‫ועכשיו היא ממציאה דברים,‬
‫כאילו שאמרתי לה להגיד דברים.‬

127
00:08:14,537 --> 00:08:18,832
‫זה רק מוכיח שיש אנשים ש...‬
‫-יש אנשים שצריך לשמור מרחק מהם.‬

128
00:08:20,209 --> 00:08:22,253
‫כן. אבל לא את.‬

129
00:08:24,380 --> 00:08:25,422
‫את נשמעת סקסית.‬

130
00:08:38,310 --> 00:08:39,311
‫אני מתגעגע לטוני.‬

131
00:08:41,313 --> 00:08:43,691
‫לא היה זמן להיות מדוכא כשהוא היה בסביבה.‬

132
00:08:45,025 --> 00:08:46,402
‫למה אתה הכי מתגעגע בו?‬

133
00:08:47,945 --> 00:08:49,196
‫לסקס או...‬

134
00:08:51,156 --> 00:08:52,074
‫מה?‬

135
00:08:53,909 --> 00:08:57,871
‫אני זוכר שסיפרתי לך‬
‫שאבא שלי והאיש הזה, הם...‬

136
00:09:01,917 --> 00:09:03,711
‫שהוא היה המאהב של אבא שלי.‬

137
00:09:06,213 --> 00:09:10,384
‫זה ש... הוא אמר לך‬
‫שאבא שלך מתכנן להרוג אותך?‬

138
00:09:10,384 --> 00:09:11,677
‫כן.‬

139
00:09:15,014 --> 00:09:17,141
‫אז זה לא קרה. אני...‬

140
00:09:21,937 --> 00:09:22,980
‫המצאתי את זה.‬

141
00:09:26,066 --> 00:09:27,151
‫פשוט המצאתי את זה.‬

142
00:09:31,572 --> 00:09:32,948
‫אני יכול לשאול למה?‬

143
00:09:35,242 --> 00:09:36,452
‫למה המצאת את זה?‬

144
00:09:40,789 --> 00:09:41,624
‫אריק?‬

145
00:09:44,335 --> 00:09:46,962
‫אריק, לייל אמר לך להמציא את זה?‬

146
00:09:54,678 --> 00:09:57,681
‫אני צריך לפתור את כל העניין עם אוזיאל.‬

147
00:09:58,182 --> 00:09:59,975
‫זה פשוט חור ענקי, את יודעת?‬

148
00:09:59,975 --> 00:10:02,853
‫כאילו, למה לא סיפרתי לו‬
‫על הסקס עם אבא שלי?‬

149
00:10:02,853 --> 00:10:04,813
‫כן. זה... כן.‬

150
00:10:05,397 --> 00:10:06,899
‫הלוואי שיכולתי לכתוב ספר.‬

151
00:10:08,067 --> 00:10:09,318
‫שהוא רק הסיפור שלי.‬

152
00:10:09,318 --> 00:10:12,196
‫להסביר איך הרגשתי כל חיי להיות לייל מננדז.‬

153
00:10:12,196 --> 00:10:15,991
‫אין מצב שמישהו יגיד שמגיע לי ללכת לכלא.‬

154
00:10:15,991 --> 00:10:20,412
‫לייל, זה רעיון ממש טוב.‬
‫אני אפילו יכולה לעזור לך לכתוב אותו.‬

155
00:10:21,914 --> 00:10:25,376
‫לייל, אני אבקש ממך‬
‫לחיות מחדש את היום ההוא.‬

156
00:10:25,376 --> 00:10:26,585
‫איזה יום?‬

157
00:10:27,336 --> 00:10:30,756
‫היום האחרון.‬
‫היום האחרון שבו הוריך היו בחיים.‬

158
00:10:31,340 --> 00:10:32,257
‫כן, בסדר.‬

159
00:10:34,176 --> 00:10:35,219
‫שיחקתי קצת טניס.‬

160
00:10:38,597 --> 00:10:40,432
‫אבל לא הייתי מרוכז.‬

161
00:10:40,432 --> 00:10:43,102
‫כי חשבת שאמא ואבא שלך עומדים להרוג אתכם.‬

162
00:10:43,102 --> 00:10:45,187
‫לא, ידעתי שהם יהרגו אותנו.‬

163
00:10:46,480 --> 00:10:47,815
‫השאלה הייתה רק מתי.‬

164
00:10:47,815 --> 00:10:49,817
‫ולכן פחדתם כל כך לצאת להפלגה.‬

165
00:10:49,817 --> 00:10:52,444
‫כן, אני חושב שאם הקפטן לא היה שם,‬

166
00:10:52,444 --> 00:10:54,655
‫הם בטח היו עושים את זה אז.‬

167
00:10:54,655 --> 00:10:57,157
‫הם בטח היו יורים בנו, זורקים אותנו למים‬

168
00:10:57,157 --> 00:10:58,242
‫ואומרים שטבענו.‬

169
00:10:58,242 --> 00:11:02,996
‫אבל, לייל, אני ממש רוצה‬
‫שתספר לי בדיוק מה קרה באותו יום ראשון.‬

170
00:11:03,789 --> 00:11:04,748
‫ביום שזה...‬

171
00:11:06,041 --> 00:11:07,292
‫ביום שזה קרה.‬

172
00:11:07,292 --> 00:11:08,460
‫כן, בסדר.‬

173
00:11:08,460 --> 00:11:12,589
‫אנחנו חייבים לעוף מפה.‬
‫-איפה הם? איפה אמא ואבא, לעזאזל?‬

174
00:11:12,589 --> 00:11:15,634
‫אני לא יודע.‬
‫אני חושב שהם למטה. הטלוויזיה פועלת.‬

175
00:11:15,634 --> 00:11:17,761
‫בוא פשוט נתחפף מפה.‬

176
00:11:17,761 --> 00:11:20,931
‫תפגוש אותי במכונית. תהיה שם בעוד דקה.‬
‫תישאר רגוע.‬

177
00:12:07,853 --> 00:12:08,854
‫לאן אתם הולכים?‬

178
00:12:10,814 --> 00:12:13,275
‫אנחנו הולכים לקולנוע.‬
‫-אתם לא.‬

179
00:12:13,275 --> 00:12:16,653
‫אתה לא יוצאים מהבית הזה.‬
‫-אנחנו רק רוצים ללכת לקולנוע.‬

180
00:12:16,653 --> 00:12:21,033
‫אתה נשאר כאן, ואתה, אריק, תעלה למעלה.‬

181
00:12:21,033 --> 00:12:23,327
‫לא, אתה לא תיגע באחי.‬

182
00:12:23,327 --> 00:12:25,496
‫אתה בחיים לא תיגע יותר באחי.‬

183
00:12:25,496 --> 00:12:30,000
‫אחיך הוא הבן שלי ואני יכול לעשות‬
‫מה שאני רוצה איתו. זוז הצידה!‬

184
00:12:30,542 --> 00:12:33,337
‫את פשוט תמשיכי לעמוד שם,‬
‫ותיתני לו לעשות את זה!‬

185
00:12:33,337 --> 00:12:37,299
‫אין לך זכות לדבר אליי.‬
‫אין לך זכות להגיד כלום!‬

186
00:12:37,299 --> 00:12:38,884
‫אתה הרסת את המשפחה הזאת.‬

187
00:12:44,681 --> 00:12:46,225
‫קיטי, בואי נלך.‬

188
00:12:48,727 --> 00:12:49,603
‫בואי נלך.‬

189
00:13:00,197 --> 00:13:03,742
‫מה חשבת שהם הולכים לעשות שם?‬
‫-חשבתי שהם ייקחו את הרובים שלהם.‬

190
00:13:03,742 --> 00:13:07,162
‫איפה הרובים שלהם? למעלה?‬
‫-אני לא יודע. שנלך לבדוק?‬

191
00:13:08,539 --> 00:13:09,373
‫קחי.‬

192
00:13:12,376 --> 00:13:15,629
‫לא, אין מספיק זמן.‬
‫קח את הרובה שלך. תפגוש אותי במכונית.‬

193
00:13:58,463 --> 00:14:01,800
‫אבל זה לא מה שקרה, נכון?‬

194
00:14:01,800 --> 00:14:04,261
‫לא, אבל זה מה שחשבנו שעומד לקרות.‬

195
00:14:04,261 --> 00:14:05,637
‫אני לא מאמינה לזה.‬

196
00:14:05,637 --> 00:14:06,555
‫מה?‬

197
00:14:09,683 --> 00:14:13,979
‫אני לא מאמינה לאף מילה שאתה אומר‬
‫אם אני חבר המושבעים.‬

198
00:14:13,979 --> 00:14:14,897
‫אוקיי.‬

199
00:14:14,897 --> 00:14:18,734
‫כשסיפרת לי את הסיפור הזה בפעם הראשונה,‬
‫הרגשת כל רגש מחדש,‬

200
00:14:18,734 --> 00:14:20,694
‫ולכן, גם אני הרגשתי אותו.‬

201
00:14:20,694 --> 00:14:22,696
‫הייתי ממש שם איתך.‬

202
00:14:23,405 --> 00:14:26,199
‫אבל משום מה, כשאתה יושב בכיסא הזה,‬

203
00:14:26,199 --> 00:14:28,118
‫אני מרגישה שאתה ממציא את הכול.‬

204
00:14:28,118 --> 00:14:31,914
‫אני מנסה לספר את הסיפור כמו שצריך.‬
‫-תשכח מהסיפור. זו העבודה שלי.‬

205
00:14:32,831 --> 00:14:35,918
‫הצמדת רובה ציד לפנים של אמא שלך, לא?‬

206
00:14:35,918 --> 00:14:37,461
‫למה עשית את זה?‬

207
00:14:40,547 --> 00:14:45,218
‫נראה לי שרצינו לגאול אותה מייסוריה.‬

208
00:14:45,218 --> 00:14:47,596
‫לא, אתה לא חוואי, לייל.‬

209
00:14:47,596 --> 00:14:49,806
‫היא לא החזירה המשובחת שלך.‬

210
00:14:50,432 --> 00:14:52,768
‫למה הגיע לה למות?‬

211
00:14:55,812 --> 00:14:58,440
‫כי היא נתנה לו לאנוס אותנו.‬
‫-כן!‬

212
00:14:59,191 --> 00:15:00,067
‫תודה.‬

213
00:15:02,235 --> 00:15:09,076
‫כי היא נתנה לו לאנוס אתכם.‬

214
00:15:09,785 --> 00:15:12,454
‫אני צריכה להרגיש את הכאב של זה, לייל.‬

215
00:15:12,454 --> 00:15:15,207
‫המושבעים צריכים להרגיש את זה.‬

216
00:15:15,207 --> 00:15:21,129
‫האישה הזאת, אמא שלך, נתנה לו לאנוס אתכם.‬

217
00:15:22,589 --> 00:15:24,549
‫תלוי נגדך עונש מוות.‬

218
00:15:24,549 --> 00:15:28,011
‫תראה לי איך זה הרגיש.‬

219
00:15:31,848 --> 00:15:34,685
‫אז, הרגשות כאילו?‬

220
00:15:36,645 --> 00:15:37,604
‫כן.‬

221
00:15:39,106 --> 00:15:41,108
‫אז, את רוצה שאבכה?‬

222
00:15:43,026 --> 00:15:44,361
‫כי אני יכול לבכות.‬

223
00:15:47,406 --> 00:15:48,365
‫כן.‬

224
00:15:59,209 --> 00:16:00,752
‫אני רק רציתי לעזור לה.‬

225
00:16:04,923 --> 00:16:06,466
‫אהבתי אותה כל כך.‬

226
00:16:08,760 --> 00:16:10,595
‫וכל כך ריחמתי עליה.‬

227
00:16:14,766 --> 00:16:17,185
‫אני זה שמצא את מכתב ההתאבדות שלה.‬

228
00:16:20,480 --> 00:16:26,278
‫אז אני הייתי היחיד שבאמת ידע‬
‫מה שהיא תכננה לעשות לעצמה.‬

229
00:16:29,990 --> 00:16:32,034
‫ואמרתי לה שהיא צריכה לעזוב אותו.‬

230
00:16:34,536 --> 00:16:37,247
‫שנהיה בצד שלה בגירושים, ושאני רק...‬

231
00:16:39,082 --> 00:16:42,335
‫רוצה לעזור. ושאם היא צריכה לעבור לפרינסטון‬

232
00:16:42,335 --> 00:16:44,087
‫ולגור איתי, זה יהיה בסדר.‬

233
00:16:46,840 --> 00:16:51,887
‫ואמרתי לה שאעזור לה‬
‫להפסיק לקחת כל כך הרבה כדורים מזוינים.‬

234
00:16:53,346 --> 00:16:55,348
‫ואמרתי לה שהכול יהיה בסדר.‬

235
00:16:55,348 --> 00:17:00,687
‫רציתי שהכול יהיה בסדר, ואני לא הייתי.‬
‫הייתי שקרן מזוין כי לא הכול היה בסדר.‬

236
00:17:00,687 --> 00:17:01,897
‫אבל אהבתי אותה.‬

237
00:17:02,606 --> 00:17:05,901
‫אהבתי אותה, ואני עדיין אוהב אותה.‬
‫אני אוהב את אמא שלי.‬

238
00:17:07,527 --> 00:17:08,904
‫אני אוהב את אמא'לה שלי.‬

239
00:17:14,034 --> 00:17:15,368
‫טוב מאוד, לייל.‬

240
00:17:18,872 --> 00:17:19,998
‫עכשיו אנחנו מדברים.‬

241
00:17:31,593 --> 00:17:33,887
‫- דוח נתיחה שלאחר המוות -‬

242
00:17:43,772 --> 00:17:45,899
‫- יולי‬
‫1993 -‬

243
00:17:56,535 --> 00:17:59,538
‫- הסעת אסירים‬
‫שמרו מרחק -‬

244
00:18:07,838 --> 00:18:11,091
‫- מננדז לנצח‬
‫אנחנו אוהבים את האחים מננדז -‬

245
00:18:38,702 --> 00:18:42,038
‫- חמודים מדי מכדי להיות רוצחים‬
‫תתחתן איתי, לייל! -‬

246
00:19:21,077 --> 00:19:21,912
‫אוקיי.‬

247
00:19:23,830 --> 00:19:24,748
‫גברת אברמסון?‬

248
00:19:29,836 --> 00:19:32,881
‫אל תדאגו. זה רק אותיות גדולות‬
‫כדי שאוכל לקרוא.‬

249
00:19:32,881 --> 00:19:35,800
‫לא ייקח לי כל כך הרבה זמן כמו לתביעה.‬

250
00:19:40,347 --> 00:19:45,477
‫המשפט הזה לא יהיה על מי.‬

251
00:19:46,561 --> 00:19:50,148
‫הוא לא יהיה על מה, מתי או איפה.‬

252
00:19:51,191 --> 00:19:54,277
‫המשפט הזה יהיה על למה.‬

253
00:19:55,278 --> 00:20:00,742
‫למה אריק ולייל מננדז הרגו את הוריהם?‬

254
00:20:01,493 --> 00:20:02,953
‫זאת שאלה פשוטה.‬

255
00:20:02,953 --> 00:20:05,413
‫אבל התשובה שאתם עומדים לשמוע‬

256
00:20:05,413 --> 00:20:08,458
‫במהלך השבועות והחודשים הקרובים‬

257
00:20:08,458 --> 00:20:11,294
‫מיותר מ-50 עדים ומומחים,‬

258
00:20:11,294 --> 00:20:14,714
‫התשובה רחוקה מלהיות פשוטה.‬

259
00:20:14,714 --> 00:20:20,095
‫אתה תשמעו בפירוט מבעית ומזעזע‬

260
00:20:20,095 --> 00:20:26,351
‫איך חוזה מננדז היה סוטה מין סדיסט‬

261
00:20:26,351 --> 00:20:28,270
‫שהתעלל בבניו.‬

262
00:20:28,812 --> 00:20:34,276
‫ואיך, למעשה, קיטי מננדז נהנתה‬
‫גם היא להתעלל מינית בילדיה.‬

263
00:20:34,276 --> 00:20:40,407
‫מה הבנים האלה, הילדים האלה, עשו‬
‫שהגיעה להם התעללות כזאת?‬

264
00:20:40,407 --> 00:20:42,993
‫מה הם אי פעם עשו?‬

265
00:20:42,993 --> 00:20:46,162
‫אני אגיד לכם במה אריק ולייל אשמים.‬

266
00:20:46,162 --> 00:20:48,623
‫הדבר היחיד שהם אשמים בו‬

267
00:20:48,623 --> 00:20:52,127
‫הוא בכך שהם אהבו‬
‫את האמא והאבא שעינו אותם.‬

268
00:20:53,003 --> 00:20:54,921
‫ולכן כשאריק ולייל נאלצו לעבור‬

269
00:20:54,921 --> 00:20:59,384
‫את החוויה המבעיתה של לירות בהורים שלהם,‬

270
00:20:59,384 --> 00:21:03,805
‫זה לא היה מתוך זדון או נקמה.‬

271
00:21:05,015 --> 00:21:09,644
‫זה לא היה בגלל מכוניות יוקרה‬
‫או בגלל בגדים חדשים.‬

272
00:21:09,644 --> 00:21:11,563
‫זה לא היה בגלל כסף.‬

273
00:21:13,356 --> 00:21:17,527
‫הם ירו ברובים האלה מתוך הגנה עצמית.‬

274
00:21:19,696 --> 00:21:23,199
‫הם ירו באמא ובאבא שהם אהבו‬

275
00:21:23,199 --> 00:21:27,996
‫כדי שחוזה וקיטי מננדז לא יהרגו אותם קודם.‬

276
00:21:35,337 --> 00:21:38,006
‫זו זווית כל כך מעניינת.‬

277
00:21:38,590 --> 00:21:43,428
‫איזה צירוף מקרים‬
‫שזו בדיוק אותה הגנה שהשתמשת בה‬

278
00:21:43,428 --> 00:21:46,139
‫בתיק של ארנל סלבטיירה.‬

279
00:21:46,765 --> 00:21:49,642
‫והוא יצא מזה עם הריגה בשוגג.‬

280
00:21:50,727 --> 00:21:52,937
‫אני מניח שזו הסיבה שהם שכרו אותך.‬

281
00:21:55,440 --> 00:21:59,569
‫רק רגע. זו לא הייתה ההגנה שלהם מלכתחילה.‬

282
00:22:00,153 --> 00:22:02,155
‫הם טענו שהם חפים מפשע.‬

283
00:22:03,073 --> 00:22:06,326
‫לא המצאת את ההתעללות המינית, נכון?‬

284
00:22:07,077 --> 00:22:09,079
‫כי זה בטוח עבד בפעם הקודמת.‬

285
00:22:14,751 --> 00:22:16,211
‫אתה יודע מה, דומיניק?‬

286
00:22:17,003 --> 00:22:20,006
‫אני מצטערת מאוד על מה שקרה לבת שלך.‬

287
00:22:20,006 --> 00:22:24,219
‫האיש הזה לא היה צריך להשתחרר לחופשי.‬
‫זה לא היה קורה אם היה לי קשר לזה.‬

288
00:22:24,219 --> 00:22:27,347
‫אבל אתה צריך להבין שהוא נתן לך משהו.‬

289
00:22:27,347 --> 00:22:31,309
‫הוא נתן לך קריירה ונקודת מבט מזוינת.‬

290
00:22:33,561 --> 00:22:36,314
‫על זה, אתה צריך להודות לו.‬

291
00:22:37,440 --> 00:22:41,861
‫אבל בכל זאת, מה אם הם חשבו‬
‫שחייהם היו בסכנה באותו לילה,‬

292
00:22:41,861 --> 00:22:44,447
‫שההורים שלהם עומדים להרוג אותם?‬

293
00:22:45,782 --> 00:22:49,744
‫תאוריית ההגנה העצמית החלקית.‬

294
00:22:49,744 --> 00:22:55,708
‫ובכן, יקירתי, לי יש מגרש‬
‫ליד שבר סן אנדראס שאני מעוניין למכור לך.‬

295
00:22:56,626 --> 00:22:58,002
‫ואיזה סיפור.‬

296
00:22:58,753 --> 00:23:00,255
‫זו טרגדיה יוונית.‬

297
00:23:00,255 --> 00:23:04,259
‫אחים שבמשך שנים עינו אותם והתעללו בהם,‬

298
00:23:04,259 --> 00:23:07,720
‫ושמתוך חשש לחייהם, הורגים את הוריהם‬

299
00:23:07,720 --> 00:23:11,307
‫במעשה נואש של הגנה עצמית.‬

300
00:23:11,307 --> 00:23:17,063
‫הוא גם מגוחך לחלוטין ומלא בחורים בעלילה.‬

301
00:23:17,689 --> 00:23:21,776
‫אם חוזה וקיטי תכננו‬
‫לרצוח את בניהם באותו יום ראשון,‬

302
00:23:21,776 --> 00:23:26,197
‫למה קיטי הזמינה את החברה שלה,‬
‫קארן וייר, אליהם הביתה‬

303
00:23:26,197 --> 00:23:29,242
‫לשחק ברידג' ממש באותו ערב?‬

304
00:23:29,742 --> 00:23:33,872
‫גם אם את ופיטר תחזרו מסנטה ברברה מאוחר,‬
‫תתקשרו אלינו.‬

305
00:23:33,872 --> 00:23:35,748
‫אולי עדיין תוכלו לקפוץ.‬

306
00:23:35,748 --> 00:23:39,961
‫והאם לייל ואריק באמת כל כך פחדו‬

307
00:23:39,961 --> 00:23:43,756
‫שההורים שלהם מתכוונים לרצוח אותם‬
‫במהלך אותה הפלגה?‬

308
00:23:43,756 --> 00:23:45,967
‫מוכנים לתפוס כרישים?‬

309
00:23:46,509 --> 00:23:49,929
‫למרות שעל הספינה היו גם שלושה אנשים אחרים?‬

310
00:23:49,929 --> 00:23:52,140
‫חשבתי שזו תהיה הפלגה פרטית.‬

311
00:23:53,850 --> 00:23:59,689
‫כמו כן, האם ידעתם שקיטי וחוזה‬
‫טסו לפרינסטון בשבוע שבו הם נהרגו‬

312
00:23:59,689 --> 00:24:05,278
‫כדי לעזור ללייל לרהט את הדירה החדשה‬
‫שהם זה עתה קנו לו,‬

313
00:24:05,278 --> 00:24:10,200
‫מה שמעיד שהם אולי לא תכננו להרוג אותו?‬

314
00:24:10,200 --> 00:24:14,996
‫קיטי מננדז מילאה‬
‫את טפסי ההרשמה של אריק לקולג'‬

315
00:24:14,996 --> 00:24:16,831
‫בלילה שבו הם נרצחו.‬

316
00:24:16,831 --> 00:24:19,083
‫עכשיו, לצורך הדיון,‬

317
00:24:19,083 --> 00:24:23,171
‫בואו נניח שלייל ואריק‬
‫באמת רצחו את הוריהם מתוך הגנה עצמית‬

318
00:24:23,171 --> 00:24:25,673
‫כי הם חששו לחייהם.‬

319
00:24:26,549 --> 00:24:30,595
‫האם במקרה כזה הם לא היו מתקשרים למשטרה‬
‫ומספרים להם את האמת?‬

320
00:24:31,638 --> 00:24:36,601
‫הם לא היו מתוודים‬
‫וחושפים את כל סודות המשפחה הנוראיים‬

321
00:24:36,601 --> 00:24:38,895
‫שהם הסתירו במשך שנים?‬

322
00:24:40,104 --> 00:24:41,731
‫הם לא היו מתנהגים‬

323
00:24:41,731 --> 00:24:46,819
‫כאילו שהם מרגישים שמץ של אשמה‬
‫על מה שהם עשו?‬

324
00:24:47,904 --> 00:24:51,032
‫אבל לא, זה לא מה שקרה.‬

325
00:24:51,032 --> 00:24:52,617
‫מה הם עשו במקום?‬

326
00:24:54,369 --> 00:24:58,206
‫הם שיקרו כבר מההתחלה.‬

327
00:24:59,666 --> 00:25:03,878
‫אתה... אתה בטוח שאתה יכול לעשות את זה?‬
‫כי הם ידעו.‬

328
00:25:03,878 --> 00:25:06,172
‫הם לא ידעו, אריק!‬

329
00:25:06,172 --> 00:25:07,966
‫היי.‬

330
00:25:08,591 --> 00:25:12,178
‫אנחנו יכולים לעשות את זה!‬
‫-אנחנו נעשה את זה.‬

331
00:25:12,178 --> 00:25:14,764
‫אנחנו יכולים לעשות את זה!‬
‫-כן, נעשה את זה!‬

332
00:25:14,764 --> 00:25:16,891
‫אני אוהב אותך כל כך.‬
‫-גם אני אותך.‬

333
00:25:16,891 --> 00:25:18,810
‫אני אוהב אותך כל כך, אי, אוקיי?‬

334
00:25:19,727 --> 00:25:21,312
‫אל תדפוק את זה, בסדר?‬

335
00:25:30,446 --> 00:25:33,658
‫בוורלי הילס, מוקד החירום.‬
‫-מישהו הרג את ההורים שלנו.‬

336
00:25:33,658 --> 00:25:37,203
‫הם שיקרו ושיקרו ושיקרו‬

337
00:25:37,203 --> 00:25:43,042
‫והמשיכו לשקר‬
‫לפחות 50 פעמים לפי הספירה שלי.‬

338
00:25:43,042 --> 00:25:47,630
‫הם שיקרו לציבור,‬
‫לחברים ולקרובי המשפחה שלהם, לתקשורת.‬

339
00:25:47,630 --> 00:25:52,343
‫ואז הם שיקרו כדי לוודא‬
‫שיקבלו את חלקם בכספי הירושה.‬

340
00:25:52,343 --> 00:25:54,137
‫אבל מה לגבי הקרובים?‬

341
00:25:54,762 --> 00:25:56,973
‫הם העידו שחוזה היה גבר מתעלל,‬

342
00:25:56,973 --> 00:25:59,642
‫שהחיים בבית הזה היו סיוט.‬

343
00:25:59,642 --> 00:26:02,353
‫אחי היה לפעמים מאוד רכושני.‬

344
00:26:03,896 --> 00:26:06,899
‫לייל לא הורשה להביע את דעותיו.‬

345
00:26:06,899 --> 00:26:07,984
‫מה לגבי אריק?‬

346
00:26:08,943 --> 00:26:11,487
‫הוא חשב שהוא חלש, רך מדי.‬

347
00:26:12,196 --> 00:26:16,075
‫הוא היה אומר לו שהוא לא ראוי לשם מננדז.‬

348
00:26:16,784 --> 00:26:20,538
‫לפעמים הוא עשה דברים‬
‫כדי לפגוע בו, כדי לגרום לו לבכות,‬

349
00:26:20,538 --> 00:26:22,832
‫ואז מקניט אותו וקורה לו "נקבה".‬

350
00:26:25,585 --> 00:26:27,253
‫הוא רצה לחשל אותו.‬

351
00:26:28,338 --> 00:26:31,758
‫כמה חופשות קיץ להערכתך‬
‫בילית עם בני הדודים שלך?‬

352
00:26:31,758 --> 00:26:33,051
‫שמונה חופשות.‬

353
00:26:33,051 --> 00:26:36,679
‫וכששהית אצל בני הדודים שלך‬
‫בחופשות הקיץ האלה,‬

354
00:26:36,679 --> 00:26:39,932
‫האם ראית פעם הוכחות להתעללות מינית?‬

355
00:26:39,932 --> 00:26:42,352
‫לא ישירות.‬

356
00:26:42,352 --> 00:26:47,523
‫אבל ידעתי שלייל ואריק התקלחו עם אבא שלהם‬

357
00:26:47,523 --> 00:26:48,858
‫אחרי שיעורי הטניס.‬

358
00:26:49,567 --> 00:26:54,280
‫וברגע שחוזה לקח את אחד הבנים לחדר שלו,‬
‫הוא היה נועל את הדלת.‬

359
00:26:54,781 --> 00:26:58,951
‫וקיטי הבהירה שאסור לעבור במסדרון הזה.‬
‫אף פעם.‬

360
00:26:59,827 --> 00:27:01,788
‫תראו, אני מודה שהטענה מוצדקת.‬

361
00:27:01,788 --> 00:27:05,583
‫הילדות של בני מננדז לא הייתה פיקניק.‬

362
00:27:06,501 --> 00:27:12,215
‫אבל מי בשולחן הזה לא עבר‬
‫סוג כלשהו של התעללות כשהוא גדל?‬

363
00:27:12,215 --> 00:27:16,511
‫לפי הסטנדרטים של היום,‬
‫אני בלי ספק הייתי קורבן להתעללות בילדים.‬

364
00:27:16,511 --> 00:27:19,430
‫אבא שלי הכה אותי ללא רחמים‬

365
00:27:20,139 --> 00:27:22,975
‫עם כתפיות, קולבים, חגורת רכיבה.‬

366
00:27:23,559 --> 00:27:27,563
‫אני חירש חלקית בגלל אחת המכות שלו.‬

367
00:27:28,773 --> 00:27:30,983
‫גם הוא חשב שאני נקבה.‬

368
00:27:33,611 --> 00:27:35,279
‫אבל לא רצחתי אותו.‬

369
00:27:35,279 --> 00:27:40,076
‫ברחתי בדרך המסורתית.‬
‫עזבתי את הבית, התחלתי את חיי.‬

370
00:27:40,076 --> 00:27:43,246
‫אבל ניק, לא עברת התעללות מינית.‬

371
00:27:44,539 --> 00:27:46,958
‫גם האחים מננדז לא.‬

372
00:27:46,958 --> 00:27:49,961
‫לייל או אריק מעולם לא אמרו‬

373
00:27:49,961 --> 00:27:53,548
‫שהם עברו התעללות מינית לג'רום אוזיאל.‬

374
00:27:53,548 --> 00:27:57,260
‫זו פרט די משמעותי שהם השמיטו.‬

375
00:27:57,260 --> 00:28:01,139
‫אם אתה כבר מתוודה שרצחת את ההורים שלך,‬

376
00:28:01,139 --> 00:28:03,766
‫למה לא להתוודות על כל מה שקרה?‬

377
00:28:03,766 --> 00:28:07,103
‫אז אתה חושב שזה בולשיט? הם ממציאים הכול?‬

378
00:28:07,729 --> 00:28:11,190
‫לדברי קרוב משפחה של מננדז שדיברתי איתו...‬

379
00:28:11,190 --> 00:28:15,153
‫איזה קרוב משפחה?‬
‫-מצטער, לינדה, עליי להגן על המקורות שלי.‬

380
00:28:16,654 --> 00:28:19,115
‫אבל לדבריו,‬

381
00:28:19,657 --> 00:28:23,369
‫האחים חשבו על זווית ההתעללות המינית‬

382
00:28:23,369 --> 00:28:29,459
‫לאחר שקראו כמה ספרים‬
‫על רצח הורים וגילוי עריות.‬

383
00:28:29,459 --> 00:28:32,754
‫הספרים האלה סיפקו להם‬
‫את כל הפרטים שהם צריכים‬

384
00:28:32,754 --> 00:28:35,590
‫כדי לשכנע חבר מושבעים שזה קרה להם.‬

385
00:28:35,590 --> 00:28:38,760
‫ומנקודת מבטה של לזלי,‬

386
00:28:39,677 --> 00:28:43,347
‫זווית ההתעללות המינית יכולה גם לסייע‬

387
00:28:43,347 --> 00:28:45,767
‫בהסטת תשומת הלב מ...‬

388
00:28:47,810 --> 00:28:50,313
‫המיניות של אריק.‬

389
00:28:52,356 --> 00:28:56,778
‫רגע. אתה מתכוון לומר שאריק הוא...‬

390
00:28:57,361 --> 00:28:59,530
‫טוב, פטפטתי לפני כמה ימים‬

391
00:28:59,530 --> 00:29:04,202
‫עם חברתי החדשה והחביבה עליי‬
‫לארוחות צהריים, פאם בוזאניץ', והיא אמרה...‬

392
00:29:04,202 --> 00:29:06,370
‫כולם יודעים שאריק גיי.‬

393
00:29:06,370 --> 00:29:09,415
‫זה כמו סוד גדול וידוע‬
‫שאף אחד לא רוצה לדבר עליו.‬

394
00:29:09,415 --> 00:29:14,504
‫הצוות שלי יודע את זה, ההגנה יודעת את זה,‬
‫אבל בכל פעם שזה אפילו נרמז בבית המשפט,‬

395
00:29:14,504 --> 00:29:17,715
‫לזלי מתחרפנת לגמרי.‬

396
00:29:17,715 --> 00:29:19,884
‫מה גורם לך לחשוב שהוא באמת כזה?‬

397
00:29:19,884 --> 00:29:23,638
‫שמענו שהוא קיבל מציצות מכמה אסירים.‬

398
00:29:26,265 --> 00:29:30,019
‫זה לא הופך אותך לגיי.‬
‫זה רק הופך אותך לפופולרי.‬

399
00:29:30,019 --> 00:29:35,900
‫בנוסף, הוא גם הצטלם לכמה‬
‫תמונות הומו-ארוטיות עם צלם גיי.‬

400
00:29:37,443 --> 00:29:39,445
‫אוקיי, אז אולי אריק גיי,‬

401
00:29:39,445 --> 00:29:42,156
‫אבל זה שאתה בארון לא הופך אותך לרוצח.‬

402
00:29:42,156 --> 00:29:44,242
‫זה אפילו לא הופך אותך לאדם רע.‬

403
00:29:46,369 --> 00:29:48,120
‫נכון, זה לא.‬

404
00:29:51,082 --> 00:29:52,291
‫אבל ייתכן אולי‬

405
00:29:53,960 --> 00:29:58,256
‫שהאחים הסתירו סוד עמוק ואפל אפילו יותר.‬

406
00:30:00,550 --> 00:30:05,596
‫סוד שלא היה לו שום קשר לחוזה.‬

407
00:30:06,848 --> 00:30:10,601
‫ואולי זה מה שקיטי ידעה עליו.‬

408
00:30:13,104 --> 00:30:15,940
‫אריק! כמה פעמים אמרתי לך?‬

409
00:30:15,940 --> 00:30:19,026
‫אל תשאיר את מכנסי הטניס המיוזעים שלך‬
‫על הרצפה.‬

410
00:30:19,026 --> 00:30:21,237
‫אתה תסריח את כל הבית!‬

411
00:30:36,002 --> 00:30:40,256
‫ניק, אתה אומר שלייל ואריק היו...‬

412
00:30:41,549 --> 00:30:44,343
‫ביחד אחד עם השני?‬

413
00:30:45,970 --> 00:30:48,097
‫זה רעיון ההעברה.‬

414
00:30:49,348 --> 00:30:52,476
‫קל יותר להאשים את חוזה בהתעללות מינית‬

415
00:30:52,476 --> 00:30:56,022
‫מאשר להכיר במערכת היחסים האמיתית‬
‫של גילוי העריות.‬

416
00:30:56,022 --> 00:30:57,899
‫זו שנעשית בהסכמה.‬

417
00:30:59,483 --> 00:31:02,945
‫תארו לעצמכם את האשמה והבושה שהאחים ירגישו‬

418
00:31:02,945 --> 00:31:05,323
‫אם הסוד שלהם אי פעם יתגלה.‬

419
00:31:06,949 --> 00:31:12,079
‫ואולי הם הרגו את הוריהם‬
‫כדי שהוא לעולם לא יתגלה.‬

420
00:31:13,873 --> 00:31:19,170
‫תראו, הנקודה העיקרית שלי היא‬
‫שבלי קשר למה שקרה להם,‬

421
00:31:19,170 --> 00:31:22,256
‫לייל ואריק לא זכאים למחילה.‬

422
00:31:22,757 --> 00:31:26,844
‫לזלי והצוות שלה חושבים‬
‫שאם הם יצליחו להסיח את דעתנו מהעובדות,‬

423
00:31:26,844 --> 00:31:30,097
‫ישאירו ראיות מסוימות‬
‫מחוץ לכותלי בית המשפט,‬

424
00:31:30,097 --> 00:31:34,310
‫יבלבלו אותנו עם תיאוריות משפטיות מוזרות,‬

425
00:31:34,310 --> 00:31:35,770
‫יעוררו מספיק אהדה‬

426
00:31:35,770 --> 00:31:40,441
‫ויציגו את האחים כנערים חסרי ישע‬
‫היישר מרומן של צ'ארלס דיקנס,‬

427
00:31:40,441 --> 00:31:41,859
‫אז כולנו ניפול בפח,‬

428
00:31:41,859 --> 00:31:45,780
‫והם יקבלו את הסוף ההוליוודי‬
‫שלדעתה מגיע להם.‬

429
00:31:46,614 --> 00:31:52,453
‫אבל כשאתה שם באכזריות קץ לחייו של אדם אחר,‬

430
00:31:56,707 --> 00:32:01,212
‫זה לא צריך לשנות עד כמה‬
‫הילדות שלך הייתה מחורבנת.‬

431
00:32:02,380 --> 00:32:06,008
‫אתה צריך להיענש במלוא חומרת הדין.‬

432
00:32:06,008 --> 00:32:10,221
‫זה הסוף שהאחים מננדז ראויים לו.‬

433
00:32:10,221 --> 00:32:15,393
‫ואני מתפלל למען הצדק‬

434
00:32:17,311 --> 00:32:19,105
‫שזה הסוף שהם יקבלו.‬

435
00:32:27,321 --> 00:32:29,532
‫מר דאן, אנחנו עומדים לצאת.‬

436
00:32:29,532 --> 00:32:30,992
‫יש עוד משהו שאתה צריך?‬

437
00:32:33,911 --> 00:32:35,079
‫מה שמך?‬

438
00:32:35,746 --> 00:32:37,373
‫פול. פול ד'אמיליו.‬

439
00:32:38,124 --> 00:32:43,671
‫פול, יש כאן פרוסת טירמיסו שלא נגעו בה.‬

440
00:32:44,255 --> 00:32:45,881
‫לא הייתי רוצה שהיא תיזרק.‬

441
00:32:46,465 --> 00:32:47,383
‫הלוואי שיכולתי,‬

442
00:32:47,383 --> 00:32:51,846
‫אבל יש לי צילומים מחר,‬
‫ואני חושב שאני צריך להצטלם בלי חולצה.‬

443
00:32:53,556 --> 00:32:57,226
‫ההקרבות שאנחנו מקריבים למען הייעוד שלנו.‬

444
00:33:02,773 --> 00:33:06,193
‫מר דאן, רק רציתי לומר‬

445
00:33:06,986 --> 00:33:10,281
‫שאני ממש מצטער על מה שקרה לבת שלך.‬

446
00:33:11,157 --> 00:33:13,075
‫אהבתי אותה ב"פולטרגייסט".‬

447
00:33:14,410 --> 00:33:16,662
‫זה היה אחד הסרטים האהובים עליי כילד.‬

448
00:33:17,246 --> 00:33:18,706
‫לא ראיתי אותו כבר שנים.‬

449
00:33:21,292 --> 00:33:23,169
‫אני לא מסוגל לצפות בו.‬

450
00:33:28,132 --> 00:33:31,552
‫לעזאזל, ביס או שניים של טירמיסו‬
‫לא יהרגו אותי.‬

451
00:33:32,219 --> 00:33:34,889
‫אני איפטר מהם במכון הכושר‬
‫בבוקר לפני הצילומים.‬

452
00:33:35,723 --> 00:33:36,724
‫אפשר?‬

453
00:33:36,724 --> 00:33:37,892
‫בהחלט.‬

454
00:33:42,563 --> 00:33:45,983
‫אני מניח שאין לך ילדים.‬

455
00:33:46,859 --> 00:33:49,028
‫עדיין לא. יום אחד, אולי.‬

456
00:33:49,820 --> 00:33:54,366
‫לאשתי לשעבר ולי היו שתי בנות לפני דומיניק,‬

457
00:33:55,659 --> 00:33:57,787
‫אבל שתיהן מתו בינקותן,‬

458
00:33:59,872 --> 00:34:04,877
‫מה שהפך את דומיניק לבת הנס שלנו,‬

459
00:34:05,920 --> 00:34:06,962
‫המלאך שלנו,‬

460
00:34:08,964 --> 00:34:11,634
‫ותמיד הנחנו שהיא תקבור אותנו.‬

461
00:34:13,260 --> 00:34:15,721
‫ככה זה אמור להיות, נכון?‬

462
00:34:29,193 --> 00:34:32,530
‫הייתי משוכנע‬

463
00:34:32,530 --> 00:34:35,825
‫שזה יהיה הרגע הקשה ביותר‬

464
00:34:36,408 --> 00:34:38,285
‫בכל הזוועה הזאת...‬

465
00:34:40,371 --> 00:34:42,164
‫בעצם, בכל חיינו.‬

466
00:34:43,541 --> 00:34:45,000
‫אבל טעיתי.‬

467
00:34:46,293 --> 00:34:51,215
‫היה הרבה יותר קשה‬
‫לצפות במשפטו של ג'ון סוויני,‬

468
00:34:51,215 --> 00:34:55,719
‫ולראות איך ההגנה ניסתה להפוך אותו לקורבן.‬

469
00:34:55,719 --> 00:34:56,804
‫בן כמה היית?‬

470
00:34:58,389 --> 00:34:59,765
‫הייתי בן חמש בערך.‬

471
00:35:00,808 --> 00:35:04,562
‫אני זוכר את אבא שלי‬
‫חוטף התקף זעם מתוך שכרות‬

472
00:35:04,562 --> 00:35:07,690
‫ומוחץ את צווארה של אמא שלי.‬

473
00:35:09,108 --> 00:35:11,193
‫פחדתי שהוא יהרוג אותה.‬

474
00:35:12,486 --> 00:35:14,613
‫והאם הוא היה אי פעם אלים כלפיך?‬

475
00:35:15,489 --> 00:35:16,407
‫כן.‬

476
00:35:17,533 --> 00:35:18,742
‫פעמים רבות.‬

477
00:35:20,411 --> 00:35:22,121
‫ההתעללות הייתה אינסופית.‬

478
00:35:22,121 --> 00:35:24,999
‫תן לי לספר לך על התעללות.‬

479
00:35:28,002 --> 00:35:34,049
‫הוא חנק את דומיניק למשך חמש דקות.‬

480
00:35:36,886 --> 00:35:37,761
‫הילדה שלי‬

481
00:35:39,680 --> 00:35:40,639
‫נאבקה...‬

482
00:35:42,725 --> 00:35:45,436
‫במשך חמש דקות.‬

483
00:35:46,103 --> 00:35:50,357
‫המנוול אפילו הודה בזה ממש שם על הדשא.‬

484
00:35:50,357 --> 00:35:54,195
‫הרגתי אותה. ניסיתי להתאבד.‬

485
00:36:03,454 --> 00:36:05,623
‫הוא ישב בכלא שלוש שנים וחצי.‬

486
00:36:08,000 --> 00:36:10,628
‫הוא קיבל עבודה כשף בסנטה מוניקה.‬

487
00:36:12,213 --> 00:36:15,049
‫זה לא צדק.‬

488
00:36:15,716 --> 00:36:16,842
‫לא, זה לא.‬

489
00:36:18,719 --> 00:36:24,141
‫לכן אני לעולם לא מאמין לאף מילה‬
‫שיוצאת מפיו של סנגור.‬

490
00:36:25,392 --> 00:36:29,355
‫הם ישקרו, ירמו, יגנבו,‬
‫יעשו כל דבר כדי לנצח.‬

491
00:36:30,231 --> 00:36:35,653
‫אפילו אם זה אומר‬
‫לחלל את זיכרונם של הקורבנות האמיתיים.‬

492
00:36:37,112 --> 00:36:42,201
‫שזה כמו לרצוח אותם פעם נוספת.‬

493
00:36:49,792 --> 00:36:51,585
‫איך היה הטירמיסו?‬

494
00:36:52,211 --> 00:36:54,213
‫ברור שהוא היה מעולה.‬

495
00:36:55,381 --> 00:36:56,465
‫ברור.‬

496
00:37:04,807 --> 00:37:07,685
‫אני יכול להישאר יותר, אם אתה רוצה.‬

497
00:37:16,735 --> 00:37:18,237
‫כבר מאוחר, פול.‬

498
00:37:18,946 --> 00:37:24,576
‫ולייל מננדז עולה להעיד מחר.‬

499
00:37:27,329 --> 00:37:30,040
‫אבל תודה שהקשבת.‬

500
00:37:31,750 --> 00:37:33,502
‫ובהצלחה בצילומים שלך.‬

501
00:38:03,907 --> 00:38:07,036
‫- הסעת אסירים‬
‫שמרו מרחק -‬

502
00:38:15,419 --> 00:38:17,755
‫ההגנה קוראת לג'וזף לייל מננדז.‬

503
00:38:18,297 --> 00:38:19,757
‫הרם את יד ימינך.‬

504
00:38:20,299 --> 00:38:21,633
‫האם אתה מצהיר בשבועה‬

505
00:38:21,633 --> 00:38:24,636
‫שהעדות שתמסור בעניין זה היא האמת,‬

506
00:38:24,636 --> 00:38:28,265
‫כל האמת ושום דבר מלבד האמת,‬
‫כה יעזור לך אלוהים?‬

507
00:38:28,807 --> 00:38:30,476
‫כן.‬
‫-שב, בבקשה.‬

508
00:38:38,817 --> 00:38:42,154
‫ההורים שלך היו‬
‫מרי לואיז מננדז וחוזה מננדז?‬

509
00:38:42,154 --> 00:38:43,113
‫כן.‬

510
00:38:43,864 --> 00:38:45,407
‫אהבת את אמא ואבא שלך?‬

511
00:38:46,867 --> 00:38:47,701
‫כן.‬

512
00:38:48,369 --> 00:38:50,371
‫וב-20 באוגוסט, 1989,‬

513
00:38:50,371 --> 00:38:53,082
‫האם אתה ואחיך הרגתם את אימך ואת אביך?‬

514
00:38:55,584 --> 00:38:56,418
‫כן.‬

515
00:38:56,960 --> 00:38:58,754
‫למה הרגתם את ההורים שלך?‬

516
00:38:59,838 --> 00:39:01,590
‫כי פחדנו.‬

517
00:39:03,050 --> 00:39:06,970
‫אתה זוכר שירית מטווח קרוב מאוד באביך?‬

518
00:39:07,638 --> 00:39:09,681
‫אני חושב שכן. אני לא זוכר.‬

519
00:39:09,681 --> 00:39:11,308
‫אני זוכר את התמונה.‬

520
00:39:11,892 --> 00:39:15,104
‫התמונה שראית כאן?‬
‫אתה מדבר על פציעת הראש של אביך?‬

521
00:39:18,482 --> 00:39:20,818
‫ובשלב מסוים, האם הרובה שלך היה ריק?‬

522
00:39:23,278 --> 00:39:24,113
‫כן.‬

523
00:39:24,947 --> 00:39:27,991
‫היה משהו ביחס לאמא שלך שהבנת אז?‬

524
00:39:27,991 --> 00:39:30,411
‫ראית משהו או שמעת משהו?‬

525
00:39:31,412 --> 00:39:35,249
‫אפשר היה לראות מאחורי אבא שלי תנועה.‬

526
00:39:36,208 --> 00:39:37,334
‫זה נראה כמו תנועה.‬

527
00:39:39,545 --> 00:39:40,462
‫ו...‬

528
00:39:42,172 --> 00:39:45,217
‫טענתי מחדש.‬

529
00:39:46,301 --> 00:39:47,553
‫טענת מחדש?‬

530
00:39:49,555 --> 00:39:50,931
‫זה "כן"?‬
‫-כן.‬

531
00:39:52,307 --> 00:39:54,893
‫ומה עשית אחרי שטענת מחדש?‬

532
00:40:02,734 --> 00:40:09,032
‫כיוונתי ויריתי בה מקרוב.‬

533
00:40:15,914 --> 00:40:19,626
‫לייל, אני רוצה להחזיר את תשומת ליבך‬
‫לגיל שש,‬

534
00:40:19,626 --> 00:40:23,338
‫אבא שלך נהג לצלם תמונות שלך ושל אחיך?‬

535
00:40:24,965 --> 00:40:25,799
‫כן.‬

536
00:40:25,799 --> 00:40:30,345
‫כבודו, תוכל בבקשה‬
‫לבקש מהעד לדבר בקול רם?‬

537
00:40:30,971 --> 00:40:34,683
‫כן. מר מננדז, אם לא אכפת לך‬
‫לדבר קרוב יותר למיקרופון.‬

538
00:40:36,018 --> 00:40:37,352
‫אני מתנצל, כבודו.‬

539
00:40:42,274 --> 00:40:46,612
‫מר מננדז, על המעטפה הזאת כתוב:‬
‫"יום הולדת שש של אריק".‬

540
00:40:50,908 --> 00:40:53,160
‫אתה מזהה מי מצולם בתמונה הזאת?‬
‫-זה אני.‬

541
00:40:53,911 --> 00:40:54,786
‫ובזאת?‬

542
00:40:57,080 --> 00:40:58,081
‫זה אחי.‬

543
00:40:58,707 --> 00:41:02,127
‫אתה מזהה את הסימן על אחיך?‬
‫-כתם הלידה.‬

544
00:41:02,127 --> 00:41:04,463
‫כתם הלידה החום.‬

545
00:41:05,005 --> 00:41:08,300
‫וכשאבא שלך נהג לצלם תמונות כאלה,‬

546
00:41:10,469 --> 00:41:14,598
‫האם נראה שהוא צילם את הפנים שלכם?‬

547
00:41:16,266 --> 00:41:21,355
‫לא, הוא היה מצלם תמונות‬
‫של אזור איבר המין שלנו,‬

548
00:41:22,439 --> 00:41:24,983
‫של החלק התחתון של הגוף, ו...‬

549
00:41:26,944 --> 00:41:28,737
‫או כשאתה מתכופף.‬

550
00:41:29,446 --> 00:41:34,493
‫ובין הגילאים שש עד שמונה,‬

551
00:41:38,205 --> 00:41:41,917
‫אבא שלך אי פעם קיים מגע מיני איתך?‬

552
00:41:46,755 --> 00:41:47,631
‫כן.‬

553
00:41:47,631 --> 00:41:49,007
‫איך זה התחיל?‬

554
00:41:54,388 --> 00:41:55,347
‫פשוט...‬

555
00:42:02,354 --> 00:42:03,647
‫זה התחיל ב...‬

556
00:42:05,857 --> 00:42:11,530
‫אחרי אימוני הספורט, הוא היה עושה לי עיסוי.‬

557
00:42:16,994 --> 00:42:21,665
‫והוא היה מראה לי ומלטף אותי‬

558
00:42:21,665 --> 00:42:24,543
‫ומבקש ממני לעשות את אותו דבר איתו.‬

559
00:42:28,630 --> 00:42:31,383
‫והוא היה מושיב אותי על הרצפה.‬

560
00:42:33,427 --> 00:42:37,431
‫והוא... הנחה את התנועות שלי.‬

561
00:42:39,766 --> 00:42:44,771
‫והייתי עושה איתו מין אוראלי.‬

562
00:42:47,316 --> 00:42:48,900
‫רצית לעשות את זה?‬

563
00:42:54,948 --> 00:42:57,826
‫ובשלב מסוים, הוא עשה לך דברים אחרים?‬

564
00:43:00,454 --> 00:43:01,330
‫כן.‬

565
00:43:04,958 --> 00:43:05,792
‫הוא...‬

566
00:43:10,505 --> 00:43:12,716
‫כן, הוא השתמש בחפצים,‬

567
00:43:14,176 --> 00:43:15,427
‫מברשת שיניים,‬

568
00:43:17,471 --> 00:43:22,100
‫ו... סוג של כלי גילוח.‬

569
00:43:24,019 --> 00:43:25,145
‫מה הוא עשה בהם?‬

570
00:43:28,607 --> 00:43:30,442
‫היו לנו סשנים עם חפצים.‬

571
00:43:32,277 --> 00:43:36,573
‫הוא היה משכיב אותי על המיטה כשאני עירום,‬

572
00:43:36,573 --> 00:43:40,827
‫והייתה לו שפופרת של וזלין, והוא פשוט...‬

573
00:43:42,537 --> 00:43:43,580
‫הוא שיחק איתי.‬

574
00:43:48,335 --> 00:43:50,128
‫ובשלב מסוים,‬

575
00:43:50,128 --> 00:43:54,424
‫אבא שלך ניסה לחדור אליך עם משהו אחר?‬

576
00:43:58,804 --> 00:43:59,888
‫כן. הוא...‬

577
00:44:01,640 --> 00:44:02,557
‫אנס אותי.‬

578
00:44:04,601 --> 00:44:05,519
‫בכית?‬

579
00:44:08,814 --> 00:44:09,773
‫כן.‬

580
00:44:10,941 --> 00:44:12,651
‫דיממת?‬
‫-כן.‬

581
00:44:14,152 --> 00:44:15,904
‫פחדת?‬
‫-מאוד.‬

582
00:44:17,531 --> 00:44:19,366
‫ביקשת ממנו שלא יעשה את זה?‬

583
00:44:24,538 --> 00:44:26,415
‫אמרתי שאני לא... אני מצטער.‬

584
00:44:31,753 --> 00:44:34,923
‫אמרתי שאני לא רוצה לעשות את זה ושזה כואב.‬

585
00:44:36,675 --> 00:44:39,386
‫הוא אמר שהוא לא רוצה לפגוע בי,‬
‫ושהוא אוהב אותי.‬

586
00:44:39,386 --> 00:44:41,471
‫סיפרת לאמא שלך?‬
‫-כן.‬

587
00:44:41,471 --> 00:44:45,809
‫מה אמרת לאמא שלך?‬
‫-אמרתי לה להגיד לאבא שלא יעשה לי את זה.‬

588
00:44:47,185 --> 00:44:48,645
‫שהוא כל הזמן נוגע בי.‬

589
00:44:48,645 --> 00:44:50,063
‫מה אמא שלך אמרה?‬

590
00:44:50,063 --> 00:44:54,443
‫היא אמרה, "תפסיק עם זה. אתה מגזים.‬

591
00:44:54,443 --> 00:44:57,821
‫"אבא שלך צריך להעניש אותך‬
‫כשאתה עושה דברים רעים."‬

592
00:44:59,406 --> 00:45:00,949
‫והיא אמרה שהוא אוהב אותי.‬

593
00:45:05,495 --> 00:45:08,373
‫וסיפרת פעם למישהו אחר?‬

594
00:45:09,541 --> 00:45:12,753
‫לא, כי פחדתי,‬

595
00:45:12,753 --> 00:45:15,714
‫ואבא שלי לא רצה שאספר את זה.‬

596
00:45:16,214 --> 00:45:20,135
‫הוא אמר שיקרו דברים רעים אם אספר למישהו,‬

597
00:45:20,135 --> 00:45:22,929
‫ושהוא יהרוג אותי.‬

598
00:45:23,513 --> 00:45:25,098
‫סיפרת לאחיך?‬

599
00:45:31,229 --> 00:45:32,147
‫לא.‬

600
00:45:35,317 --> 00:45:37,194
‫עשית משהו לאחיך?‬

601
00:45:44,910 --> 00:45:45,911
‫כן.‬

602
00:45:48,371 --> 00:45:49,623
‫מה עשית לאחיך?‬

603
00:45:57,047 --> 00:45:59,549
‫לפעמים הייתי... כשהרגשתי...‬

604
00:46:00,217 --> 00:46:01,301
‫אני לא יודע...‬

605
00:46:07,140 --> 00:46:08,683
‫לקחתי מברשת שיניים ו...‬

606
00:46:11,102 --> 00:46:12,979
‫שיחקתי עם אריק באותו אופן.‬

607
00:46:18,401 --> 00:46:19,694
‫אני מצטער.‬

608
00:46:22,489 --> 00:46:23,365
‫אני מצטער.‬

609
00:46:24,366 --> 00:46:25,492
‫אני כל כך מצטער.‬

610
00:46:47,597 --> 00:46:50,809
‫אני לא יודעת מה קרה שם. זה היה לא ייאמן.‬

611
00:46:50,809 --> 00:46:53,520
‫זה היה ממש לא ייאמן!‬

612
00:46:53,520 --> 00:46:56,231
‫וכולם באולם האמינו לזה!‬

613
00:46:56,231 --> 00:46:59,067
‫הם האמינו לזה.‬
‫אני חושבת שהם האמינו לכל מילה.‬

614
00:47:00,652 --> 00:47:01,486
‫אני...‬

615
00:47:05,740 --> 00:47:08,743
‫אני ממש מצטער, פאם. אבל תצטרכי לסלוח לי.‬

616
00:47:13,874 --> 00:47:18,336
‫אמרתי לך שאצליח לרגש את המושבעים.‬
‫עשרה מול שניים. זו תהיה ההצבעה.‬

617
00:47:18,336 --> 00:47:21,423
‫כי זו הייתה העדות הכי טובה‬
‫שאי פעם ניתנה בבית המשפט.‬

618
00:47:21,423 --> 00:47:24,551
‫הייתי כמו אביר לבן על הדוכן.‬
‫-כן. אני מסכימה.‬

619
00:47:24,551 --> 00:47:26,553
‫אני לא אסתפק רק בספר.‬

620
00:47:26,553 --> 00:47:30,307
‫אני אקח את כל זה, אהפוך את זה לתסריט‬
‫ואעשה סרט.‬

621
00:47:30,307 --> 00:47:34,185
‫יודעת מי יכול לגלם אותי? ריצ'רד גרייקו.‬
‫נשבע לך, השמיים הם הגבול.‬

622
00:47:34,185 --> 00:47:37,314
‫לא אופתע אם המושבעים‬
‫שלחו לשופט פתק שבו היה כתוב,‬

623
00:47:37,314 --> 00:47:41,401
‫"אנחנו לא צריכים לשמוע יותר.‬
‫בוא פשוט נעשה סוף לשטות הזאת."‬

624
00:47:41,401 --> 00:47:44,279
‫אני בטח יכול לארגן 10,000 מכתבים‬
‫מאנשים שאומרים‬

625
00:47:44,279 --> 00:47:47,449
‫שהם יהיו מוכנים לארח אותי בבתיהם. 10,000.‬

626
00:47:47,449 --> 00:47:50,076
‫אפילו כומר מזוין אמר שאני יכול לגור אצלו.‬

627
00:47:50,660 --> 00:47:52,412
‫כן, כומר מזוין.‬

628
00:48:05,550 --> 00:48:07,802
‫אני חייב לך התנצלות.‬

629
00:48:10,347 --> 00:48:14,684
‫אין צורך להתנצל, דומיניק.‬
‫פשוט תפסיק לעקוב אחריי.‬

630
00:48:14,684 --> 00:48:18,563
‫אני מצטער. לא היה לי מושג.‬

631
00:48:20,899 --> 00:48:26,071
‫אני מאמין לו, מה שאומר שיש שתי אפשרויות.‬

632
00:48:26,613 --> 00:48:33,161
‫או ששני הבנים האלה סבלו‬
‫את ההתעללות הכי מחליאה שאפשר לדמיין‬

633
00:48:33,161 --> 00:48:36,498
‫וההורים שלהם קיבלו בדיוק‬
‫מה שהם היו ראויים לו,‬

634
00:48:37,123 --> 00:48:43,713
‫או שהצלחת ללמד פסיכופת שקרן ורצחני‬
‫לבצע את ההופעה הזאת.‬

635
00:48:46,466 --> 00:48:51,930
‫אני לא יודע איזו מהאפשרויות האלה‬
‫מפחידה אותי יותר.‬

636
00:48:53,264 --> 00:48:57,018
‫בכל מקרה, מגיע לך מזל טוב, אני מניח.‬

637
00:49:03,900 --> 00:49:04,859
‫דומיניק.‬

638
00:49:13,743 --> 00:49:14,786
‫אני ממש מצטערת.‬

639
00:49:16,162 --> 00:49:17,706
‫היא הייתה בחורה יפהפייה.‬

640
00:49:19,290 --> 00:49:20,959
‫וכל החיים היו לפניה.‬

641
00:49:29,968 --> 00:49:32,387
‫את יודעת מה היו המילים האחרונות שלה אליי?‬

642
00:49:34,389 --> 00:49:35,849
‫"אני אוהבת אותך, אבא."‬

643
00:49:40,520 --> 00:49:42,939
‫לפחות יהיה לי את זה לנצח.‬

644
00:50:13,762 --> 00:50:19,642
‫- מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז -‬

645
00:51:54,529 --> 00:51:57,532
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬