1
00:00:10,053 --> 00:00:11,846
‫אמרי את שמך לפרוטוקול.‬

2
00:00:12,430 --> 00:00:14,057
‫ג'ודלון סמית'.‬

3
00:00:14,057 --> 00:00:19,729
‫ג'-ו-ד-ל-ו-ן סמית'. ס-מ-י-ת'.‬

4
00:00:20,313 --> 00:00:22,815
‫יש לי חברה לשכפול קלטות,‬

5
00:00:22,815 --> 00:00:27,653
‫ואני גם מוכרת ומתמחה בקריסטלים ובאבנים,‬

6
00:00:27,653 --> 00:00:30,740
‫ומוציאה לאור ידיעון לאספני בובות.‬

7
00:00:30,740 --> 00:00:34,702
‫יש לי שני חתולים, שאנטי אוז ואישי קיטי.‬

8
00:00:35,745 --> 00:00:40,291
‫איך הכרת את ל. ג'רום אוזיאל?‬

9
00:00:40,875 --> 00:00:44,754
‫שכפלתי קלטות של סמינרים על מערכות יחסים,‬

10
00:00:44,754 --> 00:00:46,422
‫ורציתי ללכת לאחד מהם.‬

11
00:00:46,422 --> 00:00:51,219
‫ובסוף הקלטת נאמר שניתן ליצור קשר‬
‫עם "מכון פוביה" בבוורלי הילס,‬

12
00:00:51,219 --> 00:00:53,346
‫וד"ר אוזיאל ענה.‬

13
00:00:53,346 --> 00:00:58,017
‫הוא אמר שאני לא צריכה סמינר,‬
‫אלא טיפול של אחד על אחד.‬

14
00:01:02,146 --> 00:01:04,690
‫ומערכת היחסים שלכם נעשתה מינית, נכון?‬

15
00:01:04,690 --> 00:01:10,613
‫מערכת היחסים שלנו הפכה‬
‫לאונס, שטיפת מוח, היפנוזה...‬

16
00:01:10,613 --> 00:01:11,989
‫התנגדות.‬
‫-מתקבלת.‬

17
00:01:11,989 --> 00:01:14,158
‫...התעללות פיזית ונפשית, חטיפה.‬

18
00:01:14,158 --> 00:01:15,493
‫התנגדות.‬
‫-מתקבלת.‬

19
00:01:15,493 --> 00:01:17,745
‫גברת סמית'.‬
‫-אוקיי. וואו, אני מדברת!‬

20
00:01:27,088 --> 00:01:29,257
‫סליחה, תוכלי לחזור על השאלה?‬

21
00:01:32,343 --> 00:01:35,471
‫הוא רשם לי זאנקס ופרוזק.‬

22
00:01:35,471 --> 00:01:38,975
‫הוא אילץ אותי‬
‫לעשות בדיקת איידס לפני ששכבנו.‬

23
00:01:38,975 --> 00:01:42,103
‫הגירושים תמיד היו אמורים לקרות‬
‫בעוד שבעה חודשים.‬

24
00:01:42,103 --> 00:01:43,646
‫ושבעה חודשים לאחר מכן,‬

25
00:01:43,646 --> 00:01:46,649
‫הוא היה אומר שהוא יתגרש בעוד שבעה חודשים.‬

26
00:01:46,649 --> 00:01:51,112
‫אפשר לשאול, אם זה מנ-אנדז או מננדז?‬

27
00:01:51,112 --> 00:01:54,407
‫הרישיון של ג'רי היה מושעה כל אותו הזמן.‬

28
00:01:54,407 --> 00:01:56,784
‫אסור היה לו לטפל באף אחד.‬
‫-התנגדות.‬

29
00:01:56,784 --> 00:01:59,829
‫הוא ביקש מהמטופלים‬
‫לשלם לו במטלות כאילו שהם משרתיו.‬

30
00:01:59,829 --> 00:02:02,498
‫כבודו, התנגדות.‬
‫-וגם אני הייתי שפחת מין.‬

31
00:02:02,498 --> 00:02:03,833
‫התנגדות!‬

32
00:02:03,833 --> 00:02:05,835
‫אני לא יודעת למה את מתנגדת.‬

33
00:02:05,835 --> 00:02:08,045
‫האם את מתנגדת שילעיטו אותך בתרופות?‬

34
00:02:08,045 --> 00:02:10,548
‫כי גם אני התנגדתי לזה.‬

35
00:02:12,383 --> 00:02:13,843
‫מתקבלת, גברת סמית'.‬

36
00:02:13,843 --> 00:02:16,387
‫סליחה, אני רק מנסה לענות על השאלה.‬

37
00:02:16,387 --> 00:02:18,723
‫היא פאקינג כוכבת.‬
‫-אני יודע.‬

38
00:02:21,851 --> 00:02:24,020
‫היא תעניק לנו את הניצחון במשפט הזה.‬

39
00:02:24,020 --> 00:02:27,190
‫גברת סמית', את יודעת מה זה?‬
‫-כן.‬

40
00:02:27,190 --> 00:02:31,819
‫זה שטר חוב של 500 אקטים מיניים‬
‫שהתחייבתי לבצע עבורו.‬

41
00:02:32,612 --> 00:02:34,363
‫ואת חתמת עליו, כן?‬

42
00:02:34,363 --> 00:02:37,158
‫כן, והחתולים שלי הם העדים.‬

43
00:02:37,158 --> 00:02:38,993
‫אלה הכפות החמודות שלהם.‬

44
00:02:40,369 --> 00:02:41,412
‫זהו.‬

45
00:02:41,412 --> 00:02:45,374
‫מתי התחלת להקליט את ד"ר אוזיאל?‬

46
00:02:45,374 --> 00:02:48,836
‫בהתחלה המשיבון שלי עשה את זה.‬

47
00:02:49,420 --> 00:02:53,049
‫הוא פשוט היה מקליט אנשים,‬
‫כאילו שיש לו רצון משלו.‬

48
00:02:53,049 --> 00:02:54,800
‫הלו? את עדיין שם?‬

49
00:02:54,800 --> 00:02:57,970
‫אלוהים. נראה לי שהוא מקליט אותנו.‬

50
00:02:57,970 --> 00:03:01,098
‫אבל בגלל שהיה לי‬
‫את כל ציוד ההקלטות בעסק שלי,‬

51
00:03:01,098 --> 00:03:03,059
‫כן, התחלתי להקליט אותו.‬

52
00:03:05,770 --> 00:03:07,230
‫אני... אה, כן.‬

53
00:03:08,773 --> 00:03:13,444
‫אני אגדיל את מינון הפרוזק שלך‬
‫כי אני חתיכת חתיך עם אהבה בוערת.‬

54
00:03:14,320 --> 00:03:16,906
‫זה הוא עושה חיקוי של אלביס.‬

55
00:03:17,865 --> 00:03:21,035
‫ולפעמים כשאנחנו מתנשקים, הכנות חזקה מדי.‬

56
00:03:21,035 --> 00:03:23,746
‫זה גורם לי לרצות לשכב איתך על רצפת המטבח.‬

57
00:03:24,747 --> 00:03:25,873
‫זה שיר אהבה.‬

58
00:03:26,457 --> 00:03:29,168
‫זה מה שהוא מחשיב כשיר אהבה.‬

59
00:03:30,628 --> 00:03:32,338
‫אני אוהבת את זה.‬

60
00:03:32,338 --> 00:03:35,883
‫אני אוהבת את זה מאוד, ד"ר אבא.‬

61
00:03:37,301 --> 00:03:39,553
‫דיברתי איתו הרבה בקול של תינוקת.‬

62
00:03:42,431 --> 00:03:45,810
‫גברת סמית', תוכלי להחזיר אותנו‬
‫לליל כל הקדושים ההוא?‬

63
00:03:45,810 --> 00:03:51,148
‫זה שבו ל. ג'רום אוזיאל‬
‫טוען שאריק התוודה בפניו?‬

64
00:03:51,148 --> 00:03:53,484
‫הוא ידע שאני רוצה להיפרד ממנו,‬

65
00:03:53,484 --> 00:03:56,779
‫אז הוא השתמש בלייל ובאריק‬
‫כדי לשאוב אותי בחזרה פנימה.‬

66
00:03:56,779 --> 00:03:59,073
‫ג'ודלון! אני רציני.‬

67
00:03:59,073 --> 00:04:02,660
‫הוא בדרך לכאן, ואני מפחד.‬
‫ואני זקוק לעזרתך.‬

68
00:04:03,452 --> 00:04:04,287
‫מה?‬

69
00:04:04,287 --> 00:04:08,249
‫הבאתי איתי אקדח טעון.‬
‫לקחתי אותו בהשאלה מהשכן שלי.‬

70
00:04:08,958 --> 00:04:11,919
‫וגברת סמית', יכולת לשמוע‬
‫על מה הם דיברו בתוך המשרד?‬

71
00:04:11,919 --> 00:04:15,423
‫לא, רק את אריק בוכה ואת לייל צועק.‬

72
00:04:19,635 --> 00:04:23,723
‫אז לא שמעת אותם‬
‫מאיימים על ל. ג'רום אוזיאל?‬

73
00:04:26,559 --> 00:04:29,145
‫לא. הדבר היחיד ששמעתי את לייל אומר היה...‬

74
00:04:32,356 --> 00:04:33,274
‫הוואי, מה?‬

75
00:04:33,274 --> 00:04:36,277
‫טוב, אתם בטוח תבלו יפה בכל מקום שתהיו בו.‬

76
00:04:36,277 --> 00:04:37,862
‫אי אפשר לטעות שם.‬

77
00:04:37,862 --> 00:04:39,488
‫בהצלחה, ד"ר אוזיאל.‬

78
00:04:39,488 --> 00:04:41,198
‫"בהצלחה, ד"ר אוזיאל."‬

79
00:04:41,741 --> 00:04:45,369
‫נכון. וג'רי לא נראה מפוחד אחרי שהם עזבו.‬

80
00:04:45,369 --> 00:04:48,247
‫14 מיליון דולר מונחים על הכף.‬

81
00:04:48,247 --> 00:04:49,332
‫ג'ודלון!‬

82
00:04:49,332 --> 00:04:51,500
‫אני רק רוצה לעזור להם להשקיע את זה.‬

83
00:04:51,500 --> 00:04:56,130
‫וכן, אוטומקס היא החברה שלי,‬
‫אבל זו גם השקעה נהדרת.‬

84
00:04:56,714 --> 00:04:57,882
‫ואז זה נהיה אפל.‬

85
00:05:04,013 --> 00:05:05,097
‫תפסיק!‬

86
00:05:07,308 --> 00:05:08,309
‫לא!‬

87
00:05:10,186 --> 00:05:11,437
‫כן, ככה.‬

88
00:05:12,938 --> 00:05:14,648
‫תבלעי.‬

89
00:05:18,819 --> 00:05:21,280
‫אבל מלבד זאת היא חוזרת לעצמה?‬

90
00:05:21,947 --> 00:05:22,782
‫כן.‬

91
00:05:23,699 --> 00:05:26,118
‫היא ניסתה לעשות את זה בעבר.‬

92
00:05:26,118 --> 00:05:27,453
‫אני הרופא שלה.‬

93
00:05:28,954 --> 00:05:30,373
‫אמשיך את הטיפול מכאן.‬

94
00:05:30,873 --> 00:05:31,749
‫לא.‬

95
00:05:38,339 --> 00:05:42,676
‫עכשיו, אם אי פעם תעזבי אותי,‬
‫אדאג שיאשפזו אותך במוסד.‬

96
00:05:47,598 --> 00:05:51,060
‫הוא כל הזמן אמר לי שאריק רודף אחריי.‬

97
00:05:52,269 --> 00:05:53,729
‫וכל הזמן היו לי סיוטים.‬

98
00:05:56,232 --> 00:06:01,529
‫והוא כל הזמן הזכיר איך העין של קיטי‬
‫התנדנדה מכיס העין‬

99
00:06:01,529 --> 00:06:04,990
‫כשהם מצאו אותה, שוב ושוב.‬

100
00:06:06,409 --> 00:06:10,329
‫הוא אמר שאמא שלי היא מכשפה,‬
‫ושהיא רוצה להרעיל אותי.‬

101
00:06:10,329 --> 00:06:13,958
‫הוא השתמש במילה "קוצים" כדי להפנט אותי.‬

102
00:06:13,958 --> 00:06:17,169
‫אז בכל פעם שהוא היה אומר "קוצים",‬
‫המוח שלי היה מתרוקן.‬

103
00:06:17,753 --> 00:06:18,796
‫הוא אנס אותי.‬

104
00:06:20,089 --> 00:06:21,632
‫הוא אנס אותי פעמיים.‬

105
00:06:21,632 --> 00:06:27,596
‫האם ל. ג'רום אוזיאל הואשם פעם‬
‫בתקיפת מטופלים אחרים?‬

106
00:06:27,596 --> 00:06:32,977
‫התנגדות. רלוונטיות.‬
‫-זה מאוד רלוונטי, הייתי אומרת, לשכב איתם,‬

107
00:06:32,977 --> 00:06:35,813
‫לתת להם תרופות בלי מרשמים.‬

108
00:06:35,813 --> 00:06:37,440
‫התנגדות.‬
‫-מתקבלת.‬

109
00:06:37,440 --> 00:06:40,067
‫לדרוש שגם הם יקראו לו, "ד"ר אבא'לה".‬

110
00:06:40,067 --> 00:06:41,235
‫אמרתי, מתקבלת.‬

111
00:06:42,319 --> 00:06:44,697
‫תמחקי את זה מהפרוטוקול.‬
‫-מוותרת על השאלה.‬

112
00:06:45,322 --> 00:06:48,409
‫כשהלכת למשטרה,‬
‫זה נכון שהלכת לשם כי חששת לשלומך?‬

113
00:06:48,409 --> 00:06:51,871
‫רצית לקבל הגנה מפני האיש שאנס אותך‬
‫ושחששת שיהרוג אותך?‬

114
00:06:51,871 --> 00:06:53,622
‫כן.‬
‫-מה הכיוון שלך, פרקליטה?‬

115
00:06:53,622 --> 00:06:56,709
‫ומה הם עשו בעניין?‬
‫-שום דבר.‬

116
00:06:59,253 --> 00:07:03,382
‫גברת סמית', את מאוהבת בד"ר אוזיאל?‬

117
00:07:03,382 --> 00:07:04,842
‫אלוהים, לא.‬

118
00:07:06,510 --> 00:07:10,556
‫אז את לא אומרת את זה כי הוא לא מוכן‬
‫להתגרש מאשתו ולעשות איתך ילדים?‬

119
00:07:10,556 --> 00:07:13,934
‫לא רציתי ילדים שנראים כמוהו.‬

120
00:07:19,106 --> 00:07:22,318
‫תודה, גברת סמית'. אין לי שאלות נוספות.‬

121
00:07:22,318 --> 00:07:25,321
‫בואו נצא כאן להפסקת צהריים.‬
‫הדיון יתחדש באחת וחצי.‬

122
00:07:25,321 --> 00:07:28,866
‫מושבעים, אני מזכיר לכם‬
‫לא להתדיין או לדבר על המשפט.‬

123
00:07:37,333 --> 00:07:38,334
‫הרגשת את זה?‬

124
00:07:39,835 --> 00:07:41,545
‫לא. הרגשתי מה?‬

125
00:07:42,796 --> 00:07:44,798
‫ארבעה עשר מיליון, אחי.‬

126
00:07:45,382 --> 00:07:47,176
‫חשבתי שזה יהיה יותר כמו 30.‬

127
00:07:47,176 --> 00:07:51,931
‫זה בטח יותר משהו כמו 30 שנקבל מהירושה שלו,‬
‫אבל בוא פשוט נגיד שזה 14.‬

128
00:07:51,931 --> 00:07:54,433
‫אבל יש לך הוצאות על המשפט.‬
‫-טוב, אז 13.‬

129
00:07:54,433 --> 00:07:58,479
‫אני רק אומר שחשבתי שני צעדים קדימה כל הזמן‬
‫כי תמיד ידעתי שנצא מזה,‬

130
00:07:58,479 --> 00:08:01,857
‫אז תכננתי את כל החלום הזה בשבילי.‬
‫מר באפלו, הספר.‬

131
00:08:03,442 --> 00:08:04,777
‫ויהיה סרט?‬

132
00:08:05,903 --> 00:08:07,154
‫אתה יודע את זה, נכון?‬

133
00:08:07,655 --> 00:08:09,573
‫אריק, יעשו עלינו פאקינג סרט.‬

134
00:08:11,951 --> 00:08:12,785
‫אי!‬

135
00:08:14,203 --> 00:08:15,996
‫מי יגלם אותנו?‬
‫-אני לא יודע.‬

136
00:08:15,996 --> 00:08:19,625
‫אתה ואני צריכים לחשוב על דרך‬
‫שאתה ואני נקבל את ההחלטות האלה.‬

137
00:08:19,625 --> 00:08:20,709
‫אוקיי, כן.‬

138
00:08:23,337 --> 00:08:25,631
‫אני רק מציע שתתחיל לתכנן את החלום שלך.‬

139
00:08:26,882 --> 00:08:31,095
‫מה אתה רוצה לעשות כשכל זה ייגמר‬
‫כי אנחנו כמעט שם.‬

140
00:08:31,095 --> 00:08:33,597
‫אנחנו פאקינג עשינו את זה.‬

141
00:08:33,597 --> 00:08:39,061
‫וכל הדפוקים האלה שאומרים‬
‫שאנחנו רוצחים סדרתיים כמו ג'פרי דאהמר?‬

142
00:08:39,061 --> 00:08:43,148
‫בני הדודים של דאהמר.‬
‫-הם יכולים לאכול חרא.‬

143
00:08:44,692 --> 00:08:47,319
‫בריאן בוסוורת' יהיה לייל מדהים.‬

144
00:08:47,319 --> 00:08:50,197
‫חשבתי שאולי רוב לאו יכול לגלם אותך.‬

145
00:08:51,657 --> 00:08:52,658
‫הוא סקסי.‬

146
00:08:58,497 --> 00:08:59,873
‫כדאי שנעשה לו אודישן.‬

147
00:09:04,795 --> 00:09:11,176
‫- מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז -‬

148
00:09:37,745 --> 00:09:38,871
‫מה זה היה?‬

149
00:09:38,871 --> 00:09:40,539
‫מה לכל...‬
‫-שמעת את זה?‬

150
00:09:42,041 --> 00:09:44,335
‫- 17 בינואר‬
‫1994 -‬

151
00:09:59,391 --> 00:10:01,852
‫תפתחו את השער!‬

152
00:10:07,024 --> 00:10:09,109
‫לייל!‬

153
00:10:12,321 --> 00:10:13,530
‫די כבר.‬

154
00:10:16,325 --> 00:10:19,244
‫הלו? אני צריכה לדבר עם מישהו‬
‫בכלא הגברים המחוזי.‬

155
00:10:19,244 --> 00:10:21,330
‫אני מריח גז. חייבים לצאת מכאן.‬

156
00:10:21,330 --> 00:10:24,917
‫אני רק צריכה לדעת אם הבניין עדיין שם.‬
‫-אנחנו צריכים ללכת.‬

157
00:10:24,917 --> 00:10:27,086
‫אני צריכה לדעת אם הבניין עומד.‬

158
00:10:27,086 --> 00:10:30,422
‫תנתקי. חייבים ללכת!‬
‫-אתה יכול להגיד לי אם הוא עומד?‬

159
00:10:30,422 --> 00:10:31,507
‫שיט.‬

160
00:10:37,262 --> 00:10:40,974
‫לזלי, דיברתי עם לייל.‬
‫-תודה לאל. הצלחת להשיג את הכלא?‬

161
00:10:40,974 --> 00:10:44,186
‫הוא בסדר. שניהם בסדר.‬
‫הם ספגו כמה חבטות, אבל הם בסדר.‬

162
00:10:47,398 --> 00:10:48,649
‫הן לא מפסיקות.‬

163
00:10:48,649 --> 00:10:51,151
‫איך זה אצלך... את בווסטווד?‬

164
00:10:51,151 --> 00:10:53,529
‫שביוט הילס, אבל זה בית חדש.‬

165
00:10:53,529 --> 00:10:55,114
‫וחשבתי שהוא יתמוטט.‬

166
00:10:55,906 --> 00:10:56,990
‫השגתי את וייסברג,‬

167
00:10:56,990 --> 00:10:59,410
‫הוא אמר שלא יהיה בטוח להמשיך כאן.‬

168
00:11:00,035 --> 00:11:03,789
‫הוא פתוח לאפשרויות אחרות,‬
‫ושכנראה נשתמש בבית המשפט במרכז העיר.‬

169
00:11:03,789 --> 00:11:07,126
‫טוב, לפחות זו נסיעה קלה יותר לאריק ולייל.‬

170
00:11:07,126 --> 00:11:12,297
‫מלקוביץ', אחי. ג'ון מלקוביץ' המזוין.‬
‫זה מי שגילם אותי בסאטרדיי נייט לייב.‬

171
00:11:12,297 --> 00:11:16,343
‫נורמה ראתה את זה, ואמרה שזה היה מדהים.‬
‫אנחנו פאקינג מפורסמים.‬

172
00:11:16,343 --> 00:11:18,345
‫זה לא רק המשפט, זה אנחנו.‬

173
00:11:18,345 --> 00:11:22,224
‫הרייטינג שלנו מרקיע שחקים. הוא בשמיים.‬

174
00:11:25,060 --> 00:11:27,855
‫אתה יודע שזה בסדר לבכות‬
‫כשתעלה להעיד, נכון?‬

175
00:11:28,814 --> 00:11:29,690
‫כן.‬

176
00:11:31,984 --> 00:11:32,985
‫כאילו...‬

177
00:11:34,236 --> 00:11:37,865
‫כאילו שאני צריך להגיד לך,‬
‫אתה השחקן והתסריטאי.‬

178
00:11:40,117 --> 00:11:41,493
‫לא שאתה משחק...‬

179
00:11:42,035 --> 00:11:43,704
‫לא, אני יודע על מה אתה מדבר.‬

180
00:11:47,207 --> 00:11:50,502
‫אני רק מתכוון, כאילו, ללימון, לקינמון.‬

181
00:11:52,921 --> 00:11:56,258
‫זה בסדר אם תיעשה רגשני או משהו.‬

182
00:11:57,134 --> 00:11:59,803
‫לייל, תסמוך עליי.‬

183
00:12:04,141 --> 00:12:06,059
‫אתה תחזיר אותנו הביתה היום.‬

184
00:12:07,019 --> 00:12:08,312
‫אנא ציין את שמך.‬

185
00:12:08,312 --> 00:12:11,440
‫אריק גיילן מננדז. מ-נ-נ-ד-ז.‬

186
00:12:13,942 --> 00:12:18,071
‫מר מננדז, אתה מודע‬
‫להתנהגות המוזרה של המיקרופון הזה?‬

187
00:12:19,698 --> 00:12:20,532
‫מה?‬

188
00:12:20,532 --> 00:12:24,661
‫כשאתה קרוב מדי, נשמעים רעשי פיצוצים.‬
‫כשאתה רחוק מדי, לא שומעים אותך.‬

189
00:12:24,661 --> 00:12:26,163
‫כן, נכון.‬

190
00:12:26,163 --> 00:12:30,000
‫אוקיי. אז אם תוכל פשוט למקם את עצמך באמצע.‬

191
00:12:30,876 --> 00:12:31,877
‫אוקיי.‬

192
00:12:32,669 --> 00:12:34,546
‫אני חושבת שאתה צריך להתקרב.‬

193
00:12:38,759 --> 00:12:40,928
‫אוקיי. זה קרוב מדי, אריק.‬
‫-אוקיי.‬

194
00:12:40,928 --> 00:12:42,095
‫פשוט...‬
‫-אוקיי.‬

195
00:12:42,095 --> 00:12:43,305
‫בסדר. בדיוק שם.‬

196
00:12:44,431 --> 00:12:45,307
‫טוב.‬

197
00:12:45,307 --> 00:12:47,059
‫קדימה, אריק. תתקדם.‬

198
00:12:47,643 --> 00:12:50,020
‫אני פשוט... הרגשתי שאני לא חשוב.‬

199
00:12:50,020 --> 00:12:51,814
‫אתה גורם למיקרופון להרעיש.‬

200
00:12:54,775 --> 00:12:57,736
‫חשבתי שהוא יעניש אותי בדרך כלשהי כי כש...‬

201
00:12:57,736 --> 00:13:00,781
‫אריק, אתה צריך להישען.‬
‫אתה גורם למיקרופון להרעיש.‬

202
00:13:02,699 --> 00:13:04,326
‫היא הקליטה את השיחות שלי‬

203
00:13:04,326 --> 00:13:07,037
‫והיא האזינה לטלפון שלי כי...‬
‫-תתרחק מהמיקרופון.‬

204
00:13:07,704 --> 00:13:10,582
‫היא האזינה לטלפון שלי.‬

205
00:13:10,582 --> 00:13:15,379
‫טוב, היא הייתה שמה... היא נהגה לשים...‬

206
00:13:17,047 --> 00:13:19,216
‫המיקרופון נמוך מדי. זו הסיבה.‬
‫-בסדר.‬

207
00:13:19,216 --> 00:13:22,344
‫דפיוטי וולף, אפשר למקם‬
‫את המיקרופון הזה כמו שצריך?‬

208
00:13:22,344 --> 00:13:24,680
‫תוכל להישען לאחור בכיסא?‬

209
00:13:25,931 --> 00:13:26,807
‫תישען לאחור.‬

210
00:13:27,307 --> 00:13:28,851
‫תנסה להישאר שם.‬

211
00:13:29,560 --> 00:13:30,435
‫אוקיי?‬

212
00:13:31,103 --> 00:13:32,062
‫אוקיי. תמשיך.‬

213
00:13:33,730 --> 00:13:35,899
‫היה מכל פלסטיק בארון.‬

214
00:13:36,900 --> 00:13:40,070
‫הוא דופק את זה. הוא נראה כמו פסיכי.‬

215
00:13:40,070 --> 00:13:42,281
‫באמצע בין מה למה?‬

216
00:13:42,281 --> 00:13:45,158
‫בין חדר השינה שלי‬
‫וחדר השינה של ההורים שלי.‬

217
00:13:45,158 --> 00:13:47,494
‫תתרחק מהמיקרופון.‬

218
00:13:48,328 --> 00:13:51,415
‫תתרחק מהמיקרופון.‬
‫פשוט ככה. פשוט תתרחק.‬

219
00:13:51,415 --> 00:13:57,004
‫אתה צריך להישען כי המיקרופון מרעיש,‬
‫אז תניח את הגב על משענת הכיסא.‬

220
00:13:57,004 --> 00:13:58,505
‫תשאיר אותו שם. אוקיי?‬

221
00:13:59,631 --> 00:14:00,757
‫והיית בן 11?‬

222
00:14:00,757 --> 00:14:01,675
‫הייתי בן 11.‬

223
00:14:01,675 --> 00:14:05,637
‫הבעיה שלך היא שאתה לא מולו.‬
‫אתה צריך להיות מול המיקרופון.‬

224
00:14:05,637 --> 00:14:09,808
‫בסדר. אני יודע. אני צריך להשתמש בשירותים.‬

225
00:14:09,808 --> 00:14:10,934
‫אני צריך הפסקה.‬

226
00:14:10,934 --> 00:14:12,895
‫אוקיי. נצא להפסקה.‬

227
00:14:19,568 --> 00:14:25,198
‫מה לדעתך הייתה הסיבה המקורית‬

228
00:14:25,198 --> 00:14:29,870
‫שהניעה אותך ואת אחיך‬
‫בסופו של דבר לירות בהורים שלך?‬

229
00:14:35,876 --> 00:14:37,127
‫כי סיפרתי...‬

230
00:14:38,921 --> 00:14:39,963
‫מה סיפרת?‬

231
00:14:42,841 --> 00:14:45,052
‫כי סיפרתי ללייל ש...‬

232
00:14:46,511 --> 00:14:47,846
‫מה סיפרת ללייל?‬

233
00:14:47,846 --> 00:14:48,805
‫שאבא שלי...‬

234
00:14:52,476 --> 00:14:53,936
‫שאבא...‬

235
00:14:55,395 --> 00:14:56,396
‫שאבא...‬

236
00:14:57,731 --> 00:14:59,900
‫אוקיי. מה סיפרת ללייל?‬

237
00:15:01,944 --> 00:15:02,945
‫שאבא שלי...‬

238
00:15:09,034 --> 00:15:09,868
‫שאבא שלי...‬

239
00:15:09,868 --> 00:15:11,703
‫אתה יכול לענות על השאלה?‬
‫-כן.‬

240
00:15:12,955 --> 00:15:15,499
‫שאבא שלי התעלל בי.‬

241
00:15:17,042 --> 00:15:20,170
‫ורצית משהו מאחיך?‬

242
00:15:20,170 --> 00:15:21,755
‫בגלל זה סיפרת לו?‬

243
00:15:25,509 --> 00:15:27,010
‫אני רק רציתי שזה ייפסק.‬

244
00:15:31,056 --> 00:15:33,934
‫היו סוגים שונים של התעללות, אריק?‬

245
00:15:34,810 --> 00:15:36,186
‫ו...‬
‫-כן.‬

246
00:15:36,186 --> 00:15:39,856
‫ותוכל להגיד לנו מה היו השמות שנתת להן?‬

247
00:15:41,900 --> 00:15:42,734
‫ברכיים.‬

248
00:15:44,403 --> 00:15:45,320
‫ברכיים?‬

249
00:15:45,904 --> 00:15:48,240
‫זה היה סוג אחד?‬
‫-כן.‬

250
00:15:49,032 --> 00:15:50,867
‫אוקיי. מה היה סוג אחר?‬

251
00:15:52,619 --> 00:15:53,495
‫סקס נחמד.‬

252
00:15:53,495 --> 00:15:54,621
‫למיקרופון.‬

253
00:15:54,621 --> 00:15:55,914
‫סקס נחמד.‬

254
00:15:56,707 --> 00:15:58,041
‫מה היה סוג אחר?‬

255
00:16:02,796 --> 00:16:05,007
‫אוקיי. מה היה סוג אחר?‬

256
00:16:11,513 --> 00:16:14,433
‫סקס קשוח.‬

257
00:16:20,022 --> 00:16:21,732
‫מר מננדז,‬

258
00:16:22,315 --> 00:16:26,903
‫אחרי שאתה ואחיך יריתם בהורים שלך,‬

259
00:16:26,903 --> 00:16:28,822
‫שיקרתם הרבה.‬

260
00:16:28,822 --> 00:16:30,490
‫התנגדות. פולמוסני.‬

261
00:16:30,490 --> 00:16:31,658
‫נדחית.‬

262
00:16:31,658 --> 00:16:35,579
‫שיקרתם. שיקרתם לעיתונאים.‬

263
00:16:35,579 --> 00:16:37,706
‫שיקרתם לבני משפחה.‬

264
00:16:37,706 --> 00:16:39,791
‫שיקרתם לבלשים.‬

265
00:16:39,791 --> 00:16:42,085
‫אבל עכשיו אתם אומרים את האמת.‬

266
00:16:42,753 --> 00:16:43,754
‫זאת שאלה?‬

267
00:16:44,546 --> 00:16:46,673
‫אתה אומר את האמת עכשיו?‬
‫-כן.‬

268
00:16:46,673 --> 00:16:48,133
‫על הכול.‬
‫-כן.‬

269
00:16:48,133 --> 00:16:49,968
‫אתה לא משקר?‬
‫-לא.‬

270
00:16:49,968 --> 00:16:51,678
‫בקשר לשום דבר.‬
‫-לא.‬

271
00:16:51,678 --> 00:16:56,767
‫נהדר. והאם באמת הלכתם‬
‫לביג פייב בסנטה מוניקה‬

272
00:16:56,767 --> 00:17:00,562
‫בבוקר ה-18 באוגוסט כדי לקנות אקדחים?‬

273
00:17:00,562 --> 00:17:02,814
‫כן. אין ספק שכן.‬

274
00:17:03,482 --> 00:17:05,984
‫ואתה ולייל הסתכלתם בתיק,‬

275
00:17:05,984 --> 00:17:09,237
‫ואז אמרו לכם שאתם לא יכולים‬
‫לעזוב את החנות עם האקדחים‬

276
00:17:09,237 --> 00:17:12,491
‫כי נדרשה תקופת המתנה של 15 יום. זה נכון?‬

277
00:17:12,491 --> 00:17:13,450
‫כן.‬

278
00:17:14,534 --> 00:17:20,540
‫עכשיו, מר מננדז, האם ידעת שביג פייב‬
‫הפסיקו למכור אקדחים ב-1986?‬

279
00:17:25,921 --> 00:17:27,631
‫לא, אני לא יודע את זה.‬

280
00:17:30,050 --> 00:17:30,884
‫אוקיי.‬

281
00:17:31,510 --> 00:17:33,887
‫גברת בוזאניץ', היו שם אקדחים.‬

282
00:17:33,887 --> 00:17:36,056
‫וראינו אותם.‬

283
00:17:36,056 --> 00:17:40,102
‫והבחור אמר שאנחנו לא יכולים‬
‫לצאת מהחנות איתם. אז אני...‬

284
00:17:45,065 --> 00:17:48,276
‫וכל זה קרה ב-1989?‬

285
00:17:48,276 --> 00:17:49,361
‫כן.‬

286
00:17:50,487 --> 00:17:53,740
‫אהמ... מר מננדז,‬

287
00:17:53,740 --> 00:17:58,745
‫שיקרת בעבר, אבל אתה לא משקר עכשיו?‬

288
00:18:00,622 --> 00:18:01,456
‫לא.‬

289
00:18:03,125 --> 00:18:03,959
‫אוקיי.‬

290
00:18:04,626 --> 00:18:05,919
‫אין לי שאלות נוספות.‬

291
00:18:07,212 --> 00:18:08,338
‫למה אמרת את זה?‬

292
00:18:11,758 --> 00:18:14,094
‫למה אמרת שניסינו לקנות אקדח בביג פייב?‬

293
00:18:14,094 --> 00:18:18,140
‫לייל, אמרתי לך, כי זה מה שזכרתי.‬

294
00:18:18,140 --> 00:18:19,391
‫אמרתי את האמת.‬

295
00:18:19,391 --> 00:18:24,521
‫לא, ניסינו לקנות אקדחים‬
‫בחנות נשק בספולבדה במערב אל-איי.‬

296
00:18:24,521 --> 00:18:29,609
‫בביג פייב בסנטה מוניקה מכרו רובי אוויר‬
‫ממש ליד החכות המזוינות.‬

297
00:18:29,609 --> 00:18:32,237
‫בגלל זה נאלצנו לנסוע לסן דייגו, אידיוט.‬

298
00:18:32,237 --> 00:18:34,364
‫אוקיי, אני ממש מצטער, לייל.‬

299
00:18:34,364 --> 00:18:38,285
‫לא הסתכלתי במפה.‬
‫לא היה לי מדריך רחובות על הברכיים.‬

300
00:18:38,285 --> 00:18:42,247
‫עליתי לדוכן ונתתי הופעה של החיים,‬
‫אתה עלית לדוכן ונתפסת בשקר.‬

301
00:18:42,247 --> 00:18:43,498
‫לא שיקרתי.‬

302
00:18:43,498 --> 00:18:45,208
‫איך אתה יכול להגיד את זה?‬

303
00:18:45,208 --> 00:18:47,043
‫הייתי שם במשך שעות.‬

304
00:18:47,043 --> 00:18:50,380
‫נראית כמו פסיכי.‬
‫נראית כאילו שאתה רוצה להרוג מישהו.‬

305
00:18:50,380 --> 00:18:52,007
‫כן, בגלל המיקרופון הדפוק.‬

306
00:18:52,007 --> 00:18:56,136
‫זה חפץ דומם. למה אתה מתעסק איתו?‬
‫נשען אחורה וקדימה. שב בשקט וזהו.‬

307
00:18:56,136 --> 00:18:59,181
‫שב במקום אחד. תענה על השאלות כמו שהתאמנו.‬

308
00:18:59,181 --> 00:19:01,141
‫אני לא אתן לך להאשים אותי בזה.‬

309
00:19:01,141 --> 00:19:03,435
‫זאת לא אשמתי. אתה עשית את זה.‬

310
00:19:03,435 --> 00:19:06,563
‫הכרחת אותי לעשות את זה.‬
‫את כל זה. זה היה הרעיון שלך.‬

311
00:19:13,653 --> 00:19:15,155
‫לא אמרת את זה עכשיו.‬

312
00:19:17,073 --> 00:19:18,033
‫אני עשיתי את זה?‬

313
00:19:19,117 --> 00:19:19,951
‫אני?‬

314
00:19:20,911 --> 00:19:23,496
‫אתה האובססיבי‬
‫ל"מועדון המיליארדרים הצעירים".‬

315
00:19:23,496 --> 00:19:27,417
‫אתה זה שכתבת תסריט‬
‫על לרצוח את ההורים שלך.‬

316
00:19:27,417 --> 00:19:30,003
‫ואני מצטער, לא נעים לי לחזור על עצמי,‬

317
00:19:30,003 --> 00:19:33,048
‫אבל מה זה השם העלוב הזה "חברים"?‬

318
00:19:33,048 --> 00:19:34,841
‫מי יצפה במשהו שנקרא "חברים"?‬

319
00:19:34,841 --> 00:19:38,678
‫אריק, איך אתה מעז, חתיכת חרא!‬

320
00:19:38,678 --> 00:19:42,224
‫יכולתי לעלות על דוכן העדים‬
‫ויכולתי לומר שכל זה קרה‬

321
00:19:42,224 --> 00:19:46,978
‫כי אמא ואבא הקליטו את שיחות הטלפון שלך,‬
‫וגילו שאתה אומר כל מיני דברים הומואיים.‬

322
00:19:46,978 --> 00:19:49,397
‫הם גילו שאתה וקרייג סיגנורלי‬

323
00:19:49,397 --> 00:19:51,483
‫מצצתם אחד לשני את הבולבול‬

324
00:19:51,483 --> 00:19:54,361
‫ועוד כמה דברי טומאה.‬

325
00:19:54,945 --> 00:19:59,241
‫יכולתי לומר שבאת אליי ושהתחננת בפניי‬
‫לעזור לך לעשות משהו בקשר לזה.‬

326
00:19:59,241 --> 00:20:01,910
‫אני לא הומו, לייל.‬
‫-כן, טוב, אתה דפקת אותנו.‬

327
00:20:05,288 --> 00:20:06,456
‫אתה גרמת לזה לקרות.‬

328
00:20:07,540 --> 00:20:08,750
‫זאת אשמתך.‬

329
00:20:15,924 --> 00:20:16,758
‫באמת?‬

330
00:20:17,509 --> 00:20:21,137
‫אומר הבחור שדפק לאבא שלנו כדור בראש‬
‫ושירה לאמא שלנו בפרצוף.‬

331
00:20:22,389 --> 00:20:24,808
‫אריק, בוא לא נשכח מה שהם עשו לנו, בסדר?‬

332
00:20:27,102 --> 00:20:28,895
‫הם קיבלו בדיוק מה שהגיע להם.‬

333
00:20:44,202 --> 00:20:46,538
‫הלידה עברה נהדר. היא הייתה קלה.‬

334
00:20:47,205 --> 00:20:48,415
‫והוא בריא?‬

335
00:20:48,415 --> 00:20:49,708
‫הבן שלכם מושלם.‬

336
00:20:49,708 --> 00:20:52,043
‫בריא. 3.3 ק"ג.‬

337
00:20:52,544 --> 00:20:53,962
‫תרצי להחזיק אותו?‬

338
00:20:58,133 --> 00:20:59,134
‫היי.‬

339
00:21:05,682 --> 00:21:07,100
‫קירק קמרון הוא שחקן טוב.‬

340
00:21:08,435 --> 00:21:11,438
‫הוא פשוט לא סקסי. אתה יודע?‬

341
00:21:12,188 --> 00:21:14,274
‫כאילו, ללייל מננדז יש סקס אפיל.‬

342
00:21:14,941 --> 00:21:15,942
‫תראו את זה.‬

343
00:21:18,320 --> 00:21:19,279
‫יודעים מי זאת?‬

344
00:21:19,779 --> 00:21:22,115
‫טימבר דון.‬
‫-זו החברה שלי.‬

345
00:21:22,115 --> 00:21:23,491
‫מה? לך תזדיין.‬

346
00:21:23,491 --> 00:21:26,369
‫אין מצב.‬
‫-נשבע באלוהים. אני אראה לכם את המכתבים.‬

347
00:21:37,756 --> 00:21:39,841
‫נמאס לי מרעידות המשנה האלה.‬

348
00:21:39,841 --> 00:21:42,844
‫זה ייגמר בקרוב. התכיפות שלהן הולכת ופוחתת.‬

349
00:21:44,971 --> 00:21:46,639
‫טוב, אתה מוכן?‬
‫-כן.‬

350
00:21:50,852 --> 00:21:52,062
‫היי, יקירי.‬

351
00:21:52,562 --> 00:21:53,813
‫מזל טוב.‬

352
00:21:54,814 --> 00:21:56,024
‫מה שלום התינוק החדש?‬

353
00:21:58,777 --> 00:22:01,154
‫הוא יפהפה.‬

354
00:22:05,158 --> 00:22:07,243
‫אבל אתה זה שחשוב היום.‬

355
00:22:09,871 --> 00:22:11,956
‫בוא נוציא אותך מכאן, בסדר?‬

356
00:22:16,461 --> 00:22:21,257
‫נטל ההוכחה בתיק הזה הוא על התביעה.‬

357
00:22:21,925 --> 00:22:24,302
‫מעבר לכל ספק סביר.‬

358
00:22:24,969 --> 00:22:28,598
‫אתם תקבלו הדרכה על הגנה עצמית חלקית,‬

359
00:22:28,598 --> 00:22:34,521
‫שמשמעותה הוא שאם מישהו‬
‫מאמין באופן כן ובתום לב‬

360
00:22:34,521 --> 00:22:37,774
‫שהוא בסכנה והוא מגן על עצמו,‬

361
00:22:37,774 --> 00:22:40,944
‫אפשר להרשיע אותו לכל היותר בהריגה בשוגג.‬

362
00:22:41,653 --> 00:22:45,198
‫עכשיו, התביעה תגיד שהמניע היה כסף.‬

363
00:22:46,699 --> 00:22:49,744
‫אבל שמעתם ממרתה קאנו‬
‫שהבנים ידעו שהם מחוץ לצוואה.‬

364
00:22:49,744 --> 00:22:53,498
‫והם ידעו שלא יקבלו את פוליסת ביטוח חיים‬
‫בשווי חמישה מיליון דולר‬

365
00:22:53,498 --> 00:22:58,044
‫כי חוזה לא הסכים לעשות בדיקה גופנית.‬
‫אז אם הם היו מחכים שבועיים,‬

366
00:22:58,044 --> 00:23:00,380
‫הם היו מקבלים את חמשת מיליון הדולר.‬

367
00:23:00,380 --> 00:23:04,134
‫אז למה לא לחכות? אם הכול היה בגלל הכסף?‬

368
00:23:05,969 --> 00:23:09,848
‫התביעה תצביע על העובדה שהם קנו רובי ציד.‬

369
00:23:09,848 --> 00:23:13,685
‫זה אומר שהם תכננו לירות בהורים שלהם?‬

370
00:23:13,685 --> 00:23:15,019
‫תרשו לי לשאול אתכם.‬

371
00:23:15,019 --> 00:23:18,690
‫אם הייתם גרים בשכונה שיש בה הרבה פריצות‬

372
00:23:18,690 --> 00:23:22,569
‫ואתם קונים רובה, אתם מתכננים להרוג?‬

373
00:23:22,569 --> 00:23:25,238
‫לא, אתם מגינים על עצמכם.‬

374
00:23:26,114 --> 00:23:28,366
‫אם הם תכננו להרוג,‬

375
00:23:28,366 --> 00:23:31,035
‫למה שהם לא יחכו שבועיים לאקדחים?‬

376
00:23:31,035 --> 00:23:35,165
‫למה לקנות שני רובי ציד גדולים ומרעישים?‬

377
00:23:36,624 --> 00:23:40,420
‫התביעה מקווה שאתם תשכחו מבן הדוד אנדי,‬

378
00:23:41,045 --> 00:23:45,425
‫שאריק סיפר לו כשהיה בן 12,‬
‫איך אבא שלו עיסה את הפין שלו‬

379
00:23:46,468 --> 00:23:47,844
‫ושזה כאב לו.‬

380
00:23:48,511 --> 00:23:52,390
‫ושהוא היה צריך לשאול אותו אם זה נורמלי.‬

381
00:23:52,390 --> 00:23:54,058
‫או מה לגבי בן הדוד אל,‬

382
00:23:54,058 --> 00:23:58,229
‫שאמר שחוזה הכריח את אריק ולייל להתקלח יחד.‬

383
00:23:58,229 --> 00:24:00,732
‫איך שהוא הכה אותם עד שנשארו עליהם חבלות.‬

384
00:24:00,732 --> 00:24:03,651
‫איך כשההתעללות החלה בגיל שש,‬

385
00:24:03,651 --> 00:24:09,115
‫אריק הפך מילד מאושר לחלוטין‬
‫לילד מסוגר לגמרי.‬

386
00:24:09,115 --> 00:24:10,575
‫או בת הדודה דיאן,‬

387
00:24:10,575 --> 00:24:13,786
‫שאמרה שאריק ולייל נאלצו להילחם על הזכות‬

388
00:24:13,786 --> 00:24:16,581
‫לא לשכב עם אמא שלהם.‬

389
00:24:16,581 --> 00:24:20,502
‫או המאמן וודלינגטון, שהעיד, ואני מצטטת,‬

390
00:24:20,502 --> 00:24:23,755
‫"חוזה מננדז היה ההורה הכי גרוע‬

391
00:24:23,755 --> 00:24:27,592
‫"והאדם המחמיר ביותר" שהוא פגש מעודו.‬

392
00:24:29,385 --> 00:24:35,850
‫"אריק ולייל, מביאים לנו תהילה ופרסום, והם‬
‫יהיו עכברי המעבדה הקטנים והמושלמים שלנו."‬

393
00:24:36,434 --> 00:24:41,439
‫סיכות ונעצים כאלה לתוך הירך שלו‬

394
00:24:41,981 --> 00:24:45,193
‫ושריטות לאורך הפין שלו.‬

395
00:24:45,193 --> 00:24:48,238
‫זה אירוני שחוזה וקיטי‬
‫מתו לרגלי ארון הגביעים הזה‬

396
00:24:48,238 --> 00:24:51,574
‫כי זה כל מה שהבנים האלה היו בשבילם.‬
‫גביעים.‬

397
00:24:51,574 --> 00:24:53,618
‫הם לא דיברו במשפחה הזאת.‬

398
00:24:53,618 --> 00:24:58,748
‫מבצעי ניסויים מיניים סוטים ומתעללים קשים‬

399
00:24:58,748 --> 00:25:01,709
‫מאוד רכושניים ביחס לניסויים שלהם.‬

400
00:25:01,709 --> 00:25:05,004
‫הבעיה היא שילדים שהתעללו בהם‬
‫באופן שהתעללו בהם,‬

401
00:25:05,004 --> 00:25:09,384
‫לא תמיד גדלים להיות מוצרים קטנים ומושלמים.‬

402
00:25:09,384 --> 00:25:12,220
‫אנחנו לא מכבדים במיוחד ילדים במדינה הזאת.‬

403
00:25:12,220 --> 00:25:15,723
‫אנחנו חושבים שהם משקרים,‬
‫ממציאים דברים ושהם מפנטזים.‬

404
00:25:15,723 --> 00:25:19,769
‫אין פלא שילדים שעברו התעללות‬
‫מתקשים לבטוח במבוגרים.‬

405
00:25:19,769 --> 00:25:25,483
‫אם שמות הלקוחות שלי‬
‫היו ליילה ואריקה מננדז,‬

406
00:25:25,483 --> 00:25:27,443
‫האם זה היה משנה משהו מבחינתכם?‬

407
00:25:27,443 --> 00:25:29,362
‫כי אם כן, זה לא צריך.‬

408
00:25:29,988 --> 00:25:34,409
‫בנים לא אמורים להיות הקורבנות,‬
‫אבל לפעמים הם כן.‬

409
00:25:35,034 --> 00:25:39,247
‫ואסור לכם להאשים את הקורבן.‬

410
00:25:39,747 --> 00:25:43,960
‫אני מבינה שנתתי לכם נאום סיכום ארוך.‬

411
00:25:46,921 --> 00:25:52,885
‫וזה מפני שברגע שאסיים,‬
‫אריק יצא מידיי.‬

412
00:25:55,888 --> 00:25:58,182
‫ואני לא רוצה לשחרר אותו.‬

413
00:26:01,144 --> 00:26:04,230
‫בדיוק כמו שג'יל לא רוצה לשחרר את לייל.‬

414
00:26:07,942 --> 00:26:10,695
‫אתם יודעים, אנשים שאלו אותי‬

415
00:26:12,780 --> 00:26:14,949
‫מה אני רוצה להשיג מכל זה.‬

416
00:26:15,491 --> 00:26:16,409
‫ו...‬

417
00:26:17,493 --> 00:26:21,456
‫התשובה שלי היא לא בהכרח משפטית.‬

418
00:26:25,543 --> 00:26:28,212
‫אני רוצה לראות את אריק הולך ברחוב.‬

419
00:26:30,423 --> 00:26:31,466
‫בלי אזיקים.‬

420
00:26:32,800 --> 00:26:33,926
‫בלי שלשלאות.‬

421
00:26:36,346 --> 00:26:37,347
‫סתם הולך.‬

422
00:26:39,849 --> 00:26:41,434
‫חופשי מכל זה.‬

423
00:26:45,647 --> 00:26:47,148
‫מה שלא יקרה עכשיו‬

424
00:26:48,399 --> 00:26:49,692
‫תלוי בכם.‬

425
00:26:54,405 --> 00:26:56,282
‫הייתם חבר מושבעים מדהים.‬

426
00:26:57,659 --> 00:26:58,660
‫ואני מודה לכם.‬

427
00:27:01,996 --> 00:27:03,414
‫עשינו את זה, אחי.‬

428
00:27:04,374 --> 00:27:05,208
‫זהו זה.‬

429
00:27:06,209 --> 00:27:10,505
‫הבחורה הקובנית והבחורה השחורה‬
‫שמסתכלות אחת על השנייה?‬

430
00:27:11,005 --> 00:27:12,507
‫אין מצב שהן יגידו, "אשם".‬

431
00:27:15,843 --> 00:27:17,095
‫כן, זאת אומרת...‬

432
00:27:18,346 --> 00:27:19,305
‫אני לא יודע.‬

433
00:27:20,390 --> 00:27:23,142
‫אולי המשפט ייפסל. נצטרך לעבור את הכול שוב.‬

434
00:27:23,142 --> 00:27:25,103
‫אריק, זה יקר מדי.‬

435
00:27:25,103 --> 00:27:28,231
‫המשפט הזה עלה, כמה?‬
‫מיליוני דולרים למשלמי המיסים?‬

436
00:27:28,231 --> 00:27:31,567
‫ובשביל מה? כדי לנסות להרשיע‬
‫שני אנשים שאמריקה אוהבת?‬

437
00:27:31,567 --> 00:27:32,610
‫תשכח מזה.‬

438
00:27:33,653 --> 00:27:37,323
‫אנשים לא יתנו להם להאשים אותנו שוב.‬
‫אנשים יתחרפנו.‬

439
00:27:43,204 --> 00:27:44,038
‫אני לא יודע.‬

440
00:27:44,914 --> 00:27:47,083
‫אני פשוט מרגיש כאילו...‬

441
00:27:47,083 --> 00:27:48,126
‫כאילו מה?‬

442
00:28:01,889 --> 00:28:03,266
‫כאילו משהו זז.‬

443
00:28:05,643 --> 00:28:08,438
‫כל העיר על הקצה,‬

444
00:28:08,438 --> 00:28:13,484
‫קודם המהומות, אחר כך רעידת האדמה,‬
‫ועכשיו ההמתנה לפסק הדין הזה.‬

445
00:28:18,030 --> 00:28:21,909
‫אתם יודעים מי מבועת מרעידות האדמה?‬

446
00:28:21,909 --> 00:28:23,453
‫אריק מננדז.‬

447
00:28:23,453 --> 00:28:26,914
‫למעשה, הוא תחת שמירת התאבדות.‬

448
00:28:26,914 --> 00:28:28,916
‫אמרתי לך! אני לא יכול לעשות זאת.‬

449
00:28:28,916 --> 00:28:31,461
‫מתברר שהוא מאבד את שפיותו לגמרי.‬

450
00:28:34,213 --> 00:28:41,012
‫הוא רק כותב במשך כל הלילה‬
‫איזה ספר מדע בדיוני.‬

451
00:28:41,012 --> 00:28:44,766
‫"ופעם נוספת, הוא נמלט ללא פגע‬
‫דרך שער המכשף‬

452
00:28:44,766 --> 00:28:46,934
‫"וחזר לממד ה-17."‬

453
00:28:47,935 --> 00:28:49,562
‫הוא גם מצייר.‬

454
00:28:52,482 --> 00:28:53,441
‫ונחשו מה?‬

455
00:28:55,359 --> 00:28:56,402
‫יש לו כישרון.‬

456
00:28:56,402 --> 00:28:59,864
‫הוא מיומן יותר בשימוש ברובה ציד‬
‫מרוב האמנים שאני מכיר.‬

457
00:28:59,864 --> 00:29:02,116
‫והנה החלק הכי טוב.‬

458
00:29:02,909 --> 00:29:04,911
‫לאריק יש חברה.‬

459
00:29:04,911 --> 00:29:06,871
‫"אני לא בטוחה איך זה יעבוד.‬

460
00:29:06,871 --> 00:29:11,459
‫"אני לא בטוחה איך הרגשות האלה‬
‫השתלטו עליי באופן שהם השתלטו.‬

461
00:29:11,459 --> 00:29:13,669
‫"אבל אני יודעת שהם אמיתיים.‬

462
00:29:13,669 --> 00:29:19,509
‫"אני מרגישה שאני מכירה אותך מאז ומתמיד,‬
‫אריק, ושאכיר אותך לשארית חיי.‬

463
00:29:19,509 --> 00:29:20,635
‫"כל אהבתי."‬

464
00:29:20,635 --> 00:29:21,636
‫תמי.‬

465
00:29:21,636 --> 00:29:22,804
‫מי הנשים האלה?‬

466
00:29:22,804 --> 00:29:25,598
‫מי רוצה לצאת עם הפסיכופתים האלה?‬
‫מה יצא לה מזה?‬

467
00:29:25,598 --> 00:29:30,102
‫טוב, במקרה הזה הם לא מקבלים‬
‫ביקורי התייחדות, אם לזו כוונתך.‬

468
00:29:30,102 --> 00:29:34,315
‫ואני מניח שזה בסדר גמור מבחינת לאריק.‬

469
00:29:36,984 --> 00:29:38,361
‫אתם מרגישים את זה?‬

470
00:29:38,986 --> 00:29:41,656
‫אלוהים אדירים, הן פשוט לא מפסיקות.‬

471
00:29:41,656 --> 00:29:44,075
‫טים!‬

472
00:29:46,035 --> 00:29:47,662
‫מה? הכול בסדר.‬

473
00:29:48,246 --> 00:29:49,080
‫אנחנו בסדר.‬

474
00:29:49,580 --> 00:29:50,540
‫פשוט תנשמי.‬

475
00:29:51,082 --> 00:29:52,166
‫הכול בסדר.‬

476
00:29:57,797 --> 00:30:00,132
‫העצבים שלי פשוט מרוטים.‬

477
00:30:01,467 --> 00:30:02,677
‫אני כל כך חשופה.‬

478
00:30:02,677 --> 00:30:06,597
‫זו אפילו לא הייתה רעידה חזקה. נכון?‬
‫-נכון, היא לא הייתה.‬

479
00:30:13,020 --> 00:30:15,273
‫שכחתי עד כמה הם חסרי אונים.‬

480
00:30:17,942 --> 00:30:20,528
‫הם פשוט לא יכולים להירגע. זה כמו...‬

481
00:30:22,738 --> 00:30:24,657
‫אי אפשר לדעת מה יקרה.‬

482
00:30:25,157 --> 00:30:26,284
‫כן, אני יודע.‬

483
00:30:28,119 --> 00:30:30,746
‫אבל הדבר שמגיע שאת דואגת לגביו...‬

484
00:30:31,455 --> 00:30:33,249
‫הוא לא רעידת אדמה נוספת.‬

485
00:30:37,587 --> 00:30:42,717
‫אני באמת חושב שלייל‬
‫היה גאון על דוכן העדים.‬

486
00:30:42,717 --> 00:30:44,760
‫אולי גאון מרושע.‬

487
00:30:45,261 --> 00:30:47,680
‫אבל אני לא יכול לומר את אותו דבר על אריק.‬

488
00:30:47,680 --> 00:30:49,724
‫צפיתי בחבר המושבעים,‬

489
00:30:49,724 --> 00:30:52,643
‫ואני לא חושב שהוא התחבר אליהם.‬

490
00:30:52,643 --> 00:30:54,562
‫ומה עם הג'ודלון הזאת?‬

491
00:30:54,562 --> 00:30:56,898
‫היי, מר דאן?‬

492
00:30:57,690 --> 00:30:59,483
‫היי.‬

493
00:31:00,276 --> 00:31:01,319
‫ג'ודלון סמית'.‬

494
00:31:01,319 --> 00:31:02,695
‫היי.‬

495
00:31:02,695 --> 00:31:06,532
‫אז תראה, דמי קיבלה את השער שלה.‬

496
00:31:06,532 --> 00:31:09,535
‫ומישל פייפר קיבלה את שלה.‬
‫אני מבינה. הן כוכבות.‬

497
00:31:09,535 --> 00:31:10,453
‫רגע.‬

498
00:31:11,120 --> 00:31:13,664
‫את מתכוונת לשער של ואניטי פייר?‬

499
00:31:13,664 --> 00:31:17,585
‫מה שאני בעצם רוצה לשאול זה,‬
‫יש לך את המספר הישיר של גריידון קרטר?‬

500
00:31:17,585 --> 00:31:21,756
‫כי לא משנה כמה אני מתקשרת,‬
‫תמיד עונה לי אותה כלבה בדלפק הקבלה.‬

501
00:31:22,965 --> 00:31:24,216
‫אם היית צריך לנחש.‬

502
00:31:24,216 --> 00:31:28,220
‫רצח מדרגה ראשונה, הריגה בשוגג...‬

503
00:31:28,220 --> 00:31:29,847
‫הם פשוט יזוכו לגמרי?‬

504
00:31:34,936 --> 00:31:38,105
‫אני באמת לא יודע.‬

505
00:31:40,066 --> 00:31:42,485
‫אבל את זה אני כן יודע...‬

506
00:31:44,403 --> 00:31:47,198
‫אם המושבעים האלה ישחררו אותם לחופשי,‬

507
00:31:48,824 --> 00:31:53,579
‫שתי הנשמות המתות האלה ילכו על פני האדמה...‬

508
00:31:56,332 --> 00:31:57,541
‫וירדפו אותם.‬

509
00:32:01,379 --> 00:32:03,339
‫הקארמה תגבה את נקמתם.‬

510
00:32:03,881 --> 00:32:04,966
‫נא לקום.‬

511
00:32:10,262 --> 00:32:11,263
‫תודה.‬

512
00:32:12,390 --> 00:32:14,809
{\an8}‫- סטנלי מ. וייסברג‬
‫שופט -‬

513
00:32:27,697 --> 00:32:30,324
‫לאחר דיונים ממושכים,‬

514
00:32:30,950 --> 00:32:35,913
{\an8}‫חבר המושבעים הזה, למרבה הצער,‬
‫עדיין במבוי סתום ולא מצליח להגיע לפסק דין.‬

515
00:32:36,956 --> 00:32:38,916
‫זה מה שנקרא חבר מושבעים תלוי.‬

516
00:32:40,584 --> 00:32:44,797
‫ולכן, לצערי, עליי להכריז על פסילת המשפט.‬

517
00:32:46,007 --> 00:32:48,509
‫בבקשה, כולם, חכו רגע, בבקשה.‬

518
00:32:51,887 --> 00:32:54,306
‫סבלנות, בבקשה. בחייכם, חברים.‬

519
00:32:54,306 --> 00:32:57,810
‫אבל זה דבר טוב. נכון?‬
‫-שימרו על הסדר, בבקשה.‬

520
00:32:57,810 --> 00:33:00,855
‫אז אם אנחנו לא אשמים, אז... מה?‬

521
00:33:00,855 --> 00:33:04,483
‫בוא נדבר על זה אחר כך.‬
‫-כן, אבל איך זה קרה?‬

522
00:33:05,109 --> 00:33:07,778
‫תאשים את הגברים.‬

523
00:33:15,036 --> 00:33:16,287
‫סדר, בבקשה.‬

524
00:33:16,829 --> 00:33:19,457
‫- כעבור שישה חודשים -‬

525
00:33:19,457 --> 00:33:24,754
‫כידוע לכן, אנחנו נצטרך לעשות את זה שוב.‬

526
00:33:25,421 --> 00:33:28,591
‫ואתן, גבירותיי, גיבורותיי,‬

527
00:33:29,717 --> 00:33:34,764
‫אתן אלה שהשתכנעתן שאריק לא אשם‬

528
00:33:35,431 --> 00:33:37,224
‫או אשם בהריגה.‬

529
00:33:37,224 --> 00:33:39,643
‫אז אני רוצה לקבל מכן קצת מידע.‬

530
00:33:40,186 --> 00:33:43,689
‫מה זה היה? מה פספסנו?‬

531
00:33:44,482 --> 00:33:49,862
‫מה הגברים האלה שמעו‬
‫שגרם להם לדבוק בעמדתם?‬

532
00:33:49,862 --> 00:33:52,448
‫ומה לדעתכן הם היו צריכים לשמוע?‬

533
00:33:54,867 --> 00:34:00,623
‫ובכן, הרגשתי, לקראת הסוף,‬
‫כאילו שאריק ולייל היו הבנים שלי.‬

534
00:34:01,457 --> 00:34:06,128
‫ואני חושבת, את יודעת,‬
‫שהאינסטינקט האימהי הזה,‬

535
00:34:06,754 --> 00:34:08,464
‫אולי לגברים פשוט אין את זה.‬

536
00:34:08,464 --> 00:34:12,301
‫אני פשוט לא חושבת‬
‫שמישהו יהרוג את ההורים שלו סתם ככה‬

537
00:34:12,301 --> 00:34:14,178
‫אלא אם משהו רע קרה.‬

538
00:34:14,178 --> 00:34:17,348
‫זאת אומרת, אני לא חושבת ככה.‬
‫אני חושבת שהם חושבים כך.‬

539
00:34:17,348 --> 00:34:21,894
‫אני חושבת שהם חושבים‬
‫שבנים לא עוברים התעללות מינית.‬

540
00:34:23,604 --> 00:34:24,814
‫אוקיי. מה עוד?‬

541
00:34:26,899 --> 00:34:28,526
‫לא תכננו... אני מצטערת.‬

542
00:34:29,151 --> 00:34:31,862
‫אמרת שאנחנו... אנחנו יכולות להתקשר אליו?‬

543
00:34:33,614 --> 00:34:36,283
‫היי, אריק. אלה הבנות שלך.‬

544
00:34:36,283 --> 00:34:37,535
‫היי, אריק.‬

545
00:34:37,535 --> 00:34:38,744
‫רק רצינו לומר...‬

546
00:34:38,744 --> 00:34:42,748
‫שמי טינה. נעים להכיר רשמית,‬
‫אף שאני מרגישה שאני כבר מכירה אותך.‬

547
00:34:42,748 --> 00:34:45,793
‫אבל רק רציתי לומר שכולנו ממש מצטערות.‬

548
00:34:45,793 --> 00:34:47,795
‫אנחנו לא מרגישות שהצדק נעשה כאן.‬

549
00:34:47,795 --> 00:34:49,213
‫כן, נכון.‬

550
00:34:50,422 --> 00:34:51,924
‫אריק, שמעת את זה?‬

551
00:34:56,887 --> 00:34:59,014
‫לזלי, אני יכול לדבר רק איתך, בבקשה?‬

552
00:35:01,225 --> 00:35:02,101
‫כמובן.‬

553
00:35:03,102 --> 00:35:04,019
‫שנייה אחת.‬

554
00:35:04,728 --> 00:35:06,772
‫היי. מה שלומך?‬

555
00:35:07,314 --> 00:35:09,650
‫אתה נשמע ממש מדוכדך.‬

556
00:35:12,486 --> 00:35:13,320
‫כן.‬

557
00:35:13,320 --> 00:35:14,738
‫אני מרגיש ככה.‬

558
00:35:15,281 --> 00:35:17,491
‫תשמור על מצב רוח, בסדר?‬

559
00:35:17,491 --> 00:35:19,869
‫אנחנו ננצח בזה. אני מבטיחה לך.‬

560
00:35:20,870 --> 00:35:22,580
‫לא, את לא יכולה להבטיח את זה.‬

561
00:35:25,332 --> 00:35:26,625
‫אוי, אריק.‬

562
00:35:27,501 --> 00:35:30,087
‫משהו השתנה.‬

563
00:35:31,505 --> 00:35:32,423
‫את מבינה?‬

564
00:35:33,007 --> 00:35:37,428
‫כאילו בתקשורת, כולם נגדנו. את יודעת?‬

565
00:35:39,722 --> 00:35:41,807
‫אני מקבל מכתבי שנאה עכשיו.‬

566
00:35:43,100 --> 00:35:44,226
‫זה לא קרה קודם.‬

567
00:35:46,353 --> 00:35:47,188
‫אז...‬

568
00:35:50,399 --> 00:35:51,275
‫אני לא יודע.‬

569
00:35:51,901 --> 00:35:55,571
‫אני פשוט מרגיש כאילו... שמשהו שונה.‬

570
00:35:57,489 --> 00:35:59,617
‫אני לא יודע מה זה, אבל...‬

571
00:36:02,661 --> 00:36:06,540
‫זה פשוט נראה כאילו הכול נגמר.‬

572
00:36:10,127 --> 00:36:12,713
‫לא, אני לא אתן לך לוותר ככה, אוקיי?‬

573
00:36:12,713 --> 00:36:16,634
‫אני לא. אנחנו ננצח בזה.‬
‫-לא, זה בסדר. נדבר אחר כך.‬

574
00:36:22,097 --> 00:36:25,017
‫תודה. נסיעה טובה הביתה, כולן.‬

575
00:36:25,684 --> 00:36:27,519
‫תודה. ביי.‬
‫-ביי.‬

576
00:36:30,022 --> 00:36:32,233
‫בעצם, גברת אברמסון,‬

577
00:36:34,360 --> 00:36:39,365
‫אם את באמת רוצה לדעת מה הייתה הבעיה,‬
‫או אחת הבעיות...‬

578
00:36:39,949 --> 00:36:42,451
‫אני חושבת שהנשים האחרות לא רצו להגיד.‬

579
00:36:43,202 --> 00:36:45,287
‫בבקשה, תגידי לי.‬

580
00:36:45,287 --> 00:36:48,123
‫טוב, הבעיה הגדולה עם הגברים...‬

581
00:36:49,291 --> 00:36:52,670
‫זאת אומרת, הם ממש לא אהבו‬
‫את אריק או לייל, זה נכון.‬

582
00:36:53,587 --> 00:36:54,421
‫אבל‬

583
00:36:55,464 --> 00:36:57,299
‫את היית העניין.‬

584
00:36:58,300 --> 00:36:59,760
‫כלומר, אם זה משנה משהו,‬

585
00:37:00,844 --> 00:37:02,137
‫הם לא אהבו אותך.‬

586
00:37:10,312 --> 00:37:13,023
‫טוב... תודה שאמרת לי את זה. זה בסדר.‬

587
00:37:13,023 --> 00:37:14,066
‫כמובן.‬

588
00:37:15,818 --> 00:37:16,944
‫תודה לך שוב.‬

589
00:37:22,199 --> 00:37:24,994
‫פשוט יש לנו חדשות רעות.‬

590
00:37:26,120 --> 00:37:27,997
‫הרבה... מזה.‬

591
00:37:28,580 --> 00:37:29,707
‫אוקיי.‬

592
00:37:30,374 --> 00:37:32,209
‫אני לא יודעת איך לומר זאת אחרת.‬

593
00:37:33,919 --> 00:37:37,089
‫המקום שהכי קל להתחיל ממנו הוא שאין כסף.‬

594
00:37:40,342 --> 00:37:42,011
‫הכסף לא ממש מדאיג אותי.‬

595
00:37:42,011 --> 00:37:44,805
‫אתה צריך לדאוג, כי אין שום כסף.‬

596
00:37:44,805 --> 00:37:47,433
‫ואלא אם כן לזלי ואני‬
‫נתחיל לעבוד ללא תשלום...‬

597
00:37:47,433 --> 00:37:48,434
‫יש כסף.‬

598
00:37:48,434 --> 00:37:51,729
‫תאמין לי. אין.‬
‫-יהיה כסף.‬

599
00:37:53,147 --> 00:37:55,190
‫אז בואי פשוט נעבור את זה,‬

600
00:37:55,190 --> 00:37:58,944
‫ומה שאני רוצה שתעשי זה‬
‫שתנהלי רישום של שעות העבודה שלך,‬

601
00:37:58,944 --> 00:38:00,321
‫ואז נשלם לך.‬

602
00:38:03,449 --> 00:38:04,408
‫אני אשלם לך.‬

603
00:38:10,205 --> 00:38:11,915
‫תקשיבי, יהיה ספר.‬

604
00:38:12,875 --> 00:38:14,168
‫אני כותב ספר.‬

605
00:38:14,793 --> 00:38:16,670
‫והחברה שלי נורמה עוזרת לי,‬

606
00:38:16,670 --> 00:38:20,674
‫למרות שהיא בעצם יותר בתפקיד של מזכירה.‬

607
00:38:20,674 --> 00:38:25,220
‫אבל היא פשוט לגמרי אובססיבית בקשר אליי.‬

608
00:38:25,220 --> 00:38:26,847
‫היא בטוח מאוהבת בי.‬

609
00:38:27,973 --> 00:38:29,099
‫זה באמת די מיוחד.‬

610
00:38:30,934 --> 00:38:32,936
‫והיא עוזרת לי לכתוב אותו.‬

611
00:38:34,730 --> 00:38:36,523
‫היא כותבת את הספר, לייל.‬

612
00:38:38,025 --> 00:38:41,487
‫שנינו עובדים עליו. אבל כן, זה הספר שלי.‬

613
00:38:41,487 --> 00:38:45,324
‫לא, אני מתכוונת שהספר מתפרסם.‬

614
00:38:46,700 --> 00:38:49,078
‫כי הרשית לה להקליט אותך.‬

615
00:38:51,080 --> 00:38:55,667
‫אז עכשיו היא מפרסמת את ההקלטות.‬

616
00:38:57,294 --> 00:38:58,295
‫זה הספר.‬

617
00:39:01,423 --> 00:39:02,383
‫לא, זה לא.‬

618
00:39:03,175 --> 00:39:07,346
‫לייל, סיפרת לה הכול.‬

619
00:39:10,140 --> 00:39:14,186
‫"אמרתי לך שאני יכול לרגש חבר מושבעים‬
‫כי התאמנתי איך לבכות.‬

620
00:39:14,937 --> 00:39:17,648
‫"ואני יודע עכשיו ממש מצוין‬
‫איך להתחיל לבכות.‬

621
00:39:19,149 --> 00:39:23,904
‫"אנחנו צריכים להמציא סיפור על אוזיאל‬
‫ולמה לא סיפרנו לו על ענייני הסקס.‬

622
00:39:23,904 --> 00:39:27,408
‫"או שנוכל לומר שהוא סוחט אותנו.‬

623
00:39:28,784 --> 00:39:31,203
‫"אין ספק שהגזמתי באותו לילה."‬

624
00:39:31,829 --> 00:39:35,874
‫הכוונה לליל הרציחות!‬

625
00:39:35,874 --> 00:39:41,213
‫והיא אומרת, "לייל סיפר לי‬
‫על כל סוגי ההתעללות בילדים‬

626
00:39:41,213 --> 00:39:43,799
‫"שהוא תכנן להשתמש במשפט."‬

627
00:39:43,799 --> 00:39:47,511
‫זה שקר מזוין, ג'יל! בחיים לא אמרתי את זה.‬

628
00:39:47,511 --> 00:39:48,929
‫היא הקליטה אותך!‬

629
00:39:52,224 --> 00:39:55,102
‫אתה יודע מה זה אומר?‬
‫-לא.‬

630
00:39:57,354 --> 00:39:59,606
‫זה אומר שאפשר לחקור אותך‬

631
00:39:59,606 --> 00:40:02,693
‫על כל מה שאמרת אם תעיד.‬

632
00:40:07,739 --> 00:40:08,574
‫אוקיי.‬

633
00:40:09,658 --> 00:40:11,952
‫אז...‬
‫-אז אתה לא יכול להעיד.‬

634
00:40:12,453 --> 00:40:13,871
‫לא במשפט השני.‬

635
00:40:16,999 --> 00:40:20,335
‫לייל, זה ממוטט את ההגנה שלנו.‬

636
00:40:26,592 --> 00:40:29,970
‫אז אתה תצטרך לסמוך על אריק.‬

637
00:40:29,970 --> 00:40:31,180
‫מה?‬

638
00:40:31,180 --> 00:40:32,931
‫לא.‬

639
00:40:33,640 --> 00:40:34,600
‫לייל...‬

640
00:40:38,645 --> 00:40:42,191
‫אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך להגן עליך.‬

641
00:40:43,484 --> 00:40:46,904
‫ואני רוצה לעזור לך למצוא סנגור ציבורי טוב.‬

642
00:40:47,488 --> 00:40:49,865
‫אבל אני לא אעבוד על המשפט השני שלך.‬

643
00:40:52,284 --> 00:40:53,410
‫אני מצטערת.‬

644
00:40:54,870 --> 00:40:55,746
‫פאק.‬

645
00:40:56,330 --> 00:40:59,124
‫לפי הדיווחים האחרונים, הם מרוששים לגמרי.‬

646
00:40:59,124 --> 00:41:00,667
‫אז אמרתי לעצמי...‬

647
00:41:00,667 --> 00:41:06,048
‫אמרתי, "אנשים באמת יתרמו כסף לאחים מננדז?"‬

648
00:41:06,048 --> 00:41:08,008
‫תרצה לתרום להגנת האחים מננדז?‬

649
00:41:08,008 --> 00:41:09,426
‫*** על האחים מננדז.‬

650
00:41:09,426 --> 00:41:12,012
‫"*** על האחים מננדז"? מי מדבר ככה?‬

651
00:41:13,805 --> 00:41:15,474
‫אז הכול תלוי בך עכשיו.‬

652
00:41:15,474 --> 00:41:19,853
‫אבל, אתה יודע, במובן מסוים,‬
‫אני חושבת שזה עושה לנו חיים קלים יותר.‬

653
00:41:19,853 --> 00:41:21,688
‫תמיד היית יותר אהוד.‬

654
00:41:23,023 --> 00:41:24,358
‫טוב, זה לא נכון.‬

655
00:41:24,358 --> 00:41:27,402
‫זה כן. אתה עד הרבה יותר טוב מלייל.‬

656
00:41:31,198 --> 00:41:33,867
‫אי אפשר לטעון עכשיו‬
‫שזו הייתה הגנה עצמית, אז...‬

657
00:41:34,952 --> 00:41:35,827
‫לא.‬

658
00:41:36,870 --> 00:41:39,623
‫השופט...‬

659
00:41:42,000 --> 00:41:43,961
‫לא רוצה עוד חבר מושבעים תלוי.‬

660
00:41:43,961 --> 00:41:48,257
‫אז, הגנה עצמית חלקית היא לא אופציה.‬

661
00:41:49,299 --> 00:41:52,469
‫טוב, זו הייתה האמת.‬

662
00:41:52,469 --> 00:41:53,845
‫זה מה שזה היה.‬
‫-אוקיי.‬

663
00:41:53,845 --> 00:41:56,765
‫זו הייתה כל ההגנה שלנו.‬
‫-נטען משהו אחר.‬

664
00:41:56,765 --> 00:42:01,228
‫אני יודעת שאתה לא אוהב לשמוע את זה,‬
‫אבל, אריק, אין ראיות‬

665
00:42:01,228 --> 00:42:04,356
‫שאתה זה שהרגת את אמא או את אבא שלך.‬

666
00:42:04,356 --> 00:42:07,693
‫אולי ירית בהם,‬
‫אבל לייל היה זה שהרג אותו.‬

667
00:42:07,693 --> 00:42:11,280
‫הוא ירה את הירייה הקטלנית בעורפו של אביך.‬

668
00:42:11,280 --> 00:42:15,742
‫ואני פשוט אומרת שהוא יצא החוצה‬
‫לטעון מחדש כשאמא שלך עדיין הייתה בחיים.‬

669
00:42:15,742 --> 00:42:18,328
‫את יודעת עד כמה אנשים שונאים אותך?‬

670
00:42:21,290 --> 00:42:23,041
‫לא, את באמת יודעת?‬

671
00:42:24,334 --> 00:42:26,920
‫זאת אומרת, לא עשית עבודה טובה.‬

672
00:42:28,880 --> 00:42:31,592
‫אמרת לי להרכיב משקפיים שאני לא צריך.‬

673
00:42:32,801 --> 00:42:34,845
‫אמרת לנו ללבוש צבעי פסטל.‬

674
00:42:36,972 --> 00:42:38,098
‫זה לא עבד.‬

675
00:42:41,351 --> 00:42:42,978
‫אריק...‬
‫-שום דבר מזה לא עבד.‬

676
00:42:43,520 --> 00:42:47,232
‫ועכשיו כולם שונאים אותנו.‬
‫החיים שלי אבודים.‬

677
00:42:47,232 --> 00:42:49,901
‫הם לא. זה...‬
‫-תסתמי את הפה!‬

678
00:42:49,901 --> 00:42:52,154
‫פשוט תסתמי את הפה המזוין שלך!‬

679
00:42:53,113 --> 00:42:57,576
‫את פאקינג לא יודעת.‬

680
00:42:58,535 --> 00:42:59,911
‫אוקיי? אני יודע.‬

681
00:43:01,872 --> 00:43:03,498
‫איך תעזרי לי?‬

682
00:43:05,167 --> 00:43:06,585
‫איך תתקני את זה?‬

683
00:43:14,801 --> 00:43:15,719
‫את לא יכולה.‬

684
00:43:35,072 --> 00:43:38,033
‫קום. אתה מנקה את האגף שלנו היום.‬

685
00:43:40,243 --> 00:43:41,078
‫למה?‬

686
00:43:43,205 --> 00:43:44,748
‫אח"ם עומד להגיע לכאן.‬

687
00:43:45,332 --> 00:43:48,877
‫או.ג'יי סימפסון נמצא בפורד ברונקו הזו‬
‫עם אל קאולינגס.‬

688
00:43:48,877 --> 00:43:52,172
‫או.ג'יי, לפי משטרת התנועה,‬
‫מכוון אקדח לראשו,‬

689
00:43:52,714 --> 00:43:55,467
‫ואומר שהוא רוצה שיסיעו אותו לאמא שלו.‬

690
00:43:55,967 --> 00:43:59,054
‫שוב, אנחנו בכביש 405 לכיוון צפון,‬

691
00:43:59,054 --> 00:44:01,556
‫ממש אחרי מנצ'סטר.‬

692
00:44:01,556 --> 00:44:04,726
‫אני חושב שהוא כנראה בלה טיירה כרגע.‬

693
00:44:06,061 --> 00:44:08,480
‫משטרת הכבישים, משטרת אל-איי‬

694
00:44:08,480 --> 00:44:11,108
‫ולפחות תריסר ניידות משטרה‬

695
00:44:11,983 --> 00:44:14,194
‫רודפים אחריהם עם אורות וסירנות,‬

696
00:44:14,194 --> 00:44:17,114
‫או שעליי לומר עוקבים אחרי או.ג'יי סימפסון...‬

697
00:44:17,114 --> 00:44:18,240
‫- מבזק חדשות -‬

698
00:44:18,240 --> 00:44:21,910
‫כשהוא ממשיך לנסוע, אנחנו מניחים,‬

699
00:44:21,910 --> 00:44:24,371
‫לכיוון ביתו בברנטווד.‬

700
00:44:28,834 --> 00:44:30,085
‫אפשר לקרוא לך ג'וס?‬

701
00:44:30,961 --> 00:44:32,504
‫אתם השומרים.‬

702
00:44:34,464 --> 00:44:35,674
‫תקראו לי איך שתרצו.‬

703
00:44:38,260 --> 00:44:39,761
‫ג'וס זה בסדר מבחינתי.‬

704
00:44:43,348 --> 00:44:46,643
‫תרגיש בבית.‬
‫-ניתן לך להתמקם, ג'וס.‬

705
00:44:46,643 --> 00:44:48,937
‫כן, יש לכם משהו לאכול?‬

706
00:44:48,937 --> 00:44:51,106
‫נביא לך משהו.‬
‫-תודה, בנאדם.‬

707
00:44:53,525 --> 00:44:54,568
‫אחי.‬

708
00:45:24,014 --> 00:45:25,098
‫היי.‬

709
00:45:26,057 --> 00:45:26,892
‫או.ג'יי?‬

710
00:45:28,518 --> 00:45:30,145
‫או.ג'יי?‬
‫-כן, מי זה?‬

711
00:45:30,145 --> 00:45:33,648
‫אני אריק. אריק מננדז.‬

712
00:45:34,232 --> 00:45:35,066
‫רציני?‬

713
00:45:35,567 --> 00:45:36,485
‫כן.‬

714
00:45:37,486 --> 00:45:39,070
‫כאילו, אחד האחים?‬

715
00:45:39,988 --> 00:45:41,323
‫אחיך נמצא שם איתך?‬

716
00:45:42,407 --> 00:45:46,077
‫לא, הוא באגף אחר.‬

717
00:45:47,037 --> 00:45:50,165
‫לעזאזל, בנאדם. אתם כאן כבר הרבה זמן.‬

718
00:45:51,124 --> 00:45:53,960
‫כן, שלוש שנים.‬

719
00:45:55,754 --> 00:45:58,799
‫אתה יודע, עומדים לעשות לנו משפט נוסף.‬

720
00:45:58,799 --> 00:46:01,802
‫אני אגיד לך מה, אני לא אישאר כאן הרבה זמן.‬

721
00:46:01,802 --> 00:46:04,429
‫כי לא עשיתי את זה!‬

722
00:46:05,180 --> 00:46:07,641
‫אתה יודע? ניקול הכתה אותי.‬

723
00:46:08,975 --> 00:46:11,269
‫שמעת מה אומרים שם בחוץ עליי?‬

724
00:46:11,269 --> 00:46:12,354
‫כן.‬

725
00:46:13,605 --> 00:46:14,898
‫כן, שמעתי.‬

726
00:46:16,191 --> 00:46:19,319
‫שמעתי ש... טוב, זה נכון?‬

727
00:46:19,319 --> 00:46:24,950
‫שרוברט שפירו הוא עורך הדין שלך?‬

728
00:46:26,159 --> 00:46:27,077
‫כן.‬

729
00:46:27,661 --> 00:46:31,289
‫כלומר, אני מסדר לעצמי כמה עורכי דין.‬
‫אתה יודע מה אני אומר.‬

730
00:46:31,289 --> 00:46:33,917
‫כן. אבל רק רציתי להגיד לך ש...‬

731
00:46:36,795 --> 00:46:38,964
‫הוא היה גם עורך הדין שלנו.‬

732
00:46:38,964 --> 00:46:41,424
‫ולמעשה, הוא...‬

733
00:46:42,884 --> 00:46:46,471
‫טוב, פשוט תיזהר ממנו‬

734
00:46:46,471 --> 00:46:50,016
‫כי הוא די דפק אותנו.‬

735
00:46:51,977 --> 00:46:53,770
‫יכולתי להישאר בלונדון.‬

736
00:46:54,312 --> 00:46:58,149
‫ולא היה תלוי נגדי גזר דין מוות, כנראה.‬

737
00:46:58,149 --> 00:47:01,570
‫אבל הוא היה זה שאמר לי לחזור הביתה, אז...‬

738
00:47:03,446 --> 00:47:04,614
‫תודה על העצה.‬

739
00:47:05,949 --> 00:47:08,785
‫ראית את כל האנשים האלה‬
‫מתקהלים על כביש 405?‬

740
00:47:08,785 --> 00:47:10,704
‫זה היה מטורף.‬

741
00:47:10,704 --> 00:47:13,206
‫כן. אנשים אוהבים את או.ג'יי.‬

742
00:47:13,206 --> 00:47:15,083
‫נראה לי שקשה לא לחשוב‬

743
00:47:15,083 --> 00:47:17,586
‫שאנשים יפסיקו להתעניין בנו,‬

744
00:47:18,420 --> 00:47:21,298
‫ופשוט יתחילו לשים לב אליך.‬

745
00:47:23,091 --> 00:47:26,469
‫אפשר לומר לך עוד דבר אחד?‬
‫-כן. בטח.‬

746
00:47:27,721 --> 00:47:29,556
‫אתה צריך לשקול עסקת טיעון.‬

747
00:47:40,025 --> 00:47:46,239
‫- מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז -‬

748
00:49:18,665 --> 00:49:21,626
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬