1
00:00:10,386 --> 00:00:14,432
‫בתיק של מדינת קליפורניה‬
‫נגד אורנת'ל ג'יימס סימפסון,‬

2
00:00:14,432 --> 00:00:17,602
‫תיק מספר BA097211,‬

3
00:00:17,602 --> 00:00:19,729
‫אנו המושבעים בתביעה הנ"ל‬

4
00:00:19,729 --> 00:00:22,732
‫מוצאים את הנאשם, אורנת'ל ג'יימס סימפסון,‬

5
00:00:22,732 --> 00:00:27,862
‫זכאי מאשמת רצח‬
‫תוך הפרה של סעיף 187A בחוק העונשין,‬

6
00:00:27,862 --> 00:00:30,865
‫עבירה כנגד ניקול בראון סימפסון, בן אדם,‬

7
00:00:30,865 --> 00:00:33,117
‫האישום בסעיף הראשון של התביעה.‬

8
00:00:36,120 --> 00:00:42,460
‫- מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז -‬

9
00:00:47,590 --> 00:00:49,634
‫אז מה את אומרת? שנדפקנו עכשיו?‬

10
00:00:49,634 --> 00:00:52,595
‫כי אני חייב להיות כן איתך,‬
‫אני לא רואה את זה ככה.‬

11
00:00:52,595 --> 00:00:56,349
‫או.ג'יי הוא כאילו הרוצח‬
‫הכי גדול בכל הזמנים, נכון?‬

12
00:00:56,349 --> 00:00:57,767
‫והוא יצא מזה בלי עונש.‬

13
00:00:59,477 --> 00:01:01,020
‫והחלק הכי טוב, לזלי,‬

14
00:01:01,020 --> 00:01:03,815
‫הוא שהבחור הזה אפילו לא היה צריך‬
‫לעלות לדוכן...‬

15
00:01:03,815 --> 00:01:05,942
‫לייל, הם צמאים לדם.‬

16
00:01:06,526 --> 00:01:10,488
‫גרסטי מעוניין רק בדבר אחד,‬
‫וזה להיבחר לכהונה נוספת.‬

17
00:01:10,488 --> 00:01:12,532
‫לכן הם מנסים למוטט את התיק שלנו‬

18
00:01:12,532 --> 00:01:16,869
‫כי הם זקוקים לניצחון והם זקוקים לו עכשיו.‬
‫-בסדר, אני מבין את זה.‬

19
00:01:17,370 --> 00:01:19,038
‫אז את צריכה להגיש עתירה.‬

20
00:01:20,081 --> 00:01:22,542
‫זו אפילו סיבה טובה יותר שלא נצרף לתיק‬

21
00:01:22,542 --> 00:01:24,585
‫איזה סנגור ציבורי מחורבן.‬

22
00:01:24,585 --> 00:01:26,838
‫צ'רלס גסלר הוא הטוב ביותר באל-איי.‬

23
00:01:26,838 --> 00:01:27,880
‫אה, כן?‬

24
00:01:28,422 --> 00:01:31,509
‫לייל, אני שמח להכיר אותך סוף-סוף.‬

25
00:01:38,057 --> 00:01:38,975
‫תיכנס.‬

26
00:01:42,520 --> 00:01:43,646
‫זה לא יקרה.‬

27
00:01:43,646 --> 00:01:45,189
‫פשוט לא.‬

28
00:01:45,189 --> 00:01:47,942
‫אז אני לא יודע מה עלינו לעשות‬
‫כדי לפתור את זה.‬

29
00:01:48,442 --> 00:01:51,362
‫ההעדפה שלי היא להחזיר את ג'יל‬
‫או להתקשר לקוקרן.‬

30
00:01:51,362 --> 00:01:55,074
‫אני לא יכולה סתם להתקשר לקוקרן,‬
‫ואין לך כסף.‬

31
00:01:55,074 --> 00:01:59,620
‫לזלי, את יודעת כמה כסף‬
‫הצלחתי לגייס רק בשבוע האחרון?‬

32
00:01:59,620 --> 00:02:02,415
‫טוב, אני שמחה שאתה מעלה את זה כי...‬

33
00:02:03,457 --> 00:02:06,169
‫זה נייר מכתבים נהדר, דרך אגב.‬

34
00:02:07,086 --> 00:02:09,297
‫"בעזרתך לי, אתה גם מביע את תמיכתך‬

35
00:02:09,297 --> 00:02:11,132
‫"ברבים אחרים שעברו התעללות.‬

36
00:02:11,132 --> 00:02:12,675
‫"כולנו שורדים יחד.‬

37
00:02:12,675 --> 00:02:16,762
‫"אם תוכל לעזור‬
‫בהתחייבות לסכום ב-15 בכל חודש..."‬

38
00:02:16,762 --> 00:02:22,518
‫כרטיס התחייבות חודשי‬
‫לקרן ההגנה של לייל מננדז?‬

39
00:02:24,520 --> 00:02:30,151
‫כמה פעמים אמרתי לך להפסיק לכתוב מכתבים?‬

40
00:02:30,151 --> 00:02:32,862
‫כי הם ישתמשו בהם נגדך,‬

41
00:02:32,862 --> 00:02:34,655
‫וזה יוצר רושם נוראי!‬

42
00:02:34,655 --> 00:02:39,577
‫אומרת זו שמרוויחה 4,000 דולר ב"דייטליין"‬
‫בדיבורים על או.ג'יי, ותוקפת את אותם אנשים...‬

43
00:02:39,577 --> 00:02:41,454
‫זה נקרא עבודה, טוב?‬
‫-כן.‬

44
00:02:41,454 --> 00:02:44,373
‫ואם אנחנו כבר מדברים על כסף,‬
‫תרשה לי להזכיר‬

45
00:02:44,373 --> 00:02:48,044
‫שאני עדיין כאן, נלחמת על חייך בהתנדבות.‬

46
00:02:48,044 --> 00:02:50,838
‫הזמנת פאה חדשה וביקשת שישלחו אותה לכלא,‬

47
00:02:50,838 --> 00:02:56,510
‫ומחירה היה 2,500 דולר?‬
‫-זה מהבחור שעשה את טיפול השיער של או.ג'יי.‬

48
00:02:56,510 --> 00:02:57,762
‫אז כן.‬
‫-לייל!‬

49
00:02:57,762 --> 00:03:01,098
‫ולדעתי כולנו יכולים‬
‫ללמוד משהו ממנו, אוקיי?‬

50
00:03:01,098 --> 00:03:04,101
‫כי זה ברור שהבחור הזה הבין משהו!‬

51
00:03:04,101 --> 00:03:07,271
‫את יודעת מה הוא הבין?‬
‫היה לו פאקינג משפט מחץ!‬

52
00:03:07,271 --> 00:03:10,191
‫ולדעתי כולנו נרוויח ממשפט מחץ.‬

53
00:03:10,191 --> 00:03:11,984
‫ומשפט המחץ שלנו יכול להיות:‬

54
00:03:11,984 --> 00:03:15,071
‫"אם התעללות עברת, מכל אישום נחלצת."‬

55
00:03:21,202 --> 00:03:25,289
‫מה? מה לעזאזל כל כך מצחיק, אריק?‬
‫-אתה לא ייאמן.‬

56
00:03:25,289 --> 00:03:29,669
‫אוקיי, אני מצטער. טעות שלי.‬
‫פשוט החיים שלי בסכנה.‬

57
00:03:29,669 --> 00:03:31,837
‫טוב, אתה נשמע כמו אידיוט.‬

58
00:03:32,755 --> 00:03:35,841
‫אריק, אני צריך להזכיר לך‬
‫למה אנחנו בכלל כאן?‬

59
00:03:38,719 --> 00:03:39,845
‫בגללך.‬

60
00:03:42,890 --> 00:03:44,308
‫אתה האידיוט המזוין.‬

61
00:03:46,185 --> 00:03:49,730
‫וכל מה שהיית צריך לעשות זה‬
‫לשמור על הפה הקטן והטיפש שלך סגור.‬

62
00:03:58,906 --> 00:04:00,032
‫באמת?‬

63
00:04:05,079 --> 00:04:07,164
‫"לייל מננדז, במילותיו שלו."‬

64
00:04:07,164 --> 00:04:09,041
‫זין על הכלבה המשוגעת הזאת.‬
‫-לא.‬

65
00:04:09,583 --> 00:04:11,794
‫לא, אתה לא יכול לעשות את זה יותר.‬

66
00:04:11,794 --> 00:04:13,212
‫כי אתה דפקת אותנו.‬

67
00:04:13,212 --> 00:04:16,716
‫אנחנו נדפקנו. יש להם שעות של הקלטות שלך!‬

68
00:04:16,716 --> 00:04:21,262
‫פעם נוספת, לא ידעתי שהיא מקליטה אותי!‬
‫-ואתה נשמע מטורף!‬

69
00:04:21,262 --> 00:04:25,599
‫אתה נשמע מטורף. אתה מבין כמה זה היה טיפשי?‬

70
00:04:26,809 --> 00:04:29,061
‫ואז כתבת את כל המכתבים המטורפים האלה‬

71
00:04:29,061 --> 00:04:31,272
‫שבהם ביקשת מכולם לשקר בשבילנו?‬

72
00:04:31,272 --> 00:04:32,523
‫מי אתה?!‬

73
00:04:33,858 --> 00:04:37,445
‫כל מה שרציתי כשגדלתי היה להיות כמוך.‬

74
00:04:38,070 --> 00:04:40,364
‫אתה יודע מה אנשים אומרים עליך עכשיו?‬

75
00:04:40,364 --> 00:04:42,199
‫הם אומרים שהעיניים שלך מתות.‬

76
00:04:43,117 --> 00:04:47,413
‫הם אומרים שהעיניים שלך שחורות.‬
‫הם קוראים לך פסיכופת.‬

77
00:04:48,289 --> 00:04:51,876
‫היינו כל כך קרובים.‬
‫לייל, כמעט השתחררנו לחופשי.‬

78
00:04:51,876 --> 00:04:53,210
‫כן, בזכותי.‬

79
00:04:53,836 --> 00:04:57,923
‫זה היה בזכותך שכמעט הצלחנו לצאת מכאן.‬

80
00:04:59,133 --> 00:05:00,301
‫אבל זה לא קרה.‬

81
00:05:00,301 --> 00:05:03,346
‫ועכשיו נדפקנו והכול באשמתך!‬

82
00:05:04,305 --> 00:05:08,142
‫היינו צריכים רק עוד חבר מושבעים תלוי,‬
‫רק לשכנע רק עוד אדם אחד,‬

83
00:05:08,142 --> 00:05:09,393
‫והיינו יוצאים מכאן.‬

84
00:05:09,393 --> 00:05:13,105
‫אבל זה בחיים לא יקרה עכשיו‬
‫כי אף אחד לא מאמין לנו.‬

85
00:05:13,731 --> 00:05:16,233
‫לייל, כולם שונאים אותנו. כולם רוצים שנמות!‬

86
00:05:16,984 --> 00:05:19,653
‫ואני ממש מפחד כי אני לא רוצה למות.‬

87
00:05:19,653 --> 00:05:22,782
‫ואני לא רוצה שאתה תמות.‬
‫ואני שונא את מה שעשינו.‬

88
00:05:22,782 --> 00:05:26,660
‫הלוואי שזה לא היה קורה,‬
‫שיכולתי לשנות את זה, אבל אני לא יכול.‬

89
00:05:26,660 --> 00:05:28,662
‫ועכשיו אני תקוע בגיהינום הזה.‬

90
00:05:28,662 --> 00:05:33,125
‫אני חושב על זה בכל יום‬
‫בזמן שאתה מתרוצץ כמו איזה משוגע!‬

91
00:05:33,125 --> 00:05:37,088
‫ומה שנשאר לי לעשות זה לנסות להציל אותנו!‬
‫כי הכול תלוי בי עכשיו!‬

92
00:05:37,088 --> 00:05:40,049
‫ואני לא יודע אם אוכל לחזור לשם‬
‫ולעשות את זה שוב.‬

93
00:05:40,049 --> 00:05:42,510
‫אז כדאי שתוכל כי אני לא מתכוון למות כאן‬

94
00:05:42,510 --> 00:05:44,470
‫רק בגלל שאתה כלבה חלשה ופתטית.‬

95
00:05:44,470 --> 00:05:46,222
‫חתיכת...‬
‫-היי! מספיק!‬

96
00:05:46,222 --> 00:05:48,307
‫פאק! אתה דפקת הכול!‬

97
00:05:48,307 --> 00:05:51,268
‫הייתי צריך להרוג גם אותך!‬
‫-הנה הוא.‬

98
00:05:52,186 --> 00:05:55,689
‫הנה אחי, הרוצח.‬
‫-אתה...‬

99
00:05:56,690 --> 00:05:58,901
‫קח את זה לבית המשפט, בבקשה.‬

100
00:05:58,901 --> 00:06:01,904
‫כי אני מוכן לעוף מפה.‬

101
00:06:01,904 --> 00:06:02,988
‫חתיכת...‬

102
00:06:08,661 --> 00:06:10,830
‫אני שמח לראות את זה שוב.‬
‫-תוציא אותו.‬

103
00:06:10,830 --> 00:06:13,040
‫תעשי את העבודה שלך.‬
‫-חתיכת...‬

104
00:06:14,333 --> 00:06:15,167
‫חתיכת...‬

105
00:06:15,876 --> 00:06:18,754
‫אז זו האסטרטגיה שלהם,‬
‫להעמיד את ההורים למשפט‬

106
00:06:18,754 --> 00:06:23,968
‫כי ההגנה נכשלת‬
‫מבחינה לוגית, פסיכולוגית וחוקית.‬

107
00:06:23,968 --> 00:06:27,221
‫זה סיפור מזויף שמעולם לא התרחש.‬

108
00:06:27,221 --> 00:06:28,806
‫התנגדות.‬
‫-נדחית.‬

109
00:06:29,390 --> 00:06:31,934
‫אתם לא תשמעו מלייל מננדז במהלך המשפט הזה‬

110
00:06:32,560 --> 00:06:36,063
‫כי הוא כתב ספר‬
‫שהוא בעצם מילון של כל השקרים שלו.‬

111
00:06:36,063 --> 00:06:37,106
‫התנגדות.‬

112
00:06:37,106 --> 00:06:38,315
‫נדחית.‬

113
00:06:38,315 --> 00:06:43,112
‫ולכן הכול תלוי בעדות של אריק מננדז, הרוצח,‬

114
00:06:43,112 --> 00:06:45,406
‫ובשאלה האם אתם תאמינו לו.‬

115
00:06:45,406 --> 00:06:46,323
‫התנגדות!‬

116
00:06:46,323 --> 00:06:48,492
‫גברת אברמסון, אנחנו לא עושים את זה.‬

117
00:06:49,118 --> 00:06:50,828
‫נדחית. תני לו לדבר.‬

118
00:06:51,745 --> 00:06:52,580
‫תודה.‬

119
00:06:55,416 --> 00:07:00,796
‫גבירותיי ורבותיי, שפטו אנשים על מעשיהם.‬

120
00:07:01,797 --> 00:07:05,134
‫אריק מננדז יכול לומר כל מה שהוא רוצה,‬

121
00:07:05,134 --> 00:07:09,680
‫אבל זכרו מה שלייל ואריק מננדז עשו.‬

122
00:07:11,390 --> 00:07:14,351
‫מכרת לחוזה מננדז את האלפא רומיאו‬

123
00:07:14,351 --> 00:07:17,354
‫שהוא קנה עבור בנו, לייל, נכון?‬

124
00:07:17,354 --> 00:07:18,481
‫נכון.‬

125
00:07:18,481 --> 00:07:20,691
‫סיום לימודים שמח, בני.‬

126
00:07:22,026 --> 00:07:23,819
‫באמת?‬
‫-כן.‬

127
00:07:28,991 --> 00:07:30,910
‫אבא, המכונית הזאת היא חתיכת חרא.‬

128
00:07:31,994 --> 00:07:36,707
‫ומה היה מחירה של,‬
‫אני מצטט, "חתיכת החרא" הזאת?‬

129
00:07:37,291 --> 00:07:39,543
‫32,000 דולר.‬
‫-התנגדות.‬

130
00:07:39,543 --> 00:07:40,878
‫למה את מתנגדת?‬

131
00:07:40,878 --> 00:07:42,713
‫שהמחיר חשוב.‬

132
00:07:42,713 --> 00:07:43,672
‫שבי, בבקשה.‬

133
00:07:43,672 --> 00:07:46,008
‫כבודו, אני רשאית לגשת?‬
‫-לא, את לא.‬

134
00:07:51,597 --> 00:07:53,807
‫לייל כעס מאוד בקשר לאלפא.‬

135
00:07:54,642 --> 00:07:56,894
‫אמרתי, "זו מכונית ממש נחמדה".‬

136
00:07:56,894 --> 00:07:59,688
‫אני יכול להתכופף ולגעת במושב הנוסע.‬

137
00:07:59,688 --> 00:08:01,524
‫זה מרגיש כמו מכונית של ליצן.‬

138
00:08:01,524 --> 00:08:04,026
‫אני מרגיש כמו פאקינג ליצן!‬
‫-אוקיי.‬

139
00:08:04,026 --> 00:08:06,028
‫אני מצטער. נקנה לך אחת אחרת.‬

140
00:08:06,028 --> 00:08:08,864
‫אמא שלך ואני חשבנו שזאת מכונית שתתאים לך.‬

141
00:08:08,864 --> 00:08:11,492
‫טוב, חשבתם לא נכון! לעזאזל.‬

142
00:08:12,660 --> 00:08:15,204
‫בוא נגמור עם זה.‬
‫תחתום על המסמכים המזוינים.‬

143
00:08:15,746 --> 00:08:18,123
‫תודה שקנית לי חתיכת חרא.‬

144
00:08:25,130 --> 00:08:28,259
‫קרייג, אתה אחד הכותבים השותפים‬
‫של "חברים", נכון?‬

145
00:08:28,259 --> 00:08:31,637
‫לא תוכנית הטלוויזיה המצליחה ברשת NBC,‬
‫דרך אגב.‬

146
00:08:31,637 --> 00:08:35,140
‫זה תסריט שלא הופק שאתה ואריק כתבתם.‬

147
00:08:36,350 --> 00:08:39,186
‫נכון.‬
‫-ולמיטב ידיעתך, התוכנית של NBC,‬

148
00:08:39,186 --> 00:08:41,730
‫בכיכובם של ג'ניפר אניסטון ואחרים‬

149
00:08:41,730 --> 00:08:46,527
‫היא על אנשים שרוצחים באכזריות‬
‫את הוריהם בדם קר?‬

150
00:08:46,527 --> 00:08:47,570
‫התנגדות.‬

151
00:08:47,570 --> 00:08:48,737
‫הוא יכול לענות.‬

152
00:08:50,030 --> 00:08:52,408
‫לא, היא לא.‬
‫-לא.‬

153
00:08:52,408 --> 00:08:55,327
‫כי התסריט "חברים" שאתה ואריק כתבתם‬

154
00:08:55,327 --> 00:08:59,873
‫הוא על דמות בשם המילטון קרומוול‬

155
00:09:00,749 --> 00:09:02,293
‫שרוצח את הוריו?‬

156
00:09:02,293 --> 00:09:03,669
‫התנגדות. רלבנטיות.‬

157
00:09:03,669 --> 00:09:06,589
‫ברשותך, את לא יכולה‬
‫להתנגד לכל מילה שלו, פרקליטה.‬

158
00:09:09,049 --> 00:09:09,925
‫קרייג...‬

159
00:09:12,094 --> 00:09:14,513
‫אריק התוודה בפניך. נכון?‬

160
00:09:17,308 --> 00:09:18,309
‫כן.‬

161
00:09:18,809 --> 00:09:22,521
‫אבל זה לא הסיפור שהם סיפרו לד"ר אוזיאל.‬

162
00:09:23,981 --> 00:09:24,815
‫לא.‬

163
00:09:24,815 --> 00:09:27,943
‫זה גם לא אותו סיפור‬
‫שהם סיפרו בבית המשפט הזה.‬

164
00:09:28,777 --> 00:09:29,612
‫לא.‬

165
00:09:29,612 --> 00:09:30,821
‫אז מה אריק סיפר לך?‬

166
00:09:36,660 --> 00:09:42,207
‫שהם הלכו לקולנוע ושאריק נכנס הביתה‬
‫כדי לקחת את תעודת הזהות המזויפת שלו.‬

167
00:09:44,001 --> 00:09:47,755
‫אבל הוא לא נכנס דרך דלת הכניסה.‬
‫הוא נכנס דרך החלון בסלון.‬

168
00:09:47,755 --> 00:09:49,632
‫והוא אמר למה?‬

169
00:09:50,257 --> 00:09:53,385
‫כי הדלתות האלה היו שקטות יותר,‬
‫והוא לא רצה להעיר אותם.‬

170
00:10:00,934 --> 00:10:02,144
‫אז הם ישנו.‬

171
00:10:07,983 --> 00:10:09,860
‫כן. זה מה שהוא אמר לי.‬

172
00:10:09,860 --> 00:10:11,111
‫פאק.‬

173
00:10:11,612 --> 00:10:14,698
‫הוא גם סיפר לי שכשהוא חזר למכונית,‬

174
00:10:14,698 --> 00:10:16,200
‫לייל החזיק את הרובים.‬

175
00:10:16,200 --> 00:10:18,661
‫אתה רוצה לעשות את זה? עכשיו.‬

176
00:10:19,787 --> 00:10:21,205
‫בוא נעשה את זה.‬

177
00:10:22,247 --> 00:10:25,042
‫ואז הם רצחו הוריהם בשנתם.‬

178
00:10:25,751 --> 00:10:26,669
‫כן.‬

179
00:10:28,420 --> 00:10:29,254
‫כן!‬

180
00:10:30,089 --> 00:10:30,923
‫פאק!‬

181
00:10:31,799 --> 00:10:34,593
‫לייל, יש... אנחנו חייבים להחליף בגדים.‬

182
00:10:34,593 --> 00:10:37,221
‫תראה, זה דם! איך לא ראיתי את זה?‬

183
00:10:42,017 --> 00:10:44,186
‫ולדעתך מעשי הרצח היו מתוכננים מראש?‬

184
00:10:44,186 --> 00:10:47,898
‫התנגדות. תמחקו את זה מהפרוטוקול.‬
‫-את צועקת, פרקליטה.‬

185
00:10:47,898 --> 00:10:50,943
‫אני מצטערת שאני צועקת.‬
‫אני כועסת, ולכן הקול שלי רם.‬

186
00:10:50,943 --> 00:10:55,280
‫לא אכפת לי אם את כועסת.‬
‫את תשלטי בעצמך בבית המשפט שלי.‬

187
00:10:56,907 --> 00:11:01,745
‫מר סיגנורלי, אתה מכיר‬
‫סרט שנקרא "מועדון המיליארדרים הצעירים"?‬

188
00:11:01,745 --> 00:11:04,665
‫כן. זה בעיקרון מה שלייל ואריק עשו,‬

189
00:11:04,665 --> 00:11:08,085
‫ילדים עשירים שהורגים את הוריהם בשביל כסף.‬
‫-התנגדות!‬

190
00:11:08,085 --> 00:11:10,713
‫בית המשפט יאשים אותך בביזיון.‬

191
00:11:10,713 --> 00:11:16,218
‫אני אאשים את בית המשפט בביזיון בקרוב מאוד‬
‫כי לדעתי הפסיקות שלך משוחדות.‬

192
00:11:16,218 --> 00:11:21,473
‫אבל אריק לא סתם ראה במקרה‬
‫את הסרט בטלוויזיה, נכון?‬

193
00:11:21,473 --> 00:11:23,058
‫לא.‬

194
00:11:23,058 --> 00:11:25,644
‫הוא הכיר את הסיפור‬
‫הרבה לפני שהוא הפך לסרט.‬

195
00:11:26,145 --> 00:11:28,856
‫זאת אומרת, שנינו הכרנו אותו‬
‫כי חבר שלנו בריאן...‬

196
00:11:29,523 --> 00:11:31,233
‫זה היה על ההורים שלו.‬

197
00:11:31,233 --> 00:11:33,819
‫אז 14 חודשים לפני שהוא רצח את הוריו,‬

198
00:11:33,819 --> 00:11:38,323
‫אריק שמע את הסיפור‬
‫איך ההורים שלך נרצחו בשביל כסף.‬

199
00:11:38,824 --> 00:11:41,744
‫טוב... כן. נכון.‬

200
00:11:44,997 --> 00:11:47,416
‫בריאן, לייל מננדז כתב לך מכתב מהכלא?‬

201
00:11:49,334 --> 00:11:53,922
‫כן. הוא רצה שאצפה בסרט שנקרא "מטווח קרוב".‬

202
00:11:55,424 --> 00:11:57,926
‫"אני צריך שתגיד‬
‫ששנינו צפינו בו עם אבא שלי,‬

203
00:11:57,926 --> 00:12:01,138
‫"ושהוא אמר שהסרט לא מציאותי‬
‫כי האבא היה הורג את הבן‬

204
00:12:01,138 --> 00:12:03,474
‫"ברגע שהצרות התחילו ולא מחכה,‬

205
00:12:03,474 --> 00:12:05,434
‫"ושהיית בהלם כשהוא אמר את זה.‬

206
00:12:05,434 --> 00:12:08,562
‫"ואז תגיד שתמיד הרגשת‬
‫שאבא שלי היה אדם כוחני,‬

207
00:12:08,562 --> 00:12:10,189
‫"ושמעולם לא הרגשת רצוי."‬

208
00:12:13,400 --> 00:12:14,777
‫אנא ציין את שמך.‬

209
00:12:14,777 --> 00:12:18,322
‫אריק גיילן מננדז. מ-נ-נ-ד-ז.‬

210
00:12:19,490 --> 00:12:20,824
‫היי, אריק.‬
‫-התנגדות.‬

211
00:12:20,824 --> 00:12:22,201
‫רק אמרתי "היי".‬

212
00:12:22,201 --> 00:12:24,787
‫הפחדה, כבודו.‬
‫-נדחית.‬

213
00:12:26,121 --> 00:12:30,334
‫אריק, זה נכון ששקלת להשתמש ברובה קשת‬
‫כדי להרוג את ההורים שלך,‬

214
00:12:30,334 --> 00:12:32,002
‫לצוד אותם כמו חיות?‬

215
00:12:32,002 --> 00:12:34,671
‫טוב, אנחנו פשוט, זה היה...‬

216
00:12:34,671 --> 00:12:36,590
‫נוכל לעשות את זה עם רובה קשת.‬

217
00:12:39,968 --> 00:12:44,598
‫זאת אומרת, בגלל שהרישיון שלך נשלל‬
‫וכל דוחות המהירות המזוינים שחטפת...‬

218
00:12:44,598 --> 00:12:46,934
‫לא תהיה בעיה כי לא נצטרך תעודה מזהה.‬

219
00:12:48,644 --> 00:12:52,105
‫כשהיינו בחנות הנשק,‬
‫וחשבנו שלא נוכל לקנות אקדח,‬

220
00:12:52,105 --> 00:12:55,901
‫שמתי לב שהיו רובי קשת ב...‬

221
00:12:55,901 --> 00:13:00,155
‫וזו הייתה רק מחשבה.‬
‫זה יצא לי מהראש שנייה אחר כך.‬

222
00:13:00,155 --> 00:13:01,657
‫אבל לוקח זמן לטעון מחדש.‬

223
00:13:03,784 --> 00:13:05,369
‫כן, יש לך הזדמנות אחת.‬

224
00:13:05,369 --> 00:13:10,374
‫כשחשבתם שלא תוכלו לקנות אקדח‬
‫או כשכבר ניסיתם לקנות אקדח?‬

225
00:13:11,041 --> 00:13:12,543
‫אני לא זוכר.‬

226
00:13:12,543 --> 00:13:15,504
‫כי אם ראית רובי קשת‬

227
00:13:15,504 --> 00:13:19,174
‫בחנות שבה ניסיתם לקנות אקדח,‬
‫זה אומר שלא רק חשבתם לקנות אקדח,‬

228
00:13:19,174 --> 00:13:20,676
‫כבר ניסיתם לקנות אקדח.‬

229
00:13:20,676 --> 00:13:23,846
‫אני נאלצת להתנגד לרלוונטיות של השאלה הזאת.‬
‫-נדחית.‬

230
00:13:26,557 --> 00:13:29,226
‫היו כלי נשק אחרים ששקלתם?‬

231
00:13:29,810 --> 00:13:31,311
‫מה אם נשתמש בסכין וזהו?‬

232
00:13:31,311 --> 00:13:35,065
‫התנגדות. רלוונטיות. כבודו...‬
‫-אני מנסה לבסס כוונה תחילה.‬

233
00:13:35,065 --> 00:13:39,486
‫כבודו, לייל ואריק מננדז הגו, זממו‬

234
00:13:39,486 --> 00:13:41,780
‫ותכננו בקפידה את רצח הוריהם.‬

235
00:13:41,780 --> 00:13:44,825
‫השאלות איך, למה ומתי הם תכננו זאת,‬
‫יותר מרלוונטיות.‬

236
00:13:44,825 --> 00:13:47,661
‫הן חלק מהותי של אינטרס התביעה בתיק הזה.‬

237
00:13:47,661 --> 00:13:49,454
‫נכון. אני ארשה זאת.‬

238
00:13:49,454 --> 00:13:51,081
‫פסילת משפט.‬
‫-פסילת משפט.‬

239
00:13:51,081 --> 00:13:53,375
‫לזלי, פרקליטה, תפסיקי.‬

240
00:13:53,375 --> 00:13:55,669
‫היא רוצה להסיט את קו החקירה הזה‬

241
00:13:55,669 --> 00:13:57,963
‫כי הוא מוכיח נסיבות מיוחדות,‬

242
00:13:57,963 --> 00:14:00,591
‫מה שהופך את הלקוחות שלה‬
‫לראויים לעונש מוות.‬

243
00:14:00,591 --> 00:14:03,886
‫לא, אני רק רוצה שיקשיבו לי.‬

244
00:14:03,886 --> 00:14:05,846
‫גברת אברמסון, תפסיקי.‬
‫-כבודו...‬

245
00:14:07,639 --> 00:14:08,724
‫זה...‬

246
00:14:11,435 --> 00:14:14,229
‫אריק, כשרכשתם את הרובים,‬

247
00:14:15,272 --> 00:14:18,901
‫זה נכון שבהתחלה קניתם‬
‫קליעי בירדשוט כתחמושת?‬

248
00:14:22,613 --> 00:14:25,282
‫לא נראה לי. אני חושב...‬

249
00:14:25,282 --> 00:14:29,202
‫אני מצטט אותך,‬
‫"בהתחלה קנינו קליעי בירדשוט כתחמושת".‬

250
00:14:30,287 --> 00:14:32,331
‫אוקיי. כן, אני זוכר את זה.‬

251
00:14:32,331 --> 00:14:34,750
‫והאם החלטתם שהם לא מספיק חזקים?‬

252
00:14:36,084 --> 00:14:37,002
‫מספיק חזקים?‬

253
00:14:37,002 --> 00:14:41,965
‫האם חזרתם ורכשתם קליעי באקשוט‬
‫כי הם קטלניים יותר?‬

254
00:14:43,759 --> 00:14:44,843
‫כן.‬
‫-אוקיי.‬

255
00:14:44,843 --> 00:14:51,308
‫ואחרי שיריתם בערך 12 קליעי באקשוט‬

256
00:14:51,308 --> 00:14:56,271
‫לתוך הגוף והפנים של אמא ואבא שלך...‬
‫-התנגדות. אנחנו חולקים על המספר הזה.‬

257
00:14:56,271 --> 00:14:58,649
‫אמרתי "בערך".‬
‫-הוא אמר "בערך".‬

258
00:14:58,649 --> 00:15:02,653
‫אין אהבה. אין אהבה בבית המשפט הזה.‬
‫-לא, פרקליטה. לא.‬

259
00:15:02,653 --> 00:15:06,657
‫אם אין אהבה בבית המשפט הזה, זה שם ושם.‬

260
00:15:06,657 --> 00:15:08,700
‫אם אין אהבה בבית המשפט הזה,‬

261
00:15:08,700 --> 00:15:10,494
‫אלה שני הרוצחים חסרי הלב האלה‬

262
00:15:10,494 --> 00:15:13,747
‫שלא אהבו את הוריהם‬
‫כי אם אתם אוהבים את ההורים שלכם...‬

263
00:15:17,167 --> 00:15:18,293
‫אתם לא עושים את זה.‬

264
00:15:22,130 --> 00:15:24,758
‫אם מה שאת מרגישה הוא חוסר אהבה, פרקליטה,‬

265
00:15:25,425 --> 00:15:27,678
‫אני חושב שזה בצד הזה של השולחן.‬

266
00:15:30,639 --> 00:15:31,473
‫אריק...‬

267
00:15:32,808 --> 00:15:36,520
‫אחרי שרוקנתם שני רובי ציד‬
‫לתוך אמא ואבא שלך,‬

268
00:15:37,229 --> 00:15:39,731
‫ולייל יצא החוצה כדי לטעון מחדש,‬

269
00:15:41,525 --> 00:15:45,570
‫האם זה נכון שאמרת לד"ר ויקארי‬
‫שנתת לו את קליע הרובה האחרון?‬

270
00:15:46,405 --> 00:15:48,657
‫אני לא יודע.‬
‫-אוקיי. אתה לא יודע?‬

271
00:15:48,657 --> 00:15:50,242
‫אני אצטט אותך שוב.‬

272
00:15:50,242 --> 00:15:54,955
‫ציטוט, "לייל יצא והתחמושת הייתה‬
‫מפוזרת בכל מקום בתא המטען,‬

273
00:15:54,955 --> 00:15:57,290
‫"אז נתתי לו את הקליע."‬

274
00:15:57,833 --> 00:15:58,834
‫אמרת את זה?‬

275
00:16:01,670 --> 00:16:02,587
‫כן.‬

276
00:16:02,587 --> 00:16:07,175
‫אריק, כשאתה ולייל שיקרתם‬
‫למשפחה שלכם, לתקשורת,‬

277
00:16:07,175 --> 00:16:11,638
‫ואמרתם שאתם חושבים שזו הייתה המאפיה‬
‫שרצחה את ההורים שלכם,‬

278
00:16:11,638 --> 00:16:13,432
‫אמרת משהו מעניין.‬

279
00:16:13,432 --> 00:16:18,353
‫אמרת שאתה חושב‬
‫שהמאפיה השתמשו ברובה ציד כדי, אני מצטט,‬

280
00:16:20,731 --> 00:16:24,276
‫"לעשות בלגן",‬
‫וכדי, אני מצטט, "לשלוח הודעה".‬

281
00:16:25,110 --> 00:16:28,113
‫אוקיי.‬
‫-אוקיי. וב"לעשות בלגן", למה התכוונת?‬

282
00:16:31,575 --> 00:16:32,868
‫רק ש...‬

283
00:16:35,662 --> 00:16:37,456
‫אתה יודע, המאפיה, הם...‬

284
00:16:39,124 --> 00:16:40,959
‫יורים לאנשים בפיקת הברך,‬

285
00:16:40,959 --> 00:16:43,587
‫ובסך הכול, הם...‬

286
00:16:44,838 --> 00:16:48,425
‫הם פשוט עושים בלגן מהקורבנות שלהם.‬

287
00:16:48,967 --> 00:16:50,218
‫אבל אתה עשית את זה.‬

288
00:16:50,844 --> 00:16:54,056
‫כלומר, אתה ולייל עשיתם את זה.‬

289
00:16:54,056 --> 00:16:59,686
‫אתה ולייל יריתם בפיקת הברך של אמא שלך.‬

290
00:17:00,228 --> 00:17:01,063
‫הנה זה.‬

291
00:17:01,938 --> 00:17:04,483
‫זאת אומרת, היא נורתה‬
‫כל כך הרבה פעמים, אריק.‬

292
00:17:05,317 --> 00:17:07,277
‫כל כך הרבה פעמים עד שהשלד שלה‬

293
00:17:07,277 --> 00:17:10,322
‫אני מצטט, "למעשה איבד כל שלמות מבנית".‬

294
00:17:10,322 --> 00:17:11,865
‫התנגדות.‬
‫-נדחית.‬

295
00:17:13,075 --> 00:17:14,743
‫אוקיי.‬
‫-אוקיי?‬

296
00:17:16,661 --> 00:17:19,664
‫כן. אוקיי. כן, אתם עשיתם את זה.‬
‫-כבר העדתי על כך.‬

297
00:17:19,664 --> 00:17:23,960
‫כן, אבל מה שאני אומר זה‬
‫שתכננתם לעשות את זה ככה. נכון?‬

298
00:17:24,586 --> 00:17:28,090
‫תכננתם לגרום לזה להיראות‬
‫כאילו שהמאפיה עשתה את זה.‬

299
00:17:28,090 --> 00:17:29,966
‫קניתם רובי ציד, קליעי באקשוט.‬

300
00:17:30,550 --> 00:17:35,222
‫יריתם לה בברך. יריתם בהם כמה וכמה פעמים.‬

301
00:17:35,222 --> 00:17:37,432
‫תכננתם שזה ייראה שהמאפיה עשתה את זה.‬

302
00:17:37,432 --> 00:17:41,311
‫לא סתם החלטתם לעשות את זה בלהט הרגע.‬

303
00:17:42,521 --> 00:17:43,438
‫תכננתם את זה.‬

304
00:17:45,023 --> 00:17:48,276
‫במונחים משפטיים זה נקרא,‬
‫"להמתין לשעת כושר".‬

305
00:17:51,029 --> 00:17:55,117
‫אני מבין לאן אתה חותר, מר קון,‬

306
00:17:55,117 --> 00:17:57,994
‫אבל אנחנו לא תכננו כלום.‬

307
00:17:59,246 --> 00:18:04,334
‫באמת שלא. רק ניסינו להיות מוכנים‬
‫להגן על עצמנו כי כשגדלתי,‬

308
00:18:05,210 --> 00:18:06,711
‫אבא שלי תמיד אמר לי‬

309
00:18:06,711 --> 00:18:10,090
‫שאם אספר למישהו על מה שקורה בינינו,‬

310
00:18:10,090 --> 00:18:11,091
‫הוא יהרוג אותי.‬

311
00:18:11,883 --> 00:18:13,218
‫ואז סיפרתי ללייל.‬

312
00:18:13,218 --> 00:18:16,012
‫וכשלייל התעמת עם אבא שלי על זה,‬
‫האמנתי לו.‬

313
00:18:16,012 --> 00:18:19,224
‫חשבתי שהוא יהרוג אותנו. אני לא...‬

314
00:18:19,224 --> 00:18:21,768
‫ההכנה הזאת שאתה מתאר,‬

315
00:18:23,186 --> 00:18:24,521
‫היא כוונה תחילה, אריק.‬

316
00:18:25,313 --> 00:18:29,985
‫האופן שבו עשיתם זאת מוכיח‬
‫שזה היה רצח כפול בכוונה תחילה.‬

317
00:18:30,485 --> 00:18:33,613
‫האם נאנסת פעם על ידי אביך, מר קון?‬
‫-לגמרי לא רלוונטי.‬

318
00:18:33,613 --> 00:18:35,907
‫התנגדות!‬
‫-לא, לא. עוד נגיע לשקר‬

319
00:18:35,907 --> 00:18:38,577
‫שההורים שלכם התעללו בכם מינית.‬
‫-התנגדות!‬

320
00:18:38,577 --> 00:18:39,911
‫נדחית.‬

321
00:18:39,911 --> 00:18:44,499
‫או שנגיע אליו עכשיו, כבודו.‬
‫שנדבר על השיפוצניק של הבריכה?‬

322
00:18:44,499 --> 00:18:47,127
‫יש שני ימים בחיי שלעולם לא אשכח.‬

323
00:18:47,127 --> 00:18:48,962
‫היום שהנשיא קנדי נורה,‬

324
00:18:48,962 --> 00:18:52,841
‫והיום שראיתי את אריק ואת לייל מננדז‬
‫מדברים ככה להורים שלהם.‬

325
00:18:52,841 --> 00:18:55,093
‫למה אתה מתנהג ככה? אני לא מבין.‬

326
00:18:55,093 --> 00:18:57,679
‫כי אתה מתרומם מזוין, אבא!‬

327
00:18:57,679 --> 00:18:58,847
‫בדיוק.‬
‫-לייל!‬

328
00:18:58,847 --> 00:19:01,141
‫למה את מגינה עליו?‬
‫-אמרתי לך לשתוק.‬

329
00:19:01,141 --> 00:19:03,393
‫וכדי להדגיש זאת, איזה יום זה היה?‬

330
00:19:03,393 --> 00:19:04,561
‫שבת.‬

331
00:19:04,561 --> 00:19:06,938
‫שבת, יום לפני מעשי הרצח.‬

332
00:19:06,938 --> 00:19:09,816
‫והאם לייל ואריק נראו מפוחדים מהוריהם?‬

333
00:19:10,567 --> 00:19:13,778
‫לא, ההורים שלהם פחדו מהם.‬

334
00:19:16,031 --> 00:19:20,535
‫באותו יום כשיצאתם להפלגה,‬
‫לייל ואריק נראו מפוחדים מההורים שלהם?‬

335
00:19:20,535 --> 00:19:21,494
‫ממש לא.‬

336
00:19:21,494 --> 00:19:25,540
‫נודע להם שהשתמשו בספינה‬
‫בסרט "טקילה סאנרייז",‬

337
00:19:25,540 --> 00:19:27,125
‫וזה ממש מצא חן בעיניהם.‬

338
00:19:27,125 --> 00:19:30,879
‫אני מת על הסרט הזה.‬
‫הצלחתי ללכת עם מישהי עד הסוף כשצפינו בו.‬

339
00:19:30,879 --> 00:19:32,923
‫כן, זו מישל פייפר.‬
‫-כן.‬

340
00:19:32,923 --> 00:19:35,300
‫היא כל כך אלגנטית.‬
‫-היא לוהטת.‬

341
00:19:36,051 --> 00:19:40,388
‫כששמעת שחוזה וקיטי מננדז נורו למוות בביתם,‬

342
00:19:41,306 --> 00:19:43,808
‫תוכל לומר לבית המשפט מה הדבר הראשון שחשבת?‬

343
00:19:44,643 --> 00:19:46,978
‫כן, שהבנים עשו את זה.‬

344
00:19:49,189 --> 00:19:50,023
‫תודה.‬

345
00:19:52,234 --> 00:19:55,654
‫ואת גרת בבית משפחת מננדז‬
‫חמישה ימים בשבוע, נכון?‬

346
00:19:55,654 --> 00:19:57,447
‫מיום שני עד שישי?‬
‫-כן.‬

347
00:19:57,447 --> 00:19:59,699
‫ואת גרת בתוך הבית?‬
‫-כן.‬

348
00:19:59,699 --> 00:20:02,911
‫חדר השינה שלי היה בבית הראשי ליד המטבח.‬

349
00:20:02,911 --> 00:20:07,249
‫אריק העיד שזה היה בית אלים, שהם תמיד רבו.‬

350
00:20:07,249 --> 00:20:10,335
‫שההורים שלהם הכו אותם ושהם צעקו עליהם. כן?‬

351
00:20:11,127 --> 00:20:13,880
‫לא, אף פעם לא שמעתי צעקות.‬

352
00:20:13,880 --> 00:20:18,385
‫אבל מה לגבי מריבות?‬
‫אריק אמר שחוזה וקיטי תמיד רבו.‬

353
00:20:18,969 --> 00:20:22,055
‫לא. אף פעם לא שמעתי מריבות או צעקות.‬

354
00:20:23,974 --> 00:20:25,392
‫הם רק היו ממש בלגניסטים.‬

355
00:20:27,852 --> 00:20:30,397
‫עבדת בשביל חוזה מננדז במשך שנים רבות.‬

356
00:20:31,273 --> 00:20:33,400
‫ראית איזה קשר היה לו עם הבנים שלו.‬

357
00:20:33,400 --> 00:20:35,193
‫כן, מאז שהם היו קטנים.‬

358
00:20:35,193 --> 00:20:39,447
‫והאם אי פעם ראית אותו מכה אותם‬
‫או מאיים עליהם או צועק עליהם?‬

359
00:20:39,447 --> 00:20:41,491
‫אף פעם. אפילו לא פעם אחת.‬

360
00:20:41,491 --> 00:20:45,370
‫חוזה לא היה רגזן.‬
‫אף פעם לא ראיתי אותו כועס.‬

361
00:20:48,415 --> 00:20:52,210
‫היא אהבה את הבנים האלה.‬
‫היא הייתה עושה הכול למענם.‬

362
00:20:52,210 --> 00:20:56,089
‫היא ויתרה על הכול למענם.‬

363
00:20:57,299 --> 00:21:02,721
‫והעובדה שהם מאשימים אותה‬
‫בדברים שהם אומרים שהיא עשתה...‬

364
00:21:05,640 --> 00:21:08,518
‫אתם תישרפו בגיהינום בגלל זה, בנים.‬

365
00:21:08,518 --> 00:21:10,312
‫התנגדות.‬
‫-נדחית.‬

366
00:21:12,188 --> 00:21:13,023
‫זו...‬

367
00:21:14,816 --> 00:21:19,029
‫זו הראיה היחידה שלהם להתעללות.‬

368
00:21:19,029 --> 00:21:20,363
‫זה דוח רופא‬

369
00:21:20,905 --> 00:21:25,035
‫שפעם אחת לאריק מננדז הייתה חבורה בגרון.‬

370
00:21:25,035 --> 00:21:26,661
‫התנגדות.‬
‫-נדחית.‬

371
00:21:26,661 --> 00:21:31,249
‫חבורה שהעד שלהם הודה‬
‫שהיא נפוצה בקרב ילדים.‬

372
00:21:36,755 --> 00:21:37,797
‫התנגדות!‬

373
00:21:37,797 --> 00:21:38,882
‫נדחית.‬

374
00:21:38,882 --> 00:21:42,218
‫אתם זוכרים את הספר הזה, גבירותיי ורבותיי?‬

375
00:21:43,136 --> 00:21:43,970
‫- כשילד הורג -‬

376
00:21:43,970 --> 00:21:47,015
‫מה אם זה המקור לסיפור שלהם?‬

377
00:21:48,308 --> 00:21:50,310
‫זה לא בלתי מציאותי כי‬

378
00:21:50,810 --> 00:21:56,358
‫מחבר הספר הזה ייעץ להגנה במשפט הקודם.‬

379
00:21:56,358 --> 00:21:59,903
‫כבודו, שום דבר מזה לא נכון.‬

380
00:21:59,903 --> 00:22:05,700
‫אין אפילו שמץ של ראיה‬
‫שמשהו מזה קרה אי פעם.‬

381
00:22:05,700 --> 00:22:07,869
‫אני דורשת פסילת משפט.‬

382
00:22:07,869 --> 00:22:10,080
‫לא. שבי.‬

383
00:22:12,040 --> 00:22:12,874
‫כבודו.‬

384
00:22:13,500 --> 00:22:16,127
‫גברת אברמסון, שבי. עכשיו.‬

385
00:22:17,629 --> 00:22:18,463
‫פרקליט.‬

386
00:22:19,881 --> 00:22:20,840
‫תודה, כבודו.‬

387
00:22:24,427 --> 00:22:26,429
‫הכול מופיע כאן, גבירותיי ורבותיי.‬

388
00:22:26,429 --> 00:22:31,309
‫אפילו ההמלצה ללבוש סוודר צהוב‬
‫כשעולים להעיד כדי להיראות תמימים.‬

389
00:22:31,893 --> 00:22:36,231
‫שמונה מקרים של התעללות לכאורה‬
‫הם בדיוק כמו בספר הזה.‬

390
00:22:36,231 --> 00:22:39,818
‫כמה שעות הם בילו‬
‫בווידויים בפני ד"ר אוזיאל?‬

391
00:22:39,818 --> 00:22:43,738
‫הם הזכירו כל תירוץ אחר.‬
‫למה הם לא הזכירו אז התעללות מינית?‬

392
00:22:44,739 --> 00:22:49,702
‫כשאריק התוודה בפני חברו הטוב, קרייג,‬
‫שהם היו אלה שהרגו את הוריהם,‬

393
00:22:49,702 --> 00:22:52,038
‫למה הוא לא אמר למה הם הרגו אותם,‬

394
00:22:52,038 --> 00:22:54,999
‫ההתעללות המינית לכאורה‬
‫שנמשכה שנים על גבי שנים?‬

395
00:22:54,999 --> 00:22:57,127
‫למה הם מעולם לא הזכירו את זה?‬

396
00:22:58,503 --> 00:23:00,213
‫כי זה מעולם לא קרה.‬

397
00:23:01,923 --> 00:23:06,302
‫כי אפילו לא עלה בדעתם להגיד את זה‬

398
00:23:07,262 --> 00:23:09,681
‫עד שהם נפגשו עם האישה הזאת שם.‬

399
00:23:09,681 --> 00:23:11,433
‫התנגדות.‬
‫-נדחית.‬

400
00:23:11,433 --> 00:23:15,854
‫האישה הזאת שהלקוח המפורסם האחרון שלה‬
‫התחמק מעונש על רצח.‬

401
00:23:15,854 --> 00:23:18,231
‫איך? התירוץ להתעללות.‬

402
00:23:18,857 --> 00:23:23,736
‫היא הייתה החלוצה בשימוש בו,‬
‫גבירותיי ורבותיי, אז למה לא לנסות גם כאן?‬

403
00:23:23,736 --> 00:23:26,865
‫ככה זה עובד. לוקחים כמה עובדות, כן?‬

404
00:23:26,865 --> 00:23:31,453
‫חוזה מננדז הכה את לייל בזרוע פעם אחת.‬
‫יש פציעה שנגרמה בגלל קרטיב.‬

405
00:23:31,453 --> 00:23:35,415
‫ומזה רוקמים סיפור כל כך מחריד‬

406
00:23:35,957 --> 00:23:37,584
‫שכמעט בלתי אפשרי להאמין לו.‬

407
00:23:38,209 --> 00:23:40,378
‫אל תרגישו רע אם אתם לא מאמינים לו,‬

408
00:23:40,378 --> 00:23:44,048
‫גבירותיי ורבותיי, אי אפשר להאמין לו,‬
‫פשוטו כמשמעו.‬

409
00:23:45,133 --> 00:23:46,509
‫ונכון שזה ממש נוח‬

410
00:23:46,509 --> 00:23:50,513
‫ששני האנשים היחידים שיכולים‬
‫לאמת את הסיפור של לזלי אברמסון‬

411
00:23:50,513 --> 00:23:51,848
‫קבורים באדמה?‬

412
00:23:53,266 --> 00:23:55,101
‫אה, כן, והם משלמים לה.‬

413
00:23:56,519 --> 00:23:57,520
‫נכון שזה מדהים?‬

414
00:23:59,063 --> 00:24:03,359
‫חוזה המת וקיטי מננדז המתה‬
‫שילמו ללזלי אברמסון‬

415
00:24:03,359 --> 00:24:04,694
‫כמעט מיליון דולר.‬

416
00:24:04,694 --> 00:24:06,196
‫מיליון דולר‬

417
00:24:06,196 --> 00:24:09,908
‫לכתוב את הסיפור הכי מגוחך‬
‫שאי פעם נשמע בבית המשפט.‬

418
00:24:09,908 --> 00:24:11,993
‫אבל זה לא יצליח הפעם.‬

419
00:24:12,911 --> 00:24:16,748
‫זה לא יצליח הפעם‬
‫כי גם אם הסיפור שלהם אמיתי,‬

420
00:24:16,748 --> 00:24:20,251
‫הם עדיין אשמים ברצח מדרגה ראשונה.‬

421
00:24:20,877 --> 00:24:23,338
‫הם קשרו קשר. הם המתינו לשעת כושר.‬

422
00:24:23,338 --> 00:24:27,258
‫הם ביצעו רצח כפול מתוכנן מראש.‬

423
00:24:27,842 --> 00:24:32,805
‫החוק, גבירותיי ורבותיי,‬
‫החוק דורש שתמצאו אותם אשמים.‬

424
00:24:32,805 --> 00:24:35,391
‫והחוק דורש שהם יוצאו להורג.‬

425
00:24:36,142 --> 00:24:39,020
‫גבירותיי ורבותיי,‬
‫ייתכן שכמה מכם עברתם התעללות.‬

426
00:24:40,104 --> 00:24:43,983
‫על ידי ידיד, בן משפחה, הורה,‬
‫התעללות מינית או אחרת.‬

427
00:24:45,068 --> 00:24:47,987
‫למרבה הצער, זה קורה‬
‫למיליוני אנשים בכל רחבי העולם.‬

428
00:24:50,281 --> 00:24:55,411
‫מה שלא נפוץ הוא לרצוח אנשים עם רובי ציד.‬

429
00:24:58,748 --> 00:24:59,624
‫מה שלא נפוץ‬

430
00:25:00,917 --> 00:25:04,837
‫הוא להצמיד רובה ציד לכיפת הראש של אבא שלך‬

431
00:25:05,922 --> 00:25:06,923
‫וללחוץ על ההדק.‬

432
00:25:08,841 --> 00:25:14,138
‫מה שלא נפוץ הוא‬
‫להצמיד רובה ציד ללחי של אמא שלך,‬

433
00:25:14,806 --> 00:25:15,890
‫לאחר שירית בברכה,‬

434
00:25:16,724 --> 00:25:20,144
‫ופוצצת את אצבעותיה, וללחוץ על ההדק.‬

435
00:25:20,144 --> 00:25:24,983
‫כבודו, בית המשפט יכול לבקש מגברת אברמסון‬
‫להפסיק לשחק ב"איש תלוי" עם הלקוח שלה?‬

436
00:25:27,235 --> 00:25:30,613
‫פרקליטה, תוכלי בבקשה להפסיק‬
‫לשחק באיש תלוי עם הלקוח שלך?‬

437
00:25:30,613 --> 00:25:32,156
‫- שערורייה -‬

438
00:25:52,260 --> 00:25:55,763
‫ברצוני לציין שלא נדרש ממני להוכיח מניע.‬

439
00:25:56,931 --> 00:25:57,890
‫אבל...‬

440
00:26:00,143 --> 00:26:01,686
‫זה די ברור מה המניע כאן.‬

441
00:26:04,105 --> 00:26:04,939
‫זה כסף.‬

442
00:26:08,860 --> 00:26:13,406
‫לייל הצהיר שהמטרה הכי גדולה שלו בחיים‬
‫הייתה לקבל רולקס.‬

443
00:26:13,406 --> 00:26:15,158
‫ואת זה.‬

444
00:26:15,950 --> 00:26:17,327
‫אריק לא עבד יום מימיו.‬

445
00:26:18,119 --> 00:26:19,537
‫ללייל היו שתי עבודות.‬

446
00:26:19,537 --> 00:26:21,331
‫הוא היה שליח פיצה ליום אחד.‬

447
00:26:21,331 --> 00:26:25,084
‫והוא עשה התמחות בחברה של אבא שלו.‬

448
00:26:25,084 --> 00:26:29,672
‫אביהם אמר להם שהוא מנשל אותם מהצוואה.‬

449
00:26:29,672 --> 00:26:32,592
‫אז בהצלחה, ילדים. תדאגו לעצמכם.‬

450
00:26:33,885 --> 00:26:35,970
‫היה עליהם להרוג אותו לפני שזה יקרה.‬

451
00:26:36,679 --> 00:26:38,514
‫התנגדות.‬
‫-נדחית.‬

452
00:26:38,514 --> 00:26:42,226
‫לייל ואריק נסעו ברחבי בוורלי הילס עם כספת.‬

453
00:26:42,226 --> 00:26:45,104
‫אריק ישן עם הכספת. מי עושה דבר כזה?‬

454
00:26:47,106 --> 00:26:50,401
‫אני מניח שאנשים שאוהבים כסף.‬

455
00:26:50,401 --> 00:26:53,655
‫לייל פתח את הכספת כשהוא היה לבד.‬

456
00:26:54,530 --> 00:26:58,326
‫הצוואה החדשה הייתה שם?‬
‫זו שבה הוא ואריק נושלו ממנה?‬

457
00:26:59,619 --> 00:27:02,413
‫אנחנו יודעים שאריק סיפר לקרייג סיגנורלי‬

458
00:27:02,413 --> 00:27:07,418
‫שלאבא שלו יש 75 עד 90 מיליון דולר‬
‫בחשבון בנק בשווייץ.‬

459
00:27:07,418 --> 00:27:10,588
‫שבעים וחמישה עד תשעים מיליון דולר.‬

460
00:27:10,588 --> 00:27:14,175
‫ובשבועות ובחודשים לאחר שהם רצחו את הוריהם,‬

461
00:27:14,175 --> 00:27:17,845
‫הם הוציאו מתוך בולמוס 700,000 דולר.‬

462
00:27:17,845 --> 00:27:21,808
‫הג'יפ, הפורשה, ההימורים.‬
‫הם התאכסנו במלון בל אייר.‬

463
00:27:22,475 --> 00:27:28,231
‫וכל מה שהם היו צריכים לעשות כדי להשיג‬
‫את הכסף הזה היה לדאוג שאביהם ייעלם.‬

464
00:27:28,231 --> 00:27:30,733
‫כל מה שהם היו צריכים לעשות זה רצח אחד קטן‬

465
00:27:32,193 --> 00:27:34,362
‫כדי לקבל את כל הכסף שבעולם.‬

466
00:27:37,699 --> 00:27:40,993
‫הבעיה היא שאם אמא עדיין הייתה חיה,‬
‫הם לא היו מקבלים כלום.‬

467
00:27:41,869 --> 00:27:45,206
‫אז אמא הייתה צריכה למות.‬

468
00:27:45,873 --> 00:27:47,291
‫גם אמא הייתה צריכה למות.‬

469
00:27:52,046 --> 00:27:57,802
‫גבירותיי ורבותיי, הנאשמים‬
‫והצוות המשפטי שלהם אשמים.‬

470
00:27:57,802 --> 00:28:00,722
‫לא רק בפשע שבו הם מואשמים,‬

471
00:28:00,722 --> 00:28:03,391
‫אלא במשהו מרושע אפילו יותר.‬

472
00:28:04,892 --> 00:28:09,522
‫הם אשמים בניצול הטראומה של קורבנות אמיתיים‬
‫של התעללות מינית בכל מקום‬

473
00:28:09,522 --> 00:28:12,358
‫ובניסיון לנצל אותה כדי לחמוק מעונש על רצח.‬

474
00:28:13,443 --> 00:28:19,282
‫הם אשמים בכך שלקחו את זכרם‬
‫של אמא ואבא טובים, הגונים ואוהבים‬

475
00:28:19,282 --> 00:28:22,160
‫שאותם הם הרגו והכפישו את הזיכרון הזה‬

476
00:28:22,160 --> 00:28:26,289
‫בתוך בור שופכין מבאיש‬
‫של השקרים הכי נוראיים שאי פעם נרקחו.‬

477
00:28:26,289 --> 00:28:31,919
‫אם יש פשע מתועב כמו מעשי הרצח שהם ביצעו,‬
‫ייתכן מאוד שזה הפשע הזה.‬

478
00:28:33,004 --> 00:28:35,256
‫חוזה וקיטי מננדז ישנו.‬

479
00:28:36,716 --> 00:28:37,759
‫הם ישנו.‬

480
00:28:38,676 --> 00:28:42,555
‫ולכן הם לא יכלו להגן על עצמם‬
‫נגד הבנים שהוציאו אותם להורג.‬

481
00:28:43,765 --> 00:28:45,725
‫הם לא יכולים להגן על עצמם עכשיו.‬

482
00:28:45,725 --> 00:28:48,770
‫נגד השקרים שהבנים האלה המציאו‬

483
00:28:48,770 --> 00:28:51,355
‫בניסיון לא לתת את הדין על מעשיהם.‬

484
00:28:52,607 --> 00:28:57,361
‫אבל אל תטעו, חוזה וקיטי קוראים לכם‬

485
00:28:57,361 --> 00:28:59,864
‫מקברם כדי שתגנו עליהם עכשיו.‬

486
00:29:00,948 --> 00:29:04,035
‫לכם, גבירותיי ורבותיי, יש את הכוח הזה.‬

487
00:29:05,161 --> 00:29:09,332
‫יש לכם את הכוח להגן עליהם עכשיו.‬
‫יש לכם את הכוח לנקום את נקמתם!‬

488
00:29:14,462 --> 00:29:15,421
‫נקמו את נקמתם.‬

489
00:29:19,842 --> 00:29:22,261
‫אתה עדיין בקשר עם משפחת גולדמן?‬

490
00:29:22,261 --> 00:29:25,515
‫כן. עם קים, במיוחד.‬

491
00:29:26,182 --> 00:29:30,353
‫אין צורך לציין שהם עדיין שבורים.‬

492
00:29:30,353 --> 00:29:34,190
‫המחשבה שאו.ג'יי סימפסון הוא אדם חופשי‬

493
00:29:34,190 --> 00:29:37,860
‫על אף הראיות המכריעות נגדו.‬

494
00:29:37,860 --> 00:29:40,822
‫אבל זה צדק באמריקה בשבילכם.‬

495
00:29:40,822 --> 00:29:44,116
‫בין אם זה קלף הגזע או תירוץ ההתעללות,‬

496
00:29:44,116 --> 00:29:48,287
‫אם יש לכם צוות הגנה‬
‫שיודע איך לתמרן את המערכת,‬

497
00:29:48,287 --> 00:29:50,206
‫תוכלו לחמוק מעונש על כל דבר.‬

498
00:29:50,206 --> 00:29:53,251
‫אז אתה לא מתכנן לכתוב על זה?‬
‫-לא.‬

499
00:29:53,251 --> 00:29:57,171
‫למעשה, אני נוסע לקונטיקט בשבוע הבא‬
‫כדי לסיים את הספר שלי.‬

500
00:29:57,171 --> 00:29:59,549
‫הוצאת קראון נושפת בעורפי.‬

501
00:29:59,549 --> 00:30:02,468
‫בחייך, ניק. אתה לא יכול‬
‫לעזוב את אל-איי עכשיו.‬

502
00:30:05,054 --> 00:30:10,643
‫אם להודות על האמת,‬
‫קצת איבדתי עניין באחים מננדז.‬

503
00:30:11,310 --> 00:30:14,021
‫ואני חושב שגם שאר המדינה.‬

504
00:30:14,021 --> 00:30:19,151
‫בפנתיאון משפטי הרצח של סלבריטאים,‬
‫תהילתם מאחוריהם.‬

505
00:30:19,151 --> 00:30:20,820
‫התרבות המשיכה הלאה.‬

506
00:30:20,820 --> 00:30:24,907
‫אני לא רוצה להיות נבזי,‬
‫אבל ראיתם אותם לאחרונה?‬

507
00:30:24,907 --> 00:30:29,245
‫הם איבדו את הברק שלהם,‬
‫שלא לומר, את רוב המעריצות שלהם.‬

508
00:30:29,245 --> 00:30:35,543
‫אבל שמעתי שלייל‬
‫נמצא במערכת יחסים רצינית ומחייבת.‬

509
00:30:38,379 --> 00:30:40,715
‫שמה אנה אריקסון.‬

510
00:30:41,299 --> 00:30:43,968
‫הם התחילו כחברים לעט,‬

511
00:30:43,968 --> 00:30:49,515
‫אבל עכשיו נראה שהנסיך לייל‬
‫ורפונזל המתוקה שלו מאוהבים מאוד.‬

512
00:30:50,099 --> 00:30:55,021
‫והשמועה אומרת שפעמוני חתונה‬
‫עשויים לצלצל בעתידם הקרוב.‬

513
00:30:55,021 --> 00:30:58,232
‫ומה עם אריק? יש חדש לגביו?‬

514
00:30:59,692 --> 00:31:01,235
‫האיש הפגוע.‬

515
00:31:01,235 --> 00:31:04,906
‫נשמע שאריק עובר תקופה קשה לאחרונה.‬

516
00:31:07,366 --> 00:31:09,911
‫היי, תחזיר לי את הספר שלי, בבקשה.‬

517
00:31:11,120 --> 00:31:12,914
‫לא לקחתי את הספר שלך.‬
‫-אתה כן.‬

518
00:31:12,914 --> 00:31:15,291
‫ראיתי אותך לוקח אותו. תחזיר לי אותו.‬

519
00:31:15,791 --> 00:31:18,169
‫אמרתי שלא לקחתי את הספר המזוין שלך!‬

520
00:31:25,760 --> 00:31:28,679
‫אמרתי, תחזיר לי את הספר שלי!‬

521
00:31:29,680 --> 00:31:33,768
‫הוא נזרק לצינוק על כמה הפרות התנהגות,‬

522
00:31:33,768 --> 00:31:39,106
‫קטטות עם אסירים, התפרצויות זעם,‬
‫תוכנית בריחה נוספת לכאורה.‬

523
00:31:39,106 --> 00:31:44,487
‫אין ספק שהמשפט השני‬
‫מלחיץ אותו יותר מאשר הראשון.‬

524
00:31:44,487 --> 00:31:46,489
‫עדיין יש לו את אותה חברה?‬

525
00:31:47,073 --> 00:31:49,283
‫בפעם האחרונה ששמעתי, כן. תמי.‬

526
00:31:49,283 --> 00:31:50,952
‫היא עדיין גרה במינסוטה,‬

527
00:31:50,952 --> 00:31:53,079
‫ומסתבר שהם מתכתבים בקביעות.‬

528
00:31:53,079 --> 00:31:53,996
‫- 300 יום -‬

529
00:31:53,996 --> 00:31:57,083
‫"תמי יקרה שלי, מאחל לך 300 ימי אהבה.‬

530
00:31:57,083 --> 00:31:59,585
‫"ייתכן שאלפי קילומטרים מפרידים בינינו,‬

531
00:31:59,585 --> 00:32:01,587
‫"אבל אני מרגיש שאת קרובה לליבי."‬

532
00:32:01,587 --> 00:32:04,674
‫אתה חושב שהוא ולייל יימצאו אשמים הפעם?‬

533
00:32:06,092 --> 00:32:07,218
‫מי יודע?‬

534
00:32:08,719 --> 00:32:13,307
‫אבל אחרי רודני קינג, המהומות, או.ג'יי,‬

535
00:32:14,308 --> 00:32:19,689
‫אני לא חושב שהעיר הזאת‬
‫תוכל לשרוד אי צדק משווע נוסף.‬

536
00:32:19,689 --> 00:32:24,151
‫מה שאולי אומר‬
‫שלאחר כמעט שבע שנים, שני משפטים,‬

537
00:32:24,151 --> 00:32:26,696
‫ואינספור תמרונים משפטיים,‬

538
00:32:26,696 --> 00:32:29,824
‫ייתכן שזו סוף הדרך של אריק ולייל,‬

539
00:32:29,824 --> 00:32:34,161
‫והם סוף-סוף יידרשו לשלם על מעשיהם.‬

540
00:32:34,745 --> 00:32:38,416
‫אם ככה, אולי לפחות בפרשת מננדז,‬

541
00:32:38,416 --> 00:32:41,419
‫נוכל לקוות לקצת צדק אחרי הכול.‬

542
00:32:45,172 --> 00:32:48,968
‫אם הייתי עדיין מאמין בתקווה,‬

543
00:32:50,469 --> 00:32:52,096
‫הייתי בהחלט מקווה שכן.‬

544
00:32:52,596 --> 00:32:56,058
‫חבר המושבעים הגיע לפסק דין.‬
‫נאשמים, אנא קומו.‬

545
00:33:01,188 --> 00:33:04,692
‫אנחנו, המושבעים, מוצאים את הנאשם,‬
‫ג'וזף לייל מננדז,‬

546
00:33:04,692 --> 00:33:06,736
‫אשם ברצח מדרגה ראשונה‬

547
00:33:06,736 --> 00:33:10,448
‫במעשי הרצח של חוזה מננדז‬
‫ושל מרי לואיז מננדז.‬

548
00:33:10,448 --> 00:33:13,284
‫בנוסף, אנו מוצאים שהאישום בנסיבות מיוחדות‬

549
00:33:13,284 --> 00:33:15,786
‫שהנאשם, אריק גיילן מננדז,‬

550
00:33:15,786 --> 00:33:19,582
‫הרג את הקורבנות בכוונה תחילה‬
‫בזמן שהמתין לשעת כושר, קביל.‬

551
00:33:23,419 --> 00:33:27,840
‫חברי המושבעים, האם פסק הדין התקבל פה אחד?‬

552
00:33:27,840 --> 00:33:28,883
‫כן.‬

553
00:33:30,801 --> 00:33:34,555
‫בשלב זה, בית המשפט יצא להפסקה‬
‫עד יום שני בבוקר בשמונה וחצי‬

554
00:33:34,555 --> 00:33:36,932
‫שבו נתחיל בשלב העונש.‬

555
00:33:36,932 --> 00:33:41,520
‫ומאחר ששני הנאשמים‬
‫נמצאו אשמים ברצח מדרגה ראשונה‬

556
00:33:41,520 --> 00:33:44,857
‫עם נסיבות מיוחדות, לפי החוק בקליפורניה,‬

557
00:33:44,857 --> 00:33:48,152
‫המושבעים רשאים לשקול שני גזרי דין אפשריים.‬

558
00:33:48,152 --> 00:33:51,113
‫מאסר עולם ללא חנינה או עונש מוות.‬

559
00:33:52,990 --> 00:33:54,158
‫בית הדין ננעל.‬

560
00:33:56,035 --> 00:34:00,039
‫אל תאכילי אותי בשטויות האלה.‬
‫לחארות האלה מגיע למות ואת יודעת את זה.‬

561
00:34:00,039 --> 00:34:02,333
‫לי, אנחנו מבינים איך את מרגישה.‬

562
00:34:02,333 --> 00:34:06,337
‫ותאמיני לי, אני לא חולקת עלייך,‬
‫אבל את חייבת לתת לה לדבר.‬

563
00:34:06,337 --> 00:34:09,548
‫נמאס לי מזה. אבל בסדר, מרי, תמשיכי.‬

564
00:34:11,008 --> 00:34:14,011
‫אני חושבת שהתעללו בבנים האלה כל חייהם.‬

565
00:34:14,011 --> 00:34:16,138
‫שטויות.‬
‫-איך את יכולה להגיד את זה?‬

566
00:34:16,138 --> 00:34:18,182
‫כי זה מעולם לא קרה.‬

567
00:34:18,182 --> 00:34:20,351
‫אבל אולי כן.‬

568
00:34:21,060 --> 00:34:23,187
‫שמעת את המשפחה שלהם? את בני הדודים?‬

569
00:34:23,187 --> 00:34:26,482
‫בחייך. הם שילמו להם‬
‫כדי שיגידו את מה שהם אמרו.‬

570
00:34:26,482 --> 00:34:30,820
‫אי אפשר להוכיח זאת. הילד המסכן הזה,‬
‫אנדי, איך את יכולה להגיד את זה עליו?‬

571
00:34:30,820 --> 00:34:32,905
‫כי הוא שקרן.‬

572
00:34:32,905 --> 00:34:35,699
‫אם לאנדי היה כל כך אכפת מבן דודו המסכן,‬

573
00:34:35,699 --> 00:34:38,494
‫למה הוא לא אמר משהו על זה לפני שנים?‬

574
00:34:39,411 --> 00:34:42,373
‫הוא היה ילד והוא פחד.‬

575
00:34:42,373 --> 00:34:46,252
‫ומה עם התמונות הפורנוגרפיות המזעזעות‬
‫של הבנים?‬

576
00:34:46,252 --> 00:34:51,090
‫בחייך. הם צילמו את התמונות האלה בעצמם.‬
‫איך את יכולה להיות כזאת טיפשה?‬

577
00:34:51,090 --> 00:34:54,426
‫ראית את כל שאר הפילם.‬
‫כולן צולמו על ידי ילדים.‬

578
00:34:54,426 --> 00:34:56,262
‫אבל את לא יודעת אם חוזה...‬

579
00:34:56,262 --> 00:35:01,642
‫אם חוזה היה כזה פדופיל,‬
‫למה היו רק שתי תמונות, הא?‬

580
00:35:01,642 --> 00:35:03,102
‫איפה השאר?‬

581
00:35:03,727 --> 00:35:05,312
‫ואם מדברים על זה, אנדרו,‬

582
00:35:05,312 --> 00:35:08,232
‫תראה לי את זו שבה הבנים יושבים‬
‫על ברכיו של חוזה.‬

583
00:35:09,859 --> 00:35:11,902
‫את באמת חושבת שזו התעללות מינית?‬

584
00:35:11,902 --> 00:35:14,864
‫כי במקום שאני באה ממנו,‬
‫זה כרטיס ברכה לחג המולד.‬

585
00:35:14,864 --> 00:35:17,032
‫אנחנו צריכים להמשיך...‬
‫-לא!‬

586
00:35:17,032 --> 00:35:21,203
‫את באמת רוצה שאאמין שאריק,‬
‫הספורטאי המצטיין,‬

587
00:35:21,203 --> 00:35:25,583
‫הרשה לאבא שלו לאנוס אותו ללא הפסקה‬
‫עד שבוע לפני הרצח?‬

588
00:35:26,208 --> 00:35:30,379
‫ולכל השטות הזאת‬
‫שהוא תקף אותו עם איזו סכין בסגנון "רמבו"?‬

589
00:35:30,379 --> 00:35:31,505
‫זה קשקוש מוחלט.‬

590
00:35:31,505 --> 00:35:35,634
‫ואם זו הייתה האמת,‬
‫אז הוא היה צריך לברוח או לספר למשטרה.‬

591
00:35:35,634 --> 00:35:39,346
‫לי, יכול להיות שהוא פחד מדי לפנות למשטרה.‬

592
00:35:40,055 --> 00:35:44,810
‫אתם יודעים מה? זה כאילו שעשו אתכם באצבע.‬
‫ראיתם את אריק על דוכן העדים.‬

593
00:35:44,810 --> 00:35:47,855
‫שום דבר ממה שהוא אמר לא היה הגיוני.‬
‫שום דבר!‬

594
00:35:47,855 --> 00:35:51,108
‫הוא רק שיקר. הכול היה שקרים.‬

595
00:35:51,108 --> 00:35:53,611
‫הסיכות ומברשות השיניים.‬

596
00:35:53,611 --> 00:35:56,906
‫ואני לא רוצה אפילו‬
‫להתחיל לדבר על השרץ הזה עם הפאה.‬

597
00:35:56,906 --> 00:35:59,867
‫רק אלוהים יודע למה הוא לא העיד.‬

598
00:36:00,451 --> 00:36:02,119
‫שמעתם אותו בהקלטה?‬

599
00:36:02,119 --> 00:36:05,414
‫מדבר על איך שהוא מתגעגע‬
‫להורים שלו שהוא רצח?‬

600
00:36:05,414 --> 00:36:09,084
‫כמו שהוא מתגעגע לכלב שלו? הכלב שלו?!‬

601
00:36:09,752 --> 00:36:14,006
‫אלוהים אדירים! אני חושבת‬
‫שזה הדבר הכי חסר רגישות ששמעתי מעודי.‬

602
00:36:14,006 --> 00:36:15,633
‫הוא פאקינג פסיכופת!‬

603
00:36:16,217 --> 00:36:19,303
‫אתם מצפים שארגיש כלפיו סימפתיה?‬
‫ומה לגבי האמא המסכנה?‬

604
00:36:19,887 --> 00:36:20,971
‫בא לי להקיא.‬

605
00:36:20,971 --> 00:36:23,307
‫והם לא מפסיקים להגיד כמה שהם פחדו.‬

606
00:36:23,307 --> 00:36:26,268
‫אם הם כל כך פחדו, למה הם לא ברחו?‬

607
00:36:26,268 --> 00:36:28,520
‫זה מה שעושים כשמפחדים.‬

608
00:36:28,520 --> 00:36:30,856
‫זה לא מה שהם עשו. הם רצו ישר לתוך זה.‬

609
00:36:30,856 --> 00:36:35,110
‫הם רצו לעבר הדבר עצמו‬
‫שהם אומרים שהם כל כך פחדו ממנו.‬

610
00:36:35,110 --> 00:36:38,030
‫זה הדבר הכי מטופש ששמעתי מעודי.‬

611
00:36:38,530 --> 00:36:41,158
‫ואז הם באים לכאן עם איזה סיפור מטורף‬

612
00:36:41,158 --> 00:36:44,370
‫על לוחמים יוונים ועל בובות פרווה‬

613
00:36:44,370 --> 00:36:48,707
‫ועל שלפוחיות בפין ועל לחרבן בכלי פלסטיק.‬

614
00:36:48,707 --> 00:36:53,671
‫אתם מצפים שאאמין למילה מזה?‬
‫תשכחו מזה! ואני גם בחיים לא אאמין.‬

615
00:36:53,671 --> 00:36:57,299
‫כי הם מפלצות קטנות ומרושעות‬
‫ומגיע להם למות.‬

616
00:36:57,299 --> 00:37:01,011
‫ואני לא אפסיק עד שכולכם‬
‫תוציאו את הראש מהחול‬

617
00:37:01,011 --> 00:37:02,429
‫ותוציאו אותם להורג.‬

618
00:37:04,807 --> 00:37:06,392
‫את בסדר, לי? אלוהים.‬

619
00:37:06,392 --> 00:37:08,018
‫לי!‬
‫-אלוהים, לי.‬

620
00:37:08,811 --> 00:37:09,812
‫תזעיקו עזרה.‬

621
00:37:10,521 --> 00:37:13,065
‫אלוהים! שמישהו יזעיק עזרה מיד!‬

622
00:37:13,065 --> 00:37:16,360
‫אלוהים! אל תתקרבו!‬
‫-מישהו יכול לעזור לנו בבקשה?‬

623
00:37:19,738 --> 00:37:22,283
‫אני חייב להודות,‬
‫זה די מלחיץ אותי להיות כאן.‬

624
00:37:23,450 --> 00:37:26,078
‫מטורף איך שדברים מסוימים קורים.‬

625
00:37:26,078 --> 00:37:29,707
‫אני יודע שלא דיברנו הרבה‬
‫כי הייתי רק מחליף,‬

626
00:37:30,457 --> 00:37:35,004
‫אבל במהלך השבועות האחרונים ניסיתי להבין‬

627
00:37:35,004 --> 00:37:39,341
‫מה הייתי עושה‬
‫אם הייתי צריך להכריע בין חיים למוות, ו...‬

628
00:37:40,301 --> 00:37:41,176
‫עכשיו אני כאן.‬

629
00:37:42,386 --> 00:37:47,349
‫לא שמענו מאף אחד שהם היו אלימים‬
‫או שהיו ביניהם מריבות.‬

630
00:37:47,349 --> 00:37:49,727
‫שמעתי רק שהם היו טובים.‬

631
00:37:50,602 --> 00:37:53,397
‫כל המאמנים והמורים האלה.‬

632
00:37:53,397 --> 00:37:55,983
‫לא האמנתי כמה אכפת היה להם מהם.‬

633
00:37:57,693 --> 00:38:00,779
‫וכל הזמן חשבתי על הקרובים שלהם.‬

634
00:38:00,779 --> 00:38:04,908
‫שאמרו כמה שהם אהבו אותם, ונלחמו על חייהם.‬

635
00:38:06,952 --> 00:38:08,329
‫זה בטח אומר משהו.‬

636
00:38:11,165 --> 00:38:13,375
‫תראו, אני באמת לא יודע למה להאמין.‬

637
00:38:14,251 --> 00:38:18,297
‫אבל אני יודע שאם הייתי בנעליהם‬

638
00:38:18,297 --> 00:38:21,216
‫והייתי מתמודד עם מה‬
‫שהם אומרים שהם נאלצו להתמודד,‬

639
00:38:23,010 --> 00:38:24,887
‫בטח הייתי עושה את אותו הדבר.‬

640
00:38:25,721 --> 00:38:27,723
‫אין ספק שהיו מקרים שאיבדתי שליטה.‬

641
00:38:27,723 --> 00:38:30,976
‫מעולם לא הרגתי אף אחד,‬
‫אבל בהחלט איבדתי שליטה.‬

642
00:38:30,976 --> 00:38:34,063
‫ואני יודע שלעולם לא נדע‬
‫מה באמת קרה במשפחה הזאת, אבל‬

643
00:38:34,938 --> 00:38:39,485
‫אם יש אפילו סיכוי קלוש‬
‫שמה שהם אמרו הוא נכון...‬

644
00:38:42,696 --> 00:38:43,697
‫אגיד לכם חד וחלק,‬

645
00:38:44,948 --> 00:38:47,576
‫אני לא אהיה זה שאחראי‬
‫לכך שהם ישלמו בחייהם‬

646
00:38:47,576 --> 00:38:49,870
‫כי אני חושב שזו תהיה טעות ענקית.‬

647
00:38:51,580 --> 00:38:54,917
‫וכשיגיע הזמן ונצביע...‬

648
00:38:58,170 --> 00:38:59,588
‫אני מקווה שנחשוב על זה.‬

649
00:39:00,464 --> 00:39:03,133
‫ואני מקווה שנקבל החלטה שנוכל לחיות איתה‬

650
00:39:03,133 --> 00:39:05,219
‫בדיוק כמו שהם עשו באותו לילה.‬

651
00:39:06,929 --> 00:39:09,223
‫כי נצטרך לחיות איתה לשארית חיינו.‬

652
00:39:17,523 --> 00:39:18,357
‫היי.‬

653
00:39:21,527 --> 00:39:22,361
‫מה?‬

654
00:39:24,655 --> 00:39:25,739
‫הם מחכים לכם.‬

655
00:39:47,177 --> 00:39:48,387
‫אתה מוכן?‬

656
00:40:00,566 --> 00:40:03,485
{\an8}‫חבר מושבעים המליץ היום שלייל ואריק מננדז‬

657
00:40:03,485 --> 00:40:06,488
{\an8}‫יידונו לשני מאסרי עולם מצטברים‬

658
00:40:06,488 --> 00:40:10,617
{\an8}‫על הרצח האכזרי של הוריהם,‬
‫חוזה וקיטי מננדז.‬

659
00:40:10,617 --> 00:40:13,328
{\an8}‫המושבעים היו יכולים להמליץ על עונש מוות,‬

660
00:40:13,328 --> 00:40:15,664
{\an8}‫אבל אחרי שלושה ימי דיונים,‬

661
00:40:15,664 --> 00:40:19,001
{\an8}‫הם בחרו לשלוח את האחים לכלא לשארית חייהם‬

662
00:40:19,001 --> 00:40:21,295
‫ללא אפשרות לחנינה.‬

663
00:40:21,295 --> 00:40:24,339
‫מר קון, התאכזבת‬
‫שהמושבעים לא המליצו על עונש מוות?‬

664
00:40:24,339 --> 00:40:26,216
‫לדעתי, הם עשו עבודה מצוינת.‬

665
00:40:26,216 --> 00:40:30,262
‫כולנו נישן טוב הלילה בידיעה‬
‫שלייל ואריק מננדז לעולם לא יצאו לחופשי‬

666
00:40:30,262 --> 00:40:32,264
‫וששניהם ימותו בכלא.‬

667
00:40:32,264 --> 00:40:36,268
‫למען האמת, אני מרגישה הקלה עצומה.‬

668
00:40:36,268 --> 00:40:37,352
‫זה ניצחון?‬

669
00:40:38,854 --> 00:40:40,314
‫בנאדם, מה זה ניצחון?‬

670
00:40:40,314 --> 00:40:43,108
‫הם יבלו את שארית חייהם בכלא,‬

671
00:40:43,108 --> 00:40:44,860
‫שזה מקום נורא, כמובן.‬

672
00:40:45,360 --> 00:40:48,489
‫זה עדיף מאשר לראות אותם‬
‫כבולים לאלונקה בכלא סן קוונטין‬

673
00:40:48,489 --> 00:40:52,117
‫כשהמדינה מוציאה אותם להורג בזריקת רעל.‬

674
00:40:52,868 --> 00:40:56,205
‫הם שני בני אדם נפלאים,‬

675
00:40:56,205 --> 00:41:00,250
‫ואני מרגישה בטוחה שהם ימצאו דרך‬

676
00:41:00,250 --> 00:41:03,337
‫לתרום באופן חיובי לחברה מהכלא.‬

677
00:41:03,337 --> 00:41:06,590
‫ואם נגזר עליהם לחיות את חייהם בכלא,‬

678
00:41:06,590 --> 00:41:08,550
‫לפחות הם לא יהיו לבד.‬

679
00:41:08,550 --> 00:41:09,927
‫יהיה להם זה את זה.‬

680
00:41:15,057 --> 00:41:19,102
‫לס, אני יודעת מה אתה זומם,‬
‫אתה מנסה להפריד בין הבנים.‬

681
00:41:19,102 --> 00:41:21,730
‫זה אכזרי. זה מעניש.‬

682
00:41:21,730 --> 00:41:24,149
‫בני משפחה נשארים יחד.‬

683
00:41:24,149 --> 00:41:27,903
‫בני משפחה שזממו להתחמק מעונש‬
‫על מעשי הרצח שהם ביצעו יחד?‬

684
00:41:27,903 --> 00:41:28,862
‫באמת! בחייך.‬

685
00:41:28,862 --> 00:41:33,116
‫אלוהים יודע אילו מזימות הם יבשלו‬
‫אם הם ישבו באותו כלא עד סוף חייהם.‬

686
00:41:33,116 --> 00:41:35,702
‫אתה יודע מה חשבתי לא מזמן?‬

687
00:41:35,702 --> 00:41:42,584
‫כל לקוח שהיה לי אי פעם במשך 26 שנים.‬

688
00:41:42,584 --> 00:41:47,839
‫כל אדם שהצלחתי להביא לזיכויו‬
‫ושמסתובב חופשי ברחבי לוס אנג'לס.‬

689
00:41:47,839 --> 00:41:49,758
‫אתה רוצה לדעת מה הבנתי?‬

690
00:41:49,758 --> 00:41:51,510
‫שאריק ולייל מננדז‬

691
00:41:51,510 --> 00:41:55,013
‫הם כנראה הכי פחות מסוכנים מכולם.‬

692
00:41:55,597 --> 00:41:58,141
‫לזלי, הם שקרנים.‬

693
00:41:59,101 --> 00:42:02,271
‫הם ירו בהורים שלהם כשהם ישנו על הספה.‬

694
00:42:08,777 --> 00:42:10,612
‫האמת שזה לא בלתי אפשרי.‬

695
00:42:10,612 --> 00:42:14,658
‫אנשים יכולים להתעורר בעוד כמה שנים ולחשוב,‬

696
00:42:15,325 --> 00:42:18,620
‫"אנחנו חייבים לשנות את המערכת‬
‫שבה שני ילדים..."‬

697
00:42:18,620 --> 00:42:22,374
‫וכן, אני יודע שמה שעשינו‬
‫היה ממש לא בסדר, אני מבין את זה.‬

698
00:42:23,000 --> 00:42:26,795
‫אבל לחיות את שארית חיינו בכלא?‬
‫כאילו, זה פשוט...‬

699
00:42:28,088 --> 00:42:30,716
‫איזו מטרה זה משרת?‬
‫-אריק.‬

700
00:42:32,884 --> 00:42:34,011
‫אני רוצה לומר משהו.‬

701
00:42:35,262 --> 00:42:36,096
‫אולי תשב?‬

702
00:42:42,394 --> 00:42:46,648
‫הליך הערעור, זה טוב שאתם עוברים אותו.‬

703
00:42:46,648 --> 00:42:47,649
‫בהחלט.‬

704
00:42:49,067 --> 00:42:53,739
‫אבל אני לא רוצה שהשחרור מהכלא‬
‫יהיה הדבר היחיד שאתה מקווה לו.‬

705
00:42:55,198 --> 00:42:56,199
‫זה נשמע הגיוני?‬

706
00:42:58,619 --> 00:42:59,578
‫לא!‬

707
00:42:59,578 --> 00:43:01,580
‫אריק, החיים שלך כאן בפנים עכשיו.‬

708
00:43:03,332 --> 00:43:07,252
‫אתה חייב למצוא משמעות ותכלית בחייך כאן.‬

709
00:43:08,837 --> 00:43:12,382
‫וזה אפשרי, אריק,‬
‫למצוא כאן חיים בעלי משמעות.‬

710
00:43:13,133 --> 00:43:18,055
‫ראיתי את זה קורה‬
‫ויש לי אמונה שלמה שתמצא את זה.‬

711
00:43:54,091 --> 00:43:55,175
‫תתעורר, מננדז.‬

712
00:43:57,928 --> 00:43:59,012
‫מה קורה?‬

713
00:43:59,012 --> 00:44:00,263
‫אתה ואחיך מועברים.‬

714
00:44:01,848 --> 00:44:02,683
‫אוקיי.‬

715
00:44:04,434 --> 00:44:05,394
‫קדימה, בוא נלך.‬

716
00:45:02,534 --> 00:45:03,493
‫אריק מננדז.‬

717
00:45:04,494 --> 00:45:05,746
‫כן?‬
‫-תיכנס.‬

718
00:45:05,746 --> 00:45:06,788
‫לאן נוסעים?‬

719
00:45:06,788 --> 00:45:09,958
‫לכלא פולסום. תרגיש בנוח. זו נסיעה ארוכה.‬

720
00:45:19,885 --> 00:45:21,845
‫אחי...‬
‫-אמרתי לך להיכנס.‬

721
00:46:49,391 --> 00:46:51,393
‫רגע, למה הרכב השני לא נוסע אחרינו?‬

722
00:46:51,393 --> 00:46:54,145
‫לאן... חשבתי שאנחנו נוסעים לפולסום.‬

723
00:46:54,145 --> 00:46:57,440
‫אתה נוסע לפולסום. אחיך הולך למקום אחר.‬

724
00:46:58,400 --> 00:46:59,317
‫לאן?‬

725
00:47:13,957 --> 00:47:16,334
‫זה מקסים.‬

726
00:47:16,334 --> 00:47:19,754
‫את יודעת שממש מתחתינו יש ספינה טרופה?‬
‫בעומק של 60 מטר?‬

727
00:47:19,754 --> 00:47:21,423
‫שם נמצאים הכרישים?‬

728
00:47:21,923 --> 00:47:24,551
‫ממש כאן.‬
‫-רגע, אנחנו דגים כרישים?‬

729
00:47:24,551 --> 00:47:26,553
‫כן. לא אמרתי לך?‬

730
00:47:26,553 --> 00:47:30,473
‫לא. אמרת שאנחנו יוצאים לדוג.‬
‫לא אמרת "לדוג כרישים".‬

731
00:47:32,851 --> 00:47:36,646
‫סיפרתי לך על הבחור מאריסטה‬
‫שפגשתי בניו יורק.‬

732
00:47:36,646 --> 00:47:38,440
‫ניסיתי לסגור איתו עסקה‬

733
00:47:38,440 --> 00:47:41,484
‫והוא אמר שהוא משוגע על דיג כרישים.‬

734
00:47:41,484 --> 00:47:44,154
‫שיקרתי לו. ואמרתי, "כן, גם אני!‬

735
00:47:44,154 --> 00:47:47,324
‫"בואו נלך לדוג כרישים‬
‫בפעם הבאה שתהיה בעיר!"‬

736
00:47:47,324 --> 00:47:49,743
‫אז אני צריך לדעת על מה אני מדבר.‬

737
00:47:50,785 --> 00:47:53,830
‫איזה מין כרישים אנחנו דגים?‬
‫-אני לא יודע.‬

738
00:47:55,957 --> 00:47:56,875
‫אין לי מושג.‬

739
00:47:56,875 --> 00:47:59,085
‫קפטן!‬

740
00:47:59,586 --> 00:48:02,631
‫כן, אדוני?‬
‫-איזה סוג של כרישים אנחנו תופסים היום?‬

741
00:48:02,631 --> 00:48:07,302
‫כרישים כחולים,‬
‫עמלצים כחולים, אולי עמלצים לבנים.‬

742
00:48:07,302 --> 00:48:08,929
‫אבל הם יהיו בעיקר צעירים.‬

743
00:48:08,929 --> 00:48:10,931
‫נהדר!‬
‫-צעירים!‬

744
00:48:10,931 --> 00:48:13,350
‫מלתעות יוריד לי את היד.‬

745
00:48:16,811 --> 00:48:18,438
‫שנאתי שיצאת לנסיעות.‬

746
00:48:19,522 --> 00:48:23,068
‫תקעת אותי עם הבנים האלה לגמרי לבד‬
‫בזמן שבילית איתה.‬

747
00:48:23,068 --> 00:48:27,364
‫קיטי קאט, תסתכלי עליי.‬
‫תסתכלי עליי, קיטי קאט. לא.‬

748
00:48:27,364 --> 00:48:28,490
‫זה נגמר.‬

749
00:48:28,490 --> 00:48:32,619
‫רדפתי אחרי הדברים הלא נכונים.‬
‫רדפתי אחרי שטויות במשך הרבה זמן.‬

750
00:48:33,161 --> 00:48:37,165
‫הדבר שהייתי הכי זקוק לו, היה איתי.‬

751
00:48:37,165 --> 00:48:38,166
‫היה לי אותך.‬

752
00:48:41,711 --> 00:48:42,671
‫ואני אוהב אותך.‬

753
00:48:46,466 --> 00:48:50,387
‫זה לא היה קל, אבל עשינו את זה. הצלחנו.‬

754
00:48:53,723 --> 00:48:56,559
‫ואת יודעת מה?‬
‫את צריכה לחזור לעיתונאות, קיטי.‬

755
00:48:57,602 --> 00:48:59,688
‫רגע, מה? לא.‬

756
00:48:59,688 --> 00:49:01,898
‫כן, אני מתכוון לזה. אני אגיד לך למה.‬

757
00:49:02,524 --> 00:49:06,403
‫כי אם אני רץ לסנאט, את תוכלי לכתוב עליי.‬

758
00:49:07,696 --> 00:49:12,158
‫כן! תדווחי איזה בעל נפלא אני.‬

759
00:49:12,158 --> 00:49:15,745
‫כן? אני מקווה שאתה לא צוחק‬
‫כי מאוד יכול להיות שאעשה זאת.‬

760
00:49:17,205 --> 00:49:20,125
‫טוב, חבר'ה! הגיע הזמן לזרוק פיתיונות למים.‬

761
00:49:21,292 --> 00:49:22,252
‫הנה זה בא.‬

762
00:49:23,044 --> 00:49:25,380
‫תנסו לטפטף את הפיתיון לתוך המים.‬

763
00:49:25,380 --> 00:49:26,339
‫אלוהים אדירים.‬

764
00:49:26,339 --> 00:49:27,549
‫אני לא מסוגלת.‬

765
00:49:30,218 --> 00:49:32,137
‫בנים, בואו אחורה!‬

766
00:49:34,347 --> 00:49:36,558
‫מה קורה איתם?‬
‫-אני לא יודע.‬

767
00:49:36,558 --> 00:49:38,810
‫מי יודע? פשוט תניחי להם לנפשם.‬

768
00:49:52,157 --> 00:49:53,783
‫לא תחטוף רגליים קרות, נכון?‬

769
00:49:55,035 --> 00:49:56,036
‫קנינו את הרובים.‬

770
00:50:01,958 --> 00:50:02,792
‫לא.‬

771
00:50:07,464 --> 00:50:08,548
‫בוא נעשה את זה.‬

772
00:50:13,887 --> 00:50:14,721
‫כן.‬

773
00:50:19,184 --> 00:50:20,769
‫בוא נעשה את זה.‬

774
00:50:33,323 --> 00:50:35,992
‫לייל ואריק מננדז דבקים בטענתם‬

775
00:50:35,992 --> 00:50:39,037
‫שהם היו קורבנות להתעללות מינית‬
‫מצד אימם ואביהם.‬

776
00:50:39,037 --> 00:50:46,127
‫הם ממשיכים לרצות מאסרי עולם‬
‫ללא אפשרות לחנינה.‬

777
00:50:56,805 --> 00:51:03,103
‫- מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז -‬

778
00:52:43,161 --> 00:52:46,122
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬