1
00:00:22,939 --> 00:00:24,816
‫תראה, עוד סניף של TCBY.‬

2
00:00:26,067 --> 00:00:27,569
‫זה מכרה זהב.‬

3
00:00:28,361 --> 00:00:31,072
‫זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות‬
‫עם "מיסטר באפלו".‬

4
00:00:31,156 --> 00:00:34,284
‫בכל מקום שיש TCBY,‬
‫צריך להיות גם מיסטר באפלו.‬

5
00:00:35,326 --> 00:00:37,454
‫כאילו, אוכל בריא, שירות ידידותי.‬

6
00:00:38,747 --> 00:00:41,416
‫יהיה לנו כסף כמו זבל.‬
‫תזכור מה שאמרתי, אריק.‬

7
00:00:41,499 --> 00:00:47,088
‫מה ש-TCBY עשו עם יוגורט, זה בדיוק‬
‫מה שמיסטר באפלו יעשה עם כנפי עוף.‬

8
00:00:54,846 --> 00:00:56,598
‫אתה מוכן לשים את KIIS-FM?‬

9
00:00:56,681 --> 00:00:57,640
‫בבקשה!‬
‫-לייל.‬

10
00:00:58,433 --> 00:00:59,309
‫פאק!‬

11
00:00:59,392 --> 00:01:00,477
‫פשוט תירגע.‬

12
00:01:00,560 --> 00:01:02,812
‫מחרפן אותי שאני צריך להגיד לו בכל פעם!‬

13
00:01:04,272 --> 00:01:05,940
‫תודה! תודה.‬

14
00:01:12,322 --> 00:01:13,823
‫אני מת על הלהקה הזאת.‬

15
00:01:13,907 --> 00:01:17,702
‫אמרתי לג'יימי שכשהם יופיעו בפורום,‬
‫אנחנו נהיה שם.‬

16
00:01:19,704 --> 00:01:24,918
‫מוזיקה זה עניין נוסף. לקוח של מיסטר באפלו‬
‫בא לאכול כנפיים ולהירגע, נכון?‬

17
00:01:25,960 --> 00:01:27,587
‫למוזיקה יהיה חלק חשוב בזה.‬

18
00:01:27,670 --> 00:01:29,130
‫אלה הנעליים של אבא?‬

19
00:01:30,131 --> 00:01:31,800
‫אתה נועל את הנעליים שלו?‬

20
00:01:32,759 --> 00:01:35,929
‫כן, אנחנו ניכנס עכשיו לנעליו, נכון?‬

21
00:01:36,513 --> 00:01:40,475
‫חשבתי, "יש דרך טובה יותר…?"‬
‫בעצם, אלה אלדן 560, אז הן צרות.‬

22
00:01:40,558 --> 00:01:42,560
‫אני צריך לקנות כאלה במידה 43.‬

23
00:01:49,317 --> 00:01:50,151
‫תפסיק עם זה.‬

24
00:01:51,152 --> 00:01:52,362
‫אריק.‬

25
00:01:52,445 --> 00:01:55,281
‫אריק, תקשיב לי. אתה לא עושה את זה עכשיו.‬

26
00:01:55,365 --> 00:01:56,449
‫אני מצטער.‬

27
00:01:56,533 --> 00:01:58,993
‫תיקח את עצמך בידיים ואל תתנהג כמו נקבה.‬

28
00:01:59,077 --> 00:02:01,704
‫היי, זה בסדר.‬

29
00:02:02,288 --> 00:02:03,248
‫היי.‬

30
00:02:04,249 --> 00:02:07,001
‫אני אוהב אותך.‬

31
00:02:07,502 --> 00:02:09,003
‫אני אוהב אותך.‬
‫-אתה בסדר.‬

32
00:02:09,921 --> 00:02:11,422
‫זה תלוי בנו עכשיו, נכון?‬

33
00:02:12,048 --> 00:02:15,718
‫והם בטח היו גאים בנו.‬

34
00:02:15,802 --> 00:02:18,138
‫מה אמרת אתמול? מה אמרת לי?‬

35
00:02:19,097 --> 00:02:20,014
‫תגיד לי.‬

36
00:02:21,141 --> 00:02:23,726
‫שאני חושב שהם בטח היו גאים בנו.‬

37
00:02:25,145 --> 00:02:25,979
‫אריק,‬

38
00:02:26,813 --> 00:02:29,107
‫אני יודע שהם היו גאים בנו.‬

39
00:02:40,118 --> 00:02:41,411
‫היי, זה כאן.‬

40
00:02:42,245 --> 00:02:43,121
‫אידיוט.‬

41
00:02:43,621 --> 00:02:46,749
‫היי! עצור את המכונית!‬

42
00:02:46,833 --> 00:02:50,336
‫אני אמור להוריד אותכם מאחור.‬
‫-לא! תוריד אותנו בחזית.‬

43
00:02:50,420 --> 00:02:53,089
‫אבל יש שם התקהלות.‬
‫-אז פאקינג תדרוס אותם.‬

44
00:03:05,435 --> 00:03:07,937
‫לעזאזל, הם היו אמורים להגיע לרציף הטעינה.‬

45
00:03:09,606 --> 00:03:12,942
‫אריק! המאפיה הרגה את ההורים שלכם?‬

46
00:03:13,026 --> 00:03:13,943
‫מה?‬

47
00:03:14,694 --> 00:03:15,528
‫לא, אני לייל.‬

48
00:03:15,612 --> 00:03:18,615
‫לא יודע. זה בהחלט נראה ככה,‬
‫אבל זה מה שצריך לברר.‬

49
00:03:18,698 --> 00:03:20,825
‫אתה מפחד שהמאפיה תנסה לפגוע בך?‬

50
00:03:20,909 --> 00:03:22,660
‫כן. איפה המצלמה שלך?‬

51
00:03:23,578 --> 00:03:25,997
‫מאפיה, אחרי מה שעברנו, נראה אתכם מנסים.‬

52
00:03:26,080 --> 00:03:27,874
‫זה איום?‬
‫-אוקיי, בואו.‬

53
00:03:28,666 --> 00:03:30,001
‫אתם מטרות, אוקיי?‬

54
00:03:30,084 --> 00:03:33,338
‫נסדר לכם אבטחה מסביב לשעון, אוקיי?‬

55
00:03:38,426 --> 00:03:39,260
‫פיטר.‬

56
00:03:39,928 --> 00:03:42,263
‫יש משהו שאני צריך שתעשה כמו שצריך היום.‬

57
00:04:09,123 --> 00:04:11,125
‫אתה בטוח שהוא יצליח לעשות את זה?‬

58
00:04:12,043 --> 00:04:13,586
‫אל תדאגי. הוא שחקן נהדר.‬

59
00:04:14,170 --> 00:04:16,297
‫הוא עשה פעם מונולוג של שייקספיר.‬

60
00:04:23,054 --> 00:04:25,181
‫חשבתי להתחיל בסיפור שאני רוצה לחלוק.‬

61
00:04:29,352 --> 00:04:33,314
‫כשלייל ואני היינו קטנים,‬
‫היה חלון גדול בחזית הבית.‬

62
00:04:33,398 --> 00:04:35,900
‫ציפורים תמיד היו עפות,‬

63
00:04:36,442 --> 00:04:39,237
‫מתנגשות בחלון, נופלות ונפצעות.‬

64
00:04:40,530 --> 00:04:43,700
‫ואמא שלי הייתה אוספת את הציפורים ו…‬

65
00:04:44,617 --> 00:04:47,578
‫מכניסה אותן הביתה ומטפלת בהן,‬

66
00:04:47,662 --> 00:04:48,746
‫עוזרת להן להחלים,‬

67
00:04:49,998 --> 00:04:52,083
‫ואז משחררת אותן לחופשי,‬

68
00:04:52,959 --> 00:04:54,294
‫ורואה אותן עפות לדרכן.‬

69
00:04:56,879 --> 00:04:59,007
‫זה אחד הזיכרונות האהובים עליי מאימי.‬

70
00:05:01,092 --> 00:05:03,136
‫איך שהיא דאגה לציפורים.‬

71
00:05:09,517 --> 00:05:11,436
‫אני מניח שמה שהייתי אומר להם זה,‬

72
00:05:12,562 --> 00:05:13,604
‫"אולי יום אחד,‬

73
00:05:14,731 --> 00:05:17,734
‫"כשאראה אתכם בגן עדן,‬

74
00:05:17,817 --> 00:05:20,445
‫"נוכל לחבוט ביחד כמה כדורים מצד לצד."‬

75
00:05:22,405 --> 00:05:23,323
‫תודה.‬

76
00:05:29,329 --> 00:05:30,538
‫הילדים המסכנים האלה.‬

77
00:05:31,080 --> 00:05:34,459
‫ללייל חשוב מאוד שלא נפשל עם השיר הזה.‬

78
00:05:35,543 --> 00:05:37,170
‫- גילדת הבמאים של אמריקה -‬

79
00:05:45,553 --> 00:05:46,554
‫סמל.‬

80
00:05:48,139 --> 00:05:49,098
‫אגדה.‬

81
00:05:50,808 --> 00:05:52,560
‫מנהיג בתעשייה.‬

82
00:05:54,187 --> 00:05:56,230
‫בעל. מאמן טניס.‬

83
00:05:56,314 --> 00:06:00,443
‫רוב הגברים יכולים רק לחלום להיות אחד מאלה,‬
‫אבל חוזה מננדז היה כולם.‬

84
00:06:02,320 --> 00:06:03,571
‫והוא גם היה אבא שלנו.‬

85
00:06:08,409 --> 00:06:11,037
‫כל מי שהכיר את אבא שלי, יגיד לכם ש…‬

86
00:06:12,163 --> 00:06:13,039
‫הוא היה קשוח.‬

87
00:06:14,624 --> 00:06:19,629
‫תשאלו שופט קו שפספס כדור חוץ‬
‫באחת מתחרויות הטניס שלי או של אריק.‬

88
00:06:26,219 --> 00:06:29,514
‫אבא, אם אתה מקשיב, ואני יודע שאתה מקשיב,‬

89
00:06:30,807 --> 00:06:34,060
‫אתה יכול להיות סמוך ובטוח‬
‫שאני מוכן לעטות את גלימתך,‬

90
00:06:34,811 --> 00:06:36,521
‫ולהיות הסלע של המשפחה הזאת.‬

91
00:06:37,522 --> 00:06:38,356
‫ו…‬

92
00:06:39,399 --> 00:06:40,316
‫אמא…‬

93
00:06:40,900 --> 00:06:41,943
‫מה אוכל לומר?‬

94
00:06:43,736 --> 00:06:45,279
‫אם אבא היה היסודות שלנו,‬

95
00:06:45,363 --> 00:06:49,033
‫אמא, את היית הטפט והריהוט היפהפה.‬

96
00:06:50,827 --> 00:06:54,747
‫אני יודע שזה לא תמיד היה קל‬
‫לגדל שני בנים משולחי רסן, אבל…‬

97
00:06:55,873 --> 00:06:57,959
‫את הפכת כל בית שגרנו בו לקן.‬

98
00:06:59,961 --> 00:07:02,588
‫אז, אמא, את מילותיי האחרונות אלייך,‬

99
00:07:02,672 --> 00:07:06,300
‫אשאיר בידי שני משוררים‬
‫שעושים זאת בכישרון הרבה יותר גדול ממני.‬

100
00:07:07,218 --> 00:07:10,304
‫במילים שלהם, "ילדה, אני אתגעגע אלייך".‬

101
00:07:13,808 --> 00:07:16,894
‫"ידעתי מההתחלה‬
‫שתשברי את ליבי‬

102
00:07:17,395 --> 00:07:20,064
‫"אבל עדיין נאלצתי‬
‫לשחק את התפקיד הכואב הזה‬

103
00:07:20,648 --> 00:07:23,818
‫"כרכת אותי‬
‫סביב אצבעך הקטנטנה‬

104
00:07:23,901 --> 00:07:25,236
‫"עם חיוכך הקסום‬

105
00:07:25,778 --> 00:07:29,490
‫"החזקת אותי תלוי‬
‫על צלב של אוהבים זמן רב‬

106
00:07:30,074 --> 00:07:31,701
‫"הטלת עליי את כישופך‬

107
00:07:32,285 --> 00:07:33,661
‫"עצרת את נשימתי‬

108
00:07:33,744 --> 00:07:37,540
‫"אבל לא יכולתי לעשות דבר‬
‫כדי לגרום לך להישאר‬

109
00:07:38,040 --> 00:07:39,542
‫"אני אתגעגע אלייך‬

110
00:07:39,625 --> 00:07:41,836
‫"כל האהבה שאני מרגיש כלפייך‬

111
00:07:42,712 --> 00:07:46,257
‫"שום דבר לא יצליח לשכנע אותי‬
‫לשנות את דעתי‬

112
00:07:46,966 --> 00:07:49,051
‫"ילדה‬

113
00:07:49,135 --> 00:07:51,304
‫"אני אתגעגע אלייך, מותק‬

114
00:07:52,138 --> 00:07:54,557
‫"למרות כל האהבה שאני מרגיש כלפייך‬

115
00:07:55,224 --> 00:07:57,852
‫"לא הצלחתי לשכנע אותך‬
‫לשנות את דעתך‬

116
00:07:57,935 --> 00:08:01,105
‫"את עוזבת‬

117
00:08:04,817 --> 00:08:07,862
‫"עכשיו אני יושב כאן, מבזבז את זמני‬

118
00:08:08,404 --> 00:08:13,618
‫"אני פשוט לא יודע מה עליי לעשות‬

119
00:08:15,953 --> 00:08:22,418
‫"זו טרגדיה בשבילי‬
‫לראות שהחלום נגמר‬

120
00:08:22,960 --> 00:08:26,547
‫"ולעולם לא אשכח את היום שבו נפגשנו‬

121
00:08:27,048 --> 00:08:30,426
‫"ילדה, אני אתגעגע אלייך"‬

122
00:08:31,844 --> 00:08:38,768
‫- מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז -‬

123
00:08:52,573 --> 00:08:53,533
‫אני יודעת, נכון?‬

124
00:09:01,040 --> 00:09:05,545
‫חלפו יותר מחודשיים‬
‫מאז מעשי הרצח האכזריים של חוזה וקיטי מננדז‬

125
00:09:05,628 --> 00:09:07,296
‫בביתם בבוורלי הילס.‬

126
00:09:08,589 --> 00:09:13,386
‫אבל עד כה, לא נראה שהמשטרה‬
‫מצליחה לעלות על עקבות רוצחיהם.‬

127
00:09:16,138 --> 00:09:19,308
‫קדימה, חתיכת נקבה! אל תפסיק.‬

128
00:09:20,226 --> 00:09:24,146
‫בדיווחים ראשוניים, הועלתה ההשערה‬
‫שאולי מדובר בחיסול של המאפיה‬

129
00:09:24,230 --> 00:09:27,024
‫שעשוי להיות קשור לעסקיו של חוזה מננדז‬

130
00:09:27,108 --> 00:09:31,195
‫בתעשיית הווידאו הביתי,‬
‫כמנהל בכיר בחברת לייב אנטרטיינמנט.‬

131
00:09:34,156 --> 00:09:37,159
‫אך הבלש לס זולר ממשטרת בוורלי הילס‬

132
00:09:37,243 --> 00:09:41,289
‫אמר לאחרונה לעיתונאים‬
‫שהמשטרה עדיין חוקרת כל זווית אפשרית.‬

133
00:09:42,373 --> 00:09:44,333
‫אני לא יכול למסור יותר מדי פרטים,‬

134
00:09:44,417 --> 00:09:48,546
‫אבל אני יכול לומר‬
‫שהחקירה עדיין מתנהלת במלוא המרץ,‬

135
00:09:48,629 --> 00:09:50,464
‫ושבחורינו לא ינוחו ולא ישקטו‬

136
00:09:50,548 --> 00:09:54,385
‫עד שמי שביצע את מעשי הרצח‬
‫הבלתי נתפסים והנתעבים האלה‬

137
00:09:54,468 --> 00:09:57,763
‫יהיה מאחורי סוגר ובריח‬
‫ויהיה צפוי לגזר דין מוות.‬

138
00:10:48,064 --> 00:10:49,190
‫מה זה?‬

139
00:10:57,323 --> 00:10:58,324
‫לא!‬

140
00:11:17,259 --> 00:11:19,261
‫את מאמינה שהיא באמת אמרה‬

141
00:11:19,345 --> 00:11:23,516
‫שהיא בחרה את השמלות האלה‬
‫כי היא חשבה שנוכל ללבוש אותן שוב?‬

142
00:11:23,599 --> 00:11:25,267
‫לא אכפת לי ללבוש אותה שוב.‬

143
00:11:25,351 --> 00:11:28,854
‫כשהגיהינום יקפא ואני אוזמן‬
‫למסיבת ההחלקה על הקרח.‬

144
00:11:30,606 --> 00:11:34,318
{\an8}‫- כוח בלתי מוגבל‬
‫אנתוני רובינס -‬

145
00:11:37,488 --> 00:11:38,823
‫ד"ר אוזיאל מדבר.‬

146
00:11:38,906 --> 00:11:41,450
‫ד"ר אוזיאל, זה אריק מננדז.‬

147
00:11:44,453 --> 00:11:45,413
‫אריק?‬

148
00:11:45,496 --> 00:11:47,540
‫אני יודע שזה ממש בהתראה קצרה,‬

149
00:11:47,623 --> 00:11:50,501
‫אבל יש אפשרות כלשהי שנוכל להיפגש היום?‬

150
00:11:50,584 --> 00:11:51,794
‫זה חשוב.‬

151
00:11:54,088 --> 00:11:57,216
‫נראה שאני פנוי בשעה שתיים, אם זה מתאים לך.‬

152
00:11:57,299 --> 00:11:59,218
‫לא, אני…‬

153
00:12:00,302 --> 00:12:02,096
‫אני רוצה שתיפגש איתי אחרון.‬

154
00:12:02,179 --> 00:12:04,807
‫אני לא רוצה‬
‫שמישהו מהמטופלים שלך יראה אותי.‬

155
00:12:06,225 --> 00:12:07,685
‫בבקשה? ד"ר אוזיאל?‬

156
00:12:08,978 --> 00:12:12,773
‫כן. מה לגבי השעה ארבע?‬
‫נוכל לדבר כמה זמן שתצטרך.‬

157
00:12:13,357 --> 00:12:15,401
‫אוקיי. בארבע. נשמע טוב.‬

158
00:12:15,484 --> 00:12:17,236
‫אוקיי. נתראה.‬

159
00:12:27,580 --> 00:12:29,665
‫לעזאזל. ראית את זה, ג'יימי?‬

160
00:12:29,749 --> 00:12:32,960
‫הוא קפץ כמו ילדה קטנה. זה היה קורע.‬

161
00:12:33,043 --> 00:12:34,462
‫אל תהיה גועלי, לייל.‬

162
00:12:34,545 --> 00:12:35,963
‫היי, אריק.‬
‫-היי, ג'יימי.‬

163
00:12:36,046 --> 00:12:39,467
‫הולך לאנשהו?‬
‫-כן, יש לי כמה סידורים.‬

164
00:12:40,176 --> 00:12:44,263
‫בסדר. תחזור מהר. ג'יימי ואני‬
‫קנינו מלא ממתקים לליל כל הקדושים.‬

165
00:12:44,346 --> 00:12:46,223
‫לא את הזולים. קנינו את הטובים!‬

166
00:12:46,307 --> 00:12:48,601
‫אתה יודע שאני מת על החג הזה!‬
‫-כן.‬

167
00:12:48,684 --> 00:12:50,394
‫יש לשמור על המסורת המשפחתית.‬

168
00:12:52,062 --> 00:12:53,230
‫אריק!‬

169
00:12:53,314 --> 00:12:55,316
‫תיכנס, בבקשה. שב.‬

170
00:12:56,901 --> 00:13:00,237
‫אתה נראה מדהים.‬
‫אני ממש שמח לראות אותך, בחור צעיר.‬

171
00:13:14,877 --> 00:13:16,170
‫אריק, תיכנס.‬

172
00:13:26,305 --> 00:13:28,891
‫אני ממש שמח שהתקשרת.‬
‫-כן, גם אני.‬

173
00:13:29,517 --> 00:13:33,479
‫אז אתה מרגיש…‬

174
00:13:34,647 --> 00:13:35,481
‫מה?‬

175
00:13:36,774 --> 00:13:38,484
‫כן, פשוט הייתי קצת…‬

176
00:13:40,402 --> 00:13:41,403
‫אובדני.‬

177
00:13:42,863 --> 00:13:43,697
‫אוקיי.‬

178
00:13:46,242 --> 00:13:47,868
‫אריק, למה שלא תשב?‬

179
00:13:59,463 --> 00:14:01,924
‫מה שאני אומר כאן, כאילו…‬

180
00:14:03,092 --> 00:14:05,845
‫אף אחד לא מקשיב, נכון?‬

181
00:14:05,928 --> 00:14:08,597
‫כאילו, אתה לא מקליט את זה?‬
‫-לא.‬

182
00:14:09,139 --> 00:14:11,225
‫ואתה לא יכול לספר מה שאני אומר לך?‬

183
00:14:11,851 --> 00:14:12,685
‫טוב,‬

184
00:14:13,561 --> 00:14:15,229
‫כשבאת אליי בעבר‬

185
00:14:15,938 --> 00:14:19,567
‫בעניין ההרשעה בפריצה,‬
‫הדבר המטופש שכבר מזמן התגברת עליו,‬

186
00:14:19,650 --> 00:14:24,154
‫בית המשפט החליט‬
‫שעליי לספר להורים שלך על מה דיברנו.‬

187
00:14:24,238 --> 00:14:25,823
‫אבל עכשיו, מן הסתם…‬

188
00:14:27,074 --> 00:14:28,158
‫כלומר, הם…‬

189
00:14:28,242 --> 00:14:30,870
‫אתה חושב שאנחנו יכולים לצאת לטיול אולי?‬

190
00:14:32,997 --> 00:14:35,958
‫כן, פשוט היו לי סיוטים,‬

191
00:14:36,041 --> 00:14:39,420
‫כל לילה, על אמא ואבא שלי.‬

192
00:14:39,503 --> 00:14:41,964
‫ובסיוטים האלה, הם נהרגים?‬

193
00:14:42,798 --> 00:14:44,383
‫כן, בדרך כלל.‬

194
00:14:45,009 --> 00:14:49,930
‫זה כאילו שבחלום,‬
‫אני נמצא שם, ואני חי את זה מחדש.‬

195
00:14:50,639 --> 00:14:53,183
‫אבל זה כאילו בהילוך איטי.‬

196
00:14:53,767 --> 00:14:55,811
‫ואני עומד שם,‬

197
00:14:56,395 --> 00:14:59,857
‫ואמא שלי חוטפת כדור בבטן, ואז ברגל‬

198
00:14:59,940 --> 00:15:02,151
‫כי הברך שלה ממש התפוצצה.‬

199
00:15:02,943 --> 00:15:04,528
‫נכון?‬
‫-כן.‬

200
00:15:05,154 --> 00:15:09,325
‫וממשיכים לירות בה שוב ושוב,‬
‫אבל היא לא מתה.‬

201
00:15:09,408 --> 00:15:14,204
‫והפרצוף של אבא שלי מתפוצץ,‬
‫כאילו, שוב ושוב ושוב.‬

202
00:15:14,288 --> 00:15:17,541
‫והפנים שלו פשוט נעלמים, ויש עשן בכל מקום.‬

203
00:15:17,625 --> 00:15:20,794
‫אתה חולם את החלום הזה בכל לילה?‬
‫-כן, פחות או יותר.‬

204
00:15:21,545 --> 00:15:23,422
‫זה "מותחן".‬

205
00:15:24,256 --> 00:15:26,967
‫הילד לבוש כמו מייקל ג'קסון ב"מותחן".‬

206
00:15:28,969 --> 00:15:30,930
‫למה אתה רוצה להתאבד, אריק?‬

207
00:15:31,430 --> 00:15:33,057
‫כלומר, מה זה יפתור?‬

208
00:15:46,695 --> 00:15:48,989
‫תעלול או ממתק!‬
‫-יאללה. בואו כבר.‬

209
00:15:49,073 --> 00:15:50,032
‫מעולה!‬

210
00:15:50,658 --> 00:15:52,618
‫תעלול או ממתק.‬
‫-בבקשה.‬

211
00:15:53,702 --> 00:15:54,662
‫אלוהים.‬

212
00:15:54,745 --> 00:15:56,872
‫הפלת את החרב שלך.‬
‫-תודה.‬

213
00:15:56,956 --> 00:15:59,959
‫בבקשה.‬
‫-תודה. ליל כל הקדושים שמח!‬

214
00:16:00,042 --> 00:16:02,628
‫בבקשה.‬
‫-למה התחפשת?‬

215
00:16:03,420 --> 00:16:04,546
‫מה?‬

216
00:16:04,630 --> 00:16:06,090
‫אני טום קרוז!‬

217
00:16:06,173 --> 00:16:07,508
‫מ"קוקטייל".‬

218
00:16:08,384 --> 00:16:09,802
‫ברור כאילו. זה איקוני.‬

219
00:16:10,427 --> 00:16:12,846
‫היי, זה הבית שבו ההורים האלה…‬

220
00:16:14,014 --> 00:16:14,890
‫מה איתם?‬

221
00:16:15,474 --> 00:16:16,392
‫ירו בהם?‬

222
00:16:18,811 --> 00:16:20,562
‫למה שלא תיכנס פנימה ותראה?‬

223
00:16:21,397 --> 00:16:23,524
‫מה דעתך להתחפף מהחצר שלי‬

224
00:16:23,607 --> 00:16:29,738
‫לפני שאדחוף את חטיף הסניקרס הזה‬
‫עמוק לתוך התחת שלך, קאובוי?‬

225
00:16:39,373 --> 00:16:42,292
‫אבא שלי היה אדם נהדר.‬

226
00:16:42,376 --> 00:16:44,128
‫הרבה אנשים לא ידעו את זה.‬

227
00:16:44,878 --> 00:16:47,172
‫הוא התחיל לעבוד בהרץ,‬

228
00:16:47,256 --> 00:16:49,675
‫ואז הוא עבר לעסקי הקולנוע.‬

229
00:16:49,758 --> 00:16:52,219
‫הוא טיפל בכספים, בעניינים שמאחורי הקלעים,‬

230
00:16:52,302 --> 00:16:57,057
‫אבל הייתה לו השפעה גדולה‬
‫כמו לספילברג או לסקורסזה.‬

231
00:16:57,141 --> 00:16:58,058
‫בטח, כן.‬

232
00:16:58,142 --> 00:17:01,103
‫אז חשבתי שאולי כדאי שאכתוב עליו ספר,‬

233
00:17:01,186 --> 00:17:04,148
‫רק בגלל… אתה יודע, היו לו הרבה שאיפות,‬

234
00:17:04,231 --> 00:17:06,567
‫והוא רצה להיות סנטור. ידעת את זה?‬

235
00:17:07,151 --> 00:17:10,821
‫הוא רצה להיות הסנטור הקובני-אמריקאי‬
‫הראשון בפלורידה.‬

236
00:17:11,530 --> 00:17:13,824
‫לשם כך היה עליו לעבור לפלורידה, לא?‬

237
00:17:13,907 --> 00:17:17,911
‫כן. הוא התכוון להעביר אותנו לשם.‬
‫עמדנו להיות כמו משפחת קנדי.‬

238
00:17:17,995 --> 00:17:20,039
‫אתה מבין, כל זה יהיה בספר.‬

239
00:17:22,583 --> 00:17:23,876
‫הוא גם חשב ש…‬

240
00:17:25,002 --> 00:17:25,836
‫לייל ואני…‬

241
00:17:27,046 --> 00:17:30,340
‫שנוכל להיות נשיאים יום אחד.‬

242
00:17:30,966 --> 00:17:32,134
‫ולכן הוא היה כל כך‬

243
00:17:33,218 --> 00:17:34,887
‫קפדן איתנו, פשוט…‬

244
00:17:37,765 --> 00:17:39,516
‫כל הזמן, הוא היה…‬

245
00:17:40,684 --> 00:17:41,518
‫פשוט…‬

246
00:17:44,188 --> 00:17:45,022
‫ממש…‬

247
00:17:55,532 --> 00:17:56,575
‫מה קורה, אריק?‬

248
00:17:59,453 --> 00:18:00,454
‫אז…‬

249
00:18:03,499 --> 00:18:05,167
‫אנחנו עשינו את זה, אחי ואני.‬

250
00:18:10,798 --> 00:18:11,715
‫אתם יריתם בהם?‬

251
00:18:16,053 --> 00:18:16,929
‫כן.‬

252
00:18:20,390 --> 00:18:21,391
‫אוקיי…‬

253
00:18:23,185 --> 00:18:26,939
‫מה דעתך? אולי כדאי‬
‫שנחזור למשרד ונדבר על זה?‬

254
00:18:27,022 --> 00:18:29,983
‫אוקיי.‬

255
00:18:34,113 --> 00:18:35,322
‫אתה מרגיש יותר טוב‬

256
00:18:36,573 --> 00:18:37,950
‫אחרי שסיפרת לי את זה?‬

257
00:18:38,951 --> 00:18:39,952
‫קצת.‬
‫-אוקיי.‬

258
00:18:42,788 --> 00:18:43,622
‫אריק,‬

259
00:18:44,706 --> 00:18:47,918
‫אני צריך שתספר לי בדיוק מה קרה,‬
‫אם אתה יכול.‬

260
00:18:48,836 --> 00:18:51,380
‫בסדר, אבל אתה לא מקליט את זה.‬

261
00:18:51,463 --> 00:18:52,923
‫אני לא מקליט את זה.‬

262
00:18:53,799 --> 00:18:55,551
‫אבל למה אתה צריך לדעת?‬

263
00:18:57,386 --> 00:18:59,888
‫אני רק צריך לדבר על הרגשות שלי.‬
‫-כן.‬

264
00:18:59,972 --> 00:19:03,976
‫והדרך הטובה ביותר לעשות זאת‬
‫היא אם תספר לי מה קרה.‬

265
00:19:07,938 --> 00:19:10,566
‫נראה לי שהתוכנית נולדה‬

266
00:19:10,649 --> 00:19:14,444
‫כשצפיתי בסרט הזה,‬
‫"מועדון המיליארדרים הצעירים".‬

267
00:19:15,070 --> 00:19:17,281
‫הוא פחד, ממש פחד.‬

268
00:19:17,364 --> 00:19:20,784
‫זה על ילדים שיש להם הורים עשירים,‬
‫והם הורגים אותם.‬

269
00:19:20,868 --> 00:19:23,537
‫הילדים הורגים אותם.‬
‫וזה גרם לי להתחיל לחשוב‬

270
00:19:23,620 --> 00:19:28,709
‫כי זה נראה בדיוק כמו החיים שלנו.‬
‫החיים של לייל ושלי.‬

271
00:19:28,792 --> 00:19:30,043
‫פרנק ירה לו בראש.‬

272
00:19:30,127 --> 00:19:31,920
‫לייל, תראה את זה.‬

273
00:19:32,921 --> 00:19:36,592
‫הדם התחיל לזרום, אז עטפנו אותו מהר בשמיכה‬

274
00:19:36,675 --> 00:19:38,135
‫ולקחנו אותו למכונית.‬

275
00:19:38,218 --> 00:19:42,389
‫אז התחלנו סתם לדבר על זה.‬

276
00:19:42,472 --> 00:19:43,807
‫איך זה יהיה‬

277
00:19:43,891 --> 00:19:48,478
‫אם הכוח השלילי והשתלטני הזה‬
‫ייעלם מהחיים שלנו.‬

278
00:19:49,938 --> 00:19:51,481
‫מהר מאוד עשינו תוכנית.‬

279
00:19:51,565 --> 00:19:55,235
‫אני רציתי לעשות את זה בקרוב,‬
‫לפני שנאבד את האומץ.‬

280
00:19:55,319 --> 00:19:58,655
‫אבל לייל רצה לקחת את הזמן,‬
‫ולתכנן את זה כמו שצריך.‬

281
00:19:59,156 --> 00:20:02,534
‫בסוף הסכמנו שנעשה את זה‬
‫כשבוע לאחר מכן, ביום ראשון.‬

282
00:20:02,618 --> 00:20:06,330
‫ולמה ביום ראשון?‬
‫-העוזרת לא עבדה בסופי שבוע.‬

283
00:20:08,916 --> 00:20:10,083
‫וואו, זה הכול?‬

284
00:20:11,835 --> 00:20:15,756
‫פשוט צפית בסרט,‬
‫והחלטת להרוג את ההורים שלך, אריק.‬

285
00:20:18,258 --> 00:20:19,343
‫למה?‬

286
00:20:20,969 --> 00:20:21,845
‫מה למה?‬

287
00:20:24,056 --> 00:20:26,934
‫למה עשינו את זה?‬
‫-כן, אריק.‬

288
00:20:28,227 --> 00:20:31,605
‫רצח אב הוא צעד ממש קיצוני.‬

289
00:20:32,189 --> 00:20:33,232
‫"רצח אב"?‬

290
00:20:34,316 --> 00:20:35,609
‫זה המונח לרצח הורים.‬

291
00:20:38,570 --> 00:20:41,782
‫וכמובן, אריק, זה לא חסר תקדים.‬

292
00:20:42,699 --> 00:20:43,700
‫דברים כאלה קורים.‬

293
00:20:44,201 --> 00:20:47,162
‫באחד מכל ארבעה מקרי רצח, מעורב בן משפחה.‬

294
00:20:47,246 --> 00:20:48,163
‫באמת?‬

295
00:20:48,664 --> 00:20:50,749
‫וואו. אוקיי.‬

296
00:20:50,832 --> 00:20:52,834
‫הנסיבות במקרים האלה שונות,‬

297
00:20:53,961 --> 00:20:58,298
‫אבל ברובם, יש רקע של הטרדה.‬

298
00:20:58,382 --> 00:21:00,425
‫כן, טוב, הם היו ממש מטרידים.‬

299
00:21:01,176 --> 00:21:02,511
‫לא, אני מתכוון‬

300
00:21:04,012 --> 00:21:05,180
‫שיש התעללות.‬

301
00:21:06,807 --> 00:21:09,685
‫יש מחלוקות על כסף.‬

302
00:21:12,145 --> 00:21:16,316
‫אבא שלך היה אדם מאוד שתלטן.‬
‫אתה ואני דיברנו על זה.‬

303
00:21:19,695 --> 00:21:23,323
‫אריק, אתה צפית בסרט,‬
‫והחלטת להרוג את ההורים שלך.‬

304
00:21:23,407 --> 00:21:26,994
‫רוב האנשים לא עושים את זה.‬

305
00:21:29,246 --> 00:21:30,080
‫כן.‬

306
00:21:33,292 --> 00:21:35,002
‫טוב, הם לא מכירים את אבא שלי.‬

307
00:21:44,303 --> 00:21:46,680
‫משחקון. או'קונל מוביל חמש-אחת.‬

308
00:21:46,763 --> 00:21:50,851
‫מה זה היה, לעזאזל?‬
‫מה לעזאזל אתה עושה, אריק?‬

309
00:21:51,435 --> 00:21:53,312
‫אלוהים! חתיכת חרא!‬

310
00:21:53,937 --> 00:21:56,481
‫על מה עבדנו?‬

311
00:21:56,565 --> 00:21:58,358
‫אלוהים!‬
‫-מר מננדז!‬

312
00:21:58,442 --> 00:22:00,110
‫לא! אל תיגע בי!‬

313
00:22:00,193 --> 00:22:03,739
‫עשרים וחמישה אלף דולר!‬
‫עוף לי מהעיניים. אתה מפוטר.‬

314
00:22:03,822 --> 00:22:06,074
‫תפסיק. אתה מוכן פשוט ללכת…‬
‫-אריק!‬

315
00:22:06,950 --> 00:22:08,827
‫תשמור על העמדה המזוינת!‬

316
00:22:11,330 --> 00:22:12,497
‫אביך…‬

317
00:22:13,832 --> 00:22:15,584
‫התעלל בכם פיזית, אריק?‬

318
00:22:21,173 --> 00:22:22,174
‫וושינגטון.‬

319
00:22:23,300 --> 00:22:24,301
‫אולימפיה.‬

320
00:22:27,512 --> 00:22:29,765
‫דקוטה הדרומית.‬

321
00:22:30,474 --> 00:22:32,768
‫"לא… אני מוותר."‬

322
00:22:32,851 --> 00:22:33,852
‫דקוטה הדרומית!‬

323
00:22:36,480 --> 00:22:37,731
‫פאק!‬

324
00:22:38,273 --> 00:22:39,566
‫מותק. תירגע!‬

325
00:22:39,649 --> 00:22:42,694
‫אידיוט מטומטם. זו אוניברסיטת פייר!‬

326
00:22:43,445 --> 00:22:44,446
‫פייר!‬

327
00:22:45,739 --> 00:22:48,450
‫אני לא מאמין שאתה הולך לפרינסטון.‬
‫אני לא מאמין.‬

328
00:22:48,533 --> 00:22:50,660
‫אני לא מאמין שאתה הולך לפרינסטון.‬

329
00:22:57,000 --> 00:22:58,752
‫לא. לא ממש.‬

330
00:22:59,294 --> 00:23:02,464
‫זו הייתה ההזדמנות האחרונה שלך.‬
‫שמעת אותי? מה אמרתי לך?‬

331
00:23:02,547 --> 00:23:05,050
‫שיחקת כמו נקבה עלובה!‬
‫-תפסיק.‬

332
00:23:05,133 --> 00:23:06,802
‫זו היה שיפוט מוטעה.‬
‫-מוטעה?‬

333
00:23:06,885 --> 00:23:09,262
‫הכדור היה בחוץ!‬
‫-מוטעה בתחת שלי! תיכנס!‬

334
00:23:09,346 --> 00:23:10,263
‫סגור את הדלת.‬

335
00:23:12,015 --> 00:23:12,849
‫פשוט…‬

336
00:23:14,309 --> 00:23:16,728
‫מאוד… שתלטן.‬

337
00:23:17,646 --> 00:23:18,647
‫אוקיי.‬

338
00:23:22,442 --> 00:23:24,111
‫אז למה הרגתם את אמא שלכם?‬

339
00:23:30,659 --> 00:23:33,161
‫היא הייתה מכורה לאבא שלנו.‬

340
00:23:35,497 --> 00:23:36,540
‫הוא ניהל רומן.‬

341
00:23:37,833 --> 00:23:39,459
‫והיא התחילה לשתות ממש הרבה,‬

342
00:23:40,293 --> 00:23:41,253
‫ולקחת כדורים.‬

343
00:23:42,462 --> 00:23:45,048
‫היא הייתה אובדנית.‬

344
00:23:47,134 --> 00:23:50,762
‫אז חשבנו שזה סימן שהחיים שלה חסרי ערך.‬

345
00:23:50,846 --> 00:23:52,681
‫ושאנחנו, בערך…‬

346
00:23:55,308 --> 00:23:56,518
‫נגאל אותה מייסוריה.‬

347
00:23:59,020 --> 00:24:01,606
‫היה איזה מקרה.‬

348
00:24:04,317 --> 00:24:08,196
‫לייל היה בבית.‬
‫הוא סולק מפרינסטון בגלל גניבה ספרותית.‬

349
00:24:08,280 --> 00:24:10,073
‫חתיכת חרא מתועב!‬
‫-אוקיי!‬

350
00:24:10,157 --> 00:24:13,034
‫חתיכת מתרומם!‬
‫-מה תעשה בקשר לזה?‬

351
00:24:13,118 --> 00:24:16,913
‫אתה רוצה להרביץ לי? אני אגיד לך מה!‬
‫אני רוצה שתרביץ לי עכשיו!‬

352
00:24:16,997 --> 00:24:18,248
‫תסתום את הפה!‬

353
00:24:18,331 --> 00:24:21,084
‫אל תיגע בי!‬
‫-נראה אותך, איש זקן. קדימה!‬

354
00:24:21,168 --> 00:24:25,046
‫הם פשוט לא הפסיקו, ואז אמא שלי התערבה.‬

355
00:24:25,130 --> 00:24:27,632
‫אני אוהב אותה. לדעתי את צריכה להבין, אמא.‬

356
00:24:27,716 --> 00:24:30,510
‫אתה בן 20. אתה לא מתחתן.‬

357
00:24:30,594 --> 00:24:31,470
‫תשכח מזה.‬

358
00:24:31,553 --> 00:24:34,347
‫למה שאקשיב לכם‬
‫אם אתם התחתנתם כשהייתם בגילי?‬

359
00:24:34,431 --> 00:24:37,017
‫היא זונה! רודפת בצע!‬
‫-ותראה אותי עכשיו!‬

360
00:24:37,100 --> 00:24:40,729
‫תראה את נישואיי המאושרים.‬
‫-את צבועה. לא אכפת לי מה את אומרת!‬

361
00:24:40,812 --> 00:24:43,190
‫אני מתחתן איתה!‬
‫-שלא תעז לקרוא לי ככה!‬

362
00:24:43,273 --> 00:24:46,193
‫היא לא ממשפחה טובה. זה לא יקרה.‬

363
00:24:46,276 --> 00:24:47,611
‫אין מצב שבעולם.‬
‫-אבא!‬

364
00:24:47,694 --> 00:24:49,529
‫אני מנסה להציל אותך.‬
‫-לא.‬

365
00:24:49,613 --> 00:24:52,699
‫את לא יכולה להגיד את זה‬
‫אם זה בדיוק מה שעשית בגילי!‬

366
00:24:52,782 --> 00:24:55,410
‫אתה הצבוע! איך אתה קורא לזה?‬

367
00:25:06,880 --> 00:25:09,090
‫תני לי את זה. שים את זה.‬

368
00:25:10,759 --> 00:25:11,968
‫בסדר גמור, ילד.‬

369
00:25:12,511 --> 00:25:13,553
‫הכול בסדר.‬

370
00:25:20,644 --> 00:25:21,686
‫ילד, ילד, ילד.‬

371
00:25:36,826 --> 00:25:37,661
‫לייל!‬

372
00:25:45,460 --> 00:25:48,046
‫כמה זמן כבר יש לך את זה?‬

373
00:25:50,799 --> 00:25:54,803
‫בערך… שלוש שנים? ארבע?‬

374
00:25:54,886 --> 00:25:57,973
‫למה לא ידעתי?‬
‫-כי לא רציתי שתדע!‬

375
00:25:58,056 --> 00:26:00,559
‫זה כל העניין, אריק! אף אחד לא אמור לדעת!‬

376
00:26:04,479 --> 00:26:05,814
‫אפילו ג'יימי לא יודעת.‬

377
00:26:10,360 --> 00:26:14,322
‫בשדרות וילשייר, יש מכון תחליפי שיער…‬

378
00:26:16,908 --> 00:26:18,159
‫משהו בזה…‬

379
00:26:20,829 --> 00:26:22,163
‫שראיתי את אחי ככה,‬

380
00:26:24,416 --> 00:26:26,293
‫שהערצתי, כן?‬

381
00:26:28,086 --> 00:26:29,045
‫שתמיד…‬

382
00:26:32,340 --> 00:26:33,383
‫הגן עליי.‬

383
00:26:36,428 --> 00:26:37,470
‫ולראות אותו‬

384
00:26:38,513 --> 00:26:39,931
‫פגיע ככה.‬

385
00:26:44,561 --> 00:26:47,355
‫היא כאילו מתברגת פנימה?‬

386
00:26:49,107 --> 00:26:52,736
‫יותר כאילו מחוברת בקרסים.‬

387
00:26:57,115 --> 00:26:58,158
‫אבא הכריח אותי.‬

388
00:27:02,537 --> 00:27:03,705
‫פשוט ראיתי אותו.‬

389
00:27:06,458 --> 00:27:08,251
‫ופתאום הבנתי כמה אכזרי זה היה,‬

390
00:27:09,336 --> 00:27:11,171
‫כל מה שקורה בבית הזה.‬

391
00:27:11,254 --> 00:27:12,255
‫ו…‬

392
00:27:15,050 --> 00:27:16,343
‫סוף-סוף סיפרתי לו.‬

393
00:27:18,928 --> 00:27:19,763
‫מה?‬

394
00:27:26,311 --> 00:27:27,896
‫מה סיפרת לו?‬

395
00:27:36,988 --> 00:27:41,201
‫רק שאני אוהב אותו.‬

396
00:27:44,204 --> 00:27:47,666
‫ושמכאן והלאה, אחי יהיה‬
‫חשוב לי יותר מההורים שלי.‬

397
00:27:50,460 --> 00:27:52,879
‫זה היה הרגע שבו הכול השתנה מבחינתך?‬

398
00:27:53,880 --> 00:27:56,174
‫כן. ואז ראיתי את הסרט.‬

399
00:27:57,008 --> 00:27:59,928
‫ובאותו רגע, ידעתי שזה יקרה.‬

400
00:28:00,470 --> 00:28:02,597
‫ידעתי שאנחנו נעשה את זה.‬

401
00:28:02,681 --> 00:28:07,477
‫לא היינו צריכים להחליף על זה אף מילה.‬
‫היה לזה כוח משיכה משלו.‬

402
00:28:08,436 --> 00:28:11,564
‫אז הלכנו לחנות כלי נשק במערב לוס אנג'לס.‬

403
00:28:11,648 --> 00:28:15,610
‫לרכישת אקדח, נדרשת תקופת המתנה של שבועיים.‬
‫-רגע, מה? מה פתאום?‬

404
00:28:15,694 --> 00:28:16,945
‫זו כאילו זכותי.‬

405
00:28:17,028 --> 00:28:19,739
‫אתה משכנע את המשוכנעים.‬
‫תודה למושל ג'רי בראון.‬

406
00:28:19,823 --> 00:28:23,743
‫נדרש רישיון כדי לקנות נשק בקליפורניה.‬
‫זה בולשיט מוחלט.‬

407
00:28:25,078 --> 00:28:25,912
‫פאק!‬

408
00:28:25,995 --> 00:28:28,748
‫אני רק צריך‬
‫רישיון נהיגה של מדינת קליפורניה.‬

409
00:28:28,832 --> 00:28:30,667
‫אז נסענו למקום במחוז אורנג'.‬

410
00:28:30,750 --> 00:28:35,046
‫שניכם צריכים להציג רישיון בשביל האקדחים.‬
‫-זין על זה! זה לא חוקי!‬

411
00:28:36,423 --> 00:28:39,426
‫אני אזרח אמריקאי.‬
‫ולאזרח אמריקני יש זכויות מסוימות.‬

412
00:28:40,802 --> 00:28:42,303
‫זה בחוקה!‬

413
00:28:42,387 --> 00:28:45,974
‫הבעיה הייתה שהרישיון של לייל‬
‫נשלל בגלל מהירות מופרזת.‬

414
00:28:46,057 --> 00:28:48,518
‫ולא היה לי את הרישיון האמיתי, רק המזויף.‬

415
00:28:48,601 --> 00:28:49,436
‫פאק!‬

416
00:28:50,770 --> 00:28:53,481
‫הם יעילים נגד פולשים?‬
‫-תהיה בטוח.‬

417
00:28:53,565 --> 00:28:56,151
‫בסוף, מצאנו סניף של ביג פייב בסן דייגו‬

418
00:28:56,234 --> 00:29:00,655
‫שבו אפשר לקנות רובה ציד רק עם תעודת זיהוי.‬
‫-אוקיי, אני צריכה רק תעודת זיהוי.‬

419
00:29:00,739 --> 00:29:03,950
‫בביג פייב צריך שתי תעודות זיהוי‬
‫כדי לפדות המחאה,‬

420
00:29:04,033 --> 00:29:05,827
‫אבל רק אחת כדי לקנות רובי ציד.‬

421
00:29:06,411 --> 00:29:07,954
‫אז השתמשתי ברישיון המזויף.‬

422
00:29:08,621 --> 00:29:11,499
‫"נתת לה ללכת‬

423
00:29:11,583 --> 00:29:14,544
‫"עכשיו זה פשוט לא מרגיש אותו הדבר‬

424
00:29:14,627 --> 00:29:17,088
‫"צריך לתלות את האשמה במשהו‬
‫לתלות את האשמה‬

425
00:29:17,172 --> 00:29:19,424
‫"צריך לתלות את האשמה במשהו‬

426
00:29:20,425 --> 00:29:25,180
‫"תאשים את הגשם‬
‫שלא הפסיק לרדת ולרדת…"‬

427
00:29:25,680 --> 00:29:30,226
‫לאחר מכן, סידרנו לעצמנו אליבי‬
‫עם חבר של לייל, פרי ברמן.‬

428
00:29:34,731 --> 00:29:35,690
‫הלו.‬

429
00:29:36,941 --> 00:29:38,485
‫היי, מה קורה, פרצוף תחת?‬

430
00:29:40,320 --> 00:29:43,239
‫ברור, ניפגש בטייסט אוף אל-איי.‬
‫לא הייתי שם שנים.‬

431
00:29:44,866 --> 00:29:46,576
‫ואז הכול היה מוכן.‬

432
00:29:48,161 --> 00:29:49,412
‫וזה היה יום ראשון.‬

433
00:29:51,164 --> 00:29:52,957
‫אז היינו חייבים לעשות את זה.‬

434
00:30:20,819 --> 00:30:22,153
‫אנחנו באמת נעשה את זה?‬

435
00:30:28,201 --> 00:30:29,077
‫כן.‬

436
00:30:32,497 --> 00:30:33,373
‫כן.‬

437
00:30:34,040 --> 00:30:34,999
‫אוקיי.‬

438
00:30:36,501 --> 00:30:38,503
‫אוקיי.‬
‫-אוקיי. אנחנו נעשה את זה.‬

439
00:30:39,587 --> 00:30:44,717
‫אנחנו נעשה את זה.‬

440
00:30:52,475 --> 00:30:54,143
‫אוקיי, בוא נעשה את זה עכשיו.‬

441
00:31:57,665 --> 00:32:00,001
‫אתה צריך לירות קודם, כדי שלא תתחרט.‬

442
00:32:00,585 --> 00:32:01,419
‫מה?‬

443
00:32:05,048 --> 00:32:06,007
‫אוקיי.‬

444
00:32:07,508 --> 00:32:08,927
‫אני אוהב אותך, אריק.‬

445
00:32:10,053 --> 00:32:11,054
‫אני אוהב אותך.‬

446
00:33:11,739 --> 00:33:14,075
‫הוא לא הוציא מילה כבר 24 שעות.‬

447
00:33:14,158 --> 00:33:15,702
‫מה אתם עושים? מה זה?‬

448
00:33:23,876 --> 00:33:25,044
‫לא!‬

449
00:34:16,429 --> 00:34:17,638
‫אני אגמור את אמא.‬

450
00:35:32,046 --> 00:35:34,257
‫הם עבדו יחד במשך הרבה זמן…‬

451
00:35:45,309 --> 00:35:46,477
‫תאסוף את התרמילים.‬

452
00:36:06,289 --> 00:36:07,790
‫בוא הנה. בוא.‬

453
00:36:11,043 --> 00:36:13,588
‫לייל, אתה יכול לנהוג? אני לא מסוגל.‬

454
00:36:19,510 --> 00:36:20,845
‫בוא ניסע לקולדווטר.‬

455
00:37:16,943 --> 00:37:19,028
‫את לא שומעת אותי טוב?‬

456
00:37:19,111 --> 00:37:21,197
‫ההקרנה של "באטמן" בתשע וחמישים.‬

457
00:37:21,280 --> 00:37:22,907
‫כן, אבל עכשיו עשר וארבעים.‬

458
00:37:22,990 --> 00:37:25,701
‫אבל זה הסרט שאנחנו רוצים לראות.‬
‫תוכלי לעזור לי?‬

459
00:37:25,785 --> 00:37:28,913
‫החברה שלי בפנים.‬
‫-תגיד לה שהחצי השני יותר טוב.‬

460
00:37:28,996 --> 00:37:32,124
‫שמענו שהחצי הראשון על הפנים,‬
‫ושהוא הורס את שאר הסרט.‬

461
00:37:32,208 --> 00:37:34,710
‫אז אנחנו רוצים לראות את החצי השני.‬

462
00:37:34,794 --> 00:37:37,713
‫זו המדיניות, לא מוכרים 15 דקות‬
‫לאחר תחילת הסרט.‬

463
00:37:37,797 --> 00:37:39,924
‫טוב, בסדר. פאק!‬
‫-פאק.‬

464
00:37:40,007 --> 00:37:41,550
‫בבקשה תפסיקו לקלל אותי.‬

465
00:37:41,634 --> 00:37:45,179
‫אוקיי. תני לי שני כרטיסים‬
‫להקרנה של 22:55, נראה לי.‬

466
00:37:52,019 --> 00:37:53,020
‫לאט יותר, בבקשה.‬

467
00:37:55,856 --> 00:37:57,858
‫תודה.‬
‫-צפייה נעימה.‬

468
00:37:59,235 --> 00:38:03,197
‫אתה יודע מה? היי, אריק!‬
‫לעזאזל, בוא נלך לטייסט אוף אל-איי.‬

469
00:38:04,740 --> 00:38:06,409
‫לייל, מה אנחנו עושים?‬

470
00:38:07,285 --> 00:38:08,828
‫תיכנס כבר למכונית, אריק.‬

471
00:38:08,911 --> 00:38:11,539
‫הכרטיסים האלה לא שווים כלום עכשיו.‬
‫בוא נזוז.‬

472
00:38:20,423 --> 00:38:22,758
‫וואו.‬

473
00:38:24,969 --> 00:38:26,637
‫סליחה.‬

474
00:38:27,138 --> 00:38:28,055
‫זו גבינת אדם?‬

475
00:38:28,139 --> 00:38:29,682
‫כן, זו אדם מעושנת.‬

476
00:38:31,142 --> 00:38:32,768
‫היא קרמית, זה מה שהיא.‬

477
00:38:32,852 --> 00:38:33,936
‫הנה, אריק, תטעם.‬

478
00:38:42,111 --> 00:38:44,739
‫אבל את יודעת מה?‬
‫לא הייתי משלב אותה עם שאבלי.‬

479
00:38:44,822 --> 00:38:46,782
‫לייל, אני חושב שכדאי שנלך.‬

480
00:38:46,866 --> 00:38:49,952
‫אתה מוכן להירגע?‬
‫-איחרנו. פרי לא נמצא כאן.‬

481
00:38:50,036 --> 00:38:52,747
‫אז מה? אני נהנה מיין משובח ומגבינה משובחת,‬

482
00:38:52,830 --> 00:38:54,749
‫ואני מוודא שאנשים יראו אותנו.‬

483
00:38:56,208 --> 00:38:58,502
‫כי היינו כאן, כמה זמן? כבר ארבע שעות.‬

484
00:38:59,503 --> 00:39:02,131
‫את יודעת מה אומרים,‬
‫"הזמן טס כשאתה ב'טייסט'!"‬

485
00:39:27,114 --> 00:39:28,074
‫אין כאן אף אחד.‬

486
00:39:45,341 --> 00:39:47,009
‫בוורלי הילס, מוקד החירום.‬

487
00:39:47,093 --> 00:39:49,261
‫כן. משטרה…‬

488
00:39:49,345 --> 00:39:50,346
‫לייל!‬

489
00:39:52,056 --> 00:39:54,350
‫מה הבעיה?‬
‫-מישהו…‬

490
00:39:54,433 --> 00:39:57,645
‫מה הבעיה, אדוני?‬
‫-מישהו הרג את ההורים שלי.‬

491
00:39:57,728 --> 00:39:58,687
‫סליחה?‬

492
00:39:59,230 --> 00:40:00,940
‫מישהו הרג את ההורים שלי!‬

493
00:40:01,023 --> 00:40:02,233
‫אמא!‬

494
00:40:04,193 --> 00:40:05,361
‫איך אתה מרגיש?‬

495
00:40:07,780 --> 00:40:08,948
‫לא טוב.‬

496
00:40:13,035 --> 00:40:15,830
‫אריק, תחזיר אותי לאותו לילה.‬

497
00:40:17,748 --> 00:40:19,625
‫לא.‬

498
00:40:20,292 --> 00:40:24,547
‫איזה מין מטפל אתה, לעזאזל?‬
‫באתי כדי להרגיש טוב יותר.‬

499
00:40:24,630 --> 00:40:29,343
‫איך אוכל לגרום לך להרגיש טוב יותר, אריק?‬
‫-באתי כדי שתגיד לי שאני לא אדם רע.‬

500
00:40:31,303 --> 00:40:32,888
‫תגיד לי שאני לא אדם רע.‬

501
00:40:32,972 --> 00:40:35,057
‫אתה הרגת את אמא ואת אבא שלך, אריק.‬

502
00:40:35,141 --> 00:40:37,184
‫אני יודע.‬

503
00:40:39,061 --> 00:40:39,895
‫אבל…‬

504
00:40:41,522 --> 00:40:42,773
‫אני לא אדם רע.‬

505
00:40:44,191 --> 00:40:45,151
‫אני לא.‬

506
00:40:47,027 --> 00:40:48,737
‫אתה מוכן פשוט להגיד את זה?‬

507
00:40:48,821 --> 00:40:51,073
‫אתה לא אדם רע, אריק.‬

508
00:40:55,453 --> 00:40:58,831
‫יש לי סיוטים, ואני לא יכול לישון,‬

509
00:40:59,498 --> 00:41:03,085
‫ואני גר בבית שבו יריתי בהורים שלי.‬

510
00:41:03,961 --> 00:41:07,715
‫ואני לא יכול לישון, וכל לילה, זה סיוט.‬

511
00:41:08,215 --> 00:41:10,634
‫ובכל לילה שאני בבית הזה,‬

512
00:41:10,718 --> 00:41:15,055
‫יש לי את הסיוט הזה‬
‫שבו אני יורה בהם והם פשוט לא מתים.‬

513
00:41:15,681 --> 00:41:16,682
‫והם לא מפסיקים.‬

514
00:41:17,516 --> 00:41:20,269
‫הדרך היחידה להפסיק אותם‬
‫היא כשאני יורה בעצמי.‬

515
00:41:20,352 --> 00:41:22,396
‫"תאשים את הגשם…"‬

516
00:41:31,238 --> 00:41:34,450
‫רק אז אני יכול לישון,‬
‫כשאני דופק לעצמי כדור בראש.‬

517
00:41:34,533 --> 00:41:35,367
‫אוקיי.‬

518
00:41:38,537 --> 00:41:39,538
‫אריק.‬

519
00:41:40,873 --> 00:41:44,168
‫אריק, אתה מוגן. אתה מוגן כאן, בסדר?‬

520
00:41:46,545 --> 00:41:49,298
‫אני מציע בחום שנעשה משהו.‬

521
00:41:50,841 --> 00:41:53,511
‫אני חושב שעלינו להתקשר ללייל‬
‫כדי שיבוא מיד.‬

522
00:41:53,594 --> 00:41:54,845
‫אוקיי.‬
‫-אוקיי?‬

523
00:41:55,638 --> 00:41:56,639
‫כן.‬
‫-אוקיי.‬

524
00:42:01,519 --> 00:42:02,561
‫ממתק או תעלול.‬

525
00:42:02,645 --> 00:42:04,271
‫כן. קחו.‬

526
00:42:07,858 --> 00:42:09,527
‫היי, אפשר עוד אחד?‬

527
00:42:10,486 --> 00:42:13,489
‫על מה אתה מדבר? אלה סניקרס קינג סייז.‬

528
00:42:13,572 --> 00:42:16,492
‫אתה יודע כמה זה נדיב?‬
‫-תרגיע. אני רק שואל.‬

529
00:42:17,701 --> 00:42:18,702
‫חתיכת מזדיין!‬

530
00:42:19,245 --> 00:42:23,707
‫מה דעתך לחזור לוואן נייס, חתיכת חרא עלוב?‬

531
00:42:23,791 --> 00:42:25,834
‫כן? לך תזדיין!‬
‫-לך תזדיין!‬

532
00:42:25,918 --> 00:42:28,671
‫וכל הכבוד על התחפושת המעפנה, חתיכת נקבה!‬

533
00:42:30,422 --> 00:42:31,840
‫ילדים דפוקים.‬

534
00:42:40,307 --> 00:42:41,350
‫הלו?‬
‫-לייל.‬

535
00:42:42,351 --> 00:42:46,063
‫מדבר ד"ר אוזיאל.‬
‫אני רוצה שתגיע למשרד. אריק כאן.‬

536
00:42:46,146 --> 00:42:47,231
‫מה?‬

537
00:42:47,314 --> 00:42:49,984
‫לייל, הוא סיפר לי הכול.‬

538
00:42:51,110 --> 00:42:52,361
‫מה? לא. תן לי אותו!‬

539
00:42:52,444 --> 00:42:56,198
‫לא, תגיע למשרד מיד, ונוכל לדבר על זה.‬

540
00:42:56,282 --> 00:42:58,784
‫תן לי לדבר עם אחי ברגע זה!‬

541
00:42:58,867 --> 00:43:01,161
‫לא, אני לא אתן לך לדבר איתו, לייל.‬

542
00:43:01,245 --> 00:43:04,707
‫בוא למשרד, ותוכל לדבר איתו פנים אל פנים.‬
‫זה חשוב.‬

543
00:43:04,790 --> 00:43:05,749
‫פאקינג…‬

544
00:43:05,833 --> 00:43:07,209
‫פאק!‬

545
00:43:07,918 --> 00:43:11,839
‫אני חושב שהוא בדרכו לכאן.‬

546
00:43:13,007 --> 00:43:15,509
‫אריק, עשית את הדבר הנכון כשסיפרת לי.‬

547
00:43:16,093 --> 00:43:18,429
‫עכשיו, אני צריך לבקש ממך להישאר כאן.‬

548
00:43:18,512 --> 00:43:22,600
‫אני צריך להביא קפה‬
‫כי יש לי הרגשה שזה יהיה לילה ארוך.‬

549
00:43:22,683 --> 00:43:25,769
‫פשוט אל תלך לשום מקום. אני כבר חוזר.‬

550
00:43:47,249 --> 00:43:49,627
‫נו, כבר!‬

551
00:43:59,428 --> 00:44:01,221
‫הלו?‬
‫-ג'ודלון, תקשיבי לי.‬

552
00:44:01,305 --> 00:44:04,350
‫תגיעי למשרד.‬
‫-מי אתה חושב שאתה, לעזאזל?‬

553
00:44:04,433 --> 00:44:06,518
‫חזרת לזיין את אשתך.‬
‫-שיט.‬

554
00:44:06,602 --> 00:44:09,313
‫"אני מצטער. בואי נעבוד על הנישואים שלנו.‬

555
00:44:09,396 --> 00:44:12,483
‫"בואי נזדיין, ואגיד לג'ודלון שזה נגמר."‬

556
00:44:12,566 --> 00:44:15,486
‫לך תזדיין, ג'רי!‬
‫-תשתקי ותקשיבי!‬

557
00:44:15,569 --> 00:44:17,988
‫אריק הודה עכשיו במעשי הרצח.‬

558
00:44:18,072 --> 00:44:19,740
‫לייל בדרך לכאן.‬

559
00:44:19,823 --> 00:44:21,325
‫ייתכן שחיי בסכנה.‬

560
00:44:21,408 --> 00:44:23,911
‫אני צריך אותך כאן כדי שתהיי עדה.‬

561
00:44:23,994 --> 00:44:26,413
‫לא, אני לא באה לשם.‬
‫-את כן.‬

562
00:44:26,497 --> 00:44:29,333
‫כדי שהם יוכלו להרוג אותי?‬
‫-לא! הוא לא!‬

563
00:44:29,416 --> 00:44:32,920
‫אף אחד לא יהרוג אותך!‬
‫פשוט תגיעי לכאן עכשיו.‬

564
00:44:34,088 --> 00:44:35,047
‫מה? ג'רי!‬

565
00:44:35,589 --> 00:44:36,507
‫מה?‬

566
00:44:37,007 --> 00:44:38,759
‫פאק.‬

567
00:44:41,553 --> 00:44:43,013
‫סע כבר!‬

568
00:44:43,097 --> 00:44:45,724
‫פאק! בן זונה! סע!‬

569
00:44:46,558 --> 00:44:47,726
‫תמשיך לנסוע!‬

570
00:45:51,457 --> 00:45:53,751
‫את ממתינה כבר הרבה זמן?‬

571
00:45:56,754 --> 00:45:58,046
‫רופאים, נכון?‬

572
00:46:07,473 --> 00:46:08,557
‫מה אמרת לו?‬

573
00:46:08,640 --> 00:46:11,643
‫לייל, שב.‬
‫-תסתום את הפה. אני לא מדבר איתך.‬

574
00:46:11,727 --> 00:46:13,437
‫מה אמרת לו? מה סיפרת לו?‬

575
00:46:14,563 --> 00:46:16,940
‫על מה? על אמא ואבא?‬

576
00:46:17,024 --> 00:46:19,276
‫כי אנחנו לא יודעים מי הרג אותם.‬

577
00:46:20,319 --> 00:46:21,779
‫סיפרתי לו הכול.‬

578
00:46:22,696 --> 00:46:24,698
‫אוקיי. הכול על מה?‬

579
00:46:24,782 --> 00:46:28,285
‫שזו כנראה הייתה המאפיה?‬
‫שהם בטח אלה שעשו את זה?‬

580
00:46:28,869 --> 00:46:30,662
‫לייל, הסיוטים האלה שיש לי,‬

581
00:46:32,247 --> 00:46:33,874
‫הייתי חייב לספר למישהו.‬

582
00:46:35,918 --> 00:46:37,085
‫הוא סיפר לי הכול.‬

583
00:46:37,169 --> 00:46:39,713
‫אני לא יודע מה זה אומר,‬
‫"הוא סיפר לי הכול".‬

584
00:46:39,797 --> 00:46:43,091
‫מה זה "הכול"?‬
‫ובגלל שהוא אמר את זה, זה לא אומר שזה נכון.‬

585
00:46:43,592 --> 00:46:44,593
‫לייל…‬

586
00:46:45,260 --> 00:46:47,596
‫פחדתי שאני אהרוג את עצמי.‬

587
00:46:47,679 --> 00:46:48,514
‫לייל, בבקשה.‬

588
00:46:48,597 --> 00:46:51,266
‫אתה מוכן לסתום את הפה, בבקשה?‬
‫אני מדבר עם אחי!‬

589
00:46:52,559 --> 00:46:53,560
‫אנחנו הרגנו אותם.‬

590
00:46:54,728 --> 00:46:55,562
‫ירינו בהם.‬

591
00:47:04,071 --> 00:47:06,824
‫מי זאת הייתה, לעזאזל?‬
‫-מה?‬

592
00:47:06,907 --> 00:47:08,242
‫אין לי מושג.‬

593
00:47:08,325 --> 00:47:10,619
‫המשרד הזה אטום לרעשים.‬

594
00:47:10,702 --> 00:47:13,455
‫אתה מוכן לשבת, בבקשה, לייל? זה בסדר.‬

595
00:47:13,539 --> 00:47:15,374
‫זה בסדר?‬
‫-אתה מוכן פשוט לשבת?‬

596
00:47:15,457 --> 00:47:19,211
‫תגיד לי איך זה בסדר. אם הרגנו‬
‫את ההורים שלנו, איך זה יהיה בסדר?‬

597
00:47:19,294 --> 00:47:23,048
‫לייל, אין לך אקדח, נכון?‬

598
00:47:23,924 --> 00:47:26,301
‫אוקיי, זה חסוי.‬

599
00:47:26,385 --> 00:47:28,554
‫כל מה שאתם אומרים כאן, הוא חסוי.‬

600
00:47:29,304 --> 00:47:33,684
‫כל מה שאתה או אחיך אומרים לי,‬
‫אסור לי לספר לאף אחד,‬

601
00:47:33,767 --> 00:47:35,686
‫אז זה בסדר אם אתה רק…‬

602
00:47:35,769 --> 00:47:39,231
‫אם אני מה?‬
‫-אם פשוט תגיד לי מה יש בכיס שלך!‬

603
00:47:39,314 --> 00:47:40,858
‫אל תעשה את זה.‬
‫-שב, אריק!‬

604
00:47:40,941 --> 00:47:44,194
‫אני לא יודע מה אני צריך לעשות איתך!‬
‫אני לא יודע מי אתה!‬

605
00:47:44,278 --> 00:47:45,696
‫אין לי אח!‬

606
00:47:45,779 --> 00:47:47,614
‫הייתי חייב לספר למישהו.‬

607
00:47:47,698 --> 00:47:50,742
‫אז תספר לי! פאקינג תספר לי!‬

608
00:47:50,826 --> 00:47:54,663
‫כאילו, פאק! למה לעזאזל‬
‫אתה ממציא משהו כזה, אריק?‬

609
00:47:54,746 --> 00:47:58,709
‫זה לא שקר, לייל. עשינו את זה!‬

610
00:48:00,335 --> 00:48:02,421
‫לייל, תגיד לי מה יש לך בכיס.‬

611
00:48:02,504 --> 00:48:04,339
‫זה סניקרס קינג סייד, אוקיי?‬

612
00:48:04,423 --> 00:48:06,800
‫חילקתי עכשיו בערך 300 כאלה בבית שלנו.‬

613
00:48:06,884 --> 00:48:09,386
‫ילדים אוהבים לבוא אלינו.‬
‫אנחנו אנשים טובים.‬

614
00:48:15,601 --> 00:48:17,686
‫הרסת את הערב האהוב עליי בכל השנה.‬

615
00:48:19,354 --> 00:48:22,816
‫עם, אתה יודע, השקר הזה.‬

616
00:48:22,900 --> 00:48:25,485
‫זה לא שקר.‬
‫-אתה מוכן לסתום את הפה?‬

617
00:48:25,569 --> 00:48:28,113
‫לד"ר אוזיאל אסור לספר…‬
‫-תשתוק ותן לי לחשוב!‬

618
00:48:35,537 --> 00:48:38,373
‫כי אם באמת עשינו את זה,‬
‫היינו פשוט הורגים אותך.‬

619
00:48:38,457 --> 00:48:39,917
‫לייל.‬
‫-נכון?‬

620
00:48:41,877 --> 00:48:43,420
‫אני לא חושב שזה רעיון טוב.‬

621
00:48:51,053 --> 00:48:53,096
‫אתה פוחד, ד"ר אוזיאל?‬
‫-לייל!‬

622
00:48:56,224 --> 00:48:58,018
‫אני בוחר לא לחיות בפחד.‬

623
00:48:58,644 --> 00:48:59,978
‫גם אבא שלי לא בחר בזה.‬

624
00:49:03,899 --> 00:49:06,443
‫רק בגלל שאחי אמר לך משהו,‬

625
00:49:06,944 --> 00:49:09,404
‫זה לא אומר שזה נכון, ד"ר אוזיאל.‬

626
00:49:11,740 --> 00:49:15,577
‫לייל, לד"ר אוזיאל אסור לספר לאף אחד.‬
‫למה אתה לא מבין את זה?‬

627
00:49:15,661 --> 00:49:18,413
‫אף אחד בחיים לא היה מגלה, אריק!‬

628
00:49:18,497 --> 00:49:20,415
‫אף אחד לא היה מגלה!‬

629
00:49:21,041 --> 00:49:22,793
‫זה היה הפשע המושלם.‬

630
00:49:22,876 --> 00:49:24,962
‫והוא בטח היה גאה אפילו.‬

631
00:49:25,462 --> 00:49:28,340
‫הוא בטח היה פאקינג גאה. אתה אמרת את זה.‬

632
00:49:38,350 --> 00:49:40,519
‫אף אחד לא יגלה, נכון?‬

633
00:49:42,062 --> 00:49:45,983
‫אסור להאשים אותנו בבית המשפט‬
‫במשהו שאנחנו אומרים כאן, אז זה בסדר.‬

634
00:49:46,483 --> 00:49:47,985
‫ואפשר לומר שהוא פשוט עשה…‬

635
00:49:48,944 --> 00:49:49,778
‫מה?‬

636
00:49:50,320 --> 00:49:51,571
‫תרגיל מחשבתי?‬

637
00:49:51,655 --> 00:49:53,240
‫כן.‬
‫-כן.‬

638
00:49:53,323 --> 00:49:56,410
‫אתה צודק. אסור לי לספר לאף אחד.‬

639
00:49:57,285 --> 00:49:58,120
‫לאף אחד.‬

640
00:50:01,665 --> 00:50:04,001
‫הייתי חייב לדבר עם מישהו.‬

641
00:50:07,713 --> 00:50:08,922
‫לייל, שב בבקשה.‬

642
00:50:16,054 --> 00:50:21,184
‫אני חושב שאולי זה יכול להיות דבר טוב.‬

643
00:50:21,268 --> 00:50:22,227
‫מה?‬

644
00:50:22,310 --> 00:50:25,022
‫בואו נניח לרגע שירשיעו אתכם.‬

645
00:50:25,105 --> 00:50:27,149
‫רגע, הרגע אמרת ש…‬
‫-אני לא אספר…‬

646
00:50:27,232 --> 00:50:30,736
‫אסור לי לספר לאף אחד, בסדר? זה ברור?‬

647
00:50:30,819 --> 00:50:33,655
‫אם תיתפסו, זה לא יהיה בגללי.‬

648
00:50:34,197 --> 00:50:35,032
‫יחד עם זאת,‬

649
00:50:35,907 --> 00:50:36,742
‫אם,‬

650
00:50:37,534 --> 00:50:39,244
‫נניח שמישהו ראה…‬

651
00:50:46,752 --> 00:50:48,003
‫אולי אוכל להציל אתכם.‬

652
00:50:49,337 --> 00:50:50,380
‫איך?‬

653
00:50:50,964 --> 00:50:52,507
‫כי אני אדע מה באמת קרה‬

654
00:50:53,258 --> 00:50:55,510
‫אם תספרו לי הכול.‬

655
00:50:56,219 --> 00:50:59,222
‫אני אוכל לומר לבית המשפט שפחדתם.‬

656
00:50:59,931 --> 00:51:03,727
‫האב השתלטן, שפשוט לא יכולתם‬
‫לסבול את זה יותר.‬

657
00:51:04,519 --> 00:51:07,647
‫יש סוגים שונים של מעשי רצח, אתם יודעים?‬

658
00:51:07,731 --> 00:51:11,568
‫יש פשעים של תשוקה שבהם מאבדים שליטה.‬

659
00:51:12,944 --> 00:51:16,531
‫במקום, אתם יודעים, משהו מחושב יותר.‬

660
00:51:16,615 --> 00:51:18,825
‫משהו מתוכנן מראש, כמו‬

661
00:51:20,243 --> 00:51:21,787
‫רצח סוציופתי.‬

662
00:51:23,038 --> 00:51:24,164
‫אז מה זה היה…‬

663
00:51:25,749 --> 00:51:26,750
‫לדעתך?‬

664
00:51:30,045 --> 00:51:31,797
‫אנחנו סוציופתים, ד"ר אוזיאל?‬

665
00:51:32,297 --> 00:51:37,219
‫לא, ולכן אני חושב‬
‫שאתם צריכים לספר לי את כל הסיפור.‬

666
00:51:37,302 --> 00:51:38,261
‫אתה חושב ככה?‬

667
00:51:39,596 --> 00:51:41,223
‫כן.‬
‫-אריק, בוא.‬

668
00:51:41,306 --> 00:51:42,182
‫אני באמת חושב.‬

669
00:51:42,265 --> 00:51:45,310
‫אני חושב שכדאי שתחזרו.‬
‫אוכל לעזור לכם לעבור את זה.‬

670
00:51:45,393 --> 00:51:46,228
‫בעצם,‬

671
00:51:47,729 --> 00:51:49,523
‫מה אתה מתכוון לעשות עכשיו?‬

672
00:51:50,774 --> 00:51:52,567
‫תתקשר לדיאן סויר?‬

673
00:51:53,360 --> 00:51:54,194
‫מה?‬

674
00:51:54,277 --> 00:51:56,071
‫אני שואל אותך מה בכוונתך לעשות‬

675
00:51:57,155 --> 00:52:00,117
‫עכשיו עם המידע הזה.‬

676
00:52:01,618 --> 00:52:02,452
‫שום דבר.‬

677
00:52:05,455 --> 00:52:07,415
‫אני אלך לאכול ארוחת ערב עם אשתי.‬

678
00:52:14,256 --> 00:52:15,132
‫אוקיי.‬

679
00:52:20,220 --> 00:52:21,096
‫בסדר.‬

680
00:52:22,764 --> 00:52:24,349
‫בהצלחה, ד"ר אוזיאל.‬

681
00:53:06,016 --> 00:53:07,100
‫אני חונה ברקספורד.‬

682
00:53:11,438 --> 00:53:12,314
‫אוקיי.‬

683
00:53:13,148 --> 00:53:14,065
‫אני אסיע אותך.‬

684
00:53:46,389 --> 00:53:49,184
‫אני מצטער, לייל.‬
‫-לא.‬

685
00:53:56,274 --> 00:53:57,275
‫זה בסדר.‬

686
00:54:02,489 --> 00:54:05,242
‫אנחנו יודעים מה עלינו לעשות עכשיו.‬
‫-מה?‬

687
00:54:09,371 --> 00:54:10,455
‫עלינו להרוג אותו.‬

688
00:55:52,182 --> 00:55:55,101
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬