1
00:00:06,006 --> 00:00:09,426
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:18,309 --> 00:00:20,437
‫- עמק שאו, ויאטנם. 1968 -‬

3
00:00:27,944 --> 00:00:28,987
‫לעזאזל!‬

4
00:00:39,664 --> 00:00:42,917
‫אין זמן, גבירותיי. האויב על הגדרות.‬

5
00:00:45,545 --> 00:00:47,464
‫יש לך בוץ באוזניים, ילד?‬
‫תתלבש!‬

6
00:00:47,547 --> 00:00:48,423
‫לא, אני לא...‬

7
00:00:51,843 --> 00:00:53,845
‫תן לו זוג מכנסיים! בואו נלך!‬

8
00:00:53,928 --> 00:00:56,264
‫אתה חושב שיש לי זמן לבזבז?‬
‫תן לו אקדח!‬

9
00:00:56,473 --> 00:00:58,475
‫אל תסתכל עלי, תלבש את המכנסיים!‬

10
00:01:05,815 --> 00:01:07,067
‫בדיוק נחתת?‬

11
00:01:08,651 --> 00:01:09,486
‫כן.‬

12
00:01:11,112 --> 00:01:12,864
‫כן, זה משוגע. אני יודע.‬

13
00:01:13,490 --> 00:01:14,324
‫אתה תתרגל.‬

14
00:01:16,284 --> 00:01:17,160
‫אני דייב.‬

15
00:01:18,369 --> 00:01:19,204
‫קלאוס.‬

16
00:02:31,234 --> 00:02:32,527
‫כן, תפוס.‬

17
00:02:35,864 --> 00:02:37,115
‫אה, טוב. התעוררת.‬

18
00:02:37,824 --> 00:02:38,867
‫אנחנו צריכים לדבר‬

19
00:02:38,950 --> 00:02:41,244
‫אתה, אני והאחרים‬
‫אז תפגוש אותי בסלון.‬

20
00:02:43,121 --> 00:02:43,955
‫כאילו, עכשיו.‬

21
00:02:44,038 --> 00:02:47,750
‫כן, זה נשמע באמת נהדר,‬
‫אבל היומן שלי עמוס.‬

22
00:02:47,834 --> 00:02:50,753
‫כן, אין זמן לזה.‬
‫העולם יגיע לקיצו בתוך שלושה ימים.‬

23
00:02:51,921 --> 00:02:52,964
‫שלושה ימים?‬

24
00:02:53,089 --> 00:02:54,215
‫זה מה שחמש אמר.‬

25
00:02:54,299 --> 00:02:57,427
‫כשחושבים על זה, הממזר הזקן כן הזכיר‬
‫את האפוקליפסה.‬

26
00:02:57,510 --> 00:02:58,928
‫הוא פשוט השמיט את החלק לגבי כמה קרובה היא.‬

27
00:02:59,012 --> 00:03:00,013
‫- יום רביעי. 08:15 -‬

28
00:03:00,096 --> 00:03:01,806
‫אבל אנחנו יכולים לבטוח בו?‬
‫לא יודעת אם שמתם לב,‬

29
00:03:01,890 --> 00:03:03,641
‫אבל חמש קצת...‬

30
00:03:03,725 --> 00:03:05,143
‫הפסיכופת הקטן שלנו.‬

31
00:03:05,226 --> 00:03:06,394
‫הוא נשמע די משכנע.‬

32
00:03:06,769 --> 00:03:10,607
‫אם הוא לא היה מנסה לעצור את האפוקליפסה,‬
‫שני המטורפים האלה לא היו רודפים אחריו.‬

33
00:03:10,690 --> 00:03:12,400
‫בגלל זה הם רדפו אחריו?‬
‫-כן.‬

34
00:03:12,483 --> 00:03:13,568
‫מה חמש ראה בכלל?‬

35
00:03:17,530 --> 00:03:21,784
‫כנראה שכולנו נלחמנו יחד‬
‫נגד מי שהיה אחראי.‬

36
00:03:26,539 --> 00:03:30,084
‫אוקיי, זו התוכנית.‬
‫נעבור על המחקר של אבא...‬

37
00:03:30,543 --> 00:03:32,462
‫חכה רגע.‬

38
00:03:33,004 --> 00:03:35,340
‫מה קרה לנו בניסיון הראשון?‬

39
00:03:35,840 --> 00:03:37,425
‫כן. מה אתה לא מגלה לנו?‬

40
00:03:37,884 --> 00:03:39,594
‫קדימה, בחור גדול, תתחיל לדבר.‬

41
00:03:45,391 --> 00:03:46,226
‫אנחנו מתים.‬

42
00:03:46,643 --> 00:03:47,518
‫מה אמרת?‬

43
00:03:49,062 --> 00:03:50,396
‫אמרתי שאנחנו מתים.‬

44
00:04:08,498 --> 00:04:09,374
‫אל תגיד את זה.‬

45
00:04:09,874 --> 00:04:12,752
‫מה לא להגיד? תצבטי אותי, אני בטח חולם.‬

46
00:04:14,796 --> 00:04:17,298
‫תפסיק עם זה כבר, זה רק לעוד יום אחד.‬

47
00:04:17,799 --> 00:04:20,802
‫רואה, זאת הקלה,‬
‫חששתי שזה טוב מדי בשביל שיהיה אמיתי.‬

48
00:04:27,183 --> 00:04:28,685
‫טוב, זה נהיה גרוע יותר.‬

49
00:04:32,647 --> 00:04:36,442
‫"החוזה להרוג מספר את חמש הסתיים.‬
‫המתינו להנחיה נוספת."‬

50
00:04:36,901 --> 00:04:39,988
‫נראה שמספר חמש הסדיר את הדברים עם הנציבות.‬

51
00:04:40,196 --> 00:04:42,824
‫אתה חושב שהם ויתרו לחרא הקטן הזה‬
‫בכזו קלות?‬

52
00:04:42,949 --> 00:04:44,909
‫זה לא הגיוני.‬

53
00:04:44,993 --> 00:04:46,327
‫בטח שכן. הוא אגדה.‬

54
00:04:46,411 --> 00:04:48,246
‫ומה אנחנו? כבד קצוץ?‬

55
00:04:48,329 --> 00:04:50,665
‫נמלים פועלות.‬
‫-טוב, אז כדאי שנתחיל לעבוד.‬

56
00:04:50,748 --> 00:04:53,710
‫את העבודה הבאה שתגיע בצינור הזה‬
‫אנחנו חייבים להשלים.‬

57
00:04:53,793 --> 00:04:55,670
‫אנחנו חייבים להוכיח‬
‫שיש לנו את זה עדיין.‬

58
00:04:55,753 --> 00:04:56,587
‫מה?‬

59
00:04:56,671 --> 00:05:00,508
‫את מבינה, זאת בדיוק הבעיה שלך.‬
‫העבודה הבאה, התפקיד הבא...‬

60
00:05:00,591 --> 00:05:03,511
‫נכון, אבל לא יהיה עוד שום דבר‬
‫אם לא נמצא את המזוודה.‬

61
00:05:03,594 --> 00:05:04,804
‫סוף הסיפור.‬
‫-מה שתגידי.‬

62
00:05:04,887 --> 00:05:06,889
‫מה שתגיד.‬
‫-מה שתגידי. מה שתגידי.‬

63
00:05:07,640 --> 00:05:09,976
‫אני צריך משהו מתוק.‬
‫אני הולך לקנות משהו מהמכונה.‬

64
00:05:10,059 --> 00:05:10,935
‫בסדר.‬
‫בסדר.‬

65
00:05:24,615 --> 00:05:26,492
‫"חסלי את הייזל."‬

66
00:05:29,704 --> 00:05:31,456
‫אני חייבת להודות, מספר חמש,‬

67
00:05:32,623 --> 00:05:35,918
‫בכל הזמן שהייתי כאן,‬
‫מעולם לא פגשתי אף אחד‬

68
00:05:36,210 --> 00:05:37,253
‫ממש כמוך.‬

69
00:05:38,296 --> 00:05:41,674
‫הייזל וצ'ה-צ'ה, למשל,‬
‫הם מוכשרים, בהחלט, אבל‬

70
00:05:42,216 --> 00:05:44,427
‫הם לא מסוגלים לראות את התמונה הגדולה.‬

71
00:05:44,677 --> 00:05:45,970
‫אומץ הלב שלך,‬

72
00:05:46,095 --> 00:05:51,059
‫הרוח היוזמת שלך,‬
‫אתה מזכיר לי מאוד את עצמי,‬

73
00:05:51,184 --> 00:05:52,018
‫אם...‬

74
00:05:52,393 --> 00:05:54,395
‫להיות יהירה.‬

75
00:05:56,022 --> 00:05:58,107
‫אם הדברים יסתדרו לך כאן,‬

76
00:05:59,734 --> 00:06:02,820
‫אתה תוכל להיות יורש ראוי, חמש.‬

77
00:06:03,905 --> 00:06:05,990
‫אני רוצה לדבר על בטיחות המשפחה שלי‬

78
00:06:06,074 --> 00:06:07,742
‫בהקדם האפשרי.‬

79
00:06:08,493 --> 00:06:10,495
‫כמו גם על החלפת הגוף הזה.‬

80
00:06:10,828 --> 00:06:12,121
‫כזו חוצפה.‬

81
00:06:12,622 --> 00:06:13,831
‫זה מרענן,‬

82
00:06:14,207 --> 00:06:15,166
‫אני מודה.‬

83
00:06:16,292 --> 00:06:18,920
‫אבל תאט את הקצב, חמש, כל דבר בזמנו.‬

84
00:06:20,338 --> 00:06:22,965
‫למעשה, עכשיו לאחר שהסכמת סופסוף‬
‫לעבוד איתנו,‬

85
00:06:23,716 --> 00:06:25,593
‫יש לנו את כל הזמן שבעולם.‬

86
00:06:27,845 --> 00:06:30,723
‫הנציבות פועלת ליצירת איזון עדין‬

87
00:06:30,807 --> 00:06:32,475
‫בין ציר הזמן של האירועים‬

88
00:06:32,558 --> 00:06:34,894
‫לבין הרצון החופשי של המין האנושי.‬

89
00:06:35,395 --> 00:06:39,190
‫המזוודה כבר לא כלולה בערכה שלך, חמש,‬
‫שחרר את התודעה שלך.‬

90
00:06:39,315 --> 00:06:40,775
‫אתה בהנהלה עכשיו.‬

91
00:06:41,401 --> 00:06:42,527
‫אחד מאיתנו.‬

92
00:06:44,612 --> 00:06:47,532
‫כל האנשים בקומה הזאת הם מנהלי תיקים,‬

93
00:06:47,824 --> 00:06:51,744
‫כל אחד אחראי לאירוע מרכזי אחד בכל פעם.‬

94
00:06:51,994 --> 00:06:52,912
‫כל כך הרבה מהם.‬

95
00:06:53,079 --> 00:06:54,205
‫מרשים, לא כך?‬

96
00:06:54,705 --> 00:06:56,416
‫להיות חלק ממשהו...‬

97
00:06:57,041 --> 00:06:58,126
‫כל כך גדול.‬

98
00:07:02,380 --> 00:07:03,214
‫בוא איתי.‬

99
00:07:04,590 --> 00:07:07,176
‫בכל פעם שמישהו בוחר בנתיב לא נכון‬

100
00:07:07,468 --> 00:07:10,430
‫וציר הזמן משתנה, הנציבות מקבלת דו"ח‬

101
00:07:10,596 --> 00:07:12,598
‫מסוכני השטח שעל הקרקע.‬

102
00:07:13,307 --> 00:07:16,978
‫דוחות השדה האלה ממויינים‬
‫ומוקצים למנהלי תיקים.‬

103
00:07:17,311 --> 00:07:19,397
‫הם קובעים אם צריך...‬

104
00:07:19,772 --> 00:07:24,902
‫להסיר מישהו מן המשוואה כדי להבטיח‬
‫שהאירוע קורה כפי שצריך.‬

105
00:07:25,027 --> 00:07:28,489
‫בהתאם לקביעה הזו, מנהל התיק שולח הוראות‬

106
00:07:28,573 --> 00:07:30,241
‫בצינור אוויר‬

107
00:07:30,616 --> 00:07:34,203
‫למתנקשים זמניים‬
‫כמו שאתה היית בעבר, מספר חמש.‬

108
00:07:35,204 --> 00:07:37,373
‫יש לך שאלות עד כאן?‬

109
00:07:38,624 --> 00:07:39,459
‫כן.‬

110
00:07:40,418 --> 00:07:43,045
‫מי היה מנהל התיק שטיפל בי?‬

111
00:07:45,298 --> 00:07:46,674
‫אתה מתכוון לאפוקליפסה.‬

112
00:07:52,805 --> 00:07:54,682
‫חמש, תכיר את דוט.‬

113
00:07:55,558 --> 00:07:58,895
‫דוט אחראית‬
‫לכל ענייני האפוקליפסה.‬

114
00:07:58,978 --> 00:08:02,690
‫למעשה, דוט הייתה הראשונה‬
‫שהבחינה בהופעה שלך בשנת 2019.‬

115
00:08:03,191 --> 00:08:04,192
‫אל תשמור לי טינה.‬

116
00:08:04,275 --> 00:08:06,360
‫אתה בהחלט העסקת אותנו המון.‬

117
00:08:06,694 --> 00:08:11,032
‫הערמת על שניים שנחשבים למתנקשים הזמניים‬
‫הטובים ביותר שלנו.‬

118
00:08:11,115 --> 00:08:13,743
‫אם זה לא אומר שאתה מתאים למנהיגות...‬

119
00:08:17,705 --> 00:08:18,956
‫אז אני פשוט לא יודעת.‬

120
00:08:20,583 --> 00:08:21,959
‫אני חושבת‬

121
00:08:23,294 --> 00:08:25,254
‫שאתה אוהב אתגרים, חמש.‬

122
00:08:28,424 --> 00:08:33,095
‫ולכן נתתי לך מקרה ראשון מורכב במיוחד.‬

123
00:08:35,014 --> 00:08:39,018
‫חבל שג'וזף ספאה החליט שלא לחבל במיכל הדלק,‬

124
00:08:39,185 --> 00:08:41,020
‫זה היה יכול להיות הרבה יותר קל.‬

125
00:08:41,687 --> 00:08:42,563
‫בכל מקרה,‬

126
00:08:43,731 --> 00:08:45,024
‫אם יש לך שאלות כלשהן,‬

127
00:08:46,359 --> 00:08:47,735
‫אני אהיה ממש מאחוריך.‬

128
00:09:21,102 --> 00:09:22,562
‫למה אני עושה את זה?‬

129
00:09:23,646 --> 00:09:25,022
‫כי זה חשוב.‬

130
00:09:27,400 --> 00:09:28,484
‫אני פשוט מרגישה‬

131
00:09:28,568 --> 00:09:31,779
‫שבכל פעם שאני רואה אותם,‬
‫אני חוזרת עם הרגשה כאילו אני שווה פחות.‬

132
00:09:31,862 --> 00:09:33,447
‫המצב שונה עכשיו. יש לך אותי.‬

133
00:09:33,906 --> 00:09:35,533
‫אני הסוני לשר שלך.‬

134
00:09:35,658 --> 00:09:38,369
‫חמאת הבוטנים לריבה שלך.‬

135
00:09:41,080 --> 00:09:42,915
‫וניה, את מקבלת את הכיסא הראשון,‬

136
00:09:43,124 --> 00:09:46,294
‫זה הישג ענק.‬
‫עשית זאת בכוחות עצמך.‬

137
00:09:46,586 --> 00:09:49,088
‫אז זה יהיה נכון להזמין אותם לקונצרט.‬

138
00:09:49,171 --> 00:09:51,299
‫הם צריכים לראות כמה את מוכשרת, בסדר?‬

139
00:09:55,845 --> 00:09:56,762
‫בסדר, סוני.‬

140
00:09:57,847 --> 00:09:58,806
‫בוא נעשה את זה.‬

141
00:10:04,353 --> 00:10:05,271
‫העוזרת בחופש?‬

142
00:10:06,647 --> 00:10:08,774
‫בתור ילדים, נהגנו לקרוא לה "אימא"...‬

143
00:10:10,026 --> 00:10:11,152
‫איפה כולם?‬

144
00:10:13,863 --> 00:10:15,865
‫איך זה שאת לא מופיעה באף אחת מאלה?‬

145
00:10:18,534 --> 00:10:20,828
‫הכול תמיד סבב סביב אקדמיית המטרייה,‬

146
00:10:20,953 --> 00:10:22,955
‫אני פשוט לא עברתי את הסינון, אז...‬

147
00:10:23,539 --> 00:10:24,373
‫וואו.‬
‫לאונרד.‬

148
00:10:34,842 --> 00:10:35,885
‫לאונדר, קדימה‬

149
00:10:39,013 --> 00:10:39,889
‫זה רק אנחנו?‬

150
00:10:39,972 --> 00:10:40,806
‫בבית?‬

151
00:10:40,890 --> 00:10:41,849
‫כל כדור הארץ?‬

152
00:10:41,932 --> 00:10:42,767
‫כל כדור הארץ?‬

153
00:10:42,975 --> 00:10:44,185
‫כולם מתים.‬
‫-היי.‬

154
00:10:46,812 --> 00:10:47,688
‫מה קורה?‬

155
00:10:50,524 --> 00:10:51,776
‫זה עניין משפחתי.‬

156
00:10:52,902 --> 00:10:53,778
‫עניין משפחתי.‬

157
00:10:54,904 --> 00:10:56,864
‫אז כמובן שלא טרחתם לכלול אותי.‬

158
00:10:56,989 --> 00:10:58,324
‫לא זה לא ככה. היינו...‬

159
00:10:58,407 --> 00:11:00,201
‫אל תתנו לי להפריע בבקשה.‬
‫-וניה, חכי.‬

160
00:11:00,284 --> 00:11:03,496
‫אני אעדכן אותך מאוחר יותר כשנהיה לבד.‬
‫-בבקשה, אל תטרחי.‬

161
00:11:03,579 --> 00:11:04,705
‫ואני לא אטרח גם כן.‬

162
00:11:05,706 --> 00:11:06,749
‫וניה, זה לא הוגן.‬

163
00:11:06,832 --> 00:11:07,667
‫הוגן?‬

164
00:11:09,502 --> 00:11:11,545
‫אין שום דבר הוגן בלהיות אחותך.‬

165
00:11:12,713 --> 00:11:16,258
‫למיטב זכרוני, תמיד נשארתי מחוץ לעניינים.‬

166
00:11:18,177 --> 00:11:20,513
‫פעם חשבתי שזו אשמתו של אבא,‬
‫אבל הוא כבר מת.‬

167
00:11:21,722 --> 00:11:23,516
‫אז מתברר שאתם האידיוטים.‬

168
00:11:27,645 --> 00:11:28,479
‫אאוץ'.‬

169
00:11:29,647 --> 00:11:31,857
‫וניה, חכי. שכחתי את הז'קט שלי.‬

170
00:11:32,024 --> 00:11:33,567
‫אני לא יכולה לחזור לשם.‬

171
00:11:33,734 --> 00:11:35,444
‫בסדר, תתקדמי, אני אתפוס אותך.‬

172
00:11:38,030 --> 00:11:40,574
‫אני הולכת למצוא את וניה ולהסביר.‬
‫-לא, רגע, אין זמן.‬

173
00:11:40,658 --> 00:11:42,910
‫אנחנו צריכים להבין מה גורם לאפוקליפסה.‬

174
00:11:43,703 --> 00:11:45,746
‫יש המון אפשרויות.‬

175
00:11:46,205 --> 00:11:47,832
‫מלחמה גרעינית, פגיעת אסטרואידים.‬

176
00:11:47,915 --> 00:11:50,668
‫אבל אני חושב שזה קשור לירח. נכון?‬

177
00:11:51,252 --> 00:11:53,170
‫אבא בטח שלח אותי לשם‬
‫מסיבה מסויימת.‬

178
00:11:53,295 --> 00:11:57,633
‫אני נתתי לו עדכונים יומיים על התנאים,‬
‫שלחתי דגימות שדה.‬

179
00:11:58,008 --> 00:12:01,011
‫אז הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות‬
‫הוא למצוא את המחקר שלו.‬

180
00:12:01,095 --> 00:12:04,807
‫חכה רגע. כולנו מתנו כשנלחמנו בדבר הזה‬
‫בפעם הראשונה,‬

181
00:12:04,974 --> 00:12:05,808
‫זוכר?‬

182
00:12:05,891 --> 00:12:07,435
‫מפתיע, אבל יש משהו במה שהוא אומר.‬

183
00:12:07,518 --> 00:12:08,936
‫מה יעזור לנו לנצח הפעם?‬

184
00:12:09,019 --> 00:12:09,854
‫חמש.‬

185
00:12:10,479 --> 00:12:11,897
‫הוא לא היה איתנו בפעם הקודמת.‬

186
00:12:11,981 --> 00:12:13,149
‫לא היינו כולנו יחד.‬

187
00:12:13,607 --> 00:12:15,901
‫הפעם יהיה לנו את כל הכוח‬
‫של אקדמיית המטרייה.‬

188
00:12:15,985 --> 00:12:17,111
‫זה מה שאנחנו צריכים.‬

189
00:12:17,194 --> 00:12:18,863
‫אז איפה חמש עכשיו?‬

190
00:12:18,988 --> 00:12:22,867
‫הייתה לו תוכנית לשנות את ציר הזמן.‬
‫הוא יחזור בקרוב.‬

191
00:12:22,950 --> 00:12:25,578
‫אני הולך לתפוס את הייזל וצ'ה-צ'ה.‬
‫-מה, עכשיו?‬

192
00:12:25,661 --> 00:12:28,038
‫ועוד איך. בעוד שלושה ימים כבר לא אוכל.‬

193
00:12:28,122 --> 00:12:28,956
‫חכה, דייגו.‬

194
00:12:29,039 --> 00:12:31,500
‫דייגו, אני יודע שאתה רוצה לנקום‬
‫את מות חברה שלך...‬

195
00:12:31,584 --> 00:12:33,252
‫היא לא היתה סתם חברה, לות'ר.‬

196
00:12:34,962 --> 00:12:38,549
‫אם אני עומד למות, אני חייב לדעת‬
‫שהרגתי את הממזרים האלה קודם.‬

197
00:12:39,717 --> 00:12:40,843
‫אתה נראה לא משהו.‬

198
00:12:41,677 --> 00:12:44,722
‫מה גורם לך לומר את זה, אני מרגיש נהדר.‬

199
00:12:45,306 --> 00:12:47,683
‫אתה יודע, אתה לא חייב לעשות את זה לבדך.‬

200
00:12:47,892 --> 00:12:50,853
‫אני יודע כמה זה חשוב לך.‬
‫-מספיק להתעסק רק בעצמך.‬

201
00:12:52,813 --> 00:12:53,647
‫קלאוס?‬

202
00:12:54,356 --> 00:12:55,191
‫קלאוס?‬

203
00:12:55,775 --> 00:12:56,609
‫קלאוס?‬
‫כן! סליחה.‬

204
00:12:57,610 --> 00:12:59,737
‫אז, מה? גם אתה מוותר על העולם?‬

205
00:13:00,154 --> 00:13:02,156
‫כן, אפשר לומר. כן.‬

206
00:13:03,324 --> 00:13:04,158
‫אז זהו זה.‬

207
00:13:05,242 --> 00:13:07,661
‫זה בסדר מבחינתך שכולנו נמות‬
‫בעוד שלושה ימים?‬

208
00:13:12,792 --> 00:13:13,918
‫אני לא מאמין לזה.‬

209
00:13:16,212 --> 00:13:17,129
‫זה רק אנחנו.‬

210
00:13:23,219 --> 00:13:24,261
‫בבקשה, לא גם את.‬

211
00:13:24,804 --> 00:13:27,056
‫אני צריכה להזמין טיסה בחזרה ללוס אנג'לס...‬

212
00:13:27,139 --> 00:13:30,476
‫אם זה קורה אני חייבת להיות עם בתי,‬
‫משמורת ארורה.‬

213
00:13:30,559 --> 00:13:32,061
‫ואתה אמרת את זה בעצמך.‬

214
00:13:33,270 --> 00:13:35,397
‫אנחנו צריכים את הכוח המלא של האקדמיה‬

215
00:13:35,606 --> 00:13:37,107
‫כדי שבכלל יהיה לנו סיכוי.‬

216
00:13:39,026 --> 00:13:40,736
‫אני מצטערת, לות'ר.‬

217
00:13:51,539 --> 00:13:54,166
‫אני לא מאמינה שהייתי מספיק טיפשה‬
‫כדי לחזור לשם.‬

218
00:13:54,250 --> 00:13:56,168
‫מצטער, לא הייתי צריך לגרום לך‬
‫לעשות את זה.‬

219
00:13:56,252 --> 00:13:57,086
‫לא, זו אשמתי.‬

220
00:13:57,169 --> 00:13:59,839
‫רק רציתי שיהיו גאים בי פעם אחת.‬

221
00:14:00,297 --> 00:14:03,425
‫איך הרשיתי לעצמי להניח‬
‫שאני ראויה לתשומת לבם.‬

222
00:14:03,509 --> 00:14:06,178
‫שום דבר אף פעם לא מספיק חשוב‬
‫ליד החשיבות העצמית שלהם‬

223
00:14:06,262 --> 00:14:08,055
‫סוף העולם, בולשיט.‬

224
00:14:08,138 --> 00:14:09,181
‫וניה!‬
‫-מה?‬

225
00:14:21,193 --> 00:14:22,444
‫מה קורה לעזאזל?‬

226
00:14:23,320 --> 00:14:24,947
‫את קורית.‬

227
00:14:25,781 --> 00:14:26,782
‫בחייך.‬

228
00:14:28,158 --> 00:14:29,410
‫זה מטורף.‬

229
00:14:29,910 --> 00:14:31,912
‫זאת אומרת, זה כבר היה ככה.‬

230
00:14:35,833 --> 00:14:37,042
‫זה צירוף מקרים.‬

231
00:14:39,169 --> 00:14:41,005
‫לאונרד, זה בלתי אפשרי.‬

232
00:14:41,422 --> 00:14:42,256
‫בואי.‬

233
00:14:42,756 --> 00:14:44,008
‫הבית שלי קרוב.‬

234
00:14:53,183 --> 00:14:54,101
‫אה, שיט.‬

235
00:14:56,312 --> 00:14:57,146
‫היי.‬

236
00:14:57,271 --> 00:14:59,189
‫אכפת לך?‬

237
00:14:59,607 --> 00:15:04,945
‫כן, בטח. אני אקשור לך את השרוכים.‬
‫אם אתה תקשור אותי גם אחר כך.‬

238
00:15:05,529 --> 00:15:06,447
‫למה אתה מתכוון?‬

239
00:15:06,530 --> 00:15:09,617
‫אתה יודע, בפעם האחרונה שהייתי פיכח‬
‫ביליתי נהדר‬

240
00:15:09,742 --> 00:15:11,952
‫כשהמוזרים האלה קשרו אותי‬
‫בחדר המוטל.‬

241
00:15:12,036 --> 00:15:14,288
‫ווא אתה חתיכת טמבל מתוסבך.‬

242
00:15:14,371 --> 00:15:18,000
‫למה?! אתה זה שתמיד אומר,‬
‫"קלאוס, אתה צריך להתפכח, אחי."‬

243
00:15:18,083 --> 00:15:20,920
‫יש דרכים טובות יותר להתנקות, אחי.‬
‫-לא בשבילי, לא.‬

244
00:15:21,795 --> 00:15:24,924
‫אני צריך מישהו שירחיק ממני את האפשרויות.‬

245
00:15:25,507 --> 00:15:26,342
‫בסדר.‬

246
00:15:26,425 --> 00:15:28,177
‫בסדר. תודה.‬
‫-בסדר, אתה יכול לעזור לי?‬

247
00:15:28,260 --> 00:15:29,094
‫כן.‬
‫כן.‬

248
00:15:31,680 --> 00:15:32,514
‫בסדר.‬

249
00:15:32,681 --> 00:15:33,974
‫- מר חמש -‬

250
00:15:38,228 --> 00:15:39,188
‫היי, חמש.‬

251
00:15:39,897 --> 00:15:40,856
‫איך הולך?‬

252
00:15:40,940 --> 00:15:43,484
‫חייבת להיות שתיקה מוחלטת‬
‫כדי שאוכל להשלים את המשימה הזו.‬

253
00:15:43,567 --> 00:15:44,860
‫אה, בסדר.‬

254
00:15:48,530 --> 00:15:50,699
‫היי, כמה מאיתנו הולכים לאכול צהריים‬

255
00:15:50,783 --> 00:15:52,576
‫ותהיתי אם...‬

256
00:15:54,078 --> 00:15:55,621
‫אתה עושה משהו.‬

257
00:16:04,129 --> 00:16:05,255
‫ביי.‬

258
00:16:18,602 --> 00:16:20,437
‫אני חוששת שזה נוגד לנהלים.‬

259
00:16:23,607 --> 00:16:24,441
‫חמש.‬

260
00:16:24,858 --> 00:16:25,776
‫תכיר את גלוריה.‬

261
00:16:26,819 --> 00:16:30,447
‫גלוריה היא אולי הבורג החיוני ביותר‬
‫במכונה שלנו.‬

262
00:16:31,490 --> 00:16:32,324
‫גלוריה,‬

263
00:16:32,783 --> 00:16:33,867
‫זה מספר חמש.‬

264
00:16:34,368 --> 00:16:35,869
‫תראה אותך.‬

265
00:16:36,120 --> 00:16:37,371
‫קטן וקטלני.‬

266
00:16:38,497 --> 00:16:42,584
‫אני כל כך שמחה שהחלטנו לסגור‬
‫את חוזה ההתנקשות שלך.‬

267
00:16:43,669 --> 00:16:45,796
‫אני חוששת שהמוניטין שלך הולך לפניך.‬

268
00:16:46,255 --> 00:16:48,340
‫ונראה כאילו אתה נבנה עליו כאן.‬

269
00:16:48,882 --> 00:16:50,384
‫- לחסל את קארל וובר -‬

270
00:16:50,843 --> 00:16:51,969
‫קארל וובר.‬

271
00:16:52,803 --> 00:16:53,679
‫עכשיו תגיד לי,‬

272
00:16:54,596 --> 00:16:56,598
‫למה קארל חסר המזל?‬

273
00:16:57,099 --> 00:17:00,477
‫קארל וובר הוא הקצב בחנות‬
‫שבה קפטן ארנסט א. להמן‬

274
00:17:00,561 --> 00:17:01,854
‫רוכש את הבשר שלו לשבוע.‬

275
00:17:01,937 --> 00:17:05,774
‫אז אם קארל ימות, האטליז שלו יעבור לבנו,‬
‫אוטו, אשר...‬

276
00:17:06,316 --> 00:17:08,360
‫לא שוטף את ידיו אף פעם.‬
‫מגעיל לגמרי.‬

277
00:17:08,444 --> 00:17:12,656
‫אז הוא זה שימכור לקפטן את הבשר שלו.‬
‫-וזה יגרום לו להרעלת מזון.‬

278
00:17:12,740 --> 00:17:14,241
‫בגלל זה הוא יאחר לעבודה.‬

279
00:17:14,616 --> 00:17:16,326
‫וההמראה תתעכב.‬

280
00:17:16,452 --> 00:17:19,872
‫וכדי לפצות על הזמן האבוד,‬
‫ההינדנבורג נתקל בחזית מזג האוויר‬

281
00:17:19,955 --> 00:17:21,582
‫בעלת מטען חשמלי גבוה ולחות.‬

282
00:17:21,665 --> 00:17:25,586
‫והחשמל הסטטי בכלי התעופה‬
‫גורם להצתה‬

283
00:17:26,086 --> 00:17:27,671
‫ניצוצות זעירות במנוע...‬

284
00:17:27,755 --> 00:17:30,132
‫וכך פתאום, נוצר...‬

285
00:17:35,804 --> 00:17:40,350
‫אני בטוחה שכולכם שמעתם‬
‫שמר חמש הוכיח‬

286
00:17:40,434 --> 00:17:44,646
‫שהוא מיומן עם עט כפי שהוא עם חרב.‬

287
00:17:46,315 --> 00:17:50,027
‫המאמץ שלו צריך לשמש כהשראה‬

288
00:17:50,402 --> 00:17:51,528
‫לכולכם.‬

289
00:17:51,653 --> 00:17:52,571
‫הרב.‬

290
00:17:52,696 --> 00:17:57,159
‫כמה זמן כבר אתה עובד על התיק של לוסיטניה?‬
‫-ובכן, בואי נראה, אני...‬

291
00:17:57,451 --> 00:17:58,285
‫סליחה?‬

292
00:17:58,410 --> 00:18:00,537
‫כשהתחלתי...‬
‫-סליחה? אני לא שומעת אותך.‬

293
00:18:00,621 --> 00:18:02,039
‫אני עדיין לא שומעת אותך.‬

294
00:18:04,958 --> 00:18:07,920
‫ג'ין, עוד דבר‬
‫לפני שאתה הולך לארוחת צהריים.‬

295
00:18:08,170 --> 00:18:11,173
‫נראה שגוטנברג לא החלטי בנוגע להמצאת הדפוס.‬

296
00:18:17,137 --> 00:18:18,388
‫- אפוקליפסה -‬

297
00:18:27,356 --> 00:18:28,398
‫שיט.‬

298
00:18:29,566 --> 00:18:31,276
‫אז, איך הולך היום הראשון שלך?‬

299
00:18:32,236 --> 00:18:33,904
‫לא יכול להיות יותר טוב.‬

300
00:18:35,197 --> 00:18:36,490
‫שמחה לשמוע.‬

301
00:18:45,207 --> 00:18:46,708
‫נשרף לי הרוגי.‬

302
00:18:47,793 --> 00:18:49,253
‫נשרף לך פעם הרוגי?‬

303
00:18:50,712 --> 00:18:52,339
‫רוגי?‬

304
00:18:52,506 --> 00:18:56,760
‫הקפלים בחיך שמסייעים בהעברת המזון לוושט.‬

305
00:18:56,927 --> 00:19:01,348
‫בכל מקרה, אני בדיאטת נוזלים כבר יומיים,‬
‫ובגלל זה מרתון ההשתנות‬

306
00:19:01,431 --> 00:19:05,060
‫בורג אחד שבור וכל המערכת נפגעת.‬

307
00:19:05,978 --> 00:19:07,688
‫אתה יודע, במשרד אנחנו מעריכים‬

308
00:19:07,771 --> 00:19:11,525
‫יושרה מעל לכל דבר אחר.‬

309
00:19:12,109 --> 00:19:14,570
‫האמון הוא חיוני,‬

310
00:19:15,112 --> 00:19:16,864
‫וזה אמון שנבנה לאורך זמן.‬

311
00:19:16,947 --> 00:19:18,991
‫אבל במקרה של הפרה,‬

312
00:19:19,074 --> 00:19:22,744
‫הנציבות תפעל במהירות וללא רחמים.‬

313
00:19:22,995 --> 00:19:27,708
‫וביעילות, שאני בטוחה, שדווקא אתה יותר‬
‫מכל האנשים תדע להעריך, מספר חמש.‬

314
00:19:29,501 --> 00:19:31,044
‫אני קצת רעבה.‬

315
00:19:31,211 --> 00:19:32,713
‫כבר אכלת צהריים?‬

316
00:19:34,047 --> 00:19:34,923
‫עדיין לא.‬

317
00:19:35,132 --> 00:19:39,386
‫נהדר. תרצה לאכול איתי ארוחת צהריים‬
‫במשרד שלי?‬

318
00:19:39,678 --> 00:19:43,891
‫אתה יכול לאכול מזון מוצק‬
‫ואני יכולה לדמות כאילו אני חיה רגיל‬

319
00:19:44,600 --> 00:19:45,475
‫באמצעותך.‬

320
00:19:47,686 --> 00:19:48,729
‫נשמע מעולה.‬

321
00:20:10,250 --> 00:20:11,501
‫המזוודה נמצאת כאן?‬

322
00:20:12,794 --> 00:20:14,213
‫זה המקום שהנציבות אמרה.‬

323
00:20:17,257 --> 00:20:18,091
‫בסדר.‬

324
00:20:45,702 --> 00:20:47,496
‫אנחנו נמצאים באמצע שום מקום.‬

325
00:20:53,335 --> 00:20:54,294
‫מה אתה עושה?‬

326
00:20:54,586 --> 00:20:55,754
‫רק קושר את השרוכים.‬

327
00:21:02,511 --> 00:21:05,138
‫אני יכול לשאול אותך שאלה מטורפת?‬

328
00:21:05,222 --> 00:21:06,515
‫בטח, שאל.‬

329
00:21:07,140 --> 00:21:08,809
‫האם זה באמת יהיה כל כך רע‬

330
00:21:10,227 --> 00:21:11,645
‫אם לא נמצא את המזוודה?‬

331
00:21:11,895 --> 00:21:12,729
‫כן.‬

332
00:21:12,980 --> 00:21:14,982
‫אתה יודע מה קורה לאנשים שלא ממלאים הוראות.‬

333
00:21:15,065 --> 00:21:17,276
‫אנחנו נהיה נרדפים כמו כלבים.‬
‫מה יש לך?‬

334
00:21:17,359 --> 00:21:20,696
‫פשוט עייפתי מלשמוע אחרים אומרים לי‬
‫מה עלי לעשות ולאן ללכת.‬

335
00:21:20,779 --> 00:21:23,073
‫זה לא יהיה נחמד יותר‬
‫להרוג את מי שרוצים לשם שינוי,‬

336
00:21:23,156 --> 00:21:25,200
‫ולא את מי שהנציבות אומרת לנו?‬

337
00:21:25,617 --> 00:21:27,286
‫בואי נשכח מהמזוודה המטופשת.‬

338
00:21:28,704 --> 00:21:30,163
‫למה שלא פשוט נישאר כאן?‬

339
00:21:30,247 --> 00:21:33,166
‫למקרה שזה ברח לך מהראש,‬
‫בעוד כמה ימים כבר לא יהיה 'כאן'.‬

340
00:21:33,250 --> 00:21:35,419
‫אז אולי אנחנו צריכים לעזור לעצור את זה.‬

341
00:21:35,502 --> 00:21:36,503
‫לעצור את מה?‬
‫-את יודעת.‬

342
00:21:37,713 --> 00:21:38,588
‫זה בלתי אפשרי.‬

343
00:21:38,672 --> 00:21:41,258
‫למה? מספר חמש חזר.‬
‫-והוא נכשל.‬

344
00:21:41,383 --> 00:21:44,428
‫הוא חזר לנציבות.‬
‫אין שום דרך לעקוף את זה, הייזל.‬

345
00:21:45,721 --> 00:21:47,889
‫הברירה היחידה היא לעשות מה שהם אומרים.‬

346
00:21:48,598 --> 00:21:49,891
‫בדרך זו או אחרת,‬

347
00:21:50,183 --> 00:21:51,810
‫הם תמיד יצליחו להגיע אליך.‬

348
00:22:02,612 --> 00:22:03,655
‫- מוטל "בר מזל" -‬

349
00:22:11,330 --> 00:22:12,748
‫אין כמו בבית.‬

350
00:22:14,583 --> 00:22:15,417
‫כן.‬
‫היי.‬

351
00:22:29,473 --> 00:22:30,349
‫את רעבה?‬

352
00:22:30,515 --> 00:22:31,475
‫אני יכולה לאכול.‬

353
00:22:31,558 --> 00:22:33,018
‫למה שלא תלכי לנוח קצת?‬

354
00:22:33,101 --> 00:22:34,811
‫אני אביא לנו משהו לאכול.‬

355
00:22:35,604 --> 00:22:37,689
‫מהמסעדה הסינית הזו, "סמוראי גארדן".‬

356
00:22:38,440 --> 00:22:39,983
‫עוף קונג פאו, חריף במיוחד.‬

357
00:22:41,568 --> 00:22:42,402
‫בסדר.‬

358
00:22:42,569 --> 00:22:43,445
‫נשמע טוב.‬

359
00:22:44,112 --> 00:22:44,946
‫תודה.‬

360
00:22:45,155 --> 00:22:46,114
‫מעולה.‬

361
00:22:47,032 --> 00:22:48,075
‫תכף אחזור.‬

362
00:22:48,241 --> 00:22:49,242
‫מפתחות.‬

363
00:23:19,898 --> 00:23:21,650
‫הכול בסדר, מאסטר לות'ר?‬

364
00:23:22,609 --> 00:23:23,443
‫איפה הם?‬

365
00:23:24,319 --> 00:23:26,530
‫הקופסאות, הדוחות, הדגימות?‬

366
00:23:26,613 --> 00:23:28,532
‫כל התכתובת ששלחתי מהירח?‬

367
00:23:29,074 --> 00:23:31,868
‫אני... אני לא בטוח.‬

368
00:23:31,952 --> 00:23:34,955
‫אבא שלך תמיד שמר על פרטיות...‬
‫-מספיק עם זה, פוגו!‬

369
00:23:35,831 --> 00:23:37,541
‫אתה יודע כל מה שאבא שלנו עשה.‬

370
00:23:43,505 --> 00:23:44,339
‫מה?‬

371
00:23:50,011 --> 00:23:51,096
‫איש חכם.‬

372
00:24:02,566 --> 00:24:05,152
‫- עבור: אבא שולח: לות'ר‬
‫יום 125 עד יום 150 -‬

373
00:24:17,038 --> 00:24:18,748
‫הוא מעולם לא פתח אותם אפילו.‬

374
00:24:21,710 --> 00:24:22,544
‫למה לא?‬

375
00:24:25,422 --> 00:24:26,381
‫למה לא?‬

376
00:24:26,965 --> 00:24:29,926
‫אפשר לומר על אבא שלך הרבה דברים.‬

377
00:24:30,051 --> 00:24:32,262
‫ישירות, היא לא משהו שאפשר לומר לגביו.‬

378
00:24:33,054 --> 00:24:34,222
‫לאחר התאונה שלך,‬

379
00:24:34,806 --> 00:24:37,267
‫הוא רצה לתת לך תחושת מטרה,‬
‫מאסטר לות'ר.‬

380
00:24:38,226 --> 00:24:40,145
‫הוא הרגיש שזוהי הדרך היחידה.‬

381
00:24:40,729 --> 00:24:42,898
‫הוא תיזז אותי על הירח‬
‫במשך ארבע שנים?‬

382
00:24:45,525 --> 00:24:47,360
‫לא הייתי מספר אחת מספיק טוב.‬

383
00:24:48,195 --> 00:24:49,196
‫זה מה שזה היה.‬

384
00:24:50,071 --> 00:24:51,198
‫לא התאמתי?‬

385
00:24:52,115 --> 00:24:53,074
‫אז הוא שלח אותי מכאן?‬

386
00:24:53,158 --> 00:24:55,035
‫לא, לא, זה לא...‬
‫-פוגו,‬

387
00:24:58,121 --> 00:24:59,372
‫תשאיר אותי לבד בבקשה.‬

388
00:25:00,248 --> 00:25:01,583
‫מאסטר...‬
‫-עכשיו, בבקשה!‬

389
00:25:01,666 --> 00:25:02,584
‫צא החוצה!‬

390
00:26:00,475 --> 00:26:03,853
‫הכנתי לנו...‬

391
00:26:04,896 --> 00:26:05,730
‫חגיגה.‬

392
00:26:06,773 --> 00:26:08,358
‫וואה, מאיפה יש לך את זה?‬

393
00:26:08,483 --> 00:26:10,986
‫אני לא יכולה לגלות את השיטות שלי.‬

394
00:26:12,320 --> 00:26:14,698
‫טוב, את לא היחידה שיש לה סודות.‬

395
00:26:17,158 --> 00:26:18,410
‫לכל מקרה.‬

396
00:26:21,454 --> 00:26:22,581
‫אה ו...‬

397
00:26:23,206 --> 00:26:24,124
‫עוד דבר אחד.‬

398
00:26:26,668 --> 00:26:28,878
‫זה... זה בשבילך.‬

399
00:26:37,304 --> 00:26:38,138
‫את...‬

400
00:26:38,972 --> 00:26:39,889
‫את אוהבת את זה?‬

401
00:26:44,019 --> 00:26:45,395
‫לעולם לא אסיר את זה.‬

402
00:26:49,733 --> 00:26:51,901
‫כמעט שכחתי. הבאתי עוד משהו.‬

403
00:27:07,667 --> 00:27:08,793
‫לות'ר הרגריבס,‬

404
00:27:09,419 --> 00:27:10,629
‫רוצה לרקוד איתי?‬

405
00:27:24,100 --> 00:27:24,934
‫מספר אחת?‬

406
00:27:25,685 --> 00:27:26,645
‫מספר שלוש!‬

407
00:27:28,104 --> 00:27:30,482
‫זאת התנהגות בלתי מתקבלת על הדעת.‬

408
00:27:30,565 --> 00:27:33,485
‫שניכם יודעים שפעילויות כיף ומשחקים‬
‫מוגבלים ליום שבת‬

409
00:27:33,568 --> 00:27:34,944
‫בין 12 ל-12 וחצי בצהריים.‬

410
00:27:35,028 --> 00:27:37,155
‫אבל אנחנו רק...‬
‫-אסור לכם לעלות לכאן שוב לעולם.‬

411
00:27:37,238 --> 00:27:38,323
‫אתם מבינים אותי?‬

412
00:27:39,574 --> 00:27:40,450
‫לעולם!‬

413
00:27:43,995 --> 00:27:45,246
‫אני שונא את החדר הזה.‬

414
00:27:45,330 --> 00:27:47,290
‫הוא עזר לי טוב במימון הסוטול.‬

415
00:27:47,707 --> 00:27:50,960
‫אחרי שאבא מת,‬
‫ניקיתי אותו מכל דבר בעל ערך.‬

416
00:27:51,044 --> 00:27:52,754
‫זהו זה, חזק יותר וגבוה יותר.‬

417
00:27:58,051 --> 00:27:58,885
‫בסדר.‬

418
00:27:59,636 --> 00:28:01,554
‫אבל אם אראה שמתחיל לעמוד לך,‬

419
00:28:01,721 --> 00:28:02,597
‫אני מפסיק.‬

420
00:28:04,015 --> 00:28:06,976
‫קץ העולם מגיע ופתאום אתה רוצה להתפכח.‬

421
00:28:08,520 --> 00:28:10,146
‫אל תבין אותי לא נכון, בנאדם‬

422
00:28:10,397 --> 00:28:11,439
‫טוב מצדך.‬

423
00:28:12,399 --> 00:28:14,442
‫חשבתי שאתה רוצה לנסות כל סם שקיים.‬

424
00:28:14,567 --> 00:28:18,405
‫תאמין לי, המחשבה הזו עלתה בדעתי.‬

425
00:28:19,155 --> 00:28:21,408
‫אבל יש משהו שאני צריך לעשות,‬

426
00:28:21,658 --> 00:28:24,661
‫וכל העניין המציק הזה לא מצליח לי‬
‫אלא אם כן אני פיכח.‬

427
00:28:25,912 --> 00:28:27,664
‫זה נוגע להעלאת החברה שאיבדת?‬

428
00:28:29,916 --> 00:28:30,875
‫מה היה השם שלה?‬

429
00:28:46,599 --> 00:28:48,893
‫שמו היה דייב.‬

430
00:28:50,311 --> 00:28:52,647
‫שירתנו יחד בעמק שאו‬

431
00:28:53,940 --> 00:28:56,484
‫בהר קראוצ'ינג ביסט.‬

432
00:28:58,611 --> 00:29:00,697
‫כנראה שהוא היה אדם מאוד מיוחד.‬

433
00:29:01,823 --> 00:29:03,825
‫אם הוא יכל להשלים עם המוזרות שלך.‬

434
00:29:04,159 --> 00:29:04,993
‫כן.‬

435
00:29:05,577 --> 00:29:06,703
‫כן, הוא היה...‬

436
00:29:07,454 --> 00:29:11,416
‫הוא היה אדיב וחזק ורגיש ו...‬

437
00:29:13,168 --> 00:29:14,085
‫יפה.‬

438
00:29:15,128 --> 00:29:16,629
‫יפה. ואני הייתי...‬

439
00:29:17,839 --> 00:29:21,426
‫טיפש מספיק כדי ללכת בעקבותיו‬
‫כל הדרך לחזית.‬

440
00:29:21,509 --> 00:29:23,636
‫נלחמת בחרא הזה?‬
‫-כן.‬

441
00:29:26,431 --> 00:29:27,849
‫איך נתנו לך לעשות את זה?‬

442
00:29:27,932 --> 00:29:30,894
‫נתנו לי? תמיד היה מקום לעוד גופה‬
‫במלחמה הזו.‬

443
00:29:31,686 --> 00:29:32,937
‫כולל שלו.‬

444
00:29:36,065 --> 00:29:37,567
‫היי, תראה אותנו.‬

445
00:29:37,817 --> 00:29:41,112
‫נהנים מקצת זמן איכות משפחתי לפני קץ העולם.‬

446
00:29:41,696 --> 00:29:42,822
‫כן, למה לא אם כבר.‬

447
00:29:44,032 --> 00:29:45,658
‫כל מי שאני אוהב כבר מת.‬

448
00:29:45,742 --> 00:29:47,202
‫אה, כן.‬

449
00:29:47,535 --> 00:29:48,536
‫השוטרת.‬

450
00:29:50,246 --> 00:29:51,080
‫כן.‬

451
00:29:52,499 --> 00:29:53,416
‫גם אימא.‬

452
00:29:56,628 --> 00:29:57,879
‫איכזבתי את שתיהן.‬

453
00:30:00,298 --> 00:30:01,424
‫אז הנה אני כאן.‬

454
00:30:02,675 --> 00:30:03,635
‫לבד איתך.‬

455
00:30:10,391 --> 00:30:11,309
‫שיט.‬

456
00:30:13,144 --> 00:30:13,978
‫מה?‬

457
00:30:15,522 --> 00:30:17,065
‫אני צריך להשתין.‬

458
00:30:19,317 --> 00:30:23,321
‫תודה, כמו שאתם יכולים לראות,‬
‫מוקדם יותר היום קרה נזק מסתורי לרכבים‬

459
00:30:23,404 --> 00:30:27,492
‫ולעמודי תאורה רבים כאן באזור מרכז העיר.‬

460
00:30:27,575 --> 00:30:29,619
‫הרשויות חושדות שמדובר בנהג שיכור.‬

461
00:30:29,702 --> 00:30:31,538
‫הפרטים המלאים, במהדורת הערב...‬

462
00:30:31,621 --> 00:30:32,455
‫תודה.‬
‫את בסדר?‬

463
00:30:34,123 --> 00:30:34,958
‫כן, אני בסדר.‬
‫טוב.‬

464
00:30:40,630 --> 00:30:41,506
‫תראי,‬

465
00:30:41,798 --> 00:30:43,967
‫אני בטוח שקשה להתמודד עם זה.‬

466
00:30:45,718 --> 00:30:48,847
‫את יודעת, עם הרעיון שהכוחות אלה‬
‫תמיד היו רדומים אצלך.‬

467
00:30:48,930 --> 00:30:50,974
‫מה, היכולת לכופף עמודי תאורה?‬

468
00:30:51,057 --> 00:30:53,059
‫מצב הרוח שלך גרם לדברים להשתנות.‬

469
00:30:53,518 --> 00:30:55,270
‫הגשם פסק. אני ראיתי את זה.‬

470
00:30:55,436 --> 00:30:58,481
‫זאת לא הייתי אני. מצטערת לאכזב אותך.‬

471
00:30:59,190 --> 00:31:01,651
‫את לא יכולה לאכזב אותי גם אם תנסי.‬

472
00:31:03,528 --> 00:31:06,030
‫אבל אם זו כן את שעשית את זה.‬
‫אם זאת היית את,‬

473
00:31:06,948 --> 00:31:07,907
‫זה יפהפה.‬

474
00:31:08,408 --> 00:31:09,325
‫זה עוצמתי.‬

475
00:31:09,617 --> 00:31:13,329
‫תראה, אם זה היה נכון,‬
‫כל מה שידעתי על עצמי אי פעם היה שונה.‬

476
00:31:13,621 --> 00:31:15,623
‫כל מה שאי פעם סיפרו לי.‬

477
00:31:16,207 --> 00:31:17,834
‫את חושבת שאבא שלך אולי ידע?‬

478
00:31:17,917 --> 00:31:19,627
‫בחייך. אין סיכוי.‬

479
00:31:20,503 --> 00:31:23,256
‫אם הייתי מיוחדת, הייתי באקדמיית המטרייה.‬

480
00:31:23,339 --> 00:31:25,717
‫אני כל כך מצטערת שנתקעת‬
‫עם חסרת הייחוד.‬

481
00:31:26,634 --> 00:31:29,345
‫לא הייתי משתמש ב"חסרת ייחוד"‬
‫כדי לתאר אותך.‬

482
00:31:32,515 --> 00:31:33,892
‫תראי, אנחנו נגלה מה זה.‬

483
00:31:34,684 --> 00:31:35,685
‫ביחד כצוות.‬

484
00:31:37,228 --> 00:31:38,646
‫החיים שלי כל כך מוזרים.‬

485
00:31:40,481 --> 00:31:41,816
‫אני אוהב דברים מוזרים.‬

486
00:31:43,568 --> 00:31:44,402
‫מסתבר.‬

487
00:31:53,912 --> 00:31:57,373
‫וכך פיל קבע שהארכידוכס‬
‫פשוט היה חייב ללכת.‬

488
00:31:57,957 --> 00:31:58,917
‫רוצה קינוח?‬

489
00:31:59,500 --> 00:32:03,463
‫אכלתי חטיף טווינקי רע בזמן האפוקליפסה.‬
‫מאז לא בא לי יותר על קינוחים.‬

490
00:32:03,588 --> 00:32:04,589
‫בבקשה,‬

491
00:32:05,173 --> 00:32:06,257
‫כדי לשמח אותי.‬

492
00:32:15,600 --> 00:32:16,893
‫מה הטעם הזה מזכיר לך?‬

493
00:32:19,354 --> 00:32:20,563
‫את שנות ה-50'?‬

494
00:32:20,688 --> 00:32:22,065
‫בדיוק כך.‬

495
00:32:22,565 --> 00:32:25,151
‫חטיבת המטפיסיקה החכמה שלנו מצאה דרך‬

496
00:32:25,234 --> 00:32:29,781
‫לזקק עשור שלם באופן מושלם‬
‫לתוך ממתק אחד.‬

497
00:32:29,906 --> 00:32:31,532
‫הספציפי הזה הוכן על פי מודל‬

498
00:32:32,200 --> 00:32:33,576
‫הפאדג' מאט‬

499
00:32:33,701 --> 00:32:35,912
‫הטעם האהוב ביותר באמריקה בשנת 1955.‬

500
00:32:36,245 --> 00:32:37,121
‫מדהים.‬

501
00:32:37,246 --> 00:32:41,626
‫אתה תשמח לדעת שזו אותה חטיבה‬
‫שבונה את הגוף החדש שלך.‬

502
00:32:41,793 --> 00:32:43,920
‫זה מזכיר לי. יש לי משהו בשבילך.‬

503
00:32:44,587 --> 00:32:45,421
‫קרלה?‬

504
00:32:45,546 --> 00:32:46,381
‫כן?‬

505
00:32:46,464 --> 00:32:48,049
‫תביאי את הקופסה, בבקשה.‬

506
00:32:48,132 --> 00:32:48,967
‫כמובן.‬

507
00:33:00,520 --> 00:33:01,646
‫קדימה. פתח אותה.‬

508
00:33:04,440 --> 00:33:05,984
‫הבגדים עושים את האדם, חמש.‬

509
00:33:06,067 --> 00:33:08,486
‫זה לא יהיה נחמד כשבאמת תוכל ללבוש את זה?‬

510
00:33:09,445 --> 00:33:11,280
‫בקרוב מאוד, אני מבטיחה לך.‬

511
00:33:11,531 --> 00:33:14,367
‫הם משלימים את בניית הגוף שלך‬
‫בזמן שאנחנו מדברים.‬

512
00:33:16,619 --> 00:33:17,453
‫תודה.‬

513
00:33:19,205 --> 00:33:20,415
‫זו מתנה נחמדה מאוד.‬

514
00:33:24,419 --> 00:33:26,045
‫זה להביור סיני?‬

515
00:33:27,005 --> 00:33:27,964
‫אבחנה טובה.‬

516
00:33:31,217 --> 00:33:32,093
‫מלחמה.‬

517
00:33:33,302 --> 00:33:35,555
‫קונספט כל כך מרתק.‬

518
00:33:37,098 --> 00:33:40,435
‫טיפול זמני‬

519
00:33:40,852 --> 00:33:41,936
‫לפגם אנושי קבוע.‬

520
00:33:42,061 --> 00:33:45,398
‫כמובן, קצת יותר קל לראות זאת‬
‫מגובה של 10,000 ק"מ.‬

521
00:33:46,691 --> 00:33:49,318
‫אלה רק חלק מהדברים‬
‫שאספתי במסעות שלי.‬

522
00:33:49,736 --> 00:33:52,905
‫רימוני M26 ממלחמת ויאטנם.‬

523
00:33:53,698 --> 00:33:54,824
‫ואת זה,‬

524
00:33:55,074 --> 00:33:56,576
‫אולי הראוי ביותר לציון.‬

525
00:33:57,827 --> 00:34:01,831
‫אקדח הוולטר שלי.‬
‫היטלר עצמו השתמש בו‬

526
00:34:02,123 --> 00:34:03,291
‫כדי להתאבד.‬

527
00:34:03,416 --> 00:34:06,794
‫אנחנו לא אמורים לקחת דברים כאלה, אבל...‬

528
00:34:07,378 --> 00:34:09,088
‫הוא לא היה צריך אותו יותר.‬

529
00:34:10,089 --> 00:34:10,923
‫תרגיש...‬

530
00:34:11,507 --> 00:34:13,259
‫איך הוא מאוזן בצורה מושלמת.‬

531
00:34:22,018 --> 00:34:23,936
‫אני רוצה לדבר איתך על כמה דברים.‬

532
00:34:24,020 --> 00:34:26,481
‫כמה הצעות לשיפור פרוטוקולי הנציבות.‬

533
00:34:27,607 --> 00:34:29,108
‫כבר רוצה לזעזע את המערכת.‬

534
00:34:30,568 --> 00:34:31,986
‫אני מעריצה את הגישה הזו.‬

535
00:34:33,404 --> 00:34:34,280
‫תמשיך.‬

536
00:34:35,031 --> 00:34:36,074
‫ספר לי!‬

537
00:34:37,200 --> 00:34:38,034
‫גלוריה.‬

538
00:34:38,409 --> 00:34:39,577
‫מפעילת הצינור.‬

539
00:34:40,995 --> 00:34:44,207
‫זה לא יהיה פשוט יותר אם מנהלי התיקים‬
‫ישלחו מסרים בעצמם?‬

540
00:34:44,290 --> 00:34:45,875
‫אני מעריכה את זה שהקדשת לזה מחשבה.‬

541
00:34:45,958 --> 00:34:46,793
‫באמת שכך.‬

542
00:34:47,126 --> 00:34:50,755
‫אבל כולם אוהבים את גלוריה.‬
‫הם לא יתנו לזה לעבור בשקט.‬

543
00:34:50,922 --> 00:34:53,591
‫היא חלק ממשפחת הנציבות כבר במשך שנים...‬

544
00:34:53,674 --> 00:34:55,718
‫וקרובה מאוד לגיל הפנסיה.‬

545
00:34:57,303 --> 00:35:00,473
‫מצטערת שאני מפריעה.‬
‫אפשר לדבר איתך רגע לבד?‬

546
00:35:00,765 --> 00:35:01,682
‫כמובן.‬

547
00:35:02,725 --> 00:35:03,726
‫התפקיד קורא לי.‬

548
00:35:04,310 --> 00:35:06,062
‫נמשיך בדיון שלנו אח"כ, חמש.‬

549
00:35:06,187 --> 00:35:07,480
‫בטח. אפשר עוד אחד?‬

550
00:35:07,563 --> 00:35:08,481
‫בבקשה.‬

551
00:35:14,278 --> 00:35:21,160
‫- אפוקליפסה -‬

552
00:35:27,500 --> 00:35:28,334
‫היי.‬
‫אז...‬

553
00:35:31,129 --> 00:35:33,840
‫מצאתי טיסה רק לערב‬
‫ואני לא יודעת מה לעשות.‬

554
00:35:33,923 --> 00:35:37,385
‫אני לא יכולה פשוט לשבת כאן.‬
‫אז אני הולכת לחכות בשדה התעופה.‬

555
00:35:38,219 --> 00:35:39,846
‫רק רציתי להיפרד.‬

556
00:35:44,225 --> 00:35:45,059
‫לות'ר.‬

557
00:35:48,604 --> 00:35:51,983
‫מצאתי את המחקר של אבא מהשליחות שלי לירח.‬

558
00:35:58,114 --> 00:36:00,199
‫כל החבילות ששלחתי היו עדיין סגורות.‬

559
00:36:04,203 --> 00:36:05,163
‫למה שהוא...‬

560
00:36:05,246 --> 00:36:09,125
‫הוא מעולם לא פתח אותן כי למעשה‬
‫מעולם לא עניין אותו מה אני עושה שם למעלה.‬

561
00:36:09,542 --> 00:36:11,294
‫ארבע שנים מחיי.‬

562
00:36:12,170 --> 00:36:13,004
‫בשקר.‬

563
00:36:16,424 --> 00:36:17,466
‫איזה אידיוט.‬

564
00:36:17,550 --> 00:36:20,344
‫אני לא האדם הנכון‬
‫לעצור את האפוקליפסה הזאת, אליסון.‬

565
00:36:20,428 --> 00:36:22,054
‫היי, לות'ר. אל תגיד את זה.‬

566
00:36:22,138 --> 00:36:24,932
‫לא, העולם זקוק למנהיג, וזה לא אני.‬
‫אני לא.‬

567
00:36:25,474 --> 00:36:28,352
‫אבא ידע את זה, ועכשיו אני יודע את זה.‬
‫אני סיימתי.‬

568
00:36:34,233 --> 00:36:35,735
‫אני יכולה להראות לך משהו?‬

569
00:36:37,320 --> 00:36:38,279
‫מה? מה זה?‬

570
00:36:39,572 --> 00:36:40,740
‫פשוט בוא איתי.‬

571
00:36:44,035 --> 00:36:45,828
‫מה? יש לך משהו יותר טוב לעשות?‬

572
00:36:55,171 --> 00:36:57,465
‫אני לא מאמין שזה עדיין כאן.‬

573
00:36:57,590 --> 00:36:58,424
‫גם אני.‬

574
00:37:00,384 --> 00:37:03,429
‫אני לא מאמינה שהוא לא פירק את זה‬
‫אחרי שהוא תפס אותנו כאן.‬

575
00:37:07,892 --> 00:37:08,809
‫למה אנחנו כאן?‬

576
00:37:10,102 --> 00:37:11,479
‫כדי לסיים את החגיגה.‬

577
00:37:36,420 --> 00:37:38,381
‫אני מניח שאנחנו כבר לא ילדים.‬

578
00:37:39,298 --> 00:37:42,969
‫אתה יכול לכבות את המוח הציני שלך לרגע אחד?‬

579
00:37:43,052 --> 00:37:45,471
‫זאת אומרת, זו אולי הפעם האחרונה שנוכל...‬

580
00:37:52,603 --> 00:37:53,479
‫וואו.‬

581
00:37:54,689 --> 00:37:55,606
‫אלה...‬

582
00:37:55,898 --> 00:37:57,233
‫כן, בדיוק אלה מפעם.‬

583
00:38:13,624 --> 00:38:14,458
‫לחיים.‬

584
00:38:21,841 --> 00:38:23,426
‫אני כל מצטערת.‬
‫-לא, אני מצטער.‬

585
00:38:23,509 --> 00:38:24,802
‫אוי לא, שיט!‬

586
00:38:27,013 --> 00:38:27,847
‫אלוהים.‬
‫כן.‬

587
00:38:39,525 --> 00:38:41,319
‫אנחנו כבר לא ילדים‬‫.‬

588
00:38:53,706 --> 00:38:55,875
‫החזקנו מעמד יותר טוב מהפחיות האלה, נכון?‬

589
00:38:58,002 --> 00:38:59,545
‫אמרת שלעולם לא תסירי אותה.‬

590
00:39:03,174 --> 00:39:04,550
‫כן. אבל הסרתי.‬

591
00:39:09,263 --> 00:39:10,097
‫אתה יודע,‬

592
00:39:11,307 --> 00:39:14,435
‫עכשיו כשאבא לא כאן לתפוס אותנו,‬
‫אנחנו יכולים ללכת לאן שנרצה,‬

593
00:39:14,518 --> 00:39:16,145
‫בבית, בחצר...‬

594
00:39:16,520 --> 00:39:17,355
‫בעולם האמיתי.‬

595
00:39:20,358 --> 00:39:21,192
‫אתה צודק.‬

596
00:39:23,194 --> 00:39:24,570
‫אתה רוצה לצאת מכאן?‬

597
00:39:27,782 --> 00:39:30,284
‫כן. אני חושב שאני יכול למצוא בשבילך זמן.‬

598
00:39:32,787 --> 00:39:33,621
‫בואי.‬

599
00:39:34,663 --> 00:39:35,498
‫אוי.‬
‫אוי, אלוהים.‬

600
00:39:41,629 --> 00:39:43,005
‫אוי אלוהים. בסדר.‬

601
00:39:49,804 --> 00:39:51,514
‫- לחילוץ מיידי, חסלי את הייזל -‬

602
00:39:51,597 --> 00:39:54,266
‫פשוט עייפתי מלשמוע אחרים אומרים לי‬
‫מה עלי לעשות ולאן ללכת.‬

603
00:39:54,350 --> 00:39:57,269
‫בואי נשכח מהמזוודה המטופשת.‬
‫למה שלא פשוט נישאר כאן?‬

604
00:40:14,245 --> 00:40:16,956
‫הממולאות ריבה יהיו מוכנות תוך חמש דקות.‬

605
00:40:17,748 --> 00:40:19,542
‫אני אקרא לך כשהן יהיו מוכנות.‬

606
00:40:30,928 --> 00:40:32,304
‫איזה בן כלבה.‬

607
00:40:50,739 --> 00:40:53,993
‫לא, אני חושב שזה היה רעיון גרוע.‬

608
00:40:54,076 --> 00:40:54,910
‫לא,‬

609
00:40:54,994 --> 00:40:57,872
‫הייתי צריך לקחת רק עוד פעם אחת אחרונה,‬
‫כדי להקל עלי לעשות את זה.‬

610
00:40:57,955 --> 00:40:59,039
‫זה כל מה שאני צריך.‬

611
00:40:59,123 --> 00:41:00,249
‫לא, לא.‬
‫-אני אחזור מיד.‬

612
00:41:00,332 --> 00:41:01,250
‫אני לא חושב כך.‬

613
00:41:01,333 --> 00:41:02,460
‫לא, זה לא עובד ככה.‬

614
00:41:02,543 --> 00:41:03,461
‫לא. שב.‬

615
00:41:03,711 --> 00:41:05,254
‫דייגו, תקשיב. פשוט תקשיב.‬

616
00:41:05,629 --> 00:41:06,714
‫פשוט תקשיב.‬
‫תושיב את התחת שלך.‬

617
00:41:09,467 --> 00:41:10,342
‫שב.‬

618
00:41:10,593 --> 00:41:11,427
‫שב.‬

619
00:41:14,847 --> 00:41:16,098
‫לעזאזל, דייגו.‬

620
00:41:17,349 --> 00:41:18,976
‫לעזאזל! מספיק!‬
‫-לא.‬

621
00:41:19,059 --> 00:41:20,144
‫מספיק.‬
‫-לא.‬

622
00:41:26,358 --> 00:41:28,819
‫תקשיב לי.‬

623
00:41:29,236 --> 00:41:30,988
‫אני יכול להעלות אותה בשבילך.‬

624
00:41:31,071 --> 00:41:32,781
‫פץ'!‬
‫-תפסיק.‬

625
00:41:32,907 --> 00:41:35,034
‫אל תשתמש בשם שלה ככה, בסדר?‬

626
00:41:35,159 --> 00:41:36,160
‫פשוט תן לי ללכת.‬

627
00:41:36,243 --> 00:41:38,621
‫אתה לא יכול להעלות שום דבר עד שתהיה נקי.‬

628
00:41:38,704 --> 00:41:39,538
‫בבקשה...‬

629
00:41:39,622 --> 00:41:40,748
‫ואני לא רוצה לראות אותה‬

630
00:41:40,831 --> 00:41:43,292
‫לפני שאוכל לספר לה שקברתי את‬
‫הממזרים שהרגו אותה.‬

631
00:41:44,960 --> 00:41:46,045
‫בבקשה.‬

632
00:41:51,383 --> 00:41:52,218
‫בבקשה, דייגו.‬

633
00:41:52,301 --> 00:41:54,053
‫זה לפעם הבאה.‬

634
00:41:54,136 --> 00:41:57,181
‫להקיא, להשתין, לכל דבר שתצטרך.‬
‫רב תכליתי. רואה?‬

635
00:41:58,641 --> 00:41:59,475
‫דייגו.‬

636
00:42:00,392 --> 00:42:04,271
‫דייגו תחזור, בבקשה! חתיכת שמוק!‬

637
00:42:10,027 --> 00:42:12,738
‫טען נשק, אש!‬

638
00:42:16,909 --> 00:42:20,538
‫אלוהים ישמור,‬
‫זה היה קרוב, הא דייב?‬

639
00:42:22,164 --> 00:42:23,040
‫דייב?‬

640
00:42:30,881 --> 00:42:32,883
‫חובש!‬

641
00:42:33,300 --> 00:42:34,218
‫חובש!‬

642
00:42:36,053 --> 00:42:38,639
‫דייב, תסתכל עלי, בסדר?‬

643
00:42:40,140 --> 00:42:42,351
‫חובש!‬

644
00:42:46,272 --> 00:42:47,398
‫תסתכל עלי.‬

645
00:42:49,191 --> 00:42:50,067
‫זה בסדר.‬

646
00:42:55,489 --> 00:42:56,907
‫בבקשה תישאר איתי.‬

647
00:42:57,408 --> 00:43:00,411
‫לא, לא, לא, לא, לא!‬

648
00:43:01,120 --> 00:43:03,122
‫לא, לא, לא.‬

649
00:43:03,706 --> 00:43:05,332
‫לעזאזל, אני צריך חובש!‬

650
00:43:39,033 --> 00:43:39,867
‫אימא?‬

651
00:43:41,702 --> 00:43:43,078
‫שלום דייגו, יקירי.‬

652
00:43:43,662 --> 00:43:45,080
‫איך את...‬

653
00:43:48,584 --> 00:43:49,460
‫הולכת כאן?‬

654
00:43:50,502 --> 00:43:51,962
‫צעד אחר צעד.‬

655
00:43:52,630 --> 00:43:54,089
‫למה? איך אתה עושה את זה?‬

656
00:43:55,299 --> 00:43:56,508
‫אימא, אני...‬

657
00:43:58,802 --> 00:44:00,471
‫מה הדבר האחרון שאת זוכרת?‬

658
00:44:00,554 --> 00:44:01,388
‫בוא נראה...‬

659
00:44:01,597 --> 00:44:05,100
‫עשרים ואחת במרץ. השקיעה היתה ב-19:33.‬

660
00:44:05,225 --> 00:44:08,437
‫הירח היה חצי סהר,‬
‫ארוחת הערב היתה עוף, אורז פרא, וגזר.‬

661
00:44:08,520 --> 00:44:10,022
‫אימא, זה היה לפני יותר משבוע.‬

662
00:44:11,565 --> 00:44:12,816
‫את זוכרת משהו אחר?‬

663
00:44:18,530 --> 00:44:19,365
‫לא.‬

664
00:44:20,449 --> 00:44:21,950
‫אני מניחה שזה מוזר.‬

665
00:44:26,705 --> 00:44:28,749
‫אני תוהה איך יהיה מזג האוויר היום.‬

666
00:44:28,957 --> 00:44:30,584
‫יהיה נחמד ללכת לפארק.‬

667
00:44:31,794 --> 00:44:33,629
‫אבא אף פעם לא הרשה לך לצאת מכאן.‬

668
00:44:37,299 --> 00:44:39,218
‫אבא שלך כבר לא כאן.‬

669
00:44:43,889 --> 00:44:45,849
‫את יכולה לעשות מה שאת רוצה, אימא.‬

670
00:45:02,700 --> 00:45:04,702
‫זה כבר נראה יותר טוב. רואה?‬

671
00:45:04,868 --> 00:45:08,789
‫זה הבחור שאני מכירה.‬
‫-מה? הבחור שבדיוק אכל עשר נקניקיות?‬

672
00:45:08,872 --> 00:45:11,709
‫לא, בחור שלא זקוק למשימה כדי להתקיים.‬

673
00:45:17,464 --> 00:45:19,174
‫את יודעת, חלק ממני רק רוצה...‬

674
00:45:20,008 --> 00:45:22,970
‫להגיד לכולם כאן ליהנות כל עוד הם יכולים.‬

675
00:45:24,513 --> 00:45:26,348
‫כן, חלק ממני לא רוצה לדעת.‬

676
00:45:27,266 --> 00:45:28,851
‫כן. מצטער בקשר לזה.‬

677
00:45:29,476 --> 00:45:30,394
‫לא, זה פשוט...‬

678
00:45:31,603 --> 00:45:33,856
‫כל השאלות מתחילות לרדוף אותך.‬

679
00:45:34,773 --> 00:45:37,484
‫אני תוהה אם הדברים היו שונים‬
‫אם לא הייתי עוזבת.‬

680
00:45:39,486 --> 00:45:41,864
‫אני תוהה אם הדברים היו שונים‬
‫אילו אני עזבתי.‬

681
00:45:43,198 --> 00:45:46,577
‫אני לא מאמין כמה זמן בזבזתי‬
‫כשהאמנתי לאבא,‬

682
00:45:47,244 --> 00:45:49,163
‫במחשבה שאני יכול להציל את העולם.‬

683
00:45:49,621 --> 00:45:50,956
‫אנחנו לא יכולים לחזור.‬

684
00:45:51,415 --> 00:45:53,125
‫ולמרות הכל, אני ...‬

685
00:45:53,959 --> 00:45:55,878
‫אני אסירת תודה לו.‬

686
00:45:57,296 --> 00:45:59,381
‫זאת אומרת, בלעדיו מעולם לא היינו נפגשים.‬

687
00:46:01,800 --> 00:46:04,178
‫אני חושבת שאתה האדם היחיד‬
‫שבאמת יודע מי אני‬

688
00:46:04,261 --> 00:46:05,846
‫ועדיין מחבב אותי.‬

689
00:46:14,438 --> 00:46:17,232
‫אני צריכה להגיע לשדה התעופה‬
‫ולהגיע הביתה לקלייר.‬

690
00:46:23,447 --> 00:46:24,615
‫ביי, לות'ר.‬

691
00:46:37,252 --> 00:46:40,047
‫-אליסון, חכי.‬
‫-לות'ר, אני לא יכולה. הטיסה שלי.‬

692
00:46:40,714 --> 00:46:41,965
‫אליסון הרגריבס,‬

693
00:46:45,302 --> 00:46:46,428
‫רוצה לרקוד איתי?‬

694
00:49:25,212 --> 00:49:27,631
‫אתה האדם הכי מתוק וחביב‬
‫שאי פעם הכרתי.‬

695
00:49:29,049 --> 00:49:30,676
‫אם זה לא היה ברור לגמרי,‬

696
00:49:31,218 --> 00:49:33,345
‫תמיד השוויתי אליך כל גבר שפגשתי מעודי.‬

697
00:49:33,428 --> 00:49:35,222
‫היינו צריכים לעשות את זה מזמן.‬

698
00:49:36,723 --> 00:49:37,599
‫אני אידיוט.‬

699
00:49:38,141 --> 00:49:39,142
‫לא אתה לא.‬

700
00:49:41,853 --> 00:49:44,856
‫אתה יודע אם נעזוב עכשיו,‬
‫אנחנו יכולים להספיק לטיסה.‬

701
00:49:46,692 --> 00:49:47,526
‫אנחנו?‬

702
00:50:07,421 --> 00:50:10,590
‫גלוריה, המטפלת יודעת שמספר חמש זומם משהו.‬

703
00:50:10,674 --> 00:50:13,093
‫תשלחי את זה מיד להייזל וצ'ה-צ'ה.‬

704
00:50:14,052 --> 00:50:15,262
‫מיד.‬
‫-בסדר.‬

705
00:50:18,974 --> 00:50:20,142
‫מיהם?‬

706
00:50:31,361 --> 00:50:33,739
‫- משימה חדשה: ספקו הגנה להרולד ג'נקינס -‬

707
00:50:58,430 --> 00:51:00,557
‫- לצ'ה-צ'ה:‬
‫לחילוץ מיידי, חסלי את הייזל -‬

708
00:51:14,780 --> 00:51:19,242
‫- להייזל:‬
‫לחילוץ מיידי, חסל את צ'ה-צ'ה -‬

709
00:51:26,917 --> 00:51:29,544
‫אתה יודע שזו לא הדרך‬
‫שאנחנו עושים דברים כאן.‬

710
00:51:32,255 --> 00:51:33,173
‫איפה גלוריה?‬

711
00:51:33,256 --> 00:51:35,801
‫אני לא יודע.‬
‫לא הצלחתי למצוא אותה בשום מקום.‬

712
00:51:46,103 --> 00:51:48,522
‫אתה אכזבה גדולה בשבילי.‬

713
00:51:48,730 --> 00:51:51,858
‫אתה לא יכול לשנות את מה שעתיד לבוא, חמש.‬

714
00:51:52,025 --> 00:51:53,193
‫אני באמת‬

715
00:51:53,318 --> 00:51:55,320
‫חושבת שזה כל כך מוזר‬

716
00:51:55,445 --> 00:51:57,364
‫שאתה לא מסוגל לרדת מהפנטזיה הזו.‬

717
00:51:57,739 --> 00:52:00,075
‫אתה פרגמטיסט ממדרגה ראשונה.‬

718
00:52:00,367 --> 00:52:02,369
‫אתה שייך לכאן, איתנו.‬

719
00:52:02,494 --> 00:52:04,913
‫הודות לך, אני לא שייך לשום מקום.‬

720
00:52:05,580 --> 00:52:06,873
‫את הפכת אותי לרוצח.‬

721
00:52:06,998 --> 00:52:08,250
‫תמיד היית רוצח.‬

722
00:52:10,252 --> 00:52:12,129
‫אני פשוט כיוונתי אותך לשם.‬

723
00:52:14,214 --> 00:52:16,800
‫אבא טעה שהוא שמר אותך‬
‫נעולה כל השנים האלה.‬

724
00:52:16,883 --> 00:52:18,218
‫הייתי צריך להגיד משהו.‬

725
00:52:18,301 --> 00:52:19,427
‫כולנו היינו צריכים.‬

726
00:52:19,845 --> 00:52:22,013
‫יש עוד משהו שצריך להיאמר, דייגו.‬

727
00:52:23,223 --> 00:52:24,182
‫פוגו ואני.‬

728
00:52:24,933 --> 00:52:25,809
‫אנחנו שיקרנו.‬

729
00:52:26,685 --> 00:52:27,727
‫שיקרנו לכולכם.‬

730
00:52:41,241 --> 00:52:43,076
‫אני הולך לשים את הדברים במייבש.‬

731
00:52:51,710 --> 00:52:54,421
‫- ר.ה. -‬

732
00:52:58,675 --> 00:53:00,510
‫- מספר שבע -‬

733
00:53:00,594 --> 00:53:02,762
‫-...להיות בלתי מוגבלת, בלתי ניתנת לשליטה,‬
‫ומסוכנת -‬

734
00:53:02,846 --> 00:53:03,930
‫- חייב להישאר סודי... -‬

735
00:53:04,055 --> 00:53:06,808
‫- תרופות הרגעה כדי לשמור אותה במצב רדום -‬

736
00:53:14,524 --> 00:53:15,650
‫מה החיפזון, חמש?‬

737
00:53:16,276 --> 00:53:17,861
‫אנחנו רק מתחילים.‬

738
00:53:19,112 --> 00:53:19,988
‫קלאוס.‬

739
00:53:25,452 --> 00:53:27,621
‫אוי, אלוהים!‬

740
00:53:28,371 --> 00:53:31,458
‫הצלחתי. זה פעל.‬

741
00:53:32,250 --> 00:53:33,084
‫דייב!‬

742
00:53:33,168 --> 00:53:36,671
‫האם זה באמת מה שאתה רוצה שייכתב‬
‫בשורה האחרונה של הדוח שלך?‬

743
00:53:36,755 --> 00:53:38,298
‫כשאגמור, פשוט אגמור, אני מניח.‬

744
00:53:38,381 --> 00:53:42,052
‫אתה לא יכול להמשיך עם זה, חמש.‬
‫שנינו יודעים שאפילו לך יש גבול.‬

745
00:53:42,719 --> 00:53:46,264
‫הצלתי אותך מחיים של בדידות.‬

746
00:53:46,640 --> 00:53:47,474
‫אתה חייב לי.‬

747
00:53:52,729 --> 00:53:53,855
‫זה נכון שיש לי חוב.‬

748
00:53:55,899 --> 00:53:57,275
‫אבל לא לך.‬

749
00:54:01,863 --> 00:54:02,739
‫שיט.‬

750
00:54:15,293 --> 00:54:16,461
‫היי, מה אתה עושה...‬

751
00:54:46,825 --> 00:54:48,618
‫חכה רגע. כולנו מתנו כשנלחמנו בדבר הזה‬
‫בפעם הראשונה,‬

752
00:54:48,702 --> 00:54:49,661
‫- יום רביעי. 08:15 -‬

753
00:54:49,744 --> 00:54:50,620
‫- (...שוב פעם) -‬

754
00:54:50,704 --> 00:54:53,039
‫זוכר?‬
‫-מפתיע, אבל יש משהו במה שהוא אומר.‬

755
00:54:53,123 --> 00:54:54,332
‫מה יעזור לנו לנצח הפעם?‬

756
00:54:57,252 --> 00:54:58,128
‫אלוהים.‬

757
00:55:00,130 --> 00:55:03,466
‫חבר'ה, אני עדיין מסטול,‬
‫או שגם אתם רואים אותו?‬

758
00:55:03,633 --> 00:55:04,968
‫חמש, איפה היית?‬

759
00:55:05,135 --> 00:55:06,261
‫אתה בסדר?‬

760
00:55:06,720 --> 00:55:07,762
‫מי עשה את זה?‬

761
00:55:08,263 --> 00:55:09,222
‫זה לא רלוונטי.‬

762
00:55:21,818 --> 00:55:23,862
‫האפוקליפסה תתרחש בתוך שלושה ימים.‬

763
00:55:24,321 --> 00:55:27,532
‫הסיכוי היחיד שיש לנו להציל את העולם‬
‫הוא, טוב, אנחנו.‬

764
00:55:27,782 --> 00:55:30,327
‫אקדמיית המטרייה.‬
‫-כן, אבל ביחד איתי, כמובן.‬

765
00:55:30,952 --> 00:55:33,204
‫אז אם לא תתחילו להתאפס על עצמכם‬
‫ותפסיקו להתעסק בשטויות, אין לנו סיכוי.‬

766
00:55:35,665 --> 00:55:37,292
‫למי אכפת אם אבא פישל איתנו?‬

767
00:55:37,584 --> 00:55:39,794
‫אנחנו ניתן לזה להיות מה שמגדיר אותנו?‬

768
00:55:40,045 --> 00:55:40,879
‫לא.‬

769
00:55:42,130 --> 00:55:46,384
‫וכדי שתהיה לנו הזדמנות להילחם ולזכות לראות‬
‫את שבוע הבא, חזרתי עם קצה חוט.‬

770
00:55:46,801 --> 00:55:49,137
‫אני יודע מי אחראי לאפוקליפסה.‬

771
00:55:51,222 --> 00:55:52,807
‫זה מי שאנחנו צריכים לעצור.‬

772
00:55:53,224 --> 00:55:54,851
‫- משימה חדשה: להגן על הרולד ג'נקינס -‬

773
00:55:54,976 --> 00:55:57,979
‫הרולד ג'נקינס?‬
‫-מי זה הרולד ג'נקינס לעזאזל?‬