1
00:00:11,054 --> 00:00:13,181
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:19,228 --> 00:00:23,524
‫- לחלום על אלף חתולים -‬

3
00:00:29,155 --> 00:00:31,741
‫קדימה, מותק, בוא למיטה.‬

4
00:00:33,534 --> 00:00:37,663
‫תכף אגיע, אהובתי.‬
‫אני רק שם את החתלתולה בסל שלה.‬

5
00:00:40,625 --> 00:00:43,086
‫תשאיר את הדלת פתוחה‬
‫כדי שתוכל להגיע לחול שלה.‬

6
00:00:45,213 --> 00:00:46,923
‫לילה טוב, כדור פלומה.‬

7
00:01:02,814 --> 00:01:04,732
‫זה הלילה. את באה?‬

8
00:01:05,525 --> 00:01:07,568
‫לכל הפחות זה יהיה משעשע.‬

9
00:01:07,652 --> 00:01:11,364
‫אני לא יכולה לצאת. כל פתחי הקיר סגורים.‬

10
00:01:11,989 --> 00:01:13,866
‫לא, לא כולם.‬

11
00:01:13,950 --> 00:01:18,079
‫שם למעלה. חור צלול פתוח בחלקו.‬
‫תוכלי לצאת דרכו.‬

12
00:01:35,680 --> 00:01:38,391
‫תזדרזי, קטנטונת. אסור לנו לפספס את זה.‬

13
00:01:57,910 --> 00:02:00,329
‫קפיצה יפה. את רק צריכה לעבוד על הנחיתה.‬

14
00:02:01,164 --> 00:02:03,291
‫בואי. הלילה לא יחכה.‬

15
00:02:07,879 --> 00:02:09,672
‫איך היא תהיה?‬

16
00:02:09,755 --> 00:02:11,799
‫מי יודע? בטח לא אני.‬

17
00:02:16,637 --> 00:02:18,848
‫שלום לכם, עמיתיי הפוסעים בלילה.‬

18
00:02:18,931 --> 00:02:21,350
‫שלום. אנחנו הולכים לראות אותה.‬

19
00:02:21,934 --> 00:02:23,102
‫גם אני.‬

20
00:02:23,186 --> 00:02:25,938
‫על אף שאני לא ממש רואה בזה טעם.‬

21
00:02:26,022 --> 00:02:28,024
‫אז למה אתה פה?‬

22
00:02:30,902 --> 00:02:32,236
‫אולי מסקרנות.‬

23
00:02:34,947 --> 00:02:37,575
‫אני רוצה לשמוע מה יש לה לומר.‬

24
00:02:38,451 --> 00:02:41,746
‫כמו כולנו, ילדה. כמו כולנו.‬

25
00:03:04,268 --> 00:03:05,311
‫איפה היא?‬

26
00:03:20,451 --> 00:03:24,121
‫אחיות, אחים, ציד טוב.‬

27
00:03:25,122 --> 00:03:28,793
‫כמה מכם הגיעו מרחוק‬
‫כדי לשמוע את המסר שלי היום.‬

28
00:03:28,876 --> 00:03:34,090
‫עזבתם את המקומות הנוחים והחמים שלכם,‬
‫ואני מקווה שכשאסיים‬

29
00:03:34,715 --> 00:03:36,592
‫כולכם תחלקו את החלום שלי.‬

30
00:03:38,511 --> 00:03:40,805
‫לא תמיד הייתי כפי שאני היום.‬

31
00:03:44,392 --> 00:03:48,312
‫פעם, כמו רבים מכם, חייתי בעולמם.‬

32
00:03:49,146 --> 00:03:52,984
‫וכמוכם, שיטיתי בעצמי.‬

33
00:03:54,151 --> 00:03:57,697
‫הם האכילו אותי וניחמו אותי. הם שירתו אותי.‬

34
00:03:58,322 --> 00:04:01,325
‫כל מה שהם ביקשו בתמורה היה החיבה שלי.‬

35
00:04:01,951 --> 00:04:04,078
‫בלי שום מחיר בכלל.‬

36
00:04:27,727 --> 00:04:30,479
‫הוא היה חזק ומהיר.‬

37
00:04:31,188 --> 00:04:34,650
‫ציפורניו ושיניו היו חדות כחורף.‬

38
00:04:36,027 --> 00:04:37,862
‫בחרתי בו להיות המאהב שלי.‬

39
00:04:38,738 --> 00:04:42,491
‫לא ראיתי אותו שוב, אבל לא שכחתי אותו.‬

40
00:04:43,868 --> 00:04:48,331
‫לא זכרתי את אימי שלי,‬
‫אבל נשבעתי שאני אהיה שונה.‬

41
00:04:48,414 --> 00:04:52,626
‫אני אלמד אותם איך להתנקות,‬
‫איך לארוב בדממה, איך לצוד.‬

42
00:04:53,502 --> 00:04:55,212
‫ידעת שהיא מיוחמת.‬

43
00:04:56,255 --> 00:04:58,507
‫למה לא דאגת שתישאר בפנים?‬

44
00:04:58,591 --> 00:05:00,384
‫אני חושבת שהם די חמודים.‬

45
00:05:00,468 --> 00:05:03,846
‫חמודים? היא מגזע בלו פוינט טהור רשום.‬

46
00:05:03,929 --> 00:05:06,766
‫אלה מעורבים. הם לא שווים כלום.‬

47
00:05:16,692 --> 00:05:19,236
‫מה תעשה בהם?‬
‫-אל תדאגי.‬

48
00:05:20,071 --> 00:05:21,197
‫אטפל בזה.‬

49
00:05:23,908 --> 00:05:24,825
‫פול!‬

50
00:05:50,393 --> 00:05:57,358
‫הרגשתי אותם, מרחוק, בחשכה,‬
‫כשהמים הקרים לקחו אותם.‬

51
00:05:57,441 --> 00:06:01,529
‫הרגשתי אותם מתפתלים ושורטים בעיוורונם.‬

52
00:06:02,113 --> 00:06:04,824
‫הרגשתי אותם קוראים לי בפחד.‬

53
00:06:05,408 --> 00:06:07,952
‫ואז… הם לא היו עוד.‬

54
00:06:14,208 --> 00:06:17,420
‫נו באמת, זה לא שהיא מבינה.‬

55
00:06:18,462 --> 00:06:21,715
‫כלומר, תביטי בה. היא בטח מרגישה הקלה.‬

56
00:06:22,842 --> 00:06:25,553
‫מי היה רוצה ארבעה פרחחים צווחניים לידו?‬

57
00:06:26,220 --> 00:06:27,763
‫אתה בטח צודק.‬

58
00:06:28,848 --> 00:06:30,641
‫אני פשוט מרגישה אשמה.‬

59
00:06:31,434 --> 00:06:35,729
‫ידעתי אז ששיקרתי לעצמי. שאנחנו כפופים להם.‬

60
00:06:36,480 --> 00:06:39,733
‫כל עוד חיינו עם בני האנוש,‬
‫לא יכולנו לומר שאנחנו חופשיים.‬

61
00:06:40,901 --> 00:06:43,612
‫אז התפללתי.‬

62
00:06:43,696 --> 00:06:46,365
‫התפללתי לחשכה, ללילה.‬

63
00:06:46,449 --> 00:06:48,367
‫התפללתי למלך החתולים,‬

64
00:06:48,451 --> 00:06:51,954
‫זה שמהלך בקרבנו ואיננו יודעים מי הוא.‬

65
00:06:52,913 --> 00:06:55,749
‫ו… חלמתי.‬

66
00:07:13,976 --> 00:07:17,855
‫למה באת הנה, חתולה קטנה? ללב החלימה?‬

67
00:07:18,564 --> 00:07:20,941
‫אין פה דבר בשבילך.‬

68
00:07:21,025 --> 00:07:22,943
‫באתי לדרוש צדק.‬

69
00:07:23,027 --> 00:07:25,696
‫כדי לחוות התגלות. כדי לקבל חוכמה.‬

70
00:07:25,779 --> 00:07:28,157
‫צדק הוא אשליה.‬

71
00:07:28,699 --> 00:07:30,784
‫ולחוכמה גם אין פה מקום.‬

72
00:07:31,535 --> 00:07:35,956
‫אבל התגלות… היא התחום של חלום,‬

73
00:07:36,040 --> 00:07:39,376
‫אם הלב שלך חזק ואת לא פוחדת.‬

74
00:07:39,460 --> 00:07:41,337
‫אני לא פוחדת מכלום.‬

75
00:07:41,921 --> 00:07:45,591
‫בהר יש מערה. תמצאי אותו שם.‬

76
00:07:46,175 --> 00:07:48,469
‫אבל הדרך לשם קשה.‬

77
00:07:49,678 --> 00:07:54,934
‫חתולה קטנה עלולה להיפגע מאוד‬
‫אם היא תסטה מהנתיב.‬

78
00:07:55,518 --> 00:07:57,728
‫חתולים פוסעים בנתיבים משלהם.‬

79
00:08:08,405 --> 00:08:13,077
‫עברתי ביער הרפאים,‬
‫היכן שהמתים והאבודים לחשו לי.‬

80
00:08:16,205 --> 00:08:17,790
‫שמעתי את ילדיי קוראים לי.‬

81
00:08:19,917 --> 00:08:22,378
‫אבל המשכתי הלאה.‬

82
00:08:28,968 --> 00:08:30,636
‫עברתי במקומות הקרים,‬

83
00:08:30,719 --> 00:08:33,764
‫היכן שכל צעד כאב, כל תנועה ייסרה.‬

84
00:08:35,975 --> 00:08:40,229
‫עברתי ברטיבות שגרמה לכפותיי לאבד תחושה‬
‫והספיגה את פרוותי.‬

85
00:08:42,356 --> 00:08:45,276
‫אבל עדיין, המשכתי הלאה.‬

86
00:08:47,736 --> 00:08:50,364
‫עברתי באפלה, דרך הריק,‬

87
00:08:50,948 --> 00:08:52,783
‫היכן שהכול נשאב ממני.‬

88
00:08:52,866 --> 00:08:54,868
‫כל דבר שהופך אותי למה שאני.‬

89
00:08:56,078 --> 00:09:00,457
‫ואפילו כשכבר לא ידעתי למה, המשכתי הלאה.‬

90
00:09:02,084 --> 00:09:07,381
‫לאחר זמן מה, עצמי חזרה אליי,‬
‫ומצאתי את עצמי בהר.‬

91
00:09:08,924 --> 00:09:11,635
‫באתי לראות את חתול החלומות.‬

92
00:09:13,304 --> 00:09:15,681
‫למה שניתן לך להיכנס?‬

93
00:09:15,764 --> 00:09:20,185
‫למה שתטריד את מנוחתו אחת כמוך?‬

94
00:09:20,936 --> 00:09:24,398
‫ביס קטן של פרווה ועצמות. בקושי חתולה.‬

95
00:09:29,278 --> 00:09:31,739
‫עברתי דרך ארוכה מכדי שאסולק.‬

96
00:09:31,822 --> 00:09:35,576
‫אסביר את ענייניי לזה שבאתי לפגוש ורק לו.‬

97
00:09:35,659 --> 00:09:38,495
‫אני חתולה. אני שומרת דברים לעצמי.‬

98
00:09:42,166 --> 00:09:45,169
‫אז תיכנסי, חתולה גאה.‬

99
00:09:45,252 --> 00:09:46,170
‫אבל ראי הוזהרת.‬

100
00:09:47,046 --> 00:09:49,340
‫לחלומות יש מחיר.‬

101
00:09:55,179 --> 00:09:56,847
‫והמשכתי הלאה.‬

102
00:10:16,158 --> 00:10:17,326
‫אני פה.‬

103
00:10:17,993 --> 00:10:20,496
‫ומי את?‬

104
00:10:21,497 --> 00:10:24,667
‫חתולה. פוסעת באזורי הלילה.‬

105
00:10:25,250 --> 00:10:28,128
‫עורב מת שלח אותי לפה בשביל התגלות.‬

106
00:10:29,046 --> 00:10:33,217
‫אני רוצה לדעת,‬
‫למה הם יכלו לקחת ממני את ילדיי?‬

107
00:10:33,926 --> 00:10:35,469
‫למה אנו חיים כפי שאנו חיים?‬

108
00:10:36,512 --> 00:10:37,888
‫אני לא מבינה.‬

109
00:10:45,813 --> 00:10:48,524
‫החתולה רשאית להביט במלך. כך אומרים, לפחות.‬

110
00:10:48,607 --> 00:10:52,277
‫אז הביטי בעיניי, אחות קטנה. הביטי בעיניי.‬

111
00:11:02,830 --> 00:11:05,749
‫ובתוך עיניו ראיתי הכול.‬

112
00:11:06,458 --> 00:11:08,669
‫ראיתי את האמת. האמת שלנו.‬

113
00:11:09,837 --> 00:11:11,964
‫והיא עלתה על כל מה שדמיינתי.‬

114
00:11:13,465 --> 00:11:18,887
‫לפני עונות רבות מאוד,‬
‫חתולים באמת שלטו בעולם הזה.‬

115
00:11:19,638 --> 00:11:22,891
‫היינו גדולים יותר אז. הכול נעשה למעננו.‬

116
00:11:23,934 --> 00:11:28,313
‫בני אנוש היו יצורים זעירים.‬
‫לא גדולים מכפי שאנחנו עכשיו.‬

117
00:11:29,022 --> 00:11:31,108
‫הם היו מטפחים אותנו, מאכילים אותנו.‬

118
00:11:32,776 --> 00:11:35,612
‫כשהירח היה מלא, היינו צדים אותם.‬

119
00:11:37,656 --> 00:11:41,201
‫היה מהנה יותר לתפוס אותם‬
‫מאשר אפילו ציפורים.‬

120
00:11:42,995 --> 00:11:46,331
‫ראיתי בעיניו את האושר של הימים ההם,‬

121
00:11:46,415 --> 00:11:49,168
‫משחק החתול והאדם.‬

122
00:11:52,504 --> 00:11:56,300
‫ואז אחד מבני האנוש עלה לגדולה מקרבם,‬

123
00:11:57,050 --> 00:11:59,928
‫בהשראת חלום שסיפר להם.‬

124
00:12:00,012 --> 00:12:02,556
‫חלומות מעצבים את העולם.‬

125
00:12:02,639 --> 00:12:05,684
‫חלומות יוצרים מחדש את העולם בכל לילה.‬

126
00:12:06,435 --> 00:12:08,520
‫אל תחלמו את העולם כפי שהוא עכשיו.‬

127
00:12:09,354 --> 00:12:11,106
‫חלמו על עולם חדש.‬

128
00:12:11,190 --> 00:12:15,319
‫עולם שבו אנחנו כבר לא ניצודים, כבר לא טרף.‬

129
00:12:15,402 --> 00:12:17,112
‫עולם שאנחנו שולטים בו.‬

130
00:12:17,738 --> 00:12:23,494
‫אם מספיק אנשים יחלמו על זה, זה יקרה.‬
‫חלומות מעצבים את העולם.‬

131
00:12:27,080 --> 00:12:31,543
‫השמועה התפשטה בקרב בני האנוש,‬
‫אבל במשך זמן מה כלום לא קרה.‬

132
00:12:34,296 --> 00:12:38,300
‫אבל אז לילה אחד, מספיק אנשים חלמו.‬

133
00:12:38,383 --> 00:12:41,178
‫הם לא היו רבים, אולי אלף, לא יותר.‬

134
00:12:41,261 --> 00:12:42,971
‫הם חלמו.‬

135
00:12:43,055 --> 00:12:46,183
‫ולמחרת, דברים השתנו.‬

136
00:12:47,976 --> 00:12:51,814
‫אנחנו היינו לטרף להם, לכלבים,‬
‫למכונות המתכת שלהם.‬

137
00:12:51,897 --> 00:12:54,691
‫אנחנו היינו זעירים, והם היו ענקיים.‬

138
00:12:55,400 --> 00:12:59,154
‫אז הם שינו את העולם?‬
‫הפכו אותו לכפי שהוא עכשיו?‬

139
00:12:59,238 --> 00:13:00,239
‫לא בדיוק.‬

140
00:13:00,989 --> 00:13:04,493
‫הם חלמו את העולם,‬
‫אז הוא תמיד היה כפי שהוא עכשיו.‬

141
00:13:04,576 --> 00:13:06,787
‫אף פעם לא היה עולם שבו חתולים שלטו.‬

142
00:13:06,870 --> 00:13:10,415
‫הם שינו אותו משחר הזמן ועד לקץ הימים.‬

143
00:13:11,041 --> 00:13:12,751
‫הוא תמיד היה כזה.‬

144
00:13:13,836 --> 00:13:15,087
‫את מבינה עכשיו?‬

145
00:13:15,170 --> 00:13:17,381
‫כן, אני מבינה.‬

146
00:13:17,464 --> 00:13:21,552
‫אז את יודעת מה המשימה שלך.‬
‫מה הנטל שעלייך לשאת.‬

147
00:13:22,553 --> 00:13:23,804
‫האם את חזקה מספיק?‬

148
00:13:23,887 --> 00:13:25,597
‫כן, אני…‬

149
00:13:26,682 --> 00:13:27,516
‫אני מקווה.‬

150
00:13:28,600 --> 00:13:32,312
‫אז התעוררי, ילדה. עם ברכתי.‬

151
00:13:41,321 --> 00:13:46,076
‫אתם מבינים, ראיתי את הבטן הרכה‬
‫של מה שהוא הראה לי.‬

152
00:13:47,536 --> 00:13:50,122
‫עזבתי באותו לילה כדי להפיץ את הבשורה.‬

153
00:13:50,706 --> 00:13:53,333
‫ועכשיו אני נודדת ממקום למקום.‬

154
00:13:54,293 --> 00:13:57,462
‫הטפתי לחתולי פרא במקומות ריקים,‬

155
00:13:57,546 --> 00:14:00,215
‫צעקתי את המסר שלי לכוכבים.‬

156
00:14:01,049 --> 00:14:03,385
‫לחשתי אותו לחתולים בסמטאות.‬

157
00:14:04,052 --> 00:14:07,890
‫ובכל מקום שהייתי בו המסר שלי היה זהה.‬

158
00:14:08,724 --> 00:14:10,142
‫חלמו אותו.‬

159
00:14:10,225 --> 00:14:16,148
‫אם מספיק מאיתנו יחלמו, רק אלף,‬
‫נוכל לחלום עולם שבו שום חתול לא סובל,‬

160
00:14:16,231 --> 00:14:19,026
‫ושום חתלתולים לא מתים, בקור ובבדידות.‬

161
00:14:19,109 --> 00:14:22,237
‫היכן שכל החתולות והחתולים‬
‫הם מלכות ומלכי הבריאה.‬

162
00:14:22,821 --> 00:14:24,197
‫זה המסר שלי.‬

163
00:14:28,327 --> 00:14:32,539
‫ואני אמשיך לנוע,‬
‫ואחזור על המסר הזה עד שאמות‬

164
00:14:33,415 --> 00:14:37,878
‫או עד שאלף חתולים ישמעו את מילותיי‬
‫ויאמינו בהן ויחלמו.‬

165
00:14:41,465 --> 00:14:44,760
‫ונגיע שוב… לגן עדן.‬

166
00:14:54,811 --> 00:14:55,896
‫גברתי?‬

167
00:14:58,774 --> 00:14:59,900
‫אני מאמינה.‬

168
00:15:00,692 --> 00:15:03,028
‫אז יש תקווה, ילדה.‬

169
00:15:15,958 --> 00:15:19,878
‫טוב, לפחות היא הייתה משעשעת.‬
‫אזקוף את זה לזכותה.‬

170
00:15:20,462 --> 00:15:23,465
‫אתה חושב שזה יקרה כפי שהיא אמרה?‬

171
00:15:23,548 --> 00:15:27,177
‫הייתי רוצה לראות כל אחד, נביא, אל או מלך,‬

172
00:15:27,260 --> 00:15:30,180
‫משכנע אלף חתולים‬
‫לעשות כל דבר שהוא באותו הזמן.‬

173
00:15:32,724 --> 00:15:34,351
‫השמש תזרח בקרוב.‬

174
00:15:35,519 --> 00:15:37,312
‫נחזיר אותך הביתה, קטנטונת.‬

175
00:15:41,274 --> 00:15:42,859
‫תראה, היא עדיין ישנה.‬

176
00:15:46,488 --> 00:15:48,031
‫אני חושבת שהיא חולמת.‬

177
00:15:48,657 --> 00:15:50,617
‫מעניין על מה חתולים חולמים.‬

178
00:15:51,243 --> 00:15:53,954
‫לפי התנועות שלה היא בטח צדה משהו.‬

179
00:15:54,705 --> 00:15:57,374
‫תראה אותה. נכון שזה חמוד?‬

180
00:15:58,291 --> 00:16:00,669
‫כן. זה ממש חמוד.‬

181
00:16:06,633 --> 00:16:12,305
‫- קאליופה -‬

182
00:16:12,389 --> 00:16:14,349
‫אי אפשר לאלץ דמות לעשות משהו‬

183
00:16:14,433 --> 00:16:17,185
‫רק כי זה קל לכם יותר כסופרים.‬

184
00:16:17,269 --> 00:16:18,145
‫- אוגוסט 2018 -‬

185
00:16:18,228 --> 00:16:21,148
‫הדמות חייבת להיות בעדיפות עליונה.‬

186
00:16:22,774 --> 00:16:24,192
‫כל השאר בא אחריה.‬

187
00:16:24,276 --> 00:16:25,527
‫- לשלוט בנרטיב -‬

188
00:16:25,610 --> 00:16:29,156
‫כל תפנית בעלילה, כל שורה בדיאלוג.‬

189
00:16:31,366 --> 00:16:35,203
‫כל… דממה הרת משמעות.‬

190
00:16:37,956 --> 00:16:38,832
‫יש שאלות?‬

191
00:16:40,083 --> 00:16:41,084
‫כן.‬

192
00:16:41,168 --> 00:16:43,670
‫תוכל לספר לנו קצת על התהליך שלך?‬

193
00:16:44,755 --> 00:16:47,382
‫יש לך עצה כלשהי לאלו מאיתנו שרק מתחילים‬

194
00:16:47,466 --> 00:16:52,471
‫ומתקשים לא לשנוא כל דבר שאנחנו כותבים?‬

195
00:16:54,931 --> 00:17:00,437
‫אני מצטער לומר‬
‫שאני עושה את זה כבר זמן רב, ו…‬

196
00:17:02,898 --> 00:17:04,316
‫זה לא נעשה קל יותר.‬

197
00:17:05,358 --> 00:17:08,737
‫אבל תנסי לא להתייאש כשזה קשה.‬

198
00:17:09,404 --> 00:17:12,032
‫רומן הביכורים שלי נדחה על ידי שבעה מו"לים‬

199
00:17:12,115 --> 00:17:13,909
‫לפני שהפך לרב-מכר, אז…‬

200
00:17:18,371 --> 00:17:20,248
‫כן. זה הכול להיום.‬

201
00:17:21,083 --> 00:17:24,377
‫אל תשכחו את המשימה, אותו אירוע‬

202
00:17:24,461 --> 00:17:27,547
‫שמסופר מתוך נקודות מבט‬
‫שונות מאוד של שתי דמויות.‬

203
00:17:35,472 --> 00:17:36,348
‫השגת את זה?‬

204
00:17:36,973 --> 00:17:38,725
‫זה דרש מאמץ, אבל…‬

205
00:17:40,894 --> 00:17:41,728
‫כן.‬

206
00:17:44,981 --> 00:17:45,941
‫זה…‬

207
00:17:48,485 --> 00:17:50,195
‫זה מושלם. תודה.‬

208
00:17:51,279 --> 00:17:52,614
‫אין בעד מה.‬

209
00:17:52,697 --> 00:17:53,824
‫זה ראוי להערצה,‬

210
00:17:54,533 --> 00:17:57,327
‫עד כמה סופר כמוך‬
‫מוכן להרחיק לכת בנוגע למחקר.‬

211
00:17:58,036 --> 00:18:01,081
‫זה מועיל להכיר רופאה לעתיד.‬

212
00:18:02,707 --> 00:18:04,376
‫האמת שרציתי להיות סופרת,‬

213
00:18:04,459 --> 00:18:07,170
‫אבל ההורים שלי התעקשו שתהיה לי רשת ביטחון.‬

214
00:18:08,296 --> 00:18:10,757
‫אני עדיין כותבת כשיש לי זמן, אבל…‬

215
00:18:10,841 --> 00:18:12,259
‫ההורים שלך חכמים מאוד.‬

216
00:18:15,637 --> 00:18:18,181
‫עדיף לך ככה. אני מבטיח.‬

217
00:18:22,269 --> 00:18:23,645
‫אז מה אני חייב לך?‬

218
00:18:24,354 --> 00:18:26,314
‫כלום.‬
‫-די. נורה…‬

219
00:18:26,398 --> 00:18:27,274
‫באמת.‬

220
00:18:27,357 --> 00:18:29,860
‫בטח היו שורפים את זה בכל מקרה.‬

221
00:18:30,527 --> 00:18:32,737
‫רק אל תספר לאף אחד איפה השגת את זה.‬

222
00:18:33,572 --> 00:18:35,532
‫לא אספר. אני מבטיח.‬

223
00:18:36,199 --> 00:18:38,493
‫ו… אם לא אכפת לך.‬

224
00:18:40,162 --> 00:18:41,329
‫תוכל לחתום לי עליו?‬

225
00:18:41,413 --> 00:18:43,039
‫- ריצ'רד מדוק‬
‫הקברט של ד"ר קליגרי -‬

226
00:18:45,167 --> 00:18:46,168
‫כמובן.‬

227
00:18:49,880 --> 00:18:52,048
‫יש לך מושג מתי הספר החדש יצא לשוק?‬

228
00:18:55,010 --> 00:18:58,847
‫לא. אבל את בהחלט תופיעי בעמוד התודות.‬

229
00:18:59,556 --> 00:19:00,807
‫זה ספר המשך?‬

230
00:19:02,142 --> 00:19:03,268
‫או משהו חדש?‬

231
00:19:04,686 --> 00:19:05,937
‫זה מידע סודי.‬

232
00:19:36,301 --> 00:19:37,469
‫מי זה?‬

233
00:19:37,552 --> 00:19:39,888
‫ריצ'רד מדוק, באתי אל ארזמוס פריי.‬

234
00:19:41,056 --> 00:19:42,515
‫מיד ארד.‬

235
00:19:51,483 --> 00:19:52,567
‫אתה לבד?‬

236
00:19:54,152 --> 00:19:56,112
‫זה רק אני. הבאתי את זה.‬

237
00:19:56,780 --> 00:19:59,991
‫אז תיכנס, נערי היקר, תיכנס.‬

238
00:20:16,174 --> 00:20:17,384
‫מה שלומך, ריצ'רד?‬

239
00:20:18,677 --> 00:20:23,223
‫כתבת משהו עמוק ומרגש לאחרונה?‬

240
00:20:24,808 --> 00:20:26,268
‫אתה יודע שלא, מר פריי.‬

241
00:20:27,560 --> 00:20:28,561
‫לא.‬

242
00:20:30,272 --> 00:20:33,817
‫לא כתבתי מילה אחת במשך שנה.‬
‫שום דבר שלא זרקתי.‬

243
00:20:33,900 --> 00:20:37,028
‫אז אני מציע שתשב, תשתה,‬

244
00:20:37,112 --> 00:20:40,949
‫ותראה לי את המתנה שלי, לא בהכרח בסדר הזה.‬

245
00:20:42,075 --> 00:20:43,201
‫כן.‬

246
00:20:57,799 --> 00:21:00,135
‫כל הכבוד, נערי היקר.‬

247
00:21:01,928 --> 00:21:06,599
‫טריכובזואר אמיתית.‬

248
00:21:07,600 --> 00:21:08,810
‫אתה יודע עליהן?‬

249
00:21:09,644 --> 00:21:12,772
‫הן בדרך כלל מוסרות מקיבתן של נשים צעירות‬

250
00:21:13,648 --> 00:21:16,943
‫שיש להן נטייה לבלוע את שיערן שלהן.‬

251
00:21:17,610 --> 00:21:20,322
‫זה נקרא סינדרום רפונזל.‬

252
00:21:21,364 --> 00:21:25,118
‫פעם האמינו שלאבני בזואר יש כוחות מיסטיים.‬

253
00:21:25,201 --> 00:21:28,121
‫הן יכולות לנטרל רעל, להבריא חולים.‬

254
00:21:29,205 --> 00:21:32,375
‫אדוארד הרביעי ניצל מהשפעות פצע רעל‬

255
00:21:32,459 --> 00:21:36,212
‫רק בזכות זה שהייתה ברשותו בזואר.‬

256
00:21:38,173 --> 00:21:40,884
‫כן, אני רואה שאני מרצה שוב.‬

257
00:21:42,177 --> 00:21:47,349
‫סופר זקן שאין לו עם מי לדבר‬
‫מתחיל לחבב את הקול של עצמו.‬

258
00:21:48,975 --> 00:21:52,645
‫אבל אני מניח שתרצה את מתנתך עכשיו.‬

259
00:21:56,691 --> 00:21:59,944
‫הייתי בן 27, טיילתי בהר הליקון.‬

260
00:22:00,612 --> 00:22:04,282
‫ערכתי מחקר בשביל עוד רומן‬
‫שללא ספק הייתי נוטש.‬

261
00:22:04,366 --> 00:22:06,534
‫הוא היה רווי במיתולוגיה יוונית.‬

262
00:22:06,618 --> 00:22:10,038
‫ובזמן שהייתי שם, גיליתי אוסף כתבים עתיקים‬

263
00:22:11,039 --> 00:22:15,001
‫על המוזות והדרך לשלוט בהן‬

264
00:22:15,085 --> 00:22:21,591
‫באמצעות צמח המולי,‬
‫שום מכשפים וטקסים אבודים מסוימים.‬

265
00:22:22,300 --> 00:22:26,388
‫החלק הקשה ביותר היה להביא אותה לאנגליה.‬

266
00:22:51,996 --> 00:22:52,914
‫הנה היא.‬

267
00:22:55,583 --> 00:22:57,502
‫מה תרצה ממני כעת, ארזמוס?‬

268
00:22:59,129 --> 00:23:01,172
‫שאופיע בפניך על מנת לשעשע אותך?‬

269
00:23:02,674 --> 00:23:05,260
‫האיש הזה אמור להיות הקהל שלנו?‬

270
00:23:06,803 --> 00:23:09,681
‫זה ריצ'רד מדוק. הוא סופר.‬

271
00:23:09,764 --> 00:23:13,560
‫או לפחות הוא כתב‬
‫רומן ביכורים אחד מצליח להפליא.‬

272
00:23:13,643 --> 00:23:18,231
‫אבל כעת הוא אינו מסוגל לכתוב שום דבר אחר.‬

273
00:23:18,314 --> 00:23:22,402
‫ריצ'רד, זו קאליופה,‬
‫הצעירה מבין תשע האחיות.‬

274
00:23:22,485 --> 00:23:26,573
‫היא הייתה המוזה של הומרוס.‬
‫אז היא צריכה להיות טובה מספיק בשבילך.‬

275
00:23:27,407 --> 00:23:30,368
‫קאליופה, אני נותן אותך לריצ'רד.‬

276
00:23:31,286 --> 00:23:32,328
‫עכשיו את שלו.‬

277
00:23:34,289 --> 00:23:37,000
‫אבל אמרת שתשחרר אותי לפני שתמות.‬

278
00:23:37,083 --> 00:23:39,711
‫"אל תבטחי בנדיבים", יקירתי.‬

279
00:23:40,712 --> 00:23:46,092
‫וגם לא בסופר מזדקן‬
‫שמעולם לא היה מה שנקרא דוגמה ומופת‬

280
00:23:46,176 --> 00:23:48,511
‫בכל הנוגע לקיום הבטחות.‬

281
00:23:50,763 --> 00:23:52,015
‫אבל הבטחת.‬

282
00:23:52,098 --> 00:23:54,601
‫סופרים הם שקרנים, יקירתי.‬

283
00:23:55,435 --> 00:23:58,980
‫ודאי הבנת זאת עד עכשיו.‬

284
00:24:03,193 --> 00:24:05,778
‫אל תדאג. היא לא יכולה לברוח.‬

285
00:24:06,446 --> 00:24:10,074
‫היא כבולה אליך עכשיו‬
‫בדיוק כפי שהיא הייתה פעם כבולה אליי.‬

286
00:24:11,075 --> 00:24:12,577
‫אז למה כלאת אותה?‬

287
00:24:12,660 --> 00:24:14,913
‫כי לא יכולתי לשאת את מראה‬

288
00:24:14,996 --> 00:24:18,500
‫הפנים הקטנות, החמוצות‬
‫ונוטרות הטינה שלה כל היום.‬

289
00:24:18,583 --> 00:24:21,169
‫וגם אתה לא תוכל. אני מבטיח לך.‬

290
00:24:22,587 --> 00:24:24,214
‫אני לא יודע אם אני מסוגל לזה.‬

291
00:24:25,632 --> 00:24:27,884
‫ברור שאתה מסוגל, נערי היקר.‬

292
00:24:38,978 --> 00:24:42,398
‫אומרים שצריך לחזר אחר בנות מינה.‬

293
00:24:43,233 --> 00:24:47,153
‫אבל עליי לומר שגיליתי‬
‫שהפעלת כוח הייתה יעילה ביותר.‬

294
00:24:52,784 --> 00:24:55,537
‫אל תיתן לה לשטות בך. היא לא בת אנוש.‬

295
00:24:56,246 --> 00:24:59,624
‫היא בת אלפי שנים. היא נוצרה למטרה הזאת.‬

296
00:24:59,707 --> 00:25:03,586
‫זה הייעוד שלה, לתת השראה לגברים כמונו.‬

297
00:25:03,670 --> 00:25:07,840
‫אחרי הכול, היא נתנה לי תהילה,‬

298
00:25:07,924 --> 00:25:11,344
‫כבוד, רומנים, פואמות, מחזות.‬

299
00:25:12,804 --> 00:25:14,055
‫אתה תראה.‬

300
00:25:15,223 --> 00:25:16,808
‫אם זה נכון, למה שאתה…‬

301
00:25:16,891 --> 00:25:21,479
‫זמני עבר.‬
‫יצירותיי הטובות ביותר אזלו בדפוס.‬

302
00:25:21,563 --> 00:25:24,399
‫אפילו בהשראת מוזה.‬

303
00:25:24,941 --> 00:25:28,361
‫אף אחד כבר לא קורא את ארזמוס פריי.‬

304
00:25:29,654 --> 00:25:33,992
‫עכשיו קח את הפרה הקטנה, ריצ'רד.‬
‫אני לא רוצה לראות איש מכם שוב.‬

305
00:25:37,412 --> 00:25:41,708
‫אולם, אם אי פעם תרגיש במקרה‬
‫ניצוץ של הכרת תודה,‬

306
00:25:41,791 --> 00:25:47,672
‫אולי תשכנע את המו"ל שלך‬
‫להחזיר לדפוס את "הנה בא נר".‬

307
00:25:48,881 --> 00:25:51,801
‫הייתי גאה בו במיוחד.‬

308
00:26:33,343 --> 00:26:34,177
‫אני…‬

309
00:26:36,846 --> 00:26:41,225
‫אני רק צריך זמן לחשוב מה לעשות.‬

310
00:26:41,309 --> 00:26:42,894
‫על מה יש לחשוב?‬

311
00:26:45,396 --> 00:26:46,522
‫אני אלה.‬

312
00:26:47,857 --> 00:26:49,192
‫בתו של זאוס.‬

313
00:26:50,568 --> 00:26:52,654
‫אני לא רכוש‬

314
00:26:53,404 --> 00:26:56,282
‫שמחזיקים בו, משתמשים בו וסוחרים בו.‬

315
00:26:58,576 --> 00:26:59,869
‫אתה חייב לשחרר אותי.‬

316
00:27:01,120 --> 00:27:04,207
‫אתה צריך רק לומר את המילים.‬
‫-אני מבטיח שאומר.‬

317
00:27:04,916 --> 00:27:05,833
‫אבל…‬

318
00:27:09,962 --> 00:27:14,258
‫את חושבת שתוכלי לעזור לי קודם?‬

319
00:27:15,760 --> 00:27:17,095
‫לתת לי השראה?‬

320
00:27:18,388 --> 00:27:21,349
‫רק לספר אחד, ואז אשחרר אותך.‬

321
00:27:21,432 --> 00:27:22,767
‫אני נשבע שאשחרר.‬

322
00:27:24,977 --> 00:27:26,187
‫"סופרים הם שקרנים."‬

323
00:27:29,065 --> 00:27:30,149
‫לא כולנו.‬

324
00:27:31,984 --> 00:27:32,944
‫רק ספר אחד.‬

325
00:27:37,657 --> 00:27:38,574
‫בבקשה.‬

326
00:27:45,206 --> 00:27:47,083
‫אני בוחרת עם מי לחלוק את מתנותיי.‬

327
00:27:50,962 --> 00:27:53,548
‫אולי שנינו צריכים זמן לחשוב.‬

328
00:28:46,809 --> 00:28:50,646
‫- כותר יפורסם בהמשך‬
‫רומן מאת ריצ'רד מדוק -‬

329
00:29:17,673 --> 00:29:18,966
‫- רדיט.קום -‬

330
00:29:19,050 --> 00:29:20,259
‫- ריצ'רד מדוק -‬

331
00:29:24,222 --> 00:29:25,389
‫- ספר המשך לקברט? -‬

332
00:29:26,724 --> 00:29:28,267
‫- אינסטגרם.קום -‬

333
00:29:28,810 --> 00:29:30,102
‫- הקברט של ד"ר קליגרי -‬

334
00:29:33,147 --> 00:29:35,399
‫- @ריקמדוק‬
‫איפה הרומן השני? -‬

335
00:29:36,984 --> 00:29:43,825
‫בגבול, בדיוק על הקו‬
‫של להיות לא במקום זה ולא במקום אחר,‬

336
00:29:43,908 --> 00:29:47,870
‫אז אני באזור אפור, ושום דבר לא היה ברור.‬

337
00:29:48,704 --> 00:29:51,582
‫אף אחד לא היה יכול להיות ברור.‬

338
00:29:53,251 --> 00:29:56,337
‫אנחנו לא יכולים להתבטא בבהירות,‬
‫מתבלבלים במילותינו.‬

339
00:29:57,296 --> 00:30:01,050
‫לא יכולנו לשים את האצבע‬
‫על הדבר שהוא עשה שהרגשנו שהיה כה שגוי.‬

340
00:30:01,133 --> 00:30:02,844
‫אז כן, בוב חושב שהשתגעת.‬

341
00:30:17,066 --> 00:30:18,776
‫אתה רוצה לחזר אחריי במתנות?‬

342
00:30:22,280 --> 00:30:23,906
‫לא כך זה נעשה?‬

343
00:30:25,324 --> 00:30:26,951
‫אתה יודע איך זה נעשה.‬

344
00:30:29,954 --> 00:30:33,082
‫אומן מתפלל למוזות.‬

345
00:30:34,542 --> 00:30:38,296
‫הוא נשבע לשרת את האלות ולהיות מסור להן‬

346
00:30:38,379 --> 00:30:40,464
‫בתמורה להשראה אלוהית.‬

347
00:30:40,548 --> 00:30:44,427
‫אומן לא מחזיק במוזה בניגוד לרצונה.‬

348
00:30:45,177 --> 00:30:47,013
‫נתת לארזמוס פריי מה שרצה.‬

349
00:30:47,096 --> 00:30:48,389
‫לא.‬

350
00:30:49,640 --> 00:30:51,183
‫הוא לקח את זה ממני.‬

351
00:30:57,815 --> 00:30:59,567
‫חזרתי להר הליקון.‬

352
00:31:00,818 --> 00:31:02,028
‫למעיינות הקדושים.‬

353
00:31:03,905 --> 00:31:09,619
‫הנחתי את המגילה שלי על החוף‬
‫והלכתי לרחוץ כפי שתמיד עשיתי.‬

354
00:31:11,537 --> 00:31:13,039
‫הוא מצא אותה שם.‬

355
00:31:13,122 --> 00:31:14,373
‫הוא קרא אותה‬

356
00:31:16,083 --> 00:31:17,043
‫ואמר…‬

357
00:31:19,211 --> 00:31:21,631
‫"קאליופה, את רשאית לקרוא לי אדון".‬

358
00:31:22,965 --> 00:31:27,803
‫ואז הוא שרף את המגילה שלי,‬
‫דבר שכבל אותי אליו ועכשיו אליך.‬

359
00:31:27,887 --> 00:31:32,975
‫אלא אם תאמר את המילים,‬
‫על מנת שאוכל להיות חופשייה כמוך.‬

360
00:31:33,059 --> 00:31:34,101
‫את חושבת שאני חופשי?‬

361
00:31:38,356 --> 00:31:40,858
‫קיבלתי את המקדמה לספר הזה לפני שנתיים.‬

362
00:31:40,942 --> 00:31:42,693
‫אפילו עוד לא התחלתי אותו.‬

363
00:31:42,777 --> 00:31:45,571
‫אני אפילו לא יודע מה הנושא שלו.‬

364
00:31:48,658 --> 00:31:50,993
‫אני טובע, קאליופה.‬

365
00:31:56,248 --> 00:31:57,458
‫בבקשה.‬

366
00:31:59,168 --> 00:32:00,628
‫אני מתחנן בפנייך.‬

367
00:32:03,464 --> 00:32:07,134
‫תבקש ממני שוב… כשאהיה חופשייה.‬

368
00:32:43,087 --> 00:32:45,214
‫אני מקווה שאתה פאקינג כותב.‬

369
00:32:45,297 --> 00:32:48,175
‫הייתי כותב אם לא היית מתקשר להציק לי.‬

370
00:32:48,259 --> 00:32:50,970
‫המו"לים שלך הרגע התקשרו להציק לי.‬

371
00:32:51,053 --> 00:32:52,763
‫הם רוצים את הספר עכשיו.‬

372
00:32:54,557 --> 00:32:56,058
‫אני צריך רק שבועיים.‬

373
00:32:56,142 --> 00:32:59,854
‫ריקי, הוא היה אמור להיות מוכן‬
‫לפני תשעה חודשים.‬

374
00:32:59,937 --> 00:33:01,564
‫טכנית, אתה מפר…‬

375
00:33:01,647 --> 00:33:04,692
‫אני לא יודע מה הם רוצים שאעשה, לארי.‬
‫זה לוקח זמן.‬

376
00:33:04,775 --> 00:33:06,193
‫ריקי, היה לך זמן.‬

377
00:33:06,277 --> 00:33:09,447
‫לקחת את הזמן שלך. לקחת גם את הכסף שלהם.‬

378
00:33:11,240 --> 00:33:12,533
‫אני יודע.‬

379
00:33:12,616 --> 00:33:15,536
‫עכשיו אתה חייב לתת להם משהו כדי ש…‬

380
00:33:15,619 --> 00:33:18,873
‫כל דבר שהוא, פרק. או שהם יבטלו את העסקה‬

381
00:33:18,956 --> 00:33:20,916
‫וידרשו שתחזיר את המקדמה.‬
‫-אבל…‬

382
00:33:21,000 --> 00:33:22,960
‫ואני לא אוכל לעשות כלום,‬

383
00:33:23,794 --> 00:33:25,546
‫כי אתה כבר לא תהיה הלקוח שלי.‬

384
00:33:27,840 --> 00:33:28,966
‫אתה מבין?‬

385
00:33:32,053 --> 00:33:34,847
‫אל תיתן לה לשטות בך. היא לא בת אנוש.‬

386
00:33:34,930 --> 00:33:38,476
‫היא בת אלפי שנים. היא נוצרה למטרה הזאת.‬

387
00:33:39,268 --> 00:33:42,438
‫זה הייעוד שלה, לתת השראה לגברים כמונו.‬

388
00:33:47,651 --> 00:33:51,697
‫ריק? תגיד משהו כדי שאדע שאתה מבין.‬

389
00:33:51,781 --> 00:33:52,782
‫אני מבין.‬

390
00:33:55,910 --> 00:33:57,119
‫אשלח לך משהו.‬

391
00:34:17,890 --> 00:34:18,808
‫קאליופה.‬

392
00:34:57,680 --> 00:34:58,931
‫גברות רחומות,‬

393
00:35:00,015 --> 00:35:03,018
‫אם הקאמנות, שמעו את תפילתי.‬

394
00:35:03,102 --> 00:35:06,772
‫זו אני, בתכן,‬

395
00:35:07,982 --> 00:35:11,694
‫קאליופה שקוראת לכן להציל אותי מהמקום הזה.‬

396
00:35:12,486 --> 00:35:17,908
‫גברות ההגות, הזיכרון והשירה,‬

397
00:35:19,285 --> 00:35:20,536
‫הקשיבו לי.‬

398
00:35:20,619 --> 00:35:25,166
‫בסדר. מספיק, קול יפהפה.‬

399
00:35:31,672 --> 00:35:33,799
‫אנו מבינות ללבך, אבל לא נוכל לעזור לך.‬

400
00:35:33,883 --> 00:35:36,969
‫נלכדת בהליקון על פי פולחני המסתורין.‬

401
00:35:37,052 --> 00:35:38,929
‫את כבולה כחוק.‬

402
00:35:39,597 --> 00:35:42,057
‫אבל זה לא צודק, אימהות שלי.‬

403
00:35:42,141 --> 00:35:44,185
‫האם לא תוכלו לעשות דבר?‬

404
00:35:45,102 --> 00:35:47,062
‫איש אינו יכול להתערב למעני?‬

405
00:35:47,688 --> 00:35:49,899
‫מעטים הם בעלי הכוחות הישנים שמוכנים‬

406
00:35:49,982 --> 00:35:53,235
‫או מסוגלים להתערב‬
‫בענייני בני תמותה בימינו, קאליופה.‬

407
00:35:53,319 --> 00:35:56,488
‫אלים רבים מתו, בתי.‬
‫רק האינסופיים לעולם אינם נמוגים.‬

408
00:35:57,489 --> 00:36:00,367
‫ואפילו להם יש קשיים בזמן האחרון.‬

409
00:36:01,827 --> 00:36:06,457
‫ובכל זאת… כל דבר קטן יעזור,‬

410
00:36:06,540 --> 00:36:09,126
‫כפי שאמרה האישה הזקנה כשהיא השתינה בים.‬

411
00:36:10,252 --> 00:36:12,922
‫האינסופיים. זה רעיון.‬

412
00:36:13,547 --> 00:36:17,343
‫אחרי הכול, מלך החלומות וקאליופה‬
‫היו קרובים בשלב מסוים.‬

413
00:36:17,426 --> 00:36:23,098
‫לא לזמן רב. וזכרי, אחותי-עצמי,‬
‫הם לא נפרדו ברוח טובה.‬

414
00:36:23,182 --> 00:36:24,350
‫ובכל זאת.‬

415
00:36:25,184 --> 00:36:27,102
‫היא נשאה את גורו.‬

416
00:36:27,186 --> 00:36:32,775
‫הילד ההוא שהלך להאדס‬
‫למען גברתו-אהובתו ומת בתראקיה,‬

417
00:36:32,858 --> 00:36:35,486
‫שנקרע לגזרים בשל חילול הקודש שלו.‬

418
00:36:36,362 --> 00:36:38,489
‫גם לו היה קול יפהפה.‬

419
00:36:39,782 --> 00:36:40,908
‫אורפאוס.‬

420
00:36:40,991 --> 00:36:42,826
‫מלך החלומות לעולם לא יעזור לי.‬

421
00:36:44,787 --> 00:36:46,121
‫לא אחרי מה שעוללתי לו.‬

422
00:36:46,789 --> 00:36:50,084
‫הוא שונא אותי בגלל זה ואני מתעבת אותו.‬

423
00:36:51,418 --> 00:36:52,795
‫לא אסכים לקבל את עזרתו.‬

424
00:36:52,878 --> 00:36:53,879
‫ילדה טיפשה.‬

425
00:36:54,755 --> 00:36:58,676
‫אונירוס אינו יכול לעזור לך גם לו רצה בכך,‬

426
00:36:59,260 --> 00:37:00,261
‫מה שלא סביר.‬

427
00:37:00,344 --> 00:37:03,430
‫כמוך, בעלך לשעבר נלכד על ידי בני תמותה.‬

428
00:37:04,390 --> 00:37:06,183
‫הוא כלוא מתחת לאדמה.‬

429
00:37:06,267 --> 00:37:09,228
‫בהותירו את העולם הזה בלפיתתה של מחלת שינה.‬

430
00:37:09,311 --> 00:37:12,690
‫ומכת חלומות וסיוטים שזורעים הרס.‬

431
00:37:13,274 --> 00:37:14,984
‫אני מצטערת, קטנה שלי.‬

432
00:37:16,986 --> 00:37:18,112
‫לא.‬

433
00:37:18,195 --> 00:37:20,281
‫תפילותייך נאמרו לריק.‬

434
00:37:21,073 --> 00:37:22,908
‫לא נוכל לעשות דבר למענך.‬

435
00:37:22,992 --> 00:37:24,159
‫בבקשה.‬

436
00:37:24,243 --> 00:37:26,328
‫ואין לך דבר לעשות מלבד לקוות.‬

437
00:37:28,789 --> 00:37:30,374
‫בבקשה אל תשאירו אותי פה.‬

438
00:37:33,252 --> 00:37:34,253
‫אני מתחננת בפניכן.‬

439
00:37:37,589 --> 00:37:39,967
‫- אוגוסט 2020 -‬

440
00:37:40,050 --> 00:37:42,553
‫יש לנו מלחמת הצעות מחיר קטנה ונחמדה.‬

441
00:37:43,304 --> 00:37:45,306
‫כל אולפן קולנוע גדול רוצה אותו.‬

442
00:37:45,389 --> 00:37:47,016
‫- ריק מדוק‬
‫…ואהבתי נתנה לי אור -‬

443
00:37:47,099 --> 00:37:49,101
‫קולנוע, רשתות שידור, סטרימינג.‬

444
00:37:49,184 --> 00:37:50,978
‫מי מוביל במרוץ?‬

445
00:37:51,061 --> 00:37:53,105
‫כל מי שייתן לו לכתוב ולביים.‬

446
00:37:53,188 --> 00:37:55,941
‫הם לא נתנו אפילו לג'ו רולינג לכתוב ולביים.‬

447
00:37:56,025 --> 00:37:58,736
‫ג'ו רולינג צריכה סוכן חדש.‬
‫תגיד לה להתקשר אליי.‬

448
00:38:00,154 --> 00:38:02,865
‫לעולם לא אבין איך יצירה של ספרות פופולרית‬

449
00:38:02,948 --> 00:38:05,242
‫הפכה למועמדת, ואפילו הגיעה לרשימה הקצרה.‬

450
00:38:05,326 --> 00:38:08,704
‫הוועדה חשה שהספר החדש של מדוק‬
‫התעלה על ז'אנרים.‬

451
00:38:09,288 --> 00:38:10,205
‫קראת אותו?‬

452
00:38:10,289 --> 00:38:12,291
‫לא, ברור שלא.‬

453
00:38:12,374 --> 00:38:16,462
‫טוב, אני קראתי.‬
‫והוא כמו ספר שנכתב על ידי איש אחר לגמרי.‬

454
00:38:17,546 --> 00:38:18,839
‫זה ספר מהמם.‬

455
00:38:20,591 --> 00:38:21,675
‫די יוצא דופן.‬

456
00:38:22,343 --> 00:38:24,678
‫כלומר, העושר המדהים של החומר.‬

457
00:38:24,762 --> 00:38:27,389
‫כן. אבל למה הוא שינה את שמו?‬

458
00:38:28,349 --> 00:38:31,352
‫מה זאת אומרת?‬
‫-מריצ'רד לריק בלי האות "קיי"?‬

459
00:38:32,561 --> 00:38:35,939
‫זה בטח מייצג את נושא ההמצאה מחדש של הרומן.‬

460
00:38:36,774 --> 00:38:39,443
‫אני חושבת שזה בטח מייצג‬
‫את היומרה של הסופר.‬

461
00:38:40,069 --> 00:38:40,944
‫על מה דיברנו?‬

462
00:38:41,612 --> 00:38:45,157
‫אמרתי כמה אהבתי‬
‫את איך שיצרת את דמותה של איילין.‬

463
00:38:45,866 --> 00:38:48,952
‫אין מספיק דמויות נשיות חזקות בספרות.‬

464
00:38:49,036 --> 00:38:50,537
‫גם לא בספרות שנכתבה ע"י נשים.‬

465
00:38:50,621 --> 00:38:51,830
‫אני מסכים.‬

466
00:38:52,623 --> 00:38:54,333
‫ואני יודע שזה אופנתי כרגע‬

467
00:38:54,416 --> 00:38:57,795
‫לומר שרק אישה יכולה לכתוב‬
‫באופן אותנטי על החוויה הנשית,‬

468
00:38:57,878 --> 00:39:00,130
‫אבל… טוב…‬

469
00:39:01,423 --> 00:39:04,593
‫אני נוטה להחשיב את עצמי לסופר פמיניסט.‬

470
00:39:07,179 --> 00:39:10,391
‫ומהיכן בתוכך מגיע הקול הזה?‬

471
00:39:10,474 --> 00:39:11,725
‫הקול הנשי?‬

472
00:39:15,896 --> 00:39:17,272
‫מהנשים שבחיי.‬

473
00:39:43,674 --> 00:39:46,885
‫- אוגוסט 2022 -‬

474
00:39:47,469 --> 00:39:49,430
‫אני מצלם את גרסת הסרט בלוס אנג'לס.‬

475
00:39:49,513 --> 00:39:51,306
‫האולפן שכר לי מטוס פרטי.‬

476
00:39:51,390 --> 00:39:54,309
‫אז לא צריכה להיות לנו בעיה‬
‫להכניס אותך לארה"ב.‬

477
00:39:54,393 --> 00:39:55,727
‫ומי יודע?‬

478
00:39:55,811 --> 00:39:57,104
‫- ריק מדוק - אבני עיטים -‬

479
00:39:57,187 --> 00:39:59,773
‫אולי אנחנו נחליט להישאר באל-איי.‬

480
00:40:02,609 --> 00:40:04,069
‫אולי "אנחנו" נחליט?‬

481
00:40:06,905 --> 00:40:10,784
‫את לא יכולה להרשות לעצמך‬
‫ליהנות מההצלחה שלנו?‬

482
00:40:11,660 --> 00:40:12,995
‫אפילו לשנייה?‬

483
00:40:13,954 --> 00:40:20,878
‫אנחנו מספרים סיפורים שמרגשים אנשים‬
‫ומעניקים להם השראה.‬

484
00:40:21,628 --> 00:40:23,589
‫האם המוזות לא נוצרו לשם כך?‬

485
00:40:24,756 --> 00:40:27,801
‫אחיותיי האלות ואני נולדנו. לא נוצרנו.‬

486
00:40:27,885 --> 00:40:29,261
‫סליחה. זה לארי.‬

487
00:40:30,220 --> 00:40:31,513
‫דיברת עם האולפן?‬

488
00:40:34,016 --> 00:40:36,477
‫- היפהפייה הנרדמת מתעוררת -‬

489
00:40:37,978 --> 00:40:40,814
‫לא, אני צריך שהם יתחייבו מההתחלה‬

490
00:40:40,898 --> 00:40:44,818
‫שצוות השחקנים ואנשי הצוות‬
‫יכללו לפחות 50 אחוזים של נשים‬

491
00:40:44,902 --> 00:40:46,653
‫ואנשים שאינם לבנים.‬

492
00:40:46,737 --> 00:40:48,280
‫ואז אנחנו צריכים לפרסם את זה‬

493
00:40:48,363 --> 00:40:51,408
‫כדי שלא יוכלו לסגת מזה כשישכרו אנשים.‬

494
00:41:02,669 --> 00:41:04,421
‫מה מצבנו עם הכסף?‬

495
00:41:12,471 --> 00:41:14,848
‫אתה צוחק עליי?‬

496
00:41:15,432 --> 00:41:17,601
‫לא.‬

497
00:42:05,357 --> 00:42:08,485
‫אני קוראת לך, אונירוס, על מנת שתשמע אותי‬

498
00:42:10,028 --> 00:42:13,282
‫ותבוא לעזרי כשאומר את שמך בקול.‬

499
00:42:18,996 --> 00:42:19,913
‫מורפיאוס?‬

500
00:42:21,582 --> 00:42:22,624
‫מה זה אומר?‬

501
00:42:24,918 --> 00:42:26,753
‫זה שמו של אל החלומות.‬

502
00:42:32,509 --> 00:42:33,927
‫את כותבת לו מכתב?‬

503
00:42:35,554 --> 00:42:36,680
‫משהו כזה.‬

504
00:42:56,408 --> 00:42:57,326
‫את שלי.‬

505
00:43:00,245 --> 00:43:01,538
‫כחוק.‬

506
00:43:02,372 --> 00:43:04,124
‫אל החלומות לא יכול להציל אותך.‬

507
00:43:23,268 --> 00:43:25,520
‫תודה שהסכמת לערוך את הריאיון בביתך.‬

508
00:43:25,604 --> 00:43:28,065
‫תודה שפרסמת את דבר הספר החדש.‬

509
00:43:28,148 --> 00:43:32,819
‫אז חשבתי להתחיל בשאלה‬
‫על ההשפעות הספרותיות שעיצבו אותך.‬

510
00:43:33,987 --> 00:43:36,990
‫טוב, לא הייתי בכלל סופר‬

511
00:43:37,074 --> 00:43:39,743
‫לולא קראתי סופרות כמו שירלי ג'קסון‬

512
00:43:39,826 --> 00:43:42,788
‫ומרגרט אטווד, ואוקטביה א' באטלר.‬

513
00:43:42,871 --> 00:43:45,749
‫אחרי שקראתי את "אבני עיטים"‬
‫הסופר שעלה בדעתי‬

514
00:43:45,832 --> 00:43:47,417
‫היה ארזמוס פריי המנוח.‬

515
00:43:48,502 --> 00:43:51,922
‫סליחה, אמרת ארזמוס פריי "המנוח"?‬

516
00:43:52,005 --> 00:43:52,881
‫הוא…‬

517
00:43:55,217 --> 00:43:56,134
‫הוא מת?‬

518
00:43:56,218 --> 00:43:58,470
‫בקיץ האחרון. הכרת אותו?‬

519
00:43:59,513 --> 00:44:01,556
‫לא הכרתי אותו. אני…‬

520
00:44:02,140 --> 00:44:04,184
‫נפגשנו בכמה אירועים.‬

521
00:44:04,267 --> 00:44:07,854
‫הוא היה… אדיב מאוד לגבי יצירתי.‬

522
00:44:07,938 --> 00:44:10,732
‫והוא בטח היה בן 90 כמעט. האם הוא…‬

523
00:44:11,692 --> 00:44:13,026
‫האם הוא מת מזקנה?‬

524
00:44:13,944 --> 00:44:14,820
‫לא.‬

525
00:44:16,154 --> 00:44:17,614
‫האמת שהוא הרעיל את עצמו.‬

526
00:44:18,824 --> 00:44:22,244
‫מסתבר שהדבר האחרון שהוא עשה‬
‫היה לכתוב מכתב למו"ל הישן שלו,‬

527
00:44:22,327 --> 00:44:25,288
‫ולהתחנן בפניו‬
‫שיחזיר את אחד הספרים שלו לדפוס.‬

528
00:44:25,372 --> 00:44:27,499
‫"הנה בא נר", אני מניח.‬

529
00:44:27,582 --> 00:44:30,001
‫אני חושבת שכן. איך ידעת?‬

530
00:44:32,212 --> 00:44:35,590
‫זה היה אולי הספר הכי אהוב עליי בצעירותי.‬

531
00:44:36,425 --> 00:44:38,635
‫הוא היה מרגש מאוד, כן ו…‬

532
00:44:41,263 --> 00:44:42,305
‫מוזר.‬

533
00:44:46,059 --> 00:44:47,102
‫איש מסכן.‬

534
00:44:48,103 --> 00:44:51,398
‫חבל שאנשים הפסיקו לקרוא אותו.‬
‫שהיצירות שלו יצאו מהאופנה.‬

535
00:44:52,899 --> 00:44:55,902
‫לא שאתה תצטרך לדאוג לגבי זה.‬
‫אתה ריצ'רד מדוק.‬

536
00:44:55,986 --> 00:44:58,029
‫סליחה. ריק מדוק.‬

537
00:44:59,614 --> 00:45:01,533
‫טוב. השאלה הבאה.‬

538
00:45:10,542 --> 00:45:11,710
‫באת.‬

539
00:45:15,714 --> 00:45:16,715
‫קראת.‬

540
00:45:19,301 --> 00:45:23,054
‫אמרו לי שכלאו אותך, בדיוק כמוני.‬

541
00:45:23,805 --> 00:45:24,931
‫לא כמוך.‬

542
00:45:26,391 --> 00:45:28,769
‫הסבל שלי היה כאין וכאפס לעומת שלך.‬

543
00:45:28,852 --> 00:45:29,770
‫אל תגיד את זה.‬

544
00:45:31,396 --> 00:45:33,565
‫השוואת הסבל שלנו רק מחמירה אותו.‬

545
00:45:33,648 --> 00:45:35,942
‫הכאיב לי לשמוע על מר גורלך.‬

546
00:45:37,319 --> 00:45:38,987
‫אני שמחה שאתה חופשי.‬

547
00:45:39,696 --> 00:45:41,406
‫נכבלת לפה על פי החוקים.‬

548
00:45:44,326 --> 00:45:46,286
‫אני יודעת שלא תוכל לשחרר אותי.‬

549
00:45:47,704 --> 00:45:49,206
‫רק הוא יכול לעשות את זה,‬

550
00:45:50,791 --> 00:45:54,127
‫אבל אולי תוכל… לעורר בו את הרצון?‬

551
00:45:55,253 --> 00:45:56,338
‫לשחרר אותי?‬

552
00:45:57,088 --> 00:46:00,675
‫אני אעשה את כל זה… ויותר מכך.‬

553
00:46:01,384 --> 00:46:02,219
‫חלום…‬

554
00:46:02,302 --> 00:46:05,096
‫עליו להיענש.‬

555
00:46:05,180 --> 00:46:09,309
‫איך? איזה עונש יהיה חמור מספיק?‬

556
00:46:10,143 --> 00:46:13,396
‫אפילו מותו לא יחזיר את מה שהוא לקח ממני.‬

557
00:46:13,480 --> 00:46:14,731
‫הוא כלום.‬

558
00:46:16,149 --> 00:46:17,108
‫הוא רק אדם.‬

559
00:46:17,192 --> 00:46:19,027
‫לא אוכל לתת לו לחמוק מעונש.‬

560
00:46:19,110 --> 00:46:21,988
‫למה? כי הייתי פעם שלך?‬

561
00:46:23,615 --> 00:46:24,741
‫כי הוא פגע בך.‬

562
00:46:28,161 --> 00:46:31,915
‫בפעם האחרונה שראיתי אותך,‬
‫אמרת שלעולם לא תדברי איתי שוב.‬

563
00:46:32,749 --> 00:46:33,959
‫אני מצטערת, אני…‬

564
00:46:36,294 --> 00:46:38,129
‫לא ידעתי עוד לאן לפנות.‬

565
00:46:39,464 --> 00:46:40,715
‫לא הבנת את כוונתי.‬

566
00:46:43,051 --> 00:46:46,763
‫כששמעתי אותך קוראת לי,‬
‫אפילו אחרי כל הזמן הזה…‬

567
00:46:54,521 --> 00:46:55,772
‫תני לי לעזור לך.‬

568
00:46:58,108 --> 00:46:59,109
‫בבקשה.‬

569
00:47:00,902 --> 00:47:02,153
‫אני חב לך את זה.‬

570
00:47:09,828 --> 00:47:11,288
‫מה תעשה לו?‬

571
00:47:27,846 --> 00:47:29,723
‫מה לעזא… מי אתה?‬

572
00:47:31,016 --> 00:47:33,101
‫עוף מהבית שלי.‬
‫-תהיה בשקט.‬

573
00:47:34,561 --> 00:47:37,147
‫אתה מחזיק פה אישה כנגד רצונה.‬

574
00:47:38,815 --> 00:47:41,318
‫באתי לבקש שתשחרר אותה.‬

575
00:47:42,861 --> 00:47:44,112
‫יצאת מדעתך?‬

576
00:47:44,988 --> 00:47:47,157
‫אין פה אישה.‬
‫אתקשר למשטרה. אתה יודע מי אני?‬

577
00:47:47,240 --> 00:47:50,785
‫אני יודע בדיוק מי ומה אתה, ריצ'רד מדוק.‬

578
00:47:55,582 --> 00:47:57,125
‫אתה תתקשר למשטרה?‬

579
00:47:57,792 --> 00:48:01,338
‫לא, אני לא אתקשר לשום אמצעי של בני אנוש.‬

580
00:48:01,922 --> 00:48:03,131
‫פשוט תשחרר אותה.‬

581
00:48:04,090 --> 00:48:05,759
‫אתה לא מבין, אני זקוק לה.‬

582
00:48:05,842 --> 00:48:08,929
‫בלעדיה, לא הייתי מסוגל לכתוב,‬
‫לא היו לי רעיונות.‬

583
00:48:09,721 --> 00:48:12,682
‫תקשיב, יש לי כסף.‬
‫-נצור לשונך.‬

584
00:48:18,438 --> 00:48:24,110
‫היא הוחזקה בשבי במשך למעלה מ-60 שנים.‬

585
00:48:24,194 --> 00:48:28,657
‫היא הושפלה, סבלה מהתעללות, חוללה.‬

586
00:48:28,740 --> 00:48:32,243
‫ואתה לא תשחרר אותה כי אתה צריך רעיונות?‬

587
00:48:32,327 --> 00:48:37,332
‫טוב… אם אתה רוצה רעיונות, אז אתה תקבל אותם‬

588
00:48:38,917 --> 00:48:40,585
‫בשפע.‬

589
00:49:09,406 --> 00:49:11,199
‫מה עשית לי?‬

590
00:49:13,326 --> 00:49:15,578
‫את גורמת לי לסיוטים עכשיו?‬

591
00:49:18,289 --> 00:49:19,124
‫תגידי לי!‬

592
00:49:19,207 --> 00:49:21,710
‫לא עשיתי לך כלום, ריצ'רד מדוק.‬

593
00:49:24,295 --> 00:49:26,506
‫אתה פגשת את מורפיאוס,‬

594
00:49:27,632 --> 00:49:30,135
‫מי שהרומאים קראו לו מעצב הצורה.‬

595
00:49:30,218 --> 00:49:32,053
‫הוא היה פעם בעלי.‬

596
00:49:33,471 --> 00:49:35,390
‫ואביו של בני.‬

597
00:49:36,558 --> 00:49:38,059
‫לא ידעתי שהיה לך בן.‬

598
00:49:38,643 --> 00:49:40,520
‫אתה לא יודע עליי דבר.‬

599
00:49:41,980 --> 00:49:45,316
‫אבל זה מאוחר מכדי שתהיה מוטרד מכל זה.‬

600
00:49:53,324 --> 00:49:54,659
‫"ובאפלה,‬

601
00:49:55,827 --> 00:49:59,706
‫הוא חשב על הסיפור שבכל כוכב,‬

602
00:50:02,584 --> 00:50:04,085
‫כמו גחליליות.‬

603
00:50:05,420 --> 00:50:11,551
‫מועפות… נמוגות… בלילה."‬

604
00:50:20,060 --> 00:50:22,187
‫- אבני עיטים -‬

605
00:50:26,524 --> 00:50:27,734
‫יש שאלות?‬

606
00:50:32,614 --> 00:50:34,324
‫האישה הצעירה בשורה השלישית.‬

607
00:50:38,161 --> 00:50:41,164
‫היצירה שלך מתפרסת‬
‫על פני ז'אנרים רבים כל כך,‬

608
00:50:41,247 --> 00:50:44,876
‫עולמות רבים כל כך,‬
‫דמויות רבות ושונות כל כך.‬

609
00:50:45,919 --> 00:50:48,421
‫אני יכולה לשאול מאיפה כל זה מגיע?‬

610
00:50:50,507 --> 00:50:57,222
‫בשבילי… רעיונות לא מגיעים משום מקום שהוא.‬

611
00:50:57,305 --> 00:51:00,600
‫הם מקיפים אותנו, כל הזמן.‬

612
00:51:01,184 --> 00:51:07,732
‫יכולתי לכתוב רומן שלם שמתרחש ב… הקראת ספר.‬

613
00:51:09,192 --> 00:51:14,030
‫היכן ש… משהו קרה לעולם שבחוץ,‬

614
00:51:14,739 --> 00:51:19,828
‫שואה מסוג כלשהו, אבל הקהל מוגן…‬

615
00:51:22,080 --> 00:51:23,873
‫כל עוד הסופר ממשיך להקריא.‬

616
00:51:25,166 --> 00:51:26,417
‫תודה.‬

617
00:51:26,501 --> 00:51:30,547
‫או… סיפור על אחוות המבקרים.‬

618
00:51:30,630 --> 00:51:37,178
‫למעשה, אחים אפלים המחוברים זה לזה‬
‫באמצעות טקסים טמאים ושבועות דם.‬

619
00:51:37,262 --> 00:51:38,680
‫על מנת להרוס סופר,‬

620
00:51:38,763 --> 00:51:43,351
‫הם מקריבים ילד ומבצעים מיסה ביקורתית.‬

621
00:51:48,273 --> 00:51:51,693
‫או עיר שבה הרחובות סלולים בזמן.‬

622
00:51:51,776 --> 00:51:56,614
‫רכבת מלאה בנשים דוממות,‬
‫הנהוגה בידי גבר עיוור.‬

623
00:52:07,792 --> 00:52:09,544
‫ראשים שעשויים מאור… סליחה.‬

624
00:52:12,213 --> 00:52:13,464
‫סלחו לי, אני מצטער.‬

625
00:52:13,548 --> 00:52:18,887
‫דג זהב-זאב שהופך לזאב בעת ירח מלא.‬

626
00:52:19,470 --> 00:52:24,267
‫גבר שיורש כרטיס ספרייה‬
‫של ספריית אלכסנדריה.‬

627
00:52:26,311 --> 00:52:28,521
‫שתי נשים זקנות שלוקחות חמוס לחופשה.‬

628
00:52:36,529 --> 00:52:38,531
‫ססטינה על דממה,‬

629
00:52:38,615 --> 00:52:42,410
‫שעושה שימוש במילים… אפל, מרופט,‬

630
00:52:43,161 --> 00:52:47,373
‫לעולם לא, צרחה, אש, נשיקה…‬

631
00:52:48,917 --> 00:52:51,586
‫גבר זקן שהיקום היה בבעלותו‬
‫ושמר אותו בצנצנת ריבה.‬

632
00:52:52,712 --> 00:52:54,631
‫גבר שמתאהב בבובה מנייר.‬

633
00:52:54,714 --> 00:52:57,550
‫מר מדוק, זו נורה. מה קרה לידיים שלך?‬

634
00:52:57,634 --> 00:52:59,677
‫אלוהים, יש לי כל כך הרבה רעיונות.‬

635
00:52:59,761 --> 00:53:04,182
‫לא היו לי עט או נייר,‬
‫אז השתמשתי בידיים שלי.‬

636
00:53:08,436 --> 00:53:12,398
‫אמרתי שאני זקוק לרעיונות,‬
‫אבל הם מגיעים בקצב מהיר מדי.‬

637
00:53:12,482 --> 00:53:13,816
‫צריך לקחת אותו לבי"ח.‬

638
00:53:13,900 --> 00:53:16,110
‫לא. בבקשה, לכי לבית שלי.‬

639
00:53:17,403 --> 00:53:20,323
‫יש אישה בחדר בקומה העליונה.‬

640
00:53:21,658 --> 00:53:23,326
‫היא נעולה שם.‬

641
00:53:24,369 --> 00:53:27,747
‫תגידי לה שהיא יכולה ללכת, שאני משחרר אותה.‬

642
00:53:27,830 --> 00:53:29,165
‫אני לא מבינה.‬

643
00:53:29,249 --> 00:53:34,170
‫קחי את המפתחות שלי. שחררי אותה.‬
‫תגרמי לה ללכת, תגרמי לה לעזוב.‬

644
00:53:36,965 --> 00:53:39,634
‫חתמתי לך על ספר פעם, נכון?‬

645
00:53:41,052 --> 00:53:42,595
‫בבקשה.‬

646
00:53:44,847 --> 00:53:47,058
‫בסדר, אלך.‬

647
00:53:47,141 --> 00:53:48,768
‫תעשי שזה ייפסק.‬

648
00:53:49,769 --> 00:53:52,480
‫תגידי לה שאני מצטער.‬

649
00:53:52,563 --> 00:53:56,359
‫יחסים קסומים ואלכימיים שנתפסים ככת מטען.‬

650
00:53:56,442 --> 00:53:57,902
‫נפגוש אותך בבית החולים.‬

651
00:53:57,986 --> 00:54:00,405
‫השמש שוקעת על הפרתנון. מרק שיני כריש.‬

652
00:54:00,488 --> 00:54:05,868
‫זמיר, שיח ורדים וקולר כלבים מגומי שחור.‬

653
00:54:22,927 --> 00:54:23,761
‫שלום?‬

654
00:54:41,571 --> 00:54:44,115
‫- הנה בא נר - ארזמוס פריי -‬

655
00:54:59,547 --> 00:55:00,965
‫זה נגמר.‬

656
00:55:09,599 --> 00:55:10,433
‫תודה.‬

657
00:55:10,975 --> 00:55:12,894
‫רק עניתי לקריאתך.‬

658
00:55:16,272 --> 00:55:17,482
‫מה תעשי עכשיו?‬

659
00:55:20,985 --> 00:55:23,112
‫אני חושבת שמה שאני חייבת לעשות‬

660
00:55:24,906 --> 00:55:29,786
‫זה לנסות לוודא שזה לא יקרה שוב‬
‫לאף אחד לעולם.‬

661
00:55:31,037 --> 00:55:31,996
‫איך?‬

662
00:55:32,080 --> 00:55:33,831
‫אני לא יודעת.‬

663
00:55:36,167 --> 00:55:40,171
‫בכך שאעניק השראה לבני האנוש‬
‫לרצות דברים טובים יותר לעצמם ולאחרים.‬

664
00:55:41,547 --> 00:55:43,674
‫בכך שאשכתב את החוקים שעל פיהם נכלאתי.‬

665
00:55:45,176 --> 00:55:48,513
‫חוקים עתיקים שלאחיותיי ולי‬
‫לא הייתה זכות דיבור בנוגע להם.‬

666
00:55:49,764 --> 00:55:51,641
‫אני אעשה אותו הדבר בממלכה שלי.‬

667
00:55:53,768 --> 00:55:55,436
‫השתנית, אונירוס.‬

668
00:55:56,521 --> 00:55:59,649
‫בימים עברו,‬
‫היית משאיר אותי להירקב פה בלי להניד עפעף.‬

669
00:56:05,113 --> 00:56:09,075
‫אתה עדיין שונא אותי… על כך שעזבתי אותך?‬

670
00:56:10,410 --> 00:56:12,829
‫על כך שהאשמתי אותך במה שקרה?‬
‫-לא.‬

671
00:56:16,958 --> 00:56:21,254
‫למדתי הרבה בזמן האחרון, ו…‬

672
00:56:23,965 --> 00:56:25,049
‫לא חשוב.‬

673
00:56:27,176 --> 00:56:28,636
‫אני לא שונא אותך.‬

674
00:56:35,059 --> 00:56:37,186
‫אתה צריך לשחרר את בן התמותה עכשיו.‬

675
00:56:39,147 --> 00:56:40,356
‫הוא שחרר אותי,‬

676
00:56:40,440 --> 00:56:42,942
‫ובלי מחילה, פצעים לעולם לא יגלידו.‬

677
00:56:43,025 --> 00:56:46,237
‫את תסלחי לו על מה שהוא עשה?‬

678
00:56:46,320 --> 00:56:48,156
‫לא אסלח על מה שהוא עשה,‬

679
00:56:49,365 --> 00:56:51,117
‫אבל עליי לסלוח לאיש.‬

680
00:56:51,826 --> 00:56:52,785
‫לא למענו.‬

681
00:56:53,995 --> 00:56:54,871
‫למעני.‬

682
00:56:57,039 --> 00:56:58,166
‫האם תשחרר אותו?‬

683
00:56:59,834 --> 00:57:01,294
‫אם זה רצונך…‬

684
00:57:03,504 --> 00:57:04,464
‫כך ייעשה.‬

685
00:57:14,390 --> 00:57:17,560
‫חזרתי, מר מדוק. איך אתה מרגיש?‬

686
00:57:17,643 --> 00:57:18,603
‫אני…‬

687
00:57:20,396 --> 00:57:25,568
‫אני כבר לא יודע. אני… כל הזמן מנסה לחשוב.‬

688
00:57:26,652 --> 00:57:29,238
‫עשיתי מה שביקשת. הלכתי לבית שלך.‬

689
00:57:30,448 --> 00:57:32,867
‫היה שם רק ספר.‬

690
00:57:32,950 --> 00:57:34,911
‫היה משהו שהיא אמרה.‬

691
00:57:34,994 --> 00:57:38,122
‫ה… מעצב הצורות.‬

692
00:57:40,082 --> 00:57:42,251
‫היה שם. היא כתבה אותו. אני…‬

693
00:57:45,880 --> 00:57:47,215
‫הלוואי שיכולתי להיזכר!‬

694
00:57:47,840 --> 00:57:52,470
‫פתאום קשה כל כך… לחשוב.‬

695
00:57:53,930 --> 00:57:55,431
‫אני צריכה להתקשר למישהו?‬

696
00:57:55,515 --> 00:57:56,641
‫היא איננה.‬

697
00:58:02,563 --> 00:58:04,065
‫והכול נעלם איתה.‬

698
00:58:05,358 --> 00:58:07,902
‫הרעיונות, הסיפורים.‬

699
00:58:12,073 --> 00:58:14,033
‫כולם היו שלה.‬

700
00:58:14,116 --> 00:58:17,161
‫של מי? על מי אתה מדבר?‬

701
00:58:24,168 --> 00:58:27,129
‫אין לי מושג.‬

702
00:58:33,177 --> 00:58:34,178
‫שום מושג.‬

703
00:58:39,725 --> 00:58:43,396
‫אוכל לבקר אותך מתישהו בממלכת החלומות,‬

704
00:58:44,855 --> 00:58:47,900
‫כדי שנוכל סוף סוף לדבר על הבן שלנו…‬

705
00:58:50,236 --> 00:58:54,532
‫ו… להתאבל עליו כראוי?‬

706
00:58:56,576 --> 00:58:59,412
‫יום אחד, אולי, אבל…‬

707
00:59:02,540 --> 00:59:03,708
‫אני מבינה.‬

708
00:59:19,098 --> 00:59:20,558
‫תודה, אונירוס.‬

709
00:59:22,435 --> 00:59:23,769
‫לא אשכח את זה.‬

710
00:59:26,397 --> 00:59:27,607
‫היה שלום.‬

711
00:59:32,653 --> 00:59:33,738
‫שא ברכה.‬

712
00:59:37,783 --> 00:59:39,035
‫היי שלום, קאליופה.‬

713
01:01:50,458 --> 01:01:55,463
‫תרגום כתוביות: זיוית אוריין‬