1
00:00:11,011 --> 00:00:13,138
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:19,185 --> 00:00:23,481
‫- לחלום על אלף חתולים -‬

3
00:00:29,112 --> 00:00:31,698
‫קדימה, מותק, בוא למיטה.‬

4
00:00:33,491 --> 00:00:37,620
‫תכף אגיע, אהובתי.‬
‫אני רק שם את החתלתולה בסל שלה.‬

5
00:00:40,582 --> 00:00:43,043
‫תשאיר את הדלת פתוחה‬
‫כדי שתוכל להגיע לחול שלה.‬

6
00:00:45,170 --> 00:00:46,880
‫לילה טוב, כדור פלומה.‬

7
00:01:02,771 --> 00:01:04,688
‫זה הלילה. את באה?‬

8
00:01:05,482 --> 00:01:07,525
‫לכל הפחות זה יהיה משעשע.‬

9
00:01:07,609 --> 00:01:11,321
‫אני לא יכולה לצאת. כל פתחי הקיר סגורים.‬

10
00:01:11,946 --> 00:01:13,823
‫לא, לא כולם.‬

11
00:01:13,907 --> 00:01:18,036
‫שם למעלה. חור צלול פתוח בחלקו.‬
‫תוכלי לצאת דרכו.‬

12
00:01:35,637 --> 00:01:38,348
‫תזדרזי, קטנטונת. אסור לנו לפספס את זה.‬

13
00:01:57,867 --> 00:02:00,286
‫קפיצה יפה. את רק צריכה לעבוד על הנחיתה.‬

14
00:02:01,121 --> 00:02:03,248
‫בואי. הלילה לא יחכה.‬

15
00:02:07,836 --> 00:02:09,628
‫איך היא תהיה?‬

16
00:02:09,711 --> 00:02:11,756
‫מי יודע? בטח לא אני.‬

17
00:02:16,594 --> 00:02:18,805
‫שלום לכם, עמיתיי הפוסעים בלילה.‬

18
00:02:18,888 --> 00:02:21,307
‫שלום. אנחנו הולכים לראות אותה.‬

19
00:02:21,891 --> 00:02:23,059
‫גם אני.‬

20
00:02:23,143 --> 00:02:25,895
‫על אף שאני לא ממש רואה בזה טעם.‬

21
00:02:25,979 --> 00:02:27,981
‫אז למה אתה פה?‬

22
00:02:30,859 --> 00:02:32,193
‫אולי מסקרנות.‬

23
00:02:34,904 --> 00:02:37,532
‫אני רוצה לשמוע מה יש לה לומר.‬

24
00:02:38,408 --> 00:02:41,703
‫כמו כולנו, ילדה. כמו כולנו.‬

25
00:03:04,225 --> 00:03:05,268
‫איפה היא?‬

26
00:03:20,408 --> 00:03:24,078
‫אחיות, אחים, ציד טוב.‬

27
00:03:25,079 --> 00:03:28,750
‫כמה מכם הגיעו מרחוק‬
‫כדי לשמוע את המסר שלי היום.‬

28
00:03:28,833 --> 00:03:34,047
‫עזבתם את המקומות הנוחים והחמים שלכם,‬
‫ואני מקווה שכשאסיים‬

29
00:03:34,672 --> 00:03:36,549
‫כולכם תחלקו את החלום שלי.‬

30
00:03:38,468 --> 00:03:40,762
‫לא תמיד הייתי כפי שאני היום.‬

31
00:03:44,349 --> 00:03:48,269
‫פעם, כמו רבים מכם, חייתי בעולמם.‬

32
00:03:49,103 --> 00:03:52,941
‫וכמוכם, שיטיתי בעצמי.‬

33
00:03:54,108 --> 00:03:57,654
‫הם האכילו אותי וניחמו אותי. הם שירתו אותי.‬

34
00:03:58,279 --> 00:04:01,282
‫כל מה שהם ביקשו בתמורה היה החיבה שלי.‬

35
00:04:01,908 --> 00:04:04,035
‫בלי שום מחיר בכלל.‬

36
00:04:27,684 --> 00:04:30,436
‫הוא היה חזק ומהיר.‬

37
00:04:31,145 --> 00:04:34,607
‫ציפורניו ושיניו היו חדות כחורף.‬

38
00:04:35,984 --> 00:04:37,819
‫בחרתי בו להיות המאהב שלי.‬

39
00:04:38,695 --> 00:04:42,448
‫לא ראיתי אותו שוב, אבל לא שכחתי אותו.‬

40
00:04:43,825 --> 00:04:48,288
‫לא זכרתי את אימי שלי,‬
‫אבל נשבעתי שאני אהיה שונה.‬

41
00:04:48,371 --> 00:04:52,583
‫אני אלמד אותם איך להתנקות,‬
‫איך לארוב בדממה, איך לצוד.‬

42
00:04:53,459 --> 00:04:55,169
‫ידעת שהיא מיוחמת.‬

43
00:04:56,212 --> 00:04:58,464
‫למה לא דאגת שתישאר בפנים?‬

44
00:04:58,548 --> 00:05:00,341
‫אני חושבת שהם די חמודים.‬

45
00:05:00,425 --> 00:05:03,803
‫חמודים? היא מגזע בלו פוינט טהור רשום.‬

46
00:05:03,886 --> 00:05:06,723
‫אלה מעורבים. הם לא שווים כלום.‬

47
00:05:16,649 --> 00:05:19,193
‫מה תעשה בהם?‬
‫-אל תדאגי.‬

48
00:05:20,028 --> 00:05:21,154
‫אטפל בזה.‬

49
00:05:23,865 --> 00:05:24,782
‫פול!‬

50
00:05:50,350 --> 00:05:57,315
‫הרגשתי אותם, מרחוק, בחשכה,‬
‫כשהמים הקרים לקחו אותם.‬

51
00:05:57,398 --> 00:06:01,486
‫הרגשתי אותם מתפתלים ושורטים בעיוורונם.‬

52
00:06:02,070 --> 00:06:04,781
‫הרגשתי אותם קוראים לי בפחד.‬

53
00:06:05,365 --> 00:06:07,909
‫ואז… הם לא היו עוד.‬

54
00:06:14,165 --> 00:06:17,377
‫נו באמת, זה לא שהיא מבינה.‬

55
00:06:18,419 --> 00:06:21,672
‫כלומר, תביטי בה. היא בטח מרגישה הקלה.‬

56
00:06:22,799 --> 00:06:25,510
‫מי היה רוצה ארבעה פרחחים צווחניים לידו?‬

57
00:06:26,177 --> 00:06:27,720
‫אתה בטח צודק.‬

58
00:06:28,805 --> 00:06:30,598
‫אני פשוט מרגישה אשמה.‬

59
00:06:31,391 --> 00:06:35,686
‫ידעתי אז ששיקרתי לעצמי. שאנחנו כפופים להם.‬

60
00:06:36,437 --> 00:06:39,690
‫כל עוד חיינו עם בני האנוש,‬
‫לא יכולנו לומר שאנחנו חופשיים.‬

61
00:06:40,858 --> 00:06:43,569
‫אז התפללתי.‬

62
00:06:43,653 --> 00:06:46,322
‫התפללתי לחשכה, ללילה.‬

63
00:06:46,406 --> 00:06:48,324
‫התפללתי למלך החתולים,‬

64
00:06:48,408 --> 00:06:51,911
‫זה שמהלך בקרבנו ואיננו יודעים מי הוא.‬

65
00:06:52,870 --> 00:06:55,706
‫ו… חלמתי.‬

66
00:07:13,933 --> 00:07:17,812
‫למה באת הנה, חתולה קטנה? ללב החלימה?‬

67
00:07:18,521 --> 00:07:20,898
‫אין פה דבר בשבילך.‬

68
00:07:20,982 --> 00:07:22,900
‫באתי לדרוש צדק.‬

69
00:07:22,984 --> 00:07:25,653
‫כדי לחוות התגלות. כדי לקבל חוכמה.‬

70
00:07:25,736 --> 00:07:28,114
‫צדק הוא אשליה.‬

71
00:07:28,656 --> 00:07:30,741
‫ולחוכמה גם אין פה מקום.‬

72
00:07:31,492 --> 00:07:35,913
‫אבל התגלות… היא התחום של חלום,‬

73
00:07:35,997 --> 00:07:39,333
‫אם הלב שלך חזק ואת לא פוחדת.‬

74
00:07:39,417 --> 00:07:41,294
‫אני לא פוחדת מכלום.‬

75
00:07:41,878 --> 00:07:45,548
‫בהר יש מערה. תמצאי אותו שם.‬

76
00:07:46,132 --> 00:07:48,426
‫אבל הדרך לשם קשה.‬

77
00:07:49,635 --> 00:07:54,891
‫חתולה קטנה עלולה להיפגע מאוד‬
‫אם היא תסטה מהנתיב.‬

78
00:07:55,475 --> 00:07:57,685
‫חתולים פוסעים בנתיבים משלהם.‬

79
00:08:08,362 --> 00:08:13,034
‫עברתי ביער הרפאים,‬
‫היכן שהמתים והאבודים לחשו לי.‬

80
00:08:16,162 --> 00:08:17,747
‫שמעתי את ילדיי קוראים לי.‬

81
00:08:19,874 --> 00:08:22,335
‫אבל המשכתי הלאה.‬

82
00:08:28,925 --> 00:08:30,593
‫עברתי במקומות הקרים,‬

83
00:08:30,676 --> 00:08:33,721
‫היכן שכל צעד כאב, כל תנועה ייסרה.‬

84
00:08:35,932 --> 00:08:40,186
‫עברתי ברטיבות שגרמה לכפותיי לאבד תחושה‬
‫והספיגה את פרוותי.‬

85
00:08:42,313 --> 00:08:45,233
‫אבל עדיין, המשכתי הלאה.‬

86
00:08:47,693 --> 00:08:50,321
‫עברתי באפלה, דרך הריק,‬

87
00:08:50,905 --> 00:08:52,740
‫היכן שהכול נשאב ממני.‬

88
00:08:52,823 --> 00:08:54,825
‫כל דבר שהופך אותי למה שאני.‬

89
00:08:56,035 --> 00:09:00,414
‫ואפילו כשכבר לא ידעתי למה, המשכתי הלאה.‬

90
00:09:02,041 --> 00:09:07,338
‫לאחר זמן מה, עצמי חזרה אליי,‬
‫ומצאתי את עצמי בהר.‬

91
00:09:08,881 --> 00:09:11,592
‫באתי לראות את חתול החלומות.‬

92
00:09:13,261 --> 00:09:15,638
‫למה שניתן לך להיכנס?‬

93
00:09:15,721 --> 00:09:20,142
‫למה שתטריד את מנוחתו אחת כמוך?‬

94
00:09:20,893 --> 00:09:24,355
‫ביס קטן של פרווה ועצמות. בקושי חתולה.‬

95
00:09:29,235 --> 00:09:31,696
‫עברתי דרך ארוכה מכדי שאסולק.‬

96
00:09:31,779 --> 00:09:35,533
‫אסביר את ענייניי לזה שבאתי לפגוש ורק לו.‬

97
00:09:35,616 --> 00:09:38,452
‫אני חתולה. אני שומרת דברים לעצמי.‬

98
00:09:42,123 --> 00:09:45,126
‫אז תיכנסי, חתולה גאה.‬

99
00:09:45,209 --> 00:09:46,127
‫אבל ראי הוזהרת.‬

100
00:09:47,003 --> 00:09:49,297
‫לחלומות יש מחיר.‬

101
00:09:55,136 --> 00:09:56,804
‫והמשכתי הלאה.‬

102
00:10:16,115 --> 00:10:17,283
‫אני פה.‬

103
00:10:17,950 --> 00:10:20,453
‫ומי את?‬

104
00:10:21,454 --> 00:10:24,624
‫חתולה. פוסעת באזורי הלילה.‬

105
00:10:25,207 --> 00:10:28,085
‫עורב מת שלח אותי לפה בשביל התגלות.‬

106
00:10:29,003 --> 00:10:33,174
‫אני רוצה לדעת,‬
‫למה הם יכלו לקחת ממני את ילדיי?‬

107
00:10:33,883 --> 00:10:35,426
‫למה אנו חיים כפי שאנו חיים?‬

108
00:10:36,469 --> 00:10:37,845
‫אני לא מבינה.‬

109
00:10:45,770 --> 00:10:48,481
‫החתולה רשאית להביט במלך. כך אומרים, לפחות.‬

110
00:10:48,564 --> 00:10:52,234
‫אז הביטי בעיניי, אחות קטנה. הביטי בעיניי.‬

111
00:11:02,787 --> 00:11:05,706
‫ובתוך עיניו ראיתי הכול.‬

112
00:11:06,415 --> 00:11:08,626
‫ראיתי את האמת. האמת שלנו.‬

113
00:11:09,794 --> 00:11:11,921
‫והיא עלתה על כל מה שדמיינתי.‬

114
00:11:13,422 --> 00:11:18,844
‫לפני עונות רבות מאוד,‬
‫חתולים באמת שלטו בעולם הזה.‬

115
00:11:19,595 --> 00:11:22,848
‫היינו גדולים יותר אז. הכול נעשה למעננו.‬

116
00:11:23,891 --> 00:11:28,270
‫בני אנוש היו יצורים זעירים.‬
‫לא גדולים מכפי שאנחנו עכשיו.‬

117
00:11:28,979 --> 00:11:31,065
‫הם היו מטפחים אותנו, מאכילים אותנו.‬

118
00:11:32,733 --> 00:11:35,569
‫כשהירח היה מלא, היינו צדים אותם.‬

119
00:11:37,613 --> 00:11:41,158
‫היה מהנה יותר לתפוס אותם‬
‫מאשר אפילו ציפורים.‬

120
00:11:42,952 --> 00:11:46,288
‫ראיתי בעיניו את האושר של הימים ההם,‬

121
00:11:46,372 --> 00:11:49,125
‫משחק החתול והאדם.‬

122
00:11:52,461 --> 00:11:56,257
‫ואז אחד מבני האנוש עלה לגדולה מקרבם,‬

123
00:11:57,007 --> 00:11:59,885
‫בהשראת חלום שסיפר להם.‬

124
00:11:59,969 --> 00:12:02,513
‫חלומות מעצבים את העולם.‬

125
00:12:02,596 --> 00:12:05,641
‫חלומות יוצרים מחדש את העולם בכל לילה.‬

126
00:12:06,392 --> 00:12:08,477
‫אל תחלמו את העולם כפי שהוא עכשיו.‬

127
00:12:09,311 --> 00:12:11,063
‫חלמו על עולם חדש.‬

128
00:12:11,147 --> 00:12:15,276
‫עולם שבו אנחנו כבר לא ניצודים, כבר לא טרף.‬

129
00:12:15,359 --> 00:12:17,069
‫עולם שאנחנו שולטים בו.‬

130
00:12:17,695 --> 00:12:23,451
‫אם מספיק אנשים יחלמו על זה, זה יקרה.‬
‫חלומות מעצבים את העולם.‬

131
00:12:27,037 --> 00:12:31,500
‫השמועה התפשטה בקרב בני האנוש,‬
‫אבל במשך זמן מה כלום לא קרה.‬

132
00:12:34,253 --> 00:12:38,257
‫אבל אז לילה אחד, מספיק אנשים חלמו.‬

133
00:12:38,340 --> 00:12:41,135
‫הם לא היו רבים, אולי אלף, לא יותר.‬

134
00:12:41,218 --> 00:12:42,928
‫הם חלמו.‬

135
00:12:43,012 --> 00:12:46,140
‫ולמחרת, דברים השתנו.‬

136
00:12:47,933 --> 00:12:51,771
‫אנחנו היינו לטרף להם, לכלבים,‬
‫למכונות המתכת שלהם.‬

137
00:12:51,854 --> 00:12:54,648
‫אנחנו היינו זעירים, והם היו ענקיים.‬

138
00:12:55,357 --> 00:12:59,111
‫אז הם שינו את העולם?‬
‫הפכו אותו לכפי שהוא עכשיו?‬

139
00:12:59,195 --> 00:13:00,196
‫לא בדיוק.‬

140
00:13:00,946 --> 00:13:04,450
‫הם חלמו את העולם,‬
‫אז הוא תמיד היה כפי שהוא עכשיו.‬

141
00:13:04,533 --> 00:13:06,744
‫אף פעם לא היה עולם שבו חתולים שלטו.‬

142
00:13:06,827 --> 00:13:10,372
‫הם שינו אותו משחר הזמן ועד לקץ הימים.‬

143
00:13:10,998 --> 00:13:12,708
‫הוא תמיד היה כזה.‬

144
00:13:13,793 --> 00:13:15,044
‫את מבינה עכשיו?‬

145
00:13:15,127 --> 00:13:17,338
‫כן, אני מבינה.‬

146
00:13:17,421 --> 00:13:21,509
‫אז את יודעת מה המשימה שלך.‬
‫מה הנטל שעלייך לשאת.‬

147
00:13:22,510 --> 00:13:23,761
‫האם את חזקה מספיק?‬

148
00:13:23,844 --> 00:13:25,554
‫כן, אני…‬

149
00:13:26,639 --> 00:13:27,473
‫אני מקווה.‬

150
00:13:28,557 --> 00:13:32,269
‫אז התעוררי, ילדה. עם ברכתי.‬

151
00:13:41,278 --> 00:13:46,033
‫אתם מבינים, ראיתי את הבטן הרכה‬
‫של מה שהוא הראה לי.‬

152
00:13:47,493 --> 00:13:50,079
‫עזבתי באותו לילה כדי להפיץ את הבשורה.‬

153
00:13:50,663 --> 00:13:53,290
‫ועכשיו אני נודדת ממקום למקום.‬

154
00:13:54,250 --> 00:13:57,419
‫הטפתי לחתולי פרא במקומות ריקים,‬

155
00:13:57,503 --> 00:14:00,172
‫צעקתי את המסר שלי לכוכבים.‬

156
00:14:01,006 --> 00:14:03,342
‫לחשתי אותו לחתולים בסמטאות.‬

157
00:14:04,009 --> 00:14:07,847
‫ובכל מקום שהייתי בו המסר שלי היה זהה.‬

158
00:14:08,681 --> 00:14:10,099
‫חלמו אותו.‬

159
00:14:10,182 --> 00:14:16,105
‫אם מספיק מאיתנו יחלמו, רק אלף,‬
‫נוכל לחלום עולם שבו שום חתול לא סובל,‬

160
00:14:16,188 --> 00:14:18,983
‫ושום חתלתולים לא מתים, בקור ובבדידות.‬

161
00:14:19,066 --> 00:14:22,194
‫היכן שכל החתולות והחתולים‬
‫הם מלכות ומלכי הבריאה.‬

162
00:14:22,778 --> 00:14:24,154
‫זה המסר שלי.‬

163
00:14:28,284 --> 00:14:32,496
‫ואני אמשיך לנוע,‬
‫ואחזור על המסר הזה עד שאמות‬

164
00:14:33,372 --> 00:14:37,835
‫או עד שאלף חתולים ישמעו את מילותיי‬
‫ויאמינו בהן ויחלמו.‬

165
00:14:41,422 --> 00:14:44,717
‫ונגיע שוב… לגן עדן.‬

166
00:14:54,768 --> 00:14:55,853
‫גברתי?‬

167
00:14:58,731 --> 00:14:59,857
‫אני מאמינה.‬

168
00:15:00,649 --> 00:15:02,985
‫אז יש תקווה, ילדה.‬

169
00:15:15,915 --> 00:15:19,835
‫טוב, לפחות היא הייתה משעשעת.‬
‫אזקוף את זה לזכותה.‬

170
00:15:20,419 --> 00:15:23,422
‫אתה חושב שזה יקרה כפי שהיא אמרה?‬

171
00:15:23,505 --> 00:15:27,134
‫הייתי רוצה לראות כל אחד, נביא, אל או מלך,‬

172
00:15:27,217 --> 00:15:30,137
‫משכנע אלף חתולים‬
‫לעשות כל דבר שהוא באותו הזמן.‬

173
00:15:32,681 --> 00:15:34,308
‫השמש תזרח בקרוב.‬

174
00:15:35,476 --> 00:15:37,269
‫נחזיר אותך הביתה, קטנטונת.‬

175
00:15:41,231 --> 00:15:42,816
‫תראה, היא עדיין ישנה.‬

176
00:15:46,445 --> 00:15:47,988
‫אני חושבת שהיא חולמת.‬

177
00:15:48,614 --> 00:15:50,574
‫מעניין על מה חתולים חולמים.‬

178
00:15:51,200 --> 00:15:53,911
‫לפי התנועות שלה היא בטח צדה משהו.‬

179
00:15:54,662 --> 00:15:57,331
‫תראה אותה. נכון שזה חמוד?‬

180
00:15:58,248 --> 00:16:00,626
‫כן. זה ממש חמוד.‬

181
00:16:06,590 --> 00:16:12,262
‫- קאליופה -‬

182
00:16:12,346 --> 00:16:14,306
‫אי אפשר לאלץ דמות לעשות משהו‬

183
00:16:14,390 --> 00:16:17,142
‫רק כי זה קל לכם יותר כסופרים.‬

184
00:16:17,226 --> 00:16:18,102
‫- אוגוסט 2018 -‬

185
00:16:18,185 --> 00:16:21,105
‫הדמות חייבת להיות בעדיפות עליונה.‬

186
00:16:22,731 --> 00:16:24,149
‫כל השאר בא אחריה.‬

187
00:16:24,233 --> 00:16:25,484
‫- לשלוט בנרטיב -‬

188
00:16:25,567 --> 00:16:29,113
‫כל תפנית בעלילה, כל שורה בדיאלוג.‬

189
00:16:31,323 --> 00:16:35,160
‫כל… דממה הרת משמעות.‬

190
00:16:37,913 --> 00:16:38,789
‫יש שאלות?‬

191
00:16:40,040 --> 00:16:41,041
‫כן.‬

192
00:16:41,125 --> 00:16:43,627
‫תוכל לספר לנו קצת על התהליך שלך?‬

193
00:16:44,712 --> 00:16:47,339
‫יש לך עצה כלשהי לאלו מאיתנו שרק מתחילים‬

194
00:16:47,423 --> 00:16:52,428
‫ומתקשים לא לשנוא כל דבר שאנחנו כותבים?‬

195
00:16:54,888 --> 00:17:00,394
‫אני מצטער לומר‬
‫שאני עושה את זה כבר זמן רב, ו…‬

196
00:17:02,855 --> 00:17:04,272
‫זה לא נעשה קל יותר.‬

197
00:17:05,315 --> 00:17:08,694
‫אבל תנסי לא להתייאש כשזה קשה.‬

198
00:17:09,361 --> 00:17:11,989
‫רומן הביכורים שלי נדחה על ידי שבעה מו"לים‬

199
00:17:12,071 --> 00:17:13,866
‫לפני שהפך לרב-מכר, אז…‬

200
00:17:18,328 --> 00:17:20,204
‫כן. זה הכול להיום.‬

201
00:17:21,040 --> 00:17:24,334
‫אל תשכחו את המשימה, אותו אירוע‬

202
00:17:24,417 --> 00:17:27,503
‫שמסופר מתוך נקודות מבט‬
‫שונות מאוד של שתי דמויות.‬

203
00:17:35,429 --> 00:17:36,305
‫השגת את זה?‬

204
00:17:36,930 --> 00:17:38,682
‫זה דרש מאמץ, אבל…‬

205
00:17:40,851 --> 00:17:41,685
‫כן.‬

206
00:17:44,938 --> 00:17:45,898
‫זה…‬

207
00:17:48,442 --> 00:17:50,152
‫זה מושלם. תודה.‬

208
00:17:51,236 --> 00:17:52,571
‫אין בעד מה.‬

209
00:17:52,654 --> 00:17:53,781
‫זה ראוי להערצה,‬

210
00:17:54,490 --> 00:17:57,284
‫עד כמה סופר כמוך‬
‫מוכן להרחיק לכת בנוגע למחקר.‬

211
00:17:57,993 --> 00:18:01,038
‫זה מועיל להכיר רופאה לעתיד.‬

212
00:18:02,664 --> 00:18:04,333
‫האמת שרציתי להיות סופרת,‬

213
00:18:04,416 --> 00:18:07,127
‫אבל ההורים שלי התעקשו שתהיה לי רשת ביטחון.‬

214
00:18:08,253 --> 00:18:10,714
‫אני עדיין כותבת כשיש לי זמן, אבל…‬

215
00:18:10,798 --> 00:18:12,216
‫ההורים שלך חכמים מאוד.‬

216
00:18:15,594 --> 00:18:18,138
‫עדיף לך ככה. אני מבטיח.‬

217
00:18:22,226 --> 00:18:23,602
‫אז מה אני חייב לך?‬

218
00:18:24,311 --> 00:18:26,271
‫כלום.‬
‫-די. נורה…‬

219
00:18:26,355 --> 00:18:27,231
‫באמת.‬

220
00:18:27,314 --> 00:18:29,817
‫בטח היו שורפים את זה בכל מקרה.‬

221
00:18:30,484 --> 00:18:32,694
‫רק אל תספר לאף אחד איפה השגת את זה.‬

222
00:18:33,529 --> 00:18:35,489
‫לא אספר. אני מבטיח.‬

223
00:18:36,156 --> 00:18:38,450
‫ו… אם לא אכפת לך.‬

224
00:18:40,119 --> 00:18:41,286
‫תוכל לחתום לי עליו?‬

225
00:18:41,370 --> 00:18:42,996
‫- ריצ'רד מדוק‬
‫הקברט של ד"ר קליגרי -‬

226
00:18:45,124 --> 00:18:46,125
‫כמובן.‬

227
00:18:49,837 --> 00:18:52,005
‫יש לך מושג מתי הספר החדש יצא לשוק?‬

228
00:18:54,967 --> 00:18:58,804
‫לא. אבל את בהחלט תופיעי בעמוד התודות.‬

229
00:18:59,513 --> 00:19:00,764
‫זה ספר המשך?‬

230
00:19:02,099 --> 00:19:03,225
‫או משהו חדש?‬

231
00:19:04,643 --> 00:19:05,894
‫זה מידע סודי.‬

232
00:19:36,258 --> 00:19:37,426
‫מי זה?‬

233
00:19:37,509 --> 00:19:39,845
‫ריצ'רד מדוק, באתי אל ארזמוס פריי.‬

234
00:19:41,013 --> 00:19:42,472
‫מיד ארד.‬

235
00:19:51,440 --> 00:19:52,524
‫אתה לבד?‬

236
00:19:54,109 --> 00:19:56,069
‫זה רק אני. הבאתי את זה.‬

237
00:19:56,737 --> 00:19:59,948
‫אז תיכנס, נערי היקר, תיכנס.‬

238
00:20:16,131 --> 00:20:17,341
‫מה שלומך, ריצ'רד?‬

239
00:20:18,634 --> 00:20:23,180
‫כתבת משהו עמוק ומרגש לאחרונה?‬

240
00:20:24,765 --> 00:20:26,225
‫אתה יודע שלא, מר פריי.‬

241
00:20:27,517 --> 00:20:28,518
‫לא.‬

242
00:20:30,229 --> 00:20:33,774
‫לא כתבתי מילה אחת במשך שנה.‬
‫שום דבר שלא זרקתי.‬

243
00:20:33,857 --> 00:20:36,985
‫אז אני מציע שתשב, תשתה,‬

244
00:20:37,069 --> 00:20:40,906
‫ותראה לי את המתנה שלי, לא בהכרח בסדר הזה.‬

245
00:20:42,032 --> 00:20:43,158
‫כן.‬

246
00:20:57,756 --> 00:21:00,092
‫כל הכבוד, נערי היקר.‬

247
00:21:01,885 --> 00:21:06,556
‫טריכובזואר אמיתית.‬

248
00:21:07,557 --> 00:21:08,767
‫אתה יודע עליהן?‬

249
00:21:09,601 --> 00:21:12,729
‫הן בדרך כלל מוסרות מקיבתן של נשים צעירות‬

250
00:21:13,605 --> 00:21:16,900
‫שיש להן נטייה לבלוע את שיערן שלהן.‬

251
00:21:17,567 --> 00:21:20,279
‫זה נקרא סינדרום רפונזל.‬

252
00:21:21,321 --> 00:21:25,075
‫פעם האמינו שלאבני בזואר יש כוחות מיסטיים.‬

253
00:21:25,158 --> 00:21:28,078
‫הן יכולות לנטרל רעל, להבריא חולים.‬

254
00:21:29,162 --> 00:21:32,332
‫אדוארד הרביעי ניצל מהשפעות פצע רעל‬

255
00:21:32,416 --> 00:21:36,169
‫רק בזכות זה שהייתה ברשותו בזואר.‬

256
00:21:38,130 --> 00:21:40,841
‫כן, אני רואה שאני מרצה שוב.‬

257
00:21:42,134 --> 00:21:47,306
‫סופר זקן שאין לו עם מי לדבר‬
‫מתחיל לחבב את הקול של עצמו.‬

258
00:21:48,932 --> 00:21:52,602
‫אבל אני מניח שתרצה את מתנתך עכשיו.‬

259
00:21:56,648 --> 00:21:59,901
‫הייתי בן 27, טיילתי בהר הליקון.‬

260
00:22:00,569 --> 00:22:04,239
‫ערכתי מחקר בשביל עוד רומן‬
‫שללא ספק הייתי נוטש.‬

261
00:22:04,323 --> 00:22:06,491
‫הוא היה רווי במיתולוגיה יוונית.‬

262
00:22:06,575 --> 00:22:09,995
‫ובזמן שהייתי שם, גיליתי אוסף כתבים עתיקים‬

263
00:22:10,996 --> 00:22:14,958
‫על המוזות והדרך לשלוט בהן‬

264
00:22:15,042 --> 00:22:21,548
‫באמצעות צמח המולי,‬
‫שום מכשפים וטקסים אבודים מסוימים.‬

265
00:22:22,257 --> 00:22:26,345
‫החלק הקשה ביותר היה להביא אותה לאנגליה.‬

266
00:22:51,953 --> 00:22:52,871
‫הנה היא.‬

267
00:22:55,540 --> 00:22:57,459
‫מה תרצה ממני כעת, ארזמוס?‬

268
00:22:59,086 --> 00:23:01,129
‫שאופיע בפניך על מנת לשעשע אותך?‬

269
00:23:02,631 --> 00:23:05,217
‫האיש הזה אמור להיות הקהל שלנו?‬

270
00:23:06,760 --> 00:23:09,638
‫זה ריצ'רד מדוק. הוא סופר.‬

271
00:23:09,721 --> 00:23:13,517
‫או לפחות הוא כתב‬
‫רומן ביכורים אחד מצליח להפליא.‬

272
00:23:13,600 --> 00:23:18,188
‫אבל כעת הוא אינו מסוגל לכתוב שום דבר אחר.‬

273
00:23:18,271 --> 00:23:22,359
‫ריצ'רד, זו קאליופה,‬
‫הצעירה מבין תשע האחיות.‬

274
00:23:22,442 --> 00:23:26,530
‫היא הייתה המוזה של הומרוס.‬
‫אז היא צריכה להיות טובה מספיק בשבילך.‬

275
00:23:27,364 --> 00:23:30,325
‫קאליופה, אני נותן אותך לריצ'רד.‬

276
00:23:31,243 --> 00:23:32,285
‫עכשיו את שלו.‬

277
00:23:34,246 --> 00:23:36,957
‫אבל אמרת שתשחרר אותי לפני שתמות.‬

278
00:23:37,040 --> 00:23:39,668
‫"אל תבטחי בנדיבים", יקירתי.‬

279
00:23:40,669 --> 00:23:46,049
‫וגם לא בסופר מזדקן‬
‫שמעולם לא היה מה שנקרא דוגמה ומופת‬

280
00:23:46,133 --> 00:23:48,468
‫בכל הנוגע לקיום הבטחות.‬

281
00:23:50,720 --> 00:23:51,972
‫אבל הבטחת.‬

282
00:23:52,055 --> 00:23:54,558
‫סופרים הם שקרנים, יקירתי.‬

283
00:23:55,392 --> 00:23:58,937
‫ודאי הבנת זאת עד עכשיו.‬

284
00:24:03,150 --> 00:24:05,735
‫אל תדאג. היא לא יכולה לברוח.‬

285
00:24:06,403 --> 00:24:10,031
‫היא כבולה אליך עכשיו‬
‫בדיוק כפי שהיא הייתה פעם כבולה אליי.‬

286
00:24:11,032 --> 00:24:12,534
‫אז למה כלאת אותה?‬

287
00:24:12,617 --> 00:24:14,870
‫כי לא יכולתי לשאת את מראה‬

288
00:24:14,953 --> 00:24:18,457
‫הפנים הקטנות, החמוצות‬
‫ונוטרות הטינה שלה כל היום.‬

289
00:24:18,540 --> 00:24:21,126
‫וגם אתה לא תוכל. אני מבטיח לך.‬

290
00:24:22,544 --> 00:24:24,171
‫אני לא יודע אם אני מסוגל לזה.‬

291
00:24:25,589 --> 00:24:27,841
‫ברור שאתה מסוגל, נערי היקר.‬

292
00:24:38,935 --> 00:24:42,355
‫אומרים שצריך לחזר אחר בנות מינה.‬

293
00:24:43,190 --> 00:24:47,110
‫אבל עליי לומר שגיליתי‬
‫שהפעלת כוח הייתה יעילה ביותר.‬

294
00:24:52,741 --> 00:24:55,494
‫אל תיתן לה לשטות בך. היא לא בת אנוש.‬

295
00:24:56,203 --> 00:24:59,581
‫היא בת אלפי שנים. היא נוצרה למטרה הזאת.‬

296
00:24:59,664 --> 00:25:03,543
‫זה הייעוד שלה, לתת השראה לגברים כמונו.‬

297
00:25:03,627 --> 00:25:07,797
‫אחרי הכול, היא נתנה לי תהילה,‬

298
00:25:07,881 --> 00:25:11,301
‫כבוד, רומנים, פואמות, מחזות.‬

299
00:25:12,761 --> 00:25:14,012
‫אתה תראה.‬

300
00:25:15,180 --> 00:25:16,765
‫אם זה נכון, למה שאתה…‬

301
00:25:16,848 --> 00:25:21,436
‫זמני עבר.‬
‫יצירותיי הטובות ביותר אזלו בדפוס.‬

302
00:25:21,520 --> 00:25:24,356
‫אפילו בהשראת מוזה.‬

303
00:25:24,898 --> 00:25:28,318
‫אף אחד כבר לא קורא את ארזמוס פריי.‬

304
00:25:29,611 --> 00:25:33,949
‫עכשיו קח את הפרה הקטנה, ריצ'רד.‬
‫אני לא רוצה לראות איש מכם שוב.‬

305
00:25:37,369 --> 00:25:41,665
‫אולם, אם אי פעם תרגיש במקרה‬
‫ניצוץ של הכרת תודה,‬

306
00:25:41,748 --> 00:25:47,629
‫אולי תשכנע את המו"ל שלך‬
‫להחזיר לדפוס את "הנה בא נר".‬

307
00:25:48,838 --> 00:25:51,758
‫הייתי גאה בו במיוחד.‬

308
00:26:33,300 --> 00:26:34,134
‫אני…‬

309
00:26:36,803 --> 00:26:41,182
‫אני רק צריך זמן לחשוב מה לעשות.‬

310
00:26:41,266 --> 00:26:42,851
‫על מה יש לחשוב?‬

311
00:26:45,353 --> 00:26:46,479
‫אני אלה.‬

312
00:26:47,814 --> 00:26:49,149
‫בתו של זאוס.‬

313
00:26:50,525 --> 00:26:52,611
‫אני לא רכוש‬

314
00:26:53,361 --> 00:26:56,239
‫שמחזיקים בו, משתמשים בו וסוחרים בו.‬

315
00:26:58,533 --> 00:26:59,826
‫אתה חייב לשחרר אותי.‬

316
00:27:01,077 --> 00:27:04,164
‫אתה צריך רק לומר את המילים.‬
‫-אני מבטיח שאומר.‬

317
00:27:04,873 --> 00:27:05,790
‫אבל…‬

318
00:27:09,919 --> 00:27:14,215
‫את חושבת שתוכלי לעזור לי קודם?‬

319
00:27:15,717 --> 00:27:17,052
‫לתת לי השראה?‬

320
00:27:18,345 --> 00:27:21,306
‫רק לספר אחד, ואז אשחרר אותך.‬

321
00:27:21,389 --> 00:27:22,724
‫אני נשבע שאשחרר.‬

322
00:27:24,934 --> 00:27:26,144
‫"סופרים הם שקרנים."‬

323
00:27:29,022 --> 00:27:30,106
‫לא כולנו.‬

324
00:27:31,941 --> 00:27:32,901
‫רק ספר אחד.‬

325
00:27:37,614 --> 00:27:38,531
‫בבקשה.‬

326
00:27:45,163 --> 00:27:47,040
‫אני בוחרת עם מי לחלוק את מתנותיי.‬

327
00:27:50,919 --> 00:27:53,505
‫אולי שנינו צריכים זמן לחשוב.‬

328
00:28:46,766 --> 00:28:50,603
‫- כותר יפורסם בהמשך‬
‫רומן מאת ריצ'רד מדוק -‬

329
00:29:17,630 --> 00:29:18,923
‫- רדיט.קום -‬

330
00:29:19,007 --> 00:29:20,216
‫- ריצ'רד מדוק -‬

331
00:29:24,179 --> 00:29:25,346
‫- ספר המשך לקברט? -‬

332
00:29:26,681 --> 00:29:28,224
‫- אינסטגרם.קום -‬

333
00:29:28,767 --> 00:29:30,059
‫- הקברט של ד"ר קליגרי -‬

334
00:29:33,104 --> 00:29:35,356
‫- @ריקמדוק‬
‫איפה הרומן השני? -‬

335
00:29:36,941 --> 00:29:43,782
‫בגבול, בדיוק על הקו‬
‫של להיות לא במקום זה ולא במקום אחר,‬

336
00:29:43,865 --> 00:29:47,827
‫אז אני באזור אפור, ושום דבר לא היה ברור.‬

337
00:29:48,661 --> 00:29:51,539
‫אף אחד לא היה יכול להיות ברור.‬

338
00:29:53,208 --> 00:29:56,294
‫אנחנו לא יכולים להתבטא בבהירות,‬
‫מתבלבלים במילותינו.‬

339
00:29:57,253 --> 00:30:01,007
‫לא יכולנו לשים את האצבע‬
‫על הדבר שהוא עשה שהרגשנו שהיה כה שגוי.‬

340
00:30:01,090 --> 00:30:02,801
‫אז כן, בוב חושב שהשתגעת.‬

341
00:30:17,023 --> 00:30:18,733
‫אתה רוצה לחזר אחריי במתנות?‬

342
00:30:22,237 --> 00:30:23,863
‫לא כך זה נעשה?‬

343
00:30:25,281 --> 00:30:26,908
‫אתה יודע איך זה נעשה.‬

344
00:30:29,911 --> 00:30:33,039
‫אומן מתפלל למוזות.‬

345
00:30:34,499 --> 00:30:38,253
‫הוא נשבע לשרת את האלות ולהיות מסור להן‬

346
00:30:38,336 --> 00:30:40,421
‫בתמורה להשראה אלוהית.‬

347
00:30:40,505 --> 00:30:44,384
‫אומן לא מחזיק במוזה בניגוד לרצונה.‬

348
00:30:45,134 --> 00:30:46,970
‫נתת לארזמוס פריי מה שרצה.‬

349
00:30:47,053 --> 00:30:48,346
‫לא.‬

350
00:30:49,597 --> 00:30:51,140
‫הוא לקח את זה ממני.‬

351
00:30:57,772 --> 00:30:59,524
‫חזרתי להר הליקון.‬

352
00:31:00,775 --> 00:31:01,985
‫למעיינות הקדושים.‬

353
00:31:03,862 --> 00:31:09,576
‫הנחתי את המגילה שלי על החוף‬
‫והלכתי לרחוץ כפי שתמיד עשיתי.‬

354
00:31:11,494 --> 00:31:12,996
‫הוא מצא אותה שם.‬

355
00:31:13,079 --> 00:31:14,330
‫הוא קרא אותה‬

356
00:31:16,040 --> 00:31:17,000
‫ואמר…‬

357
00:31:19,168 --> 00:31:21,588
‫"קאליופה, את רשאית לקרוא לי אדון".‬

358
00:31:22,922 --> 00:31:27,760
‫ואז הוא שרף את המגילה שלי,‬
‫דבר שכבל אותי אליו ועכשיו אליך.‬

359
00:31:27,844 --> 00:31:32,932
‫אלא אם תאמר את המילים,‬
‫על מנת שאוכל להיות חופשייה כמוך.‬

360
00:31:33,016 --> 00:31:34,058
‫את חושבת שאני חופשי?‬

361
00:31:38,313 --> 00:31:40,815
‫קיבלתי את המקדמה לספר הזה לפני שנתיים.‬

362
00:31:40,899 --> 00:31:42,650
‫אפילו עוד לא התחלתי אותו.‬

363
00:31:42,734 --> 00:31:45,528
‫אני אפילו לא יודע מה הנושא שלו.‬

364
00:31:48,615 --> 00:31:50,950
‫אני טובע, קאליופה.‬

365
00:31:56,205 --> 00:31:57,415
‫בבקשה.‬

366
00:31:59,125 --> 00:32:00,585
‫אני מתחנן בפנייך.‬

367
00:32:03,421 --> 00:32:07,091
‫תבקש ממני שוב… כשאהיה חופשייה.‬

368
00:32:43,044 --> 00:32:45,171
‫אני מקווה שאתה פאקינג כותב.‬

369
00:32:45,254 --> 00:32:48,132
‫הייתי כותב אם לא היית מתקשר להציק לי.‬

370
00:32:48,216 --> 00:32:50,927
‫המו"לים שלך הרגע התקשרו להציק לי.‬

371
00:32:51,010 --> 00:32:52,720
‫הם רוצים את הספר עכשיו.‬

372
00:32:54,514 --> 00:32:56,015
‫אני צריך רק שבועיים.‬

373
00:32:56,099 --> 00:32:59,811
‫ריקי, הוא היה אמור להיות מוכן‬
‫לפני תשעה חודשים.‬

374
00:32:59,894 --> 00:33:01,521
‫טכנית, אתה מפר…‬

375
00:33:01,604 --> 00:33:04,649
‫אני לא יודע מה הם רוצים שאעשה, לארי.‬
‫זה לוקח זמן.‬

376
00:33:04,732 --> 00:33:06,150
‫ריקי, היה לך זמן.‬

377
00:33:06,234 --> 00:33:09,404
‫לקחת את הזמן שלך. לקחת גם את הכסף שלהם.‬

378
00:33:11,197 --> 00:33:12,490
‫אני יודע.‬

379
00:33:12,573 --> 00:33:15,493
‫עכשיו אתה חייב לתת להם משהו כדי ש…‬

380
00:33:15,576 --> 00:33:18,830
‫כל דבר שהוא, פרק. או שהם יבטלו את העסקה‬

381
00:33:18,913 --> 00:33:20,873
‫וידרשו שתחזיר את המקדמה.‬
‫-אבל…‬

382
00:33:20,957 --> 00:33:22,917
‫ואני לא אוכל לעשות כלום,‬

383
00:33:23,751 --> 00:33:25,503
‫כי אתה כבר לא תהיה הלקוח שלי.‬

384
00:33:27,797 --> 00:33:28,923
‫אתה מבין?‬

385
00:33:32,010 --> 00:33:34,804
‫אל תיתן לה לשטות בך. היא לא בת אנוש.‬

386
00:33:34,887 --> 00:33:38,433
‫היא בת אלפי שנים. היא נוצרה למטרה הזאת.‬

387
00:33:39,225 --> 00:33:42,395
‫זה הייעוד שלה, לתת השראה לגברים כמונו.‬

388
00:33:47,608 --> 00:33:51,654
‫ריק? תגיד משהו כדי שאדע שאתה מבין.‬

389
00:33:51,738 --> 00:33:52,739
‫אני מבין.‬

390
00:33:55,867 --> 00:33:57,076
‫אשלח לך משהו.‬

391
00:34:17,847 --> 00:34:18,764
‫קאליופה.‬

392
00:34:57,637 --> 00:34:58,888
‫גברות רחומות,‬

393
00:34:59,972 --> 00:35:02,975
‫אם הקאמנות, שמעו את תפילתי.‬

394
00:35:03,059 --> 00:35:06,729
‫זו אני, בתכן,‬

395
00:35:07,939 --> 00:35:11,651
‫קאליופה שקוראת לכן להציל אותי מהמקום הזה.‬

396
00:35:12,443 --> 00:35:17,865
‫גברות ההגות, הזיכרון והשירה,‬

397
00:35:19,242 --> 00:35:20,493
‫הקשיבו לי.‬

398
00:35:20,576 --> 00:35:25,123
‫בסדר. מספיק, קול יפהפה.‬

399
00:35:31,629 --> 00:35:33,756
‫אנו מבינות ללבך, אבל לא נוכל לעזור לך.‬

400
00:35:33,840 --> 00:35:36,926
‫נלכדת בהליקון על פי פולחני המסתורין.‬

401
00:35:37,009 --> 00:35:38,886
‫את כבולה כחוק.‬

402
00:35:39,554 --> 00:35:42,014
‫אבל זה לא צודק, אימהות שלי.‬

403
00:35:42,098 --> 00:35:44,142
‫האם לא תוכלו לעשות דבר?‬

404
00:35:45,059 --> 00:35:47,019
‫איש אינו יכול להתערב למעני?‬

405
00:35:47,645 --> 00:35:49,856
‫מעטים הם בעלי הכוחות הישנים שמוכנים‬

406
00:35:49,939 --> 00:35:53,192
‫או מסוגלים להתערב‬
‫בענייני בני תמותה בימינו, קאליופה.‬

407
00:35:53,276 --> 00:35:56,445
‫אלים רבים מתו, בתי.‬
‫רק האינסופיים לעולם אינם נמוגים.‬

408
00:35:57,446 --> 00:36:00,324
‫ואפילו להם יש קשיים בזמן האחרון.‬

409
00:36:01,784 --> 00:36:06,414
‫ובכל זאת… כל דבר קטן יעזור,‬

410
00:36:06,497 --> 00:36:09,083
‫כפי שאמרה האישה הזקנה כשהיא השתינה בים.‬

411
00:36:10,209 --> 00:36:12,879
‫האינסופיים. זה רעיון.‬

412
00:36:13,504 --> 00:36:17,300
‫אחרי הכול, מלך החלומות וקאליופה‬
‫היו קרובים בשלב מסוים.‬

413
00:36:17,383 --> 00:36:23,055
‫לא לזמן רב. וזכרי, אחותי-עצמי,‬
‫הם לא נפרדו ברוח טובה.‬

414
00:36:23,139 --> 00:36:24,307
‫ובכל זאת.‬

415
00:36:25,141 --> 00:36:27,059
‫היא נשאה את גורו.‬

416
00:36:27,143 --> 00:36:32,732
‫הילד ההוא שהלך להאדס‬
‫למען גברתו-אהובתו ומת בתראקיה,‬

417
00:36:32,815 --> 00:36:35,443
‫שנקרע לגזרים בשל חילול הקודש שלו.‬

418
00:36:36,319 --> 00:36:38,446
‫גם לו היה קול יפהפה.‬

419
00:36:39,739 --> 00:36:40,865
‫אורפאוס.‬

420
00:36:40,948 --> 00:36:42,783
‫מלך החלומות לעולם לא יעזור לי.‬

421
00:36:44,744 --> 00:36:46,078
‫לא אחרי מה שעוללתי לו.‬

422
00:36:46,746 --> 00:36:50,041
‫הוא שונא אותי בגלל זה ואני מתעבת אותו.‬

423
00:36:51,375 --> 00:36:52,752
‫לא אסכים לקבל את עזרתו.‬

424
00:36:52,835 --> 00:36:53,836
‫ילדה טיפשה.‬

425
00:36:54,712 --> 00:36:58,633
‫אונירוס אינו יכול לעזור לך גם לו רצה בכך,‬

426
00:36:59,217 --> 00:37:00,218
‫מה שלא סביר.‬

427
00:37:00,301 --> 00:37:03,387
‫כמוך, בעלך לשעבר נלכד על ידי בני תמותה.‬

428
00:37:04,347 --> 00:37:06,140
‫הוא כלוא מתחת לאדמה.‬

429
00:37:06,224 --> 00:37:09,185
‫בהותירו את העולם הזה בלפיתתה של מחלת שינה.‬

430
00:37:09,268 --> 00:37:12,647
‫ומכת חלומות וסיוטים שזורעים הרס.‬

431
00:37:13,231 --> 00:37:14,941
‫אני מצטערת, קטנה שלי.‬

432
00:37:16,943 --> 00:37:18,069
‫לא.‬

433
00:37:18,152 --> 00:37:20,238
‫תפילותייך נאמרו לריק.‬

434
00:37:21,030 --> 00:37:22,865
‫לא נוכל לעשות דבר למענך.‬

435
00:37:22,949 --> 00:37:24,116
‫בבקשה.‬

436
00:37:24,200 --> 00:37:26,285
‫ואין לך דבר לעשות מלבד לקוות.‬

437
00:37:28,746 --> 00:37:30,331
‫בבקשה אל תשאירו אותי פה.‬

438
00:37:33,209 --> 00:37:34,210
‫אני מתחננת בפניכן.‬

439
00:37:37,546 --> 00:37:39,924
‫- אוגוסט 2020 -‬

440
00:37:40,007 --> 00:37:42,510
‫יש לנו מלחמת הצעות מחיר קטנה ונחמדה.‬

441
00:37:43,261 --> 00:37:45,263
‫כל אולפן קולנוע גדול רוצה אותו.‬

442
00:37:45,346 --> 00:37:46,973
‫- ריק מדוק‬
‫…ואהבתי נתנה לי אור -‬

443
00:37:47,056 --> 00:37:49,058
‫קולנוע, רשתות שידור, סטרימינג.‬

444
00:37:49,141 --> 00:37:50,935
‫מי מוביל במרוץ?‬

445
00:37:51,018 --> 00:37:53,062
‫כל מי שייתן לו לכתוב ולביים.‬

446
00:37:53,145 --> 00:37:55,898
‫הם לא נתנו אפילו לג'ו רולינג לכתוב ולביים.‬

447
00:37:55,982 --> 00:37:58,693
‫ג'ו רולינג צריכה סוכן חדש.‬
‫תגיד לה להתקשר אליי.‬

448
00:38:00,111 --> 00:38:02,822
‫לעולם לא אבין איך יצירה של ספרות פופולרית‬

449
00:38:02,905 --> 00:38:05,199
‫הפכה למועמדת, ואפילו הגיעה לרשימה הקצרה.‬

450
00:38:05,283 --> 00:38:08,661
‫הוועדה חשה שהספר החדש של מדוק‬
‫התעלה על ז'אנרים.‬

451
00:38:09,245 --> 00:38:10,162
‫קראת אותו?‬

452
00:38:10,246 --> 00:38:12,248
‫לא, ברור שלא.‬

453
00:38:12,331 --> 00:38:16,419
‫טוב, אני קראתי.‬
‫והוא כמו ספר שנכתב על ידי איש אחר לגמרי.‬

454
00:38:17,503 --> 00:38:18,796
‫זה ספר מהמם.‬

455
00:38:20,548 --> 00:38:21,632
‫די יוצא דופן.‬

456
00:38:22,300 --> 00:38:24,635
‫כלומר, העושר המדהים של החומר.‬

457
00:38:24,719 --> 00:38:27,346
‫כן. אבל למה הוא שינה את שמו?‬

458
00:38:28,306 --> 00:38:31,309
‫מה זאת אומרת?‬
‫-מריצ'רד לריק בלי האות "קיי"?‬

459
00:38:32,518 --> 00:38:35,896
‫זה בטח מייצג את נושא ההמצאה מחדש של הרומן.‬

460
00:38:36,731 --> 00:38:39,400
‫אני חושבת שזה בטח מייצג‬
‫את היומרה של הסופר.‬

461
00:38:40,026 --> 00:38:40,901
‫על מה דיברנו?‬

462
00:38:41,569 --> 00:38:45,114
‫אמרתי כמה אהבתי‬
‫את איך שיצרת את דמותה של איילין.‬

463
00:38:45,823 --> 00:38:48,909
‫אין מספיק דמויות נשיות חזקות בספרות.‬

464
00:38:48,993 --> 00:38:50,494
‫גם לא בספרות שנכתבה ע"י נשים.‬

465
00:38:50,578 --> 00:38:51,787
‫אני מסכים.‬

466
00:38:52,580 --> 00:38:54,290
‫ואני יודע שזה אופנתי כרגע‬

467
00:38:54,373 --> 00:38:57,752
‫לומר שרק אישה יכולה לכתוב‬
‫באופן אותנטי על החוויה הנשית,‬

468
00:38:57,835 --> 00:39:00,087
‫אבל… טוב…‬

469
00:39:01,380 --> 00:39:04,550
‫אני נוטה להחשיב את עצמי לסופר פמיניסט.‬

470
00:39:07,136 --> 00:39:10,348
‫ומהיכן בתוכך מגיע הקול הזה?‬

471
00:39:10,431 --> 00:39:11,682
‫הקול הנשי?‬

472
00:39:15,853 --> 00:39:17,229
‫מהנשים שבחיי.‬

473
00:39:43,631 --> 00:39:46,842
‫- אוגוסט 2022 -‬

474
00:39:47,426 --> 00:39:49,387
‫אני מצלם את גרסת הסרט בלוס אנג'לס.‬

475
00:39:49,470 --> 00:39:51,263
‫האולפן שכר לי מטוס פרטי.‬

476
00:39:51,347 --> 00:39:54,266
‫אז לא צריכה להיות לנו בעיה‬
‫להכניס אותך לארה"ב.‬

477
00:39:54,350 --> 00:39:55,684
‫ומי יודע?‬

478
00:39:55,768 --> 00:39:57,061
‫- ריק מדוק - אבני עיטים -‬

479
00:39:57,144 --> 00:39:59,730
‫אולי אנחנו נחליט להישאר באל-איי.‬

480
00:40:02,566 --> 00:40:04,026
‫אולי "אנחנו" נחליט?‬

481
00:40:06,862 --> 00:40:10,741
‫את לא יכולה להרשות לעצמך‬
‫ליהנות מההצלחה שלנו?‬

482
00:40:11,617 --> 00:40:12,952
‫אפילו לשנייה?‬

483
00:40:13,911 --> 00:40:20,835
‫אנחנו מספרים סיפורים שמרגשים אנשים‬
‫ומעניקים להם השראה.‬

484
00:40:21,585 --> 00:40:23,546
‫האם המוזות לא נוצרו לשם כך?‬

485
00:40:24,713 --> 00:40:27,758
‫אחיותיי האלות ואני נולדנו. לא נוצרנו.‬

486
00:40:27,842 --> 00:40:29,218
‫סליחה. זה לארי.‬

487
00:40:30,177 --> 00:40:31,470
‫דיברת עם האולפן?‬

488
00:40:33,973 --> 00:40:36,434
‫- היפהפייה הנרדמת מתעוררת -‬

489
00:40:37,935 --> 00:40:40,771
‫לא, אני צריך שהם יתחייבו מההתחלה‬

490
00:40:40,855 --> 00:40:44,775
‫שצוות השחקנים ואנשי הצוות‬
‫יכללו לפחות 50 אחוזים של נשים‬

491
00:40:44,859 --> 00:40:46,610
‫ואנשים שאינם לבנים.‬

492
00:40:46,694 --> 00:40:48,237
‫ואז אנחנו צריכים לפרסם את זה‬

493
00:40:48,320 --> 00:40:51,365
‫כדי שלא יוכלו לסגת מזה כשישכרו אנשים.‬

494
00:41:02,626 --> 00:41:04,378
‫מה מצבנו עם הכסף?‬

495
00:41:12,428 --> 00:41:14,805
‫אתה צוחק עליי?‬

496
00:41:15,389 --> 00:41:17,558
‫לא.‬

497
00:42:05,314 --> 00:42:08,442
‫אני קוראת לך, אונירוס, על מנת שתשמע אותי‬

498
00:42:09,985 --> 00:42:13,239
‫ותבוא לעזרי כשאומר את שמך בקול.‬

499
00:42:18,953 --> 00:42:19,870
‫מורפיאוס?‬

500
00:42:21,539 --> 00:42:22,581
‫מה זה אומר?‬

501
00:42:24,875 --> 00:42:26,710
‫זה שמו של אל החלומות.‬

502
00:42:32,466 --> 00:42:33,884
‫את כותבת לו מכתב?‬

503
00:42:35,511 --> 00:42:36,637
‫משהו כזה.‬

504
00:42:56,365 --> 00:42:57,283
‫את שלי.‬

505
00:43:00,202 --> 00:43:01,495
‫כחוק.‬

506
00:43:02,329 --> 00:43:04,081
‫אל החלומות לא יכול להציל אותך.‬

507
00:43:23,225 --> 00:43:25,477
‫תודה שהסכמת לערוך את הריאיון בביתך.‬

508
00:43:25,561 --> 00:43:28,022
‫תודה שפרסמת את דבר הספר החדש.‬

509
00:43:28,105 --> 00:43:32,776
‫אז חשבתי להתחיל בשאלה‬
‫על ההשפעות הספרותיות שעיצבו אותך.‬

510
00:43:33,944 --> 00:43:36,947
‫טוב, לא הייתי בכלל סופר‬

511
00:43:37,031 --> 00:43:39,700
‫לולא קראתי סופרות כמו שירלי ג'קסון‬

512
00:43:39,783 --> 00:43:42,745
‫ומרגרט אטווד, ואוקטביה א' באטלר.‬

513
00:43:42,828 --> 00:43:45,706
‫אחרי שקראתי את "אבני עיטים"‬
‫הסופר שעלה בדעתי‬

514
00:43:45,789 --> 00:43:47,374
‫היה ארזמוס פריי המנוח.‬

515
00:43:48,459 --> 00:43:51,879
‫סליחה, אמרת ארזמוס פריי "המנוח"?‬

516
00:43:51,962 --> 00:43:52,838
‫הוא…‬

517
00:43:55,174 --> 00:43:56,091
‫הוא מת?‬

518
00:43:56,175 --> 00:43:58,427
‫בקיץ האחרון. הכרת אותו?‬

519
00:43:59,470 --> 00:44:01,513
‫לא הכרתי אותו. אני…‬

520
00:44:02,097 --> 00:44:04,141
‫נפגשנו בכמה אירועים.‬

521
00:44:04,224 --> 00:44:07,811
‫הוא היה… אדיב מאוד לגבי יצירתי.‬

522
00:44:07,895 --> 00:44:10,689
‫והוא בטח היה בן 90 כמעט. האם הוא…‬

523
00:44:11,649 --> 00:44:12,983
‫האם הוא מת מזקנה?‬

524
00:44:13,901 --> 00:44:14,777
‫לא.‬

525
00:44:16,111 --> 00:44:17,571
‫האמת שהוא הרעיל את עצמו.‬

526
00:44:18,781 --> 00:44:22,201
‫מסתבר שהדבר האחרון שהוא עשה‬
‫היה לכתוב מכתב למו"ל הישן שלו,‬

527
00:44:22,284 --> 00:44:25,245
‫ולהתחנן בפניו‬
‫שיחזיר את אחד הספרים שלו לדפוס.‬

528
00:44:25,329 --> 00:44:27,456
‫"הנה בא נר", אני מניח.‬

529
00:44:27,539 --> 00:44:29,958
‫אני חושבת שכן. איך ידעת?‬

530
00:44:32,169 --> 00:44:35,547
‫זה היה אולי הספר הכי אהוב עליי בצעירותי.‬

531
00:44:36,382 --> 00:44:38,592
‫הוא היה מרגש מאוד, כן ו…‬

532
00:44:41,220 --> 00:44:42,262
‫מוזר.‬

533
00:44:46,016 --> 00:44:47,059
‫איש מסכן.‬

534
00:44:48,060 --> 00:44:51,355
‫חבל שאנשים הפסיקו לקרוא אותו.‬
‫שהיצירות שלו יצאו מהאופנה.‬

535
00:44:52,856 --> 00:44:55,859
‫לא שאתה תצטרך לדאוג לגבי זה.‬
‫אתה ריצ'רד מדוק.‬

536
00:44:55,943 --> 00:44:57,986
‫סליחה. ריק מדוק.‬

537
00:44:59,571 --> 00:45:01,490
‫טוב. השאלה הבאה.‬

538
00:45:10,499 --> 00:45:11,667
‫באת.‬

539
00:45:15,671 --> 00:45:16,672
‫קראת.‬

540
00:45:19,258 --> 00:45:23,011
‫אמרו לי שכלאו אותך, בדיוק כמוני.‬

541
00:45:23,762 --> 00:45:24,888
‫לא כמוך.‬

542
00:45:26,348 --> 00:45:28,726
‫הסבל שלי היה כאין וכאפס לעומת שלך.‬

543
00:45:28,809 --> 00:45:29,727
‫אל תגיד את זה.‬

544
00:45:31,353 --> 00:45:33,522
‫השוואת הסבל שלנו רק מחמירה אותו.‬

545
00:45:33,605 --> 00:45:35,899
‫הכאיב לי לשמוע על מר גורלך.‬

546
00:45:37,276 --> 00:45:38,944
‫אני שמחה שאתה חופשי.‬

547
00:45:39,653 --> 00:45:41,363
‫נכבלת לפה על פי החוקים.‬

548
00:45:44,283 --> 00:45:46,243
‫אני יודעת שלא תוכל לשחרר אותי.‬

549
00:45:47,661 --> 00:45:49,163
‫רק הוא יכול לעשות את זה,‬

550
00:45:50,748 --> 00:45:54,084
‫אבל אולי תוכל… לעורר בו את הרצון?‬

551
00:45:55,210 --> 00:45:56,295
‫לשחרר אותי?‬

552
00:45:57,045 --> 00:46:00,632
‫אני אעשה את כל זה… ויותר מכך.‬

553
00:46:01,341 --> 00:46:02,176
‫חלום…‬

554
00:46:02,259 --> 00:46:05,053
‫עליו להיענש.‬

555
00:46:05,137 --> 00:46:09,266
‫איך? איזה עונש יהיה חמור מספיק?‬

556
00:46:10,100 --> 00:46:13,353
‫אפילו מותו לא יחזיר את מה שהוא לקח ממני.‬

557
00:46:13,437 --> 00:46:14,688
‫הוא כלום.‬

558
00:46:16,106 --> 00:46:17,065
‫הוא רק אדם.‬

559
00:46:17,149 --> 00:46:18,984
‫לא אוכל לתת לו לחמוק מעונש.‬

560
00:46:19,067 --> 00:46:21,945
‫למה? כי הייתי פעם שלך?‬

561
00:46:23,572 --> 00:46:24,698
‫כי הוא פגע בך.‬

562
00:46:28,118 --> 00:46:31,872
‫בפעם האחרונה שראיתי אותך,‬
‫אמרת שלעולם לא תדברי איתי שוב.‬

563
00:46:32,706 --> 00:46:33,916
‫אני מצטערת, אני…‬

564
00:46:36,251 --> 00:46:38,086
‫לא ידעתי עוד לאן לפנות.‬

565
00:46:39,421 --> 00:46:40,672
‫לא הבנת את כוונתי.‬

566
00:46:43,008 --> 00:46:46,720
‫כששמעתי אותך קוראת לי,‬
‫אפילו אחרי כל הזמן הזה…‬

567
00:46:54,478 --> 00:46:55,729
‫תני לי לעזור לך.‬

568
00:46:58,065 --> 00:46:59,066
‫בבקשה.‬

569
00:47:00,859 --> 00:47:02,110
‫אני חב לך את זה.‬

570
00:47:09,785 --> 00:47:11,245
‫מה תעשה לו?‬

571
00:47:27,803 --> 00:47:29,680
‫מה לעזא… מי אתה?‬

572
00:47:30,973 --> 00:47:33,058
‫עוף מהבית שלי.‬
‫-תהיה בשקט.‬

573
00:47:34,518 --> 00:47:37,104
‫אתה מחזיק פה אישה כנגד רצונה.‬

574
00:47:38,772 --> 00:47:41,275
‫באתי לבקש שתשחרר אותה.‬

575
00:47:42,818 --> 00:47:44,069
‫יצאת מדעתך?‬

576
00:47:44,945 --> 00:47:47,114
‫אין פה אישה.‬
‫אתקשר למשטרה. אתה יודע מי אני?‬

577
00:47:47,197 --> 00:47:50,742
‫אני יודע בדיוק מי ומה אתה, ריצ'רד מדוק.‬

578
00:47:55,539 --> 00:47:57,082
‫אתה תתקשר למשטרה?‬

579
00:47:57,749 --> 00:48:01,295
‫לא, אני לא אתקשר לשום אמצעי של בני אנוש.‬

580
00:48:01,879 --> 00:48:03,088
‫פשוט תשחרר אותה.‬

581
00:48:04,047 --> 00:48:05,716
‫אתה לא מבין, אני זקוק לה.‬

582
00:48:05,799 --> 00:48:08,886
‫בלעדיה, לא הייתי מסוגל לכתוב,‬
‫לא היו לי רעיונות.‬

583
00:48:09,678 --> 00:48:12,639
‫תקשיב, יש לי כסף.‬
‫-נצור לשונך.‬

584
00:48:18,395 --> 00:48:24,067
‫היא הוחזקה בשבי במשך למעלה מ-60 שנים.‬

585
00:48:24,151 --> 00:48:28,614
‫היא הושפלה, סבלה מהתעללות, חוללה.‬

586
00:48:28,697 --> 00:48:32,200
‫ואתה לא תשחרר אותה כי אתה צריך רעיונות?‬

587
00:48:32,284 --> 00:48:37,289
‫טוב… אם אתה רוצה רעיונות, אז אתה תקבל אותם‬

588
00:48:38,874 --> 00:48:40,542
‫בשפע.‬

589
00:49:09,363 --> 00:49:11,156
‫מה עשית לי?‬

590
00:49:13,283 --> 00:49:15,535
‫את גורמת לי לסיוטים עכשיו?‬

591
00:49:18,246 --> 00:49:19,081
‫תגידי לי!‬

592
00:49:19,164 --> 00:49:21,667
‫לא עשיתי לך כלום, ריצ'רד מדוק.‬

593
00:49:24,252 --> 00:49:26,463
‫אתה פגשת את מורפיאוס,‬

594
00:49:27,589 --> 00:49:30,092
‫מי שהרומאים קראו לו מעצב הצורה.‬

595
00:49:30,175 --> 00:49:32,010
‫הוא היה פעם בעלי.‬

596
00:49:33,428 --> 00:49:35,347
‫ואביו של בני.‬

597
00:49:36,515 --> 00:49:38,016
‫לא ידעתי שהיה לך בן.‬

598
00:49:38,600 --> 00:49:40,477
‫אתה לא יודע עליי דבר.‬

599
00:49:41,937 --> 00:49:45,273
‫אבל זה מאוחר מכדי שתהיה מוטרד מכל זה.‬

600
00:49:53,281 --> 00:49:54,616
‫"ובאפלה,‬

601
00:49:55,784 --> 00:49:59,663
‫הוא חשב על הסיפור שבכל כוכב,‬

602
00:50:02,541 --> 00:50:04,042
‫כמו גחליליות.‬

603
00:50:05,377 --> 00:50:11,508
‫מועפות… נמוגות… בלילה."‬

604
00:50:20,017 --> 00:50:22,144
‫- אבני עיטים -‬

605
00:50:26,481 --> 00:50:27,691
‫יש שאלות?‬

606
00:50:32,571 --> 00:50:34,281
‫האישה הצעירה בשורה השלישית.‬

607
00:50:38,118 --> 00:50:41,121
‫היצירה שלך מתפרסת‬
‫על פני ז'אנרים רבים כל כך,‬

608
00:50:41,204 --> 00:50:44,833
‫עולמות רבים כל כך,‬
‫דמויות רבות ושונות כל כך.‬

609
00:50:45,876 --> 00:50:48,378
‫אני יכולה לשאול מאיפה כל זה מגיע?‬

610
00:50:50,464 --> 00:50:57,179
‫בשבילי… רעיונות לא מגיעים משום מקום שהוא.‬

611
00:50:57,262 --> 00:51:00,557
‫הם מקיפים אותנו, כל הזמן.‬

612
00:51:01,141 --> 00:51:07,689
‫יכולתי לכתוב רומן שלם שמתרחש ב… הקראת ספר.‬

613
00:51:09,149 --> 00:51:13,987
‫היכן ש… משהו קרה לעולם שבחוץ,‬

614
00:51:14,696 --> 00:51:19,785
‫שואה מסוג כלשהו, אבל הקהל מוגן…‬

615
00:51:22,037 --> 00:51:23,830
‫כל עוד הסופר ממשיך להקריא.‬

616
00:51:25,123 --> 00:51:26,374
‫תודה.‬

617
00:51:26,458 --> 00:51:30,504
‫או… סיפור על אחוות המבקרים.‬

618
00:51:30,587 --> 00:51:37,135
‫למעשה, אחים אפלים המחוברים זה לזה‬
‫באמצעות טקסים טמאים ושבועות דם.‬

619
00:51:37,219 --> 00:51:38,637
‫על מנת להרוס סופר,‬

620
00:51:38,720 --> 00:51:43,308
‫הם מקריבים ילד ומבצעים מיסה ביקורתית.‬

621
00:51:48,230 --> 00:51:51,650
‫או עיר שבה הרחובות סלולים בזמן.‬

622
00:51:51,733 --> 00:51:56,571
‫רכבת מלאה בנשים דוממות,‬
‫הנהוגה בידי גבר עיוור.‬

623
00:52:07,749 --> 00:52:09,501
‫ראשים שעשויים מאור… סליחה.‬

624
00:52:12,170 --> 00:52:13,421
‫סלחו לי, אני מצטער.‬

625
00:52:13,505 --> 00:52:18,844
‫דג זהב-זאב שהופך לזאב בעת ירח מלא.‬

626
00:52:19,427 --> 00:52:24,224
‫גבר שיורש כרטיס ספרייה‬
‫של ספריית אלכסנדריה.‬

627
00:52:26,268 --> 00:52:28,478
‫שתי נשים זקנות שלוקחות חמוס לחופשה.‬

628
00:52:36,486 --> 00:52:38,488
‫ססטינה על דממה,‬

629
00:52:38,572 --> 00:52:42,367
‫שעושה שימוש במילים… אפל, מרופט,‬

630
00:52:43,118 --> 00:52:47,330
‫לעולם לא, צרחה, אש, נשיקה…‬

631
00:52:48,874 --> 00:52:51,543
‫גבר זקן שהיקום היה בבעלותו‬
‫ושמר אותו בצנצנת ריבה.‬

632
00:52:52,669 --> 00:52:54,588
‫גבר שמתאהב בבובה מנייר.‬

633
00:52:54,671 --> 00:52:57,507
‫מר מדוק, זו נורה. מה קרה לידיים שלך?‬

634
00:52:57,591 --> 00:52:59,634
‫אלוהים, יש לי כל כך הרבה רעיונות.‬

635
00:52:59,718 --> 00:53:04,139
‫לא היו לי עט או נייר,‬
‫אז השתמשתי בידיים שלי.‬

636
00:53:08,393 --> 00:53:12,355
‫אמרתי שאני זקוק לרעיונות,‬
‫אבל הם מגיעים בקצב מהיר מדי.‬

637
00:53:12,439 --> 00:53:13,773
‫צריך לקחת אותו לבי"ח.‬

638
00:53:13,857 --> 00:53:16,067
‫לא. בבקשה, לכי לבית שלי.‬

639
00:53:17,360 --> 00:53:20,280
‫יש אישה בחדר בקומה העליונה.‬

640
00:53:21,615 --> 00:53:23,283
‫היא נעולה שם.‬

641
00:53:24,326 --> 00:53:27,704
‫תגידי לה שהיא יכולה ללכת, שאני משחרר אותה.‬

642
00:53:27,787 --> 00:53:29,122
‫אני לא מבינה.‬

643
00:53:29,206 --> 00:53:34,127
‫קחי את המפתחות שלי. שחררי אותה.‬
‫תגרמי לה ללכת, תגרמי לה לעזוב.‬

644
00:53:36,922 --> 00:53:39,591
‫חתמתי לך על ספר פעם, נכון?‬

645
00:53:41,009 --> 00:53:42,552
‫בבקשה.‬

646
00:53:44,804 --> 00:53:47,015
‫בסדר, אלך.‬

647
00:53:47,098 --> 00:53:48,725
‫תעשי שזה ייפסק.‬

648
00:53:49,726 --> 00:53:52,437
‫תגידי לה שאני מצטער.‬

649
00:53:52,520 --> 00:53:56,316
‫יחסים קסומים ואלכימיים שנתפסים ככת מטען.‬

650
00:53:56,399 --> 00:53:57,859
‫נפגוש אותך בבית החולים.‬

651
00:53:57,943 --> 00:54:00,362
‫השמש שוקעת על הפרתנון. מרק שיני כריש.‬

652
00:54:00,445 --> 00:54:05,825
‫זמיר, שיח ורדים וקולר כלבים מגומי שחור.‬

653
00:54:22,884 --> 00:54:23,718
‫שלום?‬

654
00:54:41,528 --> 00:54:44,072
‫- הנה בא נר - ארזמוס פריי -‬

655
00:54:59,504 --> 00:55:00,922
‫זה נגמר.‬

656
00:55:09,556 --> 00:55:10,390
‫תודה.‬

657
00:55:10,932 --> 00:55:12,851
‫רק עניתי לקריאתך.‬

658
00:55:16,229 --> 00:55:17,439
‫מה תעשי עכשיו?‬

659
00:55:20,942 --> 00:55:23,069
‫אני חושבת שמה שאני חייבת לעשות‬

660
00:55:24,863 --> 00:55:29,743
‫זה לנסות לוודא שזה לא יקרה שוב‬
‫לאף אחד לעולם.‬

661
00:55:30,994 --> 00:55:31,953
‫איך?‬

662
00:55:32,037 --> 00:55:33,788
‫אני לא יודעת.‬

663
00:55:36,124 --> 00:55:40,128
‫בכך שאעניק השראה לבני האנוש‬
‫לרצות דברים טובים יותר לעצמם ולאחרים.‬

664
00:55:41,504 --> 00:55:43,631
‫בכך שאשכתב את החוקים שעל פיהם נכלאתי.‬

665
00:55:45,133 --> 00:55:48,470
‫חוקים עתיקים שלאחיותיי ולי‬
‫לא הייתה זכות דיבור בנוגע להם.‬

666
00:55:49,721 --> 00:55:51,598
‫אני אעשה אותו הדבר בממלכה שלי.‬

667
00:55:53,725 --> 00:55:55,393
‫השתנית, אונירוס.‬

668
00:55:56,478 --> 00:55:59,606
‫בימים עברו,‬
‫היית משאיר אותי להירקב פה בלי להניד עפעף.‬

669
00:56:05,070 --> 00:56:09,032
‫אתה עדיין שונא אותי… על כך שעזבתי אותך?‬

670
00:56:10,367 --> 00:56:12,786
‫על כך שהאשמתי אותך במה שקרה?‬
‫-לא.‬

671
00:56:16,915 --> 00:56:21,211
‫למדתי הרבה בזמן האחרון, ו…‬

672
00:56:23,922 --> 00:56:25,006
‫לא חשוב.‬

673
00:56:27,133 --> 00:56:28,593
‫אני לא שונא אותך.‬

674
00:56:35,016 --> 00:56:37,143
‫אתה צריך לשחרר את בן התמותה עכשיו.‬

675
00:56:39,104 --> 00:56:40,313
‫הוא שחרר אותי,‬

676
00:56:40,397 --> 00:56:42,899
‫ובלי מחילה, פצעים לעולם לא יגלידו.‬

677
00:56:42,982 --> 00:56:46,194
‫את תסלחי לו על מה שהוא עשה?‬

678
00:56:46,277 --> 00:56:48,113
‫לא אסלח על מה שהוא עשה,‬

679
00:56:49,322 --> 00:56:51,074
‫אבל עליי לסלוח לאיש.‬

680
00:56:51,783 --> 00:56:52,742
‫לא למענו.‬

681
00:56:53,952 --> 00:56:54,828
‫למעני.‬

682
00:56:56,996 --> 00:56:58,123
‫האם תשחרר אותו?‬

683
00:56:59,791 --> 00:57:01,251
‫אם זה רצונך…‬

684
00:57:03,461 --> 00:57:04,421
‫כך ייעשה.‬

685
00:57:14,347 --> 00:57:17,517
‫חזרתי, מר מדוק. איך אתה מרגיש?‬

686
00:57:17,600 --> 00:57:18,560
‫אני…‬

687
00:57:20,353 --> 00:57:25,525
‫אני כבר לא יודע. אני… כל הזמן מנסה לחשוב.‬

688
00:57:26,609 --> 00:57:29,195
‫עשיתי מה שביקשת. הלכתי לבית שלך.‬

689
00:57:30,405 --> 00:57:32,824
‫היה שם רק ספר.‬

690
00:57:32,907 --> 00:57:34,868
‫היה משהו שהיא אמרה.‬

691
00:57:34,951 --> 00:57:38,079
‫ה… מעצב הצורות.‬

692
00:57:40,039 --> 00:57:42,208
‫היה שם. היא כתבה אותו. אני…‬

693
00:57:45,837 --> 00:57:47,172
‫הלוואי שיכולתי להיזכר!‬

694
00:57:47,797 --> 00:57:52,427
‫פתאום קשה כל כך… לחשוב.‬

695
00:57:53,887 --> 00:57:55,388
‫אני צריכה להתקשר למישהו?‬

696
00:57:55,472 --> 00:57:56,598
‫היא איננה.‬

697
00:58:02,520 --> 00:58:04,022
‫והכול נעלם איתה.‬

698
00:58:05,315 --> 00:58:07,859
‫הרעיונות, הסיפורים.‬

699
00:58:12,030 --> 00:58:13,990
‫כולם היו שלה.‬

700
00:58:14,073 --> 00:58:17,118
‫של מי? על מי אתה מדבר?‬

701
00:58:24,125 --> 00:58:27,086
‫אין לי מושג.‬

702
00:58:33,134 --> 00:58:34,135
‫שום מושג.‬

703
00:58:39,682 --> 00:58:43,353
‫אוכל לבקר אותך מתישהו בממלכת החלומות,‬

704
00:58:44,812 --> 00:58:47,857
‫כדי שנוכל סוף סוף לדבר על הבן שלנו…‬

705
00:58:50,193 --> 00:58:54,489
‫ו… להתאבל עליו כראוי?‬

706
00:58:56,533 --> 00:58:59,369
‫יום אחד, אולי, אבל…‬

707
00:59:02,497 --> 00:59:03,665
‫אני מבינה.‬

708
00:59:19,055 --> 00:59:20,515
‫תודה, אונירוס.‬

709
00:59:22,392 --> 00:59:23,726
‫לא אשכח את זה.‬

710
00:59:26,354 --> 00:59:27,564
‫היה שלום.‬

711
00:59:32,610 --> 00:59:33,695
‫שא ברכה.‬

712
00:59:37,740 --> 00:59:38,992
‫היי שלום, קאליופה.‬

713
01:01:50,415 --> 01:01:55,420
‫תרגום כתוביות: זיוית אוריין‬