1
00:00:06,549 --> 00:00:09,010
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:52,345 --> 00:00:55,807
‫זאת תחפושת, או שאת הולכת לחפש פטריות?‬

3
00:00:56,432 --> 00:00:58,351
‫די להתחכם, גברת.‬

4
00:00:58,684 --> 00:01:02,980
‫אני פרידה קאלו, והייתה לי הארה‬
‫בקשר לתאריך התפוגה שלי.‬

5
00:01:03,064 --> 00:01:04,899
‫סוף סוף הבנת שזאת שטות.‬

6
00:01:04,982 --> 00:01:06,484
‫זה עובר לידי.‬

7
00:01:06,567 --> 00:01:09,403
‫גרייס, את יודעת מה זה "פומו"?‬

8
00:01:09,487 --> 00:01:11,489
‫"הפחד לפספס".‬

9
00:01:12,365 --> 00:01:16,702
‫כן, זה מה שהמילניאלים מייללים‬
‫כשהם מפספסים מסיבת בריכה מגניבה.‬

10
00:01:16,786 --> 00:01:17,829
‫תינוקות בכיינים.‬

11
00:01:17,912 --> 00:01:18,996
‫טעות.‬

12
00:01:19,080 --> 00:01:20,832
‫הקשישים המציאו את הפומו.‬

13
00:01:20,915 --> 00:01:24,919
‫אנחנו אלה שצריכים לחשוש שנפספס משהו טוב.‬

14
00:01:25,002 --> 00:01:27,088
‫אבל מצאתי טריק נגד פומו.‬

15
00:01:27,171 --> 00:01:28,005
‫- יוני‬
‫יולי -‬

16
00:01:28,089 --> 00:01:32,093
‫ידוע שאני אחטוף בגדול ב-27 באוגוסט.‬

17
00:01:32,176 --> 00:01:34,554
‫אז למה יש לך תור לרופאת השיניים ב-28?‬

18
00:01:34,637 --> 00:01:36,764
‫רק אז היא יכולה לקבל אותי.‬

19
00:01:37,974 --> 00:01:41,519
‫מה שחשוב זה שנשארו לי חודשיים וחצי.‬

20
00:01:41,602 --> 00:01:45,857
‫לכן היום ליל כל הקדושים,‬
‫מחר השנה החדשה, וכך הלאה.‬

21
00:01:45,940 --> 00:01:49,110
‫אז גרייס, יש לי שאלה. את מוכנה לבלגן?‬

22
00:01:49,193 --> 00:01:52,280
‫אני מוכנה לרדת מהספינה המזוינת הזאת.‬

23
00:01:55,449 --> 00:01:58,411
‫תודה. עם כל הכוח. תודה.‬

24
00:02:00,746 --> 00:02:03,749
‫ברוך בואך לחוף.‬
‫-יש לך גבות על השיניים.‬

25
00:02:05,918 --> 00:02:08,588
‫לא ידעתי שקויוטי קבע תאריך לחתונה.‬

26
00:02:09,338 --> 00:02:12,091
‫שכנעתי אותם לקבוע ליולי, תודה לאל.‬

27
00:02:12,175 --> 00:02:16,053
‫הלכתי פעם לחפש קריסטלים‬
‫עם אישה שיש לה חוות לאמות,‬

28
00:02:16,137 --> 00:02:19,432
‫אז השגתי לנו מקום‬
‫למרות שאנחנו בשיא עונת הלאמות.‬

29
00:02:19,515 --> 00:02:21,225
‫שילמתי רק חמישים קריסטלים.‬

30
00:02:21,309 --> 00:02:23,895
‫חתונה ראשונה שלי בפינת ליטוף.‬

31
00:02:24,478 --> 00:02:26,856
‫החיים שלך היו כל כך עצובים...‬

32
00:02:26,939 --> 00:02:30,985
‫אי אפשר להזיז את יום הבחירות.‬
‫-בשביל זה המציאו את ההצבעה בדואר.‬

33
00:02:31,068 --> 00:02:33,446
‫הרשיתי לעצמי למלא גם את הטופס שלך.‬

34
00:02:33,529 --> 00:02:35,615
‫את צריכה רק לחתום, וגם את זה עשיתי.‬

35
00:02:35,698 --> 00:02:37,366
‫אז במי אני בוחרת?‬

36
00:02:38,117 --> 00:02:40,036
‫היה קשה לשכנע אותך,‬

37
00:02:40,119 --> 00:02:43,414
‫אבל בסוף הצלחתי‬
‫לשכנע אותך לבחור במוניקה לופז.‬

38
00:02:44,498 --> 00:02:47,418
‫בפעם הבאה תסגרי אותו לפני שאת זורקת אותו.‬

39
00:02:48,336 --> 00:02:51,255
‫מי זאת מוניקה לופז?‬
‫-היא מדהימה.‬

40
00:02:51,339 --> 00:02:54,300
‫לפני שלושים שנה היא הייתה עוזרת בית,‬

41
00:02:54,383 --> 00:02:57,053
‫ומשפחה נוראית פיטרה אותה.‬

42
00:02:57,136 --> 00:03:01,349
‫בדרכה הארוכה הביתה,‬
‫היא נשבעה לשנות את מהלך חייה,‬

43
00:03:01,432 --> 00:03:04,227
‫והיא עשתה את זה.‬
‫-היא באמת נראית מוכרת.‬

44
00:03:04,727 --> 00:03:06,270
‫מי המשפחה הנוראית?‬

45
00:03:06,354 --> 00:03:09,065
‫הם עוד לא יודעים את זה,‬
‫אבל ברדיט כבר מחפשים אותם.‬

46
00:03:09,148 --> 00:03:11,901
‫איפה הילדים שמבקשים ממתקים?‬

47
00:03:13,110 --> 00:03:14,153
‫עכשיו יוני.‬

48
00:03:24,330 --> 00:03:25,581
‫מוניקה מה?‬

49
00:03:26,040 --> 00:03:27,208
‫לופז.‬

50
00:03:27,291 --> 00:03:29,126
‫היא רצה לקונגרס.‬

51
00:03:29,210 --> 00:03:32,046
‫סול תלה בחוץ שלושה שלטים שלה.‬

52
00:03:32,129 --> 00:03:33,631
‫ויש אחד ממש פה.‬

53
00:03:36,342 --> 00:03:39,345
‫בואי נראה על מה סול מקשקש.‬

54
00:03:41,722 --> 00:03:45,685
‫"לגרביים שגורבים עם בירקנסטוק‬
‫צריך לקרוא גרבסטוק."‬

55
00:03:46,852 --> 00:03:47,937
‫אה, הנה.‬

56
00:03:48,020 --> 00:03:49,522
‫מוניקה לופז.‬

57
00:03:49,981 --> 00:03:53,276
‫כן, יש לה סיפור דרמטי, היא למדה משפטים‬

58
00:03:53,359 --> 00:03:56,028
‫אחרי שמשפחה נוראית פיטרה אותה.‬
‫עכשיו נזכרתי.‬

59
00:03:56,112 --> 00:03:59,949
‫אני שמחה שלמדת‬
‫לרשום הערות לתיקייה הלא חשובה.‬

60
00:04:00,032 --> 00:04:02,785
‫מה את אומרת? מתברר שכלב זקן‬
‫כן יכול ללמוד תרגילים חדשים.‬

61
00:04:02,868 --> 00:04:04,996
‫יש לי חדשות בשבילך, כלב זקן,‬

62
00:04:05,871 --> 00:04:07,623
‫אנחנו המשפחה הנוראית.‬

63
00:04:13,921 --> 00:04:16,841
‫חשבתי להירשם לקורס סטנדאפ.‬

64
00:04:19,969 --> 00:04:21,929
‫מצחיק.‬

65
00:04:25,141 --> 00:04:27,101
‫אוי, אתה רציני.‬
‫-זה בסדר.‬

66
00:04:27,184 --> 00:04:30,479
‫אני יכול לספוג את הצחוק המרושע שלך,‬
‫כי כסטנדאפיסט, יש לי עור עבה.‬

67
00:04:30,563 --> 00:04:33,482
‫ומתי בדיוק נהיית סטנדאפיסט?‬

68
00:04:33,566 --> 00:04:36,193
‫כשהמאמץ שלי צוין לשבח‬
‫בתחרות הכישרונות בבית הספר.‬

69
00:04:36,277 --> 00:04:39,113
‫לי היה גשר בתיכון,‬
‫ואתה לא רואה אותי מנסה לחזור לזה.‬

70
00:04:39,196 --> 00:04:41,699
‫ראיתי אותך מנסה לשים שוב את הגשר.‬

71
00:04:41,782 --> 00:04:43,826
‫כן.‬
‫-אולי תתמכי בי קצת?‬

72
00:04:45,286 --> 00:04:47,621
‫בטח. בטח.‬

73
00:04:49,081 --> 00:04:50,916
‫זאת פשוט בחירה מוזרה.‬

74
00:04:51,917 --> 00:04:53,753
‫אתה באמת חושב שאתה כל כך מצחיק?‬

75
00:04:55,087 --> 00:04:58,090
‫תשאלי כל אחד שהיה איתי במעלית.‬

76
00:04:58,174 --> 00:05:00,384
‫טוב, יש "מצחיק כשמישהו בשבי,"‬

77
00:05:00,468 --> 00:05:02,511
‫ויש "מצחיק כשאנשים יכולים לעזוב."‬

78
00:05:02,970 --> 00:05:04,722
‫אני יכול להצחיק כשאנשים יכולים לעזוב.‬

79
00:05:06,682 --> 00:05:08,267
‫את לא מאמינה לי?‬

80
00:05:09,101 --> 00:05:11,645
‫בואי נתערב שאני אצליח‬
‫להצחיק את ההורים של ג'סיקה.‬

81
00:05:11,729 --> 00:05:13,272
‫וואו, התערבות.‬

82
00:05:13,356 --> 00:05:15,066
‫נשמע כמו תוספת נפלאה לאירוע משפחתי‬

83
00:05:15,149 --> 00:05:17,318
‫שלא רציתי לבוא אליו מלכתחילה. כן.‬

84
00:05:17,401 --> 00:05:19,862
‫בחיי, משחת הסטרואידים הופכת אותך לאכזרית.‬

85
00:05:23,491 --> 00:05:26,660
‫היי, כולם, תקשיבו.‬

86
00:05:26,744 --> 00:05:28,120
‫יש לנו חדשות.‬

87
00:05:28,204 --> 00:05:31,332
‫למרבה הצער, חוות הלאמות נסגרה.‬

88
00:05:31,791 --> 00:05:34,126
‫מתברר שחלק מהלאמות היו קטינות.‬

89
00:05:35,294 --> 00:05:36,837
‫מה זה אומר?‬

90
00:05:36,921 --> 00:05:39,256
‫שנצטרך לדחות קצת את החתונה.‬

91
00:05:39,340 --> 00:05:41,258
‫רגע, רגע. בכמה זמן?‬

92
00:05:41,342 --> 00:05:42,843
‫עד התשעה בנובמבר.‬

93
00:05:42,927 --> 00:05:46,097
‫למרבה המזל, היה תאריך פנוי בסלע הטוגן.‬

94
00:05:46,180 --> 00:05:47,264
‫לא, לא, לא.‬

95
00:05:47,348 --> 00:05:50,142
‫אי אפשר בסתיו.‬
‫-אני לא מסכימה.‬

96
00:05:50,226 --> 00:05:51,685
‫נובמבר הוא חודש נהדר.‬

97
00:05:51,769 --> 00:05:54,605
‫לא.‬
‫-יהיה מספיק זמן להודיע לכל האורחים.‬

98
00:05:54,688 --> 00:05:57,483
‫הדודנית שלי דבי צריכה להגיע ממניטובה.‬

99
00:05:57,566 --> 00:06:02,613
‫עובדה מעניינת על מניטובה:‬
‫יש שם אוכלוסייה עצומה של חומט הערבות,‬

100
00:06:02,696 --> 00:06:06,826
‫אבל כשאומרים את זה בקול רם,‬
‫זאת עובדה, אבל לא מעניינת.‬

101
00:06:07,576 --> 00:06:10,079
‫הדודנית דבי תהיה מעוניינת לבוא‬

102
00:06:10,162 --> 00:06:13,457
‫לטקס על החוף תחת הירח המלא בעוד שבועיים?‬

103
00:06:13,541 --> 00:06:15,960
‫שבועיים?‬
‫-השמלה שלי עוד לא תהיה מוכנה.‬

104
00:06:16,043 --> 00:06:17,795
‫שקט, היא תציע לסרוג לך שמלה.‬

105
00:06:17,878 --> 00:06:18,754
‫אני בהחלט אסרוג.‬

106
00:06:18,838 --> 00:06:21,841
‫עוד לא שמעתי על מישהו שהתחתן על טוגן.‬

107
00:06:21,924 --> 00:06:24,635
‫מה נזרוק, שמנת ובצל?‬

108
00:06:24,718 --> 00:06:26,929
‫אתה מאלתר עכשיו?‬

109
00:06:27,805 --> 00:06:29,223
‫אני שונא אלתורים.‬

110
00:06:29,306 --> 00:06:34,270
‫אני חושב שתהיה חתן יפהפה בנובמבר.‬

111
00:06:35,229 --> 00:06:38,065
‫אבל הוא יהיה חתן יפהפה גם ביולי.‬

112
00:06:38,149 --> 00:06:42,153
‫יש גם את עניין הדודנית דבי.‬
‫-יש שבועיים שלמים!‬

113
00:06:42,236 --> 00:06:45,239
‫היא רוכבת על סוס קוקוס?‬

114
00:06:45,322 --> 00:06:48,993
‫פרנקי, אני מודה לך על ההתלהבות,‬
‫אבל התשובה היא לא.‬

115
00:06:49,076 --> 00:06:54,540
‫ואם אבטיח לך סרנדה פרטית‬
‫שתשיר האגדה הקנדית סלין דיון?‬

116
00:06:54,623 --> 00:06:57,918
‫נראה את הדודנית דבי מפספסת את זה.‬

117
00:06:58,002 --> 00:06:59,545
‫הדודנית דבי חירשת.‬

118
00:07:00,629 --> 00:07:04,008
‫יש לי תחושה שאנחנו עושים שמיניות באוויר‬
‫בשביל הדודנית דבי.‬

119
00:07:04,091 --> 00:07:05,676
‫אימא, שחררי. בסדר?‬

120
00:07:05,759 --> 00:07:07,887
‫גם ככה תכנון החתונה מלחיץ.‬

121
00:07:07,970 --> 00:07:10,681
‫יש לנו מזל שקיבלנו תאריך בסלע הטוגן.‬

122
00:07:10,764 --> 00:07:13,267
‫טיילנו שם בדייט הראשון שלנו.‬

123
00:07:13,350 --> 00:07:14,685
‫זה מקום מושלם.‬

124
00:07:14,768 --> 00:07:17,480
‫זה ממש נראה כאילו עומדים על חתיכת פרינגלס.‬

125
00:07:17,563 --> 00:07:19,773
‫אבל אתה אוהב דוריטוס.‬

126
00:07:19,857 --> 00:07:24,695
‫פרנקי, הילדים צריכים להתחתן‬
‫על איזה חטיף שבא להם.‬

127
00:07:24,778 --> 00:07:25,654
‫נכון.‬

128
00:07:25,738 --> 00:07:28,365
‫כל עוד זה לפני ה-27 באוגוסט.‬

129
00:07:31,994 --> 00:07:33,621
‫אנחנו תחת חקירה.‬

130
00:07:34,205 --> 00:07:37,208
‫ברדיט מנסים לחשוף את המשפחה הנוראית.‬

131
00:07:37,291 --> 00:07:38,375
‫מה זה רדיט?‬

132
00:07:38,459 --> 00:07:41,128
‫הבנתי שזאת קבוצה של בנים זועמים באינטרנט.‬

133
00:07:41,212 --> 00:07:42,338
‫הסיפור הזה לא נכון.‬

134
00:07:42,421 --> 00:07:44,965
‫לא היינו מפטרים מישהי בלי סיבה מוצדקת.‬

135
00:07:45,049 --> 00:07:46,425
‫בדיוק.‬

136
00:07:47,218 --> 00:07:50,054
‫פיטרנו אותה כי היא עישנה בבית. זוכר?‬

137
00:07:50,679 --> 00:07:54,725
‫השטיח מקיר לקיר שלנו תמיד הסריח מסיגריות.‬

138
00:07:54,808 --> 00:07:55,935
‫אלוהים אדירים.‬

139
00:07:56,435 --> 00:07:57,978
‫היה לנו שטיח מקיר לקיר?‬

140
00:07:58,062 --> 00:07:59,230
‫בבית שלנו?‬

141
00:07:59,313 --> 00:08:02,024
‫והיא גנבה. זוכר?‬

142
00:08:02,107 --> 00:08:06,278
‫קניתי עוגיות,‬
‫וקופסאות שמילאו מדפים שלמים נעלמו,‬

143
00:08:06,946 --> 00:08:09,573
‫ואז אתה הבנת שהיא בטח זאת שגנבה את ה...‬

144
00:08:10,282 --> 00:08:13,786
‫אלוהים אדירים, זה היית אתה?‬

145
00:08:13,869 --> 00:08:16,080
‫אתה אכלת את העוגיות?‬

146
00:08:17,122 --> 00:08:18,207
‫ברור!‬

147
00:08:18,749 --> 00:08:21,627
‫הייתי מדוכא, והייתי צריך מוצאכיל.‬

148
00:08:21,710 --> 00:08:23,796
‫מה?‬
‫-מוצאכיל.‬

149
00:08:25,214 --> 00:08:27,299
‫מוצא שיאפשר לי לאכול את הרגשות שלי.‬

150
00:08:28,467 --> 00:08:32,888
‫אז גנבת עוגיות מהילדים שלך‬
‫והפללת את העוזרת שלנו?‬

151
00:08:32,972 --> 00:08:35,224
‫יכולת לפחות לתת לה טרמפ הביתה.‬

152
00:08:35,307 --> 00:08:38,227
‫אומרים שהיא הלכה ברגל 15 ק"מ.‬
‫-הנחתי שיש לה מכונית.‬

153
00:08:38,811 --> 00:08:40,479
‫כן.‬
‫-אלוהים.‬

154
00:08:41,063 --> 00:08:42,356
‫באמת היינו נוראים.‬

155
00:08:42,439 --> 00:08:45,109
‫אבל אנחנו לא האנשים שהיינו אז.‬

156
00:08:45,568 --> 00:08:46,777
‫אני גיי.‬

157
00:08:47,361 --> 00:08:48,696
‫מה זה אומר בדיוק?‬

158
00:08:48,779 --> 00:08:51,949
‫זה אומר שכחבר בקבוצה מקופחת,‬

159
00:08:52,032 --> 00:08:55,119
‫אני מבין שאי הצדק של מוניקה‬
‫הוא אי הצדק שלי.‬

160
00:08:55,202 --> 00:08:56,537
‫נו, באמת.‬

161
00:08:57,580 --> 00:08:58,998
‫אי הצדק היחיד פה‬

162
00:08:59,081 --> 00:09:02,126
‫הוא שחיסלת את אוכלוסיית‬
‫ה"קיבלר אלף" במכה אחת.‬

163
00:09:02,209 --> 00:09:04,920
‫אני מנסה להגיד שהשתנינו לטובה.‬

164
00:09:05,004 --> 00:09:08,299
‫כן, אבל אם הבנים מרדיט יבינו מה קרה,‬

165
00:09:08,382 --> 00:09:10,801
‫הם יצלבו אותנו.‬

166
00:09:10,884 --> 00:09:15,139
‫ואני לא רוצה שיזכרו אותי כמישהי‬
‫שהטילה אימה על אישה צעירה.‬

167
00:09:15,889 --> 00:09:18,559
‫אני רוצה שיזכרו אותי כשודדת הבונידה.‬

168
00:09:19,059 --> 00:09:20,352
‫אני בטוח, מותק.‬

169
00:09:20,436 --> 00:09:23,522
‫מה איתך? אתה רוצה להיזכר‬
‫בזכות ג'ון אדמס הגיי שלך,‬

170
00:09:23,606 --> 00:09:25,399
‫או בזכות פשעים נגד מוניקה?‬

171
00:09:25,482 --> 00:09:28,944
‫לא גילמתי אותו כגיי,‬
‫הייתי גיי כשגילמתי אותו.‬

172
00:09:29,028 --> 00:09:30,404
‫אבל אני מבין את הכוונה.‬

173
00:09:31,655 --> 00:09:35,284
‫יש מישהו שמכיר את הזהות האמיתית שלנו‬
‫ויש סיכוי שהוא ידבר?‬

174
00:09:37,995 --> 00:09:40,039
‫מלורי והשנייה.‬

175
00:09:41,081 --> 00:09:43,500
‫השנייה תמכור אותנו בן רגע.‬

176
00:09:43,584 --> 00:09:44,460
‫כן.‬

177
00:09:48,380 --> 00:09:49,298
‫אתה מתרסק.‬

178
00:09:49,715 --> 00:09:51,967
‫בדרך כלל יש מנחה שמחמם את הקהל.‬

179
00:09:52,051 --> 00:09:55,471
‫לי היה רק את הסיפור האינסופי‬
‫של ג'ודי על איסוף קופונים קיצוני.‬

180
00:09:55,554 --> 00:09:57,514
‫היא קנתה יאכטה עם קופונים.‬

181
00:09:57,598 --> 00:09:59,058
‫היא קוסמת!‬

182
00:09:59,141 --> 00:10:00,517
‫נראה לך שאני לא יודע?‬

183
00:10:01,060 --> 00:10:02,645
‫אי אפשר להופיע אחרי קוסמת.‬

184
00:10:03,020 --> 00:10:05,230
‫- נצלו את היו -‬

185
00:10:08,233 --> 00:10:09,109
‫פרנקי,‬

186
00:10:09,193 --> 00:10:10,903
‫מה את עושה בדיוק?‬

187
00:10:11,612 --> 00:10:14,156
‫מנצלת את היום. מה אכפת לך?‬

188
00:10:14,239 --> 00:10:17,910
‫לא ראיתי אותך כל כך תוקפנית‬
‫מאז ששברת למישהו את האף‬

189
00:10:17,993 --> 00:10:19,995
‫בניסיון להשיג חתימה של ונילה אייס.‬

190
00:10:20,079 --> 00:10:22,748
‫ודי התבאסתי כשהתברר שזה לא הוא.‬

191
00:10:22,831 --> 00:10:26,085
‫אז למה את מנסה לזרז את החתונה?‬

192
00:10:27,419 --> 00:10:28,879
‫כי אני עומדת למות.‬

193
00:10:34,635 --> 00:10:40,599
‫ואז אימא שלכן פיטרה אותה,‬
‫והקימה את התנועה בלי לדעת את זה.‬

194
00:10:40,683 --> 00:10:41,975
‫תודה, רוברט.‬

195
00:10:42,059 --> 00:10:45,062
‫אלוהים אדירים.‬
‫-אני לא מאמינה.‬

196
00:10:45,604 --> 00:10:49,316
‫את האישה הנוראית שפיטרה את מוניקה לופז?‬

197
00:10:49,400 --> 00:10:52,403
‫אנחנו היינו המשפחה הנוראית.‬

198
00:10:52,486 --> 00:10:54,321
‫אנחנו היינו רק ילדות.‬

199
00:10:54,405 --> 00:10:57,074
‫האם היו לנו נקודות עיוורון? כן.‬

200
00:10:57,491 --> 00:10:58,909
‫זה היה בשנות התשעים.‬

201
00:10:58,992 --> 00:11:00,160
‫אבל השתנינו.‬

202
00:11:00,244 --> 00:11:02,204
‫כן, בזמנו היה לנו שטיח.‬

203
00:11:02,287 --> 00:11:06,083
‫העיקר הוא שאם התייחסתם‬
‫לאנשים לא יפה, זה יחזור אליכם.‬

204
00:11:06,166 --> 00:11:08,877
‫תמיד ידעתי שאני באה ממשפחה נוראית,‬

205
00:11:08,961 --> 00:11:11,130
‫אבל אני ארגיש‬
‫שקיבלתי אישור עצום אם כולם ידעו.‬

206
00:11:11,213 --> 00:11:13,382
‫מה לגבי העישון הפסיבי של מוניקה?‬

207
00:11:13,465 --> 00:11:16,927
‫היינו חייבים לחשוב על זה‬
‫שאתן שואפות אותו כשאתן משחקות...‬

208
00:11:17,594 --> 00:11:20,055
‫עם לבבות וחרוזים וכאלה דברים.‬

209
00:11:20,139 --> 00:11:23,934
‫בריאנה, את צרחת כמו משוגעת במשך ימים‬

210
00:11:24,017 --> 00:11:25,686
‫כשהיא כיווצה את הבגדים של הברבי שלך.‬

211
00:11:25,769 --> 00:11:28,564
‫כשאני חושבת על זה, זאת הייתה נקודת המפנה.‬

212
00:11:28,647 --> 00:11:30,274
‫הבגדים של ברבי-חוף?‬

213
00:11:30,357 --> 00:11:34,570
‫אמרתי לה בפירוש לתלות את הביקיני לייבוש.‬

214
00:11:35,821 --> 00:11:38,157
‫אוי, אלוהים, אני חלק מהבעיה.‬

215
00:11:38,240 --> 00:11:41,201
‫אימא, בבקשה תגידי לי‬
‫שלא האשמת בזה את מוניקה.‬

216
00:11:41,285 --> 00:11:42,828
‫מי עוד היה יכול לעשות את זה?‬

217
00:11:43,787 --> 00:11:46,623
‫אולי השכנה ההיא, רושל?‬

218
00:11:46,707 --> 00:11:48,000
‫זאת שאכלה חרקים?‬

219
00:11:48,584 --> 00:11:50,919
‫רולי-פולי רושל?‬

220
00:11:51,503 --> 00:11:53,297
‫היה לה לב של מלאכית.‬

221
00:11:53,964 --> 00:11:55,257
‫זאת הייתי אני!‬

222
00:11:58,927 --> 00:12:00,220
‫אין מצב.‬

223
00:12:00,721 --> 00:12:02,598
‫את לא עשית שום דבר רע אף פעם.‬

224
00:12:02,681 --> 00:12:04,183
‫היית כמו אחת מילדי סטפפורד.‬

225
00:12:04,266 --> 00:12:06,351
‫אני אישה אמיתית!‬

226
00:12:06,935 --> 00:12:08,479
‫אישה עם רגשות.‬

227
00:12:09,062 --> 00:12:11,857
‫ויש גבול למספר הנוגרות שאפשר לקבל מבריאנה‬

228
00:12:11,940 --> 00:12:14,485
‫לפני שאת נשברת ומכניסה‬
‫את הביקיני של הברבי שלה למייבש.‬

229
00:12:14,568 --> 00:12:16,445
‫זאת הייתה קריאה לתשומת לב!‬

230
00:12:16,528 --> 00:12:21,575
‫שנכשלה, ואז עלתה למוניקה במשרתה.‬

231
00:12:22,242 --> 00:12:24,661
‫וואו, מלורי. וואו.‬

232
00:12:24,745 --> 00:12:25,954
‫כן?‬

233
00:12:26,330 --> 00:12:29,041
‫אולי תספרי להם מי באמת עישנה בבית?‬

234
00:12:35,088 --> 00:12:37,007
‫היית בת תשע!‬

235
00:12:37,090 --> 00:12:38,884
‫את צוחקת עליי?‬

236
00:12:38,967 --> 00:12:40,093
‫אלסבת'?‬

237
00:12:40,177 --> 00:12:42,763
‫כבר הייתה לנו שיחה על זה.‬

238
00:12:42,846 --> 00:12:44,473
‫כל השיחות האלה מתמזגות.‬

239
00:12:45,182 --> 00:12:46,391
‫סול, בבקשה.‬

240
00:12:46,475 --> 00:12:48,685
‫חלמתי ללוות את קויוטי לחופה‬

241
00:12:48,769 --> 00:12:50,604
‫מאז היום שבו אימצנו אותו.‬

242
00:12:50,687 --> 00:12:52,606
‫אני לא יכולה לקחת את הסיכון.‬

243
00:12:52,689 --> 00:12:57,110
‫אין שום ביטחון שמישהו‬
‫מאיתנו יהיה פה בעוד שישה חודשים.‬

244
00:12:57,903 --> 00:12:59,154
‫נראה לך שאני לא פוחד?‬

245
00:13:00,072 --> 00:13:02,366
‫אני בוכה לכרית מרוב דאגות כל לילה.‬

246
00:13:02,449 --> 00:13:05,035
‫אבל זה חלק מההזדקנות.‬

247
00:13:05,118 --> 00:13:06,912
‫איפה רוח הקרב שלך, גבר?‬

248
00:13:06,995 --> 00:13:08,330
‫מה אפשר לעשות?‬

249
00:13:08,997 --> 00:13:10,499
‫אי אפשר לרמות את המוות.‬

250
00:13:12,251 --> 00:13:16,505
‫אבל אפשר לרמות את הזמן. אם אפשר‬
‫להאמין לסרט ההמשך של "אווטאר".‬

251
00:13:16,588 --> 00:13:17,923
‫אי אפשר.‬

252
00:13:18,632 --> 00:13:22,427
‫תשמע, צריך רק לשכנע אותם‬
‫לערוך את החתונה בקיץ.‬

253
00:13:23,178 --> 00:13:27,808
‫פרנקי, החתונה הזאת לא בשבילך.‬

254
00:13:28,684 --> 00:13:31,562
‫היא בשביל קויוטי וג'סיקה.‬

255
00:13:32,354 --> 00:13:35,190
‫ככה אני נשמעת כמו אישה אנוכית.‬

256
00:13:37,442 --> 00:13:38,652
‫אני מבינה את הכוונה.‬

257
00:13:39,236 --> 00:13:40,153
‫יופי.‬

258
00:13:40,988 --> 00:13:44,741
‫תמחקי את המילים "נצלו את היום" מהעוגה‬

259
00:13:44,825 --> 00:13:48,495
‫ובואי נראה לאלן ולג'ודי‬
‫את הצד הנורמלי שלך.‬

260
00:13:48,579 --> 00:13:51,915
‫טוב, חבוב, אני אשחרר מעניין החתונה,‬

261
00:13:51,999 --> 00:13:55,544
‫אבל אתה חתיכת חוצפן‬
‫אם אתה מבקש שאהיה נורמלית.‬

262
00:13:56,461 --> 00:13:57,963
‫פרנקי בסדר?‬

263
00:13:58,046 --> 00:13:59,339
‫היא נראית קצת נסערת.‬

264
00:13:59,423 --> 00:14:00,632
‫היא בסדר.‬

265
00:14:00,716 --> 00:14:03,051
‫היא נפלה מסוס במיצג ימי הביניים.‬

266
00:14:03,135 --> 00:14:07,180
‫אלוהים אדירים! היא סובלת מפגיעת מוח?‬

267
00:14:07,264 --> 00:14:09,182
‫זה יכול להסביר כמה דברים.‬

268
00:14:09,266 --> 00:14:10,601
‫לא, לא. צחקתי.‬

269
00:14:14,062 --> 00:14:17,357
‫קויוטי עבד בקיץ‬
‫במיצגי ימי הביניים חמש שנים,‬

270
00:14:17,441 --> 00:14:18,984
‫שתיים מהן הוא זוכר.‬

271
00:14:19,985 --> 00:14:22,446
‫הייתי נושא הכלים של האביר האדום.‬

272
00:14:22,529 --> 00:14:25,949
‫דרך יפה להגיד שהוא ניקה קקי של סוסים‬
‫כשהוא לבוש גלימה.‬

273
00:14:28,327 --> 00:14:33,081
‫היי, כולם, פרנקי ואני רוצים להרים כוסית.‬

274
00:14:33,165 --> 00:14:35,459
‫לחיי החברים החדשים במשפחתנו.‬

275
00:14:36,084 --> 00:14:41,048
‫אלן וג'ודי, כבוד גדול שאתם פה.‬

276
00:14:41,131 --> 00:14:42,966
‫וג'סיקה, את חלום.‬

277
00:14:43,592 --> 00:14:46,386
‫ותמיד רציתי שלאליסון תהיה אחות.‬

278
00:14:46,470 --> 00:14:47,721
‫שיחקתי אותה.‬

279
00:14:47,804 --> 00:14:51,350
‫אז תודה שבזכותך הילד שלנו כל כך מאושר.‬

280
00:14:52,351 --> 00:14:54,645
‫הוא נראה לך מאושר?‬
‫חבל שלא ראית אותו לפני שבוע.‬

281
00:14:54,728 --> 00:14:58,607
‫הוא הרוויח 5,000 דולר‬
‫בהימור עיוור על גמל שמן.‬

282
00:14:58,690 --> 00:15:01,443
‫נדמה לי גם שהגמל היה עיוור.‬

283
00:15:02,569 --> 00:15:03,737
‫מה?‬
‫-באד...‬

284
00:15:03,820 --> 00:15:06,949
‫אבל לא עיוור כמו קויוטי, שהיה נשוי למישהי‬

285
00:15:07,032 --> 00:15:08,742
‫בשם מיסי פצ'נגס.‬

286
00:15:09,451 --> 00:15:12,079
‫אל תדאגו, חברים, הם כבר גרושים.‬

287
00:15:12,162 --> 00:15:13,664
‫גם הגמל רווק.‬

288
00:15:14,414 --> 00:15:16,750
‫היית נשוי בעבר?‬

289
00:15:16,833 --> 00:15:20,170
‫אל תאשימו את עצמכם.‬
‫קשה לעמוד בקצב של המשפחה שלנו.‬

290
00:15:20,253 --> 00:15:23,215
‫סליחה, הכסף לירח הדבש שלנו הגיע‬
‫ממרוץ גמלים?‬

291
00:15:23,298 --> 00:15:25,801
‫אמרת לי שזה היה בונוס‬
‫למורים כי היו רווחים.‬

292
00:15:25,884 --> 00:15:27,052
‫אוי, אלוהים.‬

293
00:15:27,678 --> 00:15:29,513
‫חוק ראשון בכלכלה, ילדונת:‬

294
00:15:29,596 --> 00:15:32,099
‫בתי ספר ציבוריים לא מחלקים בונוסים למורים.‬

295
00:15:32,182 --> 00:15:35,018
‫בסדר, פישלתי.‬

296
00:15:35,102 --> 00:15:37,646
‫למה שיקרת לה על דבר כזה?‬

297
00:15:37,729 --> 00:15:40,107
‫כי האמת נשמעה רע.‬

298
00:15:40,190 --> 00:15:41,316
‫אם נדמה לכם שזה נשמע רע,‬

299
00:15:41,400 --> 00:15:43,193
‫חבל שלא שמעתם את הגמל חוצה את קו הסיום.‬

300
00:15:50,117 --> 00:15:52,869
‫באד, די. תשתוק. באמת, תשתוק.‬

301
00:15:52,953 --> 00:15:56,623
‫למה? אפשר לצחוק על זה.‬
‫צריך רק להיזהר מהדבשת.‬

302
00:15:56,707 --> 00:15:58,583
‫נדמה לי ששמענו מספיק אלתורים.‬

303
00:15:58,667 --> 00:16:01,753
‫מותק, אני צריכה שתעזור לי לצעוק עליך בחדר.‬

304
00:16:05,424 --> 00:16:06,883
‫מה קרה לך?‬

305
00:16:07,718 --> 00:16:11,888
‫כלום. אני נשבע. אני סתם טיפש.‬

306
00:16:12,597 --> 00:16:16,518
‫אתם יודעים, הטעות היא מהות האנושות.‬

307
00:16:16,601 --> 00:16:20,856
‫זה לא הדבר הכי מדהים ברתימת הסוס שלך‬

308
00:16:20,939 --> 00:16:22,816
‫לכרכרה של מישהו אחר?‬

309
00:16:22,899 --> 00:16:25,861
‫וברוח זו, אני רוצה להרים כוסית...‬

310
00:16:25,944 --> 00:16:27,696
‫סול, הרגע עבר.‬

311
00:16:27,779 --> 00:16:32,200
‫אולי הדרך הכי טובה‬
‫לבקש סליחה היא להגיד "כן".‬

312
00:16:32,284 --> 00:16:33,994
‫פרנקי.‬
‫-אני רצינית.‬

313
00:16:34,077 --> 00:16:37,873
‫אני יכולה לארגן לכם חתונה חוקית היום.‬

314
00:16:37,956 --> 00:16:42,919
‫פרנקי, ונילה אייס מחכה לך‬
‫על הקו בטלפון שבמטבח.‬

315
00:16:43,003 --> 00:16:46,506
‫אני לא מאמינה לך,‬
‫אבל אני לא יכולה לקחת את הסיכון.‬

316
00:16:46,590 --> 00:16:48,008
‫אני אחזור בעוד רגע.‬

317
00:16:49,009 --> 00:16:50,260
‫אז...‬

318
00:16:50,802 --> 00:16:54,181
‫היא באמת נפלה מסוס במיצג ימי הביניים?‬

319
00:16:57,684 --> 00:17:03,065
‫עישנת בשרשרת כשהיו לך קוקיות,‬
‫ונתת לנו להאשים את מוניקה?‬

320
00:17:03,148 --> 00:17:06,568
‫אלוהים, ילדה. למה את מסוגלת?‬

321
00:17:06,651 --> 00:17:08,403
‫הייתי בלחץ.‬

322
00:17:09,446 --> 00:17:12,866
‫לפחות מוניקה הצליחה לצאת.‬
‫אנחנו גדלנו במשפחה הזאת.‬

323
00:17:12,949 --> 00:17:15,494
‫מה היה כל כך טראומתי בילדות שלך?‬

324
00:17:15,577 --> 00:17:18,538
‫שלא נתתי לך לצפות ב"רן וסטימפי"?‬

325
00:17:18,622 --> 00:17:21,416
‫סרטים מצוירים נועדו לילדים שמשחקים בהפסקה.‬

326
00:17:21,500 --> 00:17:25,170
‫בדיוק. אף פעם לא נתת לי להיות ילדה.‬

327
00:17:25,253 --> 00:17:27,339
‫נתת לי קופסת אוכל של לי איאקוקה,‬

328
00:17:27,422 --> 00:17:29,549
‫ובתוכה היה רק גיליון‬
‫של "וול סטריט ג'ורנל".‬

329
00:17:29,633 --> 00:17:33,303
‫ממש סליחה שנתתי עדיפות להשכלה שלך.‬

330
00:17:33,386 --> 00:17:38,016
‫מה עם ההשכלה שלי?‬
‫אני קיבלתי רק מקלות גזר ושפתון.‬

331
00:17:38,642 --> 00:17:41,728
‫רציתי שכל אחת תלך על מה שהיא טובה בו.‬

332
00:17:42,729 --> 00:17:45,107
‫במה את היית טובה בדיוק?‬

333
00:17:45,190 --> 00:17:47,859
‫בלהעמיד פנים שאת לא תקועה‬
‫בנישואים בלי אהבה?‬

334
00:17:49,861 --> 00:17:54,199
‫כן, היה קשה לא לשים לב להיעדר האהבה.‬

335
00:17:54,282 --> 00:17:55,367
‫אולי הושפענו מכך.‬

336
00:17:55,450 --> 00:17:57,160
‫בטח עוד הייתי מעשנת‬

337
00:17:57,244 --> 00:18:00,455
‫אם לא הייתי מוצאת דרך בריאה‬
‫לנתב את הכעס שלי.‬

338
00:18:00,539 --> 00:18:02,874
‫אתם יודעים, החוצה, כלפי האנושות.‬

339
00:18:03,500 --> 00:18:07,045
‫טוב, תקשיבו, עשיתי כמיטב יכולתי.‬

340
00:18:08,630 --> 00:18:12,717
‫אולי לא נתתי לכן את הדבר הנכון,‬
‫אבל ניסיתי לתת לכן משהו.‬

341
00:18:13,510 --> 00:18:15,887
‫אימא שלי אפילו לא שמה לב‬
‫אם הלכתי לבית הספר.‬

342
00:18:15,971 --> 00:18:20,308
‫היא לא שמה לב אם חזרתי.‬
‫היא לא שמה לב אם שתיתי בסתר.‬

343
00:18:20,392 --> 00:18:23,061
‫תמיד הנחתי שאהיה אימא יותר טובה ממנה.‬

344
00:18:24,271 --> 00:18:26,439
‫הרף לא היה גבוה במיוחד, כנראה.‬

345
00:18:30,110 --> 00:18:31,570
‫סבתא הייתה כלבה.‬

346
00:18:32,279 --> 00:18:34,573
‫שתי הסבתות שלכן.‬

347
00:18:39,161 --> 00:18:41,997
‫התחבאתי בארון עם אקלרים‬

348
00:18:42,080 --> 00:18:45,083
‫ועיתוני תיירות כדי לברוח מאימא שלי.‬

349
00:18:46,376 --> 00:18:47,210
‫סוכריית פז?‬

350
00:18:47,836 --> 00:18:49,296
‫וודקה.‬

351
00:18:49,379 --> 00:18:50,255
‫אלוהים.‬

352
00:18:50,839 --> 00:18:54,634
‫לא ייאמן שפיטרתי עובדת חרוצה‬

353
00:18:54,718 --> 00:18:57,929
‫כי לא יכולתי להתמודד עם האומללות של כולנו.‬

354
00:19:01,641 --> 00:19:04,561
‫אלוהים, בנות, אני ממש מצטערת.‬

355
00:19:05,187 --> 00:19:08,773
‫לא, אימא, בבקשה, תפסיקי.‬

356
00:19:08,857 --> 00:19:11,735
‫מאוחר מדי בשבילנו.‬
‫תשמרי את זה בשביל מוניקה.‬

357
00:19:11,818 --> 00:19:13,862
‫אנחנו באמת חייבים לה התנצלות רצינית.‬

358
00:19:13,945 --> 00:19:16,823
‫כן, אבל אי אפשר לבקש ממנה‬
‫להקל את האשמה שלנו‬

359
00:19:16,907 --> 00:19:17,908
‫אחרי כל כך הרבה זמן.‬

360
00:19:17,991 --> 00:19:21,036
‫אולי פשוט נחשוף את עצמנו?‬

361
00:19:21,119 --> 00:19:23,038
‫ניתן להם להיכנס בנו.‬

362
00:19:23,121 --> 00:19:25,498
‫או שפשוט נעשה מה שאנחנו יודעים שנעשה,‬

363
00:19:25,582 --> 00:19:27,334
‫ונכתוב לה צ'ק נדיב.‬

364
00:19:27,417 --> 00:19:29,502
‫מה הסכום שאומר,‬

365
00:19:29,586 --> 00:19:33,924
‫"אנחנו לא מבקשים מחילה,‬
‫אבל אנחנו פתוחים לקבל אותה"?‬

366
00:19:37,344 --> 00:19:41,556
‫פרנקי, הבטחת לעזוב את הנושא בשקט.‬

367
00:19:41,640 --> 00:19:44,684
‫אתה לא מבין מה קורה? קויוטי שיקר לה.‬

368
00:19:44,768 --> 00:19:47,103
‫זה מספר שש ברשימת סימני האזהרה שלנו.‬

369
00:19:47,187 --> 00:19:50,023
‫הוא לא עשה קויוטי מאז שהוא התנקה.‬

370
00:19:50,106 --> 00:19:52,108
‫שמעת אותו. הוא על הקצה בגלל החתונה.‬

371
00:19:52,192 --> 00:19:54,527
‫אתה זוכר את סימן האזהרה מספר שלוש?‬

372
00:19:54,611 --> 00:19:57,364
‫"מתחרפן לפני אירוע גדול".‬
‫-כן.‬

373
00:19:57,447 --> 00:19:59,532
‫זוכר מה קרה ב-2010?‬

374
00:19:59,616 --> 00:20:02,494
‫ליידי גאגא לבשה שמלה מבשר.‬

375
00:20:02,577 --> 00:20:06,915
‫זאת גם השנה שבה היה לקויוטי‬
‫את הרצף המאושר הכי ארוך בחיים שלו.‬

376
00:20:06,998 --> 00:20:10,502
‫הוא יצא עם בחורה מקסימה‬
‫שהיה לה ריח של מלפפון.‬

377
00:20:10,585 --> 00:20:13,255
‫היא עזרה לו למצוא עבודה מעולה‬
‫בחברת תקליטים.‬

378
00:20:13,338 --> 00:20:17,926
‫ואז הוא עשה יותר מדי קוקאין‬
‫אפילו בשביל חברת תקליטים.‬

379
00:20:19,052 --> 00:20:23,515
‫למה הילד היפהפה שלנו מסרב‬
‫להאמין שמגיע לו להיות מאושר?‬

380
00:20:23,598 --> 00:20:25,767
‫בגלל זה צריך להביא אותו לחופה.‬

381
00:20:25,850 --> 00:20:27,394
‫וכמה שיותר מהר.‬

382
00:20:28,395 --> 00:20:29,854
‫אם אתה מתכוון להמשיך,‬

383
00:20:29,938 --> 00:20:32,107
‫אולי תספר יותר בדיחות‬
‫ותעליב את המשפחה שלך פחות?‬

384
00:20:32,190 --> 00:20:33,566
‫זה נקרא "ירידות".‬

385
00:20:33,650 --> 00:20:36,403
‫לא יורדים על מישהו מול ההורים‬
‫של אשתו לעתיד.‬

386
00:20:36,486 --> 00:20:40,865
‫בגללך כולם אומללים.‬
‫-תאמיני לי, זאת לא אומללות אמיתית.‬

387
00:20:41,449 --> 00:20:43,118
‫ואני יודע, אני עורך דין לגירושים.‬

388
00:20:43,201 --> 00:20:46,788
‫אני עוסק באומללות אמיתית יום אחרי יום.‬

389
00:20:46,871 --> 00:20:48,999
‫אני מנסה לצאת מזה‬

390
00:20:49,082 --> 00:20:51,876
‫ולהיכנס למשהו שאולי יביא לי קצת אושר.‬

391
00:20:51,960 --> 00:20:54,296
‫זה קשור לניסיון שלך להחליף עבודה?‬

392
00:20:55,505 --> 00:20:57,090
‫הסטנדאפ הוא דרך לשחרר קיטור,‬

393
00:20:57,173 --> 00:21:00,385
‫או שאתה אומר לי שאתה מחפש קריירה חדשה?‬

394
00:21:00,468 --> 00:21:03,346
‫אני רוצה את האפשרות לחקור משהו אחר.‬

395
00:21:03,930 --> 00:21:06,391
‫זה יכול להיות המוצא שלי.‬

396
00:21:06,474 --> 00:21:08,685
‫נמאס לי מלקוחות מגעילים‬

397
00:21:08,768 --> 00:21:11,813
‫שמשלמים לי תוספת‬
‫כדי שאדפוק את השותפים שלהם לחיים.‬

398
00:21:16,818 --> 00:21:19,237
‫הסוהרסנים האלה מוצצים לי את הנשמה‬

399
00:21:19,321 --> 00:21:22,073
‫דרך העיניים עם קשית שעשויה מהמעיים שלי.‬

400
00:21:22,741 --> 00:21:24,701
‫אלוהים.‬
‫-סליחה על התיאור הבוטה.‬

401
00:21:30,623 --> 00:21:32,167
‫כמה זמן אתה כבר מרגיש ככה?‬

402
00:21:33,168 --> 00:21:36,963
‫בזמן האחרון יותר ויותר.‬
‫בשבועות האחרונים יש גידול מעריכי.‬

403
00:21:38,423 --> 00:21:39,632
‫אני ממש מצטערת.‬

404
00:21:40,759 --> 00:21:41,843
‫גם אני.‬

405
00:21:41,926 --> 00:21:44,137
‫חבל שלא דיברת איתי על זה‬

406
00:21:44,220 --> 00:21:47,766
‫לפני שקפצת שלושים צעדים קדימה‬
‫ותכננת ספיישל סטנדאפ בנטפליקס.‬

407
00:21:47,849 --> 00:21:50,685
‫כן, כשאומרים את זה בקול רם, זה נשמע טיפשי.‬

408
00:21:51,644 --> 00:21:54,606
‫אתה יודע שאני רוצה שתהיה מאושר.‬

409
00:21:55,357 --> 00:21:59,152
‫זה פשוט מסובך כשיש לך משפחה.‬

410
00:22:01,780 --> 00:22:02,697
‫את צודקת.‬

411
00:22:04,699 --> 00:22:08,078
‫אולי פשוט הגעתי למבוי סתום,‬
‫ואני צריך לעבור אותו.‬

412
00:22:09,996 --> 00:22:12,749
‫אבל תהיה בסדר אם תמשיך‬
‫להיות עורך דין לגירושים?‬

413
00:22:13,833 --> 00:22:14,667
‫כן.‬

414
00:22:18,588 --> 00:22:20,548
‫אני לא יודע מה נכנס בי.‬

415
00:22:22,008 --> 00:22:24,594
‫יש לי אותך, יש לי את פיית'.‬

416
00:22:24,677 --> 00:22:26,429
‫יש לי כל מה שרציתי אי פעם.‬

417
00:22:27,764 --> 00:22:30,308
‫חוץ...‬
‫-זה לא יקרה בחיים.‬

418
00:22:39,317 --> 00:22:41,528
‫זהו! משפחת הנסון תרמה‬

419
00:22:41,611 --> 00:22:45,365
‫תרומה נדיבה ביותר למסע הבחירות של מוניקה.‬

420
00:22:45,448 --> 00:22:47,534
‫אי אפשר לשים תג מחיר על מצפון נקי.‬

421
00:22:47,617 --> 00:22:48,785
‫רוצה להתערב?‬

422
00:22:48,868 --> 00:22:50,537
‫אתה חייב לי אלף דולר.‬

423
00:22:50,620 --> 00:22:52,247
‫רגע, חבר'ה.‬

424
00:22:53,206 --> 00:22:55,417
‫זה לא אנחנו.‬

425
00:22:55,959 --> 00:22:56,793
‫מה?‬

426
00:22:57,669 --> 00:22:59,796
‫ברדיט זיהו את המשפחה,‬

427
00:22:59,879 --> 00:23:02,424
‫ג'ורג' והנרייטה סנדרסון.‬

428
00:23:02,507 --> 00:23:05,009
‫את צוחקת!‬
‫-מה את אומרת?‬

429
00:23:06,511 --> 00:23:08,221
‫יש סיכוי לקבל את הכסף בחזרה?‬

430
00:23:08,304 --> 00:23:10,223
‫זה אפשרי?‬
‫-לא.‬

431
00:23:10,306 --> 00:23:11,641
‫טוב, אולי.‬

432
00:23:11,724 --> 00:23:13,268
‫תשכחו מזה!‬

433
00:23:13,351 --> 00:23:16,855
‫אנחנו אולי לא ה-משפחה הנוראית,‬
‫אבל אנחנו נוראים מספיק.‬

434
00:23:16,938 --> 00:23:19,691
‫לא ייאמן שכל העבודה הרגשית הייתה לחינם.‬

435
00:23:19,774 --> 00:23:23,027
‫לרגע הייתי על סף בחינה עצמית.‬

436
00:23:23,111 --> 00:23:25,363
‫אבל אלה חדשות טובות.‬

437
00:23:25,447 --> 00:23:27,031
‫לא היינו הכי גרועים.‬

438
00:23:27,115 --> 00:23:28,324
‫גם זה משהו.‬

439
00:23:28,408 --> 00:23:31,744
‫כן, כדאי לכתוב את זה בסמל המשפחתי.‬

440
00:23:31,828 --> 00:23:33,663
‫"לא היינו הכי גרועים."‬

441
00:23:34,497 --> 00:23:36,166
‫לחיי לא להיות הכי גרועים.‬

442
00:23:36,249 --> 00:23:38,460
‫לחיי לא להיות הכי גרועים.‬

443
00:23:41,921 --> 00:23:44,674
‫אנחנו בסך הכול מבקשים שתעצרו לרגע.‬

444
00:23:45,341 --> 00:23:48,261
‫לפני חמישה ימים,‬
‫אפילו לא ידעת שהוא היה נשוי.‬

445
00:23:48,344 --> 00:23:51,431
‫למען ההגינות, גם אני לא ידעתי שהייתי נשוי.‬

446
00:23:51,514 --> 00:23:53,516
‫מה הנזק בדחיית החתונה?‬

447
00:23:53,600 --> 00:23:56,436
‫רק לזמן קצר.‬
‫-תודה, אלן.‬

448
00:23:56,519 --> 00:23:58,646
‫ועכשיו נעבור לפרנקי.‬

449
00:24:00,482 --> 00:24:03,401
‫אני מסכימה איתך שמדובר בחתונה,‬

450
00:24:03,485 --> 00:24:06,362
‫אבל בואו נסגור עניינים בהקדם האפשרי.‬

451
00:24:06,446 --> 00:24:08,031
‫פרנקי, אני צריכה דקה.‬

452
00:24:08,114 --> 00:24:10,867
‫עוד לא התגברתי על זה ששיקרת לי.‬

453
00:24:10,950 --> 00:24:12,702
‫אני יכולה להסביר את השקר.‬

454
00:24:12,785 --> 00:24:16,289
‫לפעמים קויוטי קצת נלחץ לפני אירוע גדול.‬

455
00:24:16,372 --> 00:24:18,583
‫כולנו יכולים להזדהות איתו.‬

456
00:24:19,250 --> 00:24:22,837
‫חתונות יכולות להיות טראומתיות‬
‫גם לזוגות הכי מאושרים.‬

457
00:24:22,921 --> 00:24:26,174
‫אני הקאתי באמבט ציפורים לפני החתונה שלי.‬

458
00:24:26,257 --> 00:24:28,593
‫אתם יכולים להפסיק לתרץ בשבילי תירוצים.‬

459
00:24:28,676 --> 00:24:30,303
‫אני כבר בן ארבעים.‬

460
00:24:30,386 --> 00:24:33,097
‫אז למה אנחנו מחכים? בוא נחתן אותך.‬

461
00:24:33,181 --> 00:24:34,849
‫ג'סיקה רק בת 36.‬

462
00:24:34,933 --> 00:24:36,601
‫אלן, אתה לא חושב.‬

463
00:24:36,684 --> 00:24:39,896
‫מה עם כל הדברים‬
‫שיכולים לקרות מעכשיו עד נובמבר?‬

464
00:24:39,979 --> 00:24:43,191
‫מתקפת צרעות רצחניות, הדודה דבי נטרפת,‬

465
00:24:43,274 --> 00:24:44,901
‫קויוטי יורד מהפסים,‬

466
00:24:44,984 --> 00:24:47,779
‫קליפורניה פורשת מהאיחוד‬
‫והופכת לחלק ממקסיקו.‬

467
00:24:47,862 --> 00:24:50,406
‫מה זאת אומרת שאני "יורד מהפסים"?‬

468
00:24:50,490 --> 00:24:52,492
‫דווקא בזה אתה מתמקד?‬

469
00:24:52,575 --> 00:24:54,536
‫אני בהחלט מתמקדת דווקא בזה.‬

470
00:24:55,411 --> 00:24:56,788
‫למה אמרת את זה?‬

471
00:24:56,871 --> 00:24:59,165
‫אתה פשוט במצב מלחיץ.‬

472
00:24:59,874 --> 00:25:03,586
‫ובעבר הייתה לך נטייה...‬

473
00:25:03,670 --> 00:25:08,216
‫כשהלך לך טוב,‬
‫הייתה לך נטייה ללכת פחות טוב.‬

474
00:25:08,967 --> 00:25:10,093
‫אלוהים אדירים.‬

475
00:25:11,886 --> 00:25:14,138
‫אתם חושבים שאני הולך לעשות קויוטי.‬

476
00:25:14,222 --> 00:25:17,600
‫לא אם תתחתן לפני מתקפת הצרעות הרצחניות.‬

477
00:25:17,684 --> 00:25:21,604
‫קויוטי, למה השתמשת בשם שלך ככה?‬

478
00:25:22,522 --> 00:25:26,859
‫כי זאת הדרך של אימא שלי‬
‫להגיד שהיא לא מאמינה בי.‬

479
00:25:26,943 --> 00:25:28,278
‫אם ככה...‬

480
00:25:28,903 --> 00:25:32,073
‫אני הולך לעשות אלן לכל החתונה הזאת,‬

481
00:25:32,156 --> 00:25:34,534
‫ולהציע שנדחה אותה עד להודעה חדשה.‬

482
00:25:34,617 --> 00:25:37,495
‫לא ככה משתמשים בביטוי הזה.‬

483
00:25:37,579 --> 00:25:41,874
‫אני מצטערת, ג'סיקה,‬
‫אבל ברור שקויוטי לא מוכן.‬

484
00:25:41,958 --> 00:25:44,502
‫לא, לא. הוא כן מוכן.‬

485
00:25:44,586 --> 00:25:47,880
‫אני רק דואגת שהוא לא יפריע לאושר של עצמו.‬

486
00:25:49,382 --> 00:25:51,134
‫וואו, אימא.‬

487
00:25:53,052 --> 00:25:54,512
‫אני יכול להבין...‬

488
00:25:55,346 --> 00:25:57,682
‫את זה שלהם יש ספקות, אבל לכם?‬

489
00:26:03,187 --> 00:26:05,982
‫אולי אני באמת מי שכולכם חושבים שאני.‬

490
00:26:08,526 --> 00:26:09,902
‫קויוטי.‬

491
00:26:17,076 --> 00:26:18,411
‫מה עשיתי?‬

492
00:27:10,421 --> 00:27:12,423
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬