1 00:00:06,299 --> 00:00:09,010 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:45,713 --> 00:00:47,840 ‫- חוגגים את חייה של פרנקי ב' -‬ 3 00:00:47,924 --> 00:00:51,803 ‫כן, ג'רי, אני מתקשרת בקשר‬ ‫לפסל הקרח בשביל ההלוויה שלי.‬ 4 00:00:53,137 --> 00:00:56,474 ‫אני מבינה שהשארת אותו בחוץ,‬ ‫אבל אני לא מוצאת אותו.‬ 5 00:00:57,683 --> 00:01:00,603 ‫ג'ואן-מרגרט, ראית משהו בחוץ?‬ 6 00:01:00,686 --> 00:01:03,439 ‫לא, רק דלי גדול עם מים.‬ 7 00:01:03,981 --> 00:01:07,902 ‫לא, לא ראינו כלום, אבל נמשיך לחפש.‬ 8 00:01:07,985 --> 00:01:09,195 ‫ביי.‬ ‫-כן?‬ 9 00:01:09,987 --> 00:01:11,572 ‫לעזאזל.‬ 10 00:01:12,281 --> 00:01:16,077 ‫"מאונטיין דיו" אמרו שלא,‬ ‫הם לא יתנו חסות להלוויה שלך.‬ 11 00:01:16,160 --> 00:01:18,913 ‫מה המצב עם "מיסטר פיב"?‬ ‫-אנחנו מדברים בטלפון.‬ 12 00:01:18,996 --> 00:01:23,960 ‫פרנקי, תנערי את גלימת האסלות שלך.‬ ‫חזרנו למשחק האסלות.‬ 13 00:01:24,043 --> 00:01:27,839 ‫אלוהים! סוף סוף קיבלת תשובה‬ ‫מ"אסלות טוידי-טוי"?‬ 14 00:01:27,922 --> 00:01:29,882 ‫לא רק שקיבלתי תשובה,‬ 15 00:01:29,966 --> 00:01:33,469 ‫יש לנו פגישה עם המנכ"ל מחר ב-15:00.‬ 16 00:01:33,553 --> 00:01:36,556 ‫אני לא יכולה, זאת השעה של ההלוויה שלי.‬ 17 00:01:36,639 --> 00:01:39,475 ‫זאת ההזדמנות האחרונה שלנו.‬ ‫הוא חוזר לטוקיו מחר בערב.‬ 18 00:01:39,559 --> 00:01:41,894 ‫גם את לא יכולה ללכת, את השושבינה שלי.‬ 19 00:01:41,978 --> 00:01:44,981 ‫אבל זה דבר אמיתי, וזה דבר לא שפוי.‬ 20 00:01:45,356 --> 00:01:47,733 ‫אז אני חושבת שנבטל את הדבר הלא שפוי.‬ 21 00:01:47,817 --> 00:01:50,194 ‫אבל אני אמות ביום חמישי.‬ 22 00:01:50,278 --> 00:01:53,573 ‫את לא תמותי ביום חמישי.‬ ‫-אני כן!‬ 23 00:01:53,656 --> 00:01:56,450 ‫ואם את לא מאמינה,‬ ‫את יכולה לפחות לשתף פעולה,‬ 24 00:01:56,534 --> 00:01:58,369 ‫כי אני החברה הכי טובה שלך.‬ 25 00:01:58,452 --> 00:02:00,580 ‫פרנקי, בטח ששיתפתי פעולה.‬ 26 00:02:01,080 --> 00:02:04,375 ‫כבר שלושה חודשים שאני מרצה אותך.‬ 27 00:02:04,458 --> 00:02:09,463 ‫לקחתי אותך לרופא,‬ ‫אפילו ניסיתי לגלות מי ירצח אותך.‬ 28 00:02:09,547 --> 00:02:10,756 ‫ונכשלת.‬ 29 00:02:10,840 --> 00:02:15,511 ‫והוא או היא עדיין חופשיים.‬ ‫-זה פשוט מגוחך.‬ 30 00:02:16,012 --> 00:02:19,640 ‫אני לא אחמיץ פגישה‬ ‫עם איש האסלות החשוב בעולם‬ 31 00:02:19,724 --> 00:02:21,142 ‫בשביל הלוויה דמיונית מזוינת.‬ 32 00:02:21,225 --> 00:02:26,564 ‫איך את יכולה לא לבוא‬ ‫להלוויה הדמיונית המזוינת שלי?‬ 33 00:02:26,647 --> 00:02:31,861 ‫אני אבוא להלוויה האמיתית שלך,‬ ‫אבל אני הולכת לפגישה הזאת, לבד.‬ 34 00:02:31,944 --> 00:02:33,362 ‫את לא יכולה ללכת לבד.‬ 35 00:02:33,446 --> 00:02:36,407 ‫מי תתבל את הפגישה באפקטים קוליים מצחיקים?‬ 36 00:02:36,490 --> 00:02:39,160 ‫אני מקווה שאף אחת, כי זאת פגישת עסקים.‬ 37 00:02:39,243 --> 00:02:42,580 ‫טוב, בכל מקרה יהיה לנו יותר כיף בלעדייך.‬ 38 00:02:43,247 --> 00:02:46,209 ‫לעוכרת שמחות אין מקום בהלוויה.‬ 39 00:02:49,045 --> 00:02:53,299 ‫הצבייה יכולה רק לצפות‬ ‫בשעה שהאריות והצבועים‬ 40 00:02:53,382 --> 00:02:57,428 ‫שמים את מחלוקותיהם בצד‬ ‫ועומדים לנסות להרוג את הגור שלה.‬ 41 00:02:57,511 --> 00:02:58,930 ‫אלוהים אדירים.‬ 42 00:02:59,305 --> 00:03:01,474 ‫רוברט, אתה מוכן לצאת?‬ 43 00:03:02,892 --> 00:03:05,186 ‫לאן?‬ ‫-יש לך תור לרופא.‬ 44 00:03:05,269 --> 00:03:06,896 ‫לא שכחת, נכון?‬ 45 00:03:06,979 --> 00:03:10,191 ‫אין לי תור לרופא.‬ ‫-בטח שיש לך.‬ 46 00:03:10,274 --> 00:03:15,321 ‫אמרת לי לקבוע תור כדי לבדוק את לחץ הדם,‬ 47 00:03:15,404 --> 00:03:18,115 ‫את הזיכרון ואת הכולסטרול שלך.‬ 48 00:03:19,617 --> 00:03:21,702 ‫באמת חשבת שזה יעבוד, נכון?‬ 49 00:03:21,786 --> 00:03:24,872 ‫שמה יעבוד? אני סתם מתנהג באופן רגיל לגמרי.‬ 50 00:03:24,956 --> 00:03:27,208 ‫כמעט עבדת עליי, אבל אני לא הולך.‬ 51 00:03:27,291 --> 00:03:28,793 ‫התרשלת, ילד.‬ 52 00:03:29,001 --> 00:03:31,504 ‫למה שארצה לבדוק את הכולסטרול שלי‬ 53 00:03:31,587 --> 00:03:33,130 ‫כשכולם יודעים שהוא נורא?‬ 54 00:03:33,214 --> 00:03:34,632 ‫ממש מוזר.‬ 55 00:03:36,759 --> 00:03:38,135 ‫כי חשבתי...‬ 56 00:03:39,595 --> 00:03:40,888 ‫ממש מוזר.‬ 57 00:03:40,972 --> 00:03:45,184 ‫סול, ניסית לעשות גזלייטינג לגבר‬ ‫שהסרט האהוב עליו הוא "גזלייט".‬ 58 00:03:45,268 --> 00:03:48,688 ‫אלוהים אדירים, איך שכחתי?‬ 59 00:03:48,771 --> 00:03:51,190 ‫אולי צריך לבדוק את הזיכרון שלך.‬ 60 00:03:51,274 --> 00:03:56,070 ‫אני מצטער, אבל אתה חייב להודות‬ ‫שהזיכרון שלך התדרדר.‬ 61 00:03:56,153 --> 00:03:57,571 ‫אני לא אעשה שום דבר כזה.‬ 62 00:03:57,655 --> 00:04:01,325 ‫אני פשוט לא רוצה‬ ‫שתרגיש מבוכה מול כולם בהלוויה.‬ 63 00:04:01,409 --> 00:04:03,369 ‫אתה פוחד שאני ארגיש מבוכה בהלוויה‬ 64 00:04:03,452 --> 00:04:05,496 ‫של אישה שאפילו לא הולכת למות?‬ 65 00:04:05,579 --> 00:04:06,914 ‫ממש.‬ 66 00:04:07,665 --> 00:04:11,127 ‫ורק בגלל זה, אתה יודע מי בא למסיבה.‬ 67 00:04:11,711 --> 00:04:12,586 ‫לא.‬ 68 00:04:12,670 --> 00:04:13,587 ‫כן.‬ 69 00:04:18,092 --> 00:04:19,260 ‫רוברט מסיבות.‬ 70 00:04:19,343 --> 00:04:22,722 ‫חשבתי שהוצאת אותו לגמלאות ב-87'.‬ 71 00:04:22,805 --> 00:04:26,058 ‫אז אני מחזיר אותו,‬ ‫כדי להוכיח לך שאני חד כתמיד.‬ 72 00:04:26,142 --> 00:04:31,105 ‫אני אהמם את כולם עם הסיפורים הישנים שלי,‬ ‫בדיוק כמו שעשיתי בטיול לאירלנד,‬ 73 00:04:31,188 --> 00:04:32,940 ‫שם רוברט מסיבות נולד.‬ 74 00:04:33,024 --> 00:04:36,277 ‫אתה לא חייב להיות רוברט מסיבות, אתה יודע.‬ 75 00:04:36,360 --> 00:04:38,654 ‫אתה יכול להיות פשוט רוברט הרגיל.‬ 76 00:04:38,738 --> 00:04:41,574 ‫ואפילו עדיף שתהיה רוברט השקט.‬ 77 00:04:41,657 --> 00:04:45,328 ‫זה היום של רוברט מסיבות!‬ ‫-זה מחר.‬ 78 00:04:45,411 --> 00:04:47,913 ‫אף פעם אל תתקן את רוברט מסיבות.‬ 79 00:04:56,881 --> 00:04:59,216 ‫קח. מכונת הלחם צריכה להיות שלך.‬ 80 00:05:00,092 --> 00:05:03,637 ‫יותר מדי זיכרונות כואבים.‬ 81 00:05:03,721 --> 00:05:05,097 ‫את בטוחה?‬ 82 00:05:05,181 --> 00:05:07,767 ‫אני באמת אוהב ריח של לחם טרי.‬ 83 00:05:07,850 --> 00:05:10,936 ‫ואני רוצה שהריח הזה יהיה חלק‬ ‫מהחיים החדשים שלך.‬ 84 00:05:11,562 --> 00:05:13,522 ‫תודה.‬ ‫-כן.‬ 85 00:05:13,606 --> 00:05:15,524 ‫השתמשנו פעם במכונת הלחם?‬ 86 00:05:20,071 --> 00:05:22,948 ‫אלוהים. אני ממש מצטערת. מה שלומך?‬ 87 00:05:23,032 --> 00:05:24,241 ‫בסדר, אני רק...‬ 88 00:05:24,325 --> 00:05:26,452 ‫רק רציתי שתדע שאני פה בשבילך.‬ 89 00:05:26,535 --> 00:05:29,163 ‫תודה.‬ 90 00:05:30,373 --> 00:05:32,291 ‫זה ממש חשוב לי.‬ 91 00:05:32,375 --> 00:05:34,460 ‫כן, התמיכה שלך חשובה לי יותר מהכול.‬ 92 00:05:34,543 --> 00:05:37,004 ‫אני הולך לארוז את הלגו.‬ ‫-כן.‬ 93 00:05:40,508 --> 00:05:43,594 ‫מה? לא יצא לי לדבר איתו מאז שנפרדתם.‬ 94 00:05:43,677 --> 00:05:45,846 ‫רציתי רק לוודא שהוא בסדר.‬ 95 00:05:46,180 --> 00:05:49,475 ‫הוא הרי נאלץ לבחור בינך‬ ‫לבין הבת שלו, נכון? בחייך.‬ 96 00:05:49,558 --> 00:05:51,685 ‫הוא זה שלא מילא את חלקו בעסקה שלנו.‬ 97 00:05:51,769 --> 00:05:54,605 ‫אל תביני לא נכון, אני לגמרי בצד של בריאנה.‬ 98 00:05:54,688 --> 00:05:55,731 ‫תודה.‬ 99 00:05:55,815 --> 00:05:58,442 ‫זה פשוט עצוב‬ ‫שהוא בילה כל כך הרבה זמן בזוגיות‬ 100 00:05:58,526 --> 00:06:00,653 ‫שאף פעם לא התאימה לו.‬ 101 00:06:01,112 --> 00:06:02,154 ‫וגם את!‬ 102 00:06:05,449 --> 00:06:08,828 ‫אתה יודע מה יתאים ללגו? כלי התה מכסף.‬ 103 00:06:08,911 --> 00:06:12,540 ‫אתה רוצה אותם? אני יודעת‬ ‫שאתה אוהב דברים נוצצים.‬ 104 00:06:12,623 --> 00:06:17,086 ‫וואו. את בטוחה? אני מרגיש‬ ‫שאני עושה עלייך סיבוב.‬ 105 00:06:17,169 --> 00:06:19,422 ‫את נותנת לי את כל הדברים היקרים...‬ 106 00:06:19,505 --> 00:06:22,883 ‫פשוט חשוב לי מאוד שלא נהיה מהאנשים‬ 107 00:06:22,967 --> 00:06:24,969 ‫שרבים על דברים.‬ 108 00:06:25,052 --> 00:06:26,679 ‫אתה מבין?‬ ‫-לגמרי.‬ 109 00:06:26,762 --> 00:06:27,847 ‫אני אביא אותם.‬ 110 00:06:27,930 --> 00:06:28,848 ‫תודה.‬ 111 00:06:31,517 --> 00:06:33,352 ‫היי, בארי. בוא הנה.‬ ‫-כן?‬ 112 00:06:37,314 --> 00:06:40,818 ‫טוב, בריאנה דופקת אותך בגדול, בסדר?‬ 113 00:06:40,901 --> 00:06:44,029 ‫היא נותנת לך את הדברים היקרים‬ ‫שאף אחד לא משתמש בהם אף פעם,‬ 114 00:06:44,113 --> 00:06:46,657 ‫כדי לקחת את כל הדברים השימושיים‬ ‫שמשתמשים בהם כל יום.‬ 115 00:06:46,740 --> 00:06:48,742 ‫לא, זה לא יכול להיות.‬ 116 00:06:48,826 --> 00:06:51,745 ‫תראי את תנור הסופלה החשמלי המדהים‬ ‫שהיא נתנה לי.‬ 117 00:06:52,746 --> 00:06:54,415 ‫מתי בפעם האחרונה הכנת סופלה?‬ 118 00:06:56,417 --> 00:06:58,419 ‫אוי, אלוהים, היא דופקת אותי.‬ ‫-כן.‬ 119 00:06:58,752 --> 00:07:01,255 ‫אני אכין לך רשימה של כל הדברים‬ ‫שאתה צריך כדי לחיות.‬ 120 00:07:01,338 --> 00:07:04,550 ‫אבל אני יכול לשמור את מגלגל הסושי?‬ ‫-אלוהים, בארי.‬ 121 00:07:08,095 --> 00:07:09,096 ‫קשה לי עם זה.‬ 122 00:07:14,518 --> 00:07:15,394 ‫אימא?‬ 123 00:07:16,270 --> 00:07:18,898 ‫את בסדר?‬ ‫-לגמרי.‬ 124 00:07:19,398 --> 00:07:21,442 ‫אני פשוט קצת מסטולה.‬ 125 00:07:22,234 --> 00:07:24,195 ‫רצית לראות אותנו?‬ 126 00:07:24,904 --> 00:07:27,323 ‫אנחנו צריכים לקיים שיחה רצינית.‬ 127 00:07:27,698 --> 00:07:28,616 ‫שבו.‬ 128 00:07:32,077 --> 00:07:35,122 ‫כידוע לכם, אני אמות ביום חמישי.‬ 129 00:07:35,206 --> 00:07:37,750 ‫זה עדיין קורה?‬ ‫-כן.‬ 130 00:07:37,833 --> 00:07:41,420 ‫ובנים, אתם חייבים להבטיח לי שאחרי שאמות,‬ 131 00:07:41,504 --> 00:07:44,131 ‫תמיד תדאגו אחד לשני.‬ 132 00:07:44,215 --> 00:07:45,216 ‫בטח, אימא.‬ 133 00:07:45,299 --> 00:07:48,427 ‫אפשר להפסיק לדבר על זה שתמותי, בבקשה?‬ 134 00:07:48,511 --> 00:07:53,224 ‫לא. ועכשיו צריך לדון בירושה שלכם.‬ 135 00:07:54,058 --> 00:07:56,060 ‫באד, אני מורישה לך...‬ 136 00:07:56,602 --> 00:07:57,561 ‫רשות.‬ 137 00:07:57,645 --> 00:07:58,729 ‫סליחה?‬ 138 00:07:58,812 --> 00:08:01,774 ‫אני מורישה לך רשות.‬ 139 00:08:01,857 --> 00:08:03,943 ‫למכור את החצי שלך בבית החוף?‬ 140 00:08:04,026 --> 00:08:05,986 ‫לא, הוא הולך לגרייס.‬ 141 00:08:06,320 --> 00:08:11,033 ‫ואתה כל הזמן הורס את הרגע,‬ ‫אז אני צריכה להגיד את זה פעם שלישית.‬ 142 00:08:11,784 --> 00:08:13,202 ‫אני מורישה לך...‬ 143 00:08:13,827 --> 00:08:14,954 ‫רשות.‬ 144 00:08:15,037 --> 00:08:15,913 ‫בסדר.‬ 145 00:08:16,997 --> 00:08:18,123 ‫תודה.‬ 146 00:08:18,207 --> 00:08:24,129 ‫ולך, קויוטי, אני מורישה‬ ‫את כל רכושי עלי אדמות.‬ 147 00:08:24,213 --> 00:08:26,674 ‫מה?‬ ‫-את מורישה לו הכול?‬ 148 00:08:26,757 --> 00:08:29,969 ‫לא הכול. אני מורישה לך...‬ 149 00:08:30,052 --> 00:08:32,680 ‫רשות. כן, כן, שמעתי.‬ 150 00:08:33,472 --> 00:08:39,353 ‫ושניכם יכולים להשתמש‬ ‫בירושות שלכם כראות עיניכם.‬ 151 00:08:39,436 --> 00:08:40,646 ‫אני אעשה את זה.‬ 152 00:08:41,188 --> 00:08:42,398 ‫הירושה שלי היא מילה.‬ 153 00:08:42,481 --> 00:08:45,568 ‫כן. כן, היא מילה.‬ 154 00:08:47,194 --> 00:08:48,362 ‫רשות.‬ 155 00:08:53,909 --> 00:08:55,035 ‫גברת הנסון?‬ 156 00:08:55,744 --> 00:08:59,665 ‫אני יוקו, יד ימינו של מר פוג'יביאשי.‬ ‫-מה שלומך?‬ 157 00:09:00,082 --> 00:09:03,335 ‫הוא מצפה בקוצר רוח‬ ‫לפגישה איתך ועם גברת ברגסטין.‬ 158 00:09:04,503 --> 00:09:07,923 ‫אני חוששת שפרנקי לא יכולה הייתה לבוא.‬ ‫-אוי, לא. היא חולה?‬ 159 00:09:08,007 --> 00:09:10,050 ‫היא לא בריאה.‬ 160 00:09:10,134 --> 00:09:12,011 ‫זאת עלולה להיות בעיה.‬ ‫-למה?‬ 161 00:09:12,094 --> 00:09:15,472 ‫מר פוג'יביאשי די הוקסם ממנה‬ ‫בתוכנית "הכרישים".‬ 162 00:09:15,556 --> 00:09:17,683 ‫והוא אומנם מכבד את החוש העסקי שלך,‬ 163 00:09:17,766 --> 00:09:20,811 ‫אבל הוא רצה בעצם לפגוש‬ ‫את הצוות גרייס ופרנקי.‬ 164 00:09:21,395 --> 00:09:22,313 ‫אני אקבע מועד חדש.‬ 165 00:09:22,396 --> 00:09:24,356 ‫אבל אל תדאגי, הוא יחזור לארה"ב באביב הבא.‬ 166 00:09:24,440 --> 00:09:27,735 ‫כן. לא, לא. צריך לעשות את זה עכשיו.‬ 167 00:09:28,152 --> 00:09:30,112 ‫והאמת היא...‬ 168 00:09:31,905 --> 00:09:33,616 ‫שאני שתי חברות הצוות.‬ 169 00:09:33,699 --> 00:09:36,577 ‫שתי חברות הצוות?‬ ‫-כן, אני כותבת את החומרים.‬ 170 00:09:37,995 --> 00:09:39,663 ‫כמו סיימון וגרפונקל.‬ 171 00:09:39,747 --> 00:09:43,751 ‫את יודעת, סיימון כתב את השירים,‬ ‫וגרפונקל הוא אפס.‬ 172 00:09:43,834 --> 00:09:47,379 ‫יש לו קול של מלאך. "גשר מעל מים סוערים"?‬ 173 00:09:47,463 --> 00:09:51,258 ‫כן, טוב, אני מנסה לומר‬ ‫שמר פוג'יביאשי לא יתאכזב‬ 174 00:09:51,342 --> 00:09:54,053 ‫לפגוש את צוות גרייס.‬ 175 00:09:59,391 --> 00:10:00,309 ‫אני פה.‬ 176 00:10:04,271 --> 00:10:07,775 ‫ברוכים הבאים, אבלים. תאכלו בהנאה!‬ 177 00:10:07,858 --> 00:10:09,109 ‫קודם אני אשתה בהנאה.‬ 178 00:10:09,193 --> 00:10:11,528 ‫באת פיכחת? טירונית.‬ 179 00:10:11,612 --> 00:10:13,614 ‫יש "דל טאקו" בדרך,‬ 180 00:10:13,697 --> 00:10:17,868 ‫ובר פרוזן יוגורט עם ארון קבורה מלא תוספות.‬ 181 00:10:18,369 --> 00:10:20,788 ‫לא ייאמן שפרנקי מכריחה אותנו לעשות את זה.‬ 182 00:10:20,871 --> 00:10:24,208 ‫לא יפה לדבר רעות על המתים‬ ‫כשהם עומדים מולך.‬ 183 00:10:26,502 --> 00:10:30,255 ‫פרנקי, אני ממש משתתף בצערך על עצמך.‬ 184 00:10:30,339 --> 00:10:32,132 ‫זה לא רציני, אני אחזור.‬ 185 00:10:32,633 --> 00:10:35,636 ‫אם פרה תעשה לך "מו" מוזר,‬ ‫פשוט תגיד לה שלום.‬ 186 00:10:37,346 --> 00:10:38,889 ‫אתה נראה טוב.‬ 187 00:10:38,972 --> 00:10:41,183 ‫כי היום אני רוברט מסיבות.‬ 188 00:10:41,642 --> 00:10:44,812 ‫תודה לאל. מישהו צריך‬ ‫להכניס קצת חיים בגוויות האלה.‬ 189 00:10:45,312 --> 00:10:48,190 ‫זה כאילו שהם אף פעם לא היו בהלוויה.‬ 190 00:10:51,944 --> 00:10:53,070 ‫היי.‬ 191 00:10:53,153 --> 00:10:55,906 ‫בסדר.‬ ‫-כן, שמעתי מה קרה.‬ 192 00:10:55,989 --> 00:10:58,075 ‫ואני רוצה רק להגיד...‬ 193 00:10:59,076 --> 00:11:03,288 ‫שאני אפילו לא יכול‬ ‫לדמיין כמה זה קשה לבארי.‬ 194 00:11:03,372 --> 00:11:04,206 ‫סליחה?‬ 195 00:11:04,289 --> 00:11:06,709 ‫כן, אני חושב על הקטנצ'יק הזה בלי הפסקה.‬ 196 00:11:06,792 --> 00:11:08,585 ‫הוא בערך שני מטר.‬ 197 00:11:08,669 --> 00:11:10,713 ‫הלב שלו, בטח.‬ 198 00:11:10,796 --> 00:11:17,010 ‫ואין לי כרגע טלפון נייד,‬ ‫מסיבות שאינן בשליטתי,‬ 199 00:11:17,094 --> 00:11:19,513 ‫אבל בפעם הבאה שתראי אותו,‬ 200 00:11:19,596 --> 00:11:22,725 ‫את יכולה לתת לו את המספר הזה‬ ‫ולהגיד לו שיתקשר אליי?‬ 201 00:11:23,684 --> 00:11:24,518 ‫תודה.‬ 202 00:11:24,601 --> 00:11:26,061 ‫היי...‬ ‫-אוי, לא.‬ 203 00:11:26,145 --> 00:11:29,773 ‫קויוטי סיפר לי הכול.‬ ‫את יודעת אם לבארי יש פסיכולוג טוב?‬ 204 00:11:29,857 --> 00:11:32,985 ‫שלי מעולה, אבל הוא קצת יקר.‬ 205 00:11:33,068 --> 00:11:37,740 ‫את יודעת מה? יהיה נחמד מצידך‬ ‫אם תציעי לשלם על הטיפול.‬ 206 00:11:38,490 --> 00:11:39,366 ‫סליחה?‬ 207 00:11:39,450 --> 00:11:43,620 ‫אני פשוט חושב שאם שברת משהו,‬ ‫את צריכה לשלם עליו.‬ 208 00:11:43,704 --> 00:11:45,122 ‫אתה באמת ממשיך לדבר?‬ 209 00:11:46,373 --> 00:11:49,460 ‫דיברתם על בארי?‬ ‫-אני פשוט דואג לקטנצ'יק הזה.‬ 210 00:11:49,543 --> 00:11:50,627 ‫היי.‬ 211 00:11:51,920 --> 00:11:52,921 ‫היי.‬ 212 00:11:53,922 --> 00:11:55,716 ‫גם אני קטנצ'יק.‬ 213 00:11:57,259 --> 00:11:58,177 ‫חבורת...‬ 214 00:11:59,219 --> 00:12:00,345 ‫כלבות!‬ 215 00:12:03,056 --> 00:12:05,142 ‫אני חייבת לספוג הכול.‬ 216 00:12:05,225 --> 00:12:07,311 ‫זאת הארוחה הראשונה‬ ‫מבין הארוחות האחרונות שלי.‬ 217 00:12:07,394 --> 00:12:10,606 ‫קטגוריית משנה, "טעמי אסיה".‬ 218 00:12:18,197 --> 00:12:21,074 ‫מתוקה, תפסיקי לענות את עצמך.‬ 219 00:12:21,158 --> 00:12:22,826 ‫בלי מזלג, אף פעם.‬ 220 00:12:22,910 --> 00:12:26,246 ‫אני לא אעליב את העם הסיני ואת הנודלס.‬ 221 00:12:27,080 --> 00:12:29,792 ‫יש רק דבר אחד טוב בלמות צעירה.‬ 222 00:12:29,875 --> 00:12:33,295 ‫לעולם לא אהיה לוזרית זקנה ועצובה‬ 223 00:12:33,378 --> 00:12:35,964 ‫שאוכלת נודלס עם מזלג.‬ 224 00:12:42,805 --> 00:12:45,974 ‫ג'יי-אם, בואי נתחיל את מסיבת ההלוויה הזאת.‬ 225 00:12:46,058 --> 00:12:47,851 ‫החוצה, כולם!‬ 226 00:12:52,815 --> 00:12:54,691 ‫איזו תוספת נחמדה.‬ 227 00:13:00,364 --> 00:13:01,573 ‫למה יש לה קונכייה?‬ 228 00:13:01,657 --> 00:13:03,826 ‫היא בטח חשבה שלא מספיק מעצבן פה.‬ 229 00:13:03,909 --> 00:13:07,454 ‫ברוכים הבאים להלוויה של פרנקי.‬ 230 00:13:08,038 --> 00:13:09,665 ‫ותזכרו, יקיריי,‬ 231 00:13:09,748 --> 00:13:13,919 ‫אי אפשר להגיד הלוויה בלי להגיד הלוואי.‬ 232 00:13:14,127 --> 00:13:16,255 ‫ועכשיו, לפני שנלך לחוף,‬ 233 00:13:16,338 --> 00:13:19,716 ‫כדאי שתדעו שכולכם נדרשים לשאת הספד.‬ 234 00:13:20,175 --> 00:13:21,009 ‫מה?‬ 235 00:13:21,093 --> 00:13:25,973 ‫בלי לחץ, אבל אלה יהיו‬ ‫המילים האחרונות שאשמע בחיי.‬ 236 00:13:26,056 --> 00:13:32,855 ‫אז תגידו משהו נוקב, מצחיק,‬ ‫שיוצא מהלב ורודף את הנפש.‬ 237 00:13:33,146 --> 00:13:34,565 ‫יעד קל להשגה.‬ 238 00:13:34,648 --> 00:13:37,067 ‫כל אחד מכם יקבל 12 דקות.‬ 239 00:13:37,150 --> 00:13:42,072 ‫אתם מוזמנים לדבר יותר,‬ ‫ואסור לכם לדבר פחות.‬ 240 00:13:42,155 --> 00:13:44,116 ‫יש לי רשות לא לעשות את זה?‬ ‫-לא.‬ 241 00:13:44,199 --> 00:13:46,535 ‫כן, היי, אני לא ממש מכיר אותך היטב.‬ 242 00:13:46,618 --> 00:13:47,870 ‫תחפור עמוק.‬ 243 00:13:47,953 --> 00:13:49,371 ‫איזה כיף!‬ 244 00:13:51,415 --> 00:13:56,378 ‫לסיום, אנחנו מאמינות‬ ‫שהשילוב בין הרעיון שלנו‬ 245 00:13:56,461 --> 00:14:00,465 ‫לבין הטכנולוגיה שלכם יוביל סוף סוף‬ 246 00:14:00,549 --> 00:14:04,052 ‫לעידן חדש של אסלות לקשישים.‬ 247 00:14:04,136 --> 00:14:06,054 ‫- טוידי-טוי -‬ 248 00:14:13,353 --> 00:14:14,897 ‫יש שאלות?‬ 249 00:14:15,772 --> 00:14:18,358 ‫מרשים מאוד, גברת הנסון.‬ 250 00:14:18,442 --> 00:14:23,322 ‫הצגת הרבה מספרים משכנעים, וגם...‬ 251 00:14:23,947 --> 00:14:25,449 ‫תודה, תודה.‬ 252 00:14:25,532 --> 00:14:26,700 ‫בבקשה.‬ 253 00:14:27,784 --> 00:14:31,288 ‫נראה שהמוצר שלך מתאים מאוד למותג שלנו.‬ 254 00:14:31,371 --> 00:14:36,460 ‫את וגברת ברגסטין עשויות‬ ‫לתרום הרבה לעסקינו בארה"ב,‬ 255 00:14:36,960 --> 00:14:38,295 ‫ואולי אף בעולם כולו.‬ 256 00:14:41,006 --> 00:14:43,800 ‫אז אני יכולה לקרוא לך "שותף"?‬ 257 00:14:43,884 --> 00:14:46,595 ‫את יודעת, שותפות עסקית מצליחה‬ 258 00:14:46,678 --> 00:14:48,889 ‫מתחילה מבסיס מוצק.‬ 259 00:14:48,972 --> 00:14:50,474 ‫אמון הדדי.‬ 260 00:14:51,183 --> 00:14:54,978 ‫את מכירה את מסורת הנומיקאי היפנית?‬ 261 00:14:55,062 --> 00:14:56,146 ‫בטח.‬ 262 00:14:56,229 --> 00:15:01,568 ‫כשהולכים לשתות עם חברים, עמיתים לעבודה,‬ ‫שותפים עסקיים פוטנציאליים...‬ 263 00:15:02,069 --> 00:15:05,781 ‫אז תצטרפי אליי‬ ‫ואל חברי הצוות שלי למעט סאקה?‬ 264 00:15:06,907 --> 00:15:11,662 ‫אם ב"מעט סאקה" הכוונה להרבה סאקה...‬ 265 00:15:12,371 --> 00:15:15,332 ‫עושה רושם שאת יותר כיפית מאיך שזה נראה.‬ 266 00:15:15,415 --> 00:15:18,126 ‫לא הבנת את זה אחרי ה...?‬ 267 00:15:19,878 --> 00:15:23,298 ‫אני מת לראות איזה שיר תבחרי בקריוקי.‬ 268 00:15:23,757 --> 00:15:25,509 ‫תסלחי לי, בבקשה.‬ 269 00:15:32,140 --> 00:15:35,477 ‫הוא לא רציני בקשר לקריוקי, נכון?‬ 270 00:15:35,560 --> 00:15:38,522 ‫הוא רציני מאוד. זה הדבר האהוב עליו.‬ 271 00:15:38,772 --> 00:15:39,690 ‫כן.‬ 272 00:15:40,941 --> 00:15:46,279 ‫תראי, אין מספיק סאקה בסן דייגו‬ ‫כדי לשכנע אותי לעמוד לבד על הבמה ולשיר.‬ 273 00:15:47,072 --> 00:15:49,241 ‫אני לא שרה אפילו במקלחת.‬ 274 00:15:49,324 --> 00:15:53,370 ‫העניין הוא כזה.‬ ‫הקריוקי ממש חשוב למר פוג'יביאשי.‬ 275 00:15:53,453 --> 00:15:56,164 ‫בעיניו, זאת דרך להפגין ענווה לעיני הצוות.‬ 276 00:15:56,248 --> 00:16:01,253 ‫כן, טוב, אני לא אוהבת להשוויץ,‬ ‫אבל אני מספיק ענווה גם ככה.‬ 277 00:16:02,004 --> 00:16:04,214 ‫אולי אני יכולה לשתות יותר במקום?‬ 278 00:16:04,756 --> 00:16:09,052 ‫אני חוששת שאם לא תשירי,‬ ‫הוא יחשוב שאת מתנשאת מעל השאר.‬ 279 00:16:09,136 --> 00:16:11,304 ‫וזה לא טוב?‬ ‫-זה רע.‬ 280 00:16:14,641 --> 00:16:16,435 ‫איזה זין.‬ 281 00:16:17,811 --> 00:16:19,730 ‫אין לנו את כל היום, אנשים.‬ 282 00:16:19,813 --> 00:16:22,149 ‫האישה תלך לעולמה מחר.‬ 283 00:16:22,733 --> 00:16:25,110 ‫קצת קשה לכתוב הספד כשאת עומדת מעליי‬ 284 00:16:25,193 --> 00:16:26,945 ‫וצורחת עליי לכתוב הספד.‬ 285 00:16:27,029 --> 00:16:28,947 ‫ממש סטנדאפיסט.‬ 286 00:16:30,699 --> 00:16:33,243 ‫היי, למה שאתה לא תישא את כל ההספדים?‬ 287 00:16:33,326 --> 00:16:35,620 ‫קיבלת את כל הירושה,‬ ‫אתה צריך לשאת גם את כל ההספדים.‬ 288 00:16:35,871 --> 00:16:39,374 ‫הבנתי, אתה כועס עליי בגלל הירושה שלי.‬ 289 00:16:39,458 --> 00:16:45,047 ‫אתה יודע, כמו שאבא נהג לומר:‬ ‫"זה הוגן, זה פשוט לא שווה."‬ 290 00:16:45,130 --> 00:16:47,799 ‫כן, טוב, הוא גם השקיע‬ ‫בדבר שנקרא "בטא-מקס",‬ 291 00:16:47,883 --> 00:16:48,925 ‫אז תגיד לי אתה, לעזאזל.‬ 292 00:16:49,009 --> 00:16:52,971 ‫אני חושב שמגעיל לדבר על זה‬ ‫ביום שבו אימא תמות.‬ 293 00:16:53,555 --> 00:16:55,766 ‫אימא לא תמות היום, היא תמות מחר.‬ 294 00:16:55,849 --> 00:16:57,309 ‫אתה לא יודע כלום.‬ 295 00:16:58,435 --> 00:16:59,853 ‫מקסים, יקירה.‬ 296 00:17:01,730 --> 00:17:02,939 ‫לא את זה.‬ 297 00:17:04,524 --> 00:17:07,611 ‫למה אנחנו בכלל עושים את זה?‬ ‫גרייס צריכה לספוד לה.‬ 298 00:17:07,694 --> 00:17:09,780 ‫למה היא לא פה? זה מוזר.‬ 299 00:17:09,863 --> 00:17:11,823 ‫היי, אימא, איפה גרייס?‬ 300 00:17:11,907 --> 00:17:15,911 ‫במקום אחר, כמובן. כנראה שזה לא מזיז לה.‬ 301 00:17:16,828 --> 00:17:21,249 ‫עכשיו תמשיכו‬ ‫לכתוב עליי דברים חמודים, לעזאזל!‬ 302 00:17:22,626 --> 00:17:23,835 ‫לא את זה.‬ 303 00:17:26,838 --> 00:17:30,258 ‫הגעתם לפרנקי. אני אחזור אליכם מיד,‬ ‫אלא אם כן יום חמישי כבר עבר.‬ 304 00:17:30,342 --> 00:17:32,928 ‫במקרה כזה, תסתכלו לשמיים ותחכו לסימן.‬ 305 00:17:33,762 --> 00:17:36,139 ‫פרנקי, תעני כבר לטלפון הארור שלך!‬ 306 00:17:36,223 --> 00:17:38,517 ‫את יודעת שאני לא יכולה‬ ‫לעלות על הבמה ולשיר בלעדייך.‬ 307 00:17:39,267 --> 00:17:43,939 ‫ויש לנו הזדמנות לסגור את העסקה,‬ ‫אבל רק אם תגיעי הנה מהר.‬ 308 00:17:44,439 --> 00:17:47,025 ‫התעכבתי כמה שרק יכולתי.‬ 309 00:17:47,109 --> 00:17:50,821 ‫אני חונה מחוץ לבר,‬ ‫והם חושבים שהלכתי לאיבוד.‬ 310 00:17:52,656 --> 00:17:57,160 ‫פרנקי, אני יודעת שהרסתי‬ ‫את מכונת הקריוקי שלך, אבל אני...‬ 311 00:17:57,244 --> 00:18:02,457 ‫לעזאזל, נזכרתי עכשיו‬ ‫שהאשמתי בזה את הנכד שלי.‬ 312 00:18:03,583 --> 00:18:06,086 ‫טוב, פרנקי, אני מבטיחה לקנות לך אחת חדשה,‬ 313 00:18:06,169 --> 00:18:08,296 ‫אבל רק אם תגיעי הנה...‬ 314 00:18:08,380 --> 00:18:10,924 ‫מצאתי את המקום!‬ ‫-כן.‬ 315 00:18:11,007 --> 00:18:13,760 ‫הנכד שלי הרס לי את הג'י-פי-אס.‬ 316 00:18:13,844 --> 00:18:16,179 ‫טוב, הוא עבד.‬ ‫-כן.‬ 317 00:18:16,263 --> 00:18:19,891 ‫בואי נלך לקריוקי.‬ ‫-כן. אני כבר באה.‬ 318 00:18:20,392 --> 00:18:22,644 ‫כולנו צריכים להיכנס ביחד.‬ 319 00:18:28,984 --> 00:18:31,486 ‫היי. זה כל מה שנשאר בחנות.‬ 320 00:18:31,945 --> 00:18:34,030 ‫מה אתה עושה פה?‬ ‫-ביקשת ממני לבוא.‬ 321 00:18:34,114 --> 00:18:36,116 ‫לא התכוונתי לזה.‬ 322 00:18:36,700 --> 00:18:39,578 ‫בסדר, אז אני אלך.‬ ‫-לא, אתה לא יכול ללכת עכשיו.‬ 323 00:18:39,661 --> 00:18:41,496 ‫אני איראה כמו המניאקית שאמרה לך ללכת.‬ 324 00:18:41,580 --> 00:18:45,417 ‫את באמת אומרת לי לעזוב.‬ ‫-אבל עכשיו אני אומרת לך להישאר.‬ 325 00:18:45,500 --> 00:18:48,712 ‫בעצם, אני צריכה שתעשה לי טובה.‬ 326 00:18:49,254 --> 00:18:53,508 ‫תשכנע את כולם‬ ‫שהולך לך ממש טוב מאז שנפרדנו.‬ 327 00:18:53,592 --> 00:18:54,634 ‫למה?‬ 328 00:18:54,718 --> 00:18:57,596 ‫כי אף אחד לא שאל מה שלומי, וזה לא לעניין.‬ 329 00:18:57,679 --> 00:19:02,267 ‫אם הם יחשבו שהולך לך מצוין,‬ ‫אולי אקבל כמה פירורי הזדהות.‬ 330 00:19:02,350 --> 00:19:05,145 ‫בסדר. אבל אני מקבל את צלחות היומיום.‬ 331 00:19:07,355 --> 00:19:08,273 ‫בסדר.‬ 332 00:19:08,899 --> 00:19:11,067 ‫המטבח זה מקום טוב לזה? בסדר.‬ ‫-כן.‬ 333 00:19:45,185 --> 00:19:51,942 ‫חברים יקרים, פרנקי לא תמות‬ ‫כל עוד היא חיה בלבבות שלנו.‬ 334 00:19:52,609 --> 00:19:55,111 ‫וגם כאן על החוף. ממש שם.‬ 335 00:20:03,245 --> 00:20:05,789 ‫אז היא ניסתה להאריך את הרמזור במעבר החצייה‬ 336 00:20:05,872 --> 00:20:09,084 ‫כדי לאפשר למבוגרים להספיק לעבור.‬ 337 00:20:09,167 --> 00:20:13,463 ‫אבל היא הייתה על סף כישלון,‬ ‫עד שגרייס הגיעה והצילה את המצב.‬ 338 00:20:15,006 --> 00:20:17,968 ‫האמת היא שאני מכיר‬ ‫את גרייס יותר מאשר את פרנקי.‬ 339 00:20:18,051 --> 00:20:19,886 ‫היא עדיין איתנו, תודה לאל.‬ 340 00:20:21,054 --> 00:20:22,597 ‫היא עדיין איתנו, נכון?‬ 341 00:20:22,681 --> 00:20:24,557 ‫אוי, אלוהים.‬ 342 00:20:25,141 --> 00:20:29,646 ‫אז פרנקי חשבה על רעיון מבריק, ויברטור...‬ 343 00:20:29,729 --> 00:20:30,939 ‫לעזאזל, זאת הייתה גרייס.‬ 344 00:20:31,022 --> 00:20:32,691 ‫לכי תזדייני.‬ 345 00:20:32,774 --> 00:20:34,901 ‫פרנקי, פרנקי, פרנקי.‬ 346 00:20:34,985 --> 00:20:40,198 ‫נדמה לי שכולנו הבנו היום משהו‬ ‫בנוגע לאישה המדהימה הזאת...‬ 347 00:20:40,282 --> 00:20:43,702 ‫שאי אפשר לחשוב עליה בלי לחשוב גם על אימא.‬ 348 00:20:43,785 --> 00:20:45,078 ‫לפחות תנסי!‬ 349 00:20:45,704 --> 00:20:46,538 ‫בסדר!‬ 350 00:20:46,621 --> 00:20:47,706 ‫בסדר.‬ 351 00:20:47,789 --> 00:20:48,623 ‫בסדר.‬ 352 00:20:48,707 --> 00:20:52,252 ‫טוב, אני זוכרת שפעם הן...‬ 353 00:20:52,961 --> 00:20:53,795 ‫הן?‬ 354 00:20:53,878 --> 00:20:54,713 ‫הן?‬ 355 00:20:56,006 --> 00:20:57,799 ‫די, לכי מפה.‬ 356 00:20:57,882 --> 00:20:58,800 ‫פרנקי!‬ 357 00:21:01,094 --> 00:21:05,807 ‫לא הגיעה אליכם ההודעה שזאת ההלוויה שלי?‬ 358 00:21:06,725 --> 00:21:10,603 ‫בטח יש למישהו סיפור על פרנקי בלי גרייס.‬ 359 00:21:14,774 --> 00:21:15,900 ‫נו, באמת!‬ 360 00:21:15,984 --> 00:21:17,861 ‫אני לא רק חלק מצמד.‬ 361 00:21:18,361 --> 00:21:20,655 ‫יש לי גם קריירת סולו!‬ 362 00:21:21,573 --> 00:21:25,368 ‫כמו ההוא עם הקול המעולה‬ ‫שעזב את להקת ג'ורני.‬ 363 00:21:25,452 --> 00:21:27,162 ‫החדש מצוין.‬ 364 00:21:27,245 --> 00:21:28,455 ‫מישהו עזב את ג'ורני?‬ 365 00:21:28,538 --> 00:21:30,290 ‫הפיליפיני החתיך הקטן?‬ 366 00:21:31,041 --> 00:21:33,168 ‫מישהו? משהו?‬ 367 00:21:33,251 --> 00:21:34,502 ‫רגע!‬ 368 00:21:36,546 --> 00:21:37,422 ‫לא.‬ 369 00:21:38,298 --> 00:21:41,509 ‫איך יכול להיות שאחרי כל מה שעשיתי,‬ 370 00:21:41,593 --> 00:21:45,096 ‫כל הזיכרונות שלכם ממני הם שלי עם גרייס?‬ 371 00:21:45,764 --> 00:21:48,475 ‫מתי הפכתי למופע צדדי בחיים של עצמי?‬ 372 00:21:50,935 --> 00:21:53,646 ‫אתם הרי יודעים שאני מציירת כבר שנים.‬ 373 00:21:53,730 --> 00:21:56,024 ‫עשיתי את זה בלי גרייס, לא?‬ 374 00:21:56,941 --> 00:21:59,819 ‫יש למישהו סיפור על ציור?‬ 375 00:21:59,903 --> 00:22:03,573 ‫ציור הוא פעולה יחידנית. זה לא תחום עשיר.‬ 376 00:22:03,656 --> 00:22:07,077 ‫אני באמת זוכרת ציור נפלא שציירת‬ 377 00:22:07,160 --> 00:22:09,371 ‫של אישה שנראתה כמו דרקולה,‬ 378 00:22:09,454 --> 00:22:10,747 ‫שותה מרטיני, והיא...‬ 379 00:22:10,830 --> 00:22:12,540 ‫אליסון! את לא רוצה להפסיק‬ 380 00:22:12,624 --> 00:22:14,250 ‫לספר את הסיפור הזה?‬ ‫-למה?‬ 381 00:22:14,417 --> 00:22:16,086 ‫יודעים מה? אני עפה מפה.‬ 382 00:22:16,669 --> 00:22:19,130 ‫זאת אומרת, אני באמת עפה פה,‬ 383 00:22:19,214 --> 00:22:21,716 ‫אבל קודם אני עפה מפה.‬ 384 00:22:23,510 --> 00:22:26,012 ‫ואני מבינה שזה מבלבל.‬ 385 00:22:27,597 --> 00:22:29,015 ‫לאן את הולכת?‬ 386 00:22:29,099 --> 00:22:32,102 ‫לצייר משהו שהוא לא גרייס.‬ 387 00:22:33,603 --> 00:22:35,730 ‫אה, זה היה ציור של גרייס.‬ 388 00:22:36,898 --> 00:22:37,941 ‫לעזאזל.‬ 389 00:22:43,113 --> 00:22:47,659 ‫היי, תודה רבה שאמרת לכולם‬ ‫שהולך לך בסדר עם הפרידה.‬ 390 00:22:48,451 --> 00:22:50,412 ‫זה עבד?‬ ‫-לא ממש.‬ 391 00:22:50,495 --> 00:22:53,081 ‫מתברר שכולם פשוט אוהבים אותך יותר‬ ‫מאשר אותי.‬ 392 00:22:53,164 --> 00:22:54,541 ‫זאת הפתעה?‬ 393 00:22:54,624 --> 00:22:58,336 ‫בכל זאת, השם שלנו כזוג היה "בארי".‬ 394 00:23:00,004 --> 00:23:03,091 ‫בכל מקרה, אני מעריכה את זה.‬ 395 00:23:03,174 --> 00:23:08,763 ‫ואני יודעת שקשה להעמיד פנים שהכול בסדר.‬ 396 00:23:08,847 --> 00:23:09,806 ‫בעצם...‬ 397 00:23:10,390 --> 00:23:11,307 ‫לא היה כזה קשה.‬ 398 00:23:14,227 --> 00:23:15,145 ‫בסדר.‬ 399 00:23:19,232 --> 00:23:22,652 ‫אבל למה?‬ ‫-כי לא העמדתי פנים.‬ 400 00:23:23,445 --> 00:23:25,155 ‫אני באמת בסדר.‬ 401 00:23:26,406 --> 00:23:27,323 ‫את לא?‬ 402 00:23:28,700 --> 00:23:30,076 ‫כן.‬ 403 00:23:30,994 --> 00:23:33,163 ‫כאילו, כן.‬ 404 00:23:33,246 --> 00:23:34,205 ‫לגמרי.‬ 405 00:23:34,998 --> 00:23:36,749 ‫אפילו יותר טוב מבסדר.‬ 406 00:23:37,208 --> 00:23:39,127 ‫אני די חש הקלה, למען האמת.‬ 407 00:23:39,210 --> 00:23:42,422 ‫אני יכול לבלות עם מולי‬ ‫ולא לפחד ממה שתחשבי על זה.‬ 408 00:23:43,298 --> 00:23:44,966 ‫אולי בהמשך יהיה לי עוד ילד.‬ 409 00:23:45,049 --> 00:23:47,135 ‫אני פשוט מרגיש שזה נכון בשבילי.‬ 410 00:23:48,136 --> 00:23:48,970 ‫יופי.‬ 411 00:23:49,554 --> 00:23:50,472 ‫יופי.‬ 412 00:23:50,555 --> 00:23:53,141 ‫ותראי אותך, הולך לך מצוין. את יודעת?‬ 413 00:23:53,224 --> 00:23:56,060 ‫את רק בת 41, כל העולם לפנייך.‬ 414 00:23:56,144 --> 00:24:00,315 ‫אין לך עבודה, אז את יכולה לעשות הכול.‬ 415 00:24:00,899 --> 00:24:02,066 ‫זאת התחלה חדשה.‬ 416 00:24:04,652 --> 00:24:08,281 ‫אני ממש מתלהבת מהעתיד שלי.‬ 417 00:24:08,364 --> 00:24:09,240 ‫בצדק.‬ 418 00:24:12,952 --> 00:24:15,121 ‫סליחה, אני חייב לענות. עבודה.‬ 419 00:24:15,205 --> 00:24:16,456 ‫אני לא חופשי כמוך.‬ 420 00:24:17,457 --> 00:24:18,333 ‫היי.‬ 421 00:24:19,292 --> 00:24:20,126 ‫כן.‬ 422 00:24:21,336 --> 00:24:22,212 ‫מה קורה?‬ 423 00:24:24,464 --> 00:24:25,924 ‫רגע.‬ ‫-מה?‬ 424 00:24:26,007 --> 00:24:26,841 ‫יש לי.‬ 425 00:24:27,383 --> 00:24:29,552 ‫סיפור על אימא.‬ ‫-בלי גרייס? אתה בטוח?‬ 426 00:24:29,636 --> 00:24:32,096 ‫כן, לא, אין שום קשר לגרייס.‬ 427 00:24:32,972 --> 00:24:35,975 ‫זה סיפור על איך שאימא שינתה‬ ‫את כל החיים שלי.‬ 428 00:24:37,018 --> 00:24:40,772 ‫אז בשנה שעברה, היא ביקשה‬ ‫שאבוא לעזור לה להזיז משהו.‬ 429 00:24:40,855 --> 00:24:44,108 ‫ארגז ויברטורים, אסלה, כרגיל.‬ 430 00:24:45,318 --> 00:24:49,822 ‫ואז ראיתי דיוקן שהיא ציירה‬ 431 00:24:49,906 --> 00:24:52,867 ‫של אישה יפה במידה שלא תיאמן.‬ 432 00:24:52,951 --> 00:24:55,203 ‫הייתי לגמרי בהלם.‬ 433 00:24:56,037 --> 00:25:02,252 ‫ואז אותה אישה באה, ואני מאוהב בה מאז.‬ 434 00:25:02,335 --> 00:25:04,504 ‫ועכשיו אנחנו מתחתנים.‬ 435 00:25:04,587 --> 00:25:07,090 ‫זה לא היה קורה בלי אימא.‬ 436 00:25:08,716 --> 00:25:10,718 ‫ואני לא יודעת אם אתה יודע בכלל,‬ 437 00:25:10,802 --> 00:25:14,556 ‫אבל לילה אחד, פרנקי לקחה אותי הצידה‬ ‫ואמרה לי שהיא תכננה הכול.‬ 438 00:25:15,557 --> 00:25:17,725 ‫היא ניסתה לחבר בינינו.‬ 439 00:25:17,809 --> 00:25:18,768 ‫מה?‬ ‫-אלוהים.‬ 440 00:25:19,060 --> 00:25:20,562 ‫סיפור מצוין.‬ 441 00:25:21,563 --> 00:25:23,106 ‫מה הבעיה שלך עכשיו?‬ 442 00:25:23,189 --> 00:25:26,651 ‫גיליתי שאימא נתנה לך אפילו את האקסית שלי.‬ 443 00:25:27,652 --> 00:25:29,070 ‫אתה הולך לכעוס על זה?‬ 444 00:25:33,616 --> 00:25:37,328 ‫אז מי הציל אותנו בסוף מהדוב?‬ 445 00:25:37,412 --> 00:25:40,456 ‫סוניה, המלצרית מהקפה של דוטי.‬ 446 00:25:40,540 --> 00:25:45,336 ‫מתברר שאביה היה מאלף דובים‬ ‫בסמולנסק שבבלארוס.‬ 447 00:25:47,964 --> 00:25:49,591 ‫מה אתה אומר על הזיכרון שלי, אדוני?‬ 448 00:25:49,674 --> 00:25:52,844 ‫אני לא יודע‬ ‫אם יש בסיפור הזה מילה אחת נכונה,‬ 449 00:25:52,927 --> 00:25:55,138 ‫אבל אתה זוכר אותו מילה במילה.‬ 450 00:25:56,097 --> 00:25:58,891 ‫טוב, אתם חמודים.‬ 451 00:25:58,975 --> 00:26:01,102 ‫ורוברט מסיבות? תעשו לי טובה.‬ 452 00:26:01,185 --> 00:26:04,230 ‫איך הצלחת לתפוס כזה יהלום מדהים?‬ 453 00:26:04,314 --> 00:26:07,692 ‫אני לא יודע אם הייתי קורא לו יהלום.‬ ‫ראית אותו משחק?‬ 454 00:26:07,775 --> 00:26:08,651 ‫תעשה לי טובה.‬ 455 00:26:08,735 --> 00:26:10,403 ‫אני רואה שאנחנו נהיה חברים.‬ 456 00:26:10,486 --> 00:26:11,946 ‫לא, תודה.‬ 457 00:26:12,030 --> 00:26:13,239 ‫היה לי המון מזל.‬ 458 00:26:15,033 --> 00:26:18,786 ‫אם אתם באמת רוצים לדעת‬ ‫איך סול ואני הכרנו, תתכוננו.‬ 459 00:26:22,123 --> 00:26:25,335 ‫זה היה ביום אביב יפהפה בחוף המזרחי.‬ 460 00:26:25,418 --> 00:26:26,419 ‫נכון.‬ 461 00:26:26,502 --> 00:26:28,087 ‫היינו בניו הייבן, קונטיקט.‬ 462 00:26:28,171 --> 00:26:32,884 ‫היינו בבר בנמל, ואני זוכר שסול נזף‬ 463 00:26:32,967 --> 00:26:34,218 ‫במלצר חצוף.‬ 464 00:26:34,302 --> 00:26:36,888 ‫הוא שתה מרטיני עם תוספת זיתים.‬ 465 00:26:37,722 --> 00:26:40,099 ‫רוברט, הם לא צריכים לשמוע...‬ 466 00:26:40,183 --> 00:26:41,726 ‫אני לא אשכח את זה לעולם.‬ 467 00:26:42,560 --> 00:26:45,813 ‫שמי התכלת הדגישו‬ ‫את העיניים הכחולות היפהפיות שלו.‬ 468 00:26:45,897 --> 00:26:49,025 ‫ואני עדיין יכול לראות את החולצה הירוקה‬ ‫עם הצווארון המורם...‬ 469 00:26:49,108 --> 00:26:50,902 ‫בטח משם גרייס לקחה אותה.‬ 470 00:26:50,985 --> 00:26:52,737 ‫רוברט.‬ ‫-מה?‬ 471 00:26:52,820 --> 00:26:56,240 ‫נדמה לי שאתה מתבלבל.‬ 472 00:26:57,241 --> 00:27:00,078 ‫לא היית עם סול במלון בניו יורק?‬ 473 00:27:01,120 --> 00:27:05,333 ‫נדמה לי שאני זוכר משהו על נשיקה במעלית.‬ 474 00:27:24,394 --> 00:27:25,853 ‫אלוהים אדירים. סול...‬ 475 00:27:28,940 --> 00:27:30,316 ‫לא, לא, זה בסדר.‬ 476 00:27:32,110 --> 00:27:33,403 ‫רגע של קשישות.‬ 477 00:27:40,076 --> 00:27:43,287 ‫מישהו ראה אתמול את משחק הספורט?‬ 478 00:27:45,206 --> 00:27:48,626 ‫לא ראיתי, אבל שמעתי שאנשים רואים.‬ 479 00:27:50,670 --> 00:27:52,338 ‫זאת הייתה ההזדמנות שלך, ילד.‬ 480 00:27:58,511 --> 00:28:00,847 ‫- פתוח עד מאוחר‬ ‫קוקטיילים -‬ 481 00:28:15,862 --> 00:28:18,823 ‫תאכל אבק, ניל דיימונד!‬ 482 00:28:19,407 --> 00:28:22,201 ‫אני אתן לך חמישים דולר‬ ‫אם תעלה את המקום באש.‬ 483 00:28:23,578 --> 00:28:24,579 ‫תורך.‬ 484 00:28:24,662 --> 00:28:27,415 ‫בדיוק נזכרתי שיש לי משהו.‬ 485 00:28:27,498 --> 00:28:29,292 ‫אולי אני אתקשר אליכם מחר?‬ 486 00:28:29,375 --> 00:28:30,376 ‫גרייס!‬ 487 00:28:31,669 --> 00:28:34,756 ‫האסלה שלך מרגשת אותי,‬ 488 00:28:34,839 --> 00:28:37,383 ‫ואני מתרגש לשמוע את השיר שלך!‬ 489 00:28:37,467 --> 00:28:40,011 ‫בוא נחזור לאסלה.‬ ‫-אחרי השיר.‬ 490 00:28:40,094 --> 00:28:41,512 ‫אני מעדיפה את הסדר השני.‬ 491 00:28:41,596 --> 00:28:42,638 ‫נו, בחייך.‬ 492 00:28:42,722 --> 00:28:44,015 ‫כולם שרו.‬ 493 00:28:44,098 --> 00:28:45,850 ‫את לא יכולה להיות יותר גרועה מיוקו.‬ 494 00:28:45,933 --> 00:28:47,226 ‫תודה, אדוני.‬ 495 00:28:47,310 --> 00:28:50,938 ‫בואו נזמין לבמה‬ ‫את האמריקאית האהובה עלינו מעכשיו!‬ 496 00:28:51,022 --> 00:28:51,856 ‫גרייס!‬ 497 00:28:51,939 --> 00:28:52,774 ‫גרייס!‬ 498 00:28:52,857 --> 00:28:53,691 ‫גרייס!‬ 499 00:28:53,775 --> 00:28:56,277 ‫גרייס!‬ ‫-לא, מר פוג'יביאשי...‬ 500 00:28:56,360 --> 00:28:58,780 ‫אני מכבדת אותך ואת החברה שלך,‬ 501 00:28:58,863 --> 00:29:01,949 ‫וגם את הביצוע שלך ל"סוויט קרוליין",‬ ‫אבל אני לא יכולה.‬ 502 00:29:02,033 --> 00:29:03,576 ‫את חייבת.‬ ‫-לא.‬ 503 00:29:03,659 --> 00:29:06,037 ‫אני ממש לא יכולה.‬ 504 00:29:06,120 --> 00:29:09,373 ‫הסיוט הכי גדול שלי הוא לשיר מול אנשים.‬ 505 00:29:09,457 --> 00:29:10,374 ‫גם שלי.‬ 506 00:29:10,458 --> 00:29:11,709 ‫זה לא כיף?‬ 507 00:29:11,793 --> 00:29:12,710 ‫עכשיו תורך.‬ 508 00:29:12,794 --> 00:29:15,588 ‫אתה לא מבין?‬ ‫אני לא מסוגלת לעשות את זה, לעזאזל!‬ 509 00:29:25,264 --> 00:29:28,184 ‫בתרבות היפנית, לא מקובל‬ 510 00:29:28,267 --> 00:29:30,269 ‫להפגין חוסר כבוד כלפי שותף עסקי פוטנציאלי.‬ 511 00:29:30,353 --> 00:29:32,647 ‫כן, גם אצלנו זה ככה.‬ 512 00:29:34,899 --> 00:29:36,651 ‫סוף סוף, זה הסיפור הראשון בלי גרייס.‬ 513 00:29:36,734 --> 00:29:40,029 ‫אני אעלה ואגיד לה שהיא חייבת לרדת‬ 514 00:29:40,112 --> 00:29:42,240 ‫ולשמוע את הסיפור הנהדר של קויוטי עליה.‬ 515 00:29:42,323 --> 00:29:46,035 ‫לא עדיף שקויוטי יעשה את זה?‬ ‫-אתה רוצה להתחלק?‬ 516 00:29:46,118 --> 00:29:47,912 ‫או שאתה רוצה לקחת את כל הסיפור?‬ 517 00:29:47,995 --> 00:29:51,332 ‫הסיפור הזה שלי.‬ ‫-בעצם, הוא שלנו.‬ 518 00:29:51,415 --> 00:29:52,959 ‫נכון, נכון.‬ 519 00:29:53,042 --> 00:29:54,919 ‫אז אולי את ואני נלך?‬ 520 00:29:56,546 --> 00:29:57,380 ‫אני הולך.‬ 521 00:29:57,463 --> 00:30:01,634 ‫אני נותן לעצמי רשות ללכת לדבר‬ ‫עם האישה שנתנה לי רשות.‬ 522 00:30:01,717 --> 00:30:04,011 ‫מבחינה טכנית, קיבלת בכלל רשות?‬ 523 00:30:05,137 --> 00:30:06,556 ‫היא עוד לא נפטרה.‬ 524 00:31:41,859 --> 00:31:43,861 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬