1
00:00:06,299 --> 00:00:09,093
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:53,221 --> 00:00:54,263
‫היי, ילדונת.‬

3
00:00:58,768 --> 00:00:59,936
‫את מסטולה?‬

4
00:01:00,019 --> 00:01:00,853
‫לא.‬

5
00:01:01,479 --> 00:01:04,649
‫אני פשוט בוהה בתהום שהייתה החיים שלי.‬

6
00:01:08,736 --> 00:01:10,113
‫הציור האחרון שלי.‬

7
00:01:11,030 --> 00:01:15,284
‫אהבתי. מינימליסטי.‬

8
00:01:15,368 --> 00:01:16,452
‫אז הוא מושלם.‬

9
00:01:17,328 --> 00:01:23,918
‫חייתי חיים קטנים וחסרי משמעות‬
‫בצילה הענקי של אלכוהוליסטית רזה.‬

10
00:01:26,045 --> 00:01:29,298
‫בחייך, אימא. כולם דואגים לך.‬

11
00:01:30,633 --> 00:01:33,803
‫אף אחד לא רוצה שכאילו-תמותי לבד.‬
‫תחזרי להלוויה שלך.‬

12
00:01:33,886 --> 00:01:35,805
‫לקויוטי יש סיפור שאת חייבת לשמוע.‬

13
00:01:35,888 --> 00:01:38,850
‫והוא רק על פרנקי. גרייס אפילו לא באופק.‬

14
00:01:38,933 --> 00:01:42,145
‫הסיפור על איך שקויוטי וג'סיקה הכירו?‬

15
00:01:42,228 --> 00:01:43,521
‫כן.‬

16
00:01:44,188 --> 00:01:46,065
‫זה לא סיפור מעולה.‬

17
00:01:47,483 --> 00:01:49,777
‫אני באמת רוצה רק להיות לבד.‬

18
00:01:50,820 --> 00:01:53,614
‫אבל תפספסי את הדבר הגדול‬
‫שאנחנו הולכים לעשות.‬

19
00:01:54,282 --> 00:01:56,576
‫מה זה?‬
‫-בסדר. טוב...‬

20
00:01:58,870 --> 00:02:01,998
‫אני אגיד לך מה זה.‬

21
00:02:03,749 --> 00:02:06,502
‫ממש עכשיו.‬

22
00:02:08,254 --> 00:02:11,174
‫חדשות טובות. היא תרד למטה.‬
‫-בסדר.‬

23
00:02:11,424 --> 00:02:14,093
‫חדשות עוד יותר טובות. אתם מתחתנים היום.‬

24
00:02:37,200 --> 00:02:38,451
‫אני ממש מצטער, סול.‬

25
00:02:41,621 --> 00:02:43,539
‫לא, לא, זאת לא אשמתך.‬

26
00:02:47,501 --> 00:02:48,502
‫פשוט...‬

27
00:02:49,337 --> 00:02:50,713
‫אם לילה כזה...‬

28
00:02:52,006 --> 00:02:56,302
‫לילה ששינה את כל חיינו,‬
‫יכול ללכת לאיבוד...‬

29
00:03:00,848 --> 00:03:03,517
‫אני פוחד שתשכח גם אותי.‬

30
00:03:09,023 --> 00:03:11,234
‫תקשיב, אתה צודק. יש לי בעיה.‬

31
00:03:13,110 --> 00:03:15,821
‫נלך לרופא, כמו שרצית.‬

32
00:03:18,115 --> 00:03:19,116
‫סליחה...‬

33
00:03:20,284 --> 00:03:22,536
‫שהייתי כזה ממזר עקשן בעניין.‬

34
00:03:36,384 --> 00:03:38,302
‫אתה באמת ממזר עקשן.‬

35
00:03:42,181 --> 00:03:44,684
‫רק ככה יכולתי לשכנע אותה לרדת.‬

36
00:03:45,851 --> 00:03:47,228
‫והיא תנהל את הטקס.‬

37
00:03:47,895 --> 00:03:50,898
‫ממש לא נוח לי עם הרעיון.‬
‫-אני יודע.‬

38
00:03:50,982 --> 00:03:54,068
‫מגיע לנו לפחות לבחור מי ינהל את הטקס שלנו.‬

39
00:03:54,402 --> 00:03:55,319
‫רודמן?‬

40
00:03:56,487 --> 00:03:57,905
‫אנחנו בוחרים בדניס רודמן.‬

41
00:03:57,989 --> 00:04:01,242
‫תעשו את החתונה האמיתית אחר כך.‬
‫זאת סתם הצגה.‬

42
00:04:01,325 --> 00:04:04,161
‫אז הכאילו-הלוויה היא עכשיו כאילו-חתונה?‬

43
00:04:04,245 --> 00:04:06,330
‫הם ממציאים גם כאילו-חגים. זה מסתדר.‬

44
00:04:06,414 --> 00:04:09,625
‫פשוט תעשו את זה.‬
‫זה לא אמיתי, וזה ישמח את אימא.‬

45
00:04:09,709 --> 00:04:11,252
‫בדיוק כמו יריד ימי הביניים?‬

46
00:04:15,339 --> 00:04:16,590
‫אני מבטיח, ג'סיקה...‬

47
00:04:17,842 --> 00:04:22,096
‫לעובדה שנתחתן היום אין שום משמעות בעיניי.‬

48
00:04:22,263 --> 00:04:24,056
‫זה טיעון הסיכום שלך?‬

49
00:04:25,433 --> 00:04:26,267
‫לא.‬

50
00:04:27,184 --> 00:04:31,230
‫אני פשוט צריך יותר מחתונה אחת‬
‫כדי להכיל את כל האהבה שאני חש.‬

51
00:04:32,231 --> 00:04:33,190
‫הצלה יפה.‬

52
00:04:41,532 --> 00:04:44,410
‫אז איפה הקונפטי מעלי הכותרת?‬
‫-אני מארגן אותו.‬

53
00:04:44,493 --> 00:04:47,830
‫איך כמעט נגמרה לנו הוודקה?‬
‫גרייס לא גרה פה?‬

54
00:04:47,913 --> 00:04:49,123
‫תעלה למעלה.‬

55
00:04:49,206 --> 00:04:54,086
‫יש לה וודקת שירותים,‬
‫וודקת חדר שינה, וגם וודקת מסדרון.‬

56
00:04:54,170 --> 00:04:55,379
‫משהו כחול.‬

57
00:04:55,463 --> 00:04:56,339
‫לא.‬

58
00:04:56,422 --> 00:04:58,174
‫משהו ישן?‬
‫-לא.‬

59
00:04:58,424 --> 00:05:00,718
‫למה כולם עדיין פה, לעזאזל?‬

60
00:05:00,801 --> 00:05:04,764
‫ההלוויה הייתה אמורה להסתיים כבר.‬
‫-ההלוויה באמת הסתיימה, יקירה.‬

61
00:05:05,306 --> 00:05:06,515
‫פרנקי הבריזה.‬

62
00:05:06,932 --> 00:05:11,228
‫עכשיו אנחנו מנסים לארגן חתונה‬
‫כדי לראות אם זה ימצא חן בעיניה יותר.‬

63
00:05:11,312 --> 00:05:12,605
‫החתונה אמיתית?‬

64
00:05:13,147 --> 00:05:14,482
‫לא ברור כרגע.‬

65
00:05:14,565 --> 00:05:17,651
‫היי, לאן אתה הולך עם הוודקה שיש לי למעלה?‬

66
00:05:20,863 --> 00:05:24,492
‫היי. דיברתי עכשיו עם טנת',‬

67
00:05:24,575 --> 00:05:27,286
‫ועושה רושם שהיו צמצומים.‬

68
00:05:27,370 --> 00:05:29,205
‫אוי, בארי.‬

69
00:05:29,288 --> 00:05:31,332
‫גם אתה רווק ומובטל?‬

70
00:05:31,415 --> 00:05:34,043
‫לא, לא. העבודה שלי מובטחת מאוד, תודה לאל.‬

71
00:05:35,169 --> 00:05:38,464
‫אבל מלורי לא תעבוד יותר בחברה בקרוב.‬

72
00:05:41,092 --> 00:05:42,843
‫אתה צוחק עליי, לעזאזל?‬
‫-לא.‬

73
00:05:42,927 --> 00:05:46,597
‫התכוונתי להתפטר כאות מחאה,‬
‫אבל היו לי הרבה תהפוכות בחיים‬

74
00:05:46,680 --> 00:05:48,766
‫בזמן האחרון.‬
‫-זה בגלל שביטלתי‬

75
00:05:48,849 --> 00:05:51,977
‫את הקרם לעיניים? אני אתקשר לטנת'‬
‫ואסביר לה. תן לי את הטלפון שלך.‬

76
00:05:52,061 --> 00:05:55,481
‫היא לא תענה אם היא תדע שזאת אני.‬
‫-זה לא קשור לקרם לעיניים.‬

77
00:05:56,399 --> 00:05:59,568
‫היא פשוט חושבת שמלורי חלשה.‬

78
00:06:00,111 --> 00:06:01,821
‫היא אמרה שהיא מנהיגה חלשה.‬

79
00:06:04,323 --> 00:06:07,451
‫טנת' היא מפלצת נקמנית.‬

80
00:06:07,535 --> 00:06:09,161
‫ולא במובן הטוב.‬

81
00:06:09,245 --> 00:06:10,079
‫בסדר.‬

82
00:06:11,163 --> 00:06:14,250
‫אני אטפל בזה. אל תגיד שום דבר למלורי.‬

83
00:06:14,333 --> 00:06:15,167
‫טוב.‬

84
00:06:16,252 --> 00:06:17,837
‫אבל אני גרוע בשקרים.‬

85
00:06:18,712 --> 00:06:19,755
‫אז תלך.‬

86
00:06:19,839 --> 00:06:22,591
‫אבל אז אני צריך שיהיה לי שקר‬
‫שיסביר למה אני הולך.‬

87
00:06:22,675 --> 00:06:24,802
‫אלוהים, אני יוצא משליטה‬

88
00:06:24,885 --> 00:06:29,265
‫מרוב שקרים רעילים ופשוט...‬
‫-אלוהים. בארי. פשוט תלך מפה.‬

89
00:06:34,728 --> 00:06:37,815
‫אני רק אומר שזאת אחריות המורישה‬

90
00:06:38,524 --> 00:06:43,737
‫להודיע ליורש איזו רשות היא מורישה לו.‬

91
00:06:43,821 --> 00:06:45,364
‫אתה חייב להפסיק.‬

92
00:06:45,448 --> 00:06:51,954
‫בסדר? קודם כול, אני מתחרש,‬
‫ודבר שני, אתה בחור מבוגר.‬

93
00:06:52,037 --> 00:06:57,376
‫האדם היחיד שיכול לתת לך רשות‬
‫לעשות משהו הוא אתה.‬

94
00:06:58,752 --> 00:07:01,380
‫אתה צודק. אני לא צריך לקבל רשות.‬

95
00:07:01,464 --> 00:07:03,174
‫אני נותן רשות.‬
‫-כן.‬

96
00:07:03,632 --> 00:07:04,633
‫אני המרשה.‬

97
00:07:06,969 --> 00:07:08,053
‫היי, אליסון.‬

98
00:07:08,137 --> 00:07:09,472
‫נחשי מה.‬
‫-מה?‬

99
00:07:10,347 --> 00:07:13,684
‫אני יכול לעשות מה שאני רוצה.‬
‫אני יכול אפילו להתפטר.‬

100
00:07:13,767 --> 00:07:16,020
‫לא, אתה צריך שאתן לך רשות.‬

101
00:07:25,571 --> 00:07:27,531
‫אני לא מדברת איתך.‬

102
00:07:27,615 --> 00:07:31,285
‫אני לא דיברתי איתך‬
‫עוד לפני שלא דיברת איתי.‬

103
00:07:31,368 --> 00:07:32,495
‫זה בלתי אפשרי.‬

104
00:07:32,578 --> 00:07:35,623
‫כי כרגע אמרתי לך שאני לא מדברת איתך.‬

105
00:07:35,706 --> 00:07:40,085
‫לא יכולתי להגיד לך קודם,‬
‫כי לא דיברתי איתך.‬

106
00:07:41,212 --> 00:07:43,464
‫שמעתי שהברזת מההלוויה שלך.‬

107
00:07:43,547 --> 00:07:50,513
‫לא הצלחתי להתמודד‬
‫עם כל הדברים היפהפיים שכולם אמרו עליי.‬

108
00:07:50,596 --> 00:07:51,889
‫ורק עליי.‬

109
00:07:51,972 --> 00:07:53,933
‫אותך לא הזכירו אפילו פעם אחת.‬

110
00:07:54,016 --> 00:07:56,810
‫יופי. בגילי, אני תמיד שמחה‬

111
00:07:56,894 --> 00:07:59,396
‫כשלא מזכירים את השם שלי בהלוויות.‬

112
00:08:00,147 --> 00:08:02,107
‫איך הלך בפגישה?‬

113
00:08:04,109 --> 00:08:07,363
‫בדקת הודעות, במקרה?‬
‫-לא.‬

114
00:08:07,446 --> 00:08:08,572
‫הלך מעולה.‬

115
00:08:08,656 --> 00:08:09,490
‫לא, יותר טוב.‬

116
00:08:09,573 --> 00:08:10,783
‫יותר ממעולה.‬

117
00:08:10,866 --> 00:08:13,494
‫אבל השארת לי הודעה. למה התקשרת אליי?‬

118
00:08:13,577 --> 00:08:16,372
‫כדי לשמוח לאידך, כמובן.‬

119
00:08:16,997 --> 00:08:20,334
‫אני לא מאמינה לך,‬
‫ואני הולכת לבדוק את ההודעות שלי.‬

120
00:08:20,417 --> 00:08:22,586
‫אם רק אצליח למצוא את הטלפון שלי‬

121
00:08:22,670 --> 00:08:25,506
‫לפני שאלך לעולמי.‬
‫-לעזאזל.‬

122
00:08:25,589 --> 00:08:26,840
‫בסדר, תודה.‬

123
00:08:26,924 --> 00:08:28,050
‫נתראה אז.‬

124
00:08:29,176 --> 00:08:31,554
‫עם מי דיברת?‬
‫-עם הפנימאי שלי.‬

125
00:08:32,555 --> 00:08:34,640
‫קבעתי לנו תור אצלו,‬

126
00:08:34,723 --> 00:08:37,351
‫והוא כבר נתן לי שם של נוירולוג.‬

127
00:08:37,434 --> 00:08:39,895
‫וצריך להתחיל לדבר על הכנת הבית‬

128
00:08:39,979 --> 00:08:41,105
‫לעתיד לבוא.‬

129
00:08:41,188 --> 00:08:44,191
‫נדביק בכל מקום פתקים‬
‫כדי להזכיר לי דברים שאני עלול לשכוח,‬

130
00:08:44,275 --> 00:08:46,151
‫כמו לכבות את התנור.‬

131
00:08:46,235 --> 00:08:49,822
‫ואז נצפה שוב ב"ממנטו",‬
‫כדי לראות איך גאי פירס עשה את זה.‬

132
00:08:49,905 --> 00:08:53,033
‫ואז צריך להכין תוכנית סיעודית לעתיד שלי,‬

133
00:08:53,117 --> 00:08:55,452
‫כדי שלא כל העול ייפול עליך.‬

134
00:08:58,872 --> 00:09:01,000
‫אני פועל.‬
‫-אני רואה.‬

135
00:09:01,083 --> 00:09:05,254
‫בעצם, נראה שעברת מהכחשה ישירות לפעולה.‬

136
00:09:05,337 --> 00:09:06,880
‫כן, ככה עושים את זה.‬

137
00:09:09,049 --> 00:09:13,012
‫ככה פספסנו את החלק העצוב והמדוכדך.‬
‫-עכשיו אתה מבין.‬

138
00:09:13,345 --> 00:09:15,514
‫אבל זה החלק שאני הכי טוב בו.‬

139
00:09:18,559 --> 00:09:20,352
‫שלום לך.‬

140
00:09:20,436 --> 00:09:23,731
‫היי, את בסדר? קצת דאגתי לך לרגע.‬

141
00:09:23,814 --> 00:09:24,940
‫אני בסדר.‬

142
00:09:25,024 --> 00:09:28,527
‫הייתה לי איזו עווית רגשית.‬

143
00:09:29,653 --> 00:09:30,487
‫אבל...‬

144
00:09:32,156 --> 00:09:33,198
‫תודה על...‬

145
00:09:35,034 --> 00:09:36,869
‫מה שעשית עם הזרועות שלך מסביבי.‬

146
00:09:37,661 --> 00:09:41,707
‫אז ככה, מל, את באמת מרוצה בעבודה שלך?‬

147
00:09:42,374 --> 00:09:44,251
‫מה?‬
‫-כלומר, חשבת פעם‬

148
00:09:44,335 --> 00:09:46,253
‫אילו דברים אחרים את יכולה לעשות?‬

149
00:09:46,337 --> 00:09:48,881
‫למה את נשמעת כמו מגייסת של "הרבלייף"?‬

150
00:09:48,964 --> 00:09:53,552
‫אני פשוט חושבת שאת מתבזבזת‬
‫ב"סיי גרייס" בתור המשרתת של טנת'.‬

151
00:09:53,636 --> 00:09:56,138
‫סליחה, אבל אני כבר לא משרתת.‬

152
00:09:56,221 --> 00:10:00,643
‫בסדר? ההנהלה חושבת שאני מפקדת בפיקוד.‬

153
00:10:01,560 --> 00:10:02,603
‫כן...‬

154
00:10:02,686 --> 00:10:06,023
‫אבל את יצירתית, כמוני.‬

155
00:10:06,440 --> 00:10:10,402
‫ובסביבה תאגידית, מתעלמים מאנשים כמונו.‬

156
00:10:10,486 --> 00:10:12,488
‫אני לא מרגישה שמתעלמים ממני.‬

157
00:10:12,988 --> 00:10:15,991
‫נדמה לי שבקרוב אולי תרגישי.‬

158
00:10:17,117 --> 00:10:20,996
‫אז אני צריכה להתפטר מהעבודה המעולה שלי‬
‫כדי לעשות משהו בעצמי, כמוך.‬

159
00:10:23,374 --> 00:10:24,833
‫זה רעיון מעניין!‬

160
00:10:25,542 --> 00:10:27,753
‫כי את לא צריכה את טנת'.‬

161
00:10:29,380 --> 00:10:32,883
‫את יודעת מה אני חושבת? שאת אומללה כרגע,‬

162
00:10:32,966 --> 00:10:35,636
‫ואת מקנאת בהצלחה שלי‬
‫בעבודה שהייתה פעם שלך.‬

163
00:10:35,719 --> 00:10:38,681
‫ועכשיו את פשוט רוצה שאהיה אומללה כמוך.‬

164
00:10:39,390 --> 00:10:40,224
‫אלוהים...‬

165
00:10:43,143 --> 00:10:45,312
‫בחיים לא תהיי אומללה כמוני!‬

166
00:10:53,654 --> 00:10:57,741
‫הבר אומנם פתוח,‬
‫אבל זה לא אומר שאת חייבת לנצל את זה.‬

167
00:10:58,701 --> 00:10:59,827
‫אני לא נוהגת.‬

168
00:10:59,910 --> 00:11:01,161
‫אני גרה בקומה למעלה.‬

169
00:11:01,912 --> 00:11:04,790
‫ייתכן שתצטרכי שמישהו יסיע אותך למעלה.‬

170
00:11:30,691 --> 00:11:33,986
‫ברור. תמיד במקום הכי הגיוני.‬

171
00:11:35,237 --> 00:11:38,532
‫אימא, הטקס מתחיל, ואת אמורה להתחיל אותו.‬

172
00:11:38,615 --> 00:11:39,700
‫אני באה.‬

173
00:11:40,409 --> 00:11:42,661
‫פרנקי, תעני כבר לטלפון הארור שלך!‬

174
00:11:42,745 --> 00:11:45,205
‫את יודעת שאני לא יכולה‬
‫לעלות על הבמה ולשיר בלעדייך.‬

175
00:11:45,956 --> 00:11:48,041
‫ויש לנו הזדמנות לסגור את העסקה.‬

176
00:11:50,753 --> 00:11:52,129
‫מה זאת ההבעה הזאת?‬

177
00:11:52,713 --> 00:11:55,299
‫זאת הבעת ה"תראו, תראו" שלי.‬

178
00:11:56,175 --> 00:11:59,470
‫חשבתי שזאת הבעת ה"אולי יש לי גזים" שלך.‬

179
00:12:00,053 --> 00:12:01,638
‫הן באמת דומות.‬

180
00:12:02,514 --> 00:12:07,060
‫אבל זאת הבעת ה"מישהי לא הצליחה‬
‫לסגור עסקה בלי פרנקי" שלי.‬

181
00:12:17,070 --> 00:12:18,405
‫ברוכים הבאים, כולם.‬

182
00:12:18,489 --> 00:12:25,120
‫היום נחגוג את המחויבות ההדדית‬
‫בין קויוטי לבין ג'סיקה.‬

183
00:12:25,204 --> 00:12:28,582
‫איך קיבלת את העבודה הזאת?‬
‫את לא מבינה במחויבות.‬

184
00:12:30,334 --> 00:12:33,045
‫הבה נתפלל שקויוטי וג'סיקה‬

185
00:12:33,128 --> 00:12:37,800
‫יהיו שותפי אמת, שתמיד יגבו זו את זה.‬

186
00:12:37,883 --> 00:12:42,429
‫הבה נתפלל גם שג'סיקה‬
‫לא תדקור את השותף שלה בגב.‬

187
00:12:42,513 --> 00:12:45,724
‫ושהם תמיד יתמכו זו בזה בשעת צרה.‬

188
00:12:45,808 --> 00:12:48,644
‫למשל, אם ג'סיקה תגלה שהיא על ערש דווי,‬

189
00:12:48,727 --> 00:12:53,732
‫קויוטי יחשוב פעמיים‬
‫לפני הוא נוטש אותה כדי ללכת לפגישה.‬

190
00:12:53,816 --> 00:12:58,237
‫ומה אם ג'סיקה כבר נטשה‬
‫את קויוטי ביום הכי חשוב‬

191
00:12:58,320 --> 00:12:59,488
‫בקריירה של שניהם?‬

192
00:13:00,113 --> 00:13:01,740
‫יש לי תחושה שחילופי הדברים האלה‬

193
00:13:01,824 --> 00:13:04,117
‫קצת מפריעים לזרימה של החתונה.‬

194
00:13:05,244 --> 00:13:07,079
‫אני מצטערת, אורחים יקרים,‬

195
00:13:07,162 --> 00:13:10,791
‫אבל גרייס פשוט מרירה‬
‫כי היא גילתה שהקריירה שלה‬

196
00:13:10,874 --> 00:13:13,043
‫לא יכולה לשיר לבד.‬

197
00:13:13,126 --> 00:13:15,671
‫ואני לא מצליחה לגרום לך להפסיק לשיר!‬

198
00:13:15,754 --> 00:13:19,258
‫אבל כשאני באמת צריכה שתשירי,‬
‫אי אפשר למצוא אותך.‬

199
00:13:19,341 --> 00:13:24,096
‫היא הרסה את מכשיר הקריוקי שלי‬
‫והאשימה בכך את הנכד שלה!‬

200
00:13:24,179 --> 00:13:25,931
‫אפשר להאשים ילדים בדבר כזה?‬

201
00:13:26,014 --> 00:13:27,099
‫זה לא מקובל.‬

202
00:13:27,724 --> 00:13:31,478
‫אני מקווה שאת שמחה‬
‫שהלכת לפגישה הרת האסון שלך.‬

203
00:13:31,562 --> 00:13:35,190
‫ככה כשאמות מחר, תרגישי גרוע פי שניים.‬

204
00:13:35,274 --> 00:13:39,111
‫וכשאת לא תמותי מחר, תרגישי טיפשה פי שניים.‬

205
00:13:39,194 --> 00:13:41,905
‫תאריך המוות שלי אמיתי, גברת.‬

206
00:13:41,989 --> 00:13:46,451
‫הדבר האמיתי היחיד בתאריך המוות שלך‬
‫היה התקפי הפניקה שהוא גרם לי.‬

207
00:13:46,535 --> 00:13:49,496
‫אני מצטערת שפטירתי מצערת אותך.‬

208
00:13:49,580 --> 00:13:51,415
‫היא מצערת גם אותי.‬

209
00:13:51,498 --> 00:13:54,793
‫אז למה נראה שאת מתמודדת איתה כל כך טוב?‬

210
00:13:54,877 --> 00:13:57,004
‫זה נקרא קבלה, גרייס.‬

211
00:13:57,087 --> 00:13:58,964
‫פרנקי, זה נקרא הקלה.‬

212
00:13:59,047 --> 00:14:00,632
‫אני לא חשה הקלה.‬

213
00:14:00,716 --> 00:14:01,800
‫שטויות.‬

214
00:14:01,884 --> 00:14:06,221
‫את כל כך משתוקקת לעוף מפה,‬
‫שלרגע לא פקפקת בזה אפילו.‬

215
00:14:06,305 --> 00:14:09,057
‫את לא יודעת כמה שאלות יש לי בראש.‬

216
00:14:09,141 --> 00:14:12,561
‫אני יודעת, כי את מספרת לי על כל אחת ואחת.‬

217
00:14:12,644 --> 00:14:14,938
‫טוב, יש לי שאלה משלי.‬

218
00:14:15,022 --> 00:14:17,983
‫למה את לא רוצה לחכות לסוף האמיתי?‬

219
00:14:18,066 --> 00:14:21,236
‫אולי אני לא רוצה את כל החרא שמגיע בסוף?‬

220
00:14:21,320 --> 00:14:25,616
‫על מה את מדברת?‬
‫-אני לא פוחדת מהמוות.‬

221
00:14:25,699 --> 00:14:28,869
‫אני פוחדת שאחלה ולא אוכל ללכת‬

222
00:14:28,952 --> 00:14:32,497
‫או להשתמש בידיים‬
‫או כל דבר אחר שהופך אותי למי שאני.‬

223
00:14:32,581 --> 00:14:33,999
‫אפשר לחשוב.‬

224
00:14:34,082 --> 00:14:36,877
‫אז את לא יכולה להשתמש יותר במקלות אכילה.‬

225
00:14:36,960 --> 00:14:39,212
‫אני גם לא יכולה לצייר.‬

226
00:15:14,039 --> 00:15:15,916
‫- אז את מתה. -‬

227
00:15:15,999 --> 00:15:17,292
‫אלוהים.‬

228
00:15:18,627 --> 00:15:19,711
‫אנחנו מתות?‬

229
00:15:19,795 --> 00:15:21,588
‫כן, ואת הרגת אותי.‬

230
00:15:21,672 --> 00:15:22,631
‫ידעתי!‬

231
00:15:23,340 --> 00:15:27,302
‫את הרוצחת שלי.‬
‫-את רואה? בגלל זה אני לא מתחבקת.‬

232
00:15:27,386 --> 00:15:29,721
‫אף פעם לא יוצא מזה שום דבר טוב.‬

233
00:15:29,805 --> 00:15:31,348
‫רק אני הייתי אמורה למות.‬

234
00:15:31,431 --> 00:15:32,516
‫למה את פה?‬

235
00:15:32,599 --> 00:15:35,852
‫כי את תמיד גוררת אותי למקומות‬
‫שאני לא רוצה ללכת אליהם.‬

236
00:15:35,936 --> 00:15:39,731
‫אבל בניגוד למחזה חג המולד ההוא‬

237
00:15:39,815 --> 00:15:41,775
‫בכיכובם של הכלבים מצער בעלי חיים,‬

238
00:15:41,858 --> 00:15:44,152
‫הפעם אנחנו הולכות.‬

239
00:15:44,236 --> 00:15:47,864
‫כן, את יכולה ללכת, כי ככה גן עדן עובד.‬

240
00:15:48,365 --> 00:15:49,950
‫תקראי את העלון שלך.‬

241
00:15:52,619 --> 00:15:56,123
‫כתוב פה, "אם יש לך בעיה,‬
‫דברי עם מנהלת התיק שלך."‬

242
00:15:56,206 --> 00:15:59,501
‫תראי, תפריט עם שתי אפשרויות.‬

243
00:15:59,584 --> 00:16:02,170
‫כל דבר, או כל דבר בתוספת גבינה.‬

244
00:16:02,254 --> 00:16:05,215
‫אני הולכת על האפשרות השנייה.‬
‫-תני לי לטפל במנהלת.‬

245
00:16:05,298 --> 00:16:09,469
‫אם הצלחתי להיפטר מיחידת הנופש‬
‫ההיא בקאבו, אני אצליח לצאת מפה.‬

246
00:16:09,553 --> 00:16:11,054
‫למה את צועקת?‬

247
00:16:12,806 --> 00:16:13,640
‫אני לא צועקת.‬

248
00:16:14,725 --> 00:16:15,976
‫אלוהים אדירים.‬

249
00:16:16,727 --> 00:16:18,895
‫אני שומעת כמו פעוטה.‬

250
00:16:19,187 --> 00:16:22,941
‫ודלקת הפרקים שלי היא כמו אצל פעוטה.‬

251
00:16:23,025 --> 00:16:26,153
‫אל תתרגלי, פרנקי, כי אנחנו לא נשארות פה.‬

252
00:16:27,070 --> 00:16:30,282
‫גרייס, זה בסדר אם את צריכה לחזור.‬

253
00:16:31,116 --> 00:16:33,368
‫אבל אני קיבלתי את זה שהחיים שלי נגמרו.‬

254
00:16:35,370 --> 00:16:39,124
‫זאת לא הפעם הראשונה שחשבנו‬
‫שהחיים שלנו נגמרו, את יודעת.‬

255
00:16:40,083 --> 00:16:44,129
‫היינו די בטוחות שהלך עלינו‬
‫כשהבעלים שלנו עזבו אותנו.‬

256
00:16:44,212 --> 00:16:47,799
‫אבל הדבר היחיד שנשבר אז היה הלב שלי.‬

257
00:16:48,133 --> 00:16:52,012
‫ועכשיו כל הגוף שלי הולך ונשבר,‬
‫וזה רק ילך ויתדרדר.‬

258
00:16:52,095 --> 00:16:53,638
‫את לא יכולה לדעת.‬

259
00:16:55,182 --> 00:16:57,517
‫זוכרת את הלילה הראשון בבית החוף?‬

260
00:16:57,601 --> 00:17:01,271
‫לא הצלחנו לדמיין עתיד,‬
‫שלא לדבר על עתיד טוב יותר‬

261
00:17:01,354 --> 00:17:05,525
‫מכל מה שהכרנו עד אז, ועשינו את זה, פרנקי.‬

262
00:17:05,609 --> 00:17:06,443
‫ביחד.‬

263
00:17:07,110 --> 00:17:11,656
‫תקשיבי, אני נשבעת לך, עוד לא סיימנו.‬

264
00:17:12,991 --> 00:17:17,287
‫ואולי, רק אולי, החלק הכי טוב עוד לפנינו.‬

265
00:17:19,039 --> 00:17:22,417
‫אוף, חבל שלא אמרת לי את זה‬
‫לפני שחשמלת אותי.‬

266
00:17:36,556 --> 00:17:39,351
‫אמורים לדפוק על דלת גן העדן?‬

267
00:17:54,950 --> 00:17:56,785
‫שלום, בנות.‬

268
00:17:57,035 --> 00:17:58,411
‫אוי, אלוהים.‬

269
00:17:58,495 --> 00:18:01,331
‫את נראית בדיוק כמו שידעתי שאת נראית.‬

270
00:18:01,414 --> 00:18:03,708
‫לא, לא, אני לא הכול יכולה.‬

271
00:18:03,792 --> 00:18:05,544
‫ממש לא. קוראים לי אגנס.‬

272
00:18:05,627 --> 00:18:07,629
‫סתם מלאכית מהמעמד העובד.‬

273
00:18:08,505 --> 00:18:12,926
‫לא קיבלתי קידום כבר 250 שנה, כמובן,‬

274
00:18:13,135 --> 00:18:16,346
‫אבל התנאים פשוט גן עדן.‬

275
00:18:16,638 --> 00:18:18,473
‫אני צריכה רק לבדוק בתיקים שלכן,‬

276
00:18:18,557 --> 00:18:23,937
‫ואז אני אשלח אתכן‬
‫לבתים החדשים שלכן כהרף עין.‬

277
00:18:24,312 --> 00:18:25,188
‫פשוטו כמשמעו.‬

278
00:18:25,272 --> 00:18:29,401
‫לפני שאת מתחילה למצמץ,‬
‫את חייבת להבין שחלה טעות.‬

279
00:18:29,484 --> 00:18:30,944
‫כן.‬
‫-אוי, מותק,‬

280
00:18:31,027 --> 00:18:33,363
‫זאת לא הפעם הראשונה שאני שומעת את זה.‬

281
00:18:33,446 --> 00:18:35,657
‫כן, לא, באמת. אני לא אמורה להיות פה.‬

282
00:18:35,740 --> 00:18:38,410
‫היא צודקת. הייתי אמורה להיות פה לבד.‬

283
00:18:39,077 --> 00:18:41,830
‫אני אבדוק שוב בניירות שלי.‬

284
00:18:43,123 --> 00:18:44,791
‫יודעת מה? את צודקת.‬

285
00:18:44,875 --> 00:18:46,084
‫באמת חלה טעות.‬

286
00:18:46,168 --> 00:18:47,919
‫זה קורה מדי פעם.‬

287
00:18:48,003 --> 00:18:49,713
‫אבל קל לתקן אותה.‬

288
00:18:51,298 --> 00:18:52,215
‫- החזר -‬

289
00:18:52,299 --> 00:18:56,178
‫אם החותמת כבר בחוץ, את יכולה‬
‫להחתים גם את שלי ב"החזר"?‬

290
00:18:56,261 --> 00:18:58,847
‫אני ממש צריכה לחזור עם גרייס.‬

291
00:18:58,930 --> 00:19:01,016
‫אני מצטערת, מותק, זה לא אפשרי.‬

292
00:19:01,099 --> 00:19:04,227
‫השם שלך ברשימה, את מבינה?‬

293
00:19:05,145 --> 00:19:06,980
‫לא, אבל את לא מבינה.‬

294
00:19:07,522 --> 00:19:09,274
‫אנחנו לא שוות כלום לבד.‬

295
00:19:10,108 --> 00:19:13,612
‫תאמיני לי, היא תעשה פה אסונות בלעדיי.‬

296
00:19:14,529 --> 00:19:17,991
‫אל תדאגי, גרייס,‬
‫את תהיי פה עם פרנקי בקרוב.‬

297
00:19:18,074 --> 00:19:23,079
‫ואל תתחילי להתלונן לפני שתראי‬
‫את סטודיו האומנות החדש שלך.‬

298
00:19:23,496 --> 00:19:25,707
‫עכשיו שאת יכולה לצייר שוב.‬

299
00:19:25,790 --> 00:19:30,045
‫תקשיבי, אגנס, גן עדן נראה מעולה,‬
‫ואני יודעת שיהיה לי קשה שם למטה,‬

300
00:19:30,128 --> 00:19:32,756
‫ושאני לא אוכל לעשות‬
‫כל מה שיכולתי לעשות קודם,‬

301
00:19:33,590 --> 00:19:35,842
‫אבל אם לא אוכל להיות עם גרייס,‬

302
00:19:35,926 --> 00:19:41,139
‫הסבל הרגשי שלי יהיה כל כך גדול,‬
‫שכל הגבינה בגן עדן לא תעזור לי.‬

303
00:19:41,223 --> 00:19:42,807
‫אוי, תבורכי.‬

304
00:19:44,559 --> 00:19:46,228
‫אבל חוק זה חוק,‬

305
00:19:47,103 --> 00:19:49,272
‫והגיע הזמן להיפרד.‬

306
00:19:56,404 --> 00:19:59,074
‫אני לא יודעת איך להיפרד ממך.‬

307
00:20:00,784 --> 00:20:02,786
‫אני לא רוצה להיפרד ממך.‬

308
00:20:06,998 --> 00:20:09,125
‫לא היה לנו מספיק זמן ביחד.‬

309
00:20:10,168 --> 00:20:12,671
‫הלוואי שהייתי מכירה אותך‬
‫כשהייתי ילדה קטנה.‬

310
00:20:13,588 --> 00:20:17,259
‫הייתי... הייתי אישה אחרת לגמרי.‬

311
00:20:21,805 --> 00:20:23,181
‫אני אוהבת אותך, גרייס.‬

312
00:20:25,767 --> 00:20:28,061
‫ואני אוהבת אותך, פרנקי.‬

313
00:20:30,438 --> 00:20:31,606
‫היי, גבירותיי.‬

314
00:20:32,107 --> 00:20:33,358
‫הזמן אוזל.‬

315
00:20:33,900 --> 00:20:36,152
‫ואני בהחלט לא יכולה להגיד לכן‬

316
00:20:36,236 --> 00:20:39,781
‫לקחת את החותמת הזאת שפה,‬
‫בצד ימין של השולחן שלי,‬

317
00:20:39,864 --> 00:20:43,243
‫ולהחתים "החזר" על המסמכים שלך.‬

318
00:20:43,326 --> 00:20:46,329
‫אין סיכוי שאעשה דבר כזה.‬

319
00:20:46,413 --> 00:20:49,916
‫סליחה, אני מסתובבת לרגע.‬

320
00:20:51,710 --> 00:20:55,422
‫את חושבת מה שאני חושבת?‬
‫-כן, כיסא מצוין. סי-בי-2?‬

321
00:20:56,214 --> 00:21:01,136
‫גבירותיי, אני לא יכולה לבהות באינסוף לנצח.‬

322
00:21:04,556 --> 00:21:05,557
‫את מוכנה?‬

323
00:21:07,267 --> 00:21:08,601
‫- החזר -‬

324
00:21:14,107 --> 00:21:15,483
‫ביי, בנות.‬

325
00:21:20,196 --> 00:21:21,614
‫אלוהים. אלוהים, אימא!‬

326
00:21:21,698 --> 00:21:23,116
‫מלורי, תעזרי לה!‬

327
00:21:23,700 --> 00:21:26,411
‫אלוהים אדירים. את בסדר? אימא? אימא.‬

328
00:21:26,494 --> 00:21:28,079
‫אנחנו בסדר. שתינו בסדר.‬
‫-אתן בסדר?‬

329
00:21:28,163 --> 00:21:30,081
‫קצת ג'ט לג, זה הכול.‬

330
00:21:30,165 --> 00:21:33,710
‫כמה זמן היינו מעולפות?‬
‫-שתיים, שלוש שניות.‬

331
00:21:33,793 --> 00:21:34,627
‫זה הכול?‬

332
00:21:35,503 --> 00:21:36,838
‫חשבתי שעבר יותר זמן.‬

333
00:21:39,299 --> 00:21:41,885
‫אני שמחה שאת פה.‬
‫-אני שמחה להיות פה.‬

334
00:21:42,385 --> 00:21:45,055
‫אבל תצטרכי לדבר יותר חזק.‬

335
00:21:52,729 --> 00:21:56,274
‫מותק, זה בסדר. בוא ניסע.‬
‫-אני כבר בא.‬

336
00:21:56,483 --> 00:21:58,985
‫אחי, זה אובר.‬
‫-בסדר.‬

337
00:21:59,569 --> 00:22:00,403
‫סליחה.‬

338
00:22:01,237 --> 00:22:04,783
‫זה פשוט היום הכי מאושר בחיים שלי,‬
‫ואני רוצה שכולם ידעו את זה.‬

339
00:22:07,535 --> 00:22:09,829
‫החתונה הייתה מושלמת.‬
‫-כן.‬

340
00:22:09,913 --> 00:22:11,247
‫בלי משפחה.‬

341
00:22:11,873 --> 00:22:13,041
‫תיכנסו למכונית!‬

342
00:22:13,541 --> 00:22:15,335
‫אני אוהב אותך.‬
‫-אני אוהבת אותך.‬

343
00:22:20,757 --> 00:22:22,592
‫בסדר.‬
‫-בוא ניסע!‬

344
00:22:22,675 --> 00:22:23,510
‫- נשואים טריים -‬

345
00:22:23,593 --> 00:22:24,552
‫התחתנו!‬

346
00:22:26,513 --> 00:22:29,641
‫הזמנתי אתכם היום,‬
‫כי לאחד מהתלמידים שלנו, בלוט,‬

347
00:22:29,724 --> 00:22:31,393
‫יש בעיה עם באד.‬

348
00:22:31,476 --> 00:22:32,602
‫לא עשיתי כלום.‬

349
00:22:32,685 --> 00:22:34,729
‫ומי קורא לילד שלו בלוט?‬
‫-אני.‬

350
00:22:34,813 --> 00:22:38,775
‫יופי של שם! כמו הזרע של העץ ההוא, נכון?‬
‫-מה קורה עם באד ובלוט?‬

351
00:22:38,858 --> 00:22:42,821
‫בכל פעם שאני רואה אותו בבוקר,‬
‫הוא נכנס להתקף זעם. אני ממש מנסה איתו.‬

352
00:22:42,904 --> 00:22:44,114
‫אני מחייך, אני...‬

353
00:22:44,280 --> 00:22:45,782
‫אני עושה פרצופים מצחיקים.‬

354
00:22:45,865 --> 00:22:47,534
‫הפרצופים המצחיקים שלך מפריעים גם לי.‬

355
00:22:47,617 --> 00:22:51,996
‫למעשה, המצב נעשה כל כך גרוע,‬
‫שבלוט נרגע רק בארוחת הצהריים.‬

356
00:22:52,622 --> 00:22:54,457
‫קיוויתי שפרד יוכל להסביר לנו‬

357
00:22:54,541 --> 00:22:57,210
‫מה יש בבאד שגורם לבלוט להגיב ככה.‬

358
00:22:57,293 --> 00:22:59,421
‫אני חושב שאני יודע מה הבעיה.‬

359
00:23:00,004 --> 00:23:03,216
‫היחסים שלי עם הבן שלי פתוחים וכנים,‬

360
00:23:03,299 --> 00:23:07,846
‫וכשהוא שואל אותי למה אבא גר‬
‫במלונית גרועה ליד הכביש המהיר,‬

361
00:23:07,929 --> 00:23:12,058
‫אני אומר לו שבגלל שעורך הדין של אימא‬
‫בגירושין היה כל כך טוב בעבודה שלו,‬

362
00:23:12,142 --> 00:23:14,477
‫שלאבא לא נשאר יותר כסף.‬

363
00:23:14,561 --> 00:23:17,814
‫אני מנחש שאני הייתי עורך הדין של אימא.‬
‫-טוב לראות אותך שוב, באד.‬

364
00:23:17,897 --> 00:23:20,233
‫פרד, אולי תוכל להבהיר לבלוט‬

365
00:23:20,316 --> 00:23:23,027
‫שאולי הוא לא צריך לשאת את הנטל הזה.‬

366
00:23:23,111 --> 00:23:25,530
‫את צודקת לחלוטין.‬
‫אני אגיד לו מיד אחרי שאסביר לו‬

367
00:23:25,613 --> 00:23:28,074
‫שהשנה, חג המולד יהיה קצת פחות שמח.‬

368
00:23:28,158 --> 00:23:29,742
‫אלוהים.‬
‫-אני צריך ללכת.‬

369
00:23:29,826 --> 00:23:32,745
‫אני צריך לתפוס את השאטל האחרון‬
‫לשדה התעופה כדי לחזור למלונית שלי.‬

370
00:23:34,205 --> 00:23:35,415
‫אני אדבר עם הבן שלי.‬

371
00:23:38,543 --> 00:23:42,005
‫טוב... תודה, גברת אלכסנדר.‬
‫-רק רגע.‬

372
00:23:42,088 --> 00:23:45,258
‫יש פה עוד הורה, אבא של סטפני רובנר.‬

373
00:23:46,301 --> 00:23:48,052
‫זה הולך להיות קשה.‬

374
00:23:50,013 --> 00:23:51,723
‫אפשר לקבל טופס רשות, בבקשה?‬

375
00:23:52,348 --> 00:23:53,391
‫בשביל...?‬

376
00:23:53,475 --> 00:23:54,684
‫בשביל בעלי.‬

377
00:23:57,979 --> 00:24:01,774
‫כדי שהוא יוכל לחתום עליו,‬
‫ולתת לעצמו רשות להתפטר מהעבודה.‬

378
00:24:05,487 --> 00:24:06,654
‫תודה, אליסון.‬

379
00:24:07,989 --> 00:24:10,408
‫לא ליד המנהלת.‬
‫-הוא בפנים?‬

380
00:24:11,826 --> 00:24:13,411
‫יש יציאה אחרת?‬

381
00:24:26,799 --> 00:24:27,634
‫היי.‬

382
00:24:29,469 --> 00:24:32,388
‫היי. איך גילית?‬

383
00:24:32,722 --> 00:24:36,059
‫בארי סיפר לי באותו יום.‬
‫איפשהו בין ההלוויה לחתונה‬

384
00:24:36,142 --> 00:24:39,896
‫ולהתחשמלות של אימא שלנו.‬
‫-רגע, ידעת לפניי?‬

385
00:24:42,357 --> 00:24:45,360
‫בגלל זה אמרת לי שאני לא צריכה את טנת'.‬

386
00:24:46,194 --> 00:24:49,656
‫קיוויתי שאוכל לרכך את הנחיתה שלך.‬

387
00:24:51,783 --> 00:24:54,744
‫תודה שניסית לתמוך בי.‬

388
00:24:55,245 --> 00:24:56,788
‫רציתי רק להחזיר לך טובה.‬

389
00:25:00,041 --> 00:25:03,920
‫אני עדיין לא יודעת‬
‫למה היא פיטרה אותי. מה עשיתי?‬

390
00:25:04,003 --> 00:25:05,588
‫זה בגלל...‬

391
00:25:09,467 --> 00:25:11,010
‫שביטלתי את הקרם לעיניים.‬

392
00:25:11,886 --> 00:25:13,721
‫נראה לך?‬
‫-כן.‬

393
00:25:13,805 --> 00:25:15,056
‫בהחלט.‬

394
00:25:16,266 --> 00:25:17,725
‫זה בגללי, מלורי.‬

395
00:25:19,060 --> 00:25:21,020
‫עכשיו אני מרגישה קצת יותר טוב.‬

396
00:25:22,021 --> 00:25:26,484
‫היי, בריאנה. שמעת שקיבלתי העלאה וקידום?‬

397
00:25:26,568 --> 00:25:28,069
‫עכשיו אני מרגישה יותר רע.‬

398
00:25:28,152 --> 00:25:31,364
‫אני אומנם לא עובדת פה יותר,‬
‫או בכל מקום אחר,‬

399
00:25:31,447 --> 00:25:34,033
‫אבל אני עדיין יכולה לפטר אותך.‬
‫-אוי, באמת.‬

400
00:25:34,117 --> 00:25:36,077
‫אתן תסתדרו מצוין.‬

401
00:25:36,619 --> 00:25:38,997
‫והעולם שאתן יוצאות אליו הרבה יותר טוב‬

402
00:25:39,080 --> 00:25:40,790
‫מהעולם שבו אימא שלכן הקימה את החברה.‬

403
00:25:42,000 --> 00:25:42,834
‫הוא צודק.‬

404
00:25:43,793 --> 00:25:47,130
‫אפילו האנשים שעבדו פה אז‬
‫קראו לה "כלבת היופי".‬

405
00:25:48,548 --> 00:25:50,425
‫איך קראו לי כשהייתי המנכ"לית?‬

406
00:25:51,009 --> 00:25:53,803
‫פשוט קיצרנו את הכינוי של אימא שלך.‬

407
00:25:53,886 --> 00:25:55,430
‫אז הייתי פשוט "הכלבה"?‬

408
00:25:55,722 --> 00:25:56,556
‫כן.‬

409
00:25:57,974 --> 00:26:00,226
‫אדיר. כמו באגדות.‬

410
00:26:01,352 --> 00:26:04,772
‫ובאיזה שם קשוח קראו לי מאחורי הגב?‬

411
00:26:06,899 --> 00:26:08,192
‫קראנו לך...‬

412
00:26:09,611 --> 00:26:10,445
‫מלורי.‬

413
00:26:13,865 --> 00:26:16,868
‫אפילו לא כיבדו אותי מספיק‬
‫כדי לא לכבד אותי.‬

414
00:26:17,327 --> 00:26:18,328
‫זה אכזרי.‬

415
00:26:18,661 --> 00:26:21,205
‫ניסיתי להמציא לך כינוי, אבל הוא לא תפס.‬

416
00:26:21,289 --> 00:26:22,415
‫איזה כינוי?‬

417
00:26:23,374 --> 00:26:24,208
‫נודלס.‬

418
00:26:28,880 --> 00:26:30,131
‫מוכנה, נודלס?‬

419
00:26:30,715 --> 00:26:32,383
‫יש לי ברירה, כלבה?‬

420
00:26:37,055 --> 00:26:40,266
‫חשבתי להקים עסק חדש, את יודעת.‬

421
00:26:40,767 --> 00:26:41,601
‫את בעניין?‬

422
00:26:42,101 --> 00:26:43,561
‫מתברר שאני פנויה.‬

423
00:26:44,270 --> 00:26:46,272
‫נראה לי שמצאתי את השם המושלם.‬

424
00:26:46,356 --> 00:26:47,190
‫מה?‬

425
00:26:48,191 --> 00:26:49,025
‫"כלבת היופי".‬

426
00:26:49,108 --> 00:26:50,860
‫אפשר לדבר על השם?‬
‫-לא.‬

427
00:27:04,874 --> 00:27:05,833
‫למה אנחנו פה?‬

428
00:27:07,210 --> 00:27:09,462
‫אמרת לי ושכחתי?‬
‫-ממש לא.‬

429
00:27:09,879 --> 00:27:13,049
‫לא אמרתי לך, כי זאת הפתעה.‬

430
00:27:14,133 --> 00:27:14,967
‫אז...‬

431
00:27:16,678 --> 00:27:18,763
‫המקום הזה מזכיר לך משהו?‬

432
00:27:23,559 --> 00:27:24,686
‫אני חושש שלא.‬

433
00:27:26,771 --> 00:27:28,022
‫אולי זה יעזור.‬

434
00:27:30,733 --> 00:27:32,694
‫הקניש הטוב ביותר בניו יורק.‬

435
00:27:35,697 --> 00:27:36,531
‫קח ביס.‬

436
00:27:39,826 --> 00:27:41,077
‫טעים מאוד.‬

437
00:27:42,704 --> 00:27:44,455
‫פאי קטן עם תפוחי אדמה בפנים.‬

438
00:27:47,333 --> 00:27:48,876
‫זה מה שאמרת גם אז.‬

439
00:27:51,879 --> 00:27:53,339
‫אני עדיין לא מבין.‬

440
00:28:13,484 --> 00:28:15,778
‫זה מזכיר לי כמה דברים.‬
‫-יופי.‬

441
00:28:18,114 --> 00:28:19,449
‫אז בוא איתי.‬

442
00:28:37,592 --> 00:28:38,468
‫אוי, אלוהים.‬

443
00:28:41,345 --> 00:28:42,889
‫זה המלון שבו זה קרה.‬

444
00:28:45,349 --> 00:28:46,184
‫כן.‬

445
00:28:48,311 --> 00:28:53,608
‫כל כך נדהמתי מהאומץ‬
‫שבו אתה מתמודד עם העתיד שלך,‬

446
00:28:54,484 --> 00:28:57,487
‫וזה נכון שבשלב כלשהו‬

447
00:28:58,196 --> 00:29:00,948
‫לא נוכל להחזיר‬

448
00:29:01,032 --> 00:29:05,411
‫את כל הזיכרונות הנהדרים‬
‫מהחיים המשותפים שלנו,‬

449
00:29:05,495 --> 00:29:10,792
‫אבל אולי נוכל להחזיר עכשיו זיכרון אחד.‬

450
00:29:12,460 --> 00:29:16,422
‫אולי אפילו ליצור זיכרון חדש.‬

451
00:29:17,298 --> 00:29:18,132
‫אהבתי.‬

452
00:29:31,187 --> 00:29:32,563
‫קח את המעלית הבאה, חבר.‬

453
00:29:33,231 --> 00:29:35,233
‫יש לנו פה סיפור שלם.‬

454
00:29:45,868 --> 00:29:47,161
‫להתראות, רנה.‬

455
00:29:48,621 --> 00:29:49,580
‫ג'ואן.‬

456
00:29:50,540 --> 00:29:51,999
‫טוני. קרוקט.‬

457
00:29:52,583 --> 00:29:53,584
‫טאבס.‬

458
00:29:54,836 --> 00:29:56,170
‫להתראות, פיונה.‬

459
00:29:57,964 --> 00:30:00,716
‫מה את עושה?‬
‫-מתמודדת עם החלק הקשה.‬

460
00:30:01,801 --> 00:30:03,803
‫ימי הציור שלי נגמרו.‬

461
00:30:07,765 --> 00:30:10,351
‫אם את שואלת אותי, אז לא.‬

462
00:30:27,076 --> 00:30:29,078
‫ככה את רואה אותנו, נכון?‬

463
00:30:29,161 --> 00:30:30,246
‫בהחלט.‬

464
00:30:42,675 --> 00:30:43,718
‫מדהים.‬

465
00:30:43,801 --> 00:30:48,180
‫לרגע לא חשבתי שאיכנס שוב לים.‬

466
00:30:48,264 --> 00:30:50,641
‫את רואה? ביחד אנחנו יכולות לעשות הכול.‬

467
00:30:51,142 --> 00:30:53,811
‫נכנסתי רק עד הברכיים. בואי לא ניסחף.‬

468
00:30:53,895 --> 00:30:57,106
‫בפעם הבאה,‬
‫בואי ניכנס עד המותניים ונשתין בכיף.‬

469
00:30:58,691 --> 00:31:00,359
‫את באמת בת עשר.‬

470
00:31:00,443 --> 00:31:01,944
‫לא שמעתי אותך אומרת לא.‬

471
00:31:07,992 --> 00:31:08,826
‫ומה עכשיו?‬

472
00:32:14,016 --> 00:32:16,018
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬