1
00:00:31,560 --> 00:00:32,560
‫טירת בלמורל.‬

2
00:00:46,480 --> 00:00:47,480
‫הלו.‬

3
00:00:54,720 --> 00:00:55,560
‫בסדר.‬

4
00:00:58,480 --> 00:00:59,920
‫הבנתי. תודה.‬

5
00:01:35,080 --> 00:01:37,080
‫הוד מלכותך. הוד מעלתך.‬

6
00:01:39,080 --> 00:01:42,600
‫לפני 15 דקות,‬
‫קיבלתי שיחת טלפון מהשגרירות בפריז.‬

7
00:01:43,520 --> 00:01:45,200
‫מדובר בדיאנה, נסיכת ויילס.‬

8
00:01:46,040 --> 00:01:47,200
‫לצערי, קרתה תאונה.‬

9
00:01:47,200 --> 00:01:51,400
‫היא הייתה מעורבת בתאונת דרכים‬
‫עם דודי פאייד. היא נלקחה לבית החולים.‬

10
00:01:52,200 --> 00:01:53,880
‫אין ידיעות בקשר למצבה,‬

11
00:01:53,880 --> 00:01:57,200
‫אך אנו מאמינים שהתאונה הייתה קשה‬
‫ומר פאייד מת במקום.‬

12
00:01:57,200 --> 00:01:59,760
‫מזכיר העיתונות שלי בלונדון התקשר אליי.‬

13
00:02:00,240 --> 00:02:01,960
‫הכול התפרסם בחדשות.‬

14
00:02:02,680 --> 00:02:07,200
‫דיאנה, נסיכת ויילס,‬
‫נפצעה קשה בתאונת דרכים בפריז.‬

15
00:02:07,200 --> 00:02:11,640
‫דווח כי היורש המיועד של "הרודס",‬
‫דודי פאייד, נהרג.‬

16
00:02:11,640 --> 00:02:14,560
‫התאונה התרחשה בזמן שהרכב בו נסעו‬

17
00:02:14,560 --> 00:02:17,720
‫נכנס למנהרה בכביש בצד נהר הסן.‬

18
00:02:17,720 --> 00:02:20,880
‫גורמים רשמיים בפריז מסרו‬
‫שצלמי פפראצי רדפו אחרי הזוג.‬

19
00:02:21,720 --> 00:02:24,400
‫נעדכן אתכם בפרטים ככל שיתקבלו.‬

20
00:02:44,520 --> 00:02:46,240
‫ישר לחדר המתים, אדוני?‬

21
00:02:46,760 --> 00:02:49,440
‫לא. קח אותי למקום בו זה קרה.‬

22
00:02:50,240 --> 00:02:51,320
‫פונט דה ל'אלמה.‬

23
00:03:03,640 --> 00:03:08,000
‫- סכנה‬
‫תאונה -‬

24
00:03:29,800 --> 00:03:32,360
‫רק לאללה הכוח והעוצמה.‬

25
00:03:35,400 --> 00:03:38,200
‫רק לאללה הכוח והעוצמה.‬

26
00:05:33,000 --> 00:05:33,960
‫טירת בלמורל.‬

27
00:05:35,640 --> 00:05:36,640
‫מר ג'נברין.‬

28
00:05:37,880 --> 00:05:41,080
‫זו שוב השגרירות בפריז.‬
‫-תודה. רובין ג'נברין.‬

29
00:05:41,800 --> 00:05:47,560
‫היא התכוונה לבלות עד 24 שעות בפריז‬
‫לפני שתחזור ללונדון לראות את ילדיה.‬

30
00:05:47,560 --> 00:05:50,480
‫התאונה התרחשה מעט אחר חצות.‬

31
00:05:50,480 --> 00:05:55,240
‫דיאנה וחברה,‬
‫דודי אל פאייד, סעדו במלון ריץ.‬

32
00:05:55,240 --> 00:05:57,000
‫היו ארבעה אנשים ברכב‬

33
00:05:57,000 --> 00:05:59,760
‫כשהוא פגע בקיר המנהרה,‬

34
00:05:59,760 --> 00:06:03,120
‫וכפי שאמרת, נסיכת ויילס נלקחה לבית החולים‬

35
00:06:03,120 --> 00:06:07,520
‫כשהיא סובלת מזעזוע מוח,‬
‫שבר ביד וחתכים ברגל.‬

36
00:07:40,160 --> 00:07:42,280
{\an8}‫- הכתר -‬

37
00:07:43,720 --> 00:07:47,160
‫- השלכות -‬

38
00:07:52,920 --> 00:07:57,040
‫נזכיר למי שמתעורר הבוקר‬

39
00:07:58,400 --> 00:08:02,480
‫ונספר לכם את החדשות הנוראות‬
‫על מותה של דיאנה, נסיכת ויילס.‬

40
00:08:03,440 --> 00:08:05,480
‫היא סבלה מדימום פנימי כבד בחזה‬

41
00:08:05,480 --> 00:08:07,400
‫בעקבות התאונה בפריז.‬

42
00:08:08,120 --> 00:08:11,480
‫ראש הממשלה, טוני בלייר, אמר:‬
‫"אני מזועזע עד היסוד.‬

43
00:08:11,480 --> 00:08:15,240
‫"ארצנו כולה, כולנו,‬
‫נימצא במצב של הלם ואבל.‬

44
00:08:15,240 --> 00:08:19,000
‫"דיאנה הייתה אישה נהדרת, חמה ומלאת חמלה‬

45
00:08:19,000 --> 00:08:20,960
‫"והייתה אהובה ברחבי העולם.‬

46
00:08:20,960 --> 00:08:23,800
‫"התפילות והמחשבות שלנו נתונות למשפחתה,‬

47
00:08:23,800 --> 00:08:25,680
‫"ובייחוד לשני בניה".‬

48
00:08:25,680 --> 00:08:28,640
‫הצהרה זו של טוני בלייר...‬
‫-הצלחתי לצאת לטיול קצר.‬

49
00:08:29,920 --> 00:08:30,920
‫רעיון טוב.‬

50
00:08:32,920 --> 00:08:34,160
‫הכול כל כך שקט ו...‬

51
00:08:35,440 --> 00:08:36,280
‫מושלם.‬

52
00:08:38,160 --> 00:08:39,160
‫תמים.‬

53
00:08:42,960 --> 00:08:44,560
‫יש לי רק שאלות.‬

54
00:08:46,440 --> 00:08:49,880
‫למה היא שינתה את התוכנית?‬
‫מה היא עשתה בפריז?‬

55
00:08:52,120 --> 00:08:53,640
‫מה גרם לתאונה?‬

56
00:08:54,800 --> 00:08:58,360
‫...עם משפחתה ועם ידידיה.‬

57
00:08:58,960 --> 00:09:01,520
‫המלכה ונסיך ויילס...‬

58
00:09:01,520 --> 00:09:03,240
‫מתי תספר לבנים?‬

59
00:09:06,120 --> 00:09:07,760
‫רציתי לתת להם לישון.‬

60
00:09:08,760 --> 00:09:10,520
‫לעכב זאת עד כמה שאוכל.‬

61
00:09:13,240 --> 00:09:15,440
‫כל עוד הם ישנים, עדיין יש להם אימא.‬

62
00:09:17,600 --> 00:09:18,600
‫ברור.‬

63
00:09:24,360 --> 00:09:26,040
‫זה יהיה עצום.‬

64
00:09:27,680 --> 00:09:29,000
‫לאנשים אין מושג.‬

65
00:09:32,000 --> 00:09:34,840
‫זה יהיה הדבר הכי גדול שמישהו מאיתנו ראה.‬

66
00:09:36,960 --> 00:09:40,000
‫כפי שאמרת, דרמוט,‬
‫שטף התגובות והבעות התנחומים...‬

67
00:10:23,240 --> 00:10:24,240
‫בוקר טוב, יקירי.‬

68
00:10:25,000 --> 00:10:25,920
‫בוקר טוב.‬

69
00:10:31,240 --> 00:10:32,960
‫אני חושש שתצטרך להיות...‬

70
00:10:34,320 --> 00:10:35,320
‫מאוד אמיץ.‬

71
00:10:37,640 --> 00:10:38,600
‫מה?‬

72
00:11:04,080 --> 00:11:05,800
‫הנסיכים התעוררו‬

73
00:11:07,040 --> 00:11:11,080
‫ולמיטב ידיעתי,‬
‫נסיך ויילס בישר להם את החדשות.‬

74
00:11:13,680 --> 00:11:15,240
‫הילדים המסכנים האלה.‬

75
00:11:17,560 --> 00:11:19,440
‫צוותו הביע בקשה‬

76
00:11:19,440 --> 00:11:23,000
‫להעמיד לרשותם את אחד ממטוסי המלכה.‬

77
00:11:23,720 --> 00:11:24,720
‫לשם מה?‬

78
00:11:25,400 --> 00:11:27,120
‫כדי להחזיר את הנסיכה מפריז‬

79
00:11:27,120 --> 00:11:30,280
‫בהתאם לסיכומים שהושגו תחת מבצע אוברסטאדי.‬

80
00:11:30,280 --> 00:11:34,440
‫לא, זו תוכנית הנוגעת‬
‫למות בן משפחת המלוכה בחו"ל.‬

81
00:11:35,640 --> 00:11:39,840
‫דיאנה לא השתייכה עוד למשפחת המלוכה‬
‫ולא נשאה בתואר "הוד מעלתה".‬

82
00:11:41,320 --> 00:11:44,120
‫חשוב שניראה שאנו פועלים לפי הספר.‬
‫-אכן, אדוני,‬

83
00:11:44,120 --> 00:11:47,840
‫וכך אמרתי לנסיך ויילס. כתגובה, הוא שאל‬

84
00:11:47,840 --> 00:11:51,440
‫אם נבכר שאימו של מלך אנגליה לעתיד‬
‫תוחזר הביתה ברכב של הרודס.‬

85
00:12:03,600 --> 00:12:06,560
‫הרשיתי לעצמי לנסח הצהרה קצרה‬

86
00:12:06,560 --> 00:12:10,520
‫המביעה את ההלם והכאב שלך ושל נסיך ויילס‬
‫למשמע החדשות.‬

87
00:12:10,520 --> 00:12:11,600
‫תודה.‬

88
00:12:11,600 --> 00:12:13,720
‫ולבסוף, הכומר התקשר.‬

89
00:12:13,720 --> 00:12:16,680
‫האם חשבת לבקר בכנסייה הבוקר?‬

90
00:12:16,680 --> 00:12:19,320
‫עלינו להניח שצלמים יגיעו למקום.‬

91
00:12:20,280 --> 00:12:22,640
‫כל המשפחה צריכה לבוא. תני לי לראות.‬

92
00:12:25,800 --> 00:12:26,640
‫אבל...‬

93
00:12:28,440 --> 00:12:30,240
‫ללא אזכור התאונה.‬

94
00:12:31,080 --> 00:12:31,920
‫גברתי?‬

95
00:12:32,560 --> 00:12:36,320
‫בקש מהכומר לנהל את הטקס כרגיל.‬

96
00:12:37,040 --> 00:12:39,880
‫אנו רוצים שהכול יתנהל כרגיל, במידת האפשר.‬

97
00:12:41,080 --> 00:12:42,040
‫זה בסדר.‬

98
00:13:06,680 --> 00:13:10,480
‫לקחנו כמה מבגדיה של הנסיכה מדירתו של דודי,‬

99
00:13:11,000 --> 00:13:13,560
‫מתנות, אותן היא קנתה ודאי לבניה,‬

100
00:13:14,240 --> 00:13:16,640
‫ושיר חרוט על לוחית כסף.‬

101
00:13:18,600 --> 00:13:20,640
‫אנחנו חושבים שדודי נתן לה את זה.‬

102
00:13:29,240 --> 00:13:31,640
‫זו הייתה אהבה נצחית.‬

103
00:13:38,400 --> 00:13:41,400
‫הם היו מאורסים, את יודעת.‬

104
00:13:47,800 --> 00:13:49,760
‫דודי הציע לה נישואים אתמול בלילה.‬

105
00:13:57,480 --> 00:14:00,040
‫החזירו את החפצים למשפחתה.‬

106
00:14:01,840 --> 00:14:05,400
‫ואני אכתוב גם למשפחת המלוכה‬
‫וגם למשפחת ספנסר.‬

107
00:14:06,120 --> 00:14:09,480
‫הטרגדיה הזו תחבר בינינו.‬

108
00:14:12,000 --> 00:14:15,680
‫אני אחיהם לצער.‬

109
00:14:22,400 --> 00:14:23,680
‫תודה.‬
‫-גברתי.‬

110
00:15:35,080 --> 00:15:36,040
‫הוד מעלתך.‬

111
00:15:36,040 --> 00:15:37,280
‫אדוני הנשיא.‬

112
00:15:50,880 --> 00:15:52,080
‫הוד מעלתך.‬

113
00:16:43,600 --> 00:16:44,920
‫אלוהים.‬

114
00:17:56,080 --> 00:17:57,080
‫פריז.‬

115
00:18:00,840 --> 00:18:04,560
‫את גרמת לאחת הערים הסואנות בעולם‬
‫לעמוד מלכת.‬

116
00:18:19,440 --> 00:18:20,720
‫זה תמיד היה כך.‬

117
00:18:22,760 --> 00:18:25,200
‫תמיד היית האהובה מבין כולנו.‬

118
00:18:32,000 --> 00:18:34,240
‫תודה לך על הדרך בה התנהגת בבית החולים.‬

119
00:18:36,760 --> 00:18:38,920
‫היית אמיתי כל כך. שבור.‬

120
00:18:42,400 --> 00:18:43,400
‫ונאה.‬

121
00:18:49,320 --> 00:18:50,680
‫אקח את זה איתי.‬

122
00:19:07,920 --> 00:19:09,720
‫אתה יודע, כל כך אהבתי אותך.‬

123
00:19:16,640 --> 00:19:17,640
‫עמוקות.‬

124
00:19:19,440 --> 00:19:21,000
‫אבל גם בכאב.‬

125
00:19:24,480 --> 00:19:25,680
‫טוב, עכשיו זה נגמר.‬

126
00:19:30,000 --> 00:19:31,920
‫יוקל לכולם בהיעדרי.‬

127
00:19:35,920 --> 00:19:36,920
‫לא, זה לא נכון.‬

128
00:19:37,600 --> 00:19:38,600
‫זה מה שיקרה.‬

129
00:19:42,560 --> 00:19:44,600
‫תודה בזה. כבר חשבת על זה.‬

130
00:19:46,040 --> 00:19:49,320
‫המחשבה היחידה שהייתה לי מרגע ששמעתי הייתה...‬

131
00:19:51,080 --> 00:19:52,040
‫חרטה.‬

132
00:19:57,640 --> 00:19:58,560
‫זה יעבור.‬

133
00:19:59,080 --> 00:20:00,080
‫לא נכון.‬

134
00:20:38,320 --> 00:20:39,720
‫קדימה צעד!‬

135
00:21:03,800 --> 00:21:04,640
‫ואתה, אדוני.‬

136
00:21:35,040 --> 00:21:36,040
‫ילד יקר.‬

137
00:21:42,560 --> 00:21:43,560
‫איפה סבתא?‬

138
00:21:44,760 --> 00:21:45,840
‫היא מדברת בטלפון.‬

139
00:21:46,720 --> 00:21:47,920
‫משפחת ספנסר.‬

140
00:21:52,200 --> 00:21:54,080
‫ותודה רבה לך.‬
‫-גם לך.‬

141
00:21:54,080 --> 00:21:55,720
‫נהיה בקשר.‬
‫-בסדר.‬

142
00:22:03,440 --> 00:22:04,440
‫איך זה היה?‬

143
00:22:07,120 --> 00:22:08,400
‫זה היה יוצא דופן.‬

144
00:22:11,040 --> 00:22:12,200
‫עולם אחר.‬

145
00:22:13,320 --> 00:22:15,320
‫היינו עוקבים אחר התקדמותך‬

146
00:22:15,320 --> 00:22:18,760
‫אבל סילקנו את הטלוויזיות ואת מקלטי הרדיו‬
‫בגלל הילדים.‬

147
00:22:21,640 --> 00:22:22,720
‫כן, טוב, אני...‬

148
00:22:23,680 --> 00:22:26,400
‫אני מסכים עם האינסטינקט שלכם,‬
‫אבל חשוב, לדעתי,‬

149
00:22:26,400 --> 00:22:29,400
‫שבכירי המשפחה ישימו לב למצב הרוח בחוץ.‬

150
00:22:31,320 --> 00:22:34,400
‫חשבתי שנתרכז במצב הרוח כאן‬

151
00:22:34,400 --> 00:22:36,320
‫ונטפל במשפחה הזו.‬

152
00:22:37,760 --> 00:22:39,560
‫דיאנה הייתה חלק מהמשפחה הזו.‬

153
00:22:40,880 --> 00:22:43,080
‫היא התגרשה מהמשפחה הזו.‬

154
00:22:44,080 --> 00:22:45,600
‫סיום התקשרות חוקי.‬

155
00:22:47,040 --> 00:22:48,280
‫קטיעה‬

156
00:22:49,440 --> 00:22:51,120
‫שאתה נלחמת כל כך לקבל.‬

157
00:22:51,120 --> 00:22:52,480
‫לא אנחנו.‬

158
00:22:52,480 --> 00:22:55,160
‫כולנו רצינו שהיא תישאר חלק מהמשפחה הזו.‬

159
00:22:56,120 --> 00:22:59,360
‫אבל אתה התעקשת להתגרש.‬

160
00:22:59,960 --> 00:23:02,880
‫לכן מדובר כעת בעניינה של משפחת ספנסר.‬

161
00:23:04,000 --> 00:23:06,400
‫ועל כן, אנו נחושים לכבד את בקשתם‬

162
00:23:06,400 --> 00:23:09,960
‫ולקיים לוויה קטנה, פרטית ומשפחתית.‬

163
00:23:10,560 --> 00:23:12,160
‫לדעתי זו טעות.‬

164
00:23:12,680 --> 00:23:17,040
‫ראש הממשלה חש שנכון לערוך לוויה ציבורית.‬

165
00:23:17,640 --> 00:23:20,800
‫זה יהיה אירוע רשמי אף שלא יוגדר ככזה,‬
‫ואני מסכים איתו.‬

166
00:23:20,800 --> 00:23:26,080
‫אבל אז נצטרך לעזוב את סקוטלנד‬
‫ולהשתתף במעין מופע אדיר בלונדון.‬

167
00:23:27,040 --> 00:23:29,440
‫אתה באמת רוצה שהילדים יעברו דבר כזה?‬

168
00:23:29,440 --> 00:23:33,520
‫הם יצטרכו לצעוד מאחורי הארון‬
‫מול כל המצלמות האלה.‬

169
00:23:34,160 --> 00:23:36,320
‫ויכבדו את זכרה של אימם המנוחה,‬

170
00:23:36,320 --> 00:23:38,480
‫כפי שהציבור רוצה שיעשו.‬

171
00:23:44,600 --> 00:23:49,880
‫זה... תמיד התקשינו להבין‬
‫את הקשר שיש לדיאנה עם אנשים,‬

172
00:23:49,880 --> 00:23:53,640
‫אבל אין זו סיבה להתכחש למשהו‬
‫רק משום שלא נוכל להסביר אותו.‬

173
00:23:53,640 --> 00:23:57,000
‫הייתי כרגע בחוץ. ראיתי את זה בעצמי.‬

174
00:23:57,000 --> 00:23:59,080
‫אנשים יוצאים לרחובות.‬

175
00:23:59,680 --> 00:24:02,920
‫לא רק כאן, בכל העולם. מאות, אלפים מהם.‬

176
00:24:03,440 --> 00:24:06,720
‫והם יצפו מאיתנו להפגין צער וחמלה‬

177
00:24:06,720 --> 00:24:09,200
‫ושאת תתנהגי כאימא לאומה.‬

178
00:24:12,760 --> 00:24:17,160
‫ברשותך, אתרכז בתפקידי‬
‫כסבתא של ויליאם והארי, זו העדיפות שלי.‬

179
00:24:18,880 --> 00:24:24,120
‫ואעדיף שלא לקבל הרצאה על הדרך ועל העיתוי‬
‫בהם יש להתאבל או להפגין רגש.‬

180
00:24:24,920 --> 00:24:27,960
‫בייחוד לא מאת האדם שהכאיב לה יותר מכול.‬

181
00:24:34,320 --> 00:24:38,000
‫טוב. אני מודה, אני...‬

182
00:24:40,880 --> 00:24:42,280
‫אכזבתי אותה בחייה.‬

183
00:24:45,680 --> 00:24:47,720
‫אבל לא אאכזב אותה במותה.‬

184
00:24:50,840 --> 00:24:54,160
‫לא נוכל ליהנות משני העולמות.‬
‫לא למדנו את זה כבר?‬

185
00:24:55,840 --> 00:25:00,840
‫לא נוכל להיות משפחה פרטית כשנרצה בכך‬
‫ולהתנהג כמשפחה ציבורית כשזה מתאים לנו.‬

186
00:25:01,720 --> 00:25:04,680
‫שוב ושוב ניסינו ליהנות משני העולמות.‬

187
00:25:04,680 --> 00:25:08,000
‫לא נוכל לעשות זאת‬
‫והגיע הזמן שוויליאם ילמד את זה.‬

188
00:25:09,680 --> 00:25:12,560
‫כן, הוא ביישן, אבל הוא גם המלך לעתיד.‬

189
00:25:13,880 --> 00:25:16,440
‫וכשאימו מתה ואנשים מתאבלים,‬

190
00:25:17,040 --> 00:25:18,600
‫עליו להתנהג ככזה.‬

191
00:25:36,360 --> 00:25:41,880
‫אחים ואחיות, ברכת אללה עליכם.‬

192
00:25:41,880 --> 00:25:46,560
‫מייד נקיים את תפילת הג'נאזה‬

193
00:25:47,240 --> 00:25:53,960
‫עבור עימאד א-דין מוחמד עבד אל-מנעים פאייד,‬

194
00:25:53,960 --> 00:25:57,480
‫בנו של אחינו היקר‬

195
00:25:58,400 --> 00:26:01,160
‫מוחמד אל פאייד.‬

196
00:26:02,600 --> 00:26:04,280
‫בזמנים כאלה‬

197
00:26:04,880 --> 00:26:08,160
‫אנו מבקשים מאללה‬

198
00:26:08,160 --> 00:26:12,960
‫שיעניק למוחמד אל פאייד ולכל משפחתו‬

199
00:26:13,760 --> 00:26:16,200
‫שלום ונחמה.‬

200
00:28:03,800 --> 00:28:05,600
‫עדיין לא שמענו מהארמון?‬

201
00:28:05,600 --> 00:28:06,520
‫לא.‬

202
00:28:07,120 --> 00:28:08,320
‫אבל שלחנו פרחים?‬

203
00:28:09,200 --> 00:28:10,040
‫כן.‬

204
00:28:10,920 --> 00:28:14,240
‫ומכתבים ומתנות. לא שמענו מילה?‬

205
00:28:15,240 --> 00:28:16,080
‫לא.‬

206
00:28:16,080 --> 00:28:19,280
‫והשיר ששלחתי,‬
‫כדי שיונח בארונה של דיאנה?‬

207
00:28:20,400 --> 00:28:21,480
‫הוא הוחזר.‬

208
00:28:23,760 --> 00:28:25,040
‫ללא תגובה.‬

209
00:28:36,880 --> 00:28:38,120
‫למה הם שונאים אותי?‬

210
00:28:40,240 --> 00:28:44,000
‫האם נגזר על הערבים להיות שנואים במערב?‬

211
00:28:46,160 --> 00:28:47,360
‫אל תיקח את זה אישית.‬

212
00:28:52,080 --> 00:28:53,240
‫איך אוכל שלא?‬

213
00:28:54,680 --> 00:28:56,520
‫הנה, תראה.‬

214
00:28:58,120 --> 00:28:59,600
‫לא מזכירים אותך בכלל.‬

215
00:29:01,200 --> 00:29:03,160
‫כאילו שרק אדם אחד מת.‬

216
00:29:04,840 --> 00:29:10,680
‫אבל בקהיר, בביירות, בבגדאד,‬
‫בעולם הערבי כולו,‬

217
00:29:11,960 --> 00:29:13,320
‫קוראים לי גיבור.‬

218
00:29:18,800 --> 00:29:20,400
‫אל תעריץ את המערב.‬

219
00:29:20,400 --> 00:29:22,280
‫כמובן שאני מעריץ את המערב.‬

220
00:29:22,280 --> 00:29:23,280
‫לא כדאי לך.‬

221
00:29:25,840 --> 00:29:27,920
‫ציפיות נעלות הן לא הוגנות.‬

222
00:29:28,960 --> 00:29:30,640
‫אי אפשר לעמוד בהן.‬

223
00:29:43,280 --> 00:29:48,200
‫היו לי ציפיות לא הוגנות ממך?‬

224
00:29:55,120 --> 00:29:58,160
‫בבקשה, סלח לי.‬

225
00:30:01,360 --> 00:30:02,760
‫סלח לי...‬

226
00:30:06,360 --> 00:30:07,360
‫על שאכזבתי אותך.‬

227
00:30:09,800 --> 00:30:12,000
‫היית מושלם.‬

228
00:30:14,040 --> 00:30:15,040
‫לא נכון.‬

229
00:30:18,440 --> 00:30:20,440
‫תהיה כן ביחס למי שהייתי.‬

230
00:30:23,880 --> 00:30:26,400
‫כי פצעים מחלימים רק עם האמת.‬

231
00:30:39,360 --> 00:30:40,640
‫לא, דודי, לא!‬

232
00:30:41,520 --> 00:30:43,240
‫אל תעזוב אותי!‬

233
00:30:52,520 --> 00:30:54,880
‫טוב לראות מאמץ חזק ומשותף‬

234
00:30:54,880 --> 00:30:57,320
‫בזמן שנגבש תגובה לרגע זה של...‬

235
00:30:58,400 --> 00:31:00,200
‫אבל לאומי.‬

236
00:31:00,880 --> 00:31:04,440
‫אני שמח לדעת‬
‫שרוב הציבור תומך בלוויה ציבורית,‬

237
00:31:04,440 --> 00:31:09,640
‫ובהסכמת הצדדים על מנזר וסטמינסטר‬
‫כמקום בו יתקיים הטקס,‬

238
00:31:09,640 --> 00:31:12,080
‫משרדי יחל בהכנת רשימת המשתתפים.‬

239
00:31:13,200 --> 00:31:14,280
‫אך נמליץ‬

240
00:31:14,280 --> 00:31:19,560
‫שהקהילה תהרהר בנושאים החשובים לנסיכה.‬

241
00:31:20,360 --> 00:31:22,040
‫חולי איידס, קורבנות מוקשים...‬

242
00:31:22,040 --> 00:31:26,720
‫אדוני, הנסיך ויליאם אינו בחדרו‬
‫ואיש לא מוצא אותו.‬

243
00:31:26,720 --> 00:31:28,960
‫...מבחר דמויות ציבוריות.‬

244
00:31:38,600 --> 00:31:39,600
‫ויליאם!‬

245
00:31:53,840 --> 00:31:55,320
‫כמה דיבורים...‬

246
00:31:55,320 --> 00:31:56,600
‫אן, תיקחי את הארי?‬

247
00:31:56,600 --> 00:31:58,640
‫אולי הוא גוסס.‬
‫-לא צריך להיבהל.‬

248
00:32:54,320 --> 00:32:55,800
‫ויליאם!‬

249
00:32:56,920 --> 00:32:59,840
‫ויליאם!‬
‫-ויליאם!‬

250
00:32:59,840 --> 00:33:00,760
‫ויליאם!‬

251
00:33:01,680 --> 00:33:03,280
‫ויליאם!‬
‫-ויליאם!‬

252
00:33:04,680 --> 00:33:05,880
‫ויליאם!‬

253
00:33:29,120 --> 00:33:31,840
‫ראית אותו?‬
‫-לא.‬

254
00:34:02,800 --> 00:34:05,360
‫איך זה קרה?‬
‫-נעשה את כל שנוכל.‬

255
00:34:05,360 --> 00:34:06,560
‫הצוות כולו...‬

256
00:34:22,960 --> 00:34:25,600
‫הוא חוזר.‬
‫-תודה לאל.‬

257
00:34:25,600 --> 00:34:26,600
‫איזו הקלה.‬

258
00:34:43,040 --> 00:34:44,560
‫הכול בסדר?‬
‫-בסדר.‬

259
00:34:48,600 --> 00:34:49,920
‫תודה לאל.‬

260
00:34:53,440 --> 00:34:54,520
‫אתה בסדר?‬

261
00:35:02,160 --> 00:35:04,840
‫הילד המסכן נעלם ל-14 שעות.‬

262
00:35:08,240 --> 00:35:10,440
‫הוא מעולם לא עשה דבר כזה.‬

263
00:35:12,520 --> 00:35:15,920
‫ואם הוא מתנהג בצורה כל כך יוצאת דופן,‬
‫אולי צ'ארלס צדק.‬

264
00:35:17,840 --> 00:35:19,040
‫בקשר למה?‬

265
00:35:21,440 --> 00:35:24,920
‫בקשר לכך ששאר המדינה‬
‫מתחילה להתנהג בצורה יוצאת דופן.‬

266
00:35:27,120 --> 00:35:30,120
‫הוא דוחק בי לעזור להרגיע את המצב.‬

267
00:35:30,920 --> 00:35:32,200
‫באיזה אופן?‬

268
00:35:35,240 --> 00:35:37,680
‫בכך שאגיע ללונדון לפני הלוויה.‬

269
00:35:38,920 --> 00:35:41,280
‫שאשא סוג של הצהרה‬

270
00:35:41,280 --> 00:35:44,440
‫המכירה בכאב שכולם מרגישים.‬

271
00:35:46,400 --> 00:35:52,040
‫מוקדי התמיכה הנפשית מוצפים פניות.‬
‫אנשים מבוגרים מתייפחים לעיני כול ברחובות.‬

272
00:35:52,040 --> 00:35:53,280
‫אל תעזי.‬

273
00:35:54,800 --> 00:35:56,680
‫השפיות תנצח בקרוב.‬

274
00:35:59,240 --> 00:36:00,080
‫החזיקי בעמדתך.‬

275
00:36:02,280 --> 00:36:05,480
‫גופתה של דיאנה תצא לדרכה האחרונה ביום שבת.‬

276
00:36:05,480 --> 00:36:09,720
‫הביקורת כלפי המלכה נמשכת,‬
‫בטענה שטעתה ביחסה לתחושה במדינה.‬

277
00:36:09,720 --> 00:36:12,280
‫על רקע התגובות הרגשיות הכנות‬

278
00:36:12,280 --> 00:36:16,160
‫קיימת תחושה כי משפחת המלוכה‬
‫צריכה להגיע ללונדון בהקדם,‬

279
00:36:16,160 --> 00:36:18,400
‫מוקד האבל הלאומי.‬

280
00:36:19,640 --> 00:36:22,480
‫קשה שלא להביט במצב‬
‫בדרך בה פסיכולוג היה בוחן זאת.‬

281
00:36:23,400 --> 00:36:27,160
‫ישנה המדינה, כילד חולה הזקוק לנחמה,‬

282
00:36:27,160 --> 00:36:30,560
‫וישנה המלכה, מתחבאת לה, קרה ואדישה.‬

283
00:36:31,560 --> 00:36:35,800
‫היא לא מסוגלת להיות אם לאומה,‬
‫בדיוק כפי שהיא לא שימשה לנו כאימא.‬

284
00:36:38,240 --> 00:36:41,320
‫זה... לא עוזר עכשיו.‬

285
00:36:46,280 --> 00:36:48,320
‫בין אם מדובר בילדיה או באומה כולה,‬

286
00:36:48,840 --> 00:36:53,520
‫לסירוב, או לחוסר היכולת לשמש כאם,‬
‫עשויים להיות השלכות.‬

287
00:36:53,520 --> 00:36:55,680
‫זה פשוט נורא. הם חייבים להיות פה.‬

288
00:36:55,680 --> 00:36:58,920
‫באינדפנדנט נכתב‬
‫על "התנגדות גוברת לבית המלוכה",‬

289
00:36:58,920 --> 00:37:02,480
‫ובעיתון אקספרס פנו למלכה באומרם,‬
‫"תראי לנו שאכפת לך".‬

290
00:37:03,080 --> 00:37:04,440
‫אמרתי את שלי.‬

291
00:37:04,440 --> 00:37:07,360
‫...המשקף את התסכול הגובר בציבור‬

292
00:37:07,360 --> 00:37:09,200
‫ביחס לשתיקה בבלמורל.‬

293
00:37:09,200 --> 00:37:15,320
‫זרם המבקרים המתאבלים בעיר הבירה‬
‫גובר משעה לשעה, כמו גם התסכול במדינה.‬

294
00:37:15,320 --> 00:37:19,280
‫בזמן שהמונים הניחו זרי פרחים‬
‫וחתמו בספרי תנחומים,‬

295
00:37:19,280 --> 00:37:23,680
‫משפחת המלוכה שומרת על שתיקה‬
‫במרחק מאות קילומטרים, בבלמורל.‬

296
00:37:25,640 --> 00:37:28,600
‫כריסטופר פיקוק נמצא כעת בארמון סנט ג'יימס.‬

297
00:37:30,000 --> 00:37:33,400
‫כולם מכירים את הרקע‬
‫לסיפור העצוב והאומלל הזה.‬

298
00:37:33,400 --> 00:37:34,920
‫כולם יודעים...‬
‫-אימא.‬

299
00:37:37,920 --> 00:37:38,800
‫אני...‬

300
00:37:40,240 --> 00:37:43,240
‫תהיתי אם הייתה לך הזדמנות‬
‫לשקול מחדש את עמדתך.‬

301
00:37:45,000 --> 00:37:47,160
‫ראית את התמונות בטלוויזיה.‬

302
00:37:49,520 --> 00:37:50,720
‫יהיה קל...‬

303
00:37:51,920 --> 00:37:53,720
‫לבטל הכול כהיסטריה ציבורית,‬

304
00:37:53,720 --> 00:37:55,320
‫אבל כשאני ממשיך לצפות,‬

305
00:37:56,240 --> 00:37:58,600
‫הקהל הולך וגדל ואני הולך ומשתכנע‬

306
00:37:58,600 --> 00:38:02,120
‫שקורה כאן משהו עמוק הרבה יותר.‬

307
00:38:05,000 --> 00:38:06,240
‫אנשים בהלם.‬

308
00:38:08,040 --> 00:38:10,960
‫חייה של צעירה יפהפייה נגדעו באיבם.‬

309
00:38:12,520 --> 00:38:14,960
‫טבעי שאנשים יחפשו חברה‬

310
00:38:15,760 --> 00:38:17,200
‫ויביעו את צערם.‬

311
00:38:21,120 --> 00:38:22,160
‫אבל הכתר‬

312
00:38:23,000 --> 00:38:25,160
‫לא נכנע לדחפים.‬

313
00:38:25,160 --> 00:38:26,280
‫עד כדי סכנה.‬

314
00:38:28,280 --> 00:38:32,040
‫אימא, לא הייתי מציע זאת‬
‫לולא חשבתי שהדבר חיוני,‬

315
00:38:32,040 --> 00:38:35,520
‫ושקיים סיכוי אמיתי שהמצב ייעשה מכוער.‬

316
00:38:36,600 --> 00:38:38,280
‫מה כולם רוצים ממני?‬

317
00:38:38,880 --> 00:38:41,400
‫תשומת לב. ואהבה.‬

318
00:38:42,200 --> 00:38:43,120
‫אהבה?‬

319
00:38:43,120 --> 00:38:46,960
‫ו... הבנה. ותמיכה.‬

320
00:38:46,960 --> 00:38:47,880
‫ודאגה.‬

321
00:38:48,600 --> 00:38:50,200
‫ו... הזדהות.‬

322
00:38:50,200 --> 00:38:51,280
‫והצגה.‬

323
00:38:52,000 --> 00:38:53,000
‫ומופע.‬

324
00:38:54,520 --> 00:38:55,720
‫וראוותנות.‬

325
00:38:55,720 --> 00:38:58,240
‫כן. כל מה שדיאנה ייצגה.‬

326
00:38:58,240 --> 00:39:00,720
‫וכל הדברים בהם דיאנה אתגרה אותנו.‬

327
00:39:01,280 --> 00:39:04,360
‫אבל אלה כל הדברים שעליהם מודה הקהל בחוץ.‬

328
00:39:04,360 --> 00:39:05,760
‫הם לא ראו זאת כ...‬

329
00:39:06,600 --> 00:39:08,520
‫מופע או כראוותנות.‬

330
00:39:09,760 --> 00:39:12,080
‫דיאנה נתנה לאנשים את מה שהיו זקוקים לו.‬

331
00:39:13,640 --> 00:39:19,040
‫ולו רק כדי לאשר ש...‬
‫כאב ועצב גדולים אינם מפלים בין אדם לאדם.‬

332
00:39:19,040 --> 00:39:22,000
‫גם אותם יפים ועתירי זכויות חווים זאת.‬

333
00:39:25,200 --> 00:39:26,840
‫והציבור העריץ אותה בשל כך.‬

334
00:39:56,080 --> 00:39:58,880
‫לדעתי, על המלכה להשלים עם האנושיות‬

335
00:39:58,880 --> 00:40:00,440
‫אותה חשים כולם.‬

336
00:40:00,440 --> 00:40:05,520
‫לדעתי, עליה להתחשב בכך‬
‫ובאמת להפגין אנושיות בדרך כלשהי,‬

337
00:40:06,040 --> 00:40:09,200
‫מבעד לארשת הפנים הקפואה של משפחת המלוכה.‬

338
00:40:21,280 --> 00:40:22,760
‫אני מקווה שאת מרוצה.‬

339
00:40:25,840 --> 00:40:30,560
‫סוף סוף הצלחת‬
‫להפוך אותי ואת הבית הזה על פיהם.‬

340
00:40:35,160 --> 00:40:36,840
‫לא התכוונתי לעשות דבר כזה.‬

341
00:40:39,520 --> 00:40:40,480
‫באמת.‬

342
00:40:43,920 --> 00:40:45,600
‫תראי מה התחלת.‬

343
00:40:47,120 --> 00:40:48,960
‫זה לא פחות ממהפכה.‬

344
00:40:50,280 --> 00:40:51,760
‫זה לא היה צריך להיות ככה.‬

345
00:40:52,760 --> 00:40:54,560
‫אבל כשהפכת אותי לאויבת,‬

346
00:40:56,440 --> 00:40:59,160
‫לא אותי באופן אישי,‬
‫אלא את מה שאני מייצגת...‬

347
00:40:59,840 --> 00:41:00,880
‫...ללא תחליף.‬

348
00:41:00,880 --> 00:41:02,840
‫אז זה מתחיל להיראות כמו מהפכה.‬

349
00:41:05,400 --> 00:41:09,640
‫בן לילה,‬
‫מספרי ספרי התנחומים עלה מחמישה ל-15,‬

350
00:41:09,640 --> 00:41:11,120
‫וזהו סימן, אולי,‬

351
00:41:11,120 --> 00:41:15,520
‫שמוסד המלוכה לא העריך כראוי בתחילה...‬

352
00:41:20,680 --> 00:41:23,960
‫הם מנסים להראות לך מיהם.‬
‫את מה שהם מרגישים.‬

353
00:41:26,520 --> 00:41:27,520
‫את מה שהם צריכים.‬

354
00:41:31,200 --> 00:41:34,560
‫ואני יודעת שזה ודאי מחריד,‬
‫אבל זה לא צריך להיות ככה.‬

355
00:41:39,240 --> 00:41:42,880
‫במשך זמן רב משכולנו נוכל לזכור,‬
‫לימדת אותנו כיצד להיות בריטים.‬

356
00:41:46,480 --> 00:41:48,960
‫אולי הגיע הזמן להראות שגם את מוכנה ללמוד.‬

357
00:42:17,440 --> 00:42:18,440
‫בבקשה.‬

358
00:42:25,720 --> 00:42:28,920
‫ניסע ללונדון מחר.‬
‫-מה?‬

359
00:42:31,240 --> 00:42:32,240
‫שמעת אותי.‬

360
00:43:15,160 --> 00:43:16,720
‫האל יברך אותך, הוד מלכותך.‬

361
00:43:43,360 --> 00:43:45,320
‫תודה, גברתי. נתחיל כשתהיי מוכנה.‬

362
00:43:46,080 --> 00:43:47,080
‫אני מוכנה.‬

363
00:43:48,040 --> 00:43:52,160
‫בעוד חמש, ארבע, שלוש...‬

364
00:43:58,120 --> 00:44:00,520
‫מאז החדשות הנוראות מיום ראשון האחרון,‬

365
00:44:01,160 --> 00:44:04,360
‫ראינו, לאורכה ולרוחבה של בריטניה‬
‫וברחבי העולם,‬

366
00:44:04,880 --> 00:44:08,360
‫הבעת עצב עצומה על מותה של דיאנה.‬

367
00:44:09,960 --> 00:44:13,280
‫כולנו ניסינו להתמודד בדרכים שונות.‬

368
00:44:14,040 --> 00:44:16,640
‫לא קל להביע תחושת אובדן,‬

369
00:44:17,440 --> 00:44:21,640
‫משום שההלם הראשוני‬
‫מתחלף בתערובת רגשות אחרים.‬

370
00:44:23,280 --> 00:44:24,280
‫חוסר אמונה,‬

371
00:44:25,800 --> 00:44:26,960
‫חוסר הבנה,‬

372
00:44:28,320 --> 00:44:29,320
‫כעס,‬

373
00:44:30,760 --> 00:44:32,160
{\an8}‫ודאגה למי שנשאר.‬

374
00:44:32,160 --> 00:44:33,840
{\an8}‫- מזל טוב הארי‬
‫אוהבת, אימא -‬

375
00:44:37,760 --> 00:44:39,600
‫כולנו חשנו ברגשות האלה‬

376
00:44:39,600 --> 00:44:41,200
‫בימים האחרונים.‬

377
00:44:43,360 --> 00:44:44,920
‫- דיאנה של אהבה -‬

378
00:44:44,920 --> 00:44:47,160
‫אז מה שאומר לכם כעת,‬

379
00:44:47,160 --> 00:44:50,160
‫כמלכתכם וכסבתא,‬

380
00:44:50,160 --> 00:44:51,800
‫אומר מליבי.‬

381
00:44:54,720 --> 00:44:58,240
‫ראשית, ארצה לכבד את דיאנה בעצמי.‬

382
00:44:59,880 --> 00:45:02,680
‫היא הייתה יוצאת דופן ומוכשרת.‬

383
00:45:03,680 --> 00:45:05,280
‫בזמנים טובים ורעים,‬

384
00:45:05,840 --> 00:45:08,880
‫היא מעולם לא איבדה את היכולת לחייך ולצחוק,‬

385
00:45:08,880 --> 00:45:12,640
‫ולא פסקה להוות השראה לאחרים‬
‫באמצעות חמימותה ואדיבותה.‬

386
00:45:16,040 --> 00:45:20,520
‫השבוע בבלמורל,‬
‫כולנו ניסינו לעזור לוויליאם ולהארי,‬

387
00:45:20,520 --> 00:45:22,640
‫כדי להשלים עם האובדן המזעזע...‬

388
00:45:22,640 --> 00:45:23,560
‫- אימא -‬

389
00:45:23,560 --> 00:45:25,680
‫ממנו סבלו הם וכולנו.‬

390
00:45:28,080 --> 00:45:30,880
‫מי שהכיר את דיאנה, לעולם לא ישכח אותה.‬

391
00:45:31,440 --> 00:45:36,520
‫מיליוני אנשים אשר מעולם לא פגשו בה,‬
‫אך מרגישים שהכירו אותה, יזכרו אותה.‬

392
00:45:37,680 --> 00:45:41,280
‫אני מאמינה שיש לקחים אותם נוכל ללמוד מחייה‬

393
00:45:41,280 --> 00:45:44,960
‫ומהתגובה יוצאת הדופן והמרגשת למותה.‬

394
00:45:45,680 --> 00:45:49,160
‫אני שותפה לנחישותכם לנצור את זכרה.‬

395
00:45:51,560 --> 00:45:54,440
‫מחשבותינו נתונות גם למשפחתה של דיאנה‬

396
00:45:54,440 --> 00:45:57,080
‫ולמשפחות של מי שמת איתה,‬

397
00:45:57,720 --> 00:45:59,920
‫בזמן שהם מבקשים לרפא את צערם‬

398
00:46:00,440 --> 00:46:03,560
‫ואז להתמודד עם העתיד ללא אהובם.‬

399
00:46:08,120 --> 00:46:12,800
‫- אימא -‬

400
00:46:33,040 --> 00:46:34,600
‫שאלוהים יברך אתכם, ילדים!‬

401
00:46:36,040 --> 00:46:37,040
‫אל תגיב.‬

402
00:46:37,960 --> 00:46:40,440
‫הבט קדימה או לקרקע.‬

403
00:46:41,760 --> 00:46:44,080
‫התרכז בפעולת ההליכה.‬

404
00:46:46,080 --> 00:46:48,280
‫צעד אחר צעד.‬

405
00:46:52,600 --> 00:46:54,840
‫למה הם בוכים בגלל מישהי שהם לא הכירו?‬

406
00:46:56,960 --> 00:46:58,560
‫הם לא בוכים עליה.‬

407
00:46:59,920 --> 00:47:01,280
‫הם בוכים עליך.‬

408
00:47:16,080 --> 00:47:19,560
‫אני מקווה שמחר,‬
‫נוכל כולנו, היכן שלא נהיה,‬

409
00:47:20,320 --> 00:47:23,520
‫להצטרף בהבעת צערנו על אובדנה של דיאנה‬

410
00:47:24,040 --> 00:47:27,200
‫ולהודות על חייה עימנו, הגם שהיו קצרים מדי.‬

411
00:47:29,000 --> 00:47:31,480
‫זו הזדמנות להראות לעולם כולו‬

412
00:47:31,480 --> 00:47:35,600
‫שהאומה הבריטית מאוחדת ביגון ובכבוד.‬

413
00:47:36,880 --> 00:47:39,720
‫מי ייתן שהמתים ינוחו על משכבם בשלום‬

414
00:47:39,720 --> 00:47:43,120
‫ומי ייתן שאנחנו, כל אחד מאיתנו,‬

415
00:47:43,120 --> 00:47:48,160
‫נודה לאל על מישהי ששימחה אנשים רבים כל כך.‬

416
00:49:21,040 --> 00:49:23,440
‫- לזכרה של ויקטוריה סטייבל‬
‫ 2023 - 1955 -‬

417
00:50:36,920 --> 00:50:38,840
‫תרגום כתוביות: גיא ברדך‬