1 00:00:06,040 --> 00:00:09,920 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:13,080 --> 00:00:16,320 ‫- פריז, 1982 -‬ 3 00:00:23,000 --> 00:00:23,880 ‫ואז ל…‬ 4 00:00:38,200 --> 00:00:39,440 ‫מוכן?‬ 5 00:00:40,280 --> 00:00:41,160 ‫מוכן.‬ 6 00:00:42,080 --> 00:00:44,640 ‫- ראלי דקר -‬ 7 00:00:59,240 --> 00:01:00,240 ‫תודה.‬ 8 00:01:01,280 --> 00:01:02,240 ‫ראשת הממשלה.‬ 9 00:01:07,600 --> 00:01:09,600 ‫ראשת הממשלה, כשנבחרת,‬ 10 00:01:09,680 --> 00:01:14,960 ‫אמרת לי שמפריע לך לראות את בריטניה מתדרדרת‬ ‫ושאת תפתרי את המצב. כמעט שלוש שנים חלפו,‬ 11 00:01:15,040 --> 00:01:16,840 ‫שיעור האינפלציה הוא 12 אחוזים,‬ 12 00:01:16,920 --> 00:01:18,200 ‫שלושה מיליון מובטלים,‬ 13 00:01:18,280 --> 00:01:21,760 ‫ובכמה מהערים הגדולות מתרחשות הפרות סדר ‬ ‫ומהומות.‬ 14 00:01:21,840 --> 00:01:22,840 ‫זה נכון.‬ 15 00:01:23,440 --> 00:01:26,080 ‫אבל לא קיימת שיטת קסם,‬ 16 00:01:26,160 --> 00:01:30,400 ‫בה אפשר ללחוץ על כמה כפתורים ולסובב מתגים,‬ 17 00:01:30,480 --> 00:01:32,600 ‫ובכך לפתור הכול.‬ 18 00:01:32,680 --> 00:01:35,680 ‫כמובן, הייתי רוצה להפחית את שיעורי הריבית…‬ 19 00:01:38,680 --> 00:01:41,480 ‫ראשת הממשלה, את בסדר?‬ ‫-בסדר גמור, תודה.‬ 20 00:01:43,240 --> 00:01:44,480 ‫אך כדי לעשות זאת,‬ 21 00:01:44,560 --> 00:01:49,320 ‫יש צורך להוריד את האינפלציה, ופירוש הדבר,‬ ‫קיצוץ בהוצאה הציבורית.‬ 22 00:01:49,880 --> 00:01:52,400 ‫הייתי רוצה להיות קשוחה הרבה יותר,‬ 23 00:01:52,480 --> 00:01:56,520 ‫אך לא אוכל למהר יותר משיתירו לי הפרלמנט‬ ‫והעם.‬ 24 00:02:01,080 --> 00:02:02,120 ‫אני מתנצלת מאוד.‬ 25 00:02:03,560 --> 00:02:04,440 ‫לא.‬ 26 00:02:04,520 --> 00:02:07,120 ‫זה בלתי מקצועי לחלוטין.‬ ‫-לא, זה בסדר.‬ 27 00:02:07,200 --> 00:02:12,920 ‫הרעיון שראש הממשלה הראשון שנשבר בחדר זה‬ ‫הינו אישה…‬ 28 00:02:14,080 --> 00:02:17,600 ‫זו לא הפעם הראשונה שראש ממשלה נשבר פה,‬ ‫בהחלט לא.‬ 29 00:02:18,520 --> 00:02:22,600 ‫במהלך השנים, חדר זה שימש כמשרד, סלון,‬ 30 00:02:22,680 --> 00:02:25,560 ‫תא וידויים וגם כספת פסיכולוג.‬ 31 00:02:26,480 --> 00:02:28,000 ‫יש לנו אפילו ממחטות נייר.‬ 32 00:02:33,960 --> 00:02:34,880 ‫או ברנדי?‬ 33 00:02:36,640 --> 00:02:38,640 ‫ויסקי, אם יש לך.‬ 34 00:02:53,480 --> 00:02:54,360 ‫תודה.‬ 35 00:03:04,200 --> 00:03:06,200 ‫זה בני, מארק.‬ 36 00:03:07,080 --> 00:03:08,840 ‫יש לך שני ילדים, נכון?‬ 37 00:03:08,920 --> 00:03:10,240 ‫כן, תאומים.‬ 38 00:03:10,320 --> 00:03:11,960 ‫מארק וקרול.‬ 39 00:03:12,800 --> 00:03:14,240 ‫הם בני 28.‬ 40 00:03:15,480 --> 00:03:17,680 ‫ומארק, הילד האהוב עליי,‬ 41 00:03:18,880 --> 00:03:20,680 ‫הוא ילד מיוחד מאוד,‬ 42 00:03:21,440 --> 00:03:24,240 ‫מסוג הבנים שכל אם חולמת עליהם,‬ 43 00:03:26,240 --> 00:03:27,520 ‫והוא נעדר.‬ 44 00:03:29,520 --> 00:03:30,480 ‫נעדר?‬ 45 00:03:32,160 --> 00:03:35,560 ‫הוא התחרה בראלי פריז דקר.‬ 46 00:03:38,520 --> 00:03:41,160 ‫הוא וחבריו לקבוצה נסעו דרך צרפת,‬ 47 00:03:41,240 --> 00:03:42,920 ‫הגיעו לאלג'יריה,‬ 48 00:03:43,000 --> 00:03:45,440 ‫ומשם נכנסו למדבר סהרה.‬ 49 00:03:45,960 --> 00:03:49,200 ‫אתה לא יודע איפה אנחנו, נכון?‬ ‫-אני יודע בדיוק.‬ 50 00:03:49,280 --> 00:03:50,120 ‫אנחנו…‬ 51 00:03:51,120 --> 00:03:54,840 ‫עשרים ושלושה קילומטרים מזרח ל…‬ 52 00:03:54,920 --> 00:03:57,760 ‫לא, מערב ל"רגרניי".‬ 53 00:03:58,480 --> 00:03:59,320 ‫רגאן.‬ 54 00:03:59,400 --> 00:04:01,400 ‫הלכנו לאיבוד.‬ ‫-לא הלכנו לאיבוד.‬ 55 00:04:01,480 --> 00:04:03,200 ‫אני יודע בדיוק מה אני עושה.‬ 56 00:04:08,200 --> 00:04:09,760 ‫הקשר האחרון עימם,‬ 57 00:04:09,840 --> 00:04:13,520 ‫היה בנקודת ביקורת בכפר באלג'יריה,‬ 58 00:04:13,600 --> 00:04:15,040 ‫לפני יומיים.‬ 59 00:04:15,800 --> 00:04:18,000 ‫ומאז, כלום.‬ 60 00:04:19,800 --> 00:04:24,240 ‫עברו חמישה ימים מאז שמארק תאצ'ר וקבוצתו‬ ‫נראו לאחרונה.‬ 61 00:04:24,320 --> 00:04:26,840 ‫מסוקים החלו לסרוק את שטח המדבר,‬ 62 00:04:26,920 --> 00:04:28,280 ‫שם נעלמו חברי הצוות.‬ 63 00:04:28,360 --> 00:04:29,480 ‫אך בשטח כה גדול…‬ 64 00:04:29,560 --> 00:04:32,320 ‫ראשת הממשלה אמרה משהו מעניין על בנה.‬ 65 00:04:32,400 --> 00:04:34,680 ‫זה היה בקשר לחוש ההתמצאות שלו?‬ 66 00:04:34,760 --> 00:04:37,240 ‫היא תיארה אותו כבנה המועדף.‬ 67 00:04:37,800 --> 00:04:39,040 ‫זה מעניין?‬ 68 00:04:39,840 --> 00:04:43,320 ‫הדרך בה היא אמרה זאת מעניינת. מבלי לחשוב,‬ ‫באופן חד וברור.‬ 69 00:04:43,400 --> 00:04:44,560 ‫מי יעשה דבר כזה?‬ 70 00:04:44,640 --> 00:04:48,000 ‫הורה שמודה שהוא מעדיף ילד אחד על פני אחיו,‬ ‫ובייחוד תאומים.‬ 71 00:04:48,080 --> 00:04:50,360 ‫כל הורה כן יעשה את זה.‬ ‫-מה?‬ 72 00:04:50,440 --> 00:04:53,320 ‫כל הורה כן יודה שיש לו ילד מועדף.‬ 73 00:04:53,880 --> 00:04:54,880 ‫מי המועדף עלינו?‬ 74 00:04:54,960 --> 00:04:57,800 ‫המועדף עליי או עלייך?‬ ‫-יש הבדל?‬ 75 00:04:57,880 --> 00:04:58,840 ‫לדעתי, כן.‬ 76 00:04:59,400 --> 00:05:01,240 ‫טוב, אתה קודם. מי שלך?‬ ‫-אן.‬ 77 00:05:01,840 --> 00:05:03,400 ‫אמרת זה את במהירות מבהילה.‬ 78 00:05:03,480 --> 00:05:05,320 ‫כי לא נדרשתי לחשוב בכלל.‬ ‫-פיליפ!‬ 79 00:05:05,400 --> 00:05:07,640 ‫והילד המועדף עלייך הוא…‬ ‫-אני לא יודעת.‬ 80 00:05:07,720 --> 00:05:10,360 ‫שקרנית!‬ ‫-זו האמת! אני באמת לא יודעת.‬ 81 00:05:10,440 --> 00:05:13,440 ‫חוסר המודעות העצמית שלך מזעזע לפעמים.‬ 82 00:05:14,000 --> 00:05:17,840 ‫בהתחשב בכול, בעיניי זה יתרון.‬ ‫-כולם יודעים מי הילד המועדף עלייך.‬ 83 00:05:18,920 --> 00:05:20,240 ‫כולם יודעים?‬ ‫-כן.‬ 84 00:05:21,680 --> 00:05:22,720 ‫טוב, מי?‬ 85 00:05:23,320 --> 00:05:24,160 ‫קדימה.‬ 86 00:05:25,720 --> 00:05:26,560 ‫פיליפ!‬ 87 00:05:27,160 --> 00:05:28,880 ‫אתה לא יכול פשוט ללכת!‬ 88 00:05:29,320 --> 00:05:31,280 ‫בבקשה, תראי אותי.‬ ‫-פיליפ!‬ 89 00:05:31,760 --> 00:05:34,680 ‫חרדות בקשר ליכולותיו של מארק אינן דבר חדש.‬ 90 00:05:34,760 --> 00:05:37,480 ‫לפני המרוץ, הוא נשאל האם אימו דואגת לו.‬ 91 00:05:37,560 --> 00:05:39,640 ‫כל האימהות דואגות לבניהן.‬ 92 00:05:39,720 --> 00:05:42,800 ‫קשה להן להתגבר על האינסטינקט האימהי, נכון?‬ 93 00:05:43,280 --> 00:05:44,360 ‫הן נעשות רגשניות.‬ 94 00:06:52,280 --> 00:06:56,120 ‫- המועדפים -‬ 95 00:07:01,520 --> 00:07:03,240 ‫- איי ג'ורג'יה הדרומית -‬ 96 00:07:03,320 --> 00:07:07,200 ‫- שטח איי פוקלנד‬ ‫דרום האוקיינוס האטלנטי -‬ 97 00:07:14,080 --> 00:07:16,520 ‫סמן 24.‬ ‫-סמן 24.‬ 98 00:07:16,600 --> 00:07:17,440 ‫שמונה מאות.‬ 99 00:07:43,560 --> 00:07:45,520 ‫נשים שם יריעה.‬ 100 00:08:23,480 --> 00:08:26,400 ‫- איי פוקלנד שייכים לארגנטינה -‬ 101 00:08:36,600 --> 00:08:39,800 ‫- תחנת לית'פילד‬ ‫סקר הקוטב הדרומי -‬ 102 00:08:43,680 --> 00:08:44,960 ‫מה אתם עושים?‬ 103 00:08:45,720 --> 00:08:47,560 ‫זהו שטח בריטי‬ 104 00:08:47,640 --> 00:08:49,480 ‫והגעתם הנה באופן בלתי חוקי.‬ 105 00:08:50,640 --> 00:08:54,600 ‫אתה וחבריך צריכים לעזוב מייד‬ 106 00:08:54,680 --> 00:08:56,920 ‫ולהסיר את דגל ארגנטינה.‬ 107 00:08:59,600 --> 00:09:01,800 ‫אתם בלתי חוקיים!‬ 108 00:09:06,080 --> 00:09:09,560 ‫הסירו את הדגל, בבקשה,‬ 109 00:09:10,240 --> 00:09:12,760 ‫ועלו אל ספינתכם. קדימה.‬ 110 00:09:18,240 --> 00:09:21,360 ‫הוא רוצה שנסיר את הדגל שלנו מהאדמה שלנו.‬ 111 00:09:44,720 --> 00:09:47,760 ‫אנחנו צריכים לדווח על זה למושל איי פוקלנד.‬ 112 00:10:07,080 --> 00:10:09,160 ‫הוד מלכותך.‬ ‫-מרטין.‬ 113 00:10:09,240 --> 00:10:12,120 ‫אבקש שתארגן לי פגישה עם ארבעת ילדיי.‬ 114 00:10:13,960 --> 00:10:16,320 ‫גבירתי?‬ ‫-לפגישות פרטיות ואישיות בנפרד.‬ 115 00:10:17,640 --> 00:10:20,480 ‫כמובן. לקבוע את הפגישות בסדר מסוים?‬ 116 00:10:21,320 --> 00:10:22,520 ‫לא, לא נראה לי.‬ 117 00:10:22,960 --> 00:10:23,920 ‫אבל חשוב, לדעתי,‬ 118 00:10:24,000 --> 00:10:27,040 ‫שהילדים לא ידעו זה על זימונו של זה.‬ 119 00:10:27,800 --> 00:10:28,640 ‫כן, גבירתי.‬ 120 00:10:36,840 --> 00:10:37,720 ‫מרטין,‬ 121 00:10:38,280 --> 00:10:41,120 ‫אולי נכין מסמך מקדים לפני כל פגישה,‬ 122 00:10:41,200 --> 00:10:42,960 ‫ובו נתמקד בתחביביו של כל ילד,‬ 123 00:10:43,040 --> 00:10:44,560 ‫תחומי העניין שלו, וכדומה.‬ 124 00:10:44,640 --> 00:10:47,520 ‫בסדר.‬ ‫-לא כדאי להיראות לא מוכנים.‬ 125 00:10:48,000 --> 00:10:51,280 ‫או קרים, או… מרוחקים.‬ 126 00:10:52,080 --> 00:10:52,960 ‫כמובן, גבירתי.‬ 127 00:11:03,880 --> 00:11:08,640 ‫קיבלנו חדשות מעודדות ולפיהן נהג שווייצרי,‬ ‫מישל בוסי,‬ 128 00:11:08,720 --> 00:11:11,400 ‫ראה את מארק ואת שותפתו לנהיגה אתמול.‬ 129 00:11:12,360 --> 00:11:14,480 ‫בחיים?‬ ‫-כן, בחיים.‬ 130 00:11:14,560 --> 00:11:20,680 ‫לורד קרינגטון ומשרד החוץ פנו בבקשה דחופה‬ ‫וקראו לשגרירות שווייץ ליצור קשר עם בוסי‬ 131 00:11:20,800 --> 00:11:23,320 ‫ולקבל מידע נוסף, אבל…‬ 132 00:11:25,160 --> 00:11:26,040 ‫אבל?‬ 133 00:11:26,120 --> 00:11:27,520 ‫ללא הצלחה.‬ 134 00:11:27,600 --> 00:11:28,480 ‫נהדר.‬ 135 00:11:28,560 --> 00:11:31,440 ‫הם לא מצליחים לאתר את הנהגים שלא אבדו.‬ 136 00:11:32,000 --> 00:11:34,160 ‫טוב, כדאי שאגיע לשם.‬ 137 00:11:36,240 --> 00:11:38,160 ‫דבר אחרון, ראשת הממשלה.‬ 138 00:11:38,960 --> 00:11:41,480 ‫מתפתח מצב זניח בדרום האוקיינוס האטלנטי.‬ 139 00:11:42,160 --> 00:11:44,600 ‫מושל איי פוקלנד, רקס האנט,‬ 140 00:11:44,680 --> 00:11:48,240 ‫ביקש כי ספינה שוברת קרח, ה-HMS אינדורנס,‬ 141 00:11:48,320 --> 00:11:51,440 ‫תישלח מפורט סטנלי לאיי ג'ורג'יה הדרומית,‬ 142 00:11:51,520 --> 00:11:55,440 ‫כדי לפנות קבוצת פועלי מתכת מארגנטינה.‬ 143 00:11:56,480 --> 00:11:58,920 ‫ה-HMS אינדורנס נמצאת כרגע בפורט סטנלי,‬ 144 00:11:59,000 --> 00:12:02,960 ‫וניתן לאייש אותה בחיילי הנחתים המלכותיים,‬ 145 00:12:03,040 --> 00:12:05,280 ‫אשר יגברו בקלות על פועלי המתכת,‬ 146 00:12:06,040 --> 00:12:07,560 ‫שהינם מסיגי גבול.‬ 147 00:12:11,240 --> 00:12:12,120 ‫תתחפפו.‬ 148 00:12:14,600 --> 00:12:16,280 ‫אפנה לשר החוץ.‬ 149 00:12:23,120 --> 00:12:24,400 ‫אלווה אתכם החוצה.‬ 150 00:12:25,080 --> 00:12:26,720 ‫פשוט תנו לה מעט זמן.‬ 151 00:12:51,760 --> 00:12:53,920 ‫כן, אני לא אשם בפקקים.‬ 152 00:12:54,000 --> 00:12:56,120 ‫אני יודע שהיא עסוקה. גם אני.‬ 153 00:12:56,200 --> 00:12:57,520 ‫קדימה, זוזו.‬ 154 00:12:58,400 --> 00:12:59,240 ‫באמת!‬ 155 00:13:00,680 --> 00:13:05,120 ‫האדנות הקפדנית הנוראה של האנשים האלה,‬ ‫שחושבים שהכול מגיע להם.‬ 156 00:13:05,200 --> 00:13:08,600 ‫זו לא אשמתי שהכבישים סגורים.‬ ‫-יקירי, טוב לראות אותך.‬ 157 00:13:08,680 --> 00:13:09,560 ‫אימא.‬ 158 00:13:13,240 --> 00:13:14,560 ‫אז מה העניין?‬ 159 00:13:15,120 --> 00:13:18,080 ‫נבהלתי כששמעתי שאת רוצה לאכול צוהריים יחד.‬ 160 00:13:18,600 --> 00:13:20,280 ‫לא מדובר בחדשות רעות, נכון?‬ 161 00:13:21,160 --> 00:13:22,760 ‫אני אקבל את התקציב הממשלתי?‬ 162 00:13:24,000 --> 00:13:25,920 ‫כן, את כל 20 אלף הליש"ט.‬ 163 00:13:26,000 --> 00:13:27,280 ‫אל תגידי את זה ככה.‬ 164 00:13:27,360 --> 00:13:29,960 ‫זה הרבה כסף למישהו שעדיין לומד בבית הספר.‬ 165 00:13:30,040 --> 00:13:32,880 ‫הרוב מתבזבז על הוצאות משרדיות גם ככה.‬ 166 00:13:32,960 --> 00:13:38,200 ‫שמונה מאות ליש"ט הן עלות ההוצאות המשרדיות,‬ ‫בדקתי. ולדעתי, זה משאיר סכום לא מבוטל.‬ 167 00:13:38,280 --> 00:13:41,920 ‫הכול נעול בקרן בבנק. אל תדאגי.‬ 168 00:13:42,000 --> 00:13:42,840 ‫מה נאכל?‬ 169 00:13:43,360 --> 00:13:44,480 ‫רגע, אני אנחש.‬ 170 00:13:45,600 --> 00:13:46,440 ‫סלמון שלוק.‬ 171 00:13:47,520 --> 00:13:48,360 ‫כן.‬ 172 00:13:50,520 --> 00:13:51,360 ‫נהדר!‬ 173 00:13:52,080 --> 00:13:54,680 ‫התערבתי עם המאבטח שלי בדרך,‬ 174 00:13:54,760 --> 00:13:58,960 ‫ואמרתי שנאכל סלמון שלוק. זה מה שמגישים פה,‬ ‫סלמון שלוק.‬ 175 00:13:59,520 --> 00:14:02,360 ‫אני מופתע שאין לנו סנפירים וזימים.‬ 176 00:14:09,280 --> 00:14:13,880 ‫אז נבחרת לייצג את בית הספר באירועים.‬ ‫-"שומר". אמרתי לך שכך זה נקרא בגורדונסטון.‬ 177 00:14:13,960 --> 00:14:14,920 ‫כמובן, סליחה.‬ 178 00:14:15,000 --> 00:14:17,400 ‫ומה למדת על עצמך לאחר המינוי?‬ 179 00:14:17,960 --> 00:14:20,320 ‫מה?‬ ‫-אתה מכיר את הפתגם,‬ 180 00:14:20,400 --> 00:14:21,960 ‫"אדם אינו יודע מיהו,‬ 181 00:14:22,040 --> 00:14:24,640 ‫עד שחייו בסכנה, או עד שיקבל סמכות."‬ 182 00:14:25,440 --> 00:14:27,960 ‫לצערי, זה שחרר את השוטר שתמיד התחבא בתוכי.‬ 183 00:14:28,760 --> 00:14:30,200 ‫אל תגיד את זה.‬ ‫-למה?‬ 184 00:14:30,840 --> 00:14:32,440 ‫המשמעת היא חשובה,‬ 185 00:14:32,520 --> 00:14:35,000 ‫וגיליתי שאני נהנה לאכוף אותה.‬ 186 00:14:35,600 --> 00:14:38,760 ‫אפילו גרמתי למישהו להישלח בסמסטר שעבר.‬ ‫-להישלח לאן?‬ 187 00:14:38,840 --> 00:14:40,720 ‫הביתה. בגלל שעישן.‬ 188 00:14:42,080 --> 00:14:43,760 ‫אתה כמעט נתפסת מעשן פעם, לא?‬ 189 00:14:43,840 --> 00:14:46,880 ‫כמעט, אבל הייתי חכם מספיק כדי לצאת מזה.‬ 190 00:14:48,280 --> 00:14:49,760 ‫זה לא קצת לא הוגן?‬ 191 00:14:49,840 --> 00:14:51,040 ‫אלה החיים, אימא.‬ 192 00:14:51,960 --> 00:14:54,200 ‫החיים האירו לך פנים.‬ 193 00:14:54,280 --> 00:14:55,160 ‫כן.‬ 194 00:14:56,160 --> 00:14:58,160 ‫אבל הם גם זימנו לי אתגרים.‬ 195 00:14:59,680 --> 00:15:03,400 ‫כאדם רגיל בשם אדי וינדזור הייתי סובל הצקות‬ 196 00:15:03,880 --> 00:15:06,240 ‫אך כנסיך אדוארד, השלישי בתור לכס המלוכה…‬ 197 00:15:08,000 --> 00:15:08,880 ‫מי מציק לך?‬ 198 00:15:09,520 --> 00:15:10,760 ‫כולם, פחות או יותר.‬ 199 00:15:11,720 --> 00:15:14,000 ‫איך?‬ ‫-את לא רוצה לדעת.‬ 200 00:15:14,960 --> 00:15:15,800 ‫אני רוצה.‬ 201 00:15:19,280 --> 00:15:20,280 ‫בסדר.‬ 202 00:15:21,280 --> 00:15:22,720 ‫הם קוראים לי "מלתעות",‬ 203 00:15:22,840 --> 00:15:24,080 ‫כי יש לי גשר בשיניים.‬ 204 00:15:24,560 --> 00:15:27,040 ‫הם ממלאים רוק בכפיות מפלסטיק‬ 205 00:15:27,120 --> 00:15:29,280 ‫ואז מטיחים את זה בעורף שלי.‬ 206 00:15:30,680 --> 00:15:32,600 ‫הם הדביקו את הכיסא שלי בדבק מגע.‬ 207 00:15:33,480 --> 00:15:35,960 ‫הם נתנו לי בקבוק יין לבן כמתנה, שהיה בעצם…‬ 208 00:15:38,720 --> 00:15:39,840 ‫מה?‬ 209 00:15:41,560 --> 00:15:42,400 ‫שתן.‬ 210 00:15:45,560 --> 00:15:47,600 ‫הם אפילו טרחו לצנן אותו.‬ 211 00:15:48,680 --> 00:15:50,920 ‫קשה שלא להעריך את היצירתיות שלהם.‬ 212 00:15:55,680 --> 00:15:56,920 ‫אל תיראי ככה.‬ 213 00:15:57,960 --> 00:16:00,720 ‫הולך לי טוב בקריקט. אני בהרכב הפותח שוב.‬ 214 00:16:02,920 --> 00:16:06,680 ‫והלימודים? בחינות הגמר יתקיימו בסמסטר הבא.‬ ‫איך אתה מתקדם?‬ 215 00:16:06,760 --> 00:16:09,800 ‫ראיתי את התעודות שלך.‬ ‫-אל תאמיני לכל מה שאת רואה.‬ 216 00:16:09,880 --> 00:16:12,240 ‫אם אתה זקוק לעוד עזרה…‬ ‫-אל תדאגי!‬ 217 00:16:12,760 --> 00:16:14,680 ‫פגשתי את ועדת הקבלה בקיימברידג',‬ 218 00:16:14,760 --> 00:16:15,800 ‫הם יסדרו הכול.‬ 219 00:16:16,360 --> 00:16:17,480 ‫הם לא טיפשים.‬ 220 00:16:17,560 --> 00:16:19,160 ‫זה יעזור גם להם.‬ 221 00:16:19,240 --> 00:16:22,280 ‫בן למשפחת המלוכה בג'יזס קולג'?‬ 222 00:16:22,840 --> 00:16:25,000 ‫חכי ותראי איך כולם ירוצו ללמוד שם.‬ 223 00:16:26,000 --> 00:16:27,840 ‫זו לא גישה מושכת במיוחד.‬ 224 00:16:27,920 --> 00:16:30,760 ‫אבל זו האמת, לא? כמו עם חיל הנחתים,‬ 225 00:16:30,840 --> 00:16:33,160 ‫או הסיטי בלונדון, או כל מה שארצה בחיים.‬ 226 00:16:33,240 --> 00:16:34,640 ‫אנשים תמיד ירצו אותי.‬ 227 00:16:35,160 --> 00:16:37,840 ‫ומה את מצפה שאעשה בקשר לזה? שאסרב?‬ 228 00:16:38,360 --> 00:16:40,840 ‫צריך להיות לנו איזה שהוא יתרון! ‬ 229 00:16:43,400 --> 00:16:45,920 ‫וגם תמורה למה שאנחנו עושים בשביל המדינה.‬ 230 00:16:53,000 --> 00:16:58,160 ‫אין חדשות בנוגע למקום הימצאו של מארק תאצ'ר‬ ‫והנהגת השותפה שלו, אנני-שרלוט ורניי,‬ 231 00:16:58,240 --> 00:16:59,680 ‫כמו גם מכונאי הקבוצה.‬ 232 00:16:59,760 --> 00:17:05,320 ‫דיווחים כי חברי הקבוצה נראו במקומות שונים,‬ ‫הופרכו כעת. כך נראה האזור במפה.‬ 233 00:17:05,400 --> 00:17:11,040 ‫כך נראה חלק מהאזור במציאות.‬ ‫-בנוסף למטוסי חיל האוויר הצרפתי…‬ 234 00:17:11,120 --> 00:17:11,960 ‫- סהרה -‬ 235 00:17:12,040 --> 00:17:14,880 ‫ישנם גם שני מסוקים, שלושה רכבי שטח,‬ 236 00:17:14,960 --> 00:17:16,920 ‫ומטוס בעל קרקעית שקופה,‬ 237 00:17:17,000 --> 00:17:22,080 ‫כל אלה לוקחים חלק בחיפוש אחר מארק.‬ ‫-זה היה אבא. הוא הגיע בשלום לאלג'יר.‬ 238 00:17:22,960 --> 00:17:23,840 ‫תודה.‬ 239 00:17:23,920 --> 00:17:28,320 ‫החדשות הטובות הן, שבעזרת מארגני המרוץ, ‬ 240 00:17:28,400 --> 00:17:32,960 ‫הצלחנו לצמצם את החיפוש לאזור במדבר סהרה,‬ 241 00:17:33,040 --> 00:17:36,040 ‫בין תאמאנראסט באלג'יריה‬ 242 00:17:36,120 --> 00:17:39,320 ‫וטסליט, אשר בצפון מאלי.‬ 243 00:17:40,120 --> 00:17:41,120 ‫החדשות הרעות הן,‬ 244 00:17:41,200 --> 00:17:47,080 ‫שנותרו כ-210 אלף ק"מ רבועים לחפש בהם.‬ 245 00:17:50,000 --> 00:17:52,320 ‫תוכל להמחיש זאת עבורי?‬ 246 00:17:52,880 --> 00:17:55,800 ‫זה שטח גדול יותר מכל הממלכה המאוחדת.‬ 247 00:17:58,960 --> 00:17:59,800 ‫לא עכשיו.‬ 248 00:18:00,360 --> 00:18:02,480 ‫אני מצטער. שר החוץ התעקש.‬ 249 00:18:03,520 --> 00:18:04,760 ‫מה יש, צ'רלס?‬ 250 00:18:04,840 --> 00:18:06,880 ‫זה המצב באיי פוקלנד.‬ 251 00:18:18,720 --> 00:18:21,280 ‫ה-HMS אינדורנס נמצאת בדרכה לאיי ג'ורג'יה,‬ 252 00:18:21,360 --> 00:18:27,440 ‫ועליה נחתים מלכותיים, כפי שאולי תזכרי…‬ ‫-כן, כדי לפנות את פועלי המתכת.‬ 253 00:18:27,520 --> 00:18:29,240 ‫החונטה הארגנטינאית הגיבה‬ 254 00:18:29,320 --> 00:18:31,120 ‫ושלחה שוברת קרח משלה לסיור,‬ 255 00:18:31,200 --> 00:18:33,720 ‫המלווה בשתי קורבטות נושאות טילים.‬ 256 00:18:35,120 --> 00:18:36,640 ‫באיזו הצדקה?‬ 257 00:18:36,720 --> 00:18:38,360 ‫כדי להגן על אזרחיה.‬ 258 00:18:38,440 --> 00:18:41,000 ‫אשר עוברים על החוק ומסיגים גבול.‬ 259 00:18:41,560 --> 00:18:44,840 ‫שר החוץ ביקש את תמיכתך לפתרון שהציע.‬ 260 00:18:44,920 --> 00:18:45,840 ‫ומהו?‬ 261 00:18:45,920 --> 00:18:47,440 ‫להסיג את ה-HMS אינדורנס,‬ 262 00:18:47,520 --> 00:18:51,480 ‫כדי להימנע מסכסוך בלתי נחוץ עם ארגנטינה, ‬ ‫כדבריו,‬ 263 00:18:51,560 --> 00:18:54,000 ‫ולפתור את המצב בדרכים דיפלומטיות.‬ 264 00:18:54,080 --> 00:18:55,600 ‫כלומר, לא לעשות דבר?‬ 265 00:18:56,320 --> 00:18:57,160 ‫כן,‬ 266 00:18:57,840 --> 00:18:59,840 ‫ולהאמין שיהיה בסדר.‬ 267 00:19:02,120 --> 00:19:06,720 ‫איך יהיה בסדר אם לא נעשה כלום?‬ 268 00:19:08,160 --> 00:19:13,600 ‫איך יכול להיות בסדר, אם לא נעשה כלום?‬ 269 00:19:14,280 --> 00:19:17,640 ‫אנשינו, הרחק מהבית,‬ 270 00:19:17,720 --> 00:19:20,360 ‫חייהם בסכנה, צ'רלס.‬ 271 00:19:20,920 --> 00:19:22,240 ‫הם אנשינו!‬ 272 00:19:23,280 --> 00:19:25,000 ‫אנחנו מוכרחים לעשות משהו.‬ 273 00:19:35,520 --> 00:19:37,040 ‫סלח לי…‬ 274 00:19:38,600 --> 00:19:40,320 ‫בזמן שאחזור לבן שלי.‬ 275 00:19:41,080 --> 00:19:42,200 ‫כן, ראשת הממשלה.‬ 276 00:20:17,520 --> 00:20:18,440 ‫תודה.‬ 277 00:20:19,960 --> 00:20:21,480 ‫מכאן, גבירתי.‬ ‫-תודה.‬ 278 00:20:23,080 --> 00:20:26,040 ‫כן, בסדר. נוח מאוד, תודה.‬ 279 00:20:30,960 --> 00:20:33,320 ‫תודה רבה. שלום, יקירתי.‬ ‫-שלום.‬ 280 00:20:36,200 --> 00:20:37,640 ‫אין לי הרבה זמן, לצערי.‬ 281 00:20:37,720 --> 00:20:38,680 ‫כן, הזהירו אותי.‬ 282 00:20:38,760 --> 00:20:41,320 ‫אז נצא בזריזות?‬ ‫-כן, רק אחליף בגדים במהירות.‬ 283 00:20:42,240 --> 00:20:45,520 ‫אמרו שירד גשם. את בטוחה שתרצי לעשות את זה?‬ ‫-כן, בהחלט.‬ 284 00:20:46,320 --> 00:20:48,400 ‫שלום, אלן. מה שלומנו?‬ ‫-שלום, גבירתי.‬ 285 00:20:48,480 --> 00:20:51,640 ‫טוב, תודה.‬ ‫-הוא נראה טוב מאוד, נכון? אלך להגיד שלום.‬ 286 00:20:53,200 --> 00:20:55,320 ‫שלום. מה שלומך?‬ 287 00:20:57,040 --> 00:20:59,000 ‫אנחנו נלך לטיול? כן?‬ 288 00:21:32,240 --> 00:21:34,120 ‫זה בסדר? קצת רטוב פה.‬ 289 00:21:34,200 --> 00:21:35,280 ‫לא, זה בסדר.‬ 290 00:21:40,640 --> 00:21:41,840 ‫זה ממש גן עדן, נכון?‬ 291 00:21:42,320 --> 00:21:43,840 ‫אם את אומרת.‬ ‫-אני אומרת.‬ 292 00:21:44,480 --> 00:21:48,560 ‫את בכפר. גשם ובוץ וסוסים וכלבים,‬ 293 00:21:48,640 --> 00:21:50,160 ‫ילדים, פרטיות.‬ 294 00:21:50,240 --> 00:21:51,240 ‫אני מקנאה בך.‬ 295 00:21:51,880 --> 00:21:54,440 ‫זה לא בדיוק גן העדן שאת מדמיינת.‬ 296 00:21:55,080 --> 00:21:56,680 ‫בתור התחלה, אין כאן פרטיות.‬ 297 00:21:56,760 --> 00:21:59,320 ‫הם שם, עוקבים אחרי לכל פינה.‬ 298 00:21:59,400 --> 00:22:01,600 ‫מי?‬ ‫-העיתונאים.‬ 299 00:22:02,080 --> 00:22:04,760 ‫צלמים שפשוט יש להם משהו נגדי.‬ 300 00:22:06,320 --> 00:22:08,920 ‫ממזרים.‬ ‫-טוב, אם תקראי להם ככה…‬ 301 00:22:09,000 --> 00:22:10,480 ‫אמרתי להם להתחפף.‬ 302 00:22:11,360 --> 00:22:12,280 ‫פעם אחת.‬ 303 00:22:12,360 --> 00:22:13,640 ‫את יכולה להאשים אותי?‬ 304 00:22:14,760 --> 00:22:16,880 ‫הם כל כך מרושעים כלפיי, כל הזמן.‬ 305 00:22:18,280 --> 00:22:23,800 ‫אני מאופקת, את יודעת. אני לא רוצה שבחים,‬ ‫תשומת לב או תודות.‬ 306 00:22:25,280 --> 00:22:26,280 ‫אבל אני אנושית.‬ 307 00:22:26,360 --> 00:22:29,560 ‫גם סוסי עבודה צריכים ליטוף, לפעמים.‬ ‫-אני מכירה את זה.‬ 308 00:22:29,640 --> 00:22:30,640 ‫זה לא קל,‬ 309 00:22:31,760 --> 00:22:34,400 ‫העבודה בחום ובזוהמה של מדינת עולם שלישי,‬ 310 00:22:34,480 --> 00:22:37,040 ‫לעשות עבודה אמיתית למטרות צדקה אמיתיות.‬ 311 00:22:37,920 --> 00:22:40,520 ‫אבל האם מזכירים אותי באיזה שהוא עיתון?‬ 312 00:22:41,440 --> 00:22:43,000 ‫האם מודים לי? כן, בטח.‬ 313 00:22:45,000 --> 00:22:47,280 ‫אבל היא רק צריכה ללבוש שמלה,‬ 314 00:22:47,360 --> 00:22:49,200 ‫והיא מככבת על כל שערי העיתונים,‬ 315 00:22:49,280 --> 00:22:52,240 ‫וכולם נדהמים מכמה שהיא נפלאה.‬ ‫-מי?‬ 316 00:22:54,120 --> 00:22:55,040 ‫היא.‬ 317 00:22:56,240 --> 00:22:57,200 ‫דיאנה.‬ 318 00:22:57,280 --> 00:22:59,920 ‫הנקבה הצעירה השנייה במשפחה, כן,‬ 319 00:23:00,000 --> 00:23:02,480 ‫ואליה תמיד משווים אותי עכשיו.‬ 320 00:23:03,440 --> 00:23:05,120 ‫היא היפהפייה, ואני, העלובה.‬ 321 00:23:05,720 --> 00:23:07,240 ‫היא מחייכת, אני זעופה.‬ 322 00:23:07,320 --> 00:23:08,880 ‫היא המקסימה ואני, הנוראה.‬ 323 00:23:10,360 --> 00:23:13,560 ‫וכל השאלות שאני נשאלת ללא הרף על נישואיי,‬ 324 00:23:13,640 --> 00:23:14,680 ‫על מארק.‬ 325 00:23:16,400 --> 00:23:20,720 ‫כן, מה שלום מארק?‬ ‫-בדיוק ככה! "מה שלום מארק?" מארק בסדר!‬ 326 00:23:21,880 --> 00:23:24,720 ‫אני בסדר. הילדים בסדר.‬ 327 00:23:24,800 --> 00:23:26,360 ‫טוב, אני שמחה לשמוע את זה.‬ 328 00:23:28,840 --> 00:23:30,640 ‫אלא ששמעתי שמועות.‬ 329 00:23:31,160 --> 00:23:32,920 ‫חשבתי שלא הקשבת לשמועות.‬ 330 00:23:33,000 --> 00:23:35,480 ‫ופגישה שהתקיימה לאחרונה עם המפקד טרסטרייל.‬ 331 00:23:36,240 --> 00:23:37,080 ‫מי?‬ 332 00:23:37,880 --> 00:23:39,760 ‫ראש אגף ההגנה המלכותי במשטרה.‬ 333 00:23:41,320 --> 00:23:45,240 ‫הוא חש שמחובתו להזכיר שמועות על סמל קרוס,‬ 334 00:23:45,320 --> 00:23:48,800 ‫וששניכם הייתם… במצב אינטימי.‬ 335 00:23:49,600 --> 00:23:50,800 ‫ולאור השמועות האלה,‬ 336 00:23:50,880 --> 00:23:55,200 ‫הסקוטלנד יארד המליץ על העברתו בחזרה למשרד,‬ 337 00:23:55,280 --> 00:23:56,120 ‫בקרוידון.‬ 338 00:24:05,520 --> 00:24:06,440 ‫אל…‬ 339 00:24:08,360 --> 00:24:09,400 ‫אל תעשי לי את זה.‬ 340 00:24:14,160 --> 00:24:17,160 ‫אסור לך. הוא היחיד שמשמח אותי.‬ 341 00:24:17,240 --> 00:24:20,200 ‫יש המון דברים שיכולים לשמח אותך.‬ ‫-אז למה אני עצובה?‬ 342 00:24:22,320 --> 00:24:24,080 ‫את תשמחי שוב, עם קצת סבלנות.‬ 343 00:24:26,160 --> 00:24:28,240 ‫זהו? זו העצה?‬ 344 00:24:28,320 --> 00:24:30,560 ‫"תיאבקי, חייכי ותחזיקי מעמד. תתמידי"?‬ 345 00:24:31,840 --> 00:24:33,280 ‫הדברים האלה חולפים לרוב,‬ 346 00:24:33,360 --> 00:24:34,840 ‫אם תהיי סבלנית ותחכי.‬ 347 00:24:37,800 --> 00:24:40,800 ‫פעם נהניתי מהמוניטין שלי כבעייתית במשפחה.‬ 348 00:24:42,520 --> 00:24:44,880 ‫שמחתי להבהיל אנשים מעט,‬ 349 00:24:44,960 --> 00:24:46,600 ‫כי יכולתי לשלוט בזה.‬ 350 00:24:50,720 --> 00:24:51,640 ‫אבל לאחרונה…‬ 351 00:24:57,200 --> 00:24:58,680 ‫אני זו שנבהלת.‬ 352 00:25:00,720 --> 00:25:03,440 ‫כי אני מתחילה להרגיש שזה שולט בי,‬ 353 00:25:03,520 --> 00:25:04,400 ‫וזה השתנה.‬ 354 00:25:04,480 --> 00:25:07,760 ‫אני לא רק מרגישה כועסת, אלא, אולי…‬ 355 00:25:11,120 --> 00:25:12,320 ‫חסרת מעצורים…‬ 356 00:25:14,880 --> 00:25:17,400 ‫ואני פשוט רוצה להרוס הכול.‬ 357 00:25:20,760 --> 00:25:22,200 ‫אבל גם זה יעבור.‬ 358 00:25:27,080 --> 00:25:28,040 ‫זהו זה?‬ 359 00:25:29,520 --> 00:25:31,880 ‫זה הפתרון שלך לכל דבר, לא לעשות כלום?‬ 360 00:25:41,520 --> 00:25:42,640 ‫אני צריכה ללכת.‬ 361 00:25:44,040 --> 00:25:47,760 ‫כן. סליחה, לא אעכב אותך, את עסוקה.‬ ‫-תמצאי את הדרך חזרה?‬ 362 00:25:47,840 --> 00:25:48,680 ‫כן.‬ 363 00:26:48,840 --> 00:26:51,920 ‫מארק תאצ'ר ושותפתו הצרפתית לנהיגה, ‬ ‫שרלוט ורניי,‬ 364 00:26:52,000 --> 00:26:56,200 ‫נצפו הבוקר ממטוס C-130 מחיל האוויר באלג'יר‬ ‫אשר לקח חלק בחיפושים,‬ 365 00:26:56,280 --> 00:26:58,560 ‫במרחק קילומטרים ספורים מהגבול עם מאלי.‬ 366 00:26:59,120 --> 00:27:01,320 ‫כשהטייס חזר למפקדת החילוץ,‬ 367 00:27:01,400 --> 00:27:03,520 ‫הוא זכה לחיבוק ממר דניס תאצ'ר,‬ 368 00:27:03,600 --> 00:27:04,680 ‫אביו של מארק.‬ 369 00:27:04,760 --> 00:27:07,560 ‫מר תאצ'ר התקשר לראשת הממשלה בלונדון‬ 370 00:27:07,640 --> 00:27:09,200 ‫ובישר לה את החדשות הטובות.‬ 371 00:27:09,280 --> 00:27:15,120 ‫אני מאושרת לאשר את החדשות הנפלאות,‬ 372 00:27:15,200 --> 00:27:18,840 ‫לפיהן משימת החילוץ נשאה פרי.‬ 373 00:27:18,920 --> 00:27:20,440 ‫עכשיו, כמובן,‬ 374 00:27:20,520 --> 00:27:25,000 ‫כולכם רגילים לחשוב עליי כראשת הממשלה.‬ 375 00:27:25,080 --> 00:27:29,880 ‫אבל בימים האחרונים, נוכחתי לדעת,‬ 376 00:27:29,960 --> 00:27:34,640 ‫שבראש ובראשונה, אני אימא.‬ 377 00:27:34,720 --> 00:27:37,520 ‫עכשיו, תודה לכם. סלחו לי…‬ 378 00:27:38,160 --> 00:27:41,160 ‫…השאלה מדוע מארק תאצ'ר בחר במסלול הזה,‬ 379 00:27:41,240 --> 00:27:42,840 ‫נשארה בגדר תעלומה.‬ 380 00:27:43,320 --> 00:27:46,320 ‫כשסטה באופן קיצוני מהמסלול המוכר, הוא…‬ 381 00:27:46,400 --> 00:27:48,640 ‫הוא בטח מרגיש מטופש.‬ 382 00:27:48,720 --> 00:27:52,000 ‫עייף ורעב, כך שמעתי שהוא מרגיש.‬ ‫-עדיין,‬ 383 00:27:52,080 --> 00:27:57,040 ‫ראשת הממשלה תשמח להתאחד שוב עם בנה המועדף.‬ 384 00:27:59,760 --> 00:28:01,560 ‫כבר הבנת מי הילד המועדף עלייך?‬ 385 00:28:03,760 --> 00:28:07,320 ‫ברור שהוא רצה למצוא מסלול ישיר יותר במדבר,‬ 386 00:28:07,400 --> 00:28:12,240 ‫אבל זה היה, אחרי הכול, הראלי הראשון שלו,‬ ‫והוא סבל מחוסר ניסיון.‬ 387 00:28:12,320 --> 00:28:16,640 ‫לא פחדתי שאמות. האחרים סבלו מחרדה קיומית.‬ 388 00:28:16,720 --> 00:28:19,560 ‫כמובן שהם הרגישו כך, יקירי, הם צרפתים.‬ 389 00:28:20,280 --> 00:28:22,480 ‫בדיוק! לא, אני הייתי רגוע‬ 390 00:28:22,560 --> 00:28:25,280 ‫והתייחסתי לזמן שבילינו במדבר כחופשה.‬ 391 00:28:25,840 --> 00:28:28,840 ‫אפילו היה לי זמן לקרוא את הספר שלי.‬ ‫-זה נחמד, יקירי.‬ 392 00:28:28,920 --> 00:28:29,920 ‫מה זה?‬ 393 00:28:30,040 --> 00:28:34,000 ‫המנה האהובה עליך. צפרדע בבור.‬ ‫-כן, אני רואה את זה, אימא, אבל באמת…‬ 394 00:28:34,080 --> 00:28:35,160 ‫איפה הרוטב?‬ 395 00:28:36,480 --> 00:28:37,920 ‫אני מצטערת.‬ 396 00:28:38,520 --> 00:28:40,840 ‫בכל מקרה, כשמצאו אותנו לבסוף,‬ 397 00:28:41,360 --> 00:28:43,440 ‫הייתי בהלם מכל החגיגה.‬ 398 00:28:43,520 --> 00:28:45,080 ‫לא ידעתי שאנחנו מפורסמים.‬ 399 00:28:45,640 --> 00:28:49,000 ‫בשערי העיתונים ברחבי העולם!‬ ‫-כן, הייתם מפורסמים.‬ 400 00:28:49,080 --> 00:28:52,840 ‫אני לא בטוחה שהייתי משתמשת במילה הזו.‬ ‫-אלה שטויות, באמת.‬ 401 00:28:54,160 --> 00:28:56,320 ‫"בנה של ראשת הממשלה אבד במדבר."‬ 402 00:28:56,840 --> 00:28:57,960 ‫כי לא הלכנו לאיבוד.‬ 403 00:28:58,520 --> 00:29:01,640 ‫ידעתי איפה היינו. האחרים לא ידעו.‬ 404 00:29:01,720 --> 00:29:02,720 ‫זו הייתה הבעיה.‬ 405 00:29:02,800 --> 00:29:05,680 ‫בעצם, אתם איבדתם אותנו.‬ ‫-אבל סטית מהמסלול.‬ 406 00:29:05,760 --> 00:29:07,000 ‫קרול!‬ ‫-סטית בכ-45 ק"מ.‬ 407 00:29:07,080 --> 00:29:08,520 ‫קרול, זה יותר מורכב מזה.‬ 408 00:29:08,600 --> 00:29:10,640 ‫העניין הוא לקבוע את המסלול בעצמך.‬ 409 00:29:10,720 --> 00:29:13,880 ‫מארק, הנהגת לא שמחה להתאשפז בגלל מכת חום.‬ 410 00:29:13,960 --> 00:29:17,800 ‫טוב, קרול, היא סתם הגזימה.‬ ‫-כמובן שהיא הגזימה. היא אישה.‬ 411 00:29:19,160 --> 00:29:20,760 ‫בדיוק.‬ ‫-תעביר את היין, מותק.‬ 412 00:29:20,840 --> 00:29:21,760 ‫זה מבריק.‬ 413 00:29:22,360 --> 00:29:25,360 ‫בכל אופן, מייד כשאותרנו, אבא הטיף לי מוסר!‬ 414 00:29:26,200 --> 00:29:27,040 ‫מה?‬ 415 00:29:27,600 --> 00:29:28,760 ‫למה עשית את זה?‬ 416 00:29:28,840 --> 00:29:32,200 ‫חשבתי שהוא היה יכול להודות יותר למחלצים.‬ 417 00:29:32,960 --> 00:29:33,920 ‫למה?‬ 418 00:29:34,000 --> 00:29:35,800 ‫זה התפקיד שלהם, לא?‬ 419 00:29:36,520 --> 00:29:39,840 ‫ולהודות על מה? הוא נאלץ לחכות שבוע שלם.‬ 420 00:29:39,920 --> 00:29:43,600 ‫כל מבצע החילוץ היה פארסה גמורה.‬ 421 00:29:43,680 --> 00:29:45,120 ‫למה אפשר לצפות מבדואים?‬ 422 00:29:47,280 --> 00:29:48,920 ‫תסלחו לי, אני צריכה תוספת.‬ 423 00:29:49,960 --> 00:29:53,000 ‫תרצה מלח, יקירי?‬ ‫-לא, זה בסדר.‬ 424 00:30:00,000 --> 00:30:02,600 ‫אתה מוכרח להודות שזה בלתי נסבל.‬ 425 00:30:02,680 --> 00:30:05,720 ‫זה עניין של אימהות ובנים, זה הכול.‬ 426 00:30:07,040 --> 00:30:10,280 ‫אז תודה לאל על אבות ובנות.‬ 427 00:30:13,840 --> 00:30:16,520 ‫אתה לא מתכוון ללכת?‬ ‫-למה שאלך?‬ 428 00:30:16,600 --> 00:30:17,680 ‫הם לא באו אליי.‬ 429 00:30:19,280 --> 00:30:23,360 ‫את ואני, יקירתי, אנחנו שחקני המשנה כאן.‬ 430 00:30:25,880 --> 00:30:27,080 ‫תביאי את היין, קרול.‬ 431 00:30:28,840 --> 00:30:32,680 ‫לא תאמיני איך הרגשתי לחזור למלון ולשתות.‬ 432 00:30:33,240 --> 00:30:34,960 ‫סליחה על ההפרעה, ראשת הממשלה.‬ 433 00:30:38,040 --> 00:30:40,960 ‫לפי דוח המודיעין הטרי שלנו מבואנוס איירס,‬ 434 00:30:41,600 --> 00:30:44,440 ‫בשל המצב הפנימי הנואש במדינה,‬ 435 00:30:44,520 --> 00:30:49,240 ‫קיים חשש שהחונטה הצבאית תחליט להסתכן‬ ‫ותתקוף את איי פוקלנד,‬ 436 00:30:49,840 --> 00:30:52,560 ‫בשל העובדה שהדבר יתקבל בחיוב בארגנטינה.‬ 437 00:30:53,400 --> 00:30:55,480 ‫מסור לשר החוץ לפגוש אותי.‬ 438 00:30:56,040 --> 00:30:57,080 ‫הוא בבריסל.‬ 439 00:30:58,880 --> 00:31:01,800 ‫וראש מטה ההגנה?‬ ‫-הוא בניו זילנד.‬ 440 00:31:03,320 --> 00:31:04,920 ‫אז את שר הביטחון.‬ 441 00:31:06,120 --> 00:31:07,720 ‫הוא בארה"ב.‬ 442 00:31:09,520 --> 00:31:12,120 ‫אנחנו עומדים לספוג מתקפה,‬ 443 00:31:13,520 --> 00:31:17,200 ‫ונשגב מבינתי כיצד כולם שלווים כל כך.‬ 444 00:31:18,080 --> 00:31:24,840 ‫אמור לשר החוץ, לראש מטה ההגנה ולשר ההגנה‬ ‫לפגוש אותי במשרדי בתוך 24 שעות.‬ 445 00:31:26,120 --> 00:31:27,200 ‫ראשת הממשלה.‬ 446 00:31:38,760 --> 00:31:41,640 ‫מסוק הצי 479 מאשר יעף בגובה נמוך מזרחה…‬ 447 00:31:41,720 --> 00:31:42,920 ‫- הצי המלכותי‬ ‫חילוץ -‬ 448 00:31:43,000 --> 00:31:48,200 ‫עד לגובה של 500 רגל, לחץ ברומטרי 1013‬ ‫במרחב לונדון.‬ 449 00:31:50,360 --> 00:31:52,120 ‫אני רוצה כניסה מרשימה.‬ 450 00:31:52,600 --> 00:31:55,600 ‫הגעה במסוק היא לא מרשימה מספיק, לדעתך?‬ 451 00:32:03,560 --> 00:32:06,520 ‫אז הרעיון הוא להיפגש שם לארוחת צוהריים?‬ 452 00:32:09,600 --> 00:32:11,400 ‫נסיים עד ארבע בערך?‬ 453 00:32:22,800 --> 00:32:23,720 ‫אוי ואבוי.‬ 454 00:32:29,560 --> 00:32:30,480 ‫תשאיר את זה לי.‬ 455 00:32:31,640 --> 00:32:33,200 ‫אמרתי, "תשאיר את זה לי."‬ 456 00:33:06,160 --> 00:33:07,600 ‫הנסיך אנדרו, הוד מלכותך.‬ 457 00:33:08,720 --> 00:33:09,560 ‫הוד מלכותך.‬ 458 00:33:17,960 --> 00:33:19,640 ‫אימא.‬ ‫-איך עשית את זה?‬ 459 00:33:19,720 --> 00:33:20,680 ‫מה, המסוק?‬ 460 00:33:21,320 --> 00:33:22,800 ‫סיפרתי להם את האמת.‬ 461 00:33:22,880 --> 00:33:25,280 ‫שזומנתי הנה בנושא בעל חשיבות לאומית,‬ 462 00:33:25,360 --> 00:33:28,840 ‫בידי המפקדת העליונה של הצבא.‬ ‫-זו ארוחת צוהריים של אימא ובנה.‬ 463 00:33:28,920 --> 00:33:33,440 ‫זה לא נושא בעל חשיבות לאומית.‬ ‫-את המלכה, ואני השני בתור לכס המלוכה.‬ 464 00:33:33,520 --> 00:33:36,480 ‫אם נפליץ, זה יהיה עניין בעל חשיבות לאומית.‬ ‫-בחייך…‬ 465 00:33:36,560 --> 00:33:37,440 ‫זו האמת!‬ 466 00:33:38,320 --> 00:33:39,760 ‫האמת היא,‬ 467 00:33:39,840 --> 00:33:42,200 ‫שאני רוצה לדבר איתך על עניין או שניים.‬ 468 00:33:43,960 --> 00:33:45,920 ‫ראשית, התואר שלי.‬ ‫-איזה תואר?‬ 469 00:33:46,000 --> 00:33:47,840 ‫התואר שתעניקי לי כשאתחתן.‬ 470 00:33:49,480 --> 00:33:51,400 ‫לא הקדשתי לזה מחשבה.‬ 471 00:33:52,240 --> 00:33:55,400 ‫לא ידעתי שחשבת להתחתן.‬ ‫-אני לא חושב להתחתן.‬ 472 00:33:56,040 --> 00:33:57,920 ‫טוב, לא ברצינות.‬ 473 00:33:58,520 --> 00:34:01,440 ‫למרות שהאחרונה היא משהו מיוחד.‬ 474 00:34:02,000 --> 00:34:05,120 ‫כן, השחקנית האמריקנית הצעירה והנועזת.‬ ‫-כן!‬ 475 00:34:05,600 --> 00:34:06,920 ‫- אהובת הנסיך מצטלמת בעירום -‬ 476 00:34:07,000 --> 00:34:09,440 ‫קשה לי לבחור מה הדבר הכי מטריד בכתבה.‬ ‫-אל תאמיני לכל מה שאת קוראת.‬ 477 00:34:09,520 --> 00:34:11,960 ‫זה המקור היחידי שלי, הרי לא הפגשת בינינו.‬ 478 00:34:12,560 --> 00:34:14,720 ‫ולא סביר שאזהה את גוף יצירותיה.‬ 479 00:34:15,840 --> 00:34:19,360 ‫באמת? את לא מכירה את הסרט "אמילי"?‬ 480 00:34:19,840 --> 00:34:22,680 ‫לא. אני אמורה להכיר?‬ ‫-אני לא בטוח שתאהבי את הסרט.‬ 481 00:34:22,760 --> 00:34:24,480 ‫ולא בגלל שזה סרט כחול!‬ ‫-אנדרו!‬ 482 00:34:24,560 --> 00:34:26,560 ‫למרות שזה בכלל לא סרט כחול.‬ 483 00:34:26,640 --> 00:34:28,080 ‫הוא מתרחש בשנות ה-20'.‬ 484 00:34:28,760 --> 00:34:33,400 ‫גיבורת הסרט היא נערה מבולבלת ומושכת בת 17,‬ ‫קו.‬ 485 00:34:33,480 --> 00:34:36,920 ‫בת 17? אני לא בטוחה שארצה לשמוע את ההמשך.‬ ‫-אל תתחסדי, אימא.‬ 486 00:34:37,000 --> 00:34:42,840 ‫בסרט, היא חוזרת מבית ספר הפרטי בשוויץ‬ ‫ומתגוררת בבית הקיץ של אימה בכפר באנגליה.‬ 487 00:34:42,920 --> 00:34:45,720 ‫את יודעת שהם היו בווילטון?‬ ‫-מה, בית משפחת הרברט?‬ 488 00:34:45,800 --> 00:34:48,040 ‫כן, שם הם צילמו.‬ ‫-זה בית נחמד.‬ 489 00:34:48,120 --> 00:34:50,000 ‫סבא שלך היה נוהג לצוד שם.‬ 490 00:34:50,080 --> 00:34:55,440 ‫בכל אופן, שם היא פוגשת כמה סוטים מבוגרים,‬ 491 00:34:55,520 --> 00:34:59,600 ‫המפתים את אמילי הצעירה וחסרת האונים,‬ 492 00:34:59,680 --> 00:35:02,200 ‫ואנו עוקבים אחר צלילתה להנאות חושניות.‬ 493 00:35:04,280 --> 00:35:06,240 ‫צדקת, זה לא נשמע כמו סרט כחול.‬ 494 00:35:06,600 --> 00:35:08,800 ‫אתה בטוח שזה חוקי בכלל?‬ ‫-למי אכפת?‬ 495 00:35:10,320 --> 00:35:13,000 ‫אולי תופתע לדעת, אבל לי אכפת.‬ 496 00:35:13,080 --> 00:35:14,440 ‫הנקודה היא שזו אומנות,‬ 497 00:35:15,000 --> 00:35:18,000 ‫ולכן הסרט הולם את מי שעתידה להיות דוכסית…‬ 498 00:35:18,920 --> 00:35:19,760 ‫יורק.‬ 499 00:35:21,960 --> 00:35:24,600 ‫יורק?‬ ‫-כן, יורק. הרעיון פשוט קפץ לי לראש.‬ 500 00:35:24,680 --> 00:35:27,240 ‫תואר הדוכסות הזה מוענק לרוב לבן השני,‬ 501 00:35:27,320 --> 00:35:29,240 ‫והוא מקושר למסורת צבאית ארוכה.‬ 502 00:35:29,800 --> 00:35:32,400 ‫כמו בשיר, "הדוכס הגדול והזקן מ…"‬ ‫-בדיוק.‬ 503 00:35:33,840 --> 00:35:36,560 ‫האם שני דוכסי יורק הקודמים הפכו למלכים?‬ 504 00:35:37,160 --> 00:35:40,760 ‫נכון, בשל העובדה שאחיהם הבוגרים מתו לפתע,‬ ‫או ויתרו על הכתר.‬ 505 00:35:41,360 --> 00:35:43,600 ‫אבל במקרה שלך, מותו של צ'רלס לא יספיק,‬ 506 00:35:43,680 --> 00:35:48,160 ‫תצטרך גם לרצוח את בניו שיוולדו.‬ ‫-לדוכס יורק יש עבר כזה. ריצ'רד השלישי.‬ 507 00:35:48,800 --> 00:35:50,960 ‫כן! כמה שאתה פיקח.‬ 508 00:35:55,320 --> 00:35:56,640 ‫הסלמון הזה נהדר.‬ 509 00:35:57,520 --> 00:35:58,360 ‫נכון?‬ 510 00:35:59,240 --> 00:36:01,480 ‫אפרופו מסורת צבאית,‬ 511 00:36:01,560 --> 00:36:03,640 ‫יש עוד משהו שרציתי שנדבר עליו.‬ 512 00:36:04,200 --> 00:36:06,720 ‫כשאתה חייל בחזית, כמוני,‬ 513 00:36:07,520 --> 00:36:09,880 ‫אתה נוטה לפקוח עין על המתרחש.‬ 514 00:36:10,760 --> 00:36:13,960 ‫ונראה שהמצב באיי פוקלנד לא ייפתר בקרוב.‬ 515 00:36:14,800 --> 00:36:20,880 ‫עכשיו… לא אבקש ממך לשתף אותי בשיחות פרטיות‬ ‫שאת מקיימת עם ראשי הממשלה…‬ 516 00:36:20,960 --> 00:36:24,640 ‫וגם לא אעשה זאת.‬ ‫-רק רציתי שתדעי, שבמידה והמצב יסלים,‬ 517 00:36:24,720 --> 00:36:25,920 ‫אתעקש לנסוע לחזית.‬ 518 00:36:26,600 --> 00:36:27,840 ‫ואני רוצה שתבטיחי לי,‬ 519 00:36:27,920 --> 00:36:31,680 ‫שהכתר לא יעמוד ביני ובין השירות בחזית.‬ ‫-לא אעלה זאת על דעתי.‬ 520 00:36:33,400 --> 00:36:34,360 ‫יופי!‬ 521 00:36:34,440 --> 00:36:38,160 ‫אנו לא מתחמקים משירות צבאי במשפחה הזו.‬ ‫אנחנו לא שונים מאחרים.‬ 522 00:36:38,560 --> 00:36:40,280 ‫זה מה שאני אומר לכולם כל חיי.‬ 523 00:37:03,240 --> 00:37:07,000 ‫גבירתי, מזכירו האישי של נסיך ויילס ‬ ‫צלצל אליי ושאל,‬ 524 00:37:07,080 --> 00:37:10,040 ‫האם במקום הפגישה עם הוד מעלתו מחר בלונדון,‬ 525 00:37:10,120 --> 00:37:12,960 ‫תעדיפי לבקר בביתו החדש בהייגרוב, ‬ ‫בגלוסטרשייר. ‬ 526 00:37:13,040 --> 00:37:14,120 ‫יש לנו זמן לזה?‬ 527 00:37:14,200 --> 00:37:17,360 ‫כן, במידת הצורך נוכל להחזירך ללונדון בערב.‬ 528 00:37:17,880 --> 00:37:19,640 ‫בסדר. למה לא?‬ ‫-גבירתי.‬ 529 00:37:20,320 --> 00:37:21,240 ‫תודה.‬ 530 00:37:26,200 --> 00:37:29,680 ‫ישנה עלייה דרמטית בשיחות הקשר בצי.‬ 531 00:37:29,760 --> 00:37:33,600 ‫מטה הקשר הממשלתי איתר גם תנועה רבה באוויר.‬ 532 00:37:34,360 --> 00:37:38,560 ‫כוח ארגנטיני נרחב נמצא בדרכו לאיי פוקלנד,‬ 533 00:37:38,640 --> 00:37:42,080 ‫ובכוונתו, יש להניח, לפלוש לאיים.‬ 534 00:37:42,160 --> 00:37:45,800 ‫אז עלינו להגן עליהם בחוזקה.‬ 535 00:37:45,880 --> 00:37:48,640 ‫אני חש צורך להזכיר, ראשת הממשלה,‬ 536 00:37:48,720 --> 00:37:51,720 ‫שהערוצים הדיפלומטיים עדיין פתוחים.‬ 537 00:37:51,800 --> 00:37:53,960 ‫עם כל הכבוד, תם זמנה של הדיפלומטיה,‬ 538 00:37:54,040 --> 00:37:56,920 ‫ברגע שהם הניפו את דגל ארגנטינה בשטח בריטי.‬ 539 00:37:57,000 --> 00:37:58,120 ‫אני מסכימה בהחלט.‬ 540 00:37:58,200 --> 00:38:01,400 ‫נוכל לגייס כוח להגנת האיים בתוך 48 שעות.‬ 541 00:38:01,480 --> 00:38:02,680 ‫זה מגוחך.‬ 542 00:38:02,760 --> 00:38:04,840 ‫למה?‬ ‫-הם במרחק של כ-13 אלף ק"מ מכאן.‬ 543 00:38:04,920 --> 00:38:09,600 ‫כלי שיט יזדקקו לשלושה שבועות להגיע לשם,‬ ‫ועד אז, איי פוקלנד יהיו בשליטת ארגנטינה.‬ 544 00:38:09,680 --> 00:38:11,600 ‫אז אני מציעה שנכבוש אותם בחזרה.‬ 545 00:38:12,160 --> 00:38:13,080 ‫זה בלתי אפשרי.‬ 546 00:38:13,640 --> 00:38:15,880 ‫זה בלתי אפשרי, אדמירל?‬ 547 00:38:15,960 --> 00:38:17,320 ‫האם לדעתך זה אפשרי?‬ 548 00:38:17,400 --> 00:38:20,240 ‫כן, ראשת הממשלה.‬ ‫-אז אנחנו מוכרחים לעשות זאת.‬ 549 00:38:20,320 --> 00:38:22,080 ‫אבל העלות לבדה…‬ 550 00:38:22,160 --> 00:38:27,120 ‫הצבת 30 אלף חיילים בדרום האוקיינוס האטלנטי‬ ‫וזאת בזמן שאנו על סיפו של מיתון,‬ 551 00:38:27,200 --> 00:38:30,880 ‫כשרמת התוצר נמוכה והאבטלה שוברת שיאים…‬ 552 00:38:31,440 --> 00:38:33,640 ‫עלינו להתחשב בדעת הקהל.‬ 553 00:38:33,720 --> 00:38:34,640 ‫הממשלה הזו…‬ 554 00:38:35,680 --> 00:38:37,840 ‫הממשל הזה, כרגע…‬ 555 00:38:39,560 --> 00:38:40,800 ‫תמשיך, ג'פרי.‬ 556 00:38:41,680 --> 00:38:42,600 ‫תגיד את זה.‬ 557 00:38:43,720 --> 00:38:45,920 ‫אינו אהוב. אינו פופולרי.‬ 558 00:38:46,880 --> 00:38:50,560 ‫לעולם לא נשרוד מלחמה יקרה ובלתי נחוצה.‬ 559 00:38:50,640 --> 00:38:56,760 ‫ואני טוענת שלא נשרוד אם לא נילחם.‬ 560 00:39:00,120 --> 00:39:02,880 ‫אדמירל, האם תצטרף אליי למעלה לדירה,‬ 561 00:39:02,960 --> 00:39:05,880 ‫שם נדון עוד בנושא? נאמר, בעוד חצי שעה.‬ 562 00:39:05,960 --> 00:39:08,480 ‫ובקש מראשי המטות להצטרף אלינו.‬ ‫-כמובן.‬ 563 00:39:23,560 --> 00:39:24,920 ‫יופי. את כאן.‬ 564 00:39:25,560 --> 00:39:26,840 ‫אני זקוקה לעזרתך.‬ 565 00:39:27,960 --> 00:39:30,640 ‫עלינו להכין ארוחת ערב למפקדי המטות.‬ 566 00:39:37,600 --> 00:39:39,120 ‫אני רוצה לדבר איתך.‬ 567 00:39:39,200 --> 00:39:40,440 ‫יקירתי, לא עכשיו.‬ 568 00:39:42,160 --> 00:39:45,280 ‫למה ברור כל כך שמארק הוא הבן המועדף עלייך?‬ ‫-מה?‬ 569 00:39:46,000 --> 00:39:47,600 ‫יש לך תאומים,‬ 570 00:39:47,680 --> 00:39:50,200 ‫וברור שאת מעדיפה אחד מהם.‬ 571 00:39:50,280 --> 00:39:51,800 ‫קרול, זה לא נכון.‬ 572 00:39:51,880 --> 00:39:56,000 ‫זה נכון וברור באופן חד להכאיב.‬ 573 00:39:57,960 --> 00:39:59,520 ‫ומה שאני רוצה לומר לך זה…‬ 574 00:40:00,880 --> 00:40:03,400 ‫רק משום שהיה לך קשר קשה עם אימך…‬ 575 00:40:03,480 --> 00:40:05,160 ‫יקירה, באמת שאין לי זמן לזה.‬ 576 00:40:05,240 --> 00:40:10,800 ‫…אל תיתני לזה להשפיע על קשרייך עם כל אישה.‬ ‫ובייחוד לא על הקשר עם הבת שלך.‬ 577 00:40:10,880 --> 00:40:12,520 ‫יקירתי, יש לך עיתוי נורא.‬ 578 00:40:13,080 --> 00:40:14,320 ‫אני עסוקה.‬ 579 00:40:14,920 --> 00:40:17,200 ‫בעוד כמה דקות, יגיעו ראשי המטות.‬ 580 00:40:17,280 --> 00:40:19,280 ‫אז תני לי אחת מהדקות האלה.‬ 581 00:40:23,560 --> 00:40:24,880 ‫את לא מתחשבת בי.‬ 582 00:40:26,040 --> 00:40:27,040 ‫את מתעלמת ממני.‬ 583 00:40:29,120 --> 00:40:30,360 ‫ואת מעדיפה את מארק.‬ 584 00:40:30,440 --> 00:40:32,680 ‫כי הוא חזק יותר.‬ 585 00:40:35,360 --> 00:40:37,360 ‫כמו שאבי היה חזק יותר.‬ 586 00:40:40,920 --> 00:40:43,160 ‫כן. את צודקת.‬ 587 00:40:43,960 --> 00:40:46,240 ‫באמת התקשיתי עם אימי,‬ 588 00:40:46,320 --> 00:40:49,120 ‫אבל זה לא היה קשור למגדר שלה.‬ 589 00:40:49,800 --> 00:40:51,920 ‫זה היה קשור לחולשות שלה.‬ 590 00:40:53,520 --> 00:40:59,920 ‫נגעלתי מכך שהיא הסתפקה בחיים של עקרת בית.‬ 591 00:41:00,560 --> 00:41:02,840 ‫משום שבעלה התייחס אליה כאל אחת.‬ 592 00:41:03,600 --> 00:41:05,840 ‫זה לא נכון!‬ 593 00:41:05,920 --> 00:41:10,120 ‫סבא שלך, אבא שלי, היה נהדר עם נשים.‬ 594 00:41:10,200 --> 00:41:11,080 ‫נהדר.‬ 595 00:41:11,760 --> 00:41:14,800 ‫הוא עודד אותי. הוא לימד אותי.‬ 596 00:41:15,440 --> 00:41:17,120 ‫הוא הפך אותי למי שאני.‬ 597 00:41:17,880 --> 00:41:20,960 ‫הוא התעקש שלא יהיה גבול לשאיפותיי.‬ 598 00:41:22,760 --> 00:41:25,960 ‫והוא ניסה עם סבתא שלך.‬ 599 00:41:26,680 --> 00:41:30,600 ‫אבל יש גבול ליכולתו של אדם,‬ 600 00:41:31,400 --> 00:41:34,640 ‫כשהאנשים סביבו מוגבלים בעצמם.‬ 601 00:41:46,120 --> 00:41:48,880 ‫ספינותינו מצוידות בטילי "סי וולף",‬ 602 00:41:48,960 --> 00:41:52,720 ‫בליווי חטיבה מלאה וצוות אמפיבי.‬ 603 00:41:54,240 --> 00:41:55,400 ‫תודה, יקירתי.‬ 604 00:41:57,880 --> 00:41:58,720 ‫אפשר?‬ 605 00:42:00,400 --> 00:42:01,440 ‫כמה תרצה?‬ 606 00:42:06,240 --> 00:42:08,200 ‫זו חתיכה נחמדה.‬ 607 00:42:08,280 --> 00:42:12,280 ‫תרגיש חופשי להגיש את האפונה והגזרים.‬ 608 00:42:17,400 --> 00:42:19,800 ‫מצוין. נוכל להוסיף סלט…‬ 609 00:42:20,440 --> 00:42:21,880 ‫וכוס מיץ?‬ 610 00:42:33,840 --> 00:42:35,480 ‫אני יודע שאינך מרגישה טוב,‬ 611 00:42:35,560 --> 00:42:38,120 ‫אבל תני לי להזכיר לך שהיא לא רק חמותך,‬ 612 00:42:38,200 --> 00:42:39,600 ‫היא גם מלכתך!‬ 613 00:42:41,880 --> 00:42:42,720 ‫דיאנה!‬ 614 00:42:44,800 --> 00:42:45,680 ‫דיאנה!‬ 615 00:42:53,080 --> 00:42:53,920 ‫דיאנה!‬ 616 00:42:56,840 --> 00:42:57,760 ‫דיאנה.‬ 617 00:42:59,960 --> 00:43:03,760 ‫כן, ספרי לנו אגדה על נסיכה, בבקשה!‬ 618 00:43:03,840 --> 00:43:04,960 ‫בסדר גמור.‬ 619 00:43:05,640 --> 00:43:08,040 ‫אספר לכם סיפור. למעשה…‬ 620 00:43:08,120 --> 00:43:09,840 ‫בכנות, זה מעורר רחמים.‬ 621 00:43:09,920 --> 00:43:12,200 ‫…אם גבריאל יואיל לנגן עבורי‬ 622 00:43:12,280 --> 00:43:14,440 ‫ובגפוס יואיל לחשוב עבורי.‬ 623 00:43:14,520 --> 00:43:17,200 ‫בסדר. על מה לחשוב?‬ 624 00:43:17,280 --> 00:43:19,760 ‫חשוב על נסיכת מים יפהפייה,‬ 625 00:43:19,840 --> 00:43:22,040 ‫החובשת כתר כסף זעיר.‬ 626 00:43:22,120 --> 00:43:23,160 ‫כן.‬ 627 00:43:53,800 --> 00:43:55,000 ‫תודה.‬ ‫-אימא.‬ 628 00:43:55,080 --> 00:43:56,200 ‫זה נחמד.‬ 629 00:43:57,600 --> 00:43:59,840 ‫אני כל כך שמח שבאת.‬ ‫-רק אתה פה?‬ 630 00:44:01,000 --> 00:44:02,520 ‫כן. דיאנה במיטה.‬ 631 00:44:03,520 --> 00:44:05,160 ‫אני חושש שקשה לה.‬ 632 00:44:05,240 --> 00:44:08,800 ‫מסכנה. לי היה מזל, ההיריון לא השפיע עליי,‬ ‫כך נראה.‬ 633 00:44:09,320 --> 00:44:11,200 ‫כן, אבל אתן נשים שונות מאוד.‬ 634 00:44:12,720 --> 00:44:15,720 ‫שנתחיל בחוץ?‬ ‫-כן, בסדר. תודה.‬ 635 00:44:20,240 --> 00:44:22,040 ‫כמה אנשים יש לך כאן?‬ 636 00:44:22,120 --> 00:44:23,280 ‫זה נראה כצוות גדול,‬ 637 00:44:23,360 --> 00:44:25,480 ‫אבל אנחנו בונים הכול מאפס.‬ 638 00:44:26,200 --> 00:44:30,040 ‫זה היופי, לדעתי. טאבולה ראסה. דף חלק.‬ 639 00:44:30,120 --> 00:44:32,320 ‫כן, אני יודעת מה פירוש "טאבולה ראסה".‬ 640 00:44:32,800 --> 00:44:33,880 ‫בחיי, תקשיב לזה.‬ 641 00:44:35,320 --> 00:44:37,040 ‫אין חרקים. אין המיית ציפורים.‬ 642 00:44:38,040 --> 00:44:38,920 ‫זה נורא.‬ 643 00:44:39,760 --> 00:44:42,080 ‫זו דממה מחרידה ועגומה.‬ 644 00:44:42,160 --> 00:44:43,720 ‫אין לחרקים לאן ללכת,‬ 645 00:44:43,800 --> 00:44:46,240 ‫אז חשבתי למקם כאן גינת פרא.‬ 646 00:44:46,920 --> 00:44:48,240 ‫וכאן, גן מקורה,‬ 647 00:44:49,280 --> 00:44:50,840 ‫גינת צמחי בישול שם,‬ 648 00:44:50,920 --> 00:44:52,800 ‫וגינה עם שעון שמש שם.‬ 649 00:44:52,880 --> 00:44:57,400 ‫כוונה טהורה חשובה מאוד בפרויקט מסוג כזה.‬ 650 00:44:57,480 --> 00:45:00,280 ‫רעיון אחד שמשמש כציר המרכזי.‬ 651 00:45:00,920 --> 00:45:01,880 ‫מה הרעיון שלך?‬ 652 00:45:02,640 --> 00:45:03,760 ‫שבסופו של דבר,‬ 653 00:45:03,840 --> 00:45:09,160 ‫הבית, השטח והגינה, ישקפו את זהותי האמיתית.‬ 654 00:45:09,840 --> 00:45:11,600 ‫אז הרעיון הגדול הוא… אתה.‬ 655 00:45:15,000 --> 00:45:16,920 ‫הכול ייעשה באופן אורגני,‬ 656 00:45:17,000 --> 00:45:19,160 ‫ללא כימיקלים וחומרי הדברה.‬ 657 00:45:19,840 --> 00:45:21,560 ‫לא יהיו קווים ישרים.‬ 658 00:45:21,640 --> 00:45:24,160 ‫בלי טיפוח מוקפד או אחידות מוגזמת,‬ 659 00:45:24,720 --> 00:45:28,320 ‫כדי ליצור תחושה פראית ושוברת מוסכמות.‬ 660 00:45:28,880 --> 00:45:29,840 ‫גם זו הזהות שלך?‬ 661 00:45:30,400 --> 00:45:32,240 ‫טוב, כל אדם מעניין הוא כזה, לא?‬ 662 00:45:33,560 --> 00:45:35,840 ‫מי יציית לחוקים? מי ילך בתלם?‬ 663 00:45:36,920 --> 00:45:40,720 ‫את לא שונאת גננים שכופים קווים ישרים בכול?‬ 664 00:45:41,320 --> 00:45:43,880 ‫הטבע מתעב קווים ישרים, אחרי הכול.‬ 665 00:45:44,440 --> 00:45:47,000 ‫נדמה שבבריכה הזו יהיו קווים ישרים.‬ 666 00:45:47,880 --> 00:45:49,240 ‫כן, אבל זו בריכה.‬ 667 00:45:49,320 --> 00:45:50,840 ‫זה יהיה מגרש טניס?‬ 668 00:45:50,920 --> 00:45:52,920 ‫גם זה לא נראה אורגני במיוחד.‬ 669 00:45:53,000 --> 00:45:55,160 ‫אימא.‬ ‫-סליחה. לא, זה נהדר.‬ 670 00:45:56,600 --> 00:45:59,560 ‫אני שמח שזה מצא חן בעינייך. אהיה מאושר פה,‬ ‫לדעתי.‬ 671 00:46:01,000 --> 00:46:02,320 ‫זה הוציא משהו ממני.‬ 672 00:46:03,040 --> 00:46:06,920 ‫שאנגרי-לה או זאנאדו פרטית משלי.‬ 673 00:46:09,200 --> 00:46:12,280 ‫"והגנים, מלאי אור ומתפתלים‬ 674 00:46:13,520 --> 00:46:16,400 ‫שם כל עץ לבלב ונתן ריחו‬ 675 00:46:17,480 --> 00:46:21,120 ‫וכאן היו יערות, עתיקים כמו ההרים‬ 676 00:46:21,200 --> 00:46:23,920 ‫בכתמי פז מנומרים"‬ 677 00:46:24,840 --> 00:46:26,400 ‫צמח הוויסטריה שלך גדל יפה.‬ 678 00:46:26,480 --> 00:46:28,800 ‫הוא כבר מלבלב. אם נאכל ארוחת צוהריים,‬ 679 00:46:28,880 --> 00:46:31,520 ‫כדאי שנתחיל. הם רוצים שאחזור ללונדון בשש.‬ 680 00:46:31,600 --> 00:46:32,440 ‫כמובן.‬ 681 00:46:37,040 --> 00:46:39,520 ‫אבל האמת היא, אני לא יודע מה הבעיה שלה.‬ 682 00:46:40,200 --> 00:46:43,200 ‫היא גדלה בכפר. חשבתי שהיא תאהב את המקום.‬ 683 00:46:44,320 --> 00:46:46,840 ‫ביקשתי ממנה להיות אחראית על עיצוב הפנים.‬ 684 00:46:46,920 --> 00:46:48,920 ‫נדמה שזה הסיח את דעתה לכמה שבועות.‬ 685 00:46:49,480 --> 00:46:51,320 ‫אז היא התחילה לסגת שוב.‬ 686 00:46:52,360 --> 00:46:57,160 ‫היא מסתגרת בחדר ורואה טלוויזיה בלי סוף.‬ 687 00:46:58,800 --> 00:47:02,320 ‫אין לה שמץ של סקרנות אינטלקטואלית.‬ 688 00:47:03,040 --> 00:47:06,320 ‫ניסיתי ללמד אותה על שייקספייר ושירה,‬ 689 00:47:07,040 --> 00:47:08,680 ‫להרחיב את אופקיה.‬ 690 00:47:09,400 --> 00:47:10,960 ‫התארחו אצלנו אנשים נפלאים.‬ 691 00:47:11,040 --> 00:47:12,320 ‫לורנס ון דר פוסט,‬ 692 00:47:12,400 --> 00:47:14,560 ‫אריק אנדרסון, מנהל פנימיית איטון.‬ 693 00:47:15,280 --> 00:47:17,040 ‫אבל היא לא מפגינה שום עניין‬ 694 00:47:17,120 --> 00:47:19,320 ‫ורק מדברת בלי הרף על געגועיה ללונדון.‬ 695 00:47:20,240 --> 00:47:21,880 ‫אולי זה מה שהיא אוהבת.‬ 696 00:47:22,400 --> 00:47:24,640 ‫אולי החלק הזה של העולם לא מתאים לה.‬ 697 00:47:25,480 --> 00:47:27,920 ‫תהיתי מדוע בחרת בגלוסטרשייר.‬ 698 00:47:28,000 --> 00:47:28,880 ‫זה היה נוח.‬ 699 00:47:29,720 --> 00:47:31,800 ‫בסיס חיל האוויר המלכותי נמצא בסמוך,‬ 700 00:47:32,280 --> 00:47:35,600 ‫המקום קרוב לקורנוול ואן ואני כמעט שכנים.‬ 701 00:47:35,680 --> 00:47:36,640 ‫לא רק אן.‬ 702 00:47:39,920 --> 00:47:41,920 ‫רק 15 דקות נסיעה, כך שמעתי.‬ 703 00:47:44,920 --> 00:47:48,040 ‫קמילה ואני רק יוצאים לצוד יחד כיום, וזהו.‬ 704 00:47:49,080 --> 00:47:50,440 ‫ומדברים בטלפון.‬ 705 00:47:51,280 --> 00:47:52,120 ‫באיזו תדירות?‬ 706 00:47:52,200 --> 00:47:54,000 ‫לפי הצורך.‬ 707 00:47:56,760 --> 00:47:59,160 ‫כשאני זקוק לעידוד, אנחנו מדברים יותר.‬ 708 00:48:01,000 --> 00:48:02,840 ‫כשאתה זקוק לעידוד?‬ 709 00:48:04,200 --> 00:48:06,160 ‫הרגע קנית את בית חלומותיך,‬ 710 00:48:06,240 --> 00:48:07,600 ‫את זאנאדו שלך,‬ 711 00:48:07,680 --> 00:48:11,880 ‫ואתה וצוות חנפנים בונים אותו בצלמך.‬ 712 00:48:11,960 --> 00:48:14,640 ‫ואשתך הצעירה והיפהפייה, המתקשה בהיריונה,‬ 713 00:48:14,720 --> 00:48:18,000 ‫נעלה את עצמה בחדר למעלה ומסרבת לצאת.‬ 714 00:48:20,960 --> 00:48:22,960 ‫אתה יודע שאני שונאת להתערב.‬ 715 00:48:23,560 --> 00:48:27,320 ‫אין זה מתפקידי לומר לאדם מבוגר מה לעשות.‬ ‫אבל בעמדתך,‬ 716 00:48:27,880 --> 00:48:30,400 ‫הייתי נוטה לדאוג פחות לאושר שלי,‬ 717 00:48:30,480 --> 00:48:34,320 ‫והייתי מקדישה יותר תשומת לב לאם בנך לעתיד.‬ 718 00:50:29,080 --> 00:50:30,760 ‫שלום לך.‬ ‫-שלום לך.‬ 719 00:50:30,840 --> 00:50:31,840 ‫קיבלנו את ההודעה.‬ 720 00:50:31,920 --> 00:50:34,680 ‫אס-או-אס. שיחת חירום. עצרנו הכול.‬ 721 00:50:38,200 --> 00:50:39,440 ‫מה העניין, יקירתי?‬ 722 00:50:40,200 --> 00:50:41,200 ‫משקה.‬ 723 00:50:42,800 --> 00:50:44,440 ‫זו שאלה או פקודה?‬ 724 00:50:45,000 --> 00:50:46,960 ‫זו קריאה לעזרה, לדעתי.‬ 725 00:50:51,120 --> 00:50:52,200 ‫מייד מגיע.‬ 726 00:51:26,120 --> 00:51:27,800 ‫האם הדלת הפתוחה הייתה הזמנה?‬ 727 00:51:29,120 --> 00:51:30,440 ‫לא הזמנה כזו.‬ 728 00:51:31,600 --> 00:51:32,840 ‫קיוויתי שנוכל לדבר.‬ 729 00:51:44,520 --> 00:51:45,360 ‫הילדים שלנו.‬ 730 00:51:48,200 --> 00:51:49,960 ‫הגעת למסקנה,‬ 731 00:51:50,680 --> 00:51:55,120 ‫לאחר כל ארוחות הצוהריים הסודיות והפרטיות?‬ 732 00:51:55,680 --> 00:51:56,840 ‫גילית את זה?‬ 733 00:51:57,960 --> 00:52:00,920 ‫כולם התקשרו אליי, מבולבלים עד כלות,‬ 734 00:52:01,000 --> 00:52:02,760 ‫ותהו מה את זוממת, לכל הרוחות.‬ 735 00:52:05,000 --> 00:52:08,880 ‫מסקנתי היא שהילדים שלנו הם שהלכו לאיבוד,‬ 736 00:52:08,960 --> 00:52:10,360 ‫ולא בנה של ראשת הממשלה.‬ 737 00:52:10,880 --> 00:52:14,040 ‫כל אחד מהם נמצא במדבר משלו.‬ ‫-אן אינה אבודה.‬ 738 00:52:14,800 --> 00:52:16,000 ‫הנישואים שלה אבודים.‬ 739 00:52:17,200 --> 00:52:19,160 ‫טוב. אדוארד אינו אבוד.‬ 740 00:52:20,120 --> 00:52:22,920 ‫אני חולקת עליך. נראה שהוא אבוד לחלוטין,‬ 741 00:52:23,000 --> 00:52:25,600 ‫מוטרד ותאב נקם.‬ 742 00:52:25,680 --> 00:52:28,240 ‫אני מוכן להודות שצ'רלס אבוד,‬ 743 00:52:29,280 --> 00:52:30,520 ‫אבל הוא תמיד היה כזה.‬ 744 00:52:33,880 --> 00:52:35,120 ‫ולגבי אנדרו…‬ 745 00:52:37,040 --> 00:52:38,120 ‫הוא המועדף עלייך?‬ 746 00:52:44,320 --> 00:52:45,200 ‫הזדעזעתי.‬ 747 00:52:47,680 --> 00:52:49,080 ‫אם הוא לא ישתנה…‬ 748 00:52:56,560 --> 00:52:58,440 ‫מה זה אומר עלינו כהורים?‬ 749 00:53:04,200 --> 00:53:05,560 ‫דיברתי על זה עם אימא.‬ 750 00:53:06,640 --> 00:53:07,640 ‫האורקל.‬ 751 00:53:09,320 --> 00:53:13,040 ‫מה היא אמרה?‬ ‫-היא אמרה שאסור לי להאשים את עצמי,‬ 752 00:53:13,120 --> 00:53:15,080 ‫אני כבר אם האומה.‬ 753 00:53:15,840 --> 00:53:16,960 ‫טוב, היא צודקת.‬ 754 00:53:18,160 --> 00:53:19,960 ‫אני רציתי את אנדרו ואדוארד.‬ 755 00:53:20,040 --> 00:53:21,360 ‫אתה לא רצית עוד ילדים.‬ 756 00:53:23,320 --> 00:53:26,160 ‫רציתי עוד שניים, כדי להוכיח לעצמי משהו…‬ 757 00:53:27,280 --> 00:53:28,800 ‫וכדי לפצות על כשלונותיי.‬ 758 00:53:31,840 --> 00:53:33,120 ‫בייחוד עם צ'רלס.‬ 759 00:53:36,400 --> 00:53:38,160 ‫אתה גבר. אתה לא תבין.‬ 760 00:53:39,200 --> 00:53:42,600 ‫אבל זכור לי שהתעקשתי שהמטפלות לא יעשו זאת.‬ 761 00:53:44,360 --> 00:53:45,200 ‫את מה?‬ 762 00:53:47,800 --> 00:53:48,640 ‫אמבטיה.‬ 763 00:53:52,200 --> 00:53:53,320 ‫אבל כשהגיע הזמן…‬ 764 00:53:56,640 --> 00:53:58,320 ‫ישבתי על כיסא ברקע.‬ 765 00:54:02,720 --> 00:54:04,120 ‫כי לא ידעתי איך…‬ 766 00:54:08,560 --> 00:54:09,400 ‫איך מה?‬ 767 00:54:13,880 --> 00:54:15,080 ‫איך להחזיק ולגעת בו.‬ 768 00:54:27,280 --> 00:54:28,120 ‫תסתכלי עליי.‬ 769 00:54:30,240 --> 00:54:31,080 ‫תסתכלי עליי.‬ 770 00:54:33,760 --> 00:54:35,320 ‫תפסיקי עם השטויות האלה.‬ 771 00:54:36,040 --> 00:54:38,040 ‫את אימא מושלמת.‬ 772 00:54:39,240 --> 00:54:41,400 ‫והילדים שלנו מבוגרים, את יודעת?‬ 773 00:54:41,480 --> 00:54:43,680 ‫זו האחריות שלהם למצוא את דרכם.‬ 774 00:54:43,760 --> 00:54:47,280 ‫אם הם ימצאו את דרכם.‬ ‫-הם יעשו את זה. בסופו של דבר.‬ 775 00:54:48,680 --> 00:54:49,520 ‫ו…‬ 776 00:54:51,520 --> 00:54:54,440 ‫בינתיים, תפקידך הוא…‬ 777 00:54:54,520 --> 00:54:57,000 ‫להישאר בסביבה, להישאר בחיים ולהמשיך לנשום.‬ 778 00:54:59,240 --> 00:55:00,080 ‫בדיוק.‬ 779 00:55:02,680 --> 00:55:04,080 ‫לטובת כולנו.‬ 780 00:55:21,560 --> 00:55:22,400 ‫תנוחי קצת.‬ 781 00:56:19,760 --> 00:56:21,640 ‫בשעה 10:15 בדיוק הבוקר,‬ 782 00:56:21,720 --> 00:56:23,160 ‫הספינה HMS "אינבינסיבל",‬ 783 00:56:23,240 --> 00:56:25,240 ‫ספינת הדגל של צי נפלא זה,‬ 784 00:56:25,320 --> 00:56:26,320 ‫הרימה עוגן‬ 785 00:56:26,400 --> 00:56:29,600 ‫והחליקה אל המים השלווים בנמל פורטסמות'.‬ 786 00:56:29,680 --> 00:56:33,600 ‫המבצע, ומחויבותה של בריטניה לכוח משימה זה,‬ ‫החלו.‬ 787 00:56:34,120 --> 00:56:35,000 ‫בבסיס הצי,‬ 788 00:56:35,080 --> 00:56:37,000 ‫הצוות עבד כל הלילה בהכנת הספינה.‬ 789 00:56:37,080 --> 00:56:38,680 ‫בפורטסמות', המכונה "פומפי",‬ 790 00:56:38,760 --> 00:56:41,800 ‫הגיעו המוני תושבים ללוות את יקיריהם.‬ 791 00:56:43,200 --> 00:56:45,960 ‫ואז, הספינה יצאה לדרך, אל ערפל מצר סולנט.‬ 792 00:56:46,040 --> 00:56:47,720 ‫- בהצלחה לצי‬ ‫תראו להם מה זה -‬ 793 00:56:47,800 --> 00:56:49,800 ‫לאחר חצי שעה, הגיע תורה של "הרמס",‬ 794 00:56:49,880 --> 00:56:53,160 ‫נושאת מטוסים ותיקה ואולי אף מאיימת יותר,‬ 795 00:56:53,240 --> 00:56:55,520 ‫אשר חימושה וציודה הופגן לעיני כול.‬ 796 00:56:56,080 --> 00:56:57,480 ‫האנשים נפרדו לשלום.‬ 797 00:56:57,560 --> 00:56:59,040 ‫ילד קטן הצדיע.‬ 798 00:57:00,080 --> 00:57:01,480 ‫"בהצלחה", הם צעקו.‬ 799 00:57:02,880 --> 00:57:04,400 ‫ואז הוסיפו ברכות,‬ 800 00:57:04,960 --> 00:57:06,400 ‫"חזרו בשלום."‬ 801 00:58:35,280 --> 00:58:36,840 ‫תרגום כתוביות: גיא ברדך‬