1
00:00:06,798 --> 00:00:10,844
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:45,879 --> 00:00:48,673
‫עבר הרבה זמן, מר יאשירו.‬

3
00:00:50,759 --> 00:00:54,095
‫לא ציפיתי שתגיע לכאן ראשון, סאטורו.‬

4
00:00:56,890 --> 00:00:59,142
‫באתי לשים קץ לסיפור הזה אחת ולתמיד.‬

5
00:00:59,225 --> 00:01:02,479
‫ואני הכנתי הכול כדי להרוג אותך.‬

6
00:01:13,281 --> 00:01:14,324
‫כפי שחשבתי.‬

7
00:01:15,325 --> 00:01:17,911
‫השבת לעצמך את הזיכרונות שלך‬
‫ואת האינטואיציה שלך.‬

8
00:01:19,370 --> 00:01:20,538
‫אני מופתע.‬

9
00:01:20,622 --> 00:01:22,999
‫הבנת שאשתמש בטלפון הנייד,‬

10
00:01:23,666 --> 00:01:26,711
‫משהו שלא היה קיים כשהיית תלמיד שלי.‬

11
00:01:27,921 --> 00:01:28,922
‫אבל ליתר ביטחון,‬

12
00:01:29,714 --> 00:01:31,800
‫היתה לי תוכנית חלופית.‬

13
00:01:41,768 --> 00:01:44,938
‫מסתבר שהיא היתה קצת יותר יעילה.‬

14
00:01:48,650 --> 00:01:49,692
‫בכל מקרה...‬

15
00:01:50,944 --> 00:01:54,072
‫הגעת מוקדם מדי בהתחשב ברגליים שלך.‬

16
00:01:55,406 --> 00:01:56,491
‫לפי החישוב שלי,‬

17
00:01:57,033 --> 00:01:59,744
‫היא היתה צריכה להגיע‬
‫מיד לאחר שאטמין את המלכודת שלי,‬

18
00:02:00,203 --> 00:02:02,497
‫ואתה היית צריך להגיע זמן קצר לאחר מכן.‬

19
00:02:03,331 --> 00:02:06,709
‫אבל המצב כרגע הוא... שאתה מחוץ למלכודת,‬

20
00:02:07,836 --> 00:02:09,212
‫ואני בתוכה.‬

21
00:02:10,839 --> 00:02:11,923
‫איך עשית את זה?‬

22
00:02:15,301 --> 00:02:17,762
‫לא התכוונת להרוג את קומי מלכתחילה, נכון?‬

23
00:02:18,847 --> 00:02:21,391
‫אני הייתי המטרה שלך כל הזמן.‬
‫-לא.‬

24
00:02:21,975 --> 00:02:24,227
‫תכננתי הכול מתוך כוונה להרוג אותה.‬

25
00:02:25,311 --> 00:02:26,146
‫אף על פי כן,‬

26
00:02:26,813 --> 00:02:29,315
‫הייתי משוכנע שאתה תנסה לעצור אותי.‬

27
00:02:30,567 --> 00:02:33,778
‫אני מתכוון לומר,‬
‫שהאדם היחיד ששווה לי להרוג הוא אתה,‬

28
00:02:34,779 --> 00:02:37,198
‫האדם שנלחם כדי שאחרים יישארו בחיים.‬

29
00:02:45,874 --> 00:02:47,709
‫הניצוץ בעיניך‬

30
00:02:48,376 --> 00:02:50,879
‫שתמיד הופיע כשהיה עליך‬
‫להתמודד עם הבלתי אפשרי.‬

31
00:02:52,213 --> 00:02:54,924
‫ראיתי אותו אין ספור פעמים בעבר,‬

32
00:02:55,550 --> 00:02:58,511
‫ואיך בכל פעם זכית להצלחה.‬

33
00:02:59,512 --> 00:03:02,807
‫ועכשיו... העיניים שלך אומרות לי זאת.‬

34
00:03:04,017 --> 00:03:06,102
‫שגם הפעם, אתה תתגבר.‬

35
00:03:07,729 --> 00:03:09,063
‫תגיד לי, סאטורו.‬

36
00:03:10,023 --> 00:03:13,902
‫מהי האמת מאחורי... הניצוץ בעיניך?‬

37
00:03:20,158 --> 00:03:22,619
‫התשובה די פשוטה וברורה מאליה.‬

38
00:03:26,456 --> 00:03:28,833
‫אם ראית משהו בעיניים שלי...‬

39
00:03:30,126 --> 00:03:31,169
‫מדובר ב...‬

40
00:03:35,340 --> 00:03:37,258
‫בנכונות ללכת עד הסוף.‬

41
00:03:40,845 --> 00:03:43,848
‫בנחישות לצעוד קדימה.‬

42
00:04:11,417 --> 00:04:13,127
‫מה שדוחף אותי להמשיך‬

43
00:04:13,836 --> 00:04:17,298
‫הן המילים הרבות‬
‫שנתנו לי האנשים היקרים ללבי.‬

44
00:04:19,968 --> 00:04:24,305
‫הן הצילו אותי, עודדו אותי ודחפו אותי הלאה.‬

45
00:04:25,515 --> 00:04:29,435
‫הן לימדו אותי שאי אפשר‬
‫לפתוח דלת נוספת מבלי להמשיך קדימה,‬

46
00:04:31,646 --> 00:04:34,107
‫ולרצות למלא את החלל הריק בפנים.‬

47
00:04:36,025 --> 00:04:37,860
‫המילים האלה השפיעו עליי...‬

48
00:04:39,195 --> 00:04:42,699
‫גם כשהייתי ילד ואפילו גם אחרי שהתעוררתי.‬

49
00:04:43,700 --> 00:04:45,994
‫הן נתנו לי את הכוח לנקוט פעולה.‬

50
00:04:52,709 --> 00:04:56,504
‫אמרת אותו דבר‬
‫באותו יום במכונית לפני 17 שנה.‬

51
00:04:58,423 --> 00:05:02,135
‫כששמעתי אותך אומר את המילים האלה‬
‫בתור תלמיד בית ספר יסודי,‬

52
00:05:02,510 --> 00:05:03,970
‫באמת הופתעתי.‬

53
00:05:06,764 --> 00:05:07,890
‫אני בטוח שהופתעת.‬

54
00:05:09,183 --> 00:05:10,268
‫זה משום...‬

55
00:05:11,728 --> 00:05:16,399
‫שאלה היו המילים ששמעתי ממך‬
‫כשסיימתי את בית הספר היסודי.‬

56
00:05:18,776 --> 00:05:21,112
‫הן היו המילים שלך, מר יאשירו.‬

57
00:05:26,951 --> 00:05:29,412
‫כבר שלוש פעמים הייתי תלמיד בכיתה ה'.‬

58
00:05:31,247 --> 00:05:33,750
‫וזאת הפעם השנייה שאני חי ב-2005.‬

59
00:05:35,209 --> 00:05:38,796
‫אני... חייתי מחדש את העבר כבר מספר פעמים.‬

60
00:05:42,925 --> 00:05:44,135
‫אתה מאמין לי?‬

61
00:06:10,995 --> 00:06:13,748
‫אני מאמין לך... סאטורו.‬

62
00:06:19,837 --> 00:06:24,050
‫גם אם הייתי רוצה להתכחש לכך...‬
‫זה יכול להסביר כל כך הרבה דברים.‬

63
00:06:26,052 --> 00:06:28,054
‫הכול הגיוני עכשיו.‬

64
00:06:29,806 --> 00:06:31,390
‫אמרת גם זאת:‬

65
00:06:32,725 --> 00:06:36,896
‫אסור למעשים אמיצים להסתיים באסון.‬

66
00:06:39,315 --> 00:06:44,445
‫אני מאמין בכך... הצלחתי להשיב לעצמי‬
‫כל כך הרבה דברים בזכות המילים האלה.‬

67
00:06:45,238 --> 00:06:48,616
‫ובכן, מר יאשירו,‬
‫למה שלא נשים קץ לדברים כאן.‬

68
00:06:56,165 --> 00:06:56,999
‫סאטורו...‬

69
00:06:58,251 --> 00:06:59,544
‫האם אני רשע?‬

70
00:07:02,630 --> 00:07:03,548
‫לא, אני יודע.‬

71
00:07:04,549 --> 00:07:07,218
‫העולם היה שופט אותי כרשע.‬

72
00:07:07,844 --> 00:07:08,678
‫אבל...‬

73
00:07:11,139 --> 00:07:13,641
‫האם עקרונות החברה מוצדקים?‬

74
00:07:18,563 --> 00:07:21,357
‫האם הם אינם רק תרמית,‬
‫כדי שאלה שמתכחשים‬

75
00:07:21,649 --> 00:07:25,778
‫לתשוקות העמוקות ביותר שלהם,‬
‫יוכלו להוכיח שהם אנשים טובים?‬

76
00:07:29,198 --> 00:07:32,618
‫אני שופט את מעשיי לפי קנה מידה משלי...‬

77
00:07:34,495 --> 00:07:35,830
‫ומצדיק אותם.‬

78
00:07:47,800 --> 00:07:48,634
‫סאטורו.‬ ‫אתה צודק.‬

79
00:07:51,637 --> 00:07:53,222
‫בוא נשים קץ לדברים כאן.‬

80
00:07:56,809 --> 00:07:58,060
‫- איש סגל -‬

81
00:08:23,294 --> 00:08:25,421
‫הדבר האחרון שנותר לי לעשות,‬

82
00:08:25,880 --> 00:08:28,966
‫הוא לשים קץ לכל זה עם מות שנינו.‬

83
00:08:30,510 --> 00:08:31,344
‫אני...‬

84
00:08:32,512 --> 00:08:36,390
‫אני דוחה את העובדה שעליי להיענש‬
‫בגלל השקפת עולם שאיני מקבל.‬

85
00:08:38,768 --> 00:08:39,769
‫כמו כן, סאטורו...‬

86
00:08:41,729 --> 00:08:44,315
‫מה שתקבל בתמורה לחייך,‬

87
00:08:45,316 --> 00:08:46,651
‫הוא הסוף שלי...‬

88
00:08:48,194 --> 00:08:49,612
‫בצורת מותי.‬

89
00:09:14,971 --> 00:09:20,851
‫לא תשיג שום דבר מכל אלה.‬

90
00:09:25,398 --> 00:09:28,401
‫לא נתתי לך תשובה לשאלה הראשונה שלך.‬

91
00:09:29,527 --> 00:09:32,947
‫איך הצלחתי להגיע לכאן כל כך מהר.‬

92
00:09:37,201 --> 00:09:39,120
‫זה בזכות משהו שהרופא שלי אמר לי.‬

93
00:09:40,413 --> 00:09:43,124
‫הוא אמר שכוח הרצון האנושי...‬

94
00:09:45,459 --> 00:09:47,128
‫יכול לקרוא תיגר על כל הסבר רפואי.‬

95
00:11:09,877 --> 00:11:11,504
‫סאטורו!‬
‫-סאטורו!‬

96
00:11:43,452 --> 00:11:44,328
‫כל הכבוד.‬

97
00:11:45,287 --> 00:11:46,330
‫לשניכם.‬

98
00:12:19,905 --> 00:12:22,074
‫רציתי שסאטורו יתעורר‬

99
00:12:22,867 --> 00:12:24,577
‫מאז אותו יום.‬

100
00:12:26,579 --> 00:12:27,413
‫מה?‬

101
00:12:28,789 --> 00:12:30,708
‫המעשים שלי, המחשבות שלי...‬

102
00:12:32,626 --> 00:12:33,961
‫סאטורו היה היחיד...‬

103
00:12:35,171 --> 00:12:36,630
‫שהבין אותי מעולם.‬

104
00:12:40,342 --> 00:12:43,637
‫ולאחר שסאטורו שקע בתרדמת, אני...‬

105
00:12:45,389 --> 00:12:47,141
‫נשארתי בודד מאוד.‬

106
00:12:51,145 --> 00:12:54,899
‫שאלתי את עצמי מה עליי לעשות עכשיו.‬

107
00:12:57,443 --> 00:12:59,987
‫התשובה היתה פשוטה מאוד.‬

108
00:13:02,615 --> 00:13:04,158
‫עליי להישאר קרוב לסאטורו‬

109
00:13:05,075 --> 00:13:07,953
‫ולהמשיך להשגיח עליו.‬

110
00:13:12,750 --> 00:13:15,127
‫ולשם כך התמנית אפילו לחבר מועצת העיר.‬

111
00:13:16,587 --> 00:13:17,630
‫ובאותו יום...‬

112
00:13:21,008 --> 00:13:23,177
‫כשסאטורו התעורר סוף-סוף...‬

113
00:13:25,304 --> 00:13:26,430
‫שמחתי כל כך...‬

114
00:13:27,890 --> 00:13:29,517
‫לא יכולתי להפסיק לבכות.‬

115
00:13:31,977 --> 00:13:32,811
‫לא הייתי...‬

116
00:13:35,064 --> 00:13:36,524
‫לא הייתי לבד יותר.‬

117
00:13:42,029 --> 00:13:44,114
‫כשראיתי את סאטורו מתנועע...‬

118
00:13:45,699 --> 00:13:51,121
‫התמלא לבי באושר‬
‫שכמותו לא הרגשתי יותר מעשר שנים.‬

119
00:13:52,164 --> 00:13:53,666
‫לכן נקטתי פעולה.‬

120
00:13:56,252 --> 00:13:57,169
‫הכול כדי...‬

121
00:13:59,421 --> 00:14:01,549
‫הכול כדי לשים קץ, במו ידיי,‬

122
00:14:02,716 --> 00:14:03,551
‫לסאטורו...‬

123
00:14:04,969 --> 00:14:07,012
‫הילד היחיד שלא הצלחתי להרוג.‬

124
00:14:12,142 --> 00:14:14,645
‫ובכן, אתה מודה שהתכוונת להרוג אותו?‬

125
00:14:17,022 --> 00:14:17,856
‫כן.‬

126
00:14:19,525 --> 00:14:20,734
‫כמובן!‬

127
00:14:28,409 --> 00:14:30,411
‫- הרציחות הסדרתיות בצ'יבה -‬

128
00:14:30,494 --> 00:14:34,498
‫- נישיזונו נידון למוות -‬

129
00:14:44,717 --> 00:14:45,551
‫יבוא.‬ ‫סאטורו.‬

130
00:14:48,345 --> 00:14:49,305
‫שלום.‬

131
00:14:50,556 --> 00:14:51,390
‫שב, בבקשה.‬

132
00:14:52,308 --> 00:14:54,101
‫תודה שפינית זמן בשבילי.‬

133
00:14:54,435 --> 00:14:58,188
‫תמיד יש לי זמן בשבילך‬
‫אם אתה רוצה לשמוע על יאשירו.‬

134
00:15:01,066 --> 00:15:03,485
‫שמעתי שגזר דין המוות שלו הוצא לפועל.‬

135
00:15:04,111 --> 00:15:04,945
‫כן.‬

136
00:15:06,822 --> 00:15:11,076
‫יאשירו נמצא אשם‬
‫ביותר מ-30 מקרי רצח סך הכול.‬

137
00:15:12,119 --> 00:15:16,624
‫על רובם חל חוק ההתיישנות,‬
‫אבל יכולנו להעמידו לדין באשמת‬

138
00:15:17,458 --> 00:15:20,210
‫שמונת מקרי הרצח וניסיונות הרצח בצ'יבה.‬

139
00:15:21,086 --> 00:15:22,630
‫הוא התוודה על כולם.‬

140
00:15:24,089 --> 00:15:25,049
‫את הזמן‬

141
00:15:25,925 --> 00:15:30,804
‫שנגזל ממך ומאלה שהואשמו שלא בצדק‬
‫לעולם לא ניתן יהיה להשיב.‬

142
00:15:31,597 --> 00:15:32,431
‫אבל...‬

143
00:15:33,766 --> 00:15:37,811
‫אפילו אם זה רק מעט,‬
‫נראה לי שיכולנו להקל על סבלך.‬

144
00:15:49,823 --> 00:15:50,991
‫תודה, סאטורו.‬

145
00:15:52,701 --> 00:15:54,495
‫אני גאה שיכולתי‬

146
00:15:55,704 --> 00:15:56,705
‫לעמוד לצדך.‬

147
00:15:58,499 --> 00:15:59,333
‫קניה...‬ ‫כמו כן...‬

148
00:16:09,385 --> 00:16:10,928
‫אני מצטער, סאטורו.‬

149
00:16:12,471 --> 00:16:16,100
‫זאת אשמתי שחלקך בעניין‬
‫גבה ממך מחיר כל כך גבוה.‬

150
00:16:18,143 --> 00:16:19,979
‫אני...‬
‫-אני לא מרגיש ככה.‬

151
00:16:22,439 --> 00:16:24,942
‫אני הוא זה שהצליח להינצל.‬

152
00:16:27,861 --> 00:16:29,822
‫אני זה שצריך להודות לך.‬

153
00:16:30,864 --> 00:16:32,408
‫יכולתי לצעוד קדימה‬

154
00:16:33,575 --> 00:16:35,244
‫כי עמדת לצדי.‬

155
00:16:39,373 --> 00:16:40,374
‫תודה, קניה.‬

156
00:16:47,715 --> 00:16:48,549
‫אתה חושב‬

157
00:16:49,675 --> 00:16:51,760
‫שאנחנו קרובים להיות גיבורים?‬

158
00:16:55,222 --> 00:17:00,477
‫אין ספק שלא הכול היה נחמד,‬
‫אבל הייתי רוצה להאמין שכן.‬

159
00:17:21,498 --> 00:17:24,710
‫- בית הספר היסודי מיקוטו -‬
‫- חיבורים -‬

160
00:17:31,341 --> 00:17:34,887
‫- נחישות -‬
‫- מאת קניה קובאיאשי -‬

161
00:17:35,304 --> 00:17:38,599
‫- אני מתכוון להציל את האנשים‬
‫שלא יכולתי להציל.‬

162
00:17:38,974 --> 00:17:42,561
‫ביחד עם החברים שלי.‬
‫זה מה שאני נחוש לעשות. -‬

163
00:19:02,141 --> 00:19:04,893
‫- עיר שבה רק אני איננה -‬

164
00:19:05,227 --> 00:19:08,313
‫- הגיבור שלי -‬

165
00:19:12,359 --> 00:19:14,736
‫- מאת סאטורו פוג'ינומה -‬

166
00:19:14,820 --> 00:19:19,533
‫קומיקס המנגה האהוב עליי, "וונדר גאי",‬
‫הפך לסדרת טלוויזיה.‬

167
00:19:28,542 --> 00:19:31,170
‫וונדר גאי נאבק לבדו,‬

168
00:19:31,753 --> 00:19:35,424
‫אבל בזכות לבו הנאמן, שהיה נשקו,‬
‫הוא רכש עוד חברים.‬

169
00:19:37,718 --> 00:19:40,512
‫גם אני רוצה לרכוש הרבה חברים‬
‫שאוכל לבטוח בהם,‬

170
00:19:41,138 --> 00:19:42,389
‫ושהם יוכלו לבטוח בי.‬

171
00:19:50,022 --> 00:19:53,650
‫לפי הדוגמה של וונדר גאי,‬
‫גם אם אכשל, לא אכנע.‬

172
00:20:01,617 --> 00:20:03,118
‫אני יכול לנסות שוב ושוב.‬

173
00:20:05,287 --> 00:20:06,914
‫עד שלבסוף אצליח.‬

174
00:20:11,710 --> 00:20:13,128
‫המילים של וונדר גאי‬

175
00:20:13,962 --> 00:20:15,505
‫העניקו לי כוח.‬

176
00:20:20,761 --> 00:20:24,556
‫אני רוצה להיות אמן מנגה‬
‫וליצור גיבור כזה.‬

177
00:20:53,293 --> 00:20:55,712
‫- מלך הלהבות של העולם -‬
‫- מאת סאטורו פוג'ינומה -‬ ‫-סאטורו פוג'ינומה -‬
‫- "יוקי של המאה החדשה" -‬

178
00:21:15,816 --> 00:21:18,527
‫אני יוצא לעבוד על הסטוריבורד.‬

179
00:21:18,610 --> 00:21:19,987
‫בסדר, תשאיר את זה לנו.‬

180
00:21:30,247 --> 00:21:31,164
‫ביי!‬

181
00:21:31,373 --> 00:21:33,083
‫ביי!‬

182
00:22:01,903 --> 00:22:03,572
‫קר בחוץ היום!‬

183
00:22:03,655 --> 00:22:04,990
‫שלום, מר יוראטה.‬

184
00:22:05,866 --> 00:22:07,534
‫מה? איפה מר פוג'ינומה?‬

185
00:22:07,617 --> 00:22:10,954
‫הוא יצא לעבוד על הסטוריבורד.‬
‫-מה, הוא לא כאן?‬

186
00:22:11,038 --> 00:22:12,956
‫בחייכם, בזבזתי כסף על אלה,‬

187
00:22:13,040 --> 00:22:16,293
‫כי בחרו בנו לעיבוד לסרט אנימציה.‬

188
00:22:16,376 --> 00:22:18,253
‫באמת?!‬

189
00:22:18,337 --> 00:22:21,340
‫כן! וזה יהיה סרט האנימציה‬
‫הבולט של 2012.‬

190
00:22:21,423 --> 00:22:22,883
‫עשינו זאת!‬

191
00:22:24,009 --> 00:22:25,135
‫מדהים!‬

192
00:22:25,218 --> 00:22:26,595
‫כן!‬

193
00:22:26,678 --> 00:22:29,723
‫כן!‬
‫-מר פוג'ינומה יהיה מיליונר עכשיו!‬

194
00:22:31,224 --> 00:22:32,059
‫בואו נשתה!‬

195
00:22:32,142 --> 00:22:35,228
‫לא, עוד לא! אסור לך! במיוחד לא לך!‬

196
00:22:35,312 --> 00:22:37,814
‫למה לא?‬
‫-זוכר איך השתכרת בפעם הקודמת?‬

197
00:22:37,898 --> 00:22:40,942
‫אז לך בטוח אסור!‬
‫אפילו לא כשמר פוג'ינומה יחזור.‬

198
00:22:41,026 --> 00:22:42,903
‫לך מותר לשתות רק מים.‬
‫-טוב, בסדר.‬

199
00:22:42,986 --> 00:22:46,323
‫טוב. בסדר. בואו נחביא הכול ונעשה לו הפתעה.‬

200
00:22:46,406 --> 00:22:48,116
‫בואו נחביא הכול,‬

201
00:22:48,200 --> 00:22:51,369
‫ונעמיד פנים שאנחנו קצת עצובים בהתחלה.‬

202
00:22:51,453 --> 00:22:53,371
‫טוב.‬
‫-בואו נעשה את זה.‬

203
00:22:53,455 --> 00:22:54,539
‫סאטורו,‬

204
00:22:55,499 --> 00:22:58,502
‫אתה חי את החלום שלך.‬

205
00:22:59,294 --> 00:23:00,337
‫אני קניתי אותם!‬

206
00:23:00,837 --> 00:23:01,671
‫לא אתה!‬

207
00:23:19,147 --> 00:23:22,109
‫לא היה לי שחזור מאז שהתעוררתי.‬

208
00:23:37,749 --> 00:23:42,003
‫זה בוודאי משום‬
‫שהרגע הזה הוא ציר הזמן האמיתי.‬

209
00:23:54,307 --> 00:23:58,728
‫אני נוכח לדעת שהזיכרונות מציר הזמן‬
‫הראשון שלי, שבו מעולם לא שקעתי בתרדמת,‬

210
00:23:58,812 --> 00:24:00,647
‫מתחילים להתפוגג.‬

211
00:24:04,151 --> 00:24:08,738
‫ב-15 השנים שבהן ישנתי...‬
‫מעולם לא הייתי לבד.‬

212
00:24:10,740 --> 00:24:14,494
‫היו לי חברים שמילאו את החללים הריקים.‬

213
00:24:17,289 --> 00:24:19,958
‫דבר לא עשה אותי גאה יותר מזה.‬

214
00:24:21,585 --> 00:24:26,339
‫ובזכות זאת, אור גדול ממלא את לבי.‬

215
00:24:32,721 --> 00:24:34,514
‫העיר שבה רק אני איננו.‬

216
00:24:36,224 --> 00:24:41,104
‫אין דבר שאני מוקיר יותר‬
‫מאשר הזמן שביליתי כאן.‬

217
00:24:47,319 --> 00:24:49,070
‫העיר שבה רק אני איננו.‬

218
00:26:00,016 --> 00:26:01,768
‫איזה שלג!‬

219
00:26:02,602 --> 00:26:03,937
‫מטורף, נכון?‬

220
00:26:09,025 --> 00:26:11,278
‫אפשר להצטרף אליך עד שהשלג יפסיק לרדת?‬

221
00:26:23,707 --> 00:26:26,334
‫השלג מכסה את התפאורה בלבן.‬

222
00:27:09,794 --> 00:27:12,964
‫העתיד הפך להיות משטח לבן.‬