1
00:00:14,389 --> 00:00:16,725
‫- פארק סיטי, קנזס -‬

2
00:00:54,929 --> 00:00:57,599
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

3
00:02:38,241 --> 00:02:39,617
‫הוא אף פעם לא אמר מילה.‬

4
00:02:42,996 --> 00:02:45,456
‫לכל הילדים יש סודות. אבל זה...‬

5
00:02:48,042 --> 00:02:49,627
‫הוא ניסה לספר לנו, ביל.‬

6
00:02:51,504 --> 00:02:53,798
‫הוא המשיך לומר, "אני מצטער, אימא."‬

7
00:02:54,424 --> 00:02:56,426
‫אני לא זוכר את זה.‬
‫-כשהוא הרטיב במיטה.‬

8
00:02:57,302 --> 00:02:58,970
‫שנים שהוא לא עשה את זה.‬

9
00:02:59,345 --> 00:03:00,221
‫אוי, אלוהים.‬

10
00:03:00,305 --> 00:03:02,098
‫חשבתי שהוא מתבייש, אבל...‬

11
00:03:04,350 --> 00:03:05,977
‫האם הוא ניסה לספר לנו, ביל?‬

12
00:03:06,269 --> 00:03:07,395
‫אני לא יודע, ננס.‬

13
00:03:08,062 --> 00:03:10,148
‫מה את חושבת שקרה לילד הקטן הזה?‬

14
00:03:10,607 --> 00:03:12,066
‫הם ידעו שהוא לא נושם.‬

15
00:03:12,150 --> 00:03:14,944
‫הוא לא היה חלק מזה. הוא...‬

16
00:03:17,697 --> 00:03:20,325
‫הוא צפה.‬
‫-הוא ידע מספיק לשים אותו על צלב.‬

17
00:03:22,785 --> 00:03:24,495
‫הוא חשב שזה יחזיר אותו לחיים.‬

18
00:03:26,956 --> 00:03:28,708
‫מעולם לא אהבתי את מרטין הזה.‬

19
00:03:29,667 --> 00:03:32,712
‫אמרתי לך שלא כדאי שהם ישחקו יחד.‬
‫הוא קשוח מדי.‬

20
00:03:33,338 --> 00:03:35,006
‫ואילו היה עושה זאת לבריאן?‬

21
00:03:35,089 --> 00:03:38,384
‫שנינו שמחנו לראות שלברי יש סוף סוף חברים.‬

22
00:03:40,762 --> 00:03:42,347
‫ייקחו אותו מאיתנו?‬

23
00:03:42,430 --> 00:03:43,681
‫אני לא אתן לזה לקרות.‬

24
00:03:44,724 --> 00:03:45,767
‫יש לו בית טוב.‬

25
00:03:58,446 --> 00:03:59,280
‫הלו.‬

26
00:04:02,700 --> 00:04:05,203
‫יש לי עניין משפחתי, אתה יכול לומר לו?‬

27
00:04:08,206 --> 00:04:09,123
‫בסדר.‬

28
00:04:10,750 --> 00:04:12,085
‫בסדר, מיד אגיע.‬

29
00:04:15,255 --> 00:04:16,089
‫עכשיו?‬

30
00:04:16,172 --> 00:04:17,423
‫גאן רוצה לראות אותי.‬

31
00:04:17,715 --> 00:04:19,384
‫אומר לו שאני לוקח שבוע חופש.‬

32
00:04:19,467 --> 00:04:20,927
‫שבוע?‬
‫-ננס.‬

33
00:04:21,427 --> 00:04:23,846
‫התכוונתי שאנו צריכים להתמודד עם הדברים...‬

34
00:04:24,722 --> 00:04:26,099
‫להבין מה הלאה.‬

35
00:04:44,075 --> 00:04:44,909
‫מה קרה?‬

36
00:04:51,332 --> 00:04:54,002
‫סליחה, אני יודע שאני צריך להיות באטלנטה.‬

37
00:04:54,544 --> 00:04:56,671
‫קיבלתי שיחת טלפון...‬
‫-שזה יותר משאני קיבלתי.‬

38
00:04:57,797 --> 00:04:58,798
‫מתנצל.‬

39
00:04:59,215 --> 00:05:01,050
‫הייתי צריך להתקשר.‬
‫-לכל הפחות.‬

40
00:05:01,134 --> 00:05:04,887
‫העיר מתחננת לעזרה פדרלית כבר שבועות, ‬
‫ונזרקנו תוך פחות מ-24 שעות.‬

41
00:05:04,971 --> 00:05:06,347
‫כן, היית צריך להתקשר.‬

42
00:05:06,431 --> 00:05:09,142
‫הייתי צריך לשמוע זאת הבוקר מהמשרד באטלנטה.‬

43
00:05:09,350 --> 00:05:12,854
‫מתברר ש "ההקדמה" של הולדן‬
‫לא התקבלה טוב על ידי נציב הבטיחות.‬

44
00:05:12,937 --> 00:05:15,106
‫האם דיברת עם הולדן?‬
‫-לא.‬

45
00:05:15,189 --> 00:05:17,191
‫אני שואל אותך כראש המחלקה שלך.‬

46
00:05:17,275 --> 00:05:19,610
‫מה אמר הולדן שכל כך העליב את העיר?‬

47
00:05:19,694 --> 00:05:22,071
‫התירוץ של הנציב שזו לא הייתה באמת חטיפה‬

48
00:05:22,155 --> 00:05:23,865
‫היה אמצעי להשגת מטרה.‬

49
00:05:24,407 --> 00:05:27,285
‫מה הולדן אמר?‬
‫-בכנות, אדוני, שום דבר שאינו במקום.‬

50
00:05:27,660 --> 00:05:31,039
‫הוא נתן לנציב סקירה כללית, ‬
‫שאנו מחפשים קשרים.‬

51
00:05:31,122 --> 00:05:34,167
‫הוא הסביר שייתכן שמדובר‬
‫בעבריין מין אחד, שחור.‬

52
00:05:34,959 --> 00:05:37,795
‫ייתכן שהבעיה הייתה בניסוח, לא בתוכן.‬
‫-למה הכוונה?‬

53
00:05:39,047 --> 00:05:42,216
‫הוא אולי נכנס ליותר פרטים‬
‫מכפי שאנו יכולים לתמוך בהם כרגע.‬

54
00:05:42,508 --> 00:05:44,594
‫הרושם של החוקר המיוחד של אטלנטה‬

55
00:05:44,677 --> 00:05:47,305
‫הוא שהולדן ניסה להסיט את כיוון החקירה‬

56
00:05:47,638 --> 00:05:49,974
‫ל"אפיקים שהעיר לא מעוניינת לחקור עכשיו, ‬

57
00:05:50,058 --> 00:05:51,100
‫לפחות לא בפומבי."‬

58
00:05:51,184 --> 00:05:54,479
‫זה נשמע כמו פוליטיקה, בכנות.‬
‫-בכל עיר גדולה יש פוליטיקה.‬

59
00:05:55,188 --> 00:05:56,814
‫אנו צריכים להיות חכמים מזה.‬

60
00:05:56,898 --> 00:06:00,860
‫אם אתה מרגיש שהולדן נכנס‬
‫לטריטוריה פוליטית, תפקידך לעצור אותו...‬

61
00:06:01,652 --> 00:06:04,572
‫או לפחות לתת לי את ההזדמנות לצפות להשלכות.‬

62
00:06:05,531 --> 00:06:07,367
‫כן, אדוני. אתה צודק.‬

63
00:06:08,201 --> 00:06:11,913
‫הייתי צריך להבין את הלך הרוח בחדר.‬
‫-המטרה היא שיבינו מדוע הם זקוקים לנו, ‬

64
00:06:11,996 --> 00:06:14,916
‫לא מדוע הם צריכים לחשוש מאיתנו.‬
‫-אני מבין, אדוני.‬

65
00:06:15,124 --> 00:06:17,085
‫זה לא יכול לקרות שוב, ביל.‬

66
00:06:25,927 --> 00:06:27,845
‫לא יכולת להתקשר אליי?‬
‫-ביל...‬

67
00:06:27,929 --> 00:06:30,723
‫הכול קרה כל כך מהר.‬
‫-למישהו היה זמן להתקשר לגאן.‬

68
00:06:31,599 --> 00:06:34,644
‫בארני אמר לי שלא יכולנו לעשות דבר.‬
‫זה הכול פוליטיקה.‬

69
00:06:34,727 --> 00:06:37,188
‫אשמח לדבר עם טד.‬
‫-לא. אתה לא תדבר עם איש.‬

70
00:06:37,271 --> 00:06:41,776
‫וזה לא היה הכול פוליטיקה, הולדן, עד שהתחלת‬
‫למכור את המסקנות הלא מבוססות שלך.‬

71
00:06:41,859 --> 00:06:43,778
‫אתה מסכים שהתוקף כנראה שחור.‬

72
00:06:44,362 --> 00:06:47,240
‫אתה יכול להבין, רק לרגע, איך זה אולי נראה‬

73
00:06:47,323 --> 00:06:50,284
‫כאשר אתה מציג פרופיל‬
‫מבלי שבכלל היית בזירת פשע?‬

74
00:06:50,868 --> 00:06:53,788
‫בפעם הבאה, תסתום עד שנעשה קצת עבודת שטח.‬

75
00:07:19,021 --> 00:07:20,398
‫מצטער שהיית צריכה לשמוע זאת.‬

76
00:07:22,608 --> 00:07:23,651
‫אתה נראה נורא.‬

77
00:07:24,277 --> 00:07:25,111
‫תודה.‬

78
00:07:26,362 --> 00:07:29,699
‫אני מבינה שהנסיעה לאטלנטה קוצרה.‬

79
00:07:31,868 --> 00:07:33,494
‫אני יכול להאשים את הולדן, ‬

80
00:07:33,578 --> 00:07:35,204
‫אבל אני אמור להשגיח עליו, ‬

81
00:07:35,288 --> 00:07:36,622
‫להיות סכי העיניים שלו.‬

82
00:07:37,039 --> 00:07:39,542
‫נתתי לו להיסחף ברגע, להרשים אנשים, ‬

83
00:07:39,625 --> 00:07:42,336
‫והוא בטח דרך על מוקש.‬
‫-זו משרה מלאה.‬

84
00:07:43,921 --> 00:07:44,839
‫כן.‬

85
00:07:45,840 --> 00:07:49,135
‫תראי, אני אשתפר בזה, ‬
‫אבל אני צריך לקחת קצת זמן היום.‬

86
00:07:49,760 --> 00:07:51,512
‫עניינים משפחתיים.‬
‫-הכול בסדר?‬

87
00:07:51,596 --> 00:07:52,930
‫כן. את יודעת, רק...‬

88
00:07:53,848 --> 00:07:54,849
‫אחזור מחר.‬

89
00:07:55,224 --> 00:07:56,184
‫בסדר.‬

90
00:08:01,522 --> 00:08:03,024
‫גרג ואני דיברנו עם הנלי.‬

91
00:08:03,858 --> 00:08:04,692
‫גרג?‬
‫-כן.‬

92
00:08:04,775 --> 00:08:07,737
‫חשבנו שתעדרו שבועות‬
‫ולא רצינו לפגר עם הראיונות.‬

93
00:08:08,237 --> 00:08:09,071
‫איך הוא היה?‬

94
00:08:09,489 --> 00:08:11,491
‫קצת... מהוסס.‬

95
00:08:12,408 --> 00:08:13,784
‫הוא עשה במכנסיים, נכון?‬

96
00:08:13,868 --> 00:08:14,994
‫זה היה מאמץ קבוצתי.‬

97
00:08:15,077 --> 00:08:16,787
‫התמלול יהיה מוכן מחר.‬

98
00:08:18,623 --> 00:08:19,707
‫מצפה לזה.‬

99
00:08:31,135 --> 00:08:32,303
‫אנחנו נאחר.‬

100
00:08:32,386 --> 00:08:33,387
‫נהיה בסדר.‬

101
00:08:33,471 --> 00:08:34,805
‫זה מתחיל עוד שתי דקות.‬

102
00:08:35,389 --> 00:08:36,974
‫אז נחמיץ את הטריילרים.‬

103
00:08:37,892 --> 00:08:41,562
‫עד שנקבל את המשקאות והמושבים שלנו‬
‫בטוח נפסיד משהו.‬

104
00:08:42,647 --> 00:08:45,483
‫אני מרגישה שזה עניין גדול מבחינתך.‬
‫-עברת אותו.‬

105
00:08:46,067 --> 00:08:48,319
‫זה בסדר. אני אתפוס את המקום הזה.‬

106
00:08:49,529 --> 00:08:52,782
‫תראי, אני פשוט מסוג האנשים‬
‫שצריכים לראות את הכול. ‬

107
00:08:53,074 --> 00:08:56,953
‫אני אוהבת לקחת את הפופקורן שלי‬
‫ואת המושב שלי, ולראות את הטריילרים.‬

108
00:08:58,120 --> 00:08:59,372
‫הרבה אנשים מרגישים ככה.‬

109
00:08:59,997 --> 00:09:01,249
‫אם את אומרת.‬

110
00:09:04,293 --> 00:09:08,589
‫אבל ייקח לי לפחות עוד דקה‬
‫להיכנס לחנייה הזו.‬

111
00:09:09,632 --> 00:09:15,012
‫כי אני אחת שחונה באמת לאט.‬

112
00:09:15,596 --> 00:09:18,099
‫אנחנו בהחלט‬

113
00:09:18,182 --> 00:09:21,060
‫הולכות לפספס משהו.‬

114
00:09:27,441 --> 00:09:33,614
‫את יודעת, יש לי בקבוק שאבלי מאוד בינוני, ‬
‫לא פתוח, כנראה מקולקל, בדירה שלי.‬

115
00:09:36,200 --> 00:09:37,034
‫באמת?‬

116
00:09:38,035 --> 00:09:39,203
‫יש לו פקק מתברג.‬

117
00:09:41,372 --> 00:09:43,082
‫כלומר, איך אוכל לסרב לזה?‬

118
00:10:06,856 --> 00:10:07,732
‫מה?‬

119
00:10:08,482 --> 00:10:09,400
‫שום דבר.‬

120
00:10:15,823 --> 00:10:16,907
‫יש לך את היין הזה?‬

121
00:10:18,868 --> 00:10:21,203
‫חשבתי שלא הצלחתי למכור לך אותו.‬

122
00:10:55,237 --> 00:10:58,032
‫לא דמיינתי אותך בדירה כזו.‬

123
00:10:59,825 --> 00:11:00,743
‫קטנה?‬

124
00:11:01,494 --> 00:11:02,495
‫צנועה.‬

125
00:11:03,454 --> 00:11:05,122
‫החיים שלך נראים מאוד שופעים.‬

126
00:11:05,998 --> 00:11:08,125
‫ובכן, התרחבות נפש הפרט‬

127
00:11:08,209 --> 00:11:11,003
‫לא צריכה להשתקף בסביבתו הפרטית.‬

128
00:11:11,837 --> 00:11:12,672
‫מי אמר זאת?‬

129
00:11:13,506 --> 00:11:16,050
‫אני, עכשיו. לא זיהית את הקול שלי?‬

130
00:11:20,304 --> 00:11:21,389
‫הוא חמוד.‬

131
00:11:22,223 --> 00:11:23,182
‫כן.‬

132
00:11:23,933 --> 00:11:25,017
‫הוא לא רע.‬

133
00:11:26,477 --> 00:11:27,687
‫באיזו תדירות את רואה אותו?‬

134
00:11:28,312 --> 00:11:31,607
‫אני רואה אותו בסוף השבוע הזה.‬
‫אקח אותו למשחק של ה "דיוקס" .‬

135
00:11:32,316 --> 00:11:34,652
‫ "דיוקס"?‬
‫-קבוצת בייסבול מהליגה המשנית.‬

136
00:11:36,737 --> 00:11:37,571
‫את מתגעגעת אליו?‬

137
00:11:38,489 --> 00:11:39,407
‫כמובן.‬

138
00:11:41,075 --> 00:11:45,830
‫המחשבה לעצב חיים אחרים מפחידה אותי.‬
‫אני בקושי מצליחה לנהל את שלי.‬

139
00:11:47,498 --> 00:11:49,542
‫עדיין יש לי ארגזי חלב כמדפים.‬

140
00:11:49,625 --> 00:11:52,920
‫יש לי מדפים אמיתיים ואני לא חושבת‬
‫שניתן להשוות מדפים להבנה גבוהה יותר.‬

141
00:11:54,839 --> 00:11:56,173
‫מה שעשית דורש אומץ.‬

142
00:11:58,342 --> 00:12:00,761
‫אני שמחה שאת מנהלת אורח חיים אותנטי.‬

143
00:12:02,430 --> 00:12:03,848
‫אני שמחה להיות כאן.‬

144
00:12:04,765 --> 00:12:05,599
‫איתך.‬

145
00:12:13,733 --> 00:12:14,567
‫גם אני.‬

146
00:12:28,789 --> 00:12:29,915
‫אני אוהבת בייסבול.‬

147
00:12:31,500 --> 00:12:32,752
‫את אוהבת בייסבול.‬

148
00:12:33,544 --> 00:12:36,046
‫כלומר, אני בטוחה שאוהב‬
‫אם אי פעם אלך למשחק.‬

149
00:12:41,594 --> 00:12:44,722
‫ונדי, אני לא מציגה את הבן שלי‬
‫לאנשים שאני יוצאת איתם.‬

150
00:12:47,266 --> 00:12:48,851
‫לא, כמובן.‬

151
00:12:49,226 --> 00:12:50,352
‫זה לא...‬

152
00:12:50,436 --> 00:12:52,146
‫לא. זה בסדר.‬

153
00:12:52,229 --> 00:12:54,440
‫אני מצטערת. לא הייתי צריכה.‬

154
00:12:54,523 --> 00:12:55,900
‫זה לא קשור אלייך.‬
‫-לא.‬

155
00:12:55,983 --> 00:12:57,193
‫לא ספציפית. זה רק...‬

156
00:12:57,276 --> 00:13:00,446
‫את לא צריכה להציג את הבן שלך‬
‫לאנשים שאת לא מכירה.‬

157
00:13:00,529 --> 00:13:03,949
‫אני מראיינת את תוצרי הלוואי‬
‫של אימהות מופקרות וזה...‬

158
00:13:04,158 --> 00:13:05,618
‫אני לא אומרת שאת...‬

159
00:13:13,042 --> 00:13:17,505
‫נוכל לחזור אחורה כמה דקות, ‬
‫לרגע אחרי הסקס הטוב ביותר בחיי‬

160
00:13:17,588 --> 00:13:20,007
‫ולפני שהזמנתי את עצמי לליגת הילדים?‬

161
00:13:22,259 --> 00:13:23,427
‫זו הליגה המשנית.‬

162
00:13:24,678 --> 00:13:27,014
‫ו... הוא באמת היה מחבב אותך.‬

163
00:13:28,516 --> 00:13:30,893
‫הוא פשוט עבר הרבה ואני לא...‬

164
00:13:31,310 --> 00:13:32,520
‫אני לא רוצה להבהיל אותו.‬

165
00:13:33,187 --> 00:13:35,231
‫את יודעת, עד שזה משהו.‬

166
00:13:39,527 --> 00:13:41,904
‫זה באמת היה הסקס הכי טוב בחייך?‬

167
00:13:47,701 --> 00:13:49,829
‫הצלה יפה, סיפור המנטורית הדייקית.‬

168
00:13:51,038 --> 00:13:52,164
‫ובדיוק בזמן.‬

169
00:13:52,581 --> 00:13:55,376
‫הייתי צריכה להמציא משהו‬
‫כדי שירגיש שמקבלים אותו.‬

170
00:13:55,459 --> 00:13:56,293
‫טוב, זה עבד.‬

171
00:13:56,377 --> 00:13:58,462
‫אבל אז הוא הכחיש בתוקף‬
‫את היותו הומוסקסואל.‬

172
00:13:58,546 --> 00:14:01,966
‫למעשה, הוא יותר התגונן בנוגע לזה‬
‫משהיה לגבי להיקרא סדיסט.‬

173
00:14:02,049 --> 00:14:05,678
‫ "אני חושב שהגברת מוחה יותר על המידה." ‬
‫-הוא מוחה על דברים רבים.‬

174
00:14:05,761 --> 00:14:06,929
‫אונס, עינויים, רצח.‬

175
00:14:07,012 --> 00:14:10,140
‫בכך שאמר שהוא לא עסק‬
‫בהיבטים האלו של הפשעים, ‬

176
00:14:10,224 --> 00:14:12,393
‫הוא מאפיין את עצמו כמי שאינו משתתף.‬

177
00:14:13,435 --> 00:14:16,146
‫יכולת המידור שלו מדהימה.‬

178
00:14:17,523 --> 00:14:19,650
‫בל נשכח שהנלי היה ילד.‬

179
00:14:20,109 --> 00:14:23,404
‫הוא עשוי לראות את השתתפותו כמעבר לשליטתו.‬

180
00:14:23,779 --> 00:14:26,407
‫הוא ידע בדיוק מה יקרה לקורבנות שהשיג.‬

181
00:14:26,490 --> 00:14:28,784
‫והוא קיבל החלטה מודעת לא להתערב.‬

182
00:14:28,868 --> 00:14:31,370
‫אז בין אם הוא השתתף או לא, הוא אשם.‬

183
00:14:31,453 --> 00:14:33,914
‫אני חושב שיש הבחנה בין להשיג, ‬

184
00:14:33,998 --> 00:14:36,041
‫עד כמה שזה דפוק, ובין רצח.‬

185
00:14:36,125 --> 00:14:37,918
‫הבחנה, כן, אבל לא מחילה.‬

186
00:14:38,544 --> 00:14:39,753
‫אני לא מצדיק אותו.‬

187
00:14:39,837 --> 00:14:41,088
‫אני רק שואל, ‬

188
00:14:41,171 --> 00:14:44,091
‫האם נער יכול להיות אחראי‬
‫על מעשיו של מבוגר?‬

189
00:14:44,633 --> 00:14:46,010
‫הוא ניסה לרצות את קורל.‬

190
00:14:46,093 --> 00:14:47,261
‫הוא בטח פחד ממנו.‬

191
00:14:47,344 --> 00:14:50,514
‫למעשה, הוא נראה יותר משועבד‬
‫לקורל מאשר מפחד ממנו.‬

192
00:14:50,598 --> 00:14:53,642
‫לכן הוא נשאר? הוא נהנה לראות את קורל הורג?‬

193
00:14:53,726 --> 00:14:55,311
‫מניין לנו שהנלי נהנה מזה?‬

194
00:14:55,811 --> 00:14:58,314
‫"כשעשיתי משהו, מה שזה לא היה, ‬
‫נהניתי ממנו."‬

195
00:14:58,981 --> 00:15:01,525
‫ביל, הוא עזר להרוג 20 ילדים.‬

196
00:15:01,859 --> 00:15:03,444
‫מה יכול להיות בר הגנה בזה?‬

197
00:15:03,527 --> 00:15:05,529
‫כל שאני אומר זה שהוא היה בן 14.‬

198
00:15:05,988 --> 00:15:08,407
‫באמת אפשר לכלול אותו עם קמפר וברודוס?‬

199
00:15:09,241 --> 00:15:12,536
‫ללא השפעתו של קורל, ‬
‫האם הוא אי-פעם היה מתקדם לרצח?‬

200
00:15:12,620 --> 00:15:13,621
‫אין שום דרך לדעת.‬

201
00:15:13,704 --> 00:15:16,123
‫אבל באופן מפליא, הוא מכיר בחיבור עמוק‬

202
00:15:16,206 --> 00:15:18,709
‫עם אדם אותו ראה עושה דברים מחרידים.‬

203
00:15:18,959 --> 00:15:20,210
‫שאפילו איים להרוג אותו.‬

204
00:15:20,294 --> 00:15:23,631
‫אולי הצורך שלו בקבלה‬
‫היה חזק מכל גבול מוסרי.‬

205
00:15:23,714 --> 00:15:25,341
‫וקורל ניצל זאת.‬

206
00:15:28,135 --> 00:15:31,180
‫אני חושבת שאנחנו צריכים‬
‫לדבר על הטקטיקה שלנו.‬

207
00:15:33,557 --> 00:15:35,768
‫לא היינו משיגים דבר אילולא הייתי...‬

208
00:15:35,851 --> 00:15:38,312
‫מאלתרת?‬
‫-אולי ממציאה דברים?‬

209
00:15:38,812 --> 00:15:39,772
‫אחת-אפס.‬

210
00:15:40,272 --> 00:15:41,982
‫אם אנחנו הולכים ללמד טכניקת ראיון, ‬

211
00:15:42,066 --> 00:15:43,943
‫זה לא יכול להיות רק ללכת בעקבות הנבדק.‬

212
00:15:44,485 --> 00:15:47,529
‫עד עכשיו, הדבר היחידי שעבד הוא לדבר עליהם.‬

213
00:15:51,784 --> 00:15:52,701
‫אדוני.‬

214
00:15:56,705 --> 00:15:57,623
‫הנלי?‬

215
00:15:59,083 --> 00:16:01,794
‫חתיכת מהלך, ד"ר קאר.‬
‫חשבתי שאני קורא את הולדן.‬

216
00:16:03,087 --> 00:16:04,964
‫גרג, תוכל לתת לנו דקה, בבקשה?‬

217
00:16:14,640 --> 00:16:17,434
‫עוזר המנהל ויימן מגיע בעוד מספר שבועות.‬

218
00:16:17,935 --> 00:16:21,355
‫אני עורך מפגש קטן בביתי, ‬
‫וארצה שכולכם תבואו.‬

219
00:16:21,438 --> 00:16:23,565
‫כמובן, אני אשמח, טד.‬

220
00:16:23,649 --> 00:16:26,151
‫ויימן יכול להיות תומך רב עוצמה בוושינגטון.‬

221
00:16:26,235 --> 00:16:29,488
‫אני רוצה שישמע את הסיפור שלנו‬
‫ישירות מכם, האנשים שיצרו את זה.‬

222
00:16:29,571 --> 00:16:30,656
‫כן, אדוני.‬

223
00:16:30,739 --> 00:16:32,199
‫אז זו מסיבת עבודה.‬

224
00:16:32,700 --> 00:16:35,327
‫כן, אבל אני רוצה שתבלה, ביל.‬
‫תביא את ננסי.‬

225
00:16:36,370 --> 00:16:39,039
‫הולדן, ד"ר קאר, ‬
‫בבקשה תרגישו חופשי להביא אורח.‬

226
00:16:40,874 --> 00:16:42,668
‫תודה לך, אדוני. נתכונן לזה.‬

227
00:16:43,419 --> 00:16:45,254
‫אה, עוד דבר אחד.‬

228
00:16:47,131 --> 00:16:48,048
‫השגתי לכם את מנסון.‬

229
00:16:49,800 --> 00:16:51,510
‫מתי?‬
‫-בעוד שלושה שבועות.‬

230
00:16:57,850 --> 00:16:58,684
‫לכל הרוחות.‬

231
00:16:58,767 --> 00:17:00,936
‫עלינו לחשוב בזהירות על הגישה שלנו.‬

232
00:17:01,270 --> 00:17:02,146
‫הוא אמר מנסון?‬

233
00:17:02,229 --> 00:17:04,064
‫ניגש לזה כמו לכל ריאיון.‬
‫-לא.‬

234
00:17:04,148 --> 00:17:07,860
‫זו הפעם הראשונה שאנו נשב‬
‫עם נבדק שבפועל לא הרג.‬

235
00:17:07,943 --> 00:17:11,655
‫עכשיו, מה שיהיה חשוב הוא להסתכל עליו‬
‫מנקודת המבט של הקבוצה.‬

236
00:17:12,197 --> 00:17:15,743
‫מנסון היה המנהיג הלא מעורער של המשפחה שלו.‬
‫-אז זו הגישה שלנו.‬

237
00:17:17,494 --> 00:17:20,622
‫חוקר מקרי המוות‬
‫אימת את עדותם של שאר הילדים, ‬

238
00:17:20,706 --> 00:17:24,001
‫שבריאן לא השתתף באופן ישיר בפעילויות‬

239
00:17:24,084 --> 00:17:26,670
‫שהובילו למותו של הקורבן.‬

240
00:17:27,046 --> 00:17:30,174
‫יחד עם זאת, הוא היה נוכח, וכפי שהוא הודה, ‬

241
00:17:30,257 --> 00:17:32,760
‫הוא זה שהציע להניח את הקורבן על הצלב.‬

242
00:17:32,843 --> 00:17:35,596
‫הוא חשב שזה יחזיר את דניאל לחיים...‬

243
00:17:35,679 --> 00:17:38,682
‫גברת טנץ', משפחה איבדה לנצח את ילדה.‬

244
00:17:39,349 --> 00:17:42,227
‫בריאן פעל לכאורה ללא זדון, ובגלל גילו, ‬

245
00:17:42,311 --> 00:17:45,105
‫אני בוחר לא לנקוט צעדים משפטיים נגדו.‬

246
00:17:45,564 --> 00:17:47,441
‫אבל המדינה לא יכולה להתעלם‬

247
00:17:47,524 --> 00:17:49,985
‫מכך שהייתה לו הזדמנות מספקת לקרוא לעזרה‬

248
00:17:50,069 --> 00:17:52,905
‫או לדבר איתכם, ההורים, אחרי המעשה.‬

249
00:17:53,238 --> 00:17:54,364
‫הוא בחר שלא.‬

250
00:17:54,698 --> 00:17:58,869
‫או שהוא התחמק מגילוי, ‬
‫או שהוא אינו מבחין בין טוב ורע.‬

251
00:17:59,453 --> 00:18:02,831
‫המדינה מחויבת לנסות להבין את המניעים שלו‬

252
00:18:02,915 --> 00:18:05,876
‫כדי להבטיח שהוא לא מהווה סכנה‬
‫לעצמו או לקהילה.‬

253
00:18:05,959 --> 00:18:07,002
‫סכנה?‬

254
00:18:07,086 --> 00:18:10,714
‫אני מעביר אותו‬
‫למחלקת הבריאות והרווחה להערכה.‬

255
00:18:10,798 --> 00:18:12,633
‫הוא יוכל להישאר בבית?‬

256
00:18:12,883 --> 00:18:13,717
‫כן.‬

257
00:18:13,801 --> 00:18:17,012
‫הוקצו לכם עובד סוציאלי‬
‫ואיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.‬

258
00:18:17,679 --> 00:18:21,892
‫בית המשפט יקבל החלטות‬
‫אשר יבוססו אך ורק על ההערכות שלהם.‬

259
00:18:22,267 --> 00:18:25,187
‫ההיענות שלכם לתהליך הזה היא חובה.‬

260
00:18:25,270 --> 00:18:28,315
‫ותהיה קריטית בקביעת עתידו של בריאן.‬

261
00:18:29,858 --> 00:18:32,361
‫עובדים סוציאליים מקבלים שכר נמוך‬
‫והם משכילים ביותר.‬

262
00:18:32,444 --> 00:18:35,364
‫אל תנסו לשבת איתו‬
‫ולנסות להתחמק מזה בהסברים.‬

263
00:18:35,948 --> 00:18:37,491
‫הם לא אוהבים את זה.‬

264
00:18:38,200 --> 00:18:40,869
‫לא משנה מה ידרשו מכם לעשות, ‬
‫עדיף שתשתפו פעולה.‬

265
00:18:40,953 --> 00:18:44,039
‫חשבתי שכאשר הם יגלו‬
‫שבריאן אמר את האמת, זה יסתיים.‬

266
00:18:44,581 --> 00:18:46,291
‫הוא זוכה להישאר בבית, ננס.‬

267
00:18:46,792 --> 00:18:50,462
‫שזרים יבדקו ויבחנו אותו? עובד סוציאלי?‬

268
00:18:50,879 --> 00:18:51,797
‫אין לנו ברירה.‬

269
00:18:51,880 --> 00:18:53,507
‫הוא לא עשה שום דבר.‬

270
00:18:56,552 --> 00:18:58,512
‫תודה, ארט. אני מעריך את הכול.‬

271
00:18:58,595 --> 00:18:59,972
‫יש לי ילדים משלי.‬

272
00:19:00,889 --> 00:19:01,807
‫תשמרי על עצמך.‬

273
00:19:08,272 --> 00:19:09,982
‫למה לא אמרת משהו בפנים?‬

274
00:19:11,233 --> 00:19:12,609
‫אתה לא תגן על הילד שלך?‬

275
00:19:12,693 --> 00:19:14,027
‫זה לא בית משפט, מותק.‬

276
00:19:14,111 --> 00:19:17,030
‫ארט צודק, אנחנו צריכים לעבור את התהליך.‬

277
00:19:19,032 --> 00:19:21,994
‫אולי זה לא רעיון רע שבריאן ידבר עם מישהו.‬

278
00:19:22,578 --> 00:19:23,620
‫הוא לא פגום.‬

279
00:19:24,580 --> 00:19:25,706
‫הוא לא פושע.‬

280
00:19:26,957 --> 00:19:28,167
‫אני יודע זאת, ננס.‬

281
00:19:29,168 --> 00:19:30,919
‫הוא חוזר הביתה איתנו.‬

282
00:19:31,837 --> 00:19:33,338
‫היום היה יום טוב.‬

283
00:20:05,829 --> 00:20:06,830
‫ברצינות?‬

284
00:20:06,914 --> 00:20:07,789
‫הוא לא רע.‬

285
00:20:08,081 --> 00:20:09,208
‫רק קשה לקדם?‬

286
00:20:10,417 --> 00:20:11,835
‫איבדת פרספקטיבה.‬

287
00:20:13,587 --> 00:20:15,422
‫פספסתי משהו חשוב?‬

288
00:20:15,505 --> 00:20:17,966
‫לא. בדיוק עמדנו להתחיל לדבר על מטרות.‬

289
00:20:18,050 --> 00:20:19,468
‫ונדי צודקת לגמרי.‬

290
00:20:19,801 --> 00:20:21,803
‫אנחנו לא שואלים את מנסון על ההרג.‬

291
00:20:21,887 --> 00:20:25,766
‫מה שאנו צריכים לגלות‬
‫זה איך אסיר לשעבר, זעיר וחסר השכלה‬

292
00:20:25,849 --> 00:20:30,103
‫שכנע קבוצה של בני נוער מהמעמד הבינוני‬
‫לרצוח באכזריות שבעה זרים.‬

293
00:20:31,563 --> 00:20:32,564
‫הרוצחים.‬

294
00:20:33,357 --> 00:20:35,025
‫סוזן אטקינס, בת 19.‬

295
00:20:35,108 --> 00:20:36,443
‫מנסון כינה אותה סיידי.‬

296
00:20:37,152 --> 00:20:38,362
‫חברה במקהלת הכנסייה.‬

297
00:20:38,612 --> 00:20:40,489
‫לינדה קסביאן, בת 20.‬

298
00:20:40,572 --> 00:20:41,448
‫תלמידה טובה.‬

299
00:20:41,531 --> 00:20:44,493
‫תוארה כ "רומנטיקנית תמימה" ‬
‫על ידי החברים שלה.‬

300
00:20:45,160 --> 00:20:46,995
‫פטרישיה קרנווינקל, בת 22.‬

301
00:20:47,079 --> 00:20:49,498
‫למדה את עיקרי הנצרות, שקלה להפוך לנזירה.‬

302
00:20:50,165 --> 00:20:52,459
‫מרי ברונר, בת 26.‬

303
00:20:53,335 --> 00:20:54,169
‫ספרנית.‬

304
00:20:55,045 --> 00:20:57,506
‫וטקס ווטסון, בן 24.‬

305
00:20:58,423 --> 00:21:01,426
‫סטודנט מצטיין, ‬
‫עורך עיתון בית הספר, אתלט מוכשר.‬

306
00:21:01,510 --> 00:21:03,053
‫נראה כמו ספר מחזור בתיכון.‬

307
00:21:03,136 --> 00:21:06,431
‫כולם גדלו בבתים ממוצעים, ‬
‫סיימו תיכון, חלקם גם קולג'.‬

308
00:21:06,974 --> 00:21:10,352
‫ואז כולם ברחו מהבית ואיכשהו‬
‫הגיעו למשפחת מנסון.‬

309
00:21:10,852 --> 00:21:13,522
‫למעט ברונר, בן המשפחה הראשון, ‬

310
00:21:13,814 --> 00:21:16,775
‫המהפך שלהם לרוצחים לקח פחות משנתיים.‬

311
00:21:16,858 --> 00:21:19,695
‫מרי ברונר לא היתה מעורבת‬
‫ברציחות טייט-לאביאנקה.‬

312
00:21:19,778 --> 00:21:23,448
‫נכון. היא נעצרה עם בובי בוסוליי.‬

313
00:21:23,532 --> 00:21:26,201
‫יומיים לפני טייט-לאביאנקה.‬

314
00:21:26,910 --> 00:21:29,413
‫השניים הרגו מפיק מוסיקה‬
‫בגלל עסקת סמים רעה, ‬

315
00:21:29,496 --> 00:21:31,456
‫אבל מה שבאמת מעניין זו הזירה.‬

316
00:21:32,499 --> 00:21:35,544
‫ברונר ובוסוליי ניסו להפיל‬
‫את הרצח על הפנתרים השחורים‬

317
00:21:35,627 --> 00:21:39,965
‫על ידי כתיבת "חזרזיר פוליטי" ‬
‫על הקיר בדם הקורבן.‬

318
00:21:42,926 --> 00:21:44,344
‫זו זירת לאביאנקה.‬

319
00:21:45,262 --> 00:21:46,263
‫ "מוות לחזירים."‬

320
00:21:47,806 --> 00:21:49,891
‫והזירה מסיילו דרייב...‬

321
00:21:50,517 --> 00:21:52,894
‫ "חזיר" בדם של שרון טייט.‬

322
00:21:53,729 --> 00:21:54,938
‫ "הלטר סקלטר."‬

323
00:21:55,022 --> 00:21:56,565
‫זה היה המוטו של מנסון.‬

324
00:21:57,107 --> 00:22:01,445
‫התיק של התביעה נשען על תשוקתו‬
‫להצית מלחמה בין גזעית כמניע‬

325
00:22:01,528 --> 00:22:04,698
‫ושליטתו במשפחה כאמצעי.‬
‫-שמעת פעם על קרישנה ונטה?‬

326
00:22:05,240 --> 00:22:07,743
‫לא.‬
‫-אסיר לשעבר שהכריז על עצמו כמשיח.‬

327
00:22:08,201 --> 00:22:09,619
‫הוא ייסד כנסייה משלו, ‬

328
00:22:09,703 --> 00:22:11,872
‫הטיף שהחברה מושחתת וגורלה נחרץ.‬

329
00:22:13,290 --> 00:22:14,708
‫הוא אמר שמלחמת גזע מתקרבת.‬

330
00:22:15,834 --> 00:22:19,838
‫קרישנה אמר שהוא מכיר מקום סודי במדבר‬
‫בו הוא ואנשיו יחכו עד יעבור זעם.‬

331
00:22:19,921 --> 00:22:21,673
‫ואז, כשהמלחמה תיגמר, ‬

332
00:22:22,549 --> 00:22:26,386
‫הם ייצאו ויצרו ציוויליזציה חדשה.‬
‫-זה ישר מספר המהלכים של מנסון.‬

333
00:22:26,470 --> 00:22:27,471
‫ספר המהלכים של קרישנה.‬

334
00:22:28,972 --> 00:22:30,974
‫מנסון ייסד את הכנסייה שלו ב-68'.‬

335
00:22:31,850 --> 00:22:34,186
‫הוא אמר, "הרוח של הכול הביאה אותי לשם."‬

336
00:22:34,853 --> 00:22:38,732
‫מאוחר יותר, הוא אימץ בדיוק אותה דוקטרינה‬
‫וכינה אותה "הלטר סקלטר".‬

337
00:22:38,815 --> 00:22:42,277
‫ "הלטר סקלטר" לא היה רעיון של מנסון?‬
‫-בהשאלה כמו השם עצמו.‬

338
00:22:42,361 --> 00:22:43,612
‫הוא רמאי.‬

339
00:22:43,695 --> 00:22:45,447
‫ועדיין, נשאלת השאלה, ‬

340
00:22:45,530 --> 00:22:47,074
‫איך בחור כזה...‬

341
00:22:48,158 --> 00:22:49,451
‫גורם לילדים כאלו...‬

342
00:22:51,620 --> 00:22:52,537
‫לעשות את זה?‬

343
00:23:04,257 --> 00:23:07,761
‫האם שמתם לב לאיזשהו שינוי בהתנהגותו, ‬
‫כמו הרגעה עצמית?‬

344
00:23:08,136 --> 00:23:08,970
‫כלל לא.‬

345
00:23:27,030 --> 00:23:28,448
‫את מקריאה לו, גברת טנץ'?‬

346
00:23:30,075 --> 00:23:32,035
‫הוא אוהב את "קליפורד הכלב האדום".‬

347
00:23:35,622 --> 00:23:36,998
‫ספורט, מר טנץ'.‬

348
00:23:37,582 --> 00:23:38,792
‫הוא רוכב על אופניים.‬

349
00:23:39,334 --> 00:23:40,710
‫כמעט ללא גלגלי עזר.‬

350
00:23:40,919 --> 00:23:42,129
‫אבל לא ספורט קבוצתי.‬

351
00:23:42,587 --> 00:23:43,422
‫לא.‬

352
00:23:57,644 --> 00:23:59,396
‫מה הוא עושה כשהוא מוטרד?‬

353
00:23:59,938 --> 00:24:01,481
‫הוא לא דברן גדול, ‬

354
00:24:01,565 --> 00:24:04,151
‫אבל הוא תמיד בא אלינו אם הוא צריך משהו.‬

355
00:24:12,659 --> 00:24:14,369
‫האם הוא הולך לבית ספר ציבורי?‬

356
00:24:14,453 --> 00:24:15,287
‫כן.‬

357
00:24:15,996 --> 00:24:18,999
‫ואין בבית הספר מחלקה לחינוך מיוחד?‬

358
00:24:19,082 --> 00:24:22,085
‫לא.‬
‫-מעולם לא הרגשנו שהוא צריך סוג כזה של...‬

359
00:24:22,169 --> 00:24:23,420
‫בריאן פשוט ביישן.‬

360
00:24:25,005 --> 00:24:25,839
‫אני מבינה.‬

361
00:24:29,509 --> 00:24:30,969
‫איך אתם מתמודדים עם התנהגות רעה?‬

362
00:24:31,636 --> 00:24:34,973
‫שום דבר יוצא דופן.‬
‫שולחים אותו לחדר שלו, כמו כולם.‬

363
00:24:40,145 --> 00:24:41,021
‫עונש גופני?‬

364
00:24:41,521 --> 00:24:42,564
‫אף פעם.‬
‫-לא.‬

365
00:24:57,954 --> 00:24:59,289
‫יש לך נשק בבית?‬

366
00:24:59,372 --> 00:25:01,917
‫אני שומר את האקדח שלי במשרד שלי.‬
‫-נעול?‬

367
00:25:02,000 --> 00:25:02,876
‫תמיד.‬

368
00:25:06,630 --> 00:25:07,589
‫בריאן.‬

369
00:25:11,259 --> 00:25:12,677
‫בריאן, בוא הנה.‬

370
00:25:18,934 --> 00:25:20,769
‫זו גברת לילנד.‬

371
00:25:21,269 --> 00:25:22,521
‫העלמה לילנד.‬

372
00:25:24,523 --> 00:25:25,524
‫היי, בריאן.‬

373
00:25:29,319 --> 00:25:32,572
‫ברי, למה שלא תיכנס פנימה‬
‫ותקרא קצת "קליפורד"?‬

374
00:25:33,240 --> 00:25:34,241
‫מיד אבוא.‬

375
00:25:35,867 --> 00:25:36,701
‫קדימה.‬

376
00:25:46,545 --> 00:25:47,462
‫האם הוא מתחמק ממך?‬

377
00:25:48,463 --> 00:25:49,881
‫היו לו כמה שבועות קשים.‬

378
00:25:49,965 --> 00:25:52,217
‫העלמה לילנד, אנחנו אוהבים את בריאן.‬

379
00:25:53,009 --> 00:25:55,470
‫הוא אולי מאומץ, אבל הוא התינוק שלנו.‬

380
00:25:55,554 --> 00:25:57,305
‫כמובן, גברת טנץ'.‬

381
00:25:59,891 --> 00:26:02,477
‫בפגישה הבאה שלנו, ‬
‫אני אצטרך את תעודת הלידה, ‬

382
00:26:02,561 --> 00:26:05,897
‫את הרשומות הרפואיות שלו, ‬
‫ואת כל הדיווחים מבית הספר.‬

383
00:26:07,190 --> 00:26:09,859
‫אלו מסבירים את התהליך.‬

384
00:26:11,987 --> 00:26:13,822
‫הנחיות בטיחות בסיסיות לילדים.‬

385
00:26:14,322 --> 00:26:16,908
‫אני אגיע מדי פעם, ‬
‫ללא הודעה מוקדמת, להתבונן.‬

386
00:26:17,325 --> 00:26:22,289
‫אנו צריכים לקבוע מצב תחילתי להתנהגותו‬
‫בסביבה הזאת כדי להעריך את התקדמותו.‬

387
00:26:22,581 --> 00:26:24,833
‫לאחר מכן נקבע אם יש לבצע התאמות.‬

388
00:26:24,916 --> 00:26:28,211
‫איזה סוג של התאמות?‬
‫-לא נדע עד שלא נבלה יחד זמן מה.‬

389
00:26:28,545 --> 00:26:31,047
‫הפגישות שלך עם ד"ר מוריץ יהיו כל יום שישי.‬

390
00:26:31,131 --> 00:26:32,591
‫שניכם צריכים להשתתף.‬

391
00:26:34,426 --> 00:26:35,260
‫כמובן.‬

392
00:26:35,343 --> 00:26:37,929
‫אנו נשלח דוחות קבועים לפרקליט המדינה‬

393
00:26:38,013 --> 00:26:39,514
‫עם ההמלצות שלנו.‬

394
00:26:39,598 --> 00:26:42,934
‫בסופו של דבר, הוא יקבל‬
‫את כל ההחלטות בהמשך.‬

395
00:26:50,609 --> 00:26:51,484
‫נתראה.‬

396
00:26:51,985 --> 00:26:53,445
‫כן, אתם תראו.‬

397
00:26:57,699 --> 00:26:59,409
‫אנו עושים בדיוק את אותו הדבר.‬

398
00:27:00,243 --> 00:27:01,161
‫מה זה?‬

399
00:27:02,787 --> 00:27:03,997
‫הולכים בזירת הפשע.‬

400
00:27:08,084 --> 00:27:09,711
‫אל תרגישי יותר מדי בנוח לידה.‬

401
00:27:10,962 --> 00:27:12,130
‫היא לא חברה שלנו.‬

402
00:27:19,471 --> 00:27:21,389
‫- ווקוויל, קליפורניה -‬

403
00:27:36,696 --> 00:27:37,739
‫FBI.‬

404
00:27:45,163 --> 00:27:46,748
‫אתה מקווה לחתימה?‬

405
00:27:46,831 --> 00:27:47,874
‫זה מחקר.‬

406
00:27:48,541 --> 00:27:51,002
‫תנסה לא להרטיב את עצמך לפני שתיכנס.‬

407
00:28:10,438 --> 00:28:11,690
‫תצטרכו לחכות קצת.‬

408
00:28:11,940 --> 00:28:13,441
‫הוא מסרב לצאת מהתא שלו.‬

409
00:28:14,317 --> 00:28:15,443
‫אני בהלם.‬

410
00:28:16,528 --> 00:28:18,405
‫קמפר זמין?‬
‫-אני יכול לבדוק.‬

411
00:28:18,822 --> 00:28:20,365
‫לא! לא קמפר.‬

412
00:28:20,699 --> 00:28:21,908
‫באנו לראות את מנסון.‬

413
00:28:21,991 --> 00:28:23,576
‫נחכה לו.‬
‫-ביל, אהיה בסדר.‬

414
00:28:25,829 --> 00:28:28,957
‫אתה צריך לשאול את קמפר‬
‫לגבי חזרה לזירת הפשע, עבור BTK.‬

415
00:28:29,040 --> 00:28:31,876
‫אנו יודעים שהוא חזר. הוא אמר לנו.‬
‫-אבל עלינו לדעת למה.‬

416
00:28:33,545 --> 00:28:34,379
‫אני אהיה בסדר.‬

417
00:28:40,635 --> 00:28:44,472
‫חוץ מזה, איך מנסון ירגיש כשיגלה‬
‫שאנחנו מדברים עם קמפר?‬

418
00:28:45,473 --> 00:28:47,183
‫כל החבר'ה האלה מקנאים זה בזה.‬

419
00:28:47,934 --> 00:28:51,396
‫כי השימוש בתבונה היא להצדיק‬

420
00:28:51,479 --> 00:28:55,150
‫את הרצונות המעורפלים‬
‫שמניעים את ההתנהגותנו, ‬

421
00:28:55,900 --> 00:29:00,488
‫דחפים, תשוקות, דעות קדומות, וטיפשות.‬

422
00:29:05,702 --> 00:29:06,703
‫רבותיי.‬

423
00:29:07,370 --> 00:29:08,663
‫איזו הפתעה.‬

424
00:29:12,083 --> 00:29:13,084
‫ביל.‬

425
00:29:13,168 --> 00:29:14,043
‫אד.‬

426
00:29:14,961 --> 00:29:15,962
‫הולדן.‬

427
00:29:17,505 --> 00:29:18,631
‫טוב לראות אותך, אד.‬

428
00:29:19,424 --> 00:29:20,467
‫שבו בבקשה.‬

429
00:29:24,262 --> 00:29:26,639
‫אתה יודע שהולדן בא לראות אותי‬

430
00:29:27,807 --> 00:29:29,267
‫כשהייתי בבית החולים?‬

431
00:29:29,893 --> 00:29:30,769
‫אני יודע.‬

432
00:29:30,852 --> 00:29:32,562
‫זה באמת היה חשוב לי.‬

433
00:29:33,855 --> 00:29:35,899
‫בשביל זה יש חברים, נכון?‬

434
00:29:39,736 --> 00:29:41,237
‫מנסון, מה?‬

435
00:29:41,946 --> 00:29:43,198
‫השמועה מתפשטת מהר.‬

436
00:29:43,573 --> 00:29:45,950
‫קשה לשמור על דבר כזה בשקט.‬

437
00:29:46,284 --> 00:29:48,495
‫כולם יודעים כשצ'רלי מחרבן.‬

438
00:29:48,578 --> 00:29:51,289
‫ואם לא שמעת, הוא יספר לך על זה הכול.‬

439
00:29:51,831 --> 00:29:53,875
‫אפילו אם מישהו אחר חרבן במקומו.‬

440
00:29:55,418 --> 00:29:56,836
‫נכון.‬
‫-הוא מעולם לא עשה זאת.‬

441
00:29:57,587 --> 00:29:59,005
‫הוא לא יודע איך זה.‬

442
00:29:59,297 --> 00:30:04,177
‫אתה אומר שהוא לא שווה את תשומת ליבנו?‬
‫-ה "מהומה" כבר הפכה למיתולוגיה.‬

443
00:30:04,677 --> 00:30:08,640
‫אם אתם באמת רוצים להבין איך כל זה קרה, ‬
‫אתם צריכים לדבר עם טקס.‬

444
00:30:09,140 --> 00:30:10,975
‫כלי השרת "בן הטובים"?‬
‫-כן.‬

445
00:30:11,643 --> 00:30:13,728
‫אני בטוח שאתה צודק, ביל.‬
‫-אנו נזכור זאת.‬

446
00:30:14,020 --> 00:30:15,772
‫אבל לא באנו לדבר על מנסון.‬

447
00:30:20,568 --> 00:30:22,195
‫על מה רציתם לדבר?‬

448
00:30:23,947 --> 00:30:25,323
‫עליך, אד.‬

449
00:30:26,533 --> 00:30:29,160
‫רציתי לשאול אותך‬
‫על משהו שאמרת לפני זמן מה.‬

450
00:30:29,244 --> 00:30:31,663
‫על כך שביקרת שוב באתרי הרציחות שלך.‬

451
00:30:33,748 --> 00:30:35,083
‫למה עשית זאת?‬

452
00:30:36,084 --> 00:30:39,045
‫ובכן, באתרי הרצח, ‬
‫אני יכול לחיות מחדש את החוויה.‬

453
00:30:39,128 --> 00:30:42,715
‫להרגיש את אותה התרוממות רוח, ‬
‫את השחרור המדהים.‬

454
00:30:42,799 --> 00:30:43,842
‫זה ריגש אותך?‬

455
00:30:44,676 --> 00:30:45,552
‫כן.‬

456
00:30:46,761 --> 00:30:49,472
‫הייתי גם חווה מחדש את הסיפוק המיני.‬

457
00:30:50,139 --> 00:30:52,100
‫מה היה גורם לך להחליט לבקר?‬

458
00:30:52,433 --> 00:30:54,143
‫תחושת הדומיננטיות המוחלטת, ‬

459
00:30:54,227 --> 00:30:56,563
‫הבעלות המוחלטת שאתה מקבל מהרג.‬

460
00:30:57,188 --> 00:30:58,439
‫זה הופך לצורך.‬

461
00:30:58,690 --> 00:31:01,568
‫הצורך הזה נבנה עד שהוא הופך להכרח, ‬

462
00:31:01,651 --> 00:31:03,903
‫עד כדי כך שאתה צריך לצוד שוב.‬

463
00:31:04,696 --> 00:31:06,990
‫לפעמים הייתי יכול לדחות את הצורך הזה‬

464
00:31:07,365 --> 00:31:09,325
‫על ידי היזכרות ברגע ההרג.‬

465
00:31:10,493 --> 00:31:13,371
‫אתה באמת יכול להתענג על זה‬
‫כאשר אתה במקום המדויק.‬

466
00:31:13,454 --> 00:31:16,666
‫ואם אתה לא יכול להגיע למקום‬
‫כי יש יותר מדי אנשים מסביב?‬

467
00:31:17,250 --> 00:31:19,627
‫שמרתי דברים, מזכרות קטנות.‬

468
00:31:19,711 --> 00:31:21,963
‫תזכורות לחוויות שלי.‬
‫-תמונות הפולארויד.‬

469
00:31:22,046 --> 00:31:24,048
‫יכולתי להחזיק אותם, לשלוט בהם.‬

470
00:31:24,591 --> 00:31:25,675
‫הם היו מזכרות.‬

471
00:31:26,050 --> 00:31:27,594
‫האם הייתה כמות מסוימת של זמן, ‬

472
00:31:27,677 --> 00:31:31,306
‫משהו שיכולת למדוד, ‬
‫שלאחריו ה "מזכרות" לא היו מספיקות?‬

473
00:31:34,642 --> 00:31:36,519
‫האם יש לך מישהו, הולדן?‬

474
00:31:38,855 --> 00:31:40,064
‫מישהו שאתה לא יכול לתפוס?‬

475
00:31:43,276 --> 00:31:47,614
‫זה נכון, ביל? מי זה? האנס מאזור המזרח?‬
‫המשסף מסאן מטאו?‬

476
00:31:47,989 --> 00:31:50,074
‫הרוצח מכביש I-45 בטקסס?‬

477
00:31:53,036 --> 00:31:55,955
‫מצאתם מישהו שעדיין לא הגיע לחדשות.‬

478
00:31:57,415 --> 00:31:58,625
‫התחיל רק עכשיו.‬

479
00:31:58,708 --> 00:32:00,960
‫האם יהיו לך מחשבות על מישהו כזה?‬

480
00:32:01,461 --> 00:32:02,503
‫כמובן.‬

481
00:32:03,963 --> 00:32:06,716
‫אבל אני אצטרך להתוודע לעובדות הרלוונטיות.‬

482
00:32:07,634 --> 00:32:10,803
‫אנחנו לא יכולים לדון בחקירות פעילות, אד.‬

483
00:32:11,137 --> 00:32:12,096
‫עם אף אחד.‬

484
00:32:12,555 --> 00:32:13,806
‫אני בטוח שאתה מבין.‬

485
00:32:14,223 --> 00:32:15,183
‫כמובן, ביל.‬

486
00:32:21,230 --> 00:32:23,399
‫זו דרך חיים מפרכת.‬

487
00:32:23,816 --> 00:32:26,486
‫הרבה גורמים מעורבים בהצלחה.‬

488
00:32:27,236 --> 00:32:28,613
‫ככל שהשתפרתי, ‬

489
00:32:29,322 --> 00:32:32,951
‫נזהרתי מאוד‬
‫ווידאתי שכל התנאים נכונים בדיוק.‬

490
00:32:36,788 --> 00:32:41,084
‫האדם הזה שאתם מחפשים, ‬
‫יש לו חיי פנטזיה מדהימים.‬

491
00:32:42,293 --> 00:32:45,838
‫פנטזיות על מה שהוא עשה, ‬
‫על מה שהוא רוצה לעשות, ‬

492
00:32:46,756 --> 00:32:48,424
‫איך הוא הולך להשתפר.‬

493
00:32:50,551 --> 00:32:52,303
‫החלומות האלה יכלו אותו.‬

494
00:32:52,845 --> 00:32:55,264
‫בקרוב העולם האמיתי לא יוכל אפילו להשתוות.‬

495
00:32:57,141 --> 00:32:58,559
‫איך תופסים פנטזיה, אד?‬

496
00:32:59,644 --> 00:33:00,520
‫אתם לא יכולים.‬

497
00:33:00,603 --> 00:33:01,479
‫אם הוא טוב.‬

498
00:33:02,480 --> 00:33:03,439
‫לעולם לא תראו את זה.‬

499
00:33:03,523 --> 00:33:06,859
‫הוא חי כמו כל אדם אחר, ‬
‫יש לו מערכות יחסים, מחזיק בעבודה.‬

500
00:33:06,943 --> 00:33:09,487
‫אנו יודעים שלרוצחים אין את הכלים‬
‫לנהל חיים אמיתיים.‬

501
00:33:09,821 --> 00:33:14,367
‫הם באים משולי החברה, הם נשברים‬
‫תחת הלחץ של מה שהם עשו. הם עושים טעויות.‬

502
00:33:16,411 --> 00:33:21,124
‫נראה לי שכל מה שאתם יודעים‬
‫על רוצחים סדרתיים נאסף מאלו שכבר נתפסו.‬

503
00:33:26,504 --> 00:33:27,338
‫הוא מוכן.‬

504
00:33:29,716 --> 00:33:30,758
‫מצטער, אד.‬

505
00:33:32,927 --> 00:33:34,137
‫זה בסדר, ביל.‬

506
00:33:35,680 --> 00:33:37,682
‫שמרת מספיק קלטת לשרלטן?‬

507
00:33:37,765 --> 00:33:38,933
‫הבאתי תוספת.‬

508
00:33:39,017 --> 00:33:40,435
‫תזדקק לזה. הוא דברן.‬

509
00:33:42,145 --> 00:33:45,857
‫אני עדיין מנסה לכתוב את הספר שלי.‬
‫אני רק צריך גישה למכונת כתיבה.‬

510
00:33:46,107 --> 00:33:49,694
‫כן, נראה מה נוכל לעשות.‬
‫-תודה לך, ביל. נתראה.‬

511
00:33:51,404 --> 00:33:52,405
‫עוד דבר אחד.‬

512
00:33:53,614 --> 00:33:55,283
‫מנסון ממש קטן.‬

513
00:33:56,325 --> 00:33:57,744
‫כאילו, ממש קטן.‬

514
00:33:58,578 --> 00:33:59,662
‫תנסו לא לבהות.‬

515
00:34:07,128 --> 00:34:08,421
‫מצוץ לי את הזין!‬

516
00:34:11,924 --> 00:34:13,217
‫זו הכלבה שלי!‬

517
00:34:16,929 --> 00:34:18,097
‫לך תזדיין, גבר!‬

518
00:34:19,599 --> 00:34:20,683
‫לך תזדיין!‬

519
00:34:24,395 --> 00:34:25,396
‫לך תזדיין!‬

520
00:34:25,646 --> 00:34:26,481
‫לך תזדיין!‬

521
00:34:27,940 --> 00:34:29,067
‫לך תזדיין!‬

522
00:34:45,041 --> 00:34:46,584
‫אתה חושב שאנו צריכים לדבר עם טקס?‬

523
00:34:47,251 --> 00:34:49,462
‫אתה מבין שקמפר ממשיך להוביל אותך באף?‬

524
00:34:49,545 --> 00:34:52,090
‫הוא הנחקר הכי אמין ומשכנע שאי פעם ראיינו.‬

525
00:34:52,173 --> 00:34:54,300
‫הרף נמוך.‬
‫-אם קמפר לא היה מסגיר את עצמו, ‬

526
00:34:54,383 --> 00:34:57,553
‫לעולם לא היינו תופסים אותו.‬
‫הוא משאב מדהים.‬

527
00:34:58,179 --> 00:34:59,347
‫קנית מיקרופון חדש.‬

528
00:35:01,474 --> 00:35:02,558
‫למען הדורות הבאים.‬

529
00:35:14,195 --> 00:35:15,321
‫כמו מלך מזוין.‬

530
00:35:21,494 --> 00:35:22,745
‫שחרר אותו מהאזיקים, בבקשה.‬

531
00:35:33,589 --> 00:35:34,507
‫כולם.‬

532
00:35:36,175 --> 00:35:37,593
‫אני סוכן מיוחד טנץ'.‬

533
00:35:38,010 --> 00:35:39,428
‫זה סוכן מיוחד פורד.‬

534
00:35:40,263 --> 00:35:42,431
‫זו אינה חקירה, מר מנסון.‬

535
00:35:42,515 --> 00:35:45,059
‫אנו יודעים שלא ביצעת את הרציחות‬
‫של טייט או לביאנקה.‬

536
00:35:45,810 --> 00:35:48,271
‫אנו מתעניינים ביחסים שלך עם המשפחה שלך‬

537
00:35:48,688 --> 00:35:51,482
‫ואיזו השפעה הייתה‬
‫למערכת היחסים הזו על הפשעים.‬

538
00:35:51,774 --> 00:35:52,775
‫בבקשה.‬

539
00:35:59,323 --> 00:36:01,033
‫היינו רוצים לשמוע ממך, ‬

540
00:36:01,117 --> 00:36:03,202
‫במילים שלך, על מה שקרה.‬

541
00:36:20,344 --> 00:36:21,888
‫אכפת לך אם נקליט את זה?‬

542
00:36:28,102 --> 00:36:31,230
‫במהלך השנים כמה חברים האשימו אותך ברציחות, ‬

543
00:36:31,689 --> 00:36:33,107
‫ואז שינו את הסיפור שלהם.‬

544
00:36:33,649 --> 00:36:36,277
‫אחרים, באופן די מפורסם, הגנו עליך.‬

545
00:36:36,777 --> 00:36:39,197
‫נראה שאתה שולט בהם אפילו מהכלא.‬

546
00:36:39,989 --> 00:36:41,490
‫אבל לא משנה מה הם אומרים, ‬

547
00:36:41,824 --> 00:36:43,367
‫אתה דבק באותו סיפור.‬

548
00:36:43,868 --> 00:36:45,703
‫כי האמת שלי פשוטה.‬

549
00:36:46,287 --> 00:36:48,164
‫והאמת שלך מסובכת.‬

550
00:36:48,247 --> 00:36:49,165
‫מסובכת איך?‬

551
00:36:49,248 --> 00:36:52,210
‫ובכן, אתה לא רואה את זה, ‬
‫אבל האמת היחידה היא עכשיו.‬

552
00:36:52,293 --> 00:36:54,545
‫ההווה זה הדבר היחיד שהוא אמיתי.‬

553
00:36:54,629 --> 00:36:57,089
‫ובכן, אנחנו בעיקר מתעניינים בעבר.‬

554
00:36:57,381 --> 00:36:58,883
‫איך פגשת, השפעת, ‬

555
00:36:58,966 --> 00:37:00,801
‫וחינכת את האנשים שעקבו אחריך.‬

556
00:37:00,885 --> 00:37:02,470
‫ "חינכתי"? בחייך, בנאדם.‬

557
00:37:03,554 --> 00:37:04,847
‫איך המשפחה התחילה?‬

558
00:37:05,139 --> 00:37:06,265
‫התחלת עם הבנות?‬

559
00:37:06,349 --> 00:37:09,810
‫האנשים האלו שאתה קורא להם "משפחה", ‬
‫הם רק ילדים שלא רציתם.‬

560
00:37:10,144 --> 00:37:11,562
‫זרקתם אותם כמו אשפה.‬

561
00:37:11,646 --> 00:37:16,734
‫אז אני אספתי אותם מצד הדרך‬
‫ואמרתי זאת, "באהבה אין טעות."‬

562
00:37:16,817 --> 00:37:18,945
‫ "אהבה"? זה מה שלימדת את המשפחה שלך?‬

563
00:37:21,113 --> 00:37:22,865
‫אתה איש משפחה, הסוכן טנץ'?‬

564
00:37:24,825 --> 00:37:25,868
‫כן.‬
‫-כן.‬

565
00:37:26,452 --> 00:37:29,413
‫כן, גם הוא איש משפחה, ‬
‫עם המפתחות והאקדח שלו.‬

566
00:37:29,872 --> 00:37:31,874
‫הוא מלמד את ילדיו ממש עכשיו.‬

567
00:37:31,958 --> 00:37:34,710
‫הם ילמדו את אמונותיו, והם יחיו אותן.‬

568
00:37:34,794 --> 00:37:37,505
‫ואתה, אתה מלמד את ילדיך.‬

569
00:37:37,964 --> 00:37:41,050
‫תסתכלו על עצמכם, ‬
‫תשפוט את השקרים שאתם חיים בהם.‬

570
00:37:41,467 --> 00:37:44,428
‫הילדים האלו שתוקפים אתכם עם סכינים, ‬
‫הם ילדיכם.‬

571
00:37:44,512 --> 00:37:47,014
‫הם היו חסידיך, צ'רלי.‬
‫אתה נתת להם את הסכין.‬

572
00:37:47,098 --> 00:37:49,392
‫אתם לימדתם אותם. אני לא לימדתי אותם.‬

573
00:37:49,475 --> 00:37:51,185
‫רק ניסיתי לעזור להם לעמוד.‬

574
00:37:51,269 --> 00:37:54,063
‫והם עמדו, יצאו והרגו שבעה אנשים חפים מפשע.‬

575
00:37:54,146 --> 00:37:55,648
‫אז עכשיו זו אשמתי?‬

576
00:37:56,107 --> 00:37:58,567
‫זו אשמתי שהילדים שלכם עשו את מה שעשו?‬

577
00:37:59,318 --> 00:38:01,612
‫הילדים שלכם שאתם הזנחתם?‬

578
00:38:01,696 --> 00:38:04,407
‫אנו יודעים שאף אחד במשפחה‬
‫פעל ללא האישור שלך, צ'רלי.‬

579
00:38:04,490 --> 00:38:07,743
‫טוב, אם אתם יודעים, אתם יודעים.‬
‫אתם לא צריכים לדבר איתי.‬

580
00:38:08,202 --> 00:38:10,204
‫אתם צריכים לדבר עם עצמכם.‬

581
00:38:16,002 --> 00:38:18,045
‫בוא נדבר על התשעה באוגוסט 1969.‬

582
00:38:18,129 --> 00:38:19,672
‫זה שייך לעבר.‬

583
00:38:19,755 --> 00:38:22,008
‫וכאשר זה עבר, זה עבר, אחי.‬

584
00:38:22,091 --> 00:38:25,553
‫באותו קיץ אמרת למשפחה, ‬
‫ "עכשיו זה הזמן להלטר סקלטר."‬

585
00:38:25,636 --> 00:38:28,389
‫שהם צריכים להתחיל מלחמת גזע‬
‫ולרצוח לבנים עשירים.‬

586
00:38:28,472 --> 00:38:30,975
‫זו הפנטזיה של התובע המחוזי, ‬
‫אלו הפחדים שלו.‬

587
00:38:31,183 --> 00:38:34,645
‫זו השתקפות של הפחדים שלו.‬
‫-אז אתה אומר שזה מעולם לא קרה?‬

588
00:38:34,729 --> 00:38:35,563
‫- הלטר סקלטר -‬

589
00:38:35,688 --> 00:38:39,483
‫בטח, אני אומר שזה לא קרה.‬
‫בוליוסי הוא גאון, בנאדם.‬

590
00:38:39,692 --> 00:38:43,321
‫יש לו כל מה שתובע רוצה, ‬
‫חוץ מדבר אחד: תיק.‬

591
00:38:43,946 --> 00:38:44,947
‫אין לו תיק.‬

592
00:38:45,448 --> 00:38:47,867
‫אז הוא שם את לינדה קסביאן על הדוכן‬

593
00:38:47,950 --> 00:38:52,288
‫והיא מספרת סיפור עצוב‬
‫על איך היא שיקרה, רימתה, ‬

594
00:38:52,371 --> 00:38:55,249
‫ועשתה כל מעשה לא ישר שהיא יכלה לחשוב עליו.‬

595
00:38:55,333 --> 00:38:58,294
‫אבל זה בסדר, היא מספרת את האמת עכשיו.‬

596
00:38:58,919 --> 00:39:03,382
‫לא היה לה שום מניע נסתר‬
‫כמו חסינות עבור שבעה סעיפים של רצח.‬

597
00:39:03,466 --> 00:39:04,800
‫אתה אומר שהיא שיקרה?‬

598
00:39:04,884 --> 00:39:05,843
‫כל העדים שיקרו?‬

599
00:39:05,926 --> 00:39:09,472
‫העדים קמו והעידו רק מה שהיה טוב עבורם.‬

600
00:39:09,555 --> 00:39:11,640
‫הם לא העידו מה שהיה טוב עבורי.‬

601
00:39:13,059 --> 00:39:15,561
‫האם אתה מאמין לשטויות האלו של הלטר סקלטר?‬

602
00:39:15,644 --> 00:39:17,688
‫"מוות לחזירים", "חזרזירון פוליטי."‬

603
00:39:18,189 --> 00:39:20,858
‫חייב להודות שזה נשמע כמו חזון.‬
‫-אין שום חזון.‬

604
00:39:21,901 --> 00:39:24,028
‫אולי הייתה לי דעה לגבי שחורים ולבנים‬

605
00:39:24,111 --> 00:39:25,780
‫והבעיות שיש להם.‬

606
00:39:25,863 --> 00:39:28,741
‫אבל אני לא זוכר שאמרתי דבר‬
‫על להתחיל מלחמה בין גזעית.‬

607
00:39:28,824 --> 00:39:29,992
‫אז איך זה הפך לסיפור?‬

608
00:39:30,326 --> 00:39:33,579
‫סיידי היא זאת שהתחילה לשמוע‬
‫מסרים ב "אלבום הלבן" .‬

609
00:39:33,871 --> 00:39:38,042
‫היא נתנה לכלי התקשורת את החומרים‬
‫לכל סטייה שהם רצו להדפיס.‬

610
00:39:38,125 --> 00:39:41,587
‫התובע המחוזי אימץ את הגרסה של סיידי‬
‫וניפח אותה בבית המשפט, ‬

611
00:39:42,171 --> 00:39:44,632
‫ "צ'רלס מנסון, האדם המסוכן ביותר בעולם."‬

612
00:39:45,174 --> 00:39:48,511
‫ "מנהיג כת היפי שתיכנת אנשים להרוג."‬

613
00:39:48,594 --> 00:39:52,431
‫בספר הזה, הוא מתאר אותי כל כך עוצמתי, ‬
‫שמבט ממני עצר את שעונו.‬

614
00:39:53,182 --> 00:39:54,725
‫שכבתי בתא שלי ותהיתי, ‬

615
00:39:54,809 --> 00:39:56,811
‫ "וואו, אני באמת כל מה שהם אומרים?"‬

616
00:39:57,186 --> 00:39:59,271
‫כמעט והתחלתי להאמין בחרא הזה בעצמי.‬

617
00:39:59,939 --> 00:40:03,401
‫אבל אני מסתכל בכל שעון שאני רואה.‬
‫ואתם יודעים מה?‬

618
00:40:03,484 --> 00:40:05,820
‫למרות שאני מסתכל חזק ככל יכולתי, ‬
‫השעונים לא עוצרים.‬

619
00:40:05,903 --> 00:40:08,614
‫בודדת במדבר קבוצה של בני נוער.‬

620
00:40:08,697 --> 00:40:10,908
‫נתת להם סמים, שכנעת אותם שאתה אלוהים, ‬

621
00:40:10,991 --> 00:40:12,159
‫ושלחת אותם להרוג.‬

622
00:40:12,243 --> 00:40:16,288
‫תקשיב, בנאדם, בובי בוסוליי‬
‫ישב בכלא על רצח, אתה מבין?‬

623
00:40:16,664 --> 00:40:18,249
‫טקס וסיידי באו אליי‬

624
00:40:18,332 --> 00:40:21,377
‫ואמרו, "בוא נעתיק את הרציחות שלו‬
‫כדי לשחרר אותו."‬

625
00:40:21,669 --> 00:40:26,590
‫אתה אומר שהרציחות, הכול, ‬
‫היו רק כדי לשחרר את בובי בוסוליי מהכלא?‬

626
00:40:26,674 --> 00:40:30,511
‫הילדים האלו הסתכלו עליי בעיניים קרות.‬

627
00:40:31,178 --> 00:40:32,430
‫כן, הילדים שלך.‬

628
00:40:33,097 --> 00:40:35,516
‫טקס ווטסון, "בן הטובים".‬

629
00:40:35,599 --> 00:40:39,478
‫גאוותה של קופוויל, טקסס.‬
‫אני חכם מספיק לדעת שאסור לא להסכים איתו.‬

630
00:40:40,271 --> 00:40:45,484
‫אז אמרתי זאת, "תעשה מה שהאהבה שלך אומרת לך‬
‫לעשות. אני אעשה מה שהאהבה שלי אומרת לי."‬

631
00:40:45,568 --> 00:40:48,654
‫מה שהוא עשה, זה שלו.‬
‫הוא יצטרך להסביר לך את זה.‬

632
00:40:48,737 --> 00:40:49,947
‫רק כדי להבהיר, ‬

633
00:40:51,240 --> 00:40:53,534
‫זו הייתה התוכנית שלהם?‬
‫אתה לא היית אחראי...‬

634
00:40:53,617 --> 00:40:56,454
‫יש לכם מעגל שאדם חי בתוכו.‬

635
00:40:56,537 --> 00:41:00,249
‫הוא אחראי למעגל שלו ולמעגל שלו בלבד.‬

636
00:41:00,332 --> 00:41:02,501
‫עכשיו, אני לא זוכר שאמרתי משהו כמו, ‬

637
00:41:02,585 --> 00:41:05,337
‫ "תביאו סכין ותהרגו מישהו" או משהו כזה.‬

638
00:41:05,421 --> 00:41:06,338
‫שטויות.‬

639
00:41:07,756 --> 00:41:10,551
‫אילו רציתי, יכולתי להרוג אותך‬
‫עם כבל המיקרופון שלך.‬

640
00:41:10,926 --> 00:41:12,094
‫עם העיפרון שלך.‬

641
00:41:12,803 --> 00:41:15,222
‫אבל אני רוצה לאהוב את עצמי, ‬
‫אז לא אעשה זאת.‬

642
00:41:15,306 --> 00:41:17,933
‫לא, אתה תשים את זה ב "מעגל" של מישהו אחר.‬

643
00:41:18,934 --> 00:41:20,394
‫תקשיב, בנאדם. טקס?‬

644
00:41:20,478 --> 00:41:23,981
‫היה קשה לדעת אם הוא היה בסוף סוטול‬
‫או התחיל אחד חדש.‬

645
00:41:24,064 --> 00:41:26,066
‫אני חזרתי באותו הלילה לבית בסיילו דרייב‬

646
00:41:26,150 --> 00:41:28,777
‫ושלחתי אחד מהילדים לראות‬
‫אם הוא באמת עשה זאת.‬

647
00:41:28,861 --> 00:41:30,362
‫למה אתה לא נכנסת?‬

648
00:41:30,738 --> 00:41:33,282
‫זו הייתה זירת פשע.‬
‫הייתי מפר את תנאי השחרור שלי.‬

649
00:41:34,950 --> 00:41:37,912
‫אבל היית ברציחות בלביאנקה, נכון, צ'רלי?‬

650
00:41:37,995 --> 00:41:39,705
‫הייתי חייב ללכת.‬

651
00:41:40,664 --> 00:41:41,540
‫היית חייב?‬
‫-כן.‬

652
00:41:41,624 --> 00:41:44,627
‫תקשיב, טקס התלבש עליי, ‬

653
00:41:44,710 --> 00:41:46,212
‫הוא ניסה להציג אותי כחלש.‬

654
00:41:46,712 --> 00:41:49,048
‫אנחנו התקדמנו מבחינה פנימית.‬

655
00:41:49,131 --> 00:41:51,759
‫אנחנו למדנו דברים חדשים. והוא שינה את זה.‬

656
00:41:51,842 --> 00:41:54,094
‫הוא יצא החוצה, הוא יצר מעגל משלו.‬

657
00:41:54,678 --> 00:41:57,848
‫ומה, עכשיו הוא רוצה לחזור‬
‫ל "ישו אוהב אותי?"‬

658
00:41:58,140 --> 00:41:59,350
‫ "דם השה"?‬

659
00:41:59,433 --> 00:42:02,478
‫משחקי ה "נכון ולא נכון" ‬
‫שאנחנו משחקים כבר 2,000 שנה?‬

660
00:42:02,561 --> 00:42:03,979
‫ "נכון ולא נכון" זה משחק?‬

661
00:42:04,063 --> 00:42:07,107
‫אין "נכון ולא נכון", רק "מה שיש".‬

662
00:42:07,608 --> 00:42:11,153
‫כל מה שהחיים הם, זה מה שיש.‬
‫ל "נכון ולא נכון" אין כל קשר לזה.‬

663
00:42:11,237 --> 00:42:13,739
‫אז הרצח של שבעה אנשים זה רק "מה שיש"?‬

664
00:42:15,074 --> 00:42:16,617
‫ובכן, זה מה שיש, לא?‬

665
00:42:19,286 --> 00:42:21,539
‫אף אחד לא באמת מת, אף אחד לא באמת חי.‬

666
00:42:21,622 --> 00:42:23,707
‫אלו שתי מילים במשחק שנשכח.‬

667
00:42:23,791 --> 00:42:27,002
‫אנשים כן מתו, צ'רלי. אתה דאגת לכך.‬
‫-הכול זה אהבה, גבר.‬

668
00:42:27,086 --> 00:42:28,587
‫אין דבר שאינו אהבה.‬

669
00:42:28,671 --> 00:42:29,505
‫באמת?‬

670
00:42:29,588 --> 00:42:30,464
‫שום דבר?‬

671
00:42:31,257 --> 00:42:35,803
‫לכמה עוד מהחרא הזה אתה רוצה להקשיב?‬
‫-אתה צריך ללכת ברחוב אחר, בחור.‬

672
00:42:35,886 --> 00:42:38,389
‫תלבש את הבגדים הפוך‬
‫ותיתן לכולם לצחוק עליך.‬

673
00:42:38,472 --> 00:42:39,557
‫אתה פחדן, צ'רלי.‬

674
00:42:39,640 --> 00:42:41,850
‫פחדן שלא לוקח שום אחריות לפעולותיו.‬

675
00:42:41,934 --> 00:42:44,353
‫כן, אתה אוכל בשר עם השיניים שלך?‬

676
00:42:44,436 --> 00:42:46,438
‫אתה הורג דברים שיותר טובים ממך?‬

677
00:42:46,522 --> 00:42:49,525
‫ואז אתה אומר שהילדים שלך רוצחים.‬
‫-לא, אני אומר שאתה רוצח.‬

678
00:42:49,608 --> 00:42:52,194
‫אני לא הרגתי איש...‬
‫-הורית להם ללכת לבית ההוא‬

679
00:42:52,278 --> 00:42:54,738
‫ולשחוט את כולם שם.‬
‫-ואני לא רציתי שאף אחד ייהרג.‬

680
00:42:56,198 --> 00:42:59,910
‫לא הוריתי לאף אחד לעשות שום דבר‬
‫שהוא לא רצה לעשות.‬

681
00:42:59,994 --> 00:43:01,161
‫גם לא עצרת אותם.‬

682
00:43:01,245 --> 00:43:04,582
‫אני תמיד נתתי לילדים ללכת.‬
‫אם נופלים, ככה לומדים.‬

683
00:43:04,665 --> 00:43:06,125
‫אתה מתחזק על ידי נפילה.‬

684
00:43:06,208 --> 00:43:08,961
‫אתה לא אמור לתת לילדים ליפול.‬
‫אתה אמור להדריך אותם.‬

685
00:43:09,044 --> 00:43:10,462
‫להדריך אותם למה?‬

686
00:43:10,879 --> 00:43:12,798
‫להדריך אותם לתוך מה שאתה הדרכת אותם לתוכו?‬

687
00:43:12,881 --> 00:43:14,842
‫חתיכת גמד מזוין.‬
‫-ביל.‬

688
00:43:20,055 --> 00:43:23,892
‫הכעס הזה שאתה מרגיש, הסוכן טנץ', ‬
‫זה רק כעס שאתה חש כלפי עצמך.‬

689
00:43:24,476 --> 00:43:26,145
‫תמצא מישהו אחר להתלבש עליו, ‬

690
00:43:26,228 --> 00:43:28,355
‫אני עייף מלהיות השעיר לעזאזל שלך.‬

691
00:43:28,439 --> 00:43:30,149
‫אני עייף מלהיות ההשתקפות שלך.‬

692
00:43:30,232 --> 00:43:32,860
‫אתה לא ההשתקפות שלי.‬
‫-תמיד הייתי ההשתקפות שלך.‬

693
00:43:32,943 --> 00:43:34,945
‫הייתי בתאים שלך מאז שהייתי בן שמונה.‬

694
00:43:35,279 --> 00:43:36,488
‫אפילו אין לי שם.‬

695
00:43:36,572 --> 00:43:38,782
‫אני B-33920.‬

696
00:43:38,866 --> 00:43:40,326
‫פעמון מצלצל, אני קם.‬

697
00:43:40,993 --> 00:43:42,995
‫פעמון מצלצל, אני יוצא.‬

698
00:43:43,078 --> 00:43:45,998
‫פעמון מצלצל, אני עושה מה שהפעמון אומר.‬

699
00:43:46,081 --> 00:43:47,708
‫אני הכלב של פבלוב, בנאדם.‬

700
00:43:47,791 --> 00:43:49,543
‫אני כל דבר שתרצה שאהיה.‬

701
00:43:51,920 --> 00:43:54,006
‫אבל מה שאתה רוצה זה שטן...‬

702
00:43:54,715 --> 00:43:56,300
‫כי זה מה שאתה.‬

703
00:43:56,884 --> 00:43:59,261
‫לי מעולם לא הייתה זכות דיבור בעולמך, ‬

704
00:43:59,345 --> 00:44:00,721
‫אתה יצרת אותו.‬

705
00:44:02,222 --> 00:44:04,600
‫איך אתה מרגיש לגבי הרציחות האלו?‬

706
00:44:04,683 --> 00:44:05,851
‫זה מה שמשנה.‬

707
00:44:06,352 --> 00:44:09,063
‫הן התרחשו בעולם שלך, לא שלי.‬

708
00:44:09,480 --> 00:44:12,900
‫מה ש "משנה" זה שאתה הורית‬
‫על מותם של שבעה אנשים.‬

709
00:44:12,983 --> 00:44:15,235
‫שמונה, אם אתה סופר תינוק שטרם נולד.‬

710
00:44:15,319 --> 00:44:17,613
‫ועכשיו אתה יכול לשקף את זה בחזרה עליי, ‬

711
00:44:17,696 --> 00:44:20,032
‫ואתה יכול לנעול אותי בכלא שלך, ‬

712
00:44:20,115 --> 00:44:22,326
‫ואתה יכול לומר שהעולם שלך טוב יותר.‬

713
00:44:23,118 --> 00:44:24,953
‫אבל כלא זה הלך מחשבה.‬

714
00:44:25,663 --> 00:44:29,792
‫כולנו הכלא של עצמנו, אנו הסוהרים‬
‫של עצמנו, אנו יושבים את הזמן שלנו.‬

715
00:44:30,334 --> 00:44:32,086
‫כלא זה בראש שלך.‬

716
00:44:32,795 --> 00:44:34,380
‫אתה לא רואה שאני חופשי?‬

717
00:44:34,463 --> 00:44:37,508
‫אתה לא נראה לי חופשי, צ'רלי.‬
‫-אתה לא נראה לי חופשי.‬

718
00:44:38,175 --> 00:44:41,428
‫אתה נראה כמי שהורכב‬
‫ממה שמישהו אמר לך שזה אתה.‬

719
00:44:41,970 --> 00:44:45,391
‫אתה חי עבור דעתם של אחרים, ‬
‫יש לך כאב על הפנים שלך.‬

720
00:44:45,474 --> 00:44:46,934
‫ואתה תוהה אם אתה נראה בסדר.‬

721
00:44:47,017 --> 00:44:47,851
‫עד כאן.‬

722
00:44:48,560 --> 00:44:49,395
‫ביל.‬

723
00:44:51,480 --> 00:44:52,481
‫היי, גבר.‬

724
00:44:52,564 --> 00:44:54,316
‫אהבתי את משקפי השמש שלך.‬

725
00:44:55,025 --> 00:44:56,068
‫אני יכול לקבל אותם?‬

726
00:45:06,286 --> 00:45:07,329
‫תודה רבה.‬

727
00:45:08,038 --> 00:45:12,668
‫הגורו של ארץ הננסים יכול‬
‫ללכת להזדיין בגיהינום מבחינתי.‬

728
00:45:13,085 --> 00:45:14,002
‫הסוכן פורד.‬

729
00:45:22,720 --> 00:45:24,179
‫מנסון אמר שהוא פילח את אלו ממך.‬

730
00:45:24,680 --> 00:45:26,014
‫הוא אמר שהוא גנב אותם?‬

731
00:45:26,098 --> 00:45:27,307
‫הוא התרברב בזה.‬

732
00:45:27,391 --> 00:45:28,559
‫הוא בדרך לצינוק.‬

733
00:45:33,313 --> 00:45:34,606
‫אלו כאלו שטויות.‬

734
00:45:35,607 --> 00:45:36,900
‫מה יותר הגיוני?‬

735
00:45:37,651 --> 00:45:40,946
‫שמנסון אולץ לשתף פעולה‬
‫עם חיקוי הפשע של טקס וסיידי‬

736
00:45:41,029 --> 00:45:44,575
‫או שהביטלס ניבאו מלחמה בין גזעית?‬
‫-אתה אומר שהתובע המחוזי שיקר?‬

737
00:45:47,369 --> 00:45:49,288
‫אני אומר שהוא נתן לזה נרטיב.‬

738
00:45:49,747 --> 00:45:52,958
‫הוא היה צריך להסביר לחבר מושבעים‬
‫נורמלי מהמעמד הבינוני, ‬

739
00:45:53,041 --> 00:45:56,462
‫איך ילדים נורמלים מהמעמד הבינוני‬
‫רצחו באכזריות שבעה אנשים.‬

740
00:45:56,795 --> 00:45:57,629
‫אלוהים, הולדן.‬

741
00:46:00,215 --> 00:46:01,425
‫ווטסון במרחק של שעה.‬

742
00:46:01,759 --> 00:46:04,344
‫בוא נעביר את הלילה ונדבר איתו.‬
‫-אני חייב להגיע הביתה.‬

743
00:46:06,180 --> 00:46:09,016
‫אתה לא יכול להישאר עוד יום אחד?‬
‫-לא, אני לא יכול.‬

744
00:46:09,308 --> 00:46:11,518
‫ואחרי אטלנטה, אנו לא יכולים שוב לפשל.‬

745
00:46:16,648 --> 00:46:19,985
‫אם תישאר ותעשה‬
‫את הריאיון הזה, אני צריך לדעת, ‬

746
00:46:20,527 --> 00:46:21,945
‫אני יכול לבטוח בך?‬

747
00:46:23,280 --> 00:46:24,114
‫לחלוטין.‬

748
00:46:25,532 --> 00:46:28,619
‫פשוט תיכנס, תעשה את הריאיון.‬
‫תחזור הביתה. הבנת?‬

749
00:46:28,952 --> 00:46:29,828
‫אני מבטיח.‬

750
00:46:31,705 --> 00:46:32,623
‫תודה, ביל.‬

751
00:46:35,083 --> 00:46:36,835
‫לעזאזל. מה השעה אצלך?‬

752
00:46:38,295 --> 00:46:39,505
‫השעה 17:16.‬

753
00:46:40,380 --> 00:46:41,924
‫משהו לא בסדר עם השעון שלך?‬

754
00:46:57,648 --> 00:46:58,565
‫סלחי לי.‬

755
00:46:59,066 --> 00:47:01,401
‫FBI. יש דרך שתוכלי לעכב את המטוס?‬

756
00:47:01,485 --> 00:47:02,861
‫מצטערת, אדוני. הוא עזב.‬

757
00:47:04,196 --> 00:47:05,155
‫יש טיסת לילה?‬

758
00:47:05,239 --> 00:47:07,449
‫בשעה 22:00. מגיעה לוושינגטון ב-6:30.‬

759
00:47:09,409 --> 00:47:10,327
‫תודה.‬

760
00:47:32,850 --> 00:47:33,934
‫אני מתנצלת.‬

761
00:47:34,017 --> 00:47:37,479
‫אני אוכל לעדכן אותו בדברים‬
‫אם אתה... רוצה להתחיל.‬

762
00:47:37,563 --> 00:47:39,940
‫הפגישה היא לטובת שני ההורים.‬

763
00:47:43,777 --> 00:47:44,653
‫אני מצטער.‬

764
00:47:47,614 --> 00:47:48,866
‫כל כך מצטער שאיחרתי.‬

765
00:47:49,783 --> 00:47:50,993
‫כמובן. זה קורה.‬

766
00:47:51,702 --> 00:47:56,498
‫אני רק הייתי נזהר מלאחר לפגישות‬
‫עם העלמה לילנד ממשרד הרווחה.‬

767
00:47:56,874 --> 00:47:59,543
‫אנחנו מנסים להימנע כמה שיותר‬
‫מסימני אזהרה.‬

768
00:47:59,626 --> 00:48:00,460
‫בהחלט.‬

769
00:48:01,295 --> 00:48:02,296
‫אני כאן לעזור לשניכם.‬

770
00:48:02,921 --> 00:48:06,633
‫ולבריאן, כמובן, ‬
‫לעבור את זה כמה שיותר בקלות.‬

771
00:48:07,384 --> 00:48:08,218
‫תודה לך.‬

772
00:48:08,302 --> 00:48:13,223
‫מטרת הפגישות שלנו תהיה להבין את תפיסתו‬
‫של בריאן לגבי האירועים, כוונותיו...‬

773
00:48:13,307 --> 00:48:15,809
‫הוא לא התכוון לעשות דבר לילד הקטן הזה.‬

774
00:48:16,685 --> 00:48:20,814
‫הוא חשב שאם יעשו צלב...‬
‫-גברת טנץ', אני אצטרך לשמוע זאת מבריאן.‬

775
00:48:20,898 --> 00:48:22,608
‫אני חושבת שאני מבינה את בני.‬

776
00:48:22,983 --> 00:48:26,028
‫הידע שלך על התנהגותו של בריאן יהיה חיוני.‬

777
00:48:26,320 --> 00:48:28,280
‫אבל עלינו להשלים את התהליך באופן שיטתי.‬

778
00:48:29,156 --> 00:48:30,157
‫אנחנו מבינים.‬

779
00:48:33,201 --> 00:48:34,494
‫בואו נתחיל עם החיים בבית.‬

780
00:48:34,578 --> 00:48:37,998
‫אני רואה מהעלמה לילנד שעבודתך‬
‫בבולשת כרוכה בנסיעות.‬

781
00:48:38,081 --> 00:48:40,042
‫אשתך אמרה לי שאתה מעביר סמינרים?‬

782
00:48:40,125 --> 00:48:41,877
‫עכשיו, הוא רוב הזמן בבית.‬

783
00:48:44,338 --> 00:48:46,214
‫למה בדיוק איחרת, מר טנץ'?‬

784
00:48:46,632 --> 00:48:49,051
‫אני עובד ב-FBI במדעי ההתנהגות.‬

785
00:48:50,344 --> 00:48:51,470
‫אני לא יודע מה זה אומר.‬

786
00:48:52,179 --> 00:48:57,100
‫היחידה שלי מפתחת תהליכים לזיהוי פושעים‬
‫על ידי טביעת האצבע הפסיכולוגית שלהם.‬

787
00:48:57,184 --> 00:48:58,477
‫ואיך אתם עושים זאת?‬

788
00:48:59,645 --> 00:49:02,147
‫אנו עורכים ראיונות עם עבריינים מורשעים, ‬

789
00:49:02,230 --> 00:49:03,982
‫לנסות לקודד את התנהגותם, ‬

790
00:49:04,274 --> 00:49:06,443
‫להשיג תובנות על המצב הנפשי שלהם.‬

791
00:49:06,526 --> 00:49:08,236
‫עם איזה סוג פושעים אתה מתמודד?‬

792
00:49:08,695 --> 00:49:10,989
‫אני חוקר רוצחים סדרתיים.‬

793
00:49:18,789 --> 00:49:22,042
‫והאם הבוקר ערכת ריאיון עם רוצח?‬

794
00:49:23,043 --> 00:49:25,128
‫איחרתי מפני שהייתי בקליפורניה.‬

795
00:49:25,420 --> 00:49:27,381
‫ראיינתי את צ'רלס מנסון.‬

796
00:49:28,799 --> 00:49:29,675
‫מנסון?‬

797
00:49:30,717 --> 00:49:31,635
‫כן, אדוני.‬

798
00:49:33,512 --> 00:49:35,973
‫חכה. דיברת ישירות עם צ'רלס מנסון?‬

799
00:49:37,182 --> 00:49:39,768
‫וואו. הוא חתיכת טיפוס, נכון?‬

800
00:49:40,143 --> 00:49:41,144
‫אתה לא צוחק.‬

801
00:49:41,395 --> 00:49:45,232
‫כן, אני חייב להודות, ‬
‫אני מאוד סקרן לשמוע על השיחה הזו.‬

802
00:49:46,191 --> 00:49:47,442
‫אתה יכול לחלוק פרטים?‬

803
00:49:49,111 --> 00:49:50,070
‫בטח.‬

804
00:49:51,488 --> 00:49:52,656
‫- ווטסון -‬

805
00:49:52,739 --> 00:49:56,159
‫עכשיו, כשהייתי כאן זמן מה, ‬
‫אני מבין את צ'רלי הרבה יותר טוב.‬

806
00:49:56,535 --> 00:49:57,452
‫כיצד?‬

807
00:49:58,161 --> 00:49:59,329
‫זה מנגנון הישרדות.‬

808
00:49:59,913 --> 00:50:04,042
‫צ'רלי הוא לא בחור קשוח, ‬
‫אז הוא יצר לעצמו אישיות של נביא.‬

809
00:50:04,126 --> 00:50:05,752
‫נביא שקר, אין ספק.‬

810
00:50:06,378 --> 00:50:09,673
‫דבר ממה שהוא אמר לא התגשם‬
‫מלבד הדברים שאנחנו עשינו.‬

811
00:50:11,299 --> 00:50:14,219
‫אבל הוא יכול לשכנע אותך בדברים‬
‫שלא חשבת שאפשריים.‬

812
00:50:14,970 --> 00:50:18,682
‫לא ידענו אם הוא ישו או השטן, אבל...‬

813
00:50:19,433 --> 00:50:23,103
‫כל אחד מהם היה עדיף מלהתמודד עם העולם לבד.‬
‫-אבל לא גדלת לבד.‬

814
00:50:23,437 --> 00:50:24,813
‫אמרת שהייתה לך משפחה אוהבת.‬

815
00:50:24,896 --> 00:50:28,316
‫בטח פיתחת מצפון מוסרי‬
‫לפני שאפילו פגשת את צ'רלי.‬

816
00:50:29,234 --> 00:50:33,071
‫בוא נגיד שלצ'רלי הייתה דרך‬
‫לגרום לך לחשוב שהדברים היו רעיונות שלך.‬

817
00:50:34,197 --> 00:50:37,909
‫הוא התחיל בקטן.‬
‫למשל, הוא היה מושיב אותנו במעגל, ‬

818
00:50:37,993 --> 00:50:40,203
‫והוא היה מניח כיסא במרכז, ‬

819
00:50:40,287 --> 00:50:44,291
‫והוא היה אומר לנו לדמיין‬
‫שיש אדם בכיסא הזה‬

820
00:50:44,374 --> 00:50:46,168
‫ושעלינו להבהיל אותו למוות.‬

821
00:50:47,085 --> 00:50:48,920
‫לבהות בו. לצרוח עליו.‬

822
00:50:49,004 --> 00:50:50,130
‫כיסא ריק.‬

823
00:50:50,505 --> 00:50:53,300
‫אבל בראשנו, ישבו שם סירנות האפוקליפסה.‬

824
00:50:53,800 --> 00:50:56,386
‫צ'רלי דיבר על דברים שאנו יכולים לעשות להם.‬

825
00:50:57,304 --> 00:50:59,848
‫נניח, לפרוץ לבית שלהם, ‬

826
00:50:59,931 --> 00:51:02,851
‫לקשור אותם, להרוג את המשפחות שלהם.‬

827
00:51:03,560 --> 00:51:06,813
‫הרעיונות האלו, הם היו שלנו‬
‫רק בגלל שקודם הם היו שלו.‬

828
00:51:07,314 --> 00:51:10,567
‫ברגע שהפנמנו אותם, ‬
‫הוא היה שולח אותנו לעשות מעשי קונדס.‬

829
00:51:10,650 --> 00:51:12,444
‫סליחה. מה זה "מעשי קונדס"?‬

830
00:51:12,527 --> 00:51:15,822
‫ככה צ'רלי כינה להתגנב לבתים של אנשים, ‬

831
00:51:15,906 --> 00:51:17,657
‫להזיז את הרהיטים שלהם.‬

832
00:51:18,075 --> 00:51:21,787
‫הוא אמר שזה יעזור לנו להתמודד‬
‫עם הפחדים שלנו, להתגבר עליהם.‬

833
00:51:21,870 --> 00:51:25,082
‫אבל צ'רלי נתן לנו כל כך הרבה סמים, ‬
‫שלא ידענו מה זה פחד.‬

834
00:51:25,165 --> 00:51:26,041
‫הוא נתן לכם אותם?‬

835
00:51:26,416 --> 00:51:30,003
‫"בלדונה", "אורנג' סאנשיין", "STP".‬

836
00:51:30,337 --> 00:51:32,589
‫עד שצ'רלי אמר שהלטר סקלטר מגיע, ‬

837
00:51:32,672 --> 00:51:34,382
‫לקחנו דברים ממש כבדים.‬

838
00:51:34,466 --> 00:51:36,051
‫צ'רלי דיבר על הלטר סקלטר?‬

839
00:51:36,134 --> 00:51:37,135
‫כל הזמן.‬

840
00:51:37,219 --> 00:51:40,388
‫הוא אמר לנו שהלטר סקלטר‬
‫זו המצאה של התובע המחוזי.‬

841
00:51:40,931 --> 00:51:44,226
‫מהרגע שפגשתי אותו, ‬
‫צ'רלי דיבר על מלחמה בין גזעית.‬

842
00:51:44,810 --> 00:51:47,604
‫חיינו כל יום במחשבה שהעולם עומד להיגמר.‬

843
00:51:48,105 --> 00:51:49,523
‫יש בזה חופש.‬

844
00:51:50,023 --> 00:51:52,567
‫אם אין מחר, אין השלכות.‬

845
00:51:53,735 --> 00:51:56,571
‫זה משנה מה אתה עושה‬
‫ביום האחרון שלך על כדור הארץ?‬

846
00:51:57,072 --> 00:51:59,241
‫איזה פשעים היית עושה, הסוכן פורד?‬

847
00:51:59,324 --> 00:52:01,952
‫הייתי רוצה לחשוב שעדיין הייתי‬
‫מבדיל בין נכון ולא נכון.‬

848
00:52:02,035 --> 00:52:03,578
‫עד אז, כבר לא היה "לא נכון".‬

849
00:52:03,662 --> 00:52:05,747
‫לא היה לי מצפון. הוא נלקח ממני.‬

850
00:52:05,831 --> 00:52:06,748
‫על ידי צ'רלי.‬

851
00:52:08,667 --> 00:52:13,338
‫צ'רלי אמר שאתה וסיידי חשבתם על הרציחות‬
‫כדרך להוציא את בובי בוסוליי מהכלא.‬

852
00:52:14,131 --> 00:52:16,842
‫אתה צריך להבין שכולנו היינו אחד.‬

853
00:52:16,925 --> 00:52:18,176
‫היינו חלק מהכלל.‬

854
00:52:18,260 --> 00:52:20,095
‫חשבנו את אותן מחשבות.‬

855
00:52:20,637 --> 00:52:25,475
‫וצ'רלי המשיך לומר שאם השחורים לא יתחילו‬
‫את הלטר סקלטר בקרוב, נצטרך להראות להם איך.‬

856
00:52:26,393 --> 00:52:28,728
‫הוא בחר בסיילו דרייב כי הוא כבר היה שם.‬

857
00:52:28,812 --> 00:52:30,147
‫אז זה היה רעיון שלו?‬

858
00:52:30,605 --> 00:52:31,857
‫כל הרעיונות היו שלו.‬

859
00:52:31,940 --> 00:52:33,316
‫אבל הוא לא הלך איתכם?‬

860
00:52:33,900 --> 00:52:36,153
‫צ'רלי לא התכוון ללכלך את הידיים שלו.‬

861
00:52:36,236 --> 00:52:37,445
‫הוא כן הלך לבית.‬

862
00:52:37,529 --> 00:52:39,531
‫רק אחרי שהכול נגמר.‬

863
00:52:42,325 --> 00:52:45,620
‫האם צ'רלי נתן לך או לבנות הוראות ספציפיות?‬

864
00:52:46,705 --> 00:52:48,373
‫הוא אמר לי להרוג את כולם.‬

865
00:52:48,456 --> 00:52:51,209
‫הוא אמר, "תעשה את זה כמה שיותר מבחיל."‬

866
00:52:51,293 --> 00:52:52,752
‫אמר לי, "תהרוג את כולם."‬

867
00:52:54,337 --> 00:52:55,338
‫ואתה הרגת.‬

868
00:52:55,797 --> 00:52:56,673
‫כן, אדוני.‬

869
00:53:03,430 --> 00:53:04,514
‫אני זוכר...‬

870
00:53:05,348 --> 00:53:06,266
‫שהייתי במכונית.‬

871
00:53:07,726 --> 00:53:11,146
‫היו לי כל כך הרבה סמים במערכת‬
‫שהמוח שלי היה מתפוגג לסרוגין.‬

872
00:53:12,189 --> 00:53:14,733
‫שכבתי עם ראשי בחיקה של סיידי.‬

873
00:53:17,110 --> 00:53:19,988
‫היא ניערה אותי ואמרה לי‬
‫לחתוך את קווי הטלפון.‬

874
00:53:21,448 --> 00:53:24,576
‫הדבר הבא שאני זוכר‬
‫זה שצעדנו במעלה החנייה.‬

875
00:53:25,368 --> 00:53:29,080
‫היו אורות רכב וסיידי צעקה, "תפוס אותו!"‬

876
00:53:30,081 --> 00:53:32,667
‫הבטתי למטה, היה לי אקדח ביד, ‬

877
00:53:32,751 --> 00:53:35,295
‫אז תקעתי אותו בחלון ולחצתי על ההדק.‬

878
00:53:35,378 --> 00:53:37,672
‫לא הייתה שום מחשבה. שום רגש בכלל.‬

879
00:53:37,756 --> 00:53:39,633
‫סטיבן פרנט בן ה-18.‬

880
00:53:40,425 --> 00:53:42,510
‫זה היה החטא האמיתי הראשון של חיי.‬

881
00:53:43,970 --> 00:53:45,222
‫אבל אני התחרטתי עליו.‬

882
00:53:45,305 --> 00:53:48,350
‫וחסד אלוהים בירך את נשמתי בשלוות סליחתו.‬

883
00:53:48,433 --> 00:53:50,143
‫אמרת שלא הרגשת כלום.‬

884
00:53:50,810 --> 00:53:52,771
‫כי המוות לא היה חשוב לנו.‬

885
00:53:54,564 --> 00:53:55,565
‫בסדר.‬

886
00:53:59,527 --> 00:54:00,946
‫מה קרה בבית?‬

887
00:54:03,281 --> 00:54:05,659
‫אני זוכר שעקבתי אחרי סיידי פנימה.‬

888
00:54:07,661 --> 00:54:10,288
‫היה גבר שישן על הספה, ‬

889
00:54:11,206 --> 00:54:12,332
‫היה שקט.‬

890
00:54:14,417 --> 00:54:16,920
‫אנשים התחילו להיכנס מחדרים אחרים.‬

891
00:54:17,295 --> 00:54:19,172
‫איזה גבר התקרב אליי בצעקות.‬

892
00:54:19,256 --> 00:54:21,883
‫היה לי אקדח, אז יריתי בו.‬

893
00:54:23,385 --> 00:54:25,387
‫הכול פשוט השתגע.‬

894
00:54:25,470 --> 00:54:26,721
‫נשים צרחו.‬

895
00:54:26,805 --> 00:54:29,516
‫אנחנו דקרנו אנשים, רצנו סביב.‬

896
00:54:30,475 --> 00:54:31,643
‫היה דם בכל מקום.‬

897
00:54:31,726 --> 00:54:33,228
‫האם הרגשת משהו אז?‬

898
00:54:33,311 --> 00:54:36,314
‫סיידי הייתה צריכה לבעוט בי כדי שאמשיך.‬
‫-אבל אתה...‬

899
00:54:36,940 --> 00:54:37,899
‫המשכת.‬

900
00:54:38,775 --> 00:54:41,736
‫אתה צריך לזכור, האנשים האלו, ‬
‫הם היו רק צורות.‬

901
00:54:41,820 --> 00:54:43,238
‫לא היו להם פנים.‬

902
00:54:44,489 --> 00:54:46,366
‫סיידי הייתה בחוץ, קראה לי.‬

903
00:54:46,449 --> 00:54:48,743
‫היא הצמידה אישה על הדשא.‬

904
00:54:49,369 --> 00:54:50,578
‫אז דקרתי אותה.‬

905
00:54:50,662 --> 00:54:52,330
‫אתה דקרת את אביגיל פולג'ר...‬

906
00:54:53,748 --> 00:54:55,083
‫עשרים ושמונה פעמים.‬

907
00:54:55,959 --> 00:54:56,876
‫כן.‬

908
00:54:57,752 --> 00:55:00,130
‫היא הייתה למעשה מתה כשהגעתי לשם.‬

909
00:55:01,923 --> 00:55:05,093
‫על פריקובסקי היו 51 סימני דקירה.‬

910
00:55:05,176 --> 00:55:08,513
‫אני זוכר את הסכין עולה ויורדת, כמו...‬

911
00:55:09,973 --> 00:55:11,391
‫בוכנה במנוע.‬

912
00:55:11,474 --> 00:55:13,852
‫עד שהאגרוף שלי נעלם בבלגן.‬

913
00:55:16,604 --> 00:55:17,439
‫ואז?‬

914
00:55:18,189 --> 00:55:19,858
‫ואז הלכנו לסלון.‬

915
00:55:23,194 --> 00:55:24,529
‫היכן ששרון טייט הייתה.‬

916
00:55:28,033 --> 00:55:29,242
‫ראית שהיא בהיריון?‬

917
00:55:30,160 --> 00:55:31,119
‫הו, כן.‬

918
00:55:40,837 --> 00:55:43,006
‫היא התחננה שניקח אותה איתנו.‬

919
00:55:43,089 --> 00:55:45,884
‫שניתן לה ללדת את התינוק‬
‫ושנהרוג אותה אחרי כן.‬

920
00:55:53,641 --> 00:55:54,476
‫טקס?‬

921
00:55:57,187 --> 00:55:59,981
‫זה לא היה נראה מטורף בזמנו, ‬
‫הרעיון של לקחת אותה.‬

922
00:56:00,732 --> 00:56:03,693
‫אבל המשכתי לשמוע את קולו של צ'רלי, ‬
‫ "תהרוג את כולם."‬

923
00:56:04,027 --> 00:56:07,405
‫הוא אמר לי שוב ושוב, "תוודא שכולם מתים."‬

924
00:56:08,448 --> 00:56:09,949
‫אז וידאת.‬

925
00:56:10,116 --> 00:56:11,618
‫עשיתי מה שצ'רלי אמר לי.‬

926
00:56:12,994 --> 00:56:14,329
‫מלבד ללכת לשאר הבתים.‬

927
00:56:15,205 --> 00:56:16,289
‫אילו בתים?‬

928
00:56:16,664 --> 00:56:19,501
‫צ'רלי נתן לנו רשימה, אבל הייתי עייף.‬

929
00:56:20,377 --> 00:56:22,504
‫זה קשה לדקור אנשים, הסוכן פורד.‬

930
00:56:22,587 --> 00:56:25,799
‫לפעמים אתה פוגע בעצם. הידיים שלי כאבו.‬

931
00:56:27,467 --> 00:56:31,471
‫אז חזרנו לחווה, וישנתי כמו תינוק.‬

932
00:56:33,473 --> 00:56:36,643
‫טקס, אתה חושב שהיית הורג מישהו‬

933
00:56:36,726 --> 00:56:38,144
‫אילולא פגשת את צ'רלי?‬

934
00:56:38,478 --> 00:56:39,479
‫אני מקווה שלא.‬

935
00:56:40,188 --> 00:56:42,273
‫אני מתפלל לאלוהים שלא, אבל...‬

936
00:56:44,109 --> 00:56:46,111
‫אני יודע בליבי שאגרתי כעס.‬

937
00:56:46,194 --> 00:56:48,571
‫יריתי ודקרתי אותם.‬

938
00:56:49,114 --> 00:56:52,492
‫והכיתי את ראשו של פריקובסקי‬
‫עם האקדח עד שהוא נשבר לי ביד.‬

939
00:56:52,575 --> 00:56:54,202
‫אבל צ'רלי אמר לך לעשות זאת.‬

940
00:56:54,828 --> 00:56:56,579
‫צ'רלי מעולם לא הרג מישהו.‬

941
00:56:57,414 --> 00:57:00,083
‫רק הסיר את הפחד שלנו מלעשות את זה.‬

942
00:57:00,792 --> 00:57:02,794
‫אז אתה לוקח אחריות.‬

943
00:57:03,837 --> 00:57:05,338
‫אני הרגתי את האנשים האלה.‬

944
00:57:06,131 --> 00:57:07,132
‫את כולם.‬

945
00:57:07,674 --> 00:57:10,176
‫האנשים האלו הם קורבנות‬
‫ "הרציחות של ווטסון" .‬

946
00:57:10,844 --> 00:57:15,807
‫אבל התנ"ך אומר לנו שכולם חטאו, ‬
‫וכולם לא ראויים לתהילת האל.‬

947
00:57:15,890 --> 00:57:18,226
‫מי שמתוודה יזכה ברחמים.‬

948
00:57:18,726 --> 00:57:19,644
‫הייתי אבוד‬

949
00:57:19,727 --> 00:57:21,146
‫עד שנתתי את עצמי לאל.‬

950
00:57:21,229 --> 00:57:24,941
‫אבל עכשיו נגאלתי‬
‫על ידי הדם המושלם של ישו.‬

951
00:57:25,984 --> 00:57:28,236
‫תחילה מנסון ואז ישו.‬

952
00:57:28,736 --> 00:57:31,197
‫הוא רק החליף מערכת אמונות אחת באחרת.‬

953
00:57:32,365 --> 00:57:34,325
‫הסיפורים הסותרים לא מדאיגים אותי.‬

954
00:57:34,409 --> 00:57:36,494
‫גם הוא לא מקור מהימן לחלוטין.‬

955
00:57:37,328 --> 00:57:39,497
‫ואני לא כל כך בטוחה‬
‫שמנסון היה הפסד מוחלט.‬

956
00:57:40,331 --> 00:57:42,459
‫הייתה לו השפעה על חסידיו הצעירים‬

957
00:57:42,542 --> 00:57:44,294
‫בדומה להשפעה של קורל על הנלי.‬

958
00:57:44,794 --> 00:57:46,754
‫הוא השתמש במין וסמים.‬

959
00:57:46,838 --> 00:57:50,341
‫אבל הייתה לו גם פילוסופיה גלויה.‬
‫-אם את יכולה לקרוא לזה כך.‬

960
00:57:50,425 --> 00:57:52,552
‫מה זה "הלטר סקלטר", באמת?‬

961
00:57:53,386 --> 00:57:54,387
‫זה שאול.‬

962
00:57:54,471 --> 00:57:55,972
‫אבל איך זה מועיל לו?‬

963
00:57:56,514 --> 00:57:59,350
‫מה אם המטרה של הלטר סקלטר‬
‫לא הייתה מלחמה בין גזעית?‬

964
00:57:59,684 --> 00:58:01,394
‫מה אם המטרה הייתה שליטה?‬

965
00:58:01,811 --> 00:58:04,397
‫על המשפחה?‬
‫-סיבה לעורר סולידריות.‬

966
00:58:04,481 --> 00:58:07,734
‫מה אם טקס וסיידי אכן הגו את הרעיון‬
‫לחקות את הפשע?‬

967
00:58:08,234 --> 00:58:10,528
‫זה פרואקטיבי, מסוכן, מהפכני.‬

968
00:58:10,612 --> 00:58:13,990
‫אולי זה לא היה מה שמנסון התכוון, ‬
‫אבל הם חשפו את הבלוף שלו.‬

969
00:58:14,324 --> 00:58:16,159
‫הם עשו את מה שהוא רק מדבר עליו.‬

970
00:58:16,576 --> 00:58:18,244
‫מנקודת המבט של מנסון, ‬

971
00:58:19,078 --> 00:58:22,290
‫הסמכות שלו הייתה מאוימת.‬
‫-הוא היה מוכרח לשתף פעולה.‬

972
00:58:22,373 --> 00:58:26,294
‫בבית לביאנקה, מנסון נכנס לקשור את הקורבנות‬
‫לפני שהוא שלח פנימה את הרוצחים.‬

973
00:58:26,377 --> 00:58:29,797
‫הוא רצה להזכיר להם שזו התוכנית שלו.‬
‫ולא של אף אחד אחר.‬

974
00:58:29,881 --> 00:58:33,218
‫הוא עשה כל שביכולתו‬
‫לשמור על סמכותו במשפחה שלו.‬

975
00:58:33,635 --> 00:58:37,096
‫שליטה, אפילו למראית עין, ‬
‫הייתה שווה כל מחיר.‬

976
00:58:37,597 --> 00:58:38,765
‫אפילו שבעה נרצחים.‬

977
00:58:39,057 --> 00:58:40,767
‫כשעזבנו הוא עשה משהו מוזר.‬

978
00:58:41,976 --> 00:58:44,479
‫הוא ביקש את משקפי השמש שלי‬
‫אז נתתי לו אותם.‬

979
00:58:44,562 --> 00:58:48,650
‫שומר קרא לי ואמר שמנסון התרברב‬
‫מול כולם שהוא גנב אותם מה-FBI.‬

980
00:58:48,733 --> 00:58:51,110
‫הוא היה מוכן ללכת לצינוק‬
‫רק כדי להיראות חזק.‬

981
00:58:51,194 --> 00:58:53,488
‫מצד אחד, יש לכם חבורת ילדים מסוממים.‬

982
00:58:53,905 --> 00:58:58,201
‫מנגד, אסיר לשעבר, מנוסה ומניפולטיבי.‬

983
00:58:59,327 --> 00:59:01,704
‫ואתם טוענים שזה נכפה על מנסון?‬

984
00:59:02,205 --> 00:59:05,166
‫טקס נתן דין וחשבון מפורט‬
‫של כניעה לשטיפת מוח.‬

985
00:59:05,250 --> 00:59:08,503
‫הוא לא ביטל את הרעיון‬
‫שהוא היה הורג מבלי לפגוש את מנסון.‬

986
00:59:08,586 --> 00:59:11,673
‫מנסון מצא את האנשים הנכונים.‬
‫-צעירים, כנועים, בודדים.‬

987
00:59:11,756 --> 00:59:16,302
‫אבל בעיקר, אנשים עם פוטנציאל שלא נוצל.‬
‫אנשים שראו את עצמם כחריגים.‬

988
00:59:16,386 --> 00:59:19,013
‫אנשים שרק היו צריכים שהפחד שלהם יוסר‬
‫כדי לעשות את שעשו.‬

989
00:59:19,430 --> 00:59:21,057
‫הוא פשוט עזר להם להיות מי שהיו.‬

990
00:59:26,646 --> 00:59:27,480
‫היי.‬

991
00:59:29,732 --> 00:59:30,775
‫תלווי אותי פנימה?‬

992
00:59:31,526 --> 00:59:32,527
‫ננסי לא באה?‬

993
00:59:33,027 --> 00:59:35,238
‫לא רציתי לגרור אותה לעוד אירוע משרדי.‬

994
00:59:35,780 --> 00:59:36,990
‫את?‬
‫-אותו דבר.‬

995
00:59:38,074 --> 00:59:40,785
‫אז, עד כמה כואב הדבר הזה הולך להיות?‬

996
00:59:41,578 --> 00:59:44,122
‫ממראה הבית, לפחות האלכוהול יהיה טוב.‬

997
00:59:47,625 --> 00:59:48,585
‫ברוכים הבאים.‬

998
00:59:48,960 --> 00:59:49,877
‫היכנסו.‬

999
00:59:51,504 --> 00:59:54,257
‫כולם בסלון. עוזר המנהל ויימן כבר כאן.‬

1000
00:59:54,674 --> 00:59:57,844
‫אני מחמם אותו קצת, ‬
‫כמובן ששומר את החלקים הטובים עבורך.‬

1001
00:59:58,595 --> 01:00:01,556
‫תזכור, כל מה שהם רוצים זה סיפור מלחמה טוב.‬

1002
01:00:01,639 --> 01:00:02,807
‫יש לנו כמה מהם.‬

1003
01:00:03,975 --> 01:00:06,019
‫ביל, תיכנס פנימה. אני מיד אגיע.‬

1004
01:00:08,396 --> 01:00:09,230
‫תודה לך.‬

1005
01:00:09,314 --> 01:00:12,650
‫לקדם את ה-FBI זה בטח‬
‫לא מה שציפית שתצטרכי לעשות.‬

1006
01:00:12,734 --> 01:00:15,987
‫זה בסדר. עשיתי הרבה מזה באוני' בוסטון.‬
‫-ובכן, אני מעריך זאת.‬

1007
01:00:16,070 --> 01:00:18,072
‫ואני כן רוצה שתיהני.‬

1008
01:00:19,032 --> 01:00:21,784
‫אם כבר מדברים, ‬
‫יש מישהו שאשמח שתכירי. וורן.‬

1009
01:00:23,870 --> 01:00:25,413
‫זו ד"ר ונדי קאר.‬

1010
01:00:27,498 --> 01:00:28,916
‫זה עונג, ד"ר קאר.‬

1011
01:00:29,000 --> 01:00:33,296
‫וורן הוא איש הקשר שלנו עם ה-LEAA, ‬
‫אז בעצם הוא מנהל את הארנק שלנו.‬

1012
01:00:33,379 --> 01:00:36,507
‫החדשות הטובות הם שאני כבר אוהד, ‬
‫אז אין צורך למכור לי.‬

1013
01:00:37,050 --> 01:00:38,217
‫טוב, זו הקלה.‬

1014
01:00:38,551 --> 01:00:42,263
‫תנו לי לשלוח אליכם משקאות. מה תשתי?‬
‫-כוס יין לבן, תודה.‬

1015
01:00:43,931 --> 01:00:45,892
‫אז אתה למעשה קורא את הדוחות שלנו?‬

1016
01:00:46,309 --> 01:00:49,854
‫הם כל כך הרבה יותר מעניינים‬
‫מאשר פרוטוקול ועדת התקציב.‬

1017
01:00:50,438 --> 01:00:51,481
‫זה רף נמוך.‬

1018
01:00:51,814 --> 01:00:54,108
‫ובכן, אני באמת קראתי אותם, ד"ר...‬

1019
01:00:54,817 --> 01:00:56,611
‫אני רשאי לקרוא לך ונדי?‬
‫-כמובן.‬

1020
01:00:56,944 --> 01:01:00,365
‫קראתי את התמלולים, ‬
‫קראתי את הניתוחים והם מרתקים.‬

1021
01:01:00,448 --> 01:01:01,699
‫ובאמת מקוריים.‬

1022
01:01:01,783 --> 01:01:04,786
‫כשהתחלנו, התבקשנו לשמור‬
‫את "המקוריות" שלנו במרתף.‬

1023
01:01:04,869 --> 01:01:06,329
‫זה בטח היה הלם, ‬

1024
01:01:06,412 --> 01:01:09,165
‫להגיע מעולם של מלגות ואור יום‬

1025
01:01:09,248 --> 01:01:11,042
‫לבונקר מלא באנשי ממשלה.‬

1026
01:01:11,125 --> 01:01:13,461
‫אני עושה עבודה שלא הייתי יכולה‬
‫לעשות בשום מקום אחר.‬

1027
01:01:13,544 --> 01:01:15,546
‫את רחוקה מלהיות מה שציפיתי‬

1028
01:01:15,630 --> 01:01:19,258
‫מפרשנות "ד"ר קאר" על פנטזיות‬
‫הטלת המומים של אד קמפר.‬

1029
01:01:19,342 --> 01:01:21,302
‫ובכן, אני חוששת לשאול למה ציפית.‬

1030
01:01:21,803 --> 01:01:24,639
‫משהו לא כל כך מצודד.‬

1031
01:01:26,057 --> 01:01:27,225
‫הרבה יותר טוויד.‬

1032
01:01:31,270 --> 01:01:33,564
‫ג'ורג', זה סוכן מיוחד ביל טנץ'.‬

1033
01:01:33,940 --> 01:01:35,900
‫מייסד מחלקת מדעי ההתנהגות שלנו.‬

1034
01:01:36,484 --> 01:01:39,195
‫אמרתי לג'ורג' שאני מכיר רק את הצד‬
‫האדמיניסטרטיבי המשעמם.‬

1035
01:01:39,278 --> 01:01:42,323
‫אתה האדם שיושב בחדר עם הרוצחים הסדרתיים.‬

1036
01:01:42,407 --> 01:01:43,408
‫זה אני, אדוני.‬

1037
01:01:43,491 --> 01:01:46,494
‫מדהים. טד אומר שאין עליהם אזיקים. זה נכון?‬

1038
01:01:46,577 --> 01:01:49,247
‫זה גורם להרגיש שאנו באמת רוצים‬
‫לשמוע את הצד שלהם בסיפור.‬

1039
01:01:49,664 --> 01:01:51,833
‫ביל הצליח להשיג דברים מספק, ‬

1040
01:01:51,916 --> 01:01:55,628
‫ברקוביץ', אפילו מנסון, ‬
‫שהם מעולם לא אמרו לאף אחד אחר.‬

1041
01:01:56,045 --> 01:02:00,508
‫נכנסנו לברקוביץ' במחשבה ששוב נשמע‬
‫את אותו סיפור ישן על כלב שד נובח.‬

1042
01:02:01,050 --> 01:02:03,720
‫מה כבר נוכל ללמוד מכזה אדם משוגע?‬

1043
01:02:03,803 --> 01:02:07,557
‫אבל גרמנו לו להודות שכל הקטע‬
‫עם השד היה מפוברק לחלוטין.‬

1044
01:02:08,057 --> 01:02:09,934
‫הוא אמר זאת?‬
‫-לגמרי שטויות.‬

1045
01:02:10,518 --> 01:02:13,771
‫והוא אמר שהפסיכולוגים ‬
‫האמינו לזה יותר מהר מכולם.‬

1046
01:02:15,273 --> 01:02:18,609
‫אבל להסתתר במרתף או מאחורי מכונת כתיבה, ‬

1047
01:02:18,693 --> 01:02:21,529
‫ממה עוד את נהנית?‬
‫-אני לא מחשיבה אותם כ "להסתתר" .‬

1048
01:02:22,155 --> 01:02:23,406
‫מה שאני מתכוון זה...‬

1049
01:02:24,824 --> 01:02:26,951
‫יש לך נוכחות משכנעת מאוד.‬

1050
01:02:27,368 --> 01:02:32,123
‫לבלות את כל זמנך בעיסוקים בודדים כאלה, ‬
‫ייתכן שאת אפילו לא מודעת ל...‬

1051
01:02:33,750 --> 01:02:34,876
‫להשפעתך על אנשים.‬

1052
01:02:39,338 --> 01:02:40,256
‫מה אנחנו עושים כאן?‬

1053
01:02:41,090 --> 01:02:42,884
‫לכל עבודה יש את הפוליטיקה שלה.‬

1054
01:02:42,967 --> 01:02:43,885
‫אני מתכוון, ‬

1055
01:02:43,968 --> 01:02:45,887
‫אנו יכולים להיות במקום אחר, יחד.‬

1056
01:02:47,764 --> 01:02:48,765
‫ארצה להיות איתך לבד.‬

1057
01:02:50,266 --> 01:02:53,519
‫וורן, לא, תודה לך.‬

1058
01:02:53,603 --> 01:02:55,980
‫יכולנו באמת ליהנות.‬
‫-הולדן.‬

1059
01:02:57,648 --> 01:03:00,193
‫זה סוכן מיוחד הולדן פורד.‬

1060
01:03:00,443 --> 01:03:02,069
‫גם הוא במדעי ההתנהגות.‬

1061
01:03:02,153 --> 01:03:03,154
‫זה וורן...‬

1062
01:03:03,237 --> 01:03:05,323
‫פרימן, איש הקשר למשרד המשפטים.‬

1063
01:03:05,698 --> 01:03:06,616
‫היי.‬
‫-היי.‬

1064
01:03:06,699 --> 01:03:09,869
‫האם חיפשת את הבר?‬
‫כי חשבתי להשיג לעצמי עוד משקה.‬

1065
01:03:09,952 --> 01:03:12,121
‫אבל אעצור קודם לרגע בשירותי הנשים.‬

1066
01:03:12,205 --> 01:03:14,749
‫אביא את המשקה שלך, ‬
‫ונוכל לסיים את שיחתנו.‬

1067
01:03:21,005 --> 01:03:21,881
‫זה משם.‬

1068
01:03:21,964 --> 01:03:22,799
‫תודה לך.‬

1069
01:03:25,551 --> 01:03:29,472
‫השומר אמר שהוא התרברב שהוא גנב‬
‫משקפי שמש מסוכן FBI.‬

1070
01:03:31,057 --> 01:03:32,517
‫הם זרקו אותו לבידוד.‬

1071
01:03:33,017 --> 01:03:35,353
‫במקום לומר שהם היו מתנה... הנה הוא.‬

1072
01:03:35,937 --> 01:03:39,649
‫הוא העדיף לשבת שישה שבועות בצינוק‬
‫רק כדי להיראות קשוח.‬

1073
01:03:41,234 --> 01:03:43,361
‫רבותיי, זה סוכן מיוחד פורד.‬

1074
01:03:43,444 --> 01:03:46,489
‫הוא איש מפתח בפיתוח רבות מהטכניקות‬
‫שאנו משתמשים בהן בשטח.‬

1075
01:03:46,572 --> 01:03:49,575
‫ביל בדיוק שעשע אותנו.‬
‫בטח גם לך יש כמה סיפורים מדהימים.‬

1076
01:03:50,409 --> 01:03:52,703
‫היו לי רבות מאותן חוויות שהיו לביל.‬

1077
01:03:53,037 --> 01:03:54,956
‫אשאיר אתכם בידיו של הסוכן פורד.‬

1078
01:03:55,540 --> 01:03:57,124
‫תסלחו לי כשאלך להתפנות.‬

1079
01:04:04,966 --> 01:04:07,426
‫מה שחשוב בסיפור של מנסון‬

1080
01:04:07,510 --> 01:04:10,847
‫הוא שאנו למדים אילו דחפים מניעים התנהגות.‬

1081
01:04:11,889 --> 01:04:13,641
‫מבחינתו, זו הנראות של שליטה.‬

1082
01:04:13,724 --> 01:04:16,853
‫ניתן לתמצת את פשעיו לצורך הבודד הזה.‬

1083
01:04:17,353 --> 01:04:20,439
‫על ידי התאמת טביעות אצבעות‬
‫פסיכולוגיות להתנהגויות ידועות, ‬

1084
01:04:20,523 --> 01:04:24,193
‫אנו בונים הסבר בסיסי להבנת פעילות פלילית.‬

1085
01:04:45,965 --> 01:04:48,092
‫איך את הצלחת להימלט ממופע הקרקס הזה?‬

1086
01:04:50,261 --> 01:04:52,388
‫את יודעת, להתחבא עם הרעיות זו רמאות.‬

1087
01:04:54,515 --> 01:04:55,641
‫וורן פרימן.‬

1088
01:04:56,726 --> 01:04:57,643
‫אתה מכיר אותו?‬

1089
01:04:57,727 --> 01:04:58,603
‫הו, כן.‬

1090
01:04:59,437 --> 01:05:02,481
‫הוא פופולרי בקרב המזכירות‬
‫ובמועדון הרעיות.‬

1091
01:05:03,065 --> 01:05:04,150
‫איך התחמקת?‬

1092
01:05:04,233 --> 01:05:06,402
‫אחזתי באיש הראשון שחלף.‬

1093
01:05:06,861 --> 01:05:08,195
‫במקרה זה היה הולדן.‬

1094
01:05:09,572 --> 01:05:10,615
‫עד כדי כך רע?‬

1095
01:05:10,698 --> 01:05:11,866
‫הייתי אמורה לדעת.‬

1096
01:05:13,200 --> 01:05:14,535
‫איך היו סיפורי המלחמה?‬

1097
01:05:16,829 --> 01:05:19,040
‫אני אף פעם לא יודע מה בדיוק אני מוכר.‬

1098
01:05:20,124 --> 01:05:21,250
‫זו לא העבודה.‬

1099
01:05:22,084 --> 01:05:24,795
‫אני באמת רק מוכר מישהו אחר במעלה הסולם.‬

1100
01:05:25,880 --> 01:05:27,715
‫עדיין, זה הרבה יותר טוב מאשר...‬

1101
01:05:30,676 --> 01:05:31,552
‫מצטער.‬

1102
01:05:32,887 --> 01:05:34,680
‫יש לי כמה דברים שמתרחשים בבית.‬

1103
01:05:36,057 --> 01:05:36,891
‫אתה בסדר?‬

1104
01:05:41,687 --> 01:05:45,608
‫בריאן שיחק עם כמה ילדים מבוגרים יותר‬
‫ועם ילד קטן.‬

1105
01:05:46,651 --> 01:05:47,944
‫הדברים יצאו משליטה...‬

1106
01:05:49,779 --> 01:05:52,698
‫ולבסוף הילדים המבוגרים יותר‬
‫חנקו את הילד הקטן.‬

1107
01:05:53,366 --> 01:05:54,450
‫אלוהים אדירים.‬

1108
01:05:55,409 --> 01:05:56,661
‫בריאן ראה את הכול.‬

1109
01:05:59,789 --> 01:06:01,540
‫הוא בטח זכר את סיפור התנ"ך, ‬

1110
01:06:01,624 --> 01:06:06,754
‫כי הוא שכנע את שאר הילדים‬
‫לקחת את הגופה ולקשור אותה לצלב.‬

1111
01:06:08,089 --> 01:06:10,216
‫הוא פטור מהאשמות, למרבה המזל.‬

1112
01:06:10,967 --> 01:06:11,842
‫אבל הוא...‬

1113
01:06:13,386 --> 01:06:16,681
‫אנחנו צריכים לעבור תהליך בהוראת בית המשפט.‬

1114
01:06:16,764 --> 01:06:18,391
‫האם בריאן מדבר עם מישהו?‬

1115
01:06:18,474 --> 01:06:21,143
‫יש לנו פסיכיאטר, עובדת סוציאלית, ‬

1116
01:06:21,686 --> 01:06:23,354
‫קריטריונים שאנו צריכים למלא.‬

1117
01:06:24,105 --> 01:06:24,981
‫איך ננסי?‬

1118
01:06:25,439 --> 01:06:28,567
‫היא לא קולטת שבריאן זקוק לעזרה כלשהי.‬

1119
01:06:29,402 --> 01:06:32,029
‫מצד שני, היא לא משאירה אותו לבד לחמש דקות.‬

1120
01:06:32,321 --> 01:06:34,115
‫בגלל זה היא לא כאן הערב.‬

1121
01:06:34,198 --> 01:06:36,117
‫לא יצאנו מהבית מאז שזה קרה.‬

1122
01:06:36,534 --> 01:06:39,036
‫כלומר, תן לזה זמן, זה ענק.‬

1123
01:06:40,997 --> 01:06:43,416
‫ובאמת, ביל, כל דבר שאוכל לעשות.‬

1124
01:06:44,375 --> 01:06:46,127
‫אני מבקש שתשמרי על דיסקרטיות.‬

1125
01:06:49,130 --> 01:06:50,256
‫הולדן לא יודע.‬

1126
01:06:53,759 --> 01:06:54,719
‫אני מבינה.‬

1127
01:06:59,265 --> 01:07:00,975
‫הם נראים משועממים באופן אנוש.‬

1128
01:07:01,308 --> 01:07:02,601
‫כדאי שניכנס לשם חזרה.‬

1129
01:07:03,811 --> 01:07:05,146
‫נבצע החייאה.‬

1130
01:07:11,610 --> 01:07:14,739
‫ביל, אני חושבת שפשוט אתגנב מפה.‬
‫-אני לא מאשים אותך.‬

1131
01:07:17,950 --> 01:07:18,784
‫ונדי.‬

1132
01:07:19,952 --> 01:07:21,829
‫אני מקווה שלא הפחדתי אותך.‬

1133
01:07:21,912 --> 01:07:24,665
‫אשמח שנסיים את השיחה שלנו, ‬
‫אולי במקום שקט יותר.‬

1134
01:07:24,749 --> 01:07:29,003
‫תודה לך, אבל אני לא מרגישה כל כך טוב.‬
‫-אשמח להסיע אותך הביתה.‬

1135
01:07:29,628 --> 01:07:31,630
‫אני מתעקש.‬
‫-אני יכולה לנהוג בעצמי.‬

1136
01:07:31,922 --> 01:07:33,841
‫ובכן, לפחות אלווה אותך החוצה.‬

1137
01:07:33,924 --> 01:07:36,844
‫לא, וורן, אני אצא בכוחות עצמי. אני מתעקשת.‬

1138
01:07:45,144 --> 01:07:47,813
‫ויימן הזמין אותך לדבר בנופש המנהלים השנתי.‬

1139
01:07:48,439 --> 01:07:49,607
‫הסכמתי לכך בשמך.‬

1140
01:07:51,817 --> 01:07:54,820
‫קאנטרי קלאב מרהיב, ירי בצלחות חרס, גולף.‬

1141
01:07:54,904 --> 01:07:55,863
‫בלי רעיות.‬

1142
01:07:57,073 --> 01:07:58,991
‫ולהיפגש פנים אל פנים עם המנהל.‬

1143
01:07:59,283 --> 01:08:00,785
‫זה מה שקיווינו לו הלילה, אדוני?‬

1144
01:08:04,330 --> 01:08:06,248
‫גברתי, בואי נביא לאדון הזה משקה.‬

1145
01:08:06,332 --> 01:08:07,291
‫הוא הרוויח אותו.‬

1146
01:08:13,172 --> 01:08:15,132
‫חושב שתוכל לגרום להולדן להשתחרר קצת?‬

1147
01:08:19,345 --> 01:08:22,598
‫...בתים ומשפחות מזניחות...‬
‫-השותף שלי סיפר לכם על ריצ'רד ספק?‬

1148
01:08:22,681 --> 01:08:23,516
‫לא.‬

1149
01:08:23,766 --> 01:08:24,975
‫אז ספק נכנס...‬

1150
01:08:25,351 --> 01:08:29,105
‫ואנחנו רואים שיש לו משהו בידיים.‬

1151
01:08:52,378 --> 01:08:53,838
‫הלו?‬
‫-היי, הולדן.‬

1152
01:08:53,921 --> 01:08:54,964
‫חדשות מאטלנטה.‬

1153
01:08:55,214 --> 01:08:56,632
‫ג'ים. ספר לי.‬

1154
01:08:56,715 --> 01:08:58,634
‫עוד גופה, עוד חניקה.‬

1155
01:08:59,135 --> 01:09:00,845
‫בן כמה?‬
‫-שתים עשרה.‬

1156
01:09:01,345 --> 01:09:02,471
‫קליפורד ג'ונס.‬

1157
01:09:02,847 --> 01:09:05,558
‫הוא אסף פחיות לפרוטות‬
‫כך שדודתו תוכל לכבס.‬

1158
01:09:05,641 --> 01:09:06,559
‫לאור יום.‬

1159
01:09:07,810 --> 01:09:09,061
‫הוא מספר 13.‬

1160
01:09:11,355 --> 01:09:16,777
‫- כל לילה בזמן שאתה ישן‬
‫אני הורס את העולם, צ'רלי מנסון -‬

1161
01:11:13,269 --> 01:11:15,271
‫תרגום כתוביות: ליפא אביחי בוב‬