1 00:00:06,006 --> 00:00:08,926 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:29,029 --> 00:00:31,909 ‫- ברכת הקציר‬ ‫בלי תרנגולות שמנות -‬ 3 00:00:40,373 --> 00:00:42,383 ‫וכעת, כדי להציג את יבולם העשיר‬ 4 00:00:42,459 --> 00:00:45,589 ‫וכדי לזכות בברכת הוד מלכותו‬ ‫ובהחרמתו המידית,‬ 5 00:00:45,670 --> 00:00:49,510 ‫הוא חוואי בעל שש שיניים.‬ ‫היא אשתו נטולת השיניים.‬ 6 00:00:49,591 --> 00:00:52,511 ‫אולה ואליס!‬ 7 00:00:53,178 --> 00:00:57,178 ‫זאת חיטה, הוד מלכותו. חיטה.‬ ‫-חי-מה?‬ 8 00:00:57,265 --> 00:00:58,135 ‫חיטה.‬ ‫-חי-מה?‬ 9 00:00:58,224 --> 00:00:59,314 ‫חיטה.‬ ‫-חי-מה?‬ 10 00:00:59,392 --> 00:01:00,312 ‫חיטה.‬ ‫-חי-מה?‬ 11 00:01:00,393 --> 00:01:01,523 ‫חיטה.‬ ‫-חי-מה?‬ 12 00:01:01,603 --> 00:01:02,603 ‫חיטה.‬ ‫-חי-מה?‬ 13 00:01:02,687 --> 00:01:05,477 ‫אני סתם צוחק עליך כדי להוסיף עניין.‬ 14 00:01:05,565 --> 00:01:06,775 ‫תן לי את זה, טוב?‬ 15 00:01:06,858 --> 00:01:11,818 ‫תבורכו, משיערכם השומני‬ ‫עד לנעליכם המטונפות והקרועות.‬ 16 00:01:11,905 --> 00:01:14,695 ‫אלה כפות רגליו, הוד מלכותו.‬ ‫-אלה כפות רגליים?‬ 17 00:01:14,783 --> 00:01:17,493 ‫טוב, זה מובן. הן נראות כמו עור מעובד.‬ 18 00:01:17,577 --> 00:01:19,787 ‫בנוסף, יש שרוכים שמחזיקים את העור.‬ 19 00:01:19,871 --> 00:01:21,331 ‫הבא!‬ 20 00:01:21,414 --> 00:01:26,504 ‫טדריק רועה הצאן ודייזי,‬ ‫הכבשה היחידה שעדיין לא אכלת.‬ 21 00:01:26,586 --> 00:01:29,876 ‫הכנתי לך את סוודר הצמר‬ ‫הכי גדול ומגרד שיכולתי,‬ 22 00:01:29,964 --> 00:01:32,684 ‫אבל אם הוא צמוד,‬ ‫תן אותו לבנך השמן והרכרוכי.‬ 23 00:01:33,676 --> 00:01:38,256 ‫ניתן אותו לבין. לא אכפת לה מהמראה שלה.‬ 24 00:01:38,348 --> 00:01:41,388 ‫בין, תודי ליצור הנחמד כדי שהוא ילך.‬ 25 00:01:41,476 --> 00:01:42,556 ‫לאן היא הלכה?‬ 26 00:01:42,644 --> 00:01:45,484 ‫היא אמרה שאם אספר לך, היא תכאיב למר דוב.‬ 27 00:01:45,563 --> 00:01:46,863 ‫מה?‬ 28 00:01:48,191 --> 00:01:52,951 ‫אני מבקש מהבחורה לעשות רק שני דברים,‬ ‫לשבת פה ולהישאר פיכחת.‬ 29 00:01:53,029 --> 00:01:56,239 ‫ולא זה ולא זה היא עושה.‬ ‫תן לי את השרביט המחורבן שלי.‬ 30 00:02:00,120 --> 00:02:01,910 ‫- השרביט המעופף -‬ 31 00:02:05,250 --> 00:02:06,750 ‫זריקה נחמדה, אבא.‬ 32 00:02:06,835 --> 00:02:09,245 ‫הסיבוב הבא על חשבון זוג.‬ 33 00:02:10,588 --> 00:02:14,428 ‫ותנו לבחור הזה משקה כפול.‬ ‫-איזו מתוקה את!‬ 34 00:02:14,509 --> 00:02:17,429 ‫פרק שישי - נאד והדר‬ 35 00:02:20,723 --> 00:02:23,693 ‫בסדר, יש לי אחת. מי זה?‬ 36 00:02:24,686 --> 00:02:26,596 ‫"הרג אותי כיסא."‬ 37 00:02:27,814 --> 00:02:29,824 ‫אחד הארוסים שלך? הבחור שרצחת?‬ 38 00:02:29,899 --> 00:02:32,529 ‫מה-שמו, הנשכח... גיזברט.‬ 39 00:02:34,612 --> 00:02:37,032 ‫טוב, עכשיו אני, טיפשים.‬ 40 00:02:38,283 --> 00:02:42,123 ‫"אני מלך גדול ושמן, ואני נשוי לסלמנדרה,‬ ‫ולבת שלי יש בעיית שיכרות קשה."‬ 41 00:02:46,124 --> 00:02:47,424 ‫זוג! לשתות!‬ 42 00:02:48,084 --> 00:02:50,964 ‫עכשיו אני. תנחשו מי זה.‬ 43 00:02:52,172 --> 00:02:53,762 ‫"הי, אני אלפו."‬ 44 00:02:54,424 --> 00:02:58,434 ‫אני יודע. הבחור עם הנעליים המצחיקות,‬ ‫שמסריח מזיעה ושוש...‬ 45 00:02:59,012 --> 00:03:01,852 ‫הוא ממש מעצבן. מה שמו?‬ ‫מתחשק לי לומר קוולפו?‬ 46 00:03:02,682 --> 00:03:06,442 ‫אפילו לא קרוב. זה אני. אני אלפו.‬ 47 00:03:06,519 --> 00:03:10,229 ‫ניסיון נחמד? בכל זאת נשתה, נכון?‬ 48 00:03:12,483 --> 00:03:13,823 ‫בובון.‬ ‫-מה?‬ 49 00:03:13,902 --> 00:03:15,822 ‫לא, כמעט סיימו את הבובון.‬ 50 00:03:15,904 --> 00:03:17,744 ‫מה? הבובון?‬ ‫-מה, בובון?‬ 51 00:03:17,822 --> 00:03:20,492 ‫כוונתי לבובון למדורת הקציר.‬ 52 00:03:20,575 --> 00:03:25,495 ‫זה הלילה הכי טוב בשנה,‬ ‫אבל זוג לא מרשה לי ללכת.‬ 53 00:03:25,580 --> 00:03:28,040 ‫הוא לא בוטח בי וחושב שאני ילדה טיפשה.‬ 54 00:03:28,124 --> 00:03:30,254 ‫זה עצוב שאת אף פעם לא הולכת.‬ 55 00:03:30,335 --> 00:03:33,495 ‫לא, אני הולכת בכל שנה.‬ ‫הוא פשוט לא מרשה לי.‬ 56 00:03:34,047 --> 00:03:36,507 ‫אני לא מבין למה הוא לא בוטח בך.‬ 57 00:03:36,591 --> 00:03:40,601 ‫בסדר, מחר יום גדול. ניקח משקה אחרון לדרך.‬ 58 00:03:45,850 --> 00:03:49,190 ‫עכשיו שיכורה ואני מאוחר.‬ ‫כדאי שנתגנב פנימה בשקט.‬ 59 00:03:59,906 --> 00:04:03,736 ‫רצפה, את תמיד שם בשבילי. תומכת כל כך.‬ 60 00:04:03,826 --> 00:04:08,406 ‫לא כמו הקירות והמדרגות, שתמיד מפריעים לי.‬ 61 00:04:08,498 --> 00:04:11,378 ‫ביני, את חרפה שיכורה וחסרת ערך.‬ 62 00:04:11,459 --> 00:04:13,749 ‫ובממלכה הזאת, זה אומר משהו.‬ 63 00:04:13,836 --> 00:04:16,376 ‫עכשיו אתה אומר לי שלזנב שלך יש רצון משלו?‬ 64 00:04:16,464 --> 00:04:20,094 ‫כי קודם אמרת שהוא מסוגל לתפוס דברים.‬ ‫אז אני רק אומר.‬ 65 00:04:20,176 --> 00:04:22,216 ‫סתום. אבא של בין צועק עליה.‬ 66 00:04:23,221 --> 00:04:26,391 ‫ברחת מתפקידייך המלכותיים כדי להשתכר.‬ 67 00:04:27,016 --> 00:04:28,346 ‫אז שמת לב?‬ 68 00:04:28,601 --> 00:04:30,981 ‫לא היית עסוק מדי עם משפחתך החדשה?‬ 69 00:04:31,062 --> 00:04:33,482 ‫חדשה? נישאתי מחדש לפני שנים.‬ 70 00:04:33,564 --> 00:04:36,994 ‫ומאז אני חשובה לך פחות.‬ 71 00:04:37,068 --> 00:04:40,608 ‫בקושי שמת לב כשהחלפתי מקום‬ ‫עם האביונה ההיא במשך שנה.‬ 72 00:04:41,447 --> 00:04:43,117 ‫מה את רוצה ממני?‬ 73 00:04:43,199 --> 00:04:46,909 ‫אני רוצה תפקיד בחייך, בממלכה.‬ 74 00:04:46,995 --> 00:04:48,575 ‫נמאס לי להרגיש חסרת תועלת.‬ 75 00:04:49,706 --> 00:04:53,916 ‫ביני, קשה כל כך לדעת מה לעשות בלי לצעוק.‬ 76 00:05:03,344 --> 00:05:08,224 ‫אני לא רואה בעיה.‬ ‫בתך מרגישה חסרת תועלת כי היא חסרת תועלת.‬ 77 00:05:08,308 --> 00:05:09,348 ‫אבל כואב לה.‬ 78 00:05:09,434 --> 00:05:13,354 ‫מטרתה להתחתן כדי לאחד ממלכות, כמונו.‬ 79 00:05:13,438 --> 00:05:15,228 ‫להביא צאצאים כמו דרק.‬ 80 00:05:15,315 --> 00:05:17,775 ‫אני לא מסוגל לישון כשמר דוב ככה.‬ 81 00:05:17,859 --> 00:05:20,699 ‫ויפ, ואפ, לוו את דרק בחזרה אל חדרו.‬ 82 00:05:21,863 --> 00:05:25,833 ‫אני לא יודע, אני לא רוצה‬ ‫שבין תהיה אומללה. אי אפשר לבוא לקראתה?‬ 83 00:05:25,908 --> 00:05:29,038 ‫ובכן, מלכי, יש לנו נסיעה קרובה לדנקמייר,‬ 84 00:05:29,120 --> 00:05:31,580 ‫אבל זאת משימה דיפלומטית רגישה.‬ 85 00:05:31,664 --> 00:05:36,214 ‫מושלם. תן לה תפקיד מזויף‬ ‫עם תואר מפואר ואבנט.‬ 86 00:05:36,294 --> 00:05:38,004 ‫- שגרירה -‬ 87 00:05:38,087 --> 00:05:40,967 ‫תואר שגריר לא ניתן בדרך כלל לטמבלים עשירים‬ 88 00:05:41,049 --> 00:05:42,429 ‫כדי שירגישו חשובים?‬ 89 00:05:42,508 --> 00:05:46,138 ‫כן, וזה עובד. סירת אקספרס לדנקמייר.‬ 90 00:06:04,238 --> 00:06:05,158 ‫תיירים.‬ 91 00:06:10,703 --> 00:06:12,253 ‫כמעט הגענו.‬ 92 00:06:12,330 --> 00:06:16,000 ‫אני מתרגש כל כך‬ ‫שיוצאות לי סוכריות קטנות על העור.‬ 93 00:06:16,084 --> 00:06:19,344 ‫אלה עקיצות יתושים.‬ ‫-אני מתגרד מרוב התרגשות.‬ ‫היי, קטנצ'יק, בלי לדמם. הדם שלך שייך לי.‬ 94 00:06:23,800 --> 00:06:25,430 ‫זה מעניין כל כך.‬ 95 00:06:25,510 --> 00:06:28,470 ‫ידעת שדרימלנד אילצה את דנקמייר‬ ‫לבנות את התעלה הזאת?‬ 96 00:06:28,554 --> 00:06:31,314 ‫ואז הם נלחמו במשך 100 שנים‬ ‫על בעלות על התעלה,‬ 97 00:06:31,391 --> 00:06:35,851 ‫והמלחמה הסתיימה‬ ‫רק כשמלך זוג מסוים מדרימלנד, אביך,‬ 98 00:06:35,937 --> 00:06:40,397 ‫נישא לנסיכה אונה מדנקמייר.‬ ‫זאת אמך החורגת המשונה.‬ 99 00:06:40,483 --> 00:06:41,983 ‫כן, אני זוכרת את החתונה.‬ 100 00:06:42,068 --> 00:06:44,198 ‫קינאתי ושמתי בעוגה ינשוף מת.‬ 101 00:06:44,278 --> 00:06:48,278 ‫אנשים, כאילו, אכלו הכול.‬ ‫-היי! גם זה מוזכר פה.‬ 102 00:06:58,334 --> 00:07:00,924 ‫- מפעל לטיפול במים -‬ 103 00:07:05,842 --> 00:07:08,932 ‫יפהפה.‬ ‫-אונה, גדלת פה.‬ 104 00:07:09,011 --> 00:07:10,931 ‫את יכולה לספר לי על המקום,‬ 105 00:07:11,013 --> 00:07:13,273 ‫ואנסה לפענח את המבטא שלך?‬ 106 00:07:13,349 --> 00:07:18,349 ‫אל דאגה. כל מבקר לדנקמייר‬ ‫זוכה לקבלת הפנים החמה והמפורסמת.‬ 107 00:07:22,817 --> 00:07:24,607 ‫איחרתם בשתי דקות.‬ 108 00:07:25,570 --> 00:07:28,780 ‫"הכוונה ב'חמה' היא לטמפרטורה הלוהטת,‬ 109 00:07:28,865 --> 00:07:31,655 ‫לא לבני המקום הזועפים הידועים לשמצה."‬ 110 00:07:32,160 --> 00:07:34,040 ‫מכאן חוש ההומור של אונה.‬ 111 00:07:34,120 --> 00:07:37,170 ‫זה נכון. הייתי ליצנית הכיתה.‬ 112 00:07:37,248 --> 00:07:38,368 ‫זו בדיחה.‬ 113 00:07:38,875 --> 00:07:40,125 ‫או לא?‬ 114 00:07:44,005 --> 00:07:46,545 ‫"אזרחי דנקמייר אוהבים לפעול לפי הפרוטוקול.‬ 115 00:07:46,632 --> 00:07:50,092 ‫מבחינתם זו חוצפה לקוד קידה‬ ‫בלי שקדים קודם."‬ 116 00:07:50,178 --> 00:07:52,888 ‫אני רואה שהמקום הזה ממש ח...‬ ‫-חביב...‬ ‫חרא...‬ ‫-...מעבר לכל הציפיות שלנו.‬ 117 00:07:55,766 --> 00:07:59,306 ‫הוד רוממותך, בשם כל דרימלנד,‬ 118 00:07:59,395 --> 00:08:04,145 ‫אבקש להודות לך על קבלת פנים מקסימה זו.‬ 119 00:08:04,233 --> 00:08:07,153 ‫ואנו מודים לך על תודתך.‬ 120 00:08:13,034 --> 00:08:17,544 ‫היי, זאת דיפלומטיה. נראה מה עוד יש לך.‬ 121 00:08:17,622 --> 00:08:21,082 ‫אדוני הנגיד, אנחנו לרשותך,‬ 122 00:08:21,167 --> 00:08:25,587 ‫ונלהבים לחוות עוד‬ ‫מהתרבות המקומית שלכם. מה עכשיו?‬ 123 00:08:25,671 --> 00:08:28,301 ‫מחזה ב-16 מערכות.‬ 124 00:08:29,258 --> 00:08:30,888 ‫שיעלו ילדים.‬ 125 00:08:39,435 --> 00:08:42,395 ‫היי, דג, חמאת הבוטנים‬ ‫על הזנב שלי הייתה שלי.‬ 126 00:08:43,356 --> 00:08:46,776 ‫דג מטומטם,‬ ‫תמיד לוקח את חמאות הגוף היקרות שלי.‬ 127 00:08:57,078 --> 00:09:01,458 ‫זה לקח מאות שנים, אבל הציביליזציה שלנו‬ ‫יצאה מהבוץ, פשוטו כמשמעו,‬ 128 00:09:01,541 --> 00:09:04,961 ‫ויש לנו אחת התאטראות הקהילתיים‬ ‫הטובים ביותר בסביבה.‬ 129 00:09:07,088 --> 00:09:10,798 ‫ככה אנחנו אומרים "הממ..."‬ 130 00:09:13,511 --> 00:09:16,391 ‫תאהבו את המחזה הזה על התעלה המופלאה שלנו.‬ 131 00:09:16,472 --> 00:09:19,022 ‫חסר לכם אם זה מחזמר.‬ 132 00:09:19,100 --> 00:09:21,020 ‫לא, אבל זה מהמחזות האלה‬ 133 00:09:21,102 --> 00:09:23,732 ‫שהשחקנים יוצאים לקהל ומטרידים אנשים.‬ 134 00:09:23,813 --> 00:09:25,573 ‫- תכנייה‬ ‫בכבלי לחות -‬ 135 00:09:25,648 --> 00:09:27,648 ‫המחזות היחידים שיש לנו בגיהינום.‬ 136 00:09:28,484 --> 00:09:31,244 ‫- בכבלי לחות -‬ 137 00:09:31,821 --> 00:09:35,581 ‫לא תוכלו לעצור את הקידמה בדנקמייר,‬ ‫אנשי הביצה.‬ 138 00:09:35,658 --> 00:09:40,448 ‫תפסיקו להתלונן,‬ ‫ותבנו לנו את התעלה הכי נקייה בעולם.‬ 139 00:09:41,163 --> 00:09:42,793 ‫משמעות הדבר היא מלחמה.‬ 140 00:09:47,962 --> 00:09:48,842 ‫שתוק.‬ 141 00:09:50,298 --> 00:09:52,218 ‫- שלוש וחצי שעות לאחר מכן -‬ 142 00:09:53,259 --> 00:09:56,799 ‫וכך, המלחמה בת 500 השנים הסתיימה,‬ 143 00:09:56,887 --> 00:10:01,177 ‫ודנקמייר ודרימלנד חולקות בתעלה היפהפייה‬ 144 00:10:01,267 --> 00:10:03,767 ‫ובנישואי נוחות.‬ 145 00:10:03,853 --> 00:10:06,523 ‫מי הילד השמן עם הכתר אמור להיות?‬ 146 00:10:06,606 --> 00:10:09,526 ‫תחי דנקמייר.‬ 147 00:10:10,067 --> 00:10:12,357 ‫תודה שבאתם.‬ 148 00:10:15,323 --> 00:10:16,663 ‫מה זה היה, לעזאזל?‬ 149 00:10:16,741 --> 00:10:19,201 ‫הם מתנהגים כאילו לא תרמנו לתעלה.‬ 150 00:10:19,285 --> 00:10:22,195 ‫כשגרירה, עליי להזכיר לך‬ 151 00:10:22,288 --> 00:10:25,038 ‫לא להתנהג כמו איש מערות.‬ 152 00:10:25,124 --> 00:10:27,674 ‫תגיד משהו נחמד.‬ ‫-לא.‬ 153 00:10:27,752 --> 00:10:33,512 ‫בשם דרימלנד, אבקש לומר שזה היה מחזה נהדר.‬ 154 00:10:33,591 --> 00:10:36,761 ‫הילד החסון ההוא הוא כישרון אמיתי.‬ 155 00:10:38,763 --> 00:10:40,353 ‫בסדר, הצלחת.‬ 156 00:10:40,431 --> 00:10:44,691 ‫הסתרת חוסר שיקול הדעת‬ ‫של בעלי השררה היא חלק חשוב בתפקיד.‬ 157 00:10:44,769 --> 00:10:47,609 ‫אולי תנאמי הערב בסעודה?‬ 158 00:10:47,688 --> 00:10:49,648 ‫מה? אני? נאום?‬ 159 00:10:49,732 --> 00:10:51,982 ‫בחיים לא כתבתי נאום.‬ 160 00:10:52,360 --> 00:10:53,740 ‫אני מניחה שאוכל לנסות.‬ 161 00:10:53,819 --> 00:10:55,949 ‫תהיי נהדרת, כל עוד תזכרי‬ 162 00:10:56,030 --> 00:10:59,910 ‫שכל הברית הרעועה שלנו‬ ‫תלויה בכך שתהיי מושלמת.‬ 163 00:11:00,743 --> 00:11:02,163 ‫בסדר, דברים טובים.‬ 164 00:11:02,244 --> 00:11:05,374 ‫את כותבת נהדר. קראתי את היומן שלך.‬ 165 00:11:06,874 --> 00:11:08,174 ‫הראיתי לו את המחבוא.‬ 166 00:11:08,918 --> 00:11:11,838 ‫- מדראקרס -‬ 167 00:11:15,675 --> 00:11:20,095 ‫הכול תלוי בנאום הזה.‬ ‫למזלי אבא נתן לי את התקצירים שלו.‬ 168 00:11:21,222 --> 00:11:22,392 ‫"לאלתר"?‬ 169 00:11:27,812 --> 00:11:31,572 ‫ברוכים הבאים ל"מדראקרס".‬ ‫אני צ'אז. רוצים להזמין משקה?‬ 170 00:11:31,649 --> 00:11:34,359 ‫או שאתם רוצים להמשיך לשתות מהקישוט המרכזי?‬ 171 00:11:38,197 --> 00:11:39,567 ‫מה המומחיות שלך?‬ 172 00:11:39,657 --> 00:11:42,987 ‫סרקזם פסיבי-אגרסיבי. אני צוחק.‬ 173 00:11:43,077 --> 00:11:46,327 ‫צ'יזזו אתכם. אביא לכם מה שמגיע לכם.‬ 174 00:11:47,081 --> 00:11:48,371 ‫אני רוצה משקה קל!‬ 175 00:11:48,457 --> 00:11:49,787 ‫יש לי שעת הגשה.‬ 176 00:11:50,376 --> 00:11:56,336 ‫"לאורך האנושות..." לא, זה מטומטם.‬ 177 00:11:56,966 --> 00:11:59,586 ‫"אהבה היא..." אלוהים, אני לא מסוגלת.‬ 178 00:11:59,677 --> 00:12:01,597 ‫בחיים לא אצליח.‬ 179 00:12:01,679 --> 00:12:04,099 ‫הכרתי המון סופרים. רובם נשלחים לגיהינום.‬ 180 00:12:04,181 --> 00:12:08,731 ‫ודרך בטוחה לשחרר‬ ‫את המיצים היצירתיים היא מיץ יצירתי.‬ 181 00:12:08,811 --> 00:12:10,271 ‫לא. שום אלכוהול.‬ 182 00:12:10,354 --> 00:12:13,694 ‫לוציל, די. אתה השפעה רעה.‬ 183 00:12:13,774 --> 00:12:16,574 ‫אני מאפשר התנהגות רעה. יש הבדל גדול.‬ 184 00:12:16,652 --> 00:12:20,822 ‫בבקשה. אלכוהול, אלכוהול ושעמום.‬ 185 00:12:21,407 --> 00:12:22,487 ‫מה זה?‬ 186 00:12:22,575 --> 00:12:25,115 ‫שנפס דנקמירי חזק במיוחד.‬ 187 00:12:25,202 --> 00:12:28,582 ‫שוט אחד זה כל מה שצריך. אז הבאתי שניים.‬ 188 00:12:33,043 --> 00:12:35,253 ‫רואה? אני אפילו לא מתגעגעת לאלכוהול.‬ 189 00:12:48,559 --> 00:12:51,809 ‫איפה בין, לעזאזל? הרבה תלוי בבחורה הזאת.‬ ‫היא... לא... היא... מי?‬ 190 00:12:56,108 --> 00:12:57,898 ‫היא פה. אלייך, בין.‬ 191 00:13:02,406 --> 00:13:04,826 ‫החלוק הטקסי שלה. הוא הפוך.‬ 192 00:13:06,202 --> 00:13:10,252 ‫אופסי. תנו לי לסובב אותו.‬ 193 00:13:11,665 --> 00:13:13,205 ‫מה דעתכם עליי עכשיו?‬ 194 00:13:13,292 --> 00:13:14,792 ‫מה את עושה?‬ 195 00:13:17,004 --> 00:13:20,384 ‫מה קרה לך?‬ ‫-זאת לא אשמתה.‬ 196 00:13:20,466 --> 00:13:23,386 ‫נכון. זאת אשמתך. לא עצרת אותי.‬ 197 00:13:23,469 --> 00:13:28,349 ‫אתה צריך להתגאות בי, אבא.‬ ‫גמרתי את הנאום שלי ואת כל הנאצ'וס.‬ 198 00:13:28,432 --> 00:13:33,062 ‫את לא במצב לנאום. שבי ותשתקי.‬ 199 00:13:33,687 --> 00:13:35,857 ‫דרק ינאם.‬ 200 00:13:35,940 --> 00:13:38,980 ‫הוא חצי דנקמירי. לפחות מישהו יאהב אותו.‬ 201 00:13:39,068 --> 00:13:43,318 ‫מה? תפקיד את עתיד הממלכה שלנו‬ ‫בידי הטמבל הזה?‬ 202 00:13:43,405 --> 00:13:46,155 ‫בהתחשב בכך שהטמבל הזה הוא יורש העצר‬ 203 00:13:46,242 --> 00:13:50,002 ‫שעתיד הממלכה שלנו נתון בידיו, אז כן.‬ 204 00:13:51,330 --> 00:13:52,670 ‫הבה נסעד.‬ 205 00:13:52,748 --> 00:13:57,588 ‫נתחיל במנה דנקמירית מסורתית,‬ ‫"למפרי ויוונט".‬ 206 00:13:59,380 --> 00:14:00,630 ‫מתבגרים...‬ 207 00:14:01,215 --> 00:14:04,255 ‫אם זה לא אגס מורתח, זה לא מעניין אותם.‬ 208 00:14:05,094 --> 00:14:07,854 ‫קדימה. לפתוח את הפה.‬ 209 00:14:09,640 --> 00:14:11,810 ‫אני מסוגלת.‬ 210 00:14:13,894 --> 00:14:16,234 ‫תראו מי נהנה מארוחת ערב.‬ 211 00:14:19,859 --> 00:14:22,739 ‫תקשיב, ילד, הערב הזה לא יושב לאחותך טוב.‬ 212 00:14:22,820 --> 00:14:24,200 ‫והיא גם יושבת מתחת לשולחן.‬ 213 00:14:24,280 --> 00:14:27,450 ‫אז אולי תעמוד ותאמר כמה מילים?‬ 214 00:14:27,616 --> 00:14:30,156 ‫מי, אני? אבל אני לא יודע איך...‬ 215 00:14:30,244 --> 00:14:32,714 ‫פשוט "תמרח" אותם עם איזו הרמת כוסית.‬ 216 00:14:32,788 --> 00:14:34,458 ‫בסדר, אנסה.‬ 217 00:14:36,417 --> 00:14:40,957 ‫שלום, שמי הנסיך דרק המקסים מדרימלנד.‬ 218 00:14:41,046 --> 00:14:45,256 ‫באתי הנה הערב כדי "למרוח" אתכם. נכון, אבא?‬ 219 00:14:46,218 --> 00:14:50,308 ‫רק שאני לא יודע איך.‬ ‫האומנת שלי תמיד עושה את זה למעני.‬ 220 00:14:50,389 --> 00:14:52,679 ‫לפעמים היא מורחת לי גם מרמלדה.‬ 221 00:14:53,183 --> 00:14:57,063 ‫טעמתם חמאת תפוח? זה משהו שגם אולי אוכל.‬ 222 00:14:58,272 --> 00:14:59,692 ‫אני אציל אותך, אחי.‬ 223 00:15:01,400 --> 00:15:05,610 ‫גבירותיי ורבותיי, אני השגרירה המכובדת,‬ ‫טיאביני מריאביני דה לה רושמבו שיכורוביץ'.‬ 224 00:15:09,992 --> 00:15:13,162 ‫זכרו את השם. זכרו את הפנים.‬ 225 00:15:13,245 --> 00:15:17,245 ‫זוכרים את הפעם שהעליתם את המחזה‬ ‫ואבא שלי היה הילד השמן?‬ 226 00:15:17,333 --> 00:15:19,253 ‫זה היה מעולה.‬ 227 00:15:19,335 --> 00:15:22,915 ‫אני מצטערת נורא על המלחמה הארוכה.‬ 228 00:15:23,005 --> 00:15:24,465 ‫כלומר, זה היה דפוק.‬ 229 00:15:24,548 --> 00:15:28,638 ‫אבל אני חושבת שכולנו נוכל להסכים‬ ‫על דבר אחד,‬ 230 00:15:28,719 --> 00:15:30,469 ‫כיסחנו לכם את הצורה.‬ 231 00:15:31,889 --> 00:15:35,639 ‫היי, תראו את זה. יש לי שרוולים כמו עטלף.‬ 232 00:15:38,938 --> 00:15:40,978 ‫היי, בין העטלף, עופי לכאן.‬ 233 00:15:44,818 --> 00:15:48,408 ‫זהירות, אחרת אני...‬ 234 00:15:50,783 --> 00:15:51,623 ‫תיתלי הפוך.‬ 235 00:15:52,576 --> 00:15:57,246 ‫אז לסיכום, לדרימלנד מעולם לא הייתה‬ ‫חברה טובה יותר מאשר דנקמייר,‬ 236 00:15:57,331 --> 00:15:58,791 ‫ונקווה שזה לא ישתנה.‬ 237 00:16:04,838 --> 00:16:07,008 ‫קשה ללבוש שמלה.‬ 238 00:16:07,091 --> 00:16:11,851 ‫אל תתייחסו לשגרירה העירומה על הנברשת.‬ 239 00:16:14,348 --> 00:16:15,428 ‫אוי ואבוי.‬ 240 00:16:17,851 --> 00:16:20,521 ‫תן לי... לעזור לך לנקות את זה.‬ 241 00:16:22,189 --> 00:16:24,979 ‫אני...‬ ‫-תפסיק. אתה סתם מורח את זה.‬ 242 00:16:25,067 --> 00:16:26,277 ‫זאת שערורייה.‬ 243 00:16:26,360 --> 00:16:28,530 ‫כשמינית את השגרירה טיאביני,‬ 244 00:16:28,612 --> 00:16:31,622 ‫סיפרת לנו כל מה שצריך לדעת על הברית שלנו.‬ 245 00:16:31,699 --> 00:16:35,659 ‫זה נגמר. זאת מלחמה! שוב.‬ 246 00:16:35,744 --> 00:16:38,374 ‫שומרים! מנקי שולחנות! תפסו אותם!‬ 247 00:16:38,455 --> 00:16:40,955 ‫לא!‬ 248 00:16:45,421 --> 00:16:47,131 ‫בואו. מכאן.‬ 249 00:16:48,340 --> 00:16:50,680 ‫איך ידעת שזה שם?‬ 250 00:16:50,759 --> 00:16:53,179 ‫בשונה מאחרים, קראתי את המדריך.‬ 251 00:17:00,269 --> 00:17:03,859 ‫רק פעם אחת, נוכל לצאת לחופשה משפחתית‬ ‫בלי לברוח בצרחות?‬ 252 00:17:07,609 --> 00:17:09,609 ‫תעכבו אותם בזמן שאשחרר את הדוברה.‬ 253 00:17:09,695 --> 00:17:11,605 ‫אעצור את המניאקים האלה במקומם.‬ 254 00:17:13,032 --> 00:17:15,282 ‫על החיים ועל המוות.‬ 255 00:17:35,345 --> 00:17:37,385 ‫בסדר, קדימה. בואו!‬ 256 00:17:43,187 --> 00:17:44,687 ‫מהר, השער.‬ 257 00:18:02,247 --> 00:18:04,247 ‫נתראה בבית!‬ 258 00:18:04,333 --> 00:18:06,673 ‫אימא, אני פוחד!‬ 259 00:18:06,752 --> 00:18:11,012 ‫תישאר ליד אביך!‬ ‫-לכן אני פוחד!‬ 260 00:18:18,263 --> 00:18:23,193 ‫כל הכבוד, בין. אני מקווה שאת חשה‬ ‫בסרקזם שלי דרך ערפל השכרות שלך.‬ 261 00:18:23,268 --> 00:18:25,938 ‫כן, אני דפוקה. דרק, עלה על הגב של אבא.‬ 262 00:18:31,902 --> 00:18:33,112 ‫אני אתפוס אתכם!‬ 263 00:18:33,695 --> 00:18:34,695 ‫אלא אם תמשיכו.‬ 264 00:18:34,780 --> 00:18:38,120 ‫לקפוץ פנימה אחריהם?‬ ‫-בבקשה תגיד שלא.‬ 265 00:18:38,200 --> 00:18:41,620 ‫אין צורך.‬ ‫הם נכנסים עמוק לטריטוריית חולדת המושק.‬ 266 00:18:41,703 --> 00:18:44,293 ‫מפלצת הביצה תטפל בהם.‬ 267 00:18:45,415 --> 00:18:48,125 ‫אה, "תטפל בהם" מהסוג הזה.‬ 268 00:18:50,838 --> 00:18:52,708 ‫ובזמן שהשתרכנו בביצה,‬ 269 00:18:52,798 --> 00:18:56,548 ‫התחלתי להבין שבגדיי התמלאו בבוץ.‬ 270 00:18:56,635 --> 00:19:01,005 ‫היי! אמרתי לך להפסיק לקריין‬ ‫את הזיכרונות שלך.‬ 271 00:19:01,098 --> 00:19:05,438 ‫אוף, ממש פישלתי.‬ ‫היה טירוף לחשוב שאוכל להיות שגרירה.‬ 272 00:19:05,519 --> 00:19:08,359 ‫לכן אני תמיד אומר לך לא לנסות דברים.‬ 273 00:19:08,438 --> 00:19:12,068 ‫תפסיק. אתה מייאש מדי.‬ ‫-אתה מעודד מדי.‬ 274 00:19:12,151 --> 00:19:14,571 ‫כן? אולי תעשה משהו בנושא?‬ 275 00:19:14,653 --> 00:19:16,783 ‫בוא. אני מעודד אותך.‬ 276 00:19:21,952 --> 00:19:22,952 ‫תפסיק!‬ 277 00:19:24,371 --> 00:19:26,041 ‫אתה אפילו לא קצת נחמד.‬ 278 00:19:26,123 --> 00:19:29,213 ‫אתה יודע מה אתה? רשע מכול וכול,‬ 279 00:19:29,293 --> 00:19:32,753 ‫מקצה הזנב השפיצי שלך‬ ‫עד לקצות האוזניים השפיציות שלך.‬ 280 00:19:33,964 --> 00:19:36,224 ‫אתה יורד עליי בנוגע לאוזניים שפיציות?‬ 281 00:19:36,300 --> 00:19:37,840 ‫ראית פעם את ההשתקפות שלך?‬ 282 00:19:38,927 --> 00:19:39,887 ‫אלוהים.‬ 283 00:19:40,470 --> 00:19:41,890 ‫אני פריק.‬ 284 00:19:46,894 --> 00:19:50,444 ‫תפסיקו. לשניכם יש אוזניים ממש מוזרות.‬ 285 00:19:52,357 --> 00:19:54,817 ‫העץ הזה קשה. אני מתגעגע להדום שלי.‬ 286 00:19:54,902 --> 00:19:58,282 ‫אתה מתגעגע להדום שלך?‬ ‫-מאוד.‬ 287 00:19:58,363 --> 00:20:02,783 ‫ולברבור המחמד שלך?‬ ‫ולמגלשה הקטנה לדוב הצעצוע שלך?‬ 288 00:20:02,868 --> 00:20:04,118 ‫אתה מתגעגע אליהם?‬ 289 00:20:06,288 --> 00:20:08,668 ‫רד לשם ותחפור בור שנישן בו.‬ 290 00:20:08,749 --> 00:20:09,669 ‫בסדר.‬ 291 00:20:10,167 --> 00:20:13,247 ‫תהיו בשקט אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם.‬ 292 00:20:13,337 --> 00:20:17,667 ‫ריקדתם לתוך הביצה הלא נכונה.‬ ‫עכשיו אתם הרכוש שלנו.‬ 293 00:20:17,758 --> 00:20:23,348 ‫רכוש? אני לא שייך לאנשים.‬ ‫אנשים הם הרכוש שלי. אני המלך זוג!‬ 294 00:20:23,847 --> 00:20:24,767 ‫זוג?‬ 295 00:20:24,848 --> 00:20:27,848 ‫אתה לא המלך מדרימלנד?‬ ‫-אכן כן.‬ 296 00:20:30,145 --> 00:20:34,065 ‫אנחנו נכייף איתך בגודל קינג-סייז, בחור.‬ 297 00:20:38,737 --> 00:20:39,737 ‫נמאס לי.‬ 298 00:20:39,821 --> 00:20:44,241 ‫מי מכם שייגע באחר יינטש, בסדר?‬ 299 00:20:45,494 --> 00:20:46,914 ‫מזל טוב, חבר'ה.‬ 300 00:20:46,995 --> 00:20:50,785 ‫אתם הראשונים שגרמו לי לומר,‬ ‫"אני מעדיפה להיות עם אבא שלי".‬ 301 00:20:52,918 --> 00:20:53,878 ‫אבא?‬ 302 00:20:59,633 --> 00:21:02,643 ‫מה אתם רוצים? זהב? תכשיטים?‬ 303 00:21:02,719 --> 00:21:04,389 ‫הנה, קחו את הכתר שלי.‬ 304 00:21:04,471 --> 00:21:09,891 ‫כן, נראה לי שאנחנו לא רוצים את זה.‬ ‫רק לאזן את התוצאה.‬ 305 00:21:09,977 --> 00:21:11,847 ‫תוצאה? מה עשיתי?‬ 306 00:21:11,937 --> 00:21:16,357 ‫אני יודע שאתה זה שבנה את התעלה.‬ ‫לכן גירשו אותי ואת משפחתי מהאדמה שלנו.‬ 307 00:21:16,441 --> 00:21:19,821 ‫בחייך. אני לא אשם. רק נתתי פקודות.‬ 308 00:21:19,903 --> 00:21:24,203 ‫פקודות? במקרה, יש לנו פקודה להכין מנה...‬ 309 00:21:25,284 --> 00:21:30,294 ‫של מלך בטעם מלכותי וחסילון צלוי.‬ ‫לא, אני צוחק.‬ 310 00:21:30,372 --> 00:21:32,582 ‫פשוט נטגן אתכם בחמאה.‬ 311 00:21:34,960 --> 00:21:38,340 ‫אל תדאגו. לא נאכל אתכם.‬ ‫-ידעתי את זה.‬ 312 00:21:38,422 --> 00:21:42,052 ‫אנחנו מבשלים אתכם למפלצת הביצה.‬ 313 00:21:44,303 --> 00:21:47,063 ‫"הו, המפלצת תאכל תבשיל זוג‬ 314 00:21:47,139 --> 00:21:51,689 ‫המפלצת תאכל תבשיל זוג"‬ 315 00:22:00,944 --> 00:22:03,074 ‫אבא, תראה את גודל המחבת.‬ 316 00:22:03,655 --> 00:22:05,405 ‫אף אחד לא מטגן את אבא שלי.‬ 317 00:22:05,490 --> 00:22:11,080 ‫כן? מי מכם יעצור אותנו?‬ ‫הילדה הרזה? חתלתול? תינוק דוחה?‬ 318 00:22:12,080 --> 00:22:14,210 ‫הוא קרא לך תינוק דוחה.‬ 319 00:22:14,291 --> 00:22:18,091 ‫אלפו, לוצי, בואו נראה לכפריים‬ ‫איך עירוניים עושים את זה.‬ 320 00:22:21,506 --> 00:22:22,626 ‫כשקנינו את הסט,‬ 321 00:22:22,716 --> 00:22:25,636 ‫לא חשבתי שהקטנים האלה יהיו מועילים.‬ 322 00:22:28,805 --> 00:22:34,265 ‫משום שצעקתם כמו תינוקות במחבת,‬ ‫עברנו לתכנית ב',‬ 323 00:22:34,353 --> 00:22:36,733 ‫להאכיל אתכם למפלצת בעודכם נאים.‬ 324 00:22:38,648 --> 00:22:41,438 ‫בסדר, תכנית ג', למלא אותם בפירורי לחם.‬ 325 00:22:41,526 --> 00:22:42,606 ‫לא!‬ 326 00:22:44,488 --> 00:22:50,078 ‫אל תהיה גס רוח, אבא.‬ ‫בוא נכבד את התרבות של מארחינו המשעשעים.‬ 327 00:22:50,160 --> 00:22:56,500 ‫אוכל להציע הרמת כוסית?‬ ‫יש לי אלכוהול ירוד בבקבוקון טוסיק.‬ 328 00:22:56,583 --> 00:23:00,633 ‫אנא קבלו אותו כמתנה‬ ‫מהממלכה שלי ל... דבר הזה שלכם.‬ 329 00:23:00,712 --> 00:23:02,592 ‫תודה לך, מיס...‬ 330 00:23:02,672 --> 00:23:05,932 ‫זאת השגרירה המכובדת טיאביני...‬ 331 00:23:06,009 --> 00:23:08,969 ‫אני בין, בסדר? תתכבדו.‬ 332 00:23:09,763 --> 00:23:11,683 ‫זה ממש יפה מצדך.‬ 333 00:23:11,765 --> 00:23:13,305 ‫אני מניח שאולי יש עולם‬ 334 00:23:13,392 --> 00:23:16,692 ‫שבו הייתי יכול לשחרר אתכם,‬ ‫ויכולנו להיות חברים.‬ 335 00:23:17,354 --> 00:23:20,074 ‫כן. היי, שניכם, בורים כפריים, שתו.‬ 336 00:23:20,148 --> 00:23:21,568 ‫איך הוא קרא לנו?‬ 337 00:23:21,650 --> 00:23:24,860 ‫לדעתי הוא קרא לנו בורים כפריים, סלים.‬ 338 00:23:25,487 --> 00:23:26,947 ‫אסור היה לו לעשות את זה.‬ 339 00:23:27,030 --> 00:23:30,620 ‫הייתי צריך לדעת. כל בני המלוכה דומים.‬ 340 00:23:30,700 --> 00:23:33,790 ‫אתם חושבים שכולנו אוסף‬ ‫של בורים לא מתוחכמים, טמבלים,‬ 341 00:23:33,870 --> 00:23:36,120 ‫שלא יודעים שום-כלום ולא יודעים כלום!‬ 342 00:23:36,206 --> 00:23:39,956 ‫אומר לך מה אנחנו כן יודעים.‬ ‫-מה אנחנו יודעים?‬ 343 00:23:40,043 --> 00:23:43,053 ‫אנחנו יודעים שנאכיל אותם למפלצת הביצה.‬ 344 00:23:43,130 --> 00:23:46,430 ‫כי מפלצת הביצה לא מוכנה לקבל סירוב.‬ 345 00:23:46,508 --> 00:23:49,468 ‫היא באה כשהכי לא מצ...‬ 346 00:23:53,682 --> 00:23:55,482 ‫אוי לא!‬ ‫-אוי.‬ 347 00:24:15,871 --> 00:24:20,711 ‫אתה יודע, הבנתי שאתה מעודד‬ ‫את בין לעשות הרבה דברים,‬ 348 00:24:20,792 --> 00:24:24,092 ‫לשתות, להתגנב החוצה, לשקר.‬ 349 00:24:24,171 --> 00:24:27,051 ‫כן, אתה מבין, בנאדם.‬ ‫לגנוב, לרמות, לשחק ברגשותיך.‬ 350 00:24:27,132 --> 00:24:29,432 ‫כן, בדיוק.‬ 351 00:24:29,509 --> 00:24:32,759 ‫תן כיף, חבר.‬ ‫-אני חייב להודות, הרשמת אותי.‬ 352 00:24:35,474 --> 00:24:36,894 ‫באמת הרשמת.‬ 353 00:24:37,476 --> 00:24:39,266 ‫בסדר. היי, תפסיק.‬ 354 00:24:39,352 --> 00:24:41,312 ‫אלפו, די. תחזיר לי את הזנב שלי.‬ 355 00:24:41,396 --> 00:24:43,016 ‫תחזיר לי אותו.‬ 356 00:24:43,899 --> 00:24:46,609 ‫זאת הייתה דיפלומטיה נהדרת שם.‬ 357 00:24:46,693 --> 00:24:50,033 ‫דיברת עם הבורים הכפריים ההם‬ ‫כאילו את גרה בביצה השכנה.‬ 358 00:24:50,113 --> 00:24:52,703 ‫היי, בלי מגבלות שפה, כלום.‬ 359 00:24:53,408 --> 00:24:56,368 ‫כפי שאני תמיד אומר, אני גאה בך, בין.‬ 360 00:24:57,287 --> 00:24:59,497 ‫מעולם לא אמרת, "אני גאה בך".‬ 361 00:24:59,581 --> 00:25:03,001 ‫היום התקרבתי לזה באופן מסוכן.‬ 362 00:25:10,926 --> 00:25:13,136 ‫היי, אבא, אני יכולה ללכת?‬ 363 00:25:13,220 --> 00:25:16,970 ‫לפעמים אני יכול להישבע‬ ‫שאני מביט באימא שלך.‬ 364 00:25:17,057 --> 00:25:21,267 ‫לכי, אבל תתגנבי הביתה עד הזריחה, אחרת...‬ ‫-תכרות את אצבעות רגליי.‬ 365 00:25:21,353 --> 00:25:23,313 ‫אשאיר לך אחת למזל.‬ 366 00:25:24,105 --> 00:25:25,185 ‫תודה.‬ 367 00:25:30,487 --> 00:25:32,607 ‫זה דומה לך, אבא.‬ 368 00:25:32,697 --> 00:25:36,157 ‫כן, אני יודע. נלך הביתה. מהר.‬ 369 00:25:36,868 --> 00:25:38,908 ‫יודע מה נעשה כשנגיע הביתה?‬ 370 00:25:38,995 --> 00:25:41,285 ‫נקבור את הדוב.‬ ‫-בסדר.‬ 371 00:25:41,373 --> 00:25:45,043 ‫למעשה, נוכל ליצור בית קברות שלם לצעצועים.‬ 372 00:25:45,126 --> 00:25:48,876 ‫נעשה את זה ביחד.‬ ‫או טוב מזה, שהמשרתים יעשו את זה.‬ 373 00:25:48,964 --> 00:25:53,344 ‫כן, עבר עלינו יום קשה.‬ ‫אולי פשוט נלך לישון?‬ 374 00:25:53,426 --> 00:25:57,426 ‫יהיו לי סיוטים על המחבת.‬ 375 00:25:58,682 --> 00:26:00,812 ‫אלוהים, היא הייתה ענקית.‬