1 00:00:06,006 --> 00:00:08,926 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:28,069 --> 00:00:30,159 ‫בין, זאת באמת את.‬ 3 00:00:30,238 --> 00:00:33,658 ‫כן, אימא, זאת אני. גדלתי.‬ 4 00:00:33,742 --> 00:00:35,202 ‫בעיקר השיניים שלי.‬ 5 00:00:35,285 --> 00:00:37,995 ‫את... נהפכת לאבן.‬ 6 00:00:38,079 --> 00:00:41,709 ‫אלוהים! ושחררת אותי? בין, אני...‬ 7 00:00:44,294 --> 00:00:46,674 ‫אני לא מאמינה שחזרת.‬ 8 00:00:46,755 --> 00:00:48,585 ‫זה מטורף כל כך.‬ 9 00:00:48,673 --> 00:00:52,643 ‫אני לא באמת מאמינה שאת חיה ושאלפו מת.‬ 10 00:00:52,719 --> 00:00:55,139 ‫הייתי חייבת לבחור בין...‬ 11 00:00:55,221 --> 00:00:56,641 ‫הייתי חייבת לבחור בך.‬ 12 00:00:58,141 --> 00:01:01,641 ‫תירגעי. אל תבכי, מתוקה. עכשיו אימא פה.‬ 13 00:01:03,188 --> 00:01:04,898 ‫ההרגשה שלי כבר השתפרה.‬ 14 00:01:04,981 --> 00:01:06,231 ‫איך קוראים לזה?‬ 15 00:01:06,316 --> 00:01:07,726 ‫חיבה.‬ 16 00:01:16,159 --> 00:01:17,909 ‫היי. מי שם?‬ 17 00:01:17,994 --> 00:01:21,504 ‫הנסיכה טיאביני והמלכה דגמר!‬ 18 00:01:21,998 --> 00:01:23,328 ‫את מתלוצצת?‬ 19 00:01:23,416 --> 00:01:27,126 ‫הנסיכה בין תמיד שיכורה בשעה הזאת‬ ‫ואת אפילו לא בולעת מילים!‬ 20 00:01:27,212 --> 00:01:28,712 ‫והמלכה דגמר?‬ 21 00:01:29,506 --> 00:01:31,046 ‫כבר שנים שהיא מתה.‬ 22 00:01:31,132 --> 00:01:35,352 ‫לא, אבל כבר יותר מעשור שלא אכלתי,‬ ‫אז תמהרו ותפתחו את השער.‬ 23 00:01:36,679 --> 00:01:37,679 ‫הוד רוממותך...‬ 24 00:01:40,517 --> 00:01:43,767 ‫מגיע לי הגורל הזה על כך שפקפקתי בך.‬ 25 00:01:55,406 --> 00:01:59,076 ‫הסירחון הבלתי נשכח של גללים וכרוב מורתח.‬ 26 00:01:59,160 --> 00:02:00,160 ‫יש כרוב?‬ 27 00:02:03,206 --> 00:02:04,826 ‫רוחה של המלכה דגמר.‬ 28 00:02:04,916 --> 00:02:06,956 ‫זו באמת את?‬ 29 00:02:07,544 --> 00:02:09,964 ‫בנטי. עדיין סתומה באופן מקסים, אני רואה.‬ 30 00:02:10,046 --> 00:02:12,216 ‫סתומה כמו שהיום ארוך, הוד רוממותך.‬ 31 00:02:12,298 --> 00:02:14,338 ‫די ללחוץ על הציץ המלכותי, יקירתי.‬ 32 00:02:17,011 --> 00:02:18,891 ‫מכשפיו, אודבל.‬ 33 00:02:18,972 --> 00:02:21,182 ‫אני לא מאמין למראה עיניי.‬ 34 00:02:23,059 --> 00:02:26,099 ‫אבא! לא תאמין! פתח!‬ 35 00:02:27,230 --> 00:02:28,230 ‫נו, באמת...‬ 36 00:02:30,024 --> 00:02:32,114 ‫האם הקדושה של בין.‬ 37 00:02:32,193 --> 00:02:33,703 ‫זאת באמת את?‬ 38 00:02:33,778 --> 00:02:35,698 ‫אולי תנשק אותי ותגלה?‬ 39 00:02:40,660 --> 00:02:43,910 ‫כבר 15 שנה שאני חולם על הרגע הזה.‬ 40 00:02:43,997 --> 00:02:46,747 ‫תראו אותך. לא השתנית בכלל.‬ 41 00:02:48,418 --> 00:02:50,708 ‫ואתה. רק נעשית גדול יותר...‬ 42 00:02:51,671 --> 00:02:52,551 ‫טוב יותר.‬ 43 00:02:53,798 --> 00:02:58,178 ‫התעצבתי כל כך ממותך שהתנחמתי באוכל.‬ 44 00:02:58,261 --> 00:02:59,641 ‫אבל חזרת!‬ 45 00:02:59,721 --> 00:03:01,511 ‫בואי נערוך סעודת ענק!‬ 46 00:03:01,598 --> 00:03:03,638 ‫אין צורך בכל תשומת הלב הזאת, מתוק.‬ 47 00:03:03,725 --> 00:03:06,305 ‫אארגן משהו קטן ובטעם.‬ 48 00:03:10,356 --> 00:03:11,976 ‫דגמר!‬ 49 00:03:12,066 --> 00:03:14,986 ‫- פרק עשירי‬ ‫דרימלנד נופלת -‬ 50 00:03:19,157 --> 00:03:20,117 ‫מדהים.‬ 51 00:03:20,200 --> 00:03:23,830 ‫כל השטויות עם דם האלפים הקסום בסוף השתלמו.‬ 52 00:03:23,912 --> 00:03:26,582 ‫זה לקח עונה שלמה, אבל בסוף השתלמו.‬ 53 00:03:26,664 --> 00:03:30,594 ‫ובעונה, כוונתי לסתיו או קיץ‬ ‫או מה שזה לא יהיה.‬ 54 00:03:30,668 --> 00:03:32,378 ‫שמעו, שמעו!‬ 55 00:03:32,462 --> 00:03:36,052 ‫עם שובה לחצר המלכות לראשונה זה 15 שנה,‬ 56 00:03:36,132 --> 00:03:42,142 ‫פעם פסל, כעת יפה כמו פסל,‬ ‫זו דגמר הדגמרהיבה!‬ 57 00:03:44,724 --> 00:03:46,564 ‫ההמתנה הארוכה הסתיימה.‬ 58 00:03:46,643 --> 00:03:48,943 ‫מלכתכם הנפלאה הגיעה.‬ 59 00:03:49,520 --> 00:03:51,860 ‫איזה מתוק אתה, יקירי.‬ 60 00:03:53,524 --> 00:03:56,154 ‫תודה על קריאות התדהמה טובות הלב.‬ 61 00:03:56,236 --> 00:03:57,776 ‫נפלא ל...‬ 62 00:03:59,155 --> 00:04:02,405 ‫גבירותיי, יהיה בסדר.‬ 63 00:04:02,492 --> 00:04:05,122 ‫אודבל, תסביר איך יהיה בסדר.‬ 64 00:04:05,203 --> 00:04:07,713 ‫אתחיל בהיכרות.‬ 65 00:04:07,789 --> 00:04:11,669 ‫המלכה אונה מדרימלנד,‬ ‫הכירי את המלכה דגמר...‬ 66 00:04:11,751 --> 00:04:13,591 ‫גם מדרימלנד.‬ 67 00:04:13,670 --> 00:04:15,630 ‫התקשרו מחנות שערות הסבתא.‬ 68 00:04:15,713 --> 00:04:17,223 ‫תחזירי להם את השיער שלהם.‬ 69 00:04:19,175 --> 00:04:22,795 ‫באמת, התחתנתי איתה רק כדי שיבנו את התעלה.‬ 70 00:04:22,887 --> 00:04:24,007 ‫כמה פרקטי.‬ 71 00:04:24,097 --> 00:04:25,967 ‫כן, פרקטי ביותר.‬ 72 00:04:26,057 --> 00:04:29,767 ‫היא גם העניקה לי בן‬ ‫אז עכשיו סוף סוף יש לי יורש עצר.‬ 73 00:04:29,852 --> 00:04:31,232 ‫גם פרקטי.‬ 74 00:04:31,312 --> 00:04:35,442 ‫ואפשרת לדו-חיים הזאת‬ ‫לגדל את טיאביני היקרה שלי?‬ 75 00:04:35,525 --> 00:04:38,315 ‫לא. בנטי גידלה אותי.‬ 76 00:04:38,403 --> 00:04:40,283 ‫וחבורת שיכורים ידידותיים בפאב.‬ 77 00:04:40,363 --> 00:04:42,453 ‫שלימדו אותי את אמנות הדקירה העדינה.‬ 78 00:04:42,532 --> 00:04:45,372 ‫תאמיני לי, שמרתי אותה בדרך הישר.‬ 79 00:04:45,994 --> 00:04:47,004 ‫כשהיה לי זמן.‬ 80 00:04:47,078 --> 00:04:49,288 ‫אבא ניסה במשך שנים למצוא את סם החיים.‬ 81 00:04:49,372 --> 00:04:51,462 ‫חיפשנו בכל העולם.‬ 82 00:04:51,541 --> 00:04:53,921 ‫אנשים טובים מתו כדי להחזיר אותך, בובה.‬ 83 00:04:54,002 --> 00:04:56,592 ‫כן, כמו אלפו, החבר הכי טוב שלי.‬ 84 00:04:56,671 --> 00:05:00,341 ‫כן, הממזר המתוק והמסכן עם הראש המצחיק.‬ 85 00:05:00,425 --> 00:05:01,465 ‫אתגעגע אליו.‬ 86 00:05:01,551 --> 00:05:04,891 ‫נשמע לי שהוא ראוי ללוויה מופלאה.‬ 87 00:05:04,971 --> 00:05:06,011 ‫רעיון נהדר.‬ 88 00:05:06,097 --> 00:05:08,597 ‫אמצא מישהו שידוג אותו מתוך בור הגופות.‬ 89 00:05:25,074 --> 00:05:28,244 ‫- אלפו -‬ 90 00:05:31,956 --> 00:05:34,996 ‫אתם יודעים, אתגעגע לאלפו הזה.‬ 91 00:05:35,084 --> 00:05:37,554 ‫הוא השקה את הצמחים שלי כשהייתי בגמילה.‬ 92 00:05:45,428 --> 00:05:47,808 ‫היי, טס, מה קרה לעין שלך?‬ 93 00:05:47,889 --> 00:05:49,559 ‫נאלצתי להפסיק להשתמש בעין.‬ 94 00:05:49,640 --> 00:05:52,270 ‫כואב מדי לראות כל הזמן את האמת.‬ 95 00:05:52,977 --> 00:05:55,267 ‫לכן בני אדם נוטים להימנע ממנה.‬ 96 00:05:59,650 --> 00:06:01,690 ‫התהלוכה עזבה בלעדיי.‬ 97 00:06:02,528 --> 00:06:03,698 ‫זה חבל.‬ 98 00:06:03,780 --> 00:06:06,620 ‫אני מאשים את עצמי כי בכלל לא שמתי לב.‬ 99 00:06:06,699 --> 00:06:09,699 ‫מקומה של מלכה לצד המלך.‬ 100 00:06:10,244 --> 00:06:13,414 ‫המלכה אונה. כמובן. זה ממש מביך.‬ 101 00:06:13,498 --> 00:06:17,288 ‫בבקשה, שבי במקומי. אמצא מקום ישיבה אחר.‬ 102 00:06:18,211 --> 00:06:19,421 ‫ככה עדיף.‬ 103 00:06:21,047 --> 00:06:23,757 ‫כן, בטח. שתיכן איתי.‬ 104 00:06:23,841 --> 00:06:25,891 ‫יש מספיק זוג לכולן.‬ 105 00:06:26,844 --> 00:06:29,014 ‫ביני, תתחילי כבר בהספד.‬ 106 00:06:30,056 --> 00:06:31,426 ‫בסדר, מתחילים.‬ 107 00:06:31,516 --> 00:06:35,596 ‫אלפו ואני היינו חברים במשך חודשים מעטים,‬ 108 00:06:35,686 --> 00:06:38,556 ‫אבל אלה באמת היו החודשים הכי טובים בחיי.‬ 109 00:06:38,648 --> 00:06:40,568 ‫למרות שחלק גדול מהזמן הזה התבזבז‬ 110 00:06:40,650 --> 00:06:43,240 ‫כשביצעו בו ניסויים רפואיים ברבריים...‬ 111 00:06:43,319 --> 00:06:45,149 ‫היא מדברת עליי.‬ 112 00:06:45,238 --> 00:06:47,908 ‫...הוא שינה את נקודת המבט שלי.‬ 113 00:06:47,990 --> 00:06:53,120 ‫בממלכה של חתולים מדברים‬ ‫וחזירים מכושפים ופיות זונות,‬ 114 00:06:53,204 --> 00:06:55,834 ‫אלפו קרקע אותי במציאות.‬ 115 00:06:56,416 --> 00:06:59,416 ‫אני ממש, ממש אתגעגע אליו.‬ 116 00:07:05,007 --> 00:07:06,547 ‫נוח בשלום על משכבך, חבר.‬ 117 00:07:06,634 --> 00:07:09,054 ‫מצטער שנאלצו לקבור אותך באקווריום הזה.‬ 118 00:07:17,728 --> 00:07:20,308 ‫אחרי המלך הולכת המלכה!‬ 119 00:07:20,398 --> 00:07:23,728 ‫מצטערת, המלכה אונה.‬ ‫לא התכוונתי לדרוך לך על היבלות.‬ 120 00:07:23,818 --> 00:07:28,658 ‫בפעם האחרונה, אני לא חזיר יבלות!‬ 121 00:07:30,324 --> 00:07:32,124 ‫את תכבדי אותי!‬ 122 00:07:32,201 --> 00:07:35,161 ‫את לא המלכה. את גופה שהוחזרה לתחייה.‬ 123 00:07:35,246 --> 00:07:37,076 ‫איך העזת!‬ 124 00:07:41,961 --> 00:07:45,131 ‫מלחמת מלכות!‬ 125 00:07:45,214 --> 00:07:47,224 ‫הוד רוממותך, עשה משהו.‬ 126 00:07:47,300 --> 00:07:49,430 ‫גבירותיי! באמת!‬ 127 00:07:49,510 --> 00:07:51,850 ‫אני חש יותר מבוכה מאשר התעוררות מינית.‬ 128 00:08:12,909 --> 00:08:14,409 ‫אלפו! לא!‬ 129 00:08:14,494 --> 00:08:16,624 ‫תירגעי. עכשיו הוא עם הסרטנים.‬ 130 00:08:22,835 --> 00:08:24,545 ‫אימא! אלוהים, את בסדר?‬ 131 00:08:25,338 --> 00:08:27,548 ‫את יודעת מה, אונה? את מטורפת!‬ 132 00:08:27,632 --> 00:08:29,472 ‫אולי פשוט תסתלקי מפה?‬ 133 00:08:36,933 --> 00:08:40,193 ‫אני חוזה צרות בעתיד של מישהי.‬ 134 00:08:40,269 --> 00:08:42,559 ‫תצטרך לבחור, מלכי.‬ 135 00:08:42,647 --> 00:08:44,857 ‫לא יכולות להיות לך שתי מלכות.‬ 136 00:08:45,775 --> 00:08:50,655 ‫לא אוכל לומר לאחת מהן להתחפף.‬ ‫דגמר היא אהבת חיי.‬ 137 00:08:50,738 --> 00:08:54,778 ‫והמלכה אונה היא אמו של דרק, יורש העצר.‬ 138 00:08:54,867 --> 00:08:58,117 ‫למרות זאת, היא לא אהודה על הממלכה.‬ 139 00:08:58,204 --> 00:09:01,624 ‫קיבלנו עשרות תלונות‬ ‫על היללות שלה בשעות הלילה המאוחרות.‬ 140 00:09:01,707 --> 00:09:05,037 ‫אם נשפיל את אונה,‬ ‫המשמעות עלולה להיות מלחמה נגד דנקמייר.‬ 141 00:09:05,127 --> 00:09:07,957 ‫המלכה אונה איננה מועילה עוד.‬ 142 00:09:08,047 --> 00:09:12,297 ‫לא נראה לי שלאיש יהיה אכפת אם היא תיעלם.‬ 143 00:09:15,137 --> 00:09:18,097 ‫אנחנו נראה מי ייעלם.‬ 144 00:09:21,727 --> 00:09:26,977 ‫ביקשתי מאודבל שיפנה את הלו"ז שלי‬ ‫אז יש לנו לילה שלם לעצמנו.‬ 145 00:09:27,066 --> 00:09:28,896 ‫יקירי. כזה שאפתן.‬ 146 00:09:29,902 --> 00:09:32,452 ‫סליחה. תסלחו לי. חתול עם כדור.‬ 147 00:09:32,530 --> 00:09:34,320 ‫בין, מסכנה שלי!‬ 148 00:09:34,407 --> 00:09:36,617 ‫איזה יום נוראי עבר עלייך.‬ 149 00:09:36,701 --> 00:09:39,331 ‫בואי נשתה יותר מדי יין ונשכח מהכול.‬ 150 00:09:39,412 --> 00:09:42,372 ‫חשבתי שאנחנו נשתה יין ונשכח מדברים.‬ 151 00:09:42,456 --> 00:09:43,916 ‫אבא, בחייך!‬ 152 00:09:44,000 --> 00:09:46,840 ‫זאת ההזדמנות הראשונה שלי לנהל שיחה עם הורה‬ 153 00:09:46,919 --> 00:09:49,009 ‫בלי שאת מחציתה ימלמלו מתחת לשפם.‬ 154 00:09:49,088 --> 00:09:52,048 ‫מה זאת, ירידה עליי? טוב, בסדר.‬ 155 00:09:53,801 --> 00:09:57,011 ‫לסלק אותי... אני צריך... אני נשבע...‬ 156 00:09:57,847 --> 00:09:58,847 ‫מטופש.‬ 157 00:09:58,931 --> 00:10:02,061 ‫אני לא מאמין שירדתי לרמה שאני מדבר איתך.‬ 158 00:10:02,143 --> 00:10:04,773 ‫ההרגשה הדדית, אבל הנה אנחנו...‬ 159 00:10:04,854 --> 00:10:07,154 ‫אז איך אתה... אונה!‬ 160 00:10:07,231 --> 00:10:09,071 ‫היי, מתוקה, חכי! בואי נדבר.‬ 161 00:10:12,320 --> 00:10:16,320 ‫לעזאזל. טוב, זה יהיה עוד לילה ארוך ובודד.‬ 162 00:10:16,407 --> 00:10:17,907 ‫לילה טוב, ויפ, ואפ.‬ 163 00:10:21,245 --> 00:10:22,905 ‫אל תתגנב מאחורי בחור...‬ 164 00:10:22,997 --> 00:10:25,117 ‫רגע, אין סיבה לפחד.‬ 165 00:10:25,791 --> 00:10:28,841 ‫איזה טמבל אני. זה סתם פסל של פנדרגסט...‬ 166 00:10:28,919 --> 00:10:30,669 ‫שלא ראיתי מימיי.‬ 167 00:10:30,755 --> 00:10:33,915 ‫שפיסלו בפוזה משונה ולא סבירה.‬ 168 00:10:35,635 --> 00:10:38,005 ‫נו, טוב. לך תדע מה נחשב בימינו לאמנות.‬ 169 00:10:42,308 --> 00:10:44,018 ‫ביקשתי שיכינו לנו בראנץ'.‬ 170 00:10:44,101 --> 00:10:48,811 ‫כל המנות האהובות עלייך,‬ ‫ביצי דודו שלוקות, בייקון חד-קרן וואפלים.‬ 171 00:10:48,898 --> 00:10:51,438 ‫כמה מתחשב, אבל בין ואני יוצאות לרכיבה.‬ 172 00:10:51,525 --> 00:10:53,315 ‫בסדר. היזהרי, יקירתי.‬ 173 00:10:58,032 --> 00:11:00,162 ‫אוהב אותך, פיצי-ויצי!‬ 174 00:11:02,161 --> 00:11:04,041 ‫טיפת כבוד עצמי, בנאדם.‬ 175 00:11:04,121 --> 00:11:06,751 ‫אתה מלך, לא איזה שוטה זקן כמה לאהבה.‬ 176 00:11:06,832 --> 00:11:08,252 ‫איך נעשית כזה?‬ 177 00:11:08,334 --> 00:11:09,714 ‫אתה באמת רוצה לדעת?‬ 178 00:11:09,794 --> 00:11:13,594 ‫אז מזוג משקה, הצת סיגר, ותן לי את שניהם.‬ 179 00:11:14,465 --> 00:11:17,755 ‫הייתי מוכר כזוג, הנסיך הלוחם.‬ 180 00:11:19,804 --> 00:11:20,814 ‫הספיק לך?‬ 181 00:11:20,888 --> 00:11:22,138 ‫כן. אני בסדר.‬ 182 00:11:23,683 --> 00:11:27,143 ‫אחי הבכור, יוג, יורש העצר,‬ 183 00:11:27,228 --> 00:11:29,358 ‫הורעל באופן מסתורי.‬ 184 00:11:29,438 --> 00:11:33,938 ‫אז הכתר היה שלי,‬ ‫אבל לא הייתי שליט. הייתי לוחם.‬ 185 00:11:34,026 --> 00:11:36,606 ‫להילחם, להתחרות, לנצח.‬ 186 00:11:36,696 --> 00:11:38,566 ‫זה היה כל מה שרציתי לעשות...‬ 187 00:11:42,493 --> 00:11:45,003 ‫עד שראיתי אותה.‬ 188 00:11:47,790 --> 00:11:50,880 ‫בתו של אציל מארץ רחוקה,‬ 189 00:11:50,960 --> 00:11:53,800 ‫והיא הייתה כל מה שרציתי מעולם.‬ 190 00:11:53,879 --> 00:11:56,129 ‫חיינו המשותפים היו מושלמים,‬ 191 00:11:56,215 --> 00:12:00,425 ‫והם נעשו רק מושלמים יותר‬ ‫כשבתנו היחידה נולדה.‬ 192 00:12:00,511 --> 00:12:02,721 ‫יש לה האף של אבא שלה.‬ 193 00:12:02,805 --> 00:12:04,135 ‫תפיסה טובה.‬ 194 00:12:04,223 --> 00:12:06,893 ‫אבל אז הגיע הלילה הגורלי ההוא.‬ 195 00:12:06,976 --> 00:12:10,556 ‫אחרי שאחי הורעל, נזהרתי כל כך,‬ 196 00:12:10,646 --> 00:12:15,896 ‫אבל בחלוף הזמן,‬ ‫הייתי מאושר כל כך שפשוט די... שכחתי.‬ 197 00:12:15,985 --> 00:12:17,985 ‫אני חושש שהטועם מאחר, מלכי,‬ 198 00:12:18,070 --> 00:12:19,990 ‫אבל הבאתי בקבוק מהמרתף.‬ 199 00:12:20,072 --> 00:12:21,662 ‫החותם שלם.‬ 200 00:12:29,498 --> 00:12:31,788 ‫לא, ביני. זה לא בשבילך!‬ 201 00:12:32,877 --> 00:12:35,957 ‫אלי יודע שכבתי, תשתי הרבה כשתגדלי.‬ 202 00:12:36,589 --> 00:12:38,259 ‫בוא, זוגי. תרים כוסית.‬ 203 00:12:38,340 --> 00:12:39,340 ‫ענבים!‬ 204 00:12:44,221 --> 00:12:46,141 ‫לחיי משפחתנו הקטנה.‬ 205 00:12:50,269 --> 00:12:51,689 ‫לא!‬ 206 00:12:51,771 --> 00:12:54,861 ‫בבקשה, לא היא. לא!‬ 207 00:12:54,940 --> 00:12:56,070 ‫בין?‬ 208 00:12:56,150 --> 00:12:58,110 ‫הרעל נועד לי,‬ 209 00:12:58,194 --> 00:13:01,574 ‫אבל משום שבין החליפה בין הכוסות,‬ ‫אני שרדתי,‬ 210 00:13:01,655 --> 00:13:04,905 ‫ודגמר האהובה שלי נהפכה לאבן.‬ 211 00:13:04,992 --> 00:13:07,662 ‫כעת אני שפכתי את לבי בפניך.‬ 212 00:13:07,745 --> 00:13:10,785 ‫ספר לי אתה, איך נעשית חתול מדבר?‬ 213 00:13:10,873 --> 00:13:13,793 ‫תמשיך לתקוע ואפלים בפה‬ ‫בזמן שאני אחשוב על תשובה.‬ 214 00:13:19,632 --> 00:13:23,052 ‫לכאן אני באה כדי לנקות את הראש‬ ‫או להתאושש משכרות.‬ 215 00:13:24,011 --> 00:13:26,391 ‫אני לא מאמינה שהמקום בקושי השתנה.‬ 216 00:13:26,472 --> 00:13:27,472 ‫את מכירה אותו?‬ 217 00:13:27,556 --> 00:13:30,516 ‫נהגתי לבוא הנה כשהזדקקתי לרגע לבד.‬ 218 00:13:30,601 --> 00:13:33,311 ‫אביך, שיבורך, אבל יש לו קול חזק.‬ 219 00:13:33,395 --> 00:13:35,855 ‫איזה מגניב ששתינו באות הנה!‬ 220 00:13:35,940 --> 00:13:37,650 ‫ספרי על עוד משהו שאת אוהבת.‬ 221 00:13:37,733 --> 00:13:41,243 ‫אני אוהבת את הריח של דשא רטוב.‬ ‫-גם אני!‬ 222 00:13:41,320 --> 00:13:43,320 ‫כמה מצחיק. אנחנו דומות כל כך!‬ ‫בסדר, האוכל המועדף על שלוש.‬ 223 00:13:45,491 --> 00:13:47,371 ‫אחת, שתיים, שלוש.‬ 224 00:13:47,451 --> 00:13:48,451 ‫בירה!‬ ‫-בירה!‬ 225 00:13:48,536 --> 00:13:51,246 ‫תינוקת שלי. את צמאה?‬ ‫-תמיד.‬ 226 00:13:51,330 --> 00:13:52,540 ‫אל הפאב.‬ 227 00:13:59,421 --> 00:14:01,261 ‫אני חוששת שימיי ספורים.‬ 228 00:14:01,340 --> 00:14:04,840 ‫נשלח הודעה דחופה אל דנקמייר.‬ 229 00:14:10,599 --> 00:14:14,689 ‫אף מילה על זה לאיש. משפחת המלוכה תתנגד.‬ 230 00:14:14,770 --> 00:14:15,900 ‫לעזאזל איתם!‬ 231 00:14:16,522 --> 00:14:20,532 ‫זוג ישלם. דגמר תשלם! טיאביני תשלם!‬ 232 00:14:20,609 --> 00:14:22,649 ‫הם כולם ישלמו!‬ 233 00:14:23,153 --> 00:14:25,163 ‫עליי להזהיר את הנסיכה.‬ 234 00:14:25,948 --> 00:14:26,948 ‫- השרביט המעופף -‬ 235 00:14:30,536 --> 00:14:33,286 ‫בחייך, מרטין, חתיכת טמבל. תכוון!‬ 236 00:14:33,372 --> 00:14:35,332 ‫אני אוהבת שאת כבר מכירה את כולם.‬ ‫זה כמעט כאילו מעולם לא עזבת.‬ 237 00:14:37,960 --> 00:14:38,790 ‫כמעט.‬ 238 00:14:38,878 --> 00:14:40,588 ‫אני מצטערת שלא הייתי כאן.‬ 239 00:14:40,671 --> 00:14:42,841 ‫אני יודעת שעברת כמה שנים קשות.‬ 240 00:14:42,923 --> 00:14:44,383 ‫זריקה גרועה, חבר!‬ 241 00:14:44,466 --> 00:14:46,176 ‫אני בטוחה שאביך השתדל.‬ 242 00:14:46,260 --> 00:14:47,600 ‫בגללו החבר שלי נהרג.‬ 243 00:14:47,678 --> 00:14:49,968 ‫כן, טוב, אמרתי "השתדל".‬ 244 00:14:50,055 --> 00:14:52,465 ‫זרוק את הדבר הארור, ויין!‬ 245 00:14:52,558 --> 00:14:53,978 ‫כפי שאמרתי,‬ 246 00:14:54,059 --> 00:14:57,399 ‫אביך עשה כל שביכולתו,‬ ‫אבל ילדה פשוט זקוקה לאמה.‬ 247 00:14:57,479 --> 00:14:58,309 ‫אני יודעת.‬ 248 00:14:58,397 --> 00:15:00,977 ‫אלוהים, אין לך מושג כמה התגעגעתי אלייך.‬ 249 00:15:01,066 --> 00:15:03,526 ‫אני שמחה כל כך שחזרת.‬ 250 00:15:03,611 --> 00:15:06,111 ‫ולא אלך לשום מקום בלעדייך, בין.‬ 251 00:15:06,196 --> 00:15:07,356 ‫זכרי את זה.‬ 252 00:15:20,669 --> 00:15:24,379 ‫היי, בנטי,‬ ‫תוכלי לכוון את המעידות שלי אל המיטה?‬ 253 00:15:24,465 --> 00:15:26,585 ‫אני פשוט צריכה... זה... אני יודעת...‬ 254 00:15:26,675 --> 00:15:30,255 ‫בסדר, אני יודעת שאת עדיין‬ ‫בהלם מכך שאמי חזרה.‬ 255 00:15:30,346 --> 00:15:33,766 ‫גם אני בהלם. כלומר, זה מזעזע.‬ 256 00:15:33,849 --> 00:15:35,729 ‫זה מזעזע.‬ 257 00:15:35,809 --> 00:15:37,769 ‫אבל, היי, בנטס...‬ 258 00:15:38,562 --> 00:15:43,072 ‫זה העניין. הנה העניין החיובי,‬ 259 00:15:43,150 --> 00:15:45,030 ‫לא תצטרכי לעשות כל כך הרבה‬ 260 00:15:45,110 --> 00:15:47,360 ‫כי היא תחזיק לי את השיער וכל מיני.‬ 261 00:15:47,446 --> 00:15:49,236 ‫את יודעת? את מבינה אותי?‬ 262 00:15:49,865 --> 00:15:50,695 ‫בנטס?‬ 263 00:15:51,700 --> 00:15:52,870 ‫מה את עושה?‬ 264 00:15:55,704 --> 00:15:57,754 ‫אלוהים!‬ 265 00:15:57,831 --> 00:15:59,751 ‫אתם חייבים לעזור לי! בבקשה!‬ 266 00:15:59,833 --> 00:16:02,383 ‫בנטי נהפכה לאבן ואני פשוט...‬ 267 00:16:02,461 --> 00:16:04,171 ‫לא.‬ 268 00:16:13,097 --> 00:16:15,807 ‫חייבים לעשות משהו. עכשיו!‬ 269 00:16:15,891 --> 00:16:17,641 ‫כל אחד עלול להיות הבא בתור.‬ 270 00:16:17,726 --> 00:16:20,266 ‫אסור לנשים לפנות למועצה.‬ 271 00:16:20,354 --> 00:16:22,234 ‫אבל אתה היחיד כאן!‬ 272 00:16:22,314 --> 00:16:23,574 ‫אז זה הוחלט פה אחד.‬ 273 00:16:23,649 --> 00:16:25,229 ‫שתקו, בסדר?‬ 274 00:16:25,317 --> 00:16:28,737 ‫הייתי צריך לעשות משהו קודם,‬ ‫אבל עכשיו אין לי בררה.‬ 275 00:16:28,821 --> 00:16:30,491 ‫אני חייב לפעול.‬ 276 00:16:30,572 --> 00:16:31,872 ‫אני שונא לפעול!‬ 277 00:16:31,949 --> 00:16:33,579 ‫אבל נגד מי, מלכי?‬ 278 00:16:33,659 --> 00:16:34,909 ‫זאת חייבת להיות אונה.‬ 279 00:16:34,994 --> 00:16:38,294 ‫היא סוף סוף התחרפנה‬ ‫אחרי שנים שהיינו שמוקים כלפיה.‬ 280 00:16:38,372 --> 00:16:42,882 ‫כל מתקפה נגד המלכה אונה‬ ‫תיתפס כמתקפה נגד דנקמייר.‬ 281 00:16:42,960 --> 00:16:46,260 ‫מלחמה שתצטרך להילחם‬ ‫כשמרבית הקבינט שלך נהפך לאבן.‬ 282 00:16:46,338 --> 00:16:49,048 ‫זוג היה הלוחם הכי דגול‬ ‫שדרימלנד ראתה מעולם.‬ 283 00:16:49,133 --> 00:16:51,263 ‫אתה מעז לפקפק בכושרו לצאת לקרב?‬ 284 00:16:51,343 --> 00:16:52,303 ‫כלל לא.‬ 285 00:16:52,386 --> 00:16:55,426 ‫רק בכמה חכם להתקדם ללא אסטרטגיה ל...‬ 286 00:16:55,514 --> 00:16:56,934 ‫הבגדים שלי ממש כבדים.‬ 287 00:16:57,016 --> 00:16:59,596 ‫נוכל לנהל את השיחה הזאת בישיבה?‬ 288 00:17:00,519 --> 00:17:02,349 ‫אתם יודעים מה? לא משנה.‬ 289 00:17:02,438 --> 00:17:05,228 ‫זוגי, אתה חייב.‬ ‫לפני שהיא תפגע באחד מאיתנו.‬ 290 00:17:05,315 --> 00:17:08,605 ‫אסור שיקרעו שוב את משפחתנו.‬ 291 00:17:12,114 --> 00:17:13,744 ‫"עוד תה, גנרל?"‬ 292 00:17:13,824 --> 00:17:15,744 ‫"בהחלט, בחורי הטוב."‬ 293 00:17:17,202 --> 00:17:20,712 ‫אבא! לכבוד מה הביקור הזה?‬ 294 00:17:20,789 --> 00:17:22,919 ‫אז תקשיב, בן.‬ 295 00:17:23,000 --> 00:17:26,670 ‫אמך ואני, לאחרונה חווינו כמה...‬ 296 00:17:27,296 --> 00:17:28,956 ‫קשיים,‬ 297 00:17:29,048 --> 00:17:32,758 ‫ואני רוצה לנעול אותך במגדל עד שנפתור הכול.‬ 298 00:17:32,843 --> 00:17:35,393 ‫בסדר. אבל תוציא אותי בהמשך?‬ 299 00:17:35,471 --> 00:17:39,641 ‫בטח. ברגע שנפתור הכול,‬ ‫מי שישרוד יבוא להוציא אותך.‬ 300 00:17:39,725 --> 00:17:43,645 ‫בסדר, אבל אני עדיין סובל מסיוטים‬ ‫מהמחבת הגדולה ההיא.‬ 301 00:17:44,146 --> 00:17:46,186 ‫לא מצאנו את אונה בשום מקום, מלכי.‬ 302 00:17:46,273 --> 00:17:48,783 ‫אני חושש שאנחנו טעינו כשבטחנו בה.‬ 303 00:17:48,859 --> 00:17:51,449 ‫היא תוכל לפגוע בכל אחד מאיתנו בכל רגע.‬ 304 00:17:51,528 --> 00:17:53,408 ‫חייבים להתפצל ולחפש אותה.‬ 305 00:17:54,198 --> 00:17:55,698 ‫יש לי רעיון טוב יותר.‬ 306 00:17:56,325 --> 00:17:58,865 ‫קדימה, מלכי. אל תשאל על העין הרביעית שלי!‬ 307 00:17:59,495 --> 00:18:03,915 ‫כדור כל-יכול, האם אונה עדיין בדרימלנד?‬ 308 00:18:05,167 --> 00:18:05,997 ‫"כן".‬ 309 00:18:07,002 --> 00:18:09,382 ‫חכה, התשובות שלו לעתים חידתיות.‬ ‫המלכה אונה בטירה?‬ 310 00:18:12,758 --> 00:18:14,798 ‫"הסכנה קרובה".‬ 311 00:18:15,302 --> 00:18:16,262 ‫תנו לי לנסות.‬ 312 00:18:16,345 --> 00:18:17,675 ‫איפה...‬ 313 00:18:19,098 --> 00:18:21,098 ‫מספיק! אין זמן לקסמים זולים.‬ 314 00:18:21,183 --> 00:18:23,603 ‫עלינו להגן על עצמנו. אני אשמור על בין.‬ 315 00:18:23,685 --> 00:18:25,265 ‫ואנחנו נמצא את אונה.‬ 316 00:18:25,354 --> 00:18:29,654 ‫אשתמש בכישורים שלי כצייד‬ ‫ואודבל ישתמש בדיפלומטיות שלו‬ 317 00:18:29,733 --> 00:18:31,743 ‫כדי לדקור אותה עם ידית מטאטא.‬ 318 00:18:36,949 --> 00:18:39,409 ‫אחריי, יקירתי. נהיה מוגנות כאן למעלה.‬ 319 00:18:40,702 --> 00:18:42,832 ‫אבא בכלל יודע על החדר הזה?‬ 320 00:18:42,913 --> 00:18:44,673 ‫לא. שמו "הספרייה".‬ 321 00:18:52,840 --> 00:18:54,680 ‫אז מה קרה פה?‬ 322 00:18:55,926 --> 00:18:57,006 ‫תעלול מגניב.‬ 323 00:18:58,262 --> 00:18:59,392 ‫ואז מה קרה?‬ 324 00:19:02,099 --> 00:19:04,849 ‫תנו לי לנסות. איפה...‬ 325 00:19:07,437 --> 00:19:09,607 ‫אפשר לנסות להחזיר לאחור עוד קצת?‬ 326 00:19:09,690 --> 00:19:12,280 ‫למעשה, עוד הרבה?‬ 327 00:19:21,785 --> 00:19:24,655 ‫עכשיו תוכלי להירגע ולנשום אוויר צח.‬ 328 00:19:24,746 --> 00:19:26,746 ‫ביליתי כאן למעלה הרבה לילות,‬ 329 00:19:26,832 --> 00:19:29,502 ‫צפיתי בכוכבים, בירח, בשכנים.‬ 330 00:19:29,585 --> 00:19:32,915 ‫אימא? זה מעולם לא קרה לי,‬ ‫הדבר עם האצבעות שלי.‬ ‫עם התבגרותך, תשימי לב לעוד הרבה שינויים.‬ 331 00:19:37,092 --> 00:19:39,092 ‫אני כבר יודעת.‬ 332 00:19:39,178 --> 00:19:40,598 ‫זאת לא שיחת סקס.‬ 333 00:19:42,347 --> 00:19:43,677 ‫איזו מין שיחה זו?‬ 334 00:19:43,765 --> 00:19:46,935 ‫יש כמה דברים שאת צריכה לדעת על עצמך, בין.‬ 335 00:20:10,417 --> 00:20:11,247 ‫אלוהים!‬ 336 00:20:16,798 --> 00:20:19,008 ‫אגף חולי הנפש הישן של הטירה.‬ 337 00:20:20,969 --> 00:20:22,549 ‫מישהו השאיר את הדלת פתוחה.‬ 338 00:20:26,183 --> 00:20:27,023 ‫היי.‬ 339 00:20:28,227 --> 00:20:31,267 ‫אונה, זאת את? התגעגעתי אלייך כל כך, בובה.‬ 340 00:20:31,355 --> 00:20:32,805 ‫מהר, דקור אותה בצוואר!‬ 341 00:20:32,898 --> 00:20:34,688 ‫תירגע.‬ 342 00:20:35,359 --> 00:20:37,859 ‫יש לי משהו אמיתי שיחרפן אותך.‬ 343 00:20:38,862 --> 00:20:42,322 ‫אחי, האמת הייתה מתחת לאף שלך מההתחלה,‬ 344 00:20:42,407 --> 00:20:43,987 ‫אך היית מאוהב מכדי לראותה.‬ 345 00:20:44,076 --> 00:20:45,446 ‫תראה לנו מה קרה פה.‬ 346 00:20:45,994 --> 00:20:48,374 ‫בסדר, עכשיו תחזור 15 שנה.‬ 347 00:20:56,421 --> 00:20:58,171 ‫לחיי משפחתנו הקטנה.‬ 348 00:21:03,804 --> 00:21:05,104 ‫לא!‬ 349 00:21:05,180 --> 00:21:07,810 ‫בבקשה, לא היא. לא!‬ 350 00:21:07,933 --> 00:21:09,063 ‫בין?‬ 351 00:21:09,142 --> 00:21:10,192 ‫מדהים.‬ 352 00:21:10,269 --> 00:21:12,229 ‫זה בדיוק כפי שזכרתי את זה.‬ 353 00:21:12,312 --> 00:21:15,272 ‫רק שהפעם תצפה בזה מפה.‬ 354 00:21:17,943 --> 00:21:19,823 ‫...אבל הבאתי בקבוק מהמרתף.‬ 355 00:21:19,903 --> 00:21:21,663 ‫החותם שלם.‬ 356 00:21:31,415 --> 00:21:32,415 ‫דגמר?‬ 357 00:21:32,499 --> 00:21:34,459 ‫היא הרעילה את היין?‬ 358 00:21:34,543 --> 00:21:38,013 ‫אבל אם בין‬ ‫לא הייתה מחליפה בין הכוסות, אני הייתי...‬ 359 00:21:38,547 --> 00:21:41,927 ‫בגינה כשיונים מחרבנות לך על הראש.‬ 360 00:21:42,009 --> 00:21:43,009 ‫יותר מתמיד.‬ 361 00:21:43,093 --> 00:21:45,973 ‫אבל הקדשתי לה את חיי. אני...‬ 362 00:21:46,972 --> 00:21:48,272 ‫איך היא יכלה?‬ 363 00:21:48,348 --> 00:21:51,728 ‫נראה שהיא שמרה ממך כמה סודות, בחורי.‬ 364 00:21:51,810 --> 00:21:54,730 ‫מה... פינת פיצ'פקס נפתחת?‬ 365 00:21:56,148 --> 00:21:59,938 ‫העניין באביך, טיאביני,‬ ‫הוא שהוא רוצה לשנות אותך.‬ 366 00:22:00,027 --> 00:22:02,527 ‫אני רציתי אותך כפי שנולדת להיות.‬ 367 00:22:02,612 --> 00:22:05,662 ‫מה נולדתי להיות? אימא?‬ 368 00:22:05,741 --> 00:22:09,331 ‫אותיות קטנות ארורות.‬ ‫כדאי מאוד שזה יהיה הנכון.‬ 369 00:22:21,882 --> 00:22:22,842 ‫את.‬ 370 00:22:22,924 --> 00:22:25,394 ‫האישה היחידה שאי פעם אהבתי.‬ 371 00:22:25,469 --> 00:22:29,599 ‫את יודעת מה עשיתי למענך?‬ ‫על מה ויתרתי כדי להחזיר אותך?‬ 372 00:22:32,893 --> 00:22:36,943 ‫אלפו, הלוואי שהייתי יכולה לראות אותך‬ ‫פעם אחת אחרונה.‬ 373 00:22:39,274 --> 00:22:44,284 ‫את יודעת, יכולנו פשוט ללכת לייעוץ זוגי.‬ 374 00:22:44,363 --> 00:22:46,283 ‫זה גדול בהרבה ממך וממני, יקירי.‬ 375 00:22:46,365 --> 00:22:49,945 ‫זה קרב אפל בן אלפי שנים והגורל של בתנו.‬ 376 00:22:50,035 --> 00:22:51,745 ‫לא אם זה תלוי בי.‬ 377 00:22:55,665 --> 00:22:56,575 ‫בחייך!‬ 378 00:23:19,272 --> 00:23:21,192 ‫מה זה? סליים?‬ 379 00:23:28,949 --> 00:23:31,989 ‫גייסו את הצבא! הממלכה תחת מתקפה!‬ 380 00:23:32,077 --> 00:23:35,707 ‫של אויב חסר רחמים שדבר לא יעצור אותו!‬ 381 00:23:35,789 --> 00:23:36,999 ‫אשתי!‬ 382 00:23:37,082 --> 00:23:40,792 ‫איזו מהן?‬ ‫-יש לי טעם מעולה, נכון?‬ 383 00:23:43,588 --> 00:23:46,508 ‫חייבים ללכת, יקירתי. מהר. המתקפה החלה.‬ 384 00:23:46,591 --> 00:23:48,091 ‫מה? מתקפה של מי?‬ 385 00:23:48,176 --> 00:23:52,096 ‫אני חוששת שזו אונה.‬ ‫היא בדרך לפגוע בנו. בך.‬ 386 00:23:52,180 --> 00:23:53,350 ‫בי?‬ 387 00:23:53,432 --> 00:23:56,772 ‫את, ורק את, המפתח לעתיד של הממלכה הזאת.‬ 388 00:23:56,852 --> 00:23:58,272 ‫את זקוקה רק להדרכתי.‬ 389 00:23:59,020 --> 00:24:00,020 ‫באמת?‬ 390 00:24:01,273 --> 00:24:03,443 ‫מלכי, גייסנו את החיילים.‬ ‫תסתלקו. תברחו! תצילו את עצמכם.‬ 391 00:24:05,777 --> 00:24:06,607 ‫ממה?‬ 392 00:24:12,284 --> 00:24:13,374 ‫אוי, לא!‬ 393 00:24:13,452 --> 00:24:15,292 ‫אני זה שאמור להרוג את כולם.‬ 394 00:24:15,370 --> 00:24:17,160 ‫אני זה שאמור להפחיד את כולם.‬ 395 00:24:18,165 --> 00:24:19,035 ‫את!‬ 396 00:24:30,844 --> 00:24:34,354 ‫רגע, זה... זה פשוט... זה הרבה.‬ 397 00:24:34,431 --> 00:24:36,561 ‫אני יודעת, מתוקה. מכאן.‬ 398 00:24:36,641 --> 00:24:39,981 ‫למה התכוונת כשאמרת, "עתיד הממלכה הזאת"?‬ 399 00:24:40,061 --> 00:24:42,611 ‫את אומרת שאני מעין גיבורה?‬ 400 00:24:42,689 --> 00:24:45,529 ‫הם כאלה מונחים יחסיים, נכון, יקירתי?‬ 401 00:24:45,609 --> 00:24:48,069 ‫גיבור ונבל? צעד אחד למעלה.‬ 402 00:24:48,153 --> 00:24:49,453 ‫לא אמרתי "נבל".‬ 403 00:24:57,537 --> 00:24:58,997 ‫אימא, למה עשית את זה?‬ 404 00:24:59,080 --> 00:25:02,000 ‫רק כך יכולתי להשתיק אותך.‬ ‫עכשיו, שחי לספינה הזאת.‬ 405 00:25:11,510 --> 00:25:14,970 ‫ברוכות הבאות, המלכה דגמר והנסיכה טיאביני.‬ 406 00:25:15,055 --> 00:25:18,675 ‫אימא, מהם היצורים האלה‬ ‫ולמה הם מביטים בי ככה?‬ 407 00:25:18,767 --> 00:25:23,437 ‫בין, יש לך המון ללמוד‬ ‫והרבה דברים נפלאים לראות.‬ 408 00:25:23,522 --> 00:25:27,322 ‫צאו לדרך! אל המולדת ואל עתיד מזהיר!‬ 409 00:25:45,919 --> 00:25:50,509 ‫אני מניח שהיתרון היחיד הוא‬ ‫שעכשיו לא נותר לי מה לאבד.‬ 410 00:25:53,843 --> 00:25:57,353 ‫מלבד הדבר שאומר שאני מלך!‬ 411 00:25:58,348 --> 00:26:00,178 ‫בחייכם!‬