1 00:00:48,793 --> 00:00:54,626 ‫"יצירת אמנות אינה מספקת מענה לשאלות,‬ ‫אלא מעוררת אותן.‬ 2 00:00:54,626 --> 00:00:59,376 ‫"ומשמעותה המהותית טמונה במתח‬ 3 00:00:59,376 --> 00:01:04,459 ‫"שמקורו בתשובות המנוגדות."‬ ‫לאונרד ברנשטיין‬ 4 00:02:11,251 --> 00:02:14,251 ‫זה תמיד יפה יותר בפסנתר. לא ברור לי למה.‬ 5 00:02:21,043 --> 00:02:22,043 ‫אז בתשובה...‬ 6 00:02:23,376 --> 00:02:26,793 ‫לשאלתך, כן, אני נושא אותה איתי די הרבה.‬ 7 00:02:29,043 --> 00:02:31,459 ‫פעמים רבות ראיתי אותה מגננת בגינה.‬ 8 00:02:33,793 --> 00:02:36,793 ‫חוליה וגה נשבעת שבכל בוקר‬ ‫היא עומדת בראש המדרגות‬ 9 00:02:36,793 --> 00:02:38,793 ‫כשהיא יורדת לכבס,‬ 10 00:02:38,793 --> 00:02:41,543 ‫כדי לוודא שהיא מפרידה בין לבן לצבעוני,‬ 11 00:02:42,626 --> 00:02:45,834 ‫וילדינו מקנאים מאוד‬ ‫כי הם מעולם לא ראו אותה.‬ 12 00:02:49,876 --> 00:02:50,876 ‫אני...‬ 13 00:02:53,751 --> 00:02:55,376 ‫אני מתגעגע אליה כל כך.‬ 14 00:03:13,376 --> 00:03:14,376 ‫הלו?‬ 15 00:03:16,668 --> 00:03:17,668 ‫כן.‬ 16 00:03:20,751 --> 00:03:21,751 ‫כמובן.‬ 17 00:03:24,293 --> 00:03:25,501 ‫כן, אני מודע לזה.‬ 18 00:03:29,209 --> 00:03:31,001 ‫תוכל להמתין רגע, בבקשה?‬ 19 00:03:43,793 --> 00:03:46,001 ‫אלה חדשות איומות. הוא יהיה בסדר?‬ 20 00:03:48,209 --> 00:03:49,293 ‫לא, אני מבין.‬ 21 00:03:52,876 --> 00:03:55,084 ‫ואין סיכוי לחזרה?‬ 22 00:03:55,626 --> 00:03:56,626 ‫כן.‬ 23 00:03:58,543 --> 00:03:59,543 ‫טוב.‬ 24 00:04:03,084 --> 00:04:05,293 ‫אוכל לקבל שלושה כרטיסים להיום?‬ 25 00:04:06,418 --> 00:04:07,418 ‫כן.‬ 26 00:04:09,626 --> 00:04:10,626 ‫טוב.‬ 27 00:04:11,626 --> 00:04:13,043 ‫טוב, כן, תודה.‬ 28 00:04:37,501 --> 00:04:39,918 ‫שיחקת אותה, ילד!‬ 29 00:05:21,293 --> 00:05:22,543 ‫לאונרד, בליסימו!‬ ‫-הו, כן.‬ 30 00:05:22,543 --> 00:05:23,626 ‫הצלחת לישון?‬ 31 00:05:23,626 --> 00:05:26,543 ‫לא ישנתי, ברונו. "מנפרד" מתחיל‬ ‫אחרי השתק הפעמה החזקה,‬ 32 00:05:26,543 --> 00:05:28,668 ‫ולא אפשרת לי לערוך חזרה עם התזמורת.‬ 33 00:05:28,668 --> 00:05:30,168 ‫אמרתי לך שתופיע.‬ 34 00:05:30,168 --> 00:05:32,293 ‫לא, אמרת לי רק שיש סיכוי.‬ 35 00:05:32,293 --> 00:05:33,709 ‫צהריים טובים.‬ 36 00:05:33,709 --> 00:05:37,001 ‫חברת הגומי של ארה"ב‬ ‫שוב מזמינה אתכם אל אולם קרנגי,‬ 37 00:05:37,001 --> 00:05:40,293 ‫כדי להאזין לקונצרט‬ ‫של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק,‬ 38 00:05:40,293 --> 00:05:43,293 ‫שהמנהל המוזיקלי שלה הוא ארתור רודז'ינסקי.‬ 39 00:05:43,293 --> 00:05:47,001 ‫ברונו וולטר שהיה אמור לנצח‬ ‫אחר הצהריים חולה,‬ 40 00:05:47,001 --> 00:05:50,751 ‫ואת מקומו יחליף עוזר מנצח אמריקני צעיר‬ 41 00:05:50,751 --> 00:05:53,376 ‫של התזמורת הפילהרמונית, לאונרד ברנשטיין.‬ 42 00:06:30,126 --> 00:06:34,209 ‫היום הייתם עדים להופעה היסטורית.‬ 43 00:06:34,209 --> 00:06:39,293 ‫ההופעה, שהייתה נפלאה, שודרה ברחבי העולם,‬ 44 00:06:39,293 --> 00:06:44,293 ‫ואני חש שמחובתי לומר שמאסטרו ברנשטיין‬ 45 00:06:44,293 --> 00:06:46,709 ‫הוזעק הבוקר ב-9:30‬ 46 00:06:46,709 --> 00:06:49,834 ‫ונאמר לו שהוא ינצח כאן‬ 47 00:06:49,834 --> 00:06:52,793 ‫לראשונה אחרי שנים רבות...‬ ‫-ללא חזרה.‬ 48 00:06:52,793 --> 00:06:54,501 ‫ללא חזרה.‬ 49 00:06:54,501 --> 00:06:57,043 ‫אבל הוא אוהב את המוזיקה. הוא לא צריך חזרה,‬ 50 00:06:57,043 --> 00:06:58,543 ‫הוא חש בה לעומק.‬ 51 00:06:58,543 --> 00:07:01,251 ‫וכעבור שנים רבות שהוא באמת רצה בזה,‬ 52 00:07:01,251 --> 00:07:03,793 ‫זה קרה ואני גאה כל כך.‬ 53 00:07:03,793 --> 00:07:07,293 ‫אולם קרנגי גאה בך כל כך וניו יורק גאה בך.‬ 54 00:07:07,293 --> 00:07:08,793 ‫לאונרד ברנשטיין.‬ 55 00:07:08,793 --> 00:07:13,084 ‫תודה.‬ 56 00:07:17,168 --> 00:07:20,459 ‫אני לא זוכר שום דבר‬ ‫שקרה אחרי השתק הפעמה החזקה.‬ 57 00:07:20,459 --> 00:07:23,751 ‫בטח איבדתי את ההכרה‬ ‫ואז כשהקהל מחא כפיים, התעוררתי.‬ 58 00:07:23,751 --> 00:07:25,084 ‫אל תיתן לזה להפריע.‬ 59 00:07:25,084 --> 00:07:26,543 ‫עלינו על הגל, מותק.‬ 60 00:07:26,543 --> 00:07:29,751 ‫ארצה ליצור כוריאוגרפיה‬ ‫לקטע עם הרקדנים כשאהיה בסינסינטי.‬ 61 00:07:29,751 --> 00:07:32,084 ‫ג'רי, אני מאוהב במוזיקה. אמרתי לך.‬ 62 00:07:32,084 --> 00:07:34,834 ‫ברגע שיהיה לי משהו, אקליט אותו ואשלח לך.‬ 63 00:07:34,834 --> 00:07:36,709 ‫זה הבלט החדש שהוא מלחין למענך?‬ 64 00:07:36,709 --> 00:07:39,918 ‫על שלושה מלחים בחופשה בניו יורק‬ ‫שמסתבכים בבלגנים?‬ 65 00:07:39,918 --> 00:07:41,918 ‫זה הבלט.‬ ‫-אל תתווכח איתו.‬ 66 00:07:41,918 --> 00:07:44,918 ‫הוא צעיר שאין להקל בו ראש.‬ ‫אתה יכול לקרוא על זה פה.‬ 67 00:07:44,918 --> 00:07:47,209 ‫דייוויד, בבקשה.‬ ‫-"ברנשטיין מפגין שליטה במוזיקה.‬ 68 00:07:47,209 --> 00:07:49,751 ‫"מנצח צעיר מבצע תוכנית קפדנית..."‬ 69 00:07:49,751 --> 00:07:52,626 ‫בטח, פורסם ממש ליד זה‬ ‫שהיטלר הפגיז את פולין.‬ 70 00:07:53,334 --> 00:07:54,334 ‫תיכנס. פתוח.‬ 71 00:07:55,543 --> 00:07:58,501 ‫צר לי, רבותיי...‬ ‫-לא, הוא אוהב שהדלת פתוחה.‬ 72 00:07:58,501 --> 00:08:01,668 ‫היי, אייזק, אתה מכיר‬ ‫את דייוויד וזה ג'רי רובינס.‬ 73 00:08:01,668 --> 00:08:03,834 ‫היי.‬ ‫-שלום. חייבים לרדת.‬ 74 00:08:03,834 --> 00:08:05,918 ‫אתה מאחר בשעה...‬ ‫-אני עובד על המוזיקה...‬ 75 00:08:05,918 --> 00:08:08,251 ‫רודז'ינסקי יגיע מוקדם...‬ ‫-רודז'ינסקי פה?‬ 76 00:08:08,251 --> 00:08:10,334 ‫טוב, אני תכף יורד.‬ ‫-אייזק.‬ 77 00:08:10,334 --> 00:08:12,751 ‫אל תשכח שסוס הראווה שלך הוא מלחין.‬ 78 00:08:45,876 --> 00:08:48,084 ‫אני לומד לא ללחוץ חזק כל כך, נכון?‬ 79 00:08:48,084 --> 00:08:50,293 ‫זה מושלם.‬ ‫-אני תמיד...‬ 80 00:08:50,293 --> 00:08:51,793 ‫נלהב מדי.‬ 81 00:08:52,834 --> 00:08:54,751 ‫אני נרגש מדי.‬ ‫-נכון.‬ 82 00:08:54,751 --> 00:08:57,334 ‫כפות רגליך בחיקי.‬ ‫אני לא יודע מה לעשות איתן.‬ 83 00:08:57,334 --> 00:09:00,168 ‫אני לא יודע מה לעשות עם עצמי. זה מוגזם.‬ 84 00:09:01,834 --> 00:09:03,668 ‫אני חושב...‬ ‫-זה יותר מדי לאדם אחד.‬ 85 00:09:03,668 --> 00:09:05,793 ‫כי זה היה על כתם הזקנה?‬ ‫-לא.‬ 86 00:09:05,793 --> 00:09:08,376 ‫קשה לאדם אחד לעמוד בזה. בכנות, דייוויד.‬ 87 00:09:10,751 --> 00:09:12,751 ‫לעולם לא אצא מהדירה. אני לא.‬ 88 00:09:12,751 --> 00:09:14,543 ‫זאת המציאות.‬ ‫-בבקשה לא.‬ 89 00:09:19,793 --> 00:09:20,918 ‫ג'רי היקר,‬ 90 00:09:20,918 --> 00:09:23,126 ‫זוהי התנצלות מאולתרת על התקליט‬ 91 00:09:23,126 --> 00:09:25,626 ‫שלא נורא במיוחד, אבל גם לא טוב במיוחד.‬ 92 00:09:26,376 --> 00:09:28,834 ‫אני עובר על המוזיקה עכשיו, מותש,‬ 93 00:09:28,834 --> 00:09:31,376 ‫והכול בסדר עד מספר שלוש,‬ 94 00:09:31,376 --> 00:09:34,459 ‫כשכל הקונטרפונקט נכנס עם שני הפסנתרים.‬ 95 00:09:34,459 --> 00:09:36,376 ‫אני חושש שזה די מבולגן שם.‬ 96 00:09:37,126 --> 00:09:39,418 ‫בכל מקרה, קשה לנגן את זה בשני פסנתרים,‬ 97 00:09:39,418 --> 00:09:41,751 ‫אז עם תזמורת, לדעתי זה יהיה ברור מאוד.‬ 98 00:09:41,751 --> 00:09:43,251 ‫וסליחה על כל הטעויות.‬ 99 00:09:44,376 --> 00:09:47,001 ‫אבל זאת הייתה אשמתו של ארון קופלנד.‬ 100 00:09:47,001 --> 00:09:49,709 ‫הכול באשמתי.‬ ‫-ושם הוא יושב עכשיו.‬ 101 00:09:49,709 --> 00:09:51,793 ‫זה לא נכון.‬ ‫-בכל מקרה...‬ 102 00:09:54,293 --> 00:09:56,709 ‫אתן לך לפתור את זה, מר רובינס,‬ 103 00:09:56,709 --> 00:09:58,793 ‫איך לרקוד לצלילי מוזיקה מסוג זה,‬ 104 00:09:58,793 --> 00:10:01,376 ‫אבל תמסור את אהבתי לכולם ולדבר ו...‬ 105 00:10:02,251 --> 00:10:04,376 ‫אני מקווה שתאהב את זה. בהצלחה, ג'רי.‬ 106 00:10:05,334 --> 00:10:07,293 ‫טוב, אני חייב להגיע לחזרה.‬ 107 00:10:07,293 --> 00:10:08,918 ‫אני מטפל בזה.‬ ‫-באמת?‬ 108 00:10:08,918 --> 00:10:10,418 ‫כן.‬ ‫-אתה כזה בחור טוב.‬ 109 00:10:10,418 --> 00:10:12,918 ‫זה למטה ועדיין תאחר.‬ 110 00:10:12,918 --> 00:10:14,834 ‫זרוק מילה טובה עליי לרודז'ינסקי.‬ 111 00:10:14,834 --> 00:10:17,001 ‫בסדר. אני לא חביב עליו, אבל אזרוק.‬ 112 00:10:17,001 --> 00:10:18,709 ‫אוהב אותך, מותק.‬ ‫-אוהב אותך.‬ 113 00:11:09,834 --> 00:11:12,793 ‫"אני משתדלת מאוד להישאר בשליטה‬ 114 00:11:12,793 --> 00:11:15,876 ‫"אולם אני נסחפת‬ 115 00:11:15,876 --> 00:11:18,793 ‫"אני משתדלת להיות מרוחקת וקרה‬ 116 00:11:18,793 --> 00:11:21,001 ‫"אולם אני נסחפת‬ 117 00:11:21,001 --> 00:11:22,168 ‫"נסחפת‬ 118 00:11:22,793 --> 00:11:27,293 ‫"נסחפת‬ ‫את נסחפת, פשוט נסחפת!‬ 119 00:11:27,293 --> 00:11:30,168 ‫"וכשלקולנוע אני הולך כדי לצפות בסרט‬ 120 00:11:30,168 --> 00:11:32,459 ‫"וצופה בשחקנים בתפאורה‬ 121 00:11:32,459 --> 00:11:35,501 ‫"אני מתחיל לחשוב‬ ‫שהאירוע באמת קורה לגברת‬ 122 00:11:35,501 --> 00:11:37,001 ‫"הבחורה! עליה עליי להגן‬ 123 00:11:37,001 --> 00:11:38,376 ‫"המנוול, כבוד הוא לא מפגין‬ 124 00:11:38,376 --> 00:11:39,709 ‫"אני מזנק להגנתה‬ 125 00:11:39,709 --> 00:11:41,918 ‫"ומותיר חור ענק במסך!‬ 126 00:11:41,918 --> 00:11:44,126 ‫"נסחף, נסחף‬ 127 00:11:44,126 --> 00:11:45,709 ‫"הוא נסחף‬ ‫-אנחנו נסחפים‬ 128 00:11:45,709 --> 00:11:51,209 ‫"פשוט נסחפים!"‬ 129 00:11:54,834 --> 00:11:59,376 ‫גאוני, אבל... מה שאיש כאן אינו יודע‬ 130 00:11:59,376 --> 00:12:03,376 ‫זה שהוא הוציא במכות את צליל הסופרן‬ ‫מאחותו התינוקת המסכנה‬ 131 00:12:03,376 --> 00:12:05,918 ‫כשהופענו באופרות כשהיינו ילדים.‬ 132 00:12:05,918 --> 00:12:09,209 ‫אני מזהירה אתכם ואת כולם.‬ 133 00:12:09,751 --> 00:12:11,126 ‫שלום.‬ 134 00:12:11,126 --> 00:12:14,501 ‫חשבתי שתהיי פה. בהחלט התרועעת עם כולם.‬ 135 00:12:14,501 --> 00:12:16,001 ‫פגשת את החבורה?‬ 136 00:12:16,001 --> 00:12:18,168 ‫לא.‬ ‫-בטי ואדולף, הם מבדרים כל כך.‬ 137 00:12:18,168 --> 00:12:19,084 ‫שלום.‬ ‫-שלום.‬ 138 00:12:19,084 --> 00:12:22,584 ‫אלן. כמובן, נתקלת בה באולפן אחר, ללא ספק.‬ 139 00:12:22,584 --> 00:12:23,626 ‫שלום, פלישה.‬ 140 00:12:24,251 --> 00:12:26,584 ‫את מי פספסתי? פספסתי מישהו?‬ 141 00:12:26,584 --> 00:12:28,084 ‫רק את הפסנתרן.‬ 142 00:12:28,084 --> 00:12:31,001 ‫טוב, חשבתי שאין צורך להציג אותך.‬ 143 00:12:31,001 --> 00:12:33,834 ‫שלום. אני לני.‬ ‫-שלום. פלישה.‬ 144 00:12:33,834 --> 00:12:35,876 ‫ברנשטיין, כמו זאת.‬ 145 00:12:35,876 --> 00:12:36,834 ‫מונטאלגרה.‬ 146 00:12:36,834 --> 00:12:38,751 ‫מונטאלגרה?‬ 147 00:12:38,751 --> 00:12:41,459 ‫מונטאלגרה כהן.‬ ‫-כהן?‬ 148 00:12:41,459 --> 00:12:42,751 ‫מונטאלגרה כהן.‬ 149 00:12:43,709 --> 00:12:45,876 ‫זה שילוב מעניין של מילים.‬ 150 00:12:49,251 --> 00:12:51,168 ‫"המראה שלך‬ 151 00:12:51,168 --> 00:12:54,459 ‫"המראה שלך עושה לי פיק ברכיים‬ 152 00:12:54,459 --> 00:12:58,918 ‫"אתה בקצה השולחן‬ ‫עם התכסיס עם העיניים"‬ 153 00:12:58,918 --> 00:13:02,334 ‫את באה ממשפחה אירופאית‬ ‫אריסטוקרטית מצידה של אימך,‬ 154 00:13:02,334 --> 00:13:04,876 ‫ואביך הוא אמריקני ויהודי,‬ 155 00:13:04,876 --> 00:13:06,584 ‫ואז עברת לצ'ילה כי אביך...‬ 156 00:13:06,584 --> 00:13:08,834 ‫מדהים שאני זוכר את כל זה.‬ ‫-אני יודעת.‬ 157 00:13:08,834 --> 00:13:10,001 ‫אני לא יודעת איך.‬ 158 00:13:10,001 --> 00:13:12,709 ‫עברתם לצ'ילה בגלל העסק של אבא שלך.‬ 159 00:13:12,709 --> 00:13:16,001 ‫ועכשיו את נטועה ביציבות‬ ‫בעיר ניו יורק, לומדת...‬ 160 00:13:16,793 --> 00:13:19,126 ‫פסנתר אבל את בעצם לומדת משחק,‬ 161 00:13:19,126 --> 00:13:22,709 ‫קריירה הדורשת רבגוניות‬ ‫כדי לגלם שפע של דמויות,‬ 162 00:13:22,709 --> 00:13:24,418 ‫וזוהי המסקנה שלי,‬ 163 00:13:25,168 --> 00:13:27,418 ‫שאת, יקירתי, דומה לי מאוד.‬ 164 00:13:27,418 --> 00:13:29,501 ‫במה?‬ ‫-משום שנאלצת לקחת‬ 165 00:13:29,501 --> 00:13:33,751 ‫את כל החתיכות, כל הרסיסים שלך‬ ‫שמפוזרים על פני נופים שונים אלה,‬ 166 00:13:33,751 --> 00:13:36,793 ‫וליצור, לייצר את האדם הממשי‬ ‫העומד מולי עכשיו.‬ 167 00:13:36,793 --> 00:13:38,084 ‫ובמה זה דומה?‬ 168 00:13:38,084 --> 00:13:40,584 ‫שאלת אותי ועניתי לך.‬ ‫-אני יודעת. טוב.‬ 169 00:13:40,584 --> 00:13:42,084 ‫יהודי רוסי אורתודוקסי.‬ 170 00:13:42,959 --> 00:13:44,501 ‫גדלת בבוסטון.‬ ‫-עוד מישהי הקשיבה.‬ 171 00:13:44,501 --> 00:13:45,918 ‫בן למהגרים.‬ ‫-כן.‬ 172 00:13:45,918 --> 00:13:47,918 ‫אביך הוא איש עסקים שבנה את עצמו.‬ 173 00:13:47,918 --> 00:13:50,043 ‫התעמקת בתלמוד. הרוורד.‬ 174 00:13:50,043 --> 00:13:51,959 ‫ואז ביה"ס למוזיקה קרטיס...‬ ‫-מכון.‬ 175 00:13:51,959 --> 00:13:53,793 ‫המכון למוזיקה בפילדלפיה.‬ 176 00:13:53,793 --> 00:13:57,918 ‫כעת נטוע ביציבות פה, בעיר ניו יורק,‬ ‫בתחום הקומפוזיציה והניצוח.‬ 177 00:13:57,918 --> 00:14:01,543 ‫במסווה של פסנתרן קונצרטים‬ ‫שנמשך למכה האמנותית הזו,‬ 178 00:14:01,543 --> 00:14:03,918 ‫בורח מהמוצא הפוריטני שלי בדיוק כמוך.‬ 179 00:14:03,918 --> 00:14:06,376 ‫המשפחה שלך ודאי הייתה טיפה יותר תומכת.‬ 180 00:14:06,376 --> 00:14:10,126 ‫אבי דמיין שאהיה כלייזמר,‬ ‫מנגן בתמורה לקופייקות בפינת רחוב,‬ 181 00:14:10,126 --> 00:14:12,959 ‫והיה נואש שאצטרף לעסק המשפחתי למען פרנסתי.‬ 182 00:14:12,959 --> 00:14:14,501 ‫מה היה העסק המשפחתי?‬ 183 00:14:15,501 --> 00:14:17,334 ‫חברת השיער סמואל ג'יי ברנשטיין.‬ 184 00:14:18,001 --> 00:14:18,876 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 185 00:14:18,876 --> 00:14:21,293 ‫אז לא נותרה לי ברירה אלא להיהפך לשילוב‬ 186 00:14:21,293 --> 00:14:23,501 ‫של דיבור, גישה ונקודת מבט שאימצתי,‬ 187 00:14:23,501 --> 00:14:26,543 ‫שילוב שמאפשר לי להיות דברים רבים בו זמנית,‬ 188 00:14:26,543 --> 00:14:30,626 ‫ולכן אנחנו, את ואני,‬ ‫מצליחים להתמודד ולשרוד,‬ 189 00:14:30,626 --> 00:14:34,626 ‫כי העולם רוצה שאנחנו‬ ‫נהיה רק דבר אחד, וזה נתעב בעיניי.‬ 190 00:14:34,626 --> 00:14:36,543 ‫את מושכת מאוד, פלישה.‬ 191 00:14:36,543 --> 00:14:39,834 ‫"נסחף, נסחף‬ 192 00:14:39,834 --> 00:14:41,126 ‫"אתה נסחף"‬ 193 00:14:41,126 --> 00:14:43,418 ‫זה באמת מוגזם. אני מצטער מאוד.‬ 194 00:14:44,293 --> 00:14:45,918 ‫חכה!‬ 195 00:14:45,918 --> 00:14:48,084 ‫רוצי! יש לי חמישה סנט.‬ 196 00:14:57,751 --> 00:14:59,543 ‫יש לנו קפיצים ברגליים, אה?‬ 197 00:14:59,543 --> 00:15:02,084 ‫אני אוהבת את זה.‬ ‫-יש לך הרבה אנרגיה, עליי לומר.‬ 198 00:15:02,084 --> 00:15:05,334 ‫תיזהר, כי זה תלול.‬ ‫-אני הולך אחרייך. אני לא יודע לאן.‬ 199 00:15:05,334 --> 00:15:06,959 ‫לא הייתי בחלק הזה של העיר.‬ 200 00:15:06,959 --> 00:15:09,418 ‫אני יודעת. קשה לדמיין שתהיה במקום כזה.‬ 201 00:15:09,418 --> 00:15:11,376 ‫עכשיו תיכנס לכאן.‬ ‫-טוב.‬ 202 00:15:11,376 --> 00:15:13,459 ‫פשוט על הבמה... תחלוץ נעליים.‬ 203 00:15:14,251 --> 00:15:15,751 ‫טוב. איפה לשים אותן?‬ 204 00:15:15,751 --> 00:15:17,251 ‫בצד השני.‬ 205 00:15:22,001 --> 00:15:25,084 ‫לאן את הולכת?‬ ‫-להביא את המחזה.‬ 206 00:15:26,293 --> 00:15:28,001 ‫המחזה?‬ ‫-כן.‬ 207 00:15:28,001 --> 00:15:30,376 ‫גם אני אצטרך לשחק?‬ ‫-מה?‬ 208 00:15:30,376 --> 00:15:33,668 ‫אני צריך לעשות משהו?‬ ‫-טוב... אולי.‬ 209 00:15:35,626 --> 00:15:36,709 ‫עכשיו אני לחוץ.‬ 210 00:15:37,793 --> 00:15:39,209 ‫אתה אמור להיות לחוץ.‬ 211 00:15:41,168 --> 00:15:42,793 ‫טוב, זה פשוט מקסים.‬ 212 00:15:44,293 --> 00:15:45,918 ‫זה פשוט מקסים.‬ 213 00:15:52,918 --> 00:15:55,334 ‫אקריא סצנה עם מאסטרו ברנשטיין.‬ 214 00:15:55,334 --> 00:15:57,084 ‫כדאי שאופיע היטב.‬ 215 00:15:57,084 --> 00:15:59,501 ‫"מאסטרו ברנשטיין". זה נשמע מרשים ביותר.‬ 216 00:15:59,501 --> 00:16:01,376 ‫הנה.‬ ‫-טוב. נקרא את זה.‬ 217 00:16:01,376 --> 00:16:03,126 ‫באמת נעשה את זה.‬ ‫-כן.‬ 218 00:16:03,126 --> 00:16:05,459 ‫אני המלך?‬ ‫-אתה המלך וזה הארמון שלך.‬ 219 00:16:05,459 --> 00:16:06,584 ‫נפלא.‬ 220 00:16:07,293 --> 00:16:09,001 ‫עכשיו, למרות שאתה המלך,‬ 221 00:16:09,626 --> 00:16:11,959 ‫מצאתי חן בעיניך עד מאוד.‬ ‫-כן.‬ 222 00:16:12,793 --> 00:16:16,209 ‫אז החלטת להעניק לי ורד לבן מהכתר שלך.‬ 223 00:16:16,209 --> 00:16:17,293 ‫כמובן.‬ 224 00:16:18,001 --> 00:16:20,584 ‫לא, הוא עדיין לא בידיך.‬ ‫אני צריכה לתת לך אותו.‬ 225 00:16:20,584 --> 00:16:22,793 ‫הנה הפרח שלך.‬ ‫-לא קראתי את המחזה.‬ 226 00:16:22,793 --> 00:16:23,751 ‫אני יודעת.‬ ‫-חכי.‬ 227 00:16:23,751 --> 00:16:26,001 ‫תחזיקי את זה למעני, בבקשה? טוב.‬ 228 00:16:27,293 --> 00:16:28,709 ‫מאחר שאני המלך...‬ 229 00:16:31,834 --> 00:16:33,043 ‫שמאוהב.‬ 230 00:16:37,459 --> 00:16:39,793 ‫תשורה לי, מלכי?‬ 231 00:16:41,126 --> 00:16:42,418 ‫זה טוב מאוד.‬ 232 00:16:43,043 --> 00:16:44,043 ‫שורה שלך.‬ 233 00:16:46,793 --> 00:16:49,626 ‫"עם נקודות השעווה הקטנות שלך, ורד קטן,‬ 234 00:16:49,626 --> 00:16:52,334 ‫"אתה נדמה לנותן לה את הפרח..."‬ 235 00:16:52,334 --> 00:16:53,334 ‫לא.‬ 236 00:16:54,626 --> 00:16:56,834 ‫"אתה נדמה לעין...‬ 237 00:16:58,626 --> 00:17:00,543 ‫"של ירח שבור."‬ 238 00:17:00,543 --> 00:17:02,043 ‫אתה נוראי.‬ 239 00:17:04,168 --> 00:17:05,334 ‫מה השורה שלך?‬ 240 00:17:06,668 --> 00:17:08,501 ‫"אתה תמיד משתנה, אהובי.‬ 241 00:17:11,126 --> 00:17:12,959 ‫"לא ראיתי אותך אתמול,‬ 242 00:17:14,251 --> 00:17:15,876 ‫"אך הבטתי בסוסך.‬ 243 00:17:17,168 --> 00:17:18,584 ‫"הוא יפה כל כך,‬ 244 00:17:20,376 --> 00:17:22,209 ‫"אך לא יפה כמוך,‬ 245 00:17:23,626 --> 00:17:25,459 ‫"שכן אתה הוא דרקון."‬ 246 00:17:40,418 --> 00:17:43,418 ‫"אני מאמינה כי תוכל לשבור אותי‬ ‫לשני חצאים בזרועותיך,‬ 247 00:17:44,834 --> 00:17:46,251 ‫"חלשה שכמותי...‬ 248 00:17:47,793 --> 00:17:49,001 ‫"כמו כפור‬ 249 00:17:49,918 --> 00:17:51,543 ‫"הנשרף בשמש."‬ 250 00:17:54,251 --> 00:17:56,668 ‫זה טוב יותר, נכון, מיס מונטאלגרה?‬ 251 00:17:56,668 --> 00:17:58,376 ‫קצת יותר אור?‬ 252 00:17:58,376 --> 00:18:01,459 ‫תודה לך, ג'וזף.‬ ‫-ג'וזף, אני מתנצל.‬ 253 00:18:02,251 --> 00:18:06,251 ‫נלחצתי. חשבתי שזה עכביש‬ ‫וניסיתי להרוג אותו עם הז'קט שלי.‬ 254 00:18:07,251 --> 00:18:10,584 ‫תדחפי את דלת הבמה בדרך החוצה.‬ ‫היא תינעל לבד.‬ 255 00:18:10,584 --> 00:18:11,668 ‫תודה לך, ג'וזף.‬ 256 00:18:11,668 --> 00:18:13,876 ‫לילה טוב. נפלא. תודה לך, ג'וזף.‬ 257 00:18:17,543 --> 00:18:19,876 ‫לא אמרת לי שהמקום שייך לאביך.‬ 258 00:18:21,168 --> 00:18:23,668 ‫כך את מפתה את כל מחזרייך?‬ 259 00:18:24,626 --> 00:18:27,709 ‫לא, אני... נדיר שאני ערה אחרי 21:00.‬ 260 00:18:27,709 --> 00:18:30,126 ‫רק רגע. חרגת ממנהגך למעני?‬ 261 00:18:33,209 --> 00:18:35,918 ‫חשבתי שאולי שווה לחרוג למענך ממנהגי.‬ 262 00:18:36,709 --> 00:18:38,834 ‫אני מקווה שהמחיר לא יהיה גבוה מדי.‬ 263 00:18:39,584 --> 00:18:42,126 ‫איך אוכל לגרום לזה להשתלם? אני יודע.‬ 264 00:18:42,793 --> 00:18:44,418 ‫יש בעיה.‬ ‫-מה?‬ 265 00:18:46,043 --> 00:18:47,668 ‫איך קוראים לדמותך?‬ 266 00:18:49,084 --> 00:18:50,709 ‫מרגרט.‬ ‫-מרגרט.‬ 267 00:18:51,959 --> 00:18:53,168 ‫מרגרט.‬ ‫-כן.‬ 268 00:18:53,834 --> 00:18:55,459 ‫ואת המחליפה?‬ ‫-כן.‬ 269 00:18:55,459 --> 00:18:58,126 ‫את צריכה לגלם את מרגרט בשמונה הצגות בשבוע.‬ 270 00:18:58,126 --> 00:18:59,209 ‫להיות הכוכבת.‬ 271 00:18:59,209 --> 00:19:02,584 ‫ואם זה הפחד שעוצר בעדך...‬ ‫-הרבה דברים עוצרים בעדי,‬ 272 00:19:02,584 --> 00:19:04,084 ‫אבל פחד איננו אחד מהם.‬ 273 00:19:04,918 --> 00:19:07,168 ‫לא הייתי עומדת פה מולך...‬ 274 00:19:07,168 --> 00:19:10,959 ‫אפילו לא הייתי בעיר ניו יורק‬ ‫אילו הפחד היה מכניע אותי.‬ 275 00:19:12,168 --> 00:19:14,126 ‫זה פשוט לא כזה קל.‬ 276 00:19:14,126 --> 00:19:15,793 ‫נהיה שוטים אם לא נחשוב‬ 277 00:19:15,793 --> 00:19:18,543 ‫שלמזל יש תפקיד כמו גם לכישרון ולנחישות.‬ 278 00:19:18,543 --> 00:19:21,543 ‫אני דוגמה מושלמת לכך.‬ ‫-אתה ודאי צוחק.‬ 279 00:19:21,543 --> 00:19:24,168 ‫לולא ברונו וולטר חלה באותו יום גורלי,‬ 280 00:19:24,168 --> 00:19:27,376 ‫ורודז'ינסקי נתקע בשלג,‬ ‫לא הייתה לי הופעת בכורה.‬ 281 00:19:27,376 --> 00:19:30,834 ‫הייתי מעביר שיעורי פסנתר‬ ‫לבני שמונה שמתלוננים...‬ 282 00:19:30,834 --> 00:19:33,293 ‫לולא היום ההוא, היה מגיע יום אחר.‬ 283 00:19:33,293 --> 00:19:35,543 ‫זה מה שאת חושבת?‬ ‫-כן, אני יודעת את זה.‬ 284 00:19:36,084 --> 00:19:38,084 ‫באמת?‬ ‫-כמובן.‬ 285 00:19:38,918 --> 00:19:42,334 ‫ואל תשכח... אתה גבר.‬ 286 00:19:43,918 --> 00:19:45,126 ‫אני אף פעם לא שוכח.‬ 287 00:19:47,001 --> 00:19:48,001 ‫נכון.‬ 288 00:19:51,001 --> 00:19:52,418 ‫אלוהים!‬ 289 00:20:32,209 --> 00:20:33,043 ‫בראבו!‬ 290 00:20:38,543 --> 00:20:40,168 ‫היית נפלאה.‬ 291 00:20:41,293 --> 00:20:44,918 ‫אלוהים! שירלי ברנשטיין, כמה נחמד שבאת.‬ 292 00:20:44,918 --> 00:20:47,626 ‫הבאתי את ריצ'רד הארט ואת אשתו, ליל.‬ ‫-לא.‬ 293 00:20:47,626 --> 00:20:50,834 ‫דיק עושה חזרות להצגה החדשה שלו‬ ‫בברודוויי עם אווה גבור,‬ 294 00:20:50,834 --> 00:20:55,459 ‫והנישואים שלו יסתיימו בקרוב,‬ ‫ואני חושבת שהוא הטיפוס שלך.‬ 295 00:20:56,251 --> 00:20:58,209 ‫איזה טיפוס זה?‬ ‫-כמו שלי,‬ 296 00:20:58,209 --> 00:20:59,709 ‫תפוס.‬ 297 00:21:01,709 --> 00:21:02,709 ‫נפלאה.‬ 298 00:21:05,793 --> 00:21:07,418 ‫נחמד כל כך שבאת.‬ 299 00:21:07,418 --> 00:21:09,501 ‫אני פשוט מתה על "חשכת הירח".‬ 300 00:21:09,501 --> 00:21:11,959 ‫תפסיקי. את נפלאה.‬ 301 00:21:11,959 --> 00:21:14,251 ‫ההפקה טובה יותר בזכותך.‬ 302 00:21:14,251 --> 00:21:17,001 ‫זה רק לשבוע, אבל נחמד מצידך שאמרת.‬ 303 00:21:17,001 --> 00:21:20,084 ‫אילו היה להם שכל,‬ ‫הם היו אומרים למיס ג'ונס להישאר במיטה.‬ 304 00:21:20,084 --> 00:21:21,584 ‫את באמת מופלאה.‬ 305 00:21:22,251 --> 00:21:24,584 ‫יקירי.‬ ‫-תודה. כמה נחמד שבאתם.‬ 306 00:21:24,584 --> 00:21:25,876 ‫העונג כולו שלי.‬ ‫-תודה.‬ 307 00:21:25,876 --> 00:21:27,209 ‫בואי לאכול איתנו.‬ 308 00:21:29,459 --> 00:21:32,459 ‫אני לא יכולה.‬ ‫אני נוסעת ברכבת לטנגלווד בבוקר.‬ 309 00:21:32,459 --> 00:21:33,626 ‫טנגלווד?‬ 310 00:21:34,418 --> 00:21:36,001 ‫תבקרי את אחי.‬ 311 00:21:36,001 --> 00:21:39,584 ‫אל תיראי מופתעת כל כך.‬ ‫-אני לא... אני פשוט...‬ 312 00:21:40,459 --> 00:21:41,876 ‫הוא לא הזכיר את זה.‬ 313 00:21:43,293 --> 00:21:44,126 ‫טוב...‬ 314 00:21:45,084 --> 00:21:47,834 ‫אולי הוא שמר על דיסקרטיות?‬ ‫-אחי?‬ 315 00:21:49,084 --> 00:21:50,168 ‫אני בספק.‬ 316 00:21:56,918 --> 00:21:58,918 ‫לא, נסה שוב.‬ ‫-אלוהים, זה שש.‬ 317 00:21:58,918 --> 00:22:00,209 ‫לא!‬ ‫-שמונה.‬ 318 00:22:00,209 --> 00:22:01,584 ‫נורא.‬ ‫-זה ארבע...‬ 319 00:22:01,584 --> 00:22:02,668 ‫לא.‬ ‫-שלוש.‬ 320 00:22:02,668 --> 00:22:04,626 ‫אז זה חייב להיות שבע.‬ 321 00:22:04,626 --> 00:22:06,334 ‫אתה יכול לנסות להתרכז?‬ 322 00:22:06,334 --> 00:22:08,501 ‫אולי כדאי שאעצור ואחשוב לרגע.‬ 323 00:22:08,501 --> 00:22:11,334 ‫תעצור ותחשוב כי אני משדרת לך אותו‬ 324 00:22:12,168 --> 00:22:13,001 ‫ממש עכשיו.‬ 325 00:22:13,668 --> 00:22:14,876 ‫עשרים.‬ ‫-לא.‬ 326 00:22:17,418 --> 00:22:18,418 ‫לא.‬ 327 00:22:19,584 --> 00:22:21,918 ‫אז כמה זמן צריך לעשות את זה?‬ 328 00:22:21,918 --> 00:22:24,834 ‫אנחנו צריכים לבנות קשר חזק מאוד.‬ 329 00:22:24,834 --> 00:22:26,918 ‫אני לא מסוגל. אני לא יודע מה את עושה.‬ 330 00:22:27,501 --> 00:22:30,584 ‫מניין לי שאת לא מרכיבה שם פצצה?‬ 331 00:22:30,709 --> 00:22:31,543 ‫לא.‬ 332 00:22:33,001 --> 00:22:36,293 ‫אני פשוט רגועה עד מאוד.‬ ‫-תפוצצי את המקום כולו.‬ 333 00:22:36,293 --> 00:22:37,376 ‫אתה לא?‬ 334 00:22:39,126 --> 00:22:40,751 ‫אני כן.‬ ‫-באמת?‬ 335 00:22:40,751 --> 00:22:41,668 ‫כן.‬ 336 00:22:41,668 --> 00:22:44,251 ‫מעולם לא ראיתי אותך‬ ‫יושב בשקט זמן רב כל כך.‬ 337 00:22:47,709 --> 00:22:50,126 ‫בוער לך לזוז?‬ ‫-לא.‬ 338 00:22:50,751 --> 00:22:53,376 ‫יופי.‬ ‫-האמת שכלל לא.‬ 339 00:23:01,876 --> 00:23:03,168 ‫בוא, אני אעשה את זה.‬ 340 00:23:03,834 --> 00:23:04,918 ‫לא ייאמן.‬ 341 00:23:05,543 --> 00:23:07,168 ‫אני חסר תועלת, נכון?‬ ‫-נכון.‬ 342 00:23:07,168 --> 00:23:08,126 ‫לאן אני הולך?‬ 343 00:23:08,126 --> 00:23:10,626 ‫הנה, עמוד שם. לא זאת.‬ ‫-טוב.‬ 344 00:23:10,626 --> 00:23:11,918 ‫לא.‬ ‫-למה לא?‬ 345 00:23:11,918 --> 00:23:14,751 ‫טוב... טיפה צעקנית, לא?‬ 346 00:23:16,501 --> 00:23:18,834 ‫נראית מגושמת פחות.‬ 347 00:23:18,834 --> 00:23:19,918 ‫אני אוהב אותה.‬ 348 00:23:28,459 --> 00:23:29,876 ‫אני אוהבת את הריח שלך.‬ 349 00:23:29,876 --> 00:23:31,168 ‫באמת?‬ ‫-באמת.‬ 350 00:23:35,543 --> 00:23:36,959 ‫כמו של אבא שלי.‬ 351 00:23:38,959 --> 00:23:40,168 ‫זה לא מוזר?‬ 352 00:23:42,293 --> 00:23:43,709 ‫ממש אהבתי...‬ 353 00:23:45,084 --> 00:23:46,501 ‫לעטוף את עצמי‬ 354 00:23:47,293 --> 00:23:48,918 ‫במעיל הגשם שלו‬ 355 00:23:48,918 --> 00:23:51,209 ‫כשהיה חוזר בלילה מהעבודה...‬ 356 00:23:54,043 --> 00:23:55,876 ‫הריח הזה שיכר אותי.‬ 357 00:24:00,334 --> 00:24:04,168 ‫תמיד קישרתי אותו לתחושת ביטחון.‬ 358 00:24:07,001 --> 00:24:09,001 ‫היא יפה כל כך. ספר לי עליה.‬ 359 00:24:09,001 --> 00:24:11,334 ‫היא נפלאה. היא בחורה מקסימה.‬ ‫-כן.‬ 360 00:24:11,334 --> 00:24:13,334 ‫ואנחנו פשוט...‬ ‫-איפה הכרתם?‬ 361 00:24:13,334 --> 00:24:15,418 ‫במסיבה אצל קלאודיו אראו.‬ 362 00:24:16,709 --> 00:24:18,668 ‫אז פלישה, את שחקנית?‬ 363 00:24:18,668 --> 00:24:20,584 ‫שחקנית נפלאה, כן.‬ ‫-לא, אני כן.‬ 364 00:24:20,584 --> 00:24:22,418 ‫מובן שכן.‬ ‫-אני שחקנית.‬ 365 00:24:22,418 --> 00:24:23,793 ‫לא ייאמן, אבל אני שחקנית.‬ 366 00:24:24,626 --> 00:24:26,543 ‫הוא לא שחקן.‬ ‫-לא, איום.‬ 367 00:24:26,543 --> 00:24:28,459 ‫אני שחקנית...‬ ‫-עשיתי מבחן בד באל-איי,‬ 368 00:24:28,459 --> 00:24:30,418 ‫וזה היה נורא.‬ ‫-הוא שחקן נוראי.‬ 369 00:24:30,418 --> 00:24:32,751 ‫שלחו אותי להוליווד, צילמו אותי‬ 370 00:24:32,751 --> 00:24:36,251 ‫ואמרו, "תודה. הנה כרטיס בכיוון אחד‬ ‫בחזרה לניו יורק".‬ 371 00:24:37,334 --> 00:24:39,751 ‫אוי לא.‬ ‫-אכן "אוי לא".‬ 372 00:24:39,751 --> 00:24:43,459 ‫הוא היה סטודנט פה‬ ‫בלימודי הקיץ הראשונים שלנו... ועכשיו...‬ 373 00:24:44,709 --> 00:24:46,334 ‫הוא המורה האהוב על כולם,‬ 374 00:24:46,334 --> 00:24:50,584 ‫ואי אפשר אפילו להיכנס לצריף‬ ‫כשהוא מנצח על תזמורת הסטודנטים‬ 375 00:24:50,584 --> 00:24:52,293 ‫כי עמוס שם כל כך.‬ 376 00:24:52,293 --> 00:24:55,334 ‫רק כי אני אוהב אותם כל כך.‬ ‫-והם אוהבים אותך.‬ 377 00:24:55,334 --> 00:24:58,918 ‫ספר לי מה קרה עם הפילהרמונית של רוצ'סטר.‬ 378 00:24:58,918 --> 00:25:02,209 ‫הם ויתרו עליי.‬ ‫-כן, אני יודע.‬ 379 00:25:03,918 --> 00:25:06,918 ‫חשבו שאני מבלה יותר מדי זמן איתך בבוסטון.‬ 380 00:25:07,876 --> 00:25:10,043 ‫זאת הסיבה?‬ ‫-אני מאמין שכן.‬ 381 00:25:10,043 --> 00:25:12,834 ‫באמת צריך לדבר על "העיירה שלנו" אם יש לך...‬ 382 00:25:12,834 --> 00:25:14,543 ‫בורח להוליווד?‬ 383 00:25:16,168 --> 00:25:18,376 ‫מבזבז זמן על מחזות זמר...‬ ‫-אני מבטיח,‬ 384 00:25:18,376 --> 00:25:20,001 ‫אני פורש ממחזות זמר.‬ 385 00:25:20,001 --> 00:25:24,084 ‫לני, יש לך אחריות בשם המתנות שלך.‬ 386 00:25:25,084 --> 00:25:29,959 ‫הוא יכול להיות‬ ‫המנצח האמריקני הדגול הראשון.‬ 387 00:25:31,959 --> 00:25:37,168 ‫אבל הוא יצטרך לנהל את חייו‬ 388 00:25:37,168 --> 00:25:42,084 ‫כך שכשהוא יצא לבמה כדי להנהיג את התזמורת,‬ 389 00:25:42,084 --> 00:25:48,376 ‫הוא יוכל לומר לעצמו בכנות,‬ ‫"חיי ועבודתי טהורים".‬ 390 00:25:50,751 --> 00:25:51,876 ‫והשם...‬ 391 00:25:52,959 --> 00:25:57,209 ‫לברנשטיין לעולם לא ייתנו תזמורת,‬ 392 00:25:57,209 --> 00:26:00,084 ‫אבל לברנס?‬ 393 00:26:02,459 --> 00:26:06,001 ‫לאונרד ס' ברנס.‬ 394 00:26:09,209 --> 00:26:12,209 ‫אצטרך לחשוב על זה.‬ ‫-נהגתי לבדר אנשים‬ 395 00:26:12,209 --> 00:26:15,376 ‫ברכבת שנסעה אל מוסקבה וחזרה.‬ 396 00:26:16,168 --> 00:26:19,793 ‫ועם הגעתי ליעד, נאלצתי לחזור מייד‬ 397 00:26:19,793 --> 00:26:23,709 ‫כי, כמובן, כיהודים, אסרו עלינו לגור שם.‬ 398 00:26:25,334 --> 00:26:26,751 ‫מעולם לא ראיתי את העיר.‬ 399 00:26:27,876 --> 00:26:28,876 ‫אף לא פעם אחת.‬ 400 00:26:29,751 --> 00:26:32,168 ‫אבל זכיתי לנגן.‬ 401 00:26:36,668 --> 00:26:37,876 ‫אני רוצה לראות אותם.‬ 402 00:26:39,209 --> 00:26:40,209 ‫לראות מה?‬ 403 00:26:40,209 --> 00:26:43,126 ‫את כל הדברים שמאסטרו קוסביצקי‬ ‫רוצה שתוותר עליהם.‬ 404 00:26:43,668 --> 00:26:45,251 ‫כל המוזיקה שיצרת.‬ 405 00:26:46,293 --> 00:26:48,501 ‫באמת? אי אפשר פשוט ללכת.‬ ‫-כן.‬ 406 00:26:49,543 --> 00:26:50,918 ‫כן, אפשר.‬ 407 00:27:20,668 --> 00:27:21,668 ‫לא ייאמן.‬ 408 00:27:39,418 --> 00:27:41,418 ‫למה שתרצה לוותר על זה?‬ 409 00:27:41,418 --> 00:27:44,001 ‫זה נפלא כל כך.‬ ‫-זאת לא מוזיקה רצינית, נכון?‬ 410 00:27:44,001 --> 00:27:45,668 ‫מה זה אומר?‬ 411 00:27:46,418 --> 00:27:47,418 ‫זה אומר...‬ 412 00:27:48,209 --> 00:27:50,959 ‫שהוא חושב שאוכל להיות‬ ‫המנצח האמריקני הדגול הראשון.‬ 413 00:27:51,626 --> 00:27:52,751 ‫זה מה שאתה רוצה?‬ 414 00:27:54,751 --> 00:27:55,959 ‫אני רוצה הרבה דברים.‬ 415 00:29:59,959 --> 00:30:04,168 ‫"ניו יורק, ניו יורק!‬ 416 00:30:04,168 --> 00:30:07,084 ‫"זו עיר לעניין!"‬ 417 00:30:11,709 --> 00:30:12,709 ‫איך אתה מרגיש?‬ 418 00:30:15,209 --> 00:30:16,834 ‫נראה לי שזה השתפר.‬ 419 00:30:16,834 --> 00:30:19,126 ‫זה בסדר אם אניח את הראש ככה?‬ 420 00:30:20,918 --> 00:30:23,043 ‫זה מביך נורא.‬ ‫-לא.‬ 421 00:30:24,668 --> 00:30:26,293 ‫לא.‬ ‫-זה כאילו אני לא...‬ 422 00:30:26,293 --> 00:30:28,293 ‫כאילו אם לא אנשום, אהיה בסדר.‬ 423 00:30:28,293 --> 00:30:29,793 ‫פשוט... לא.‬ 424 00:30:31,501 --> 00:30:33,918 ‫זה קורה בכל פעם.‬ ‫-בכל פעם שמה?‬ 425 00:30:35,751 --> 00:30:38,293 ‫מה זאת אומרת?‬ ‫-בכל פעם שאני נכנס למיטה‬ 426 00:30:38,293 --> 00:30:40,376 ‫שאני לא רגיל אליה.‬ ‫-אני מבינה.‬ 427 00:30:40,376 --> 00:30:43,459 ‫טוב, רמזת.‬ ‫-לא הבנתי למה התכוונת.‬ 428 00:30:43,459 --> 00:30:45,876 ‫הייתי...‬ ‫-אלוהים.‬ 429 00:30:45,876 --> 00:30:48,834 ‫בתחתית עמוד השדרה...‬ ‫-אתה לוקח כדורים?‬ 430 00:30:48,834 --> 00:30:51,376 ‫אני לוקח הרבה כדורים.‬ ‫-לא, אני בטוחה שכן,‬ 431 00:30:51,376 --> 00:30:53,209 ‫אבל ספציפית לזה.‬ 432 00:30:55,543 --> 00:30:57,751 ‫אוי לא. אני מצטערת.‬ 433 00:30:59,126 --> 00:31:00,418 ‫מסכן שלי.‬ 434 00:31:03,251 --> 00:31:05,543 ‫זה הרבה יותר טוב, להיות על הרצפה.‬ ‫-כן.‬ 435 00:31:05,543 --> 00:31:07,834 ‫הרבה יותר טוב. תודה. זה רעיון נהדר.‬ 436 00:31:08,834 --> 00:31:10,751 ‫ארגנת הכול עם הכריות.‬ 437 00:31:10,751 --> 00:31:13,668 ‫את באמת דואגת לי.‬ ‫-רציתי שיהיה לך נוח.‬ 438 00:31:15,793 --> 00:31:17,959 ‫יש לי משחק. "קנאה וסודות".‬ 439 00:31:17,959 --> 00:31:19,668 ‫את מכירה את המשחק?‬ ‫-לא.‬ 440 00:31:19,668 --> 00:31:22,459 ‫שנינו מגלים זה לזה סוד,‬ ‫ואז אומרים זה לזה משהו‬ 441 00:31:22,459 --> 00:31:24,334 ‫שמעורר בנו קנאה, וכך נתקרב.‬ 442 00:31:25,126 --> 00:31:27,043 ‫אבל אני מרגישה די קרובה גם כך.‬ 443 00:31:27,043 --> 00:31:29,584 ‫את בהחלט קרובה מכפי שהיית לפני 20 דקות.‬ 444 00:31:30,459 --> 00:31:32,501 ‫טוב.‬ ‫-ראיתי צדדים אחרים בך‬ 445 00:31:32,501 --> 00:31:35,793 ‫שרק חלמתי עליהם.‬ ‫-אלוהים.‬ 446 00:31:36,918 --> 00:31:37,751 ‫טוב.‬ 447 00:31:38,543 --> 00:31:39,626 ‫אתה ראשון.‬ 448 00:31:39,626 --> 00:31:42,751 ‫רוצה לספר לי משהו שמעורר בך קנאה‬ ‫או משהו סודי?‬ 449 00:31:44,543 --> 00:31:45,459 ‫ספר לי סוד.‬ 450 00:31:45,459 --> 00:31:47,501 ‫אני אספר לך סוד?‬ ‫-כן.‬ 451 00:31:47,501 --> 00:31:49,584 ‫איפרתי עלייך...‬ ‫-לא.‬ 452 00:31:50,876 --> 00:31:51,876 ‫בסדר.‬ 453 00:31:53,501 --> 00:31:55,251 ‫כשהייתי ילד...‬ 454 00:31:59,918 --> 00:32:02,418 ‫נהגתי לחלום שאני הורג את אבי.‬ 455 00:32:06,376 --> 00:32:10,251 ‫והעניין היה שהייתי מתעורר מהחלום‬ ‫ומתיישב במיטה...‬ 456 00:32:13,043 --> 00:32:14,876 ‫ומפנטז על זה...‬ 457 00:32:17,501 --> 00:32:18,918 ‫כי הוא היה אכזרי כל כך.‬ 458 00:32:35,293 --> 00:32:36,501 ‫לפעמים אני לא מצליח...‬ 459 00:32:37,334 --> 00:32:39,751 ‫לא מצליח למצוא את עצמי.‬ 460 00:32:47,376 --> 00:32:48,376 ‫טוב...‬ 461 00:32:53,751 --> 00:32:55,751 ‫אגב, אני מסכימה.‬ 462 00:32:56,459 --> 00:32:58,668 ‫בנוגע למה?‬ ‫-בנוגע לשם.‬ 463 00:33:01,918 --> 00:33:03,543 ‫פלישה ברנס.‬ 464 00:33:04,418 --> 00:33:06,626 ‫השם חסר קסם.‬ 465 00:33:09,501 --> 00:33:11,709 ‫כלומר, הוא נשמע לא נכון.‬ 466 00:33:14,293 --> 00:33:17,501 ‫הקול שלך מרגיע אותי... אלוהים.‬ ‫-באמת?‬ 467 00:33:19,376 --> 00:33:22,501 ‫אני מקנא באוויר שמתנתב דרכך.‬ 468 00:33:22,501 --> 00:33:24,084 ‫מהפה שלי, אני מקווה.‬ 469 00:33:24,084 --> 00:33:26,626 ‫טוב, האמת שמכל כיוון.‬ ‫-לא.‬ 470 00:33:26,626 --> 00:33:28,918 ‫מעולם לא חשבתי על זה ככה.‬ 471 00:33:28,918 --> 00:33:31,043 ‫אבל בהחלט יהיו‬ 472 00:33:31,043 --> 00:33:34,293 ‫שינויים בגובה הצליל‬ ‫אם זה יצא מהקצה השני, לא?‬ 473 00:33:36,001 --> 00:33:37,418 ‫מספק באותה מידה, אני מניח.‬ 474 00:33:37,418 --> 00:33:40,251 ‫אני רועד?‬ ‫-אתה דוחה. כן.‬ 475 00:33:49,043 --> 00:33:50,459 ‫העיניים האלה...‬ 476 00:33:53,834 --> 00:33:56,459 ‫אתה אפילו לא יודע כמה אתה זקוק לי, נכון?‬ 477 00:34:01,834 --> 00:34:03,043 ‫אני אולי יודע.‬ 478 00:34:08,501 --> 00:34:10,876 ‫חמודי, זה היה טוב יותר מפילדלפיה.‬ 479 00:34:10,876 --> 00:34:12,834 ‫באמת?‬ ‫-נדרשו ממני כוחות על‬ 480 00:34:12,834 --> 00:34:15,668 ‫לא לזנק לתוך התזמורת.‬ ‫-מקסים מצידך.‬ 481 00:34:15,668 --> 00:34:20,418 ‫סיפרתי לך על הבחורה? הבחורה שכתבתי... פלישה!‬ 482 00:34:22,084 --> 00:34:23,918 ‫זו שכתבתי עליה.‬ ‫-כן.‬ 483 00:34:27,793 --> 00:34:30,793 ‫זה דייוויד והוא מנגן בקלרינט. מה עוד הוא...‬ 484 00:34:31,834 --> 00:34:33,876 ‫אני מנגן בקלרינט.‬ ‫-אני רואה.‬ 485 00:34:33,876 --> 00:34:36,001 ‫והוא יוצא מן הכלל.‬ ‫-כן.‬ 486 00:34:36,001 --> 00:34:39,168 ‫האזנתי. היית נפלא.‬ 487 00:34:39,168 --> 00:34:41,501 ‫גם את. כוכבת בברודוויי.‬ 488 00:34:42,209 --> 00:34:43,043 ‫לא.‬ 489 00:34:44,501 --> 00:34:47,001 ‫אנחנו אוכלים צהריים עם קוס, אחרת היינו...‬ 490 00:34:47,001 --> 00:34:49,293 ‫אולי בהמשך? משקה או משהו?‬ 491 00:34:49,293 --> 00:34:51,376 ‫בשמחה, כן.‬ 492 00:34:54,293 --> 00:34:57,251 ‫לא התכוונתי להפיל את זה עליך.‬ ‫-לא, זה בסדר.‬ 493 00:34:58,209 --> 00:35:00,168 ‫אולי זה היה חסר רגישות מצידי.‬ ‫-לא.‬ 494 00:35:01,001 --> 00:35:02,001 ‫כלל לא.‬ 495 00:35:04,293 --> 00:35:06,501 ‫אז נתראה בהמשך.‬ ‫-כן.‬ 496 00:35:07,543 --> 00:35:11,584 ‫טוב. נלך. קדימה. קדימה, ציפור קטנה!‬ 497 00:35:12,168 --> 00:35:14,168 ‫שמחתי להכיר.‬ ‫-שמחתי להכיר.‬ 498 00:35:30,209 --> 00:35:33,626 ‫החיים לא רציניים כל כך. בכנות, הם לא.‬ 499 00:35:33,626 --> 00:35:36,626 ‫באיזה עידן אנחנו חיים?‬ ‫אפשר להיות חופשיים כמה שרוצים‬ 500 00:35:36,626 --> 00:35:39,418 ‫בלי אשמה או וידויים. בחייך, מה רע?‬ 501 00:35:39,418 --> 00:35:42,334 ‫אני יודעת בדיוק מי אתה.‬ 502 00:35:43,959 --> 00:35:44,959 ‫בוא...‬ 503 00:35:46,959 --> 00:35:48,043 ‫ננסה.‬ 504 00:36:03,293 --> 00:36:04,501 ‫כן.‬ ‫-כן?‬ 505 00:36:05,501 --> 00:36:07,001 ‫כלומר...‬ ‫-לא!‬ 506 00:36:07,001 --> 00:36:08,709 ‫לא פה.‬ ‫-לא, לא פה.‬ 507 00:36:08,709 --> 00:36:10,793 ‫לא, לא כך התכוונתי שזה יהיה.‬ 508 00:36:15,168 --> 00:36:18,376 ‫לאונרד ברנשטיין הוא מלחין, מנצח ופסנתרן.‬ 509 00:36:19,251 --> 00:36:21,834 ‫אשתו, פלישה מונטאלגרה, היא שחקנית.‬ 510 00:36:21,834 --> 00:36:25,668 ‫לשניהם חיים מקצועיים מלאים,‬ ‫אך נדיר שהם מתנהלים בנפרד.‬ 511 00:36:25,668 --> 00:36:28,168 ‫מר ברנשטיין בן 37,‬ 512 00:36:28,168 --> 00:36:30,959 ‫אבל נמצא בעין הציבור זה 12 שנים,‬ 513 00:36:30,959 --> 00:36:33,543 ‫מהפעם שבה החליף את ברונו וולטר‬ 514 00:36:33,543 --> 00:36:36,293 ‫כדי לנצח על התזמורת הפילהרמונית בגיל 25.‬ 515 00:36:36,876 --> 00:36:40,501 ‫מאז, לאונרד ברנשטיין‬ ‫ניצח או ניגן בכל רחבי העולם‬ 516 00:36:40,501 --> 00:36:43,376 ‫והוא כתב סימפוניות, בלט ואופרות,‬ 517 00:36:43,376 --> 00:36:46,543 ‫כמו גם מוזיקה למחזמר "עיר נפלאה"‬ 518 00:36:46,543 --> 00:36:48,709 ‫ולסרט הקולנוע "חופי הכרך".‬ 519 00:36:49,334 --> 00:36:52,501 ‫פלישה מונטאלגרה הגיעה לברודוויי‬ ‫ולטלוויזיה האמריקאית‬ 520 00:36:52,501 --> 00:36:54,251 ‫מסנטיאגו, צ'ילה.‬ 521 00:36:54,251 --> 00:36:57,751 ‫היא הייתה אחת הכוכבות‬ ‫הדרמטיות הראשונות בטלוויזיה.‬ 522 00:36:59,501 --> 00:37:02,334 ‫משפחת ברנשטיין, לאונרד, פלישה וילדיהם,‬ 523 00:37:02,334 --> 00:37:04,793 ‫ג'יימי ואלכסנדר בן החודשיים,‬ 524 00:37:04,793 --> 00:37:07,709 ‫גרים בניו יורק ליד אולם קרנגי וברודוויי.‬ 525 00:37:08,334 --> 00:37:10,334 ‫הם כאן זה כשלוש שנים.‬ 526 00:37:10,334 --> 00:37:11,834 ‫ערב טוב, פלישה.‬ 527 00:37:11,834 --> 00:37:13,543 ‫שלום, אד.‬ ‫-ערב טוב, לני.‬ 528 00:37:13,543 --> 00:37:15,001 ‫מה שלומך, אד?‬ ‫-טוב.‬ 529 00:37:15,001 --> 00:37:16,459 ‫לני, זה תמיד, מבחינתי,‬ 530 00:37:16,459 --> 00:37:18,876 ‫די קשה לסווג אותך מקצועית‬ 531 00:37:18,876 --> 00:37:21,168 ‫משום שאתה עושה המון דברים בו זמנית.‬ 532 00:37:21,168 --> 00:37:23,459 ‫מהו המקצוע הראשי שלך, לדעתך?‬ 533 00:37:23,459 --> 00:37:27,668 ‫אני מניח שעליי לומר‬ ‫שהמקצוע הראשי שלי הוא מוזיקאי.‬ 534 00:37:28,501 --> 00:37:31,084 ‫כל מה שקשור במוזיקה הוא התחום שלי.‬ 535 00:37:31,084 --> 00:37:33,626 ‫לא כן? בין אם הלחנה,‬ 536 00:37:33,626 --> 00:37:36,876 ‫ניצוח, הוראה, מחקר או נגינה.‬ 537 00:37:36,876 --> 00:37:39,168 ‫כל עוד מדובר במוזיקה,‬ ‫אני אוהב ועושה את זה.‬ 538 00:37:39,168 --> 00:37:42,126 ‫פלישה, את מתקשה לעמוד בקצב‬ ‫של הפעילויות של לני?‬ 539 00:37:42,126 --> 00:37:45,043 ‫זה די קשה. הוא לקח על עצמו המון פעילויות.‬ 540 00:37:45,043 --> 00:37:47,334 ‫העונה הקרובה תהיה קדחתנית ביותר.‬ 541 00:37:47,334 --> 00:37:49,751 ‫הוא כותב שני מחזות זמר.‬ 542 00:37:49,751 --> 00:37:51,793 ‫אחד מהם הוא עיבוד‬ 543 00:37:51,793 --> 00:37:54,293 ‫של "רומיאו ויוליה", זה "סיפור הפרברים",‬ 544 00:37:54,293 --> 00:37:56,501 ‫עם ג'רי רובינס וארתור לורנטס‬ 545 00:37:56,501 --> 00:37:59,459 ‫ופזמונאי צעיר ומוכשר ביותר‬ ‫ששמו סטיבי סונדהיים.‬ 546 00:37:59,459 --> 00:38:02,543 ‫ואז יש לו ארבעה פרקים‬ 547 00:38:02,543 --> 00:38:05,543 ‫ב"אומניבוס", תוכנית הטלוויזיה בסי-בי-אס.‬ 548 00:38:05,543 --> 00:38:06,626 ‫ו...‬ 549 00:38:08,209 --> 00:38:10,959 ‫זה היה נכון?‬ ‫-את יודעת את הלו"ז שלי טוב ממני.‬ 550 00:38:11,668 --> 00:38:15,293 ‫פלישה, מה איתך? את מעורבת‬ ‫בדברים אחרים מלבד במשחק?‬ 551 00:38:16,001 --> 00:38:20,668 ‫קשה לעשות הרבה מעבר לטיפול במשק הבית הזה.‬ 552 00:38:20,668 --> 00:38:26,584 ‫בעלי, הילדים והמשחק תופסים את הזמן שנותר.‬ 553 00:38:27,543 --> 00:38:29,376 ‫ושינון הפרויקטים שלי.‬ ‫-טוב...‬ 554 00:38:29,376 --> 00:38:30,876 ‫זה חזק ממני.‬ 555 00:38:30,876 --> 00:38:33,126 ‫לני, במה שונים חייו‬ 556 00:38:33,126 --> 00:38:35,834 ‫של ברנשטיין המלחין‬ ‫מחייו של ברנשטיין המנצח?‬ 557 00:38:36,709 --> 00:38:37,543 ‫טוב, אני מנ...‬ 558 00:38:38,626 --> 00:38:40,626 ‫אני מניח שיש הבדל. זה...‬ 559 00:38:41,376 --> 00:38:44,251 ‫הבדל אישיות שקיים בין כל מלחין‬ 560 00:38:44,251 --> 00:38:47,418 ‫בניגוד ל... או כל יוצר בניגוד לפרפורמר.‬ 561 00:38:48,376 --> 00:38:50,543 ‫כל פרפורמר, בין אם‬ 562 00:38:50,543 --> 00:38:53,293 ‫זה טוסקניני או טלולה בנקהד,‬ ‫מי שזה לא יהיה,‬ 563 00:38:53,293 --> 00:38:55,001 ‫מנהל חיים בעין הציבור.‬ 564 00:38:56,043 --> 00:38:57,626 ‫חיים מוחצנים, אם תרצה.‬ 565 00:38:57,626 --> 00:39:00,334 ‫זו מילה מפושטת יתר על המידה,‬ ‫אבל זה משהו כזה.‬ 566 00:39:00,334 --> 00:39:03,043 ‫בעוד שאדם יצירתי‬ 567 00:39:04,043 --> 00:39:07,126 ‫יושב לבד באולפן האפור שאתה רואה פה‬ 568 00:39:07,126 --> 00:39:09,043 ‫וכותב לבד ו...‬ 569 00:39:09,918 --> 00:39:13,001 ‫מתקשר עם העולם באופן פרטי מאוד ו...‬ 570 00:39:14,168 --> 00:39:16,168 ‫וחי...‬ 571 00:39:17,126 --> 00:39:20,543 ‫חיים פנימיים מפוארים‬ ‫במקום חיים חיצוניים מפוארים.‬ 572 00:39:22,126 --> 00:39:24,334 ‫ואם יש לך שני סוגי האישיות...‬ 573 00:39:27,543 --> 00:39:31,168 ‫אני מניח שזה אומר שאתה נהפך‬ ‫לסכיזופרן וזה סוף הסיפור.‬ 574 00:39:31,168 --> 00:39:34,084 ‫פלישה, את ודאי גם מתעניינת במוזיקה, נכון?‬ 575 00:39:38,793 --> 00:39:40,001 ‫אבא.‬ 576 00:39:41,043 --> 00:39:42,251 ‫אבא!‬ 577 00:39:44,209 --> 00:39:45,334 ‫תפוס!‬ 578 00:39:51,168 --> 00:39:53,668 {\an8}‫- אבא אני אוהבת אותך‬ ‫ג'יימי -‬ 579 00:39:57,793 --> 00:39:59,959 ‫גם אני אוהב אותך, יקירתי.‬ 580 00:40:01,126 --> 00:40:02,626 ‫המון. תודה.‬ 581 00:40:13,834 --> 00:40:16,459 ‫שלום, ילדי זאוס!‬ 582 00:40:16,459 --> 00:40:17,543 ‫בחורי!‬ 583 00:40:17,543 --> 00:40:19,251 ‫שלום, לני.‬ ‫-שלום.‬ 584 00:40:19,793 --> 00:40:21,293 ‫איזו הפתעה מקסימה.‬ 585 00:40:21,293 --> 00:40:23,001 ‫לכן אני אוהב את העיר ניו יורק.‬ 586 00:40:23,001 --> 00:40:24,418 ‫אתה יוצא מהדירה שלך‬ 587 00:40:24,418 --> 00:40:27,334 ‫ולפתע נתקל באנשים שאתה אוהב.‬ 588 00:40:27,334 --> 00:40:29,251 ‫אני הולך למרכז העיר.‬ ‫-גם אני.‬ 589 00:40:30,501 --> 00:40:32,918 ‫אנחנו מקצרים דרך הפארק בדרך ל"סאקס"‬ 590 00:40:32,918 --> 00:40:36,626 ‫לפני המבול.‬ ‫-מי את? שלום.‬ 591 00:40:36,626 --> 00:40:40,126 ‫שלום, את יפה כל כך. את מקסימה כל כך.‬ 592 00:40:40,126 --> 00:40:41,626 ‫אוכל לגלות לך סוד?‬ 593 00:40:42,168 --> 00:40:44,501 ‫את יודעת ששכבתי עם שני הורייך?‬ 594 00:40:44,501 --> 00:40:46,084 ‫זה מוגזם, לא? מוגזם.‬ 595 00:40:46,084 --> 00:40:48,876 ‫אני אוהב יותר מדי, מה אומר?‬ ‫אבל אני מרסן את זה.‬ 596 00:40:48,876 --> 00:40:51,251 ‫אני מרסן את זה!‬ 597 00:41:42,584 --> 00:41:45,209 ‫רואה את האנשים מעבר לשדרה שבוהים בנו?‬ 598 00:41:47,376 --> 00:41:50,668 ‫אומרים, "לא ייתכן שזה הוא.‬ ‫הוא נאה בהרבה בטלוויזיה".‬ 599 00:41:51,918 --> 00:41:54,334 ‫"אבל יש לו האוזניים‬ ‫של לאונרד ברנשטיין, לא?"‬ 600 00:41:57,876 --> 00:41:59,709 ‫"האם זה הוא? זה ייתכן?"‬ 601 00:42:07,376 --> 00:42:10,209 ‫כמה מביך. אפילו סכו"ם אין לנו.‬ 602 00:42:10,209 --> 00:42:12,293 ‫קח.‬ ‫-סליחה, יקירתי.‬ 603 00:42:13,418 --> 00:42:15,001 ‫מה קרה לסכו"ם? לא צריך אותו.‬ 604 00:42:15,126 --> 00:42:17,293 ‫הזמנתי אוכל סיני, זוכרת?‬ 605 00:42:18,543 --> 00:42:21,168 ‫אבל צריך את הווילונות כדי שאוכל לישון.‬ 606 00:42:21,168 --> 00:42:23,084 ‫מסתובב כמו זומבי.‬ 607 00:42:23,751 --> 00:42:25,168 ‫מפחיד את כל הילדים שלנו.‬ 608 00:42:25,168 --> 00:42:28,001 ‫יש לנו ילדים בבית?‬ ‫-כן.‬ 609 00:42:28,001 --> 00:42:30,501 ‫אני לא יודע‬ ‫איך הזוג ברג עושה את זה. שלושה.‬ 610 00:42:30,501 --> 00:42:32,834 ‫שלושה! אני יודעת. לא ייאמן. לא הגיוני.‬ 611 00:42:33,376 --> 00:42:35,876 ‫אלכס לא מרעיש. נראה לי שנהיה בסדר.‬ 612 00:42:35,876 --> 00:42:37,584 ‫לא, לעת עתה.‬ ‫-ישן כל היום.‬ 613 00:42:37,584 --> 00:42:40,834 ‫אלכסנדר, תינוקנו הקטן שישן.‬ ‫-הוא לא יישן לאורך זמן.‬ 614 00:42:40,834 --> 00:42:43,334 ‫זה כאילו הוא אפילו לא אמיתי.‬ ‫-לא.‬ 615 00:42:43,959 --> 00:42:45,251 ‫תינוק חלומי.‬ 616 00:42:49,209 --> 00:42:51,126 ‫אני עצוב ואני לא יודע מדוע.‬ 617 00:42:53,334 --> 00:42:57,168 ‫יקירי, אתה עייף כל כך.‬ ‫אתה פשוט צריך לישון.‬ 618 00:42:57,168 --> 00:42:58,709 ‫כן.‬ 619 00:43:01,376 --> 00:43:05,209 ‫"הקיץ שר בי לזמן קצר, אך כעת שירו נדם."‬ 620 00:43:08,126 --> 00:43:09,626 ‫עדנה סנט וינסנט מיליי.‬ 621 00:43:10,793 --> 00:43:12,793 ‫אם הקיץ לא שר בך,‬ 622 00:43:14,043 --> 00:43:15,876 ‫דבר לא שר בך.‬ 623 00:43:17,459 --> 00:43:19,293 ‫ואם דבר לא שר בך,‬ 624 00:43:20,501 --> 00:43:22,126 ‫אתה לא יכול ליצור מוזיקה.‬ 625 00:43:29,209 --> 00:43:32,626 ‫משלמים מחיר על כך‬ ‫שמקיפים את אחי הכוכב. את מודעת לזה.‬ 626 00:43:32,626 --> 00:43:35,543 ‫עד כמה שהוא היה אוהב‬ ‫להאמין שההפך הוא הנכון.‬ 627 00:43:35,543 --> 00:43:37,959 ‫אני מניחה שאני מבינה את כוונתך.‬ 628 00:43:38,876 --> 00:43:40,501 ‫טוב, זה מוזר מאוד, אבל אני...‬ 629 00:43:40,501 --> 00:43:43,209 ‫אני מאמינה שזה קיים בכולם.‬ 630 00:43:43,209 --> 00:43:47,918 ‫אדם מבקש לבצע בעצמו התאמות.‬ 631 00:43:47,918 --> 00:43:49,126 ‫לכאן.‬ 632 00:43:50,043 --> 00:43:51,043 ‫אבל...‬ 633 00:43:53,918 --> 00:43:56,251 ‫חוסר הנוחות של אישיות חזקה,‬ 634 00:43:56,251 --> 00:43:57,751 ‫זה כמו מוות במובן מסוים.‬ 635 00:43:58,584 --> 00:43:59,418 ‫באמת.‬ 636 00:43:59,959 --> 00:44:02,584 ‫אם כי ברגע שאני רואה שזה מסב לו סבל,‬ 637 00:44:03,126 --> 00:44:04,834 ‫אני מבינה שזה לא שווה את זה.‬ 638 00:44:05,459 --> 00:44:07,501 ‫לא. לשם מה? זה לא יהרוג אותי.‬ 639 00:44:07,501 --> 00:44:10,709 ‫אם זה יעניק לו עונג או ימנע ממנו סבל‬ 640 00:44:10,709 --> 00:44:13,293 ‫ובכוחי לעשות זאת, למה לא?‬ 641 00:44:13,293 --> 00:44:17,001 ‫אבל צריך לעשות את זה ללא כל הקרבה.‬ 642 00:44:17,751 --> 00:44:21,751 ‫ואם תהיה הקרבה, אז אני איעלם.‬ 643 00:44:23,668 --> 00:44:24,668 ‫טוב?‬ 644 00:44:31,584 --> 00:44:34,584 ‫בפעם ההיא, בפעם ההיא היה ממש טוב!‬ 645 00:47:49,918 --> 00:47:51,376 ‫נצרים!‬ ‫-אלוהים!‬ 646 00:47:51,918 --> 00:47:55,334 ‫נצרים לבנים ענתיקה עם כריות "פייר דו".‬ 647 00:47:55,334 --> 00:47:57,959 ‫אני מתה על זה.‬ ‫-זה יעניק‬ 648 00:47:57,959 --> 00:48:00,793 ‫מראה שובב של חממה ויקטוריאנית.‬ 649 00:48:01,543 --> 00:48:05,959 ‫אז אתה רוצה לנעול אותי בכלוב זכוכית‬ ‫כמו ציפור אקזוטית.‬ 650 00:48:05,959 --> 00:48:09,251 ‫אני מוקפת גברים וזה נעים כל כך.‬ 651 00:48:10,709 --> 00:48:11,918 ‫הם באמת טובים יותר.‬ 652 00:48:11,918 --> 00:48:15,834 ‫נראה לי שפלישה... אני לא יודע.‬ ‫אני לא מבין מה קורה איתה.‬ 653 00:48:16,376 --> 00:48:18,709 ‫היא בסדר. היא פשוט, אתה יודע, כלומר...‬ 654 00:48:18,709 --> 00:48:21,709 ‫אתה בסדר? אתה צריך מגבת‬ ‫או משהו? נביא לו מגבת?‬ 655 00:48:21,709 --> 00:48:24,709 ‫חוליה?‬ 656 00:48:24,709 --> 00:48:26,001 ‫נראה לי שצריך מגבת.‬ 657 00:48:26,001 --> 00:48:28,501 ‫זה משום שדעתך כל הזמן מוסחת.‬ 658 00:48:28,501 --> 00:48:30,418 ‫אני עולה לחרבן חרבון ענקי.‬ 659 00:48:30,418 --> 00:48:32,168 ‫בסדר, נפלא.‬ 660 00:48:33,001 --> 00:48:35,584 ‫אלוהים.‬ ‫-אבא הזכיר משהו בנוגע‬ 661 00:48:35,584 --> 00:48:38,334 ‫להארי ואמברסון בקיץ?‬ ‫-לא.‬ 662 00:48:39,126 --> 00:48:41,751 ‫הארי הציע לי עבודה באמברסון בקיץ.‬ 663 00:48:41,751 --> 00:48:42,834 ‫מה דעתך?‬ 664 00:48:43,959 --> 00:48:46,709 ‫מה אבא אומר?‬ ‫-אבא חושב שזה רעיון נהדר.‬ 665 00:48:46,709 --> 00:48:48,001 ‫אז אני חושבת שזה נהדר.‬ 666 00:48:48,001 --> 00:48:49,626 ‫אז את נותנת את ברכתך?‬ ‫-כן.‬ 667 00:48:49,626 --> 00:48:51,543 ‫תודה. ביי.‬ ‫-אני אוהבת אותך. ביי.‬ 668 00:48:52,043 --> 00:48:54,709 ‫היא נראית מבוגרת כל כך.‬ ‫-מראה יכול להטעות.‬ 669 00:48:55,876 --> 00:48:56,959 ‫קיבלתי אישור.‬ 670 00:48:57,709 --> 00:48:59,126 ‫תודה רבה.‬ 671 00:48:59,126 --> 00:49:01,959 ‫תהיי ממש טובה בזה. ממש.‬ 672 00:49:01,959 --> 00:49:04,668 ‫מאושר כל כך.‬ ‫-אתה מפחיד אותי. אשתדל מאוד.‬ 673 00:49:04,668 --> 00:49:06,959 ‫בדיוק רמסו אותי בבית שלי.‬ 674 00:49:06,959 --> 00:49:09,043 ‫בוא. אני רוצה שתכיר כמה אנשים.‬ 675 00:49:09,043 --> 00:49:11,043 ‫הבחור הזה כמעט רמס אותי.‬ 676 00:49:11,043 --> 00:49:13,126 ‫כרתו את ראשי...‬ ‫-תקשיב לי...‬ 677 00:49:13,126 --> 00:49:15,876 ‫אני יודע, אני עייף, בבקשה...‬ ‫-זה לני.‬ 678 00:49:15,876 --> 00:49:18,376 ‫שלום! מה שלומך?‬ ‫-זה צ'רלי.‬ 679 00:49:18,376 --> 00:49:20,418 ‫כל הידיים שלי תפוסות.‬ 680 00:49:20,418 --> 00:49:22,376 ‫אתה בחור גדול. נפלא.‬ ‫-ג'ים.‬ 681 00:49:22,376 --> 00:49:24,334 ‫אתה בחור ענקי. שלום, צ'רלי.‬ 682 00:49:24,334 --> 00:49:26,709 ‫נעים מאוד. מה שלומך? מכייף?‬ 683 00:49:27,293 --> 00:49:28,709 ‫לני אמור להלחין.‬ 684 00:49:28,709 --> 00:49:30,793 ‫טוב...‬ ‫-לא, הארי אוהב לעשות רושם‬ 685 00:49:30,793 --> 00:49:33,584 ‫כשהוא לצידו עם ההופעות וההקלטות ו...‬ 686 00:49:34,793 --> 00:49:36,418 ‫בחורים שקורצו מאותו החומר.‬ 687 00:49:36,418 --> 00:49:38,084 ‫לא האדם האהוב עליי.‬ ‫-האהוב עליי.‬ 688 00:49:38,084 --> 00:49:40,168 ‫לא, אני יודעת, לא האהוב עליי.‬ 689 00:49:40,793 --> 00:49:41,959 ‫טוב...‬ ‫-טוב...‬ 690 00:49:41,959 --> 00:49:44,043 ‫את מקבלת את זה כמו גדולה.‬ ‫-נכון.‬ 691 00:49:44,043 --> 00:49:46,334 ‫לא הייתי יודעת.‬ ‫-מתמודדת עם זה היטב.‬ 692 00:49:46,334 --> 00:49:47,876 ‫ז'אן ד'ארק הקטנה שלנו.‬ ‫-כן.‬ 693 00:49:47,876 --> 00:49:50,918 ‫אבל תזכרו מה קרה לז'אן. זה לא נגמר בטוב.‬ 694 00:49:50,918 --> 00:49:52,209 ‫משועמם כל כך.‬ 695 00:49:55,501 --> 00:49:57,334 ‫שלום, סקוט.‬ ‫-שלום.‬ 696 00:49:59,001 --> 00:50:01,834 ‫לא אומרים את זה במשפחה שלנו.‬ ‫פלישה לא אוהבת את זה.‬ 697 00:50:02,626 --> 00:50:04,126 ‫במשפחה שלכם?‬ ‫-במשפחה שלי.‬ 698 00:50:04,126 --> 00:50:05,418 ‫במשפחה שלכם, לני?‬ 699 00:50:09,084 --> 00:50:10,918 ‫טוב, מספיק.‬ 700 00:50:12,501 --> 00:50:16,126 ‫אנחנו ביחד עשר שנים.‬ ‫-תאמין לי, הייתי עד לשלוש מהן.‬ 701 00:50:16,334 --> 00:50:18,543 ‫הוא שפך את זעמו.‬ 702 00:50:18,543 --> 00:50:21,459 ‫זה היה בתשבץ בשבוע שעבר. שלוש אותיות.‬ ‫-באמת?‬ 703 00:50:22,084 --> 00:50:23,126 ‫ניב.‬ 704 00:50:23,126 --> 00:50:24,876 ‫כן, "ניב".‬ ‫-כן, נכון.‬ 705 00:50:24,876 --> 00:50:26,459 ‫פתרת אותו ביום חמישי?‬ ‫-כן.‬ 706 00:50:26,459 --> 00:50:28,043 ‫הוא די קל, אבל...‬ ‫-כן.‬ 707 00:50:29,043 --> 00:50:30,459 ‫שלום.‬ ‫-היי, אני טומי.‬ 708 00:50:30,459 --> 00:50:33,293 ‫הרגע צצת מתוך הממחטה שלי?‬ 709 00:50:33,293 --> 00:50:35,084 ‫אני גר פה עכשיו.‬ ‫-אתה שד?‬ 710 00:50:35,084 --> 00:50:36,751 ‫הלוואי.‬ ‫-אקבל שלוש משאלות?‬ 711 00:50:36,751 --> 00:50:39,043 ‫מה המשאלה הראשונה שלך? היי.‬ ‫-הראשונה.‬ 712 00:50:40,126 --> 00:50:41,751 ‫בהצלחה. ביי, טומי.‬ 713 00:50:44,043 --> 00:50:45,709 ‫סליחה, אני לא מכיר אותך...‬ 714 00:50:45,709 --> 00:50:47,293 ‫זה יפהפה.‬ ‫-תודה.‬ 715 00:50:47,293 --> 00:50:49,334 ‫פלישה מארגנת הכול.‬ ‫-עבודה טובה.‬ 716 00:50:49,334 --> 00:50:51,918 ‫לולא עזרו לי, הייתי מתלבש כמו ליצן.‬ 717 00:50:51,918 --> 00:50:53,876 ‫זאת האמת. אל תספר לאף אחד.‬ 718 00:50:53,876 --> 00:50:57,209 ‫אכפת לך אם אעשן בחדר הסמוך?‬ ‫איפה אתה גר? מי אתה?‬ 719 00:50:57,209 --> 00:50:59,334 ‫אני מסן פרנסיסקו.‬ ‫-אז מכדור הארץ?‬ 720 00:50:59,918 --> 00:51:01,001 ‫במקור, כן.‬ 721 00:51:01,001 --> 00:51:03,293 ‫השיער שלך מופלא.‬ ‫-מקסים מצידך לומר.‬ 722 00:51:03,293 --> 00:51:05,834 ‫תקשיב, אני חייב לעלות לגג. אני צריך אוויר.‬ 723 00:51:05,834 --> 00:51:08,168 ‫רוצה לבוא איתי?‬ ‫-בשמחה.‬ 724 00:51:08,168 --> 00:51:10,501 ‫זה נפלא. בוא הנה. שמך טומי?‬ 725 00:51:10,501 --> 00:51:12,209 ‫כוכבת המסיבה.‬ ‫-מלכת הנשף.‬ 726 00:51:12,209 --> 00:51:13,584 ‫מלכת הנשף!‬ 727 00:51:13,584 --> 00:51:16,709 ‫אלוהים, את צוחקת עליי?‬ ‫-שניהם בו זמנית. איכשהו.‬ 728 00:51:16,709 --> 00:51:20,126 ‫הליכה על חבל. כוכבת-מלכה.‬ 729 00:51:25,043 --> 00:51:26,668 ‫ראית את לני באיזה מקום?‬ 730 00:51:26,668 --> 00:51:28,251 ‫שאקרא לו?‬ 731 00:51:29,168 --> 00:51:30,084 ‫לא, לא אכפת לי.‬ 732 00:51:30,709 --> 00:51:33,334 ‫זה מה שאני אומר,‬ ‫שהייתי זקוק לצווארון הגולף.‬ 733 00:51:33,334 --> 00:51:35,918 ‫הייתי זקוק לצווארון הגולף. אתה מבין אותי?‬ 734 00:51:35,918 --> 00:51:38,209 ‫כלומר, זה... כשאני שובר את הקיר המזוין.‬ 735 00:51:39,334 --> 00:51:41,834 ‫איך נפתור את הבעיה?‬ ‫-אני לא יודע מה לעשות.‬ 736 00:51:41,834 --> 00:51:44,543 ‫היא מדאיגה אותי. צריך למצוא פתרון.‬ 737 00:51:44,543 --> 00:51:47,376 ‫טוב, הם לא...‬ ‫המאזינים שלך יודעים איך אתה נראה?‬ 738 00:51:47,376 --> 00:51:49,876 ‫הבעיה היא שאתה ברדיו. עבור לטלוויזיה.‬ 739 00:51:49,876 --> 00:51:52,584 ‫די.‬ ‫-אתה יפהפה. אפשר?‬ 740 00:51:57,834 --> 00:51:59,251 ‫יקירתי, זה טומי.‬ 741 00:52:01,084 --> 00:52:02,709 ‫הכול בסדר?‬ ‫-זה בסדר.‬ 742 00:52:03,959 --> 00:52:04,793 ‫יקירתי.‬ 743 00:52:05,584 --> 00:52:07,834 ‫למה שלא תיכנס? זה בסדר.‬ 744 00:52:08,668 --> 00:52:10,084 ‫יקירתי.‬ ‫-לא.‬ 745 00:52:10,084 --> 00:52:12,418 ‫אני מצטער כל כך.‬ 746 00:52:12,418 --> 00:52:15,334 ‫סדר את השיער שלך. אתה מתחיל להיות מרושל.‬ 747 00:52:35,168 --> 00:52:39,959 ‫גם אם אתה נגד, העולם הזה לגמרי מהופנט ממך,‬ 748 00:52:39,959 --> 00:52:43,209 ‫אובססיבי לגבי כל מה שקשור אליך.‬ 749 00:52:44,209 --> 00:52:48,043 ‫מאז שיחת הטלפון המפורסמת‬ ‫שהובילה אל הופעת הבכורה שלך באולם קרנגי,‬ 750 00:52:49,084 --> 00:52:51,126 ‫לא אכזבת אותם, יקירי.‬ 751 00:52:51,126 --> 00:52:55,209 ‫חמש עשרה שנים בטלוויזיה,‬ ‫מלמד אותנו על הקסם של המוזיקה הקלאסית,‬ 752 00:52:55,959 --> 00:52:58,168 ‫"הקונצרטים לצעירים" ו"אומניבוס",‬ 753 00:52:58,168 --> 00:53:00,668 ‫מגיע למאות מיליונים בכל רחבי העולם,‬ 754 00:53:00,668 --> 00:53:02,668 ‫עשר שנים בפילהרמונית של ניו יורק,‬ 755 00:53:02,668 --> 00:53:04,668 ‫ואז היו היצירות.‬ 756 00:53:06,168 --> 00:53:08,584 ‫"סיפור הפרברים" הגדיר מחדש‬ ‫את המחזמר האמריקני.‬ 757 00:53:08,584 --> 00:53:11,293 ‫אלוהים.‬ ‫-ואז "קנדיד" ו"מלחים בחופשה".‬ 758 00:53:11,293 --> 00:53:14,584 ‫האמת, כשסופרים הכול, יצרתי מעט מאוד.‬ 759 00:53:15,626 --> 00:53:18,043 ‫מוזיקה היא... אני לא...‬ 760 00:53:18,918 --> 00:53:23,001 ‫אני יודע שזה יישמע מוזר.‬ ‫היא הייתה הדבר הכי חשוב שיכולתי לעשות‬ 761 00:53:24,084 --> 00:53:26,918 ‫ומקור גדול למורת רוח על כך‬ 762 00:53:28,168 --> 00:53:29,501 ‫שכלל לא יצרתי הרבה.‬ 763 00:53:29,501 --> 00:53:32,418 ‫כלומר, כשסופרים הכול,‬ ‫זו לא רשימה ארוכה במיוחד.‬ 764 00:53:33,001 --> 00:53:34,001 ‫טוב...‬ 765 00:53:34,709 --> 00:53:35,918 ‫מה שזה...‬ 766 00:53:36,709 --> 00:53:40,543 ‫זאת הזדמנות לעולם להכיר אותך בנפרד מכל זה.‬ 767 00:53:41,293 --> 00:53:45,001 ‫מטרת הספר הזה להבין‬ ‫על מה אתה חושב ברגעיך הפרטיים.‬ 768 00:53:45,001 --> 00:53:49,709 ‫הרגשות האישיים שלך‬ ‫בנוגע לחיים כפי שאתה מכיר אותם.‬ 769 00:53:50,834 --> 00:53:53,459 ‫אני מרגיש כאילו העולם על סף קריסה.‬ 770 00:53:53,459 --> 00:53:54,751 ‫ככה אני מרגיש.‬ 771 00:53:59,209 --> 00:54:00,626 ‫אני די רציני.‬ 772 00:54:01,501 --> 00:54:03,334 ‫כן.‬ ‫-הפחתת היצירתיות,‬ 773 00:54:03,334 --> 00:54:05,251 ‫שהגיעה לעצירה חורקת.‬ 774 00:54:06,334 --> 00:54:10,168 ‫כלומר, לא המדע. זה נעשה אדיר.‬ 775 00:54:11,459 --> 00:54:14,459 ‫אבל שעה שאנחנו יושבים פה,‬ ‫אני מוצא שקשה מאוד...‬ 776 00:54:16,834 --> 00:54:17,834 ‫לחשוב ש...‬ 777 00:54:18,543 --> 00:54:20,459 ‫בין אם אני מנצח או מלחין,‬ 778 00:54:20,459 --> 00:54:22,709 ‫בעל חשיבות כלשהי, אם זה משפיע על משהו.‬ 779 00:54:22,709 --> 00:54:26,209 ‫או אם הקיום שלי כלל שווה דיון‬ ‫למען הספר הזה.‬ 780 00:54:26,209 --> 00:54:28,293 ‫לא, אני מסכים.‬ 781 00:54:29,543 --> 00:54:33,001 ‫נראה לי שזה קיים אצל אמנים רבים‬ ‫ורואים את זה ביצירתם.‬ 782 00:54:33,001 --> 00:54:35,709 ‫נראה שזה מחלחל אל תת המודע‬ 783 00:54:35,709 --> 00:54:39,376 ‫כך שיש דיכאון אדיר...‬ ‫-אבל אני יודע שפלישה...‬ 784 00:54:39,376 --> 00:54:41,459 ‫היא חשה בזה בחוזקה.‬ 785 00:54:41,459 --> 00:54:42,751 ‫זה מחלחל לכול.‬ 786 00:54:44,459 --> 00:54:46,959 ‫זה כאילו היא כבר לא מסוגלת‬ ‫ליהנות משום דבר.‬ 787 00:54:46,959 --> 00:54:48,043 ‫אני יודע.‬ 788 00:54:48,751 --> 00:54:51,168 ‫זה פשוט נראה עצוב כל כך.‬ ‫-פיקניק...‬ 789 00:54:52,501 --> 00:54:54,668 ‫המים, ארוחת צהריים...‬ 790 00:54:55,584 --> 00:54:57,209 ‫לשבת יחד.‬ 791 00:54:57,209 --> 00:54:58,376 ‫מה זה?‬ 792 00:55:00,834 --> 00:55:03,168 ‫אני חושב שיש בה תחושה חזקה שהכול לשווא.‬ 793 00:55:03,168 --> 00:55:05,084 ‫גם אני חש בזה לגביה.‬ 794 00:55:05,834 --> 00:55:08,918 ‫לא היה לי מושג כי בהתחלה קלטתי ממנה...‬ 795 00:55:08,918 --> 00:55:11,501 ‫והיא אכן כזאת, שהיא מלאת חיים,‬ 796 00:55:11,501 --> 00:55:13,584 ‫וערנית ביותר ומודעת,‬ 797 00:55:13,584 --> 00:55:15,418 ‫אדם מאושר,‬ 798 00:55:15,418 --> 00:55:17,709 ‫אבל נראה שמשהו בה נרמס.‬ 799 00:55:18,834 --> 00:55:20,584 ‫היא אמרה לי בחודש שעבר בווינה,‬ 800 00:55:21,376 --> 00:55:24,251 ‫"אני רוצה לרדת, לעצור את האוטובוס ולרדת."‬ 801 00:55:27,334 --> 00:55:28,918 ‫ואיך אתה מרגיש בנוגע לזה?‬ 802 00:55:29,959 --> 00:55:33,959 ‫יש בי דבר אחד או שניים שמצילים אותי.‬ ‫האחד, שאני אוהב אנשים,‬ 803 00:55:35,084 --> 00:55:38,251 ‫ואני אוהב מוזיקה כל כך‬ ‫שבזכותה אני מחובר לחיים‬ 804 00:55:38,251 --> 00:55:40,001 ‫אפילו כשאני הכי מדוכא.‬ 805 00:55:40,001 --> 00:55:41,918 ‫ואני נוטה לסבול מדיכאון עמוק.‬ 806 00:55:45,168 --> 00:55:47,793 ‫אבל יש לי מוסר עבודה שבזכותו אני לא שוקע.‬ 807 00:55:47,793 --> 00:55:50,418 ‫והדבר הנוסף הוא שאני אוהב אנשים כל כך ש...‬ 808 00:55:51,209 --> 00:55:52,709 ‫אני מתקשה להיות לבד.‬ 809 00:55:55,959 --> 00:55:58,168 ‫שזה חלק מהקושי שלי כמלחין.‬ 810 00:55:58,168 --> 00:55:59,501 ‫כן.‬ 811 00:55:59,501 --> 00:56:01,209 ‫אתה האדם היחיד שהכרתי‬ 812 00:56:01,209 --> 00:56:04,168 ‫שמשאיר את דלת השירותים פתוחה‬ ‫מפחד שתהיה לבד.‬ 813 00:56:05,126 --> 00:56:07,043 ‫כלומר, האם אפשר באמת להאמין‬ 814 00:56:08,709 --> 00:56:10,334 ‫שהאדם הוא פשוט חיה...‬ 815 00:56:11,334 --> 00:56:12,668 ‫לכודה?‬ 816 00:56:12,668 --> 00:56:15,959 ‫שהוא קורבן של תאוות הבצע וההבלים שלו...‬ 817 00:56:21,834 --> 00:56:25,668 ‫או שמאמינים ביסוד אלוהי, או לא.‬ 818 00:56:26,626 --> 00:56:28,251 ‫כל עוד אני מאמין בו...‬ 819 00:56:29,709 --> 00:56:31,959 ‫שאני מניח שזו הסיבה שאני אוהב אנשים כל כך,‬ 820 00:56:31,959 --> 00:56:33,876 ‫אז אני חייב להאמין ש...‬ 821 00:56:33,876 --> 00:56:37,584 ‫באיזו פינה נידחת בנשמתי יש מוצא.‬ 822 00:56:41,001 --> 00:56:42,876 ‫טוב, אז זמרות הסופרן...‬ 823 00:56:44,376 --> 00:56:45,584 ‫הזרקור מופנה אליכן.‬ 824 00:56:47,376 --> 00:56:50,084 ‫תתחילו מסוף תיבה 44,‬ ‫מהסוף של "את גינתנו תצמיח,‬ 825 00:56:50,084 --> 00:56:53,043 ‫"את גינתנו תצמיח", אל הא-קפלה.‬ 826 00:56:53,043 --> 00:56:55,168 ‫וזמרות הסופרן, תוודאו שאתן...‬ 827 00:56:56,293 --> 00:56:58,876 ‫תפנו מקום כדי שהצלילים הגבוהים ינסקו.‬ 828 00:58:51,043 --> 00:58:54,251 ‫זה אומר...‬ ‫-זה... "אני גוסס,‬ 829 00:58:54,959 --> 00:58:56,793 ‫"ומתפתח לי קילה."‬ 830 00:58:58,543 --> 00:59:00,251 ‫זה פתגם צ'ילאני עתיק.‬ 831 00:59:00,251 --> 00:59:02,501 ‫הייתי נואש למצוא חרוז, ולא מצאתי.‬ 832 00:59:02,501 --> 00:59:05,501 ‫הערתי אותה...‬ ‫-אימך הייתה מרובנו גוברניה.‬ 833 00:59:05,501 --> 00:59:07,501 ‫באמצע הלילה, נואש.‬ 834 00:59:07,501 --> 00:59:09,418 ‫נתנה לי ניב צ'ילאני, בלי לחשוב.‬ 835 00:59:09,418 --> 00:59:11,418 ‫הערת אותי משינה עמוקה מאוד.‬ 836 00:59:11,418 --> 00:59:13,001 ‫זאת הפיסה שהייתי חייב.‬ 837 00:59:13,001 --> 00:59:15,376 ‫למעשה, כל הספרדית פה, הכול מפלישה.‬ 838 00:59:15,376 --> 00:59:18,668 ‫יש לנו מזל שהיא פה היום‬ ‫כדי לעזור עם ההגייה.‬ 839 00:59:18,668 --> 00:59:20,543 ‫זה נכון. אני מצטער, אני...‬ 840 00:59:20,543 --> 00:59:24,251 ‫עברתי על יצירותיו של וולטר‬ ‫ולא מצאתי את רובנו גוברניה.‬ 841 00:59:24,251 --> 00:59:26,418 ‫כי המצאתי אותה, ילדי היקר.‬ 842 00:59:45,959 --> 00:59:47,376 ‫נראה מה דעתכם.‬ 843 00:59:48,001 --> 00:59:49,834 ‫נראה מה דעתכם.‬ ‫-זה יפהפה.‬ 844 00:59:49,834 --> 00:59:51,334 ‫אני יודע. נכון שמקסים?‬ 845 00:59:53,459 --> 00:59:55,293 ‫טוב. הנה.‬ ‫-תודה.‬ 846 00:59:55,918 --> 00:59:57,543 ‫קדימה. נזוז.‬ 847 01:00:02,001 --> 01:00:03,751 ‫לני, מה אתה רוצה שאביא?‬ 848 01:00:03,751 --> 01:00:06,918 ‫תביא את השקית הענקית של המזון לכלבים.‬ 849 01:00:10,668 --> 01:00:12,001 ‫אלוהים. תודה.‬ 850 01:00:14,709 --> 01:00:15,793 ‫זאת ג'יימי.‬ 851 01:00:16,501 --> 01:00:18,126 ‫ורציתי לשתות משהו.‬ 852 01:00:28,001 --> 01:00:29,001 ‫אבא!‬ 853 01:00:29,918 --> 01:00:30,918 ‫שלום, יקירתי.‬ 854 01:00:42,459 --> 01:00:44,793 ‫תתכבד אחרי. שם.‬ 855 01:00:44,793 --> 01:00:46,251 ‫כל זה רעיון של פלישה?‬ 856 01:00:46,251 --> 01:00:48,459 ‫אין לי קשר לזה. גם הציור שלה.‬ 857 01:00:48,459 --> 01:00:49,751 ‫יפה כל כך.‬ ‫-לני.‬ 858 01:00:59,751 --> 01:01:02,251 ‫מה העניין, יקירתי?‬ ‫-ראית את ג'יימי?‬ 859 01:01:02,251 --> 01:01:04,584 ‫לא ראיתי את ג'יימי.‬ ‫-לא ראית אותה?‬ 860 01:01:04,584 --> 01:01:05,668 ‫לא.‬ 861 01:01:06,543 --> 01:01:08,668 ‫למה? היא פה?‬ ‫-כן, היא פה.‬ 862 01:01:10,668 --> 01:01:12,501 ‫היא נסערת מאוד, יקירי.‬ 863 01:01:12,501 --> 01:01:13,834 ‫למה היא נסערת?‬ 864 01:01:13,834 --> 01:01:15,751 ‫היא שמעה רכילות.‬ 865 01:01:15,751 --> 01:01:17,834 ‫סליחה?‬ ‫-רכילות.‬ 866 01:01:17,834 --> 01:01:19,918 ‫רכילות על מה?‬ ‫-עליך, יקירי.‬ 867 01:01:23,126 --> 01:01:24,334 ‫מה עליי?‬ 868 01:01:24,334 --> 01:01:27,376 ‫אני לא יודעת. היא בילתה כל הקיץ בטנגלווד.‬ 869 01:01:27,376 --> 01:01:29,459 ‫אין לי מושג מה אולי שמעה.‬ 870 01:01:31,668 --> 01:01:33,084 ‫מה אמרת לה?‬ 871 01:01:33,751 --> 01:01:37,626 ‫יקירי, זה לא מקומי לומר.‬ ‫אמרתי שהיא צריכה לדבר איתך.‬ 872 01:01:41,501 --> 01:01:43,209 ‫היא מבוגרת מספיק, לא כן?‬ 873 01:01:43,209 --> 01:01:46,376 ‫לא אכפת לי בת כמה היא.‬ ‫ביקשתי שתהיה דיסקרטי.‬ 874 01:01:48,251 --> 01:01:52,251 ‫אני חושב שהיא בגיל‬ ‫שבו היא צריכה... ראויה לדעת.‬ 875 01:01:52,251 --> 01:01:55,084 ‫כלומר, יקירי, היא לא ביקשה דבר מזה.‬ 876 01:01:55,084 --> 01:01:58,584 ‫זו הייתה החלטה שלי.‬ ‫-טוב, לא, החלטה שלנו.‬ 877 01:02:00,751 --> 01:02:01,751 ‫לא רק שלך.‬ 878 01:02:08,293 --> 01:02:10,126 ‫שלא תעז לספר לה את האמת.‬ 879 01:02:18,501 --> 01:02:20,501 ‫ג'יימרי קרמרי!‬ 880 01:02:23,084 --> 01:02:25,293 ‫ברוך שובך הביתה.‬ ‫-תראי אותך.‬ 881 01:02:25,293 --> 01:02:26,709 ‫שלום.‬ 882 01:02:26,709 --> 01:02:28,001 ‫היי.‬ ‫-שלום.‬ 883 01:02:30,168 --> 01:02:31,834 ‫לא לזה ציפיתי.‬ 884 01:02:31,834 --> 01:02:33,834 ‫כתבת שיר חדש או משהו?‬ 885 01:02:33,834 --> 01:02:36,834 ‫קראתי. כתבתי ביומן שלי. הנסיעה הייתה טובה?‬ 886 01:02:36,834 --> 01:02:39,126 ‫ראית את טומי?‬ ‫-כן, הוא נפנף אליי.‬ 887 01:02:39,751 --> 01:02:42,751 ‫חשבתי שזה ישמח אותך.‬ ‫הוא יבלה איתנו בסופ"ש.‬ 888 01:02:42,751 --> 01:02:43,668 ‫נהדר.‬ 889 01:02:44,751 --> 01:02:47,418 ‫חד כמו תער, הבחור הזה. משאיר אותי דרוך.‬ 890 01:02:47,418 --> 01:02:49,001 ‫תראי איך הוא פותר אנגרמות.‬ 891 01:02:49,001 --> 01:02:50,084 ‫הוא בחור מתוק.‬ 892 01:02:50,084 --> 01:02:52,709 ‫כן, אימך אמרה לי שאת...‬ 893 01:02:53,584 --> 01:02:55,751 ‫נסערת מאוד כי שמעת שמועות‬ 894 01:02:56,376 --> 01:02:58,584 ‫עליי בטנגלווד בקיץ.‬ 895 01:02:59,293 --> 01:03:01,543 ‫חבל שהיא דיברה על זה.‬ 896 01:03:01,543 --> 01:03:03,459 ‫ג'יימי...‬ ‫-זה בסדר. לא סיפור רציני.‬ 897 01:03:03,459 --> 01:03:06,001 ‫זה רציני כי היית נסערת.‬ ‫-לא הייתי נסערת.‬ 898 01:03:06,001 --> 01:03:07,251 ‫אז בואי נדבר על זה.‬ 899 01:03:08,918 --> 01:03:11,126 ‫אימך ואני דיברנו על זה ו...‬ 900 01:03:11,126 --> 01:03:13,709 ‫אמרתי שאבוא הנה ואדבר איתך על זה.‬ 901 01:03:13,709 --> 01:03:17,001 ‫אני...‬ ‫-אנסה להסביר או לשפוך‬ 902 01:03:17,001 --> 01:03:19,501 ‫אור על מה שאולי קרה, אז...‬ 903 01:03:19,501 --> 01:03:22,043 ‫הייתי משתמש במילה "קנאה".‬ ‫-מה?‬ 904 01:03:22,043 --> 01:03:23,209 ‫קנאה.‬ 905 01:03:25,709 --> 01:03:26,793 ‫כשהייתי...‬ 906 01:03:27,543 --> 01:03:30,168 ‫סטודנט בקרטיס, היה שם בחור...‬ 907 01:03:31,209 --> 01:03:34,584 ‫הוא נראה בחור נחמד.‬ ‫הביא אקדח לביה"ס, ניסה להרוג אותי‬ 908 01:03:34,584 --> 01:03:37,084 ‫כי הוא קינא בכישרון...‬ 909 01:03:38,584 --> 01:03:40,584 ‫המוזיקלי שלי.‬ ‫-הכישרון המוזיקלי שלך.‬ 910 01:03:41,293 --> 01:03:44,293 ‫זה פשוט דחף אותו אל סף רצח.‬ 911 01:03:45,918 --> 01:03:49,126 ‫ארתור רודז'ינסקי היה המנהל המוזיקלי‬ ‫של הפילהרמונית של ניו יורק.‬ 912 01:03:49,834 --> 01:03:51,959 ‫אלוהים אמר לו להעסיק אותי.‬ 913 01:03:52,668 --> 01:03:55,668 ‫ניסה לחנוק אותי במהלך חזרה.‬ 914 01:03:56,543 --> 01:03:58,459 ‫מתוך קנאה.‬ 915 01:03:59,918 --> 01:04:03,334 ‫אני לא יודע מה קרה או מי אמר מה או איפה,‬ 916 01:04:04,168 --> 01:04:07,501 ‫אבל אוכל רק לדמיין שזה נבע מקנאה, יקירתי.‬ 917 01:04:08,334 --> 01:04:09,334 ‫קנאה ב...‬ 918 01:04:10,834 --> 01:04:12,459 ‫מה שאני עושה,‬ 919 01:04:13,876 --> 01:04:17,293 ‫וזה רודף אותי כל חיי‬ ‫ואני מתנצל על כך שזה רודף אותך עכשיו.‬ 920 01:04:20,418 --> 01:04:21,793 ‫אבל אני מקווה שזה עוזר.‬ 921 01:04:23,376 --> 01:04:24,793 ‫אז השמועות לא נכונות?‬ 922 01:04:30,251 --> 01:04:31,459 ‫לא, יקירתי.‬ 923 01:04:37,168 --> 01:04:38,168 ‫תודה...‬ 924 01:04:39,668 --> 01:04:41,293 ‫שבאת לדבר איתי.‬ 925 01:04:49,668 --> 01:04:50,876 ‫אני חשה הקלה.‬ 926 01:05:14,209 --> 01:05:16,293 ‫ניכנס.‬ ‫-מה...‬ 927 01:05:16,293 --> 01:05:17,584 ‫טוב, איזה צבע?‬ 928 01:05:18,668 --> 01:05:20,001 ‫פה יש לנו...‬ 929 01:05:20,001 --> 01:05:22,709 ‫יש לנו שלושה גוונים זהים של אדום.‬ 930 01:05:22,709 --> 01:05:24,626 ‫הם לא זהים.‬ 931 01:05:24,626 --> 01:05:26,126 ‫נראה שזה כחול.‬ 932 01:05:26,126 --> 01:05:27,418 ‫אנסה...‬ ‫-כחול...‬ 933 01:05:27,418 --> 01:05:29,918 ‫אז אנחנו מוותרים על אנגרמות?‬ 934 01:05:30,709 --> 01:05:32,209 ‫תיצרי עיצוב.‬ 935 01:05:32,209 --> 01:05:34,418 ‫זה מפגש ציפורניים.‬ ‫-את אמנית.‬ 936 01:05:34,418 --> 01:05:36,918 ‫תראו את זה. משבצת קטנה.‬ 937 01:05:36,918 --> 01:05:40,084 ‫חשבתי שזה רעיון טוב שיבוא לסופ"ש.‬ 938 01:05:40,084 --> 01:05:43,501 ‫אני יודע כמה ג'יימי אוהבת להיות איתו.‬ 939 01:05:43,501 --> 01:05:46,209 ‫ג'יימי?‬ ‫-גם את מחבבת אותו, נכון?‬ 940 01:05:51,501 --> 01:05:52,584 ‫כן, אני מחבבת.‬ 941 01:05:54,918 --> 01:05:56,043 ‫יקירתי, אם טעיתי‬ 942 01:05:56,043 --> 01:05:57,793 ‫איכשהו, תגידי לי.‬ ‫-לא.‬ 943 01:05:57,793 --> 01:06:01,209 ‫לא, אני לא יודעת למה ג'יימי דווקא...‬ 944 01:06:01,209 --> 01:06:05,293 ‫אני לא יודעת למה אמרת‬ ‫שהיא התעניינה במיוחד...‬ 945 01:06:05,293 --> 01:06:08,876 ‫טומי הוא בחור חם, הוא חכם מאוד,‬ 946 01:06:08,876 --> 01:06:10,043 ‫כמו גם בתנו.‬ 947 01:06:11,168 --> 01:06:13,251 ‫טוב.‬ ‫-ו...‬ 948 01:06:13,251 --> 01:06:16,459 ‫לא, אני לא אומרת...‬ ‫-לא, גם אני מעוניין‬ 949 01:06:16,459 --> 01:06:18,043 ‫לבלות איתו.‬ 950 01:06:18,043 --> 01:06:21,876 ‫אני לא מנסה לתרץ את זה‬ ‫שהבאתי אותו לכאן למענה.‬ 951 01:06:21,876 --> 01:06:23,876 ‫ברור שלא.‬ ‫-לא, ברור שלא.‬ 952 01:06:23,876 --> 01:06:26,584 ‫אני רק אומר שזו סיבה נוספת לכך.‬ 953 01:06:27,834 --> 01:06:30,001 ‫אבל אוכל לומר לו בקלות לא לבוא.‬ ‫-לא.‬ 954 01:06:30,001 --> 01:06:32,334 ‫ברור שלא הבנתי מה קורה.‬ 955 01:06:32,334 --> 01:06:33,793 ‫לא.‬ ‫-לא הבנתי מה קורה.‬ 956 01:06:33,793 --> 01:06:36,084 ‫זה לא העניין. זה...‬ 957 01:06:41,584 --> 01:06:43,168 ‫במה מדובר?‬ ‫-לא, כלום.‬ 958 01:06:43,168 --> 01:06:44,668 ‫בסדר. טוב.‬ 959 01:06:45,334 --> 01:06:46,418 ‫אז זה בסדר?‬ 960 01:06:47,168 --> 01:06:48,168 ‫כן?‬ 961 01:06:48,876 --> 01:06:50,376 ‫כן.‬ ‫-בסדר, יקירתי.‬ 962 01:06:50,376 --> 01:06:51,626 ‫אעשה את זה. טוב.‬ 963 01:06:51,626 --> 01:06:52,918 ‫מה?‬ ‫-לא, אני פשוט...‬ 964 01:06:52,918 --> 01:06:55,126 ‫כלום. חשבתי שאנחנו מנהלים שיחה.‬ 965 01:06:55,126 --> 01:06:56,459 ‫אבל ניהלנו.‬ ‫-לא.‬ 966 01:06:56,459 --> 01:06:59,501 ‫סליחה. חשבתי שסיימנו.‬ ‫-אני יודעת שאתה עסוק.‬ 967 01:06:59,501 --> 01:07:01,959 ‫אני לא עסוק, אני רק נואש לסיים את זה.‬ 968 01:07:01,959 --> 01:07:05,084 ‫אז תסיים, יקירי. אני לא עוצרת בעדך. תסיים.‬ 969 01:09:02,334 --> 01:09:04,501 ‫איפה כולם? אה, הם פה.‬ 970 01:09:04,501 --> 01:09:07,334 ‫שלום לכולם. אבקש להודיע משהו.‬ 971 01:09:07,334 --> 01:09:10,501 ‫סיימתי את "מיסה".‬ 972 01:09:12,584 --> 01:09:13,793 ‫הידד לאבא!‬ 973 01:09:14,584 --> 01:09:15,834 ‫לאן אימא הולכת?‬ 974 01:13:06,001 --> 01:13:08,584 ‫חוליה, מי השאיר את סנופי בפרוזדור?‬ 975 01:13:09,334 --> 01:13:11,084 ‫שלום, בריאן. אלכס!‬ 976 01:13:11,876 --> 01:13:15,293 ‫מי השאיר... מי נטש את סנופי בפרוזדור?‬ 977 01:13:16,084 --> 01:13:18,668 ‫מי נטש את סנופי?‬ ‫-אני. סליחה, אבא.‬ 978 01:13:18,668 --> 01:13:20,168 ‫כלומר, זה היום שלו.‬ 979 01:13:20,168 --> 01:13:23,126 ‫הוא התחיל לאכול אותו...‬ ‫-אבא, אתה חייב לראות אותי.‬ 980 01:13:23,126 --> 01:13:25,126 ‫כמה?‬ ‫-די.‬ 981 01:13:25,126 --> 01:13:27,709 ‫למה אתה ממשיך עם זה?‬ ‫-כמה?‬ 982 01:13:27,709 --> 01:13:29,501 ‫אני מצטער כל כך...‬ ‫-הייתה אישה...‬ 983 01:13:29,501 --> 01:13:31,418 ‫איחרת ביום לחג ההודיה.‬ 984 01:13:31,418 --> 01:13:34,001 ‫אני יודע. הארי הריץ אותי. נאלצתי...‬ 985 01:13:34,001 --> 01:13:35,293 ‫נינה הייתה נסערת.‬ 986 01:13:35,293 --> 01:13:37,793 ‫לא נראה לי... נינה לא נראית נסערת.‬ 987 01:13:37,793 --> 01:13:40,751 ‫ראית אותה צורחת בנוגע לאישה אקראית ברחוב?‬ 988 01:13:40,751 --> 01:13:42,459 ‫סוף סוף שכנעת אותה לבוא.‬ 989 01:13:42,459 --> 01:13:45,459 ‫כהפתעה למענך...‬ ‫-אבא!‬ 990 01:13:45,459 --> 01:13:48,376 ‫כמובן. תודה, חוליה.‬ 991 01:13:48,376 --> 01:13:50,126 ‫נינה לא נסערת בגלל האישה ברחוב.‬ 992 01:13:50,126 --> 01:13:52,668 ‫היא נסערת כי כמעט פספסת את חג ההודיה.‬ 993 01:13:52,668 --> 01:13:55,543 ‫לא ידענו אם תבוא.‬ ‫-חג הודיה שמח.‬ 994 01:13:55,543 --> 01:13:57,001 ‫מייק, תישאר בבקשה.‬ ‫-תודה.‬ 995 01:13:57,001 --> 01:13:58,876 ‫אני חייב לרדת.‬ ‫-ג'יימי, קחי אותו.‬ 996 01:13:58,876 --> 01:14:00,584 ‫כן, בוא, מייק.‬ ‫-תודה.‬ 997 01:14:00,584 --> 01:14:03,168 ‫רוצה לנשנש משהו לפני?‬ ‫-לא, אני בסדר.‬ 998 01:14:03,168 --> 01:14:04,459 ‫חג הודיה שמח.‬ 999 01:14:18,168 --> 01:14:19,168 ‫יקירתי?‬ 1000 01:14:23,668 --> 01:14:25,084 ‫לרגע חשבתי...‬ 1001 01:14:26,084 --> 01:14:28,293 ‫זה היה חתיכת תרגיל, מה שעשית.‬ ‫-מה?‬ 1002 01:14:28,293 --> 01:14:31,293 ‫זה היה חתיכת תרגיל, מה שעשית.‬ ‫-מה זאת אומרת?‬ 1003 01:14:31,876 --> 01:14:34,918 ‫יקירתי, שמת בחוץ את הכרית ונעלי הבית‬ 1004 01:14:34,918 --> 01:14:37,793 ‫ואת משחת השיניים והמברשת,‬ ‫ומאז לא ראיתי אותך.‬ 1005 01:14:39,876 --> 01:14:43,709 ‫אני מבין שאת כועסת עליי.‬ ‫אלוהים, אבל, אני מתכוון...‬ 1006 01:14:44,918 --> 01:14:46,334 ‫בואי נדבר בהיגיון.‬ 1007 01:14:48,834 --> 01:14:50,668 ‫יש פתגם בצ'ילה‬ 1008 01:14:51,293 --> 01:14:55,709 ‫על כך שאסור לעמוד מתחת לציפור שמלאה בחרא.‬ 1009 01:14:58,918 --> 01:15:00,543 ‫ואני פשוט חייתי‬ 1010 01:15:01,209 --> 01:15:03,043 ‫תחת הציפור המחורבנת הזאת‬ 1011 01:15:04,043 --> 01:15:07,459 ‫כל כך הרבה זמן, שזה נעשה קומי.‬ 1012 01:15:13,876 --> 01:15:14,876 ‫טוב, נראה לי...‬ 1013 01:15:16,793 --> 01:15:19,334 ‫שאת נותנת לצער שלך...‬ ‫-תפסיק!‬ 1014 01:15:19,334 --> 01:15:21,793 ‫תני לי לסיים...‬ ‫-זה לא קשור אליי...‬ 1015 01:15:21,793 --> 01:15:24,001 ‫את מה שהתכוונתי לומר. אני חושב...‬ ‫-לא.‬ 1016 01:15:24,001 --> 01:15:26,626 ‫...שאת נותנת לצער שלך להשתלט עלייך.‬ 1017 01:15:26,626 --> 01:15:28,834 ‫זה עליך, אז בטח תמות על זה.‬ 1018 01:15:30,251 --> 01:15:33,043 ‫אתה רוצה לסבול מנדודי שינה‬ ‫ולהיות מדוכא וחולה,‬ 1019 01:15:33,043 --> 01:15:35,334 ‫כדי שתוכל להימנע מקיום המחויבויות שלך.‬ 1020 01:15:35,334 --> 01:15:37,709 ‫אילו מחויבויות?‬ ‫-למה שהוענק לך.‬ 1021 01:15:37,709 --> 01:15:39,418 ‫המתנה שהוענקה לך.‬ 1022 01:15:39,418 --> 01:15:40,459 ‫בחייך.‬ ‫-אלוהים.‬ 1023 01:15:40,459 --> 01:15:43,001 ‫המתנה כוללת נטל. יש לך מושג?‬ 1024 01:15:43,001 --> 01:15:46,376 ‫הנטל של זיוף כנות ואהבה.‬ ‫-סליחה, זאת האמת.‬ 1025 01:15:46,376 --> 01:15:49,584 ‫שמעל לכול אתה אוהב אנשים,‬ ‫ושמתוך מעיין האהבה הזה‬ 1026 01:15:49,584 --> 01:15:51,543 ‫צצים כל הסיבוכים בחייך.‬ 1027 01:15:51,543 --> 01:15:54,334 ‫זה בדיוק כך.‬ ‫-תתעורר! תסיר משקפיים.‬ 1028 01:15:54,876 --> 01:15:58,501 ‫שנאה בליבך, שנאה בליבך וכעס‬ 1029 01:15:58,501 --> 01:16:00,709 ‫על דברים רבים כל כך שקשה לספור.‬ 1030 01:16:00,709 --> 01:16:03,626 ‫זה מה שמניע אותך.‬ ‫כעס עמוק ביותר מניע אותך.‬ 1031 01:16:03,626 --> 01:16:06,918 ‫אתה לא על הפודיום ההוא,‬ ‫מאפשר לנו לחוות את המוזיקה‬ 1032 01:16:06,918 --> 01:16:10,584 ‫כפי שנועדו לחוות אותה.‬ ‫אתה מטיח אותה בפנינו.‬ 1033 01:16:10,584 --> 01:16:13,334 ‫איך את מעזה?‬ ‫-עד כמה לעולם לא נוכל‬ 1034 01:16:13,334 --> 01:16:17,251 ‫להבין אותה ובכך שאנחנו עדים לכך‬ ‫שאתה עושה זאת ללא כל מאמץ,‬ 1035 01:16:17,251 --> 01:16:20,876 ‫אתה מקווה שבאמת נדע, עמוק בתוך ליבנו,‬ 1036 01:16:20,876 --> 01:16:23,376 ‫כמה אנחנו עלובים לעומתך.‬ ‫-זה התסביך שלך.‬ 1037 01:16:23,376 --> 01:16:25,418 ‫וזה ההיבריס שלך...‬ ‫-תצטרפי לחבורה.‬ 1038 01:16:25,418 --> 01:16:29,043 ‫אתה מפזז לך עם המלצרים התמימים‬ ‫שהארי מארגן לך,‬ 1039 01:16:29,043 --> 01:16:32,168 ‫במסווה שיש להם משהו אינטלקטואלי להציע לך,‬ 1040 01:16:32,168 --> 01:16:36,876 ‫שעה שאתה "מלמד" אותם.‬ ‫-לפחות הלב שלי פתוח.‬ 1041 01:16:39,043 --> 01:16:40,959 ‫החוצפה שלך לומר את זה!‬ 1042 01:16:40,959 --> 01:16:43,084 ‫האם שכחת את ארבע השנים‬ 1043 01:16:43,084 --> 01:16:45,751 ‫שבמהלכן התלבטת אם אתה רוצה להתחתן איתי?‬ 1044 01:16:45,751 --> 01:16:47,751 ‫זה מה שאני חושב.‬ ‫-דמותך בעיניי?‬ 1045 01:16:47,751 --> 01:16:49,793 ‫כמו הסרט של ריצ'רד צ'מברליין שראינו.‬ 1046 01:16:49,793 --> 01:16:52,793 ‫הוא אמר, "איך אוכל להתחרות‬ ‫בגבר שאת חושבת שאני?"‬ 1047 01:16:52,793 --> 01:16:55,459 ‫תודה לאל שפגשתי את דיק ושרדתי עד שהחלטת.‬ 1048 01:16:55,459 --> 01:16:57,751 ‫דיק הארט. ריצ'רד הארט.‬ ‫-כן.‬ 1049 01:16:57,751 --> 01:16:59,668 ‫שפאקינג מת.‬ ‫-שאהב אותי.‬ 1050 01:16:59,668 --> 01:17:01,251 ‫שמת.‬ ‫-שאהב אותי.‬ 1051 01:17:01,251 --> 01:17:04,709 ‫כן, עכשיו הוא גופה ואני הייתי השוטה‬ 1052 01:17:04,709 --> 01:17:08,543 ‫שחיכה לך מחוץ לבית החולים המזוין‬ ‫כמו אידיוט עם האמת שלי.‬ 1053 01:17:08,543 --> 01:17:10,876 ‫האמת שלך היא שקר מזוין!‬ 1054 01:17:10,876 --> 01:17:14,668 ‫היא שואבת את האנרגיה בכל חדר‬ ‫ומשאירה לאחרים אפס הזדמנות‬ 1055 01:17:14,668 --> 01:17:16,793 ‫לחיות או אפילו לנשום כפי שאנחנו באמת.‬ 1056 01:17:16,793 --> 01:17:19,209 ‫האמת שלך עושה אותך אמיץ וחזק,‬ 1057 01:17:19,209 --> 01:17:22,709 ‫ומרוקנת את כולנו מכל סוג של אומץ או כוח.‬ 1058 01:17:22,709 --> 01:17:24,626 ‫כי היא מתישה כל כך, לני.‬ 1059 01:17:25,334 --> 01:17:27,459 ‫מתיש כל כך לאהוב ולקבל מישהו‬ 1060 01:17:27,459 --> 01:17:29,543 ‫שלא אוהב ומקבל את עצמו.‬ 1061 01:17:29,543 --> 01:17:31,834 ‫וזאת האמת היחידה שאני יודעת עליך.‬ 1062 01:17:36,209 --> 01:17:40,626 ‫אם לא תיזהר, תמות כהומו זקן ובודד.‬ 1063 01:17:43,168 --> 01:17:44,251 ‫אימא! אבא!‬ 1064 01:17:44,876 --> 01:17:46,084 ‫אימא! אבא!‬ 1065 01:17:46,751 --> 01:17:47,959 ‫אבא!‬ ‫-אימא!‬ 1066 01:17:48,584 --> 01:17:50,709 ‫סנופי פה, מהר!‬ ‫-בואו.‬ 1067 01:17:50,709 --> 01:17:52,959 ‫אימא! את מפספסת את סנופי!‬ 1068 01:17:52,959 --> 01:17:54,793 ‫מה אתם עושים שם?‬ 1069 01:17:54,793 --> 01:17:57,084 ‫הוא גדול כל כך.‬ ‫-אתם שם המון זמן.‬ 1070 01:17:57,084 --> 01:17:58,626 ‫אבא!‬ ‫-כן.‬ 1071 01:17:58,626 --> 01:17:59,709 ‫בוא.‬ 1072 01:18:01,043 --> 01:18:02,043 ‫אני אלך.‬ 1073 01:18:20,876 --> 01:18:21,876 ‫שלום.‬ 1074 01:18:23,709 --> 01:18:25,334 ‫שלום. מה שלומך?‬ 1075 01:18:26,043 --> 01:18:29,084 ‫שלום. מה שלומך?‬ 1076 01:18:29,084 --> 01:18:32,459 ‫נפלא. שלום.‬ 1077 01:18:40,084 --> 01:18:41,293 ‫מה שאני אוהב‬ 1078 01:18:41,918 --> 01:18:44,543 ‫בחזרות האלה ביום חמישי‬ 1079 01:18:44,543 --> 01:18:48,209 ‫זה שמזדמן לנו לדבר איתכם‬ ‫על מה שאנחנו חושבים על המוזיקה.‬ 1080 01:18:49,043 --> 01:18:51,459 ‫אז תודה שבאתם וצהריים טובים.‬ 1081 01:18:53,209 --> 01:18:58,668 ‫היום נלמד על סימפוניה מס' 14,‬ ‫אופוס 135 של שוסטקוביץ'.‬ 1082 01:18:59,834 --> 01:19:01,834 ‫מה שהבנתי על היצירה...‬ 1083 01:19:04,043 --> 01:19:06,959 ‫זה עלול להיות מדכא,‬ ‫אבל אני נוטה לחשוב שזה לא...‬ 1084 01:19:06,959 --> 01:19:08,043 ‫זה...‬ 1085 01:19:08,834 --> 01:19:11,043 ‫שעם התקרבות המוות,‬ 1086 01:19:13,126 --> 01:19:14,751 ‫אני מאמין שעל אמן‬ 1087 01:19:15,793 --> 01:19:18,626 ‫להיפטר מכל דבר שעוצר אותו.‬ 1088 01:19:21,209 --> 01:19:22,293 ‫ואמן‬ 1089 01:19:23,918 --> 01:19:27,918 ‫חייב להיות נחרץ כשהוא יוצר, בזמן שנותר לו,‬ 1090 01:19:28,793 --> 01:19:31,001 ‫בחופש מוחלט.‬ 1091 01:19:35,793 --> 01:19:37,001 ‫ולכן...‬ 1092 01:19:39,293 --> 01:19:41,293 ‫אני חייב לעשות את זה למען עצמי,‬ 1093 01:19:42,043 --> 01:19:43,251 ‫אני חייב לחיות...‬ 1094 01:19:45,126 --> 01:19:49,126 ‫את שארית חיי, בין אם יהיו ארוכים או קצרים,‬ 1095 01:19:49,959 --> 01:19:51,793 ‫בדיוק כראות עיניי.‬ 1096 01:19:54,126 --> 01:19:56,543 ‫כפי שרבים מאיתנו עושים בימינו.‬ 1097 01:20:02,001 --> 01:20:05,751 ‫"כשסר בעל זבוב דרש סילאבוב‬ 1098 01:20:05,751 --> 01:20:07,584 ‫"במלון בגיהינום‬ 1099 01:20:07,584 --> 01:20:09,543 ‫"שם נפלה פרספונה‬ 1100 01:20:09,543 --> 01:20:13,251 ‫"כחולים כמו הז'נדרמריה‬ ‫היו גלי הים‬ 1101 01:20:13,251 --> 01:20:16,168 ‫"מטלטלים ומזעזעים את המוזגת‬ 1102 01:20:16,168 --> 01:20:18,876 ‫"כמו בלקלבה‬ ‫כך ירדה הלבה‬ 1103 01:20:18,876 --> 01:20:21,001 ‫"מהגג ומתכול הים‬ 1104 01:20:21,001 --> 01:20:22,418 ‫"ז'נדרמריה מעץ‬ 1105 01:20:22,418 --> 01:20:26,043 ‫"יצאו במתקפה‬ ‫שעה שבעל זבוב דרש רום בשאגה"‬ 1106 01:20:26,043 --> 01:20:29,043 ‫- פאסאד‬ ‫אן אנטרטיינמנט -‬ 1107 01:20:29,043 --> 01:20:30,543 ‫"איש מהם לא בא!"‬ 1108 01:20:30,543 --> 01:20:32,543 ‫וקאט. תודה. סיימנו.‬ 1109 01:20:32,543 --> 01:20:35,793 ‫אלוהים. לא נראה לי שהפה שלי‬ ‫אי פעם נע מהר כל כך.‬ 1110 01:20:35,793 --> 01:20:38,084 ‫אתה מתוק, קולין.‬ ‫-בבקשה, פלישה.‬ 1111 01:20:40,251 --> 01:20:41,668 ‫אשמח לצלם עוד אחד.‬ 1112 01:20:42,626 --> 01:20:44,626 ‫כן, כמובן.‬ ‫-אם לא אכפת לך.‬ 1113 01:20:47,834 --> 01:20:52,126 ‫אז הדבר הזה, אם תדברי בקול עמוק,‬ ‫זה יהיה קופצני יותר.‬ 1114 01:20:52,126 --> 01:20:53,751 ‫עמוק יותר. דיברתי גבוה.‬ 1115 01:20:53,751 --> 01:20:55,793 ‫אם נעשה את זה שוב, נתחיל בתיבה 44,‬ 1116 01:20:55,793 --> 01:20:58,543 ‫ועל כלי ההקשה להיות שקטים יותר.‬ 1117 01:20:58,543 --> 01:21:00,376 ‫עדיין כואב לך הראש?‬ ‫-זה בסדר.‬ 1118 01:21:00,376 --> 01:21:01,709 ‫סינתיה.‬ ‫-האם הם מבינים‬ 1119 01:21:01,709 --> 01:21:04,376 ‫שזו רק שאלה של זמן עד שתביימי את כל ההפקה?‬ 1120 01:21:04,376 --> 01:21:07,543 ‫זה כבר קורה. השטיח היה בצבע אחר אתמול.‬ 1121 01:21:07,543 --> 01:21:10,501 ‫צדקתי בנוגע לשטיח.‬ ‫-אני מסכים.‬ 1122 01:21:10,501 --> 01:21:13,209 ‫פשוט שכחתי כמה אני אוהבת להיות בעבודה.‬ 1123 01:21:13,209 --> 01:21:15,543 ‫כמעט סיימנו.‬ ‫-ההזמנה יכולה לחכות.‬ 1124 01:21:15,543 --> 01:21:18,209 ‫זה כיף אדיר. באמת.‬ ‫-רגע.‬ 1125 01:21:19,043 --> 01:21:21,668 ‫חשבתי שהלילה אני יוצא איתך.‬ 1126 01:21:22,418 --> 01:21:24,918 ‫שניכם צריכים להפסיק לדאוג לי. אני בסדר.‬ 1127 01:21:24,918 --> 01:21:27,418 ‫אני עסוקה מתמיד.‬ ‫-טובה יותר, לא עסוקה יותר.‬ 1128 01:21:27,418 --> 01:21:30,334 ‫אם כי זה נכון, לא? כלומר, האם אין...‬ 1129 01:21:32,251 --> 01:21:34,459 ‫הצגה מוקדמת של "רוצח מסכן" בשבוע הבא?‬ 1130 01:21:34,459 --> 01:21:35,376 ‫אל תזכירי לי.‬ 1131 01:21:35,376 --> 01:21:37,126 ‫מי דיבר על דאגה?‬ 1132 01:21:37,126 --> 01:21:39,293 ‫אני פשוט להוט להיות איתך כמה שיותר.‬ 1133 01:21:39,876 --> 01:21:41,334 ‫כולי שלכם.‬ 1134 01:21:43,668 --> 01:21:45,501 ‫על מה דיברת?‬ 1135 01:21:45,501 --> 01:21:46,793 ‫דיברתי על זה...‬ 1136 01:21:46,793 --> 01:21:49,084 ‫על מה דיברתי?‬ ‫-אני לא זוכר.‬ 1137 01:21:49,668 --> 01:21:52,418 ‫אולי אמרתי כמה כולם נאים הלילה.‬ 1138 01:21:53,876 --> 01:21:56,293 ‫יש המון "הומברס". המון.‬ 1139 01:21:57,376 --> 01:21:59,584 ‫קוקיצות? ככה אנחנו מכנים אותם.‬ 1140 01:21:59,584 --> 01:22:01,418 ‫תמיד טוב עם הקוקיצות.‬ 1141 01:22:01,418 --> 01:22:02,918 ‫אתה ממש אוהב את הקוקיצות.‬ 1142 01:22:02,918 --> 01:22:04,834 ‫אני מת על הקוקיצות.‬ ‫-אני יודע.‬ 1143 01:22:04,834 --> 01:22:06,751 ‫הארי, האם אני...‬ ‫-כן.‬ 1144 01:22:10,418 --> 01:22:12,251 ‫פשוט תעשה את זה משם.‬ ‫-כן.‬ 1145 01:22:14,418 --> 01:22:16,251 ‫אתה מצליח?‬ ‫-כמו מקצוען.‬ 1146 01:22:16,251 --> 01:22:19,168 ‫זה מומטר עליי מהאף המזוין שלך.‬ 1147 01:22:19,168 --> 01:22:21,293 ‫זה בסדר. ממש פה.‬ 1148 01:22:21,293 --> 01:22:24,834 ‫הנה. פשוט אגיש לכולם.‬ 1149 01:22:30,584 --> 01:22:32,209 ‫לני...‬ ‫-אני בסדר. תודה.‬ 1150 01:22:32,209 --> 01:22:34,584 ‫סליחה...‬ ‫-זה בסדר. תודה. אין בעיה.‬ 1151 01:22:34,584 --> 01:22:37,584 ‫ג'רי רובינס צדק. אי אפשר לנהל מערכת יחסים‬ 1152 01:22:38,168 --> 01:22:39,876 ‫כשגרים בשלל חדרי מלון.‬ 1153 01:22:39,876 --> 01:22:41,668 ‫תתחיל להרגיז אותי עכשיו.‬ ‫-תקשיבי.‬ 1154 01:22:41,668 --> 01:22:44,751 ‫לא, יקירתי, לא, פשוט רציתי...‬ 1155 01:22:44,751 --> 01:22:48,334 ‫התקשרתי כי רציתי לשאול‬ ‫מה תכנונייך לסוף השבוע.‬ 1156 01:22:48,334 --> 01:22:50,418 ‫נחזור הביתה בעוד יומיים.‬ 1157 01:22:50,418 --> 01:22:54,209 ‫חשבתי שכולנו נוכל לבלות בפרפילד.‬ ‫את רק צריכה לשכנע את אימא.‬ 1158 01:22:54,209 --> 01:22:55,709 ‫מי זה "כולנו", אבא?‬ 1159 01:22:56,793 --> 01:22:58,209 ‫לא, אני...‬ 1160 01:22:59,293 --> 01:23:01,126 ‫טוב, הוא לא מפלצת.‬ 1161 01:23:01,126 --> 01:23:02,959 ‫הוא פשוט גאון...‬ 1162 01:23:04,709 --> 01:23:08,793 ‫ומקסים. הוא השדון הקטן והגאון שלי.‬ ‫הוא אפילו לא הטיפוס שלי.‬ 1163 01:23:08,793 --> 01:23:10,084 ‫אבא, בבקשה לא.‬ 1164 01:23:10,834 --> 01:23:12,959 ‫אבא, בבקשה אל תדבר איתי על זה.‬ 1165 01:23:12,959 --> 01:23:14,043 ‫יקירתי...‬ 1166 01:23:22,043 --> 01:23:23,459 ‫אני מעריץ אותך.‬ 1167 01:23:27,543 --> 01:23:31,959 ‫אני אוהב אותך כל כך, ג'יימי...‬ ‫אני אוהב אותך.‬ 1168 01:23:33,709 --> 01:23:34,918 ‫אני יודעת.‬ 1169 01:23:35,793 --> 01:23:36,793 ‫אני יודעת.‬ 1170 01:23:40,918 --> 01:23:42,751 ‫אדבר שוב עם אימא.‬ 1171 01:23:43,834 --> 01:23:45,043 ‫טוב, אבא.‬ 1172 01:23:47,001 --> 01:23:48,376 ‫אני לא יודעת אם ראית,‬ 1173 01:23:48,376 --> 01:23:51,709 ‫אבל היה אזכור נפלא שלך‬ ‫בביקורת ב"ניו יורק טיימס".‬ 1174 01:23:51,709 --> 01:23:54,543 ‫באמת?‬ ‫-שמרתי לך אותה. חשבתי שאוכל...‬ 1175 01:23:54,543 --> 01:23:55,834 ‫אני לא רוצה לראות.‬ 1176 01:23:56,584 --> 01:23:58,751 ‫לא, זה גורם לי אי נוחות.‬ 1177 01:23:58,751 --> 01:24:00,418 ‫אבל זה מתוק כל כך. תודה.‬ 1178 01:24:00,418 --> 01:24:01,584 ‫בסדר.‬ 1179 01:24:01,584 --> 01:24:03,084 ‫איך היה ביום שני בלילה?‬ 1180 01:24:03,876 --> 01:24:07,293 ‫שני... לא, לא נראה לי‬ 1181 01:24:07,293 --> 01:24:08,959 ‫שאני רוצה לדבר על זה.‬ ‫-חכי.‬ 1182 01:24:08,959 --> 01:24:11,043 ‫מה קרה ביום שני בלילה?‬ ‫-כלום.‬ 1183 01:24:11,043 --> 01:24:13,126 ‫לאימא שלך יש מחזר.‬ ‫-לא.‬ 1184 01:24:13,126 --> 01:24:15,626 ‫באמת? לא, בבקשה, בואי נדבר על זה.‬ 1185 01:24:16,376 --> 01:24:20,209 ‫נראה לי שגרוע מספיק‬ ‫שאת נאלצת לשמוע על הרומן של אביך.‬ 1186 01:24:20,209 --> 01:24:22,126 ‫אז לא, לא נראה לי שיש צורך.‬ 1187 01:24:22,126 --> 01:24:23,959 ‫אבל אגב אביך,‬ 1188 01:24:23,959 --> 01:24:27,459 ‫יש לי שתי הופעות בחג ההודיה, אז...‬ 1189 01:24:28,126 --> 01:24:30,501 ‫אישאר בתיאטרון ואת תאכלי איתו‬ 1190 01:24:30,501 --> 01:24:32,418 ‫בדירה עם נינה ואלכס.‬ 1191 01:24:32,418 --> 01:24:35,418 ‫למען נינה, בואו נשמור‬ ‫על מראית עין של נורמליות.‬ 1192 01:24:35,418 --> 01:24:37,918 ‫זה לא נורמלי לתחושתי.‬ ‫-טוב, אני...‬ 1193 01:24:38,626 --> 01:24:40,126 ‫אני לא יודעת מה לומר.‬ 1194 01:24:40,126 --> 01:24:43,168 ‫אני מאחרת אל אלכסנדר.‬ ‫-בחייך.‬ 1195 01:24:43,168 --> 01:24:45,834 ‫באמת. ברור שלשתיכן יש על מה לדבר.‬ 1196 01:24:45,834 --> 01:24:48,709 ‫לא, אל תעשי את זה.‬ ‫-לא, אתן לכן מרחב נשימה‬ 1197 01:24:48,709 --> 01:24:51,418 ‫לדבר על זה.‬ ‫-לא ככה אנחנו עושים דברים.‬ 1198 01:24:51,418 --> 01:24:53,501 ‫מבוגרים לא עושים את זה.‬ 1199 01:24:53,501 --> 01:24:56,418 ‫תכננתי תוכניות עם אלכסנדר...‬ ‫-לא. יקירתי.‬ 1200 01:24:56,418 --> 01:24:59,126 ‫לא נשאיר את המצב כך. תסתכלי לי בעיניים.‬ 1201 01:24:59,126 --> 01:25:02,418 ‫אני רואה כמה את כועסת‬ ‫ואני לא רוצה שתעזבי ככה.‬ 1202 01:25:02,418 --> 01:25:05,126 ‫אני לא כועסת עלייך.‬ ‫-אני לא מאמינה לך.‬ 1203 01:25:05,126 --> 01:25:06,251 ‫חכי.‬ 1204 01:25:07,626 --> 01:25:09,626 ‫אני לא מרוגזת עלייך, אימא.‬ 1205 01:25:10,584 --> 01:25:12,334 ‫את שקרנית נוראית.‬ 1206 01:25:12,334 --> 01:25:14,876 ‫לפחות את יודעת שאת יכולה לבטוח בי.‬ ‫-זה נכון.‬ 1207 01:25:14,876 --> 01:25:16,876 ‫אני הולכת.‬ ‫-לא.‬ 1208 01:25:16,876 --> 01:25:18,793 ‫אני צריכה ללעוג לו...‬ ‫-אני אוהבת אותך.‬ 1209 01:25:18,793 --> 01:25:21,709 ‫...כי עדיין לא בא לצפות בך,‬ ‫אהלל את ההופעה שלך.‬ 1210 01:25:21,709 --> 01:25:23,209 ‫טוב, זה יהיה נפלא.‬ 1211 01:25:26,168 --> 01:25:28,001 ‫עכשיו, ספרי לי על המחזר הזה.‬ 1212 01:25:28,001 --> 01:25:30,293 ‫אה, כן, המחזר...‬ 1213 01:25:32,543 --> 01:25:33,543 ‫אז...‬ 1214 01:25:34,959 --> 01:25:36,584 ‫התרגשתי מאוד, כידוע לך.‬ 1215 01:25:37,501 --> 01:25:39,459 ‫התרגשתי מאוד, כידוע לך.‬ ‫-נכון.‬ 1216 01:25:39,459 --> 01:25:41,668 ‫יצאנו לארוחת צהריים, לא ערב.‬ ‫-איפה?‬ 1217 01:25:41,668 --> 01:25:43,334 ‫קפה קרלייל, לא משהו מהודר.‬ 1218 01:25:43,334 --> 01:25:46,834 ‫והייתי לחוצה קצת, אני מודה, וגם הוא.‬ 1219 01:25:47,668 --> 01:25:50,376 ‫אז באמצע הארוחה הוא רכן אליי‬ 1220 01:25:50,376 --> 01:25:54,543 ‫ושאל אם יוכל לספר לי סוד.‬ 1221 01:25:54,543 --> 01:25:57,626 ‫יש לו הידלקות קטנה, את מבינה?‬ ‫-אכן.‬ 1222 01:25:58,834 --> 01:26:02,626 ‫אז חייכתי, הסמקתי קצת, ודחקתי בו לספר לי.‬ 1223 01:26:02,626 --> 01:26:04,918 ‫הוא דלוק על מנדי,‬ 1224 01:26:05,793 --> 01:26:08,209 ‫והוא רצה שאכיר ביניהם.‬ 1225 01:26:09,459 --> 01:26:11,043 ‫מנדי וייג'ר?‬ ‫-מנדי.‬ 1226 01:26:11,043 --> 01:26:13,626 ‫אל תהיי מופתעת כל כך. מנדי גבר נאה מאוד.‬ 1227 01:26:14,918 --> 01:26:16,918 ‫פלישה...‬ ‫-שם הייתי...‬ 1228 01:26:17,793 --> 01:26:20,876 ‫מסמיקה, פרפרים בבטן ו...‬ 1229 01:26:21,626 --> 01:26:22,626 ‫טוב...‬ 1230 01:26:23,126 --> 01:26:25,251 ‫נראה שאני נמשכת לטיפוס מסוים.‬ 1231 01:26:26,376 --> 01:26:27,793 ‫תקשיבי...‬ 1232 01:26:28,709 --> 01:26:31,918 ‫את יודעת, לני אוהב אותך, באמת שכן.‬ 1233 01:26:31,918 --> 01:26:36,626 ‫הוא פשוט... גבר. גבר שמזדקן באופן נוראי,‬ 1234 01:26:37,209 --> 01:26:42,001 ‫שלא מסוגל להיות רק דבר אחד באופן מלא.‬ 1235 01:26:42,001 --> 01:26:44,709 ‫הוא פשוט... אבוד.‬ 1236 01:26:44,709 --> 01:26:46,543 ‫תמיד ידעתי מיהו.‬ 1237 01:26:49,959 --> 01:26:51,168 ‫הוא התקשר אליי.‬ 1238 01:26:52,418 --> 01:26:53,418 ‫ו...?‬ 1239 01:26:53,918 --> 01:26:56,334 ‫הוא רוצה שכולנו ניסע לשבועיים לפרפילד.‬ 1240 01:26:57,168 --> 01:26:59,376 ‫הוא נשמע שונה.‬ ‫-פלישה...‬ 1241 01:26:59,376 --> 01:27:00,459 ‫לא, אני...‬ 1242 01:27:01,543 --> 01:27:04,168 ‫לא נתרץ תירוצים. הוא לא אכזב אותי.‬ 1243 01:27:04,168 --> 01:27:05,668 ‫פלישה...‬ ‫-לא, זו...‬ 1244 01:27:07,418 --> 01:27:08,834 ‫זו היוהרה שלי,‬ 1245 01:27:10,209 --> 01:27:12,834 ‫שחשבתי שאוכל לשרוד עם מה שהיה מסוגל לתת.‬ 1246 01:27:14,126 --> 01:27:16,834 ‫זה אירוני. הבטתי בכולם, אפילו בילדיי‬ 1247 01:27:16,834 --> 01:27:20,043 ‫בכאלה רחמים כי ייחלו לתשומת לב ממנו.‬ 1248 01:27:20,043 --> 01:27:22,876 ‫זו הייתה מעין כרזה שנשאתי בגאווה אדירה:‬ 1249 01:27:22,876 --> 01:27:24,793 ‫אני לא זקוקה.‬ 1250 01:27:25,501 --> 01:27:26,501 ‫ו...‬ 1251 01:27:27,584 --> 01:27:29,001 ‫תראי אותי עכשיו.‬ 1252 01:27:31,543 --> 01:27:33,418 ‫מי האדם שלא היה כן?‬ 1253 01:27:38,334 --> 01:27:39,543 ‫אני מתגעגעת אליו...‬ 1254 01:27:40,876 --> 01:27:42,293 ‫לילד הזה שלי.‬ 1255 01:27:48,209 --> 01:27:49,293 ‫שאלות?‬ 1256 01:34:12,043 --> 01:34:13,043 ‫בראבו!‬ 1257 01:34:25,876 --> 01:34:28,043 ‫זה היה מדהים.‬ ‫-יקירתי, למה הגעת?‬ 1258 01:34:28,043 --> 01:34:32,751 ‫אין שנאה... אין שנאה בליבך.‬ 1259 01:35:38,709 --> 01:35:41,334 ‫מר ברנשטיין, אתה יכול לבוא עכשיו.‬ ‫-נפלא.‬ 1260 01:35:41,334 --> 01:35:43,251 ‫רוצה לשבת?‬ ‫-כן.‬ 1261 01:35:44,834 --> 01:35:46,834 ‫נראה שצריך למדוד לך לחץ דם.‬ 1262 01:35:46,834 --> 01:35:48,126 ‫לא, אני בסדר.‬ 1263 01:35:51,584 --> 01:35:53,709 ‫אתה יודע שבטי תבוא לארוחת ערב?‬ 1264 01:35:55,668 --> 01:35:57,084 ‫לא ידעתי.‬ ‫-כן.‬ 1265 01:35:57,918 --> 01:36:00,334 ‫ומנדי, מה שיהיה נחמד כל כך.‬ 1266 01:36:01,793 --> 01:36:05,043 ‫וחוליה הלכה לקנות שומר,‬ ‫שאתה יודע שבטי אוהבת.‬ 1267 01:36:11,959 --> 01:36:12,959 ‫תיכנס.‬ 1268 01:36:14,126 --> 01:36:15,543 ‫שלום.‬ ‫-מה שלומך?‬ 1269 01:36:20,793 --> 01:36:24,626 ‫נראה שיש לך גידול בצד ימין של שד שמאל,‬ 1270 01:36:24,626 --> 01:36:27,126 ‫שאולי שלח גרורות לריאה.‬ 1271 01:36:28,126 --> 01:36:30,126 ‫בהתחשב בגודל הגידול,‬ 1272 01:36:30,126 --> 01:36:32,543 ‫הייתי ממליץ על כריתת השד,‬ 1273 01:36:32,543 --> 01:36:35,959 ‫השרירים תחתיו ובלוטות הלימפה הסמוכות,‬ 1274 01:36:35,959 --> 01:36:38,376 ‫כמו גם לבצע ביופסיה לריאה,‬ 1275 01:36:38,376 --> 01:36:41,334 ‫מה שיעזור לנו לאשר אם יש גרורות או לא.‬ 1276 01:36:42,043 --> 01:36:44,668 ‫נוכל לעשות הכול בתחילת השבוע הבא אם תרצי.‬ 1277 01:36:46,084 --> 01:36:47,084 ‫כן.‬ 1278 01:36:48,126 --> 01:36:50,376 ‫אבל אני... יקירי...‬ 1279 01:36:50,376 --> 01:36:52,543 ‫אני מתחילה מחזה בספטמבר.‬ ‫-זה בסדר.‬ 1280 01:36:52,543 --> 01:36:55,293 ‫לא, אבל אני צריכה ליידע אותם...‬ ‫-אני איידע אותם.‬ 1281 01:36:56,084 --> 01:36:58,959 ‫לדעתי ההחלמה שלך‬ ‫תהיה מהירה יותר מכפי שאת חושבת,‬ 1282 01:36:58,959 --> 01:37:02,251 ‫ותוכלי להיות מוכנה בתוך שבוע עד שבועיים.‬ 1283 01:37:02,918 --> 01:37:06,001 ‫אלה חדשות נפלאות.‬ ‫-תוכלי לעשות מה שאת חייבת.‬ 1284 01:37:06,001 --> 01:37:08,918 ‫איך נוכל להיות בטוחים שנוציא את כל הסרטן?‬ 1285 01:37:10,084 --> 01:37:11,918 ‫טוב...‬ ‫-...שנוציא את כל הסרטן.‬ 1286 01:37:11,918 --> 01:37:15,543 ‫לא נסכן את זה למען המחזה.‬ 1287 01:37:15,543 --> 01:37:18,376 ‫ברגע שנסיר את השד, לא יהיה סרטן מקומי.‬ 1288 01:37:18,376 --> 01:37:20,626 ‫כן צריך לקבוע בנוגע לריאה.‬ 1289 01:37:20,626 --> 01:37:22,293 ‫כמה זמן תיקח הביופסיה?‬ 1290 01:37:22,293 --> 01:37:27,293 ‫הביופסיה, דקות מעטות,‬ ‫ועדיין תהיי מורדמת מהפרוצדורה האחרת.‬ 1291 01:37:27,293 --> 01:37:29,001 ‫אז עושים את זה...‬ 1292 01:37:30,709 --> 01:37:32,209 ‫עושים את שתיהן בו זמנית?‬ 1293 01:37:32,209 --> 01:37:35,876 ‫כן, מטפלים בשד ואז קל לבצע ביופסיה לריאה.‬ 1294 01:37:42,126 --> 01:37:43,959 ‫תודה. תודה על הכול.‬ 1295 01:37:45,001 --> 01:37:46,209 ‫אני יודע...‬ ‫-אני יודעת.‬ 1296 01:37:55,501 --> 01:37:57,126 ‫אני יודע.‬ ‫-זה מגוחך כל כך.‬ 1297 01:37:57,126 --> 01:37:58,709 ‫לא, אני יודע.‬ 1298 01:38:00,751 --> 01:38:01,959 ‫אני מגוחכת כל כך.‬ 1299 01:38:03,293 --> 01:38:05,043 ‫תירגעי. הכול בסדר, יקירתי.‬ 1300 01:38:16,709 --> 01:38:18,709 ‫לא, לא נראה לי, יקירי.‬ 1301 01:38:28,418 --> 01:38:30,168 ‫יקירתי.‬ ‫-תודה.‬ 1302 01:38:34,126 --> 01:38:36,959 ‫יקירתי, בואי נחצה דרך הפארק ברגל.‬ ‫-באמת?‬ 1303 01:38:37,668 --> 01:38:38,668 ‫כן.‬ 1304 01:38:39,168 --> 01:38:40,584 ‫כן, ננשום קצת אוויר.‬ 1305 01:38:41,418 --> 01:38:42,501 ‫בסדר.‬ 1306 01:38:45,084 --> 01:38:46,584 ‫אלוהים.‬ ‫-את בסדר?‬ 1307 01:38:46,584 --> 01:38:47,876 ‫לא, אני בסדר.‬ 1308 01:38:47,876 --> 01:38:50,668 ‫משהו קרה לברך שלי.‬ ‫-יש לי רעיון.‬ 1309 01:38:50,668 --> 01:38:51,751 ‫אוי, לא.‬ 1310 01:38:57,418 --> 01:38:59,043 ‫זה מצית, יקירתי?‬ 1311 01:39:00,084 --> 01:39:01,584 ‫אל תתערב.‬ 1312 01:39:13,084 --> 01:39:14,501 ‫אני חושב על מספר.‬ 1313 01:39:21,043 --> 01:39:23,459 ‫אני לא יודעת. תשע.‬ ‫-לא.‬ 1314 01:39:24,001 --> 01:39:25,834 ‫חמש.‬ ‫-לא, את חייבת לחשוב.‬ 1315 01:39:26,668 --> 01:39:28,084 ‫אני משתדלת.‬ 1316 01:39:29,251 --> 01:39:30,334 ‫אני משתדלת.‬ 1317 01:39:31,084 --> 01:39:32,584 ‫זה שתיים, יקירתי.‬ ‫-שתיים.‬ 1318 01:39:32,584 --> 01:39:33,668 ‫זה שתיים.‬ 1319 01:39:34,168 --> 01:39:35,251 ‫כמונו.‬ 1320 01:39:36,334 --> 01:39:37,751 ‫כמונו, זוג.‬ 1321 01:39:39,876 --> 01:39:41,501 ‫שני ברווזונים באגם.‬ 1322 01:39:47,501 --> 01:39:49,168 ‫תישעני עליי, יקירתי.‬ 1323 01:39:49,709 --> 01:39:52,918 ‫ככה. את כל משקלך עליי. כן, ככה.‬ 1324 01:39:52,918 --> 01:39:54,626 ‫תשעיני ראש לאחור. ככה.‬ 1325 01:40:02,793 --> 01:40:04,543 ‫בסדר, יקירתי.‬ 1326 01:40:04,543 --> 01:40:06,626 ‫שלום, יקיריי.‬ 1327 01:40:08,168 --> 01:40:09,168 ‫שלום.‬ 1328 01:40:12,876 --> 01:40:14,084 ‫יפהפייה.‬ 1329 01:40:14,793 --> 01:40:15,793 ‫התגעגעתי.‬ 1330 01:40:15,793 --> 01:40:17,293 ‫התגעגעתי כל כך.‬ 1331 01:40:18,668 --> 01:40:20,293 ‫אימא? את בסדר?‬ 1332 01:40:20,293 --> 01:40:22,001 ‫אני בסדר. בסדר גמור.‬ 1333 01:40:24,959 --> 01:40:26,959 ‫היה סיוט להגיע לכאן?‬ 1334 01:40:26,959 --> 01:40:28,709 ‫כמובן. הוא נהג.‬ 1335 01:40:29,584 --> 01:40:31,001 ‫אוי לא.‬ ‫-לא נראה שיכולנו‬ 1336 01:40:31,001 --> 01:40:34,209 ‫להרחיק יותר מזרחה גם אם היינו מנסים.‬ ‫-אני שונאת לנהוג.‬ 1337 01:40:34,834 --> 01:40:37,459 ‫חבל שלא הגעתי מוקדם יותר. את...‬ 1338 01:40:39,376 --> 01:40:40,793 ‫את צריכה משהו?‬ 1339 01:40:41,459 --> 01:40:42,668 ‫אוכל לעזור?‬ 1340 01:40:45,209 --> 01:40:47,043 ‫אל תעשי שוב סלסול.‬ 1341 01:40:49,168 --> 01:40:51,293 ‫זה מה שאני אמרתי.‬ 1342 01:40:51,293 --> 01:40:53,126 ‫רמון אמר שהוא היה ניצחון.‬ 1343 01:40:53,126 --> 01:40:55,334 ‫ניצחון אדיר.‬ 1344 01:40:59,084 --> 01:41:00,709 ‫איפה לני?‬ 1345 01:41:01,543 --> 01:41:03,668 ‫אני לא יודעת, הוא ישן או משהו.‬ 1346 01:41:04,751 --> 01:41:06,376 ‫את זוכרת...‬ 1347 01:41:07,001 --> 01:41:09,376 ‫את חגיגת בר המצווה שגררת אותי אליה,‬ 1348 01:41:09,376 --> 01:41:11,084 ‫של אחד מהחברים של אלכסנדר?‬ 1349 01:41:11,084 --> 01:41:13,001 ‫הקטן... כן.‬ ‫-כן.‬ 1350 01:41:14,084 --> 01:41:15,084 ‫עם...‬ 1351 01:41:16,001 --> 01:41:17,293 ‫אוי, מה שמו?‬ 1352 01:41:17,293 --> 01:41:19,001 ‫פלדמן. כן.‬ ‫-כן.‬ 1353 01:41:19,001 --> 01:41:23,251 ‫אז היינו שם ומובן שהושיבו אותי‬ ‫ליד פלישה היקרה שלנו,‬ 1354 01:41:23,876 --> 01:41:26,293 ‫והיא הייתה מהממת כהרגלה. אבוי לי.‬ 1355 01:41:27,084 --> 01:41:30,543 ‫ולני שקל 12 קילו פחות,‬ 1356 01:41:30,543 --> 01:41:34,709 ‫ושזוף, שזוף כולו,‬ ‫לבוש בלבן מכף רגל ועד ראש,‬ 1357 01:41:34,709 --> 01:41:38,209 ‫כולל נעלי עור לבנות בלי גרביים.‬ 1358 01:41:38,959 --> 01:41:40,543 ‫זה היה מאוד באופנה.‬ 1359 01:41:40,543 --> 01:41:41,626 ‫שקר.‬ 1360 01:41:43,459 --> 01:41:45,084 ‫טוב, אז בשלב מסוים לני,‬ 1361 01:41:45,084 --> 01:41:48,168 ‫הוא קם בלבושו הלבן‬ 1362 01:41:48,168 --> 01:41:50,668 ‫והלך אל דוכן הנואמים.‬ 1363 01:41:53,543 --> 01:41:54,543 ‫כן.‬ 1364 01:42:07,751 --> 01:42:09,376 ‫לא, זה בסדר. ה...‬ 1365 01:42:11,751 --> 01:42:14,251 ‫לני בחליפה הלבנה.‬ ‫-כן.‬ 1366 01:42:15,376 --> 01:42:17,709 ‫והוא עטוי כולו לבן... ו...‬ 1367 01:42:19,626 --> 01:42:20,626 ‫הוא...‬ 1368 01:42:22,501 --> 01:42:24,834 ‫הוא עלה לדוכן הנואמים ו...‬ 1369 01:42:26,918 --> 01:42:29,251 ‫לא נראה לי שביקשו ממנו לנאום.‬ ‫-לא.‬ 1370 01:42:30,126 --> 01:42:31,126 ‫אבל...‬ 1371 01:42:31,834 --> 01:42:34,959 ‫לקח לו 20 דקות ללכת מהשולחן שלנו עד שם,‬ 1372 01:42:34,959 --> 01:42:39,001 ‫עצר בכל שולחן שחלף על פניו ופטפט, כמובן,‬ 1373 01:42:39,001 --> 01:42:42,084 ‫ובסוף, הוא הגיע לשם, ליד הילד המפוחד.‬ 1374 01:42:43,126 --> 01:42:45,959 ‫ופלישה רכנה אליי‬ 1375 01:42:47,668 --> 01:42:49,293 ‫ובלי למצמץ אמרה,‬ 1376 01:42:49,834 --> 01:42:51,668 ‫"ועכשיו הגיעה הכלה".‬ 1377 01:43:01,043 --> 01:43:02,043 ‫הוא קם.‬ 1378 01:43:06,751 --> 01:43:08,751 ‫אלוהים.‬ ‫-הפקה.‬ 1379 01:43:19,334 --> 01:43:20,959 ‫תיזהרי, ג'יימי.‬ 1380 01:43:35,084 --> 01:43:36,168 ‫נתראה.‬ 1381 01:43:36,168 --> 01:43:38,251 ‫טוב. בסדר, ביי. נתראה.‬ 1382 01:43:38,876 --> 01:43:39,876 ‫אוהב אותך.‬ 1383 01:43:47,584 --> 01:43:49,209 ‫אני לא רוצה עוד אורחים.‬ 1384 01:43:49,876 --> 01:43:52,293 ‫מספיק. אני רוצה ללכת למיטה.‬ 1385 01:43:52,293 --> 01:43:53,376 ‫כן, בסדר.‬ 1386 01:43:54,209 --> 01:43:57,293 ‫כן. לא, תיאלץ לבטל את זה. כן.‬ 1387 01:43:57,918 --> 01:43:58,834 ‫טוב...‬ 1388 01:43:59,584 --> 01:44:00,584 ‫לא, אני לא עוזב.‬ 1389 01:44:01,459 --> 01:44:02,834 ‫זה לא בא בחשבון.‬ 1390 01:44:02,834 --> 01:44:06,251 ‫יש לי מערכת יחסים בת 15 שנים‬ ‫עם התזמורת. הם יבינו.‬ 1391 01:44:08,043 --> 01:44:09,126 ‫לא, זה...‬ 1392 01:44:10,834 --> 01:44:13,459 ‫אני לא עוזב את הבית, הארי.‬ ‫תצטרך למצוא פתרון.‬ 1393 01:44:15,001 --> 01:44:16,001 ‫כן.‬ 1394 01:44:20,334 --> 01:44:21,543 ‫כן, מצבנו טוב.‬ 1395 01:45:32,751 --> 01:45:35,168 ‫את הולכת לשירותים?‬ ‫-לא, אני לא מסוגלת.‬ 1396 01:45:35,168 --> 01:45:37,376 ‫את חייבת לשתות מים.‬ ‫-אני מנסה.‬ 1397 01:45:37,376 --> 01:45:40,876 ‫אלוהים. אני כל הזמן קופאת מקור.‬ 1398 01:45:40,876 --> 01:45:43,918 ‫לא, אל תעזרי לי. אני לא צריכה עזרה!‬ 1399 01:45:43,918 --> 01:45:46,418 ‫אני לא צריכה אותה.‬ 1400 01:45:46,418 --> 01:45:47,584 ‫עזבי.‬ 1401 01:45:48,209 --> 01:45:50,709 ‫תיכנסי למיטה. קדימה. הטרחה הזאת מיותרת.‬ 1402 01:45:50,709 --> 01:45:53,793 ‫הכריות בסדר?‬ ‫-באמת, הן בסדר. בחייך.‬ 1403 01:45:59,043 --> 01:46:00,876 ‫פשוט תשכבי.‬ ‫-טוב.‬ 1404 01:46:09,876 --> 01:46:11,709 ‫מצטערת.‬ 1405 01:46:12,584 --> 01:46:13,668 ‫אני מצטערת.‬ 1406 01:46:16,626 --> 01:46:17,626 ‫את יודעת...‬ 1407 01:46:20,376 --> 01:46:21,584 ‫כל מה שצריך...‬ 1408 01:46:24,209 --> 01:46:28,209 ‫כל מה שצריך זה להיות רגיש לאחרים.‬ 1409 01:46:30,793 --> 01:46:32,001 ‫טוב לב.‬ 1410 01:46:35,418 --> 01:46:38,043 ‫טוב לב.‬ 1411 01:46:43,626 --> 01:46:47,043 ‫יקירתי, כבר ו-40. לקחת תרופות?‬ 1412 01:46:47,834 --> 01:46:50,251 ‫לא, אני לא...‬ ‫-איך סף הכאב שלך?‬ 1413 01:46:53,334 --> 01:46:55,168 ‫אני חושבת שהוא אמר לי לא לקחת אותה.‬ 1414 01:46:56,043 --> 01:46:57,876 ‫מי אמר לך?‬ ‫-ארקל.‬ 1415 01:46:58,668 --> 01:46:59,668 ‫יקירתי...‬ 1416 01:47:00,293 --> 01:47:03,918 ‫לא, ארקל לא הרופא שלנו. זה קרוגר... ברנרד.‬ 1417 01:47:04,834 --> 01:47:06,668 ‫ארקל היה הרופא שלנו לפני שנים.‬ 1418 01:47:06,668 --> 01:47:08,543 ‫כמובן, לא, אני לא יודעת מה...‬ 1419 01:47:08,543 --> 01:47:11,459 ‫אולי תיקחי תרופה. איך הכאב שלך? כואב?‬ 1420 01:47:11,459 --> 01:47:12,459 ‫אני בסדר.‬ 1421 01:47:12,459 --> 01:47:13,543 ‫אין כאב?‬ ‫-אין.‬ 1422 01:47:13,543 --> 01:47:15,751 ‫טוב, אחרי זה קחי אותה, בסדר?‬ 1423 01:47:16,543 --> 01:47:19,918 ‫יקירתי, בסדר?‬ ‫-לא, אני מתרכזת.‬ 1424 01:47:19,918 --> 01:47:21,209 ‫תראו מה מצאתי.‬ 1425 01:47:22,209 --> 01:47:23,043 ‫מה זה?‬ 1426 01:47:24,918 --> 01:47:27,126 ‫אגב זיכרונות ילדות...‬ ‫-כן.‬ 1427 01:47:27,126 --> 01:47:29,668 ‫זה אולי רעיון טוב.‬ ‫-מעניין בהרבה.‬ 1428 01:47:29,668 --> 01:47:31,584 ‫באמת?‬ ‫-תשמיעי.‬ 1429 01:47:31,584 --> 01:47:33,876 {\an8}‫- שירלי אליס‬ ‫דה קלאפינג סונג -‬ 1430 01:47:33,876 --> 01:47:35,584 {\an8}‫זוכרת את השיר, יקירתי?‬ ‫-כמובן.‬ 1431 01:47:35,584 --> 01:47:37,668 ‫באמת?‬ ‫-נראה לכם שאנחנו זוכרים?‬ 1432 01:47:38,334 --> 01:47:40,168 ‫זוכרים את הריקוד?‬ ‫-לא.‬ 1433 01:47:40,168 --> 01:47:42,668 ‫היית איום...‬ ‫-זוכרים את הריקוד?‬ 1434 01:47:42,668 --> 01:47:44,751 ‫היית פשוט איום בזה.‬ 1435 01:47:45,626 --> 01:47:48,209 ‫"הקוף לעס טבק‬ ‫בחשמלית שברחוב‬ 1436 01:47:48,209 --> 01:47:51,251 ‫"החוט נקרע‬ ‫הקוף נחנק נורא‬ 1437 01:47:51,251 --> 01:47:53,959 ‫"וכולם עלו לגן עדן‬ ‫בסירת משוטים קטנה‬ 1438 01:47:53,959 --> 01:47:56,168 ‫"מחיאה-טפיחה‬ ‫הכאה-מחיאה‬ 1439 01:47:56,959 --> 01:47:59,584 ‫"הכאה-טפיחה‬ ‫מחיאה-הכאה‬ 1440 01:47:59,584 --> 01:48:01,168 ‫"מחיאה-טפיחה"‬ 1441 01:48:03,376 --> 01:48:04,626 ‫לעשות עם הידיים.‬ 1442 01:48:07,584 --> 01:48:08,793 ‫חבר'ה, בואו הנה.‬ 1443 01:48:19,168 --> 01:48:20,168 ‫בואו הנה.‬ 1444 01:48:45,418 --> 01:48:49,418 ‫סוויט ג'ין, בוא הנה.‬ 1445 01:48:50,418 --> 01:48:52,418 ‫בוא הנה. סוויט ג'ין, בוא הנה.‬ 1446 01:48:52,418 --> 01:48:54,043 ‫ניכנס הביתה.‬ 1447 01:49:05,959 --> 01:49:07,584 ‫איפה המטופלת?‬ 1448 01:49:09,043 --> 01:49:10,876 ‫איפה המטופלת?‬ 1449 01:49:11,543 --> 01:49:13,959 ‫הרופא פה. שלום, אחות. הרופ...‬ 1450 01:49:14,626 --> 01:49:15,626 ‫ו...‬ 1451 01:49:49,293 --> 01:49:50,376 ‫אני אוהב אותך.‬ 1452 01:49:55,001 --> 01:49:56,418 ‫יש לך ריח של...‬ 1453 01:49:57,584 --> 01:49:59,001 ‫דג טונה...‬ 1454 01:50:00,668 --> 01:50:02,084 ‫וסיגריות.‬ 1455 01:50:05,793 --> 01:50:07,001 ‫תפסת אותי.‬ 1456 01:50:09,709 --> 01:50:10,793 ‫זה נורא.‬ 1457 01:53:34,001 --> 01:53:35,418 ‫הבאת אותו?‬ ‫-כן.‬ 1458 01:53:43,209 --> 01:53:44,209 ‫תביא את התיק.‬ 1459 01:53:58,834 --> 01:54:03,501 ‫לדעתי הפואנטה העיקרית‬ ‫בכל היצירה הזאת היא התאחדות.‬ 1460 01:54:04,043 --> 01:54:07,209 ‫לא רק התונפן מאחור, אלא גם הכינורות בחזית.‬ 1461 01:54:07,209 --> 01:54:08,918 ‫זה כאילו היו אורגניזם אחד.‬ 1462 01:54:08,918 --> 01:54:11,501 ‫אם תעשה את זה, תוכל להתקדם משם.‬ 1463 01:54:11,501 --> 01:54:13,376 ‫אני שומר עליך, אז אל תדאג.‬ 1464 01:54:13,376 --> 01:54:16,084 ‫בסדר? אני כאן. אדריך אותך.‬ 1465 01:54:16,084 --> 01:54:17,584 ‫בסדר? מתחילים.‬ ‫-טוב.‬ 1466 01:54:26,834 --> 01:54:28,251 ‫ויליאם, כולם.‬ 1467 01:54:30,834 --> 01:54:32,043 ‫תיבה 311, בבקשה.‬ 1468 01:54:35,084 --> 01:54:36,293 ‫אחת, שתיים, שלוש.‬ 1469 01:55:08,251 --> 01:55:09,459 ‫טוב. סליחה.‬ 1470 01:55:10,293 --> 01:55:11,293 ‫סליחה.‬ 1471 01:55:11,793 --> 01:55:13,959 ‫כעת משהבהרת‬ 1472 01:55:13,959 --> 01:55:16,876 ‫שאתה מפגר אל הפרמטה...‬ 1473 01:55:17,418 --> 01:55:19,084 ‫כן, עדיין לא ברור לי ה...‬ 1474 01:55:19,084 --> 01:55:20,834 ‫זה בסדר. הכול מאוחד.‬ 1475 01:55:20,834 --> 01:55:23,168 ‫אבל מה קורה אחרי? מה תעשה?‬ 1476 01:55:23,168 --> 01:55:26,334 ‫כי הם לא יודעים. אתה תזרום מתוך זה,‬ 1477 01:55:26,334 --> 01:55:28,334 ‫תטפטף מתוך זה? מה תעשה?‬ 1478 01:55:29,376 --> 01:55:30,376 ‫אני אעשה את זה.‬ 1479 01:55:30,918 --> 01:55:33,043 ‫תיזל מתוך זה. ככה זה נשמע.‬ 1480 01:55:33,959 --> 01:55:34,959 ‫פרמטה.‬ 1481 01:55:35,834 --> 01:55:37,834 ‫תיבה לפני.‬ ‫-תיבה לפני.‬ 1482 01:55:39,418 --> 01:55:40,626 ‫אחת, שתיים, שלוש.‬ 1483 01:55:47,668 --> 01:55:49,668 ‫לא, זה לא ברור.‬ 1484 01:55:50,793 --> 01:55:52,043 ‫כן, לא הרגשתי את זה.‬ 1485 01:55:52,626 --> 01:55:54,251 ‫עוד פעם אחת בבקשה. סליחה.‬ 1486 01:55:55,543 --> 01:55:56,543 ‫שאני...‬ 1487 01:56:03,459 --> 01:56:05,459 ‫טוב, זה נחמד מאוד.‬ 1488 01:56:05,459 --> 01:56:07,959 ‫אבל זו עדיין תיבה.‬ 1489 01:56:08,751 --> 01:56:11,626 ‫אז אם אוכל להראות לך מה שאני חושב שרצית,‬ 1490 01:56:11,626 --> 01:56:13,584 ‫ואם אני טועה, תגיד לי.‬ ‫-טוב.‬ 1491 01:56:13,584 --> 01:56:16,751 ‫אני חושב שרצית לעשות...‬ ‫לאן שרצית לקחת את זה... צריך...‬ 1492 01:56:16,751 --> 01:56:18,459 ‫לעצור ולהיכנס על הפעמה החלשה.‬ 1493 01:56:19,293 --> 01:56:21,709 ‫רבעים, נראה לי שלזה אתה בעצם מתכוון.‬ 1494 01:56:23,168 --> 01:56:24,584 ‫תיבה לפני הפרמטה.‬ 1495 01:56:34,751 --> 01:56:35,584 ‫נכון?‬ ‫-כן.‬ 1496 01:56:35,584 --> 01:56:37,293 ‫הצלחתי? מה עשיתי?‬ 1497 01:56:38,334 --> 01:56:39,334 ‫זה מה שעשיתי.‬ 1498 01:56:41,043 --> 01:56:42,334 ‫זה לכבודי או לכבודך?‬ 1499 01:56:42,334 --> 01:56:43,334 ‫עוד.‬ 1500 01:56:44,209 --> 01:56:45,626 ‫עוד!‬ 1501 01:56:47,126 --> 01:56:49,126 ‫זה טוב מאוד. טוב.‬ 1502 01:56:49,709 --> 01:56:52,126 ‫תתחיל שוב מפה. טוב, תודה.‬ 1503 01:56:54,793 --> 01:56:55,876 ‫תהיו נחמדים אליו.‬ 1504 01:57:44,876 --> 01:57:47,709 ‫אם הקיץ לא שר בך, דבר לא שר בך,‬ 1505 01:57:47,709 --> 01:57:50,501 ‫ואם דבר לא שר בך,‬ ‫אתה לא יכול ליצור מוזיקה.‬ 1506 01:57:50,501 --> 01:57:51,793 ‫משהו שהיא אמרה לי‬ 1507 01:57:52,501 --> 01:57:55,209 ‫כשהייתי מדוכא ממשהו‬ 1508 01:57:55,209 --> 01:57:57,876 ‫ודקלמתי שיר של עדנה סנט וינסנט מיליי,‬ 1509 01:57:57,876 --> 01:57:59,584 ‫שאז נהפך ל"סונגפסט".‬ 1510 01:58:01,334 --> 01:58:03,334 ‫אבל הקיץ עדיין שר בי.‬ 1511 01:58:04,584 --> 01:58:06,751 ‫חזק פחות מבעבר ו...‬ 1512 01:58:10,584 --> 01:58:12,001 ‫לעתים רחוקות יותר...‬ 1513 01:58:13,543 --> 01:58:14,751 ‫אבל בהחלט שר.‬ 1514 01:58:16,043 --> 01:58:18,376 ‫לולא כן, הייתי מתאבד לפני שנים.‬ 1515 01:58:35,751 --> 01:58:36,959 ‫שאלות?‬ 1516 01:58:55,959 --> 01:59:02,918 ‫- המאסטרו -‬ 1517 02:09:09,043 --> 02:09:12,834 ‫- לג'יימי, אלכסנדר ונינה -‬ 1518 02:09:12,834 --> 02:09:14,918 ‫תרגום כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬