1 00:00:06,960 --> 00:00:09,380 ‫נו, באמת. לא.‬ 2 00:00:10,130 --> 00:00:12,090 ‫לא. לא.‬ 3 00:00:13,970 --> 00:00:16,350 ‫זה חייב להיות... מה זה?‬ 4 00:00:19,640 --> 00:00:21,170 {\an8}‫קיימברידג, 1981‬ 5 00:00:21,370 --> 00:00:22,560 {\an8}‫לא... איפה ה...‬ 6 00:00:23,730 --> 00:00:27,900 ‫לעזאזל. למה שום דבר לא יכול להיות איפה שהוא אמור להיות כשאני צריכה...‬ 7 00:00:29,280 --> 00:00:31,010 - ‫- ראית את זה שם? - לא ראיתי את זה.‬ 8 00:00:31,210 --> 00:00:33,300 ‫חיפשתי במשך עשר דקות, וסתם ישבת שם?‬ 9 00:00:33,500 --> 00:00:35,720 - ‫- חשבתי שאת מחפשת עט. - למה שאחפש עט?‬ 10 00:00:35,920 --> 00:00:38,140 ‫כי קורה הרבה שאת מחפשת עט כשעולה לך מחשבה.‬ 11 00:00:38,340 --> 00:00:39,270 ‫אתה רושם הערות.‬ 12 00:00:39,470 --> 00:00:42,020 ‫לא כל מה שקורה לך הוא אשמתו של מישהו.‬ 13 00:00:42,220 --> 00:00:44,770 ‫בסדר. אני צריכה לרשום את זה באחד העטים?‬ 14 00:00:44,970 --> 00:00:46,920 - ‫- את זוכרת... - כן, אני זוכרת איפה הייתי.‬ 15 00:00:48,090 --> 00:00:51,050 ‫אני צריכה לגלח את הראש. היא תמות על זה.‬ 16 00:00:51,630 --> 00:00:55,660 ‫אני תמיד זוכרת איפה הייתי. אני יכולה להחזיק מספר מחשבות מורכבות בראש.‬ 17 00:00:55,860 --> 00:00:58,390 ‫נאס"א כל הזמן מתחננים בפניי לעבור לפלורידה.‬ 18 00:01:01,220 --> 00:01:04,840 ‫ארבע בבוקר, הטלפון מצלצל. כי זאת השעה שהיא מסיימת לעבוד.‬ 19 00:01:05,040 --> 00:01:08,170 ‫זה לא משנה שעלינו להיות במעבדה ב-8:00. היא כל כך...‬ 20 00:01:08,370 --> 00:01:11,010 ‫והכול צריך להיות... בנוסף, יש...‬ 21 00:01:11,210 --> 00:01:13,140 - ‫- תסיימי את הרעיון. - מה?‬ 22 00:01:13,340 --> 00:01:15,220 ‫את אמורה לעבוד על סיום המחשבות שלך.‬ 23 00:01:15,420 --> 00:01:18,560 - ‫- אני מסיימת אותן. - בראש שלך, כן, אבל בקול רם...‬ 24 00:01:18,760 --> 00:01:21,060 ‫נמאס לי שאתה מבקר אותי. וגם היא.‬ 25 00:01:21,260 --> 00:01:24,730 ‫זו לא אשמתי שכולם איטיים ממני. הם תמיד היו.‬ 26 00:01:24,930 --> 00:01:27,230 ‫האדם היחיד שיכולתי לדבר איתו היה סבא.‬ 27 00:01:27,430 --> 00:01:30,530 - ‫- אתה נשאר שם? - חשבתי שתשבי על הספה היום.‬ 28 00:01:30,730 --> 00:01:33,870 - ‫- אנחנו עובדים על בעיות קרבה. - בטח. מצטער.‬ 29 00:01:34,060 --> 00:01:36,450 ‫אתה מגדיר את סדר היום. רק רציתי קלונופין.‬ 30 00:01:36,650 --> 00:01:37,870 ‫אני מסודר. טוב?‬ 31 00:01:38,070 --> 00:01:40,040 - ‫- אני לא רוצה פוני. - את לא חייבת...‬ 32 00:01:40,240 --> 00:01:41,760 ‫מי מתקשר ב-4:00 בוקר?‬ 33 00:01:42,640 --> 00:01:44,830 ‫אני עובדת על הדוקטורט שלי. גם זה חשוב.‬ 34 00:01:45,030 --> 00:01:48,440 ‫היא לא יודעת שרינו ובוסטון לא נמצאות באותו אזור זמן?‬ 35 00:01:52,610 --> 00:01:54,180 - ‫- מה את כותבת? - אתה לא תבין.‬ 36 00:01:54,380 --> 00:01:55,430 ‫תגרמי לי להבין.‬ 37 00:01:55,630 --> 00:01:59,060 ‫רצף קינטי מולקולרי? זה מה שאתה רוצה להבין?‬ 38 00:01:59,260 --> 00:02:03,870 - ‫- חשבתי שזה קשור לאימא שלך. - לא כל דבר בעולם סובב סביב...‬ 39 00:02:05,790 --> 00:02:08,360 ‫אני מנסה להבין איך להשתמש במוטציות דנ"א‬ 40 00:02:08,560 --> 00:02:11,530 ‫כדי לשנות את מהלך המחלות ולסדר אותו מחדש‬ 41 00:02:11,730 --> 00:02:14,380 ‫כדי שנוכל לשלוט בתהליך שבו... רגע.‬ 42 00:02:19,010 --> 00:02:20,050 ‫טוב, עשיתי את זה.‬ 43 00:02:20,640 --> 00:02:23,310 - ‫- באמת? את בטוחה? - רוצה לבדוק את העבודה שלי?‬ 44 00:02:24,220 --> 00:02:26,600 ‫לא. אני מאמין לך...‬ 45 00:02:27,350 --> 00:02:29,600 ‫אלוהים. אסתר, זה מדהים.‬ 46 00:02:30,060 --> 00:02:33,570 ‫זאת אומרת, מה שעשית ממש כאן במשרד שלי,‬ 47 00:02:33,820 --> 00:02:35,570 ‫זה הישג אדיר.‬ 48 00:02:36,110 --> 00:02:38,400 ‫כן? טוב, תגיד את זה לאימא שלי.‬ 49 00:02:40,570 --> 00:02:44,910 {\an8}‫ניו יורק, 1961‬ 50 00:02:47,200 --> 00:02:50,290 ‫איך לעזאזל השתכנעתי להשתמש בסדין עליון?‬ 51 00:02:54,170 --> 00:02:57,720 - ‫- המשרד של סוזי משהו. - סוזי. יופי. חשבתי שאת לא בבית.‬ 52 00:02:57,920 --> 00:03:01,080 - ‫- מי זאת? - זאת רוז. מרים חולה מאוד.‬ 53 00:03:01,280 --> 00:03:06,040 ‫מה? לא. היא לא מקבלת עד ה-14. זה מסומן לי בלוח השנה.‬ 54 00:03:06,240 --> 00:03:09,750 ‫זה לא זה. היא חזרה הביתה מאוחר אתמול בלילה, כמעט קפואה.‬ 55 00:03:09,950 --> 00:03:13,340 - ‫- מה לעזאזל היא עשתה בסופת שלגים? - קיוויתי שתוכלי לספר לי.‬ 56 00:03:13,540 --> 00:03:17,130 - ‫- היא הבת שלך. את גרה איתה. - היא הלקוחה שלך. היא אף פעם לא בבית.‬ 57 00:03:17,330 --> 00:03:20,430 ‫אני לא אמורה ללמד אותה על שלג. זה באשמתך.‬ 58 00:03:20,630 --> 00:03:23,890 ‫טוב, אשמת מי שזה לא יהיה, היא הגיעה הביתה גוש קרח.‬ 59 00:03:24,090 --> 00:03:26,350 ‫המעיל שלה היה מצמר, אז הוא התכווץ עליה.‬ 60 00:03:26,550 --> 00:03:29,520 ‫היינו צריכים לשאול מזמרה מהשרת כדי לחתוך אותו ממנה.‬ 61 00:03:29,720 --> 00:03:34,460 ‫הכנסנו אותה למקלחת חמה והשכבנו אותה לישון. הרופא הגיע. יש לה היפותרמיה.‬ 62 00:03:34,880 --> 00:03:37,570 - ‫- אלוהים. - היא כל כך נסערת, שהיא לא יכולה לישון.‬ 63 00:03:37,770 --> 00:03:42,220 ‫היא פשוט שוכבת שם וממלמלת. אנחנו צריכים שתבואי לפרש עבורנו.‬ 64 00:03:42,420 --> 00:03:45,500 ‫את מדברת בשפתה ובקיאה בז'רגון של עסקי השעשועים.‬ 65 00:03:45,700 --> 00:03:47,960 - ‫- בסדר. אני כבר מגיעה. - יופי.‬ 66 00:03:48,160 --> 00:03:50,790 ‫כשתגיעי לכאן, אל תזכירי אצבעות רגליים.‬ 67 00:03:50,990 --> 00:03:54,710 - ‫- יש סיכוי שהיא תאבד אחת או שתיים. - היא תאבד את אצבעות רגליים?‬ 68 00:03:54,910 --> 00:03:58,090 ‫בתקווה, רק את האמצעית השמאלית. היא תוכל ללכת די רגיל.‬ 69 00:03:58,290 --> 00:04:02,430 ‫יהיה לה קל יותר לנעול נעליים צרות, אז יש גם יתרונות.‬ 70 00:04:02,630 --> 00:04:04,780 - ‫- נתראה עוד מעט? - כן. ביי.‬ 71 00:04:07,450 --> 00:04:09,240 ‫הלו? אני כאן.‬ 72 00:04:10,040 --> 00:04:13,190 ‫סוזי? הדלת הייתה נעולה. איך נכנסת?‬ 73 00:04:13,390 --> 00:04:14,900 - ‫- יש לי המפתח שלי. - למה?‬ 74 00:04:15,100 --> 00:04:18,280 ‫לא יודעת. הוא על שרשרת המפתחות שלי. שכחתי להוריד אותו.‬ 75 00:04:18,480 --> 00:04:20,700 - ‫- תודה לאל שאת כאן. - היא נכנסה לבד.‬ 76 00:04:20,900 --> 00:04:22,910 - ‫- מה שלומה? - עדיין מדברת שטויות.‬ 77 00:04:23,110 --> 00:04:25,120 - ‫- היא שמרה את המפתח בשרשרת. - אז מה?‬ 78 00:04:25,320 --> 00:04:26,870 ‫היי, מרים, עדכון, בבקשה.‬ 79 00:04:27,070 --> 00:04:31,170 ‫אין שיפור. היא מדברת בשפות זרות. מילים אקראיות, קולות מוזרים.‬ 80 00:04:31,370 --> 00:04:32,920 ‫יכול להיות שהיא מדברת "בי-בופ".‬ 81 00:04:33,120 --> 00:04:36,300 ‫נזכרתי בדרך שהיא נסעה לקרנגי הול כדי לראות את המופע של לני.‬ 82 00:04:36,500 --> 00:04:40,690 ‫לפחות אנחנו סוף סוף מקבלים קצת מידע. קרנגי הול.‬ 83 00:04:41,360 --> 00:04:45,600 ‫אז היא לא סתם השתגעה ושוטטה לתוך השלג כי הוא יפה.‬ 84 00:04:45,800 --> 00:04:46,930 ‫זו הייתה התאוריה שלי.‬ 85 00:04:47,130 --> 00:04:50,600 - ‫- אייב, אלוהים. החולצה שלך. - ככה היא חזרה מהמכבסה.‬ 86 00:04:50,800 --> 00:04:54,650 - ‫- תלבש חולצה אחרת. יש לנו משבר. - כולן חזרו ככה.‬ 87 00:04:54,850 --> 00:04:56,480 ‫אראה מה אוכל לגלות.‬ 88 00:04:56,680 --> 00:05:00,090 ‫בקשר לחולצה? כי זה לא חשוב כרגע.‬ 89 00:05:03,380 --> 00:05:06,330 ‫מרים? זאת אני, סוזי.‬ 90 00:05:06,530 --> 00:05:08,050 ‫נעלם, נעלם.‬ 91 00:05:09,100 --> 00:05:10,850 - ‫- מה נעלם? - החלון.‬ 92 00:05:11,220 --> 00:05:13,170 - ‫- החלון נעלם? - פתוח.‬ 93 00:05:13,370 --> 00:05:17,250 - ‫- החלון נפתח? - הוא נסגר. הדלת נסגרת.‬ 94 00:05:17,450 --> 00:05:19,820 - ‫- שום דבר לא נסגר. - גבינה וקרקרים.‬ 95 00:05:20,480 --> 00:05:22,740 - ‫- טוני בנט. - מה בקשר אליו?‬ 96 00:05:23,240 --> 00:05:24,720 ‫שכבתי איתו.‬ 97 00:05:24,920 --> 00:05:27,600 ‫שכבת עם טוני בנט? מתי לעזאזל פגשת אותו?‬ 98 00:05:27,800 --> 00:05:29,100 ‫הוא נקף זרת.‬ 99 00:05:29,300 --> 00:05:31,370 - ‫- מי? - תביאי לי ברט.‬ 100 00:05:31,950 --> 00:05:33,370 ‫את מנסה לחרוז?‬ 101 00:05:35,330 --> 00:05:36,330 ‫מרים?‬ 102 00:05:42,880 --> 00:05:45,160 ‫אז מסתבר שהיא שכבה עם טוני בנט.‬ 103 00:05:45,360 --> 00:05:47,450 - ‫- מה? - והיא רוצה גבינה וקרקרים.‬ 104 00:05:47,650 --> 00:05:50,040 ‫קניתי לה מנצ'גו מצוינת. היא לא אכלה ממנה.‬ 105 00:05:50,240 --> 00:05:51,960 ‫איך היא מכירה את טוני בנט?‬ 106 00:05:52,160 --> 00:05:54,830 - ‫- היא הזכירה ברט? - מתי היא לא?‬ 107 00:05:55,030 --> 00:05:57,800 ‫משהו על חלון, דלת. זה לא עוזר, דרך אגב.‬ 108 00:05:57,990 --> 00:06:01,880 - ‫- חשבתי שאולי זה ירגיע אותה. - זלדה, למה יש ריח של ביצים של חמור?‬ 109 00:06:02,080 --> 00:06:06,400 ‫מרק ראש דג פולני מיוחד. מבריח רוחות רעות. הוא גם מבריק את השיער.‬ 110 00:06:06,780 --> 00:06:11,890 ‫כשתסיימי להוריד את ערך הנדל"ן של השכנים, תכיני קפה. חזק.‬ 111 00:06:12,090 --> 00:06:13,490 ‫זה ייקח זמן.‬ 112 00:06:13,740 --> 00:06:14,750 ‫מרים.‬ 113 00:06:15,790 --> 00:06:18,620 ‫מרים, תנסי להתרכז. מה קרה אתמול בלילה?‬ 114 00:06:19,880 --> 00:06:23,670 - ‫- היה קר. סופת שלגים. - כן, קר בסופות שלגים.‬ 115 00:06:23,880 --> 00:06:25,590 ‫הליכה, הליכה.‬ 116 00:06:25,840 --> 00:06:28,030 - ‫- הליכה בקור? - מפשעת קור.‬ 117 00:06:28,230 --> 00:06:28,990 ‫מה?‬ 118 00:06:29,190 --> 00:06:32,140 - ‫- חטפתי מפשעת קור. - מפשעת קור? זה קיים?‬ 119 00:06:32,390 --> 00:06:35,210 ‫אצבעות הרגליים. אאבד את האצבעות.‬ 120 00:06:35,410 --> 00:06:38,310 ‫הרבה דיבורי אצבעות, אבל "מפשעת קור" זו הכותרת.‬ 121 00:06:38,560 --> 00:06:41,770 ‫אני בטוחה שהאצבעות שלך בסדר גמור... אלוהים אדירים.‬ 122 00:06:42,980 --> 00:06:44,730 - ‫- הן במצב גרוע? - לא.‬ 123 00:06:46,150 --> 00:06:49,390 ‫שמים ראש בין הברכיים כדי להימנע מהתעלפויות, נכון?‬ 124 00:06:49,590 --> 00:06:50,470 ‫סוזי, ספרי לי.‬ 125 00:06:50,670 --> 00:06:53,410 ‫אלוהים. איך לעזאזל המפשעה שלך נראית?‬ 126 00:06:57,120 --> 00:06:59,370 - ‫- יופי. - סוזי?‬ 127 00:07:01,420 --> 00:07:02,420 ‫סוזי?‬ 128 00:07:03,340 --> 00:07:06,740 - ‫- גילית משהו? - צריך לקרוא שוב לרופא?‬ 129 00:07:06,940 --> 00:07:09,660 ‫תעריפי ביקורי הבית שלו מופרזים, אז אם נוכל להימנע...‬ 130 00:07:09,860 --> 00:07:10,680 ‫ראיתי את האצבע.‬ 131 00:07:11,640 --> 00:07:13,430 - ‫- סיפרתי לך על האצבע. - לא.‬ 132 00:07:13,680 --> 00:07:15,920 ‫לא, רוז. לא סיפרת לי על האצבע הזאת.‬ 133 00:07:16,110 --> 00:07:19,250 ‫סיפרת לי על אצבע קפואה וחמודה, ורודה כמו מלאך.‬ 134 00:07:19,450 --> 00:07:21,960 ‫בכלל לא הכנת אותי למופע האימים שראיתי שם.‬ 135 00:07:22,160 --> 00:07:26,050 - ‫- את מגזימה בתגובתך. - היא שחורה. האצבע שלה שחורה, רוז.‬ 136 00:07:26,250 --> 00:07:28,890 ‫זו לא תגובה מוגזמת. האצבע הזאת גמורה.‬ 137 00:07:29,090 --> 00:07:32,780 ‫זה כאילו היא הייתה במלחמה. מפעם. לא משנה.‬ 138 00:07:35,490 --> 00:07:37,240 ‫בסדר. אני חוזרת פנימה.‬ 139 00:07:40,910 --> 00:07:43,940 ‫אני לא יכולה למחוק את האצבע מהזיכרון, רוז. את מבינה?‬ 140 00:07:44,140 --> 00:07:46,210 ‫אולי לעולם לא אעצום שוב עין.‬ 141 00:07:47,420 --> 00:07:50,620 ‫מרגישה יותר טוב? אולי את רוצה לקום, לזוז קצת?‬ 142 00:07:50,820 --> 00:07:53,160 ‫הילדים שלך צופים בטלוויזיה. רוצה לראות אותם?‬ 143 00:07:53,360 --> 00:07:55,180 ‫הילדים יכולים ללכת לעזאזל.‬ 144 00:07:57,760 --> 00:08:00,040 ‫היא אמרה שהילדים יכולים ללכת לעזאזל.‬ 145 00:08:00,240 --> 00:08:02,170 - ‫- מה? - לא, הם בהחלט לא יכולים.‬ 146 00:08:02,370 --> 00:08:04,840 - ‫- דיבורים נוראיים. - אני לא יודעת איך להמשיך.‬ 147 00:08:05,040 --> 00:08:06,420 ‫את יודעת מה יעזור?‬ 148 00:08:06,620 --> 00:08:08,530 - ‫- מה? - אם תחזירי את המפתח.‬ 149 00:08:10,570 --> 00:08:12,530 ‫זה בהחלט לא יזיק.‬ 150 00:08:14,950 --> 00:08:15,910 ‫סוזי.‬ 151 00:08:18,200 --> 00:08:19,490 - ‫- סוזי. - מה?‬ 152 00:08:20,910 --> 00:08:24,580 - ‫- את ערה. איך את מרגישה? - בסדר, אני מניחה.‬ 153 00:08:25,250 --> 00:08:27,530 ‫היי, אמרתי שהילדים שלי יכולים ללכת לעזאזל?‬ 154 00:08:27,730 --> 00:08:30,610 ‫אם זה משפר את הרגשתך, לא נראה לי שהקטנה שמעה.‬ 155 00:08:30,810 --> 00:08:33,720 - ‫- יופי. - רוצה לספר לי מה קרה אמש?‬ 156 00:08:34,590 --> 00:08:38,870 ‫לא הרבה. הייתי בקרנגי הול. הייתה סופת שלגים.‬ 157 00:08:39,070 --> 00:08:42,000 ‫לא הצלחתי למצוא מונית, אז פשוט התחלתי ללכת...‬ 158 00:08:42,200 --> 00:08:44,920 ‫את חושבת שתוכלי להחזיר לי את העבודה אצל בנט?‬ 159 00:08:45,120 --> 00:08:46,760 - ‫- זה אבוד. - את בטוחה?‬ 160 00:08:46,960 --> 00:08:50,300 - ‫- כן, די בטוחה. - אולי הבחירה השנייה שלהם לא ענתה.‬ 161 00:08:50,500 --> 00:08:52,990 ‫הבחירה השנייה מגהץ את מכנסיו בעודנו מדברות.‬ 162 00:08:57,910 --> 00:08:59,950 ‫אני והמניפסט המטופש שלי.‬ 163 00:09:00,700 --> 00:09:03,860 ‫"תדאגי שאהיה מופע מרכזי. אני לא מופע פתיחה של אף אחד."‬ 164 00:09:04,060 --> 00:09:05,940 ‫איזה דבר אידיוטי לומר.‬ 165 00:09:06,140 --> 00:09:11,050 ‫לא הכול היה אידיוטי. החלק על לומר את מה שאת רוצה להגיד? זה היה חכם.‬ 166 00:09:12,380 --> 00:09:14,340 ‫אולי אין לי מה שנדרש.‬ 167 00:09:15,840 --> 00:09:19,040 ‫אולי אני לא קשוחה כמו שחשבתי. תסתכלי עליי.‬ 168 00:09:19,240 --> 00:09:24,350 ‫שמונה סנטימטרים של שלג, ואני הופכת לאימי. שוכבת במיטה, כדורים, נרות בכל מקום.‬ 169 00:09:24,730 --> 00:09:26,520 ‫בטח יש לי קריסטלים מתחת לכרית.‬ 170 00:09:27,440 --> 00:09:30,400 ‫כן, יש קריסטלים מתחת לכרית שלי. שלושה.‬ 171 00:09:32,230 --> 00:09:35,510 ‫לא. בחייך. תחשבי על משהו שמח. תחשבי על נעליים.‬ 172 00:09:35,710 --> 00:09:37,680 ‫האצבע שלי. אני עומדת לאבד אצבע.‬ 173 00:09:37,880 --> 00:09:40,700 ‫אל תחשבי על נעליים. בלי נעליים. כובעים. את אוהבת.‬ 174 00:09:40,950 --> 00:09:43,270 ‫הכובע שלי. אהבתי את הכובע הזה.‬ 175 00:09:43,470 --> 00:09:47,290 ‫תקשיבי לי. מחר זה יהיה קטע מצחיק שתוכלי להשתמש בו במופע שלך.‬ 176 00:09:49,420 --> 00:09:54,200 ‫אני כל כך מצטערת, סוזי. אלוהים, אני כל כך טיפשה. הייתה לנו תוכנית,‬ 177 00:09:54,400 --> 00:09:57,200 ‫ואז השתוללתי. ניסיתי לעשות הכול בעצמי.‬ 178 00:09:57,400 --> 00:10:02,120 ‫לא הייתי צריכה לעשות את זה. את האדם היחיד שמבין אותי.‬ 179 00:10:02,320 --> 00:10:05,020 ‫את זו שהביאה אותי עד כאן, שקידמה אותי לאנשהו.‬ 180 00:10:06,770 --> 00:10:12,400 ‫אני מבטיחה שלא אפסיק לבטוח באדם החשוב ביותר בחיי‬ 181 00:10:13,110 --> 00:10:14,110 ‫שוב לעולם.‬ 182 00:10:18,820 --> 00:10:20,430 - ‫- שישה חודשים. - מה?‬ 183 00:10:20,630 --> 00:10:24,730 ‫עליי לגרום לה לפרוץ בשישה חודשים. יש לה הפרצוף שהארי הזהיר אותי מפניו.‬ 184 00:10:24,930 --> 00:10:28,770 ‫החרטה הגדולה ביותר שלו הייתה לא לדעת מה הוא אומר עד שהיה מאוחר מדי.‬ 185 00:10:28,970 --> 00:10:31,400 ‫הפנים של מי שעומד לוותר. היא לא מוותרת.‬ 186 00:10:31,600 --> 00:10:33,450 ‫הגענו רחוק מדי. מייק הוא המפתח.‬ 187 00:10:33,650 --> 00:10:34,860 - ‫- מי זה מייק? - אלך.‬ 188 00:10:35,060 --> 00:10:38,220 - ‫- בסדר, עוד דבר אחד. - לא אתן לך את המפתח הארור, אייב.‬ 189 00:10:39,050 --> 00:10:40,760 {\an8}‫גברת מייזל המופלאה‬ 190 00:10:43,430 --> 00:10:45,520 ‫עוד כמה ימים חג ההודיה.‬ 191 00:10:47,140 --> 00:10:49,900 ‫מחר? באמת? למה אני עדיין בעיר?‬ 192 00:10:50,690 --> 00:10:53,510 ‫כן, חג ההודיה, אנשים. יום של אוכל ומשפחה.‬ 193 00:10:53,710 --> 00:10:55,630 ‫יום שבו אתה מסתכל על החותן שלך,‬ 194 00:10:55,830 --> 00:10:58,240 ‫שמקווה שהבת שלו עוד תתעשת,‬ 195 00:10:58,530 --> 00:11:02,350 ‫על חמותך, שמקווה שבתה עוד תתעשת,‬ 196 00:11:02,550 --> 00:11:05,490 ‫ועל אשתך, שמקווה שהיא עוד תתעשת.‬ 197 00:11:06,950 --> 00:11:10,580 - ‫- אשתך עשתה זאת. נכון, ג'ורג'? - כמה מהן, למעשה.‬ 198 00:11:11,330 --> 00:11:14,500 ‫תמיד תתחתן עם אישה חכמה. במוקדם או במאוחר, היא תעזוב אותך.‬ 199 00:11:15,920 --> 00:11:18,410 ‫אחת ממסורות חג ההודיה האהובות עליי‬ 200 00:11:18,610 --> 00:11:22,490 ‫היא לשבת בסלון ולצפות בדמויות מצוירות מנופחות מנעוריי‬ 201 00:11:22,690 --> 00:11:24,600 ‫צפות להן באוויר בלי לומר מילה.‬ 202 00:11:25,430 --> 00:11:29,480 ‫ואז כשסבא וסבתא שלי מוכנים להיכנס, אנחנו צופים במה ש"מייסי'ס" ארגנו.‬ 203 00:11:30,730 --> 00:11:33,230 ‫אני אוהב את מצעד חג ההודיה של "מייסי'ס".‬ 204 00:11:33,770 --> 00:11:36,800 ‫הוא מאפשר לך לדעת את הדירוג החברתי שלך בעסקי השעשועים.‬ 205 00:11:37,000 --> 00:11:41,280 ‫למופע של גורדון פורד יש קהל האולפנים הנפלא ביותר בתחום.‬ 206 00:11:42,160 --> 00:11:45,770 ‫סליחה. ההתלהבות שלכם מחווירה בהשוואה לכל קבוצת ילדים‬ 207 00:11:45,970 --> 00:11:50,460 ‫כאשר עכבר אדיר בגובה שלושה מטרים וחצי מרחף מעל ראשיהם. זה כמו אלביס עם זנב.‬ 208 00:11:51,920 --> 00:11:54,690 ‫מסורת נוספת שאני אוהב היא לשבת ליד השולחן.‬ 209 00:11:54,890 --> 00:11:57,820 ‫סבתא מזכירה שזה עלול להיות החג האחרון שלה.‬ 210 00:11:58,020 --> 00:12:00,570 ‫ואנחנו אומרים, "סבתא, אנחנו יודעים.‬ 211 00:12:00,770 --> 00:12:04,260 ‫"אבל כולנו אוכלים את המילוי של הדודה רוזי ולא מתלוננים".‬ 212 00:12:05,220 --> 00:12:07,750 ‫יש לנו תוכנית נהדרת הערב. הישארו איתנו.‬ 213 00:12:07,950 --> 00:12:10,210 - ‫- אני לא מסיגה גבול. - לא?‬ 214 00:12:10,410 --> 00:12:14,340 ‫אני תיירת שמבקרת בעיר בפעם הראשונה, ולקחתי פנייה לא נכונה‬ 215 00:12:14,540 --> 00:12:18,050 - ‫- כשחיפשתי את הגן הבוטני של ברוקלין. - בלבול קלאסי.‬ 216 00:12:18,250 --> 00:12:20,590 ‫תראה, אני מנהלת. אמרגנית גדולה.‬ 217 00:12:20,790 --> 00:12:24,140 ‫מה השם שלך? וילי? תתכונן, אתה ואני נהיה החברים הכי טובים.‬ 218 00:12:24,340 --> 00:12:25,890 ‫אתה תישא ברכה בחתונה שלי.‬ 219 00:12:26,090 --> 00:12:28,600 ‫אני שונא חתונות. המעלית היא היעד שלך.‬ 220 00:12:28,800 --> 00:12:31,770 ‫משטרת ניו יורק בטח מתחרטת שלא קיבלה אותך לעבודה.‬ 221 00:12:31,970 --> 00:12:34,730 - ‫- מותק, לא. - אמרתי, "זו לא מאפרה.‬ 222 00:12:34,930 --> 00:12:38,380 ‫"זה אגרטל ברבוטין מהמאה ה-19".‬ 223 00:12:40,090 --> 00:12:43,970 ‫את חייבת לצחוק, אחרת הטיפשות של אנשים תגרום לך לבכות.‬ 224 00:12:55,400 --> 00:12:57,380 ‫זלדה, יש לזה ריח כאילו זה רתח.‬ 225 00:12:57,580 --> 00:12:59,380 - ‫- זה לא רותח. - זה צריך לבעבע.‬ 226 00:12:59,580 --> 00:13:01,430 - ‫- זה מבעבע. - את יודעת מה ההבדל?‬ 227 00:13:01,630 --> 00:13:02,340 ‫אני יודעת.‬ 228 00:13:02,540 --> 00:13:05,060 ‫רתיחה היא בועות מהירות, בעבוע הוא בועות איטיות.‬ 229 00:13:05,260 --> 00:13:06,950 ‫היא יודעת מה זה מבעבע, שירלי.‬ 230 00:13:07,950 --> 00:13:12,270 ‫מלח, זלדה, מלח. מה זה, מטבע במדינה שלך? תשתמשי באגרוף שלך.‬ 231 00:13:12,470 --> 00:13:14,310 ‫זקנה שתלטנית.‬ 232 00:13:14,510 --> 00:13:15,520 ‫גויה קמצנית.‬ 233 00:13:15,720 --> 00:13:18,780 - ‫- תריבו בהגינות. - הפרחים שלי הגיעו, וכולם מתים.‬ 234 00:13:18,980 --> 00:13:21,570 - ‫- מה? - הם בטח התבלבלו בהזמנה שלי.‬ 235 00:13:21,770 --> 00:13:23,910 - ‫- מה נעשה? - לא יהיו לנו פרחים.‬ 236 00:13:24,110 --> 00:13:26,370 ‫אי אפשר שלא יהיו פרחים. חג ההודיה עכשיו.‬ 237 00:13:26,570 --> 00:13:30,290 ‫הדבר היחיד שחשוב לאנשים בחג הוא הפרחים. אני אמצא פתרון.‬ 238 00:13:30,490 --> 00:13:34,460 ‫הוא מריח את תרנגול ההודו. אני נשבעת שהוא רחרח אותו. תראי אותו מרחרח.‬ 239 00:13:34,660 --> 00:13:35,960 ‫אני מחזיקה מספריים!‬ 240 00:13:36,160 --> 00:13:38,800 ‫אם תגידי משהו, הוא יסתכל ישר עלייך.‬ 241 00:13:39,000 --> 00:13:42,970 - ‫- תנסי את זה, מידג׳. תגידי משהו. - היום העמוס ביותר לשרברבים הוא מחר.‬ 242 00:13:43,170 --> 00:13:47,350 - ‫- תראי. הוא הסתובב. שירלי, הוא הסתובב. - אסטריד, זה תנור.‬ 243 00:13:47,550 --> 00:13:51,230 ‫לעולם אל תניפי תינוק מעל תנור, אלא אם את מאמנת אותו לעשות בסיר.‬ 244 00:13:51,430 --> 00:13:54,350 - ‫- תוציאי את התינוק. - אני אקח את התינוק, גברת אסטריד.‬ 245 00:13:54,550 --> 00:13:56,830 - ‫- הנה. - הוא פשוט כל כך מודע.‬ 246 00:13:57,330 --> 00:14:00,860 ‫וער. את יודעת, כאילו, הוא תמיד ער. אף פעם לא ישן.‬ 247 00:14:01,060 --> 00:14:04,070 ‫אמרת שאימנת תינוק לעשות בסיר מעל תנור?‬ 248 00:14:04,270 --> 00:14:07,120 ‫זה מחמם את הטוסיק שלהם, מזכיר להם בשביל מה הוא קיים.‬ 249 00:14:07,320 --> 00:14:09,680 ‫אימנתי את ג׳ולי בתוך שעה וחצי.‬ 250 00:14:10,180 --> 00:14:12,140 ‫באיזו תדירות אתן בוכות?‬ 251 00:14:13,850 --> 00:14:16,750 - ‫- איפה אני? - אתה לא ליד אימא?‬ 252 00:14:16,950 --> 00:14:18,460 ‫הזזתי חלק מהכרטיסים.‬ 253 00:14:18,660 --> 00:14:22,550 ‫יהיה נחמד שהילדים יהיו ליד שולחן המבוגרים כדי שחיים לא ירגיש מוזר.‬ 254 00:14:22,750 --> 00:14:26,010 ‫רוז, את שם. נוח, שם. מוישה, שירלי, שם, שם.‬ 255 00:14:26,210 --> 00:14:28,470 ‫אייב, מידג' וג'ואל, לשולחן הילדים.‬ 256 00:14:28,670 --> 00:14:31,140 - ‫- אבל אני מבוגר. - אני אלך לשולחן הילדים.‬ 257 00:14:31,340 --> 00:14:34,230 ‫זה חג ההודיה הראשון של חיים. אתה לא יכול לנטוש אותו.‬ 258 00:14:34,430 --> 00:14:37,020 ‫אבא פשוט מתנהג בטיפשות. אל תפחד.‬ 259 00:14:37,220 --> 00:14:39,710 - ‫- מצטער, אבא. - הוא ישן. לא יהיה לו אכפת.‬ 260 00:14:39,960 --> 00:14:42,950 - ‫- אני חושבת שיהיה לו אכפת. - כן, אבל את לא הוגת דעות גדולה.‬ 261 00:14:43,140 --> 00:14:44,500 ‫אבא, בוא שב איתנו.‬ 262 00:14:45,460 --> 00:14:48,950 ‫הבאתי עוד מלח, למקרה שהאוכל לא מתובל מספיק.‬ 263 00:14:49,150 --> 00:14:51,930 - ‫- ג'ואל, אני רוצה לשבת כאן. - למה?‬ 264 00:14:52,350 --> 00:14:56,460 ‫כי אני ראש המשפחה. אני צריך לשבת בראש השולחן.‬ 265 00:14:56,660 --> 00:14:59,710 - ‫- שולחן הילדים? - כמה הקרב הזה חשוב לך?‬ 266 00:14:59,910 --> 00:15:03,360 - ‫- אוי ואבוי. מי הרג את הפרחים? - הם הגיעו ככה.‬ 267 00:15:03,610 --> 00:15:07,390 ‫ושילמת עליהם? יכולתי להביא פרחים מתים בחינם.‬ 268 00:15:07,590 --> 00:15:12,390 - ‫- היי. תיזהרי. - מצטערת. אני רוצה להרים כוסית.‬ 269 00:15:12,590 --> 00:15:14,480 - ‫- מה? משם? - כן, מכאן.‬ 270 00:15:14,680 --> 00:15:16,480 ‫הרמת כוסית באה משולחן הגדולים.‬ 271 00:15:16,680 --> 00:15:17,810 - ‫- אבל... - אני אעשה את זה.‬ 272 00:15:18,010 --> 00:15:21,940 - ‫- יש לך מזל, חיים. - פעם בשנה, אנחנו מתאספים יחד...‬ 273 00:15:22,140 --> 00:15:23,360 - ‫- הוא הצביע עליך. - באמת?‬ 274 00:15:23,560 --> 00:15:24,570 - ‫- ממש עליך. - שוב.‬ 275 00:15:24,770 --> 00:15:27,960 - ‫- תצביע על אבא. - לחיי הצבעה. בואו נאכל.‬ 276 00:15:29,630 --> 00:15:31,700 ‫נוח, סיפרתי לך על הטיול שזכיתי בו?‬ 277 00:15:31,900 --> 00:15:33,000 - ‫- באמת? - מהבנק שלה.‬ 278 00:15:33,190 --> 00:15:35,210 - ‫- מה? - זכית בו בבנק.‬ 279 00:15:35,410 --> 00:15:39,420 ‫אני לא יודעת מה אמרת, אבל זכיתי בטיול מהבנק שלי לפאלם ביץ'.‬ 280 00:15:39,620 --> 00:15:42,550 ‫המנהל התקשר במפתיע להודות לי על נאמנותי,‬ 281 00:15:42,750 --> 00:15:44,260 ‫ואז הציע לי טיול.‬ 282 00:15:44,460 --> 00:15:45,340 - ‫- כיף. - מה?‬ 283 00:15:45,540 --> 00:15:46,590 - ‫- כיף. - שיהיה.‬ 284 00:15:46,790 --> 00:15:48,220 ‫אנחנו נוסעים בסוף השבוע הזה.‬ 285 00:15:48,420 --> 00:15:52,680 ‫והחלק הכי טוב הוא שהבת שלנו סירבה להביא את הנכדים שלנו‬ 286 00:15:52,880 --> 00:15:54,570 ‫לשדה התעופה כדי להיפרד מאיתנו.‬ 287 00:15:54,820 --> 00:15:55,980 ‫מאכזב מאוד.‬ 288 00:15:56,180 --> 00:15:58,900 ‫אני עובדת באותו יום. איך זה שאת יכולה לשמוע אותו?‬ 289 00:15:59,100 --> 00:16:01,440 - ‫- מה? - יש לנו הודעה משלנו.‬ 290 00:16:01,640 --> 00:16:04,280 ‫חיכינו לזמן המתאים. שירלי, רוצה לספר להם?‬ 291 00:16:04,480 --> 00:16:07,840 - ‫- לא. לך על זה, מוישה. - שירלי ואני מתגרשים.‬ 292 00:16:09,710 --> 00:16:12,220 - ‫- חסר מלח במילוי. - רגע. מה?‬ 293 00:16:12,880 --> 00:16:16,200 - ‫- לא. למה? - הבנו שאנחנו לא מתאימים.‬ 294 00:16:16,400 --> 00:16:17,870 ‫עכשיו? עכשיו הבנתם?‬ 295 00:16:18,070 --> 00:16:22,420 ‫ברגע שהוא כמעט מת, הנחתי שהוא יפרוש. הוא דיבר על פרישה במשך שנים.‬ 296 00:16:22,620 --> 00:16:26,670 ‫נכון, אבל ברגע שאתה קרוב למוות, אתה מבין עד כמה החיים קצרים.‬ 297 00:16:26,870 --> 00:16:31,510 ‫לא עשיתי חצי מהדברים שתכננתי לעשות בעסק שלי. החלטתי להתרחב.‬ 298 00:16:31,710 --> 00:16:34,930 ‫עכשיו זה נגמר. איך תרנגול ההודו? חסר מלח?‬ 299 00:16:35,130 --> 00:16:36,640 ‫ההודו טעים מאוד, שירלי.‬ 300 00:16:36,840 --> 00:16:40,060 ‫אנחנו אוכלים ארוחת חג ההודיה, ואתם מנחיתים את זה עלינו?‬ 301 00:16:40,260 --> 00:16:44,610 ‫תירגע. הכול בסדר גמור. אנחנו בסדר. עדיין גרים יחד בינתיים. שום דבר לא השתנה.‬ 302 00:16:44,810 --> 00:16:48,530 ‫שמנו מחיצה במרכז המיטה כדי שהישבנים שלנו לא ייגעו זה בזה,‬ 303 00:16:48,730 --> 00:16:51,570 ‫אבל עדיין אפשר לראות אם האחר נחנק בשנתו.‬ 304 00:16:51,770 --> 00:16:52,780 ‫אז עדיין יש אהבה.‬ 305 00:16:52,980 --> 00:16:55,300 - ‫- חבר'ה, אתם לא יכולים לפתור את זה? - באמת?‬ 306 00:16:56,010 --> 00:16:59,210 ‫את שואלת את זה, גברת "פסילה אחת ואין בעל"?‬ 307 00:16:59,410 --> 00:17:02,290 ‫אל תדבר ככה למידג'. אתם חייבים לפתור את זה.‬ 308 00:17:02,490 --> 00:17:03,420 ‫זה לא הולך לקרות.‬ 309 00:17:03,620 --> 00:17:04,630 ‫ניסינו. דיברנו...‬ 310 00:17:04,830 --> 00:17:09,590 ‫ואז מוישה אמר לי משהו שלא חשבתי שאשמע את בעלי אומר,‬ 311 00:17:09,790 --> 00:17:11,470 ‫והוא לא יכול לחזור בו.‬ 312 00:17:11,670 --> 00:17:13,720 ‫בתגובה, שירלי אמרה משהו‬ 313 00:17:13,920 --> 00:17:17,930 ‫שמעולם לא חשבתי שבן אדם אחר יגיד לי, שלא לדבר על אשתי זה 44 שנים,‬ 314 00:17:18,130 --> 00:17:19,770 ‫והיא לא יכולה לחזור בה.‬ 315 00:17:19,970 --> 00:17:21,900 - ‫- אני בצד של אימא. - מה? למה?‬ 316 00:17:22,090 --> 00:17:24,440 ‫למה? היה לך התקף לב. אתה צריך לפרוש.‬ 317 00:17:24,640 --> 00:17:27,420 ‫תודה על נאמנותך למין הגברי. נחמד מאוד.‬ 318 00:17:28,380 --> 00:17:32,160 ‫מאחר שאנחנו חולקים חדשות גדולות, לך יש משהו, נכון, ג'ואל?‬ 319 00:17:32,360 --> 00:17:33,870 - ‫- באמת, אבא? - הודעה.‬ 320 00:17:34,070 --> 00:17:36,800 - ‫- משהו שישבת עליו יותר מדי זמן. - איזו הודעה?‬ 321 00:17:37,390 --> 00:17:41,330 ‫טוב, לא ממש תכננתי לספר לכם עכשיו, אבל...‬ 322 00:17:41,530 --> 00:17:42,580 ‫תיזהר.‬ 323 00:17:42,780 --> 00:17:44,330 - ‫- אית'ן, תחליף עם אבא. - בסדר.‬ 324 00:17:44,530 --> 00:17:49,690 ‫אני לא מאמין שאני צריך... טוב, כמו שאבי הרווק הטרי שלי אמר, יש לי חדשות.‬ 325 00:17:50,020 --> 00:17:51,430 ‫זה בקשר לחברה שלי.‬ 326 00:17:51,620 --> 00:17:53,780 - ‫- תיזהרי. - אסתר, שולחן ילדים. לזוז.‬ 327 00:17:54,070 --> 00:17:56,450 - ‫- בסדר. - מצטערת. קדימה.‬ 328 00:17:57,530 --> 00:17:59,470 ‫אנחנו עומדים להתחתן.‬ 329 00:17:59,670 --> 00:18:02,100 - ‫- אלוהים. כן. - ברכותיי.‬ 330 00:18:02,300 --> 00:18:03,540 ‫וייוולד לנו תינוק.‬ 331 00:18:03,750 --> 00:18:05,940 - ‫- מזל טוב! - אלוהים.‬ 332 00:18:06,140 --> 00:18:08,400 ‫מי הבחורה הזאת? הארוסה הזאת?‬ 333 00:18:08,600 --> 00:18:09,480 - ‫- אתן מכירות. - כן?‬ 334 00:18:09,680 --> 00:18:10,400 - ‫- נפגשתן. - מתי?‬ 335 00:18:10,600 --> 00:18:11,490 ‫שיחקתן מהג'ונג.‬ 336 00:18:11,690 --> 00:18:12,700 - ‫- איפה? - בבית החולים.‬ 337 00:18:12,900 --> 00:18:15,300 - ‫- איזה בית חולים? - שבו אבא קיבל התקף לב.‬ 338 00:18:15,720 --> 00:18:18,700 - ‫- ניצחתי? - כן. נפגשתן. אהבת אותה. אנחנו מתחתנים.‬ 339 00:18:18,900 --> 00:18:22,890 ‫נכד. רוז, שמעת? איך אתה מעז להסתיר את זה ממני?‬ 340 00:18:23,090 --> 00:18:26,880 - ‫- הוא הסתיר את זה ממך, לא אני. - אתה רוצה שאהיה אומללה. לא אהיה.‬ 341 00:18:27,080 --> 00:18:29,630 ‫תהיה לי כלה ונכד,‬ 342 00:18:29,830 --> 00:18:34,180 ‫ואתה תתפגר בערמה של קולקציית האביב לגברים.‬ 343 00:18:34,380 --> 00:18:36,640 - ‫- איזה דבר נורא לומר. - חיים, סגור את אוזניך.‬ 344 00:18:36,840 --> 00:18:37,720 ‫אני אסגור את אוזניו.‬ 345 00:18:37,920 --> 00:18:40,020 ‫תיהנו מהיופי הפסטורלי והאנונימיות‬ 346 00:18:40,210 --> 00:18:42,740 ‫של השולחן הזה כל עוד אתם יכולים.‬ 347 00:18:44,950 --> 00:18:46,770 ‫אני גוועת ברעב.‬ 348 00:18:46,970 --> 00:18:50,080 ‫בלתי אפשרי. אני חושב שאכלתם את כל תרנגול ההודו לבדכם.‬ 349 00:18:50,380 --> 00:18:52,860 - ‫- אכלת את תרנגול ההודו לבדך. - לא עשיתי זאת.‬ 350 00:18:53,060 --> 00:18:55,820 - ‫- ערב טוב, גברת צ'ו. - ערב טוב, גברת צ'ו.‬ 351 00:18:56,020 --> 00:18:57,220 ‫זהירות.‬ 352 00:19:00,470 --> 00:19:02,550 ‫שים את השקית במטבח, אית'ן.‬ 353 00:19:04,260 --> 00:19:06,850 - ‫- גברת אחת כבר גרה כאן. - מה?‬ 354 00:19:09,730 --> 00:19:12,520 ‫תעשו לי טובה. אתם יכולים ללכת לחדר השינה של אבא?‬ 355 00:19:13,980 --> 00:19:15,430 - ‫- תני לי יד. - לא.‬ 356 00:19:15,630 --> 00:19:17,990 - ‫- אני אמור להראות לך. - אני יודעת איפה זה.‬ 357 00:19:19,200 --> 00:19:22,320 ‫למה לא אמרת לי שאת חוזרת היום? התגעגעתי אלייך.‬ 358 00:19:26,450 --> 00:19:29,460 ‫לא ידעתי על הילדים. שהם אצלך.‬ 359 00:19:30,080 --> 00:19:31,620 - ‫- כלומר, היום. - זה בסדר.‬ 360 00:19:36,750 --> 00:19:39,280 ‫רוצה לאכול משהו? יש לי ארוחת חג שלמה במטבח.‬ 361 00:19:39,480 --> 00:19:40,630 ‫אני עוברת לשיקגו.‬ 362 00:19:41,430 --> 00:19:43,950 ‫את לא הולכת סחור סחור, אה?‬ 363 00:19:44,150 --> 00:19:46,710 - ‫- מצטערת. איך היה... - הרגע חלף.‬ 364 00:19:46,910 --> 00:19:48,020 ‫נכון. מצטערת.‬ 365 00:19:49,480 --> 00:19:50,590 - ‫- שבי. - לא.‬ 366 00:19:50,790 --> 00:19:51,800 ‫את לא מוכנה לשבת?‬ 367 00:19:51,990 --> 00:19:54,940 ‫לא. אני צריכה לעמוד כאן ולהגיד את מה שבאתי לומר.‬ 368 00:19:55,690 --> 00:19:59,690 ‫ההתמחות שלי תסתיים בשיקגו. אני אוהבת את בית החולים ואת האנשים.‬ 369 00:20:00,190 --> 00:20:03,220 ‫אני לא יודע אם שמת לב, אבל אני לא גר בשיקגו.‬ 370 00:20:03,420 --> 00:20:04,930 - ‫- אני לא יכול לעבור. - אני יודעת.‬ 371 00:20:05,130 --> 00:20:07,100 ‫אין אף בי"ח מתאים בכל האזור הצפון-מזרחי?‬ 372 00:20:07,300 --> 00:20:08,190 - ‫- בדקת? - לא.‬ 373 00:20:08,390 --> 00:20:12,540 - ‫- לא כדאי? כי ייוולד לנו תינוק. - לא.‬ 374 00:20:14,580 --> 00:20:15,960 - ‫- לא? - לא...‬ 375 00:20:18,090 --> 00:20:19,090 ‫כבר לא.‬ 376 00:20:21,510 --> 00:20:26,000 ‫מה קרה? את בסדר? למה לא התקשרת? הייתי מגיע מיד.‬ 377 00:20:26,200 --> 00:20:27,760 ‫שום דבר לא קרה. אני פשוט...‬ 378 00:20:29,520 --> 00:20:30,520 ‫אנחנו...‬ 379 00:20:32,810 --> 00:20:34,750 ‫פשוט לא ייוולד לנו תינוק.‬ 380 00:20:34,950 --> 00:20:36,020 ‫אני לא מבין.‬ 381 00:20:40,110 --> 00:20:42,110 ‫לעזאזל. אני מבין.‬ 382 00:20:43,530 --> 00:20:44,570 ‫אני מצטערת.‬ 383 00:20:45,240 --> 00:20:48,410 - ‫- אני הולך לשבת. - כל חיי הייתה לי מטרה אחת.‬ 384 00:20:49,790 --> 00:20:53,540 ‫ידעת שמעולם לא התכוונתי לקיים מערכת יחסים רצינית עם אף אחד.‬ 385 00:20:53,790 --> 00:20:58,700 - ‫- והעניין הזה איתך הוא... - אבא, אסתר שוב מצביעה עליי.‬ 386 00:20:58,890 --> 00:21:01,530 - ‫- אגיע בעוד דקה. - אבא, היא לא מפסיקה.‬ 387 00:21:01,730 --> 00:21:03,420 ‫עוד רגע, אית'ן. לעזאזל.‬ 388 00:21:05,180 --> 00:21:07,510 ‫לעזאזל. מצטער, אית'ן.‬ 389 00:21:08,010 --> 00:21:09,920 - ‫- אני יודעת שאתה נסער. - אני לא מבין.‬ 390 00:21:10,110 --> 00:21:13,520 ‫אם התכוונת לעשות את זה, למה בכלל אמרת לי שאת בהיריון?‬ 391 00:21:14,020 --> 00:21:15,460 ‫מאחר שאני גם ככה לא חשוב.‬ 392 00:21:15,660 --> 00:21:17,960 - ‫- זה לא נכון. - יהודים יכולים להיות נזירים?‬ 393 00:21:18,160 --> 00:21:22,640 - ‫- כי הרזומה של מערכות היחסים שלי... - אני יודעת שהיה עליי לחשוב על זה עד הסוף.‬ 394 00:21:22,840 --> 00:21:24,820 ‫אבל לא עשיתי זאת, כי אתה...‬ 395 00:21:27,120 --> 00:21:30,270 ‫אתה אתה. לא ראיתי אותך מגיע.‬ 396 00:21:30,470 --> 00:21:33,150 ‫אז תהיי אופטומטריסטית. זה עשוי לעזור לראייה שלך.‬ 397 00:21:33,350 --> 00:21:35,110 ‫אל תהיה סרקסטי, בבקשה.‬ 398 00:21:35,310 --> 00:21:37,860 ‫אל תהיה נסער, אל תהיה סרקסטי, אל תראה אכפתיות.‬ 399 00:21:38,060 --> 00:21:39,420 ‫לא אמרתי את זה. אני...‬ 400 00:21:41,460 --> 00:21:44,340 ‫אני לא יכולה לקבל את הכול, ג'ואל.‬ 401 00:21:46,800 --> 00:21:48,720 ‫העולם לא עובד ככה.‬ 402 00:21:49,390 --> 00:21:53,310 ‫אם אני באמת עומדת להיות רופאה, אז אני פשוט צריכה להיות רופאה.‬ 403 00:21:55,480 --> 00:21:57,520 ‫בבקשה תבין.‬ 404 00:21:59,400 --> 00:22:01,730 ‫אני ממש צריכה שתבין.‬ 405 00:22:04,280 --> 00:22:05,190 ‫בסדר.‬ 406 00:22:07,740 --> 00:22:12,120 ‫בסדר. לעזאזל עם זה. בסדר. אני מבין. באמת. את תהיי רופאה נהדרת.‬ 407 00:22:12,320 --> 00:22:14,500 - ‫- תודה לך. - לקחת את כל הדברים שלך?‬ 408 00:22:15,080 --> 00:22:18,120 - ‫- בטח השארת כאן דברים. - רק הסוודר הזה.‬ 409 00:22:18,830 --> 00:22:22,150 ‫סוודר אחד. אני לא ממש חד הבחנה, אה?‬ 410 00:22:22,350 --> 00:22:24,840 ‫בחורה לא משאירה דבר מלבד סוודר. סימן גדול.‬ 411 00:22:25,040 --> 00:22:27,840 - ‫- בבקשה, ג'ואל. אני... - הילדים אצלי, מיי.‬ 412 00:22:30,550 --> 00:22:31,970 ‫אני באמת מאחל לך הצלחה.‬ 413 00:22:40,400 --> 00:22:43,320 - ‫- אשלח לך את הכתובת החדשה שלי. - בטח. שלחי את הכתובת.‬ 414 00:22:44,730 --> 00:22:46,190 - ‫- ביי, ג'ואל. - ביי.‬ 415 00:22:51,820 --> 00:22:53,830 ‫אתה רגל הודו.‬ 416 00:22:54,660 --> 00:22:57,710 ‫את שני רגלי הודו.‬ 417 00:22:58,500 --> 00:23:01,780 ‫רגל הודו.‬ 418 00:23:01,980 --> 00:23:05,460 ‫אסתר, אם תמשיכי להצביע על אית'ן, הוא יאכל לך את האצבע.‬ 419 00:23:09,340 --> 00:23:12,290 ‫סלחי לי, גברתי. תרנגול ההודו הזה יבש מאוד.‬ 420 00:23:12,490 --> 00:23:15,500 ‫זה אוכל שמישהו הביא מהבית. אני לא יכולה לעזור לך.‬ 421 00:23:15,700 --> 00:23:17,790 ‫סלחי לי, גברתי. עוד קיאנטי?‬ 422 00:23:17,990 --> 00:23:21,380 ‫זה יין שמישהו הביא מהבית. אלוהים אדירים.‬ 423 00:23:21,580 --> 00:23:25,010 ‫אהיה הראשונה לשאת ברכה. חייבים לעשות זאת בחג. תתכונן.‬ 424 00:23:25,210 --> 00:23:27,610 - ‫- אני לא מכיר את ברכה. - אני כן. יופי של תחת.‬ 425 00:23:28,490 --> 00:23:31,100 - ‫- הכניס לך. - תפרוק הכול. יש לך שתי דקות.‬ 426 00:23:31,300 --> 00:23:34,980 ‫סוזי, תהיי אחראית על החלק הזה. נברך בעוד שתי דקות.‬ 427 00:23:35,180 --> 00:23:37,730 - ‫- נשמע כיף. - אני לא יודע אם אני מוכן לסיבוב הופעות.‬ 428 00:23:37,930 --> 00:23:41,360 ‫זה לא סיבוב הופעות, זה שבועיים באסיינדה. הקהל מגיע אליך.‬ 429 00:23:41,560 --> 00:23:42,730 ‫נשמע מאיים.‬ 430 00:23:42,930 --> 00:23:45,450 ‫זה לא. אתה עושה את המופע וחוזר לחדר שלך.‬ 431 00:23:45,640 --> 00:23:48,240 ‫השגתי לך סוויטה יפה עם שירות חדרניות.‬ 432 00:23:48,440 --> 00:23:51,410 ‫היה לך פעם שירות חדרניות? הבחורה מנקה, מציעה לך את המיטה.‬ 433 00:23:51,610 --> 00:23:53,830 ‫זאת וגאס. היא בטח תעשה לך טובה אם תבקש.‬ 434 00:23:54,030 --> 00:23:56,790 - ‫- מה? - קניתי לך כרטיס טיסה במחלקה ראשונה.‬ 435 00:23:56,990 --> 00:24:00,380 - ‫- כרטיס טיסה? אני לא יודע לטוס. - המטוס טס. אתה פשוט יושב.‬ 436 00:24:00,580 --> 00:24:03,250 ‫אני לא יכול לעלות למטוס. הם לא הגיוניים.‬ 437 00:24:03,450 --> 00:24:05,840 - ‫- איך הם נישאים באוויר? - איך ציפורים נישאות באוויר?‬ 438 00:24:06,040 --> 00:24:07,590 - ‫- העו-רב מחתן אותן. - זאת בדיחה?‬ 439 00:24:07,790 --> 00:24:11,570 - ‫- הרמת לי להנחתה. אני לא טס. - אתה כן. אתה תהיה בסדר.‬ 440 00:24:11,950 --> 00:24:13,430 ‫גם את באה, נכון?‬ 441 00:24:13,630 --> 00:24:16,330 ‫אני? אתה צוחק? אני לא עולה למטוס ארור.‬ 442 00:24:17,450 --> 00:24:20,860 ‫לעזאזל. אני חושבת שדפקתי את השן שלי.‬ 443 00:24:21,060 --> 00:24:23,480 ‫מי מכם הביא את הלחמניות האלה, אפסים?‬ 444 00:24:23,680 --> 00:24:27,780 - ‫- אני. הכנתי אותן בעצמי. אהבת? - לא. הן קשות כמו סלעים.‬ 445 00:24:27,980 --> 00:24:31,830 ‫זה בכוונה. זה מתכון משפחתי. אנחנו קוראים להן "לחמניות קשות כאבן".‬ 446 00:24:32,020 --> 00:24:33,280 ‫זה הדבר הכי מטופש ששמעתי.‬ 447 00:24:33,480 --> 00:24:36,580 ‫משרים אותן במים חמים עשר דקות לפני שנוגסים בהן.‬ 448 00:24:36,780 --> 00:24:38,710 - ‫- לא ידעת את זה? - לא, לא ידעתי.‬ 449 00:24:38,910 --> 00:24:40,330 ‫אנשים, יש לי הודעה.‬ 450 00:24:40,530 --> 00:24:42,340 ‫מעדניית הבמה אינה אחראית‬ 451 00:24:42,530 --> 00:24:45,630 ‫על הודו הנסורת של סבתא, תפוחי האדמה הגבשושיים של סבא,‬ 452 00:24:45,830 --> 00:24:49,720 ‫רוטב החמוציות החמוץ של דודה בטי או הצימוקים בעוגת הגזר,‬ 453 00:24:49,920 --> 00:24:51,240 ‫אז תפסיקו לשאול.‬ 454 00:24:51,570 --> 00:24:54,350 - ‫- אתה משוחרר, פרד. - בסדר. תיהני מהערב שלך.‬ 455 00:24:54,550 --> 00:24:56,980 ‫היי, ורלה, אפשר לקבל מים חמים ללחמניות האלה?‬ 456 00:24:57,170 --> 00:25:00,480 - ‫- לא. - נראה שיש הרבה אוכל. היי, אלפי.‬ 457 00:25:00,680 --> 00:25:03,150 - ‫- את צולעת? - כן. כמעט איבדתי אצבע.‬ 458 00:25:03,350 --> 00:25:06,040 ‫היי, תראי את השן שלי. היא נראית מוזר?‬ 459 00:25:06,540 --> 00:25:09,570 ‫כן. יש שם תרד או משהו. היא זזה.‬ 460 00:25:09,770 --> 00:25:13,740 - ‫- אלה הלחמניות המחורבנות. - של פרד? אמורים להשרות אותן קודם.‬ 461 00:25:13,940 --> 00:25:14,990 ‫לא חשוב.‬ 462 00:25:15,190 --> 00:25:18,910 ‫תקשיבי, ליקקתי לפאבי וסוף סוף השגתי לך מקום במועדון ההוא ברחוב 15.‬ 463 00:25:19,110 --> 00:25:21,170 - ‫- ביום חמישי הבא. - נהדר. אני מוכנה.‬ 464 00:25:21,370 --> 00:25:23,840 - ‫- ובויזי התקשרו. - אני לא מבינה אותך.‬ 465 00:25:24,030 --> 00:25:27,210 ‫בויזי התקשרו. הם שיחדו שוטרים. הוולפורד נפתח מחדש.‬ 466 00:25:27,410 --> 00:25:29,260 ‫הם עדיין רוצים אותך, אם את בעניין.‬ 467 00:25:29,460 --> 00:25:32,590 ‫אם זה בסדר מצידך, אז גם מצידי. אני צריכה מקום להישאר בכושר.‬ 468 00:25:32,790 --> 00:25:36,760 ‫בסדר. לא תהיה ברכה קבוצתית בשל חוסר עניין‬ 469 00:25:36,960 --> 00:25:39,270 ‫ושורה של בדיחות שמציעות מה לעשות עם ההודו.‬ 470 00:25:39,470 --> 00:25:41,190 ‫תיהנו מהאוכל. חג הודיה שמח.‬ 471 00:25:41,390 --> 00:25:44,330 - ‫- אני לא טס. - אתה כן. גם אני מוכנה לבוא.‬ 472 00:25:44,540 --> 00:25:47,030 - ‫- אני לא טס. - אתה כן.‬ 473 00:25:47,220 --> 00:25:49,990 - ‫- אני רוקדת על כמה חתונות. - אני לא טס.‬ 474 00:25:50,190 --> 00:25:53,380 ‫אתה כן. אני אהרוג אותך, פרד.‬ 475 00:26:12,940 --> 00:26:13,990 ‫קדימה.‬ 476 00:26:17,410 --> 00:26:19,030 ‫זוזו.‬ 477 00:26:25,580 --> 00:26:26,870 ‫אני שונאת אותך.‬ 478 00:26:27,540 --> 00:26:30,630 - ‫- אחת, שתיים... להתראות. - היי, חכה.‬ 479 00:26:33,210 --> 00:26:34,380 ‫רימיתי אתכם.‬ 480 00:26:44,770 --> 00:26:45,810 ‫היי, מייק.‬ 481 00:26:46,430 --> 00:26:48,540 - ‫- מה את עושה? - מחפשת עץ.‬ 482 00:26:48,740 --> 00:26:50,960 - ‫- את עוקבת אחריי? - חשבתי שנוכל לדבר.‬ 483 00:26:51,160 --> 00:26:52,150 ‫חשבת...‬ 484 00:26:53,860 --> 00:26:56,180 ‫אני כאן עם הילדים שלי. הם מתרוצצים.‬ 485 00:26:56,380 --> 00:26:59,100 - ‫- אני מצטערת. אילצת אותי. - אני... מה?‬ 486 00:26:59,300 --> 00:27:03,270 ‫רציתי לדבר באולפן, אבל אני לא יכולה לעבור את האבטחה.‬ 487 00:27:03,470 --> 00:27:07,440 ‫כי נתתי להם את התמונה שלך, אמרתי בשום פנים ואופן לא לתת לך להיכנס.‬ 488 00:27:07,640 --> 00:27:10,150 ‫התמונה מחמיאה? תאורה אחורית? פעולת כתף?‬ 489 00:27:10,350 --> 00:27:11,320 ‫אני מחזיק מסור.‬ 490 00:27:11,520 --> 00:27:15,110 ‫אני חייבת לדבר איתך. אני רוצה שתצפה שוב בבחורה שלי, מרים מייזל.‬ 491 00:27:15,310 --> 00:27:17,700 ‫פשוט בוא לראות אותה. אתה לא תצטער על זה.‬ 492 00:27:17,900 --> 00:27:20,120 ‫כבר הצעתי לראות אותה, זוכרת?‬ 493 00:27:20,320 --> 00:27:24,080 ‫את השתגעת, קיללת אותי וזינקת אל הביצה שממנה הזדחלת.‬ 494 00:27:24,280 --> 00:27:26,220 - ‫- בוא נארגן משהו שוב. - לא.‬ 495 00:27:26,970 --> 00:27:30,380 ‫אני לא מציע שוב. אני לא אראה את הבחורה שלך.‬ 496 00:27:30,580 --> 00:27:33,010 ‫בסדר. אתה לא חייב לראות אותה. שלח מישהו אחר.‬ 497 00:27:33,210 --> 00:27:35,860 - ‫- את אחת הכותבות שלך. - אין לנו כאלה.‬ 498 00:27:36,320 --> 00:27:38,590 ‫אז "גורדון פורד" היא מצעד בולבולים גדול?‬ 499 00:27:38,790 --> 00:27:41,350 - ‫- מה יש לך בפה? - זו השן שלי. אל תדאג.‬ 500 00:27:41,550 --> 00:27:43,430 - ‫- רוצה שאנסר אותה? - לא, תודה.‬ 501 00:27:43,630 --> 00:27:46,480 - ‫- תסתלקי מכאן. - היי, אני נחמדה אליך.‬ 502 00:27:46,680 --> 00:27:47,730 ‫אני מצטער. מה?‬ 503 00:27:47,930 --> 00:27:51,110 ‫באתי עד לכאן כדי שיהיה לך נוח. עכשיו אתה מנפנף אותי?‬ 504 00:27:51,310 --> 00:27:53,360 ‫איפה להקת זאבים כשצריך אותה?‬ 505 00:27:53,560 --> 00:27:57,780 ‫היי, מי הביא לך את סופי לנון? אני. הריאיון הזה עבד.‬ 506 00:27:57,980 --> 00:28:00,870 ‫הוא היה ענק. העלה לך את הרייטינג לבדו.‬ 507 00:28:01,070 --> 00:28:03,620 ‫אתה מתהלך לך באולפן ולוקח את כל הקרדיט.‬ 508 00:28:03,820 --> 00:28:06,410 - ‫- עשיתי את זה בשבילך, מייקי. - את יודעת מה?‬ 509 00:28:06,610 --> 00:28:09,170 ‫יש דבר אחד שאני מצפה לו כל השנה.‬ 510 00:28:09,370 --> 00:28:12,310 ‫דבר אחד שמביא לי אושר, וזה זה.‬ 511 00:28:12,650 --> 00:28:14,590 ‫קניית עץ לחג המולד עם הילדים שלי.‬ 512 00:28:14,790 --> 00:28:17,590 ‫אנחנו עושים את זה בכל שנה, וזה תענוג צרוף, לעזאזל.‬ 513 00:28:17,790 --> 00:28:20,320 ‫תישארי בדיוק איפה שאת,‬ 514 00:28:22,110 --> 00:28:26,740 ‫ואני אלך לקנות סיידר לילדים שלי ולשכוח שאת קיימת.‬ 515 00:28:27,950 --> 00:28:31,620 ‫כבר קניתי להם סיידר. רציתי להעסיק אותם.‬ 516 00:28:32,330 --> 00:28:34,420 ‫זה מוזר שאף אחד מהם לא דומה לך.‬ 517 00:28:36,540 --> 00:28:38,920 ‫אתן למקום הזה את התמונה שלך בשנה הבאה.‬ 518 00:28:51,930 --> 00:28:54,110 ‫הבטחת לקחת את הילדים שלי לסרט?‬ 519 00:28:54,310 --> 00:28:55,090 ‫אולי.‬ 520 00:28:55,290 --> 00:28:58,760 - ‫- "ספרטקוס"? זה היה "ספרטקוס"? - אולי.‬ 521 00:28:58,960 --> 00:29:01,680 ‫סרט באורך שלוש שעות עם כל הצליבות,‬ 522 00:29:01,880 --> 00:29:04,810 ‫זה הסרט שחשבת שיהיה נהדר לשלושה ילדים בני פחות מעשר?‬ 523 00:29:05,010 --> 00:29:06,600 ‫חשבתי שהם יאהבו את הסוסים.‬ 524 00:29:06,800 --> 00:29:09,520 ‫אז הרסת לי גם את חג המולד וגם את הצליבות? תודה.‬ 525 00:29:09,720 --> 00:29:10,460 ‫אין בעד מה.‬ 526 00:29:10,660 --> 00:29:15,020 ‫ובגללך בחרתי בעץ הגרוע ביותר במגרש.‬ 527 00:29:15,220 --> 00:29:17,240 ‫נכנסת לי לראש, הוצאת אותי מריכוז.‬ 528 00:29:17,430 --> 00:29:20,630 - ‫- מייק, אני... - את לעולם לא תדרכי שוב ברוק 30.‬ 529 00:29:21,090 --> 00:29:24,910 ‫את מבינה אותי? אסור לך לעמוד מול רוק 30.‬ 530 00:29:25,110 --> 00:29:28,750 ‫תצטרכי לפנות ימינה ברגע שתגיעי לרוק 20.‬ 531 00:29:28,950 --> 00:29:31,500 ‫לא יורשה לך ללכת בשדרה החמישית.‬ 532 00:29:31,700 --> 00:29:33,630 ‫לא תוכלי לעמוד מול ה"סאקס",‬ 533 00:29:33,830 --> 00:29:36,710 ‫כי הוא נמצא מול רוק 30 בשדרה החמישית.‬ 534 00:29:36,910 --> 00:29:40,930 ‫אם תרצי ללכת ל"סאקס", תצטרכי להיכנס מצידו של רחוב 49.‬ 535 00:29:41,120 --> 00:29:44,220 - ‫- אני לא הולכת ל"סאקס". - תתרחקי ממרכז העיר. אסור לך.‬ 536 00:29:44,420 --> 00:29:48,020 - ‫- המשרד שלי נמצא במרכז העיר. - תעברי. זה תקף גם לגבי הבחורה שלך.‬ 537 00:29:48,220 --> 00:29:49,140 ‫אין לה משרד.‬ 538 00:29:49,340 --> 00:29:52,270 ‫גם היא לעולם לא תדרוך בבניין הזה,‬ 539 00:29:52,470 --> 00:29:54,230 ‫ואני בטוח שהיא הולכת ל"סאקס".‬ 540 00:29:54,430 --> 00:29:57,730 ‫אז הכניסה מרחוב 49 הולכת להרוג אותה.‬ 541 00:29:57,930 --> 00:30:01,000 ‫היא רחוקה קילומטרים מהמעליות המזוינות.‬ 542 00:30:01,210 --> 00:30:04,010 ‫היי, ילדים, זה לא סנטה קלאוס שם?‬ 543 00:30:05,880 --> 00:30:10,470 ‫אופס. עשיתי טעות. בעצם, אני חושב שזה לא היה סנטה.‬ 544 00:30:11,310 --> 00:30:14,000 ‫"ספרטקוס"!‬ 545 00:30:14,200 --> 00:30:18,630 ‫"ספרטקוס"!‬ 546 00:30:18,830 --> 00:30:21,070 ‫סנטה קלאוס המזוין לא קיים!‬ 547 00:30:24,650 --> 00:30:29,600 - ‫- שלום. - יש כרטיס לווגאס, והוא...‬ 548 00:30:29,800 --> 00:30:32,790 ‫יש כרטיס לווגאס, וצריך לאסוף אותו.‬ 549 00:30:33,200 --> 00:30:34,850 - ‫- איך השן שלך? - שתקי.‬ 550 00:30:35,050 --> 00:30:39,080 - ‫- את יודעת שאני לא מבינה אותך, נכון? - אני חייבת להשיג את הקוסם המטופש.‬ 551 00:30:40,420 --> 00:30:41,570 ‫לעזאזל.‬ 552 00:30:41,770 --> 00:30:46,240 - ‫- את צריכה ללכת לרופא שיניים. - אני חייבת להעלות את האידיוט הזה למטוס.‬ 553 00:30:46,440 --> 00:30:48,630 - ‫- אני לא נוסע. - אתה כן.‬ 554 00:30:49,220 --> 00:30:50,620 ‫לא, אני לא נוסע.‬ 555 00:30:50,820 --> 00:30:52,120 - ‫- אני לא נוסע. - אתה כן.‬ 556 00:30:52,320 --> 00:30:55,350 - ‫- אני לא נוסע. - אתה נוסע גם אם אצטרך לקשור אותך...‬ 557 00:30:55,890 --> 00:30:56,960 ‫אני רוצה להתאבד.‬ 558 00:30:57,160 --> 00:31:00,000 ‫סוזי, זה מגוחך. אני מתקשרת לרופא השיניים שלי.‬ 559 00:31:00,200 --> 00:31:02,190 - ‫- לכי לשם מיד. - אבל אלפי...‬ 560 00:31:02,390 --> 00:31:05,930 - ‫- אלפי לא נוסע. - אני אקח את אלפי לשדה התעופה.‬ 561 00:31:06,130 --> 00:31:07,300 - ‫- באמת? - באמת מה?‬ 562 00:31:07,500 --> 00:31:08,350 ‫כן.‬ 563 00:31:08,550 --> 00:31:12,180 ‫טוב. אבל את לא יכולה רק להוריד אותו בכניסה אלא לראות שהוא נכנס.‬ 564 00:31:12,380 --> 00:31:14,060 ‫אל תיתני לו להיכנס לשירותים.‬ 565 00:31:14,260 --> 00:31:17,360 ‫הוא יצא מהחלון או יוריד את עצמו באסלה. הוא חלקלק.‬ 566 00:31:17,550 --> 00:31:20,290 ‫אני מבטיחה. אני מתקשרת למרפאת השיניים. ביי.‬ 567 00:31:40,100 --> 00:31:41,400 {\an8}‫בסדר. החוצה.‬ 568 00:31:41,850 --> 00:31:43,840 {\an8}‫לא, אני לא נוסע.‬ 569 00:31:44,040 --> 00:31:45,550 - ‫- בסדר. - אני מתכוון לזה.‬ 570 00:31:45,750 --> 00:31:47,970 - ‫- אני יודעת. - את לא מקשיבה לי.‬ 571 00:31:48,170 --> 00:31:49,320 ‫מובן שאני מקשיבה.‬ 572 00:32:02,920 --> 00:32:04,320 ‫למה כל האנשים האלה עוזבים?‬ 573 00:32:04,520 --> 00:32:07,110 ‫עומדת להיות איזו פלישה, ואני לא יודע?‬ 574 00:32:07,310 --> 00:32:09,260 ‫עדיין אין מספר שער. בוא נשב.‬ 575 00:32:13,430 --> 00:32:15,910 ‫אני יכול לצאת מכאן. את לא יכולה לעצור אותי.‬ 576 00:32:16,110 --> 00:32:19,810 ‫הגלימה שלך אצלי. אני לא מחזירה אותה עד שתעלה למטוס.‬ 577 00:32:20,350 --> 00:32:24,710 ‫אתה מתנהג בטיפשות רבה. לטוס זה כיף. מביאים לך משקאות ואוכל.‬ 578 00:32:24,910 --> 00:32:26,360 ‫יופי. סעודה אחרונה.‬ 579 00:32:30,440 --> 00:32:34,030 - ‫- קח. זה מסוזי. - זה משומש.‬ 580 00:32:34,530 --> 00:32:36,030 ‫זה מאית'ן.‬ 581 00:32:42,160 --> 00:32:44,070 ‫קיבלתי שיחת טלפון לפני כמה ימים,‬ 582 00:32:44,270 --> 00:32:47,200 ‫וזה היה מפתיע, מאחר שלא ידעתי שיש לי טלפון.‬ 583 00:32:47,390 --> 00:32:51,260 ‫זה היה מאיזה איש. אמרגן.‬ 584 00:32:53,840 --> 00:32:57,810 - ‫- מה הוא רצה? - הוא אמר שהוא ראה את אחת ההופעות שלי.‬ 585 00:32:58,350 --> 00:33:01,880 ‫הוא אמר שאני מאוד מוכשר, ושאני יכול להיות גדול יותר מהודיני.‬ 586 00:33:02,080 --> 00:33:04,800 ‫וזה מגוחך. אני כבר גדול יותר מהודיני.‬ 587 00:33:05,000 --> 00:33:07,650 ‫הודיני היה איש קטנטן. זו הסיבה שהוא נכנס לקופסה.‬ 588 00:33:07,860 --> 00:33:10,940 - ‫- אמרת לו שכבר יש לך מנהלת? - אמרתי.‬ 589 00:33:11,610 --> 00:33:16,410 ‫הוא אמר שהוא מכיר את סוזי מאירסון ושהיא "מפעילת מעלית".‬ 590 00:33:17,030 --> 00:33:20,080 - ‫- מה? - מישהי שפוגשים בדרך למעלה או למטה.‬ 591 00:33:20,450 --> 00:33:23,810 ‫הוא אמר שאם אני רוצה להיות למעלה, אני צריך לרדת מהמעלית.‬ 592 00:33:24,010 --> 00:33:25,420 ‫בקומה העליונה, ככל הנראה.‬ 593 00:33:26,500 --> 00:33:29,650 - ‫- אתה יודע למה אתה עולה למטוס? - כי גנבת את הגלימה שלי.‬ 594 00:33:29,850 --> 00:33:34,130 ‫כי אתה עומד להופיע מול אלפיים איש בווגאס.‬ 595 00:33:34,630 --> 00:33:39,250 ‫אתה המופע המרכזי, סידורי הנסיעה מדהימים, ותרוויח יותר כסף ממה שראית בחייך.‬ 596 00:33:39,450 --> 00:33:41,430 ‫לא נכון. ישנתי פעם בכספת.‬ 597 00:33:41,640 --> 00:33:45,770 ‫לפני חצי שנה חלטרת מול שיכורים בבר. היית גמור.‬ 598 00:33:46,230 --> 00:33:49,730 ‫לאיש לא היה אכפת ממך מלבד סוזי מאירסון.‬ 599 00:33:50,980 --> 00:33:51,900 ‫אני יודע את זה.‬ 600 00:33:52,650 --> 00:33:56,160 ‫קל לראות יהלום ברגע שהוא נמצא בחלון הראווה ב"טיפאני'ס".‬ 601 00:33:56,410 --> 00:33:59,950 ‫זה קשה יותר כשהוא מקיא בדלי במשרד שלך.‬ 602 00:34:01,580 --> 00:34:03,580 ‫סוזי היא יחידה במינה.‬ 603 00:34:04,460 --> 00:34:08,250 ‫לעולם לא תמצא סוזי אחרת. רק תזכור את זה.‬ 604 00:34:08,540 --> 00:34:11,090 ‫זו הקריאה האחרונה לטיסה...‬ 605 00:34:12,250 --> 00:34:13,490 ‫שער ארבע‬ 606 00:34:13,690 --> 00:34:15,170 ‫שער ארבע, נכון?‬ 607 00:34:16,470 --> 00:34:19,870 ‫היי. זה אלפי זילינסקי. הוא לטיסה של 14:45 ללאס וגאס.‬ 608 00:34:20,070 --> 00:34:21,250 ‫בסדר. נפלא.‬ 609 00:34:21,450 --> 00:34:24,130 ‫זו הפעם הראשונה שלו במטוס. הוא קצת לחוץ.‬ 610 00:34:24,320 --> 00:34:27,840 ‫אני רואה שזה כתוב פה. אל תדאגי. אנחנו נטפל בו היטב.‬ 611 00:34:28,040 --> 00:34:32,550 ‫שלום, אלפי. ברוך הבא ל״טי-דבליו-איי״. אנחנו הולכים להיות חברים נהדרים. שלום.‬ 612 00:34:32,750 --> 00:34:33,550 ‫טי-דבליו-איי קטין טס לבד‬ 613 00:34:33,750 --> 00:34:38,060 ‫יש שלט שאומר לכולם מי אני. אני לא אצטרך להסביר כלום.‬ 614 00:34:38,260 --> 00:34:40,350 ‫תתקשר לסוזי כשתנחת. בהצלחה,‬ 615 00:34:40,550 --> 00:34:42,240 ‫וזכור על מה דיברנו.‬ 616 00:34:47,620 --> 00:34:52,210 - ‫- אלפי, חכה. הגלימה שלך אצלי. - לקחתי אותה לפני שעה.‬ 617 00:34:57,010 --> 00:34:58,970 - ‫- בכיוון הזה. - קדימה, מותק.‬ 618 00:34:59,590 --> 00:35:00,680 ‫מרים!‬ 619 00:35:02,180 --> 00:35:03,660 ‫מה את עושה כאן?‬ 620 00:35:03,860 --> 00:35:07,850 ‫היי. אני עושה טובה של הרגע האחרון לסוזי. היה מקרה חירום.‬ 621 00:35:08,890 --> 00:35:12,260 ‫בשביל סוזי היא יכולה לבוא. בשביל ההורים שלה, כלום ושום דבר.‬ 622 00:35:12,460 --> 00:35:13,800 ‫אני מודה שזה לא נראה טוב.‬ 623 00:35:14,000 --> 00:35:16,890 ‫לקוח של סוזי טס לווגאס. הייתי צריכה לוודא שיטוס.‬ 624 00:35:17,090 --> 00:35:20,390 ‫עדיין לא שמעתי משהו שדומה למקרה חירום.‬ 625 00:35:20,590 --> 00:35:21,350 ‫השן שלה כאבה.‬ 626 00:35:21,550 --> 00:35:24,060 ‫שניתן לך רגע להמציא סיפור טוב יותר?‬ 627 00:35:24,260 --> 00:35:26,810 - ‫- למה אתם לא במטוס? - ביטלו את הטיסה שלנו.‬ 628 00:35:27,010 --> 00:35:30,610 ‫לא, רוז. לא ביטלו את הטיסה שלנו. הטיסה תתקיים.‬ 629 00:35:30,810 --> 00:35:32,650 - ‫- ביטלו אותנו. - מה זאת אומרת?‬ 630 00:35:32,850 --> 00:35:35,880 ‫לא הצליחו למצוא את ההזמנה שלנו. לא הייתה טיסה אחרת,‬ 631 00:35:36,170 --> 00:35:37,240 ‫אז אנחנו הולכים הביתה.‬ 632 00:35:37,440 --> 00:35:39,950 ‫אנחנו נהיה שם כשתסיימי עם הטובה החשובה שלך‬ 633 00:35:40,150 --> 00:35:43,300 ‫בשביל החברה עם השן הכואבת שלא מימנה לך את הלימודים.‬ 634 00:35:43,890 --> 00:35:45,970 - ‫- למה שלא נחלוק מונית הביתה? - לא.‬ 635 00:35:46,640 --> 00:35:51,100 ‫באנו לבד. נחזור הביתה לבד. ממש כמו לידה ומוות.‬ 636 00:35:51,350 --> 00:35:55,970 ‫בסדר. אנופף לכם כשאסע לצידכם כל הדרך חזרה הביתה.‬ 637 00:35:56,170 --> 00:36:00,760 ‫את יודעת, נראה שאנחנו חווים רצף של מזל רע מאוד.‬ 638 00:36:00,960 --> 00:36:01,760 ‫אני לא יודעת.‬ 639 00:36:01,960 --> 00:36:05,100 ‫הניקוי היבש, הפרחים המתים בחג ההודיה.‬ 640 00:36:05,300 --> 00:36:10,080 ‫היו לי שני פנצ'רים השבוע. עכשיו גם כרטיסי הטיסה שלנו?‬ 641 00:36:12,080 --> 00:36:14,210 ‫מה יש? מה העניין? רוז?‬ 642 00:36:15,750 --> 00:36:18,800 - ‫- כלום. בוא פשוט נלך הביתה. - בסדר.‬ 643 00:36:19,670 --> 00:36:21,510 ‫בואי נגיע לפני מרים למוניות.‬ 644 00:36:25,180 --> 00:36:29,460 ‫אני יודעת שהטיסה בוטלה. אני מנסה להבין איך זה קרה.‬ 645 00:36:29,660 --> 00:36:34,190 ‫האם האישה שביטלה, במקרה, איטלקייה? מאוד מאיימת.‬ 646 00:36:34,650 --> 00:36:37,880 ‫או שזאת הייתה אישה אירית עם מבטא אירי כבד מאוד?‬ 647 00:36:38,080 --> 00:36:42,100 ‫"זה כובע מקסים, דרך אגב." כן, זה מבטא אירי.‬ 648 00:36:42,300 --> 00:36:46,230 - ‫- אני לא חקיינית. סלחי לי. - רוז, תפסתי מונית. בואי נזוז.‬ 649 00:36:46,420 --> 00:36:47,490 ‫דקה.‬ 650 00:36:47,990 --> 00:36:53,820 ‫שמעת משהו ברקע, כמו צרחות, מסורים או עצמות נשברות?‬ 651 00:36:54,020 --> 00:36:55,690 ‫רוז! קדימה.‬ 652 00:36:55,890 --> 00:36:59,280 - ‫- אני לא צוחקת. - רוז וייסמן, אני נוסע בלעדייך.‬ 653 00:36:59,480 --> 00:37:03,030 ‫אני חייבת לסיים. לבעלי יש התקף זעם. אייב, למען השם.‬ 654 00:37:03,230 --> 00:37:05,830 - ‫- איבדנו את המונית. - תהיה עוד מונית.‬ 655 00:37:06,030 --> 00:37:07,890 ‫כמו שהייתה עוד טיסה?‬ 656 00:37:46,800 --> 00:37:48,390 - ‫- שלום. - שלום.‬ 657 00:37:50,430 --> 00:37:52,980 - ‫- פעם ראשונה בנסיעות? - ונשיאת דברים, כן.‬ 658 00:37:54,140 --> 00:37:55,230 ‫אני יכולה...‬ 659 00:38:02,820 --> 00:38:06,100 ‫רוטשטיין, מאיירס, פרידמן ואברמוביץ.‬ 660 00:38:06,300 --> 00:38:08,320 - ‫- הרבנים שלך? - עורכי הדין שלי.‬ 661 00:38:10,580 --> 00:38:13,040 - ‫- טוב, אתה לא רוצה לאבד את זה. - לא.‬ 662 00:38:14,250 --> 00:38:17,120 ‫הם גובים לפי מילה. כפול על מילים גסות.‬ 663 00:38:22,420 --> 00:38:24,460 ‫אז אתה נוסע?‬ 664 00:38:26,220 --> 00:38:27,990 ‫אני בדרך לחוף המערבי, כן.‬ 665 00:38:28,190 --> 00:38:29,550 - ‫- באמת? - כן.‬ 666 00:38:30,850 --> 00:38:33,100 ‫אני טס לראות איך תא מעצר נראה בלוס אנג'לס.‬ 667 00:38:33,300 --> 00:38:36,060 ‫שמעתי ש-22 מעלות, שמש וללא לחות.‬ 668 00:38:38,020 --> 00:38:39,520 - ‫- מה שלומך? - טוב.‬ 669 00:38:40,060 --> 00:38:41,650 - ‫- ממש טוב. - יופי.‬ 670 00:38:45,740 --> 00:38:47,360 - ‫- את הולכת לאנשהו? - לא.‬ 671 00:38:47,990 --> 00:38:52,100 ‫הכרחתי קוסם לחוץ לעלות למטוס באמצעות החזקת הגלימה שלו כבת ערובה.‬ 672 00:38:52,300 --> 00:38:55,830 ‫עשיתי את זה בשבוע שעבר. הממזר השאיר ארנבים בדירה שלי.‬ 673 00:39:00,130 --> 00:39:02,500 - ‫- כמה זמן תהיה במערב? - לא יודע.‬ 674 00:39:03,210 --> 00:39:06,130 ‫יש לי כמה הופעות. שכרתי בית.‬ 675 00:39:08,880 --> 00:39:11,970 - ‫- אתה אדם עם חוזה שכירות. - קורה לטובים שבינינו.‬ 676 00:39:14,220 --> 00:39:19,520 ‫טוב, אני חושבת שממש תיהנה מלוס אנג'לס.‬ 677 00:39:20,230 --> 00:39:25,880 ‫עם כל השמש והתפוזים ודיסנילנד. כל הדברים שאתה אוהב.‬ 678 00:39:26,080 --> 00:39:28,820 ‫אני בטוח שאמצא ענן להתחבא תחתיו.‬ 679 00:39:33,240 --> 00:39:35,580 ‫הילדה שלי תבוא לגור איתי זמן מה.‬ 680 00:39:36,410 --> 00:39:39,080 - ‫- ילדה בת מזל. - כן.‬ 681 00:39:42,580 --> 00:39:46,340 ‫טוב, אני כנראה צריך ללכת למצוא מטוס לכיוון מערב.‬ 682 00:39:49,550 --> 00:39:53,430 - ‫- אני מצטער שלא התקשרתי. - לא. אנחנו לא עושים את זה, נכון?‬ 683 00:39:54,300 --> 00:39:55,180 ‫בסדר.‬ 684 00:39:57,020 --> 00:39:58,270 ‫תשמרי על עצמך.‬ 685 00:40:00,940 --> 00:40:01,900 ‫לני.‬ 686 00:40:06,320 --> 00:40:07,690 ‫אני לא עומדת לפשל.‬ 687 00:40:17,870 --> 00:40:19,500 ‫אני רואה בזה הבטחה.‬ 688 00:40:39,770 --> 00:40:41,520 ‫סלח לי. מצטערת.‬ 689 00:40:43,440 --> 00:40:44,480 ‫הנה את.‬ 690 00:41:07,590 --> 00:41:10,780 ‫דמי הכניסה הם דולר וחצי, עם מינימום של שני משקאות.‬ 691 00:41:10,980 --> 00:41:12,490 - ‫- יש זכר לג'ואל? - לא.‬ 692 00:41:12,690 --> 00:41:17,140 ‫והוא נעל את הכסף בשולחן העבודה שלו. אני משתמשת בקופה הקטנה כדי לפרוט.‬ 693 00:41:17,640 --> 00:41:19,470 ‫הנה לך. תיהנה מהמופע.‬ 694 00:41:20,930 --> 00:41:23,460 - ‫- סוף סוף. - ארצ'יבלד, בן לווייתי הנאמן.‬ 695 00:41:23,660 --> 00:41:27,260 - ‫- טוב, זה לא השם שלי. - בטח שכן. ארצ'יבלד. קיצור של ארצ'י.‬ 696 00:41:27,460 --> 00:41:29,340 ‫לא. ארצ'י הוא קיצור של ארצ'יבלד.‬ 697 00:41:29,540 --> 00:41:32,220 ‫כמו שאמרתי, "ארצ'יבלד, בן לווייתי הנאמן".‬ 698 00:41:32,420 --> 00:41:34,930 ‫היי, אנחנו צריכים להשיג כמה סוסים.‬ 699 00:41:35,130 --> 00:41:38,930 ‫נשיג מגפיים, מכנסי בוקרים. נרכב אל השקיעה. נתפוס כמה שרצים.‬ 700 00:41:39,130 --> 00:41:42,770 ‫אפשר לשקול את זה זה. לא כולל המכנסיים, אבל על השאר נוכל לדבר.‬ 701 00:41:42,970 --> 00:41:45,190 - ‫- איפה היית? - עצרתי בבר.‬ 702 00:41:45,390 --> 00:41:49,040 - ‫- יש לך בר. למה לעצור בבר? - גיוון הוא תבלין החיים.‬ 703 00:41:49,540 --> 00:41:53,300 ‫הרשה לי, חבר. מה שלומך הערב, יפהפייה?‬ 704 00:41:56,300 --> 00:41:58,870 - ‫- תודה. - בשמחה. מה את חושבת על המקום?‬ 705 00:41:59,070 --> 00:42:01,370 ‫אני הבעלים, אז אם יש איזו בעיה, בואי אליי.‬ 706 00:42:01,570 --> 00:42:03,580 ‫סלח לי. אנחנו ניהלנו שיחה.‬ 707 00:42:03,780 --> 00:42:06,710 ‫כאן? לא. אם אתה רוצה לדבר, לך למסעדה שקטה.‬ 708 00:42:06,910 --> 00:42:10,970 ‫טייל על החוף. לכאן באים לשתות ולרקוד.‬ 709 00:42:11,170 --> 00:42:13,470 ‫להתקרב מספיק כדי להריח את הבושם שלה.‬ 710 00:42:13,670 --> 00:42:14,390 - ‫- היי! - ג'ואל!‬ 711 00:42:14,590 --> 00:42:17,560 ‫יש בעיית מרטיני נוראית שזקוקה לתשומת ליבך המיידית.‬ 712 00:42:17,760 --> 00:42:20,140 ‫המקום מתפרק בלעדיי. תכף אחזור.‬ 713 00:42:20,340 --> 00:42:22,490 ‫לא, הוא לא.‬ 714 00:42:23,500 --> 00:42:25,000 ‫מה לעזא... ג'ואל?‬ 715 00:42:26,670 --> 00:42:31,420 ‫היי. בסדר. שלום, גבירותיי ורבותיי. היי, תפסיקו לנגן.‬ 716 00:42:32,210 --> 00:42:35,630 ‫אלוהים. כשיש פה מישהו שמנסה לדבר?‬ 717 00:42:36,170 --> 00:42:38,800 ‫מוזיקאים מזדיינים. שלום לכולם.‬ 718 00:42:39,430 --> 00:42:43,010 ‫שמי ג'ואל מייזל, הבעלים של מועדון הכפתורים.‬ 719 00:42:44,390 --> 00:42:48,420 ‫מה שטוב בבעלות על מועדון הוא שהדברים שגרמו לך להיראות כמו לוזר‬ 720 00:42:48,620 --> 00:42:50,060 ‫הופכים לחלק מהעבודה שלך.‬ 721 00:42:50,690 --> 00:42:54,860 ‫לדוגמה, כרגע, אני לא שיכור. אני עושה מחקר.‬ 722 00:42:55,360 --> 00:42:56,820 ‫ואני עובד חרוץ מאוד.‬ 723 00:42:58,660 --> 00:43:02,730 ‫היי, קיבלתי מכם צחוק. רואים? אנחנו לא צריכים את הלהקה הגרועה הזאת.‬ 724 00:43:02,930 --> 00:43:06,060 - ‫- רד, חבר. - פעם רציתי לעשות את זה למחייתי.‬ 725 00:43:06,260 --> 00:43:08,000 ‫קומדיה. כן.‬ 726 00:43:08,420 --> 00:43:12,340 ‫אבל מסתבר שאשתי לשעבר היא זו שהיה לה כישרון לקומדיה.‬ 727 00:43:13,710 --> 00:43:16,510 ‫מכירים אותה? כן, היא מאוד מצחיקה.‬ 728 00:43:17,090 --> 00:43:21,590 ‫בפעם הראשונה שראיתי אותה על הבמה, היא דיברה עשר דקות על מכנסי הרכיבה שלי.‬ 729 00:43:22,180 --> 00:43:24,920 ‫עשר דקות יותר משהקדישה כדי לכבס אותם.‬ 730 00:43:25,110 --> 00:43:29,270 ‫אני מודה, כגבר, היה קצת קשה להקשיב לאשתך מדברת עליך על במה.‬ 731 00:43:30,020 --> 00:43:34,770 ‫עכשיו, כשאני כאן למעלה, אני חושב שהוגן לעשות לה אותו הדבר, נכון?‬ 732 00:43:35,780 --> 00:43:37,280 ‫בסדר, טוב...‬ 733 00:43:39,820 --> 00:43:42,370 ‫לאשתי יש שדיים נהדרים.‬ 734 00:43:43,830 --> 00:43:47,310 - ‫- מהממים. נכון, ארצ'י? - מעולם לא ראיתי אותם. אני לא יודע.‬ 735 00:43:47,510 --> 00:43:50,920 ‫הוא ביישן. גם לאשתו יש שדיים יפים. אבל לא כמו של אשתי.‬ 736 00:43:51,210 --> 00:43:55,530 ‫לאשתי יש ציצים ברמה של מדליית זהב אולימפית. לאשתו של מי עוד יש שדיים נהדרים?‬ 737 00:43:55,730 --> 00:43:57,450 - ‫- זה מספיק. - רד מהבמה.‬ 738 00:43:57,650 --> 00:44:01,010 ‫תרים את ידך, גבר. אשתך נראית די טוב.‬ 739 00:44:01,220 --> 00:44:05,680 ‫אלא אם זו לא אשתך. במקרה הזה, מה את עושה אחר כך, מהממת?‬ 740 00:44:06,350 --> 00:44:11,770 ‫בסדר. שימו לב, כולם. הבר פתוח, והסיבוב הבא על חשבוני.‬ 741 00:44:12,810 --> 00:44:17,780 - ‫- ברצינות, ג'ואל. רד מהבמה. - אני רק מתלוצץ. מתבדח, לעזאזל.‬ 742 00:44:19,110 --> 00:44:20,150 ‫בסדר. שיהיה.‬ 743 00:44:21,110 --> 00:44:24,350 - ‫- היי, אולי תשירו קצת? - הוא כרגע קרא לנו גרועים, בנאדם.‬ 744 00:44:24,550 --> 00:44:26,870 - ‫- היי, זו הייתה בדיחה. - כן.‬ 745 00:44:34,420 --> 00:44:35,420 ‫היי.‬ 746 00:44:37,300 --> 00:44:40,130 ‫היי! אתה.‬ 747 00:44:42,220 --> 00:44:46,510 ‫אתה עשית את זה, נכון? לא יכולת פשוט לתת לנו לפתור את זה?‬ 748 00:44:47,970 --> 00:44:50,230 ‫היא עדיין הייתה יכולה להיות רופאה.‬ 749 00:44:50,430 --> 00:44:52,980 ‫כמה פעמים מזורגגות אני צריך להגיד את זה?‬ 750 00:44:54,730 --> 00:44:56,310 ‫תגיד משהו. אני ממש כאן.‬ 751 00:45:16,920 --> 00:45:18,380 ‫תחזור למעלה.‬ 752 00:45:35,020 --> 00:45:37,460 ‫היי. הנה את. איך הלך במרפאת השיניים?‬ 753 00:45:37,660 --> 00:45:40,680 ‫הלך נהדר. בחור מאוד יסודי. בחור נהדר.‬ 754 00:45:40,880 --> 00:45:43,390 - ‫- היא אישה. - הקול העמוק שיטה בי.‬ 755 00:45:43,590 --> 00:45:44,640 ‫לא הלכת, נכון?‬ 756 00:45:44,840 --> 00:45:48,930 ‫לא. נרפאתי. מדהים, נכון? אני אטפל בזה מאוחר יותר. איך הולך הלילה?‬ 757 00:45:49,130 --> 00:45:50,690 - ‫- נהדר. - אופס. מה קרה?‬ 758 00:45:50,890 --> 00:45:52,190 ‫אני כל כך חלודה, סוזי.‬ 759 00:45:52,390 --> 00:45:55,940 ‫הייתי נואשת לפאנץ' ליין וחרזתי כיסונים עם "ציצונים".‬ 760 00:45:56,140 --> 00:45:57,030 ‫מה זה "ציצונים"?‬ 761 00:45:57,230 --> 00:46:01,360 ‫אין לי מושג, אבל אמרתי את זה בקול רם ועם חיוך, כאילו זה היה קורע מצחוק.‬ 762 00:46:01,560 --> 00:46:02,570 ‫זה לא היה קורע מצחוק.‬ 763 00:46:02,770 --> 00:46:05,620 ‫אל תתרגשי מזה. זה המקום שבו את עובדת על החלודה שלך.‬ 764 00:46:05,820 --> 00:46:08,450 ‫לכי. תהיי גרועה. נשתה משהו אחר כך ונשווה דעות.‬ 765 00:46:08,650 --> 00:46:09,470 ‫בסדר.‬ 766 00:46:22,860 --> 00:46:25,600 - ‫- היי. אני יכולה לקבל קצת קרח? - בשביל מה?‬ 767 00:46:25,800 --> 00:46:27,610 ‫את רוצה לקרוא גם את היומן שלי?‬ 768 00:46:45,550 --> 00:46:47,950 ‫לעזאזל. זה גורדון פורד?‬ 769 00:46:48,150 --> 00:46:49,830 - ‫- איפה? - שם. תעקבי אחרי היד שלי.‬ 770 00:46:50,030 --> 00:46:52,830 ‫כן, זה הוא. הוא נראה הרבה יותר טוב במציאות.‬ 771 00:46:53,030 --> 00:46:54,540 ‫לעזאזל.‬ 772 00:46:54,740 --> 00:46:59,090 ‫מה אני עושה? להגיד למידג' שהוא כאן? לא. זה ישגע אותה, נכון?‬ 773 00:46:59,290 --> 00:47:04,650 - ‫- או שזה ידליק אש מתחת לישבן שלה? - לעזאזל. להגן על ראשה או על ישבנה?‬ 774 00:47:06,320 --> 00:47:11,560 ‫אלוהים. אמרתי לה להיות גרועה. אולי דחיפה קטנה זה טוב, נכון?‬ 775 00:47:11,760 --> 00:47:14,740 ‫בסדר, אני צריכה לחשוב כמו מידג'. מה היא הייתה רוצה?‬ 776 00:47:15,290 --> 00:47:19,440 ‫אני לא יודעת. לעזאזל. למה האורות מהבהבים? אני חוטפת שבץ?‬ 777 00:47:19,640 --> 00:47:20,540 ‫המופע נגמר.‬ 778 00:47:21,080 --> 00:47:22,880 ‫הוא נגמר. היקום החליט.‬ 779 00:47:23,340 --> 00:47:25,910 ‫תביאי לי "סקוטש". עם ויסקי בפנים, בסדר?‬ 780 00:47:26,110 --> 00:47:30,090 ‫למה לעזאזל את עומדת שם? אני פשוט נסערת ממש, את יודעת?‬ 781 00:47:36,350 --> 00:47:39,730 ‫ערב טוב, גבירותיי ורבותיי. נחמד להיות כאן.‬ 782 00:47:42,730 --> 00:47:47,690 ‫אז אני עדיין ממש מלאה מחג ההודיה.‬ 783 00:47:49,950 --> 00:47:52,870 ‫וזאת לא בדיחה, יותר גילוי נאות.‬ 784 00:47:54,950 --> 00:47:58,910 ‫הבן שלי אוהב שילובי שאריות מוזרים כאלה.‬ 785 00:47:59,290 --> 00:48:02,920 ‫כמו תרנגול הודו ורוטב בין שתי פרוסות של פאי פקאן.‬ 786 00:48:03,540 --> 00:48:06,250 ‫זה ממש לא טעים.‬ 787 00:48:10,880 --> 00:48:15,290 - ‫- מישהו יודע אם ירד גשם מחר? - אל תגידי "ציצונים", אל תגידי "ציצונים".‬ 788 00:48:15,490 --> 00:48:18,560 ‫זו הייתה התחלה ממש גרועה. אני חושבת שאתחיל שוב.‬ 789 00:48:20,980 --> 00:48:25,270 ‫שלום, גבירותיי ורבותיי. תתעלמו מהאישה שהייתה כאן קודם. היא איננה.‬ 790 00:48:26,480 --> 00:48:28,230 ‫כמו האליבי שלך הלילה, אדוני.‬ 791 00:48:28,480 --> 00:48:32,530 ‫החבר שלך נרדם במועדון חשפנות. אני לא רוצה לדעת מה משאיר אותו ער.‬ 792 00:48:35,280 --> 00:48:37,100 ‫אתם יודעים מה גיליתי היום?‬ 793 00:48:37,300 --> 00:48:39,940 ‫אפשר לקחת את הילדים לשדה התעופה, לשים אותם במטוס‬ 794 00:48:40,140 --> 00:48:42,080 ‫ופשוט להטיס אותם למקום אחר.‬ 795 00:48:43,790 --> 00:48:45,070 ‫הטכנולוגיה מדהימה.‬ 796 00:48:45,270 --> 00:48:49,010 ‫פעם, בשביל שלווה כזאת, צריך היה לנטוש אותם בכנסייה.‬ 797 00:48:49,880 --> 00:48:53,700 ‫הדבר המסוכן הוא לא לשלוח ילדים עם זרים בכלי תעופה‬ 798 00:48:53,900 --> 00:48:56,680 ‫שיכול לעשות משהו שנקרא "הזדקרות". לא.‬ 799 00:48:57,390 --> 00:48:59,920 ‫הדבר המסוכן הוא שברגע שהם אינם,‬ 800 00:49:00,120 --> 00:49:03,390 ‫יש לך הזדמנות להיזכר איך החיים היו בלעדיהם.‬ 801 00:49:05,360 --> 00:49:09,610 ‫נכון? כל הזיכרונות חוזרים במכה. הרצפה הנקייה.‬ 802 00:49:10,820 --> 00:49:12,530 ‫הדירה הרגועה.‬ 803 00:49:13,740 --> 00:49:15,820 ‫קו המותניים המחורבן שלך.‬ 804 00:49:18,200 --> 00:49:19,200 ‫מין.‬ 805 00:49:22,000 --> 00:49:24,250 ‫מין שבו אתם מגיעים עד הסוף.‬ 806 00:49:25,330 --> 00:49:27,130 ‫או לפחות בעלך מגיע.‬ 807 00:49:28,840 --> 00:49:30,990 - ‫- תפסתי אותך, חלאה. - בכל מקום, בכל חדר.‬ 808 00:49:31,190 --> 00:49:34,970 ‫על כל מכשיר. כמעט כל מכשיר. הייתי מתרחקת מהמיקסר.‬ 809 00:49:35,300 --> 00:49:37,410 ‫לא עוד להגביר את עוצמת הקול בחדשות‬ 810 00:49:37,610 --> 00:49:41,270 ‫כדי שכשהילד ישאל מה הרעש, תוכלו להגיד שחרושצ'וב דפק שוב עם הנעל.‬ 811 00:49:42,020 --> 00:49:45,590 ‫אני מודה שכמה שהפלישה הסובייטית מפחידה,‬ 812 00:49:45,790 --> 00:49:49,440 ‫חלק קטן ממני חושב, "זה יסגור פינה במציצת שישי".‬ 813 00:49:51,650 --> 00:49:55,280 ‫בסדר, הזמן שלי תם. אני מבוקשת בגיהינום.‬ 814 00:49:56,950 --> 00:50:01,160 ‫תחזיר את החבר שלך למצב זקוף. הייתם קהל אדיב וסלחני.‬ 815 00:50:01,370 --> 00:50:04,980 ‫אל תשכחו לתת טיפ למלצרית. היא חוסכת כדי לשלוח את ילדיה לפיטסבורג.‬ 816 00:50:05,180 --> 00:50:07,960 ‫אני גברת מייזל. תודה ולילה טוב.‬ 817 00:50:19,970 --> 00:50:21,750 - ‫- שוב עם הזרוע. - תביאי את מידג׳.‬ 818 00:50:21,950 --> 00:50:22,960 ‫אני עובדת.‬ 819 00:50:23,160 --> 00:50:26,140 - ‫- מהר. תזדרזי. לכי. - הרגע נתת טיפ? לעזאזל.‬ 820 00:50:35,190 --> 00:50:38,700 ‫סלח לי. סליחה. סלחי לי. סלח לי.‬ 821 00:50:41,620 --> 00:50:43,540 ‫סלח לי. מר פורד.‬ 822 00:50:44,870 --> 00:50:46,860 - ‫- הנה את. - אני סוזי מאירסון.‬ 823 00:50:47,060 --> 00:50:51,250 - ‫- מסוזי מאירסון ושות'. - בסדר. שלום, סוזי מאירסון.‬ 824 00:50:51,790 --> 00:50:54,240 - ‫- מה דעתך על המופע? - לא ראיתי הרבה ממנו.‬ 825 00:50:54,440 --> 00:50:58,330 - ‫- ראיתי אותך צופה בקומיקאית שלי. - באמת? אפילו לא הורדתי חולצה.‬ 826 00:50:58,530 --> 00:50:59,870 ‫מה אתה חושב? בכנות.‬ 827 00:51:00,070 --> 00:51:01,580 - ‫- הבחורה שלך מצחיקה. - נכון.‬ 828 00:51:01,780 --> 00:51:04,620 ‫ונראית טוב. חבילה טובה לטלוויזיה, אתה לא חושב?‬ 829 00:51:04,820 --> 00:51:07,630 - ‫- טוב... - ארח אותה בתוכנית שלך. היא תהיה להיט.‬ 830 00:51:07,830 --> 00:51:09,710 - ‫- היא לא מתאימה. - למה לא? מצחיקה מדי?‬ 831 00:51:09,910 --> 00:51:13,930 ‫יותר מדי מרכז העיר. הקהל שלי עממי יותר, אבל היא טובה.‬ 832 00:51:14,120 --> 00:51:17,150 - ‫- היא יכולה להיות עממית יותר. - מצטער. אבל בהצלחה.‬ 833 00:51:18,070 --> 00:51:19,070 ‫בסדר.‬ 834 00:51:26,200 --> 00:51:27,940 - ‫- קח אותה לצוות שלך. - מה?‬ 835 00:51:28,140 --> 00:51:30,940 ‫צוות הכתיבה שלך. אין לך שום כותבות.‬ 836 00:51:31,140 --> 00:51:33,030 ‫אתה מוכר סבון. מי קונה סבון?‬ 837 00:51:33,230 --> 00:51:35,360 - ‫- מכבסות? - היא יכולה לעזור לך עם הבדיחות.‬ 838 00:51:35,560 --> 00:51:38,350 - ‫- איך את יודעת שאין לי נשים כותבות? - רק תחושת בטן.‬ 839 00:51:38,550 --> 00:51:41,240 ‫אשתי אמרה שלא תזיק לנו נקודת מבט של אישה.‬ 840 00:51:41,440 --> 00:51:43,080 ‫היא נשמעת כמו אישה חכמה.‬ 841 00:51:43,280 --> 00:51:44,760 - ‫- חכמה יותר ממני. - סוזי.‬ 842 00:51:45,390 --> 00:51:48,540 ‫הנה היא. מרים מייזל, תכירי את גורדון פורד.‬ 843 00:51:48,740 --> 00:51:52,550 - ‫- גורדון פורד, מרים מייזל. - נעים להכיר אותך. את אישה מצחיקה מאוד.‬ 844 00:51:52,750 --> 00:51:55,340 ‫תודה. אני מעריצה גדולה של תוכניתך. ושלך, כפועל יוצא.‬ 845 00:51:55,540 --> 00:51:57,530 - ‫- רוצה לבוא לכתוב בשבילי? - סליחה?‬ 846 00:51:57,820 --> 00:52:01,140 ‫סוזי מאירסון ושות' דיברה בשבחך, אמרה שתוכלי להיות האישה שלי.‬ 847 00:52:01,340 --> 00:52:04,640 - ‫- בחדר הכותבים. - לא. אני לא כותבת.‬ 848 00:52:04,840 --> 00:52:05,890 - ‫- הצידה. - מה?‬ 849 00:52:06,090 --> 00:52:09,330 - ‫- בואי הצידה. - מה הקטע?‬ 850 00:52:09,540 --> 00:52:11,480 - ‫- את בוטחת בי? - כן.‬ 851 00:52:11,680 --> 00:52:14,570 - ‫- קחי את העבודה הזאת. - אני לא רוצה להיות כותבת.‬ 852 00:52:14,770 --> 00:52:17,320 ‫אף אחד לא רוצה, אבל זה מכניס אותך פנימה.‬ 853 00:52:17,520 --> 00:52:21,330 ‫ברגע שתהיי בפנים, תתקרבי אליו ותצחיקי אותו בכל פעם,‬ 854 00:52:21,530 --> 00:52:25,390 ‫ובסוף הוא יראה מי את באמת. כוכבת מזורגגת.‬ 855 00:52:25,720 --> 00:52:29,640 ‫זהו זה. זו ההזדמנות שלך. את בפנים?‬ 856 00:52:30,600 --> 00:52:33,100 ‫לך קדימה‬ 857 00:52:34,980 --> 00:52:35,900 ‫אני בפנים.‬ 858 00:52:38,110 --> 00:52:41,780 ‫גורדון, אנחנו מקבלות את ההצעה שלך, ואנחנו מאוד נלהבות ממנה.‬ 859 00:52:43,160 --> 00:52:46,120 ‫בסדר, היא תתחיל ביום שני. מייק, תסגור את העניין.‬ 860 00:55:19,520 --> 00:55:21,520 ‫בקרת כתוביות שקד הרטמן‬