1 00:00:07,960 --> 00:00:11,240 ‫נאלצתי לבטל אורח בתוכנית אמש, כי נגמר לנו הזמן.‬ 2 00:00:11,440 --> 00:00:12,530 ‫זה מסוכן.‬ 3 00:00:12,730 --> 00:00:16,620 ‫פעם העפתי את ג'קי גליסון. למחרת הוא העיף אותי לירח.‬ 4 00:00:16,820 --> 00:00:19,270 ‫כן, הייתי שחור וכחול במשך שבוע.‬ 5 00:00:22,270 --> 00:00:24,210 ‫מזג האוויר החורפי משתלט על אמריקה.‬ 6 00:00:24,410 --> 00:00:28,190 ‫הכבישים רטובים יותר מריצ'רד ניקסון במהלך עימות טלוויזיוני.‬ 7 00:00:29,530 --> 00:00:32,510 ‫והבדיחה הכי פחות מעניינת היא...‬ 8 00:00:32,710 --> 00:00:37,600 ‫מישהו מוכן להגיד ל"שירלס" שכן, אני עדיין אוהב אותן מחר?‬ 9 00:00:37,800 --> 00:00:40,650 ‫הלהקה מחכה חצי פעימה אחרי המונולוג.‬ 10 00:00:40,840 --> 00:00:43,020 ‫הם חייבים להיכנס מהר יותר כדי שלא איתקע סתם.‬ 11 00:00:43,220 --> 00:00:46,610 ‫אני כל הזמן אומר שהם צריכים להיכנס מוקדם יותר. אדבר עם טוני.‬ 12 00:00:46,810 --> 00:00:49,320 ‫הכתב של טדי הולך וקטן, או שהראייה שלי מחמירה?‬ 13 00:00:49,520 --> 00:00:53,780 ‫הכתב שלו הולך וקטן. בהרבה. שמתי לב גם לזה. אדבר עם טדי.‬ 14 00:00:53,980 --> 00:00:56,950 ‫הבדיחה על קרואק, למה לא צחקו יותר?‬ 15 00:00:57,150 --> 00:01:00,620 - ‫- רבים לא יודעים מי הוא. - הוא סופר רבי-מכר, מה הקטע?‬ 16 00:01:00,820 --> 00:01:02,130 ‫אני יודע מי הוא.‬ 17 00:01:02,320 --> 00:01:04,750 ‫חייבים להפסיק עם האזכורים המיושנים.‬ 18 00:01:04,950 --> 00:01:05,960 ‫יפה אמרת, גורדי.‬ 19 00:01:06,160 --> 00:01:09,260 - ‫- נתראה ב"טוטס"? - אני חייב להגיע הביתה. האישה חולה.‬ 20 00:01:09,460 --> 00:01:12,010 - ‫- היא הייתה בסדר כשהלכתי מוקדם יותר. - מחוכם.‬ 21 00:01:12,210 --> 00:01:14,430 ‫טאלי טועה. גורדון דחה את בדיחת בית היתומים.‬ 22 00:01:14,630 --> 00:01:17,310 - ‫- מצטער, סס. - עדיין יותר בדיחות ממך.‬ 23 00:01:17,510 --> 00:01:19,730 - ‫- זו לא תחרות. - מובן שכן.‬ 24 00:01:19,930 --> 00:01:22,350 - ‫- את יודעת מה זה אומר. - למייזל יש אפס בדיחות מתוך 30.‬ 25 00:01:22,550 --> 00:01:23,980 - ‫- שברת את השיא. - כן.‬ 26 00:01:24,180 --> 00:01:27,070 - ‫- שוב תודה, מידג'. - שוב לא הצלחת להכניס בדיחה?‬ 27 00:01:27,270 --> 00:01:29,900 ‫לא, אבל אני יודעת מי זה ג'ק קרואק.‬ 28 00:01:30,100 --> 00:01:31,050 ‫מי?‬ 29 00:01:41,220 --> 00:01:45,520 {\an8}‫גברת מייזל המופלאה‬ 30 00:01:50,860 --> 00:01:54,240 {\an8}‫ישראל, 1984‬ 31 00:01:55,650 --> 00:01:57,360 ‫יופי של יבול היום.‬ 32 00:01:57,860 --> 00:02:00,070 ‫אלוהים הביט למטה וחייך.‬ 33 00:02:22,720 --> 00:02:23,760 ‫אית'ן!‬ 34 00:02:26,350 --> 00:02:28,440 ‫אית'ן, תן לי להסתכל עליך.‬ 35 00:02:29,850 --> 00:02:32,130 ‫אימא, את יודעת שיש כאן שדה תעופה.‬ 36 00:02:32,330 --> 00:02:34,800 - ‫- זה כמעט במצרים. כל כך רחוק. - אית'ן!‬ 37 00:02:35,000 --> 00:02:39,640 ‫הכול בסדר! זו רק אימא שלי! היא באה לבקר מניו יורק.‬ 38 00:02:39,840 --> 00:02:42,640 ‫הם מתנהגים כאילו הם מעולם לא ראו אימא יהודייה.‬ 39 00:02:42,840 --> 00:02:44,230 ‫אנחנו בישראל, אימא.‬ 40 00:02:44,430 --> 00:02:47,360 ‫מסוק שמופיע פתאום מלחיץ אנשים.‬ 41 00:02:47,550 --> 00:02:49,440 ‫מי יפלוש לשדה חסה?‬ 42 00:02:49,640 --> 00:02:52,290 ‫אנטישמים מודעים לבריאות שרוצים סלט?‬ 43 00:02:55,250 --> 00:02:58,550 - ‫- הוא פשוט מחכה לך? - הוא בסדר גמור. יש לו ספר.‬ 44 00:03:00,970 --> 00:03:04,000 ‫וכשהגזרים הלבנים התחילו לצמוח, היינו המומים.‬ 45 00:03:04,200 --> 00:03:07,630 ‫אתה חושב שזרעת חזרת, ואז יוצא גזר לבן.‬ 46 00:03:07,820 --> 00:03:10,130 ‫נסתרות הן דרכי האל.‬ 47 00:03:10,330 --> 00:03:14,820 - ‫- למעשה, התבלבלנו בין החבילות. - טוב, לא השתנית לגמרי.‬ 48 00:03:15,730 --> 00:03:19,140 ‫אז איך בלימודים? אתה כבר רב?‬ 49 00:03:19,340 --> 00:03:22,140 - ‫- עדיין לא. - אתה ב"בית ספר לרב" כבר שנים.‬ 50 00:03:22,340 --> 00:03:24,980 - ‫- לא קוראים לזה "בית ספר לרב". - לא הלכת לקולג'.‬ 51 00:03:25,180 --> 00:03:28,190 ‫לוקח יותר זמן ללמוד להיות רב מלהיות עורך דין?‬ 52 00:03:28,390 --> 00:03:30,730 - ‫- כן. - כן.‬ 53 00:03:30,930 --> 00:03:32,370 ‫קיבלתי תשובה.‬ 54 00:03:33,500 --> 00:03:37,780 ‫אני שולחת מכונית לאסוף אותך ב-18:30 בדיוק. קיבלת את החליפה ששלחתי?‬ 55 00:03:37,980 --> 00:03:40,370 - ‫- קיבלתי, אבל... - אל תעשה לי חיים קשים.‬ 56 00:03:40,570 --> 00:03:43,660 ‫לא בכל ערב הפדרציה של המגבית היהודית המאוחדת מכבדת את אימא שלך,‬ 57 00:03:43,860 --> 00:03:45,830 ‫ואני צריכה שהבן שלי ייראה טוב.‬ 58 00:03:46,030 --> 00:03:49,920 ‫תקפיד להתגלח ולהתרחץ. פעמיים. חלק מזה נראה קבוע.‬ 59 00:03:50,120 --> 00:03:52,590 ‫אני עובד בשדות. יש כבוד בעבודה.‬ 60 00:03:52,790 --> 00:03:56,970 ‫אולי בעבודה שלך. העבודה שלי כוללת חדר של אנשים שבוהים ב"חלקת הכרוב" שלי.‬ 61 00:03:57,170 --> 00:03:59,140 ‫רואה? הקפדתי להישאר בתחום שלך.‬ 62 00:03:59,330 --> 00:04:03,110 - ‫- למה את אומרת דברים כאלה? - טוב שאתה לא מזמין את ה"קופה".‬ 63 00:04:03,820 --> 00:04:07,330 ‫יש לי קצת חדשות. חוה!‬ 64 00:04:08,580 --> 00:04:10,690 ‫אימא, אני רוצה שתכירי את...‬ 65 00:04:10,890 --> 00:04:14,000 - ‫- תן לי לנחש. חוה? - אנחנו מתחתנים.‬ 66 00:04:15,790 --> 00:04:18,590 - ‫- אלה "קצת חדשות"? - נעים להכיר אותך, גברת מייזל.‬ 67 00:04:18,790 --> 00:04:20,160 ‫סליחה, אמרת שאתם מתחתנים?‬ 68 00:04:20,360 --> 00:04:23,330 - ‫- כן, אחרי הקציר. - אין לי מושג מתי זה.‬ 69 00:04:23,530 --> 00:04:25,490 ‫אני מבינה שנישואין אינם נושא שמח בשבילך.‬ 70 00:04:25,690 --> 00:04:28,250 - ‫- אית'ן סיפר לי על הגירושים שלך. - אילו מהם?‬ 71 00:04:28,450 --> 00:04:31,750 ‫לא להרגיש כאב זה לא להיות אנושי.‬ 72 00:04:31,950 --> 00:04:34,600 ‫זה היה יפהפה, אני מניחה.‬ 73 00:04:35,480 --> 00:04:40,300 ‫אז, חוה, ההורים שלך גם קיבוצניקים?‬ 74 00:04:40,500 --> 00:04:42,930 ‫לא, נולדתי בתל אביב, אבל עברנו למינסוטה‬ 75 00:04:43,130 --> 00:04:45,430 ‫כשאבי היה ראש מחלקת כירורגיה במרפאת מאיו.‬ 76 00:04:45,630 --> 00:04:48,180 ‫חזרתי כדי להתגייס לצבא. לא ראיתי הרבה קרבות,‬ 77 00:04:48,380 --> 00:04:51,100 ‫אבל שברתי את הרגל בארבעה מקומות כשהמצנח שלי נפתח מאוחר.‬ 78 00:04:51,300 --> 00:04:56,320 ‫הופרדתי מהמחלקה שלי, אז קיבעתי אותה בעצמי וישנתי על עץ.‬ 79 00:04:56,520 --> 00:04:59,490 - ‫- עדיין מקניטים אותי על זה. - לעולם לא ישכחו לך את זה.‬ 80 00:04:59,690 --> 00:05:03,670 ‫בסדר, אני צריכה ללכת. אית'ן, תלווה את אימא למסוק שלה?‬ 81 00:05:06,180 --> 00:05:10,210 ‫תהיה נאמן לה, או שהיא תקרע את הביצים שלך ותשתול אותן ליד הבצל.‬ 82 00:05:10,410 --> 00:05:13,230 ‫אני אהיה נאמן לה לחלוטין. תמיד.‬ 83 00:05:14,270 --> 00:05:18,190 ‫בסדר. אני אראה אותך בשעה 18:30 בדיוק. תלבש את החליפה.‬ 84 00:05:23,900 --> 00:05:26,160 ‫חבל שלא אמרת לי שיש לך ארוסה.‬ 85 00:05:27,910 --> 00:05:28,740 ‫מצטער.‬ 86 00:05:39,330 --> 00:05:43,300 - ‫- אני לא מחבבת אותה. - טוב, היא אימא שלי.‬ 87 00:05:45,920 --> 00:05:49,200 {\an8}‫זה מגוחך. הוא ילד קטן.‬ 88 00:05:49,400 --> 00:05:52,020 ‫אומרים לילד מה לעשות. לא עובדים עליו.‬ 89 00:05:52,220 --> 00:05:54,920 ‫זה מה שהפסיכולוג בבית הספר אמר לנו לעשות.‬ 90 00:05:55,120 --> 00:05:58,800 ‫תעשה מזה משחק. בכל לילה הוא ישן שני מטרים קרוב יותר לחדרו‬ 91 00:05:59,000 --> 00:06:01,590 ‫עד שבסוף הוא מגיע למיטה שלו ומנצח.‬ 92 00:06:01,790 --> 00:06:04,430 - ‫- שם. - אנחנו צריכים להעביר אותו לבית ספר חדש.‬ 93 00:06:04,630 --> 00:06:07,680 - ‫- כל בית ספר יחשוב שאנחנו הורים גרועים. - למה?‬ 94 00:06:07,880 --> 00:06:11,060 ‫אנחנו גרושים. אני קומיקאית. הייתי בכלא. יש לך מועדון לילה.‬ 95 00:06:11,260 --> 00:06:14,520 ‫אנחנו גורמים לבננו לישון במסדרון, ולפתע אנחנו אוזי והארייט?‬ 96 00:06:14,720 --> 00:06:17,190 - ‫- יש לך רעיון יותר טוב? - תגידי לו לישון במיטה שלו.‬ 97 00:06:17,390 --> 00:06:19,960 ‫לא חשבתי על זה. אין פלא שגברים מנהלים את העולם.‬ 98 00:06:21,000 --> 00:06:21,920 ‫שם.‬ 99 00:06:23,170 --> 00:06:25,110 ‫היינו צריכים לתת לאית'ן לדבר איתו.‬ 100 00:06:25,310 --> 00:06:27,160 ‫עם הפסיכולוג של בית הספר? אין מצב.‬ 101 00:06:27,360 --> 00:06:29,740 ‫אני לא רוצה שאיזה נוכל יתעסק עם המוח של הבן שלי.‬ 102 00:06:29,940 --> 00:06:32,580 ‫אחרי חמש דקות הוא יחשוב שהמשפחה שלו מטורפת.‬ 103 00:06:32,780 --> 00:06:34,580 - ‫- שמעתם את זה? - מה, אימא?‬ 104 00:06:34,780 --> 00:06:38,230 ‫אני פשוט... כלום. מי רוצה תה?‬ 105 00:06:40,440 --> 00:06:42,210 ‫הליכה לטיפול מעידה על חולשה.‬ 106 00:06:42,410 --> 00:06:44,880 ‫דעתך כבר הוצגה באופן חד משמעי.‬ 107 00:06:45,080 --> 00:06:47,220 ‫אל תדברי על זה במופע שלך.‬ 108 00:06:47,420 --> 00:06:49,450 - ‫- למה אתה כל כך עצבני? - שם.‬ 109 00:06:50,530 --> 00:06:51,770 ‫זה בגלל מויש ושירלי?‬ 110 00:06:51,970 --> 00:06:55,100 ‫את מתכוונת לכוח הבלתי ניתן לעצירה והאובייקט הבלתי ניתן להזזה?‬ 111 00:06:55,300 --> 00:06:56,520 ‫הם משגעים אותי.‬ 112 00:06:56,720 --> 00:06:59,150 ‫הם מתעקשים להישאר בבית הזה, אבל לא מדברים.‬ 113 00:06:59,350 --> 00:07:00,690 ‫אז הכול עובר דרכי.‬ 114 00:07:00,890 --> 00:07:05,150 ‫כל הבוקר ניהלתי מו"מ על הטמפרטורה בזמן שהם ישנים. 18 או 19 מעלות.‬ 115 00:07:05,350 --> 00:07:07,660 ‫שעה וחצי על הבדל של מעלה אחת.‬ 116 00:07:07,860 --> 00:07:10,280 ‫שמעתם את זה? זו הייתה חבטה או מכה.‬ 117 00:07:10,480 --> 00:07:13,580 - ‫- זו הייתה הדלת הראשית, רוז. - אבל מי נכנס דרכה?‬ 118 00:07:13,780 --> 00:07:14,960 ‫זה אתה, אייב.‬ 119 00:07:15,160 --> 00:07:16,960 ‫מה אתם עושים שם?‬ 120 00:07:17,160 --> 00:07:21,480 - ‫- נפגשנו עם בית הספר של אית'ן... - אני אפילו לא יכול להעמיד פנים שאכפת לי.‬ 121 00:07:23,730 --> 00:07:26,720 ‫אבא... זאת רק אני, אימא.‬ 122 00:07:26,920 --> 00:07:31,490 - ‫- קרה משהו, אבא? - אייתי לא נכון את השם של קרול צ'אנינג.‬ 123 00:07:32,320 --> 00:07:34,730 - ‫- איך איית אותו? - לא נכון! האם זה משנה?‬ 124 00:07:34,930 --> 00:07:37,140 ‫עשיתי את זה, והעיתון הוציא תיקון.‬ 125 00:07:37,340 --> 00:07:41,730 - ‫- תיקון שכולם יוכלו לקרוא. - מישהו קורא תיקונים בכלל?‬ 126 00:07:41,930 --> 00:07:45,570 ‫מובן שכן! אני מתחיל כל עיתון בקריאת התיקונים.‬ 127 00:07:45,770 --> 00:07:47,990 ‫ככה יודעים מי האידיוטים.‬ 128 00:07:48,190 --> 00:07:51,910 ‫ועד עכשיו, הייתי האדם היחיד ב"וויס"‬ 129 00:07:52,110 --> 00:07:54,620 ‫שמעולם לא תוקן בדפוס.‬ 130 00:07:54,820 --> 00:07:56,580 ‫עכשיו גם אני אידיוט.‬ 131 00:07:56,780 --> 00:07:59,210 ‫אולי הם ייתנו לך לשבת בשולחן שלהם בארוחת הצהריים.‬ 132 00:07:59,410 --> 00:08:00,350 ‫תסתכלי על זה.‬ 133 00:08:01,600 --> 00:08:07,050 ‫"ביום שני שמה של קרול צ'אנינג אוית בטעות כ'צ'אננינג', ב-נ' נוספת".‬ 134 00:08:07,250 --> 00:08:11,140 ‫אני כבר מסומן. אני הסטר פרין. נ' אחת בפרין, דרך אגב.‬ 135 00:08:11,340 --> 00:08:15,140 ‫אני פשוט לא זוכר את הפעם האחרונה שעשיתי טעות כזאת.‬ 136 00:08:15,340 --> 00:08:16,350 ‫בחייך.‬ 137 00:08:16,550 --> 00:08:20,810 ‫לא במשך 25 שנה בקולומביה, לא בתיכון, בבית ספר יסודי...‬ 138 00:08:21,010 --> 00:08:23,440 ‫יכול להיות שהבנתי משהו לא בסדר בגן הילדים,‬ 139 00:08:23,640 --> 00:08:28,240 ‫אבל אין רשומות קיימות של התקופה שלי שם. בדקתי.‬ 140 00:08:28,440 --> 00:08:30,740 ‫אתם גרושים. מה אתה עושה כאן?‬ 141 00:08:30,940 --> 00:08:34,410 - ‫- הפסיכולוג בבית הספר של אית'ן... - אמרתי לך, לא אכפת לי!‬ 142 00:08:34,610 --> 00:08:39,620 ‫בטוח שמעתם את זה הפעם. זה היה אקדח שנדרך או חרב שנשלפה.‬ 143 00:08:39,820 --> 00:08:41,790 ‫הטחתי את העיתון בשולחן.‬ 144 00:08:41,990 --> 00:08:45,560 ‫אתה... אתה מנסה לשגע אותי, אייב וייסמן?‬ 145 00:08:46,610 --> 00:08:49,610 ‫כן, אין סיכוי שאני לא כוללת את זה במופע שלי.‬ 146 00:08:51,320 --> 00:08:55,060 ‫הילד הלך לגן חובה פעמיים. הוא נכשל בצביעה באצבעות.‬ 147 00:08:55,260 --> 00:08:57,980 - ‫- משהו שהוא לא צביעה באצבעות. - הוא נכשל בלחלוק.‬ 148 00:08:58,170 --> 00:09:01,310 - ‫- הוא נכשל בחטיף. - אנחנו נותנים לו אחד בכל ערב, לכו על זה.‬ 149 00:09:01,510 --> 00:09:04,770 - ‫- איך מאייתים אוריינטציה? - אתה בפיגור של שתי בדיחות?‬ 150 00:09:04,970 --> 00:09:06,110 ‫יש לי שכל חריף.‬ 151 00:09:06,310 --> 00:09:08,820 - ‫- וישבן כמו קערת ספגטי. - תראו מי שמדבר.‬ 152 00:09:09,020 --> 00:09:12,360 ‫די, אנחנו צריכים עוד אחד. ריכוז. אנחנו צריכים משהו, כל דבר.‬ 153 00:09:12,560 --> 00:09:13,340 ‫טוב...‬ 154 00:09:14,720 --> 00:09:16,350 - ‫- לא חשוב. - בואי נשמע את זה.‬ 155 00:09:16,550 --> 00:09:18,870 - ‫- כל מחשבה היא רכושה של המופע. - אל תתנגדי.‬ 156 00:09:19,070 --> 00:09:21,010 ‫בסדר, טוב...‬ 157 00:09:22,640 --> 00:09:25,750 ‫מל בלאנק, קולו של באגס באני, היה מעורב בתאונת דרכים.‬ 158 00:09:25,950 --> 00:09:30,150 ‫הוא מחלים, אבל הרשויות עדיין חוקרות את קולו של אלמר פאד.‬ 159 00:09:31,190 --> 00:09:33,590 - ‫- אהבתי. - גם אני. גורדון יאהב. תכניס אותה.‬ 160 00:09:33,790 --> 00:09:38,350 ‫להכניס? כשאתה אומר "להכניס", אתה מתכוון להכניס? שתוק, מל.‬ 161 00:09:38,550 --> 00:09:40,780 ‫כן, היא הייתה טובה. היא נכנסת.‬ 162 00:09:42,620 --> 00:09:45,370 - ‫- רק צריך לעבור את האיש למעלה. - הנה הוא בא.‬ 163 00:09:46,420 --> 00:09:49,360 - ‫- יש פה ריח של תחת של פיל. - טרודי, את מוכנה?‬ 164 00:09:49,560 --> 00:09:50,340 ‫תני לי.‬ 165 00:09:55,720 --> 00:09:56,800 ‫בסדר.‬ 166 00:09:58,550 --> 00:10:00,870 - ‫- עבודה טובה, חבר'ה. - עוד ניצחון דחוק.‬ 167 00:10:01,070 --> 00:10:02,580 ‫אנחנו הטובים ביותר בעסק.‬ 168 00:10:02,780 --> 00:10:05,540 - ‫- נצא להפסקה. - אימא שלי התקשרה אליי שלוש פעמים.‬ 169 00:10:05,740 --> 00:10:07,500 - ‫- את שרה? - את יודעת שאני שרה.‬ 170 00:10:07,700 --> 00:10:10,170 - ‫- מתי שמעתי אותך שרה? - במחזות בית הספר.‬ 171 00:10:10,370 --> 00:10:12,720 ‫את לא זוכרת שעשיתי את "קרון הלהקה" בתיכון?‬ 172 00:10:12,920 --> 00:10:15,760 ‫אני זוכרת ששכבת עם הלהקה, אבל לא ששרת.‬ 173 00:10:15,960 --> 00:10:17,470 ‫את תמיד מקטינה את החלומות שלי.‬ 174 00:10:17,670 --> 00:10:19,430 ‫את עקבית מאוד.‬ 175 00:10:19,630 --> 00:10:23,100 ‫אחת הסיבות שאני במצב הנוראי הזה היא שאני לא מקבלת עזרה ממך או מאף אחד.‬ 176 00:10:23,300 --> 00:10:25,400 ‫אני אנסה למצוא לך משהו, אני מבטיחה.‬ 177 00:10:25,600 --> 00:10:29,570 ‫אל תפרי את ההבטחה הזו. מאז שסקינט מת אני מרגישה פגיעה.‬ 178 00:10:29,770 --> 00:10:33,150 ‫רגע, סקינט מת? בעלך, הגיס שלי.‬ 179 00:10:33,350 --> 00:10:35,300 - ‫- כן, בשבוע שעבר. - ולא סיפרת לי?‬ 180 00:10:35,500 --> 00:10:39,240 - ‫- זה היה בנסיבות טבעיות, אין מה לספר. - אני אתקשר אליך מאוחר יותר.‬ 181 00:10:39,440 --> 00:10:42,080 ‫סוזי, תעזרי לי, ההדפס הפרחוני הזה עמוס מדי?‬ 182 00:10:42,280 --> 00:10:45,540 ‫העיצוב הוא עסק של דינה. היא זו שאכפת לה.‬ 183 00:10:45,740 --> 00:10:50,270 - ‫- תודה לך. סוזי מאירסון ושות'. - היי, מידג'. היא כאן.‬ 184 00:10:52,230 --> 00:10:54,130 - ‫- מה קורה? - בדיחה שלי התקבלה.‬ 185 00:10:54,330 --> 00:10:56,840 - ‫- סוף סוף. - לקח לי ארבעה שבועות לקלוט את הפרינציפ.‬ 186 00:10:57,040 --> 00:11:01,220 ‫לא, לקח להם ארבעה שבועות להבין שהזין שלהם לא ייפול אם יכניסו בדיחה של אישה.‬ 187 00:11:01,420 --> 00:11:03,180 ‫תצפי הערב. גם דינה.‬ 188 00:11:03,380 --> 00:11:07,270 ‫אני אטפל בזה, מרים. אני חייבת לסיים. אימא שלך בדיוק נכנסה.‬ 189 00:11:07,470 --> 00:11:10,000 - ‫- מצחיק מאוד. להתראות. - ביי.‬ 190 00:11:11,710 --> 00:11:14,450 - ‫- רוז. - ניסיתי להתקשר. לא הצלחתי לתפוס אותך.‬ 191 00:11:14,640 --> 00:11:18,280 ‫העסק שלי מתרומם. זה משרד מקצועי ועסוק עכשיו.‬ 192 00:11:18,480 --> 00:11:21,580 ‫אני אלך לעזאזל? לך לעזאזל, אתה והחמור שרכבת עליו,‬ 193 00:11:21,780 --> 00:11:24,100 ‫ושתלך לעזאזל גם אחותו של החמור!‬ 194 00:11:25,100 --> 00:11:26,680 ‫תיכנסי. שבי.‬ 195 00:11:28,850 --> 00:11:31,050 ‫אז, מה קורה?‬ 196 00:11:31,240 --> 00:11:33,730 ‫סוזי, את האדם הכי כעוס שאני מכירה.‬ 197 00:11:34,520 --> 00:11:37,010 - ‫- בסדר. - ואת מתרועעת עם אנשים כעוסים.‬ 198 00:11:37,210 --> 00:11:39,930 ‫את תמיד מקרינה אנרגיה מפחידה ואיומה.‬ 199 00:11:40,130 --> 00:11:43,060 - ‫- לאן את חותרת? - את יכולה לעזור לי להשיג אקדח?‬ 200 00:11:43,260 --> 00:11:45,770 - ‫- מה? - לא משהו מוגזם ולא כבד מדי.‬ 201 00:11:45,970 --> 00:11:48,440 ‫הוא צריך להתאים לתיק שלי ולהישלף מהר.‬ 202 00:11:48,640 --> 00:11:50,610 ‫את ימנית או שמאלית, מותק?‬ 203 00:11:50,810 --> 00:11:52,690 ‫רוז, למה לכל הרוחות את צריכה אקדח?‬ 204 00:11:52,890 --> 00:11:55,990 ‫עצבנתי כמה אנשים עם עסק השידוכים שלי,‬ 205 00:11:56,190 --> 00:11:58,950 ‫פלשתי לשטח של אנשים לא מאוד נחמדים.‬ 206 00:11:59,150 --> 00:12:01,370 ‫אז את הולכת לירות בהן, בנשים הזקנות האלה?‬ 207 00:12:01,570 --> 00:12:04,910 ‫לא, לא לירות. רק לשלוף. לנופף בו קצת.‬ 208 00:12:05,110 --> 00:12:07,960 ‫גם הצלפת אקדח יכולה להיות יעילה. גזר הדין על זה קל יותר.‬ 209 00:12:08,160 --> 00:12:09,250 ‫באמת? אל תדבר.‬ 210 00:12:09,450 --> 00:12:12,800 - ‫- הן איימו עליי ועל משפחתי. - בחייך.‬ 211 00:12:12,990 --> 00:12:16,800 ‫הן דחקו את אייב בחנות שלו, אמרו דברים נוראים על התורה.‬ 212 00:12:17,000 --> 00:12:20,260 ‫התבטלו לנו טיסות, דואר נגנב, ניקוי יבש נהרס.‬ 213 00:12:20,460 --> 00:12:24,010 - ‫- למי לא? - אני חושבת שהן שרפו את חדר התה.‬ 214 00:12:24,210 --> 00:12:26,980 - ‫- רגע, הן שרפו את חדר התה שלי? - כן.‬ 215 00:12:27,180 --> 00:12:31,980 ‫עם קצפת וניל טעימה וקמצוץ אגוז מוסקט שעושה אותו שמימי?‬ 216 00:12:32,180 --> 00:12:34,320 - ‫- הוא נשרף עד היסוד. - התכוונתי להשקיע!‬ 217 00:12:34,520 --> 00:12:37,240 - ‫- הוא איננו. - לעזאזל.‬ 218 00:12:37,440 --> 00:12:38,880 ‫אני אהרוג אותך, אתה שומע?‬ 219 00:12:42,760 --> 00:12:45,910 ‫אני מצטער על כל שפה שאולי שמעת שם.‬ 220 00:12:46,110 --> 00:12:47,620 ‫השיחה נהייתה די שנויה במחלוקת.‬ 221 00:12:47,820 --> 00:12:49,920 - ‫- הכול בסדר, שותף? - זה משרד הכרטיסים.‬ 222 00:12:50,110 --> 00:12:54,100 ‫"קמלוט". האישה רוצה כרטיסים. אנשי התיאטרון לא מגיבים לאיומים.‬ 223 00:12:54,600 --> 00:12:57,170 ‫בבקשה אל תלכי לירות בארוחות צהריים של נשים.‬ 224 00:12:57,370 --> 00:13:01,590 ‫בינתיים, את צריכה מקום לעשות עסקים עכשיו כשבית התה איננו?‬ 225 00:13:01,790 --> 00:13:04,760 ‫אולי למשך כמה ימים. אני רק צריכה שולחן וטלפון.‬ 226 00:13:04,960 --> 00:13:06,970 - ‫- היי, מגי! - כן?‬ 227 00:13:07,170 --> 00:13:10,100 ‫אני שולחת את אימא של מידג'. תמצא לה מקום.‬ 228 00:13:10,300 --> 00:13:12,540 - ‫- מה? - פשוט תפתחי את הדלת.‬ 229 00:13:13,210 --> 00:13:14,820 ‫רדי המסדרון, קחי ימינה.‬ 230 00:13:15,010 --> 00:13:18,280 ‫תודה, סוזי. כמה יפה. בד דמשק?‬ 231 00:13:18,480 --> 00:13:20,360 - ‫- אמרתי לך. - אני במיעוט.‬ 232 00:13:20,560 --> 00:13:24,620 ‫בריונים. אני שונאת בריונים. מתעסקים עם משוגעת נחמדה כמו רוז.‬ 233 00:13:24,820 --> 00:13:27,370 - ‫- את לא יכולה לתת לה להשיג אקדח. - לא, מובן שלא.‬ 234 00:13:27,570 --> 00:13:30,250 ‫אז, מה דעתך על...‬ 235 00:13:30,450 --> 00:13:31,830 ‫אותם? לא, לא...‬ 236 00:13:32,030 --> 00:13:33,130 ‫למה לא?‬ 237 00:13:33,320 --> 00:13:35,060 ‫לא, אני לא רוצה...‬ 238 00:13:35,850 --> 00:13:39,440 ‫אתן יודעות שאנחנו מדברים מלמולית די שוטפת, נכון?‬ 239 00:13:40,150 --> 00:13:41,260 ‫אתן רוצות שנתערב.‬ 240 00:13:41,460 --> 00:13:42,260 - ‫- לא. - אולי.‬ 241 00:13:42,460 --> 00:13:43,180 ‫בטוח?‬ 242 00:13:43,380 --> 00:13:46,970 ‫מי זאת הבחורה מצפון העיר שמכריחה אותי לסדר מחדש את הרהיטים שלי?‬ 243 00:13:47,170 --> 00:13:49,020 ‫רק תני לה להיות שם קצת.‬ 244 00:13:49,220 --> 00:13:52,120 ‫זה מושלם, סוזי! תודה לך.‬ 245 00:13:53,500 --> 00:13:54,610 ‫היא אימא של מידג'?‬ 246 00:13:54,800 --> 00:13:57,360 ‫אין לכם מה לעשות בעניין הזה, תודה.‬ 247 00:13:57,560 --> 00:13:58,610 - ‫- בסדר. - בסדר.‬ 248 00:13:58,810 --> 00:14:01,280 ‫חבל שלא פנית אליי. הייתי יכול להשיג לך כרטיסים.‬ 249 00:14:01,480 --> 00:14:02,950 ‫אני מכיר את רוברט גולה.‬ 250 00:14:03,150 --> 00:14:05,510 - ‫- נכון. - אנחנו משחקים גולף בשבתות.‬ 251 00:14:05,840 --> 00:14:06,990 ‫תיהנו.‬ 252 00:14:07,190 --> 00:14:10,370 ‫תעשו הרבה רעש ותראו לגורדון ולכל האנשים בבית‬ 253 00:14:10,570 --> 00:14:13,140 ‫שאתם נהנים. תיהנו מהמופע.‬ 254 00:14:16,940 --> 00:14:20,010 ‫היי, טדי, אתה יכול לשמור לי את הכרטיס עם הבדיחה שלי?‬ 255 00:14:20,200 --> 00:14:23,050 - ‫- זו הראשונה שנכנסה לתוכנית. - בשמחה. זה מלהיב.‬ 256 00:14:23,250 --> 00:14:24,030 ‫זה נכון.‬ 257 00:14:27,150 --> 00:14:30,220 ‫גבירותיי ורבותיי, זו "התוכנית של גורדון פורד"!‬ 258 00:14:30,420 --> 00:14:35,350 ‫אורחיי הערב, פאט בון, מ"דובי גיליס", בוב דנבר,‬ 259 00:14:35,550 --> 00:14:38,070 ‫והקומיקאי, לסטר סימס.‬ 260 00:14:38,260 --> 00:14:42,670 ‫קבלו את המנחה שלכם, גורדון פורד!‬ 261 00:14:49,930 --> 00:14:52,160 ‫אז, הנשיא ג'ון פ' קנדי.‬ 262 00:14:52,360 --> 00:14:55,460 ‫עומד להיות מוזר עם נשיא קתולי ממסצ'וסטס.‬ 263 00:14:55,660 --> 00:14:58,980 ‫אני חושש שבנושאים חשובים, נאמנותו תמיד תהיה ל"רד סוקס".‬ 264 00:15:01,650 --> 00:15:02,970 ‫זה היה בחדשות.‬ 265 00:15:03,160 --> 00:15:05,680 ‫לקראת עימות עם לוחמי גרילה קובניים,‬ 266 00:15:05,880 --> 00:15:09,010 ‫צבא ארה"ב רכש לאחרונה מפציץ "בי-52"‬ 267 00:15:09,210 --> 00:15:10,780 ‫ו-10,000 בננות.‬ 268 00:15:12,870 --> 00:15:13,930 ‫מפזרים אותן.‬ 269 00:15:14,130 --> 00:15:17,080 ‫מל בלאנק, קולו של באגס באני, היה מעורב בתאונת דרכים.‬ 270 00:15:17,620 --> 00:15:21,330 ‫הוא מחלים היטב, אבל הרשויות עדיין חוקרות את קולו של פלמר...‬ 271 00:15:27,920 --> 00:15:29,800 ‫זו דמות חדשה. פלמר.‬ 272 00:15:30,840 --> 00:15:32,970 ‫העוזר של פורקי החזיר. הוא היסטרי.‬ 273 00:15:35,260 --> 00:15:38,750 ‫אם כבר סרטים מצוירים, דיסני הוציאה לאחרונה את "101 כלבים וגנבים".‬ 274 00:15:38,950 --> 00:15:42,600 ‫הרבה אנשים מחמיאים לאנימציה, אבל אני מצאתי כל מיני כתמים שחורים.‬ 275 00:15:43,650 --> 00:15:45,070 ‫זה בטח רק אני.‬ 276 00:15:55,740 --> 00:15:58,480 - ‫- היי, מידג'. הנה הכרטיס שלך. - תודה, טדי.‬ 277 00:15:58,680 --> 00:16:00,940 - ‫- תמסגרי אותו? - או שאשרוף אותו כדי להתחמם.‬ 278 00:16:01,140 --> 00:16:01,900 ‫בסדר.‬ 279 00:16:02,100 --> 00:16:04,030 - ‫- זה היה רועש כמו שזה נראה? - אפילו יותר.‬ 280 00:16:04,230 --> 00:16:05,290 - ‫- את! - כן.‬ 281 00:16:06,170 --> 00:16:07,990 ‫אין לך מה לדאוג.‬ 282 00:16:08,190 --> 00:16:11,740 ‫תחייכי את החיוך המחשמל שלך לעבר גורדי, והוא ישכח מהכול. בקלות.‬ 283 00:16:11,940 --> 00:16:14,040 - ‫- אתה חושב? תודה. - אני יודע.‬ 284 00:16:14,240 --> 00:16:16,290 ‫אם את רוצה לשמור על העבודה שלך, תתרפסי.‬ 285 00:16:16,490 --> 00:16:18,540 - ‫- אבל ג'ורג' אמר... - ג'ורג' טועה.‬ 286 00:16:18,740 --> 00:16:21,290 ‫בנוגע לכול, בעולם. אני אומר לך, תתרפסי.‬ 287 00:16:21,490 --> 00:16:24,440 ‫תתרפסי כמו שמעולם לא התרפסת בעבר.‬ 288 00:16:27,980 --> 00:16:32,350 ‫מישהו יהיה כאן בשעה 13:00 כדי לקבל את המשלוח. לא, לא לפני 13:00.‬ 289 00:16:32,550 --> 00:16:34,990 ‫כי אנחנו מועדון לילה, לא גן ילדים.‬ 290 00:16:36,740 --> 00:16:38,690 ‫כן, נתראה ב-13:00.‬ 291 00:16:38,890 --> 00:16:40,150 ‫מה אתה צריך?‬ 292 00:16:40,340 --> 00:16:42,520 ‫זוכר כשפתחנו את המועדון,‬ 293 00:16:42,720 --> 00:16:45,230 - ‫- שדיברנו על מה בדיוק אנו רוצים שהוא יהיה? - כן.‬ 294 00:16:45,430 --> 00:16:47,940 - ‫- מוזיקה טובה, לקוחות מודרניים. - כן, אני זוכר.‬ 295 00:16:48,140 --> 00:16:49,950 ‫בדגש על לקוחות מודרניים.‬ 296 00:16:50,150 --> 00:16:53,580 ‫אנחנו נחושים בדעתנו שאלמנט מסוים, נגיד...‬ 297 00:16:53,780 --> 00:16:56,080 ‫יעכיר את האווירה החגיגית של המקום.‬ 298 00:16:56,280 --> 00:16:58,790 - ‫- לעזאזל, המורמונים חזרו? - הלוואי.‬ 299 00:16:58,990 --> 00:17:01,880 ‫יש אנשים שאומרים שלא ממליחים את העגל עד הסוף.‬ 300 00:17:02,070 --> 00:17:04,670 ‫למה הם מחכים? הגג שלך יכול להתמוטט.‬ 301 00:17:04,870 --> 00:17:07,590 ‫אנשי חלל יכולים לנחות בחצר שלך ולחשמל אותך בתחת.‬ 302 00:17:07,790 --> 00:17:09,840 ‫ואז מתים עם עגל בלי מלח.‬ 303 00:17:10,040 --> 00:17:11,990 ‫אימא, מה את עושה כאן?‬ 304 00:17:12,490 --> 00:17:15,760 ‫ג'ואלי, אני נהנית מאוד עם החברים החדשים שלי,‬ 305 00:17:15,960 --> 00:17:18,100 ‫מה שמו ומה שמה.‬ 306 00:17:18,300 --> 00:17:21,980 ‫הם מאיפשהו, והם באו לכאן כדי לחגוג משהו.‬ 307 00:17:22,180 --> 00:17:24,060 - ‫- ארצ'י. אפשר לקחת את זה? - כן.‬ 308 00:17:24,260 --> 00:17:27,230 ‫אם תנסה, אני אשים אותך על הברך שלי ואכה אותך.‬ 309 00:17:27,430 --> 00:17:31,070 ‫כשהוא היה ילד, הוא כל כך פחד מהמברשת שלי.‬ 310 00:17:31,270 --> 00:17:36,680 ‫הוא התחבא בארון שלי, שם את הפאה שלי, ופשוט שכב שם כאילו לא אשים לב.‬ 311 00:17:38,090 --> 00:17:41,370 ‫שלום לך, אתה נראה כאילו אתה עומד להקיא.‬ 312 00:17:41,570 --> 00:17:43,880 ‫קח כריך קרקר.‬ 313 00:17:44,080 --> 00:17:46,170 ‫מי עוד רעב?‬ 314 00:17:46,370 --> 00:17:48,920 ‫אתה באמת צריך למכור כמה חטיפים כאן, ג'ואל.‬ 315 00:17:49,120 --> 00:17:53,930 ‫אבל אז, כמובן, היית צריך להדליק את האורות כדי שהם יוכלו לראות את התפריט.‬ 316 00:17:54,130 --> 00:17:57,810 ‫כל כך חשוך כאן, אני לא יכולה לראות את עצמי חושבת.‬ 317 00:17:58,010 --> 00:18:00,120 ‫אימא, כמה זמן אלה היו בארנק שלך?‬ 318 00:18:01,030 --> 00:18:02,450 ‫אלוהים!‬ 319 00:18:02,990 --> 00:18:05,060 - ‫- בבקשה, גברת מייזל. - לא ביקשתי את זה.‬ 320 00:18:05,260 --> 00:18:06,820 ‫חשבתי שמשהו חם...‬ 321 00:18:07,010 --> 00:18:09,860 ‫נמאס לי מגברים שאומרים לי מה הם חושבים.‬ 322 00:18:10,060 --> 00:18:12,360 - ‫- מצטער. - אני חושבת שכדאי שאתה תשתה את זה.‬ 323 00:18:12,560 --> 00:18:13,530 ‫זה מה שאני חושבת.‬ 324 00:18:13,730 --> 00:18:18,870 ‫שלום לך, אני שירלי מייזל. זה הבן שלי, ג'ואל, הבעלים.‬ 325 00:18:19,070 --> 00:18:22,580 ‫כמעט שלא תראו אותו כי הוא עומד להיות אב.‬ 326 00:18:22,780 --> 00:18:25,460 ‫הוא הולך להיות בבית, לנקות את הקקי.‬ 327 00:18:25,660 --> 00:18:28,310 - ‫- אימא! - הנה הוא שוב מתחיל עם ה"אימא".‬ 328 00:18:29,310 --> 00:18:32,550 - ‫- לכי הביתה. בבקשה. - אני לא יכולה להישאר בבית הזה יותר.‬ 329 00:18:32,750 --> 00:18:35,760 - ‫- אתם חייבים לפתור את זה. - הוא לא מתכוון לפרוש, ג'ואל.‬ 330 00:18:35,960 --> 00:18:38,850 ‫מובן שלא, הוא מעולם לא התכוון לפרוש!‬ 331 00:18:39,050 --> 00:18:42,160 ‫הוא ימות בעבודה, צועק על אחראי הצמר שלו. תקבלי את זה.‬ 332 00:18:42,870 --> 00:18:45,100 ‫טוב, אחראי הצמר שלו הוא שמוק אמיתי.‬ 333 00:18:45,300 --> 00:18:46,580 ‫אזמין לך מונית.‬ 334 00:18:48,460 --> 00:18:51,400 - ‫- איך זה שהיא זוכה להישאר? - היא עובדת כאן.‬ 335 00:18:51,600 --> 00:18:53,150 - ‫- למה? - למה מה?‬ 336 00:18:53,350 --> 00:18:55,700 ‫למה את עובדת בשביל הבן שלי? זה מוזר.‬ 337 00:18:55,900 --> 00:18:58,890 ‫קורה ביניכם איזה משהו מוזר ומופרע?‬ 338 00:18:59,090 --> 00:19:01,870 ‫מר מייזל, אני מקווה שאימא שלך יכולה לספוג אגרוף.‬ 339 00:19:02,070 --> 00:19:03,080 ‫היא יכולה.‬ 340 00:19:03,280 --> 00:19:04,370 ‫היי, לא!‬ 341 00:19:04,570 --> 00:19:07,130 ‫היא לא מוכנה לעזוב. היא שתתה הרבה.‬ 342 00:19:07,330 --> 00:19:09,210 - ‫- אוי ואבוי. - יש לה אוכל רקוב.‬ 343 00:19:09,410 --> 00:19:11,960 ‫היא מעבירה אותו לכל מי שנראה שיכור.‬ 344 00:19:12,160 --> 00:19:15,130 - ‫- התיק קטלני אם לא נזהרים. - היא מנסה להדליק את האורות.‬ 345 00:19:15,330 --> 00:19:17,550 ‫היא שואלת איפה המגב. היא שונאת את המוזיקה.‬ 346 00:19:17,750 --> 00:19:21,010 ‫היא רוצה שכולם ילבשו סוודר. היא ניסתה ללכת מכות עם גברת מוסקוביץ'.‬ 347 00:19:21,210 --> 00:19:23,680 - ‫- זה נראה כמו קרב הוגן. סליחה. - אבא.‬ 348 00:19:23,880 --> 00:19:27,270 ‫לא יהיה לי מועדון אם זה יימשך. בבקשה תעזור לי.‬ 349 00:19:27,470 --> 00:19:29,650 - ‫- כן, בטיפול. - תודה לך.‬ 350 00:19:29,850 --> 00:19:31,330 ‫מצאתי את המגב.‬ 351 00:19:47,430 --> 00:19:48,460 ‫אתה לא רציני.‬ 352 00:19:48,660 --> 00:19:53,050 ‫זו הסיבה שלעולם לא אסקר הוקי, כי זו עיר של בייסבול.‬ 353 00:19:53,250 --> 00:19:55,340 ‫סליחה, מה מר פורד שותה?‬ 354 00:19:55,540 --> 00:19:57,630 - ‫- בורבון ומים. - אחד כזה, בבקשה.‬ 355 00:19:57,830 --> 00:19:59,590 ‫הרבה בורבון, מעט מים.‬ 356 00:19:59,790 --> 00:20:02,100 ‫זה לא מה שאני רוצה, זה מה שהולך לקרות.‬ 357 00:20:02,300 --> 00:20:04,520 - ‫- לא, ה"יאנקיז" יעשו זאת. - בלי סטנגל?‬ 358 00:20:04,720 --> 00:20:06,480 ‫ברוך שפטרנו מסטנגל. לא לייחוס.‬ 359 00:20:06,680 --> 00:20:09,940 - ‫- השמועה אומרת שהוא מדבר עם ה"מטס". - מה זה ה"מטס"?‬ 360 00:20:10,140 --> 00:20:12,320 ‫גורדון. סליחה על ההפרעה.‬ 361 00:20:12,520 --> 00:20:15,280 - ‫- היי. - שלום, ואת באמת מפריעה.‬ 362 00:20:15,480 --> 00:20:18,920 ‫כן, אבל אני באה עם מתנות. בורבון וענף עץ זית.‬ 363 00:20:19,590 --> 00:20:21,470 ‫כבר יש לי, תודה.‬ 364 00:20:22,880 --> 00:20:25,750 - ‫- זה מביך. - ונעשה יותר מביך.‬ 365 00:20:25,950 --> 00:20:30,500 ‫רציתי להגיד שאני מצטערת על הגניחה. זה היה לגמרי לא מקצועי.‬ 366 00:20:30,700 --> 00:20:32,460 ‫היא גנחה במהלך המופע, בקול.‬ 367 00:20:32,660 --> 00:20:35,010 - ‫- בטיפשות, שלא מרצון. - מישהו הכריח אותך?‬ 368 00:20:35,200 --> 00:20:36,510 ‫לא, אבל הייתה סיבה.‬ 369 00:20:36,710 --> 00:20:38,130 ‫היו לך צירים? זו סיבה טובה.‬ 370 00:20:38,330 --> 00:20:39,930 ‫אני לא יודע איך אתן יולדות.‬ 371 00:20:40,130 --> 00:20:44,890 ‫לא. זאת הייתה הבדיחה הראשונה שלי שנכנסה לתוכנית, וכשקרה מה שקרה,‬ 372 00:20:45,090 --> 00:20:47,140 - ‫- הרגש גבר עליי. - זו הייתה הראשונה שלך?‬ 373 00:20:47,340 --> 00:20:48,690 ‫את נמצאת שם במשך שבועות.‬ 374 00:20:48,880 --> 00:20:50,770 - ‫- זה חדר קשה. - זה החדר הכי טוב בתחום.‬ 375 00:20:50,970 --> 00:20:54,690 ‫בהחלט. בכל אופן, כשגמגמת, התאכזבתי.‬ 376 00:20:54,890 --> 00:20:58,630 ‫זה הכול, ולא משנה מה יקרה הלאה, אנא קבל את התנצלותי.‬ 377 00:20:59,590 --> 00:21:01,760 ‫בסדר, אני מקבל את התנצלותך.‬ 378 00:21:03,260 --> 00:21:04,930 ‫ואני מצטערת שהפרעתי.‬ 379 00:21:06,430 --> 00:21:10,600 ‫תשאירי את המשקה. הבדיחה הייתה נכשלת גם אם לא הייתי מגמגם.‬ 380 00:21:12,770 --> 00:21:15,500 - ‫- לא נכון. - מה זאת אומרת? בטח שכן.‬ 381 00:21:15,700 --> 00:21:17,920 ‫הבדיחה הייתה טובה. התבלבלת באלמר פאד.‬ 382 00:21:18,120 --> 00:21:20,130 - ‫- לא התבלבלתי באלמר פאד. - אתה כן.‬ 383 00:21:20,330 --> 00:21:21,840 - ‫- לא. - אני רוצה לשמוע את הבדיחה.‬ 384 00:21:22,040 --> 00:21:23,640 ‫אני קומיקאית. אני מבינה בקצב.‬ 385 00:21:23,840 --> 00:21:26,010 - ‫- הרסת את הבדיחה. זה בסדר. - אנשים צחקו.‬ 386 00:21:26,210 --> 00:21:28,390 - ‫- כי הרסת את הבדיחה. - עשיתי את זה בכוונה.‬ 387 00:21:28,590 --> 00:21:32,600 ‫הרסת בדיחה טובה כדי לספר על כך לקהל?‬ 388 00:21:32,800 --> 00:21:35,320 ‫כן. הם אוהבים את זה. זה עושה אותי אנושי. הם צחקו.‬ 389 00:21:35,510 --> 00:21:38,610 - ‫- אבל קיבלת את הצחוק הלא נכון. - אין צחוק לא נכון.‬ 390 00:21:38,810 --> 00:21:41,030 ‫זה היה צחוק כיסוי. זה טריק. עשיתי את זה בעצמי.‬ 391 00:21:41,230 --> 00:21:44,950 ‫אם היית מספר את הבדיחה בצורה נכונה, היית מקבל צחוק גדול יותר ונכון.‬ 392 00:21:45,150 --> 00:21:47,450 ‫הבדיחה הזאת עמדה להיכשל. נקודה.‬ 393 00:21:47,650 --> 00:21:49,870 - ‫- אז למה אישרת אותה? - מה?‬ 394 00:21:50,070 --> 00:21:51,160 ‫אתה מאשר כל בדיחה.‬ 395 00:21:51,360 --> 00:21:54,380 ‫אישרת בדיחה שידעת שנועדה להיכשל?‬ 396 00:21:54,580 --> 00:21:58,710 ‫או שאישרת אותה בלי לדעת שתיכשל עד שהגעת לבמה וגלאי הכישלון נדלק,‬ 397 00:21:58,910 --> 00:22:02,180 ‫ידעת שהיא תיכשל והרסת אותה כדי להציל אותה ולקבל צחוק לא נכון?‬ 398 00:22:02,370 --> 00:22:03,800 ‫אין צחוק לא נכון!‬ 399 00:22:04,000 --> 00:22:05,390 ‫יש ועוד איך צחוק לא נכון.‬ 400 00:22:05,590 --> 00:22:08,390 ‫צחוק לא נכון הוא צחוק שאתה מקבל בטעות כי הרסת את הנכון!‬ 401 00:22:08,590 --> 00:22:10,230 ‫זה צחוק לא נכון, לעזאזל.‬ 402 00:22:10,420 --> 00:22:13,480 ‫תראי, גברת "יש לי בדיחה אחת אחרי חצי שנה".‬ 403 00:22:13,680 --> 00:22:15,900 ‫אתה גם לא יודע לקרוא לוח שנה? עבר רק חודש.‬ 404 00:22:16,100 --> 00:22:19,900 ‫אני עושה את זה הרבה זמן. אני בדרן מקצועי!‬ 405 00:22:20,100 --> 00:22:22,920 ‫שעשה טעות ארורה ולא מוכן להודות בה.‬ 406 00:22:27,220 --> 00:22:28,890 ‫זה משקה נוראי.‬ 407 00:22:30,890 --> 00:22:32,430 ‫אין צחוקים לא נכונים!‬ 408 00:22:54,870 --> 00:22:59,900 ‫כתבתי לתוך הלילה, כשלא התייעצתי עם סיסרו כדי לקבל השראה.‬ 409 00:23:00,100 --> 00:23:02,490 ‫אני מקווה שזה יבטל לפחות חלק מהנזק.‬ 410 00:23:02,690 --> 00:23:06,910 ‫טעית באיות צ'אנינג, אייב. אתה לא קשה מדי עם עצמך?‬ 411 00:23:07,110 --> 00:23:10,200 - ‫- לא לפי דבריו של סיסרו. - בסדר, הנה השורה התחתונה.‬ 412 00:23:10,400 --> 00:23:15,500 ‫אני לא יכול לפרסם התנצלות של 1,500 מילה בגלל נ' אחת מיותרת.‬ 413 00:23:15,700 --> 00:23:18,080 - ‫- כמה מילים היא צריכה להיות? - חמש עשרה?‬ 414 00:23:18,280 --> 00:23:19,000 ‫חמש עשרה?‬ 415 00:23:19,200 --> 00:23:23,340 ‫זו המרכזנית. יש לי שיחת חירום מסוזי מאירסון.‬ 416 00:23:23,540 --> 00:23:25,760 - ‫- לא, תודה, מרכזנית. - נא להמתין.‬ 417 00:23:25,960 --> 00:23:29,510 - ‫- מרכזנית, אני דוחה את השיחה. - אתה לא אמור לבדוק מה מקרה החירום?‬ 418 00:23:29,710 --> 00:23:31,600 ‫אנחנו דנים במקרה החירום שלי.‬ 419 00:23:31,800 --> 00:23:32,930 - ‫- הלו? - הלו?‬ 420 00:23:33,130 --> 00:23:36,350 - ‫- מי זה? אני מתקשרת למידג'. - זה אייב. אני בטלפון.‬ 421 00:23:36,550 --> 00:23:38,190 ‫כן. הקו שלך היה תפוס כל היום.‬ 422 00:23:38,390 --> 00:23:42,960 ‫התחלתי את היום בניסיון להתקשר לכל מנויי ה"ויליג' וויס"‬ 423 00:23:43,160 --> 00:23:45,650 - ‫- ולהתנצל בפניהם באופן אישי. - אוי, אלוהים.‬ 424 00:23:45,850 --> 00:23:48,410 - ‫- אייב, בבקשה תעביר את מידג'. - בסדר.‬ 425 00:23:48,610 --> 00:23:51,590 - ‫- מרים! - להתראות, אייב. חמש עשרה מילים.‬ 426 00:23:53,140 --> 00:23:54,540 ‫זאת סוזי.‬ 427 00:23:54,740 --> 00:23:56,750 - ‫- שלום. - התחלת לריב‬ 428 00:23:56,950 --> 00:24:01,920 ‫עם גורדון פורד מול כולם בעסקי השעשועים אתמול בלילה ב"טוטס שור"?‬ 429 00:24:02,120 --> 00:24:04,340 - ‫- איך ידעת? - זה הגיע לעיתונים.‬ 430 00:24:04,540 --> 00:24:07,510 ‫"החגיגות הרגילות שזר לא יבין‬ 431 00:24:07,710 --> 00:24:10,930 ‫"ב'טוטס' נראות רגועות בהשוואה לעימות אתמול בלילה‬ 432 00:24:11,130 --> 00:24:13,310 ‫"בין מר פורד לכותבת הקולנית שלו."‬ 433 00:24:13,510 --> 00:24:16,060 - ‫- זה נשמע רע מחוץ להקשר. - תני לי את ההקשר.‬ 434 00:24:16,260 --> 00:24:19,060 ‫הוא גמגם את הבדיחה שלי. בשידור. ואני גנחתי. בשידור.‬ 435 00:24:19,260 --> 00:24:21,190 ‫הגניחה הייתה בטעות, ואני התנצלתי.‬ 436 00:24:21,390 --> 00:24:25,030 ‫"זה היה רגע מזעזע, כשילד הפלא של תוכנית הערב‬ 437 00:24:25,230 --> 00:24:26,690 ‫"איבד את קור הרוח המזוהה איתו.‬ 438 00:24:26,890 --> 00:24:30,570 ‫"ייתכן שהכותבת שהוזכרה לעיל תרצה להתחיל ללטש את קורות החיים שלה‬ 439 00:24:30,770 --> 00:24:34,410 ‫"במקצוע אחר, בעיר אחרת, מעבר לגבולות המדינה."‬ 440 00:24:34,610 --> 00:24:35,500 ‫אלוהים אדירים.‬ 441 00:24:35,690 --> 00:24:38,710 ‫אני מכינה יופי של אלבום עם כל גזרי העיתון אודותייך.‬ 442 00:24:38,910 --> 00:24:41,460 ‫תעזרי לי לצאת מזה. מה אני עושה? להתנצל שוב?‬ 443 00:24:41,660 --> 00:24:44,500 ‫הייתי אומרת שכן, אבל נראה שאת לא טובה בזה.‬ 444 00:24:44,700 --> 00:24:47,940 ‫אני צריכה ללכת ביום שני, נכון? אני חייבת להראות את הפנים שלי.‬ 445 00:24:48,150 --> 00:24:51,090 - ‫- כן, ותביאי קופסה. - למה שאביא קופסה?‬ 446 00:24:51,290 --> 00:24:56,350 ‫כשאת מפוטרת, את רוצה שתהיה לך קופסה לשים את הדברים שלך, אז תביאי קופסה גדולה.‬ 447 00:24:56,550 --> 00:24:59,770 ‫טוב, אין לי משרד, אז אין לי הרבה דברים. קופסה קטנה תספיק.‬ 448 00:24:59,970 --> 00:25:03,730 ‫אני שמחה שהבנו מה גודל הקופסה שאת הולכת להביא כשהם יפטרו אותך.‬ 449 00:25:03,930 --> 00:25:06,780 - ‫- את בטוחה שמפטרים אותי? - אני אעשה כמה טלפונים.‬ 450 00:25:06,980 --> 00:25:07,860 ‫יום שבת היום.‬ 451 00:25:08,060 --> 00:25:11,670 ‫אז כל הזבלים האלה יצאו לשחק גולף ולהשתולל על הסירות שלהם.‬ 452 00:25:12,380 --> 00:25:13,580 - ‫- לעזאזל. - מה?‬ 453 00:25:13,770 --> 00:25:15,120 ‫את חושבת שאלה הם? מפטרים אותי?‬ 454 00:25:15,320 --> 00:25:19,260 - ‫- אל תיבהלי. אני אעדכן אותך. - בסדר, ביי.‬ 455 00:25:21,520 --> 00:25:23,230 ‫סוזי מאירסון ושות'.‬ 456 00:25:24,600 --> 00:25:25,600 ‫רגע, מה?‬ 457 00:25:26,650 --> 00:25:27,940 ‫לבוא לאן?‬ 458 00:25:46,120 --> 00:25:47,980 - ‫- מי את? - מי את?‬ 459 00:25:48,180 --> 00:25:50,280 - ‫- אני סוזי מאירסון. - מה פתאום!‬ 460 00:25:50,480 --> 00:25:51,280 ‫לא.‬ 461 00:25:51,480 --> 00:25:53,030 - ‫- את? - כן, למה?‬ 462 00:25:53,230 --> 00:25:55,530 ‫דמיינתי מישהי גדולה יותר, שמנה יותר, אם כי...‬ 463 00:25:55,730 --> 00:25:58,950 - ‫- תיזהרי. מי את, לעזאזל? - קורע מצחוק.‬ 464 00:25:59,150 --> 00:26:01,540 ‫תודה על המתנה, דרך אגב, מחוכם מאוד.‬ 465 00:26:01,740 --> 00:26:03,920 - ‫- איזו מתנה? - השיחה.‬ 466 00:26:04,120 --> 00:26:08,500 ‫מישהו אומר לי שיש מתנה בדלת שלי באדיבות סוזי מאירסון ושות'.‬ 467 00:26:08,700 --> 00:26:13,050 ‫אני פותחת את הדלת, וצי של שוטרים גורר אותי על פשע שלא ביצעתי.‬ 468 00:26:13,250 --> 00:26:16,220 ‫המתנה הזאת. אין בעד מה, מיס...‬ 469 00:26:16,420 --> 00:26:17,180 ‫מולי מתה.‬ 470 00:26:17,380 --> 00:26:19,520 - ‫- מי זו מולי? - השותפה האירית שלי.‬ 471 00:26:19,720 --> 00:26:22,690 ‫היא קיבלה את אותה שיחה, עברה התקף לב, התפגרה במטבח.‬ 472 00:26:22,890 --> 00:26:23,600 ‫אלוהים.‬ 473 00:26:23,800 --> 00:26:27,150 ‫ידידנו היהודי עלה למטוס לארגנטינה, גברת מ' נפקדת.‬ 474 00:26:27,350 --> 00:26:30,570 - ‫- מי אתם, לעזאזל? - מה זאת אומרת, מי אנחנו?‬ 475 00:26:30,770 --> 00:26:32,250 ‫רוז וייסמן לא שלחה אותך?‬ 476 00:26:33,050 --> 00:26:35,570 ‫כן, רוז שלחה אותי.‬ 477 00:26:35,770 --> 00:26:39,580 - ‫- את בטוחה? - מי יכול להיות בטוח במשהו בחיים?‬ 478 00:26:39,780 --> 00:26:41,410 ‫אלה שטויות, דרך אגב.‬ 479 00:26:41,610 --> 00:26:44,250 ‫להפליל אותי בשרפה מגוחכת בחדר התה?‬ 480 00:26:44,450 --> 00:26:45,500 ‫זה לא יעבוד.‬ 481 00:26:45,700 --> 00:26:47,210 ‫חכי שנייה. את עשית זאת?‬ 482 00:26:47,410 --> 00:26:50,760 ‫שרפת את חדר התה הכי טוב בהיסטוריה?‬ 483 00:26:50,950 --> 00:26:53,550 - ‫- עזבי את התה. אכלת את הקצפת שלהם? - מה?‬ 484 00:26:53,750 --> 00:26:56,640 ‫אני לא יודעת מה הם עשו, אם זה תוספת שמנת או סוכר...‬ 485 00:26:56,840 --> 00:26:59,140 ‫או שניהם? אולי זה קמצוץ אגוז המוסקט.‬ 486 00:26:59,340 --> 00:27:02,100 ‫אלוהים יודע שניסיתי להכין את זה בבית ויצא לי זוועה,‬ 487 00:27:02,300 --> 00:27:04,560 ‫אבל יש משהו בקצפת הזאת.‬ 488 00:27:04,760 --> 00:27:06,900 ‫אני מקווה שתישלחי לכיסא החשמלי.‬ 489 00:27:07,100 --> 00:27:09,070 ‫לא ידעתי שלרוז יש חסות מהמאפיה.‬ 490 00:27:09,260 --> 00:27:13,610 ‫טוב, יש לה. ואקדח. היא תשתמש בו, לא רק תנופף בו.‬ 491 00:27:13,810 --> 00:27:16,820 ‫בסדר. טוב, תפסת אותי.‬ 492 00:27:17,020 --> 00:27:19,370 ‫אנחנו יכולות פשוט לגשת לזה, בבקשה?‬ 493 00:27:19,570 --> 00:27:20,550 ‫לגשת למה?‬ 494 00:27:22,970 --> 00:27:25,500 ‫רוז וייסמן יכולה לקבל את האפר וסט סייד.‬ 495 00:27:25,700 --> 00:27:28,850 ‫היא רק לא יכולה לעלות מעל רחוב 125 או מתחת ל-60.‬ 496 00:27:29,440 --> 00:27:31,880 ‫עכשיו שמולי מתה, היא יכולה לקחת את הל'ס קיטשן,‬ 497 00:27:32,080 --> 00:27:34,940 ‫אבל עדיף שהיא תתבסס על חמשירים ועל רעב תפוחי האדמה.‬ 498 00:27:35,940 --> 00:27:37,590 ‫מה, לא מספיק טוב?‬ 499 00:27:37,790 --> 00:27:41,350 ‫אני רק הבריונית. אני אמסור לרוז, נראה מה היא תגיד.‬ 500 00:27:41,550 --> 00:27:44,140 ‫בריונית קוקסינלית. לעזאזל, הייתי צריכה לחשוב על זה.‬ 501 00:27:44,340 --> 00:27:45,560 ‫אי אפשר לצפות זאת.‬ 502 00:27:45,760 --> 00:27:48,440 - ‫- טוב, לא לך. - טוב, היה תענוג.‬ 503 00:27:48,640 --> 00:27:52,400 ‫התלבושת הזאת מתאימה לך. יש נשים בגילך שנראות מטופשות בפסים.‬ 504 00:27:52,600 --> 00:27:54,780 ‫תגידי לרוז וייסמן שזו עסקה טובה.‬ 505 00:27:54,980 --> 00:27:58,010 ‫אם רק נכנסת, למה את כאן? למה את לא בכלא המחוזי?‬ 506 00:27:58,840 --> 00:28:00,380 ‫יש לי הרשעות קודמות.‬ 507 00:28:08,060 --> 00:28:12,630 - ‫- אז... זה שונה. - אני לא מאמין.‬ 508 00:28:12,830 --> 00:28:16,380 ‫הוא היה אמור לעזור לי איתה. במקום זה, הוא תופס שני שולחנות.‬ 509 00:28:16,580 --> 00:28:20,010 ‫היא מופיעה, הדבר הראשון שהיא עושה זה לבקש הנחת מקורבים.‬ 510 00:28:20,210 --> 00:28:23,010 - ‫- נתת לה? - טוב, זאת אימא שלי.‬ 511 00:28:23,210 --> 00:28:26,850 ‫היית מאמינה? היא אומרת לי איך לבחור מלון?‬ 512 00:28:27,050 --> 00:28:30,020 ‫יכולתי לרחרח מלון בשל בג'רזי אם הייתי צריכה.‬ 513 00:28:30,220 --> 00:28:32,860 - ‫- היית צריכה לסטור לה. - בדיוק עשיתי מניקור.‬ 514 00:28:33,060 --> 00:28:35,030 - ‫- שזיפים מיובשים לא מועילים! - לי הם מועילים.‬ 515 00:28:35,230 --> 00:28:39,280 ‫שטויות. אין לזה שום קשר לאוכל. כוח רצון ולוח זמנים.‬ 516 00:28:39,480 --> 00:28:41,450 ‫מה אם אתה צריך להיות איפשהו?‬ 517 00:28:41,650 --> 00:28:43,790 ‫אני יכול להפעיל את אזעקת האש, לפנות את המקום.‬ 518 00:28:43,980 --> 00:28:46,700 ‫הם יחזרו מחר עם המועדון הקלפים שלהם.‬ 519 00:28:46,900 --> 00:28:50,630 ‫יפה. החבר של אבא שלך שלף שוב מטבע מהאוזן של המלצרית.‬ 520 00:28:50,820 --> 00:28:52,920 ‫היי, על מה אתם מסתכלים?‬ 521 00:28:53,120 --> 00:28:56,960 ‫בפינה הזו, חטיפי התיק הבלתי מנוצחים, שירלי מייזל האלופה.‬ 522 00:28:57,160 --> 00:29:00,430 ‫בפינה הזאת, הטוען לכתר וספקן השזיפים המיובשים, מויש מייזל.‬ 523 00:29:00,630 --> 00:29:03,010 - ‫- והם לא יחד. - אין סיכוי.‬ 524 00:29:03,210 --> 00:29:04,220 ‫חבל, בהמות.‬ 525 00:29:04,420 --> 00:29:07,390 ‫ביי, חברים. בואו שוב. על מי אני עובד?‬ 526 00:29:07,590 --> 00:29:10,060 ‫מצטערת שהחלומות שלך מגיעים אל קיצם,‬ 527 00:29:10,260 --> 00:29:12,560 ‫אבל אני יכולה לקבל עשר דקות כשהלהקה תיקח הפסקה?‬ 528 00:29:12,760 --> 00:29:14,520 ‫כמה שיעורי מוזיקה יעזרו מאוד!‬ 529 00:29:14,720 --> 00:29:15,580 ‫לעזאזל עם זה.‬ 530 00:29:17,210 --> 00:29:18,040 ‫את עולה.‬ 531 00:29:18,750 --> 00:29:21,880 - ‫- כולם כל כך רגישים בימים אלה. - זהו זה?‬ 532 00:29:23,590 --> 00:29:27,090 - ‫- החבר'ה האלה הם לא סינטרה. - האם הלהקה חוזרת?‬ 533 00:29:28,220 --> 00:29:31,250 ‫ערב טוב, גבירותיי ורבותיי. אני גברת מייזל.‬ 534 00:29:31,450 --> 00:29:34,590 ‫מרים! זאת הכלה שלי לשעבר. מרים!‬ 535 00:29:34,790 --> 00:29:36,590 - ‫- כל כך חיוורת. - מה את עושה שם למעלה?‬ 536 00:29:36,790 --> 00:29:37,960 ‫אעלה את המופע שלי.‬ 537 00:29:38,160 --> 00:29:38,880 ‫בשביל מי?‬ 538 00:29:39,080 --> 00:29:42,260 ‫כל האנשים הנחמדים שנראים מאוד נבוכים כרגע.‬ 539 00:29:42,460 --> 00:29:47,010 ‫עזבי אותה בשקט, שירלי. אם היא רוצה לנסות לספר בדיחה, תני לה ללמוד בדרך הקשה.‬ 540 00:29:47,210 --> 00:29:50,890 - ‫- הקצב שלי מצחיק יותר. הוא לא מצחיק. - יפת מראה. היא צריכה לשיר.‬ 541 00:29:51,090 --> 00:29:54,150 ‫אני לא זמרת, אבל אני כותבת עבור גורדון...‬ 542 00:29:54,350 --> 00:29:57,020 ‫חכי, דעתי הוסחה. מרים, תתחילי את המופע שלך שוב.‬ 543 00:29:57,220 --> 00:29:58,860 ‫עוד לא התחלתי, שירלי.‬ 544 00:29:59,060 --> 00:30:00,570 ‫תאמיני לי, את לא תצחקי.‬ 545 00:30:00,770 --> 00:30:03,700 - ‫- אבא, שתוק. - "שתוק", הוא אומר, פרי חלציי.‬ 546 00:30:03,900 --> 00:30:05,070 ‫אם אתה לא עוזר, לך.‬ 547 00:30:05,270 --> 00:30:09,370 ‫אני עוזר. היא צריכה לשקול מחדש את הקריירה הזו. מי עוד היה אומר לה?‬ 548 00:30:09,570 --> 00:30:12,170 ‫מרים, תתעלמי ממנו. תעמידי פנים שהוא לא שם.‬ 549 00:30:12,360 --> 00:30:15,460 ‫בסדר, אז... אני אישה רווקה המתגוררת בניו יורק.‬ 550 00:30:15,660 --> 00:30:17,960 - ‫- גם אני. - את לא רווקה, אימא.‬ 551 00:30:18,160 --> 00:30:19,760 - ‫- ג'ואל, באמת? - מצטער.‬ 552 00:30:19,960 --> 00:30:23,840 ‫הלכתן פעם לתחנת רכבת תחתית, והיא הייתה ממש חשוכה בתחתית?‬ 553 00:30:24,040 --> 00:30:25,680 ‫לא מאירים אותן כמו שצריך.‬ 554 00:30:25,880 --> 00:30:31,270 ‫זו הייתה שאלה רטורית, שירלי. היא שאלה רק כדי להוריד להנחתה, לא שהיה לה אופק.‬ 555 00:30:31,470 --> 00:30:34,190 ‫בלילה ההוא, אני יורדת במדרגות החשוכות האלה...‬ 556 00:30:34,390 --> 00:30:37,110 ‫לא היה לך פנס? יש לי שניים.‬ 557 00:30:37,310 --> 00:30:41,400 ‫אחד לאור, ואחד לשימוש כנשק.‬ 558 00:30:41,600 --> 00:30:43,530 ‫שירלי, את מסנוורת אותי.‬ 559 00:30:43,730 --> 00:30:45,820 ‫בדיוק כמו התוקף. זה טוב, נכון?‬ 560 00:30:46,020 --> 00:30:50,910 ‫אוקיי, ממשיכים הלאה. אתמול, המנהלת אומרת לי שהבן שלי ישן בשיעור.‬ 561 00:30:51,110 --> 00:30:54,080 - ‫- מה קרה לאית'ן? למה? - הוא ישן בכיתה.‬ 562 00:30:54,280 --> 00:30:56,040 ‫כי הוא לא שותה קפה? לא יודע.‬ 563 00:30:56,240 --> 00:30:58,170 ‫בסדר, רבותיי, המופע כאן למעלה.‬ 564 00:30:58,370 --> 00:31:00,550 ‫שכחתי איפה הייתי.‬ 565 00:31:00,750 --> 00:31:03,930 ‫אלוהים, אל תתחילי שוב. הנה, יש לי בדיחה.‬ 566 00:31:04,120 --> 00:31:07,930 ‫בחור נכנס לבר כשהוא מחזיק גבר בגובה 30 ס"מ שמנגן בפסנתר.‬ 567 00:31:08,130 --> 00:31:11,060 ‫הברמן אומר, "השד שלי בטח כבד שמיעה,‬ 568 00:31:11,260 --> 00:31:13,450 ‫"ביקשתי משהו אחר באורך 30 ס"מ".‬ 569 00:31:15,330 --> 00:31:20,480 ‫מרים, הנה את. אני חייבת להגיד לך, חשבתי שאת פשוט נהדרת שם למעלה.‬ 570 00:31:20,680 --> 00:31:22,030 ‫בחיי, תודה, שירלי.‬ 571 00:31:22,230 --> 00:31:25,780 ‫נהניתי מכל רגע, ככה המופעים שלך תמיד?‬ 572 00:31:25,980 --> 00:31:28,280 ‫לא, רוב הזמן אני זוכה לספר בדיחה.‬ 573 00:31:28,480 --> 00:31:32,160 ‫באמת? זה כל כך מעניין. טוב, זה היה תענוג.‬ 574 00:31:32,360 --> 00:31:35,460 ‫תקשיבי, כל עוד את איתי כאן, אני צריכה קצת מידע ממך.‬ 575 00:31:35,660 --> 00:31:37,540 - ‫- על מה? - מיי. איפה היא?‬ 576 00:31:37,740 --> 00:31:40,340 ‫ג'ואל אמר לי שהיא מתראיינת לעבודה ברפואה?‬ 577 00:31:40,540 --> 00:31:42,760 - ‫- כן, היא התראיינה. - כמה זמן זה לוקח?‬ 578 00:31:42,950 --> 00:31:45,010 ‫כמה שאלות הם יכולים לשאול?‬ 579 00:31:45,210 --> 00:31:48,390 ‫כשאני הולכת לרופא, הוא מודד לי את הדופק ומשנורר סיגריה.‬ 580 00:31:48,590 --> 00:31:50,100 ‫זה יותר מורכב מזה.‬ 581 00:31:50,300 --> 00:31:52,890 - ‫- אז את כן יודעת משהו. - אני? לא.‬ 582 00:31:53,090 --> 00:31:57,190 ‫רק תגיד לי. זה היריון נמוך או גבוה?‬ 583 00:31:57,390 --> 00:32:00,940 ‫אני סורגת נעליים ורודות וכחולות. לא מספרים לי כלום.‬ 584 00:32:01,140 --> 00:32:05,280 ‫התינוק הזה לא יכול לבוא לעולם עם כפות רגליים קרות. איזו התחלה נוראית.‬ 585 00:32:05,480 --> 00:32:07,150 ‫אני משתגעת, מרים.‬ 586 00:32:07,350 --> 00:32:11,990 - ‫- בבקשה תגידי לי משהו, כל דבר. - אני חושבת שהיא הלכה לבקר את משפחתה.‬ 587 00:32:12,190 --> 00:32:14,120 - ‫- איפה המשפחה שלה? - בסין.‬ 588 00:32:14,320 --> 00:32:17,210 - ‫- לא הייתה מהפכה בסין? - כן.‬ 589 00:32:17,410 --> 00:32:19,250 ‫וזו הסיבה שהיא עדיין לא חזרה.‬ 590 00:32:19,450 --> 00:32:22,380 - ‫- היא התגייסה? - לא, היא פשוט נתקלה בחומה.‬ 591 00:32:22,580 --> 00:32:27,690 ‫הבנת? לא משנה. היא תגיע הביתה בקרוב. תסלחי לי? אני חושבת ששכחתי...‬ 592 00:32:31,150 --> 00:32:34,060 - ‫- לא סיפרת לשירלי על מיי, נכון? - למה?‬ 593 00:32:34,260 --> 00:32:36,480 ‫כי היא כרגע חקרה אותי על מיי בשירותים.‬ 594 00:32:36,680 --> 00:32:40,190 ‫למה היא נעלמה? מתי היא תחזור? האם ההיריון שלה גבוה או נמוך?‬ 595 00:32:40,390 --> 00:32:43,860 ‫לאימא שלך יש רופא נוראי. היא צריכה להיפגש עם מישהו אחר.‬ 596 00:32:44,060 --> 00:32:46,940 ‫נדחקתי לפינה. אמרתי שהיא מבקרת את משפחתה בסין,‬ 597 00:32:47,140 --> 00:32:49,860 ‫והיא לא יכולה לצאת בגלל המהפכה. וברחתי.‬ 598 00:32:50,060 --> 00:32:53,530 - ‫- אמרת שמיי בסין? - לא ידעתי מה לומר, ג'ואל.‬ 599 00:32:53,730 --> 00:32:56,660 ‫כשאחרים לא יודעים מה לומר, הם אומרים, "לא יודע מה לומר",‬ 600 00:32:56,860 --> 00:33:00,500 ‫אבל את אומרת שהיא בסין ושהיא לא יכולה לצאת כי יש מהפכה.‬ 601 00:33:00,700 --> 00:33:02,710 - ‫- כי אני אמנית, ג'ואל. - נהדר.‬ 602 00:33:02,910 --> 00:33:05,000 ‫היי, זו לא אשמתי.‬ 603 00:33:05,200 --> 00:33:09,630 ‫אני יודע. אני מצטער. זו אשמתי, באמת. אני אתקן את זה.‬ 604 00:33:09,830 --> 00:33:10,610 ‫בסדר.‬ 605 00:33:12,070 --> 00:33:14,530 - ‫- תתקן את זה עכשיו או... - מהדלת האחורית זה טוב.‬ 606 00:33:42,560 --> 00:33:44,000 ‫למה את נוהמת?‬ 607 00:33:44,200 --> 00:33:45,960 - ‫- אתה עשית את זה? - מה? הערת אותי.‬ 608 00:33:46,160 --> 00:33:50,340 - ‫- הזזת את אית'ן מסימון השינה שלו בשבת. - הוא חסם את השירותים.‬ 609 00:33:50,540 --> 00:33:53,300 - ‫- הסכמנו שנקפוץ מעליו. - מעולם לא הסכמתי לקפוץ.‬ 610 00:33:53,500 --> 00:33:55,810 - ‫- טוב, אז תתאפק עד הבוקר. - את יודעת מה?‬ 611 00:33:56,000 --> 00:33:58,720 ‫כל העניין הזה מגוחך.‬ 612 00:33:58,920 --> 00:34:00,060 ‫אבא, תפסיק.‬ 613 00:34:00,260 --> 00:34:03,310 ‫הוא לעולם לא ידע שהוא היה מחוץ לסימון שנת השבת שלו.‬ 614 00:34:03,510 --> 00:34:06,860 ‫אבא, אנחנו על מסלול מסוים, ואנחנו צריכים לדבוק בו.‬ 615 00:34:07,060 --> 00:34:08,900 ‫כל העניין פה הוא אמון.‬ 616 00:34:09,100 --> 00:34:11,900 ‫אם הוא מתעורר במקום אחר, הוא לא יכול לדעת איפה הוא.‬ 617 00:34:12,100 --> 00:34:15,490 ‫הוא גר כאן כל חייו. הוא ידע איפה הוא.‬ 618 00:34:15,690 --> 00:34:18,490 ‫אל תזיז אותו שוב מהסימון שלו. תבטיח לי.‬ 619 00:34:18,690 --> 00:34:20,850 ‫אני לא מבטיח כלום.‬ 620 00:34:22,600 --> 00:34:23,930 ‫אבא.‬ 621 00:34:24,930 --> 00:34:28,210 - ‫- אתה טוען שאתה איש מדע. - רק טוען? אני באמת כזה.‬ 622 00:34:28,410 --> 00:34:31,300 ‫זה מדע, ואתה האחרון שאמור לפקפק בו.‬ 623 00:34:31,500 --> 00:34:36,550 ‫מרים, את יודעת היטב שאני חוה לילה חשוך של הנשמה‬ 624 00:34:36,750 --> 00:34:38,560 ‫מהעניין הזה עם קרול צ'אנינג.‬ 625 00:34:38,760 --> 00:34:42,140 ‫בבקשה, תפסיקי לרצוח עוד יותר את האופי שלי.‬ 626 00:34:42,340 --> 00:34:44,730 - ‫- זוכר את העוגייה? - עוגייה? איזו עוגייה?‬ 627 00:34:44,930 --> 00:34:48,940 ‫כשהייתי בת שבע, שברת עוגייה שחורה-לבנה ל-16 חלקים, זוכר?‬ 628 00:34:49,140 --> 00:34:51,030 - ‫- לא. - זו הייתה מערכת תגמול.‬ 629 00:34:51,230 --> 00:34:54,660 ‫בכל פעם שהוכחתי שאני משתמשת בנקודה-פסיק נכון, קיבלתי עוגייה.‬ 630 00:34:54,860 --> 00:34:59,540 ‫כשנואה מצא ואכל את חתיכות העוגיות שלי, סיפרתי לך ואמרת, "אני לא רוצה לשמוע על זה.‬ 631 00:34:59,730 --> 00:35:01,540 ‫"תפתרו את זה ביניכם".‬ 632 00:35:01,740 --> 00:35:03,790 - ‫- אז? - נטשת אותי בשיעור העוגיות.‬ 633 00:35:03,990 --> 00:35:06,500 ‫עד היום אני לא יודעת להשתמש בנקודה-פסיק.‬ 634 00:35:06,700 --> 00:35:09,940 - ‫- היא משמשת כדי להצביע על הפסקה, בד"כ... - מאוחר מדי.‬ 635 00:35:18,320 --> 00:35:20,110 ‫אל תזיז אותו.‬ 636 00:35:26,950 --> 00:35:28,290 ‫אימא?‬ 637 00:35:33,170 --> 00:35:34,000 ‫הלו?‬ 638 00:35:35,090 --> 00:35:38,800 ‫תאט, אבא. אני מצטער, לא הבנתי את ה...‬ 639 00:35:39,420 --> 00:35:43,000 ‫מה? אבא, אתה בארון?‬ 640 00:35:43,190 --> 00:35:44,220 ‫למה אתה כל כך...‬ 641 00:35:45,180 --> 00:35:47,220 ‫אני לא יכול... אני לא...‬ 642 00:35:47,810 --> 00:35:50,560 ‫אני מגיע.‬ 643 00:35:52,770 --> 00:35:56,820 ‫הלו? אימא? אבא?‬ 644 00:35:57,650 --> 00:35:58,650 ‫ג'ואל!‬ 645 00:36:00,990 --> 00:36:02,970 - ‫- מה אתה עושה פה? - הכול בסדר?‬ 646 00:36:03,170 --> 00:36:05,180 ‫נשמעת בטלפון כאילו יש לך שק על הראש.‬ 647 00:36:05,380 --> 00:36:09,100 - ‫- חשבתי שנחטפת. - לא, אבל באמת היה לי שק על הראש.‬ 648 00:36:09,300 --> 00:36:11,360 - ‫- למה? - ניסיתי לעמעם את הצליל.‬ 649 00:36:11,560 --> 00:36:14,460 - ‫- נושאים רגישים. אוזניים לכותל. - מויש.‬ 650 00:36:15,670 --> 00:36:18,050 ‫זה בסדר. זה הבן שלי, ג'ואל.‬ 651 00:36:20,670 --> 00:36:22,490 ‫בסדר, אתה נמצא כאן. תהיה שימושי.‬ 652 00:36:22,690 --> 00:36:25,040 ‫מה זאת אומרת, "תהיה שימושי"? מה קורה כאן?‬ 653 00:36:25,240 --> 00:36:29,080 ‫למה אתה צועק? תקלוט את האווירה. תקשיב, אנחנו נוציא אותה.‬ 654 00:36:29,280 --> 00:36:32,590 - ‫- להוציא את מי? - את הבחורה שלך. הכול מתוכנן, רק ליטושים.‬ 655 00:36:32,790 --> 00:36:37,550 ‫לא רציתי לערב אותך, הכחשה סבירה, אבל מאחר שאתה כאן, תוכל לענות על שאלות.‬ 656 00:36:37,750 --> 00:36:38,470 ‫אבא...‬ 657 00:36:38,670 --> 00:36:42,260 ‫אל תדאג. אלה הבחורים שהוציאו את 13 היהודים מגרמניה.‬ 658 00:36:42,460 --> 00:36:45,980 ‫הם הטובים ביותר. זה ששם הוא הבן של הבחור המקורי.‬ 659 00:36:46,170 --> 00:36:49,600 ‫הבחור המקורי מת והבן קצת אידיוט, אבל יש לו המטוס.‬ 660 00:36:49,800 --> 00:36:51,020 ‫אני חייב לדבר איתך.‬ 661 00:36:51,220 --> 00:36:54,400 ‫אני יודע. התקשורת נראית לך חשובה היום. מאוחר יותר.‬ 662 00:36:54,600 --> 00:36:57,950 ‫בינתיים, כשאתה אומר שהיא בסין, איפה?‬ 663 00:36:58,140 --> 00:37:02,490 ‫אני יודע שזה מקום גדול. אני לא צריך כתובת, אלא אם יש לך.‬ 664 00:37:02,690 --> 00:37:03,870 ‫אין שום כתובת.‬ 665 00:37:04,070 --> 00:37:07,750 ‫בסדר, האם יש שם רחוב אולי, או ציון דרך?‬ 666 00:37:07,950 --> 00:37:09,560 ‫אולי ספרייה בקרבת מקום?‬ 667 00:37:11,140 --> 00:37:12,880 ‫הוא שואל על מזג האוויר. קר להם.‬ 668 00:37:13,080 --> 00:37:14,710 ‫באמת? החבר'ה האלה הכי טובים?‬ 669 00:37:14,910 --> 00:37:18,480 - ‫- יש לך צוות חילוץ טוב בשלוף? - לא.‬ 670 00:37:23,070 --> 00:37:24,600 ‫שירלי, אנחנו עובדים כאן.‬ 671 00:37:24,800 --> 00:37:28,350 ‫אני לא רואה אף אחד מתלונן על איזה מאפה טרי, ואתה?‬ 672 00:37:28,550 --> 00:37:30,440 ‫הם מתכננים משימה סמויה רגישה.‬ 673 00:37:30,640 --> 00:37:34,400 ‫הם לא יכולים לחשוב כשאת דוהרת סביבם כאילו את מושכת כרכרה בסנטרל פארק.‬ 674 00:37:34,600 --> 00:37:36,400 ‫אם אני סוס, אז אתה חמור.‬ 675 00:37:36,600 --> 00:37:40,090 ‫בסדר, מספיק עם עלבונות חיות המשק. אתם יכולים בבקשה...‬ 676 00:37:51,770 --> 00:37:54,920 - ‫- יש משהו שאני חייב לספר לכם. - מה העניין?‬ 677 00:37:55,120 --> 00:37:56,900 ‫זה בקשר לזוגיות שלי עם מיי.‬ 678 00:37:58,020 --> 00:37:59,630 ‫אין יותר זוגיות עם מיי.‬ 679 00:37:59,830 --> 00:38:02,550 ‫לא, ג'ואלי, אל תדאג. אנחנו מוציאים אותה מסין.‬ 680 00:38:02,750 --> 00:38:04,930 ‫היא לא בסין, אימא. היא בשיקגו.‬ 681 00:38:05,130 --> 00:38:06,680 ‫זה אמור להיות קל יותר.‬ 682 00:38:06,880 --> 00:38:08,680 ‫היא עברה לשיקגו, אימא.‬ 683 00:38:08,880 --> 00:38:11,490 - ‫- אבל... - התינוק.‬ 684 00:38:12,410 --> 00:38:15,910 - ‫- אין יותר תינוק. - אוי, לא, ג'ואל.‬ 685 00:38:16,750 --> 00:38:17,710 ‫היא הפילה אותו?‬ 686 00:38:18,960 --> 00:38:20,780 ‫כן, היא הפילה אותו.‬ 687 00:38:20,980 --> 00:38:24,820 ‫אני כל כך מצטערת. אוי, מותק.‬ 688 00:38:25,020 --> 00:38:27,660 ‫אבל תוכלו לנסות שוב כשתתחתנו.‬ 689 00:38:27,860 --> 00:38:29,850 ‫אנחנו לא מתחתנים, אימא.‬ 690 00:38:33,140 --> 00:38:34,390 ‫אתה בסדר?‬ 691 00:38:35,020 --> 00:38:35,850 ‫בטח.‬ 692 00:38:36,520 --> 00:38:39,170 ‫אתה רוצה משהו לאכול? יש כל כך הרבה אוכל.‬ 693 00:38:39,370 --> 00:38:41,970 - ‫- כל כך הרבה אוכל. - לא, תודה.‬ 694 00:38:42,170 --> 00:38:43,820 ‫יש לי עבודה לעשות.‬ 695 00:38:44,360 --> 00:38:48,160 - ‫- אארוז לך משהו לדרך. - כדאי שאספר לבנים.‬ 696 00:39:02,840 --> 00:39:05,210 ‫הוא אמור היה להגיע היום. אמרו...‬ 697 00:39:11,680 --> 00:39:12,930 ‫"התוכנית של גורדון פורד".‬ 698 00:39:14,430 --> 00:39:15,460 ‫כן.‬ 699 00:39:15,660 --> 00:39:18,310 ‫תודה שהסבת את תשומת ליבנו לכך.‬ 700 00:39:19,440 --> 00:39:21,730 ‫יופי, הבאת קופסה.‬ 701 00:39:22,360 --> 00:39:25,260 - ‫- כולם להגיע למעקה. - אל המעקה, אנשים.‬ 702 00:39:25,460 --> 00:39:28,800 ‫בסדר, חבר'ה, יש לנו יותר מדי קרובי משפחה שבאים להופעות.‬ 703 00:39:29,000 --> 00:39:32,270 ‫אימהות, אחים, דודים, דודות, הם לא הצוחקים הכי טובים.‬ 704 00:39:32,470 --> 00:39:34,180 - ‫- תראו קצת איפוק. - כן, מר פורד.‬ 705 00:39:34,380 --> 00:39:36,240 ‫יש לנו עוד כמה דברים להתמודד איתם.‬ 706 00:39:37,830 --> 00:39:39,250 ‫בוקר טוב לכולם.‬ 707 00:39:41,040 --> 00:39:42,360 - ‫- תראו מי כאן. - בסדר.‬ 708 00:39:42,560 --> 00:39:45,950 ‫ג'ורג' הוריד את בכירי הרשת לביקור בלתי צפוי.‬ 709 00:39:46,150 --> 00:39:47,490 ‫שלום, צ'רלי. שלום, אייזק.‬ 710 00:39:47,690 --> 00:39:50,200 - ‫- שלום, אדם שלישי שאני לא מכיר. - סיד גרינברג.‬ 711 00:39:50,400 --> 00:39:52,120 ‫זה מארב ידידותי, אנחנו נשבעים.‬ 712 00:39:52,320 --> 00:39:56,890 ‫אני לא בטוח שיש דבר כזה. בואו למעלה. נסיים את זה מאוחר יותר.‬ 713 00:40:05,150 --> 00:40:08,180 ‫"הדובים הצעירים שנראו כאן הם לא סתם נלחמים בכאילו,‬ 714 00:40:08,380 --> 00:40:10,390 ‫"הם לומדים התגוננויות הכרחיות.‬ 715 00:40:10,590 --> 00:40:14,100 - ‫- "לאורך כל..." - אית'ן? זמן לישון.‬ 716 00:40:14,300 --> 00:40:17,040 ‫אני ישן במקום מספר שלוש הלילה.‬ 717 00:40:17,830 --> 00:40:19,940 ‫מה דעתך לישון במיטה שלך הלילה?‬ 718 00:40:20,140 --> 00:40:22,250 ‫הפסיכולוג שלי אומר שאני עדיין לא מוכן.‬ 719 00:40:23,290 --> 00:40:24,130 ‫בסדר.‬ 720 00:40:29,300 --> 00:40:32,010 ‫בסדר. אית'ן,‬ 721 00:40:33,800 --> 00:40:36,300 ‫תסתכל עליי ולא על הדוב בטלוויזיה. לכאן.‬ 722 00:40:37,100 --> 00:40:39,080 ‫שלום. אית'ן,‬ 723 00:40:39,280 --> 00:40:43,050 ‫אנחנו חייבים לדון בהיגיון שמאחורי השינה שלך במסדרון‬ 724 00:40:43,240 --> 00:40:45,360 ‫או בחוסר ההיגיון, למעשה.‬ 725 00:40:46,270 --> 00:40:50,590 ‫אני מבין שמסיבה כלשהי אתה מפחד מהמיטה שלך.‬ 726 00:40:50,790 --> 00:40:54,720 ‫טוב, אתה צריך לדעת שפחד הוא טבעי מאוד.‬ 727 00:40:54,920 --> 00:40:57,560 ‫הוא שם כדי לעזור לך לשרוד.‬ 728 00:40:57,760 --> 00:41:02,190 ‫הוא אומר לך לברוח כשמשהו גדול עם שיניים עומד לאכול אותך,‬ 729 00:41:02,390 --> 00:41:05,860 ‫או להתכופף כאשר סלע נזרק על הראש שלך,‬ 730 00:41:06,060 --> 00:41:11,670 ‫ויש כל כך הרבה דברים בחיים האלה לפחד מהם באופן לגיטימי.‬ 731 00:41:12,800 --> 00:41:15,410 - ‫- שמעת על פארק סלופ? - לא.‬ 732 00:41:15,610 --> 00:41:21,130 ‫לאחרונה, מטוס יונייטד איירליינס ומטוס טרנס וורלד‬ 733 00:41:21,320 --> 00:41:25,920 ‫התנגשו באוויר, פשוט טסו ישר זה לתוך זה,‬ 734 00:41:26,120 --> 00:41:30,380 ‫וההריסות התפזרו על צומת פארק סלופ.‬ 735 00:41:30,580 --> 00:41:34,850 ‫כל הנוסעים נהרגו, וגם שישה אנשים על הקרקע.‬ 736 00:41:35,050 --> 00:41:38,100 ‫שישה אנשים. שרק הלכו ברחוב,‬ 737 00:41:38,300 --> 00:41:41,520 ‫הלכו לשוק, הלכו לבית הספר, הלכו לסרט,‬ 738 00:41:41,720 --> 00:41:46,190 ‫נמחצו באופן מיידי על ידי חתיכות נופלות של מתכת בוערת‬ 739 00:41:46,390 --> 00:41:52,260 ‫וזרועות ורגליים ופלגי גוף עליון שונים מגופים שלמים לשעבר.‬ 740 00:41:53,380 --> 00:41:55,280 - ‫- זה די מפחיד, נכון? - כן.‬ 741 00:41:55,480 --> 00:41:59,370 ‫כן, זה מפחיד. יש מלחמות, שיטפונות...‬ 742 00:41:59,570 --> 00:42:02,040 ‫לפעמים טיגריסים בורחים מגן החיות.‬ 743 00:42:02,240 --> 00:42:04,790 ‫ברק יכול להכות בך, אפילו ביום שמשי.‬ 744 00:42:04,990 --> 00:42:07,380 ‫אתה יכול לאכול צדפות מקולקלות‬ 745 00:42:07,580 --> 00:42:11,300 ‫ולהתפנות מכל פתח בגופך למשך שבוע.‬ 746 00:42:11,500 --> 00:42:15,050 - ‫- אבל אני שונא צדפות. - שנאת צדפות לא תשמור עליך, אית'ן.‬ 747 00:42:15,250 --> 00:42:18,720 ‫אתה יכול ליפול לבאר שמעולם לא ידעת שהיא שם.‬ 748 00:42:18,920 --> 00:42:22,900 ‫אתה יכול לעוף דרך השמשה הקדמית כאשר אבא שלך בולם מהר מדי.‬ 749 00:42:23,090 --> 00:42:27,960 ‫אתה יכול בטעות לאיית את השם של קרול צ'אנינג לא נכון,‬ 750 00:42:29,250 --> 00:42:32,670 ‫ומיד להפוך לאדם שחייבים להתנצל בשמו.‬ 751 00:42:33,760 --> 00:42:36,280 ‫בדפוס. כן?‬ 752 00:42:36,480 --> 00:42:39,540 ‫אני חושב שאתה מתחיל להבין את מה שאני אומר לך.‬ 753 00:42:39,740 --> 00:42:44,830 ‫הגיע הזמן שתלמד לחיות עם הפחד, לקבל את נוכחותו,‬ 754 00:42:45,030 --> 00:42:49,060 ‫ואין מספיק נייר דבק בעולם כדי לשמור על ביטחונך.‬ 755 00:42:49,940 --> 00:42:54,130 ‫ואף על פי שלאימא שלך ולאבא שלך ואפילו לפסיכולוג שלך יש כוונות טובות‬ 756 00:42:54,330 --> 00:42:59,740 ‫כשהם גורמים לך לחשוב ששינה על הרצפה היא סימן להיותך ילד גדול ואמיץ,‬ 757 00:43:00,620 --> 00:43:02,990 ‫סבא שלך כאן כדי להגיד לך,‬ 758 00:43:03,870 --> 00:43:06,750 ‫המוות מגיע לכולנו.‬ 759 00:43:07,370 --> 00:43:08,540 ‫אפילו לאמיצים.‬ 760 00:43:10,540 --> 00:43:13,840 ‫עכשיו... אתה רוצה שאקריא לך סיפור לפני השינה?‬ 761 00:43:14,670 --> 00:43:18,160 ‫איך העבודה עם תלוניוס מונק השפיעה על האופן שבו אתה מנגן?‬ 762 00:43:18,360 --> 00:43:20,620 ‫אף אחד לא מדייק כמותו.‬ 763 00:43:20,820 --> 00:43:23,460 - ‫- אין ויכוח. - הוא מוצא תווים שלא ידעתי על קיומם.‬ 764 00:43:23,650 --> 00:43:26,630 ‫איני יכול לומר שלא שאלתי כמה במשך השנים.‬ 765 00:43:26,820 --> 00:43:30,960 ‫ב"רכבת כחולה" ו"צעדי ענק", פרטת על כל המיתרים הנכונים, ג'ון.‬ 766 00:43:31,160 --> 00:43:34,820 ‫תודה שהגעת הערב. גבירותיי ורבותיי, ג'ון קולטריין הגדול.‬ 767 00:43:38,990 --> 00:43:41,180 ‫חכו רגע, אנשים. יש לי הודעה.‬ 768 00:43:41,380 --> 00:43:42,430 ‫נכון לשבוע זה,‬ 769 00:43:42,630 --> 00:43:46,490 ‫"התוכנית של גורדון פורד" היא תוכנית האירוח מספר אחת בארץ.‬ 770 00:43:49,330 --> 00:43:52,570 ‫התוכנית מספר אחת! בדיוק! כן!‬ 771 00:43:52,770 --> 00:43:56,380 ‫והכול הודות לכם, הצופים שלי. תביאו את זה לכאן, חבר'ה.‬ 772 00:44:01,800 --> 00:44:06,770 ‫אני לא מודה להם מספיק. העובדים שלי, הצוות שלי, צוות הכותבים שלי. בואו הנה.‬ 773 00:44:09,390 --> 00:44:13,800 ‫הם הטובים ביותר בתחום. לא הייתי כאן הלילה בלעדיהם.‬ 774 00:44:14,000 --> 00:44:17,050 ‫כולם לקחת שמפניה. שתו גם בבית, חברים.‬ 775 00:44:17,250 --> 00:44:18,530 ‫נראה אתכם מחר.‬ 776 00:44:24,910 --> 00:44:28,310 - ‫- מה דעתכם? "טוטס שור"? - אין מקום לכולנו.‬ 777 00:44:28,510 --> 00:44:31,500 ‫תשכחו מ"טוטס שור". אני מכיר את המקום המושלם.‬ 778 00:44:51,390 --> 00:44:52,600 ‫אלוהים!‬ 779 00:45:09,370 --> 00:45:10,230 ‫אתה משוגע.‬ 780 00:45:10,430 --> 00:45:14,000 - ‫- בואו לכאן. זאת מסיבה. - אתם לא מרגלים של ג'ק פאר, נכון?‬ 781 00:45:27,760 --> 00:45:31,470 ‫היי, מרים. מרים!‬ 782 00:45:32,560 --> 00:45:35,090 - ‫- מה כל זה? - אנחנו מספר אחת!‬ 783 00:45:35,290 --> 00:45:37,960 - ‫- מה? - הם, בכל אופן. אני, אולי.‬ 784 00:45:38,160 --> 00:45:39,840 - ‫- מה? - אני עדיין לא בטוחה.‬ 785 00:45:40,040 --> 00:45:43,720 - ‫- מה? - מישהו כאן הוא מספר אחת.‬ 786 00:45:43,920 --> 00:45:45,110 ‫מה?‬ 787 00:45:46,200 --> 00:45:47,490 ‫רדי הנה.‬ 788 00:45:53,580 --> 00:45:56,190 ‫אנחנו מספר אחת. גורדון הודיע על כך בסוף התוכנית.‬ 789 00:45:56,390 --> 00:45:57,730 ‫וואו, הם באמת עשו זאת.‬ 790 00:45:57,930 --> 00:46:01,150 - ‫- היי, מייזל, צאי לכאן. - אתה בטוח?‬ 791 00:46:01,350 --> 00:46:02,660 ‫טוב, את נועלת מחליקיים.‬ 792 00:46:02,860 --> 00:46:06,050 ‫אה. לא, נעלתי את אלה למשרד היום. זו אופנה.‬ 793 00:46:08,640 --> 00:46:10,430 - ‫- נראה שאת לא מפוטרת. - נראה שלא.‬ 794 00:46:11,220 --> 00:46:13,380 ‫את יודעת להחליק, או שזו באמת אופנה?‬ 795 00:46:13,570 --> 00:46:15,880 ‫ברצינות, זה פחות משוגע מכל התלבושות האחרות שלך.‬ 796 00:46:16,080 --> 00:46:20,510 ‫לידיעתך, גילמתי כדור שלג קסום בתהלוכה הציונית של נשות הדסה.‬ 797 00:46:20,710 --> 00:46:24,050 ‫סוניה הני הייתה שם. היא עודדה את ההורים שלי לממן לי שיעורים.‬ 798 00:46:24,250 --> 00:46:25,430 ‫זאת לא מחמאה.‬ 799 00:46:25,630 --> 00:46:27,970 - ‫- בסדר, תסתכלי. - אני מסתכלת.‬ 800 00:46:28,170 --> 00:46:31,160 - ‫- אנחנו מספר אחת, בחורים! - אנחנו מספר אחת!‬ 801 00:46:59,310 --> 00:47:00,860 ‫מגניב מדי עבור מחליקיים?‬ 802 00:47:02,820 --> 00:47:04,340 ‫כבר לא, ככל הנראה.‬ 803 00:47:04,540 --> 00:47:06,640 - ‫- צריך חובש? - תודה, אני בסדר.‬ 804 00:47:06,840 --> 00:47:09,760 ‫התנדבתי בבי"ח כשהייתי בקולג'. יש לי כישורים רפואיים.‬ 805 00:47:09,960 --> 00:47:13,950 - ‫- קראו לי מלכת החוקנים. - אני לא צריך חוקן, אבל אם אי פעם אצטרך...‬ 806 00:47:15,040 --> 00:47:17,580 - ‫- את גורמת לי לסחרחורת. - אם היו לי חמישה סנטים...‬ 807 00:47:19,170 --> 00:47:22,790 - ‫- אולי אני צריך קצת עזרה. - שמחה לעזור.‬ 808 00:47:24,000 --> 00:47:26,450 - ‫- מה זה היה? - מה את חושבת?‬ 809 00:47:26,650 --> 00:47:30,830 - ‫- אני חושבת שניסית לנשק אותי. - זה פחות או יותר מה שזה היה.‬ 810 00:47:31,030 --> 00:47:34,040 - ‫- אבל לא הצלחתי. - סליחה, אבל אתה לא שונא אותי?‬ 811 00:47:34,240 --> 00:47:38,840 - ‫- איך אוכל לשנוא את העיניים האלה? השפתיים? - "טוטס שור". צעקתי עליך. הרבה.‬ 812 00:47:39,040 --> 00:47:40,050 ‫ברצינות? זה היה נפלא.‬ 813 00:47:40,240 --> 00:47:43,840 ‫זה היה טרייסי-הפבורן, לוי ופאוול, רובינסון-למוטה.‬ 814 00:47:44,040 --> 00:47:47,550 ‫יותר כמו, "כלומניקית חצופה צועקת על אישיות טלוויזיה גדולה".‬ 815 00:47:47,750 --> 00:47:50,640 ‫תראי אותנו עכשיו. מספר אחת.‬ 816 00:47:50,840 --> 00:47:53,530 - ‫- ניצחתי בוויכוח הזה, דרך אגב. - אבל זה לא...‬ 817 00:47:54,450 --> 00:47:56,440 - ‫- נושכת את הלשון שלך? - לא.‬ 818 00:47:56,640 --> 00:47:58,520 - ‫- אז אני יכול? - אתה לא נשוי?‬ 819 00:47:58,720 --> 00:47:59,730 ‫בערך.‬ 820 00:47:59,930 --> 00:48:03,360 ‫זה מה שבעלי אמר לחברה שלו לפני שהתגרשנו.‬ 821 00:48:03,560 --> 00:48:04,840 ‫הוא נשמע נבזי.‬ 822 00:48:07,380 --> 00:48:08,820 ‫הישבן שלך מתקרר?‬ 823 00:48:09,020 --> 00:48:11,700 ‫אני מודה, אני לא מרגיש אותו. אבל את יכולה, אם תרצי.‬ 824 00:48:11,900 --> 00:48:14,970 ‫ולאחר שאמר זאת, היא החליקה לעבר השקיעה.‬ 825 00:48:24,400 --> 00:48:26,470 ‫זה מחזה שמעולם לא חשבתי שאראה.‬ 826 00:48:26,670 --> 00:48:31,390 ‫סוניה הני אמרה גם לי לקחת שיעורים. אמרתי לה שתלך לעזאזל, בסגנון נורבגי.‬ 827 00:48:31,590 --> 00:48:34,680 - ‫- אני חייבת ללכת לשירותים. - יש ליד השכרת המחליקיים.‬ 828 00:48:34,880 --> 00:48:38,520 ‫אסלה שהשתינו עליה מיליון ילדים שלא הספיקו להוריד טייטס בזמן?‬ 829 00:48:38,720 --> 00:48:41,460 ‫לא, תודה. אני אמצא משהו סניטרי.‬ 830 00:48:54,930 --> 00:48:58,790 ‫מייק, ראית את ג'ורג'? חיפשתי בכל מקום. הוא צריך לחתום על זה.‬ 831 00:48:58,990 --> 00:49:01,520 ‫כן, אני בטוח. תני לי.‬ 832 00:49:02,560 --> 00:49:05,480 ‫אני מזייף את החתימה הארורה של ג'ורג' כבר עשר שנים.‬ 833 00:49:06,400 --> 00:49:08,940 ‫ג' לא קריא, ר' עם לולאה.‬ 834 00:49:11,440 --> 00:49:12,800 ‫היי, מייק.‬ 835 00:49:13,000 --> 00:49:16,270 ‫אני רק רוצה לדעת, הפנים שלך הן האחרונות שאראה בחיים האלה?‬ 836 00:49:16,470 --> 00:49:19,730 ‫רק רציתי להגיד לך מזל טוב. לא רע, מספר אחת.‬ 837 00:49:19,930 --> 00:49:22,330 - ‫- זה לא גרוע. - למה אתה לא חוגג?‬ 838 00:49:23,370 --> 00:49:27,240 ‫הזמנתי את טרומן קפוטה לשבוע הבא, אבל הוא מתארח אצל ג'ק פאר השבוע.‬ 839 00:49:27,440 --> 00:49:29,450 ‫אז אני חייב לבטל, כי יש לנו חוק.‬ 840 00:49:29,650 --> 00:49:33,450 ‫בת היענה של דוריס דיי חלתה, אז היא דחתה. יש לה בת יענה.‬ 841 00:49:33,650 --> 00:49:37,370 ‫הלהקה הבריטית שאני לא אוהב ביטלה כי המתופף שלה מת בתאונת כדור פורח.‬ 842 00:49:37,570 --> 00:49:42,000 ‫לוח הכישרונות שלי מבולגן, ולוח הכישרונות שלי הוא כל מה שחשוב לי.‬ 843 00:49:42,200 --> 00:49:44,790 - ‫- וחלקת עצי חג המולד. - זו חווה, לא חלקה.‬ 844 00:49:44,990 --> 00:49:46,020 ‫אני חוזרת בי מטעותי.‬ 845 00:49:47,310 --> 00:49:49,880 ‫את יודעת שאנחנו מחזירים את סופי לנון השבוע?‬ 846 00:49:50,080 --> 00:49:51,030 ‫לא ידעתי.‬ 847 00:49:52,400 --> 00:49:56,100 ‫היא אורחת טובה. אנשים צופים בה, אז תודה.‬ 848 00:49:56,300 --> 00:49:58,120 ‫אני מצטערת, קצת יותר חזק?‬ 849 00:49:58,870 --> 00:50:02,060 ‫באמת העפת אותה אחרי שהבאת אותה לשעשועון ההוא? זה נכון?‬ 850 00:50:02,260 --> 00:50:05,230 - ‫- יש לי סדרי עדיפויות. - מה לגבי הכסף?‬ 851 00:50:05,430 --> 00:50:06,830 ‫כסף בא והולך.‬ 852 00:50:08,290 --> 00:50:09,920 ‫בואי נאכל צהריים בשבוע הבא.‬ 853 00:50:10,550 --> 00:50:11,700 ‫אם את פנויה.‬ 854 00:50:11,900 --> 00:50:14,570 - ‫- באמת, ארוחת צהריים אמיתית? - כן, אמיתית.‬ 855 00:50:14,770 --> 00:50:16,910 - ‫- שלא אני אכין, אלא מישהו אחר? - כן.‬ 856 00:50:17,110 --> 00:50:20,620 ‫זו לא ארוחת צהריים שבה אני מופיעה, ואתה אומר, "לכי לעזאזל, תמשיכי ללכת"?‬ 857 00:50:20,820 --> 00:50:21,920 ‫אני סוגר את הדלת שלי.‬ 858 00:50:22,110 --> 00:50:23,810 ‫המזכירה שלי תתקשר למזכירה שלך.‬ 859 00:50:33,360 --> 00:50:34,530 ‫סופי לנון‬ 860 00:50:37,530 --> 00:50:39,160 ‫דוריס דיי‬ 861 00:51:44,680 --> 00:51:45,720 ‫אית'ן.‬ 862 00:51:47,140 --> 00:51:49,670 ‫אתה אמור להיות במקום מס' שלוש הלילה.‬ 863 00:51:49,870 --> 00:51:52,840 ‫האם ידעת על התרסקות המטוס בפארק סלופ?‬ 864 00:51:53,040 --> 00:51:56,300 - ‫- בילית זמן עם סבא? - הוא סיפר לי על פלגי הגוף העליון.‬ 865 00:51:56,500 --> 00:51:57,220 ‫כן.‬ 866 00:51:57,420 --> 00:52:01,010 ‫וטיגריסים שנמלטים מגני חיות ונפגעים מברק.‬ 867 00:52:01,210 --> 00:52:03,390 ‫לך לישון, מותק. אדאג שהטיגריסים לא ייכנסו.‬ 868 00:52:03,590 --> 00:52:06,240 - ‫- ופלגי הגוף העליון? - ופלגי הגוף העליון.‬ 869 00:53:16,440 --> 00:53:17,320 ‫כן?‬ 870 00:53:25,410 --> 00:53:26,570 ‫מויש...‬ 871 00:56:16,910 --> 00:56:18,910 ‫בקרת כתוביות שקד הרטמן‬