1 00:00:10,010 --> 00:00:10,820 {\an8}‫גברת מייזל המופלאה‬ 2 00:00:11,020 --> 00:00:15,090 {\an8}‫מי לוקח את העיר החומה הזו‬ 3 00:00:16,720 --> 00:00:18,970 {\an8}‫ומכסה אותה בירוק ובאדום?‬ 4 00:00:19,310 --> 00:00:21,890 {\an8}‫הודות ל"אדמת ניו יורק‬ 5 00:00:23,190 --> 00:00:24,980 {\an8}‫ומומחי הנוף"‬ 6 00:00:25,770 --> 00:00:27,090 {\an8}‫הכול צומח!‬ 7 00:00:27,290 --> 00:00:28,760 {\an8}‫מי מפנה מקום לפריחה?‬ 8 00:00:28,960 --> 00:00:30,800 {\an8}‫מכסח את הדשא גוזם את העצים‬ 9 00:00:31,000 --> 00:00:32,640 {\an8}‫אף פעם לא מתלונן או כועס‬ 10 00:00:32,840 --> 00:00:35,110 {\an8}- ‫- היכן מתרחשת עוד בנייה? - כך זה צומח‬ 11 00:00:35,320 --> 00:00:37,020 {\an8}‫תודה לך, "אדמת ניו יורק"‬ 12 00:00:37,220 --> 00:00:40,790 {\an8}‫מתקדמת כמו הדבורים הודות לנו‬ 13 00:00:41,830 --> 00:00:43,210 {\an8}‫הכול צומח‬ 14 00:00:43,790 --> 00:00:45,150 {\an8}‫כך זה עובד‬ 15 00:00:45,350 --> 00:00:48,290 {\an8}‫הכול צומח...‬ 16 00:00:57,140 --> 00:00:59,080 ‫בסדר, עצרו! עצרו!‬ 17 00:00:59,280 --> 00:01:01,830 ‫עלה הכותרת שלי שוב נתפס בגדר. חייבים לשכב ככה?‬ 18 00:01:02,030 --> 00:01:02,960 - ‫- כן. - אפשר להתכופף?‬ 19 00:01:03,160 --> 00:01:05,670 - ‫- עוד לא פרחת. - אין מספיק מקום.‬ 20 00:01:05,870 --> 00:01:07,760 ‫זה כל המקום שיש לנו, אז יש מספיק!‬ 21 00:01:07,960 --> 00:01:08,760 ‫בחזרה להתחלה!‬ 22 00:01:08,960 --> 00:01:10,220 ‫איך נעבור את זה?‬ 23 00:01:10,420 --> 00:01:11,730 ‫פרנק! ניקי!‬ 24 00:01:12,490 --> 00:01:13,430 ‫הגעת מהר.‬ 25 00:01:13,630 --> 00:01:14,640 ‫השארתם הודעה שאמהר.‬ 26 00:01:14,840 --> 00:01:17,720 ‫בדרך כלל כשאנחנו אומרים לאנשים למהר, הם לוקחים את הזמן.‬ 27 00:01:17,920 --> 00:01:19,060 ‫וחוצים גבולות מדינה.‬ 28 00:01:19,260 --> 00:01:22,330 ‫אנחנו מעריכים את זה שלא גרמת לנו להחזיר אותך מקונטיקט.‬ 29 00:01:22,530 --> 00:01:23,480 ‫מה מקרה החירום?‬ 30 00:01:23,680 --> 00:01:24,960 ‫אנחנו צריכים טובה.‬ 31 00:01:25,500 --> 00:01:27,070 ‫בטח. איזה מין טובה?‬ 32 00:01:27,270 --> 00:01:29,360 ‫אנחנו משיקים פה מופע חדש מחר.‬ 33 00:01:29,560 --> 00:01:30,820 ‫משהו כיפי. אינפורמטיבי.‬ 34 00:01:31,020 --> 00:01:33,710 - ‫- הפקה מצוינת. - היא טובה מאוד השנה.‬ 35 00:01:34,470 --> 00:01:36,200 ‫אבל השחקן המוביל שלנו נעלם.‬ 36 00:01:36,400 --> 00:01:37,120 ‫לא מוצאים אותו.‬ 37 00:01:37,320 --> 00:01:39,000 - ‫- ניסיתם בקונטיקט? - האמת שכן.‬ 38 00:01:39,190 --> 00:01:41,410 ‫הוא יצוץ איפשהו, סביר להניח שעל החוף.‬ 39 00:01:41,610 --> 00:01:44,640 ‫אז חשבנו על מידג'.‬ 40 00:01:45,020 --> 00:01:46,670 - ‫- בתור מה? - בתור הדמות הראשית.‬ 41 00:01:46,870 --> 00:01:48,440 ‫הראשית! חשבתי שתאהבי את זה.‬ 42 00:01:48,640 --> 00:01:49,590 ‫על מה אתם מדברים?‬ 43 00:01:49,790 --> 00:01:51,630 ‫אחד השותפים שלנו מוכר פה מוצר‬ 44 00:01:51,830 --> 00:01:53,890 ‫באמצעות מוזיקה וריקודים,‬ 45 00:01:54,080 --> 00:01:56,260 ‫והתפקיד הראשי הוא סוג של מספר.‬ 46 00:01:56,460 --> 00:01:57,850 ‫כמו "העיירה שלנו" עם עוקץ.‬ 47 00:01:58,050 --> 00:02:00,270 ‫מידג' היא קומיקאית. זה לא ממש הקטע שלה.‬ 48 00:02:00,470 --> 00:02:02,230 ‫זה יכול להיות הקטע שלה? ליום אחד?‬ 49 00:02:02,430 --> 00:02:03,370 ‫אני חושבת שלא.‬ 50 00:02:03,910 --> 00:02:06,080 ‫ועכשיו?‬ 51 00:02:06,830 --> 00:02:10,130 ‫זה מספר מאוד נחמד, אבל יש לה עבודה במשרה מלאה עכשיו.‬ 52 00:02:10,330 --> 00:02:12,840 ‫כבר הזכרנו אותה בפני הבוס. הוא מת על הרעיון.‬ 53 00:02:13,340 --> 00:02:14,420 ‫אני ממש מצטערת.‬ 54 00:02:19,470 --> 00:02:20,390 ‫לאן אתם הולכים?‬ 55 00:02:20,720 --> 00:02:21,950 ‫הבוס בנה על זה.‬ 56 00:02:22,150 --> 00:02:24,350 ‫הוא אוהב לשמוע חשדות רעות ללא דיחוי.‬ 57 00:02:24,600 --> 00:02:26,890 ‫תראו, זו פשוט התראה קצרה. מבינים?‬ 58 00:02:28,310 --> 00:02:32,440 ‫"העיירה שלנו". האנשים ההם היו שחקנים, נכון? מידג' לא שחקנית.‬ 59 00:02:36,280 --> 00:02:38,240 ‫מה דעתכם שאעזור לכם למצוא מישהו?‬ 60 00:02:38,650 --> 00:02:41,100 ‫הבוס אוהב את הרעיון שהבחורה הצעירה והבוטה תעשה זאת.‬ 61 00:02:41,300 --> 00:02:42,020 ‫זה גרם לו לחייך.‬ 62 00:02:42,220 --> 00:02:43,490 ‫זה נדיר, שתדעי לך.‬ 63 00:02:43,950 --> 00:02:45,730 ‫יש לי קוסם שתמותו עליו.‬ 64 00:02:45,930 --> 00:02:48,520 ‫השיער שלו ארוך, אלביש אותו בשמלה, מרחוק...‬ 65 00:02:48,720 --> 00:02:53,500 ‫סוזי, אני מבקש ממך טובה. את מבינה מה זה "טובה"?‬ 66 00:02:53,750 --> 00:02:54,990 ‫כן, אני מבינה.‬ 67 00:02:55,190 --> 00:02:56,780 ‫את מבינה, במערכת יחסים כמו שלנו,‬ 68 00:02:56,980 --> 00:02:59,700 ‫אשר מבוססת חלקית על כבוד הדדי וחלקית על העובדה‬ 69 00:02:59,900 --> 00:03:02,620 ‫שעשיתי למענך הרבה טובות מזוינות. המשרד...‬ 70 00:03:02,820 --> 00:03:04,580 - ‫- הרהיטים... - שלא הרגתי אותך בפעם ההיא.‬ 71 00:03:04,780 --> 00:03:05,500 ‫יופי של טובה.‬ 72 00:03:05,700 --> 00:03:10,800 ‫אבל את מבינה? הדבר זה, כשאנחנו באים אלייך בכבוד ומבקשים טובה,‬ 73 00:03:10,990 --> 00:03:15,440 ‫זו הדרך שלך לגמול לנו. ככה מחזירים טובה.‬ 74 00:03:16,940 --> 00:03:18,260 ‫אם אעשה זאת, ייסגר החוב?‬ 75 00:03:18,460 --> 00:03:20,390 ‫כן. וזה יהיה גם מאוד נחמד מצידך.‬ 76 00:03:20,590 --> 00:03:23,270 - ‫- וזה נחשב כהחזרת טובה? - בהחלט נחשב.‬ 77 00:03:23,470 --> 00:03:24,230 ‫רוצה לראות שוב?‬ 78 00:03:24,420 --> 00:03:25,940 ‫לא, אני בסדר. אדבר עם מידג'.‬ 79 00:03:26,130 --> 00:03:28,040 ‫הבוס ישמח מאוד לשמוע את זה.‬ 80 00:03:28,370 --> 00:03:30,900 ‫הכול צומח...‬ 81 00:03:31,100 --> 00:03:32,330 ‫למעלה בזה.‬ 82 00:03:35,290 --> 00:03:37,340 ‫חמש, שש, שבע, שמונה. לעצור!‬ 83 00:03:48,100 --> 00:03:50,230 ‫בוקר טוב! תרופה להנגאובר?‬ 84 00:03:53,650 --> 00:03:54,550 ‫"גורדון פורד".‬ 85 00:03:54,750 --> 00:03:56,190 ‫בוקר טוב! תרופה להנגאובר?‬ 86 00:03:56,690 --> 00:03:58,650 ‫בוקר טוב! תרופה להנגאובר?‬ 87 00:03:58,900 --> 00:04:01,070 ‫בוקר טוב! תרופה להנגאובר?‬ 88 00:04:01,650 --> 00:04:04,410 ‫לבשת הכול הפוך, יקירה. קחי שתיים.‬ 89 00:04:04,910 --> 00:04:05,810 ‫בוקר טוב, מארג'.‬ 90 00:04:06,010 --> 00:04:07,140 ‫בוקר טוב! תרופה להנגאובר?‬ 91 00:04:07,340 --> 00:04:09,520 ‫מה? איכס. לא. מה זה?‬ 92 00:04:09,720 --> 00:04:12,160 ‫הדבר היעיל היחיד שאימי לימדה אותי.‬ 93 00:04:14,250 --> 00:04:15,230 ‫בוקר טוב, טרודי.‬ 94 00:04:15,430 --> 00:04:16,960 ‫אני לא רוצה להיות שוב מס' אחת.‬ 95 00:04:18,800 --> 00:04:21,320 ‫אלוהים. זה נורא. תשתה את שלך?‬ 96 00:04:21,520 --> 00:04:23,380 - ‫- לא שתיתי כבר? - אני חושב שלא.‬ 97 00:04:23,840 --> 00:04:24,680 ‫קח.‬ 98 00:04:26,300 --> 00:04:27,120 ‫אלוהים, זה נורא.‬ 99 00:04:27,320 --> 00:04:29,290 ‫אני לא מבין. איך התעוררתי בזירת ההחלקה?‬ 100 00:04:29,490 --> 00:04:31,670 - ‫- מצאתי את עצמי שם ב-2:00 בלילה. - אין לי מושג.‬ 101 00:04:31,870 --> 00:04:33,670 ‫נעלתי מחליקיים. החלקתי שם?‬ 102 00:04:33,870 --> 00:04:34,840 ‫לפחות זו זירת החלקה.‬ 103 00:04:35,040 --> 00:04:36,510 ‫כן, לא אותה זירה שהתחלתי בה.‬ 104 00:04:36,710 --> 00:04:38,380 ‫אני חושב שנישקתי את בטי פורטר.‬ 105 00:04:38,580 --> 00:04:39,590 ‫אני נישקתי אותה.‬ 106 00:04:39,790 --> 00:04:40,970 ‫בוקר טוב, רבותיי.‬ 107 00:04:41,170 --> 00:04:42,470 ‫כולנו נישקנו את בטי פורטר?‬ 108 00:04:42,670 --> 00:04:43,930 ‫בטי פורטר לא הייתה שם אמש.‬ 109 00:04:44,130 --> 00:04:46,180 - ‫- את בטוחה? - היא ילדה ביום שלישי.‬ 110 00:04:46,380 --> 00:04:47,890 - ‫- ילדה? - אלוהים. את מי נישקתי?‬ 111 00:04:48,090 --> 00:04:49,410 ‫בטי פורטר הייתה בהיריון?‬ 112 00:04:50,240 --> 00:04:51,350 ‫תשתו, בחורים.‬ 113 00:04:51,550 --> 00:04:53,190 - ‫- תרופה להנגאובר? - לא, תודה.‬ 114 00:04:53,390 --> 00:04:54,110 ‫בוקר טוב, בוס.‬ 115 00:04:54,310 --> 00:04:56,590 ‫מידג', אף אחד לא צריך כל כך הרבה שמחה כרגע!‬ 116 00:04:56,790 --> 00:04:57,900 ‫סליחה.‬ 117 00:04:58,100 --> 00:05:00,460 ‫אף אחד פה לא יודע לשתות? באמת?‬ 118 00:05:00,960 --> 00:05:03,950 - ‫- לאן נעלמו כל הגברים האמיתיים? - אם תגלי, תודיעי לי.‬ 119 00:05:04,150 --> 00:05:05,490 ‫ידעת שבטי פורטר הייתה בהיריון?‬ 120 00:05:05,690 --> 00:05:06,840 ‫מה אתה רומז?‬ 121 00:05:07,090 --> 00:05:09,890 ‫מידג', גורדון רוצה לראות אותך באולפן.‬ 122 00:05:10,890 --> 00:05:12,730 ‫עכשיו? בסדר.‬ 123 00:05:32,660 --> 00:05:34,710 ‫אתה יודע, זה הרבה יותר כיף עם בחורה.‬ 124 00:05:36,370 --> 00:05:37,330 ‫כיסא חדש.‬ 125 00:05:37,880 --> 00:05:39,150 ‫בדקתי שהוא זז כמו שצריך.‬ 126 00:05:39,350 --> 00:05:42,150 ‫אנשים חושבים שהעיקר בהנחיית תוכנית הוא הכריזמה והבדיחות,‬ 127 00:05:42,350 --> 00:05:44,130 ‫אבל למעשה, הכיסא הוא הכול.‬ 128 00:05:45,760 --> 00:05:47,330 ‫קיבלת 5.8 מהשופט הרוסי.‬ 129 00:05:47,530 --> 00:05:49,010 ‫נראה את ג'ק פאר עושה את זה.‬ 130 00:05:50,050 --> 00:05:52,680 ‫נראה שהתאוששת טוב יותר משאר הצוות.‬ 131 00:05:53,220 --> 00:05:54,500 ‫יש לי שורשים סקוטיים.‬ 132 00:05:54,700 --> 00:05:57,230 ‫שתיתי שלושה משקאות של מארג' והקאתי פעמיים.‬ 133 00:05:57,690 --> 00:05:58,520 ‫את נראית טוב.‬ 134 00:05:58,850 --> 00:06:00,010 ‫אני לא שותה ומחליקה.‬ 135 00:06:00,210 --> 00:06:01,650 ‫כן, הייתי קצת שתוי אמש.‬ 136 00:06:01,850 --> 00:06:03,530 - ‫- באמת? - כן.‬ 137 00:06:03,900 --> 00:06:04,760 ‫ייתכן ששמתי לב.‬ 138 00:06:04,960 --> 00:06:07,470 ‫רק רציתי לוודא שאת בסדר עם הכול.‬ 139 00:06:07,670 --> 00:06:11,980 ‫איתי, למעשה, אחרי כל עניין השפתיים שנגעו.‬ 140 00:06:12,180 --> 00:06:12,890 ‫הנשיקה.‬ 141 00:06:13,090 --> 00:06:14,310 ‫ככה קוראים לזה בימינו?‬ 142 00:06:14,510 --> 00:06:16,830 - ‫- אני בסדר. - יופי. גם אני בסדר.‬ 143 00:06:17,620 --> 00:06:19,690 ‫מאחר ששנינו בסדר, מה דעתך שנתחיל מחדש?‬ 144 00:06:19,890 --> 00:06:21,260 - ‫- כלומר? - צאי איתי.‬ 145 00:06:21,460 --> 00:06:23,450 ‫ארוחת ערב. בלי קרח. קרקע מוצקה.‬ 146 00:06:23,650 --> 00:06:24,860 ‫זה מחמיא לי, אבל...‬ 147 00:06:25,060 --> 00:06:27,800 ‫בחייך. אני יכול להיות מקסים כשאני לא שיכור ונופל על התחת.‬ 148 00:06:28,590 --> 00:06:29,540 ‫לא.‬ 149 00:06:29,730 --> 00:06:32,120 - ‫- תני לי סיבה טובה למה לא. - אני יכולה לתת לך 30.‬ 150 00:06:32,320 --> 00:06:34,120 ‫אין לי זמן ל-30. רק את העשירייה הפותחת.‬ 151 00:06:34,320 --> 00:06:36,000 ‫אחת, אתה לא יהודי.‬ 152 00:06:36,200 --> 00:06:38,500 ‫אני כן יהודי. שיניתי את שמי מ"פורדברג". הלאה.‬ 153 00:06:38,700 --> 00:06:40,250 ‫שתיים, אתה הבוס שלי.‬ 154 00:06:40,450 --> 00:06:41,590 ‫את מפוטרת. שלוש.‬ 155 00:06:41,790 --> 00:06:43,260 ‫אני פשוט אדלג לעשר. אתה נשוי.‬ 156 00:06:43,460 --> 00:06:45,690 ‫זה רק מספר עשר. מעניין.‬ 157 00:06:46,030 --> 00:06:49,010 - ‫- כן, אני נשוי, אבל יש סייג. - זה חדש.‬ 158 00:06:49,210 --> 00:06:51,560 ‫אלה נישואים מסוג מיוחד. יש בינינו הבנה הדדית.‬ 159 00:06:51,760 --> 00:06:53,600 ‫אם יש גרב על הדלת, לא נכנסים?‬ 160 00:06:53,800 --> 00:06:55,230 ‫לכל אחד מאיתנו יש חיים משלו.‬ 161 00:06:55,430 --> 00:06:56,560 ‫זה נקרא להיות רווק.‬ 162 00:06:56,760 --> 00:06:57,830 ‫אשתי היא אישה נפלאה.‬ 163 00:06:58,030 --> 00:06:59,750 ‫אני מעריץ אותה. אני אוהב אותה.‬ 164 00:07:00,620 --> 00:07:01,860 ‫והיא מאוד גמישה.‬ 165 00:07:02,060 --> 00:07:02,780 ‫נערת גומי?‬ 166 00:07:02,980 --> 00:07:04,970 ‫לא. כאילו, כן. אבל לא.‬ 167 00:07:05,170 --> 00:07:06,740 ‫ג'ק פאר יצא עם מישהי מהתוכנית שלו‬ 168 00:07:06,940 --> 00:07:08,410 ‫ואותה בחורה נהרגה באופן מסתורי.‬ 169 00:07:08,610 --> 00:07:09,910 ‫לא שמעתי את הסיפור הזה.‬ 170 00:07:10,110 --> 00:07:11,240 - ‫- שאל את ג'ק. - אשאל.‬ 171 00:07:11,440 --> 00:07:14,080 ‫אבל גם אם זה נכון, מאוד לא סביר שזה יקרה כאן.‬ 172 00:07:14,280 --> 00:07:16,520 ‫במקרה הכי גרוע, תקבלי בעיטה מאחת הרקדניות.‬ 173 00:07:17,060 --> 00:07:18,210 ‫אני לא יוצאת איתך.‬ 174 00:07:18,410 --> 00:07:19,790 ‫אפילו לא אמרתי לך לאן נלך.‬ 175 00:07:19,990 --> 00:07:22,710 ‫זה יקשה על המסע שלי להיות בתוכנית שלך.‬ 176 00:07:22,910 --> 00:07:23,710 ‫את בתוכנית שלי.‬ 177 00:07:23,910 --> 00:07:25,800 ‫אני מתכוונת, להופיע בתוכנית שלך.‬ 178 00:07:26,000 --> 00:07:28,510 ‫לא, את יפה מכדי להופיע בתוכנית שלי. לא יסתכלו עליי.‬ 179 00:07:28,710 --> 00:07:30,510 ‫אני מתכוונת להיכנס בשמשה אחר כך.‬ 180 00:07:30,710 --> 00:07:31,610 ‫עדיין תהיי יפה.‬ 181 00:07:31,860 --> 00:07:34,770 ‫סלחו לי? סליחה, גורדון. מידג', יש לך טלפון.‬ 182 00:07:34,970 --> 00:07:35,780 ‫תודה, דורי.‬ 183 00:07:38,540 --> 00:07:40,620 ‫נראה שיש לי שיחת טלפון חשובה מאוד.‬ 184 00:07:41,210 --> 00:07:43,880 ‫שמתי לב שאת נוטה לעזוב את כל שיחותינו באמצע.‬ 185 00:07:44,080 --> 00:07:46,380 ‫יש לי בעיה לסיים דברים. תיהנה מהכיסא.‬ 186 00:08:00,430 --> 00:08:01,210 ‫הלו?‬ 187 00:08:01,410 --> 00:08:05,170 ‫היי. תקשיבי. קיבלתי שיחה מוזרה היום מפרנק וניקי.‬ 188 00:08:05,370 --> 00:08:06,090 ‫אופס.‬ 189 00:08:06,290 --> 00:08:08,720 ‫כן, גם אני חשבתי "אופס" בהתחלה,‬ 190 00:08:08,920 --> 00:08:11,850 ‫אבל פגשתי אותם, וייתכן שזה לא "אופס" אחרי הכול.‬ 191 00:08:12,050 --> 00:08:12,820 ‫בסדר.‬ 192 00:08:13,280 --> 00:08:16,810 ‫הם מעלים מופע בתערוכת "בונים את ניו יורק".‬ 193 00:08:17,010 --> 00:08:18,560 - ‫- פרנק וניקי מעלים מופע? - כן.‬ 194 00:08:18,760 --> 00:08:19,560 ‫כאילו, מופיעים?‬ 195 00:08:19,760 --> 00:08:21,150 ‫לא, אפשר לומר שהם מפיקים אותו.‬ 196 00:08:21,350 --> 00:08:23,020 ‫הם מפיקים מעורבים או רק מממנים?‬ 197 00:08:23,220 --> 00:08:24,110 ‫זה לא חשוב.‬ 198 00:08:24,310 --> 00:08:25,190 ‫זה חשוב למי שמופיע.‬ 199 00:08:25,390 --> 00:08:26,780 ‫תעצרי את המוח שלך לשנייה אחת‬ 200 00:08:26,980 --> 00:08:28,880 ‫ותקבלי את כל המידע לפני שאת מדברת?‬ 201 00:08:29,500 --> 00:08:30,450 - ‫- לא. - בסדר.‬ 202 00:08:30,650 --> 00:08:31,930 ‫תקשיבי, יש להם איזה מופע.‬ 203 00:08:32,130 --> 00:08:34,600 ‫מישהו פרש ממנו, והם ביקשו ממני טובה.‬ 204 00:08:34,800 --> 00:08:35,830 ‫חזרתי ל"אופס".‬ 205 00:08:36,030 --> 00:08:38,660 ‫זה לא "אופס!" מספיק עם ה"אופס!" הם רוצים שתמלאי מקום.‬ 206 00:08:38,860 --> 00:08:40,080 ‫זה מופע סטנדאפ?‬ 207 00:08:40,280 --> 00:08:43,130 ‫לא, זה מופע תעשייתי. משהו מתוסרט.‬ 208 00:08:43,330 --> 00:08:44,340 ‫אני לא עושה תסריטים.‬ 209 00:08:44,540 --> 00:08:45,420 ‫עשית את זה ברדיו.‬ 210 00:08:45,620 --> 00:08:46,840 ‫לא ראו אותי ברדיו.‬ 211 00:08:47,040 --> 00:08:48,630 ‫יכולתי להילחץ באופן נראה לעין.‬ 212 00:08:48,830 --> 00:08:51,610 ‫אלה שתי הופעות! אני לא מבקשת ממך לככב ב"בריגדון".‬ 213 00:08:52,400 --> 00:08:53,700 ‫אני לא יודעת.‬ 214 00:08:53,900 --> 00:08:54,700 ‫תראי.‬ 215 00:08:56,990 --> 00:08:58,280 ‫בסדר, צדקת.‬ 216 00:08:58,910 --> 00:09:00,660 ‫אני מחויבת לפרנק וניקי.‬ 217 00:09:01,160 --> 00:09:02,290 - ‫- סוזי... - כן.‬ 218 00:09:02,490 --> 00:09:04,650 ‫בסדר. אני מניאקית, אבל זה העניין,‬ 219 00:09:04,850 --> 00:09:07,320 ‫אם תעשי את זה עבורם, טובה אחת,‬ 220 00:09:07,520 --> 00:09:10,570 ‫זה ייחשב כהחזרת טובה. כלומר, לא נהיה מחויבות.‬ 221 00:09:10,770 --> 00:09:13,120 - ‫- אני יודעת מה זו החזרת טובה. - נו?‬ 222 00:09:13,310 --> 00:09:15,080 ‫הם יודעים מה זו החזרת טובה?‬ 223 00:09:15,280 --> 00:09:16,910 ‫כן. זה אומר שלא אצטרך לחשוש‬ 224 00:09:17,110 --> 00:09:18,300 ‫לשארית חיי.‬ 225 00:09:20,470 --> 00:09:21,640 ‫ומה זה, שוב?‬ 226 00:09:21,890 --> 00:09:24,230 ‫מה שראיתי היה חמוד.‬ 227 00:09:24,520 --> 00:09:28,880 ‫היו שם צבעוניים מרקדים. קשקושים של בנות. את מתה על קשקושים של בנות.‬ 228 00:09:29,080 --> 00:09:30,220 ‫ומה עם העבודה הרגילה שלי?‬ 229 00:09:30,420 --> 00:09:32,010 ‫תגידי שאת חולה. ענייני נשים.‬ 230 00:09:32,210 --> 00:09:34,220 ‫אני לא אומרת להם שיש לי ענייני נשים.‬ 231 00:09:34,420 --> 00:09:35,550 ‫זה תירוץ נפלא.‬ 232 00:09:35,750 --> 00:09:37,350 ‫המשמעות עמומה, ואני מבטיחה לך‬ 233 00:09:37,550 --> 00:09:39,480 ‫שאף גבר לא יבקש ממך להבהיר.‬ 234 00:09:39,670 --> 00:09:42,330 ‫היי, מה את יודעת על אשתו של גורדון?‬ 235 00:09:42,580 --> 00:09:45,460 - ‫- מה? - אשתו. נראה לי שקוראים לה הדי.‬ 236 00:09:47,040 --> 00:09:48,960 ‫כלום. למה? כלום.‬ 237 00:09:49,160 --> 00:09:51,550 ‫יש להם קשר מוזר, ותהיתי אם את יודעת מה הסיפור.‬ 238 00:09:51,750 --> 00:09:54,800 ‫למה שאדע, לעזאזל? מי אני, לואלה פרסונס?‬ 239 00:09:55,000 --> 00:09:56,950 ‫היא דמות די ציבורית, אז חשבתי...‬ 240 00:09:57,150 --> 00:10:00,660 ‫אני לא יודעת כלום על רעיות. אני לא אוהבת אותן. הן לא אמורות להתקיים.‬ 241 00:10:00,860 --> 00:10:01,870 ‫בסדר. סליחה.‬ 242 00:10:02,070 --> 00:10:04,220 ‫את תעשי את זה או לא?‬ 243 00:10:04,430 --> 00:10:05,980 ‫הלכתי פעם לתערוכה תעשייתית.‬ 244 00:10:06,180 --> 00:10:08,000 ‫בטיול בית ספר. למעשה, היה כיף.‬ 245 00:10:08,200 --> 00:10:10,360 ‫ראיתי מופע של "פיירקס" ששינה את חיי.‬ 246 00:10:11,060 --> 00:10:12,970 ‫אולי אגיד לג'ואל להביא את הילדים.‬ 247 00:10:13,170 --> 00:10:15,300 ‫ייקח שנים עד שארשה להם לראות את המופע האמיתי שלי.‬ 248 00:10:15,500 --> 00:10:17,720 ‫יותר אם הם יצאו דפוקים ואשתמש בהם כחומרים.‬ 249 00:10:17,920 --> 00:10:18,700 ‫אז תעשי את זה?‬ 250 00:10:19,110 --> 00:10:21,520 ‫בטח. בואי נחזיר טובה.‬ 251 00:10:21,720 --> 00:10:22,480 ‫תודה.‬ 252 00:10:22,680 --> 00:10:24,950 - ‫- את חייבת לי. - כן, סיפור חיי.‬ 253 00:10:33,340 --> 00:10:36,120 ‫זלדה, זה טעים מאוד! מה זה?‬ 254 00:10:36,310 --> 00:10:38,620 ‫אהבת? זה מתכון מהעולם הישן שנקרא...‬ 255 00:10:38,820 --> 00:10:42,040 ‫תפסיקי! אל תגידי לי. מפחיד מדי. אני רק רוצה ליהנות מזה.‬ 256 00:10:42,240 --> 00:10:45,500 ‫מרים, תעבירי לי עוד מהנזיד המסתורי מהעולם הישן, בבקשה?‬ 257 00:10:45,700 --> 00:10:46,580 ‫זה כל כך יפה.‬ 258 00:10:46,780 --> 00:10:50,170 ‫לא יצאנו לתיאטרון ולארוחת ערב עם חברים כבר המון זמן.‬ 259 00:10:50,370 --> 00:10:52,130 ‫חשבתי שזה הזמן לחנוך את פריטי היוקרה.‬ 260 00:10:52,330 --> 00:10:53,220 ‫מרים? הקערה.‬ 261 00:10:53,420 --> 00:10:54,470 ‫זה היה של סבתא, נכון?‬ 262 00:10:54,670 --> 00:10:57,340 ‫למעשה, זה היה של סבתא שלי. הוא עבר לאימא שלי ואז אליי.‬ 263 00:10:57,540 --> 00:10:58,350 ‫ואז אליי.‬ 264 00:10:58,550 --> 00:10:59,410 ‫בבוא היום.‬ 265 00:10:59,610 --> 00:11:01,490 ‫כן, בבוא היום.‬ 266 00:11:02,370 --> 00:11:03,640 ‫תפסיקי לדמיין את מותי.‬ 267 00:11:03,840 --> 00:11:04,890 ‫אני לא מדמיינת את מותך.‬ 268 00:11:05,090 --> 00:11:05,940 ‫אפשר בבקשה לעביר...‬ 269 00:11:06,140 --> 00:11:08,730 ‫את מדמיינת את העגילים האלה עלייך. זה אומר שאני מתה.‬ 270 00:11:08,930 --> 00:11:11,440 ‫אולי פשוט החלטת לתת לי אותם ליום הולדתי הבא.‬ 271 00:11:11,640 --> 00:11:12,990 ‫לא. אני מתה.‬ 272 00:11:13,180 --> 00:11:14,700 ‫איזו הצגה תלכו לראות?‬ 273 00:11:14,890 --> 00:11:17,070 ‫זה... זה מטריד.‬ 274 00:11:17,270 --> 00:11:19,470 ‫זה משהו שחבר של אייב כתב. נכון, אייב?‬ 275 00:11:19,670 --> 00:11:24,020 ‫לא בדיוק חבר. הוא כתב ב"וויס".‬ 276 00:11:24,220 --> 00:11:27,960 ‫הכרתי אותו קצת, אבל הוא עזב קצת אחרי שהגעתי לשם.‬ 277 00:11:28,160 --> 00:11:29,210 ‫הוא היה בחור טוב.‬ 278 00:11:29,410 --> 00:11:33,010 ‫אני חושב שהייתה שם אפשרות אמיתית לחברות, לו בחר להישאר.‬ 279 00:11:33,200 --> 00:11:36,300 ‫אבל הוא עזב. נדיר שמערכות יחסים מרחוק עובדות.‬ 280 00:11:36,500 --> 00:11:39,180 ‫לא אכפת לי מי המחזאי, אני רק רוצה להתלבש יפה ולצאת.‬ 281 00:11:39,380 --> 00:11:43,600 ‫אני מקווה שלכולם יש מקום לקינוח. הוא מאוד מיוחד. יאנוש הכין אותו.‬ 282 00:11:43,800 --> 00:11:45,310 ‫זה נראה נפלא, יאנוש.‬ 283 00:11:45,510 --> 00:11:48,650 ‫זו באבקה עם סירופ רום מיוחד וסיגליות מסוכרות,‬ 284 00:11:48,850 --> 00:11:50,120 ‫ממש כמו שאימי נהגה להכין.‬ 285 00:11:50,410 --> 00:11:52,570 ‫הקטנים אוכלים פרוסות ממנה במטבח.‬ 286 00:11:52,770 --> 00:11:55,630 ‫שמתי חיילים קטנים מפלסטיק על הפרוסות שלהם. הם נהנו מזה.‬ 287 00:11:56,380 --> 00:11:57,750 ‫שימי אותה פה, זלדה. סיימתי.‬ 288 00:11:58,920 --> 00:12:01,160 ‫יאנוש, נראה שיש בזה הרבה אלכוהול.‬ 289 00:12:01,360 --> 00:12:04,450 ‫לא. זה רק הריח. כל הרום מתנדף באפייה.‬ 290 00:12:04,650 --> 00:12:06,710 ‫תטעמי. שאשים לך חיילים עליה?‬ 291 00:12:06,910 --> 00:12:08,390 ‫אני פציפיסטית. אבל תודה.‬ 292 00:12:33,250 --> 00:12:36,670 ‫הם ישנו טוב הלילה... טוב.‬ 293 00:12:40,880 --> 00:12:45,660 ‫"בונים את ניו יורק", המקום שבו העיר הנפלאה הזו ממשיכה להשתפר.‬ 294 00:12:45,860 --> 00:12:50,170 ‫בוא הנה. אתה לא גר בסטטן איילנד? נסעתי בגשר וראזאנו החדש.‬ 295 00:12:50,370 --> 00:12:52,330 ‫תאורה‬ 296 00:12:52,530 --> 00:12:55,130 ‫מתגי עמעום‬ 297 00:12:55,330 --> 00:12:56,440 ‫עצמו עיניים.‬ 298 00:12:56,640 --> 00:13:00,360 ‫מטבח החלומות החדש שלכם מופיע כעת על הבמה הדרומית.‬ 299 00:13:00,570 --> 00:13:02,860 ‫הגשימו את כל חלומותיכם.‬ 300 00:13:08,700 --> 00:13:14,210 ‫בא לי ממש מטבח חלומי חדש עם טכנולוגיה מתקדמת‬ 301 00:13:15,750 --> 00:13:18,190 ‫לא יכולה לחכות למקרר מהאגדות‬ 302 00:13:18,390 --> 00:13:21,760 ‫הדגם החדש יפה כפליים יש לי חולשה בברכיים‬ 303 00:13:26,300 --> 00:13:28,830 ‫בא לי ממש לאפות ללא חשש‬ 304 00:13:29,030 --> 00:13:31,600 ‫להכין עוגה קלאסית לשניים‬ 305 00:13:32,770 --> 00:13:35,920 ‫אך רק דבר אחד יכול לספק את שיגעון המטבח שלי‬ 306 00:13:36,120 --> 00:13:39,900 ‫אני חייבת להגשים את חלומי...‬ 307 00:13:40,440 --> 00:13:42,930 ‫בא לי כל כך מזווה מרווח‬ 308 00:13:43,130 --> 00:13:46,110 ‫אפשר לכלול גם משרת אישי?‬ 309 00:13:49,410 --> 00:13:51,810 ‫עזרו לי לספק את חשקי המטבח שלי‬ 310 00:13:52,010 --> 00:13:53,560 ‫ואת שיגעון האפייה שלי‬ 311 00:13:53,760 --> 00:13:55,360 ‫אוי, המזווה מרווח כל כך‬ 312 00:13:55,560 --> 00:13:58,170 ‫בוא, הגשם את חלומי...‬ 313 00:13:59,210 --> 00:14:01,820 ‫הנה היא! אשת השעה.‬ 314 00:14:02,020 --> 00:14:05,030 ‫יופי של צווארון, מידג'.‬ 315 00:14:05,230 --> 00:14:06,160 ‫כנ"ל, ניקי.‬ 316 00:14:06,360 --> 00:14:08,290 ‫אני מקווה שסוזי הביעה בפנייך‬ 317 00:14:08,480 --> 00:14:10,640 ‫את תודתנו העמוקה על כך שאת עושה את זה.‬ 318 00:14:10,850 --> 00:14:13,250 ‫היא הביעה הרבה דברים, כן.‬ 319 00:14:13,450 --> 00:14:16,140 ‫יופי. אז, ג'רום... איפה אתה?‬ 320 00:14:16,350 --> 00:14:17,890 - ‫- אל תתחבא ממני, לעזאזל! - לא.‬ 321 00:14:18,600 --> 00:14:21,510 ‫היית מצפה שאנשי עסקי השעשועים הללו יהיו מאוד מוחצנים,‬ 322 00:14:21,710 --> 00:14:23,800 ‫אבל עליי לומר לך, לדעתי, הם במצב על הפנים.‬ 323 00:14:24,000 --> 00:14:25,050 ‫רועדים, בוכים.‬ 324 00:14:25,250 --> 00:14:26,320 ‫חבורה לחוצה מאוד.‬ 325 00:14:26,520 --> 00:14:29,640 ‫בכל אופן, ג'רום הוא הכותב שלנו, והוא מבצע כמה שינויים מהירים.‬ 326 00:14:29,840 --> 00:14:31,030 ‫דגש על "מהירים".‬ 327 00:14:31,700 --> 00:14:32,600 ‫נעים להכיר, ג'רום.‬ 328 00:14:32,800 --> 00:14:35,060 ‫אני מתנצל על כך שהדפים הגיעו אלייך כ"כ מאוחר.‬ 329 00:14:35,260 --> 00:14:38,520 ‫היו לנו הרבה שכתובים לעשות. בכל אופן, הנה התלבושת שלך.‬ 330 00:14:38,720 --> 00:14:40,820 ‫היא כוללת כובע קטן. ידעתי שתאהבי את זה.‬ 331 00:14:41,020 --> 00:14:42,130 ‫ג'רום, הדפים!‬ 332 00:14:42,710 --> 00:14:44,780 ‫זה יהיה נפלא אם תוכלי לזכור את השורות בע"פ.‬ 333 00:14:44,980 --> 00:14:47,220 ‫אבל אם תצטרכי לרמות קצת, אנחנו מבינים.‬ 334 00:14:47,550 --> 00:14:48,720 ‫הגענו.‬ 335 00:14:50,090 --> 00:14:50,870 ‫מה זה?‬ 336 00:14:51,070 --> 00:14:51,830 ‫זו הבמה שלך.‬ 337 00:14:52,030 --> 00:14:53,080 ‫הכי גדולה במקום.‬ 338 00:14:53,280 --> 00:14:55,080 ‫הייתי צריך להיאבק עליה.‬ 339 00:14:55,280 --> 00:14:56,960 ‫המניאקים ההם לא התקפלו.‬ 340 00:14:57,160 --> 00:15:00,590 ‫אבל מה זה טיפול בפסולת? אני עושה טיפול בפסולת?‬ 341 00:15:00,790 --> 00:15:03,550 ‫הריסה פרטית וטיפול בפסולת.‬ 342 00:15:03,750 --> 00:15:05,010 ‫אני מוכרת זבל?‬ 343 00:15:05,210 --> 00:15:06,820 ‫פינוי זבל.‬ 344 00:15:08,240 --> 00:15:09,320 ‫את נשמעת מאוכזבת.‬ 345 00:15:09,610 --> 00:15:11,390 ‫לא. אבל ראיתי את המטבח היפה‬ 346 00:15:11,590 --> 00:15:12,980 ‫ואת התנור שמגיש לך עוגה...‬ 347 00:15:13,170 --> 00:15:15,270 ‫סוזי לא סיפרה לך על פיסת הנייר?‬ 348 00:15:15,470 --> 00:15:16,900 - ‫- קני לעצמך עוגה. - טוב.‬ 349 00:15:17,100 --> 00:15:19,860 ‫אז כדאי שתחליפי ותלמדי את השורות האלה.‬ 350 00:15:20,060 --> 00:15:21,630 ‫ג'רום? תעבור עליהן איתה.‬ 351 00:15:21,830 --> 00:15:23,250 ‫בסדר. נפלא. כן. טוב.‬ 352 00:15:28,340 --> 00:15:31,180 ‫בהמשך, הרכבת התחתית בשדרה השנייה.‬ 353 00:15:31,430 --> 00:15:32,680 ‫כן, בהצלחה עם זה.‬ 354 00:15:33,760 --> 00:15:36,870 ‫הריסה פרטית וטיפול בפסולת: מסע מוזיקלי בשלוש מערכות.‬ 355 00:15:37,070 --> 00:15:38,560 ‫בשעה 14:00 על הבמה המרכזית.‬ 356 00:15:38,760 --> 00:15:41,500 ‫הריסה פרטית וטיפול בפסולת: מסע מוזיקלי בשלוש מערכות.‬ 357 00:15:41,700 --> 00:15:43,800 ‫בשעה 14:00 בבמה המרכזית.‬ 358 00:15:44,000 --> 00:15:45,360 ‫למה התחפשת, לעזאזל?‬ 359 00:15:45,560 --> 00:15:47,630 ‫אני היסטוריונית וזמרת נודדת‬ 360 00:15:47,830 --> 00:15:49,400 ‫של הריסה הפרטית וטיפול בפסולת.‬ 361 00:15:49,820 --> 00:15:51,720 - ‫- את פועל זבל? - כן!‬ 362 00:15:51,920 --> 00:15:53,060 ‫הסרבל לא מתאים לך במידה.‬ 363 00:15:53,260 --> 00:15:56,310 ‫הוא לא נועד לי, אלא לגבר במשקל 90 קילו שמתחבא בבינגהמטון.‬ 364 00:15:56,510 --> 00:15:58,730 ‫לפי הריח, הוא חרבן במכנסיים לפני שעזב.‬ 365 00:15:58,930 --> 00:16:01,210 - ‫- אלוהים. - הוא הגיע עם בדל סיגר.‬ 366 00:16:01,580 --> 00:16:02,690 - ‫- הוא עדיין רטוב. - לא.‬ 367 00:16:02,890 --> 00:16:04,170 ‫אני לא מכניסה את זה לפה.‬ 368 00:16:04,460 --> 00:16:06,280 ‫לפחות המופע שלך על הבמה המרכזית.‬ 369 00:16:06,480 --> 00:16:07,590 ‫ראית את התסריט?‬ 370 00:16:08,920 --> 00:16:09,910 ‫מה זה, דמעות?‬ 371 00:16:10,110 --> 00:16:11,420 ‫זה נורא ואיום.‬ 372 00:16:11,680 --> 00:16:13,490 ‫בסדר. אז לא תזכי בפרס טוני.‬ 373 00:16:13,690 --> 00:16:15,120 ‫זה רק יומיים, שתי הופעות,‬ 374 00:16:15,320 --> 00:16:18,020 ‫ואת ואני נחזיר לגמרי את הטובה. נכון?‬ 375 00:16:18,220 --> 00:16:20,330 - ‫- חוץ מזה, יש... - אל תגידי שוב "פיסת נייר".‬ 376 00:16:20,530 --> 00:16:21,710 ‫אני חייב לומר,‬ 377 00:16:21,910 --> 00:16:25,420 ‫את ממש מקסימה בסרבל איש הזבל הזה.‬ 378 00:16:25,620 --> 00:16:27,590 ‫אתה בהחלט יודע איך לדבר עם בחורה.‬ 379 00:16:27,790 --> 00:16:29,800 - ‫- איפה בדל הסיגר? - אני שולחת אותו לניקוי יבש.‬ 380 00:16:30,000 --> 00:16:30,890 ‫זה אביזר נפלא.‬ 381 00:16:31,090 --> 00:16:32,640 - ‫- הוא אומר המון על הדמות. - נסי.‬ 382 00:16:32,840 --> 00:16:33,760 ‫לא בלי זריקת טטנוס.‬ 383 00:16:33,960 --> 00:16:36,310 ‫איך שאת רוצה. עדיין מקסימה. נכון, סוזי?‬ 384 00:16:36,510 --> 00:16:37,810 ‫אקנה אחד לעצמי.‬ 385 00:16:38,010 --> 00:16:38,790 ‫הגיע הזמן.‬ 386 00:16:39,290 --> 00:16:41,870 ‫יש לי פרפרים בבטן. נצפה משם.‬ 387 00:16:42,870 --> 00:16:45,420 ‫אז ציצי הרימי, אם יש לך שם ציצים.‬ 388 00:16:45,750 --> 00:16:46,740 ‫רגע, לאן את הולכת?‬ 389 00:16:46,930 --> 00:16:48,240 ‫יש לי עבודה.‬ 390 00:16:48,440 --> 00:16:50,070 ‫לכי תזדייני. זו העבודה שלך!‬ 391 00:16:50,270 --> 00:16:51,320 ‫אני לא רוצה לצפות בזה!‬ 392 00:16:51,520 --> 00:16:53,240 ‫אני לא מחזירה טובה לבד.‬ 393 00:16:53,440 --> 00:16:54,790 - ‫- את יודעת את השורות שלך? - לא.‬ 394 00:16:54,980 --> 00:16:56,950 - ‫- את אמורה לדעת בעל פה. - וגם להיות גבר.‬ 395 00:16:57,150 --> 00:16:58,250 ‫הם יודעים איפה הוריי.‬ 396 00:16:58,450 --> 00:16:59,750 ‫הם יודעים גם איפה הוריי.‬ 397 00:16:59,950 --> 00:17:02,520 - ‫- הייתי צריך להיות רוקח. - אתה משכנע את המשוכנעים.‬ 398 00:17:03,520 --> 00:17:06,630 ‫טיפול פרטי בפסולת: מסע מוזיקלי בשלוש מערכות‬ 399 00:17:06,830 --> 00:17:10,530 ‫מתחיל כעת על הבמה המרכזית. אנא הצטרפו אלינו.‬ 400 00:17:14,030 --> 00:17:17,990 ‫כעת כשאני שוכב על מיטתי, אני מתפלל שהאל ישמור על נשמתי.‬ 401 00:17:18,620 --> 00:17:21,330 ‫אנא ברך את אימא ואבא ואת אחי הקטן,‬ 402 00:17:21,530 --> 00:17:24,520 ‫ובעיקר, אלי, אנא ברך את העיר ניו יורק,‬ 403 00:17:24,720 --> 00:17:27,070 ‫העיר הכי מדהימה בעולם כולו.‬ 404 00:17:27,270 --> 00:17:29,670 ‫בהחלט יש לי מזל שאני גר כאן! אמן.‬ 405 00:17:38,220 --> 00:17:40,100 ‫היי, חבר'ה. הוא ישן!‬ 406 00:17:46,850 --> 00:17:48,420 ‫מה הם יעשו לילד הקטן הזה?‬ 407 00:17:48,620 --> 00:17:52,440 ‫למי קוראים לפנות את האשפה שמפחידה את משאיות העירייה?‬ 408 00:17:52,900 --> 00:17:56,910 ‫למי יש ידע שצברו במאמץ בטיפול בדברים מסוכנים נורא?‬ 409 00:17:57,360 --> 00:18:01,520 ‫מי מגיעים באישון לילה, נסתרים ונעלמים עם אור ראשון?‬ 410 00:18:01,720 --> 00:18:04,190 - ‫- ישנה ערמה... - מאוד גדולה‬ 411 00:18:04,390 --> 00:18:07,960 ‫מי יפנה אותה?‬ 412 00:18:09,000 --> 00:18:11,490 ‫איש הזבל האישי שלך יכול‬ 413 00:18:11,690 --> 00:18:13,110 ‫הוא יבוא לאסוף את הזבל שלך‬ 414 00:18:13,310 --> 00:18:15,530 ‫איש הזבל האישי שלך יכול‬ 415 00:18:15,730 --> 00:18:17,510 ‫כל מזרן, מיטה אחרי מיטה‬ 416 00:18:17,800 --> 00:18:21,540 ‫מי מפנה את כל הראיות כשלא היית יסודי?‬ 417 00:18:21,740 --> 00:18:25,100 ‫איש הזבל האישי שלך יכול‬ 418 00:18:31,980 --> 00:18:33,930 ‫צבע רעיל ושמן בישול?‬ 419 00:18:34,130 --> 00:18:36,090 ‫קחו את זה, בחורים, קחו את זה‬ 420 00:18:36,290 --> 00:18:38,100 ‫חיות מחמד פראיות, בניגוד לחוזה?‬ 421 00:18:38,300 --> 00:18:40,280 ‫קחו את זה, בחורים, קחו את זה‬ 422 00:18:40,780 --> 00:18:42,700 ‫צינורות עופרת ודבק שרברבים?‬ 423 00:18:42,910 --> 00:18:44,810 ‫שימו כפפות, זו פסולת רפואית‬ 424 00:18:45,010 --> 00:18:46,860 ‫קחו את זה, בחורים, קחו את זה‬ 425 00:18:47,050 --> 00:18:49,790 ‫קחו את זה, קחו את זה...‬ 426 00:19:11,730 --> 00:19:13,900 ‫השמש עולה, בחורים! חייבים למהר!‬ 427 00:19:14,650 --> 00:19:17,010 ‫איש הזבל האישי שלך יכול‬ 428 00:19:17,210 --> 00:19:18,850 ‫אין עבודה קטנה או גדולה מדי‬ 429 00:19:19,050 --> 00:19:21,140 ‫פשוט שלמו לו במזומן ודי‬ 430 00:19:21,340 --> 00:19:22,930 ‫הוא לא ישאל שאלות‬ 431 00:19:23,130 --> 00:19:27,440 ‫מי כאן כדי להעלים דברים בלתי מתוכננים?‬ 432 00:19:27,640 --> 00:19:32,250 ‫איש הזבל האישי שלך אוסף האשפה שלך‬ 433 00:19:32,460 --> 00:19:38,460 ‫איש הזבל האישי שלך יכול...‬ 434 00:19:45,680 --> 00:19:46,510 ‫לא רע.‬ 435 00:19:50,770 --> 00:19:54,340 ‫"תריחו את האוויר הרענן הזה. לא הייתם מנחשים שרק אמש‬ 436 00:19:54,540 --> 00:19:57,630 ‫"היה פה הר זבל בגובה של פיל.‬ 437 00:19:57,830 --> 00:20:00,050 ‫"גבוה עד כדי כך, שמשפחת פון טראפ המזמרת‬ 438 00:20:00,250 --> 00:20:02,530 ‫"יכולה הייתה לטפס עליו כדי לברוח מהנאצים.‬ 439 00:20:03,570 --> 00:20:06,910 ‫"זה גבוה למדי. אבל הביטו עכשיו. הוא איננו!‬ 440 00:20:07,910 --> 00:20:11,630 ‫"עכשיו רואים רק מדרכות נקיות שאפשר לאכול מהן.‬ 441 00:20:11,830 --> 00:20:14,500 ‫"רחובות מבריקים כל כך, שתוכלו לראות בהם את השתקפותכם.‬ 442 00:20:16,340 --> 00:20:17,920 ‫"נראה שאני זקוקה לגילוח."‬ 443 00:20:18,460 --> 00:20:19,490 ‫המוסף! המוסף!‬ 444 00:20:19,690 --> 00:20:22,950 ‫"תראו, הנה שליח העיתונים. התרנגול הקורא של ניו יורק.‬ 445 00:20:23,150 --> 00:20:24,800 ‫"נראה ששוב הגיע הזמן.‬ 446 00:20:25,680 --> 00:20:27,140 ‫"העיר מתעוררת!‬ 447 00:20:27,430 --> 00:20:30,770 ‫"כל האנשים המאושרים האלה נרגשים להתחיל את יומם.‬ 448 00:20:31,180 --> 00:20:33,250 ‫"הנה אימהות צעירות עם תינוקות.‬ 449 00:20:33,450 --> 00:20:37,230 ‫"הנה איש עסקים עם תיק מסמכים בדרכו לכבוש את העולם.‬ 450 00:20:37,570 --> 00:20:39,430 ‫"בעלי חנויות מוכנים למכור את מרכולתם‬ 451 00:20:39,630 --> 00:20:42,470 ‫"ומלצריות שממהרות להגיע לביצי העין המטוגנות‬ 452 00:20:42,670 --> 00:20:44,360 ‫"שאתם צריכים כדי לעבור את היום.‬ 453 00:20:44,820 --> 00:20:48,960 ‫"כל האנשים האלה הולכים על המדרכות הנקיות, דבר לא עומד בדרכם.‬ 454 00:20:49,160 --> 00:20:52,730 ‫"אך אנשים עדיין חושבים שהעירייה אחראית לנס המודרני הזה.‬ 455 00:20:52,930 --> 00:20:55,440 ‫"אך אגלה לכם סוד, היא לא."‬ 456 00:20:55,640 --> 00:20:56,840 ‫היא לא?‬ 457 00:20:57,040 --> 00:20:58,740 ‫"לא, ילד קטן, היא לא.‬ 458 00:20:58,940 --> 00:21:02,930 ‫"העירייה מטפלת רק בכמות קטנה מהאשפה המושלכת.‬ 459 00:21:03,130 --> 00:21:05,930 ‫"הדברים הקלים. אבל אנחנו חיים בעיר גדולה.‬ 460 00:21:06,130 --> 00:21:07,910 {\an8}‫"יש לנו אשפה של עיר גדולה.‬ 461 00:21:08,110 --> 00:21:10,230 {\an8}‫"וכדי להיפטר מאשפה של עיר גדולה,‬ 462 00:21:10,430 --> 00:21:13,540 ‫"צריך הריסה פרטית וטיפול בפסולת."‬ 463 00:21:13,740 --> 00:21:16,300 ‫מה זה הריסה פרטית וטיפול בפסולת?‬ 464 00:21:16,500 --> 00:21:18,010 ‫"זו חברה שמשלמים לה‬ 465 00:21:18,210 --> 00:21:20,300 ‫"כדי לקחת את כל מה שהעירייה לא לוקחת,‬ 466 00:21:20,500 --> 00:21:23,190 ‫"ובניגוד לעירייה, הם אף פעם לא מסרבים.‬ 467 00:21:24,450 --> 00:21:26,640 ‫"שלום, קשישי. מה יש לך שם?"‬ 468 00:21:26,840 --> 00:21:27,890 ‫בדיוק קיבלתי את החשבון.‬ 469 00:21:28,090 --> 00:21:29,100 ‫"חשבון על מה?"‬ 470 00:21:29,300 --> 00:21:33,190 ‫נתקלתי בצבע ישן, רעל חולדות, כימיקליים נוזליים, די-די-טי‬ 471 00:21:33,390 --> 00:21:36,230 ‫ומדף שבור, ורציתי שמישהו ייקח הכול.‬ 472 00:21:36,430 --> 00:21:38,840 ‫אז קיבלתי את הערכת המחיר הזו. עשרה דולרים.‬ 473 00:21:39,040 --> 00:21:42,610 ‫רק כדי לאסוף קצת זבל ולקחת אותו רחוק ממני? הם צוחקים עליי?‬ 474 00:21:42,810 --> 00:21:44,200 ‫"עשרה דולרים זה לא הרבה."‬ 475 00:21:44,400 --> 00:21:48,240 ‫זה מגוחך. לא אשלם! פשוט אניח הכול עם האשפה לעירייה.‬ 476 00:21:48,440 --> 00:21:50,410 ‫"העירייה לא תיקח את זה, קשישי."‬ 477 00:21:50,610 --> 00:21:53,670 ‫אז אקח את זה לחניון של גן הילדים של הכנסייה‬ 478 00:21:53,870 --> 00:21:55,750 ‫שבפינה ואשרוף הכול. הבעיה נפתרה.‬ 479 00:21:55,950 --> 00:21:57,050 ‫"אתה בטוח?"‬ 480 00:21:57,240 --> 00:21:59,510 ‫בהחלט כן. מבחינתי,‬ 481 00:21:59,710 --> 00:22:02,570 ‫הלוואי שמעולם לא הייתי שומע על הריסה פרטית וטיפול בפסולת.‬ 482 00:22:03,440 --> 00:22:04,280 ‫אוי, לא!‬ 483 00:22:08,740 --> 00:22:10,700 ‫פעם היו עצים‬ 484 00:22:11,120 --> 00:22:13,540 ‫ומי ים בהירים‬ 485 00:22:13,830 --> 00:22:15,110 ‫אך כעת כל התינוקות‬ 486 00:22:15,300 --> 00:22:16,440 ‫נולדים עם כלבת‬ 487 00:22:16,640 --> 00:22:18,420 ‫וזקני תיש מלאים‬ 488 00:22:20,130 --> 00:22:22,920 ‫כה קשים לגידול‬ 489 00:22:23,460 --> 00:22:25,970 ‫כבר ראינו ימים אחרים‬ 490 00:22:28,050 --> 00:22:29,120 ‫זבל!‬ 491 00:22:29,320 --> 00:22:31,830 - ‫- החיים לא הוגנים... - פיח!‬ 492 00:22:32,030 --> 00:22:34,330 - ‫- ואפסו הסיכויים... - מוות!‬ 493 00:22:34,530 --> 00:22:35,630 ‫מתחננים לרחמים‬ 494 00:22:35,830 --> 00:22:37,170 ‫כשבג'רזי מבקרים‬ 495 00:22:37,370 --> 00:22:39,070 ‫כדי להריח אוויר נקי!‬ 496 00:22:39,270 --> 00:22:40,170 ‫הובוקן!‬ 497 00:22:40,370 --> 00:22:43,340 ‫ערפיח רעיל ומקסים‬ 498 00:22:43,540 --> 00:22:46,610 ‫כבר ראינו ימים אחרים‬ 499 00:22:47,030 --> 00:22:49,810 ‫על היגיינה גרועה משלמים‬ 500 00:22:50,010 --> 00:22:55,290 ‫זה נכון, המצב לא ישתפר...‬ 501 00:22:57,160 --> 00:23:00,150 ‫הוא מת! הבן שלי מת!‬ 502 00:23:00,350 --> 00:23:01,900 ‫"אוי, לא. זה נראה כמו משהו‬ 503 00:23:02,100 --> 00:23:04,320 ‫"שנגרם על ידי הריסת בניין ענק."‬ 504 00:23:04,520 --> 00:23:06,320 ‫זה נכון! חשבתי שהעירייה תפנה‬ 505 00:23:06,520 --> 00:23:07,950 ‫את כל פסולת ההריסה המסוכנת.‬ 506 00:23:08,150 --> 00:23:10,160 ‫"העירייה לא מפנה את זה, קשישי."‬ 507 00:23:10,360 --> 00:23:11,080 ‫אני יודע!‬ 508 00:23:11,280 --> 00:23:12,620 - ‫- "ניסיתי להזהיר אותך." - נכון!‬ 509 00:23:12,820 --> 00:23:16,000 ‫"צריך הריסה פרטית וטיפול בפסולת בשביל זה.‬ 510 00:23:16,200 --> 00:23:17,460 ‫"אבל לא רצית לשלם על זה."‬ 511 00:23:17,660 --> 00:23:21,670 ‫לא רציתי לשלם על זה! ועכשיו בני איננו.‬ 512 00:23:21,870 --> 00:23:25,490 ‫"נכון מאוד. אנשים מאושרים מתים בכל יום בגלל פסולת.‬ 513 00:23:25,690 --> 00:23:29,850 ‫"עשרת אלפים טון של אשפה מצטברים בניו יורק בכל שעה.‬ 514 00:23:30,050 --> 00:23:33,980 ‫"האדם הממוצע זורק 1.2 ק"ג של אשפה מדי יום.‬ 515 00:23:34,170 --> 00:23:36,080 ‫"ומדובר באדם מאוד רזה.‬ 516 00:23:36,450 --> 00:23:39,860 ‫"פסולת שאינה מטופלת כראוי הורגת עד מיליון איש בשנה ברחבי העולם,‬ 517 00:23:40,060 --> 00:23:43,690 ‫"ועשויה להעביר דיפתריה, דיזנטריה‬ 518 00:23:43,890 --> 00:23:49,240 ‫"צהבת מסוג איי, בי, סי, די ואי, דלקת קרום המוח, סרטן, טטנוס, שחפת,‬ 519 00:23:49,440 --> 00:23:53,040 ‫"דלקת ריאות, שפעת, עגבת ומגוון פתוגנים הנישאים בדם,‬ 520 00:23:53,240 --> 00:23:55,850 ‫"דלקות טפיליות, מחלות זואונוטיות,‬ 521 00:23:56,050 --> 00:23:57,920 ‫"וחוץ מזה, לא יהיו מקומות חניה."‬ 522 00:23:58,120 --> 00:24:00,110 ‫אני לא יכול לשמוע עוד! השתכנעתי!‬ 523 00:24:00,310 --> 00:24:04,560 ‫הריסה פרטית וטיפול בפסולת זה חשוב. זה חשוב!‬ 524 00:24:05,480 --> 00:24:06,770 ‫"זה אכן חשוב.‬ 525 00:24:07,230 --> 00:24:09,970 ‫"אנשים חושבים שאושר הוא דבר שקשה כל כך להשיג,‬ 526 00:24:10,170 --> 00:24:13,280 ‫"כשלמעשה, העיקר הוא הדברים הקטנים בחיים.‬ 527 00:24:13,700 --> 00:24:16,230 ‫"משפחה, חברים, חיוכים,‬ 528 00:24:16,430 --> 00:24:19,100 ‫"והריסה פרטית וטיפול בפסולת.‬ 529 00:24:19,300 --> 00:24:21,360 ‫"האמת נמצאת מול הפנים שלכם.‬ 530 00:24:21,560 --> 00:24:24,790 ‫"או על סוליית הנעל שלכם. תגידו להם, חבר'ה!"‬ 531 00:24:30,010 --> 00:24:34,090 ‫להתראות, זבל שאינו במקום המתאים‬ 532 00:24:34,590 --> 00:24:38,670 ‫להתראות, אדים שטועמים‬ 533 00:24:38,860 --> 00:24:43,390 ‫שלום, טיפול פרטי...‬ 534 00:24:43,900 --> 00:24:48,320 ‫טיפול פרטי בפסולת!‬ 535 00:24:49,190 --> 00:24:54,660 ‫קחו אותו מפה! זבל!‬ 536 00:24:57,530 --> 00:24:58,490 ‫יפה מאוד!‬ 537 00:25:09,880 --> 00:25:12,240 ‫היה לי קצת קשה לעקוב בהתחלה, אני מודה.‬ 538 00:25:12,440 --> 00:25:14,660 ‫לקח לי 45 דקות להבין שהיא דיברה על הכלב.‬ 539 00:25:14,860 --> 00:25:16,740 ‫למה גם לבעל וגם לכלב קוראים "טום"?‬ 540 00:25:16,940 --> 00:25:18,370 ‫אני מכיר רק את כתיבתו ב"וויס".‬ 541 00:25:18,570 --> 00:25:21,020 ‫עבודתו בתיאטרון הרבה יותר טובה.‬ 542 00:25:21,220 --> 00:25:22,290 ‫הוא ישמח לשמוע, אייב.‬ 543 00:25:22,490 --> 00:25:25,040 ‫אני מתכוון שבתיאטרון‬ 544 00:25:25,240 --> 00:25:29,550 ‫הוא יכול לחקור נושאים משמעותיים יותר. עבודת הבמה שלו מלאת רבדים.‬ 545 00:25:29,750 --> 00:25:30,860 ‫חלק מעבודתו.‬ 546 00:25:31,110 --> 00:25:32,090 ‫"אדון המשימות"?‬ 547 00:25:32,290 --> 00:25:35,310 ‫ברור, תבחר דווקא את הטוב ביותר. אבל "גשר לדרך"?‬ 548 00:25:35,500 --> 00:25:37,350 - ‫- שם נוראי. - מחזה נוראי.‬ 549 00:25:37,550 --> 00:25:39,020 ‫אבל עם כמה מונולוגים נפלאים.‬ 550 00:25:39,220 --> 00:25:41,480 - ‫- אייב? זה היה מבטא אירי, נכון? - דבלין.‬ 551 00:25:41,680 --> 00:25:42,600 ‫שלוש שעות?‬ 552 00:25:42,800 --> 00:25:44,190 ‫כוונתו כנראה לדבלין שבאירלנד.‬ 553 00:25:44,390 --> 00:25:46,020 ‫אתה מבין שהוא יושב שם, כן?‬ 554 00:25:46,220 --> 00:25:48,210 - ‫- איפה? - ממש שם... קארל!‬ 555 00:25:48,580 --> 00:25:50,150 - ‫- אחד הטובים שלך! - לחיים!‬ 556 00:25:50,350 --> 00:25:52,170 - ‫- ברכות! - כל הכבוד!‬ 557 00:25:52,760 --> 00:25:54,390 ‫עכשיו אני מרגיש קצת מלוכלך.‬ 558 00:25:54,590 --> 00:25:55,330 ‫מי זה היה?‬ 559 00:25:55,520 --> 00:25:56,590 ‫זה היה המחזאי.‬ 560 00:25:57,090 --> 00:25:59,290 ‫באמת? הוא נראה כל כך נורמלי.‬ 561 00:25:59,490 --> 00:26:00,330 ‫כמו כספר בבנק.‬ 562 00:26:00,530 --> 00:26:02,750 ‫הוא לא כספר בבנק. הוא כותב מוכשר.‬ 563 00:26:02,950 --> 00:26:04,380 ‫לפעמים.‬ 564 00:26:04,580 --> 00:26:05,590 ‫עדיף להיות כספר בבנק.‬ 565 00:26:05,780 --> 00:26:07,210 ‫כספר בבנק תמיד ימצא עבודה.‬ 566 00:26:07,410 --> 00:26:09,460 ‫אבל ברצינות, אייב, אהבת את המחזה הערב?‬ 567 00:26:09,660 --> 00:26:13,550 ‫כן. חשבתי שהתבוננותו באלוהים ובדת,‬ 568 00:26:13,750 --> 00:26:17,100 ‫ההקבלות בין נישואין למוות ולטירוף,‬ 569 00:26:17,300 --> 00:26:20,430 ‫אף שנעשו קצת בחוסר עידון, היו עמוקות מאוד.‬ 570 00:26:20,630 --> 00:26:22,490 ‫אלוהים. מתי כל זה קרה?‬ 571 00:26:22,950 --> 00:26:24,310 ‫על זה היה המחזה.‬ 572 00:26:24,510 --> 00:26:26,730 ‫באמת? חשבתי שהוא היה על ילד שאיבד את כלבו.‬ 573 00:26:26,930 --> 00:26:28,690 - ‫- בדבלין. - כן. בדבלין.‬ 574 00:26:28,890 --> 00:26:34,660 ‫לא. זה היה רק כלי שהוא השתמש בו כדי לדון בבלבולו של הגבר‬ 575 00:26:34,860 --> 00:26:38,990 ‫בנוגע למיניותו ויחסיו המעונים עם ישו.‬ 576 00:26:39,190 --> 00:26:40,640 ‫מתי הזכירו את ישו?‬ 577 00:26:41,180 --> 00:26:44,170 ‫לא צריך היה להזכיר אותו, הוא היה נוכח מאוד.‬ 578 00:26:44,370 --> 00:26:48,090 ‫שמה של אשתו היה מרי, הוא נעל סנדלים. היין.‬ 579 00:26:48,290 --> 00:26:50,630 ‫הוא היה בעלים של בר. לא הגיוני שיהיה שם יין?‬ 580 00:26:50,830 --> 00:26:53,050 ‫בדרך כלל אין יינות טובים במיוחד בבר.‬ 581 00:26:53,250 --> 00:26:54,010 ‫הם תמיד חמימים.‬ 582 00:26:54,210 --> 00:26:55,430 ‫אני לא מזמינה יין בבר.‬ 583 00:26:55,630 --> 00:26:56,930 ‫מתי את בברים בכלל?‬ 584 00:26:57,130 --> 00:26:59,320 ‫אף פעם לא. לכן אני לא מזמינה יין בבר.‬ 585 00:26:59,950 --> 00:27:01,560 ‫לא שמתי לב לאף אחד מהדברים האלה.‬ 586 00:27:01,760 --> 00:27:04,390 ‫חשבתי שזה היה סיפור מאוד נוגע ללב על ילד וכלבו.‬ 587 00:27:04,590 --> 00:27:05,940 - ‫- והכלב היה נהדר. - נפלא.‬ 588 00:27:06,140 --> 00:27:09,250 ‫רגע. נובמבר האחרון. הייתי בבר בנובמבר האחרון.‬ 589 00:27:09,450 --> 00:27:10,190 ‫עם מי?‬ 590 00:27:10,390 --> 00:27:13,240 ‫המחזה בכלל לא היה על זה, רוז.‬ 591 00:27:13,440 --> 00:27:14,840 ‫אבל אני מסכים בנוגע לכלב.‬ 592 00:27:15,250 --> 00:27:17,990 ‫לא מזכירים את ישו. או את הבלבול שלו בנוגע למיניותו.‬ 593 00:27:18,190 --> 00:27:19,740 ‫לא צריך להזכיר את זה.‬ 594 00:27:19,940 --> 00:27:22,830 ‫זה בהחלט היה עוזר. בכל אופן, זה לא המחזה שאני ראיתי.‬ 595 00:27:23,030 --> 00:27:25,210 ‫אומנות נועדה שיפרשו אותה, רוז.‬ 596 00:27:25,410 --> 00:27:27,310 ‫לא נכון.‬ 597 00:27:27,600 --> 00:27:30,590 ‫אי אפשר פשוט להחליט שהסיפור עוסק במה שבא לך.‬ 598 00:27:30,790 --> 00:27:34,470 ‫לא החלטתי כלום. ראיתי ילד וכלב, שמת.‬ 599 00:27:34,670 --> 00:27:36,650 ‫אבל זה לא היה על זה.‬ 600 00:27:36,860 --> 00:27:37,820 ‫איך אתה יודע?‬ 601 00:27:38,030 --> 00:27:41,060 ‫אני מבקר תיאטרון. משלמים לי לדעת.‬ 602 00:27:41,260 --> 00:27:45,490 ‫זה בסדר אם לא הבנת. זה לא "ברנשים וחתיכות".‬ 603 00:27:48,040 --> 00:27:49,660 ‫ממש אהבתי את השמלה שלה.‬ 604 00:27:50,710 --> 00:27:51,610 ‫אני צריך עוד משקה.‬ 605 00:27:51,810 --> 00:27:53,150 ‫אהבת את "ברנשים וחתיכות".‬ 606 00:27:53,350 --> 00:27:55,030 ‫כמובן. הוא היה נפלא.‬ 607 00:27:55,230 --> 00:27:56,900 - ‫- עוד משקה? - ראיתי "ברנשים וחתיכות"...‬ 608 00:27:57,100 --> 00:27:58,780 ‫האם ייתכן שאתה טועה, אייב?‬ 609 00:27:58,980 --> 00:28:02,120 ‫שהמחזה הערב לא היה התבוננות מעמיקה בישו‬ 610 00:28:02,320 --> 00:28:03,660 ‫ובהומוסקסואליות מודחקת,‬ 611 00:28:03,860 --> 00:28:07,430 ‫אלא מחזה מתוק ופשוט על ילד שאיבד את כלבו?‬ 612 00:28:07,930 --> 00:28:08,770 ‫לא!‬ 613 00:28:09,140 --> 00:28:11,380 ‫לא ייתכן בשום אופן?‬ 614 00:28:11,580 --> 00:28:15,130 ‫לא, רוז! ואני לא מבין למה את נסערת כל כך.‬ 615 00:28:15,330 --> 00:28:16,420 ‫כי אתה קורא לי אידיוטית.‬ 616 00:28:16,620 --> 00:28:18,840 ‫אני לא קורא לך אידיוטית.‬ 617 00:28:19,040 --> 00:28:24,270 ‫רק אמרתי שאת לא מבינה את המחזה בכלל. זה בסדר.‬ 618 00:28:24,470 --> 00:28:25,390 ‫כי אני אידיוטית.‬ 619 00:28:25,590 --> 00:28:26,930 ‫תיסוג, תיסוג, תיסוג.‬ 620 00:28:27,130 --> 00:28:31,730 ‫רוז, העובדה שאינך מבינה יצירה תמטית מורכבת כמו זו‬ 621 00:28:31,930 --> 00:28:34,580 ‫לא מעידה על רמת האינטליגנציה שלך.‬ 622 00:28:34,920 --> 00:28:39,840 ‫אני לא מבין שום דבר שאת עושה. האם זה הופך אותי לאידיוט?‬ 623 00:28:40,130 --> 00:28:42,300 - ‫- אני אזמין קינוח! - גם אני!‬ 624 00:28:42,550 --> 00:28:44,220 ‫יודע מה? אולי אתה צודק.‬ 625 00:28:44,420 --> 00:28:46,500 - ‫- תודה! - בוא נשאל את המחזאי.‬ 626 00:28:46,700 --> 00:28:47,830 ‫מה? לא! רוז!‬ 627 00:28:48,030 --> 00:28:51,710 ‫לא מפריעים לארוחה שלאחר הצגת הבכורה. לא לפני שמגיעות ביקורות חיוביות!‬ 628 00:28:51,910 --> 00:28:55,090 ‫סלח לי, אני רוז וייסמן, אשתו של אייב.‬ 629 00:28:55,290 --> 00:28:58,570 ‫ראינו את המחזה שלך הערב. אכפת לך רגע?‬ 630 00:28:59,110 --> 00:29:00,050 ‫טוב, אני...‬ 631 00:29:00,250 --> 00:29:01,820 ‫תודה רבה לך.‬ 632 00:29:02,150 --> 00:29:05,430 ‫תהיתי אם תוכל לומר לנו על מה, לדעתך, המחזה שלך?‬ 633 00:29:05,630 --> 00:29:09,230 ‫הוא כתב אותו, רוז. הוא יודע על מה הוא.‬ 634 00:29:09,430 --> 00:29:10,190 ‫שלום, אייב.‬ 635 00:29:10,390 --> 00:29:12,310 ‫עיצוב הסאונד היה נפלא.‬ 636 00:29:12,510 --> 00:29:15,170 ‫בסדר. אז ספר לי. על מה היה המחזה שלך?‬ 637 00:29:15,670 --> 00:29:17,900 ‫כשהייתי ילד, היה לי כלב בשם טום,‬ 638 00:29:18,100 --> 00:29:21,050 ‫והוא מת בפתאומיות בקיץ אחד, ומעולם לא הצלחתי להתגבר על זה.‬ 639 00:29:22,720 --> 00:29:23,550 ‫זה הכול?‬ 640 00:29:24,630 --> 00:29:26,430 ‫זה צילק אותי מאוד.‬ 641 00:30:02,460 --> 00:30:05,660 ‫מר וגברת וייסמן! יאנוש הציע לי נישואין! והסכמתי!‬ 642 00:30:05,860 --> 00:30:06,580 ‫היא הסכימה!‬ 643 00:30:06,780 --> 00:30:08,040 - ‫- שאכין לכם כריך? - מה?‬ 644 00:30:08,240 --> 00:30:10,290 ‫לא. הצעת לה נישואין?‬ 645 00:30:10,490 --> 00:30:12,250 - ‫- והסכמתי! - היא הסכימה!‬ 646 00:30:12,450 --> 00:30:13,250 ‫אולי חביתה?‬ 647 00:30:13,450 --> 00:30:14,890 ‫לא. לא צריך חביתה.‬ 648 00:30:15,270 --> 00:30:17,000 ‫זלדה, אני כל כך שמחה בשבילך.‬ 649 00:30:17,200 --> 00:30:18,940 ‫תודה, גברת וייסמן.‬ 650 00:30:19,150 --> 00:30:20,720 ‫אנקה את עלי הוורדים אחרי הקינוח.‬ 651 00:30:20,910 --> 00:30:22,430 ‫מצאת לך אישה נפלאה.‬ 652 00:30:22,620 --> 00:30:25,860 ‫תודה, מר וייסמן. תיקנתי את האור בארון המצעים.‬ 653 00:30:26,450 --> 00:30:28,470 ‫יופי! טוב, אז לילה טוב.‬ 654 00:30:28,670 --> 00:30:29,910 ‫כן, לילה טוב.‬ 655 00:30:47,630 --> 00:30:48,810 ‫סיימתי לשטוף כלים.‬ 656 00:30:49,010 --> 00:30:50,300 ‫החזרתי את הרהיטים למקום.‬ 657 00:30:50,510 --> 00:30:52,810 ‫איזה ערב נפלא!‬ 658 00:30:53,810 --> 00:30:55,140 ‫צריך לשמן את הדלת.‬ 659 00:32:35,200 --> 00:32:36,680 ‫וואו. הציגו את זה?‬ 660 00:32:36,880 --> 00:32:38,980 - ‫- מול אנשים חיים? - לצערי, כן.‬ 661 00:32:39,180 --> 00:32:40,020 ‫אנחנו עובדים קשה מדי.‬ 662 00:32:40,220 --> 00:32:42,520 ‫אני רוצה לשפר את זה קצת. בבקשה. כל הצעה תעזור.‬ 663 00:32:42,720 --> 00:32:44,820 ‫אדם? קדימה. תציע משהו. אשתך כל כך שמנה ש...‬ 664 00:32:45,020 --> 00:32:46,070 ‫זו סתם גסות רוח.‬ 665 00:32:46,270 --> 00:32:48,200 ‫לא, אתה תמיד מספר בדיחות "אשתי שמנה".‬ 666 00:32:48,400 --> 00:32:51,700 ‫האישה ילדה שלושה ילדים. נסי את לרדת במשקל אחרי שלוש לידות.‬ 667 00:32:51,900 --> 00:32:53,990 - ‫- אלווין! התסריט כבר מוכן? - כמעט.‬ 668 00:32:54,190 --> 00:32:56,160 - ‫- עליי להקליד אותו כבר. - עוד שנייה, טרודי.‬ 669 00:32:56,360 --> 00:32:57,330 ‫שאביא מכונת כתיבה?‬ 670 00:32:57,530 --> 00:32:58,540 ‫זה ישמח אותך, טרודי?‬ 671 00:32:58,740 --> 00:32:59,710 ‫גורדון יזדקק לזה תכף.‬ 672 00:32:59,910 --> 00:33:01,420 ‫גם אם הייתה לי בדיחת פתיחה טובה.‬ 673 00:33:01,620 --> 00:33:03,340 ‫עלינו לסיים את עבודתנו האמיתית קודם.‬ 674 00:33:03,540 --> 00:33:05,210 ‫רציתי להציע שייכנס לילד מוט בראש,‬ 675 00:33:05,410 --> 00:33:06,340 ‫אבל זה כבר תפוס.‬ 676 00:33:06,540 --> 00:33:07,380 ‫מה לגבי מקל פוגו?‬ 677 00:33:07,580 --> 00:33:10,970 ‫לעזאזל, ג'ורג'! אני לא מאמין שזה קורה!‬ 678 00:33:11,170 --> 00:33:13,030 ‫נתקן את זה, גורדון!‬ 679 00:33:16,530 --> 00:33:17,520 ‫לא ראו אותו הולך?‬ 680 00:33:17,720 --> 00:33:18,680 ‫הוא היה בכיסא האיפור,‬ 681 00:33:18,880 --> 00:33:21,660 ‫סאלי יצאה להביא עוד צמר גפן, וכשהיא חזרה, הוא נעלם.‬ 682 00:33:22,290 --> 00:33:23,560 ‫הייתי צריך לדעת על צמר הגפן?‬ 683 00:33:23,760 --> 00:33:24,480 ‫לא, גורדון.‬ 684 00:33:24,680 --> 00:33:26,150 ‫האם המידע הזה רלוונטי למצב?‬ 685 00:33:26,350 --> 00:33:27,670 ‫רק עדכנתי אותך, גורדון.‬ 686 00:33:27,870 --> 00:33:29,990 ‫תודה. יש לך עוד עובדות אקראיות?‬ 687 00:33:30,190 --> 00:33:31,490 ‫מה הייתה טמפ' החדר כשעזב?‬ 688 00:33:31,690 --> 00:33:33,120 ‫היה קר? אולי הוא רצה סוודר.‬ 689 00:33:33,320 --> 00:33:35,370 ‫אולי זה הסיבה ש-20 דקות לפני השידור‬ 690 00:33:35,570 --> 00:33:37,930 ‫הקומיקאי המזדיין שלי הולך, ואיש לא שם לב?‬ 691 00:33:38,180 --> 00:33:40,620 ‫בדקנו את חדר הסוודרים? יש לנו חדר סוודרים?‬ 692 00:33:40,820 --> 00:33:41,750 ‫אולי אנחנו צריכים.‬ 693 00:33:41,950 --> 00:33:44,290 ‫ג'ורג', תתקשר למישהו. שיתקינו חדר סוודרים מיד!‬ 694 00:33:44,490 --> 00:33:45,460 ‫אתה רציני?‬ 695 00:33:45,660 --> 00:33:47,550 ‫לא, אני לא רציני לגבי חדר הסוודרים!‬ 696 00:33:47,750 --> 00:33:49,760 ‫אני כן רציני לגבי העובדה שחסר לי אורח,‬ 697 00:33:49,960 --> 00:33:51,300 ‫והאם מישהו עושה משהו לגבי זה?‬ 698 00:33:51,500 --> 00:33:52,220 - ‫- מייק! - מטפל בזה.‬ 699 00:33:52,420 --> 00:33:54,260 ‫אתה מתאם הכישרונות שלי. תתאם לי כישרון.‬ 700 00:33:54,460 --> 00:33:55,450 - ‫- מארג'! - כן?‬ 701 00:33:55,650 --> 00:33:56,850 - ‫- הייתי מניאק אלייך? - כן.‬ 702 00:33:57,050 --> 00:33:58,520 ‫מצטער. תקני לעצמך פרחים. מייק?‬ 703 00:33:58,720 --> 00:34:00,060 ‫המנהל שלו איתי על הקו.‬ 704 00:34:00,260 --> 00:34:02,100 ‫איך? איך הוא פשוט הולך?‬ 705 00:34:02,300 --> 00:34:04,360 ‫הוא לא יציב. זו הסיבה שהוא מצחיק.‬ 706 00:34:04,550 --> 00:34:06,400 - ‫- הוא לא כזה מצחיק. - הוא עשוי לחזור.‬ 707 00:34:06,600 --> 00:34:07,820 ‫לא נראה לי שהוא חוזר.‬ 708 00:34:08,020 --> 00:34:10,920 ‫הוא לקח את המעיל שלו, את הכובע שלו, וספל קפה של התוכנית.‬ 709 00:34:11,120 --> 00:34:15,280 ‫מעכשיו איש לא מקבל ספל עד אחרי ההופעה בתוכנית!‬ 710 00:34:15,480 --> 00:34:16,280 ‫זה ברור? מייק?‬ 711 00:34:16,480 --> 00:34:17,910 ‫בלי ספלים עד אחרי התוכנית.‬ 712 00:34:18,110 --> 00:34:19,330 ‫מה מצב הקומיקאי, מייק?‬ 713 00:34:19,530 --> 00:34:20,370 ‫אני משתדל, גורדון.‬ 714 00:34:20,570 --> 00:34:23,080 ‫הצד החיובי הוא שהוא האורח האחרון.‬ 715 00:34:23,280 --> 00:34:24,890 ‫אולי אנשים יעבירו ערוץ עד אז.‬ 716 00:34:26,230 --> 00:34:27,290 ‫זה הצד החיובי?‬ 717 00:34:27,490 --> 00:34:29,170 ‫שאנשים יעבירו לפני סוף התוכנית?‬ 718 00:34:29,370 --> 00:34:32,300 ‫לא, התכוונתי... למה שלא פשוט נאריך את האורח הלפני אחרון,‬ 719 00:34:32,500 --> 00:34:34,340 - ‫- הבחור מגן החיות של הברונקס? - אלוהים!‬ 720 00:34:34,540 --> 00:34:36,100 ‫פשוט נבקש ממנו להביא חיה שלישית.‬ 721 00:34:36,290 --> 00:34:39,450 ‫לא! לא אעמיד פנים שאכפת לי משלוש חיות!‬ 722 00:34:39,650 --> 00:34:40,770 ‫לא אכפת לי משתי חיות!‬ 723 00:34:40,970 --> 00:34:43,160 ‫חיה אחת יכולה ללכת להזדיין. אני רוצה קומיקאי!‬ 724 00:34:43,580 --> 00:34:44,410 ‫כותבים!‬ 725 00:34:46,460 --> 00:34:47,540 ‫שימו לב טוב!‬ 726 00:34:48,870 --> 00:34:51,070 ‫כל סטנדאפיסט לוזר שאתם מכירים, חבר שלכם,‬ 727 00:34:51,270 --> 00:34:52,450 ‫מישהו מבי"ס, שחקן כדורת,‬ 728 00:34:52,640 --> 00:34:54,610 ‫שזיין את דודניתכם או עשוי להיות קרוב שלכם,‬ 729 00:34:54,810 --> 00:34:56,280 ‫תתקשרו אליו, שיבוא. מייק יבדוק אותו,‬ 730 00:34:56,480 --> 00:34:58,990 ‫וגם אם הוא גרוע, מייק יאשר אותו בכל זאת.‬ 731 00:34:59,190 --> 00:35:01,330 ‫אני חוזר, כל אחד עם דופק ושש דקות טובות,‬ 732 00:35:01,530 --> 00:35:02,850 ‫זה יום המזל שלו!‬ 733 00:35:03,100 --> 00:35:05,620 ‫מייק! בוא עם ספר הטלפונים שלך למשרד שלי עכשיו!‬ 734 00:35:05,820 --> 00:35:06,600 ‫כן!‬ 735 00:35:11,190 --> 00:35:12,800 ‫קדימה. מישהו בטח מכיר מישהו.‬ 736 00:35:13,000 --> 00:35:14,130 ‫תראה, אלווין, אני יודע.‬ 737 00:35:14,330 --> 00:35:15,780 ‫יש לי 12 "בדיחות טוק טוק".‬ 738 00:35:16,030 --> 00:35:17,010 ‫לא? אף אחד?‬ 739 00:35:17,210 --> 00:35:18,360 ‫ססיל, מה עם אביך?‬ 740 00:35:19,030 --> 00:35:22,910 ‫זה יהיה בית מאוד נחמד.‬ 741 00:35:23,330 --> 00:35:26,790 ‫אעריך את זה אם לא תחרבנו עליו מיד.‬ 742 00:35:27,500 --> 00:35:30,790 ‫יש לכן עיר שלמה לחרבן בה. חרבנו כמה שבא לכן.‬ 743 00:35:32,420 --> 00:35:36,050 ‫סוזי מאירסון. כן. היא כאן. זאת מידג'.‬ 744 00:35:37,760 --> 00:35:38,530 ‫שלום.‬ 745 00:35:38,730 --> 00:35:41,990 ‫שאלה, כמה אסתבך אם לא אשתתף במופע הזבל היום?‬ 746 00:35:42,190 --> 00:35:43,830 - ‫- את מתכוונת, כמה גפיים אאבד? - כן.‬ 747 00:35:44,030 --> 00:35:45,160 - ‫- והאם הן יחסרו לי? - בדיוק.‬ 748 00:35:45,360 --> 00:35:46,770 ‫כנראה ארבע. והן יחסרו לי.‬ 749 00:35:47,390 --> 00:35:49,000 ‫יש סיכוי שאופיע בתוכנית הערב.‬ 750 00:35:49,200 --> 00:35:50,060 ‫איזו תוכנית?‬ 751 00:35:50,350 --> 00:35:51,350 ‫של גורדון פורד.‬ 752 00:35:51,730 --> 00:35:52,810 ‫לעזאזל!‬ 753 00:35:53,150 --> 00:35:54,420 ‫זה "לעזאזל" טוב או רע?‬ 754 00:35:54,620 --> 00:35:55,720 ‫כרגע הוא רע,‬ 755 00:35:55,920 --> 00:35:57,930 ‫אבל הוא עשוי להפוך לטוב אם תופיעי בתוכנית.‬ 756 00:35:58,130 --> 00:36:00,810 ‫זה "לעזאזל" גמיש מאוד. מה קורה?‬ 757 00:36:01,000 --> 00:36:03,280 ‫קורים דברים. תישארי ליד הטלפון. אחזור אלייך.‬ 758 00:36:04,740 --> 00:36:06,640 ‫דילר בפריז, שרייבר בדנבר,‬ 759 00:36:06,840 --> 00:36:09,540 ‫סאל חולה. סטילר הסכים, מירה סירבה.‬ 760 00:36:10,080 --> 00:36:12,070 ‫היא לא סלחה לנו על שירדנו על ידיה.‬ 761 00:36:12,270 --> 00:36:14,490 ‫אני מחכה לתשובה מסטורץ' ואלן. שאנסה את הופ?‬ 762 00:36:14,680 --> 00:36:17,130 ‫לא. לעזאזל! כן.‬ 763 00:36:17,460 --> 00:36:18,800 ‫נפלא. תכף אשוב.‬ 764 00:36:22,260 --> 00:36:23,510 - ‫- גורדון? - כן?‬ 765 00:36:25,470 --> 00:36:26,600 ‫תכניס אותי, מאמן!‬ 766 00:36:27,220 --> 00:36:28,000 ‫מה?‬ 767 00:36:28,200 --> 00:36:29,330 ‫יש לי 20 דקות נקיות‬ 768 00:36:29,530 --> 00:36:31,170 ‫וידידותיות לשידור על מספר נושאים.‬ 769 00:36:31,370 --> 00:36:32,960 ‫יש לי בדיחות משפחתיות, פוליטיות,‬ 770 00:36:33,160 --> 00:36:35,270 ‫יש לי בדיחות על משפחות בפוליטיקה. אני מוכנה.‬ 771 00:36:35,860 --> 00:36:36,690 ‫למה?‬ 772 00:36:37,190 --> 00:36:38,030 ‫להופיע בתוכנית.‬ 773 00:36:38,570 --> 00:36:39,400 ‫התוכנית הזאת?‬ 774 00:36:39,740 --> 00:36:41,570 ‫כן. איזו עוד תוכנית יש?‬ 775 00:36:42,610 --> 00:36:44,110 ‫טינה, תוכלי לתת לי דקה, בבקשה?‬ 776 00:36:44,360 --> 00:36:46,310 - ‫- אל תיגע באף. - לא אגע באף.‬ 777 00:36:46,510 --> 00:36:47,490 ‫אל תיגעי באף שלו.‬ 778 00:36:49,620 --> 00:36:52,160 ‫נו? מה דעתך?‬ 779 00:36:52,830 --> 00:36:54,360 ‫שכן, לא כדאי שתיגעי באפי.‬ 780 00:36:54,560 --> 00:36:56,940 ‫בחייך. זה יפתור את כל הבעיות שלך. אני כאן.‬ 781 00:36:57,140 --> 00:36:59,410 ‫לא איעלם, ובדיוק סידרו לי את השיער.‬ 782 00:36:59,600 --> 00:37:00,820 - ‫- מידג'. - אעביר לצוות.‬ 783 00:37:01,020 --> 00:37:03,200 ‫אפילו אשאל את אלווין לדעתו, למרות שלא אכפת לי.‬ 784 00:37:03,400 --> 00:37:04,160 ‫זה לא יקרה.‬ 785 00:37:04,360 --> 00:37:05,220 ‫למה לא?‬ 786 00:37:06,600 --> 00:37:07,640 ‫תודה על ההצעה.‬ 787 00:37:09,010 --> 00:37:10,330 ‫זה כי אני לא יוצאת איתך?‬ 788 00:37:10,530 --> 00:37:12,460 - ‫- אני לא חושב שזה סגור. - זה די סגור.‬ 789 00:37:12,660 --> 00:37:13,500 ‫אני זוכר משהו אחר.‬ 790 00:37:13,700 --> 00:37:15,340 ‫זה סגור כמו פרשת דרייפוס.‬ 791 00:37:15,540 --> 00:37:16,760 ‫זה לא כי את לא יוצאת איתי.‬ 792 00:37:16,960 --> 00:37:18,380 ‫אז למה? כי אני יפה מדי?‬ 793 00:37:18,580 --> 00:37:20,190 ‫לא. אבל את באמת מאוד יפה.‬ 794 00:37:20,820 --> 00:37:22,640 ‫יש לנו פה חוק. מעולם לא הפרנו אותו.‬ 795 00:37:22,840 --> 00:37:24,970 ‫איש מעובדי התוכנית לא יכול להופיע בה.‬ 796 00:37:25,170 --> 00:37:27,220 ‫זה חוק טיפשי. שנה אותו.‬ 797 00:37:27,420 --> 00:37:28,430 ‫לא אשנה את החוק הזה.‬ 798 00:37:28,630 --> 00:37:32,400 ‫גורדון, אני סטנדאפיסטית. ראית אותי. אהבת אותי.‬ 799 00:37:32,600 --> 00:37:34,380 ‫נכון. אין חריגות.‬ 800 00:37:34,580 --> 00:37:36,110 ‫אני רוצה להיות על הספה שלך.‬ 801 00:37:36,310 --> 00:37:38,150 - ‫- כמובן. - לא על הספה הזאת.‬ 802 00:37:38,350 --> 00:37:39,090 ‫מצטער.‬ 803 00:37:39,290 --> 00:37:40,070 ‫זה טיפשי.‬ 804 00:37:40,270 --> 00:37:41,570 ‫יש לך מקום ריק.‬ 805 00:37:41,770 --> 00:37:45,410 ‫אמרת, ואני מצטטת, "כל קומיקאי לוזר". אפילו אמרת שהוא יכול להיות גרוע.‬ 806 00:37:45,610 --> 00:37:46,800 ‫את יודעת שראלף סטנדאפיסט?‬ 807 00:37:47,180 --> 00:37:48,540 ‫לא ידעתי.‬ 808 00:37:48,740 --> 00:37:52,560 ‫הוא ממש רוצה להופיע בתוכנית. ראלף לעולם לא יופיע בתוכנית.‬ 809 00:37:52,980 --> 00:37:55,190 - ‫- טוב, אבל... - גם ססיל קומיקאי. הוא טוב.‬ 810 00:37:55,520 --> 00:37:56,810 ‫הוא לא יופיע בתוכנית.‬ 811 00:37:57,020 --> 00:37:58,340 - ‫- מל סטנדאפיסט... - אני יודעת.‬ 812 00:37:58,540 --> 00:38:01,340 ‫הוא עובד כל הזמן. מתים עליו. מל לעולם לא יופיע בתוכנית.‬ 813 00:38:01,540 --> 00:38:03,530 ‫זה חוק שרירותי.‬ 814 00:38:04,070 --> 00:38:05,900 ‫וילי ניסה. את מכירה את וילי?‬ 815 00:38:06,150 --> 00:38:07,510 ‫המאבטח?‬ 816 00:38:07,710 --> 00:38:11,740 ‫זמר. יש לו קול בריטון נפלא. וילי לעולם לא יופיע בתוכנית.‬ 817 00:38:12,080 --> 00:38:13,560 - ‫- גורדון. - את מרוויחה טוב, נכון?‬ 818 00:38:13,760 --> 00:38:14,560 ‫כן.‬ 819 00:38:14,760 --> 00:38:16,420 ‫זה נחמד, המשכורת.‬ 820 00:38:17,420 --> 00:38:18,380 ‫זה אמור להספיק.‬ 821 00:38:20,210 --> 00:38:21,170 ‫אני מניחה שזהו זה.‬ 822 00:38:22,050 --> 00:38:22,880 ‫זהו זה.‬ 823 00:38:24,970 --> 00:38:26,220 ‫תודה על זמנך.‬ 824 00:38:26,680 --> 00:38:28,620 ‫עליי ללכת או שאאחר לחלטורת הזבל שלי.‬ 825 00:38:28,820 --> 00:38:32,140 ‫אין לי מושג באיזה הקשר זה נאמר. תגידי לטינה לחזור הנה.‬ 826 00:38:33,180 --> 00:38:34,390 ‫הוא נגע באף שלו.‬ 827 00:38:34,640 --> 00:38:35,560 ‫לא נגעתי.‬ 828 00:38:36,810 --> 00:38:37,840 ‫אני לא לובשת את זה.‬ 829 00:38:38,040 --> 00:38:39,210 ‫אשלם לך עוד עשירייה.‬ 830 00:38:39,410 --> 00:38:40,340 ‫זה מביך.‬ 831 00:38:40,540 --> 00:38:42,050 ‫ומה שאת לובשת עכשיו יותר טוב?‬ 832 00:38:42,250 --> 00:38:43,030 ‫סוזי!‬ 833 00:38:43,360 --> 00:38:45,760 ‫מה את עושה פה? מה קרה להופעה בתוכנית?‬ 834 00:38:45,960 --> 00:38:48,470 ‫זה לא קורה. זה מה שקרה. אפשר את הסרבל שלי, בבקשה?‬ 835 00:38:48,670 --> 00:38:51,620 - ‫- אני לא מבינה. - כותבים לא יכולים להופיע בתוכנית. לעולם.‬ 836 00:38:51,910 --> 00:38:54,060 ‫על מה את מדברת, לעזאזל? את יכולה ללכת.‬ 837 00:38:54,260 --> 00:38:55,410 ‫בסדר. קחי.‬ 838 00:38:56,370 --> 00:38:57,820 ‫זה החוק. הוא מעולם לא הופר.‬ 839 00:38:58,010 --> 00:39:00,400 ‫לעולם לא אופיע ב"תוכנית של גורדון פורד".‬ 840 00:39:00,600 --> 00:39:01,360 ‫לעזאזל!‬ 841 00:39:01,560 --> 00:39:02,700 ‫"לעזאזל" טוב או רע?‬ 842 00:39:02,890 --> 00:39:04,110 ‫זה היה "לעזאזל" רע לגמרי.‬ 843 00:39:04,310 --> 00:39:07,600 ‫אני מצטרפת. ומוסיפה פעמיים "חרא" ו"זין" אחד.‬ 844 00:39:07,800 --> 00:39:09,680 - ‫- זה חוק טיפשי. - נכון מאוד.‬ 845 00:39:10,340 --> 00:39:13,160 ‫טוב. אני אלך לגמור עם זה, אם לא אכפת לך.‬ 846 00:39:13,360 --> 00:39:14,350 ‫אימא!‬ 847 00:39:15,930 --> 00:39:17,890 ‫אית'ן. היי, מותק.‬ 848 00:39:18,390 --> 00:39:19,630 ‫באנו לראות את ההצגה.‬ 849 00:39:19,830 --> 00:39:21,010 ‫איך ידעתם על ההצגה?‬ 850 00:39:21,200 --> 00:39:21,960 ‫הזמנת אותנו.‬ 851 00:39:22,160 --> 00:39:23,380 ‫שיט! נכון.‬ 852 00:39:23,580 --> 00:39:24,380 ‫כמעט לא הגענו.‬ 853 00:39:24,580 --> 00:39:27,570 ‫אסתר החליטה פתאום שנמאס לה לשמוע את קולות משפחתנו.‬ 854 00:39:28,570 --> 00:39:30,680 ‫הייתי צריך לשחד אותה בגלידה ובצעצוע.‬ 855 00:39:30,880 --> 00:39:32,030 ‫היא גאונה.‬ 856 00:39:32,740 --> 00:39:33,580 ‫את בסדר?‬ 857 00:39:33,780 --> 00:39:34,850 ‫כן. אני בסדר.‬ 858 00:39:35,050 --> 00:39:36,190 ‫זכרת שאנחנו באים?‬ 859 00:39:36,390 --> 00:39:38,860 ‫כן. ברגע שהגעתם הנה.‬ 860 00:39:39,060 --> 00:39:39,820 ‫רוצה שנלך?‬ 861 00:39:40,010 --> 00:39:44,920 ‫לא. תישארו, תיהנו מההצגה. פשוט היה לי יום רע, זה הכול.‬ 862 00:39:45,120 --> 00:39:46,920 - ‫- למה? בעיות בעבודה? - נו...‬ 863 00:39:47,260 --> 00:39:48,530 ‫יותר מדי דיבורים!‬ 864 00:39:48,730 --> 00:39:50,550 ‫את במשפחה הלא נכונה, ילדה.‬ 865 00:39:50,970 --> 00:39:52,700 ‫טוב. יש נקניקיות איפשהו.‬ 866 00:39:52,900 --> 00:39:55,180 ‫תן להם לזלול. נתראה אחר כך.‬ 867 00:39:56,430 --> 00:39:57,270 ‫היי!‬ 868 00:39:59,140 --> 00:40:03,230 ‫פשוט... יש ימים קשים יותר, אתה יודע?‬ 869 00:40:03,900 --> 00:40:05,650 ‫כן. אני יודע.‬ 870 00:40:10,610 --> 00:40:13,120 - ‫- אבא! - היי, אסתר!‬ 871 00:40:13,320 --> 00:40:14,560 ‫הציבור אמר את דברו.‬ 872 00:40:14,760 --> 00:40:18,910 ‫"טיפול פרטי בפסולת: מסע מוזיקלי בשלוש מערכות" הוא להיט.‬ 873 00:40:19,200 --> 00:40:21,500 ‫צפו בו עכשיו בבמה המרכזית.‬ 874 00:40:29,340 --> 00:40:33,180 ‫כעת כשאני שוכב על מיטתי, אני מתפלל שהאל ישמור על נשמתי.‬ 875 00:40:33,470 --> 00:40:36,640 ‫אנא ברך את אימא, אבא ואת אחי הקטן.‬ 876 00:40:42,020 --> 00:40:43,670 ‫ובעיקר, אלוהים, ברך את ניו יורק...‬ 877 00:40:43,870 --> 00:40:45,770 ‫אלוהים! חם שם.‬ 878 00:40:48,940 --> 00:40:49,780 ‫תמשיך.‬ 879 00:40:51,150 --> 00:40:55,430 ‫אנא ברך את ניו יורק, העיר הכי מדהימה בעולם כולו.‬ 880 00:40:55,630 --> 00:40:58,410 ‫בהחלט יש לי מזל שאני גר כאן! אמן.‬ 881 00:40:59,790 --> 00:41:02,900 ‫הילד הזה יסבול מבריונות בעשור הקרוב.‬ 882 00:41:03,100 --> 00:41:04,080 ‫חבר'ה, הוא ישן!‬ 883 00:41:11,050 --> 00:41:15,010 ‫למי קוראים לפנות את האשפה שמפחידה את משאיות העירייה?‬ 884 00:41:15,470 --> 00:41:19,350 ‫למי יש ידע שצברו במאמץ בטיפול בדברים מסוכנים נורא?‬ 885 00:41:19,850 --> 00:41:24,090 ‫מי מגיעים באישון לילה, נסתרים ונעלמים עם אור ראשון?‬ 886 00:41:24,290 --> 00:41:26,670 - ‫- ישנה ערמה... - מאוד גדולה‬ 887 00:41:26,870 --> 00:41:30,400 ‫מי יפנה אותה?‬ 888 00:41:31,530 --> 00:41:34,010 ‫איש הזבל האישי שלך יכול‬ 889 00:41:34,210 --> 00:41:35,470 ‫הוא יבוא לאסוף...‬ 890 00:41:35,670 --> 00:41:40,450 ‫איש הזבל האישי שלך יכול...‬ 891 00:41:49,840 --> 00:41:51,320 ‫"תריחו את האוויר הרענן הזה.‬ 892 00:41:51,520 --> 00:41:52,950 ‫"לא הייתם מנחשים שרק אמש‬ 893 00:41:53,150 --> 00:41:56,310 ‫"היה פה הר זבל בגובה של פיל.‬ 894 00:41:56,510 --> 00:41:58,500 ‫"גבוה עד כדי כך, שמשפחת פון טראפ המזמרת‬ 895 00:41:58,700 --> 00:42:00,680 ‫"יכולה הייתה לטפס עליו כדי לברוח מהנאצים.‬ 896 00:42:01,680 --> 00:42:04,680 ‫"זה גבוה למדי. אבל הביטו עכשיו. הוא איננו!‬ 897 00:42:05,190 --> 00:42:07,960 ‫"עכשיו רואים רק מדרכות נקיות שאפשר לאכול מהן.‬ 898 00:42:08,160 --> 00:42:10,770 ‫"רחובות מבריקים כל כך, שתוכלו לראות בהם את השתקפותכם.‬ 899 00:42:11,900 --> 00:42:13,610 ‫"נראה שאני זקוקה לגילוח."‬ 900 00:42:15,990 --> 00:42:17,810 ‫הבדיחה הזאת מצאה את קהל היעד שלה.‬ 901 00:42:18,010 --> 00:42:18,820 ‫מה נסגר?‬ 902 00:42:19,070 --> 00:42:19,850 ‫המוסף, המוסף!‬ 903 00:42:20,050 --> 00:42:21,140 ‫הנה שליח העיתונים.‬ 904 00:42:21,340 --> 00:42:25,120 ‫הוא מחלק עיתונים שהופכים לזבל, למרבה האירוניה.‬ 905 00:42:25,330 --> 00:42:27,820 ‫והנה אם עם התינוקות שלה.‬ 906 00:42:28,020 --> 00:42:31,260 ‫איש עם תיק מסמכים, שהוא אבא של אחד התינוקות לפחות.‬ 907 00:42:31,460 --> 00:42:34,630 ‫נראה שדבר אחד שאנשים פה לא זרקו הוא סמי המרץ.‬ 908 00:42:35,050 --> 00:42:36,090 ‫היא לא?‬ 909 00:42:36,420 --> 00:42:38,370 ‫מה? אה. נכון. רגע.‬ 910 00:42:38,570 --> 00:42:40,640 ‫בסדר, אני פה. בסדר.‬ 911 00:42:40,840 --> 00:42:42,430 ‫לא פספסתם הרבה, תאמינו לי.‬ 912 00:42:42,850 --> 00:42:44,210 ‫"לא, ילד קטן. היא לא.‬ 913 00:42:44,410 --> 00:42:48,090 ‫"העירייה מטפלת רק בכמות קטנה מהאשפה המושלכת.‬ 914 00:42:48,290 --> 00:42:50,210 ‫"הדברים הקלים. אבל אנחנו חיים בעיר גדולה."‬ 915 00:42:50,410 --> 00:42:53,530 ‫יש לנו אשפה של עיר גדולה. מבינים?‬ 916 00:42:53,980 --> 00:42:56,700 ‫מה זה הריסה פרטית וטיפול בפסולת?‬ 917 00:42:56,990 --> 00:42:59,350 ‫אלוהים, זה מעצבן. בכל אופן...‬ 918 00:42:59,550 --> 00:43:01,700 ‫פעם היו עצים‬ 919 00:43:01,950 --> 00:43:04,450 ‫ומי ים בהירים‬ 920 00:43:04,740 --> 00:43:07,400 ‫אך כעת כל התינוקות נולדים עם כלבת‬ 921 00:43:07,600 --> 00:43:09,290 ‫וזקני תיש מלאים‬ 922 00:43:10,830 --> 00:43:13,550 ‫כה קשים לגידול‬ 923 00:43:14,300 --> 00:43:17,050 ‫כבר ראינו ימים אחרים‬ 924 00:43:18,800 --> 00:43:19,990 ‫זבל!‬ 925 00:43:20,190 --> 00:43:22,660 - ‫- החיים לא הוגנים... - פיח!‬ 926 00:43:22,860 --> 00:43:25,210 - ‫- ואפסו הסיכויים... - מוות!‬ 927 00:43:25,410 --> 00:43:26,540 ‫מתחננים לרחמים‬ 928 00:43:26,740 --> 00:43:28,000 ‫כשבג'רזי מבקרים‬ 929 00:43:28,200 --> 00:43:29,770 ‫כדי להריח אוויר נקי!‬ 930 00:43:29,970 --> 00:43:31,260 - ‫- הובוקן! - קרוב מדי.‬ 931 00:43:31,450 --> 00:43:33,920 ‫ערפיח רעיל ומקסים‬ 932 00:43:34,120 --> 00:43:37,700 ‫כבר ראינו ימים אחרים‬ 933 00:43:37,900 --> 00:43:39,140 ‫על היגיינה גרועה משלמים...‬ 934 00:43:39,340 --> 00:43:41,610 ‫היי. מה קורה שם, לעזאזל?‬ 935 00:43:42,120 --> 00:43:43,100 ‫מה? זו הצגה על זבל.‬ 936 00:43:43,300 --> 00:43:45,440 ‫לא נכון. היא עושה שם שטויות.‬ 937 00:43:45,640 --> 00:43:46,900 ‫והיא עדיין לא יודעת בע"פ!‬ 938 00:43:47,100 --> 00:43:49,270 - ‫- מה אתה רוצה ממני? - את מה שהבטחת.‬ 939 00:43:49,470 --> 00:43:50,610 ‫היא שם. לובשת את הסרבל.‬ 940 00:43:50,810 --> 00:43:52,360 ‫היא היוותה בעיה מההתחלה.‬ 941 00:43:52,560 --> 00:43:53,740 ‫היא סירבה להשתמש בסיגר.‬ 942 00:43:53,940 --> 00:43:54,820 ‫הסיגר לא חסר לאיש.‬ 943 00:43:55,020 --> 00:43:56,660 - ‫- ביקשתי ממך טובה. - אני יודעת.‬ 944 00:43:56,850 --> 00:43:58,660 ‫וחשבתי שאת לוקחת אותה ברצינות.‬ 945 00:43:58,860 --> 00:44:00,030 ‫באמת לקחתי אותה ברצינות.‬ 946 00:44:00,230 --> 00:44:01,490 ‫זה נראה לך רציני?‬ 947 00:44:01,690 --> 00:44:03,910 ‫זה זמן רע לשאול איפה אימא שלו?‬ 948 00:44:04,110 --> 00:44:05,870 ‫זה נראה כמו התקף זעם,‬ 949 00:44:06,070 --> 00:44:08,170 ‫ואני לא אוהב התקפי זעם!‬ 950 00:44:08,370 --> 00:44:10,840 ‫תקשיבי, בפעם הבאה שאבקש ממך טובה...‬ 951 00:44:11,040 --> 00:44:12,650 - ‫- בפעם הבאה? - כן, בפעם הבאה.‬ 952 00:44:13,100 --> 00:44:14,590 ‫זאת הייתה הטובה, פרנק.‬ 953 00:44:14,790 --> 00:44:16,680 ‫על מה את מדברת, לעזאזל?‬ 954 00:44:16,870 --> 00:44:18,260 ‫השבנו לכם טובה. זהו זה!‬ 955 00:44:18,460 --> 00:44:19,470 ‫זהו זה?‬ 956 00:44:19,670 --> 00:44:22,260 ‫אין דבר כזה, סוזי. את בבעלותנו.‬ 957 00:44:22,460 --> 00:44:25,600 ‫שלושים אחוז מכל מה שאת עושה, כל מה שאת נוגעת בו,‬ 958 00:44:25,800 --> 00:44:27,770 ‫כל מה שהיא נוגעת בו. זו העסקה!‬ 959 00:44:27,970 --> 00:44:30,110 ‫כן, אבל זה היה לפני שהסכמנו לעשות את זה!‬ 960 00:44:30,300 --> 00:44:32,610 ‫סוזי, אני חושב שיש לך בעיה בהבנה.‬ 961 00:44:32,810 --> 00:44:35,190 ‫לא נכון. זה אמור היה לסגור את החוב בינינו.‬ 962 00:44:35,390 --> 00:44:39,050 ‫אין "סגירת חוב". זהו זה! זה המצב!‬ 963 00:44:41,050 --> 00:44:41,830 ‫לכמה זמן?‬ 964 00:44:42,020 --> 00:44:44,540 ‫כל עוד את סוזי פאקינג מאירסון!‬ 965 00:44:44,740 --> 00:44:47,600 ‫תתאפסי על עצמך. ותאפסי אותה.‬ 966 00:44:48,390 --> 00:44:52,060 ‫ובחיים אל תהרסו שוב הפקה מוזיקלית שלנו.‬ 967 00:44:53,600 --> 00:44:56,560 ‫בפעם הבאה תהיה טכנולוגיה.‬ 968 00:44:58,270 --> 00:45:00,680 ‫כן, אני מניחה שבזמן שהוא מתאבל,‬ 969 00:45:00,880 --> 00:45:03,530 ‫אני אמורה לספר לכם על כל הדרכים בהן פסולת יכולה להרוג.‬ 970 00:45:04,280 --> 00:45:05,470 ‫"ביי ביי בירדי" ב-20:00.‬ 971 00:45:05,670 --> 00:45:06,570 ‫מה קורה פה?‬ 972 00:45:06,950 --> 00:45:08,690 ‫זו תערוכה. לך תקנה צמיגים.‬ 973 00:45:08,890 --> 00:45:11,100 ‫למה מידג' מוותרת על הבמה? זה לא מתאים לה.‬ 974 00:45:11,300 --> 00:45:14,190 ‫לא יודעת, ג'ואל. זה ערב לא משהו. תבקש החזר כספי.‬ 975 00:45:14,390 --> 00:45:15,540 ‫מי הבחורים האלה, סוזי?‬ 976 00:45:15,750 --> 00:45:17,070 - ‫- הם אף אחד. - הם לא נראים ככה.‬ 977 00:45:17,270 --> 00:45:18,800 - ‫- זה מה שהם. - עצבנת אותם?‬ 978 00:45:19,590 --> 00:45:20,590 ‫תניח לי.‬ 979 00:45:21,210 --> 00:45:24,010 ‫מה עשית? למה הם מאיימים עלייך?‬ 980 00:45:24,340 --> 00:45:26,660 ‫למה הם מסתכלים על מידג' כאילו היא שייכת להם?‬ 981 00:45:26,860 --> 00:45:27,620 ‫אין לי מושג.‬ 982 00:45:27,820 --> 00:45:29,210 ‫עירבת אותה במשהו?‬ 983 00:45:29,410 --> 00:45:31,210 ‫מה קורה, "מנהלת", הצטרפת למאפיה?‬ 984 00:45:31,410 --> 00:45:32,290 - ‫- לא. - לא?‬ 985 00:45:32,490 --> 00:45:34,540 ‫זה נראה כמו חלק ב' של ועידת המאפיה.‬ 986 00:45:34,740 --> 00:45:36,860 - ‫- אני צריכה ללכת. - היי. תביטי בי.‬ 987 00:45:37,940 --> 00:45:39,760 - ‫- את שולטת במצב? - כן.‬ 988 00:45:39,960 --> 00:45:41,390 - ‫- את צריכה עזרה? - לא!‬ 989 00:45:41,580 --> 00:45:43,510 ‫כמה עמוק אשתי שקועה בחרא אליו הכנסת אותה?‬ 990 00:45:43,710 --> 00:45:45,010 ‫לך לשמרטף. טוב, ג'ואל?‬ 991 00:45:45,210 --> 00:45:46,070 ‫לכי תזדייני.‬ 992 00:45:46,450 --> 00:45:47,600 ‫את לא חמודה כי את נמוכה‬ 993 00:45:47,800 --> 00:45:51,190 ‫ולבושה כמו ילדה מקומיקס. אני רוצה לדעת במה הסתבכת.‬ 994 00:45:51,390 --> 00:45:53,250 ‫בסדר. תודה שקפצת לביקור.‬ 995 00:45:53,790 --> 00:45:55,170 ‫אני אגלה, סוזי.‬ 996 00:45:55,540 --> 00:45:57,030 ‫אני אגיע לשורש‬ 997 00:45:57,230 --> 00:45:59,170 ‫של האופן שבו פישלת שוב, את שומעת?‬ 998 00:45:59,460 --> 00:46:03,090 ‫להתראות, זבל שאינו במקום המתאים‬ 999 00:46:03,720 --> 00:46:07,680 ‫להתראות, אדים שטועמים‬ 1000 00:46:09,550 --> 00:46:12,680 ‫שלום, טיפול פרטי...‬ 1001 00:46:13,020 --> 00:46:18,060 ‫טיפול פרטי בפסולת!‬ 1002 00:46:18,270 --> 00:46:23,610 ‫קחו אותו מפה! זבל!‬ 1003 00:46:24,740 --> 00:46:26,200 ‫בן כמה אתה, 30?‬ 1004 00:46:27,110 --> 00:46:28,430 ‫זה מרגש.‬ 1005 00:46:28,630 --> 00:46:31,580 ‫אף פעם לא מבקשים מאיתנו לעשות קטע שלישי. נכון, קופר?‬ 1006 00:46:31,910 --> 00:46:33,870 ‫בטוח שאתה לא רוצה להאכיל אותו בטרמיט?‬ 1007 00:46:34,700 --> 00:46:36,330 - ‫- בטוח. - אתה מפספס.‬ 1008 00:46:36,580 --> 00:46:39,750 ‫חוזרים מפרסומות בעוד שלוש, שתיים...‬ 1009 00:46:47,550 --> 00:46:48,830 ‫ברוכים הבאים, חברים, וכן,‬ 1010 00:46:49,030 --> 00:46:51,580 ‫אנו עוד כאן עם אורחי, הארט באקלי מגן החיות של הברונקס,‬ 1011 00:46:51,780 --> 00:46:53,600 ‫ואיני מאמין כמה מזל יש לי,‬ 1012 00:46:53,970 --> 00:46:56,710 ‫אך יש לו עוד יצור חמוד שנוכל לפגוש, אז...‬ 1013 00:46:56,910 --> 00:46:59,560 ‫סליחה, אדוני? אלה שירותי הנשים?‬ 1014 00:47:03,440 --> 00:47:05,610 ‫איזה קטע! סופי לנון.‬ 1015 00:47:07,360 --> 00:47:09,570 ‫בחיי, כמה טוב לראות אותך.‬ 1016 00:47:09,990 --> 00:47:12,290 ‫תיזהר, כך התחילו נישואיי החמישיים‬ 1017 00:47:12,490 --> 00:47:13,580 ‫ונגמרו הרביעיים.‬ 1018 00:47:23,550 --> 00:47:25,960 ‫זו הייתה קבלת פנים נחמדה.‬ 1019 00:47:26,760 --> 00:47:31,050 ‫שלום! אני חושבת שלבשתי את אחיך ל"דלמוניקו" אמש.‬ 1020 00:47:32,140 --> 00:47:34,540 ‫תענוג לראותך, סופי. היי, רוצה טרמיט?‬ 1021 00:47:34,740 --> 00:47:35,560 ‫אולי אחר כך.‬ 1022 00:47:36,810 --> 00:47:39,940 ‫סופי לנון, כפי שאתם יודעים, מנחה את השעשועון המצליח "שניות".‬ 1023 00:47:41,400 --> 00:47:44,320 ‫תודה. הוא באמת מצליח, נכון?‬ 1024 00:47:44,570 --> 00:47:47,180 ‫תקני אותי, האולפן שלכם לא נמצא במורד המסדרון?‬ 1025 00:47:47,380 --> 00:47:48,090 ‫אני חושבת שכן.‬ 1026 00:47:48,290 --> 00:47:50,530 ‫ובכל זאת, אני מאמין שזו הפעם הראשונה שבאת לבקר.‬ 1027 00:47:50,740 --> 00:47:51,640 ‫באמת?‬ 1028 00:47:51,840 --> 00:47:53,660 ‫אני לא רוצה להשוויץ,‬ 1029 00:47:53,870 --> 00:47:56,350 ‫אבל אני מרגיש שהיינו חברים טובים שלך פה בתוכנית.‬ 1030 00:47:56,550 --> 00:47:58,020 ‫אולי עזרנו לך להשיג את הלהיט שלך.‬ 1031 00:47:58,220 --> 00:48:02,630 ‫זה נכון, גורדון. הייתי בנקודת שפל, ואתם נתתם לי הזדמנות לטפס בחזרה.‬ 1032 00:48:03,210 --> 00:48:03,990 ‫אז מה קרה?‬ 1033 00:48:04,190 --> 00:48:06,250 ‫אתה מכיר אותי, ברגע שאני מטפסת על משהו...‬ 1034 00:48:09,800 --> 00:48:11,300 ‫תירגעי, סופי, תירגעי.‬ 1035 00:48:11,510 --> 00:48:13,120 ‫היי, אנחנו צריכים לדבר.‬ 1036 00:48:13,320 --> 00:48:14,600 ‫מה נסגר?‬ 1037 00:48:14,800 --> 00:48:16,410 ‫למה לא סיפרת לי על החוק הדפוק הזה?‬ 1038 00:48:16,610 --> 00:48:17,330 ‫מה?‬ 1039 00:48:17,530 --> 00:48:19,710 ‫מי שעובד בתוכנית לא יכול להופיע בה? זה נכון?‬ 1040 00:48:19,910 --> 00:48:21,020 ‫כן. אז מה?‬ 1041 00:48:21,310 --> 00:48:23,260 ‫למה לא אמרת לי את זה כשהעסקת אותה?‬ 1042 00:48:23,450 --> 00:48:24,860 ‫לא העסקתי!‬ 1043 00:48:25,060 --> 00:48:25,880 ‫זה לא תירוץ!‬ 1044 00:48:26,080 --> 00:48:27,320 ‫זה קצת תירוץ.‬ 1045 00:48:27,650 --> 00:48:28,550 ‫עליך לתקן את זה.‬ 1046 00:48:28,750 --> 00:48:31,300 ‫עליי... אנחנו באמצע התוכנית!‬ 1047 00:48:31,500 --> 00:48:32,640 ‫אז תתקן את זה אחר כך.‬ 1048 00:48:32,840 --> 00:48:35,850 ‫אני לא אתקן כלום.‬ 1049 00:48:36,050 --> 00:48:37,270 ‫זה חוק דפוק.‬ 1050 00:48:37,470 --> 00:48:39,080 ‫זה חוק של גורדון. דברי איתו.‬ 1051 00:48:40,160 --> 00:48:41,000 ‫זין!‬ 1052 00:48:58,140 --> 00:48:59,020 ‫סוזן?‬ 1053 00:49:02,520 --> 00:49:03,350 ‫סוזן!‬ 1054 00:49:05,940 --> 00:49:07,650 ‫כרגע הבריקו את הרצפה.‬ 1055 00:49:08,360 --> 00:49:12,320 ‫סוזן! אני אתפוס אותך. אל תשכחי ששיחקתי לקרוס!‬ 1056 00:49:12,740 --> 00:49:14,060 ‫סוזן! לעזאזל.‬ 1057 00:49:14,260 --> 00:49:15,740 ‫את יכולה להפסיק? אני ב...‬ 1058 00:49:16,820 --> 00:49:19,700 ‫זה בזבוז מגוחך של גרביונים. תעצרי.‬ 1059 00:49:19,910 --> 00:49:21,370 ‫את תפסידי.‬ 1060 00:49:21,790 --> 00:49:23,980 ‫זה בדיוק כמו המסיבה שהלכנו אליה‬ 1061 00:49:24,180 --> 00:49:25,820 ‫והיינו אמורות להתחפש לאישה נערצת,‬ 1062 00:49:26,020 --> 00:49:28,460 ‫ואת התחפשת לליידי מקבת', והיה לנו ריב נורא.‬ 1063 00:49:28,710 --> 00:49:30,800 ‫עזבת בריצה, ותפסתי אותך גם אז.‬ 1064 00:49:32,130 --> 00:49:34,340 ‫אוי, לא. עברת בדלת זכוכית. איך אמצא אותך?‬ 1065 00:49:37,890 --> 00:49:39,810 ‫את לא יכולה לא לדבר איתי.‬ 1066 00:49:40,100 --> 00:49:43,380 ‫יש סיבה שנתקלנו זו בזו. היקום אומר לנו משהו.‬ 1067 00:49:43,580 --> 00:49:44,460 ‫לא נכון!‬ 1068 00:49:44,660 --> 00:49:47,210 ‫וזה בכלל לא כמו הערב ההוא או המסיבה ההיא.‬ 1069 00:49:47,410 --> 00:49:49,970 ‫והיית בקבוצת הלקרוס שעתיים, ואז השתעממת!‬ 1070 00:49:50,170 --> 00:49:51,090 ‫לקרוס זה משעמם!‬ 1071 00:49:51,290 --> 00:49:52,610 ‫אני יודעת שזה משעמם!‬ 1072 00:49:52,820 --> 00:49:54,800 ‫אמרתי לך שזה משעמם ושלא כדאי לך להצטרף.‬ 1073 00:49:55,000 --> 00:49:57,140 ‫ואז הצטרפת כי אמרתי לך לא.‬ 1074 00:49:57,340 --> 00:49:58,570 ‫כמה דפוק זה?‬ 1075 00:49:58,830 --> 00:50:01,060 ‫אלוהים, אין לך איזו גאלה ללכת אליה?‬ 1076 00:50:01,260 --> 00:50:02,580 ‫לא. היום יום המנוחה שלי.‬ 1077 00:50:03,250 --> 00:50:04,770 ‫סוזן מאירסון.‬ 1078 00:50:04,970 --> 00:50:06,820 ‫אני לא מאמינה שאני מדברת איתך. עברו...‬ 1079 00:50:07,020 --> 00:50:09,710 ‫אל תעמדי שם ותעמידי פנים שזה איחוד מרגש.‬ 1080 00:50:09,920 --> 00:50:11,030 - ‫- אני צריכה ללכת. - למה?‬ 1081 00:50:11,230 --> 00:50:13,700 ‫יש לי עבודה. יש לי חיים.‬ 1082 00:50:13,900 --> 00:50:16,660 ‫זה שאת מאבדת עניין במשהו לא אומר שהוא פשוט נעלם.‬ 1083 00:50:16,860 --> 00:50:19,330 - ‫- אני יודעת. - עדיין היה לקרוס אחרי שפרשת.‬ 1084 00:50:19,530 --> 00:50:20,720 ‫לא צריך היה להיות.‬ 1085 00:50:21,810 --> 00:50:25,180 ‫בבקשה, פשוט... עבר כל כך הרבה זמן.‬ 1086 00:50:27,440 --> 00:50:28,860 ‫את נראית ממש טוב.‬ 1087 00:50:29,770 --> 00:50:33,280 ‫זה נכון. אני מתה על הכובע.‬ 1088 00:50:34,610 --> 00:50:36,110 ‫גברת גורדון פורד?‬ 1089 00:50:37,780 --> 00:50:38,560 ‫כן.‬ 1090 00:50:38,760 --> 00:50:40,030 ‫זה חתיכת הישג.‬ 1091 00:50:40,870 --> 00:50:43,200 - ‫- זה לא כל מה שאני. - כן, זה כל מה שאת.‬ 1092 00:50:43,580 --> 00:50:46,250 ‫זה כל מה שאת בשבילי. גברת פאקינג גורדון פורד.‬ 1093 00:50:47,830 --> 00:50:48,670 ‫מה שלומך?‬ 1094 00:50:49,170 --> 00:50:50,590 ‫עדיף לך לבחור שאלה אחרת.‬ 1095 00:50:50,790 --> 00:50:52,490 ‫סוזי, יש סיכוי שנוריד הילוך?‬ 1096 00:50:52,690 --> 00:50:55,570 ‫לא אמרתי לך לעקוב אחריי. לא רציתי לדבר איתך.‬ 1097 00:50:55,770 --> 00:50:57,680 ‫היי, בואי נשתה משהו.‬ 1098 00:50:58,180 --> 00:50:59,970 ‫בואי נמצא בר ונשתכר,‬ 1099 00:51:00,180 --> 00:51:02,910 ‫ותוכלי לומר לי כל מה שרצית לומר לי במשך 15 שנה.‬ 1100 00:51:03,110 --> 00:51:04,750 ‫אני לא רוצה לומר לך כלום.‬ 1101 00:51:04,950 --> 00:51:08,290 ‫בסדר, אז תוכלי לשאול אותי כל מה שרצית לשאול במשך 15 שנה.‬ 1102 00:51:08,490 --> 00:51:10,860 ‫לא. בכל מקרה כל מה שאת אומרת הוא בולשיט.‬ 1103 00:51:12,190 --> 00:51:13,680 ‫אני מבינה למה את מרגישה ככה.‬ 1104 00:51:13,870 --> 00:51:16,390 ‫אני לא שמה זין על ההבנה שלך.‬ 1105 00:51:16,590 --> 00:51:18,390 ‫אנחנו בציבור. זה רועש מדי.‬ 1106 00:51:18,590 --> 00:51:21,870 ‫אני רועשת! הייתי רועשת אז, ואני רועשת עכשיו. זה לא חדש.‬ 1107 00:51:22,830 --> 00:51:24,200 ‫בבקשה. בואי נשב לשתות משהו.‬ 1108 00:51:25,620 --> 00:51:28,690 ‫אני לא יכולה לדבר על הכול ברחוב ככה.‬ 1109 00:51:28,890 --> 00:51:30,790 - ‫- לא. - בבקשה, בואי נדבר.‬ 1110 00:51:31,330 --> 00:51:32,940 ‫תני לי לשמוע מה חדש אצלך.‬ 1111 00:51:33,140 --> 00:51:35,760 ‫הכול אותו דבר אצלי. אני מה שתמיד הייתי. ואת?‬ 1112 00:51:36,050 --> 00:51:37,300 - ‫- תני לי... - מה?‬ 1113 00:51:37,510 --> 00:51:39,370 ‫להסביר? להתנצל?‬ 1114 00:51:39,570 --> 00:51:40,740 ‫"להתנצל". על מה?‬ 1115 00:51:40,940 --> 00:51:42,010 ‫על מה?‬ 1116 00:51:42,970 --> 00:51:45,540 ‫על זה ש... לא יודעת, תכננת, הבטחת ו...‬ 1117 00:51:45,740 --> 00:51:46,930 ‫מעולם לא הבטחתי.‬ 1118 00:51:47,390 --> 00:51:48,170 ‫את צוחקת עליי.‬ 1119 00:51:48,370 --> 00:51:51,300 ‫הייתי בת 22. אילו הבטחות אפשר להבטיח בגיל 22?‬ 1120 00:51:51,500 --> 00:51:52,210 ‫הרבה!‬ 1121 00:51:52,410 --> 00:51:53,490 ‫אנחנו נשים בוגרות.‬ 1122 00:51:53,690 --> 00:51:56,340 ‫אנחנו לא יכולות לדבר כמו נשים מבוגרות?‬ 1123 00:51:56,540 --> 00:51:59,180 ‫אני לא יודעת איך נשים מבוגרות מדברות. אני עובדת עם קומיקאים.‬ 1124 00:51:59,380 --> 00:52:03,070 ‫בסדר. אתנצל, אם זה מה שאת רוצה.‬ 1125 00:52:03,280 --> 00:52:06,730 ‫באמת? איזו מקסימה. ממש מתוקה.‬ 1126 00:52:06,930 --> 00:52:10,120 ‫אני לא רוצה התנצלות. אני לא רוצה ממך כלום.‬ 1127 00:52:10,750 --> 00:52:13,250 ‫אני נשבעת, לא התכוונתי לפגוע בך.‬ 1128 00:52:13,750 --> 00:52:15,030 ‫היינו בקולג'.‬ 1129 00:52:15,230 --> 00:52:17,670 ‫הייתי ג'ינג'ית. גם זו הייתה טעות.‬ 1130 00:52:18,050 --> 00:52:21,430 ‫לא, אני לא...‬ 1131 00:52:23,930 --> 00:52:26,140 ‫את בהחלט לא היית.‬ 1132 00:52:29,560 --> 00:52:31,480 ‫בחיי, אני ממש רוצה להזמין אותך למשקה.‬ 1133 00:52:32,600 --> 00:52:35,650 ‫אני צריכה ללכת. נחמד לראות אותך, הדי.‬ 1134 00:52:36,610 --> 00:52:38,070 ‫את נראית טוב כבלונדינית.‬ 1135 00:52:44,570 --> 00:52:48,160 ‫אולם המוזיקה רדיו סיטי‬ 1136 00:55:06,300 --> 00:55:08,300 ‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬