1 00:00:02,000 --> 00:00:07,000 Downloaded from YTS.MX 2 00:00:08,000 --> 00:00:13,000 Official YIFY movies site: YTS.MX 3 00:00:26,333 --> 00:00:28,916 ‫- NETFLIX מציגה -‬ 4 00:00:51,291 --> 00:00:52,791 ‫אני חושבת לגמור עם זה.‬ 5 00:00:53,958 --> 00:00:55,833 ‫ברגע שהמחשבה מגיעה, היא נשארת.‬ 6 00:00:56,375 --> 00:00:59,166 ‫היא נתקעת. משתהה. משתלטת.‬ 7 00:00:59,875 --> 00:01:02,166 ‫אין הרבה מה לעשות בקשר לזה. סמכו עליי.‬ 8 00:01:02,250 --> 00:01:03,083 ‫היא לא נעלמת.‬ 9 00:01:03,833 --> 00:01:07,541 ‫היא שם כך או כך. היא שם כשאני אוכלת,‬ ‫כשאני הולכת למיטה.‬ 10 00:01:07,625 --> 00:01:09,791 ‫היא שם כשאני ישנה, כשאני מתעוררת.‬ 11 00:01:09,875 --> 00:01:11,416 ‫היא תמיד שם. תמיד.‬ 12 00:01:13,291 --> 00:01:15,083 ‫אני לא חושבת על זה זמן רב.‬ 13 00:01:15,541 --> 00:01:16,375 ‫הרעיון חדש.‬ 14 00:01:17,375 --> 00:01:19,083 ‫אבל מרגיש ישן בו-זמנית.‬ 15 00:01:20,000 --> 00:01:21,041 ‫מתי זה התחיל?‬ 16 00:01:21,666 --> 00:01:23,458 ‫מה אם המחשבה הזאת לא פותחה על ידי,‬ 17 00:01:23,541 --> 00:01:25,416 ‫אלא נשתלה במוחי, מפותחת מראש?‬ 18 00:01:26,416 --> 00:01:28,625 ‫האם רעיון שלא נאמר אינו מקורי?‬ 19 00:01:29,458 --> 00:01:31,458 ‫אולי בעצם ידעתי כל הזמן הזה.‬ 20 00:01:32,041 --> 00:01:34,333 ‫אולי כך זה תמיד היה אמור להסתיים.‬ 21 00:01:36,666 --> 00:01:37,708 ‫ג'ייק אמר פעם:‬ 22 00:01:38,791 --> 00:01:41,125 ‫לפעמים מחשבה קרובה יותר לאמת,‬ 23 00:01:41,666 --> 00:01:43,458 ‫למציאות, מאשר הפעולה.‬ 24 00:01:44,166 --> 00:01:47,416 ‫אפשר לומר כל דבר. לעשות כל דבר.‬ ‫אבל אי אפשר לזייף מחשבה.‬ 25 00:01:48,791 --> 00:01:50,333 ‫הכביש ריק ברובו.‬ 26 00:01:51,708 --> 00:01:54,208 ‫שקט כאן. ריק.‬ 27 00:01:54,541 --> 00:01:55,916 ‫יותר מהצפוי.‬ 28 00:01:56,416 --> 00:02:00,041 ‫כל כך הרבה לראות, אך בלי הרבה אנשים.‬ ‫בלי הרבה בניינים או בתים.‬ 29 00:02:00,416 --> 00:02:01,250 ‫שמיים.‬ 30 00:02:01,583 --> 00:02:03,458 ‫עצים, שדות, גדרות.‬ 31 00:02:04,125 --> 00:02:06,416 ‫הכביש ושולי החצץ.‬ 32 00:02:08,083 --> 00:02:09,333 ‫"רוצה לעצור לקפה?"‬ 33 00:02:09,416 --> 00:02:10,750 ‫"אני בסדר", אני עונה.‬ 34 00:02:11,625 --> 00:02:14,458 ‫"הזדמנות אחרונה לפני‬ ‫שכל מה שנראה זה חוות."‬ 35 00:02:15,750 --> 00:02:18,166 ‫אני מבקרת את הוריו של ג'ייק בפעם הראשונה.‬ 36 00:02:18,458 --> 00:02:19,875 ‫או שאבקר כשנגיע.‬ 37 00:02:20,416 --> 00:02:22,041 ‫ג'ייק, החבר שלי.‬ 38 00:02:22,500 --> 00:02:24,250 ‫הוא לא חבר שלי הרבה זמן.‬ 39 00:02:24,583 --> 00:02:25,958 ‫זה טיולנו הראשון יחד.‬ 40 00:02:26,541 --> 00:02:27,791 ‫הנסיעה הארוכה הראשונה.‬ 41 00:02:28,000 --> 00:02:30,083 ‫אז זה מוזר שאני מרגישה נוסטלגית.‬ 42 00:02:30,291 --> 00:02:32,583 ‫בנוגע למערכת היחסים שלנו, אליו, אלינו.‬ 43 00:02:34,458 --> 00:02:37,375 ‫אני אמורה להתרגש, לצפות לראשונה מני רבות.‬ 44 00:02:37,708 --> 00:02:39,625 ‫אבל אני לא. בכלל לא.‬ 45 00:02:41,458 --> 00:02:44,375 ‫ראיתי יותר אסמים בנסיעה הזו‬ ‫מכפי שראיתי במשך שנים.‬ 46 00:02:44,583 --> 00:02:45,666 ‫אולי בכל חיי.‬ 47 00:02:46,208 --> 00:02:47,375 ‫כולם נראים זהים.‬ 48 00:02:47,708 --> 00:02:50,166 ‫כמה פרות, כמה סוסים, כבשים, שדות.‬ 49 00:02:50,958 --> 00:02:51,875 ‫ואסמים.‬ 50 00:02:52,541 --> 00:02:53,750 ‫כאלה שמיים גדולים.‬ 51 00:02:56,916 --> 00:02:59,291 ‫אני מרגישה כאילו הכרתי‬ ‫את ג'ייק יותר זמן.‬ 52 00:03:00,375 --> 00:03:01,250 ‫כמה זמן עבר?‬ 53 00:03:02,666 --> 00:03:05,208 ‫חודש? שישה שבועות, אולי שבעה.‬ 54 00:03:05,875 --> 00:03:08,208 ‫אני אמורה לדעת במדויק.‬ ‫נגיד שבעה שבועות.‬ 55 00:03:12,625 --> 00:03:16,166 ‫ההנחות נכונות. אני מרגיש את הפחד שלי גדל.‬ ‫הגיעה העת...‬ 56 00:03:16,250 --> 00:03:17,583 ‫יש בינינו קשר אמיתי.‬ 57 00:03:18,083 --> 00:03:20,125 ‫חיבור נדיר ואינטנסיבי.‬ 58 00:03:21,125 --> 00:03:23,125 ‫מעולם לא חוויתי משהו כזה.‬ 59 00:03:25,250 --> 00:03:28,500 ‫...גדל. הגיעה העת לתשובה. רק שאלה אחת.‬ 60 00:03:28,958 --> 00:03:30,416 ‫שאלה אחת שיש לענות עליה.‬ 61 00:03:36,416 --> 00:03:37,250 ‫יורד שלג!‬ 62 00:03:37,333 --> 00:03:38,791 ‫החורף הגיע!‬ 63 00:03:39,750 --> 00:03:40,666 ‫כן.‬ 64 00:03:47,416 --> 00:03:48,250 ‫השמיים!‬ 65 00:04:19,125 --> 00:04:20,666 ‫אני חושבת לגמור עם זה.‬ 66 00:04:20,750 --> 00:04:22,166 ‫מה?‬ ‫-מה?‬ 67 00:04:22,250 --> 00:04:23,375 ‫אמרת משהו?‬ 68 00:04:23,708 --> 00:04:25,583 ‫לא, אני לא חושבת.‬ 69 00:04:26,791 --> 00:04:28,208 ‫מוזר.‬ ‫-כן.‬ 70 00:04:30,041 --> 00:04:31,458 ‫אני חושבת לגמור עם זה.‬ 71 00:04:32,916 --> 00:04:35,041 ‫מה הטעם להמשיך ככה?‬ 72 00:04:35,375 --> 00:04:37,208 ‫אני יודע מה זה, לאן זה הולך.‬ 73 00:04:37,875 --> 00:04:39,708 ‫ג'ייק הוא בחור נחמד, אבל...‬ 74 00:04:40,750 --> 00:04:43,583 ‫זה לא הולך לשום מקום.‬ ‫אני יודעת את זה כבר זמן מה.‬ 75 00:04:44,458 --> 00:04:47,833 ‫אולי זה הטבע האנושי להמשיך עם הידיעה הזו.‬ 76 00:04:48,375 --> 00:04:50,541 ‫החלופה דורשת יותר מדי אנרגיה.‬ 77 00:04:50,791 --> 00:04:51,875 ‫החלטיות.‬ 78 00:04:53,500 --> 00:04:56,500 ‫אנשים נשארים במערכות יחסים לא בריאות‬ ‫כי זה קל יותר.‬ 79 00:04:56,916 --> 00:04:58,125 ‫פיזיקה בסיסית.‬ 80 00:04:58,625 --> 00:05:00,708 ‫ואובייקט בתנועה נוטה להישאר בתנועה.‬ 81 00:05:00,916 --> 00:05:04,166 ‫אנשים נוטים להישאר במערכות יחסים‬ ‫אחרי תאריך התפוגה שלהם.‬ 82 00:05:04,583 --> 00:05:06,625 ‫זה חוק הרגש הראשון של ניוטון.‬ 83 00:05:06,708 --> 00:05:09,583 ‫את רוצה לעצור לקפה‬ 84 00:05:09,666 --> 00:05:11,541 ‫או משהו, נשנוש?‬ 85 00:05:11,916 --> 00:05:14,958 ‫עוד מעט נתחיל לראות רק חוות.‬ 86 00:05:15,208 --> 00:05:16,541 ‫אני בסדר.‬ ‫-את בטוחה?‬ 87 00:05:17,625 --> 00:05:19,541 ‫אני לא רוצה להרוס לי את התיאבון.‬ 88 00:05:22,541 --> 00:05:23,375 ‫אוקיי.‬ 89 00:05:44,416 --> 00:05:47,833 ‫את יודעת, אימא שלי לא מרגישה טוב לאחרונה.‬ 90 00:05:48,291 --> 00:05:49,875 ‫אז...‬ ‫-אני מצטערת.‬ 91 00:05:49,958 --> 00:05:53,375 ‫אז אני רק אומר שאולי לא יהיה‬ ‫יותר מדי אוכל,‬ 92 00:05:53,458 --> 00:05:55,750 ‫שאולי היא לא תהיה מסוגלת לבשל הרבה.‬ 93 00:05:59,125 --> 00:06:01,500 ‫היא לא בריאה.‬ ‫-מה קרה לה?‬ 94 00:06:01,583 --> 00:06:04,958 ‫אני רק אומר שאם את רוצה לעצור לנשנוש‬ 95 00:06:05,041 --> 00:06:09,208 ‫או משהו כזה, זה בטח יהיה בסדר...‬ 96 00:06:12,083 --> 00:06:13,541 ‫מבחינת קלקול התיאבון.‬ 97 00:06:14,125 --> 00:06:16,125 ‫זה אולי אפילו כדאי.‬ 98 00:06:16,625 --> 00:06:17,500 ‫אני בסדר.‬ 99 00:06:17,583 --> 00:06:18,416 ‫אוקיי.‬ 100 00:06:26,708 --> 00:06:31,208 ‫בואו, הצטרפו אליי, ידידיי,‬ ‫וקבלו את ישו אל ליבכם.‬ 101 00:06:31,291 --> 00:06:33,625 ‫כפי שישעיהו פרק א' פסוק י"ח אומר לנו,‬ 102 00:06:34,041 --> 00:06:35,833 ‫אם יהיו חטאכם כשנים,‬ 103 00:06:36,291 --> 00:06:38,708 ‫כשלג ילבינו.‬ 104 00:06:39,333 --> 00:06:41,833 ‫הם באמת מצפים לפגוש אותך.‬ 105 00:06:42,833 --> 00:06:45,291 ‫אני לא רוצה שתקבלי רושם מוטעה.‬ 106 00:06:45,666 --> 00:06:48,416 ‫סיפרתי להם הרבה עלייך.‬ ‫-נחמד לשמוע.‬ 107 00:06:48,708 --> 00:06:51,708 ‫גם אני מצפה לפגוש אותם.‬ 108 00:06:54,458 --> 00:06:57,166 ‫אולי זה לא הוגן מצדי‬ ‫לצאת לטיול הזה עם ג'ייק...‬ 109 00:06:58,000 --> 00:07:00,958 ‫כשאני כל כך לא בטוחה בנוגע לעתידנו,‬ ‫או לאי קיומו.‬ 110 00:07:02,375 --> 00:07:04,458 ‫אחרי הכול, לפגוש את הורי בן הזוג‬ 111 00:07:04,541 --> 00:07:06,541 ‫זה הצעד הברור הבא, לא כן?‬ 112 00:07:06,625 --> 00:07:09,541 ‫האמת שאפילו לא סיפרתי להוריי‬ ‫שאני יוצאת עם ג'ייק.‬ 113 00:07:09,750 --> 00:07:12,125 ‫לא הזכרתי אותו. ולא נראה לי שאעשה זאת.‬ 114 00:07:12,791 --> 00:07:14,458 ‫היא לא מרגישה טוב לאחרונה.‬ 115 00:07:14,541 --> 00:07:17,708 ‫להזדקן זה לא לנקבות,‬ ‫כמו שבטי דייוויס אמרה.‬ 116 00:07:17,958 --> 00:07:19,208 ‫נכון, למרות...‬ 117 00:07:19,291 --> 00:07:23,625 ‫שיש מי שיפריע לו שימושה במילה "נקבות"...‬ 118 00:07:23,708 --> 00:07:26,375 ‫כן, כמובן. כן.‬ ‫-...כמונח מעליב.‬ 119 00:07:27,333 --> 00:07:28,583 ‫זאת הייתה תקופה אחרת.‬ 120 00:07:29,875 --> 00:07:31,875 ‫אני מניחה שזו סקרנות.‬ 121 00:07:33,416 --> 00:07:35,083 ‫קשה מאוד להבין את ג'ייק.‬ 122 00:07:36,333 --> 00:07:38,458 ‫אולי זה כמו חלון למקורות שלו.‬ 123 00:07:39,125 --> 00:07:40,291 ‫הילד הוא האבא‬ 124 00:07:40,375 --> 00:07:43,166 ‫של הגבר וכל זה.‬ ‫-אז את מעריצה של וורדסוורת'?‬ 125 00:07:43,791 --> 00:07:46,041 ‫וורדסוורת'?‬ ‫-ויליאם וורדסוורת', המשורר?‬ 126 00:07:48,916 --> 00:07:51,166 ‫אני לא ממש מכירה.‬ 127 00:07:51,458 --> 00:07:52,333 ‫למה אתה שואל?‬ 128 00:07:52,416 --> 00:07:55,541 ‫אני חושב עליו משום מה.‬ 129 00:07:56,500 --> 00:07:57,500 ‫הוא קפץ לי בראש.‬ 130 00:07:58,875 --> 00:08:04,416 ‫השיר שלו, "אודה: רמזים לאלמותיות‬ ‫מזיכרונות מילדות מוקדמת".‬ 131 00:08:04,500 --> 00:08:06,041 ‫אלוהים, זו הכותרת?‬ 132 00:08:06,666 --> 00:08:08,625 ‫זה נשמע כמו שיר שלם.‬ ‫ -אני יודע.‬ 133 00:08:15,250 --> 00:08:17,916 ‫אני חושבת ל...‬ ‫-מילה של וורדסוורת' זאת מילה.‬ 134 00:08:18,875 --> 00:08:19,708 ‫קלעת.‬ 135 00:08:22,291 --> 00:08:24,166 ‫את רוצה לשמוע איך הוא מתחיל?‬ 136 00:08:24,250 --> 00:08:26,708 ‫זה רק ש...‬ ‫-אני לא בחורה של מטאפורות.‬ 137 00:08:26,791 --> 00:08:28,666 ‫רק שהשיר הזה מדבר אליי.‬ 138 00:08:30,750 --> 00:08:34,875 ‫אגב, וורדסוורת' כתב סדרת שירים‬ ‫לאישה בשם לוסי.‬ 139 00:08:37,375 --> 00:08:38,333 ‫כמוני!‬ 140 00:08:38,416 --> 00:08:44,041 ‫אישה יפה ואידיאלית שמתה צעירה.‬ 141 00:08:44,125 --> 00:08:45,166 ‫אוי.‬ 142 00:08:46,250 --> 00:08:49,000 ‫טוב, ההשוואה ביניכן היא בשם בלבד.‬ 143 00:08:50,958 --> 00:08:54,541 ‫ושאת אידיאלית, כמובן.‬ 144 00:08:56,875 --> 00:08:59,291 ‫זה מאוד מתוק.‬ 145 00:09:04,541 --> 00:09:05,458 ‫זה רק…‬ 146 00:09:08,708 --> 00:09:11,125 ‫- לוסי -‬ 147 00:09:11,208 --> 00:09:12,041 ‫מי זה?‬ 148 00:09:12,833 --> 00:09:15,375 ‫רק חברה. אני לא אענה.‬ 149 00:09:15,625 --> 00:09:17,916 ‫את יכולה, לא אכפת לי. תעני.‬ ‫-זה בסדר.‬ 150 00:09:18,000 --> 00:09:18,916 ‫לא אכפת לי.‬ 151 00:09:28,375 --> 00:09:30,541 ‫זה מוזר. ראית את הנדנדה שעברנו?‬ 152 00:09:30,708 --> 00:09:32,000 ‫איזו נדנדה?‬ ‫-זה היה מוזר.‬ 153 00:09:32,083 --> 00:09:34,916 ‫נדנדה חדשה ויפה מול בית נטוש.‬ 154 00:09:35,000 --> 00:09:36,333 ‫לא. פספסתי אותה.‬ ‫-מה?‬ 155 00:09:37,250 --> 00:09:38,375 ‫לא ראיתי אותה.‬ 156 00:09:38,458 --> 00:09:39,791 ‫למה שהיא תהיה שם?‬ 157 00:09:39,875 --> 00:09:41,958 ‫ברור שאיש לא גר בבית הזה במשך שנים.‬ 158 00:09:42,041 --> 00:09:44,833 ‫מישהו עובר לגור שם, ו...‬ 159 00:09:45,416 --> 00:09:48,750 ‫והעביר את הנדנדה קודם?‬ ‫זה הדבר היחיד שעולה לי.‬ 160 00:09:50,875 --> 00:09:51,708 ‫אני...‬ ‫-זה...‬ 161 00:09:51,791 --> 00:09:53,875 ‫נראה כמו רצף אירועים בלתי סביר.‬ 162 00:09:57,000 --> 00:09:59,041 ‫את יודעת, שיהיה משהו‬ 163 00:09:59,125 --> 00:10:02,583 ‫שיבדר את הילדים‬ ‫בזמן שההורים מכינים את הבית.‬ 164 00:10:05,083 --> 00:10:05,916 ‫מוזר.‬ 165 00:10:06,416 --> 00:10:08,583 ‫אומרים שיתכן‬ 166 00:10:08,666 --> 00:10:10,125 ‫שתהיה כמות גדולה של שלג.‬ ‫-כן?‬ 167 00:10:10,208 --> 00:10:11,625 ‫הם חוזים את זה.‬ 168 00:10:12,333 --> 00:10:14,083 ‫אתה חושב שאולי כדאי שנחזור?‬ 169 00:10:15,958 --> 00:10:20,833 ‫יש לי לא מעט... למען האמת,‬ ‫הרבה עבודה לעשות מחר.‬ 170 00:10:21,458 --> 00:10:23,666 ‫עליי לחזור הביתה הלילה...‬ ‫-נהיה בסדר.‬ 171 00:10:23,750 --> 00:10:26,083 ‫יש לי שרשראות לצמיגים בתא המטען.‬ 172 00:10:29,916 --> 00:10:33,041 ‫על מה את עובדת?‬ ‫-אני צריכה להגיש עבודה ביום רביעי.‬ 173 00:10:33,125 --> 00:10:34,041 ‫איזו מהן?‬ 174 00:10:34,125 --> 00:10:36,333 ‫רגישות לזיהום כלבת‬ 175 00:10:36,416 --> 00:10:38,625 ‫בנוירונים בשורש הגנגליה הגבי.‬ 176 00:10:38,708 --> 00:10:40,791 ‫גם בגנגליית העצב המשולש, נכון?‬ 177 00:10:41,625 --> 00:10:43,166 ‫כן, בדיוק.‬ 178 00:10:45,291 --> 00:10:46,166 ‫נקודה לי.‬ 179 00:10:47,916 --> 00:10:51,666 ‫מתעניין ובעל ידע בעבודה של בת הזוג שלי.‬ 180 00:10:51,750 --> 00:10:52,791 ‫נקודה לג'ייק.‬ 181 00:10:55,166 --> 00:10:56,416 ‫איך מתקדם החיבור שלך?‬ 182 00:10:57,125 --> 00:10:59,125 ‫האמת שלשום מקום.‬ 183 00:10:59,541 --> 00:11:02,708 ‫אני באמת צריכה לחזור הערב,‬ ‫להתמודד עם זה על הבוקר.‬ 184 00:11:02,791 --> 00:11:05,541 ‫אני אחזיר אותך הביתה. שרשראות.‬ 185 00:11:05,958 --> 00:11:06,791 ‫שרשראות.‬ 186 00:11:07,916 --> 00:11:09,333 ‫כן, אני מחבבת את ג'ייק.‬ 187 00:11:10,250 --> 00:11:11,208 ‫והוא משכיל.‬ 188 00:11:11,666 --> 00:11:15,041 ‫התחומים שלנו שונים,‬ ‫אבל הוא סקרן ועומד בקצב.‬ 189 00:11:15,125 --> 00:11:17,291 ‫זה דבר טוב. זה בטור הבעד.‬ 190 00:11:17,583 --> 00:11:20,083 ‫והוא חמוד בדרכו המביכה.‬ 191 00:11:21,000 --> 00:11:22,541 ‫ואנחנו גם מעניינים ביחד.‬ 192 00:11:23,000 --> 00:11:24,916 ‫אנשים מסתכלים עלינו כשאנו ביחד.‬ 193 00:11:25,291 --> 00:11:27,791 ‫מי הזוג הזה?‬ ‫לא מסתכלים עליי כשאני לבד.‬ 194 00:11:28,291 --> 00:11:29,875 ‫וגם על ג'ייק לא.‬ 195 00:11:30,166 --> 00:11:31,708 ‫ג'ייק אמר שהוא מרגיש את זה.‬ 196 00:11:32,541 --> 00:11:33,750 ‫הוא מרגיש בלתי נראה.‬ 197 00:11:40,416 --> 00:11:42,083 ‫רוצה להקשיב למשהו?‬ 198 00:11:45,541 --> 00:11:46,833 ‫סליחה, מה?‬ 199 00:11:51,041 --> 00:11:56,833 ‫שאלתי אם את רוצה להאזין למוזיקה?‬ 200 00:11:56,916 --> 00:11:58,208 ‫כן, בטח.‬ 201 00:12:03,958 --> 00:12:06,666 ‫כשנוסעים כל כך רחוק, אין הרבה קליטה.‬ 202 00:12:13,833 --> 00:12:15,291 ‫זה שיר מוזר.‬ 203 00:12:16,666 --> 00:12:17,541 ‫ל...‬ 204 00:12:18,791 --> 00:12:21,916 ‫כאן, באמצע שום מקום.‬ ‫-זה מ"אוקלהומה!"‬ 205 00:12:22,250 --> 00:12:23,125 ‫המחזמר.‬ 206 00:12:23,500 --> 00:12:25,916 ‫לא ידעתי שאתה חובב מחזות זמר.‬ 207 00:12:26,000 --> 00:12:27,583 ‫ובכן, אני לא, באמת.‬ 208 00:12:27,666 --> 00:12:29,708 ‫בכל אופן, אני מכיר כמה מחזות זמר.‬ 209 00:12:30,416 --> 00:12:34,291 ‫אוקלהומה, פנטום, קרוסלה, סאות' פסיפיק,‬ 210 00:12:34,375 --> 00:12:37,166 ‫ברנשים וחתיכות, שיר תוף הפרחים, מרשעת,‬ 211 00:12:37,541 --> 00:12:40,708 ‫איך להצליח בעסקים בלי להתאמץ, מיוזיק מן,‬ 212 00:12:40,791 --> 00:12:42,541 ‫משחקי הפיג'מה, קברט,‬ 213 00:12:43,333 --> 00:12:46,583 ‫מלך האריות, גריז, המלך ואני,‬ ‫צלילי המוזיקה,‬ 214 00:12:46,666 --> 00:12:48,666 ‫חברי ג'ואי, דודתו של צ'רלי, יום בניו יורק,‬ 215 00:12:48,750 --> 00:12:49,750 ‫גברתי הנאווה.‬ 216 00:12:50,166 --> 00:12:52,416 ‫אבל אני מכיר את אוקלהומה הכי טוב,‬ ‫אני מניח.‬ 217 00:12:52,791 --> 00:12:57,000 ‫הם מעלים אותו כל כמה שנים, מסיבות ברורות.‬ 218 00:12:57,791 --> 00:12:59,458 ‫רגע, מי מעלה אותו כל כמה שנים?‬ 219 00:12:59,541 --> 00:13:02,041 ‫לפעמים אני רואה ילדים‬ 220 00:13:02,166 --> 00:13:05,416 ‫שהשתתפו בהפקות עבר, את יודעת.‬ 221 00:13:06,875 --> 00:13:09,416 ‫בסופרמרקט, עובדים בחנויות בעיר.‬ 222 00:13:11,583 --> 00:13:12,583 ‫מבוגרים יותר כעת.‬ 223 00:13:40,583 --> 00:13:42,750 ‫הגישה של הבחורה הזו נראית די בריאה.‬ 224 00:13:43,916 --> 00:13:44,750 ‫יופי לה.‬ 225 00:13:44,833 --> 00:13:48,208 ‫היא מוחה יותר מדי, מסתבר.‬ 226 00:13:48,291 --> 00:13:49,625 ‫כולנו היינו שם.‬ 227 00:13:51,833 --> 00:13:52,666 ‫איפה?‬ 228 00:13:53,916 --> 00:13:56,166 ‫מחינו יותר מדי על כמה שהכול בסדר.‬ 229 00:13:56,833 --> 00:13:58,291 ‫בגלל זה אני אוהב טיולים.‬ 230 00:13:58,833 --> 00:14:00,916 ‫טוב להזכיר לעצמך‬ 231 00:14:01,375 --> 00:14:05,250 ‫שהעולם גדול יותר ממה שיש לך בתוך הראש.‬ 232 00:14:05,625 --> 00:14:06,458 ‫את יודעת?‬ 233 00:14:07,750 --> 00:14:09,833 ‫פרספקטיבה.‬ ‫-פרספקטיבה.‬ 234 00:14:11,541 --> 00:14:12,916 ‫באמת יפה כאן.‬ 235 00:14:13,958 --> 00:14:15,958 ‫באופן עגום ושבור לב.‬ 236 00:14:18,708 --> 00:14:20,416 ‫מתי נסעתי לטיול בפעם האחרונה?‬ 237 00:14:24,208 --> 00:14:26,208 ‫אני אמורה לזכור, אבל אני לא זוכרת.‬ 238 00:14:27,208 --> 00:14:28,750 ‫שום דבר לא עולה לי.‬ 239 00:14:28,833 --> 00:14:31,541 ‫זה מוזר. כל כך הרבה דברים מעורפלים לי‬ ‫לאחרונה.‬ 240 00:14:31,625 --> 00:14:33,375 ‫אז את אוהבת את הנוף הזה?‬ 241 00:14:34,458 --> 00:14:35,666 ‫כן, זה יפהפה.‬ 242 00:14:35,750 --> 00:14:36,791 ‫זה מלנכולי.‬ 243 00:14:37,208 --> 00:14:38,458 ‫אני אוהבת את זה.‬ 244 00:14:40,041 --> 00:14:41,291 ‫זו המשוררת שבך.‬ 245 00:14:43,416 --> 00:14:45,875 ‫כן. אני מניחה.‬ 246 00:14:47,625 --> 00:14:48,750 ‫אולי, אני לא יודעת.‬ 247 00:14:53,166 --> 00:14:54,708 ‫עבדת על משהו?‬ 248 00:14:55,708 --> 00:14:58,291 ‫בדיוק סיימתי משהו.‬ 249 00:14:58,625 --> 00:15:00,166 ‫כן. אני לא יודעת.‬ 250 00:15:00,625 --> 00:15:01,458 ‫אפשר לשמוע?‬ 251 00:15:01,791 --> 00:15:02,625 ‫תקרא אותו.‬ 252 00:15:02,708 --> 00:15:06,625 ‫אני אוהב לשמוע אותם בקול שלך,‬ ‫ואת כל כך טובה בדקלום שלהם.‬ 253 00:15:06,708 --> 00:15:08,166 ‫לא ממש, אבל תודה.‬ 254 00:15:08,250 --> 00:15:11,375 ‫זה יתאים לנוף הפואטי.‬ 255 00:15:11,750 --> 00:15:15,666 ‫אני לא יודעת, ג'ייק,‬ ‫פשוט לא ממש מתחשק לי להופיע...‬ 256 00:15:15,750 --> 00:15:17,583 ‫בחייך, זה יעביר את הזמן.‬ 257 00:15:19,375 --> 00:15:20,791 ‫אני לא רוצה שתשתעמם.‬ 258 00:15:23,375 --> 00:15:24,458 ‫זה נקרא "בונדוג".‬ 259 00:15:30,500 --> 00:15:31,875 ‫"לחזור הביתה זה נורא...‬ 260 00:15:33,250 --> 00:15:35,458 ‫בין אם הכלבים מלקקים את פניך או לא,‬ 261 00:15:36,291 --> 00:15:39,208 ‫בין אם יש לך אישה‬ 262 00:15:39,708 --> 00:15:44,250 ‫או רק בדידות בצורת אישה שמחכה לך.‬ 263 00:15:44,916 --> 00:15:46,916 ‫לחזור הביתה זה בודד כל כך...‬ 264 00:15:47,875 --> 00:15:52,041 ‫עד שאתה חושב בחיבה על הלחץ הברומטרי המדכא‬ 265 00:15:52,208 --> 00:15:54,791 ‫במקום שממנו באת,‬ 266 00:15:54,916 --> 00:15:57,166 ‫כי הכול גרוע יותר ברגע שאתה בבית.‬ 267 00:15:57,666 --> 00:16:01,083 ‫אתה חושב על השרצים שנדבקים לגבעולי הדשא...‬ 268 00:16:02,291 --> 00:16:07,375 ‫שעות ארוכות על הכביש,‬ ‫סיוע בצד הדרך וגלידות‬ 269 00:16:07,458 --> 00:16:10,500 ‫והצורות המוזרות של עננים מסוימים‬ 270 00:16:10,666 --> 00:16:14,875 ‫ושתיקות עם כמיהה כי לא רצית לחזור.‬ 271 00:16:15,041 --> 00:16:16,250 ‫לחזור הביתה זה...‬ 272 00:16:18,958 --> 00:16:20,083 ‫פשוט נורא.‬ 273 00:16:21,791 --> 00:16:24,041 ‫השתיקות בסגנון הביתי‬ 274 00:16:24,333 --> 00:16:28,000 ‫והעננים לא תורמים לכלום פרט לסבל הכללי.‬ 275 00:16:28,083 --> 00:16:31,125 ‫עננים, כמו שהם,‬ ‫הם למעשה חשודים.‬ 276 00:16:31,541 --> 00:16:34,875 ‫הם עשויים מחומר שונה‬ ‫מאלה שהשארת מאחור.‬ 277 00:16:34,958 --> 00:16:39,000 ‫אתה עצמך נוצרת מבד מעונן אחר,‬ 278 00:16:40,416 --> 00:16:44,000 ‫הוחזרת, הושלכת,‬ 279 00:16:45,375 --> 00:16:46,875 ‫פגישה נוכרית באור ירח,‬ 280 00:16:47,166 --> 00:16:50,916 ‫עצוב לחזור, רפוי בכל הנקודות הלא נכונות.‬ 281 00:16:51,000 --> 00:16:54,750 ‫חליפת בגדים מרופטת,‬ ‫סמרטוטית, משומשת.‬ 282 00:16:57,875 --> 00:16:59,166 ‫אתה שב הביתה,‬ 283 00:17:00,416 --> 00:17:03,458 ‫כנוחת על הירח, זר.‬ 284 00:17:05,833 --> 00:17:07,916 ‫משיכת כבידתו של כדור הארץ,‬ 285 00:17:08,291 --> 00:17:09,916 ‫מאמץ שכעת הוכפל,‬ 286 00:17:11,500 --> 00:17:14,125 ‫פורם את שרוכי נעליך,‬ 287 00:17:14,833 --> 00:17:16,125 ‫ואת כתפיך,‬ 288 00:17:17,750 --> 00:17:20,875 ‫חורט עמוק יותר סטנזה של דאגה על מצחך.‬ 289 00:17:22,166 --> 00:17:23,833 ‫אתה שב הביתה עמוק יותר,‬ 290 00:17:24,750 --> 00:17:27,083 ‫באר צחיחה הנקשרת אל המחר‬ 291 00:17:27,166 --> 00:17:29,416 ‫על ידי רצועה שברירית של...‬ 292 00:17:31,500 --> 00:17:32,333 ‫בכל אופן.‬ 293 00:17:37,833 --> 00:17:41,000 ‫אתה נאנח אל מול שטף הימים הזהים,‬ 294 00:17:42,708 --> 00:17:45,000 ‫אם כבר אז כבר, בזמן שכזה.‬ 295 00:17:47,958 --> 00:17:48,791 ‫טוב...‬ 296 00:17:50,166 --> 00:17:52,833 ‫בכל אופן, חזרת.‬ 297 00:17:54,541 --> 00:17:58,083 ‫השמש עולה ויורדת כמו זונה עייפה,‬ 298 00:17:59,416 --> 00:18:05,250 ‫מזג האוויר נייח כמו גפה שבורה‬ ‫בעוד אתה ממשיך להזדקן.‬ 299 00:18:05,750 --> 00:18:10,250 ‫שום דבר לא זז,‬ ‫פרט לגאות והשפל של המלח בגופך.‬ 300 00:18:10,500 --> 00:18:12,083 ‫ראייתך מיטשטשת,‬ 301 00:18:12,166 --> 00:18:14,166 ‫אתה נושא את מזג האוויר איתך.‬ 302 00:18:14,750 --> 00:18:18,791 ‫הלווייתן הכחול הגדול. אפלה שלדית.‬ 303 00:18:22,916 --> 00:18:24,125 ‫אתה חוזר‬ 304 00:18:25,458 --> 00:18:26,666 ‫עם ראיית רנטגן...‬ 305 00:18:29,583 --> 00:18:31,250 ‫עיניך הפכו לרעב.‬ 306 00:18:32,875 --> 00:18:35,958 ‫אתה חוזר הביתה עם כישוריך המוטנטיים‬ 307 00:18:37,416 --> 00:18:38,708 ‫לבית עצם.‬ 308 00:18:42,125 --> 00:18:43,375 ‫כל מה שאתה רואה כעת,‬ 309 00:18:45,125 --> 00:18:45,958 ‫הכול...‬ 310 00:18:47,541 --> 00:18:48,375 ‫עצם."‬ 311 00:18:54,375 --> 00:18:56,833 ‫"וואו" היא הצהרה רב-תכליתית.‬ 312 00:18:57,041 --> 00:18:58,208 ‫הרגע הבנתי את זה.‬ 313 00:19:00,666 --> 00:19:01,666 ‫זה יכול...‬ 314 00:19:03,458 --> 00:19:05,625 ‫יכול להיות שאהבת את זה,‬ 315 00:19:05,708 --> 00:19:09,833 ‫או שיכול להיות שאין לך מילים לתאר‬ ‫כמה מחורבן זה.‬ 316 00:19:10,208 --> 00:19:12,208 ‫אני אוהב את זה.‬ 317 00:19:12,583 --> 00:19:13,500 ‫זה מדהים.‬ 318 00:19:15,541 --> 00:19:16,583 ‫זה כאילו...‬ 319 00:19:17,750 --> 00:19:19,375 ‫זה כאילו שכתבת את זה עליי.‬ 320 00:19:19,458 --> 00:19:23,375 ‫אתה יודע, אני מניחה שזה מה שמקווים‬ ‫כשכותבים שיר.‬ 321 00:19:25,416 --> 00:19:26,250 ‫מה?‬ 322 00:19:26,625 --> 00:19:29,791 ‫מעט אוניברסליות בדבר ספציפי, אני לא יודעת.‬ 323 00:19:29,875 --> 00:19:31,541 ‫זה כאילו שכתבת את זה עליי.‬ 324 00:19:34,166 --> 00:19:35,708 ‫אני חושבת לגמור עם זה.‬ 325 00:19:36,375 --> 00:19:37,541 ‫ג'ייק ממש נהדר.‬ 326 00:19:37,958 --> 00:19:40,166 ‫הוא ממש מתוק. הוא רגיש.‬ 327 00:19:40,250 --> 00:19:42,250 ‫הוא מקשיב לי, והוא חכם.‬ 328 00:19:42,333 --> 00:19:45,333 ‫אבל יש משהו... חמקמק.‬ 329 00:19:45,750 --> 00:19:48,291 ‫משהו שגוי באופן תהומי‬ ‫שלא ניתן לתאר או לתקן.‬ 330 00:19:48,375 --> 00:19:50,708 ‫את בסדר?‬ ‫-כן.‬ 331 00:19:50,791 --> 00:19:52,625 ‫את פשוט נראית די רחוקה, זה הכול.‬ 332 00:19:52,708 --> 00:19:54,458 ‫אני רק חושבת.‬ 333 00:19:55,916 --> 00:19:56,750 ‫על מה?‬ 334 00:19:59,708 --> 00:20:03,666 ‫אני לא יודעת, רק...‬ ‫דברים מעורפלים בראש שלי.‬ 335 00:20:03,750 --> 00:20:05,208 ‫דברים מעורפלים בראש שלך.‬ 336 00:20:06,541 --> 00:20:08,208 ‫אני מניחה שחשבתי על זמן.‬ 337 00:20:08,291 --> 00:20:09,583 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 338 00:20:11,791 --> 00:20:14,333 ‫כאילו שאנחנו על רכבת שלוקחת אותנו ליעד.‬ 339 00:20:14,416 --> 00:20:17,750 ‫אין סטיות, אין נסיעות צדדיות,‬ ‫וכמו הרכבת של מוסוליני,‬ 340 00:20:17,833 --> 00:20:19,541 ‫היא יוצאת בזמן.‬ ‫-זה לא ממש נכון‬ 341 00:20:19,625 --> 00:20:21,541 ‫בנוגע למוסוליני ורכבות.‬ 342 00:20:21,625 --> 00:20:24,791 ‫השיפורים במערכת הרכבות קדמו לו.‬ 343 00:20:24,875 --> 00:20:26,666 ‫הוא רק לקח את הקרדיט,‬ 344 00:20:26,750 --> 00:20:29,500 ‫ועדיין, הן לא תמיד יצאו בזמן.‬ 345 00:20:29,583 --> 00:20:30,750 ‫לא באמת דיברתי‬ 346 00:20:30,833 --> 00:20:33,750 ‫על הרכבת של מוסוליני...‬ ‫-וחוץ מזה, תמיד אפשר לקפוץ‬ 347 00:20:33,833 --> 00:20:35,250 ‫מרכבת.‬ ‫-בסרטים.‬ 348 00:20:35,333 --> 00:20:39,125 ‫בחיים האמיתיים,‬ ‫סביר להניח שתמות בקפיצה מרכבת נוסעת.‬ 349 00:20:42,333 --> 00:20:44,000 ‫זה נכון מאוד.‬ 350 00:20:44,291 --> 00:20:47,500 ‫אני מניח שאני צופה ביותר מדי סרטים.‬ 351 00:20:48,666 --> 00:20:49,750 ‫כמו כולם.‬ 352 00:20:50,166 --> 00:20:51,458 ‫מחלה חברתית.‬ 353 00:20:51,541 --> 00:20:54,416 ‫ממלא את המוח שלי בשקרים‬ ‫כדי להעביר את הזמן‬ 354 00:20:54,500 --> 00:20:57,416 ‫כהרף עין,‬ 355 00:20:57,541 --> 00:21:01,500 ‫מצמוץ בהילוך איטי ומייסר.‬ 356 00:21:01,666 --> 00:21:03,666 ‫זה כמו נגיף הכלבת,‬ 357 00:21:04,291 --> 00:21:06,375 ‫שמצמיד את עצמו לגנגליה שלנו,‬ 358 00:21:06,750 --> 00:21:09,041 ‫משנה אותנו אל עצמו.‬ 359 00:21:09,375 --> 00:21:10,708 ‫נגיפים הם מפלצתיים.‬ 360 00:21:10,791 --> 00:21:12,375 ‫הכול רוצה לחיות, ג'ייק.‬ 361 00:21:14,416 --> 00:21:16,791 ‫נגיפים הם רק עוד דוגמה לכול.‬ 362 00:21:16,875 --> 00:21:17,875 ‫אבל...‬ 363 00:21:17,958 --> 00:21:21,041 ‫אפילו רעיונות מזויפים ומחורבנים מסרטים‬ ‫רוצים לחיות.‬ 364 00:21:21,125 --> 00:21:22,833 ‫הם גדלים במוח שלך,‬ 365 00:21:23,500 --> 00:21:25,291 ‫מחליפים רעיונות אמיתיים.‬ 366 00:21:25,750 --> 00:21:27,291 ‫זה מה שהופך אותם למסוכנים.‬ 367 00:21:27,375 --> 00:21:28,916 ‫אבל האם ידעת‬ 368 00:21:29,875 --> 00:21:32,416 ‫שיש חרקים שמפוצצים את עצמם?‬ 369 00:21:32,500 --> 00:21:33,791 ‫כן.‬ ‫-לא הכול רוצה לחיות...‬ 370 00:21:33,875 --> 00:21:37,125 ‫יש נמלים, יש כנימות...‬ ‫-לטובת הקהילה שלהם.‬ 371 00:21:37,208 --> 00:21:38,833 ‫יש מחבלים מתאבדים.‬ 372 00:21:44,208 --> 00:21:45,375 ‫- גלידריית טולסי טאון -‬ 373 00:21:45,458 --> 00:21:47,666 ‫בואי, הצטרפי אליי.‬ 374 00:21:49,625 --> 00:21:51,416 ‫אז לא הכול רוצה לחיות.‬ 375 00:21:53,750 --> 00:21:54,583 ‫נכון?‬ 376 00:21:56,333 --> 00:21:57,875 ‫אמת. טוב, הם...‬ 377 00:21:58,250 --> 00:22:00,083 ‫הם רוצים שהקהילות שלהם יחיו.‬ 378 00:22:00,166 --> 00:22:02,416 ‫שזה בעצם כמו עצמם בקנה מידה גדול יותר.‬ 379 00:22:04,208 --> 00:22:06,958 ‫בכל אופן, אנו לא באמת יודעים‬ ‫אם הם רוצים משהו.‬ 380 00:22:07,666 --> 00:22:12,083 ‫רק סביר להניח שכך הם מתוכנתים.‬ 381 00:22:12,166 --> 00:22:14,000 ‫אולי כולנו מתוכנתים, נכון?‬ 382 00:22:24,000 --> 00:22:25,125 ‫ועכשיו שנינו מתים.‬ 383 00:22:52,625 --> 00:22:55,708 ‫אז אני לא מוכן להיכנס.‬ 384 00:22:56,333 --> 00:22:58,541 ‫אני צריך לחלץ עצמות, רגליים ארוכות.‬ 385 00:22:59,375 --> 00:23:00,208 ‫נסיעה ארוכה.‬ 386 00:23:00,750 --> 00:23:02,750 ‫מה, זה לא גס רוח?‬ 387 00:23:02,875 --> 00:23:05,208 ‫ברור שהיא יודעת שהגענו.‬ ‫אנחנו מנופפים לה‬ 388 00:23:05,583 --> 00:23:06,708 ‫די הרבה זמן.‬ 389 00:23:06,791 --> 00:23:09,416 ‫הם יודעים שאני אוהב לחלץ עצמות.‬ ‫אעשה לך סיור.‬ 390 00:23:09,500 --> 00:23:13,583 ‫ג'ייק, אני לא יודעת, קר ומחשיך.‬ 391 00:23:14,166 --> 00:23:16,125 ‫בואי, אעשה לך סיור מקוצר.‬ 392 00:23:31,458 --> 00:23:32,625 ‫אולי נוכל...‬ 393 00:23:33,500 --> 00:23:38,583 ‫לחזור באביב ולשכב כאן‬ ‫ולהביט למעלה על היקום.‬ 394 00:23:45,000 --> 00:23:45,916 ‫הכבשים.‬ 395 00:23:52,416 --> 00:23:53,333 ‫בואי נגיד שלום.‬ 396 00:23:54,666 --> 00:23:56,000 ‫היי, כבשים.‬ ‫-היי, כבשים.‬ 397 00:23:57,625 --> 00:24:00,083 ‫יש כאן משהו קודר ועצוב.‬ 398 00:24:00,250 --> 00:24:01,166 ‫ומסריח.‬ 399 00:24:01,541 --> 00:24:03,583 ‫מעניין איך זה להיות כבשה.‬ 400 00:24:03,750 --> 00:24:07,583 ‫לבלות את כל החיים בחוסר מעש‬ ‫במקום האומלל והמסריח הזה.‬ 401 00:24:07,791 --> 00:24:10,541 ‫לאכול, לחרבן, לישון, שוב ושוב.‬ 402 00:24:10,625 --> 00:24:12,250 ‫טוב, זהו זה.‬ 403 00:24:13,208 --> 00:24:14,083 ‫הכבשים.‬ 404 00:24:15,000 --> 00:24:16,708 ‫מה קרה לטלאים?‬ ‫-מה?‬ 405 00:24:17,500 --> 00:24:19,708 ‫מה יקרה ל...‬ ‫-אני לא יודע מה את שואלת.‬ 406 00:24:19,791 --> 00:24:23,666 ‫הם כבר מתים, אז מה עוד יכול לקרות להם?‬ 407 00:24:23,750 --> 00:24:29,083 ‫טוב, האם הם ייקברו?‬ ‫-בטח יישרפו בבוא האביב.‬ 408 00:24:29,166 --> 00:24:31,666 ‫אבל הם קפואים לחלוטין בינתיים, אז הם בסדר.‬ 409 00:24:33,625 --> 00:24:34,500 ‫אין בעיה.‬ 410 00:24:36,666 --> 00:24:39,625 ‫בואי, אראה לך את הדיר הישן‬ ‫שבו גידלנו חזירים.‬ 411 00:24:40,500 --> 00:24:41,583 ‫נאלצו להרדים אותם.‬ 412 00:24:42,583 --> 00:24:45,166 ‫זה חבל.‬ ‫-מצב גרוע, עם החזירים.‬ 413 00:24:45,791 --> 00:24:49,000 ‫החיים לא תמיד יפים בחווה.‬ ‫משהו שאת צריכה לדעת.‬ 414 00:24:53,208 --> 00:24:55,458 ‫אז מה קרה להם?‬ 415 00:24:55,541 --> 00:24:56,375 ‫לחזירים?‬ 416 00:25:01,416 --> 00:25:03,333 ‫תשכחי מזה. את לא תאהבי את זה.‬ 417 00:25:03,416 --> 00:25:05,541 ‫אל תעשה את זה. אתה חייב לספר לי.‬ 418 00:25:05,625 --> 00:25:07,333 ‫כן?‬ ‫-כן! אלוהים.‬ 419 00:25:07,416 --> 00:25:08,291 ‫אוקיי, ובכן...‬ 420 00:25:11,125 --> 00:25:14,458 ‫אבא שלי לא הלך לבדוק את מצב החזירים‬ ‫במשך כמה ימים.‬ 421 00:25:14,541 --> 00:25:15,875 ‫הוריי היו עסוקים.‬ 422 00:25:16,583 --> 00:25:18,916 ‫הוא פשוט זרק את האוכל שלהם לתוך הדיר.‬ 423 00:25:19,791 --> 00:25:21,041 ‫אבל אחרי כמה ימים,‬ 424 00:25:21,125 --> 00:25:25,000 ‫הוא שם לב שכולם שכבו בפינה כל הזמן,‬ 425 00:25:25,375 --> 00:25:26,916 ‫אז הוא נכנס לבדוק אותם.‬ 426 00:25:27,000 --> 00:25:28,041 ‫הם לא נראו טוב.‬ 427 00:25:28,125 --> 00:25:30,125 ‫הוא החליט שכדאי לנסות להזיז אותם.‬ 428 00:25:30,416 --> 00:25:31,708 ‫והם כבדים.‬ 429 00:25:33,416 --> 00:25:35,041 ‫הם חזירים, נכון?‬ 430 00:25:35,791 --> 00:25:39,083 ‫אבל כן, הוא הצליח להזיז אחד לבסוף,‬ ‫וגילה...‬ 431 00:25:40,500 --> 00:25:44,666 ‫שכל החלק התחתון שלו היה מלא רימות.‬ 432 00:25:46,583 --> 00:25:48,375 ‫שני החזירים נאכלו בעודם בחיים.‬ 433 00:25:54,833 --> 00:25:57,041 ‫החיים יכולים להיות אכזריים בחווה.‬ 434 00:26:00,666 --> 00:26:02,291 ‫שניכנס? נהיה קר.‬ 435 00:26:04,625 --> 00:26:07,333 ‫הכול חייב למות. זאת האמת.‬ 436 00:26:07,958 --> 00:26:10,416 ‫אנשים אוהבים לחשוב שתמיד יש תקווה.‬ 437 00:26:10,875 --> 00:26:12,625 ‫שתוכל להתעלות מעל המוות.‬ 438 00:26:13,166 --> 00:26:16,833 ‫וזו פנטזיה ייחודית לבני אדם, שהמצב ישתפר,‬ 439 00:26:17,291 --> 00:26:21,875 ‫שייתכן שנובעת מההבנה הייחודית לבני אדם‬ ‫שהוא לא.‬ 440 00:26:22,916 --> 00:26:24,166 ‫אין דרך לדעת בוודאות.‬ 441 00:26:24,333 --> 00:26:26,541 ‫אך אני חושדת שבני האדם‬ ‫הם בע"ח היחידים‬ 442 00:26:26,625 --> 00:26:28,708 ‫שיודעים על מותם הבלתי נמנע.‬ 443 00:26:29,625 --> 00:26:31,333 ‫חיות אחרות חיות בהווה.‬ 444 00:26:32,750 --> 00:26:35,791 ‫בני האדם לא יכולים, אז הם המציאו תקווה.‬ 445 00:26:41,541 --> 00:26:42,375 ‫שלום?‬ 446 00:26:45,541 --> 00:26:46,375 ‫שלום?‬ 447 00:26:47,166 --> 00:26:49,166 ‫הגעתי. הגענו.‬ 448 00:26:58,125 --> 00:27:01,458 ‫שלום?‬ 449 00:27:03,666 --> 00:27:04,541 ‫זה ג'ייק.‬ 450 00:27:06,333 --> 00:27:07,166 ‫שלום?‬ 451 00:27:15,583 --> 00:27:16,416 ‫שלום?‬ 452 00:27:16,500 --> 00:27:18,291 ‫אנחנו כבר יורדים.‬ ‫-אוקיי.‬ 453 00:27:27,541 --> 00:27:28,958 ‫את רוצה נעלי בית?‬ 454 00:27:29,291 --> 00:27:30,791 ‫אני...‬ ‫-הרצפה קרה כאן.‬ 455 00:27:30,875 --> 00:27:33,083 ‫בתים ישנים. תוכלי להחזיק את זה, בבקשה?‬ ‫-כן.‬ 456 00:27:33,166 --> 00:27:34,458 ‫כן, תודה, אני חושבת.‬ 457 00:27:36,541 --> 00:27:39,708 ‫הן יהיו גדולות עלייך.‬ ‫הן הישנות שלי, אבל הן מחממות.‬ 458 00:27:41,208 --> 00:27:42,041 ‫בבקשה.‬ 459 00:27:47,750 --> 00:27:49,166 ‫אין בשבילך?‬ ‫-לא.‬ 460 00:27:49,250 --> 00:27:52,041 ‫לא, קח את אלה. הן שלך.‬ 461 00:27:52,125 --> 00:27:54,583 ‫לא. איזה מין ג'נטלמן אהיה?‬ 462 00:27:58,041 --> 00:28:00,666 ‫נעלי הבית שלי הן נעלי הבית שלך.‬ 463 00:28:02,083 --> 00:28:03,666 ‫אתה בטוח?‬ ‫-כן.‬ 464 00:28:10,458 --> 00:28:11,291 ‫שבי.‬ 465 00:28:21,708 --> 00:28:22,833 ‫הם כבר יורדים.‬ 466 00:28:32,416 --> 00:28:34,166 ‫מוזיקה?‬ ‫-בטח.‬ 467 00:29:29,500 --> 00:29:32,500 ‫אז חדרי השינה למעלה.‬ 468 00:29:33,208 --> 00:29:34,166 ‫לא הרבה חוץ מזה.‬ 469 00:29:36,583 --> 00:29:38,250 ‫חדר התפירה של אימי,‬ 470 00:29:39,083 --> 00:29:40,583 ‫חדר שינה, ארון מצעים.‬ 471 00:29:43,125 --> 00:29:45,791 ‫אוכל להראות לך אחרי שנאכל אם תרצי.‬ 472 00:29:47,875 --> 00:29:50,541 ‫זה לא מפואר, כפי שאת רואה.‬ 473 00:29:50,625 --> 00:29:52,583 ‫זה נחמד. אני אוהבת את זה.‬ 474 00:29:52,666 --> 00:29:53,708 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 475 00:29:54,125 --> 00:29:55,541 ‫מזכיר לי את בית ילדותי.‬ 476 00:29:57,833 --> 00:30:01,500 ‫אני מניח שכל בתי החווה דומים.‬ 477 00:30:03,708 --> 00:30:05,333 ‫כמו כל המשפחות המאושרות.‬ 478 00:30:07,041 --> 00:30:08,958 ‫אני לא בטוח שטולסטוי צדק בזה.‬ 479 00:30:13,291 --> 00:30:16,916 ‫אושר במשפחה הוא מלא ניואנסים‬ ‫בדיוק כמו אומללות.‬ 480 00:30:17,500 --> 00:30:19,333 ‫נראה לי שהוא דיבר על נישואים...‬ 481 00:30:19,416 --> 00:30:20,666 ‫הנה הם באים.‬ 482 00:30:30,500 --> 00:30:32,416 ‫אני אדליק את האח בינתיים.‬ 483 00:30:50,541 --> 00:30:52,541 ‫ההורים שלך ידעו שאנחנו באים, נכון?‬ 484 00:30:52,750 --> 00:30:54,458 ‫כלומר, הם הזמינו אותנו...‬ 485 00:30:54,541 --> 00:30:58,791 ‫הזמנה נשמעת מעט רשמית בשביל המשפחה שלי,‬ 486 00:30:58,875 --> 00:31:00,458 ‫אבל כן, כמובן, תקשרנו.‬ 487 00:31:00,541 --> 00:31:01,541 ‫אוקיי, סבבה.‬ 488 00:31:05,791 --> 00:31:07,250 ‫האש הזאת מרגישה טוב.‬ 489 00:31:09,041 --> 00:31:09,875 ‫נעים.‬ 490 00:31:11,208 --> 00:31:12,791 ‫מה יש שם?‬ ‫-המרתף.‬ 491 00:31:14,833 --> 00:31:15,666 ‫הבנתי.‬ 492 00:31:16,333 --> 00:31:21,541 ‫לרוב, אנחנו משאירים אותו סגור,‬ ‫כי לבתים ישנים יש נטייה לרוחות פרצים. ‬ 493 00:31:21,625 --> 00:31:22,458 ‫נכון.‬ 494 00:31:25,541 --> 00:31:28,541 ‫בכל אופן, המרתף לא גמור.‬ 495 00:31:29,500 --> 00:31:31,125 ‫חור באדמה, באמת.‬ 496 00:31:31,208 --> 00:31:32,333 ‫חור באדמה?‬ 497 00:31:33,333 --> 00:31:36,083 ‫רק דוד מים, מכונת כביסה ומייבש,‬ ‫דברים כאלה.‬ 498 00:31:36,875 --> 00:31:39,000 ‫אנחנו לא משתמשים בו לשום דבר אחר.‬ 499 00:31:41,166 --> 00:31:42,833 ‫זה חלל מבוזבז.‬ 500 00:31:44,666 --> 00:31:47,958 ‫אני שונא את המרתף אם את באמת רוצה לדעת.‬ 501 00:31:48,041 --> 00:31:49,791 ‫יש לך רגשות עזים לגביו.‬ 502 00:31:51,291 --> 00:31:52,708 ‫את יודעת, בתור ילד...‬ 503 00:31:54,125 --> 00:31:55,708 ‫מרתפים הם דבר מפחיד.‬ 504 00:31:55,791 --> 00:31:58,708 ‫טוב, לנו לא היה מרתף, גדלתי בדירה,‬ 505 00:31:58,791 --> 00:32:02,125 ‫אבל כשצופים בסרטים המפחידים האלה,‬ ‫מבינים את הרעיון.‬ 506 00:32:03,666 --> 00:32:05,666 ‫אל תסתכלו למטה במרתף.‬ 507 00:32:12,083 --> 00:32:12,916 ‫בדיוק.‬ 508 00:32:15,458 --> 00:32:16,541 ‫הוא מסתתר בפנים.‬ 509 00:32:19,791 --> 00:32:20,625 ‫מה?‬ 510 00:32:23,416 --> 00:32:24,916 ‫מה השריטות האלה על הדלת?‬ 511 00:32:26,541 --> 00:32:29,166 ‫כלב. מהכלב, בעיקר.‬ 512 00:32:33,166 --> 00:32:34,125 ‫אני אוהבת כלבים.‬ 513 00:32:35,625 --> 00:32:37,416 ‫לא ידעתי שלהורים שלך יש כלב!‬ 514 00:32:37,500 --> 00:32:39,750 ‫אני בדרך כלל יודעת כשיש כלב בבית.‬ 515 00:32:39,833 --> 00:32:42,458 ‫צעצועים מפוזרים ו...‬ ‫-ההורים שלי מסודרים.‬ 516 00:32:42,541 --> 00:32:44,916 ‫אז איפה הוא? איזה סוג? מה שמו?‬ 517 00:32:46,125 --> 00:32:48,083 ‫כל כך הרבה שאלות. ג'ימי.‬ 518 00:32:49,208 --> 00:32:50,291 ‫הוא בורדר קולי.‬ 519 00:32:50,708 --> 00:32:52,625 ‫בטח בחוץ, או...‬ 520 00:32:53,750 --> 00:32:55,333 ‫היי, ג'ימי!‬ 521 00:32:55,541 --> 00:32:56,416 ‫היי!‬ 522 00:32:58,583 --> 00:32:59,541 ‫הוא רטוב.‬ 523 00:33:03,583 --> 00:33:05,916 ‫זה...‬ ‫-הנה הם באים.‬ 524 00:33:11,041 --> 00:33:12,208 ‫הנסיעה הייתה בסדר?‬ 525 00:33:12,291 --> 00:33:13,166 ‫כן, בסדר.‬ 526 00:33:14,250 --> 00:33:16,125 ‫כל כך שמחה להכיר אותך, לואיזה.‬ 527 00:33:16,458 --> 00:33:19,000 ‫ג'ייק סיפר לנו כל כך הרבה עלייך.‬ 528 00:33:19,791 --> 00:33:22,041 ‫הוא גם סיפר לי הרבה על שניכם.‬ 529 00:33:22,833 --> 00:33:24,041 ‫ובכל זאת באת?‬ 530 00:33:29,791 --> 00:33:30,625 ‫היי.‬ 531 00:33:39,625 --> 00:33:40,583 ‫טוב, בואו נאכל.‬ 532 00:33:40,666 --> 00:33:44,333 ‫האוכל יהיה קר‬ ‫כמו שד של מכשפה בחזיית פליז.‬ 533 00:33:59,291 --> 00:34:01,333 ‫זה מריח נהדר.‬ ‫-אני מקווה שאת רעבה.‬ 534 00:34:01,416 --> 00:34:04,541 ‫הכול תוצרת בית.‬ ‫כל מה שאת רואה על השולחן הוא מהחווה.‬ 535 00:34:10,583 --> 00:34:11,416 ‫זה נראה נהדר.‬ 536 00:34:11,500 --> 00:34:14,333 ‫אז, ג'ייק אמר לנו שאת ציירת.‬ 537 00:34:14,416 --> 00:34:16,458 ‫כן! ג'ייק אמר את האמת.‬ 538 00:34:16,541 --> 00:34:18,291 ‫אני לא יודע הרבה על אומנות,‬ 539 00:34:18,375 --> 00:34:20,708 ‫אך אני אוהב תמונות‬ ‫שידוע על מה מסתכלים.‬ 540 00:34:20,791 --> 00:34:23,375 ‫איך זה נקרא? מופשט. אני לא מבין את זה.‬ 541 00:34:23,458 --> 00:34:27,458 ‫אני יכול לעשות מופשט. למרוח קצת צבע,‬ ‫איך זה נקרא?‬ 542 00:34:28,250 --> 00:34:31,041 ‫קנבס. אני חושב שזו רמאות אם תשאלי אותי.‬ 543 00:34:31,458 --> 00:34:33,666 ‫אני אוהב ציורים שנראים כמו תמונות.‬ 544 00:34:34,625 --> 00:34:37,750 ‫לא הייתי יכול לעשות זאת‬ ‫גם בעוד מיליון שנה. זה כישרון.‬ 545 00:34:37,958 --> 00:34:43,708 ‫למה שלא תצלם, אבא, אם אתה אוהב תמונות?‬ 546 00:34:43,791 --> 00:34:46,916 ‫זה הרבה יותר מהיר,‬ ‫ותמונות נראות בדיוק כמו תמונות.‬ 547 00:34:47,083 --> 00:34:49,791 ‫אני אוהב תמונות, בעיקר צילומי ספורט.‬ 548 00:34:49,875 --> 00:34:51,666 ‫אילו ציורים את עושה, לוסי?‬ 549 00:34:54,416 --> 00:34:57,833 ‫טוב, אני לא אומנית מופשטת, אז זה לטובתי.‬ 550 00:34:57,916 --> 00:35:00,875 ‫יופי! זו בדיוק טענתי. את רואה? יופי!‬ 551 00:35:01,208 --> 00:35:02,750 ‫אני מציירת נופים בעיקר.‬ 552 00:35:03,541 --> 00:35:05,666 ‫כמו ציורים בחוץ?‬ 553 00:35:05,750 --> 00:35:07,958 ‫כן! פליין אייר.‬ 554 00:35:08,500 --> 00:35:09,833 ‫זה ציור באוויר הפתוח.‬ 555 00:35:10,708 --> 00:35:14,166 ‫אני מנסה לתפוס את תחושת האור והאווירה.‬ 556 00:35:14,583 --> 00:35:16,791 ‫זה נשמע מקסים. גם ג'ייק צייר, כמובן.‬ 557 00:35:16,875 --> 00:35:18,916 ‫אימא!‬ ‫-הוא עבד על זה קשה מאוד.‬ 558 00:35:20,500 --> 00:35:21,500 ‫לא ידעתי את זה.‬ 559 00:35:21,583 --> 00:35:23,083 ‫הוא היה טוב מאוד.‬ ‫-אימא.‬ 560 00:35:27,791 --> 00:35:31,166 ‫אני מנסה להחדיר בעבודה שלי סוג של...‬ 561 00:35:31,708 --> 00:35:36,250 ‫פנימיות.‬ ‫-פנימיות. אז את מציירת בפנים?‬ 562 00:35:36,333 --> 00:35:38,958 ‫טוב, בתוך הראש שלי. אז נוף ינסה לבטא‬ 563 00:35:39,041 --> 00:35:40,250 ‫את רגשותיי באותו זמן.‬ 564 00:35:40,333 --> 00:35:42,833 ‫בודדה, שמחה, מודאגת, עצובה.‬ 565 00:35:43,625 --> 00:35:45,083 ‫זה נשמע מאוד מעניין.‬ 566 00:35:45,916 --> 00:35:49,541 ‫כמו הציור של הבחורה ההיא,‬ ‫יושבת בשדה, מביטה בבית.‬ 567 00:35:49,625 --> 00:35:50,958 ‫העולם של כריסטינה. וייאת'.‬ 568 00:35:51,041 --> 00:35:52,208 ‫כן.‬ ‫-בדיוק.‬ 569 00:35:53,166 --> 00:35:54,125 ‫אבל בלי אנשים.‬ 570 00:35:55,833 --> 00:35:58,583 ‫איך תמונה של שדה יכולה להיות עצובה‬ 571 00:35:58,666 --> 00:36:01,708 ‫בלי אדם עצוב שנראה עצוב בשדה?‬ 572 00:36:03,666 --> 00:36:05,041 ‫זו בעיה מעניינת.‬ 573 00:36:05,416 --> 00:36:09,333 ‫אני... כן, אני נאבקת עם זה.‬ 574 00:36:11,416 --> 00:36:16,208 ‫טוב, יש לי כמה תמונות של העבודה שלי,‬ ‫אם תרצו לראות אותן.‬ 575 00:36:18,291 --> 00:36:20,333 ‫כן!‬ 576 00:36:20,416 --> 00:36:21,583 ‫כן?‬ ‫-כן?‬ 577 00:36:21,666 --> 00:36:22,916 ‫כן!‬ ‫-כן?‬ 578 00:36:32,083 --> 00:36:34,291 ‫- לוסי - שיחה שלא נענתה‬ ‫לואיזה - שיחה שלא נענתה -‬ 579 00:36:41,333 --> 00:36:42,166 ‫אלה כאן.‬ 580 00:36:57,000 --> 00:36:59,041 ‫כלומר, הם יפים, אבל אני לא רואה‬ 581 00:36:59,125 --> 00:37:01,750 ‫איך זה אמור לגרום לי להרגיש משהו‬ 582 00:37:01,833 --> 00:37:04,708 ‫אם אין בהם אדם שמרגיש משהו.‬ 583 00:37:04,791 --> 00:37:07,791 ‫אם אין בהם אדם שמרגיש עצוב או שמח‬ 584 00:37:07,875 --> 00:37:09,625 ‫או כל רגש אחר שאמרת.‬ 585 00:37:11,000 --> 00:37:15,791 ‫טוב, אולי תחשוב על עצמך‬ ‫כאדם שמשקיף בתמונה.‬ 586 00:37:15,916 --> 00:37:17,333 ‫אצטרך לראות את עצמי בהן.‬ 587 00:37:17,750 --> 00:37:20,083 ‫אם היית שם, לא היית רואה את עצמך, נכון?‬ 588 00:37:20,166 --> 00:37:22,583 ‫הייתי אם הייתי מביט מטה. אני לא רוח רפאים.‬ 589 00:37:22,666 --> 00:37:24,125 ‫אני יכולה להעיד על זה.‬ 590 00:37:24,208 --> 00:37:25,708 ‫במיוחד בחדר השינה.‬ 591 00:37:27,666 --> 00:37:30,416 ‫כלומר, אבל אם היית שם‬ 592 00:37:30,583 --> 00:37:34,333 ‫והבטת על זה בלי להביט מטה,‬ ‫היית רואה את הסצנה ומרגיש משהו.‬ 593 00:37:34,416 --> 00:37:37,000 ‫כל מה שגורם לך להרגיש בסביבה קשור אליך,‬ 594 00:37:37,125 --> 00:37:38,583 ‫לא אל הסביבה, נכון?‬ 595 00:37:39,250 --> 00:37:42,791 ‫שום דבר מהרגש אינו טבוע במקום.‬ 596 00:37:43,500 --> 00:37:44,750 ‫זה גדול עליי, אני מניח.‬ 597 00:37:45,333 --> 00:37:47,166 ‫אבל הם יפים. את מוכשרת מאוד.‬ 598 00:37:48,833 --> 00:37:50,333 ‫תודה.‬ ‫-אהבתי את הצבעים.‬ 599 00:37:50,458 --> 00:37:51,291 ‫תודה.‬ 600 00:37:52,625 --> 00:37:55,916 ‫ג'ייק, לא אמרת לנו שהחברה שלך‬ ‫כל כך מוכשרת.‬ 601 00:37:56,250 --> 00:37:57,708 ‫האמת שכן אמרתי.‬ 602 00:38:00,041 --> 00:38:00,958 ‫בכל אופן...‬ 603 00:38:02,833 --> 00:38:03,916 ‫כלומר, לפעמים...‬ 604 00:38:04,166 --> 00:38:05,250 ‫הייתי חושבת...‬ 605 00:38:06,791 --> 00:38:07,625 ‫כי...‬ 606 00:38:13,166 --> 00:38:15,458 ‫אז, ג'ייק...‬ 607 00:38:16,041 --> 00:38:19,166 ‫אומר לי שאת לומדת ליריקה קוונטית‬ ‫באוניברסיטה.‬ 608 00:38:19,500 --> 00:38:20,916 ‫כן.‬ ‫-פיזיקה.‬ 609 00:38:21,000 --> 00:38:22,166 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 610 00:38:23,083 --> 00:38:24,958 ‫זה חריג לבחורה, נכון?‬ 611 00:38:25,708 --> 00:38:26,750 ‫כן, למען האמת.‬ 612 00:38:26,833 --> 00:38:27,958 ‫אני רק שואל.‬ 613 00:38:29,583 --> 00:38:32,500 ‫קצת פחות בימינו, ולדעתי זה דבר טוב.‬ 614 00:38:32,750 --> 00:38:37,750 ‫טוב, אחרי כיתה ז',‬ ‫לא הצלחתי להבין מה ג'ייק אמר,‬ 615 00:38:37,833 --> 00:38:41,458 ‫אז זה נפלא שיש לו מישהי שיוכל לחלוק איתה‬ ‫את כל הרעיונות שלו.‬ 616 00:38:41,791 --> 00:38:47,166 ‫ג'ייק מספר לנו שהיו הרבה‬ ‫זוגות פיזיקאים מפורסמים.‬ 617 00:38:47,958 --> 00:38:48,791 ‫אבא!‬ 618 00:38:49,958 --> 00:38:53,208 ‫כן, אני מניחה שהיו כאלה.‬ 619 00:38:54,125 --> 00:38:56,541 ‫פייר ומארי קירי חלקו פרס נובל לפיזיקה.‬ 620 00:38:57,416 --> 00:39:00,375 ‫אפילו אני שמעתי עליהם.‬ ‫טוב, שמעתי עליה, קרינה.‬ 621 00:39:00,541 --> 00:39:02,333 ‫רדיואקטיביות.‬ ‫-רדיום.‬ 622 00:39:02,416 --> 00:39:06,208 ‫כן.‬ ‫-אני כל כך שמחה שג'ייק מצא מישהי.‬ 623 00:39:07,541 --> 00:39:10,000 ‫תוכלי לספר לנו את סיפור ההיכרות שלכם?‬ 624 00:39:10,541 --> 00:39:11,750 ‫ג'ייק סירב.‬ 625 00:39:11,833 --> 00:39:14,875 ‫אני אוהבת סיפורי פגישות רומנטיות.‬ ‫כמו ב"תשכחי את פריז".‬ 626 00:39:15,416 --> 00:39:17,500 ‫בילי קריסטל?‬ ‫-לא אהבתי את הסרט הזה.‬ 627 00:39:17,625 --> 00:39:19,958 ‫בילי קריסטל הוא מתרומם.‬ 628 00:39:27,000 --> 00:39:27,833 ‫אז...‬ 629 00:39:29,875 --> 00:39:32,666 ‫הלכתי עם חברה לבר ליד הקמפוס,‬ 630 00:39:32,833 --> 00:39:35,708 ‫והתברר שזה היה ערב טריוויה.‬ 631 00:39:35,791 --> 00:39:38,333 ‫אני אוהבת את זה עד כה,‬ ‫ג'ייק משוגע על טריוויה!‬ 632 00:39:38,416 --> 00:39:42,333 ‫נהגנו לשחק בגרסה המחוננת של...‬ ‫-מסווגת.‬ 633 00:39:42,416 --> 00:39:44,208 ‫נהגנו לשחק בגרסה המחוננת...‬ ‫-מסווגת!‬ 634 00:39:44,291 --> 00:39:45,625 ‫...של טריוויאל פרסוט. מה?‬ 635 00:39:46,000 --> 00:39:47,208 ‫זו המהדורה המסווגת.‬ 636 00:39:47,291 --> 00:39:51,958 ‫תמיד חשבתי שזה היה מחוננת.‬ ‫אמרתי את זה לא נכון כל השנים האלה.‬ 637 00:39:52,125 --> 00:39:54,041 ‫זה מוכיח שאני לא מחוננת!‬ 638 00:39:57,333 --> 00:39:58,500 ‫זה טוב.‬ 639 00:39:58,583 --> 00:39:59,875 ‫לא.‬ 640 00:40:01,041 --> 00:40:02,000 ‫מסווג זה לא...‬ 641 00:40:02,375 --> 00:40:05,958 ‫אותו הדבר כמו מחונן. סיווג הוא קטגוריה.‬ 642 00:40:06,041 --> 00:40:08,083 ‫תמיד חשבתי שזו המהדורה המחוננת.‬ 643 00:40:08,166 --> 00:40:11,083 ‫אמרתי לכולם שהוא ידע כל תשובה‬ ‫במהדורה המחוננת.‬ 644 00:40:11,166 --> 00:40:12,500 ‫הייתי מאוד גאה בזה.‬ 645 00:40:13,875 --> 00:40:16,291 ‫למה לא קנינו את המחוננת...‬ ‫-אין דבר כזה...‬ 646 00:40:19,625 --> 00:40:22,458 ‫מהדורה מחוננת.‬ ‫-אוקיי. ‬ 647 00:40:39,666 --> 00:40:41,625 ‫אז ג'ייק היה עם קבוצת הטריוויה שלו,‬ 648 00:40:41,708 --> 00:40:45,666 ‫וחברה שלי ואני מצאנו שולחן ריק לידו,‬ ‫וצפיתי בו.‬ 649 00:40:45,750 --> 00:40:47,750 ‫כי חשבת שהוא חמוד!‬ ‫-כן, נכון.‬ 650 00:40:48,625 --> 00:40:52,750 ‫והוא היה רציני מאוד לגבי המשחק,‬ ‫וחשבתי, אני לא יודעת, שזה מקסים.‬ 651 00:40:53,333 --> 00:40:55,416 ‫ואיך קראו לקבוצה שלו?‬ 652 00:40:55,500 --> 00:40:58,083 ‫הגבות של ברז'נייב.‬ ‫-הגבות של ברז'נייב, נכון.‬ 653 00:40:59,000 --> 00:41:02,583 ‫ושאלתי מי זה ברז'נייב,‬ ‫בעיקר כדי שאוכל לומר לו משהו.‬ 654 00:41:02,875 --> 00:41:06,416 ‫והוא אמר לי שברז'נייב היה מהנדס סובייטי.‬ 655 00:41:06,833 --> 00:41:10,958 ‫וגנרל של...‬ 656 00:41:11,041 --> 00:41:14,083 ‫ראש המחלקה...‬ ‫-מזכיר המפלגה הקומוניסטית.‬ 657 00:41:14,541 --> 00:41:15,875 ‫בעידן ההרעבה.‬ 658 00:41:15,958 --> 00:41:17,500 ‫סטגנציה.‬ ‫-סטגנציה.‬ 659 00:41:17,583 --> 00:41:19,416 ‫בכל אופן, שמות הקבוצות משגעים אותי.‬ 660 00:41:19,500 --> 00:41:21,583 ‫הם תמיד נשמעים שחצניים.‬ 661 00:41:21,666 --> 00:41:24,291 ‫אבל אני לא יודעת, זה לא הפריע לי עם ג'ייק.‬ 662 00:41:24,541 --> 00:41:26,708 ‫כנראה שלא נתתי לזה כי חשבתי שהוא חמוד.‬ 663 00:41:26,791 --> 00:41:29,416 ‫הוא באמת חמוד, נכון?‬ 664 00:41:30,125 --> 00:41:33,250 ‫אז ניסיתי לאזור אומץ לדבר איתו, כי...‬ 665 00:41:33,708 --> 00:41:35,875 ‫אפילו שהוא הסתכל עליי יותר מפעם אחת,‬ 666 00:41:35,958 --> 00:41:37,875 ‫היה ברור שהוא לא יגיד כלום.‬ 667 00:41:37,958 --> 00:41:41,875 ‫חשבתי שאמרת שדיברתם על ברז'נייב?‬ 668 00:41:53,125 --> 00:41:55,000 ‫כן, זה נכון.‬ 669 00:41:55,833 --> 00:41:57,791 ‫אבל לא דיברנו יותר אחרי זה,‬ 670 00:41:58,041 --> 00:41:59,375 ‫אני מניחה שזו הכוונה...‬ 671 00:42:08,500 --> 00:42:12,041 ‫אז אמרתי משהו מטופש, כמו,‬ ‫"נראה שהולך לכם טוב".‬ 672 00:42:16,291 --> 00:42:19,166 ‫והייתי צריכה לצעוק, היה כל כך רועש.‬ 673 00:42:19,291 --> 00:42:22,750 ‫וג'ייק הרים את הכוס שלו ואמר,‬ ‫"כן, טוב,‬ 674 00:42:22,833 --> 00:42:24,625 ‫אנחנו מחוזקים לטובתנו".‬ 675 00:42:24,708 --> 00:42:26,833 ‫ואני צחקתי, מה ששבר את הקרח,‬ 676 00:42:26,916 --> 00:42:31,083 ‫ואני חושבת שהצחוק שלי משך אותו‬ ‫כי הוא המשיך לומר לי...‬ 677 00:42:31,166 --> 00:42:32,541 ‫שהוא קרוס...‬ 678 00:42:33,583 --> 00:42:34,958 ‫ורבליסט.‬ ‫-ורבליסט.‬ 679 00:42:35,333 --> 00:42:36,666 ‫ולא ידעתי מה זה אומר.‬ 680 00:42:36,750 --> 00:42:38,750 ‫אבל לא רציתי להודות בזה, אז אמרתי,‬ 681 00:42:38,833 --> 00:42:39,708 ‫"מגניב."‬ ‫-מגניב.‬ 682 00:42:39,791 --> 00:42:42,291 ‫והוא שוב השוויץ, ובצורה עלובה,‬ 683 00:42:42,375 --> 00:42:45,583 ‫וחשבתי, "הבחור הזה מביך. אין לו את זה".‬ 684 00:42:46,083 --> 00:42:48,875 ‫והיה בזה משהו די מושך.‬ 685 00:42:50,750 --> 00:42:51,916 ‫אבל אז הוא המשיך.‬ 686 00:42:52,000 --> 00:42:57,625 ‫ואמר לי שהוא רצה ששם הקבוצה יהיה "עצמיות",‬ 687 00:42:58,208 --> 00:42:59,333 ‫וחשבתי, "איכס".‬ 688 00:42:59,750 --> 00:43:00,875 ‫כבר לא חיבבת אותו?‬ 689 00:43:04,375 --> 00:43:05,208 ‫לא.‬ 690 00:43:09,208 --> 00:43:10,041 ‫כן חיבבתי.‬ 691 00:43:12,250 --> 00:43:13,958 ‫רק רציתי שהקטע הזה ייפסק.‬ 692 00:43:14,041 --> 00:43:14,875 ‫אז אמרתי לו,‬ 693 00:43:14,958 --> 00:43:18,291 ‫"אתה יודע שאני לא מכירה את המילה.‬ ‫אולי תפסיק עם השטויות?"‬ 694 00:43:19,833 --> 00:43:22,125 ‫והוא אמר משהו כמו, "אני מניאק".‬ 695 00:43:32,458 --> 00:43:34,458 ‫"אני לא ממש טוב בלדבר עם אנשים,‬ 696 00:43:34,541 --> 00:43:36,875 ‫ועצמיות היא רק מילה נרדפת לזהות עצמית."‬ 697 00:43:37,333 --> 00:43:41,041 ‫בכל מקרה, אחרי זה,‬ ‫הוא דיבר כמו אדם נורמלי, והוא היה מצחיק.‬ 698 00:43:41,166 --> 00:43:43,750 ‫וראיתי שהוא רצה לבקש את המספר שלי,‬ 699 00:43:43,875 --> 00:43:44,958 ‫אבל הוא היה ביישן.‬ 700 00:43:45,666 --> 00:43:47,458 ‫ואני קמתי ללכת.‬ 701 00:43:47,916 --> 00:43:49,500 ‫החברה שלי רצתה ללכת.‬ 702 00:43:49,958 --> 00:43:50,791 ‫וג'ייק...‬ 703 00:43:51,041 --> 00:43:52,833 ‫פלט אם אפשר לקבל את המספר שלי.‬ 704 00:43:54,250 --> 00:43:56,708 ‫כל הכבוד... ג'ייק.‬ 705 00:43:57,458 --> 00:43:58,291 ‫הגיע הזמן.‬ 706 00:44:00,000 --> 00:44:01,375 ‫וכל השאר היסטוריה.‬ 707 00:44:02,000 --> 00:44:02,875 ‫זה היה לפני...‬ 708 00:44:04,416 --> 00:44:05,666 ‫שישה שבועות?‬ 709 00:44:06,125 --> 00:44:07,541 ‫אלוהים, מרגיש ארוך יותר.‬ 710 00:44:10,541 --> 00:44:12,166 ‫מרגיש כמו נצח, במובן מסוים.‬ 711 00:44:13,750 --> 00:44:14,583 ‫אני לא...‬ 712 00:44:16,750 --> 00:44:18,750 ‫לא זוכרת לפני כמה זמן זה היה.‬ 713 00:44:42,791 --> 00:44:43,750 ‫מיד אתפנה אליך.‬ 714 00:44:43,833 --> 00:44:46,041 ‫שלום, ברוכים הבאים לרד ליין.‬ 715 00:44:46,125 --> 00:44:47,916 ‫אני איבון. אני אהיה המלצרית שלכם.‬ 716 00:44:48,000 --> 00:44:49,250 ‫יש בחור מאחורייך.‬ 717 00:44:51,083 --> 00:44:51,916 ‫באמת?‬ 718 00:44:54,416 --> 00:44:55,875 ‫זה נמרוד.‬ 719 00:44:55,958 --> 00:44:58,416 ‫הוא המלצר המתלמד האידיוט שנגרר אחריי.‬ 720 00:44:59,125 --> 00:45:00,958 ‫היי, אני נמרוד.‬ ‫-היי.‬ 721 00:45:01,500 --> 00:45:04,416 ‫אז אתם מוכנים להזמין,‬ ‫או שיש לכם שאלות על התפריט?‬ 722 00:45:04,500 --> 00:45:06,833 ‫איך ההמבורגר סנטה פה?‬ ‫-מאוד פופולרי.‬ 723 00:45:07,166 --> 00:45:10,458 ‫טוב, אז מה את מעדיפה, המבורגר סנטה פה,‬ 724 00:45:10,833 --> 00:45:12,208 ‫או המבורגר נטצ'ז?‬ 725 00:45:12,791 --> 00:45:14,791 ‫זה קשה. שניהם ממש טובים.‬ 726 00:45:14,875 --> 00:45:15,833 ‫אין לך מועדף?‬ 727 00:45:16,458 --> 00:45:20,208 ‫אני מניחה שהייתי אומרת...‬ ‫-תראה, גבר, היא טבעונית, אז...‬ 728 00:45:20,291 --> 00:45:22,750 ‫מה אתה עושה?‬ ‫-לא, תראה. מה שאינך יודע‬ 729 00:45:22,833 --> 00:45:26,250 ‫על האישה המדהימה הזאת מולך‬ ‫הוא שהיא לא מלצרית.‬ 730 00:45:26,333 --> 00:45:28,500 ‫אתה יכול בבקשה ללכת?‬ ‫-היא מלצרית.‬ 731 00:45:28,583 --> 00:45:31,041 ‫אבל רק כדי לממן את לימודיה כדי שתוכל להיות‬ 732 00:45:31,125 --> 00:45:32,916 ‫עורכת דין לזכויות בעלי חיים.‬ 733 00:45:33,375 --> 00:45:35,875 ‫לא, אף לא פירור של בשר או חלב נגע בשפתיה‬ 734 00:45:35,958 --> 00:45:37,208 ‫מאז שהייתה בת חמש‬ 735 00:45:37,291 --> 00:45:40,833 ‫והבינה שהמבורגר הוא רק פרה טחונה.‬ 736 00:45:40,916 --> 00:45:45,791 ‫היא בילתה את שארית חייה בניסיון...‬ ‫להפוך את העולם‬ 737 00:45:45,875 --> 00:45:48,041 ‫למקום טוב יותר לחיות,‬ ‫ואני אוהב אותה!‬ 738 00:45:48,458 --> 00:45:51,458 ‫אני אוהב אותה כי היא היפה ביותר...‬ 739 00:45:57,125 --> 00:45:59,708 ‫זה היה יפהפה, איבון. את מפוטרת.‬ 740 00:46:07,958 --> 00:46:09,958 ‫הייתי צריכה את העבודה הזו, אידיוט.‬ 741 00:46:11,958 --> 00:46:12,791 ‫אני יודע.‬ 742 00:46:18,958 --> 00:46:20,166 ‫אמרת שאתה אוהב אותי?‬ 743 00:46:24,083 --> 00:46:24,916 ‫כן.‬ 744 00:46:33,333 --> 00:46:34,166 ‫אידיוט.‬ 745 00:46:41,583 --> 00:46:43,291 ‫טוב, זה היה נפלא.‬ 746 00:46:43,500 --> 00:46:45,916 ‫אנו חייבים לצאת לדרך.‬ ‫-ג'ייק תמיד היה ילד טוב.‬ 747 00:46:46,000 --> 00:46:48,791 ‫הוא אפילו קיבל סיכת חריצות בבית הספר,‬ ‫זוכר?‬ 748 00:46:49,208 --> 00:46:50,875 ‫אתה עדיין אוכל?‬ ‫-לא.‬ 749 00:46:51,125 --> 00:46:53,291 ‫חריצות. בגיל שמונה, את מאמינה?‬ 750 00:46:53,375 --> 00:46:56,708 ‫אביו ואני מעולם לא קיבלנו סיכה שכזו‬ ‫בגיל שמונה.‬ 751 00:46:56,791 --> 00:46:58,208 ‫בשום גיל.‬ ‫-נכון מאוד.‬ 752 00:46:58,291 --> 00:46:59,250 ‫בשום גיל.‬ 753 00:46:59,333 --> 00:47:02,625 ‫זכיתי בשלל גביעי ספורט,‬ ‫אבל אף פעם לא בגביע חריצות.‬ 754 00:47:02,708 --> 00:47:05,208 ‫אני לא מאמין שהכרתי את המילה "חריצות"‬ ‫בגיל שמונה!‬ 755 00:47:05,291 --> 00:47:07,125 ‫אבל ג'ייק הכיר. הוא הכיר.‬ 756 00:47:07,416 --> 00:47:08,333 ‫ג'ייק הכיר.‬ 757 00:47:09,291 --> 00:47:10,708 ‫אתה זוכר כמה התרגשת‬ 758 00:47:10,791 --> 00:47:12,125 ‫מסיכת החריצות?‬ ‫-לא.‬ 759 00:47:12,666 --> 00:47:14,333 ‫הוא ענד אותה לביה"ס.‬ ‫-לא נכון.‬ 760 00:47:14,541 --> 00:47:17,000 ‫הוא כן, בכל יום. אתה כן!‬ 761 00:47:17,166 --> 00:47:20,208 ‫לא, הייתי מאוכזב.‬ ‫רציתי את סיכת הפיקחות.‬ 762 00:47:20,541 --> 00:47:23,375 ‫חריצות... היא פרס השתתפות.‬ 763 00:47:23,458 --> 00:47:25,791 ‫"אתה, עבדת קשה מאוד, אתה לא ממש מבריק,‬ 764 00:47:25,875 --> 00:47:27,500 ‫אבל התרשמנו מזה שניסית."‬ 765 00:47:27,583 --> 00:47:31,625 ‫אל תהיה חמוץ.‬ ‫זו הייתה סיכה מקסימה, מותק.‬ 766 00:47:32,000 --> 00:47:33,166 ‫ג'ייקי.‬ 767 00:47:34,958 --> 00:47:35,791 ‫קינוח?‬ 768 00:47:36,208 --> 00:47:38,666 ‫הכנתי את עוגת השוקולד האהובה על ג'ייק.‬ 769 00:47:42,875 --> 00:47:43,708 ‫נפלא.‬ 770 00:47:45,291 --> 00:47:47,291 ‫בטח, אני אף פעם לא מסרבת לשוקולד.‬ 771 00:47:47,416 --> 00:47:48,291 ‫נפלא.‬ 772 00:47:49,291 --> 00:47:54,375 ‫"נכון שזה יהיה נפלא?"‬ 773 00:47:55,125 --> 00:47:56,291 ‫תעזור לי.‬ 774 00:47:58,041 --> 00:47:59,666 ‫אני אגיש קינוח בסלון.‬ 775 00:48:01,000 --> 00:48:02,791 ‫זה מ"גברתי הנאווה".‬ 776 00:48:03,416 --> 00:48:05,083 ‫זה היית אתה! כן!‬ 777 00:48:05,166 --> 00:48:06,625 ‫היא אמרה שהוא מתרומם.‬ 778 00:48:06,708 --> 00:48:09,291 ‫אתה אומר את זה כבר שנים!‬ 779 00:48:09,375 --> 00:48:12,041 ‫אתה לא יכול להמשיך לעשות את זה!‬ 780 00:48:12,250 --> 00:48:13,500 ‫אתה כל כך שקט.‬ 781 00:48:15,208 --> 00:48:16,041 ‫אתה בסדר?‬ 782 00:48:20,250 --> 00:48:21,083 ‫את מחבבת אותם?‬ 783 00:48:22,083 --> 00:48:23,000 ‫הם נחמדים מאוד.‬ 784 00:48:24,375 --> 00:48:25,458 ‫הורים נחמדים מאוד.‬ 785 00:48:26,208 --> 00:48:27,541 ‫בחרת היטב, ידידי.‬ 786 00:48:28,291 --> 00:48:31,416 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 787 00:48:33,583 --> 00:48:34,416 ‫כמובן.‬ 788 00:48:35,791 --> 00:48:37,041 ‫הם אוהבים אותך מאוד.‬ 789 00:48:38,250 --> 00:48:40,333 ‫כן.‬ ‫-חשיבות עליונה בהורים.‬ 790 00:48:43,250 --> 00:48:44,333 ‫אני מניח.‬ 791 00:48:49,875 --> 00:48:51,166 ‫היו לנו בעיות.‬ 792 00:48:51,250 --> 00:48:53,291 ‫אלוהים, לכולם היו בעיות עם הוריהם.‬ 793 00:48:56,958 --> 00:48:58,416 ‫היי, מה קרה לג'ימי?‬ 794 00:49:00,125 --> 00:49:02,125 ‫הנה הוא!‬ 795 00:49:02,916 --> 00:49:05,875 ‫אתה מפלצת מסריחה, מה?‬ ‫-סליחה!‬ 796 00:49:07,791 --> 00:49:09,416 ‫סליחה.‬ ‫-על מה?‬ 797 00:49:09,500 --> 00:49:10,500 ‫הריח שלו.‬ 798 00:49:11,333 --> 00:49:12,291 ‫ג'ייק, הוא כלב.‬ 799 00:49:13,375 --> 00:49:14,750 ‫זה בסדר. ג'ימי…‬ 800 00:49:29,125 --> 00:49:30,458 ‫היי, מי זה?‬ 801 00:49:31,375 --> 00:49:32,208 ‫את לא רואה?‬ 802 00:49:34,458 --> 00:49:35,291 ‫לא.‬ 803 00:49:39,708 --> 00:49:40,541 ‫זה אני.‬ 804 00:49:41,375 --> 00:49:43,541 ‫לא, זו הייתי אני. זו לא אני?‬ 805 00:49:44,041 --> 00:49:45,333 ‫איך...‬ ‫-סליחה על העיכוב.‬ 806 00:49:45,416 --> 00:49:47,791 ‫אלוהים.‬ ‫-מקרה חירום במטבח, שלא תדעו.‬ 807 00:49:48,416 --> 00:49:50,875 ‫טוב, הנה היא. המועדפת על ג'ייק.‬ 808 00:49:50,958 --> 00:49:52,416 ‫גזע חג מולד משוקולד.‬ 809 00:49:54,041 --> 00:49:55,583 ‫אפילו שחג המולד חלף מזמן.‬ 810 00:49:56,208 --> 00:49:59,291 ‫זה מזכיר לי את התקופה בה ג'ייק מצץ אצבע.‬ 811 00:49:59,375 --> 00:50:01,583 ‫הרבה אחרי הגיל שבו היה אמור להפסיק.‬ 812 00:50:02,250 --> 00:50:06,250 ‫הוא אמר "חג מולד" בזמן שמצץ אותה.‬ 813 00:50:06,583 --> 00:50:09,125 ‫גזע חג המולד. די דומה לאגודל.‬ 814 00:50:10,416 --> 00:50:11,333 ‫נראה נהדר.‬ 815 00:50:14,125 --> 00:50:15,083 ‫תיהני!‬ 816 00:50:15,166 --> 00:50:16,000 ‫תודה.‬ 817 00:50:16,500 --> 00:50:17,708 ‫זה נראה ממש מדהים.‬ 818 00:50:17,833 --> 00:50:19,500 ‫תודה. תיהני.‬ 819 00:50:19,583 --> 00:50:21,250 ‫אלוהים.‬ 820 00:50:22,166 --> 00:50:24,000 ‫היו לי בעיות באוזניים.‬ 821 00:50:24,083 --> 00:50:25,750 ‫רק למקרה שמישהו תוהה למה אני‬ 822 00:50:25,833 --> 00:50:27,541 ‫מושכת באוזניים כל הלילה.‬ 823 00:50:27,708 --> 00:50:28,833 ‫יותר מבעיה.‬ 824 00:50:29,583 --> 00:50:32,375 ‫טינטון. זה מה יש, כמו שאומרים.‬ 825 00:50:32,458 --> 00:50:33,541 ‫מה זה טינטון?‬ 826 00:50:33,625 --> 00:50:35,416 ‫זה לא ממש כיף.‬ 827 00:50:35,500 --> 00:50:37,000 ‫לא ממש כיף.‬ 828 00:50:37,583 --> 00:50:39,208 ‫אבל זה מה יש, כמו שאומרים.‬ 829 00:50:42,166 --> 00:50:44,041 ‫אני שומעת סוג של זמזום באוזניים.‬ 830 00:50:44,125 --> 00:50:47,083 ‫לא ממש זמזום, יותר כמו צפצוף.‬ ‫טוב, יותר כמו...‬ 831 00:50:47,625 --> 00:50:48,500 ‫לחישה.‬ 832 00:50:49,916 --> 00:50:51,000 ‫תמיד?‬ 833 00:50:51,458 --> 00:50:52,291 ‫כן!‬ 834 00:50:52,958 --> 00:50:55,125 ‫כאילו שכל הזמן לוחשים לי.‬ 835 00:51:03,666 --> 00:51:06,333 ‫אולי זה חולק איתי את סודות היקום.‬ 836 00:51:08,375 --> 00:51:09,375 ‫אבל אני לא יודעת.‬ 837 00:51:12,625 --> 00:51:14,583 ‫אולי זה נותן לי טיפים לבורסה.‬ 838 00:51:15,958 --> 00:51:17,083 ‫נהיה עשירים!‬ 839 00:51:19,000 --> 00:51:20,125 ‫סליחה.‬ 840 00:51:20,208 --> 00:51:22,458 ‫חשבתי שזה כבוי.‬ 841 00:51:25,333 --> 00:51:26,875 ‫ראית את המשקפיים שלי?‬ ‫-הנה.‬ 842 00:51:30,458 --> 00:51:31,833 {\an8}‫- איבון -‬ 843 00:51:32,083 --> 00:51:33,666 ‫זו רק חברה.‬ 844 00:51:33,791 --> 00:51:35,833 ‫חברתה מתקשרת הרבה.‬ ‫-את יכולה לענות.‬ 845 00:51:35,916 --> 00:51:37,583 ‫תעני. לא נחשוב שזה גס רוח.‬ 846 00:51:37,666 --> 00:51:39,125 ‫לא, זה בסדר. זה לא חשוב.‬ 847 00:51:39,208 --> 00:51:41,583 ‫את לא יודעת. יכול להיות. יש סופה בחוץ.‬ 848 00:51:41,666 --> 00:51:43,666 ‫אולי היא תקועה.‬ ‫-זה בסדר.‬ 849 00:51:43,750 --> 00:51:46,166 ‫זו סופה עכשיו? אנחנו לא רוצים להיתקע.‬ 850 00:51:46,625 --> 00:51:48,166 ‫זה בסדר. יש לי שרשראות.‬ 851 00:51:48,250 --> 00:51:49,875 ‫אני צריכה לעבוד מוקדם מחר.‬ 852 00:51:49,958 --> 00:51:51,208 ‫שמת את השרשראות?‬ 853 00:51:51,291 --> 00:51:53,750 ‫לא, עדיין לא, אבל הן בתא המטען.‬ 854 00:51:53,833 --> 00:51:55,583 ‫שרשראות יספיקו.‬ 855 00:51:55,666 --> 00:51:56,666 ‫מה? אני מצטערת.‬ 856 00:51:56,750 --> 00:51:57,583 ‫השרשראות.‬ 857 00:51:57,666 --> 00:52:00,500 ‫אלוהים. הלחישות, כך אני קוראת להן.‬ 858 00:52:01,041 --> 00:52:02,791 ‫זה הכי גרוע בלילה.‬ ‫-מה?‬ 859 00:52:02,875 --> 00:52:04,958 ‫הלילה!‬ ‫-אוי, זה הכי גרוע בלילה.‬ 860 00:52:05,500 --> 00:52:06,666 ‫אני כבר לא ישנה. ‬ 861 00:52:06,750 --> 00:52:09,208 ‫זה נשמע קשה מאוד. אני מצטערת.‬ 862 00:52:09,291 --> 00:52:11,041 ‫סליחה?‬ ‫-רק אמרתי שאני מצטערת!‬ 863 00:52:12,041 --> 00:52:13,375 ‫שתינו מצטערות.‬ 864 00:52:16,208 --> 00:52:17,625 ‫אבל כדאי שתעני לשיחה.‬ 865 00:52:17,708 --> 00:52:18,958 ‫אולי זה מקרה חירום.‬ 866 00:52:19,041 --> 00:52:19,875 ‫זה בסדר.‬ 867 00:52:20,375 --> 00:52:21,208 ‫אני...‬ 868 00:52:21,708 --> 00:52:25,000 ‫אני יודעת למה היא מתקשרת.‬ ‫-עלייך לפחות להאזין להודעה...‬ 869 00:52:25,083 --> 00:52:25,916 ‫אוקיי!‬ 870 00:52:28,958 --> 00:52:29,791 ‫בטח.‬ 871 00:52:36,541 --> 00:52:38,916 ‫יש רק שאלה אחת לפתור.‬ ‫אני מפחד.‬ 872 00:52:39,000 --> 00:52:43,583 ‫אני מרגיש קצת מטורף. אני לא צלול.‬ ‫איך... ההנחות נכונות.‬ 873 00:52:43,666 --> 00:52:45,208 ‫אני מרגיש את הפחד שלי גדל.‬ 874 00:52:45,291 --> 00:52:47,916 ‫הגיעה העת לתשובה, רק שאלה אחת.‬ 875 00:52:48,041 --> 00:52:49,458 ‫שאלה אחת שיש לענות עליה.‬ 876 00:52:53,416 --> 00:52:54,250 ‫היא בסדר.‬ 877 00:52:56,208 --> 00:52:59,208 ‫מה היא רצתה?‬ ‫-רק התקשרה כדי להגיד שלום.‬ 878 00:52:59,291 --> 00:53:00,250 ‫כמה נחמד.‬ 879 00:53:00,583 --> 00:53:01,666 ‫חברים זה דבר חשוב.‬ 880 00:53:02,250 --> 00:53:05,875 ‫לג'ייק אף פעם לא היו הרבה חברים בתור ילד.‬ ‫או אפילו אחרי.‬ 881 00:53:07,125 --> 00:53:08,583 ‫זוכר את יום הולדתך ה-50?‬ 882 00:53:08,666 --> 00:53:10,666 ‫עשרים.‬ ‫-מה אמרתי?‬ 883 00:53:11,041 --> 00:53:11,875 ‫חמישים.‬ 884 00:53:13,750 --> 00:53:15,875 ‫אלוהים, איפה הראש שלי?‬ 885 00:53:18,291 --> 00:53:19,125 ‫בכל אופן.‬ 886 00:53:20,958 --> 00:53:22,166 ‫חברים יכולים להועיל.‬ 887 00:53:23,583 --> 00:53:25,041 ‫זה מה שתמיד חשבתי.‬ 888 00:53:25,750 --> 00:53:27,833 ‫כי החיים יכולים להיות קשים.‬ 889 00:53:29,166 --> 00:53:30,000 ‫בחווה.‬ 890 00:53:30,291 --> 00:53:33,875 ‫זה לא נעשה קל יותר עם הזמן, אני אודה בזה.‬ 891 00:53:35,041 --> 00:53:36,916 ‫מה?‬ ‫-זה לא נעשה קל יותר.‬ 892 00:53:37,000 --> 00:53:38,375 ‫מה לא?‬ ‫-החיים!‬ 893 00:53:38,666 --> 00:53:41,916 ‫לא, הם לא. הם בעצם רכבת מהירה לגיהינום.‬ 894 00:53:42,000 --> 00:53:43,166 ‫למען השם, אימא!‬ 895 00:53:43,250 --> 00:53:46,083 ‫בסדר, כן. אני מגזימה. אני מסכימה.‬ 896 00:53:47,375 --> 00:53:48,625 ‫זו רכבת מהירה לעזאזל!‬ 897 00:54:05,500 --> 00:54:07,333 ‫אימך תמיד הייתה מצחיקה מאוד.‬ 898 00:54:09,500 --> 00:54:10,916 ‫זה מה שאהבתי בה.‬ 899 00:54:12,416 --> 00:54:16,125 ‫אני חושב שזה הדבר הראשון שהתאהבתי בו.‬ 900 00:54:19,000 --> 00:54:22,250 ‫זה די... נמוג ככל שהיא הזדקנה.‬ 901 00:54:23,958 --> 00:54:25,375 ‫זה מתיש אותך, אני מניחה.‬ 902 00:54:26,875 --> 00:54:28,500 ‫זה כבר לא כל כך מצחיק.‬ 903 00:54:32,125 --> 00:54:33,458 ‫אני כל כך מתגעגע אליה.‬ 904 00:54:47,208 --> 00:54:50,708 ‫אז לוצ'יה לומדת גרונטולוגיה.‬ 905 00:54:51,833 --> 00:54:53,333 ‫באמת?‬ 906 00:54:53,416 --> 00:54:55,250 ‫כמה מרתק.‬ 907 00:54:56,250 --> 00:54:57,125 ‫מרתק.‬ 908 00:54:58,916 --> 00:54:59,750 ‫כן.‬ 909 00:55:01,250 --> 00:55:04,750 ‫תמיד התעניינתי בבעיות הקשורות להזדקנות.‬ 910 00:55:05,375 --> 00:55:08,875 ‫אני חושבת שמערכת היחסים של החברה‬ ‫עם קשישים מבוססת כמעט על דחייה.‬ 911 00:55:08,958 --> 00:55:11,666 ‫וזה טיפשי מאוד, כי זה חלק בלתי נמנע וטבעי‬ 912 00:55:11,750 --> 00:55:13,916 ‫ממעגל החיים של כל היצורים החיים.‬ 913 00:55:15,916 --> 00:55:17,916 ‫שלא לדבר על זה שזה ממש אכזרי.‬ 914 00:55:21,166 --> 00:55:23,958 ‫כמה מעניין. ורחום.‬ 915 00:55:25,291 --> 00:55:27,000 ‫אנו חייבים לשמור עליה, ג'ייק.‬ 916 00:55:27,458 --> 00:55:29,083 ‫כמה שהיא אדיבה.‬ 917 00:55:34,250 --> 00:55:35,125 ‫בחיי, זה...‬ 918 00:55:37,208 --> 00:55:38,916 ‫נראה די רע בחוץ.‬ 919 00:55:39,833 --> 00:55:42,208 ‫אני לא יודעת, ג'ייק, אני חושבת שכדאי...‬ 920 00:55:53,416 --> 00:55:54,250 ‫ג'ייק?‬ 921 00:55:57,833 --> 00:56:01,083 ‫ג'ייק?‬ ‫-מה?‬ 922 00:56:01,166 --> 00:56:02,833 ‫אני חושבת שכדאי שנלך.‬ 923 00:56:02,916 --> 00:56:04,125 ‫זה נראה די רע.‬ 924 00:56:06,166 --> 00:56:07,375 ‫יש לי שרשראות!‬ 925 00:56:14,000 --> 00:56:14,833 ‫איפה אתה?‬ 926 00:56:15,250 --> 00:56:16,750 ‫למעלה.‬ ‫-אני עולה.‬ 927 00:56:19,958 --> 00:56:21,083 ‫רק מיידעת אותך.‬ 928 00:56:50,333 --> 00:56:51,166 ‫ג'ייק?‬ 929 00:57:03,750 --> 00:57:04,583 ‫ג'ייק?‬ 930 00:57:06,166 --> 00:57:07,041 ‫איפה אתה?‬ 931 00:57:09,916 --> 00:57:11,916 ‫- חדר הנעורים של ג'ייק -‬ 932 00:57:13,333 --> 00:57:14,166 ‫ג'ייק?‬ 933 00:57:45,000 --> 00:57:46,958 ‫- ג'ימי -‬ 934 00:58:12,541 --> 00:58:14,416 ‫- בונדוג -‬ 935 00:58:14,500 --> 00:58:15,791 ‫"לחזור הביתה זה נורא.‬ 936 00:58:16,916 --> 00:58:19,000 ‫בין אם הכלבים מלקקים את פניך או לא.‬ 937 00:58:20,458 --> 00:58:24,125 ‫בין אם יש לך אישה‬ ‫או רק בדידות בצורת אישה שמחכה לך.‬ 938 00:58:25,083 --> 00:58:26,833 ‫לחזור הביתה זה בודד נורא..."‬ 939 00:58:30,083 --> 00:58:32,541 ‫סליחה, הבהלת אותי.‬ 940 00:58:32,916 --> 00:58:33,833 ‫אני מצטער.‬ 941 00:58:37,500 --> 00:58:41,500 ‫זה חדר הנעורים של ג'ייק.‬ 942 00:58:45,291 --> 00:58:47,666 ‫כן, ראיתי את השלט על הדלת.‬ 943 00:58:49,083 --> 00:58:50,291 ‫אה, זה.‬ 944 00:58:51,916 --> 00:58:53,375 ‫איך אפשר להסביר את זה?‬ 945 00:58:53,833 --> 00:58:56,041 ‫הזיכרון שלי הולך.‬ 946 00:58:56,125 --> 00:58:58,458 ‫סימנים מוקדמים ל…‬ 947 00:59:06,291 --> 00:59:07,166 ‫אלצהיימר?‬ 948 00:59:09,041 --> 00:59:09,875 ‫דמנציה?‬ 949 00:59:11,583 --> 00:59:13,875 ‫גופיפי לואי...‬ ‫-כן, אני חושב שזה זה.‬ 950 00:59:15,333 --> 00:59:19,166 ‫התחלנו לתייג דברים.‬ 951 00:59:19,750 --> 00:59:24,000 ‫ברחבי הבית, את תראי שילוט בכל רחבי הבית.‬ 952 00:59:25,583 --> 00:59:26,791 ‫לא שמתי לב.‬ 953 00:59:30,166 --> 00:59:31,541 ‫את תשימי לב.‬ 954 00:59:32,458 --> 00:59:36,083 ‫אני מצטערת לשמוע שאתה...‬ 955 00:59:36,166 --> 00:59:37,250 ‫זה בסדר.‬ 956 00:59:38,916 --> 00:59:39,833 ‫האמת היא...‬ 957 00:59:40,625 --> 00:59:43,000 ‫שאני מצפה לרגע שזה יתדרדר מאוד,‬ 958 00:59:43,083 --> 00:59:45,708 ‫ולא אצטרך לזכור שאני לא זוכר!‬ 959 00:59:50,500 --> 00:59:52,000 ‫נראה שזו תהיה...‬ 960 00:59:52,958 --> 00:59:54,958 ‫דרך טובה יותר…‬ 961 00:59:56,083 --> 00:59:57,375 ‫נו, באמת.‬ 962 01:00:01,125 --> 01:00:03,916 ‫כן.‬ ‫-אומרים שגם בחושך...‬ 963 01:00:06,375 --> 01:00:09,875 ‫יאירו כוכבים...‬ ‫-כוכבים! זהו זה, בדיוק. כוכבים.‬ 964 01:00:10,791 --> 01:00:13,833 ‫אומרים שגם בחושך יאירו כוכבים...‬ 965 01:00:14,500 --> 01:00:16,000 ‫אני מאמין שזה נכון.‬ 966 01:00:21,166 --> 01:00:22,625 ‫זה החדר הישן של ג'ייק.‬ 967 01:00:25,250 --> 01:00:27,500 ‫אתם יכולים להישאר כאן הלילה אם תרצו.‬ 968 01:00:27,666 --> 01:00:31,500 ‫אימו ואני לא מיושנים בדברים כאלה.‬ 969 01:00:31,625 --> 01:00:33,125 ‫זיונים וכולי.‬ 970 01:00:33,708 --> 01:00:35,625 ‫אני צריכה להגיע הביתה הלילה.‬ 971 01:00:35,916 --> 01:00:37,541 ‫יש לי עבודה בבוקר.‬ 972 01:00:37,625 --> 01:00:38,750 ‫אני יודע שהמיטה הזו‬ 973 01:00:39,833 --> 01:00:42,083 ‫נראית קצת קטנה לשני...‬ 974 01:00:43,208 --> 01:00:44,041 ‫נו, בחיי.‬ 975 01:00:44,458 --> 01:00:45,791 ‫מבוגרים.‬ 976 01:00:46,166 --> 01:00:49,666 ‫זו מיטה של ילדים, אחרי הכול.‬ ‫אפילו לא מיטה לשני ילדים.‬ 977 01:00:50,250 --> 01:00:53,541 ‫רק לילד אחד.‬ ‫אני בטוח שערב אחד תוכלו להסתדר.‬ 978 01:00:54,041 --> 01:00:56,750 ‫זה נדיב מאוד מצדך, אבל אני באמת חייבת...‬ 979 01:00:56,833 --> 01:00:59,458 ‫אני מתאר לעצמי שלא יהיו זיונים‬ ‫על המיטה הזו.‬ 980 01:01:00,500 --> 01:01:03,250 ‫היא לא ממש מיועדת לזיונים. זו מיטת ילדים.‬ 981 01:01:03,333 --> 01:01:04,791 ‫רק לילד אחד, לא לשניים.‬ 982 01:01:05,291 --> 01:01:06,125 ‫נכון.‬ 983 01:01:06,208 --> 01:01:09,541 ‫אני בטוח שאוכל למצוא‬ ‫את אחד מאלה של אשתי...‬ 984 01:01:14,250 --> 01:01:16,333 ‫דברים שתוכלי ללבוש בלילה.‬ 985 01:01:16,875 --> 01:01:18,625 ‫אולי נצטרך לחפור בארגזים.‬ 986 01:01:19,666 --> 01:01:23,416 ‫בטח אוכל למצוא אחד מהדברים הישנים של אשתי‬ ‫שתוכלי ללבוש.‬ 987 01:01:24,500 --> 01:01:25,958 ‫ללילה. תראי, זה...‬ 988 01:01:26,625 --> 01:01:29,458 ‫החדר הישן של ג'ייק.‬ 989 01:01:53,083 --> 01:01:53,916 ‫ג'ייק.‬ 990 01:01:56,791 --> 01:01:59,625 ‫זו החברה.‬ 991 01:02:00,625 --> 01:02:01,458 ‫תפתחי.‬ 992 01:02:02,458 --> 01:02:04,125 ‫ג'ייק, השלג. אני צריכה ללכת.‬ 993 01:02:04,458 --> 01:02:09,833 ‫אמרתי לו שוב ושוב שהגיע הזמן שיעזוב.‬ 994 01:02:10,041 --> 01:02:11,916 ‫אימא, את צריכה לאכול.‬ 995 01:02:12,000 --> 01:02:13,250 ‫אני ארד עוד רגע.‬ 996 01:02:16,958 --> 01:02:17,791 ‫אימא!‬ 997 01:02:19,208 --> 01:02:21,958 ‫ג'ייק תמיד היה ילד טוב.‬ 998 01:02:22,041 --> 01:02:22,875 ‫אימא.‬ 999 01:02:23,375 --> 01:02:24,500 ‫חרוץ.‬ 1000 01:02:27,291 --> 01:02:28,708 ‫הוא זכה בסיכה.‬ 1001 01:02:29,416 --> 01:02:35,458 ‫אולי לא מוכשר באופן טבעי‬ ‫כמו כמה מהתלמידים האחרים,‬ 1002 01:02:35,541 --> 01:02:40,291 ‫אבל הוא עבד כל כך קשה.‬ 1003 01:02:42,083 --> 01:02:45,000 ‫וזה מרשים אפילו יותר.‬ 1004 01:02:47,375 --> 01:02:48,666 ‫להיות מסווג...‬ 1005 01:02:48,750 --> 01:02:50,291 ‫מחונן, אימא.‬ 1006 01:02:53,250 --> 01:02:55,375 ‫זה מה שרצה הגורל, בעצם.‬ 1007 01:02:57,416 --> 01:03:00,791 ‫הגרלה גנטית, כמו שאומרים.‬ 1008 01:03:02,875 --> 01:03:07,000 ‫אבל להצליח כמו שג'ייק הצליח‬ 1009 01:03:07,083 --> 01:03:12,208 ‫בלי כישרונות או יכולות מיוחדים...‬ 1010 01:03:14,750 --> 01:03:18,000 ‫זה הרבה יותר מרשים.‬ 1011 01:03:20,708 --> 01:03:21,666 ‫כן.‬ 1012 01:03:22,333 --> 01:03:23,666 ‫ואולי כדאי ש...‬ ‫-בקרוב!‬ 1013 01:03:25,500 --> 01:03:26,333 ‫אוקיי.‬ 1014 01:03:27,166 --> 01:03:30,166 ‫נצא בקרוב.‬ 1015 01:03:31,875 --> 01:03:33,333 ‫תני לי רק לסיים כאן.‬ 1016 01:03:56,333 --> 01:03:57,208 ‫אימא?‬ 1017 01:03:58,375 --> 01:04:00,833 ‫אני מתרשמת מתשומת ליבך לאימא שלך.‬ 1018 01:04:01,875 --> 01:04:02,708 ‫זה נדיר.‬ 1019 01:04:03,583 --> 01:04:05,500 ‫אנו נוטים לאחסן את הקשישים שלנו.‬ 1020 01:04:08,541 --> 01:04:10,791 ‫מסירותך להוריך מאוד מיוחדת.‬ 1021 01:04:11,166 --> 01:04:13,833 ‫אני שמח לשמוע את זה ממך.‬ ‫זה משפר את הרגשתי.‬ 1022 01:04:15,750 --> 01:04:16,583 ‫לפעמים...‬ 1023 01:04:18,666 --> 01:04:22,166 ‫ההרגשה היא כאילו שאף אחד לא רואה‬ ‫את הדברים הטובים שאתה עושה.‬ 1024 01:04:24,125 --> 01:04:25,500 ‫כאילו שאתה פשוט לבד.‬ 1025 01:04:31,666 --> 01:04:32,791 ‫אני רואה את זה.‬ 1026 01:04:40,083 --> 01:04:41,458 ‫אחכה למטה.‬ 1027 01:04:42,458 --> 01:04:43,500 ‫אתן לכם פרטיות.‬ 1028 01:04:48,916 --> 01:04:52,625 ‫אני לא רוצה לגור במחסן.‬ 1029 01:04:53,416 --> 01:04:54,416 ‫עליי לסיים את זה.‬ 1030 01:04:55,083 --> 01:04:57,833 ‫פשוט לחתוך לחלוטין.‬ 1031 01:04:58,166 --> 01:05:00,666 ‫בלי להתעכב. בלי לחכות שהמצב ישתפר.‬ 1032 01:05:01,458 --> 01:05:02,958 ‫יש גבול לכמה שאפשר לחכות.‬ 1033 01:05:03,375 --> 01:05:05,916 ‫אני אפילו לא יודעת מי אני בכל הסיפור הזה,‬ 1034 01:05:06,000 --> 01:05:07,791 ‫איפה אני מפסיקה וג'ייק מתחיל.‬ 1035 01:05:08,458 --> 01:05:12,416 ‫אני כדור פינבול.‬ ‫מצבי הרגשי קופץ ממקום למקום.‬ 1036 01:05:12,833 --> 01:05:15,625 ‫ג'ייק צריך לראות אותי כמישהי שרואה אותו.‬ 1037 01:05:15,875 --> 01:05:18,750 ‫הוא צריך להיראות,‬ ‫והוא צריך להיראות ולקבל אישור.‬ 1038 01:05:19,291 --> 01:05:21,625 ‫כאילו שזו המטרה שלי בכל זה, בחיים.‬ 1039 01:05:21,750 --> 01:05:24,125 ‫לאשר את ג'ייק. לגרום לו להמשיך.‬ 1040 01:05:24,333 --> 01:05:27,333 ‫והוא צריך לראות בי כמישהי שאישורה בעל תוקף‬ 1041 01:05:27,416 --> 01:05:28,958 ‫כי אני מאושרת ע"י אחרים.‬ 1042 01:05:29,041 --> 01:05:31,583 ‫"תראו את חברה שלי. תראו במה זכיתי.‬ ‫היא חכמה.‬ 1043 01:05:31,666 --> 01:05:33,708 ‫היא מוכשרת. היא רגישה.‬ 1044 01:05:33,791 --> 01:05:36,916 ‫היא עושה את זה, יודעת על זה.‬ ‫הכינה את זה. אכפת לה מזה."‬ 1045 01:05:37,000 --> 01:05:39,416 ‫תני לי לקחת אותו לשירותים ואז נלך.‬ 1046 01:05:39,791 --> 01:05:41,000 ‫עליי לגמור את זה.‬ 1047 01:05:41,083 --> 01:05:41,958 ‫זאת הבחורה?‬ 1048 01:05:44,166 --> 01:05:45,666 ‫כן, אבא, לואיזה.‬ 1049 01:05:46,958 --> 01:05:49,583 ‫יופי. הבאתי את הדברים של אימך...‬ 1050 01:05:52,375 --> 01:05:54,166 ‫- כותונת לילה -‬ 1051 01:05:54,250 --> 01:05:55,333 ‫כותונת לילה.‬ 1052 01:05:56,416 --> 01:05:57,250 ‫בשבילה.‬ 1053 01:05:59,250 --> 01:06:02,541 ‫זה... אדיב מאוד. אני...‬ 1054 01:06:04,666 --> 01:06:06,291 ‫אני צריכה ללכת הביתה הלילה.‬ 1055 01:06:07,250 --> 01:06:08,416 ‫בקרוב.‬ 1056 01:06:08,666 --> 01:06:11,583 ‫אני לא מבין. למה היא מתכוונת?‬ 1057 01:06:11,666 --> 01:06:12,916 ‫אני לא יודע, אבא.‬ 1058 01:06:13,083 --> 01:06:15,458 ‫אני לא מבין.‬ ‫-יש לי משמרת מחר.‬ 1059 01:06:16,916 --> 01:06:18,166 ‫היא מלצרית.‬ 1060 01:06:20,458 --> 01:06:22,791 ‫הכרנו כשהיא שירתה אותי.‬ 1061 01:06:24,500 --> 01:06:25,791 ‫זה סיפור מתוק.‬ 1062 01:06:27,791 --> 01:06:30,916 ‫שאלתי אותה על...‬ 1063 01:06:31,666 --> 01:06:33,833 ‫המבורגר סנטה פה.‬ 1064 01:06:36,833 --> 01:06:38,250 ‫אני מרגיש מבולבל.‬ 1065 01:06:38,333 --> 01:06:39,833 ‫בוא ניקח אותך לשירותים.‬ 1066 01:06:41,416 --> 01:06:42,916 ‫אנחנו לא רוצים עוד תאונה.‬ 1067 01:06:43,458 --> 01:06:44,500 ‫זוכר את אמש?‬ 1068 01:06:44,625 --> 01:06:46,416 ‫מה הדבר הישן הזה עושה כאן?‬ 1069 01:06:46,500 --> 01:06:47,375 ‫אני לא בטוחה.‬ 1070 01:06:47,833 --> 01:06:50,541 ‫אללי, זה מטונף.‬ ‫יש על זה אוכל תינוקות של ג'ייק.‬ 1071 01:06:50,625 --> 01:06:51,541 ‫מה זה עושה כאן?‬ 1072 01:06:52,166 --> 01:06:55,708 ‫תשמעי, הייתי מאבדת את ראשי‬ ‫אם הוא לא היה מוברג לראש שלי.‬ 1073 01:06:55,791 --> 01:06:58,666 ‫תהיי מתוקה ותזרקי את זה למכונת הכביסה?‬ ‫הרגע הפעלתי אותה.‬ 1074 01:06:58,791 --> 01:07:01,166 ‫אני עסוקה באיסוף כל הצעצועים הארורים האלה.‬ 1075 01:07:01,250 --> 01:07:04,375 ‫ג'ייק היה משאיר את ראשו על הרצפה‬ ‫אם הוא לא היה מוברג לראשו.‬ 1076 01:07:04,500 --> 01:07:05,333 ‫בטח.‬ 1077 01:07:05,791 --> 01:07:07,000 ‫איפה היא?‬ ‫-במרתף.‬ 1078 01:07:09,875 --> 01:07:13,208 ‫לא נראה לי שג'ייק רוצה שארד לשם.‬ ‫-ג'ייק יכול להיות שתלטן.‬ 1079 01:07:13,291 --> 01:07:15,291 ‫את לא יכולה להרשות לו לשלוט בך.‬ 1080 01:07:15,708 --> 01:07:19,833 ‫אני חושבת שזה הפן השני באישיות שלו.‬ ‫עניין החריצות הזה.‬ 1081 01:07:19,916 --> 01:07:21,500 ‫הוא צריך לשלוט בכול.‬ 1082 01:07:21,583 --> 01:07:23,291 ‫יש כל כך הרבה‬ 1083 01:07:23,375 --> 01:07:25,708 ‫דברים שמלחיצים אותו.‬ 1084 01:07:25,791 --> 01:07:29,291 ‫הוא ממשיך לחסום יותר ויותר מהעולם.‬ ‫זו בעיה.‬ 1085 01:07:29,833 --> 01:07:32,125 ‫ומעט האנשים שכן השאיר בחייו‬ 1086 01:07:32,208 --> 01:07:33,708 ‫צריכים לציית לשלל חוקים.‬ 1087 01:07:33,791 --> 01:07:35,083 ‫זו באמת בעיה.‬ 1088 01:07:35,208 --> 01:07:36,583 ‫כן, אני בטח אשמה.‬ 1089 01:07:38,000 --> 01:07:40,833 ‫כל האשמה הזאת גורמת לי להרגיש מחויבת‬ 1090 01:07:42,041 --> 01:07:44,750 ‫לעשות שמיניות באוויר‬ ‫כדי לספק את הגחמות שלו.‬ 1091 01:07:44,833 --> 01:07:46,375 ‫זה מעגל אכזרי.‬ 1092 01:07:46,916 --> 01:07:48,541 ‫אז מה בדיוק את אומרת לי?‬ 1093 01:07:49,541 --> 01:07:50,416 ‫אני אומרת,‬ 1094 01:07:50,916 --> 01:07:53,916 ‫קחי את כותונת הלילה הארורה למרתף.‬ 1095 01:07:55,041 --> 01:07:56,333 ‫תחיי על הקצה.‬ 1096 01:08:30,083 --> 01:08:31,250 ‫שלחת אותה למטה?‬ 1097 01:08:32,791 --> 01:08:33,916 ‫למכונת הכביסה.‬ 1098 01:08:34,583 --> 01:08:36,250 ‫אימא! באמת?‬ 1099 01:08:37,125 --> 01:08:39,791 ‫את לא צריכה לעשות כביסה בשביל אימא שלי.‬ 1100 01:08:40,166 --> 01:08:45,458 ‫את אורחת,‬ ‫ונמצא לך כותונת לילה נקייה ללילה.‬ 1101 01:08:45,541 --> 01:08:49,250 ‫זה לא מפריע לי.‬ ‫-טוב, אנחנו ממש צריכים... לצאת לדרך.‬ 1102 01:08:50,833 --> 01:08:54,083 ‫אני אצטרך עזרה עם השרשראות.‬ ‫-טוב, אני כבר עולה.‬ 1103 01:09:47,833 --> 01:09:49,541 ‫- ראלף אלברט בלייקלוק -‬ 1104 01:10:05,416 --> 01:10:07,375 {\an8}‫- ג'ייק -‬ 1105 01:10:19,541 --> 01:10:22,791 ‫זה טרגי כמה מעטים מחזיקים בנשמתם‬ ‫לפני מותם.‬ 1106 01:10:25,541 --> 01:10:27,333 ‫"אין דבר נדיר יותר בכל אדם",‬ 1107 01:10:27,791 --> 01:10:28,708 ‫אמר אמרסון,‬ 1108 01:10:29,291 --> 01:10:30,541 ‫"מאשר מעשה משלו."‬ 1109 01:10:31,250 --> 01:10:32,291 ‫וזה די נכון.‬ 1110 01:10:33,000 --> 01:10:34,541 ‫רוב האנשים הם אנשים אחרים.‬ 1111 01:10:35,458 --> 01:10:37,541 ‫המחשבות שלהם הן דעות של מישהו אחר.‬ 1112 01:10:37,875 --> 01:10:40,583 ‫חייהם הם חיקוי, תשוקותיהם הן ציטוט.‬ 1113 01:10:40,666 --> 01:10:42,250 ‫- אין תמונות או סרטונים -‬ 1114 01:10:42,333 --> 01:10:43,750 ‫זה ציטוט של אוסקר ויילד.‬ 1115 01:10:44,333 --> 01:10:46,416 ‫- לואיזה -‬ 1116 01:10:48,625 --> 01:10:50,541 ‫יש רק שאלה אחת לפתור.‬ 1117 01:10:50,625 --> 01:10:53,750 ‫אני מפחד. אני מרגיש קצת מטורף.‬ ‫אני לא צלול.‬ 1118 01:10:54,125 --> 01:10:57,041 ‫ההנחות נכונות. אני מרגיש את הפחד שלי גדל.‬ 1119 01:10:57,125 --> 01:11:00,083 ‫הגיעה העת לתשובה, רק שאלה אחת.‬ 1120 01:11:00,250 --> 01:11:01,666 ‫שאלה אחת שיש לענות עליה.‬ 1121 01:11:14,958 --> 01:11:15,791 ‫אלוהים.‬ 1122 01:11:16,833 --> 01:11:18,166 ‫ג'ייק, האם אימא שלך...‬ 1123 01:11:25,125 --> 01:11:26,083 ‫היא...‬ 1124 01:11:29,166 --> 01:11:30,125 ‫היא ישנה.‬ 1125 01:11:32,166 --> 01:11:33,000 ‫היא…‬ 1126 01:11:34,708 --> 01:11:35,791 ‫אנחנו צריכים ללכת.‬ 1127 01:11:37,541 --> 01:11:39,000 ‫זה נעשה מסוכן.‬ 1128 01:11:40,875 --> 01:11:42,083 ‫אתה בטוח שהיא בסדר?‬ 1129 01:11:42,458 --> 01:11:43,625 ‫נרדמה בשנייה.‬ 1130 01:11:47,541 --> 01:11:48,625 ‫זה זמן טוב ללכת.‬ 1131 01:11:50,541 --> 01:11:51,541 ‫מה עם אבא שלך?‬ 1132 01:11:52,291 --> 01:11:53,125 ‫הוא...‬ 1133 01:11:55,250 --> 01:11:56,958 ‫מסתובב איפשהו.‬ 1134 01:11:59,458 --> 01:12:01,083 ‫טוחן האשפה שוב הפסיק לעבוד.‬ 1135 01:12:03,958 --> 01:12:05,291 ‫היה נהדר לפגוש אותך.‬ 1136 01:12:08,250 --> 01:12:09,750 ‫היה נהדר לפגוש גם אותך.‬ 1137 01:12:13,791 --> 01:12:15,791 ‫תודה רבה על הכנסת האורחים.‬ 1138 01:12:15,875 --> 01:12:18,333 ‫את מוזמנת הנה בכל עת. כן.‬ 1139 01:12:24,750 --> 01:12:26,375 ‫ג'ייק הוא ילד טוב, כן?‬ 1140 01:12:27,875 --> 01:12:28,791 ‫כן.‬ ‫-כן?‬ 1141 01:12:29,416 --> 01:12:31,125 ‫אדם טוב, עליי לומר.‬ 1142 01:12:32,375 --> 01:12:33,208 ‫את מסכימה?‬ 1143 01:12:34,000 --> 01:12:34,833 ‫כן.‬ 1144 01:12:39,375 --> 01:12:40,333 ‫אוקיי, טוב...‬ 1145 01:13:15,583 --> 01:13:16,416 ‫אז?‬ 1146 01:13:17,916 --> 01:13:19,208 ‫חיבבת אותם?‬ 1147 01:13:21,125 --> 01:13:22,541 ‫כן, הם נחמדים מאוד.‬ 1148 01:13:24,083 --> 01:13:25,750 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 1149 01:13:28,333 --> 01:13:31,458 ‫הם יכולים להיות נודניקים,‬ ‫אבל הם אנשים הגונים.‬ 1150 01:13:31,875 --> 01:13:33,166 ‫זה היה ברור לחלוטין.‬ 1151 01:13:35,791 --> 01:13:37,416 ‫שניהם אהבו אותך, דרך אגב.‬ 1152 01:13:38,250 --> 01:13:39,375 ‫זה טוב. אני שמחה.‬ 1153 01:13:41,666 --> 01:13:43,208 ‫כל כך חכמה, אימא שלי אמרה.‬ 1154 01:13:43,583 --> 01:13:44,416 ‫באמת?‬ 1155 01:13:45,125 --> 01:13:47,916 ‫טוב, לא לך. זה היה גורם לך להרגיש לא בנוח.‬ 1156 01:13:48,916 --> 01:13:51,333 ‫אבל כשעזרתי לה עם הכלים.‬ 1157 01:13:52,083 --> 01:13:54,666 ‫אני לא זוכרת שג'ייק עזר לאימא שלו‬ ‫עם הכלים.‬ 1158 01:13:55,875 --> 01:13:58,875 ‫אני לא בטוחה לגבי הרבה ממה שקרה הלילה.‬ ‫הרגשתי כאילו...‬ 1159 01:13:58,958 --> 01:14:01,333 ‫כשאת ואבא דיברתם...‬ 1160 01:14:01,416 --> 01:14:02,250 ‫מה?‬ 1161 01:14:03,333 --> 01:14:05,083 ‫כשאת ואבא דיברתם…‬ 1162 01:14:05,541 --> 01:14:07,416 ‫נדמה שהכול היה מעט...‬ 1163 01:14:07,958 --> 01:14:10,291 ‫תעריפים.‬ ‫-נכון, תעריפים.‬ 1164 01:14:13,291 --> 01:14:16,000 ‫כן, עכשיו אני זוכרת. אני קצת מטושטשת.‬ 1165 01:14:16,083 --> 01:14:17,458 ‫באמת שתית הרבה יין.‬ 1166 01:14:19,791 --> 01:14:22,500 ‫הוא היה מאושר שמישהי מבחינה בהבדל.‬ ‫-שתיתי הרבה?‬ 1167 01:14:22,791 --> 01:14:23,625 ‫כן.‬ 1168 01:14:26,041 --> 01:14:29,000 ‫לא נראה לי ששמת לב,‬ ‫כי הוא כל הזמן מילא לך את הכוס.‬ 1169 01:14:29,083 --> 01:14:30,958 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 1170 01:14:31,041 --> 01:14:31,875 ‫כן.‬ ‫-נכון.‬ 1171 01:14:33,166 --> 01:14:34,250 ‫לא הבחנתי בכך.‬ 1172 01:14:34,916 --> 01:14:36,125 ‫כן.‬ ‫-ערמומי.‬ 1173 01:14:36,208 --> 01:14:37,666 ‫זה מקשה על הספירה.‬ 1174 01:14:39,208 --> 01:14:41,208 ‫נכון.‬ ‫-התחלתי להגיד...‬ 1175 01:14:42,458 --> 01:14:46,875 ‫סך הכול, אני חושב שהלך בסדר.‬ 1176 01:14:46,958 --> 01:14:48,666 ‫אני חושב שזה היה ביקור מוצלח.‬ 1177 01:14:49,333 --> 01:14:50,166 ‫כן.‬ 1178 01:14:51,208 --> 01:14:52,708 ‫כולם זכו להכיר זה את זה.‬ 1179 01:14:52,875 --> 01:14:55,000 ‫זה נכון. הם נחמדים מאוד.‬ 1180 01:14:55,458 --> 01:14:56,666 ‫חיבבת אותם?‬ ‫-כן.‬ 1181 01:14:56,875 --> 01:14:57,875 ‫גם הם חיבבו אותך.‬ 1182 01:14:58,500 --> 01:15:00,916 ‫אני חושב.... שזה סימן טוב.‬ 1183 01:15:01,875 --> 01:15:02,708 ‫סימן?‬ 1184 01:15:02,791 --> 01:15:03,625 ‫סימן.‬ 1185 01:15:04,333 --> 01:15:06,500 ‫אולי סימן זו לא המילה הנכונה.‬ 1186 01:15:06,625 --> 01:15:09,375 ‫זה דבר. דבר טוב.‬ 1187 01:15:10,750 --> 01:15:11,625 ‫דבר טוב.‬ 1188 01:15:12,750 --> 01:15:15,125 ‫זה טוב שאנשים שאתה מחבב מחבבים זה את זה.‬ 1189 01:15:18,375 --> 01:15:21,833 ‫אנשים אוהבים לחשוב על עצמם‬ ‫כנקודות שנעות בזמן.‬ 1190 01:15:22,833 --> 01:15:24,625 ‫אבל אני חושבת שזה כנראה ההפך.‬ 1191 01:15:25,708 --> 01:15:26,583 ‫אנחנו נייחים,‬ 1192 01:15:27,333 --> 01:15:29,125 ‫והזמן עובר דרכנו,‬ 1193 01:15:29,958 --> 01:15:31,458 ‫נושב כמו רוח קרה.‬ 1194 01:15:32,666 --> 01:15:33,750 ‫גוזל את החום שלנו,‬ 1195 01:15:33,833 --> 01:15:36,375 ‫מותיר אותנו סדוקים וקפואים.‬ ‫-על מה את חושבת?‬ 1196 01:15:36,458 --> 01:15:38,625 ‫אני לא יודעת, מתים.‬ 1197 01:15:40,291 --> 01:15:42,416 ‫אני מרגישה שהייתי הרוח הזו הלילה.‬ 1198 01:15:43,208 --> 01:15:44,958 ‫נשבתי דרך הוריו של ג'ייק.‬ 1199 01:15:45,666 --> 01:15:48,458 ‫ראיתי אותם כפי שהיו. ראיתי אותם כפי שיהיו.‬ 1200 01:15:48,791 --> 01:15:50,291 ‫ראיתי אותם אחרי שהם אינם.‬ 1201 01:15:50,375 --> 01:15:52,083 ‫על מה את...‬ ‫-כשרק אני אישאר.‬ 1202 01:15:52,166 --> 01:15:53,291 ‫על מה את חושבת?‬ 1203 01:15:53,625 --> 01:15:54,708 ‫רק הרוח.‬ 1204 01:15:54,791 --> 01:15:55,958 ‫לא הרבה.‬ 1205 01:15:59,333 --> 01:16:00,166 ‫באמת?‬ 1206 01:16:00,541 --> 01:16:02,625 ‫אני עייפה, ג'ייק. כנראה שזה היין.‬ 1207 01:16:02,708 --> 01:16:03,833 ‫כן, באמת שתית הרבה.‬ 1208 01:16:03,916 --> 01:16:04,750 ‫כן.‬ 1209 01:16:05,500 --> 01:16:08,125 ‫זה חומר מדכא, כפי שאת יודעת.‬ ‫-בטח שאני יודעת.‬ 1210 01:16:08,208 --> 01:16:11,125 ‫אני חושב שחשוב שאנשים יזכרו את זה‬ 1211 01:16:11,208 --> 01:16:14,208 ‫לפני שהם מקבלים החלטות תחת השפעתו.‬ 1212 01:16:24,583 --> 01:16:27,625 ‫"אישה תחת השפעה."‬ ‫-סרט מדהים.‬ 1213 01:16:29,541 --> 01:16:31,041 ‫אני לא בטוחה שאני מסכימה.‬ 1214 01:16:34,041 --> 01:16:38,208 ‫ציפיתי בסרט הזה שוב ושוב‬ ‫בשביל החיבור שלי ליום רביעי.‬ 1215 01:16:42,166 --> 01:16:44,333 ‫הרגשתי קירבה‬ 1216 01:16:45,458 --> 01:16:46,666 ‫עם מייבל, אני מניח.‬ 1217 01:16:47,166 --> 01:16:51,541 ‫היא דמות כל כך עוצמתית ופגועה באופן איום.‬ 1218 01:16:51,625 --> 01:16:52,458 ‫באמת?‬ 1219 01:16:55,000 --> 01:16:55,833 ‫אני חושבת...‬ 1220 01:17:02,791 --> 01:17:06,541 ‫שמייבל לונגטי מפשלת‬ ‫כי היא תמיד מנסה לרצות את כולם,‬ 1221 01:17:08,166 --> 01:17:12,458 ‫כדי שתוכל להיחשב לעוד גיבורה-קורבן‬ ‫למען שחרור האישה.‬ 1222 01:17:12,875 --> 01:17:16,750 ‫אך רק על ידי נשים משוחררות שמוכנות לקבל‬ 1223 01:17:16,833 --> 01:17:20,416 ‫ספין-אוף קלאסי כאומנות.‬ ‫ג'ינה רולנדס, הגבוהה והחטובה,‬ 1224 01:17:20,500 --> 01:17:24,500 ‫גברת קסאווטס, היא שחקנית מדהימה,‬ ‫ואף פעם לא מרפה מהדמות.‬ 1225 01:17:24,583 --> 01:17:27,416 ‫אני מסכים. חשבתי שהיא הייתה נהדרת בתפקיד.‬ 1226 01:17:29,541 --> 01:17:31,833 ‫נראה שהיא הכילה...‬ 1227 01:17:31,916 --> 01:17:35,291 ‫כעת בגיל לא מוגדר, כשיופייה‬ ‫העמיק מעבר לתפקידי הנערה התמימה,‬ 1228 01:17:35,375 --> 01:17:40,666 ‫רולנדס יכולה להיראות מבוגרת או צעירה.‬ ‫גווני הבעה משנים את מייבל לונגטי‬ 1229 01:17:41,166 --> 01:17:45,958 ‫מיפהפייה קורנת ופלרטטנית‬ ‫לשיכורה שכונתית נפולה ועצובה.‬ 1230 01:17:46,041 --> 01:17:49,208 ‫רולנדס מחצינה התפרקות סכיזופרנית.‬ 1231 01:17:50,291 --> 01:17:52,750 ‫מייבל מתפזרת לרסיסים לנגד עיניך.‬ 1232 01:17:52,833 --> 01:17:55,500 ‫קרקס שלם עשוי להתרחש בהבעות פניה.‬ 1233 01:17:56,291 --> 01:17:59,583 ‫ההופעה של רולנדס מספיקה לחצי תריסר‬ ‫מפגנים מנצחים,‬ 1234 01:17:59,666 --> 01:18:01,708 ‫שורה שלמה של אוסקרים. זה מתיש.‬ 1235 01:18:02,041 --> 01:18:04,041 ‫היא שחקנית נהדרת באופן מספק, אך...‬ 1236 01:18:04,250 --> 01:18:07,458 ‫דבר ממה שהיא עושה אינו בלתי נשכח,‬ ‫כי היא עושה כ"כ הרבה.‬ 1237 01:18:16,625 --> 01:18:19,958 ‫זו ההופעה הגדולה הכי ארעית שראיתי בחיי.‬ 1238 01:18:20,125 --> 01:18:23,250 ‫אני מניח שלא ברורה לי כוונתך ב"ארעית".‬ 1239 01:18:26,666 --> 01:18:28,500 ‫מייבל מנסה לחתוך את ורידיה,‬ 1240 01:18:28,833 --> 01:18:30,375 ‫ניק מניח פלסטר על החתך.‬ 1241 01:18:30,500 --> 01:18:32,791 ‫הסמליות האידיוטית מספיקה כדי לרצות ללעוג.‬ 1242 01:18:32,875 --> 01:18:36,791 ‫אבל הסרט הזה שאורכו שעתיים ו-35 דקות‬ ‫מוציא ממך אנחה ותו לא.‬ 1243 01:18:36,958 --> 01:18:40,375 ‫פרטים שנועדו לבסס את אופיין הפתולוגי‬ 1244 01:18:40,750 --> 01:18:42,916 ‫של הדמויות שמקיפות את מייבל‬ 1245 01:18:43,000 --> 01:18:47,750 ‫ובכך לחשוף את בדידותה, הופכים במקום זאת‬ ‫לרגעים שקריים רפים.‬ 1246 01:18:48,250 --> 01:18:50,250 ‫לא ברור אם הדמויות חסרות מודעות‬ 1247 01:18:50,375 --> 01:18:53,666 ‫או שמא קסאווטס לא מודע למה שהוא עושה.‬ 1248 01:18:54,041 --> 01:18:56,416 ‫הילדים לא מפסיקים למלמל שהם אוהבים אותה.‬ 1249 01:18:56,833 --> 01:18:59,125 ‫אין רמז לפענוח ההתנהגות הזו.‬ 1250 01:18:59,583 --> 01:19:01,583 ‫האם הם מפנקים אותה?‬ 1251 01:19:02,083 --> 01:19:05,541 ‫מחליפים תפקידים‬ ‫ומתייחסים אליה כילדה הזקוקה לחיזוקים?‬ 1252 01:19:05,625 --> 01:19:08,791 ‫או שהם אוהבים כמוה ללא בושה?‬ 1253 01:19:09,166 --> 01:19:10,541 ‫ומה עלינו לחשוב‬ 1254 01:19:10,625 --> 01:19:12,750 ‫על הצהרותיו הבלתי פוסקות של ניק?‬ 1255 01:19:12,833 --> 01:19:14,375 ‫האם "הצהרות" זו מילה בכלל?‬ 1256 01:19:14,458 --> 01:19:18,166 ‫חשבתי שזה "הכרזות".‬ ‫-שתיהן מילים. תעשה חיפוש.‬ 1257 01:19:19,250 --> 01:19:22,250 ‫מה עלינו לחשוב על הצהרות האהבה‬ ‫הבלתי פוסקות של ניק?‬ 1258 01:19:22,333 --> 01:19:24,708 ‫הסרט מגמתי לחלוטין.‬ 1259 01:19:24,875 --> 01:19:27,291 ‫הכול מתוכנן, ועם זאת לא מחושב.‬ 1260 01:19:36,791 --> 01:19:38,208 ‫אני מבין את כוונתך.‬ 1261 01:19:41,666 --> 01:19:46,333 ‫את בהחלט המומחית לענייני קולנוע.‬ 1262 01:19:46,666 --> 01:19:47,500 ‫כן.‬ 1263 01:19:49,000 --> 01:19:49,833 ‫זה נכון.‬ 1264 01:19:53,958 --> 01:19:57,166 ‫אני מניח שפשוט נשביתי‬ 1265 01:19:57,875 --> 01:20:02,833 ‫בסימפתיה שקסאווטס גילה כלפיה.‬ 1266 01:20:03,708 --> 01:20:07,416 ‫אני מרגיש שאולי בחברה שלנו חסר‬ ‫סוג מסוים של אדיבות,‬ 1267 01:20:08,416 --> 01:20:14,416 ‫נכונות מסוימת להכיל את מאבקיהם של אחרים,‬ 1268 01:20:15,291 --> 01:20:19,708 ‫שנאבקים עם בעיות שנגרמות על ידי...‬ 1269 01:20:19,791 --> 01:20:21,333 ‫חברה מנכרת?‬ 1270 01:20:22,833 --> 01:20:26,000 ‫אני לא יודע. אני מניח.‬ 1271 01:20:26,583 --> 01:20:28,083 ‫כן. זה נראה חסר תקווה.‬ 1272 01:20:31,208 --> 01:20:32,125 ‫מה נראה?‬ 1273 01:20:35,000 --> 01:20:36,958 ‫כל זה. הכול.‬ 1274 01:20:37,166 --> 01:20:38,583 ‫כמו תחושת הזיקנה,‬ 1275 01:20:38,666 --> 01:20:42,541 ‫הגוף שלך שנחלש, השמיעה, הראייה.‬ 1276 01:20:43,833 --> 01:20:46,666 ‫אתה לא יכול לראות ואתה בלתי נראה.‬ 1277 01:20:49,083 --> 01:20:51,708 ‫ועשית כל כך הרבה בחירות לא נכונות.‬ 1278 01:20:53,875 --> 01:20:54,833 ‫השקר של כל זה.‬ 1279 01:20:54,916 --> 01:20:57,500 ‫מה הוא השקר של כל זה?‬ ‫-אני לא יודע! ש...‬ 1280 01:20:58,166 --> 01:21:00,666 ‫שהמצב ישתפר. שלעולם לא מאוחר מדי. ש...‬ 1281 01:21:01,541 --> 01:21:03,041 ‫לאלוהים יש תוכנית עבורך.‬ 1282 01:21:03,125 --> 01:21:05,291 ‫שגיל הוא רק מספר.‬ ‫-שתוק.‬ 1283 01:21:05,458 --> 01:21:06,291 ‫ש...‬ 1284 01:21:07,375 --> 01:21:09,708 ‫שתמיד הכי חשוך לפני השחר. ש...‬ 1285 01:21:11,083 --> 01:21:14,041 ‫שגם בחושך יאירו כוכבים מזוינים!‬ 1286 01:21:17,500 --> 01:21:18,333 ‫שיש...‬ 1287 01:21:19,625 --> 01:21:21,375 ‫שיש מישהו לכל אחד.‬ 1288 01:21:22,291 --> 01:21:23,541 ‫כולן אמירות שטחיות.‬ 1289 01:21:27,250 --> 01:21:30,000 ‫תשתקי, מייבל! שבי, מייבל!‬ 1290 01:21:38,166 --> 01:21:40,666 ‫ואלוהים לא נותן לנו יותר משנוכל לעמוד בו.‬ 1291 01:21:41,000 --> 01:21:42,500 ‫אלוהים הוא סבבה בקטע הזה.‬ 1292 01:21:45,375 --> 01:21:47,000 ‫היי, את רוצה משהו מתוק?‬ 1293 01:21:47,458 --> 01:21:48,291 ‫מה זאת אומרת?‬ 1294 01:21:48,375 --> 01:21:51,375 ‫קינוח.‬ ‫-לא אכלנו קינוח אצל אימא שלך?‬ 1295 01:21:51,750 --> 01:21:54,458 ‫אני מרגישה שהיה סיפור גדול עם עוגה, או...‬ 1296 01:21:56,000 --> 01:21:56,833 ‫נכון.‬ 1297 01:21:57,083 --> 01:21:59,166 ‫אני מניח שאני מכור לסוכר!‬ 1298 01:22:00,541 --> 01:22:01,375 ‫אני לא יודע.‬ 1299 01:22:05,916 --> 01:22:07,250 ‫זה עשוי לעזור לי להישאר ער.‬ 1300 01:22:08,125 --> 01:22:09,125 ‫בהחלט!‬ 1301 01:22:10,375 --> 01:22:13,041 ‫אנחנו צריכים את ג'ייק ער קצת.‬ ‫זה כל כך מסוכן.‬ 1302 01:22:13,458 --> 01:22:16,541 ‫יש "טולסי טאון" ממש ליד היציאה הקרובה.‬ 1303 01:22:17,041 --> 01:22:18,000 ‫טולסי טאון?‬ 1304 01:22:19,583 --> 01:22:22,125 ‫פתוח עכשיו? במצב הזה? קפוא!‬ 1305 01:22:22,708 --> 01:22:26,750 ‫מזג אוויר מושלם לבררר.‬ 1306 01:22:28,291 --> 01:22:29,333 ‫את לא חושבת?‬ 1307 01:22:29,416 --> 01:22:30,416 ‫אני מניחה שכן.‬ 1308 01:22:33,375 --> 01:22:35,708 ‫"קונים טולסי טאון‬ 1309 01:22:36,083 --> 01:22:40,708 ‫אנו כאן כדי להגיש גלידה!"‬ 1310 01:22:40,958 --> 01:22:42,083 ‫טולסי טאון.‬ 1311 01:22:45,333 --> 01:22:47,583 ‫אלוהים, מעולם לא חשבתי על זה.‬ 1312 01:22:50,083 --> 01:22:52,083 ‫מה זה לדעתך טולסי טאון?‬ 1313 01:22:52,250 --> 01:22:53,333 ‫לפי הליצנית,‬ 1314 01:22:54,875 --> 01:22:56,541 ‫הייתי אומר שזו עיירת קרקס.‬ 1315 01:22:57,291 --> 01:22:59,000 ‫אולי כמו המקום הזה...‬ 1316 01:23:01,083 --> 01:23:03,791 ‫שאליו הולכים אנשי מופעי הקרקס‬ ‫כשזו לא העונה.‬ 1317 01:23:03,875 --> 01:23:06,000 ‫נשלט על ידי האישה הליצנית?‬ 1318 01:23:06,541 --> 01:23:08,375 ‫ובכן, כן, היא חובשת כתר.‬ 1319 01:23:08,791 --> 01:23:11,791 ‫היא חובשת כתר ליצני?‬ 1320 01:23:11,875 --> 01:23:17,291 ‫מלכת גלידה ליצנית טובת-לב וטולרנטית.‬ 1321 01:23:17,916 --> 01:23:19,708 ‫עשויה לחלוטין מלקטוז!‬ 1322 01:23:19,791 --> 01:23:21,166 ‫היא טולרנטית ללקטוז!‬ 1323 01:23:21,625 --> 01:23:23,208 ‫היא מתוקה אבל קרה.‬ 1324 01:23:23,333 --> 01:23:24,625 ‫כמו אימא שלך.‬ 1325 01:23:29,958 --> 01:23:30,791 ‫מה ז"א?‬ 1326 01:23:30,875 --> 01:23:33,125 ‫כלום. לא יודעת למה אמרתי את זה.‬ ‫זה נפלט.‬ 1327 01:23:33,208 --> 01:23:35,458 ‫את חושבת שאימא שלי קרה?‬ ‫-לא.‬ 1328 01:23:35,541 --> 01:23:38,208 ‫היא הייתה מקסימה, באמת.‬ 1329 01:23:38,291 --> 01:23:41,000 ‫כי אני לא מאמין בזה,‬ 1330 01:23:41,083 --> 01:23:44,666 ‫הקשקוש הזה שהאימא היא המקור‬ ‫לכל הבעיות הפסיכולוגיות.‬ 1331 01:23:44,750 --> 01:23:48,041 ‫זה קשקוש מיזוגני. בולשיט פרוידיאני.‬ 1332 01:23:48,416 --> 01:23:49,333 ‫אבל זה מפתה,‬ 1333 01:23:50,208 --> 01:23:52,500 ‫להיות מסוגל להאשים בזה מישהו.‬ 1334 01:23:52,791 --> 01:23:53,666 ‫להאשים במה?‬ 1335 01:23:55,250 --> 01:23:59,000 ‫בכול. למה אתה מרגיש באופן מסוים.‬ ‫למה אתה מתנהג באופן מסוים.‬ 1336 01:24:01,208 --> 01:24:04,125 ‫זה קשקוש מיזוגני. בולשיט פרוידיאני.‬ 1337 01:24:05,208 --> 01:24:08,041 ‫אדם, מבוגר, חייב בשלב כזה או אחר,‬ 1338 01:24:08,666 --> 01:24:11,291 ‫לקחת אחריות על מי שהוא.‬ 1339 01:24:13,666 --> 01:24:14,500 ‫אתה לא חושב?‬ 1340 01:24:15,708 --> 01:24:17,958 ‫כן. אימהות הן נשים עם כאב משלהן.‬ 1341 01:24:18,041 --> 01:24:20,625 ‫היסטוריה של הזנחה והתעללות משלהן.‬ 1342 01:24:21,791 --> 01:24:23,708 ‫ובכל זאת, בתקופה כזו או אחרת,‬ 1343 01:24:23,791 --> 01:24:27,500 ‫במהלך המאה ה-20,‬ ‫הן הואשמו בכל מאפיין ילדות מזוין:‬ 1344 01:24:27,583 --> 01:24:30,666 ‫סכיזופרניה, אוטיזם, נרקיסיזם,‬ ‫הומוסקסואליות.‬ 1345 01:24:30,750 --> 01:24:34,833 ‫לא שההומוסקסואליות דומה לדברים האחרים.‬ 1346 01:24:35,541 --> 01:24:36,916 ‫ברור.‬ ‫-ברור שלא.‬ 1347 01:24:37,166 --> 01:24:39,875 ‫לומר שאימא אשמה בהומוסקסואליות של ילדיה‬ 1348 01:24:39,958 --> 01:24:42,916 ‫תרמוז שהומוסקסואליות היא דבר שלילי‬ ‫בצורה כלשהי.‬ 1349 01:24:43,000 --> 01:24:47,916 ‫רק אמרתי שכשהומוסקסואליות נחשבה פתולוגית‬ 1350 01:24:48,000 --> 01:24:50,500 ‫במדריך לאבחון הפרעות נפשיות לפני 1973,‬ 1351 01:24:51,250 --> 01:24:53,416 ‫אימא מפנקת‬ 1352 01:24:54,916 --> 01:24:56,916 ‫נתפסה לעיתים קרובות כאשמה.‬ ‫-נכון.‬ 1353 01:25:01,208 --> 01:25:05,833 ‫זה נתעב איך אנחנו מתייגים אנשים,‬ ‫מסווגים אותם ומבטלים אותם.‬ 1354 01:25:06,541 --> 01:25:07,375 ‫כן.‬ 1355 01:25:07,458 --> 01:25:11,500 ‫אני מסתכל על הילדים שאני רואה בביה"ס‬ ‫כל יום.‬ 1356 01:25:13,416 --> 01:25:15,375 ‫אני רואה את אלה שמנודים.‬ 1357 01:25:16,416 --> 01:25:18,166 ‫הם שונים. יוצאי דופן.‬ 1358 01:25:18,541 --> 01:25:21,166 ‫ואני רואה את החיים שיהיו להם בגלל זה.‬ 1359 01:25:21,541 --> 01:25:26,625 ‫לפעמים אני רואה אותם שנים לאחר מכן,‬ ‫בעיר, בסופרמרקט.‬ 1360 01:25:32,500 --> 01:25:38,208 ‫אני רואה, אני מבחין שהם עדיין נושאים‬ ‫את הדברים האלה איתם.‬ 1361 01:25:39,458 --> 01:25:40,291 ‫כמו...‬ 1362 01:25:41,208 --> 01:25:42,916 ‫הילה שחורה.‬ 1363 01:25:45,083 --> 01:25:46,333 ‫כמו אבן רחיים.‬ 1364 01:25:48,666 --> 01:25:50,166 ‫כמו פצע דולף.‬ 1365 01:25:52,875 --> 01:25:53,708 ‫ג'ייק.‬ 1366 01:25:55,208 --> 01:25:57,000 ‫אני חושבת...‬ ‫-הנה!‬ 1367 01:26:00,750 --> 01:26:02,750 ‫בחיי, זה אכזרי.‬ 1368 01:26:04,125 --> 01:26:06,458 ‫מקום אכזרי, אדמת טולסי טאון.‬ 1369 01:26:09,916 --> 01:26:11,208 ‫גם כאן יש שינוי אקלים.‬ 1370 01:26:11,708 --> 01:26:12,833 ‫קראת את הרומן "קרח"?‬ 1371 01:26:13,208 --> 01:26:15,458 ‫לא נראה לי.‬ ‫-מאת אנה קוואן?‬ 1372 01:26:15,541 --> 01:26:16,416 ‫לא נראה לי.‬ 1373 01:26:17,166 --> 01:26:20,166 ‫מ-1967, זו סוג של מעשייה, על...‬ 1374 01:26:20,250 --> 01:26:22,250 ‫בוא פשוט נקנה גלידה וניסע, קפוא פה.‬ 1375 01:26:22,333 --> 01:26:25,041 ‫אני רק רוצה לראות מי עובד הערב.‬ 1376 01:26:25,125 --> 01:26:26,708 ‫אתה מכיר את האנשים שעובדים כאן?‬ 1377 01:26:27,500 --> 01:26:28,416 ‫את חלקם.‬ 1378 01:26:29,875 --> 01:26:32,458 ‫אני עוצר לפעמים אחרי שאני מבקר את הוריי.‬ 1379 01:26:32,833 --> 01:26:35,916 ‫אני לא אוהב כמה מהבנות שעובדות כאן,‬ ‫אז אני רוצה לוודא.‬ 1380 01:26:36,000 --> 01:26:37,916 ‫למה, מה לא בסדר איתן?‬ ‫-לא יודע.‬ 1381 01:26:38,000 --> 01:26:40,708 ‫אנשים יכולים להיות קרים כלפיי.‬ 1382 01:26:41,208 --> 01:26:43,208 ‫אני אחכה ברכב.‬ ‫-לא! תגידי שלום.‬ 1383 01:26:43,291 --> 01:26:45,750 ‫הן לא יבואו אם ידעו שזה אני.‬ 1384 01:26:53,166 --> 01:26:55,375 ‫שלום, יש כאן מישהו?‬ ‫-עוד רגע!‬ 1385 01:26:55,458 --> 01:26:56,416 ‫אז, "קרח"...‬ 1386 01:26:56,500 --> 01:27:00,791 ‫מתרחש בזמן אסון סביבתי,‬ 1387 01:27:00,875 --> 01:27:04,041 ‫וגורם לעולם להפוך לשממה קפואה.‬ 1388 01:27:04,625 --> 01:27:05,583 ‫והדמות הראשית...‬ 1389 01:27:06,875 --> 01:27:07,916 ‫היי!‬ 1390 01:27:09,458 --> 01:27:10,291 ‫היי.‬ 1391 01:27:15,958 --> 01:27:17,125 ‫אפשר לעזור, אדוני?‬ 1392 01:27:25,625 --> 01:27:28,958 ‫אז כן, אני אקח אוראו בררר.‬ 1393 01:27:29,166 --> 01:27:30,041 ‫והוא ייקח...‬ 1394 01:27:31,583 --> 01:27:32,458 ‫אותו הדבר.‬ 1395 01:27:33,000 --> 01:27:34,083 ‫שניים כאלה, בבקשה.‬ 1396 01:27:35,750 --> 01:27:36,625 ‫שני זהים.‬ 1397 01:27:42,416 --> 01:27:44,583 ‫סליחה, אנחנו צריכים לצאת חזרה.‬ 1398 01:27:44,666 --> 01:27:47,583 ‫אז תוכלו להביא אותם במהירות האפשרית?‬ 1399 01:27:51,083 --> 01:27:52,041 ‫סליחה, היי.‬ 1400 01:27:52,375 --> 01:27:55,000 ‫סליחה על הריח, הם צובעים בלכה מאחור.‬ 1401 01:27:55,791 --> 01:27:56,625 ‫לכה?‬ 1402 01:27:58,166 --> 01:27:59,000 ‫מדפים.‬ 1403 01:28:00,208 --> 01:28:01,041 ‫אין בעיה.‬ 1404 01:28:03,875 --> 01:28:07,666 ‫אני מכירה את הנערה הזו.‬ ‫ראיתי אותה איפשהו. ראיתי אותה בעבר, פניה.‬ 1405 01:28:08,125 --> 01:28:10,625 ‫הפריחה, אני מכירה אותה.‬ ‫זה על קצה הלשון.‬ 1406 01:28:10,708 --> 01:28:12,583 ‫קצה המוח שלי, כמו שג'ייק אומר.‬ 1407 01:28:13,041 --> 01:28:14,666 ‫היא מישהי. היא מאיפשהו.‬ 1408 01:28:15,375 --> 01:28:16,375 ‫אני בטוחה בזה.‬ 1409 01:28:19,083 --> 01:28:20,791 ‫זו סופת שלגים מזוינת בחוץ.‬ 1410 01:28:21,458 --> 01:28:22,375 ‫הופתעתי שאתם פתוחים‬ 1411 01:28:22,458 --> 01:28:24,375 ‫בלילה כזה.‬ ‫-סופת שלגים מזוינת בחוץ,‬ 1412 01:28:24,458 --> 01:28:26,041 ‫ובררר כאן בפנים.‬ 1413 01:28:26,375 --> 01:28:29,166 ‫כן, חשבתי בדיוק אותו הדבר.‬ 1414 01:28:32,500 --> 01:28:33,500 ‫את אדיבה.‬ 1415 01:28:34,458 --> 01:28:35,541 ‫את לא כמוהן.‬ 1416 01:28:36,583 --> 01:28:39,416 ‫שטחיות ומרושעות ויפות.‬ 1417 01:28:40,875 --> 01:28:41,708 ‫תודה רבה.‬ 1418 01:28:42,833 --> 01:28:44,250 ‫לא התכוונתי לזה ככה.‬ 1419 01:28:46,166 --> 01:28:47,333 ‫אני אוהבת את המראה שלך,‬ 1420 01:28:47,416 --> 01:28:50,125 ‫יש בך אדיבות, וכמובן שאת מושכת מאוד.‬ 1421 01:28:50,208 --> 01:28:52,875 ‫לא התכוונתי לזה ככה.‬ ‫-זה בסדר. אני מבינה.‬ 1422 01:28:54,083 --> 01:28:58,083 ‫זה... פשוט, נדמה שישנה‬ 1423 01:28:58,916 --> 01:29:01,875 ‫קשיחות מסוימת שמגיעה‬ ‫עם סוג מסוים של יופי.‬ 1424 01:29:02,166 --> 01:29:03,000 ‫אין לך את זה.‬ 1425 01:29:03,583 --> 01:29:06,666 ‫אולי גם הם סובלים, היפים.‬ ‫אני לא יודעת, אולי...‬ 1426 01:29:07,416 --> 01:29:09,666 ‫אולי היופי שלהם גורם להם סבל.‬ 1427 01:29:10,833 --> 01:29:12,041 ‫אני לא פסיכיאטרית.‬ 1428 01:29:12,708 --> 01:29:15,875 ‫איזה דבר מוזר להגיד.‬ ‫ברור שהיא לא פסיכיאטרית.‬ 1429 01:29:16,541 --> 01:29:20,333 ‫היא לא יותר מבת 15.‬ ‫-הכנתי אותם גבוהים במיוחד. כי את כה נחמדה.‬ 1430 01:29:21,083 --> 01:29:21,916 ‫תודה.‬ 1431 01:29:22,375 --> 01:29:24,083 ‫זה יהיה שמונה דולר, בבקשה.‬ 1432 01:29:24,791 --> 01:29:25,791 ‫ג'ייק?‬ 1433 01:29:36,291 --> 01:29:37,125 ‫שמרי על העודף.‬ 1434 01:29:38,333 --> 01:29:40,291 ‫תודה.‬ ‫-על לא דבר. תודה.‬ 1435 01:29:40,375 --> 01:29:41,208 ‫אני מודאגת.‬ 1436 01:29:43,500 --> 01:29:44,333 ‫סליחה?‬ 1437 01:29:44,833 --> 01:29:46,083 ‫אסור לי לומר את זה.‬ 1438 01:29:46,166 --> 01:29:48,416 ‫את בסדר? את צריכה שאזעיק עזרה?‬ 1439 01:29:48,833 --> 01:29:49,791 ‫זה לא לכה.‬ 1440 01:29:51,833 --> 01:29:53,750 ‫זו לא הסיבה לריח. עלייך לדעת.‬ 1441 01:29:53,833 --> 01:29:54,666 ‫מה זאת אומרת?‬ 1442 01:29:55,208 --> 01:29:57,458 ‫את לא חייבת ללכת.‬ ‫-לאן אני לא חייבת ללכת?‬ 1443 01:29:58,041 --> 01:29:59,500 ‫קדימה. בזמן.‬ 1444 01:29:59,666 --> 01:30:02,458 ‫את... יכולה להישאר כאן.‬ 1445 01:30:05,250 --> 01:30:06,083 ‫אני פוחדת מאוד.‬ 1446 01:30:06,166 --> 01:30:08,166 ‫ממה? ממה את מפחדת?‬ 1447 01:30:08,250 --> 01:30:10,250 ‫אני מפחדת בשבילך.‬ ‫-תודה.‬ 1448 01:30:12,291 --> 01:30:15,291 ‫שיהיה לכם לילה טוב! תיזהרו שם בחוץ.‬ ‫הכבישים מסוכנים.‬ 1449 01:30:40,708 --> 01:30:42,375 ‫שמת לב לזרועות של הנערה ההיא?‬ 1450 01:30:42,541 --> 01:30:44,541 ‫איזו נערה?‬ ‫-בטולסי טאון.‬ 1451 01:30:45,958 --> 01:30:48,208 ‫איזו נערה? היו כמה וכמה.‬ 1452 01:30:48,541 --> 01:30:50,541 ‫כמה וכמה? היו שלוש.‬ 1453 01:30:50,625 --> 01:30:52,791 ‫כמה וכמה זה כל מספר מעל שתיים.‬ 1454 01:30:52,875 --> 01:30:53,708 ‫באמת?‬ 1455 01:30:54,750 --> 01:30:57,375 ‫תעשי חיפוש.‬ ‫-תעשי חיפוש? אתה יכול להפסיק להגיד את זה?‬ 1456 01:30:59,250 --> 01:31:02,125 ‫בכל אופן, זו עם הפריחה על הזרועות.‬ 1457 01:31:02,416 --> 01:31:03,416 ‫לא שמתי לב.‬ 1458 01:31:03,500 --> 01:31:05,041 ‫אתה אטום במכוון.‬ 1459 01:31:07,041 --> 01:31:09,708 ‫זו לא הייתה כוונתי.‬ ‫-"זו לא הייתה כוונתי."‬ 1460 01:31:11,583 --> 01:31:12,416 ‫בכל אופן.‬ 1461 01:31:18,208 --> 01:31:19,583 ‫איך הבררר?‬ 1462 01:31:20,250 --> 01:31:21,833 ‫מתוק מדי?‬ ‫-כן, זה מתוק.‬ 1463 01:31:21,916 --> 01:31:23,916 ‫אני תמיד שוכח כמה הם מתוקים.‬ 1464 01:31:24,000 --> 01:31:26,125 ‫מעט מספיק.‬ 1465 01:31:27,541 --> 01:31:29,458 ‫לא נראה לי שאוכל לאכול עוד משלי.‬ 1466 01:31:30,000 --> 01:31:31,208 ‫בקושי נגעת בזה.‬ 1467 01:31:32,333 --> 01:31:34,125 ‫זה מתוק מאוד.‬ 1468 01:31:35,708 --> 01:31:38,166 ‫כן. זה באמת הרבה.‬ 1469 01:31:42,625 --> 01:31:45,250 ‫קר?‬ ‫-כן. הגלידה, אני מניחה.‬ 1470 01:31:48,958 --> 01:31:50,958 ‫אנחנו באמצע סופת שלג.‬ 1471 01:31:52,250 --> 01:31:55,875 ‫של מי היה הרעיון לנסוע לטולסי טאון‬ ‫באמצע כל זה?‬ 1472 01:31:55,958 --> 01:31:58,125 ‫אני לא אומרת מילה.‬ 1473 01:32:03,708 --> 01:32:04,541 ‫כמה מוזר.‬ 1474 01:32:05,083 --> 01:32:08,208 ‫זו כנראה הפעם האחרונה שאהיה במכונית‬ ‫עם ג'ייק.‬ 1475 01:32:08,833 --> 01:32:10,750 ‫בקרוב, כל זה יהיה זיכרון רחוק.‬ 1476 01:32:11,541 --> 01:32:13,666 ‫שנינו נהיה במקומות שונים,‬ 1477 01:32:14,041 --> 01:32:15,333 ‫כשניזכר ברגע הזה.‬ 1478 01:32:16,375 --> 01:32:17,458 ‫בצחוק המשותף הזה.‬ 1479 01:32:18,250 --> 01:32:19,750 ‫ואולי תהיה חרטה.‬ 1480 01:32:23,791 --> 01:32:26,208 ‫אולי הזמן ירכך את הקצוות הקשים יותר,‬ ‫ו...‬ 1481 01:32:26,916 --> 01:32:29,916 ‫שנינו נחשוב שזה היה די נחמד.‬ 1482 01:32:31,666 --> 01:32:34,750 ‫למה זה היה צריך להיגמר?‬ ‫ואין דרך חזרה בשלב הזה.‬ 1483 01:32:35,750 --> 01:32:37,833 ‫אף פעם אין דרך חזרה.‬ 1484 01:32:37,916 --> 01:32:39,375 ‫פתאום השתתקת.‬ 1485 01:32:39,458 --> 01:32:40,708 ‫רק צופה בסערה.‬ 1486 01:32:42,333 --> 01:32:45,041 ‫אם אינך יכול אפילו לספר לאדם השני‬ ‫מה אתה חושב,‬ 1487 01:32:45,666 --> 01:32:46,791 ‫זה לא מבשר טובות.‬ 1488 01:32:46,875 --> 01:32:49,958 ‫נראה שסיימת עם זה.‬ ‫-מה זאת אומרת?‬ 1489 01:32:54,083 --> 01:32:55,500 ‫סתם עצרנו בצד.‬ 1490 01:32:56,375 --> 01:32:59,500 ‫לפחות אוכל לומר שהייתי בטולסי טאון‬ ‫באמצע הלילה,‬ 1491 01:33:00,166 --> 01:33:02,416 ‫באמצע שום מקום, באמצע סופת שלג.‬ 1492 01:33:06,625 --> 01:33:12,916 ‫"אני הליצנית האהובה מטולסי טאון‬ ‫היכן שהגלידה צומחת על עצים‬ 1493 01:33:13,291 --> 01:33:18,916 ‫אז אל תפחדו, הצטרפו אליי‬ ‫תאכלו כמה שתרצו‬ 1494 01:33:19,541 --> 01:33:22,625 ‫בלי פרצוף חמוץ‬ ‫כאן אין שום תירוץ‬ 1495 01:33:22,708 --> 01:33:25,916 ‫אהבה מהביס הראשון‬ 1496 01:33:26,000 --> 01:33:29,083 ‫של שוקולד, תות או וניל‬ 1497 01:33:29,166 --> 01:33:33,750 ‫ואנחנו פתוחים יום וליל"‬ 1498 01:33:34,916 --> 01:33:36,833 ‫זה משהו שלעולם לא אעשה שוב.‬ 1499 01:33:37,250 --> 01:33:39,500 ‫משהו כיפי לכאורה שלא תחזרי עליו לעולם.‬ 1500 01:33:39,583 --> 01:33:41,333 ‫כן.‬ ‫-קראת את זה?‬ 1501 01:33:41,541 --> 01:33:42,375 ‫קראתי מה?‬ 1502 01:33:43,625 --> 01:33:46,041 ‫זו אסופת חיבורים מאת דייוויד פוסטר וולאס.‬ 1503 01:33:47,416 --> 01:33:48,875 ‫לא. לא קראתי.‬ 1504 01:33:50,875 --> 01:33:52,750 ‫זו אסופת חיבורים.‬ 1505 01:33:53,416 --> 01:33:54,541 ‫לא קראתי אותה.‬ 1506 01:33:58,000 --> 01:34:00,541 ‫כדאי שנמצא מקום לזרוק את אלה.‬ 1507 01:34:00,708 --> 01:34:04,166 ‫הם יימסו ויהפכו את מחזיקי הספלים לדביקים.‬ 1508 01:34:05,500 --> 01:34:06,333 ‫אוקיי.‬ 1509 01:34:10,833 --> 01:34:13,375 ‫יש לו חיבור על טלוויזיה.‬ 1510 01:34:15,041 --> 01:34:16,708 ‫אנשים יפים נוטים למשוך…‬ 1511 01:34:21,125 --> 01:34:24,958 ‫יותר נעים להסתכל על אנשים יפים‬ 1512 01:34:25,708 --> 01:34:27,041 ‫מאשר על אנשים לא יפים.‬ 1513 01:34:27,125 --> 01:34:29,125 ‫אבל כשאנחנו מדברים על טלוויזיה,‬ 1514 01:34:29,208 --> 01:34:32,750 ‫השילוב בין גודל הקהל‬ ‫ואינטראקציה שכלית שקטה‬ 1515 01:34:32,916 --> 01:34:37,750 ‫בין הדימויים לבין אלו שלוטשים בהם עיניים‬ ‫יוצר מחזוריות שמחזקת עניין בדימויים יפים‬ 1516 01:34:37,833 --> 01:34:40,625 ‫ושוחקת את תחושת הביטחון שלנו, הצופים,‬ 1517 01:34:40,916 --> 01:34:42,500 ‫בפני מבטים.‬ 1518 01:34:45,083 --> 01:34:47,333 ‫זה מהחיבור.‬ 1519 01:34:48,416 --> 01:34:50,583 ‫זה... מעניין.‬ 1520 01:34:51,291 --> 01:34:52,125 ‫הוא התאבד.‬ 1521 01:34:53,000 --> 01:34:55,000 ‫כן, אני חושבת שידעתי את זה.‬ 1522 01:34:55,083 --> 01:34:56,708 ‫כן, כולם יודעים את זה.‬ 1523 01:34:56,791 --> 01:35:00,208 ‫אפילו אנשים שלא יודעים שום דבר‬ ‫על דייוויד פוסטר וולאס,‬ 1524 01:35:00,291 --> 01:35:02,208 ‫שמעולם לא קראו מילה מכתביו.‬ 1525 01:35:02,958 --> 01:35:05,625 ‫ההתאבדות הופכת לסיפור.‬ 1526 01:35:06,875 --> 01:35:07,750 ‫למיתולוגיה.‬ 1527 01:35:09,083 --> 01:35:12,458 ‫סיפור עם מוסר השכל. זה דוחה.‬ 1528 01:35:13,458 --> 01:35:14,833 ‫זה דוחה.‬ 1529 01:35:15,375 --> 01:35:18,583 ‫אני חושב שאנחנו כבר לא יודעים‬ ‫איך להיות אנושיים.‬ 1530 01:35:19,333 --> 01:35:20,208 ‫מי לא יודע?‬ 1531 01:35:20,291 --> 01:35:23,250 ‫החברה שלנו, התרבות שלנו, אנשים.‬ 1532 01:35:24,708 --> 01:35:27,166 ‫מה שכל זה לא יהיה.‬ 1533 01:35:28,375 --> 01:35:29,208 ‫כל אחד מאיתנו.‬ 1534 01:35:32,083 --> 01:35:34,375 ‫ובכן, קראת פעם משהו של גי דבור?‬ 1535 01:35:37,250 --> 01:35:39,791 ‫"חברת הראווה"?‬ ‫-בדיוק. כן.‬ 1536 01:35:40,375 --> 01:35:41,708 ‫כן. כמובן.‬ 1537 01:35:42,666 --> 01:35:43,666 ‫דבור אומר...‬ 1538 01:35:44,958 --> 01:35:48,291 ‫"לא ניתן להבין את הראווה‬ ‫כהונאה חזותית בלבד‬ 1539 01:35:48,791 --> 01:35:51,000 ‫המיוצרת ע"י טכנולוגיות תקשורת המונים.‬ 1540 01:35:52,250 --> 01:35:53,375 ‫זו תפיסת עולם‬ 1541 01:35:53,458 --> 01:35:57,625 ‫שבאמת התממשה."‬ ‫-צפו בעולם דרך הזכוכית הזו,‬ 1542 01:35:58,291 --> 01:35:59,875 ‫שמישהו פירש עבורנו מראש.‬ 1543 01:35:59,958 --> 01:36:03,000 ‫וזה מדביק את המוח שלנו במחלה.‬ ‫אנחנו הופכים לזה.‬ 1544 01:36:04,000 --> 01:36:05,166 ‫כמו נגיף.‬ 1545 01:36:13,333 --> 01:36:17,666 ‫תקשיבי, הדברים הנמסים משגעים אותי.‬ 1546 01:36:17,750 --> 01:36:20,375 ‫הם יהפכו את הכול לדביק.‬ 1547 01:36:20,708 --> 01:36:23,208 ‫יש לך שקית פלסטיק או משהו?‬ 1548 01:36:23,291 --> 01:36:25,250 ‫אולי מפית?‬ ‫-שום דבר כזה.‬ 1549 01:36:25,333 --> 01:36:27,250 ‫אני רוצה למצוא מקום לזרוק אותם.‬ 1550 01:36:27,875 --> 01:36:30,041 ‫ובכן, לא נראה שיש כאן כלום.‬ 1551 01:36:31,375 --> 01:36:35,166 ‫יש כביש קטן בהמשך שאני מכיר.‬ 1552 01:36:36,250 --> 01:36:37,583 ‫יהיה פח אשפה.‬ 1553 01:36:37,875 --> 01:36:40,416 ‫אני לא יודעת. אולי כדאי שפשוט ניסע הביתה.‬ 1554 01:36:43,875 --> 01:36:46,458 ‫לחווה?‬ ‫-לא. לעיר.‬ 1555 01:36:47,208 --> 01:36:49,000 ‫אני חוששת שניתקע כאן.‬ 1556 01:36:49,083 --> 01:36:51,833 ‫אם נרד מהכביש הראשי וניתקע,‬ ‫לא ימצאו אותנו.‬ 1557 01:36:51,916 --> 01:36:56,041 ‫זה לא... אני לא ארגיש בסדר אם לא‬ 1558 01:36:56,125 --> 01:36:58,333 ‫אפטר מהם. זה יטריף לי את המוח.‬ 1559 01:36:58,583 --> 01:37:01,250 ‫אוקיי? לעזאזל.‬ 1560 01:37:02,458 --> 01:37:04,083 ‫היי! זה לא...‬ 1561 01:37:05,791 --> 01:37:07,083 ‫זה לא כזה סיפור.‬ 1562 01:37:07,666 --> 01:37:08,500 ‫באמת.‬ 1563 01:37:10,250 --> 01:37:12,208 ‫אני יודע את זה, איימס.‬ 1564 01:37:13,041 --> 01:37:14,375 ‫איימס?‬ ‫-אני יודע את זה.‬ 1565 01:37:15,625 --> 01:37:16,750 ‫זה קיצור של איימי?‬ 1566 01:37:18,291 --> 01:37:19,458 ‫זה לא נשמע נכון.‬ 1567 01:37:20,250 --> 01:37:21,833 ‫זה לא נשמע כמו השם שלי.‬ 1568 01:37:22,333 --> 01:37:23,250 ‫או הכינוי שלי.‬ 1569 01:37:23,500 --> 01:37:25,041 ‫בואי נרד כאן, ממש מהר.‬ 1570 01:37:28,333 --> 01:37:29,958 ‫ואראה לך את התיכון שלי.‬ 1571 01:37:30,875 --> 01:37:33,333 ‫זה מוביל לתיכון?‬ 1572 01:37:33,416 --> 01:37:36,916 ‫לתיכון שלי, שם ביליתי כל יום של עינוי.‬ 1573 01:37:37,625 --> 01:37:38,833 ‫במשך כל כך הרבה זמן.‬ 1574 01:37:39,375 --> 01:37:42,416 ‫במשך כל כך הרבה זמן ארור.‬ 1575 01:37:42,500 --> 01:37:45,416 ‫אנחנו יכולים להסתובב? זה לא מרגיש נכון.‬ 1576 01:37:46,083 --> 01:37:49,208 ‫אני לא מבין. זה רק תיכון.‬ ‫-זה מרגיש לא בסדר.‬ 1577 01:37:49,291 --> 01:37:51,291 ‫אני לא יכול להסתובב. הכביש צר מדי.‬ 1578 01:37:52,125 --> 01:37:56,875 ‫אני אגיע לבית הספר, נזרוק את הכוסות ונלך.‬ 1579 01:37:57,291 --> 01:38:00,333 ‫לא, אני לא יודעת מה זה.‬ 1580 01:38:00,416 --> 01:38:04,166 ‫זה לא הגיוני בעיניי.‬ ‫איך הסעות בית הספר נוסעות כאן?‬ 1581 01:38:04,250 --> 01:38:05,791 ‫זה תיכון כפרי.‬ 1582 01:38:05,875 --> 01:38:08,875 ‫כן, גדלתי בחווה. למדתי בתיכון כפרי.‬ 1583 01:38:08,958 --> 01:38:12,583 ‫הייתה... כניסה רגילה‬ 1584 01:38:12,666 --> 01:38:14,375 ‫עם כביש סלול מזוין.‬ 1585 01:38:14,458 --> 01:38:16,916 ‫זה בסדר. הכול מוכתם.‬ 1586 01:38:18,208 --> 01:38:21,041 ‫אוקיי? זה מה שעלייך להבין.‬ 1587 01:38:21,208 --> 01:38:24,833 ‫מוכתם?‬ ‫-צבוע על ידי מצב רוח, רגש,‬ 1588 01:38:24,916 --> 01:38:26,166 ‫ניסיון עבר.‬ 1589 01:38:26,541 --> 01:38:29,708 ‫אין מציאות אובייקטיבית.‬ 1590 01:38:30,375 --> 01:38:32,916 ‫את יודעת שאין צבע ביקום.‬ 1591 01:38:33,000 --> 01:38:35,750 ‫נכון? רק בתוך המוח.‬ 1592 01:38:36,166 --> 01:38:39,375 ‫רק תדרים אלקטרומגנטיים שהמוח מכתים...‬ 1593 01:38:39,458 --> 01:38:42,291 ‫כן, אני פיזיקאית. אני יודעת מה זה צבע.‬ 1594 01:38:42,375 --> 01:38:44,000 ‫כן, את כן.‬ 1595 01:38:45,333 --> 01:38:46,166 ‫את יודעת.‬ 1596 01:38:46,375 --> 01:38:47,875 ‫צבעים הם המעשים של האור.‬ 1597 01:38:50,500 --> 01:38:51,833 ‫הם המעשים והסבל.‬ 1598 01:38:54,166 --> 01:38:55,125 ‫זה יפהפה.‬ 1599 01:38:58,875 --> 01:39:00,750 ‫זה לא דיבור של פיזיקאים,‬ 1600 01:39:02,458 --> 01:39:04,958 ‫אלא מאוד פואטי.‬ 1601 01:39:05,375 --> 01:39:07,750 ‫כן, טוב, אני משוררת אחרי הכול.‬ 1602 01:39:07,833 --> 01:39:09,291 ‫נכון. זה יפהפה.‬ 1603 01:39:09,375 --> 01:39:12,416 ‫הכביש הזה נראה ארוך באופן מוגזם.‬ ‫-"נראה."‬ 1604 01:39:12,500 --> 01:39:13,833 ‫זו המילה החשובה.‬ 1605 01:39:14,041 --> 01:39:16,958 ‫הזמן הוא דבר נוסף שקיים רק במוח.‬ 1606 01:39:17,083 --> 01:39:20,083 ‫ועם זאת, אנו מזדקנים.‬ ‫-מזדקנים יותר ויותר.‬ 1607 01:39:21,125 --> 01:39:23,166 ‫לפחות כך נראה.‬ 1608 01:39:23,625 --> 01:39:27,541 ‫לפעמים אני מרגיש שאני הרבה יותר צעיר‬ 1609 01:39:28,333 --> 01:39:31,166 ‫ממה שאני באמת. כמו ילד בפנים.‬ 1610 01:39:31,250 --> 01:39:33,375 ‫עד שאני חולף על פני מראה.‬ 1611 01:39:33,458 --> 01:39:35,000 ‫צעיר יותר זה טוב יותר?‬ ‫-כן.‬ 1612 01:39:36,250 --> 01:39:38,875 ‫אני חושב שכן. זה ראוי להערצה.‬ 1613 01:39:40,250 --> 01:39:41,625 ‫נעורים ראויים להערצה?‬ 1614 01:39:44,250 --> 01:39:46,375 ‫איך אתה יכול להעריץ אדם בשל גילו?‬ 1615 01:39:46,958 --> 01:39:49,500 ‫זה כמו להעריץ נקודה מסוימת בנחל.‬ 1616 01:39:51,041 --> 01:39:52,458 ‫הם בריאים יותר,‬ 1617 01:39:53,166 --> 01:39:54,125 ‫מבריקים יותר,‬ 1618 01:39:55,333 --> 01:39:56,541 ‫יותר מהנים.‬ 1619 01:39:57,375 --> 01:39:59,083 ‫מושכים יותר, מלאי תקווה.‬ 1620 01:40:00,291 --> 01:40:01,708 ‫כמו פרסומת לקוקה קולה.‬ 1621 01:40:01,791 --> 01:40:03,791 ‫כמעט כל העבודה פורצת הדרך‬ 1622 01:40:04,833 --> 01:40:07,833 ‫במדע ובאומנות נעשית על ידי אנשים צעירים.‬ 1623 01:40:07,916 --> 01:40:10,125 ‫זקנים הם ערמת האפר של הנעורים.‬ 1624 01:40:10,208 --> 01:40:12,375 ‫תקשיב, ג'ייק, אני חושבת שעלינו...‬ 1625 01:40:15,541 --> 01:40:18,083 ‫וואו. לא ציפיתי למשהו כל כך עצום.‬ 1626 01:40:18,250 --> 01:40:20,500 ‫מאה ושלושים כיתות,‬ 1627 01:40:20,583 --> 01:40:24,208 ‫אולם התעמלות, שני חדרי הלבשה, בנים, בנות,‬ 1628 01:40:24,291 --> 01:40:27,541 ‫אודיטוריום, עשרה חדרי שירותים,‬ ‫שישה משרדי מנהלה,‬ 1629 01:40:28,458 --> 01:40:31,333 ‫חדר מורים, מרכז ייעוץ.‬ 1630 01:40:32,000 --> 01:40:34,416 ‫הוא מחוזי, אז 11 עיירות משתמשות בשירותיו.‬ 1631 01:40:35,125 --> 01:40:38,166 ‫אתה בהחלט מכיר את התיכון שלך.‬ ‫-כמו את כף ידי.‬ 1632 01:40:45,166 --> 01:40:47,375 ‫יש פה מישהו.‬ ‫-תחזוקת בית ספר?‬ 1633 01:40:47,458 --> 01:40:48,958 ‫שרת? משהו.‬ 1634 01:40:50,375 --> 01:40:51,208 ‫מה?‬ 1635 01:40:51,500 --> 01:40:52,333 ‫הנה.‬ 1636 01:40:52,750 --> 01:40:54,833 ‫פח אשפה. ידעתי. כבר חוזר.‬ 1637 01:41:25,333 --> 01:41:27,750 ‫קדימה! כן!‬ 1638 01:41:31,000 --> 01:41:31,916 ‫איפה היית?‬ 1639 01:41:32,000 --> 01:41:34,916 ‫הפח הזה היה מלא במלח כבישים.‬ 1640 01:41:35,208 --> 01:41:37,208 ‫בשביל הקרח.‬ 1641 01:41:37,750 --> 01:41:39,000 ‫זכרתי שיש...‬ 1642 01:41:39,375 --> 01:41:42,083 ‫מכולת אשפה בצד השני ליד רציף ההעמסה.‬ 1643 01:41:42,625 --> 01:41:44,250 ‫המשימה הושלמה.‬ ‫-בוא ניסע.‬ 1644 01:41:44,333 --> 01:41:45,333 ‫לח פה.‬ 1645 01:41:52,083 --> 01:41:53,083 ‫די שליו.‬ 1646 01:41:53,458 --> 01:41:55,375 ‫יותר מלחיץ משליו, הייתי אומרת.‬ 1647 01:41:55,458 --> 01:41:56,958 ‫איני מסכים.‬ ‫-אני רוצה לצאת.‬ 1648 01:41:57,041 --> 01:41:59,041 ‫למה את ממהרת פתאום?‬ ‫-פתאום?‬ 1649 01:41:59,125 --> 01:42:03,083 ‫הייתי כמו תקליט שבור כל הלילה,‬ ‫אמרתי לך שאני רוצה לחזור הביתה.‬ 1650 01:42:03,166 --> 01:42:08,041 ‫נתתי לך 40 סיבות למה אני צריכה לחזור הערב.‬ 1651 01:42:14,708 --> 01:42:16,375 ‫אני מניח שזה נכון.‬ ‫-אתה מניח?‬ 1652 01:42:19,250 --> 01:42:21,250 ‫רק חשבתי... את יודעת.‬ 1653 01:42:24,125 --> 01:42:25,875 ‫שליו, שקט כאן.‬ 1654 01:42:29,916 --> 01:42:31,291 ‫מותק, קר בחוץ.‬ 1655 01:42:32,250 --> 01:42:33,083 ‫באמת?‬ 1656 01:42:35,583 --> 01:42:37,250 ‫אתה מצטט לי שיר אונס?‬ 1657 01:42:39,416 --> 01:42:41,666 ‫זה לא שיר אונס.‬ 1658 01:42:41,958 --> 01:42:44,458 ‫היא חוזרת ואומרת שהיא רוצה ללכת.‬ ‫הוא מתעלם.‬ 1659 01:42:44,541 --> 01:42:45,666 ‫אך היית מכנה את זה?‬ 1660 01:42:47,583 --> 01:42:49,541 ‫היא רוצה להישאר. היא פשוט מפחדת‬ 1661 01:42:49,625 --> 01:42:51,625 ‫ממה שאנשים יחשבו.‬ ‫-היא שואלת אותו,‬ 1662 01:42:51,708 --> 01:42:53,791 ‫מה שמת במשקה הארור שלי?‬ 1663 01:42:54,208 --> 01:42:57,916 ‫אלוהים. השיר הזה נכתב ב-1936.‬ 1664 01:42:58,000 --> 01:43:00,166 ‫הוא לא על סם אונס!‬ 1665 01:43:00,250 --> 01:43:03,416 ‫סם אונס או לא, הוא מנסה לשבור‬ ‫את ההגנות שלה עם אלכוהול.‬ 1666 01:43:03,500 --> 01:43:05,750 ‫וחוץ מזה, היו סמי הרדמה בשנות ה-30.‬ 1667 01:43:05,833 --> 01:43:07,250 ‫זה שיר על כפייה.‬ 1668 01:43:09,708 --> 01:43:12,875 ‫אני לא מבין למה את כל כך כועסת.‬ ‫-אני רוצה ללכת הביתה.‬ 1669 01:43:12,958 --> 01:43:14,500 ‫לבית החווה?‬ 1670 01:43:14,583 --> 01:43:16,791 ‫לא לבית החווה המזוין, לבית שלי!‬ 1671 01:43:17,416 --> 01:43:18,916 ‫ג'ייק, לבית שלי!‬ 1672 01:43:19,000 --> 01:43:19,833 ‫אוקיי.‬ 1673 01:43:20,875 --> 01:43:21,750 ‫תודה.‬ 1674 01:43:22,458 --> 01:43:24,916 ‫ואז הוא אומר, "מה הטעם לפגוע בגאווה שלי",‬ 1675 01:43:25,000 --> 01:43:27,666 ‫כאילו שזה תפקידה‬ ‫לגרום לו להרגיש מושך מינית.‬ 1676 01:43:27,750 --> 01:43:31,291 ‫בלי קשר לרצונות שלה,‬ ‫כאילו שזו האחריות שלה.‬ 1677 01:43:31,375 --> 01:43:32,375 ‫אני מבין.‬ 1678 01:43:34,666 --> 01:43:36,500 ‫שכנעת אותי. אני מצטער.‬ 1679 01:43:48,958 --> 01:43:50,041 ‫אני מצטער.‬ 1680 01:43:53,208 --> 01:43:54,041 ‫זה בסדר.‬ 1681 01:44:15,041 --> 01:44:16,708 ‫אלוהים.‬ ‫-מה?‬ 1682 01:44:17,875 --> 01:44:19,333 ‫מישהו צפה בנו.‬ 1683 01:44:19,416 --> 01:44:21,541 ‫לא ראיתי אף אחד.‬ ‫-טוב, הוא צפה בנו.‬ 1684 01:44:21,625 --> 01:44:23,083 ‫כמו סוטה מחורבן.‬ 1685 01:44:23,166 --> 01:44:25,250 ‫בוא נזוז.‬ ‫-תאמיני לי, אני מכיר מקרוב‬ 1686 01:44:25,333 --> 01:44:27,000 ‫את המראה המסוים הזה.‬ 1687 01:44:27,083 --> 01:44:29,458 ‫ג'ייק, אני פשוט... מה לעזאזל זה אומר?‬ 1688 01:44:29,541 --> 01:44:32,500 ‫אני הולך להראות לו מה דעתי.‬ ‫-ג'ייק, אל תהיה מגוחך.‬ 1689 01:44:32,583 --> 01:44:34,583 ‫זה לא מקובל עליי.‬ ‫-ג'ייק, בוא נלך.‬ 1690 01:44:34,666 --> 01:44:36,791 ‫לא. אני כבר חוזר.‬ 1691 01:44:37,375 --> 01:44:38,208 ‫זה...‬ 1692 01:44:43,000 --> 01:44:45,541 ‫זה לא מקובל! אני כבר חוזר.‬ ‫-ג'ייק, בבקשה! בוא נלך.‬ 1693 01:44:46,083 --> 01:44:47,625 ‫ג'ייק! לא, בבקשה!‬ 1694 01:44:50,166 --> 01:44:51,000 ‫ג'ייק!‬ 1695 01:44:53,208 --> 01:44:54,166 ‫חרא!‬ 1696 01:44:57,791 --> 01:44:59,666 ‫לא הייתי צריכה לבוא.‬ 1697 01:45:03,416 --> 01:45:04,250 ‫לעזאזל!‬ 1698 01:45:10,291 --> 01:45:12,666 ‫קשה לי לסרב. אף פעם לא לימדו אותי את זה.‬ 1699 01:45:14,083 --> 01:45:15,541 ‫קל יותר פשוט להגיד כן.‬ 1700 01:45:16,916 --> 01:45:18,750 ‫ולפעמים אתה נתפס לא מוכן.‬ 1701 01:45:18,833 --> 01:45:21,041 ‫והבקשה מגיעה, אפשר לקבל את המספר שלך?‬ 1702 01:45:21,125 --> 01:45:25,916 ‫והדרך הקלה לצאת מזה היא לומר כן,‬ ‫וה"כן" הזה הופך לעוד כן ועוד כן.‬ 1703 01:45:39,625 --> 01:45:41,166 ‫הוא לא מפלצת, הוא...‬ 1704 01:45:46,666 --> 01:45:47,500 ‫ג'ייק?‬ 1705 01:45:58,125 --> 01:45:59,250 ‫הוא לא מכה אותך.‬ 1706 01:46:00,208 --> 01:46:01,041 ‫נכון?‬ 1707 01:46:03,041 --> 01:46:04,750 ‫אני בטוחה שהסקס היה טוב.‬ 1708 01:46:05,041 --> 01:46:06,208 ‫לפחות חלק מהזמן.‬ 1709 01:46:06,791 --> 01:46:07,708 ‫רק...‬ 1710 01:46:09,458 --> 01:46:11,833 ‫כמה זמן לוקח עד שחוטפים היפותרמיה?‬ 1711 01:46:15,333 --> 01:46:17,833 ‫אולי זו לא דרך רעה למות אם חייבים.‬ 1712 01:46:34,083 --> 01:46:34,916 ‫ג'ייק?‬ 1713 01:46:36,541 --> 01:46:37,375 ‫ג'ייק?‬ 1714 01:46:40,000 --> 01:46:41,166 ‫ג'ייק!‬ 1715 01:46:42,916 --> 01:46:45,041 ‫חרא!‬ 1716 01:46:46,916 --> 01:46:48,041 ‫אלוהים.‬ 1717 01:46:49,500 --> 01:46:53,416 ‫חתיכת חרא!‬ 1718 01:46:59,458 --> 01:47:00,291 ‫אלוהים.‬ 1719 01:48:21,708 --> 01:48:22,541 ‫ג'ייק?‬ 1720 01:48:26,791 --> 01:48:29,125 ‫ג'ייק, אני רוצה ללכת. בבקשה?‬ 1721 01:49:21,791 --> 01:49:22,625 ‫שלום.‬ 1722 01:49:24,250 --> 01:49:25,083 ‫שלום.‬ 1723 01:49:26,208 --> 01:49:29,458 ‫אני מצטערת. החבר שלי נכנס הנה.‬ 1724 01:49:29,541 --> 01:49:32,041 ‫אני חושבת שהוא למד כאן לפני זמן מה.‬ 1725 01:49:34,958 --> 01:49:36,666 ‫אולי אתה מכיר אותו, אני לא...‬ 1726 01:49:36,916 --> 01:49:40,458 ‫אני לא יודעת אם היית כאן כשהוא היה תלמיד.‬ 1727 01:49:41,041 --> 01:49:43,041 ‫כלומר, למה שאדע? בכל מקרה, אני...‬ 1728 01:49:43,500 --> 01:49:45,791 ‫אולי ראית מישהו כאן?‬ 1729 01:49:47,125 --> 01:49:49,041 ‫איך החבר שלך נראה?‬ 1730 01:49:53,958 --> 01:49:55,500 ‫קשה לתאר אנשים.‬ 1731 01:50:00,083 --> 01:50:02,583 ‫זה היה לפני זמן רב כל כך, אני בקושי זוכרת.‬ 1732 01:50:03,791 --> 01:50:04,625 ‫כלומר...‬ 1733 01:50:07,833 --> 01:50:09,125 ‫לא דיברנו אפילו.‬ 1734 01:50:09,583 --> 01:50:13,000 ‫זו האמת. אני לא בטוחה‬ ‫שאפילו קלטתי שהוא שם. היו הרבה אנשים.‬ 1735 01:50:13,083 --> 01:50:14,666 ‫הייתי שם עם חברה שלי...‬ 1736 01:50:15,250 --> 01:50:16,875 ‫חגגנו את יום השנה שלנו,‬ 1737 01:50:16,958 --> 01:50:18,958 ‫עצרנו למשקה, ואז הבחור הזה‬ 1738 01:50:19,125 --> 01:50:20,375 ‫לא הפסיק להסתכל עליי.‬ 1739 01:50:20,916 --> 01:50:22,041 ‫זה מטרד.‬ 1740 01:50:22,583 --> 01:50:25,125 ‫הסיכונים בלהיות בחורה.‬ 1741 01:50:25,208 --> 01:50:27,416 ‫אי אפשר לצאת לשתות. תמיד מסתכלים עלייך.‬ 1742 01:50:27,500 --> 01:50:29,500 ‫הוא היה מטרידן! אתה מבין?‬ 1743 01:50:31,583 --> 01:50:34,458 ‫ואני זוכרת שחשבתי,‬ ‫הלוואי שהחבר שלי היה כאן.‬ 1744 01:50:35,500 --> 01:50:37,666 ‫שזה די עצוב.‬ 1745 01:50:37,750 --> 01:50:42,083 ‫העובדה שבתור אישה,‬ ‫בחור יניח לך רק אם את עם בחור אחר.‬ 1746 01:50:42,166 --> 01:50:45,541 ‫כאילו שאת כבר תפוסה.‬ ‫כאילו שאת נכס, אפילו אז.‬ 1747 01:50:45,625 --> 01:50:46,750 ‫בכל אופן, אני לא...‬ 1748 01:50:48,125 --> 01:50:50,125 ‫אני לא זוכרת איך הוא נראה.‬ 1749 01:50:52,083 --> 01:50:52,958 ‫למה שאזכור?‬ 1750 01:50:54,958 --> 01:50:56,166 ‫לא קרה כלום.‬ 1751 01:50:58,208 --> 01:50:59,250 ‫אולי זה רק היה...‬ 1752 01:51:00,958 --> 01:51:02,083 ‫אני חושבת שזו רק...‬ 1753 01:51:02,458 --> 01:51:07,041 ‫אחת מאלפי אי-אינטראקציות בחיי.‬ 1754 01:51:15,541 --> 01:51:18,625 ‫זה כמו לבקש ממני לתאר יתוש שעקץ אותי‬ 1755 01:51:19,041 --> 01:51:21,041 ‫בערב לפני 40 שנה!‬ 1756 01:51:28,458 --> 01:51:31,166 ‫לא ראית אף אחד שתואם לתיאור הזה, נכון?‬ 1757 01:51:31,708 --> 01:51:32,875 ‫לא ראיתי אף אחד.‬ 1758 01:51:35,375 --> 01:51:36,208 ‫אוקיי.‬ 1759 01:51:37,000 --> 01:51:40,041 ‫כלומר, חוץ ממך. אני רואה אותך.‬ 1760 01:51:50,375 --> 01:51:54,250 ‫אני... קצת דואגת לו.‬ 1761 01:51:55,875 --> 01:51:57,666 ‫אני בטוח שאין צורך.‬ 1762 01:51:59,666 --> 01:52:01,166 ‫הוא בטוח אם הוא כאן.‬ 1763 01:52:02,333 --> 01:52:03,458 ‫בטוח כאן.‬ 1764 01:52:04,666 --> 01:52:05,625 ‫שקט.‬ 1765 01:52:26,708 --> 01:52:28,750 ‫זה בסדר שאחפש אותו?‬ 1766 01:52:33,833 --> 01:52:36,916 ‫אולי תחלצי את נעלייך הרטובות.‬ ‫הרגע ניקיתי את הרצפות.‬ 1767 01:52:46,666 --> 01:52:47,625 ‫הן שלך.‬ 1768 01:53:08,583 --> 01:53:09,416 ‫ביי.‬ 1769 01:53:10,625 --> 01:53:12,833 ‫כן. ביי.‬ 1770 01:53:30,416 --> 01:53:31,250 ‫ג'ייק?‬ 1771 01:53:34,750 --> 01:53:35,583 ‫ג'ייק?‬ 1772 01:53:37,416 --> 01:53:38,250 ‫ג'ייק?‬ 1773 02:02:08,333 --> 02:02:15,333 ‫הצטרפו אליי.‬ 1774 02:02:16,958 --> 02:02:19,750 ‫הצטרפו אליי.‬ 1775 02:02:26,041 --> 02:02:31,125 ‫"אני הליצנית האהובה מטולסי טאון‬ ‫היכן שהגלידה צומחת על עצים‬ 1776 02:02:31,458 --> 02:02:36,333 ‫אז אל תפחדו, הצטרפו אליי‬ ‫תאכלו כמה שתרצו‬ 1777 02:02:36,666 --> 02:02:39,250 ‫בלי פרצוף חמוץ‬ ‫כאן אין שום תירוץ‬ 1778 02:02:39,333 --> 02:02:41,958 ‫אהבה מהביס הראשון‬ 1779 02:02:42,041 --> 02:02:48,291 ‫של שוקולד, תות או וניל‬ ‫אנחנו פתוחים יום וליל"‬ 1780 02:02:54,125 --> 02:02:54,958 ‫בוא.‬ 1781 02:02:56,166 --> 02:02:57,000 ‫הצטרף אליי.‬ 1782 02:03:18,291 --> 02:03:22,250 ‫זה לא רע ברגע שאתה מפסיק לרחם על עצמך‬ ‫כי אתה סתם חזיר,‬ 1783 02:03:22,708 --> 02:03:25,791 ‫או גרוע מזה, חזיר שורץ רימות.‬ 1784 02:03:25,875 --> 02:03:28,500 ‫מישהו חייב להיות חזיר שורץ רימות, נכון?‬ 1785 02:03:29,166 --> 02:03:31,791 ‫מוטב שזה יהיה אתה. זה מה שרצה הגורל.‬ 1786 02:03:32,125 --> 02:03:35,666 ‫אתה משחק את הקלפים שקיבלת.‬ ‫אתה מכין לימונדה. אתה ממשיך הלאה.‬ 1787 02:03:36,000 --> 02:03:37,208 ‫אל תדאג לדבר.‬ 1788 02:03:37,291 --> 02:03:38,958 ‫השיר הזה תמיד גרם לי לבכות.‬ 1789 02:03:39,208 --> 02:03:40,166 ‫תמיד אהבתי אותו.‬ 1790 02:03:40,625 --> 02:03:42,416 ‫יש טוב לב בעולם, אתה יודע?‬ 1791 02:03:42,791 --> 02:03:44,416 ‫צריך לחפש אותו, אבל הוא שם.‬ 1792 02:03:44,500 --> 02:03:46,625 ‫אתה טוב לב.‬ ‫-אני רק מתפתח.‬ 1793 02:03:46,708 --> 02:03:49,958 ‫אפילו עכשיו. אפילו כרוח רפאים. כזיכרון.‬ 1794 02:03:50,041 --> 02:03:51,416 ‫כאבק. איך שתרצה.‬ 1795 02:03:51,500 --> 02:03:52,375 ‫אנו אותו הדבר.‬ 1796 02:03:52,458 --> 02:03:54,958 ‫הכול אותו הדבר כשמסתכלים מספיק קרוב.‬ 1797 02:03:55,208 --> 02:03:56,708 ‫כפיזיקאי, אתה יודע את זה.‬ 1798 02:03:56,958 --> 02:04:00,208 ‫אתה, אני, רעיונות. כולנו דבר אחד.‬ 1799 02:04:01,208 --> 02:04:02,333 ‫בוא נלביש אותך.‬ 1800 02:04:12,958 --> 02:04:13,833 ‫תודה.‬ 1801 02:04:16,625 --> 02:04:17,458 ‫תודה.‬ 1802 02:04:25,375 --> 02:04:26,416 ‫אני מקבל.‬ 1803 02:04:29,041 --> 02:04:30,250 ‫אני מקבל...‬ 1804 02:04:32,708 --> 02:04:33,541 ‫הכול.‬ 1805 02:04:34,458 --> 02:04:38,666 ‫אני מקבל את ההכרה שלכם, את הפרס הזה.‬ 1806 02:04:39,166 --> 02:04:42,750 ‫אני מקבל את כל מה שכרוך בזה.‬ 1807 02:04:44,041 --> 02:04:51,000 ‫שהפרס הזה מגיע בסוף חיים ארוכים ופוריים,‬ 1808 02:04:53,333 --> 02:04:55,583 ‫הכרה על העבודה שעשיתי‬ 1809 02:04:56,125 --> 02:04:57,458 ‫לפני עשרות שנים.‬ 1810 02:04:58,083 --> 02:05:02,291 ‫החיפוש שלי הוביל אותי דרך המישור הפיזי,‬ ‫המטאפיזי,‬ 1811 02:05:03,083 --> 02:05:03,958 ‫ההזייתי,‬ 1812 02:05:05,416 --> 02:05:06,250 ‫ובחזרה.‬ 1813 02:05:07,375 --> 02:05:13,958 ‫והגעתי לתגלית החשובה ביותר‬ ‫בכל הקריירה שלי,‬ 1814 02:05:15,000 --> 02:05:17,125 ‫התגלית החשובה ביותר בחיי...‬ 1815 02:05:21,041 --> 02:05:24,416 ‫רק במשוואות המסתוריות של האהבה...‬ 1816 02:05:28,208 --> 02:05:31,375 ‫סיבות הגיוניות יכולות להימצא.‬ 1817 02:05:36,833 --> 02:05:38,750 ‫אני נמצא כאן הלילה רק בזכותך.‬ 1818 02:05:42,791 --> 02:05:45,208 ‫את הסיבה להיותי אני.‬ 1819 02:05:53,125 --> 02:05:55,041 ‫את כל הסיבות שלי.‬ 1820 02:05:59,291 --> 02:06:00,125 ‫תודה.‬ 1821 02:06:18,166 --> 02:06:21,208 ‫"הרצפה חורקת‬ 1822 02:06:21,958 --> 02:06:24,750 ‫הדלת מצייצת‬ 1823 02:06:25,666 --> 02:06:31,833 ‫יש עכבר שדה שמכרסם מטאטא‬ 1824 02:06:32,416 --> 02:06:35,708 ‫ואני יושב לבדי‬ 1825 02:06:36,333 --> 02:06:39,291 ‫כמו קורי עכביש על מדף‬ 1826 02:06:39,958 --> 02:06:41,750 ‫לבדי‬ 1827 02:06:42,125 --> 02:06:48,250 ‫בחדר בודד‬ 1828 02:06:49,458 --> 02:06:54,291 ‫אך כשיש ירח בחלוני‬ 1829 02:06:55,000 --> 02:06:58,583 ‫והוא יורה מטה קרן על מיטתי‬ 1830 02:06:59,958 --> 02:07:01,708 ‫וצילו של העץ‬ 1831 02:07:02,166 --> 02:07:04,291 ‫מתחיל לרקד על הקיר‬ 1832 02:07:04,708 --> 02:07:08,708 ‫וחלום מתחיל לרקד בראשי‬ 1833 02:07:09,375 --> 02:07:13,000 ‫וכל הדברים שאני מייחל להם‬ 1834 02:07:14,000 --> 02:07:17,833 ‫מסתדרים כמו שרציתי‬ 1835 02:07:17,916 --> 02:07:22,458 ‫ואני יותר טוב ‬ ‫מהבוקר החכמולוג הזה‬ 1836 02:07:23,041 --> 02:07:27,375 ‫שחושב שהוא יותר טוב ממני‬ 1837 02:07:27,458 --> 02:07:32,416 ‫והבחורה שאני רוצה‬ ‫לא מפחדת מזרועותיי‬ 1838 02:07:32,500 --> 02:07:36,666 ‫וזרועותיה הרכות מחממות אותי‬ 1839 02:07:37,083 --> 02:07:39,791 ‫ושיערה הארוך והסבוך‬ 1840 02:07:40,541 --> 02:07:42,791 ‫נופל על פניי‬ 1841 02:07:43,833 --> 02:07:46,375 ‫בדיוק כמו הגשם‬ 1842 02:07:46,500 --> 02:07:51,583 ‫בסערה!‬ 1843 02:07:57,375 --> 02:08:00,458 ‫הרצפה חורקת‬ 1844 02:08:01,250 --> 02:08:04,333 ‫הדלת מצייצת‬ 1845 02:08:04,958 --> 02:08:10,875 ‫ועכבר מתחיל לכרסם מטאטא‬ 1846 02:08:12,041 --> 02:08:15,125 ‫והשמש מרפרפת בעיניי‬ 1847 02:08:15,666 --> 02:08:18,875 ‫הכול היה שקר!‬ 1848 02:08:19,250 --> 02:08:20,625 ‫אני ער‬ 1849 02:08:21,250 --> 02:08:27,458 ‫בחדר בודד‬ 1850 02:08:27,833 --> 02:08:32,916 ‫אני לא אחלום על זרועותיה יותר‬ 1851 02:08:33,416 --> 02:08:36,750 ‫אני לא אשאיר אותה לבד‬ 1852 02:08:38,125 --> 02:08:40,458 ‫אצא החוצה‬ 1853 02:08:41,458 --> 02:08:44,041 ‫אמצא לי כלה‬ 1854 02:08:44,541 --> 02:08:49,833 ‫אמצא לי אישה‬ 1855 02:08:50,041 --> 02:08:57,041 ‫משלי"‬ 1856 02:13:48,500 --> 02:13:50,000 ‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬