1
00:00:12,012 --> 00:00:16,022
‫הסתגלות פירושה להשתנות‬
‫כדי להגדיל את סיכויי הישרדות שלך‬

2
00:00:16,099 --> 00:00:17,599
‫בסביבה מסוימת.‬

3
00:00:18,101 --> 00:00:21,651
‫בעלי חיים הרבה יותר טובים בזה מבני האדם.‬
‫הרבה יותר טובים.‬

4
00:00:22,605 --> 00:00:23,565
‫אני לא מבינה.‬

5
00:00:24,190 --> 00:00:26,400
‫למה השעו אותך ואותי לא?‬

6
00:00:26,985 --> 00:00:28,605
‫אולי כי את ארגנת את זה?‬

7
00:00:30,405 --> 00:00:31,405
‫כן, אולי.‬

8
00:00:32,532 --> 00:00:33,662
‫מה?‬

9
00:00:33,742 --> 00:00:37,082
‫אני רק חושבת על זה שהיא לא תופתע.‬

10
00:00:37,620 --> 00:00:38,460
‫מי?‬

11
00:00:39,998 --> 00:00:41,078
‫אימא שלי.‬

12
00:00:42,917 --> 00:00:46,917
‫בכיתה ב' הייתה לי‬
‫מכונית צעצוע מגניבה ממש.‬

13
00:00:47,881 --> 00:00:49,261
‫היא הייתה שברולט קמארו.‬

14
00:00:49,966 --> 00:00:55,426
‫ובהפסקה, איזה ילד, ג'יימס, לקח אותה,‬
‫והוא לא הסכים להחזיר לי אותה.‬

15
00:00:56,181 --> 00:00:57,431
‫רצחת אותו?‬

16
00:00:58,016 --> 00:01:00,516
‫דחפתי אותו.‬
‫-בחורה כלבבי.‬

17
00:01:01,603 --> 00:01:04,943
‫נשלחתי למנהל, והתקשרו לאימא שלי.‬

18
00:01:06,691 --> 00:01:09,071
‫וחשבתי שאסתבך בצרות רציניות.‬

19
00:01:10,236 --> 00:01:11,526
‫אבל מה היא עשתה?‬

20
00:01:13,656 --> 00:01:14,656
‫היא צחקה.‬

21
00:01:16,659 --> 00:01:18,659
‫היא מצפה שיסלקו אותי…‬

22
00:01:21,581 --> 00:01:22,581
‫והנה אני.‬

23
00:01:23,333 --> 00:01:25,883
‫היי, לא סילקו אותך.‬

24
00:01:26,461 --> 00:01:29,301
‫פשוט מחייבים אותך לנוח‬

25
00:01:29,380 --> 00:01:32,720
‫מהעבודה המתישה שלך כלוחמת צדק, זה הכול.‬

26
00:01:33,301 --> 00:01:35,641
‫אני פשוט מפחדת שאפספס הכול.‬

27
00:01:36,721 --> 00:01:38,561
‫השיעורים, המסלול,‬

28
00:01:39,557 --> 00:01:41,767
‫כל הדברים המטורפים שאת קמה בשבילם.‬

29
00:01:41,851 --> 00:01:44,441
‫אל תדאגי. אלסה קרקעה אותי.‬

30
00:01:45,021 --> 00:01:48,441
‫עדיין מותר לי לרוץ‬
‫וללכת ללימודים וללכת לאימון,‬

31
00:01:48,525 --> 00:01:52,525
‫אז זה חסר משמעות בעצם.‬
‫אבל בכל זאת, איך היא מעזה?‬

32
00:01:54,030 --> 00:01:56,370
‫תבטיחי שלא תיהני בלעדיי בכלל.‬

33
00:01:57,700 --> 00:01:58,580
‫איך אפשר.‬

34
00:02:08,253 --> 00:02:10,213
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

35
00:02:16,803 --> 00:02:18,853
‫אוקיי, תעמידו פנים שאני בחור קטן.‬

36
00:02:18,930 --> 00:02:19,970
‫- ארצות הברית -‬

37
00:02:20,473 --> 00:02:23,023
‫בתור התחלה, אחד מכם יסיע אותי‬

38
00:02:23,101 --> 00:02:25,731
‫לנמל התעופה הבינלאומי JFK בניו יורק,‬

39
00:02:25,812 --> 00:02:27,022
‫שממנו אטוס,‬

40
00:02:27,856 --> 00:02:29,816
‫עם עצירה קצרה בבואנוס איירס…‬

41
00:02:29,899 --> 00:02:30,779
‫- ארגנטינה -‬

42
00:02:30,859 --> 00:02:33,149
‫לכאן, אושואיה, ארגנטינה.‬

43
00:02:33,236 --> 00:02:37,406
‫וואו, ארגנטינה, זה מגניב.‬
‫-אפילו מגניב יותר משנדמה לך.‬

44
00:02:37,490 --> 00:02:39,780
‫זו העיר הדרומית ביותר בעולם.‬

45
00:02:39,868 --> 00:02:42,868
‫הכינוי שלה הוא "סוף העולם".‬

46
00:02:42,954 --> 00:02:45,294
‫מעניין גם לדעת, שבשנות ה-40,‬

47
00:02:45,373 --> 00:02:49,673
‫הקנדים הביאו לשם בונים‬
‫כדי לכונן סחר בפרוות, שנכשל,‬

48
00:02:49,752 --> 00:02:51,922
‫אבל עכשיו העיר מוצפת בונים.‬

49
00:02:52,422 --> 00:02:55,012
‫אני חולקת על השימוש במילה "מעניין".‬

50
00:02:55,592 --> 00:02:57,642
‫אני צריכה להיות כאן?‬
‫-כן.‬

51
00:02:57,719 --> 00:02:59,889
‫ייתכן שיהיו מקרים בהם לא אהיה זמין,‬

52
00:02:59,971 --> 00:03:03,851
‫אז חשוב מאוד שכולכם תכירו‬
‫את המסלול שלי למקרה שאשקע או אקפא.‬

53
00:03:03,933 --> 00:03:04,773
‫מה?‬

54
00:03:04,851 --> 00:03:08,561
‫מאושואיה, מדובר במסע של יומיים‬
‫באורך 1,000 ק"מ‬

55
00:03:08,646 --> 00:03:10,856
‫החוצה את מעבר דרייק דרך מים סוערים‬

56
00:03:10,940 --> 00:03:12,690
‫לחצי האי אנטארקטיקה.‬

57
00:03:12,775 --> 00:03:16,735
‫אני אנחת בנמל פאראדייס‬
‫ואעבור הכשרה בתחנת בראון‬

58
00:03:16,821 --> 00:03:19,951
‫לפני שאצא למחנה השטח במדף הקרח בראנט.‬

59
00:03:20,033 --> 00:03:21,583
‫כמובן, בהתחלה,‬

60
00:03:21,659 --> 00:03:24,289
‫אבלה הרבה מזמני במחנה קרחון יוניון.‬

61
00:03:24,370 --> 00:03:25,330
‫כמובן.‬

62
00:03:25,413 --> 00:03:31,093
‫ואז אגיע לתחנת המחקר האלי, הנמצאת‬
‫קילומטר בלבד ממושבת פינגווינים קיסריים.‬

63
00:03:31,169 --> 00:03:33,169
‫כאן העבודה שלי מתחילה באמת.‬

64
00:03:33,254 --> 00:03:35,844
‫אז החלטת מה יהיה הפרויקט שלך?‬
‫-כן.‬

65
00:03:35,924 --> 00:03:38,264
‫ההצעה שלי מתמקדת במושבה הזאת.‬

66
00:03:38,343 --> 00:03:40,053
‫פינגוויני הקיסר באנטארקטיקה‬

67
00:03:40,136 --> 00:03:42,716
‫נמצאים בסכנת הכחדה בגלל שינויי האקלים.‬

68
00:03:43,306 --> 00:03:46,266
‫אתעד את המושבה הזו באמצעות האמנות שלי‬

69
00:03:46,351 --> 00:03:48,651
‫כדי לתפוס את המהות שלהם.‬

70
00:03:49,395 --> 00:03:51,605
‫בעוד 80 שנה, ייתכן שלא יהיו קיימים.‬

71
00:03:52,106 --> 00:03:54,526
‫זה נשמע כמו הרבה זמן, אבל זה לא.‬

72
00:03:54,609 --> 00:03:57,899
‫אני אמות, אבל רק מעט קודם לכן.‬
‫שניכם תהיו מתים כבר שנים.‬

73
00:03:57,987 --> 00:04:01,317
‫זה מגניב ממש. זה גורם לי‬
‫לרצות לנסוע לאנטארקטיקה.‬

74
00:04:02,283 --> 00:04:04,993
‫תודה. יש לי עוד הרבה הכנות לעשות.‬

75
00:04:05,495 --> 00:04:08,615
‫אני צריך לקרוא שוב‬
‫את כל הביוגרפיות שלי על חוקרי קוטב.‬

76
00:04:08,706 --> 00:04:11,496
‫כאנשי הצוות שלי, אצטרך שתעזרו לי להתאמן.‬

77
00:04:11,584 --> 00:04:12,464
‫לא אני.‬

78
00:04:12,543 --> 00:04:16,383
‫אבא, עשית עבודה טובה עם האוהל.‬
‫אתה אחראי על כישורי הישרדות.‬

79
00:04:16,464 --> 00:04:19,514
‫אני צריך שתלמד אותי‬
‫איך לשרוד בטבע בלי להיהרג.‬

80
00:04:19,592 --> 00:04:21,722
‫תודה. אעשה מה שאני יכול.‬

81
00:04:22,303 --> 00:04:25,773
‫קייסי, אני אטייל עם ציוד כבד,‬
‫אז אני צריך להיכנס לכושר.‬

82
00:04:25,848 --> 00:04:27,928
‫אני ארוץ איתך.‬
‫-קורע מצחוק.‬

83
00:04:28,017 --> 00:04:33,357
‫ואימא, האוכל הזמין באנטארקטיקה מוגבל מאוד,‬
‫אז אני צריך להרחיב את טווח הטעמים שלי.‬

84
00:04:34,649 --> 00:04:37,939
‫הנה כמה מתכונים. בבקשה תכיני אותם‬
‫לארוחות הערב השבוע.‬

85
00:04:39,779 --> 00:04:41,319
‫מה זה פמיקאן?‬

86
00:04:41,406 --> 00:04:43,826
‫ממרח שעשוי מדגים ובשרים אחרים.‬

87
00:04:46,577 --> 00:04:49,117
‫ומה זה הוש?‬

88
00:04:49,205 --> 00:04:52,575
‫זה נזיד מאנטארקטיקה שעשוי מבשר ושלג.‬

89
00:04:53,084 --> 00:04:57,014
‫באופן מסורתי, הבשר יהיה של פינגווין או‬
‫כלב ים, בבקשה אל תעשי את זה.‬

90
00:04:57,588 --> 00:04:58,418
‫בסדר.‬

91
00:04:59,257 --> 00:05:01,047
‫כולם יודעים מה האחריות שלהם?‬

92
00:05:02,051 --> 00:05:02,971
‫אז מה התפקיד שלי?‬

93
00:05:04,178 --> 00:05:06,258
‫אלסה היא הטבחית, דאג על ההישרדות,‬

94
00:05:06,347 --> 00:05:09,477
‫קייסי מספרת בדיחות. מה איתי?‬
‫אני רוצה להיות בצוות.‬

95
00:05:10,143 --> 00:05:13,023
‫אני לא יודע, אבל יש לי דאגות אחרות.‬

96
00:05:13,646 --> 00:05:16,976
‫תראה מה אני צריך לעשות‬
‫בשביל הגשת הבקשה לתוכנית. שאלה 9.‬

97
00:05:17,775 --> 00:05:21,855
‫"האם אתה בריא? אנא צרף דוח מהרופא." אז?‬

98
00:05:21,946 --> 00:05:25,616
‫אז כתוב שאני חייב לעבור בדיקה גופנית.‬
‫אני שונא בדיקות גופניות.‬

99
00:05:25,700 --> 00:05:28,200
‫ליתר דיוק, אני שונא כששואבים לי דם.‬

100
00:05:28,286 --> 00:05:30,956
‫וכדי לדייק אפילו יותר,‬
‫שאיבת דם מפחידה אותי.‬

101
00:05:31,039 --> 00:05:33,829
‫מאז שגיליתי שבועת אוויר אחת קטנה‬
‫יכולה להרוג אותך.‬

102
00:05:33,916 --> 00:05:38,166
‫בתור איש מקצוע רפואי,‬
‫בועות אוויר הן די נדירות.‬

103
00:05:38,254 --> 00:05:39,554
‫אני מעדיף לא אפשריות.‬

104
00:05:39,630 --> 00:05:41,800
‫רגע, זהו זה. זה התפקיד שלי.‬

105
00:05:41,883 --> 00:05:45,393
‫אני אהיה היועץ הרפואי האישי שלך.‬

106
00:05:45,470 --> 00:05:47,350
‫לכל החוקרים הגדולים יש אחד כזה.‬

107
00:05:47,430 --> 00:05:49,680
‫אני אקבע לך פגישה. ואפילו אלך איתך.‬

108
00:05:49,766 --> 00:05:53,386
‫מזמן לא עשיתי בדיקה גופנית.‬
‫-אני מניח שזה יעזור אם תהיה שם.‬

109
00:05:53,478 --> 00:05:55,938
‫ברור שכן. אני בדרן אצל הרופא.‬

110
00:05:56,022 --> 00:05:59,482
‫יש לי לא פחות מ-14 בדיחות קתטר‬
‫קורעות מצחוק.‬

111
00:05:59,567 --> 00:06:01,147
‫זה עדיין לא נשמע לי.‬

112
00:06:01,235 --> 00:06:03,855
‫אבל לא תרגיש טוב אם תמחק‬
‫את זה מהרשימה שלך?‬

113
00:06:05,073 --> 00:06:07,283
‫כן. נכון.‬

114
00:06:09,994 --> 00:06:11,584
‫אתם בטח כבר יודעים את זה,‬

115
00:06:11,662 --> 00:06:15,292
‫אבל הדגים באנטארקטיקה הם פלא אבולוציוני.‬

116
00:06:15,375 --> 00:06:19,495
‫מעל 90 אחוזים פיתחו חלבון נוגד קיפאון בדם‬

117
00:06:19,587 --> 00:06:22,507
‫שמונע מהם לקפוא למוות במי הקרח.‬

118
00:06:23,549 --> 00:06:25,469
‫לזה אני קוראת הסתגלות.‬

119
00:06:27,428 --> 00:06:30,718
‫אז פשוט דרסתי אותו עם המכונית שלי.‬

120
00:06:30,807 --> 00:06:32,517
‫מה עוד יכולתי לעשות?‬

121
00:06:34,185 --> 00:06:35,225
‫דבר נורא.‬

122
00:06:39,607 --> 00:06:41,107
‫טוב, לא כדי לשנות נושא...‬

123
00:06:41,150 --> 00:06:41,980
‫- אוטיזם -‬

124
00:06:42,026 --> 00:06:44,446
‫בבקשה תשני נושא.‬

125
00:06:45,029 --> 00:06:46,199
‫טוב, לסאם...‬

126
00:06:46,989 --> 00:06:50,659
‫לסאם יש תוכניות שאפתניות מאוד לאחרונה,‬

127
00:06:51,953 --> 00:06:54,963
‫וזה גרם לי לחשוב על חלומות.‬

128
00:06:55,039 --> 00:06:56,959
‫חלומות של אדם צעיר.‬

129
00:06:57,041 --> 00:07:00,171
‫לכולנו יש כאלה.‬
‫כולנו היינו ילדים מלאי תקווה, נכון?‬

130
00:07:00,253 --> 00:07:03,303
‫אז אנחנו יודעים מה קורה. הם מתים.‬

131
00:07:03,798 --> 00:07:04,628
‫חלומות מתים.‬

132
00:07:05,299 --> 00:07:09,009
‫הם נרמסים מתחת לכובד החיים האמיתיים.‬

133
00:07:09,095 --> 00:07:12,765
‫לכן קוראים להם "חלומות",‬
‫ולא "מה שבאמת קרה".‬

134
00:07:12,849 --> 00:07:16,479
‫אף אחד לא מקבל מה שהוא רוצה.‬
‫כולנו מאוכזבים בסוף. וזה בסדר.‬

135
00:07:16,561 --> 00:07:17,651
‫זאת המציאות.‬

136
00:07:17,728 --> 00:07:20,438
‫אולי כדאי שנחזור לסיפור הנוראי של קאת'י.‬

137
00:07:20,523 --> 00:07:22,943
‫אני לא חושבת שזה חוקי לספר את החלק הבא.‬

138
00:07:23,025 --> 00:07:28,405
‫זה כמו שכל הילדים אומרים שהם רוצים להיות‬
‫ספורטאים או כוכבי רוק או הנשיא כשהם יגדלו,‬

139
00:07:28,489 --> 00:07:32,489
‫ולא פקיד בתאגיד חסר נשמה.‬

140
00:07:32,577 --> 00:07:33,907
‫אל תיעלב, קווין.‬

141
00:07:34,495 --> 00:07:37,245
‫חלומות, הם רק נקודת ההתחלה.‬

142
00:07:37,790 --> 00:07:39,420
‫הם מקום ליפול ממנו.‬

143
00:07:39,917 --> 00:07:41,587
‫ויויאן, את מבינה.‬

144
00:07:41,669 --> 00:07:45,209
‫חשבת שאת מתחתנת עם הנפש התאומה שלך,‬
‫והוא גנב את החסכונות שלך.‬

145
00:07:45,715 --> 00:07:46,795
‫אז...‬

146
00:07:48,134 --> 00:07:49,054
‫אני פשוט...‬

147
00:07:50,386 --> 00:07:53,716
‫אני צריכה למצוא דרך להעביר את זה לסאם.‬

148
00:08:00,062 --> 00:08:03,572
‫תראי אותך בלי החצי השני שלך.‬
‫עצובה ופתטית כל כך.‬

149
00:08:03,649 --> 00:08:07,029
‫כמו כשמוצאים גרב אחד זרוק ברחוב‬
‫בלי בן הזוג שלו.‬

150
00:08:07,111 --> 00:08:08,071
‫תודה.‬

151
00:08:08,571 --> 00:08:09,661
‫מה שלום איזי?‬

152
00:08:09,739 --> 00:08:11,949
‫היא כבר מתה מבדידות או מה?‬

153
00:08:12,033 --> 00:08:15,793
‫יכול להיות. לא שמעתי ממנה‬
‫כבר שלוש דקות בערך.‬

154
00:08:16,454 --> 00:08:18,584
‫אעדכן אותך. אני אפגוש אותה היום.‬

155
00:08:18,664 --> 00:08:21,794
‫באמת?‬
‫-כן. היא ביקשה שאביא לה את שיעורי הבית.‬

156
00:08:21,876 --> 00:08:24,336
‫יש לנו מבחן בפיזיקה, והוא אכזרי.‬

157
00:08:24,921 --> 00:08:26,591
‫היא ביקשה מהייזל ולא ממך?‬

158
00:08:27,757 --> 00:08:29,587
‫זה לא נראה כמו סימן טוב.‬

159
00:08:30,218 --> 00:08:31,138
‫סתמי.‬

160
00:08:34,180 --> 00:08:37,140
‫אז, הייזל החברה החדשה שלך או מה?‬

161
00:08:37,642 --> 00:08:41,232
‫הייתי חייבת לבקש ממנה להביא את זה.‬
‫את מקורקעת, זוכרת?‬

162
00:08:42,021 --> 00:08:44,271
‫לא ענית לשאלה שלי. זה מדאיג אותי.‬

163
00:08:44,774 --> 00:08:45,944
‫זה מבחן הבית שלי?‬

164
00:08:46,025 --> 00:08:48,855
‫אני מחזיקה אותו כבן ערובה‬
‫עד שתגידי לי שאת רוצה רק אותי.‬

165
00:08:50,238 --> 00:08:51,238
‫וואו.‬

166
00:08:51,322 --> 00:08:53,912
‫את קולטת שזו הפעם הראשונה‬
‫שאני רואה את החדר שלך.‬

167
00:08:53,991 --> 00:08:57,161
‫אני מתה עליו. הוא כל כך את.‬

168
00:08:57,745 --> 00:08:59,405
‫אוסף יפה של ספרי נוער.‬

169
00:09:02,166 --> 00:09:04,586
‫זאת קופסה סודית של סוכריות גומי?‬

170
00:09:05,378 --> 00:09:06,918
‫את רוצה ששלושה ילדים יתפרצו‬

171
00:09:07,004 --> 00:09:08,714
‫ויקרעו את הקופסה לגזרים?‬
‫-מצטערת.‬

172
00:09:09,632 --> 00:09:11,052
‫אפשר כמה סוכריות גומי?‬

173
00:09:14,136 --> 00:09:16,256
‫אני רוצה רק אותך.‬
‫-בסדר.‬

174
00:09:20,643 --> 00:09:22,023
‫אני גרועה בפיזיקה.‬

175
00:09:22,562 --> 00:09:23,772
‫חזרתי!‬

176
00:09:24,355 --> 00:09:25,855
‫אוי לא.‬
‫-זאת אימא שלך?‬

177
00:09:25,940 --> 00:09:28,360
‫אפשר לפגוש את אימא שלך?‬
‫-בבקשה, לא.‬

178
00:09:28,943 --> 00:09:29,993
‫אנחנו כאן!‬

179
00:09:33,823 --> 00:09:34,743
‫קייסי.‬

180
00:09:35,408 --> 00:09:37,788
‫תראי אותך.‬

181
00:09:38,369 --> 00:09:42,159
‫אני שמחה כל כך לפגוש אותך סוף סוף.‬
‫היא הסתירה אותך ממני.‬

182
00:09:42,248 --> 00:09:43,618
‫הי, גברת טיילור.‬

183
00:09:43,708 --> 00:09:44,918
‫סשה.‬
‫-בסדר.‬

184
00:09:45,001 --> 00:09:46,001
‫וואו.‬

185
00:09:47,837 --> 00:09:49,837
‫וואו, יש לך אנרגיה מדהימה.‬

186
00:09:50,423 --> 00:09:53,433
‫ההילה שלך מהממת ממש.‬

187
00:09:54,302 --> 00:09:55,262
‫את זוהרת.‬

188
00:09:55,344 --> 00:09:57,434
‫אה, רצתי לפה, אז אני פשוט מזיעה.‬

189
00:09:59,015 --> 00:10:01,595
‫את מוצאת חן בעיני. את מוצלחת. אני רואה.‬

190
00:10:03,728 --> 00:10:04,898
‫אפשר לקרוא לך בטארוט?‬

191
00:10:04,979 --> 00:10:06,189
‫לא.‬
‫-בטח.‬

192
00:10:06,272 --> 00:10:08,482
‫אלך לארגן את החלל.‬
‫-בסדר.‬

193
00:10:12,236 --> 00:10:13,696
‫נו, זה יהיה כיף.‬

194
00:10:13,779 --> 00:10:15,819
‫זאת לא הייתה החוויה שלי עד כה.‬

195
00:10:16,574 --> 00:10:19,494
‫קחי סוכריית גומי ותשמחי.‬
‫-אני לא רוצה סוכריית גומי.‬

196
00:10:19,577 --> 00:10:21,827
‫אלוהים, נכון שאנחנו הכי חמודים?‬

197
00:10:21,912 --> 00:10:23,712
‫אתה לומד לצייר עם כפפות,‬

198
00:10:23,789 --> 00:10:26,669
‫בזמן שאני כותבת מכתבי תודה‬
‫לנשים שעלו לגדולה.‬

199
00:10:26,751 --> 00:10:29,001
‫כל אחד מאיתנו משפר את עצמו‬

200
00:10:29,086 --> 00:10:32,086
‫בעוד שאנחנו קרובים מספיק‬
‫כדי להתחכך מדי פעם.‬

201
00:10:32,173 --> 00:10:33,883
‫מרחת את הלווייתן שלי.‬

202
00:10:35,134 --> 00:10:37,894
‫זה לווייתן?‬
‫-אני עדיין לומד.‬

203
00:10:38,846 --> 00:10:42,476
‫טוב, בדיוק סיימתי‬
‫את המכתב הרביעי שלי החודש.‬

204
00:10:42,975 --> 00:10:46,515
‫לפעמים אני שולחת אותם‬
‫דרך המישורים הפירותיים לוושינגטון הבירה,‬

205
00:10:46,604 --> 00:10:49,734
‫ולפעמים אני לוקחת אותם מ"ת.פודי בשמנת"‬

206
00:10:49,815 --> 00:10:52,395
‫ומוסרת אותם בעירייה‬
‫שמעבר לרחוב באופן אישי.‬

207
00:10:53,819 --> 00:10:54,699
‫סאם?‬

208
00:10:56,781 --> 00:10:57,661
‫מה קרה?‬

209
00:10:58,449 --> 00:11:00,119
‫הם מצאו את ניילס בלנדרמן.‬

210
00:11:02,244 --> 00:11:04,584
‫מי?‬
‫-ניילס בלנדרמן.‬

211
00:11:05,164 --> 00:11:08,754
‫הוא היה חוקר קוטב אוסטרלי‬
‫שנעלם בשנות ה-50.‬

212
00:11:08,834 --> 00:11:13,464
‫מצאו אותו קפוא מתחת לקרח בגובה 8 מטרים.‬
‫גופתו השתמרה כמעט באופן מושלם.‬

213
00:11:14,090 --> 00:11:16,260
‫אוי. זה קורה הרבה?‬

214
00:11:16,759 --> 00:11:18,259
‫לקפוא, כן.‬

215
00:11:18,344 --> 00:11:19,894
‫למצוא, לא.‬

216
00:11:20,680 --> 00:11:24,520
‫קראתי עליו בספרי החוקרים שלי.‬
‫הוא היה אמור להיות קשוח מאוד.‬

217
00:11:24,600 --> 00:11:27,690
‫יש שמועה שהוא היה הולך לדוג‬
‫ומשתמש באצבעות שלו כפיתיון,‬

218
00:11:27,770 --> 00:11:30,060
‫כך היה לו קל יותר לחנוק את מה שתפס.‬

219
00:11:30,147 --> 00:11:32,187
‫הכינוי שלו היה "דייג האצבעות".‬

220
00:11:35,319 --> 00:11:37,029
‫טוב, זה מצער.‬

221
00:11:38,072 --> 00:11:41,202
‫הסתגלות מתרחשת כשאין ברירה אחרת.‬

222
00:11:41,283 --> 00:11:43,243
‫כשאפשר רק להשתנות או למות.‬

223
00:11:43,327 --> 00:11:45,787
‫אנחנו, בני האדם, בדרך כלל פשוט מתים.‬

224
00:11:46,580 --> 00:11:49,830
‫זה מרגש. אף פעם לא עשיתי טארוט קודם.‬

225
00:11:49,917 --> 00:11:52,877
‫זו הדרך הנכונה לומר את זה? "עשיתי טארוט"?‬

226
00:11:52,962 --> 00:11:56,472
‫לא. הדרך הנכונה לומר את זה היא,‬
‫"בואי נלך לחדר שלי במקום."‬

227
00:11:56,549 --> 00:12:00,889
‫איזי חושבת שזה מטופש מאוד.‬
‫היא תמיד הייתה מאוד שכלתנית.‬

228
00:12:01,721 --> 00:12:04,811
‫אני לא חושבת שאת פיה קסומה‬
‫שיכולה לגלות את העתיד,‬

229
00:12:04,890 --> 00:12:07,440
‫אז אם זה שכלתני, כנראה שאני כזאת.‬

230
00:12:10,187 --> 00:12:12,187
‫תערמי אותם לחפיסה אחת, בבקשה.‬

231
00:12:21,031 --> 00:12:24,741
‫וואו! ידעתי.‬

232
00:12:25,828 --> 00:12:28,708
‫איזי, איזה מזל יש לך שאת תחת כנפיה.‬

233
00:12:29,248 --> 00:12:31,708
‫מה? מה המשמעות שלהם? הם יפים.‬

234
00:12:32,334 --> 00:12:34,344
‫יש לי הרבה שיעורי בית, אז...‬

235
00:12:35,212 --> 00:12:37,092
‫בבקשה.‬
‫-הנה מה שאני רואה.‬

236
00:12:38,466 --> 00:12:39,466
‫הרפתקה,‬

237
00:12:39,508 --> 00:12:41,258
‫- הכוכב, בת המטבעות, אס המטות -‬

238
00:12:41,343 --> 00:12:42,553
‫תקווה, חיוביות.‬

239
00:12:42,636 --> 00:12:44,386
‫ולעולם לא תהיי לבד.‬

240
00:12:45,306 --> 00:12:49,726
‫יש לך כוח שקט‬
‫שאנשים אחרים רוצים ללכת אחריו.‬

241
00:12:50,519 --> 00:12:53,269
‫עכשיו, אולי זה לא ייגמר כמו שציפית,‬

242
00:12:53,355 --> 00:12:57,275
‫אבל הדרך שלך מלאה באור ובמזל.‬

243
00:12:58,194 --> 00:13:00,204
‫וזאת את, יקירתי.‬

244
00:13:03,157 --> 00:13:05,367
‫למה לא קראו לי בקלפי טארוט בעבר?‬

245
00:13:05,451 --> 00:13:07,291
‫לא ידעתי שמדובר במחמאות חינם.‬

246
00:13:07,995 --> 00:13:09,575
‫אוקיי, תורך.‬
‫-לא.‬

247
00:13:10,080 --> 00:13:11,170
‫נו, באמת.‬

248
00:13:13,042 --> 00:13:13,882
‫טוב.‬

249
00:13:41,654 --> 00:13:42,704
‫אוי ואבוי.‬

250
00:13:44,073 --> 00:13:47,123
‫וואו. הם נראים ממש שונים משלי.‬

251
00:13:47,201 --> 00:13:50,041
‫הבופאלו המסכן הזה נדקר בעיניים?‬

252
00:13:50,996 --> 00:13:53,036
‫תראו את האפלה הזאת.‬

253
00:13:53,874 --> 00:13:55,964
‫טוב, זה מסביר את המשיכה.‬

254
00:13:56,502 --> 00:13:58,212
‫האור והחושך.‬

255
00:13:58,712 --> 00:13:59,592
‫אני סיימתי.‬

256
00:14:00,548 --> 00:14:02,628
‫הקלפים שלה תמיד ככה.‬

257
00:14:02,716 --> 00:14:05,426
‫התחלתי לקרוא לה בקלפים‬
‫כשהיא הייתה בת שבע,‬

258
00:14:05,511 --> 00:14:09,181
‫והיו כל כך הרבה כעס ומרירות, אפילו אז.‬

259
00:14:09,265 --> 00:14:11,225
‫למה שילדה בת שבע תהיה מרירה?‬

260
00:14:12,101 --> 00:14:15,151
‫אולי זה בגלל שהיא עסוקה‬
‫בהכנת בקבוק לאחותה‬

261
00:14:15,229 --> 00:14:17,439
‫בזמן שאימא שלה ישנה כדי להתפכח.‬
‫-איזי.‬

262
00:14:19,275 --> 00:14:22,735
‫טוב, היו לי תקופות קשות,‬

263
00:14:22,820 --> 00:14:25,360
‫אבל בהחלט עשיתי כל מה שיכולתי.‬

264
00:14:25,447 --> 00:14:26,407
‫ממש לא.‬

265
00:14:27,366 --> 00:14:28,446
‫ואני סיימתי כאן.‬

266
00:14:36,041 --> 00:14:38,421
‫אני אטהר אותך עם מרווה לפני שתלכי.‬

267
00:14:40,254 --> 00:14:42,054
‫יש כאן הרבה אנרגיה עוצמתית.‬

268
00:14:42,756 --> 00:14:43,586
‫בסדר.‬

269
00:14:52,308 --> 00:14:53,598
‫היא מחרפנת אותי.‬

270
00:14:55,603 --> 00:14:56,903
‫זה לא ביטוי.‬

271
00:14:57,396 --> 00:15:00,146
‫היא גורמת למוח שלי להישבר ואז אני מתחרפנת.‬

272
00:15:01,400 --> 00:15:02,360
‫כן, אני מבינה.‬

273
00:15:03,027 --> 00:15:06,067
‫אבל אלה רק קלפי טארוט מטופשים.‬
‫-את לא מבינה,‬

274
00:15:06,697 --> 00:15:11,447
‫כי את עופר ביער,‬
‫ואני ביזון עם חרבות בעיניים.‬

275
00:15:15,080 --> 00:15:17,460
‫אני לא חושבת שיש לי מצב רוח לבלות יחד.‬

276
00:15:18,042 --> 00:15:19,042
‫אולי כדאי שתלכי.‬

277
00:15:20,544 --> 00:15:22,004
‫אני יכולה לשבת כאן בשקט.‬

278
00:15:24,048 --> 00:15:25,838
‫אני אהיה עופר שקט מאוד ביער.‬

279
00:15:25,925 --> 00:15:27,175
‫לא, קייסי, בבקשה.‬

280
00:15:28,093 --> 00:15:29,093
‫לכי, בבקשה.‬

281
00:15:29,845 --> 00:15:30,845
‫נו.‬

282
00:15:31,430 --> 00:15:33,720
‫אל תוציאי את הכעס על אימא שלך עליי.‬

283
00:15:33,807 --> 00:15:36,937
‫למען האמת,‬
‫אני חושבת שאולי אני גם כועסת עלייך.‬

284
00:15:37,019 --> 00:15:38,899
‫מה? למה?‬

285
00:15:40,105 --> 00:15:42,565
‫אמרתי לך שאני לא רוצה לבלות עם אימא שלי.‬

286
00:15:44,193 --> 00:15:45,903
‫אבל רציתי לפגוש אותה.‬

287
00:15:45,986 --> 00:15:48,816
‫אז פגשת, וכמובן שהיא מתה עלייך.‬

288
00:15:50,366 --> 00:15:51,526
‫מה זה אומר?‬

289
00:15:54,161 --> 00:15:56,911
‫זו אותה הסיבה שבגללה אני הושעתי ואת לא.‬

290
00:15:57,748 --> 00:15:59,788
‫יש לך חיים קסומים כאלה.‬

291
00:15:59,875 --> 00:16:04,205
‫ובדרך כלל זה בסדר,‬
‫אבל כרגע קשה לי ממש להתמודד עם זה.‬

292
00:16:05,422 --> 00:16:08,182
‫לכן ביקשתי מהייזל‬
‫להביא לי את המבחן ולא ממך.‬

293
00:16:09,885 --> 00:16:12,925
‫מה? זה אפילו לא...‬
‫-פשוט תלכי. בבקשה.‬

294
00:16:14,515 --> 00:16:15,845
‫אני צריכה קצת מרחב.‬

295
00:16:30,322 --> 00:16:32,872
‫תראי את זה. תראי מה הגיע.‬

296
00:16:34,910 --> 00:16:36,040
‫זה נראה שימושי.‬

297
00:16:36,120 --> 00:16:37,410
‫זה לנסיעה של סאם.‬

298
00:16:37,496 --> 00:16:40,746
‫אני לוקח את תפקידי‬
‫כאיש ההישרדות מאוד ברצינות.‬

299
00:16:40,833 --> 00:16:42,333
‫וואו, זו סכין גדולה.‬

300
00:16:42,418 --> 00:16:46,168
‫היא מעולה. יש המון דברים‬
‫שהוא יוכל לעשות עם הדבר הזה.‬

301
00:16:46,255 --> 00:16:48,215
‫לרסק קרח, להדק בורג...‬

302
00:16:48,298 --> 00:16:49,548
‫לכרות את הרגל?‬

303
00:16:49,633 --> 00:16:51,843
‫לא, הוא יהיה בסדר. הוא אחראי.‬

304
00:16:51,927 --> 00:16:53,967
‫אוקיי, בטח,‬

305
00:16:55,639 --> 00:16:58,599
‫אבל אנחנו צריכים להיות‬
‫באותו ראש לגבי הנסיעה הזאת.‬

306
00:16:58,684 --> 00:16:59,644
‫בסדר.‬

307
00:17:00,477 --> 00:17:05,227
‫אני יודעת שמאז שצ'אק מת,‬
‫אתה מרגיש שכולנו צריכים לחיות את הרגע,‬

308
00:17:05,774 --> 00:17:08,744
‫אבל אין סיכוי שהוא יצליח‬
‫לנסוע לאנטארקטיקה.‬

309
00:17:08,819 --> 00:17:10,399
‫זה רחוק מדי, זה מסוכן,‬

310
00:17:10,487 --> 00:17:13,817
‫ובתור ההורים שלו,‬
‫יש לנו אחריות להיות כנים איתו.‬

311
00:17:14,533 --> 00:17:15,373
‫אני מסכים.‬

312
00:17:16,201 --> 00:17:19,291
‫באמת? קנית לו‬
‫את הסכין הגדולה והמפחידה הזאת.‬

313
00:17:19,371 --> 00:17:23,291
‫אני מסכים שאנחנו צריכים להיות באותו ראש.‬
‫ואת צריכה לשתף פעולה.‬

314
00:17:24,084 --> 00:17:28,424
‫תראי, אני אוהב אותך,‬
‫אבל את חייבת להתחיל להאמין בסאם.‬

315
00:17:28,505 --> 00:17:29,665
‫זה לא הוגן.‬

316
00:17:29,757 --> 00:17:32,217
‫את נהדרת איתו כל כך.‬

317
00:17:32,301 --> 00:17:35,351
‫את עוזרת ומגוננת כל כך,‬
‫אבל את כל הזמן מפקפקת בו.‬

318
00:17:35,429 --> 00:17:37,139
‫את צריכה לשים לב לזה.‬
‫-דאג.‬

319
00:17:37,222 --> 00:17:40,772
‫תראי כמה מאמץ הוא משקיע בזה.‬
‫תראי איך הוא חשב על הכול לעומק.‬

320
00:17:41,560 --> 00:17:43,940
‫זה דבר גדול, בטח. זה נועז, כן.‬

321
00:17:44,521 --> 00:17:45,861
‫אבל הוא עושה את זה,‬

322
00:17:45,939 --> 00:17:48,189
‫ואנחנו יכולים לעזור לו או לא.‬

323
00:17:51,695 --> 00:17:56,235
‫אבל ככל שמושבות הפינגווינים הקיסריים‬
‫באנטארקטיקה בסכנת הכחדה גדולה יותר,‬

324
00:17:56,784 --> 00:17:58,124
‫השאלה הופכת להיות,‬

325
00:17:59,369 --> 00:18:00,539
‫האם הם ישתנו?‬

326
00:18:01,205 --> 00:18:02,535
‫האם הם יכולים להשתנות?‬

327
00:18:03,123 --> 00:18:05,793
‫למה מינים מסוימים מסתגלים ואחרים לא?‬

328
00:18:06,710 --> 00:18:07,840
‫הלוואי שידעתי.‬

329
00:18:08,337 --> 00:18:10,007
‫היי, אחי.‬

330
00:18:12,508 --> 00:18:14,798
‫מה אתה עושה באמבט החשיבה?‬

331
00:18:15,719 --> 00:18:19,139
‫ידעת שבדקו את גופתו‬
‫של ניילס בלנדרמן מכף רגל ועד ראש,‬

332
00:18:19,223 --> 00:18:23,643
‫והפגם היחיד שהיה לו היה נקע בקרסול?‬
‫זה כל מה שנדרש כדי להרוג אותו.‬

333
00:18:26,396 --> 00:18:29,396
‫כמה זמן אתה כבר קורא על הגופה הזאת?‬

334
00:18:29,483 --> 00:18:30,903
‫אני לא יודע. כמה שעות.‬

335
00:18:31,443 --> 00:18:33,453
‫בסדר, תן לי את זה.‬

336
00:18:33,529 --> 00:18:37,699
‫אתה צריך ללכת לישון. אני צריך שתנוח.‬
‫יש לנו בדיקות גופניות מחר.‬

337
00:18:38,617 --> 00:18:40,327
‫הבנת?‬
‫-הבנתי.‬

338
00:18:47,084 --> 00:18:48,044
‫סליחה על האיחור.‬

339
00:18:48,627 --> 00:18:51,757
‫אבל תראה, סקראבס עם פינגווינים!‬

340
00:18:51,839 --> 00:18:54,679
‫היועץ הרפואי האישי שלך‬
‫גם מתלבש בהתאם לתפקיד.‬

341
00:18:54,758 --> 00:18:55,798
‫נחמד.‬

342
00:18:55,884 --> 00:18:58,804
‫אם תיכנס לך בועת אוויר לעורקים,‬
‫תיראה חגיגי כשתמות.‬

343
00:18:58,887 --> 00:19:00,717
‫אוקיי, אז אתה עדיין לחוץ.‬

344
00:19:00,806 --> 00:19:03,176
‫בטח. אני לא מבין למה אנשים עושים את זה.‬

345
00:19:03,267 --> 00:19:05,977
‫הם עושים את זה כדי להגיע לאנטארקטיקה.‬

346
00:19:07,437 --> 00:19:09,567
‫אוקיי, אנחנו מוכנים?‬

347
00:19:09,648 --> 00:19:10,858
‫בהחלט, גברתי.‬

348
00:19:10,941 --> 00:19:13,991
‫ואם יורשה לי לומר, כעמית למקצוע הרפואה,‬

349
00:19:14,069 --> 00:19:16,449
‫החיוביות שלך מידבקת.‬

350
00:19:17,698 --> 00:19:18,658
‫תרתי משמע.‬

351
00:19:27,833 --> 00:19:28,713
‫לא!‬

352
00:19:32,963 --> 00:19:33,883
‫אני אתפוס אותו.‬

353
00:19:34,423 --> 00:19:35,843
‫את מאמינה?‬

354
00:19:36,675 --> 00:19:40,175
‫הוא בעצם אומר שאני משביתת שמחות‬

355
00:19:40,262 --> 00:19:41,972
‫שלא מאמינה באנשים. אני.‬

356
00:19:42,055 --> 00:19:43,095
‫כן.‬

357
00:19:43,974 --> 00:19:46,564
‫על זה רציתי לדבר.‬

358
00:19:46,643 --> 00:19:47,733
‫הנאום הזה שעשית.‬

359
00:19:47,811 --> 00:19:52,941
‫"חלומות מתים, החיים הם קליפה שרופה‬
‫של אומללות ושליליות."‬

360
00:19:53,025 --> 00:19:55,185
‫זה לא מה שאמרתי.‬
‫-זה דיכא אנשים.‬

361
00:19:55,277 --> 00:19:59,157
‫בכיתי במכונית שלי, ואני יודעת בוודאות‬
‫שאני לא היחידה.‬

362
00:19:59,239 --> 00:20:01,659
‫שלדון חזר לקחת ציפרלקס. בכל אופן,‬

363
00:20:02,409 --> 00:20:04,199
‫כמה מחברי הקבוצה אמרו‬

364
00:20:04,286 --> 00:20:07,116
‫שהם לא רוצים לבוא יותר אם את נמצאת,‬

365
00:20:07,664 --> 00:20:10,924
‫אז... אנחנו רוצים שתצאי להפסקה.‬

366
00:20:12,294 --> 00:20:13,134
‫אתם...‬

367
00:20:14,087 --> 00:20:16,167
‫מסלקים אותי מהקבוצה?‬

368
00:20:16,256 --> 00:20:18,626
‫לא. בחיים לא. כמובן שלא.‬

369
00:20:18,717 --> 00:20:21,217
‫פשוט תראי בזה שבתון.‬

370
00:20:21,887 --> 00:20:23,217
‫זה תמיד מרגיע.‬

371
00:20:24,514 --> 00:20:25,354
‫ביי, מותק.‬

372
00:20:31,813 --> 00:20:34,483
‫מה אתה עושה פה?‬
‫-זה ערב ארוחה משפחתית.‬

373
00:20:35,400 --> 00:20:36,740
‫טוב. אתה יכול להישאר.‬

374
00:20:37,611 --> 00:20:40,071
‫מותק, רציתי לשאול אותך.‬

375
00:20:40,155 --> 00:20:42,865
‫מה שלום איזי? איך היא מתמודדת עם ההשעיה?‬

376
00:20:42,950 --> 00:20:44,990
‫אני לא רוצה לדבר על זה.‬
‫-בסיידר.‬

377
00:20:45,911 --> 00:20:48,041
‫סאם, איך מתקדמות ההכנות לנסיעה?‬

378
00:20:48,580 --> 00:20:49,410
‫איום ונורא.‬

379
00:20:49,498 --> 00:20:52,708
‫לא הצלחתי לעבור בדיקה גופנית‬
‫כי פחדתי מבדיקת הדם.‬

380
00:20:52,793 --> 00:20:56,423
‫ברגע שראיתי את המחט, בום.‬
‫יצאתי החוצה כמו תינוק.‬

381
00:20:56,505 --> 00:20:59,965
‫נשמע שלכולם לא יזיק אוכל טעים בבטן.‬

382
00:21:00,050 --> 00:21:00,930
‫כן.‬

383
00:21:02,469 --> 00:21:03,299
‫מה זה?‬

384
00:21:04,888 --> 00:21:06,928
‫תוספות לטאקו. זה ערב טאקו.‬

385
00:21:07,015 --> 00:21:09,265
‫זה טאקו של שלישי.‬
‫-איפה הפמיקאן וההוש?‬

386
00:21:09,351 --> 00:21:10,191
‫המה?‬

387
00:21:10,852 --> 00:21:12,522
‫הפמיקאן וההוש.‬

388
00:21:13,105 --> 00:21:15,815
‫אה, מרק הבשר?‬

389
00:21:15,899 --> 00:21:17,069
‫וממרח הדגים.‬

390
00:21:17,150 --> 00:21:22,610
‫כן. אני נורא מצטערת, מותק, שכחתי.‬

391
00:21:23,115 --> 00:21:25,075
‫פשוט... עבר עליי יום קשה.‬

392
00:21:25,158 --> 00:21:27,448
‫שכחת? הייתה לך משימה אחת.‬

393
00:21:27,536 --> 00:21:29,116
‫אני לא אוהבת את הטון שלך.‬

394
00:21:29,204 --> 00:21:32,624
‫אני לא אוהב את חוסר העזרה שלך‬
‫בהכנות למסע הכי חשוב בחיי.‬

395
00:21:32,708 --> 00:21:33,538
‫סאם.‬

396
00:21:33,625 --> 00:21:35,875
‫לא, אמרת שתעשי את זה, ולא עשית את זה.‬

397
00:21:35,961 --> 00:21:37,711
‫ועכשיו אהיה עוד יותר בפיגור.‬

398
00:21:37,796 --> 00:21:41,796
‫לא, לא הסכמתי להכין ממרח דגים או מרק בשר.‬

399
00:21:41,883 --> 00:21:43,263
‫אתה פשוט ציווית עליי.‬

400
00:21:43,343 --> 00:21:46,853
‫אתה לא עוזרת בכלל. עכשיו אני מבין למה‬
‫רואלד אמונדסן נאלץ לחכות‬

401
00:21:46,930 --> 00:21:49,390
‫עד שאמו תמות לפני שהוא נסע לאנטארקטיקה.‬

402
00:21:51,685 --> 00:21:52,935
‫זו הייתה ירידה כואבת.‬

403
00:21:53,020 --> 00:21:56,730
‫שנלך אחריו?‬
‫-לא. הוא מתנהג כמו מניאק.‬

404
00:22:00,068 --> 00:22:01,778
‫זה היה יום קשה.‬

405
00:22:04,406 --> 00:22:05,276
‫בואו נאכל.‬

406
00:22:15,959 --> 00:22:17,539
‫היי!‬

407
00:22:18,587 --> 00:22:19,707
‫זמן לקום.‬

408
00:22:21,673 --> 00:22:24,343
‫צעקת על אימא שלך, אחי. לא מגניב.‬

409
00:22:24,426 --> 00:22:25,426
‫מי אתה?‬

410
00:22:26,636 --> 00:22:27,466
‫רגע.‬

411
00:22:28,138 --> 00:22:29,138
‫ניילס בלנדרמן?‬

412
00:22:29,639 --> 00:22:30,679
‫ערב טוב.‬

413
00:22:31,350 --> 00:22:32,730
‫חשבתי שאתה מת.‬

414
00:22:32,809 --> 00:22:35,019
‫טוב, זה ברור, אחי.‬

415
00:22:35,729 --> 00:22:37,189
‫קפוא כמו קרטיב.‬

416
00:22:38,065 --> 00:22:38,975
‫כן.‬

417
00:22:39,483 --> 00:22:42,153
‫כן, אנטארקטיקה אכזרית.‬

418
00:22:42,235 --> 00:22:47,655
‫אפילו אני לא עמדתי במשימה, ואני יוצא דופן.‬
‫אתה? המקום הזה יאכל אותך בלי מלח.‬

419
00:22:47,741 --> 00:22:49,331
‫אבל אני מתכונן.‬

420
00:22:49,409 --> 00:22:51,579
‫טוב, אתה יודע מי עוד היה מוכן?‬

421
00:22:51,661 --> 00:22:53,041
‫הפינגווינים הקיסריים.‬

422
00:22:53,789 --> 00:22:55,709
‫והקרח עדיין נמס מתחתיהם.‬

423
00:22:55,791 --> 00:22:58,591
‫הם עדיין נכחדים, ואין להם מה לעשות,‬

424
00:22:59,336 --> 00:23:00,296
‫בדיוק כמוך.‬

425
00:23:00,379 --> 00:23:02,339
‫זה לא נכון.‬
‫-לא?‬

426
00:23:02,422 --> 00:23:05,132
‫בכל פעם שהולכים למקום חדש,‬
‫צריך לתצפת על המקום.‬

427
00:23:05,217 --> 00:23:07,927
‫אי אפשר לתצפת על החוג הארקטי, סאם.‬

428
00:23:08,011 --> 00:23:09,181
‫אתה מחוסל.‬

429
00:23:11,390 --> 00:23:14,770
‫איזה קור כלבי-ים.‬
‫אכפת לך אם אקפוץ פנימה יחד איתך?‬

430
00:23:28,782 --> 00:23:31,542
‫- אימא -‬

431
00:23:32,327 --> 00:23:33,157
‫הלו?‬

432
00:23:33,745 --> 00:23:35,205
‫סאם, אני בחוץ.‬

433
00:23:36,331 --> 00:23:37,171
‫למה?‬

434
00:23:38,375 --> 00:23:39,205
‫מה זה?‬

435
00:23:39,709 --> 00:23:40,669
‫זה פמיקאן,‬

436
00:23:41,711 --> 00:23:43,591
‫ביסקוויטים.‬

437
00:23:43,672 --> 00:23:46,052
‫אני לא זוכרת מה זה.‬

438
00:23:46,133 --> 00:23:47,683
‫וזה הוש.‬

439
00:23:48,468 --> 00:23:50,008
‫קדימה, בוא נטעם.‬

440
00:23:50,637 --> 00:23:51,557
‫הכנתי את זה.‬

441
00:23:54,182 --> 00:23:57,192
‫מאוחר מדי. אני לא צריך אותם יותר.‬

442
00:23:57,936 --> 00:24:02,146
‫טעיתי. אני לא יכול לנסוע לאנטארקטיקה.‬
‫אפילו לא הצלחתי לעבור בדיקה גופנית.‬

443
00:24:03,024 --> 00:24:04,404
‫ניילס בלנדרמן צודק.‬

444
00:24:04,901 --> 00:24:05,901
‫אני לא סתגלני.‬

445
00:24:08,655 --> 00:24:10,155
‫הבאתי לך עוד משהו.‬

446
00:24:14,536 --> 00:24:17,956
‫השארת אותו בבית.‬
‫-תודה.‬

447
00:24:19,583 --> 00:24:21,923
‫זוכר מתי התחלת לצייר אותו?‬

448
00:24:22,002 --> 00:24:23,042
‫את בחור קטן?‬

449
00:24:23,545 --> 00:24:24,585
‫לא ממש.‬

450
00:24:24,671 --> 00:24:25,591
‫אני זוכרת.‬

451
00:24:26,298 --> 00:24:29,428
‫זה היה מייד אחרי שאבא שלך עזב, כשהיית ילד.‬

452
00:24:30,719 --> 00:24:32,349
‫כך הוא כינה אותך.‬

453
00:24:32,846 --> 00:24:33,716
‫בחור קטן.‬

454
00:24:37,767 --> 00:24:39,137
‫כבר זמן מה שהוא לא היה,‬

455
00:24:39,811 --> 00:24:42,941
‫ולא דיברת על זה, אבל היית נסער.‬

456
00:24:43,440 --> 00:24:44,860
‫היית מתפרץ הרבה.‬

457
00:24:45,358 --> 00:24:47,608
‫לא יכולתי... לעזור לך.‬

458
00:24:48,320 --> 00:24:49,280
‫אבל הוא כן.‬

459
00:24:50,822 --> 00:24:51,702
‫בחור קטן?‬

460
00:24:53,116 --> 00:24:55,406
‫ברגע שהוא הופיע, נרגעת.‬

461
00:24:56,495 --> 00:24:59,325
‫יצרת דרך חדשה לבטא את עצמך.‬

462
00:25:00,123 --> 00:25:02,923
‫היית מצייר אותו בכל מיני מצבים שונים,‬

463
00:25:03,001 --> 00:25:07,511
‫וכך ידעתי איך אתה מרגיש.‬
‫זה עזר לי לעזור לך.‬

464
00:25:08,757 --> 00:25:10,007
‫לא ידעתי את זה.‬

465
00:25:11,134 --> 00:25:12,594
‫ואתה יודע מה זה היה?‬

466
00:25:13,178 --> 00:25:15,098
‫זאת הייתה הסתגלות.‬

467
00:25:15,931 --> 00:25:18,431
‫מצאת דרך חדשה לתקשר.‬

468
00:25:20,560 --> 00:25:21,980
‫כנראה.‬
‫-כן.‬

469
00:25:23,271 --> 00:25:27,031
‫ואני חושבת שכל מי שהוא סתגלני מספיק‬

470
00:25:27,108 --> 00:25:31,148
‫כדי ליצור דמות מצוירת‬
‫שתעזור לו להתמודד עם העזיבה של אבא שלו,‬

471
00:25:31,905 --> 00:25:34,985
‫הוא סתגלני מספיק כדי לאכול אוכל דוחה‬

472
00:25:35,909 --> 00:25:37,909
‫ולשרוד את מעבר דרייק‬

473
00:25:38,537 --> 00:25:40,327
‫ושישאבו לו את הדם.‬

474
00:25:43,083 --> 00:25:45,213
‫תודה, אימא.‬
‫-ברור.‬

475
00:25:45,293 --> 00:25:46,133
‫אז,‬

476
00:25:48,004 --> 00:25:48,924
‫שנטעם את זה?‬

477
00:25:54,511 --> 00:25:57,351
‫רוצה ללכת לאכול פנקייקים?‬
‫-כן, בבקשה.‬

478
00:26:00,100 --> 00:26:02,020
‫זה מריח גרוע יותר מאיך שזה נראה.‬

479
00:26:09,568 --> 00:26:11,488
‫את הבחורה שלה נתתי את המבחן שלי?‬

480
00:26:13,071 --> 00:26:16,491
‫אחי קשקש על כולו, אבל הוא עדיין קריא.‬

481
00:26:20,412 --> 00:26:21,412
‫אני מצטערת.‬

482
00:26:23,623 --> 00:26:25,503
‫אני מרגישה שאני תמיד אומרת לך את זה.‬

483
00:26:26,501 --> 00:26:28,751
‫אני מצטערת שאני תמיד אומרת לך את זה.‬

484
00:26:29,254 --> 00:26:30,134
‫זה בסדר.‬

485
00:26:30,922 --> 00:26:33,882
‫דחפתי למפגש איתה. אולי לא הייתי צריכה.‬

486
00:26:34,718 --> 00:26:36,178
‫את החברה שלי.‬

487
00:26:37,262 --> 00:26:39,142
‫ברור שאת צריכה לפגוש את אימא שלי.‬

488
00:26:40,015 --> 00:26:42,515
‫אני פשוט משתגעת מהעובדה ‬
‫שאני לא הולכת ללימודים.‬

489
00:26:43,310 --> 00:26:45,730
‫קשה ממש ללמוד בבית. אני לא מצליחה להתרכז.‬

490
00:26:45,812 --> 00:26:47,442
‫כן, אני מבינה.‬

491
00:26:51,693 --> 00:26:52,573
‫אז,‬

492
00:26:53,653 --> 00:26:57,493
‫את חושבת שאני איזו ילדת פלא‬
‫שצריך ללכת על קצות האצבעות לידה?‬

493
00:26:59,200 --> 00:27:01,120
‫אני יודעת שהחיים שלך לא מושלמים.‬

494
00:27:02,162 --> 00:27:03,712
‫אני יודעת שאת לא מושלמת.‬

495
00:27:06,041 --> 00:27:06,881
‫פשוט,‬

496
00:27:08,168 --> 00:27:11,878
‫יש לך הורים שתומכים בך כל כך,‬
‫שזה מחרפן אותך.‬

497
00:27:13,256 --> 00:27:14,836
‫בשבילי זה ההפך.‬

498
00:27:16,259 --> 00:27:18,139
‫לך יש מערכת תמיכה.‬

499
00:27:19,179 --> 00:27:20,969
‫אני היא מערכת תמיכה.‬

500
00:27:23,099 --> 00:27:24,729
‫אני אהיה מערכת התמיכה שלך.‬

501
00:27:26,269 --> 00:27:27,689
‫אני אעשה כל מה שתצטרכי.‬

502
00:27:32,317 --> 00:27:34,277
‫את יכולה לעזור לי להשתפר בפיזיקה?‬

503
00:27:35,153 --> 00:27:38,113
‫כי נראה לי שפישלתי במבחן הזה.‬

504
00:27:38,907 --> 00:27:41,447
‫חשבתי על משהו יותר כמו…‬

505
00:27:41,534 --> 00:27:42,954
‫קייסי!‬

506
00:27:43,453 --> 00:27:45,083
‫תראו אותי, אני תומכת!‬

507
00:27:51,586 --> 00:27:52,416
‫בבקשה.‬

508
00:27:54,047 --> 00:27:56,797
‫סאם ואני אכלנו פנקייקים.‬

509
00:27:57,342 --> 00:28:00,552
‫הבאתי לך מאפין. פרג לימון. שום דבר רציני.‬

510
00:28:02,180 --> 00:28:03,060
‫תודה.‬

511
00:28:05,350 --> 00:28:09,650
‫ושזה לא יגרום לך להשתחצן,‬
‫אבל אני חושבת שאתה צודק.‬

512
00:28:10,605 --> 00:28:15,185
‫יש לי כמה בעיות סביב שאפתנות‬
‫שלדעתי קשורות לאימא שלי.‬

513
00:28:15,694 --> 00:28:16,904
‫אין לזה קשר לסאם,‬

514
00:28:16,986 --> 00:28:20,486
‫והדבר האחרון שאני רוצה לעשות‬
‫זה להמעיט בערכו.‬

515
00:28:21,199 --> 00:28:24,119
‫אז את משתפת פעולה עם אנטארקטיקה?‬

516
00:28:24,202 --> 00:28:25,082
‫אני לא...‬

517
00:28:26,287 --> 00:28:27,997
‫הכנתי אוכל דוחה.‬

518
00:28:28,498 --> 00:28:29,998
‫אני עושה כמיטב יכולתי.‬

519
00:28:32,502 --> 00:28:34,422
‫זה כל מה שאפשר לבקש.‬

520
00:28:35,672 --> 00:28:37,512
‫להיות סתגלני זה חשוב.‬

521
00:28:40,844 --> 00:28:43,224
‫זה יכול להיות ההבדל בין כישלון‬

522
00:28:45,056 --> 00:28:46,096
‫להצלחה.‬

523
00:29:09,080 --> 00:29:10,170
‫חדשות טובות.‬

524
00:29:10,248 --> 00:29:14,248
‫מתברר שסיבת המוות האמיתית‬
‫של ניילס בלנדרמן הייתה הרעלת מזון.‬

525
00:29:14,335 --> 00:29:16,125
‫חושבים שהוא אכל הוש מקולקל.‬

526
00:29:16,212 --> 00:29:18,382
‫זה לעולם לא יקרה לי. אני שונא הוש.‬

527
00:29:18,465 --> 00:29:21,675
‫תראה אותך, הופך גווייה לגוויו-נדה.‬

528
00:29:22,260 --> 00:29:25,100
‫אנטארקטיקה מסוכנת מאוד, אז תהיתי,‬

529
00:29:26,014 --> 00:29:28,394
‫תוכל לטפל באדיסון בהיעדרי,‬

530
00:29:28,475 --> 00:29:29,885
‫וגם אם אמות?‬

531
00:29:31,102 --> 00:29:31,982
‫אתה מתכוון,‬

532
00:29:32,854 --> 00:29:33,864
‫שאני הסנדק שלו?‬

533
00:29:33,938 --> 00:29:36,018
‫בדיוק. זה אומר שכן?‬

534
00:29:36,107 --> 00:29:40,527
‫כן! עכשיו יש לי שני תפקידים!‬
‫קבלו את זה, כל השאר בחייו של סאם.‬

535
00:29:40,612 --> 00:29:43,572
‫סיימנו.‬
‫-תורך, סמי.‬

536
00:29:53,541 --> 00:29:54,421
‫אתה מוכן?‬

537
00:30:02,008 --> 00:30:02,878
‫אני מוכן!‬

538
00:30:58,731 --> 00:31:00,651
‫תרגום כתוביות: מאיה קציר‬