1
00:00:06,523 --> 00:00:08,763
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:08,843 --> 00:00:10,843
‫על גדות נהר הדניסטר‬

3
00:00:10,923 --> 00:00:15,483
‫ברפובליקת מולדובה שוכן כלא רזינה,‬

4
00:00:15,563 --> 00:00:18,403
‫מתקן הכליאה מספר 17.‬

5
00:00:19,243 --> 00:00:23,483
‫כלא סובייטי ישן ומתפורר באבטחה מקסימלית.‬

6
00:00:23,563 --> 00:00:26,603
‫הסביבה מתחילה לסגור עליי.‬

7
00:00:26,683 --> 00:00:28,963
‫הלב שלי לא מפסיק לדפוק חזק.‬

8
00:00:29,043 --> 00:00:32,843
‫שוכנים בו האסירים המסוכנים ביותר במולדובה.‬

9
00:00:32,923 --> 00:00:35,043
‫הבחורה נחנקה.‬

10
00:00:35,123 --> 00:00:36,963
‫למה עשית את זה, ליליאן?‬

11
00:00:37,883 --> 00:00:43,123
‫שליש מהאסירים‬
‫מרצים מאסר עולם, ללא תקווה להשתחרר.‬

12
00:00:43,203 --> 00:00:45,243
‫כמה זמן אתה בכלא הזה?‬

13
00:00:45,323 --> 00:00:46,763
‫עשרים ושש שנים.‬

14
00:00:46,843 --> 00:00:48,243
‫הינה השאלה.‬

15
00:00:48,323 --> 00:00:51,003
‫מה המטרה של הענישה הפלילית?‬

16
00:00:51,083 --> 00:00:54,323
‫פשוט שהאדם ימות בכלא?‬

17
00:00:55,083 --> 00:00:58,683
‫הם חיים תחת משטר קשוח בסגנון סובייטי.‬

18
00:01:00,403 --> 00:01:01,563
‫שלושים ושניים צעדים.‬

19
00:01:01,643 --> 00:01:03,843
‫זה מה שאני עושה לכל כיוון.‬

20
00:01:03,923 --> 00:01:04,923
‫שלושים ושניים צעדים.‬

21
00:01:05,003 --> 00:01:07,283
‫מתי בפעם האחרונה יצאת החוצה?‬

22
00:01:08,963 --> 00:01:10,043
‫אני לא זוכר.‬

23
00:01:10,123 --> 00:01:13,363
‫נכון לעכשיו,‬
‫הם מביטים אל התהום. אין תקווה.‬

24
00:01:13,443 --> 00:01:17,283
‫זרקו אותי לכלא וזהו! זהו!‬

25
00:01:21,563 --> 00:01:23,803
‫שמי רפאל רואו.‬

26
00:01:23,883 --> 00:01:28,483
‫והורשעתי בבריטניה ברצח שלא ביצעתי‬

27
00:01:28,563 --> 00:01:31,203
‫ונשפטתי למאסר עולם ללא שחרור על תנאי.‬

28
00:01:31,283 --> 00:01:34,603
‫חלפו 12 שנים ארוכות עד שניקיתי את שמי.‬

29
00:01:34,683 --> 00:01:39,123
‫עכשיו אני מטייל בעולם‬
‫כדי לגלות כיצד באמת נראים החיים‬

30
00:01:40,123 --> 00:01:43,763
‫בתוך כמה מבתי הכלא הקשוחים בעולם.‬

31
00:01:53,643 --> 00:01:55,803
‫מולדובה, מזרח אירופה.‬

32
00:01:58,323 --> 00:02:02,803
‫מולדובה הייתה מדינה סובייטית,‬
‫והיא כיום המדינה הענייה ביותר באירופה.‬

33
00:02:02,883 --> 00:02:06,643
‫האדם הממוצע מרוויח רק 12 דולר ליום.‬

34
00:02:11,563 --> 00:02:16,323
‫החיים קשים, ושיעור‬
‫מקרי הרצח הוא אחד מהגבוהים באירופה.‬

35
00:02:17,803 --> 00:02:20,283
‫המדינה נוקטת יד קשה מול עבריינים.‬

36
00:02:20,843 --> 00:02:25,083
‫עונשי המאסר פה‬
‫ארוכים בשיעור מדהים של פי שבעה‬

37
00:02:25,163 --> 00:02:26,963
‫לעומת הממוצע האירופי.‬

38
00:02:27,803 --> 00:02:32,643
‫ומורשעים ברצח מרצים 30 שנים לכל הפחות.‬

39
00:02:37,483 --> 00:02:44,083
‫אסירי העולם האלה נשלחים הרחק‬
‫לכלא רזינה באבטחה מקסימלית, מתקן המעצר 17,‬

40
00:02:44,163 --> 00:02:46,443
‫ולשם מועדות פניי.‬

41
00:02:47,283 --> 00:02:50,403
‫- היום הראשון -‬

42
00:02:57,643 --> 00:03:02,363
‫אני כעת בדרכי למתקן המעצר 17 פה במולדובה.‬

43
00:03:03,003 --> 00:03:05,443
‫נאמר לי שהכלא הזה הוא מקום‬

44
00:03:05,523 --> 00:03:08,963
‫שבו הרבה מהגברים שאשהה איתם‬

45
00:03:09,043 --> 00:03:12,643
‫מרצים עונשי מאסר ארוכים מאוד‬

46
00:03:12,723 --> 00:03:15,643
‫ללא כל תקווה להשתחרר.‬

47
00:03:16,843 --> 00:03:21,603
‫רשמית, מאסר עולם במולדובה אורך 30 שנים.‬

48
00:03:21,683 --> 00:03:25,883
‫למעשה, אף אסיר עולם לא שוחרר.‬

49
00:03:26,923 --> 00:03:31,763
‫חלק מהאנשים האלה מעולם‬
‫לא ראו את החברה היום במדינה,‬

50
00:03:31,843 --> 00:03:33,323
‫את דרך החיים המערבית.‬

51
00:03:34,283 --> 00:03:36,283
‫אני לא יודע איך יגיבו אליי,‬

52
00:03:36,363 --> 00:03:37,563
‫ולכן אני פה.‬

53
00:03:42,403 --> 00:03:45,643
‫לכלא רזינה יש מוניטין מעורר פחד.‬

54
00:03:46,203 --> 00:03:50,963
‫הוא נבנה בתקופת סטאלין‬
‫וחיים בו מעל 300 פושעים.‬

55
00:03:51,443 --> 00:03:53,683
‫מאה ושישה מרצים מאסר עולם,‬

56
00:03:53,763 --> 00:03:56,883
‫ואיתם אבלה את השבוע הקרוב.‬

57
00:03:58,963 --> 00:04:00,643
‫רפאל.‬
‫-כן.‬

58
00:04:00,723 --> 00:04:02,283
‫שנת לידה?‬

59
00:04:02,363 --> 00:04:03,723
‫1968.‬

60
00:04:04,763 --> 00:04:05,723
‫קדימה.‬

61
00:04:11,883 --> 00:04:14,323
‫יש כאן תחושה של חזרה בזמן.‬

62
00:04:15,483 --> 00:04:19,123
‫עינויים והפרת זכויות אדם‬
‫אולי חלפו פה מהעולם…‬

63
00:04:21,003 --> 00:04:25,083
‫אבל חוץ מזה,‬
‫כמה השתנה באמת מאז התקופה הסובייטית?‬

64
00:04:33,603 --> 00:04:36,683
‫הסביבה מתחילה לסגור עליי.‬

65
00:04:36,763 --> 00:04:38,363
‫הלב שלי לא מפסיק לדפוק חזק.‬

66
00:04:40,523 --> 00:04:42,443
‫לפני שמכניסים אותי לתא…‬

67
00:04:42,523 --> 00:04:43,963
‫תיכנס.‬

68
00:04:44,043 --> 00:04:46,083
‫…לוקחים אותי לבדיקה רפואית.‬

69
00:04:46,163 --> 00:04:48,243
‫תראה לי את הרגליים והפנים שלך.‬

70
00:04:50,203 --> 00:04:52,523
‫באיזו שנה זה קרה?‬

71
00:04:52,603 --> 00:04:54,843
‫1988.‬

72
00:04:55,363 --> 00:04:56,883
‫הפנים שלי נחתכו.‬

73
00:04:57,643 --> 00:05:01,283
‫כל צלקת שלי מתועדת בקפידה.‬

74
00:05:01,683 --> 00:05:03,283
‫חמישה עשר סנטימטרים.‬

75
00:05:04,323 --> 00:05:06,923
‫מה הפציעה הזו?‬

76
00:05:07,003 --> 00:05:08,323
‫זה פצע דקירה.‬

77
00:05:08,403 --> 00:05:12,363
‫אני לא רוצה שתצא שמועה‬
‫על זה שאני איזה אחד קשוח,‬

78
00:05:12,443 --> 00:05:15,003
‫אחרת מישהו עלול לסמן אותי.‬

79
00:05:15,083 --> 00:05:19,243
‫כשיש לך צלקת בולטת כל כך על הפנים,‬

80
00:05:19,323 --> 00:05:21,683
‫זה בולט לעיני כל האסירים.‬

81
00:05:26,083 --> 00:05:28,163
‫וסה, תפתח. רוץ.‬

82
00:05:29,883 --> 00:05:30,883
‫לך לבוס.‬

83
00:05:31,843 --> 00:05:32,963
‫עלה במדרגות.‬

84
00:05:35,323 --> 00:05:38,923
‫הדבר הבא הוא שיחה אישית עם קצין האבטחה.‬

85
00:05:39,403 --> 00:05:43,763
‫הוא יחליט עם מי‬
‫אחלוק תא קטנטן בשבוע הקרוב.‬

86
00:05:44,403 --> 00:05:46,243
‫נכניס אותך לתא‬

87
00:05:46,323 --> 00:05:52,123
‫עם שני אסירים אחרים‬

88
00:05:53,003 --> 00:05:54,563
‫שמרצים מאסר עולם.‬

89
00:05:54,643 --> 00:05:59,443
‫אני צריך לחשוש מהשותפים שלי לתא?‬

90
00:05:59,523 --> 00:06:02,803
‫אל תשאל שאלות‬

91
00:06:02,883 --> 00:06:06,523
‫ואל תתחיל ויכוחים.‬

92
00:06:11,043 --> 00:06:13,803
‫הכלא הזה, כמו רבים מהתקופה הסובייטית,‬

93
00:06:13,883 --> 00:06:15,563
‫נשלט על ידי כנופיית כלא.‬

94
00:06:16,643 --> 00:06:23,083
‫ההיררכיה בכנופיה נאכפת‬
‫באלימות נגד כל אסיר שחורג מהכללים.‬

95
00:06:23,803 --> 00:06:28,683
‫אחלוק תא עם שני גברים‬
‫שבחרו לחיות מחוץ לשליטת הכנופיה‬

96
00:06:28,763 --> 00:06:32,683
‫בחלק נפרד של הכלא‬
‫יחד עם מתנגדים אחרים לכנופיה.‬

97
00:06:34,163 --> 00:06:36,163
‫אני שמח שהם לא חלק מהכנופיה,‬

98
00:06:36,243 --> 00:06:41,963
‫אבל שני השותפים שלי לתא‬
‫הורשעו בעברות הקשות ביותר.‬

99
00:06:47,323 --> 00:06:48,363
‫בבקשה.‬

100
00:06:53,603 --> 00:06:55,403
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

101
00:06:55,483 --> 00:06:57,803
‫שלום. אנגלית? מדברים אנגלית?‬

102
00:06:57,883 --> 00:06:59,323
‫כן, אני מדבר קצת אנגלית…‬

103
00:06:59,403 --> 00:07:02,523
‫אה. אתה מדבר קצת אנגלית.‬
‫-…אבל הוא לא מבין.‬

104
00:07:02,603 --> 00:07:04,843
‫הוא לא מבין. אז אתה תתרגם.‬

105
00:07:04,923 --> 00:07:06,163
‫שב פה.‬
‫-תודה.‬

106
00:07:07,363 --> 00:07:09,563
‫אציג את עצמי. שמי רפאל.‬

107
00:07:09,643 --> 00:07:11,243
‫שמי מקס.‬
‫-מקס.‬

108
00:07:11,323 --> 00:07:12,203
‫ליליאן.‬

109
00:07:12,283 --> 00:07:14,083
‫ליליאן. נעים מאוד.‬

110
00:07:22,963 --> 00:07:26,723
‫זה התא שלכם וגרמתם לי להרגיש רצוי כמעט מיד‬

111
00:07:26,803 --> 00:07:29,003
‫רק בעזרת החיוך, רק עם חיוך.‬

112
00:07:29,083 --> 00:07:33,363
‫זה הרגיע אותי, כי מחוץ לדלת‬

113
00:07:33,443 --> 00:07:35,043
‫הלב שלי דפק מהר.‬

114
00:07:35,123 --> 00:07:37,163
‫מי הם? איך הם נראים?‬

115
00:07:37,243 --> 00:07:40,923
‫בני כמה הם? האם יקבלו אותי?‬

116
00:07:41,003 --> 00:07:42,403
‫האם אתקבל בברכה?‬

117
00:07:42,483 --> 00:07:46,883
‫מה דעתכם על הכניסה שלי לתא שלכם?‬

118
00:07:46,963 --> 00:07:50,843
‫זה חשוב לנו אם אתה כמונו.‬

119
00:07:50,923 --> 00:07:54,443
‫אנחנו מבלים הרבה זמן בחדר.‬

120
00:07:54,923 --> 00:07:56,163
‫עשרים ושתיים שעות.‬

121
00:07:56,243 --> 00:08:00,283
‫ויש לנו רק שעתיים בחוץ.‬

122
00:08:00,363 --> 00:08:06,083
‫וחשוב מאוד שיהיה קשר טוב בין אסירים.‬

123
00:08:07,723 --> 00:08:09,483
‫זה עניין חשוב.‬

124
00:08:10,443 --> 00:08:13,883
‫מה הדבר הראשון שאני צריך לדעת כדי שאני…‬

125
00:08:14,763 --> 00:08:16,483
‫אסתדר, אשרוד?‬

126
00:08:16,563 --> 00:08:19,723
‫אני מציע לו…‬

127
00:08:21,123 --> 00:08:23,323
‫להיות פשוט עצמו.‬

128
00:08:24,403 --> 00:08:25,243
‫תגיד לו!‬

129
00:08:25,323 --> 00:08:27,443
‫תתנהג טבעי כמו בחיים.‬

130
00:08:27,523 --> 00:08:29,883
‫ננסה להדריך אותך.‬

131
00:08:29,963 --> 00:08:31,643
‫ואתה פה מאז…‬

132
00:08:31,723 --> 00:08:33,083
‫מ-2005.‬

133
00:08:33,163 --> 00:08:35,923
‫2005. אז אתה בכלא 16 שנים?‬

134
00:08:36,003 --> 00:08:37,923
‫כן. הוא קצת יותר.‬

135
00:08:38,003 --> 00:08:39,563
‫בערך 17.‬

136
00:08:39,643 --> 00:08:41,363
‫מתי היום שלכם מסתיים?‬

137
00:08:41,443 --> 00:08:45,123
‫הדלת סגורה תמיד,‬

138
00:08:45,203 --> 00:08:47,883
‫וכשהם צריכים, הם פותחים.‬

139
00:08:54,243 --> 00:08:55,123
‫רפאל!‬

140
00:08:58,483 --> 00:09:03,123
‫הוקל לי שאסירי העולם,‬
‫מקסים וליליאן, גורמים לי להרגיש בנוח.‬

141
00:09:03,803 --> 00:09:04,803
‫תן לי לעזור.‬

142
00:09:04,883 --> 00:09:08,963
‫בכלא חשוב לכבד את השותפים לתא,‬

143
00:09:09,043 --> 00:09:13,483
‫במיוחד כשכלואים יחד למשך 22 שעות ביום.‬

144
00:09:14,243 --> 00:09:18,363
‫אצטרך שילמדו אותי את‬
‫הכללים הנסתרים של הכלא הזה.‬

145
00:09:18,443 --> 00:09:20,683
‫תוכל להחזיק את הפינה ההיא?‬
‫-כן, טוב.‬

146
00:09:21,643 --> 00:09:24,843
‫אבל אני קודם כל צריך עזרה להציע את המיטה.‬

147
00:09:24,923 --> 00:09:28,203
‫זה נכנס לפה! אתה לא מצליח?‬

148
00:09:30,083 --> 00:09:31,803
‫שלושה גברים גדולים לא מצליחים.‬

149
00:09:33,003 --> 00:09:34,203
‫זו פינה אחת, נכון?‬

150
00:09:35,483 --> 00:09:36,843
‫וזו הפינה האחרת.‬

151
00:09:36,923 --> 00:09:37,883
‫זהו.‬

152
00:09:37,963 --> 00:09:40,643
‫תגיד לו שככה נראה כבוד.‬

153
00:09:41,123 --> 00:09:42,563
‫קצת עזרה לא תזיק.‬
‫-כן.‬

154
00:09:42,643 --> 00:09:43,963
‫זהו.‬

155
00:09:45,883 --> 00:09:47,243
‫וזה עולה למעלה.‬

156
00:09:47,963 --> 00:09:51,363
‫איכשהו, הסדינים‬
‫לבנים מדי, אפילו יחסית ללילה ראשון!‬

157
00:09:53,723 --> 00:09:55,043
‫זה טוב מדי!‬

158
00:09:55,123 --> 00:09:57,243
‫אבדוק את המיטה. את המזרן, האמת.‬

159
00:09:57,323 --> 00:09:58,843
‫כן, תבדוק.‬
‫-די קשה.‬

160
00:09:58,923 --> 00:10:00,603
‫בוקר טוב.‬
‫-בוקר טוב.‬

161
00:10:01,963 --> 00:10:03,203
‫אתה נוחר?‬

162
00:10:03,283 --> 00:10:04,723
‫לא.‬

163
00:10:05,323 --> 00:10:06,403
‫ליליאן לפעמים.‬

164
00:10:07,003 --> 00:10:08,403
‫לפעמים. אני, לא.‬

165
00:10:08,483 --> 00:10:09,523
‫אתה לא נוחר.‬

166
00:10:12,763 --> 00:10:15,523
‫זהו סוף היום הראשון שלי בכלא רזינה,‬

167
00:10:16,443 --> 00:10:19,363
‫וזה הזמן להשתמש בשירותי התא.‬

168
00:10:22,043 --> 00:10:24,923
‫קיבלתי רק את הסבון הזה,‬

169
00:10:25,963 --> 00:10:29,483
‫וכל גבר ידע‬
‫שזה לא סכין הגילוח הכי טוב בעולם,‬

170
00:10:30,363 --> 00:10:31,923
‫גם נשים עשויות לדעת את זה.‬

171
00:10:32,963 --> 00:10:34,243
‫נותנים מברשת שיניים.‬

172
00:10:35,043 --> 00:10:36,483
‫איכות הסיבים לא רעה.‬

173
00:10:38,643 --> 00:10:40,923
‫משחת שיניים לחניכיים רגישות, וזה טוב,‬

174
00:10:41,003 --> 00:10:42,243
‫והכמות טובה.‬

175
00:10:43,843 --> 00:10:47,603
‫ויש גליל נייר טואלט.‬

176
00:10:47,683 --> 00:10:50,923
‫אני מעדיף לבן, אבל אסתדר עם החום.‬

177
00:10:52,563 --> 00:10:54,243
‫זה לא סתם חדר שירותים.‬

178
00:10:54,843 --> 00:10:56,363
‫זה חלל של פרטיות,‬

179
00:10:56,443 --> 00:11:00,003
‫כי אי אפשר למצוא פרטיות באף מקום אחר בכלא.‬

180
00:11:00,083 --> 00:11:00,963
‫תחשבו על זה.‬

181
00:11:06,563 --> 00:11:09,443
‫הקטע עם הכלא הזה הוא הדיכוי שבו.‬

182
00:11:09,523 --> 00:11:11,763
‫הוא קטן מאוד. צר מאוד.‬

183
00:11:11,843 --> 00:11:14,843
‫הוא כל כך מוגבל שאתה מתחיל להתכווץ.‬

184
00:11:16,043 --> 00:11:18,683
‫תסתכלו טוב על מקס.‬

185
00:11:19,323 --> 00:11:21,563
‫הוא אדם גדול, אבל הוא כפוף.‬

186
00:11:22,243 --> 00:11:24,443
‫ומבחינתי, זה הכלא.‬

187
00:11:24,523 --> 00:11:28,923
‫הוא מנסה להתאים לסביבה שלו, שהיא,‬

188
00:11:29,003 --> 00:11:30,443
‫ואני לא יכול להגזים בזה,‬

189
00:11:31,003 --> 00:11:33,243
‫ממש קטנה.‬

190
00:11:36,043 --> 00:11:37,483
‫המים קפואים.‬

191
00:11:47,963 --> 00:11:49,163
‫- היום השני -‬

192
00:11:49,243 --> 00:11:52,563
‫הבוקר הראשון שלי‬
‫באגף אסירי העולם בכלא רזינה.‬

193
00:11:53,283 --> 00:11:56,763
‫מקס אמר לי שנהיה תקועים בתא הקטן שלנו‬

194
00:11:56,843 --> 00:12:00,043
‫מרגע ההתעוררות ועד 13:00.‬

195
00:12:00,803 --> 00:12:06,363
‫אז ייתנו לנו לצאת‬
‫לשעתיים יקרות של פעילות והתרועעות.‬

196
00:12:06,963 --> 00:12:09,083
‫ליליאן לא אוכל בבוקר.‬

197
00:12:09,923 --> 00:12:12,843
‫הוא שותה קפה ומעשן סיגריה.‬

198
00:12:12,923 --> 00:12:15,643
‫זו ארוחת הבוקר שלו.‬
‫-ואני אוכל קצת.‬

199
00:12:16,163 --> 00:12:17,843
‫אוקיי.‬
‫-ואנחנו אוכלים את כל‬

200
00:12:17,923 --> 00:12:20,843
‫מה שההורים שלנו שולחים לנו.‬

201
00:12:20,923 --> 00:12:24,683
‫אנחנו לא אוכלים‬
‫אוכל של הכלא, כי הוא לא טוב.‬

202
00:12:24,763 --> 00:12:27,483
‫תוכל לערוך לי סיור קטן בתא?‬

203
00:12:27,563 --> 00:12:29,883
‫תסביר איפה אנחנו ומה אנחנו רואים.‬

204
00:12:29,963 --> 00:12:33,203
‫זו המיטה שלי, לכל החיים.‬

205
00:12:34,723 --> 00:12:37,283
‫זו הטלוויזיה שלי. יש לי ספרים.‬

206
00:12:37,363 --> 00:12:39,043
‫מה המסמכים?‬

207
00:12:39,123 --> 00:12:42,123
‫אלה מסמכים של התיק שלך, לימודים?‬

208
00:12:42,203 --> 00:12:45,603
‫לימודים, תיק, עבודה,‬

209
00:12:45,683 --> 00:12:50,283
‫מכתבים לנשיא, לראש הממשלה,‬

210
00:12:50,363 --> 00:12:52,203
‫שרים אחרים, הכול.‬

211
00:12:52,283 --> 00:12:55,203
‫עם בקשות לשיפור התנאים?‬

212
00:12:55,283 --> 00:12:57,043
‫כן. זה…‬
‫-אוקיי.‬

213
00:12:57,123 --> 00:13:01,763
‫מקסים השתתף‬
‫בשוד מזוין שבו שוטר נורה למוות.‬

214
00:13:02,483 --> 00:13:04,483
‫הוא טוען שלא ירה באקדח,‬

215
00:13:04,563 --> 00:13:08,283
‫אבל הורשע ברצח ונידון למאסר עולם.‬

216
00:13:09,243 --> 00:13:12,723
‫הוא פה 16 שנים, ובזמן הזה‬

217
00:13:12,803 --> 00:13:17,243
‫הוא הפך ברזינה‬
‫למוביל הקמפיין לרפורמות בכלא.‬

218
00:13:17,963 --> 00:13:21,763
‫אחת מההצלחות שלו היא מתן הזכות לאסירים‬

219
00:13:21,843 --> 00:13:24,483
‫להחזיק במחשבים בתאים שלהם.‬

220
00:13:24,563 --> 00:13:27,923
‫בשביל המכשיר הזה נאבקנו 14 שנים,‬

221
00:13:28,003 --> 00:13:34,243
‫והשופט החליט‬
‫שנקבל את זה בלי חיבור אינטרנט.‬

222
00:13:34,963 --> 00:13:37,443
‫הדבר הבא היה אישור למקררים בתאים,‬

223
00:13:38,043 --> 00:13:41,203
‫כדי לאפשר לאסירים‬
‫לשמור על טריות המזון היקר שלהם.‬

224
00:13:41,283 --> 00:13:44,243
‫אחרי זה, כולם, 6,000…‬

225
00:13:44,323 --> 00:13:48,883
‫ששת אלפים אסירים יכלו לקבל לא רק מקרר,‬

226
00:13:48,963 --> 00:13:51,443
‫אלא גם דברים אחרים כאלה.‬

227
00:13:51,523 --> 00:13:52,363
‫הקומקום.‬

228
00:13:52,443 --> 00:13:55,723
‫נגנים, אם-פי-שלוש, דברים אחרים.‬
‫-כן.‬

229
00:13:56,283 --> 00:14:00,683
‫מן הסתם, האסירים צריכים‬
‫לקנות את הפינוקים האלה בעצמם.‬

230
00:14:00,763 --> 00:14:04,203
‫למעשה, פחות או יותר הכול בתא הזה‬

231
00:14:04,283 --> 00:14:08,963
‫נבנה על ידי מקס וליליאן‬
‫ושולם על ידי המשפחות שלהם.‬

232
00:14:09,043 --> 00:14:11,603
‫האזור הזה פה.‬

233
00:14:11,683 --> 00:14:12,723
‫אנחנו בנינו אותו.‬

234
00:14:14,243 --> 00:14:16,083
‫מה, את כל התא?‬
‫-כן.‬

235
00:14:16,163 --> 00:14:18,723
‫אוקיי. ליליאן, אקבל את הקפה שלי?‬

236
00:14:18,803 --> 00:14:19,963
‫אני סוג של…‬
‫-ליליאן.‬

237
00:14:21,163 --> 00:14:22,523
‫אני נואש לקפה.‬

238
00:14:23,163 --> 00:14:24,723
‫ליליאן, בוא להכין קפה.‬

239
00:14:24,803 --> 00:14:26,963
‫אין מקום.‬
‫-אפנה מקום.‬

240
00:14:27,043 --> 00:14:28,243
‫אני הולך כי הוא…‬

241
00:14:28,323 --> 00:14:31,443
‫אין מספיק מקום לשלושתנו. אוקיי.‬

242
00:14:33,523 --> 00:14:34,963
‫אני ממש מתרשם.‬

243
00:14:35,043 --> 00:14:37,523
‫הם פה במאסר עולם, אף פעם לא ישוחררו,‬

244
00:14:37,603 --> 00:14:41,403
‫אז הם לקחו על עצמם להפוך את התא‬

245
00:14:41,483 --> 00:14:45,683
‫שבו יבלו את שארית חייהם למעט יותר נוח.‬

246
00:14:46,243 --> 00:14:48,323
‫הם ריצפו את הרצפה, שמו חיפוי,‬

247
00:14:48,403 --> 00:14:51,363
‫טייחו וצבעו את הקירות, התקינו תשתית חשמל.‬

248
00:14:51,443 --> 00:14:54,763
‫הם בנו מטבחון. מעולם לא ראיתי משהו כזה.‬

249
00:14:55,923 --> 00:15:00,003
‫מקס ולילאן חלקו את התא הקטן הזה במשך שנים.‬

250
00:15:01,563 --> 00:15:04,603
‫אז, ליליאן, אתה מתמחה בקפה.‬

251
00:15:04,683 --> 00:15:05,843
‫כן.‬

252
00:15:07,243 --> 00:15:10,163
‫אז מה התפקיד שלי? אשטוף כלים?‬

253
00:15:10,243 --> 00:15:14,243
‫כי אתה מכין קפה ומקסים מכין את הדייסה.‬

254
00:15:14,763 --> 00:15:19,003
‫אחרי שנאכל, אפנה‬
‫את השולחן, אטאטא ומקסים ישטוף כלים.‬

255
00:15:19,083 --> 00:15:20,723
‫ככה אנחנו עושים את זה,‬

256
00:15:20,803 --> 00:15:25,123
‫ככה אנחנו מסתדרים. ככה תמיד עשינו את זה.‬

257
00:15:29,003 --> 00:15:31,803
‫ב-13:00 בדיוק הסוהר פותח.‬

258
00:15:38,243 --> 00:15:40,443
‫מלווים אותנו לגג בית הסוהר,‬

259
00:15:40,523 --> 00:15:44,043
‫שם מקס מציג אותי לקבוצה קטנה של אסירים‬

260
00:15:44,563 --> 00:15:48,003
‫שגם כן בחרו לחיות‬
‫מחוץ לשליטה של כנופיית הכלא.‬

261
00:15:51,723 --> 00:15:53,763
‫שלום!‬
‫-שלום.‬

262
00:15:53,843 --> 00:15:59,163
‫מורחקים מאוכלוסיית הכלא הכללית,‬
‫הקבוצה הזו כוללת את האסירים היחידים‬

263
00:15:59,243 --> 00:16:02,523
‫שמקס וליליאן נפגשים איתם.‬

264
00:16:02,603 --> 00:16:04,403
‫קדימה.‬
‫-מקס.‬

265
00:16:04,483 --> 00:16:06,483
‫אנחנו הולכים פה. אנחנו הולכים.‬

266
00:16:06,563 --> 00:16:07,843
‫זו ההתעמלות שלכם?‬

267
00:16:07,923 --> 00:16:10,323
‫אין סורגים.‬
‫-זה המקום היחיד שיש לכם?‬

268
00:16:10,403 --> 00:16:12,923
‫כן, זה המקום היחיד שלנו.‬

269
00:16:15,643 --> 00:16:20,323
‫קשה להאמין שאסירים‬
‫מבלים 22 שעות ביום בתאים שלהם,‬

270
00:16:20,403 --> 00:16:25,123
‫ומקבלים רק את המסדרון‬
‫הקטן והמקורה הזה להתעמלות יומית.‬

271
00:16:26,563 --> 00:16:31,323
‫למנוע מכם לראות את השמיים, לגעת בדשא.‬

272
00:16:31,403 --> 00:16:34,123
‫זה אכזרי ולא אנושי.‬

273
00:16:35,123 --> 00:16:37,563
‫מתי בפעם האחרונה יצאת החוצה?‬

274
00:16:39,003 --> 00:16:40,003
‫אני לא זוכר.‬

275
00:16:40,723 --> 00:16:43,803
‫אנחנו מנסים ללכת כל הזמן.‬

276
00:16:43,883 --> 00:16:47,123
‫כי זו ההזדמנות היחידה שלכם לחלץ עצמות.‬

277
00:16:49,523 --> 00:16:51,363
‫כמה זמן אתה פה?‬

278
00:16:51,443 --> 00:16:52,483
‫עשרים ושבע.‬

279
00:16:52,563 --> 00:16:56,283
‫עשרים ושבע שנים פה.‬

280
00:16:56,483 --> 00:16:58,083
‫יוצרתי בברה"מ.‬

281
00:17:00,043 --> 00:17:04,923
‫ספרתי את הצעדים.‬
‫אפשר לצעוד 32 צעדים. זה מה שאני עושה.‬

282
00:17:05,003 --> 00:17:07,483
‫בכל סיבוב הלוך ושוב אני צועד 32 צעדים.‬

283
00:17:07,563 --> 00:17:11,723
‫אז בפעם הבאה‬
‫שתצאו מדלת הבית, צעדו 32 צעדים,‬

284
00:17:11,803 --> 00:17:16,043
‫וזה מה שהם עושים במשך שנים על גבי שנים.‬

285
00:17:16,123 --> 00:17:18,123
‫שלושים ושניים צעדים. תחשבו על זה.‬

286
00:17:19,363 --> 00:17:20,963
‫עשרים ושבע שנים, בחיי.‬

287
00:17:21,323 --> 00:17:22,883
‫כמעט השתגעתי.‬

288
00:17:23,763 --> 00:17:26,883
‫אבל תודה לאל, שמרתי על שפיות.‬

289
00:17:28,683 --> 00:17:34,763
‫האיסור לצאת לאוויר הפתוח‬
‫הוא חלק מהמחיר שהקבוצה הזו משלמת‬

290
00:17:34,843 --> 00:17:37,603
‫על דחיית הכללים של כנופיית הכלא.‬

291
00:17:37,963 --> 00:17:41,963
‫אנחנו מנסים לחיות‬
‫לפי הכללים הרשמיים של הכלא.‬

292
00:17:42,043 --> 00:17:43,163
‫ולציית לתנ"ך.‬

293
00:17:44,603 --> 00:17:47,923
‫אנחנו לא תומכים בכנופיות או משהו כזה.‬

294
00:17:48,003 --> 00:17:50,763
‫יש אפשרות אמיתית שיכו אותנו‬

295
00:17:50,843 --> 00:17:52,843
‫כי אנחנו לא רוצים להיות איתם.‬

296
00:17:52,923 --> 00:17:55,403
‫אז אתם כבר לא רוצים לחשוב כמותם.‬

297
00:17:55,483 --> 00:17:58,523
‫ואם נעבור לשם,‬

298
00:17:58,603 --> 00:18:03,763
‫לא תהיה לי אפשרות‬
‫לכתוב ולהיאבק על הזכויות שלי.‬

299
00:18:03,843 --> 00:18:06,443
‫אלא אם הבוס הגדול מאשר לך.‬
‫-כן.‬

300
00:18:07,003 --> 00:18:11,123
‫זה הכוח של בוסים בעולם הפשע בתוך הכלא,‬

301
00:18:11,203 --> 00:18:14,523
‫שהקבוצה של מקס‬
‫הייתה צריכה להתחנן בפני הרשויות‬

302
00:18:14,603 --> 00:18:17,203
‫כדי שיאפשרו להם‬
‫לחיות מחוץ לכללי כנופיית הכלא.‬

303
00:18:17,283 --> 00:18:19,883
‫כשכתבנו את הבקשה‬

304
00:18:19,963 --> 00:18:23,803
‫לא להיות חלק מהקבוצה ההיא.‬

305
00:18:24,523 --> 00:18:25,483
‫"עזרו לנו."‬

306
00:18:25,563 --> 00:18:30,403
‫מנהל הכלא‬

307
00:18:30,483 --> 00:18:34,123
‫הפריד אותנו.‬

308
00:18:34,203 --> 00:18:35,963
‫כן. אוקיי.‬
‫-לא אותם.‬

309
00:18:36,043 --> 00:18:39,843
‫לא. למען הביטחון שלכם.‬
‫-כן.‬

310
00:18:39,923 --> 00:18:46,483
‫ועכשיו אנחנו שואלים למה‬
‫אנחנו לא יכולים לצאת ולשחק כדורגל,‬

311
00:18:46,563 --> 00:18:48,283
‫כדורעף ודברים אחרים.‬

312
00:18:48,363 --> 00:18:52,723
‫הוא אמר לי,‬
‫"אנחנו לא יכולים להגן עליכם שם".‬

313
00:18:55,723 --> 00:18:59,363
‫מקס ואסירי העולם האחרים‬
‫לא רוצים להפוך למושחתים.‬

314
00:18:59,443 --> 00:19:03,483
‫בנוסף, הם רוצים לעשות‬
‫דברים מסוימים, כמו לעבוד וללמוד.‬

315
00:19:03,563 --> 00:19:05,603
‫אבל הם אומרים לי‬
‫שהם לא יכולים לעשות את זה,‬

316
00:19:05,683 --> 00:19:09,163
‫ולבוסים של הכנופיות, שהם עשירים מאוד,‬

317
00:19:09,243 --> 00:19:13,643
‫ונאמר לי שהם משלמים‬
‫על חלק מהשירותים בכלא הזה,‬

318
00:19:13,723 --> 00:19:16,483
‫יש שליטה והשפעה אדירות,‬

319
00:19:16,563 --> 00:19:18,923
‫ומקס והאחרים לא רוצים להיות חלק מזה.‬

320
00:19:19,003 --> 00:19:25,003
‫ולכן אפשר כמעט לומר‬
‫שהם נענשים פעמיים בכלא בגלל ההפרדה.‬

321
00:19:33,363 --> 00:19:38,603
‫קבוצת מתנגדי הכנופיה של מקס מבלה‬
‫יותר זמן בתאים לעומת אסירי עולם אחרים.‬

322
00:19:40,443 --> 00:19:43,363
‫השעות שמעבירים בבהייה באותם ארבעה קירות‬

323
00:19:43,443 --> 00:19:46,803
‫מזכירות לי את הזמן שלי בכלא‬

324
00:19:46,883 --> 00:19:49,883
‫והייאוש הבלתי נגמר שחשתי.‬

325
00:19:56,603 --> 00:19:59,243
‫- היום השלישי -‬

326
00:19:59,323 --> 00:20:01,723
‫זה היום השלישי שלי בכלא רזינה.‬

327
00:20:02,603 --> 00:20:07,843
‫שוב, שעות הבוקר מזדחלות‬
‫כשהשעון מתקרב לשעת הצוהריים.‬

328
00:20:17,603 --> 00:20:21,283
‫האוכל שמספק הכלא די מגעיל,‬

329
00:20:21,363 --> 00:20:26,123
‫ושותפיי לתא אוכלים אותו‬
‫לעיתים רחוקות, אבל למקס יש מקור עזרה.‬

330
00:20:26,203 --> 00:20:30,403
‫אנחנו יושבים בתא ומחכים שמקס יחזור.‬

331
00:20:30,923 --> 00:20:32,523
‫הוא הלך לאסוף חבילה.‬

332
00:20:33,563 --> 00:20:35,763
‫במקומות כאלה, שבהם אין משאבים,‬

333
00:20:36,363 --> 00:20:40,683
‫יש חשיבות רבה לבני משפחה, ששולחים דברים.‬

334
00:20:45,523 --> 00:20:47,083
‫הבאתי קצת אוכל.‬

335
00:20:47,163 --> 00:20:48,523
‫הרבה דברים טובים.‬

336
00:20:48,603 --> 00:20:50,603
‫הפתעות!‬

337
00:20:50,723 --> 00:20:53,163
‫קיבלתי אוכל מההורים שלי.‬

338
00:20:55,323 --> 00:20:58,123
‫זה הגיע היום‬
‫או שהם מחזיקים את זה לכמה ימים?‬

339
00:20:58,203 --> 00:21:01,963
‫לא, הם שולחים לי חבילה בדואר.‬

340
00:21:02,763 --> 00:21:06,523
‫והם בדרך כלל שולחים ביום שני‬

341
00:21:06,603 --> 00:21:08,923
‫ואני יכול לקבל אותה ביום שלישי.‬

342
00:21:09,003 --> 00:21:11,163
‫אוקיי. אתה אומר להם מה אתה צריך?‬

343
00:21:11,243 --> 00:21:15,043
‫במשך הרבה זמן כן,‬
‫אבל הם כבר יודעים מה אני צריך.‬

344
00:21:15,843 --> 00:21:18,763
‫אפשר לקבל חבילות באיזה גודל שרוצים?‬

345
00:21:18,843 --> 00:21:23,523
‫אפשר לקבל… חבילה כזו, וכזו.‬

346
00:21:23,603 --> 00:21:24,563
‫אוקיי.‬

347
00:21:24,643 --> 00:21:28,483
‫בכל שבוע אפשר לקבל רק חבילה אחת מכל אדם.‬

348
00:21:28,563 --> 00:21:32,123
‫אוקיי. אז אימא, אחות,‬
‫יכולות לשלוח משהו בנפרד.‬

349
00:21:32,203 --> 00:21:33,283
‫כן.‬

350
00:21:34,243 --> 00:21:36,083
‫ואו. אני מרגיש שמפנקים אותי.‬

351
00:21:36,603 --> 00:21:38,243
‫ההורים שלי זקנים.‬

352
00:21:38,323 --> 00:21:41,803
‫אבא שלי בן 81, אימא שלי בת 71.‬

353
00:21:42,443 --> 00:21:44,403
‫אז הם בגמלאות. הם לא עובדים או…‬

354
00:21:44,483 --> 00:21:50,323
‫כן, אבל הם עוזרים לי ככל האפשר.‬

355
00:21:51,963 --> 00:21:55,963
‫לאסירי עולם כמו מקס‬
‫אסור לעבוד בתשלום בכלא,‬

356
00:21:56,523 --> 00:22:00,003
‫אז כולם תלויים במשפחה לאספקה בסיסית.‬

357
00:22:00,683 --> 00:22:04,203
‫הקמפיין האחרון שלו הוא לקבל רשות לעבוד,‬

358
00:22:04,283 --> 00:22:10,403
‫כדי שיוכל להרשות לעצמו אוכל סביר‬
‫כשההורים שלו לא יוכלו עוד לתמוך בו.‬

359
00:22:19,203 --> 00:22:22,403
‫- היום הרביעי -‬

360
00:22:22,443 --> 00:22:25,163
‫אחרי רק כמה ימים בכלא רזינה,‬

361
00:22:25,243 --> 00:22:29,683
‫אני כבר מרגיש את הלחץ‬
‫של בילוי זמן רב בחלל קטן.‬

362
00:22:32,523 --> 00:22:35,923
‫קבוצת האסירים שלנו‬
‫לא יכולה ללכת לחצר ולשחק כדורגל.‬

363
00:22:36,483 --> 00:22:40,563
‫אבל כשהכלא מאפשר לנו,‬
‫יש ספורט שאנחנו יכולים להשתתף בו.‬

364
00:22:41,643 --> 00:22:45,403
‫הוציאו אותי מהתא אל אזור הפנאי,‬

365
00:22:45,483 --> 00:22:48,003
‫שם נאמר לי שאוכל לשחק פינג פונג‬

366
00:22:48,083 --> 00:22:49,723
‫עם כמה מהאסירים האחרים.‬

367
00:22:49,803 --> 00:22:51,283
‫תסתכלו סביבכם.‬

368
00:22:51,363 --> 00:22:54,643
‫זה המסדרון של חלק מאסירי העולם,‬

369
00:22:54,723 --> 00:22:56,203
‫ופה הם חיים.‬

370
00:22:57,283 --> 00:23:00,803
‫על זה מדובר. זה רוחב המסדרון הזה.‬

371
00:23:05,243 --> 00:23:07,403
‫שלום. מה שלומך? אני לא…‬

372
00:23:07,483 --> 00:23:10,723
‫לא זיהיתי אותך בלי הכובע והדברים.‬

373
00:23:10,803 --> 00:23:13,203
‫הוא טוב מאוד בפינג פונג.‬

374
00:23:13,283 --> 00:23:14,403
‫שחק מולו קודם.‬

375
00:23:14,483 --> 00:23:15,363
‫אוקיי, קדימה.‬

376
00:23:15,443 --> 00:23:17,603
‫הוא מחכה לך.‬
‫-הוא מחכה לי.‬

377
00:23:18,363 --> 00:23:20,083
‫השאיפה שלי היא ל-3 מתוך 11.‬

378
00:23:20,163 --> 00:23:22,443
‫הוא משחק פינג פונג 27 שנים.‬

379
00:23:22,523 --> 00:23:25,603
‫שיחקתי בכלא. 12 שנים.‬

380
00:23:25,683 --> 00:23:28,883
‫הוא יושב 27 שנים,‬
‫אז אנסה לקבל שלוש נקודות.‬

381
00:23:31,003 --> 00:23:32,923
‫אנגליה-מולדובה. תודה בהפסד!‬

382
00:23:33,003 --> 00:23:36,483
‫הבנתי. אתם לא יכולים לנצח בכדורגל.‬

383
00:23:40,083 --> 00:23:42,723
‫נראה שמולי אלוף מקומי.‬

384
00:23:45,963 --> 00:23:49,123
‫רחמים! רחם עליו!‬

385
00:23:51,003 --> 00:23:52,483
‫זה היה אגרסיבי.‬

386
00:23:53,203 --> 00:23:55,403
‫באיזו תדירות אפשר לשחק פינג פונג?‬

387
00:23:55,483 --> 00:23:56,843
‫פעמיים בשבוע.‬

388
00:23:57,403 --> 00:23:58,883
‫אוקיי.‬
‫-לשלוש שעות.‬

389
00:24:04,403 --> 00:24:06,203
‫זה כואב.‬

390
00:24:14,323 --> 00:24:15,923
‫אחת! נקודה אחת!‬

391
00:24:17,043 --> 00:24:18,843
‫השולחן הזה לא כל כך טוב.‬

392
00:24:18,923 --> 00:24:20,803
‫לא. לכן אני מפסיד.‬

393
00:24:34,123 --> 00:24:35,323
‫הדבר היחיד…‬

394
00:24:36,523 --> 00:24:38,723
‫מלבד הפינג פונג…‬

395
00:24:40,283 --> 00:24:42,883
‫הוא העובדה שהם מחייכים,‬

396
00:24:42,963 --> 00:24:45,643
‫וזה לא מקום שבו אפשר לחייך לעיתים קרובות.‬

397
00:24:45,723 --> 00:24:46,563
‫זה ודאי.‬

398
00:24:46,643 --> 00:24:49,363
‫זה קצת אסקפיזם, נכון?‬

399
00:24:49,443 --> 00:24:54,043
‫זה רגע שבו הם יכולים לשכוח מהסביבה שלהם.‬

400
00:24:54,123 --> 00:24:58,843
‫זה מה שהם עושים כדי‬
‫להוציא אנרגיה, לשחרר תסכול, את הלחץ.‬

401
00:25:01,883 --> 00:25:06,243
‫אסירי העולם ברזינה‬
‫יודעים שלפי חוקי מולדובה‬

402
00:25:06,323 --> 00:25:10,523
‫לא סביר שאי פעם ישתחררו, גם אם השתקמו.‬

403
00:25:12,443 --> 00:25:16,723
‫האתגר הגדול ביותר‬
‫של מקס הוא לשנות את כללי פסקי הדין.‬

404
00:25:19,243 --> 00:25:21,123
‫הוא מכיר לי את סרגיי,‬

405
00:25:21,803 --> 00:25:24,643
‫שיושב כבר 20 שנים.‬

406
00:25:26,203 --> 00:25:28,443
‫בן כמה היית כשנכנסת לכלא?‬

407
00:25:29,403 --> 00:25:30,963
‫תשע עשרה.‬

408
00:25:31,043 --> 00:25:33,683
‫ומאסר העולם הוא על רצח?‬

409
00:25:33,763 --> 00:25:35,203
‫כן.‬
‫-כן.‬

410
00:25:35,763 --> 00:25:38,003
‫לא השתתפתי ישירות ברצח.‬

411
00:25:38,083 --> 00:25:39,963
‫הוא השתתף בפשע.‬

412
00:25:40,043 --> 00:25:43,083
‫היו שלושה, והוא היה הנהג.‬

413
00:25:43,163 --> 00:25:45,083
‫הוא היה הנהג?‬
‫-כן.‬

414
00:25:45,163 --> 00:25:50,363
‫אבל הוא לא השתתף ישירות ברצח.‬

415
00:25:50,443 --> 00:25:54,163
‫אז השופטים והפוליטיקאים, הם לא אומרים לך,‬

416
00:25:54,243 --> 00:25:56,443
‫"סרגיי, אתה צריך לרצות 25 שנים‬

417
00:25:56,523 --> 00:25:58,603
‫"ואז נשקול לשחרר אותך?"‬

418
00:25:58,683 --> 00:26:00,243
‫או 20 שנים?‬
‫-לא.‬

419
00:26:00,323 --> 00:26:02,643
‫לא?‬
‫-רק 30 שנים לכולנו.‬

420
00:26:02,723 --> 00:26:04,923
‫אז מאסר עולם הוא 30 שנים מינימום?‬
‫-כן.‬

421
00:26:05,003 --> 00:26:06,323
‫מינימום, כן.‬

422
00:26:06,403 --> 00:26:11,723
‫אין אסירי עולם בהיסטוריה שלנו ששוחררו.‬

423
00:26:12,443 --> 00:26:17,043
‫לפני כמה שנים‬
‫אסירי העולם חשבו שיש להם תקווה.‬

424
00:26:18,283 --> 00:26:21,163
‫ב-2016‬

425
00:26:21,643 --> 00:26:25,323
‫הפוליטיקאים יישמו חוק אירופאי‬

426
00:26:26,483 --> 00:26:29,323
‫שמאפשר לבני נוער,‬

427
00:26:29,403 --> 00:26:35,603
‫כן, שביצעו פשע בגילאי 18 עד 21,‬

428
00:26:35,683 --> 00:26:37,563
‫קיצור של גזר הדין.‬

429
00:26:38,363 --> 00:26:40,483
‫החוק הזה היה לכולם.‬
‫-אוקיי.‬

430
00:26:40,563 --> 00:26:45,683
‫והשופט אמר לכולנו, לו, לי אישית,‬

431
00:26:45,763 --> 00:26:50,803
‫"אבל אתם אסירי עולם,‬
‫ואי אפשר ליישם את החוק הזה לגביכם."‬

432
00:26:50,883 --> 00:26:52,083
‫זה מוזר מאוד.‬

433
00:26:52,163 --> 00:26:56,003
‫זה חל על כולם, אבל לא עלינו.‬

434
00:26:57,403 --> 00:26:58,803
‫הינה השאלה.‬

435
00:26:59,523 --> 00:27:02,363
‫מה המטרה של העונש הפלילי?‬

436
00:27:03,003 --> 00:27:05,763
‫רק שהאדם ימות בכלא?‬

437
00:27:07,003 --> 00:27:07,883
‫מוזר מאוד.‬

438
00:27:11,843 --> 00:27:15,403
‫מקס וסרגיי ערערו‬
‫על גזרי הדין של מאסר עולם,‬

439
00:27:15,483 --> 00:27:18,843
‫אבל בינתיים הערעורים שלהם נדחו,‬

440
00:27:19,523 --> 00:27:24,123
‫אז הם עומדים מול האפשרות‬
‫שיבלו את שארית חייהם ברזינה,‬

441
00:27:24,203 --> 00:27:27,323
‫נעולים, 22 שעות ביום.‬

442
00:27:31,563 --> 00:27:34,483
‫אחרי הפינג פונג,‬
‫אנחנו עוברים ליד החלון היחיד‬

443
00:27:34,563 --> 00:27:38,523
‫שדרכו אסירי העולם‬
‫באגף שלי יכולים לראות את העולם שבחוץ.‬

444
00:27:40,563 --> 00:27:43,283
‫זה כל כך קרוב‬
‫אבל כל כך רחוק. החירות ממש שם.‬

445
00:27:44,043 --> 00:27:48,603
‫בשנים הראשונות שלי כאן אולי זה הכאיב לי.‬

446
00:27:49,163 --> 00:27:51,883
‫אבל אני יודע שכאסיר עולם…‬

447
00:27:53,723 --> 00:27:54,563
‫אני מבין.‬

448
00:27:54,643 --> 00:27:55,923
‫מה זאת אומרת?‬

449
00:27:56,723 --> 00:27:59,963
‫כי כשאתה מקבל עונש של כמה שנים, לדוגמה,‬

450
00:28:00,043 --> 00:28:03,163
‫אתה מבין שבהחלט ייתכן שתשתחרר.‬

451
00:28:03,243 --> 00:28:05,723
‫אבל לאסיר עולם אין סיכוי.‬

452
00:28:07,843 --> 00:28:10,403
‫הסיכוי שלנו כל כך קטן,‬

453
00:28:10,483 --> 00:28:14,003
‫ואני לא יכול לומר שיש באמת סיכוי.‬

454
00:28:18,643 --> 00:28:22,643
‫כשמסתכלים להם בעיניים,‬
‫אפשר לראות שאין תקווה.‬

455
00:28:24,523 --> 00:28:26,323
‫ואני מכיר את ההרגשה הזו,‬

456
00:28:26,403 --> 00:28:31,403
‫כשאתה אף פעם לא יודע‬
‫אם אי פעם תשוחרר מהכלא.‬

457
00:28:32,163 --> 00:28:36,003
‫אסור שיקרה מצב שבו‬
‫איש או אישה כלשהם יחיו ללא תקווה,‬

458
00:28:36,083 --> 00:28:37,643
‫ולהם אין תקווה.‬

459
00:28:37,723 --> 00:28:43,163
‫הם צריכים משהו שאומר,‬
‫"יום אחד אולי תשוחררו".‬

460
00:28:43,803 --> 00:28:46,723
‫כרגע, הם מביטים אל התהום. אין תקווה.‬

461
00:28:52,563 --> 00:28:54,563
‫- היום החמישי -‬

462
00:28:54,643 --> 00:28:57,203
‫הקמפיין של מקס העניק משמעות לחיים שלו.‬

463
00:28:57,763 --> 00:29:00,843
‫והיום אפגוש שני אסירי עולם בעלי יוזמה‬

464
00:29:00,923 --> 00:29:03,323
‫שחיים באזור שבשליטת הכנופיה‬

465
00:29:03,403 --> 00:29:05,643
‫ושגם הם מצאו דרך לשרוד.‬

466
00:29:06,603 --> 00:29:10,643
‫כמו כל אסירי העולם,‬
‫אסור להם להרוויח כסף מעבודה רשמית.‬

467
00:29:11,603 --> 00:29:14,283
‫אבל בעזרת הציוד והמשאבים שלהם,‬

468
00:29:14,363 --> 00:29:17,803
‫הם הקימו נגרייה מאפס.‬

469
00:29:19,643 --> 00:29:22,203
‫מכאן אני יכול לראות את החצר‬

470
00:29:22,283 --> 00:29:26,363
‫שבה האסירים האלה‬
‫שמצייתים לכללי הכנופיה יכולים לשחק כדורגל.‬

471
00:29:28,283 --> 00:29:29,123
‫אנטול.‬

472
00:29:29,203 --> 00:29:31,003
‫רפאל. אנטול.‬
‫-אנטול.‬

473
00:29:31,083 --> 00:29:31,923
‫כן.‬

474
00:29:32,003 --> 00:29:33,603
‫והוא?‬
‫-דימה.‬

475
00:29:33,683 --> 00:29:35,203
‫דימה.‬
‫-דימה.‬

476
00:29:38,283 --> 00:29:43,123
‫עם הכלי הזה אנחנו מעצבים את העץ.‬

477
00:29:45,643 --> 00:29:47,923
‫עם זה אנחנו חותכים.‬

478
00:29:51,523 --> 00:29:55,443
‫מפחיד אותי שהכלי‬
‫יעוף ויפגע בי או בו בפרצוף.‬

479
00:29:55,523 --> 00:30:00,243
‫אין לו ציוד מגן,‬
‫אז ברור שהוא מסתמך על היכולות שלו.‬

480
00:30:04,363 --> 00:30:08,243
‫הכלא לא מספק להם תשתיות, אז הם‬

481
00:30:09,883 --> 00:30:11,763
‫ממש נטלו יוזמה‬

482
00:30:12,923 --> 00:30:14,563
‫להקים נגרייה‬

483
00:30:14,643 --> 00:30:17,323
‫שבה הם יכולים לקבל מפלט מהתאים שלהם.‬

484
00:30:21,843 --> 00:30:23,803
‫אנחנו מכינים קופסת תכשיטים.‬

485
00:30:23,883 --> 00:30:26,803
‫תראה לי מה לעשות. אנסה.‬

486
00:30:26,883 --> 00:30:28,123
‫ככה.‬

487
00:30:30,843 --> 00:30:33,163
‫טוב, אוקיי. ככה יוצרים את המרכז.‬

488
00:30:34,203 --> 00:30:35,043
‫אוקיי.‬

489
00:30:39,923 --> 00:30:40,963
‫אוקיי.‬

490
00:30:41,523 --> 00:30:43,643
‫ככה. שים את היד פה. ככה.‬

491
00:30:43,723 --> 00:30:45,683
‫טוב. אוקיי.‬

492
00:30:47,203 --> 00:30:50,803
‫צריך גם להפעיל כוח, כי זה ממש קשה.‬

493
00:30:51,843 --> 00:30:54,643
‫מה עושים איתם בסיום?‬

494
00:30:54,723 --> 00:30:57,523
‫לפני הקורונה,‬

495
00:30:57,603 --> 00:31:03,603
‫הכלא מכר אותם במכירות פומביות עבורנו.‬

496
00:31:03,683 --> 00:31:09,363
‫העבירו לנו 50% מהכסף‬
‫אל החשבונות שלנו בכלא.‬

497
00:31:10,083 --> 00:31:15,763
‫לא. מכאן. ככה. צריך לעשות את זה ככה.‬

498
00:31:15,843 --> 00:31:17,043
‫אה, הבנתי.‬

499
00:31:17,123 --> 00:31:18,563
‫כדי שיהיה זהה לזה.‬

500
00:31:18,643 --> 00:31:20,363
‫אה, אז זה… אוקיי.‬

501
00:31:21,003 --> 00:31:23,643
‫מה אתם עושים עם 50 האחוזים שאתם מקבלים?‬

502
00:31:24,563 --> 00:31:28,443
‫משלמים את חשבון החשמל פה,‬

503
00:31:28,523 --> 00:31:30,803
‫וקונים דברים מהחנות.‬

504
00:31:31,763 --> 00:31:33,763
‫פה צריך כסף.‬

505
00:31:34,243 --> 00:31:35,963
‫הידיים שלי…‬

506
00:31:36,043 --> 00:31:37,763
‫תראה, הן גמורות… זו אדומה.‬

507
00:31:37,843 --> 00:31:39,923
‫זה קשה. הידיים שלך מחוספסות.‬

508
00:31:42,803 --> 00:31:46,683
‫דימה הורשע ברצח כפול כשהיה צעיר.‬

509
00:31:47,603 --> 00:31:49,683
‫כמה זמן אתה בכלא?‬

510
00:31:50,243 --> 00:31:51,443
‫עשרים ושש שנים.‬

511
00:31:52,363 --> 00:31:54,963
‫אתה בכלא 26 שנים.‬

512
00:31:55,603 --> 00:31:57,803
‫ו-20 שנים פה, ברזינה.‬

513
00:31:59,763 --> 00:32:02,283
‫אני פה חמישה ימים בשבוע.‬

514
00:32:03,083 --> 00:32:06,163
‫זה מעניק חופש לנפש שלך.‬

515
00:32:06,843 --> 00:32:09,243
‫זה רק אתה עם הכלי ועם מה שמייצרים.‬

516
00:32:10,203 --> 00:32:11,643
‫זה תענוג.‬

517
00:32:12,923 --> 00:32:16,883
‫בין אם אנחנו‬
‫בכלא או חופשיים, אנחנו חייבים לעבוד.‬

518
00:32:16,963 --> 00:32:18,203
‫לכן אנחנו גברים.‬

519
00:32:20,923 --> 00:32:24,443
‫אני שמח לראות שלמרות המשטר הקשוח בכלא,‬

520
00:32:24,523 --> 00:32:28,403
‫יש עבור חלקם, יזמות ויצירתיות.‬

521
00:32:29,043 --> 00:32:32,003
‫כל אסיר עולם צריך משהו שעוזר לו להתמודד.‬

522
00:32:32,683 --> 00:32:34,603
‫אני למדתי משפטים בכלא.‬

523
00:32:36,643 --> 00:32:40,803
‫בתא, ליליאן מראה לי‬
‫איך הוא מתמודד עם המאסר שהוא מרצה.‬

524
00:32:44,163 --> 00:32:46,443
‫יש לי מחברות מלאות.‬

525
00:32:46,523 --> 00:32:51,723
‫אני כותב על החיים שלי, על העבר שלי.‬

526
00:32:51,803 --> 00:32:54,683
‫אני כותב על ההווה שלי, על העתיד שלי.‬

527
00:32:55,963 --> 00:32:57,243
‫הכול.‬

528
00:32:57,323 --> 00:32:59,443
‫והן כמו יומן?‬

529
00:32:59,963 --> 00:33:03,443
‫אני משקיע את הנשמה שלי בזה, ואת הלב.‬

530
00:33:03,923 --> 00:33:10,043
‫כל מילה נכתבת עם דמעות ודם, כי…‬

531
00:33:11,083 --> 00:33:13,203
‫עבורי, המשפחה זה הדבר הכי חשוב.‬

532
00:33:15,043 --> 00:33:18,123
‫אני אוהב מאוד מוזיקה.‬

533
00:33:19,723 --> 00:33:22,563
‫ליליאן אפילו התחיל לכתוב שירים.‬

534
00:33:23,523 --> 00:33:26,723
‫אז זה מה שיש לך מתחת למיטה, הכלי המוזיקלי.‬

535
00:33:26,803 --> 00:33:27,763
‫כן.‬

536
00:33:27,843 --> 00:33:30,523
‫הוא משתמש בזה כשהוא רוצה לשיר.‬

537
00:33:31,443 --> 00:33:33,443
‫אתה מצטרף אליו לפעמים כצמד?‬

538
00:33:34,003 --> 00:33:36,083
‫לא, אני לא שר בכלל.‬

539
00:33:36,163 --> 00:33:37,323
‫אין לי קול לשירה.‬

540
00:33:38,963 --> 00:33:42,643
‫אתם מאמינים שזה בכלל קורה באגף אסירי עולם‬

541
00:33:43,283 --> 00:33:45,763
‫אצל אסיר עולם שאף פעם לא ישוחרר?‬

542
00:33:47,483 --> 00:33:51,483
‫אני לא רוצה להפריע‬
‫לאסירים האחרים, אז הנמכתי קצת.‬

543
00:33:57,643 --> 00:34:00,483
‫"יש קול שנושאת הרוח‬

544
00:34:02,563 --> 00:34:05,923
‫"הוא כמו קולך, לחישות מתוקות כדבש‬

545
00:34:07,643 --> 00:34:10,403
‫"עזבת אותי לפני זמן רב‬

546
00:34:12,603 --> 00:34:15,523
‫"נשמתי הפצועה והמתייסרת‬

547
00:34:17,723 --> 00:34:19,403
‫"עזבת אותי לפני זמן רב…"‬

548
00:34:19,483 --> 00:34:20,843
‫אני מתרשם.‬

549
00:34:21,843 --> 00:34:23,603
‫בא לי להצטרף.‬

550
00:34:23,683 --> 00:34:25,443
‫"נשמתי הפצועה והמתייסרת‬

551
00:34:27,563 --> 00:34:30,523
‫"יש קול שנושאת הרוח‬

552
00:34:32,923 --> 00:34:36,003
‫"הוא כמו קולך, לחישות מתוקות כדבש‬

553
00:34:38,043 --> 00:34:41,163
‫"אני שומע את אהבתך ברוח‬

554
00:34:42,923 --> 00:34:45,803
‫"היא כמו קולך המלחש…"‬

555
00:34:45,883 --> 00:34:47,123
‫זה מעולה!‬

556
00:34:48,243 --> 00:34:50,843
‫"דמעותיי עכשיו יבשות‬

557
00:34:52,843 --> 00:34:56,083
‫דמעות האהבה פעם זלגו"‬

558
00:34:57,843 --> 00:34:59,843
‫ליליאן, זה עוזר לך למצוא מפלט?‬

559
00:34:59,923 --> 00:35:04,443
‫אני לא יודע אם משהו באמת עוזר.‬

560
00:35:05,003 --> 00:35:08,003
‫אני חי עם זה 18 שנים.‬

561
00:35:08,083 --> 00:35:11,043
‫זה הכאב הפנימי שלי.‬

562
00:35:11,803 --> 00:35:13,123
‫העינוי שלי.‬

563
00:35:14,083 --> 00:35:17,003
‫ועם זה אני חי. אני תולה תקווה רק באלוהים.‬

564
00:35:23,723 --> 00:35:25,443
‫בזמן שבו ריציתי את המאסר שלי,‬

565
00:35:25,523 --> 00:35:29,163
‫פגשתי אסירים שמתענים בגלל פשעיהם,‬

566
00:35:29,243 --> 00:35:32,003
‫וגם כאלה שלא מראים אף סימן לחרטה.‬

567
00:35:33,523 --> 00:35:36,723
‫בינתיים לא שאלתי את ליליאן מה עשה‬

568
00:35:37,523 --> 00:35:39,963
‫וכיצד הוא מרגיש לגבי זה עכשיו.‬

569
00:35:44,563 --> 00:35:47,883
‫- היום השישי -‬

570
00:35:52,243 --> 00:35:56,523
‫היום המשימה שלי היא‬
‫לעזור לליליאן להכין ארוחת ערב.‬

571
00:35:59,923 --> 00:36:01,923
‫אתה נותן לי את המטלות הקשות.‬

572
00:36:02,003 --> 00:36:05,763
‫כן? זו המטלה הכי קלה שאני יכול להציע לך.‬

573
00:36:05,843 --> 00:36:08,203
‫אתה רוצה שאחתוך את זה‬
‫כמו שאתה חותך את שלך?‬

574
00:36:09,123 --> 00:36:13,883
‫ליליאן רוצה לוודא שלא אבזבז כלום.‬

575
00:36:14,723 --> 00:36:16,523
‫מודאג לגבי הטכניקה שלי?‬

576
00:36:16,603 --> 00:36:17,603
‫קצת יותר קטן!‬

577
00:36:19,243 --> 00:36:22,563
‫השאלה שלי היא: למה אתה הורס את האוכל הזה?‬

578
00:36:24,963 --> 00:36:28,283
‫אתה מוכן לספר לי למה אתה בכלא?‬

579
00:36:28,363 --> 00:36:29,483
‫אני ממש רוצה לדעת.‬

580
00:36:32,003 --> 00:36:36,683
‫הרגתי אישה ואת האחיינית שלה.‬

581
00:36:39,243 --> 00:36:41,963
‫חרשתי עבורן בשדה,‬
‫קניתי עבורן אוכל, עזרתי להן.‬

582
00:36:42,923 --> 00:36:46,403
‫הגורם לכל זה היה אלכוהול.‬

583
00:36:48,363 --> 00:36:49,803
‫בנות כמה הן היו?‬

584
00:36:50,483 --> 00:36:53,763
‫האחיינית הייתה‬

585
00:36:54,603 --> 00:36:57,523
‫בת 17 או 18.‬

586
00:37:00,123 --> 00:37:01,963
‫אבל הסבתא…‬

587
00:37:02,723 --> 00:37:06,323
‫בת 60 או 55, משהו כזה. אני לא זוכר.‬

588
00:37:08,243 --> 00:37:12,163
‫אני יודע שהיית שיכור, אבל איך הרגת אותן?‬

589
00:37:12,723 --> 00:37:13,803
‫מה קרה?‬

590
00:37:14,483 --> 00:37:16,243
‫הבחורה נחנקה,‬

591
00:37:17,363 --> 00:37:20,923
‫והסבתא הוכתה בראש עם אבן.‬

592
00:37:22,203 --> 00:37:23,043
‫ככה.‬

593
00:37:23,123 --> 00:37:26,683
‫למה? למה עשית את זה, ליליאן? אתה…‬

594
00:37:27,523 --> 00:37:31,563
‫בימים שהכרתי אותך, לא נראית לי כמו מישהו‬

595
00:37:31,643 --> 00:37:35,403
‫שיעשה משהו זוועתי כל כך.‬

596
00:37:35,483 --> 00:37:41,363
‫אני עדיין לא יכול להסביר לעצמי למה זה קרה!‬

597
00:37:42,443 --> 00:37:44,523
‫היה לי הכול, מבין?‬

598
00:37:44,603 --> 00:37:45,763
‫אלכוהול!‬

599
00:37:45,843 --> 00:37:48,843
‫אלכוהול גורם לבעיות הכי גדולות בעולם!‬

600
00:37:58,523 --> 00:38:02,323
‫ביקשתי מהסוהר להוציא אותי מהתא לרגע.‬

601
00:38:09,323 --> 00:38:10,683
‫לא ציפיתי לזה.‬

602
00:38:10,763 --> 00:38:13,963
‫אני לא יודע אם זה הימם או הפתיע אותי.‬

603
00:38:14,683 --> 00:38:17,883
‫הוא הרג שתי נשים: אישה מבוגרת ונערה צעירה.‬

604
00:38:19,323 --> 00:38:22,723
‫ונהוג לומר,‬
‫"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו".‬

605
00:38:22,803 --> 00:38:24,443
‫וזה מה שניסיתי לעשות.‬

606
00:38:24,523 --> 00:38:27,363
‫פגשתי אותם, לא ידעתי כלום על הפשעים שלהם,‬

607
00:38:27,443 --> 00:38:30,323
‫ובתקופה של כמה ימים‬
‫למדנו להכיר אחד את השני.‬

608
00:38:30,403 --> 00:38:31,523
‫צחקנו יחד.‬

609
00:38:31,603 --> 00:38:34,243
‫ניהלנו שיחות עמוקות על התנאים פה.‬

610
00:38:34,723 --> 00:38:36,803
‫ואז הפצצה נפלה.‬

611
00:38:36,883 --> 00:38:40,243
‫הוא פה על רצח כפול, ולא סתם רצח.‬

612
00:38:40,323 --> 00:38:42,963
‫זה רצח די אכזרי. שתי נשים חסרות ישע.‬

613
00:38:44,563 --> 00:38:49,203
‫ואני חייב להודות שזה‬
‫משנה את איך שאני רואה את ליליאן.‬

614
00:38:50,123 --> 00:38:53,963
‫אני לא יכול להעמיד פנים‬
‫שמה שהוא אמר לא השפיע עליי,‬

615
00:38:54,683 --> 00:38:56,803
‫תיאור הפשע שביצע,‬

616
00:38:56,883 --> 00:38:58,443
‫ואיך ביצע את הפשעים האלה.‬

617
00:38:59,523 --> 00:39:02,883
‫זה גורם לי להטיל ספק‬
‫בתפישה שלי לגבי האם מגיע להם‬

618
00:39:02,963 --> 00:39:04,643
‫לשבת 30 שנים או עד סוף חייהם.‬

619
00:39:06,603 --> 00:39:09,803
‫ארוחת הערב מוכנה ואני חוזר לתא.‬

620
00:39:11,283 --> 00:39:12,203
‫אני פה?‬

621
00:39:12,283 --> 00:39:13,443
‫שב פה.‬

622
00:39:13,523 --> 00:39:14,763
‫אני צריך עוד כיסא.‬

623
00:39:14,843 --> 00:39:16,763
‫אני לא יודע איפה הקטן.‬

624
00:39:19,203 --> 00:39:21,083
‫זה כיסא נוסף, לאורחים.‬

625
00:39:24,563 --> 00:39:25,443
‫טעים מאוד.‬

626
00:39:29,203 --> 00:39:30,603
‫שמעת מה שסיפרתי לך.‬

627
00:39:31,923 --> 00:39:33,003
‫השאלה שלי היא,‬

628
00:39:34,203 --> 00:39:37,323
‫האם מגיע לי מאסר עולם?‬

629
00:39:38,123 --> 00:39:41,803
‫כשבאתי לתא שלכם, לא ידעתי עליכם כלום.‬

630
00:39:42,283 --> 00:39:45,323
‫רק ידעתי שאתם מרצים מאסר עולם,‬

631
00:39:45,403 --> 00:39:49,443
‫ושנידונתם לתא הזה לשנים רבות.‬

632
00:39:50,043 --> 00:39:52,883
‫אני חושב שלכולם מגיעה הזדמנות שנייה.‬

633
00:39:54,043 --> 00:39:55,723
‫זה הכי חשוב.‬

634
00:39:56,403 --> 00:39:57,283
‫אתה יודע, רפאל…‬

635
00:39:57,363 --> 00:39:59,203
‫תן לי לסיים. לא סיימתי.‬

636
00:39:59,283 --> 00:40:01,523
‫אני בהלם מהפשעים שביצעת…‬

637
00:40:03,283 --> 00:40:07,283
‫אבל היה לי המזל‬
‫לפגוש אותך לפני שסיפרת לי מה עשית,‬

638
00:40:07,363 --> 00:40:12,643
‫כי זה האדם שהכרתי,‬
‫ולא את האדם שביצע את הפשעים האלה.‬

639
00:40:13,203 --> 00:40:14,043
‫חלפו שנים…‬

640
00:40:15,843 --> 00:40:16,723
‫שנים!‬

641
00:40:16,803 --> 00:40:22,003
‫אף אחד לא בודק אם השתניתי.‬

642
00:40:22,683 --> 00:40:26,763
‫פשוט זרקו אותי לכלא וזהו!‬

643
00:40:28,803 --> 00:40:29,643
‫זהו!‬

644
00:40:50,523 --> 00:40:53,723
‫- היום השביעי -‬

645
00:40:56,643 --> 00:40:59,563
‫זמני בכלא רזינה כמעט הסתיים.‬

646
00:41:00,043 --> 00:41:03,963
‫זה הזמן להיפרד מליליאן ומקס.‬

647
00:41:05,043 --> 00:41:07,683
‫הראיתם לי, בשיחות שלנו,‬

648
00:41:07,763 --> 00:41:09,323
‫ודרך האנשים שפגשתי,‬

649
00:41:09,403 --> 00:41:13,803
‫שאפילו עם סיכוי שלעולם לא תשתחררו מהכלא,‬

650
00:41:14,483 --> 00:41:20,003
‫בכם ובאסירי העולם האחרים יש אש קטנה בתוככם‬

651
00:41:20,083 --> 00:41:21,803
‫שהייתי מתאר כתקווה.‬

652
00:41:22,683 --> 00:41:27,123
‫ואיכשהו, גם בתנאים‬
‫הקשים האלה, אתם משמרים אותה.‬

653
00:41:27,203 --> 00:41:29,523
‫היא יכולה בקלות להיעלם, לא?‬

654
00:41:29,603 --> 00:41:31,083
‫כן.‬
‫-אבל החלטתם ש…‬

655
00:41:32,483 --> 00:41:33,803
‫יש עבורכם עתיד.‬

656
00:41:34,363 --> 00:41:36,043
‫מתי הוא יגיע, איש לא יודע.‬

657
00:41:36,123 --> 00:41:38,403
‫אתם לא יודעים. התקווה היא שהמצב ישתנה.‬

658
00:41:38,483 --> 00:41:41,243
‫אנחנו קוראים לזה מאבק גדול‬

659
00:41:41,323 --> 00:41:44,603
‫על האפשרות שלנו להשתחרר,‬

660
00:41:44,683 --> 00:41:50,963
‫או להראות שגם אנחנו‬
‫בני אדם ואנחנו יכולים לקבל הזדמנות שנייה.‬

661
00:41:51,043 --> 00:41:57,683
‫הדבר הכי חשוב‬
‫בתקווה היא שזה הדבר האחרון שמת.‬

662
00:41:58,883 --> 00:42:02,003
‫רק אל תשכח שעבורי העינוי והסבל נמשכים.‬

663
00:42:03,283 --> 00:42:04,963
‫תקשיבו, אני חייב ללכת,‬

664
00:42:05,043 --> 00:42:07,283
‫כי אם לא, לעולם לא אלך.‬
‫-אוקיי.‬

665
00:42:07,363 --> 00:42:09,963
‫ואתה. חבר. אנחנו חברים שלך.‬

666
00:42:10,443 --> 00:42:11,283
‫חבר.‬

667
00:42:11,363 --> 00:42:12,483
‫אוקיי. חבר.‬

668
00:42:12,563 --> 00:42:15,443
‫אתה רואה באיזו מהירות שוחררת.‬

669
00:42:16,003 --> 00:42:18,523
‫סוף סוף החוק פועל כמו שצריך.‬

670
00:42:18,603 --> 00:42:19,923
‫סוף סוף החוק עובד.‬

671
00:42:20,003 --> 00:42:22,643
‫אני יוצא, אז יש תקווה. יש תקווה.‬

672
00:42:22,723 --> 00:42:24,403
‫צריך שהלהבה תמשיך לבעור.‬

673
00:42:24,963 --> 00:42:26,883
‫אנחנו מקווים לפגוש אותך בחוץ.‬

674
00:42:26,963 --> 00:42:27,803
‫יום אחד.‬

675
00:42:27,883 --> 00:42:29,883
‫יום אחד. ביי.‬

676
00:42:29,963 --> 00:42:30,843
‫ביי.‬

677
00:42:37,363 --> 00:42:43,003
‫מבחינתי, לאסירים האלה מגיעה‬
‫הזדמנות אמיתית להשתחרר יום אחד.‬

678
00:42:43,723 --> 00:42:46,403
‫המצב מתחיל להשתנות במולדובה,‬

679
00:42:47,123 --> 00:42:48,643
‫אבל בתוך רזינה,‬

680
00:42:48,723 --> 00:42:52,723
‫התחושה היא שהגלגלים‬
‫מסתובבים לאט באופן מכאיב.‬

681
00:42:58,403 --> 00:43:02,643
‫זהו כלא קשה ומוזנח‬
‫שהוא מדכא ומעורר קלאוסטרופוביה.‬

682
00:43:02,723 --> 00:43:05,563
‫הרבה אנשים פה מרצים מאסרים ארוכים,‬

683
00:43:05,643 --> 00:43:07,963
‫וחוויית ריצוי העונש קשה.‬

684
00:43:08,043 --> 00:43:12,723
‫החוק הפלילי מקשה עוד יותר‬
‫על רבים פה, כי לפי החוק הנוכחי‬

685
00:43:12,803 --> 00:43:14,883
‫ייתכן שלעולם לא ישוחררו.‬

686
00:43:17,923 --> 00:43:19,403
‫- מתקן מעצר 17, רזינה -‬

687
00:43:49,963 --> 00:43:54,963
‫תרגום כתוביות: כפיר מי-בר‬