1 00:00:10,845 --> 00:00:12,346 ‫ורק תזכורת‬ 2 00:00:12,430 --> 00:00:17,351 ‫לשלוח את דוחות המחקר השבועיים שלכם עד מחר בערב.‬ 3 00:00:19,228 --> 00:00:22,231 ‫בסדר, אז ביום שלישי צריך להגיש עבודה‬ 4 00:00:22,314 --> 00:00:26,235 ‫וגם יש מבחן סוף יחידה.‬ 5 00:00:26,318 --> 00:00:29,155 ‫פרסמתי מבחן לדוגמה, ‬ 6 00:00:29,238 --> 00:00:31,365 ‫אנא השתמשו בו.‬ 7 00:00:31,949 --> 00:00:33,868 ‫בסדר, הכיתה משוחררת.‬ 8 00:00:39,290 --> 00:00:43,127 ‫הומקאמינג‬ 9 00:00:49,091 --> 00:00:50,301 ‫פרופסור מוריסו?‬ 10 00:00:50,634 --> 00:00:51,677 ‫כן?‬ 11 00:00:51,761 --> 00:00:53,053 ‫אני תומס קרסקו.‬ 12 00:00:54,096 --> 00:00:55,848 ‫אם רק תקדישי לי כמה רגעים.‬ 13 00:00:55,931 --> 00:00:59,393 ‫דיברנו. אמרתי לך שאני לא יודעת כלום על התלונה שלך.‬ 14 00:00:59,477 --> 00:01:00,811 ‫אני יודע ואני יודע שאת עסוקה‬ 15 00:01:00,895 --> 00:01:02,646 ‫ואני לא רוצה לגזול עוד מזמנך.‬ 16 00:01:02,730 --> 00:01:05,399 ‫אבל אם אוכל פשוט לדבר עם בנך, עם וולטר?‬ 17 00:01:05,483 --> 00:01:07,568 ‫לא איתרתי אותו, אבל אני בטוח שאת יכולה...‬ 18 00:01:07,651 --> 00:01:08,903 ‫- לא. - "לא" מה?‬ 19 00:01:08,986 --> 00:01:10,237 ‫אתה לא.‬ 20 00:01:10,321 --> 00:01:13,324 ‫לעולם לא תדבר איתו. הבנת אותי?‬ 21 00:01:13,449 --> 00:01:14,742 ‫אבל מיס מוריסו, חכי...‬ 22 00:01:18,454 --> 00:01:19,663 ‫אתה בסדר?‬ 23 00:01:29,757 --> 00:01:31,258 ‫אני יודע מה אנשים חושבים.‬ 24 00:01:31,801 --> 00:01:33,385 ‫אני רק... אני בורג.‬ 25 00:01:35,471 --> 00:01:36,639 ‫וזה נכון.‬ 26 00:01:37,890 --> 00:01:40,309 ‫אני מסלים או מבטל תלונה.‬ 27 00:01:41,560 --> 00:01:42,812 ‫אבל ההחלטה הזאת, ‬ 28 00:01:45,022 --> 00:01:47,024 ‫עם ההחלטה הזאת מסובבים ברגים אחרים.‬ 29 00:01:47,107 --> 00:01:48,442 ‫והם מסובבים אחרים.‬ 30 00:01:49,068 --> 00:01:50,736 ‫וזו מהות הצדק.‬ 31 00:01:51,529 --> 00:01:53,656 ‫אני לא מבין למה כל מי שאני מדבר איתו, ‬ 32 00:01:53,739 --> 00:01:56,700 ‫מסתיר או מחליף נושא או...‬ 33 00:01:56,784 --> 00:01:57,827 ‫משקר?‬ 34 00:01:57,910 --> 00:01:58,994 ‫כן.‬ 35 00:02:00,830 --> 00:02:04,875 ‫אני בסך הכול מנסה לבסס מה קרה ומי אחראי.‬ 36 00:02:05,626 --> 00:02:07,962 ‫ואני לא מבין למה את מסרבת לעזור לי.‬ 37 00:02:08,546 --> 00:02:10,130 ‫למה לי לעזור לך?‬ 38 00:02:11,841 --> 00:02:14,343 ‫כי אני חושב שבנך לא עשה שום רע.‬ 39 00:02:18,597 --> 00:02:20,182 ‫מובן שלא עשה.‬ 40 00:02:23,644 --> 00:02:25,479 ‫אני חושב שעשו לו משהו.‬ 41 00:02:43,038 --> 00:02:48,377 ‫פרק שביעי מבחן‬ 42 00:02:50,421 --> 00:02:52,214 ‫וולטר קרוז, שבוע חמישי.‬ 43 00:02:53,549 --> 00:02:55,926 ‫איפה נתחיל היום?‬ 44 00:02:57,720 --> 00:03:00,264 ‫נוכל לדבר על אותו יום בחדר שלי.‬ 45 00:03:01,807 --> 00:03:04,894 ‫בוא נתמקד כרגע בטיפול שלך.‬ 46 00:03:06,312 --> 00:03:07,313 ‫בסדר.‬ 47 00:03:08,814 --> 00:03:11,817 ‫דיברנו על החבר שלך, לסקי, איך שהוא מת.‬ 48 00:03:12,109 --> 00:03:13,110 ‫נכון.‬ 49 00:03:13,527 --> 00:03:15,446 ‫איך אתה מרגיש בנוגע לזה היום?‬ 50 00:03:17,531 --> 00:03:18,866 ‫אני ממוקד בזה פחות.‬ 51 00:03:20,409 --> 00:03:21,410 ‫למה?‬ 52 00:03:22,202 --> 00:03:23,412 ‫אני לא יודע. אני מניח...‬ 53 00:03:24,872 --> 00:03:26,832 ‫אני מניח שאני יותר בהווה.‬ 54 00:03:28,542 --> 00:03:30,252 ‫אבל הייתם קרובים.‬ 55 00:03:31,128 --> 00:03:33,088 ‫כן. זה דפוק.‬ 56 00:03:39,803 --> 00:03:42,097 ‫אתה יכול לספר לי שוב על היום ההוא?‬ 57 00:03:42,723 --> 00:03:43,766 ‫מה קרה.‬ 58 00:03:44,850 --> 00:03:45,851 ‫ללסקי?‬ 59 00:03:46,518 --> 00:03:47,519 ‫כן.‬ 60 00:03:48,228 --> 00:03:50,356 ‫הוא מת. אמרתי לך שהוא מת.‬ 61 00:03:50,981 --> 00:03:52,358 ‫ואיך זה היה?‬ 62 00:03:52,775 --> 00:03:55,444 ‫דיברנו על זה, סיפרתי לך מה קרה.‬ 63 00:03:55,527 --> 00:03:56,570 ‫נכון.‬ 64 00:03:56,654 --> 00:03:58,614 ‫אז למה צריך לדבר על זה שוב?‬ 65 00:04:00,074 --> 00:04:03,077 ‫אני סקרנית לדעת איך אתה מרגיש בנוגע לזה היום.‬ 66 00:04:03,827 --> 00:04:05,371 ‫אני לא מרגיש כלום.‬ 67 00:04:06,205 --> 00:04:08,374 ‫אתה לא עצוב? כעוס?‬ 68 00:04:09,667 --> 00:04:11,543 ‫לא ממש, לא.‬ 69 00:04:13,921 --> 00:04:15,255 ‫ואתה...‬ 70 00:04:17,216 --> 00:04:19,802 ‫אין לך בעיה להשתחרר מהרגשות האלה?‬ 71 00:04:20,803 --> 00:04:22,054 ‫מה זאת אומרת?‬ 72 00:04:22,930 --> 00:04:24,723 ‫אתה לא מרגיש אחראי להם?‬ 73 00:04:25,808 --> 00:04:27,977 ‫לא, כלומר, זאת לא הסיבה שאנחנו פה?‬ 74 00:04:28,060 --> 00:04:30,938 ‫כדי להתקדם הלאה? חשבתי שזה דבר טוב.‬ 75 00:04:33,649 --> 00:04:35,776 ‫כן, כמובן.‬ 76 00:04:36,568 --> 00:04:37,695 ‫זה דבר טוב.‬ 77 00:04:40,364 --> 00:04:43,993 ‫עכשיו תוכל להתחיל ב "טיטניק עולה שנית" .‬ 78 00:04:48,330 --> 00:04:51,166 ‫האחרון בטרילוגיה. אחרי "עליית הטיטניק".‬ 79 00:04:52,126 --> 00:04:53,210 ‫מה זה?‬ 80 00:04:53,377 --> 00:04:54,420 ‫מה זה?‬ 81 00:04:54,962 --> 00:04:56,213 ‫ "עליית הטיטניק" .‬ 82 00:04:57,506 --> 00:04:58,674 ‫מצחיק מאוד.‬ 83 00:04:59,216 --> 00:05:00,384 ‫מה זה, כאילו...‬ 84 00:05:03,637 --> 00:05:05,472 ‫ "עליית הטיטניק". סרט ההמשך.‬ 85 00:05:06,181 --> 00:05:08,517 ‫טוב פי עשרה מהמקור.‬ 86 00:05:12,187 --> 00:05:13,689 ‫בסדר, את מתבדחת.‬ 87 00:05:16,275 --> 00:05:17,776 ‫לא, וולטר, ואתה?‬ 88 00:05:24,575 --> 00:05:28,037 ‫המתיחה שאתה, שרייר, ולסקי עשיתם לבנג'י, ‬ 89 00:05:28,704 --> 00:05:29,997 ‫הסרט המזויף.‬ 90 00:05:33,709 --> 00:05:34,835 ‫אני עשיתי את זה?‬ 91 00:05:36,295 --> 00:05:37,421 ‫כן. אתה לא...‬ 92 00:05:38,547 --> 00:05:39,798 ‫סיפרתי לך את זה?‬ 93 00:05:41,258 --> 00:05:42,593 ‫המתיחה.‬ 94 00:05:48,182 --> 00:05:51,769 ‫כן. לא... אני ושרייר המצאנו אותה.‬ 95 00:05:51,852 --> 00:05:53,145 ‫לא, לסקי המציא.‬ 96 00:05:53,771 --> 00:05:55,105 ‫אתה לא זוכר את זה?‬ 97 00:05:57,900 --> 00:05:58,901 ‫לא.‬ 98 00:05:59,735 --> 00:06:00,903 ‫אני לא.‬ 99 00:06:04,323 --> 00:06:05,741 ‫רגע, זה אומר משהו?‬ 100 00:06:06,116 --> 00:06:07,284 ‫בוא פשוט...‬ 101 00:06:09,453 --> 00:06:13,499 ‫אולי תספר לי על היום שלסקי מת?‬ 102 00:06:14,833 --> 00:06:17,044 ‫- בסדר. כוונתך... - ספציפית.‬ 103 00:06:18,796 --> 00:06:19,797 ‫כן.‬ 104 00:06:21,423 --> 00:06:22,966 ‫כולכם נסעתם ביחד.‬ 105 00:06:23,634 --> 00:06:24,885 ‫כן. אנחנו...‬ 106 00:06:25,594 --> 00:06:26,678 ‫ואז...‬ 107 00:06:28,889 --> 00:06:30,474 ‫טוב, כולנו נסענו ביחד.‬ 108 00:06:30,557 --> 00:06:32,851 ‫תשכח שאמרתי את זה. פשוט...‬ 109 00:06:32,935 --> 00:06:35,062 ‫מה אתה זוכר? מי היה שם?‬ 110 00:06:35,979 --> 00:06:39,983 ‫כולם. כלומר, כל החבר'ה. היינו שם ביחד.‬ 111 00:06:42,903 --> 00:06:44,905 ‫וולטר, אתה יכול לספר לי משהו על...‬ 112 00:06:46,240 --> 00:06:47,449 ‫היותך שם?‬ 113 00:06:48,659 --> 00:06:50,410 ‫איך היו החיים?‬ 114 00:06:55,582 --> 00:06:56,750 ‫את יודעת...‬ 115 00:06:59,169 --> 00:07:02,631 ‫במה הכי התמקדתי בתקופה ההיא?‬ 116 00:07:05,217 --> 00:07:06,260 ‫במה?‬ 117 00:07:08,470 --> 00:07:09,638 ‫בסוף.‬ 118 00:07:12,808 --> 00:07:14,643 ‫זה החלק שאני הכי זוכר.‬ 119 00:07:15,894 --> 00:07:17,604 ‫לדעת איך ההרגשה הזאת, ‬ 120 00:07:17,688 --> 00:07:20,983 ‫לדעת שאני בדרך הביתה לראות את אמי ואת דודתי.‬ 121 00:07:22,276 --> 00:07:24,444 ‫ושום דבר לא היה אמיתי בהשוואה לזה.‬ 122 00:07:26,780 --> 00:07:27,948 ‫בסדר.‬ 123 00:07:28,824 --> 00:07:30,742 ‫זה מקום טוב לסיים להיום.‬ 124 00:07:32,703 --> 00:07:34,663 ‫עשיתי משהו לא טוב?‬ 125 00:07:36,331 --> 00:07:37,916 ‫זה מבחן?‬ 126 00:07:39,209 --> 00:07:40,586 ‫לא, זה לא. אני פשוט...‬ 127 00:07:40,669 --> 00:07:42,629 ‫היידי, אני יודע מי האנשים האלה.‬ 128 00:07:44,298 --> 00:07:46,592 ‫שרייר, בנג'י, לסקי, כולם חבר'ה נהדרים.‬ 129 00:07:47,885 --> 00:07:49,553 ‫אני יודע על מה את מדברת.‬ 130 00:07:52,097 --> 00:07:53,140 ‫בסדר.‬ 131 00:07:54,266 --> 00:07:55,726 ‫ואני מרגיש טוב.‬ 132 00:07:56,768 --> 00:07:59,646 ‫ברצינות, לראשונה זה הרבה זמן, ‬ 133 00:07:59,730 --> 00:08:01,023 ‫אני מרגיש נהדר.‬ 134 00:08:03,942 --> 00:08:05,485 ‫פאט מורגנ'ס‬ 135 00:08:05,569 --> 00:08:07,070 ‫אני יודעת מה אתה זומם.‬ 136 00:08:08,155 --> 00:08:08,989 ‫כן?‬ 137 00:08:09,698 --> 00:08:11,867 ‫הצוות התקשר מהווילה.‬ 138 00:08:11,950 --> 00:08:14,203 ‫הם רצו לדעת על מגבלות תזונתיות.‬ 139 00:08:14,661 --> 00:08:16,371 ‫כדאי שתגידי להם, מותק.‬ 140 00:08:16,455 --> 00:08:19,458 ‫קולין, זה מוגזם. לא היית צריך לעשות את זה.‬ 141 00:08:20,167 --> 00:08:23,503 ‫שש עשרה שנים, מותק. זה ראוי לחגיגה, את יודעת?‬ 142 00:08:24,463 --> 00:08:25,797 ‫תודה.‬ 143 00:08:27,966 --> 00:08:30,052 ‫איך הולך שם? מה היא אמרה?‬ 144 00:08:31,261 --> 00:08:33,305 ‫עדיין לא דיברתי איתה.‬ 145 00:08:33,388 --> 00:08:35,015 ‫קולין, אל תהיה רכרוכי.‬ 146 00:08:35,098 --> 00:08:37,184 ‫היא התקשרה כי היא רוצה משהו. תשאל ו...‬ 147 00:08:37,267 --> 00:08:39,186 ‫אשאל. מותק, אני חייב לסיים.‬ 148 00:08:39,269 --> 00:08:40,729 ‫בסדר. אני אוהבת אותך.‬ 149 00:09:07,172 --> 00:09:10,092 ‫ה "פיונירס" האלה, הם פטיפונים מעולים.‬ 150 00:09:11,009 --> 00:09:12,970 ‫- אבל צריך לדאוג שיהיו נקיים. - אימא.‬ 151 00:09:13,053 --> 00:09:14,263 ‫חייבים לשמור את המוך.‬ 152 00:09:15,514 --> 00:09:17,182 ‫המחט.‬ 153 00:09:17,266 --> 00:09:18,100 ‫אימא!‬ 154 00:09:18,517 --> 00:09:20,519 ‫אה, היידי! זה תומס.‬ 155 00:09:20,602 --> 00:09:21,770 ‫אני יודעת מיהו.‬ 156 00:09:21,853 --> 00:09:25,065 ‫הוא בדיוק תיקן את הפטיפון שלי, את מאמינה?‬ 157 00:09:27,985 --> 00:09:29,278 ‫זו הייתה המחט.‬ 158 00:09:31,113 --> 00:09:32,447 ‫מה אתה עושה פה? מה קורה?‬ 159 00:09:33,407 --> 00:09:35,909 ‫- יש לי כמה שאלות שאני... - עניתי לשאלות שלך.‬ 160 00:09:35,993 --> 00:09:37,786 ‫אלה ספציפיות יותר.‬ 161 00:09:37,869 --> 00:09:39,705 ‫אז נראה לך שתוכל להיכנס לביתי ו...‬ 162 00:09:39,788 --> 00:09:41,290 ‫זה הבית שלי, היידי.‬ 163 00:09:44,626 --> 00:09:46,086 ‫הוא בא בנוגע לעבודתך הישנה.‬ 164 00:09:46,169 --> 00:09:48,338 ‫אימא, תוכלי לתת לנו רגע, בבקשה?‬ 165 00:09:48,422 --> 00:09:50,966 ‫- למה? - אין לי בעיה שהיא תשתתף.‬ 166 00:09:51,049 --> 00:09:53,176 ‫בסדר. אתה, לך למטבח.‬ 167 00:09:59,933 --> 00:10:01,310 ‫אימא, פשוט תני לי רגע.‬ 168 00:10:01,393 --> 00:10:03,437 ‫בסדר. פשוט תירגעי.‬ 169 00:10:04,062 --> 00:10:05,647 ‫לפחות תשמעי מה הוא מציע.‬ 170 00:10:05,731 --> 00:10:07,858 ‫הוא נראה לי אדם נחמד.‬ 171 00:10:08,150 --> 00:10:09,401 ‫הוא לא.‬ 172 00:10:19,328 --> 00:10:20,495 ‫מה כל זה?‬ 173 00:10:22,122 --> 00:10:23,415 ‫בפעם הקודמת שדיברנו‬ 174 00:10:24,541 --> 00:10:27,044 ‫אמרת שאת לא זוכרת שום דבר מיוחד‬ 175 00:10:27,127 --> 00:10:28,211 ‫על הגברים שעבדת איתם בהומקאמינג.‬ 176 00:10:28,295 --> 00:10:31,089 ‫- זה נכון? - כן.‬ 177 00:10:31,923 --> 00:10:33,842 ‫- כולל וולטר קרוז? - כן.‬ 178 00:10:37,054 --> 00:10:38,930 ‫יש משהו שאני רוצה שתשמעי.‬ 179 00:10:49,608 --> 00:10:50,650 ‫קולין, זאת היידי.‬ 180 00:10:50,734 --> 00:10:52,444 ‫כן, מה קורה, היידי? אני באמצע...‬ 181 00:10:52,527 --> 00:10:54,738 ‫בדיוק סיימתי מפגש עם וולטר קרוז, ‬ 182 00:10:54,821 --> 00:10:57,866 ‫והוא מציג השפעה נרחבת יותר מכפי שצפינו.‬ 183 00:10:57,949 --> 00:10:59,159 ‫אזמין בדיקה נירולוגית...‬ 184 00:11:00,285 --> 00:11:02,913 ‫- תאטי, היידי. בסדר, פשוט... - זה בסדר. סליחה.‬ 185 00:11:02,996 --> 00:11:04,956 ‫- תסבירי הכול. - קרוז בשבוע חמישי.‬ 186 00:11:05,040 --> 00:11:07,876 ‫מצבו היה נהדר. זיהינו תקרית ספציפית, ‬ 187 00:11:07,959 --> 00:11:09,044 ‫חבר שלו שמת, ‬ 188 00:11:09,127 --> 00:11:12,756 ‫ועברנו על זה בשבוע שעבר, והשבוע זה נעלם.‬ 189 00:11:14,007 --> 00:11:16,426 ‫- נעלם, את בטוחה? - כן.‬ 190 00:11:16,510 --> 00:11:17,552 ‫זה נהדר!‬ 191 00:11:18,387 --> 00:11:19,679 ‫לא, קולין.‬ 192 00:11:19,763 --> 00:11:22,432 ‫לא רק התגובה הטראומטית נעלמה.‬ 193 00:11:22,516 --> 00:11:24,893 ‫אלא הכול. עובדות בסיסיות.‬ 194 00:11:24,976 --> 00:11:28,480 ‫הוא איבד אפילו זיכרונות לא קשורים מהחודשים שלפני התקרית.‬ 195 00:11:28,563 --> 00:11:30,899 ‫כן, בסדר. אז פשוט... נשנה את המינון.‬ 196 00:11:30,982 --> 00:11:32,943 ‫- זה בסדר. - זאת בעיה רצינית ביותר.‬ 197 00:11:33,026 --> 00:11:34,820 ‫אם לקוחות אחרים חווים את אותו הדבר, ‬ 198 00:11:34,903 --> 00:11:36,154 ‫נצטרך לעשות משהו לפני...‬ 199 00:11:36,238 --> 00:11:37,406 ‫לא. היידי, תפסיקי.‬ 200 00:11:38,698 --> 00:11:41,701 ‫בסדר. תביטי בתמונה הגדולה פה. זה מה שרצינו.‬ 201 00:11:41,785 --> 00:11:43,286 ‫אתה לא מבין.‬ 202 00:11:43,370 --> 00:11:48,208 ‫יש לו חברים, אנשים שאכפת לו מהם, ועכשיו הם פשוט...‬ 203 00:11:48,291 --> 00:11:50,210 ‫יופי, אבל בסדר. טוב, אבל איך הוא נראה?‬ 204 00:11:50,752 --> 00:11:51,670 ‫מה?‬ 205 00:11:51,753 --> 00:11:54,798 ‫המזג שלו, ההתנהגות. איך הוא הרגיש?‬ 206 00:11:54,881 --> 00:11:57,634 ‫כלומר... הוא אמר שהוא מרגיש נהדר.‬ 207 00:11:58,552 --> 00:11:59,845 ‫בבקשה.‬ 208 00:12:01,721 --> 00:12:04,099 ‫לא. קולין, אתה לא מבין.‬ 209 00:12:04,182 --> 00:12:05,434 ‫לא. אני כן. אני מבין.‬ 210 00:12:05,517 --> 00:12:06,810 ‫את אומרת שיש עניין משני‬ 211 00:12:06,893 --> 00:12:08,812 ‫שצריך לעבוד עליו, ואני שומע את זה.‬ 212 00:12:08,895 --> 00:12:11,106 ‫אבל העובדות של מה שאת אומרת לי הן מה?‬ 213 00:12:11,481 --> 00:12:14,734 ‫בחור הולך וחווה דברים איומים.‬ 214 00:12:14,818 --> 00:12:17,279 ‫בחור חוזר, מקבל טיפול, וכעת מרגיש טוב יותר.‬ 215 00:12:17,362 --> 00:12:20,782 ‫אז אני לא ממש בטוח למה הטון שלך היסטרי.‬ 216 00:12:22,033 --> 00:12:23,535 ‫היסטרי?‬ 217 00:12:34,504 --> 00:12:35,797 ‫הנה אנחנו.‬ 218 00:12:36,339 --> 00:12:40,177 ‫היום עשרה באפריל, 2018, כאן היידי ברגמן, ‬ 219 00:12:40,260 --> 00:12:43,472 ‫אני עם לקוח הומקאמינג, וולטר קרוז. שבוע ראשון, פגישה ראשונה.‬ 220 00:12:44,431 --> 00:12:45,515 ‫זאת את, נכון?‬ 221 00:12:47,476 --> 00:12:49,311 ‫אני לא... כלומר, זה נשמע כמוני.‬ 222 00:12:49,394 --> 00:12:51,813 ‫והיית שם עם וולטר, נכון? הכרת אותו?‬ 223 00:12:54,316 --> 00:12:56,401 ‫הכרתי אותו בזמנו, אני מניחה.‬ 224 00:12:56,485 --> 00:12:57,652 ‫- אני... - והייתם קרובים?‬ 225 00:12:58,028 --> 00:12:59,529 ‫לא, אני כל הזמן אומרת לך.‬ 226 00:12:59,613 --> 00:13:00,614 ‫כאן.‬ 227 00:13:05,827 --> 00:13:08,121 ‫- איך זה... - רק רגע, בבקשה.‬ 228 00:13:14,628 --> 00:13:17,756 ‫- לא מה? - יצאת לטיול בדרכים עם חבר.‬ 229 00:13:19,132 --> 00:13:20,717 ‫בטיול בדרכים.‬ 230 00:13:22,427 --> 00:13:25,597 ‫- היו לי חברים. - אבל זה לא מה ששאלתי אותך.‬ 231 00:13:25,680 --> 00:13:27,849 ‫אני יודעת שזה לא מה ששאלת אותי.‬ 232 00:13:28,016 --> 00:13:32,979 ‫כלומר, בחייך. חלונות פתוחים, הרדיו דולק, ‬ 233 00:13:33,063 --> 00:13:36,566 ‫טסים דרך עצי האורן.‬ 234 00:13:36,650 --> 00:13:38,109 ‫קולין, הי.‬ 235 00:13:38,193 --> 00:13:40,320 ‫כן, האמת היא...‬ 236 00:13:42,072 --> 00:13:43,114 ‫מה?‬ 237 00:13:44,533 --> 00:13:45,534 ‫כלום.‬ 238 00:13:45,617 --> 00:13:46,785 ‫לא, שמעת משהו.‬ 239 00:13:46,868 --> 00:13:48,161 ‫אני לא.‬ 240 00:13:51,748 --> 00:13:53,792 ‫גב' ברגמן, יש פה שישה שבועות של מפגשים.‬ 241 00:13:53,875 --> 00:13:55,085 ‫שעות של הקלטות.‬ 242 00:13:55,877 --> 00:13:57,337 ‫היית שם בכל יום.‬ 243 00:13:57,796 --> 00:13:59,214 ‫איפה השגת אותן?‬ 244 00:13:59,297 --> 00:14:01,508 ‫- את יודעת איפה השגתי אותן. - אני לא.‬ 245 00:14:03,009 --> 00:14:05,512 ‫גלוריה מוריסו. אמו של וולטר.‬ 246 00:14:06,137 --> 00:14:07,597 ‫איך היא קיבלה אותן?‬ 247 00:14:12,769 --> 00:14:13,895 ‫את שלחת לה אותן.‬ 248 00:14:19,859 --> 00:14:21,528 ‫זה כתב ידך, נכון?‬ 249 00:14:30,704 --> 00:14:31,997 ‫ברור שהכרת את וולטר.‬ 250 00:14:32,080 --> 00:14:33,373 ‫ברור ששניכם הייתם קרובים.‬ 251 00:14:33,456 --> 00:14:34,916 ‫אבל את מסרבת להודות. למה?‬ 252 00:14:36,084 --> 00:14:37,919 ‫- כי אני לא... - את כן.‬ 253 00:14:38,461 --> 00:14:39,879 ‫ג'וזף שרייר, מה איתו?‬ 254 00:14:40,589 --> 00:14:41,715 ‫מי זה?‬ 255 00:14:42,173 --> 00:14:43,717 ‫מטופל נוסף שלך.‬ 256 00:14:43,800 --> 00:14:45,302 ‫הוא נעשה מבועת עם שמיעת שמך.‬ 257 00:14:45,385 --> 00:14:46,803 ‫מה קרה לו?‬ 258 00:14:46,886 --> 00:14:48,638 ‫- אני לא יודעת. - את כן.‬ 259 00:14:48,722 --> 00:14:50,724 ‫עזבת את המתקן ב-15 במאי, ‬ 260 00:14:50,807 --> 00:14:52,350 ‫אותו היום שבו וולטר שוחרר.‬ 261 00:14:52,434 --> 00:14:54,311 ‫- מה קרה באותו יום? - אני לא יודעת.‬ 262 00:14:54,394 --> 00:14:55,770 ‫אני לא מאמין לך. איש לא יאמין.‬ 263 00:14:55,854 --> 00:14:58,315 ‫- אני לא יודעת מה אתה רוצה. - אני רוצה לדעת מה עשית.‬ 264 00:14:58,398 --> 00:15:00,483 ‫- ואני אומרת לך... - מה עשית לגברים האלה?‬ 265 00:15:00,567 --> 00:15:01,985 ‫- אני לא זוכרת. - אני לא מאמין לך.‬ 266 00:15:02,068 --> 00:15:04,321 ‫אלוהים! אני לא זוכרת. זאת האמת.‬ 267 00:15:04,404 --> 00:15:05,488 ‫היידי?‬ 268 00:15:08,867 --> 00:15:11,536 ‫יש לי פגישה. את יכולה לקחת אותי?‬ 269 00:15:12,078 --> 00:15:13,288 ‫הפגישה?‬ 270 00:15:13,371 --> 00:15:15,415 ‫תראי, אני מצטער, אבל עדיף שנמשיך פה.‬ 271 00:15:15,498 --> 00:15:17,250 ‫אנחנו מחכות כבר חודשים.‬ 272 00:15:17,334 --> 00:15:19,210 ‫זה עם מומחה. אנחנו ממש חייבות ללכת.‬ 273 00:15:19,294 --> 00:15:21,671 ‫סליחה, אבל היית בעבודה. איך התכוונת לקחת אותה...‬ 274 00:15:21,755 --> 00:15:24,549 ‫- אתה מכנה אותי שקרנית? - לא, אני...‬ 275 00:15:24,633 --> 00:15:28,428 ‫לא עניינך, מר קרסקו, איך הולך הלו"ז שלי.‬ 276 00:15:29,471 --> 00:15:30,513 ‫סיימנו?‬ 277 00:15:30,597 --> 00:15:33,058 ‫לא, לדעתי חשוב שנבין את זה.‬ 278 00:15:33,141 --> 00:15:34,934 ‫ארוז את החפצים שלך. אתה עוזב.‬ 279 00:15:37,437 --> 00:15:38,521 ‫היסטרי?‬ 280 00:15:38,605 --> 00:15:40,357 ‫זה מה שאני שומע.‬ 281 00:15:42,108 --> 00:15:44,527 ‫- זו לא תרפיה, מה שעשינו. - בחייך, היידי, בסדר.‬ 282 00:15:44,611 --> 00:15:46,196 ‫מחקנו דברים.‬ 283 00:15:46,279 --> 00:15:48,198 ‫מה נראה לך, שנוכל פשוט לבחור‬ 284 00:15:48,281 --> 00:15:50,158 ‫אילו זיכרונות יושפעו?‬ 285 00:15:50,241 --> 00:15:54,079 ‫- כאילו קונים נעליים? - לא, אבל שינינו אותו.‬ 286 00:15:54,162 --> 00:15:55,705 ‫עזרנו לו.‬ 287 00:15:55,997 --> 00:15:57,165 ‫אני שומע אותך, בסדר?‬ 288 00:15:57,248 --> 00:15:59,751 ‫צריך להמשיך לשפר את התרופה. לגמרי.‬ 289 00:15:59,834 --> 00:16:03,338 ‫הם ישעממו את נכדיהם עם סיפורי מלחמה מרתקים.‬ 290 00:16:03,421 --> 00:16:06,257 ‫אבל נכון לעכשיו, היידי, עלייך להתגאות.‬ 291 00:16:06,883 --> 00:16:09,719 ‫כל הגישה שלך, הקשר האישי...‬ 292 00:16:09,803 --> 00:16:11,304 ‫אני בטוח שבזכות זה הצלחנו.‬ 293 00:16:11,388 --> 00:16:13,556 ‫- לא, זה שונה... - אציג את זה למשרד ההגנה, ‬ 294 00:16:13,640 --> 00:16:16,434 ‫והם יפתחו את הברז המזוין.‬ 295 00:16:16,601 --> 00:16:19,229 ‫נוכל להציב את החבר'ה האלה מוקדם מכפי שחשבנו.‬ 296 00:16:22,440 --> 00:16:23,650 ‫להציב אותם?‬ 297 00:16:25,151 --> 00:16:27,070 ‫מה? כן.‬ 298 00:16:29,447 --> 00:16:30,615 ‫הם חוזרים?‬ 299 00:16:32,075 --> 00:16:33,618 ‫כן. כלומר, מה...‬ 300 00:16:33,702 --> 00:16:35,370 ‫מה חשבת שאנחנו עושים פה?‬ 301 00:16:36,287 --> 00:16:38,498 ‫מכינים אותם לחיי אזרחות.‬ 302 00:16:39,666 --> 00:16:41,251 ‫כלומר, בטח. אולי בעתיד.‬ 303 00:16:41,334 --> 00:16:44,462 ‫אבל תראי, כרגע, המהות היא עמידות, שימוש נוסף.‬ 304 00:16:44,546 --> 00:16:46,631 ‫אם נוכל להאריך את...‬ 305 00:16:47,340 --> 00:16:49,426 ‫- מתי זה... - תמיד.‬ 306 00:16:50,009 --> 00:16:51,594 ‫היש מדד טוב יותר להצלחה?‬ 307 00:16:52,095 --> 00:16:54,180 ‫אבל וולטר, הוא לא רוצה את זה.‬ 308 00:16:54,597 --> 00:16:56,057 ‫מנין לך?‬ 309 00:16:56,850 --> 00:16:58,685 ‫הוא אמר לי והבטחתי.‬ 310 00:16:58,768 --> 00:17:00,895 ‫לא הייתה לך כל זכות לעשות את זה, היידי.‬ 311 00:17:00,979 --> 00:17:03,148 ‫אבל את יודעת מה? בסדר. נוציא אותו, טוב?‬ 312 00:17:03,231 --> 00:17:05,191 ‫תקטעי את הטיפול.‬ 313 00:17:05,608 --> 00:17:07,068 ‫ראית את הדוח על שרייר, נכון?‬ 314 00:17:07,152 --> 00:17:09,112 ‫- כן. - כן, משפחתו לא הצליחה לטפל בו.‬ 315 00:17:09,195 --> 00:17:10,947 ‫אשפזו אותו במוסד פסיכיאטרי.‬ 316 00:17:11,030 --> 00:17:12,907 ‫קושרים אותו, את יודעת?‬ 317 00:17:13,825 --> 00:17:14,993 ‫ראיתי.‬ 318 00:17:15,076 --> 00:17:18,997 ‫בסדר, אז נפסיק את התרופות של קרוז באמצע המחזור, ‬ 319 00:17:19,122 --> 00:17:22,625 ‫כדי להציל את זיכרונותיו. לראות אם מצבו ישתפר.‬ 320 00:17:24,586 --> 00:17:25,795 ‫לא, אי אפשר.‬ 321 00:17:28,506 --> 00:17:31,009 ‫היידי. תקשיבי לי.‬ 322 00:17:33,762 --> 00:17:35,680 ‫קחי צעד לאחור ותראי מה עשינו.‬ 323 00:17:37,348 --> 00:17:42,687 ‫הצלנו את הגברים האלה מחיים של כאב וחרדה וחרטה.‬ 324 00:17:44,105 --> 00:17:46,149 ‫הם חופשיים מכל זה.‬ 325 00:17:47,192 --> 00:17:49,569 ‫אבל וולטר תכנן תכנונים. הוא חשב שהוא...‬ 326 00:17:49,652 --> 00:17:51,321 ‫וולטר לא שייך לך, היידי.‬ 327 00:17:51,654 --> 00:17:52,906 ‫וולטר הוא חייל.‬ 328 00:17:52,989 --> 00:17:54,991 ‫הוא החליט להילחם למען מה שהוא מאמין בו, ‬ 329 00:17:55,074 --> 00:17:56,451 ‫להילחם למען האומה שלו.‬ 330 00:17:57,035 --> 00:17:59,037 ‫ואנחנו החזרנו לו את זה.‬ 331 00:18:00,789 --> 00:18:02,457 ‫בסוף הוא יודה לנו על זה.‬ 332 00:18:43,498 --> 00:18:47,460 ‫לך תזדיין.‬ 333 00:18:48,795 --> 00:18:50,630 ‫- אני צריכה... - לאן את הולכת?‬ 334 00:18:50,713 --> 00:18:52,006 ‫תראי, אם עשית משהו, ‬ 335 00:18:52,090 --> 00:18:54,092 ‫אם הסתבכת, תגידי לי.‬ 336 00:18:54,175 --> 00:18:55,510 ‫אני לא יודעת מה עשיתי.‬ 337 00:18:55,593 --> 00:18:57,345 ‫אני לא יודעת מה קורה. את כן?‬ 338 00:18:57,887 --> 00:18:59,222 ‫- לא, אני... - בדיוק.‬ 339 00:18:59,305 --> 00:19:01,599 ‫את לא יודעת, אני לא יודעת, אף אחד לא יודע כלום.‬ 340 00:19:05,812 --> 00:19:07,564 ‫- הלו. - היידי, היי. זה הנטר.‬ 341 00:19:07,689 --> 00:19:08,940 ‫אה. היי.‬ 342 00:19:09,023 --> 00:19:10,233 ‫הכול בסדר?‬ 343 00:19:10,692 --> 00:19:11,943 ‫לא ממש. לא.‬ 344 00:19:12,026 --> 00:19:13,069 ‫מה קרה?‬ 345 00:19:13,152 --> 00:19:14,737 ‫צדקת. הם רודפים אותי.‬ 346 00:19:15,071 --> 00:19:16,781 ‫מי? מי רודף אותך?‬ 347 00:19:16,865 --> 00:19:18,616 ‫שכח מזה. פשוט... נוכל לדבר אחר כך?‬ 348 00:19:18,700 --> 00:19:20,493 ‫לא, היידי, חכי. מה קרה?‬ 349 00:19:20,577 --> 00:19:23,913 ‫אני פשוט... לא משנה. אני עוזבת עכשיו.‬ 350 00:19:23,997 --> 00:19:26,082 ‫את עוזבת? לאן את הולכת?‬ 351 00:19:26,165 --> 00:19:29,544 ‫יש לי כתובת של מקום העבודה הקודם שלי. אני חייבת למצוא מישהו.‬ 352 00:19:29,627 --> 00:19:31,880 ‫היידי, מדובר במה שאת חושבת שעשית?‬ 353 00:19:31,963 --> 00:19:33,423 ‫כן.‬ 354 00:19:33,506 --> 00:19:36,926 ‫בסדר, תראי. אם מה שעשית נוראי כל כך, ‬ 355 00:19:37,010 --> 00:19:40,889 ‫האנשים האלה הם אולי שותפים לפשע או אפילו קורבנות.‬ 356 00:19:40,972 --> 00:19:42,765 ‫אז מה את... פשוט תתעמתי איתם?‬ 357 00:19:43,641 --> 00:19:46,019 ‫כלומר... איך הם יגיבו, נכון?‬ 358 00:19:46,102 --> 00:19:48,771 ‫נמאס לי לחכות, לא לדעת כלום.‬ 359 00:19:51,232 --> 00:19:52,358 ‫בסדר. תקשיבי.‬ 360 00:19:52,442 --> 00:19:54,777 ‫לפחות יש לך מישהו שתוכלי לקחת איתך?‬ 361 00:19:54,861 --> 00:19:57,655 ‫את לא צריכה לעבור את הדבר הזה לבד, היידי.‬ 362 00:19:58,656 --> 00:20:00,116 ‫את יכולה לבקש עזרה.‬ 363 00:20:09,417 --> 00:20:13,004 ‫כן. לא... אני ושרייר המצאנו אותה.‬ 364 00:20:13,087 --> 00:20:15,048 ‫לא, לסקי המציא.‬ 365 00:20:15,131 --> 00:20:16,799 ‫אתה לא זוכר את זה?‬ 366 00:20:17,926 --> 00:20:19,093 ‫לא.‬ 367 00:20:19,844 --> 00:20:21,304 ‫אני לא.‬ 368 00:20:22,805 --> 00:20:24,599 ‫רגע, זה אומר משהו?‬ 369 00:20:24,682 --> 00:20:25,767 ‫בוא פשוט...‬ 370 00:20:26,976 --> 00:20:30,605 ‫אולי תספר לי על היום שלסקי מת?‬ 371 00:20:31,314 --> 00:20:33,149 ‫- בסדר. כוונתך... - ספציפית.‬ 372 00:21:21,322 --> 00:21:22,448 ‫- היי. - הי.‬ 373 00:21:23,408 --> 00:21:25,660 ‫- אז איפה המקום הזה? - טמפה.‬ 374 00:21:26,369 --> 00:21:28,287 ‫מה אנחנו מחפשים?‬ 375 00:21:28,371 --> 00:21:31,249 ‫- מישהו שעבדת איתו? - כן. שמו קולין.‬ 376 00:21:33,584 --> 00:21:34,919 ‫והוא שם עכשיו?‬ 377 00:21:35,003 --> 00:21:37,714 ‫אני לא יודעת. הוא עבד שם. זה כל מה שיש לי.‬ 378 00:21:39,632 --> 00:21:40,633 ‫בסדר.‬ 379 00:21:41,759 --> 00:21:44,095 ‫את בטוחה שאת לא רוצה פשוט ללכת לסרט?‬ 380 00:21:46,681 --> 00:21:48,391 ‫כן. אני בטוחה.‬ 381 00:21:50,351 --> 00:21:51,394 ‫בסדר.‬ 382 00:21:53,062 --> 00:21:54,105 ‫את הבוס.‬