1
00:00:12,720 --> 00:00:14,480
‫למה הודית באשמה?‬

2
00:00:14,560 --> 00:00:17,360
‫אף אחד לא מאמין לי כאן. ובטח שלא בחוץ.‬

3
00:00:18,960 --> 00:00:23,080
‫אף אחד לא מאמין שאיוון היה יכול‬
‫לעשות את זה, אבל אני כבר הורשעתי.‬

4
00:00:24,160 --> 00:00:27,400
‫כרמן הראתה לי מה אנשים כותבים עליי ברשת.‬

5
00:00:27,480 --> 00:00:29,280
‫היא אמרה שאם אודה באשמה,‬

6
00:00:29,360 --> 00:00:31,400
‫למשפחה שלי לא יחסר דבר…‬
‫-מה?‬

7
00:00:31,480 --> 00:00:33,200
‫היא רוצה להציל את איוון.‬

8
00:00:33,800 --> 00:00:36,360
‫אבל לא הרגת את ג'ואל.‬
‫אתה לא יכול לשבת בכלא.‬

9
00:00:36,440 --> 00:00:37,400
‫יש עוד.‬

10
00:00:38,040 --> 00:00:42,160
‫ניסיתי לסחוט את כרמן עם סרטון.‬
‫וג'ואל גם היה מעורב.‬

11
00:00:42,240 --> 00:00:44,360
‫הוא רצה לעזור לי כדי שאוכל להישאר בספרד.‬

12
00:00:44,440 --> 00:00:47,200
‫רגע. מה זאת אומרת "לסחוט"?‬

13
00:00:47,880 --> 00:00:49,160
‫עם סרטון של מה?‬

14
00:00:52,720 --> 00:00:54,040
‫דלמאר, בבקשה.‬

15
00:00:57,720 --> 00:00:59,520
‫סרטון של המוות של ראול.‬

16
00:00:59,600 --> 00:01:03,200
‫ראו בו את כרמן מציצה מהגג אחרי שהוא נפל.‬

17
00:01:05,400 --> 00:01:08,240
‫אז אתה חושב שכרמן רצחה את ג'ואל?‬

18
00:01:10,240 --> 00:01:11,120
‫אולי.‬

19
00:01:12,800 --> 00:01:16,640
‫אבל אלה שהיו באלומני ואיימו עליו בסכין‬

20
00:01:17,120 --> 00:01:18,760
‫היו אריק וקלואה.‬

21
00:01:30,480 --> 00:01:33,360
‫לא רואים כלום,‬
‫אבל אלה שני אנשים שיוצאים מאלומני.‬

22
00:01:33,440 --> 00:01:38,240
‫אני מצטערת, אבל נראה לי קצת מוזר‬
‫שדלמאר מאשים את אריק ואת קלואה.‬

23
00:01:38,320 --> 00:01:39,680
‫הוא לא הודה כבר באשמה?‬

24
00:01:39,760 --> 00:01:42,960
‫בגלל שוחד‬
‫ולחץ ברשתות החברתיות. שנסביר לך שוב?‬

25
00:01:43,640 --> 00:01:45,520
‫סליחה, אבל תראי.‬

26
00:01:45,600 --> 00:01:50,160
‫אם ראינו אותם במסיבה,‬
‫אפשר כבר לפסול את האפשרות שאלה הם.‬

27
00:01:50,960 --> 00:01:53,600
‫אבל לא רואים כאן כלום.‬

28
00:01:53,680 --> 00:01:58,960
‫בטח. אתה כזה ילד לבן, עשיר וחתיך‬
‫שיכול לשלם את דמי הערבות כאילו שזה גרושים.‬

29
00:01:59,040 --> 00:02:00,960
‫אז פסלו אותך ישר.‬
‫-סליחה?‬

30
00:02:01,040 --> 00:02:03,840
‫לא לקח לך הרבה זמן להשתלט על המחשב.‬

31
00:02:03,920 --> 00:02:07,080
‫אולי אתה מסתיר משהו.‬
‫-סוניה, מה יש לך?‬

32
00:02:07,160 --> 00:02:09,320
‫את לא רואה שארבעתנו מול המחשב?‬

33
00:02:09,400 --> 00:02:12,160
‫איוון לא עשה את זה. נקודה.‬
‫-טוב, גם דלמאר לא.‬

34
00:02:12,240 --> 00:02:16,640
‫אז מישהו סומך על אריק ועל קלואה?‬
‫כאילו, בואו ננתח את המצב.‬

35
00:02:16,720 --> 00:02:21,560
‫אימא שנסחטת, סכסוך עם סכין,‬
‫לאריק יש כמה ברגים רופפים…‬

36
00:02:21,640 --> 00:02:24,040
‫המשטרה כבר תחקרה אותם.‬
‫-אז מה?‬

37
00:02:24,120 --> 00:02:26,080
‫הפשיסטים המחורבנים עשו את זה.‬

38
00:02:26,160 --> 00:02:27,960
‫הם הרגו אותו וגררו אותו החוצה.‬

39
00:02:30,560 --> 00:02:32,920
‫ואני אעשה כל מה שצריך כדי שהם ישבו בכלא.‬

40
00:02:40,360 --> 00:02:44,200
‫אני לא יודעת.‬
‫כולנו יודעים שהקטור ואמיליה מניאקים.‬

41
00:02:44,280 --> 00:02:46,080
‫אבל להרוג מישהו?‬

42
00:02:47,320 --> 00:02:49,520
‫מה אם אלה באמת היו אריק וקלואה?‬

43
00:02:58,080 --> 00:03:01,920
‫- אליטה -‬

44
00:03:10,240 --> 00:03:11,640
‫נו, לעזאזל…‬

45
00:03:15,280 --> 00:03:18,040
‫עומאר, אתה לא במצב לסחוב דברים למעבר דירה.‬

46
00:03:19,040 --> 00:03:20,760
‫או לעשות שינוי כזה גדול.‬

47
00:03:21,320 --> 00:03:24,280
‫אני יודע, אבל אני לא יכול‬
‫להרשות לעצמי לגור פה לבד.‬

48
00:03:24,360 --> 00:03:25,600
‫מה אני אמור לעשות, להתאבד?‬

49
00:03:26,080 --> 00:03:27,760
‫מה נעשה עם זה?‬

50
00:03:28,920 --> 00:03:31,760
‫לקחת או לזרוק?‬

51
00:03:36,120 --> 00:03:37,080
‫בוא.‬

52
00:03:46,440 --> 00:03:47,760
‫מה קרה?‬

53
00:03:52,720 --> 00:03:54,960
‫לא היית צריך לבוא הנה, עומאר.‬

54
00:03:55,040 --> 00:03:56,400
‫זה יותר מדי.‬

55
00:03:57,640 --> 00:03:59,000
‫קדימה, בוא נצא החוצה.‬

56
00:04:02,560 --> 00:04:04,280
‫איבדתי הכול.‬

57
00:04:05,360 --> 00:04:06,600
‫יש לך את המשפחה שלך.‬

58
00:04:09,560 --> 00:04:11,120
‫אקח את הכדורים שלי.‬
‫-לא.‬

59
00:04:11,200 --> 00:04:13,440
‫תפסיק להסתמך על תרופות בכל משבר.‬

60
00:04:17,640 --> 00:04:18,920
‫תעצום עיניים.‬

61
00:04:28,120 --> 00:04:31,200
‫"שן, ילד קטן‬

62
00:04:32,040 --> 00:04:35,080
‫"עד שהאוכל יהיה מוכן‬

63
00:04:38,120 --> 00:04:40,840
‫"ואם האוכל שלנו לא יהיה מוכן‬

64
00:04:41,560 --> 00:04:44,400
‫"נאכל אצל השכנים, כמובן"‬

65
00:04:46,320 --> 00:04:49,120
‫אימא הייתה שרה לנו את השיר הזה‬
‫כשהיינו קטנים.‬

66
00:04:49,200 --> 00:04:53,680
‫כן. כשהיית בתרדמת,‬
‫שרתי לך את השיר הזה כל יום.‬

67
00:04:55,320 --> 00:04:58,200
‫והיה נראה שאתה מגיב. שאתה שומע אותי.‬

68
00:05:00,080 --> 00:05:01,680
‫ואני נשבעת שהרגשתי…‬

69
00:05:02,560 --> 00:05:03,880
‫שאתה מחייך.‬

70
00:05:07,280 --> 00:05:09,840
‫"שן, ילד קטן‬

71
00:05:11,640 --> 00:05:14,520
‫"עד שהאוכל יהיה מוכן‬

72
00:05:14,600 --> 00:05:17,520
‫"ואם האוכל שלנו לא יהיה מוכן‬

73
00:05:17,600 --> 00:05:20,720
‫"נאכל אצל השכנים, כמובן‬

74
00:05:21,280 --> 00:05:24,280
‫"שן, ילד קטן‬

75
00:05:24,360 --> 00:05:27,680
‫"עד שאימא תבוא לראות אותך‬

76
00:05:27,760 --> 00:05:31,240
‫"הלחם כבר על השולחן‬

77
00:05:31,320 --> 00:05:34,400
‫"והממתקים על המגש‬

78
00:05:34,480 --> 00:05:37,240
‫"שן, ילד קטן‬

79
00:05:37,320 --> 00:05:40,480
‫"עד שהאוכל יהיה מוכן‬

80
00:05:41,680 --> 00:05:44,480
‫"ואם האוכל שלנו לא יהיה מוכן‬

81
00:05:44,560 --> 00:05:47,600
‫"נאכל אצל השכנים, כמובן…"‬

82
00:05:48,680 --> 00:05:50,520
‫- אפשר כבר לעשות צ'ק אין -‬

83
00:05:50,600 --> 00:05:54,360
‫- הטיסה שלך לניו יורק יוצאת בעוד 24 שעות -‬

84
00:07:11,840 --> 00:07:13,920
‫אני מוכן להתערב שהוא לא עשה את זה.‬

85
00:07:14,440 --> 00:07:15,800
‫אפילו לא בשביל קלואה?‬

86
00:07:17,560 --> 00:07:20,400
‫ניקו, קלואה יכולה‬
‫לתמרן את הדודן שלך כרצונה.‬

87
00:07:20,480 --> 00:07:24,320
‫היא מנצלת את הבלגן שיש לו בראש‬
‫כדי לעשות מה שבא לה.‬

88
00:07:27,480 --> 00:07:29,080
‫את שומעת את עצמך?‬

89
00:07:29,560 --> 00:07:33,200
‫תשמע, הדודן שלך לא סתם משוגע.‬
‫הוא גם משוגע על קלואה.‬

90
00:07:33,280 --> 00:07:35,200
‫תפסיקי לקרוא לו משוגע!‬

91
00:07:35,920 --> 00:07:39,360
‫תשמע, ניקו, הדודן שלך לא לגמרי בסדר בראש.‬

92
00:07:39,440 --> 00:07:42,600
‫כן, אני יודע.‬
‫האם אפשר להשפיע עליו בקלות? כן.‬

93
00:07:42,680 --> 00:07:45,840
‫אבל לא אתן לאף אחד לדבר עליו ככה.‬

94
00:07:45,920 --> 00:07:50,800
‫חוץ מזה,‬
‫את זאת שאובססיבית לראול. כל יום, כל היום.‬

95
00:07:58,320 --> 00:08:01,160
‫אם אכפת לך ממני, אל תגידי כלום.‬

96
00:08:04,720 --> 00:08:05,800
‫טוב, אז…‬

97
00:08:06,640 --> 00:08:10,680
‫אז לא אגיד לכלום,‬
‫כי אני יודעת שזה פוגע בך וזה לא מגיע לך.‬

98
00:08:11,600 --> 00:08:14,000
‫אבל אני אשיג את הסרטון הזה, לא משנה מה.‬

99
00:08:14,080 --> 00:08:17,440
‫ואם הדודן שלך יצטרך ליפול,‬
‫אני מצטערת, אבל זה מה שיקרה.‬

100
00:08:34,480 --> 00:08:36,240
‫אני נשבע שאין לי אותו.‬

101
00:08:36,320 --> 00:08:38,840
‫תבטיח לי שאם לקלואה יש את הסרטון,‬
‫תדאג שהיא תמחק אותו.‬

102
00:08:38,920 --> 00:08:41,800
‫אני אומר לך, לקלואה אין את הסרטון.‬

103
00:08:41,880 --> 00:08:43,640
‫למה אתה כזה היסטרי?‬

104
00:08:43,720 --> 00:08:47,240
‫כי אני לא יכול להוציא מהראש את הפחד‬
‫שבסוף האשמה תיפול עליך.‬

105
00:08:49,280 --> 00:08:50,360
‫משהו קרה.‬

106
00:08:51,400 --> 00:08:53,200
‫סיפרת למישהו?‬
‫-לא.‬

107
00:08:53,280 --> 00:08:56,480
‫התווכחת קודם עם שרה.‬
‫לא סיפרת לה במקרה, נכון?‬

108
00:08:56,560 --> 00:08:57,960
‫אמרתי שלא, אריק.‬

109
00:08:58,040 --> 00:09:01,560
‫אתה נותן את המפתחות לבית שלך‬
‫לכל כוסית שמסתכלת עליך.‬

110
00:09:05,400 --> 00:09:08,240
‫זה ממש פוגע שאתה מפקפק בי ככה.‬

111
00:09:08,760 --> 00:09:10,840
‫אני בסך הכול דואג לך. זה הכול.‬

112
00:09:16,880 --> 00:09:18,880
‫אוף, ניקו כזה שקרן גרוע.‬

113
00:09:18,960 --> 00:09:20,640
‫אני מכיר כל מחווה שלו.‬

114
00:09:21,200 --> 00:09:23,800
‫הוא לא סתם שיקר. הוא גם הרגיש אשם.‬

115
00:09:24,280 --> 00:09:27,080
‫טוב, מתוק.‬
‫אבל הוא תמיד מגונן עלייך יותר מדי.‬

116
00:09:27,600 --> 00:09:29,440
‫הייתי נותנת לו ליהנות מהספק.‬

117
00:09:30,480 --> 00:09:31,360
‫לא?‬

118
00:09:32,200 --> 00:09:34,880
‫טוב, בואי נניח שניקו לא פתח את הפה.‬

119
00:09:35,360 --> 00:09:37,960
‫ומה אם מישהו ראה אותנו‬
‫רבים עם ג'ואל באלומני?‬

120
00:09:38,040 --> 00:09:39,240
‫לא.‬

121
00:09:39,320 --> 00:09:42,440
‫אני חושב שזה באמת נפלט לו.‬
‫או אולי לדלמאר.‬

122
00:09:42,520 --> 00:09:44,600
‫לא, מתוק. אל תיכנס לסרטים.‬

123
00:09:44,680 --> 00:09:46,960
‫אמרנו למשטרה שלא ראינו את ג'ואל.‬

124
00:09:47,040 --> 00:09:50,920
‫גם אם דלמאר הלשין, למי אכפת?‬
‫לא האמינו לו. הכול טוב.‬

125
00:09:55,360 --> 00:09:57,560
‫ואת? קיבלת את הטלפון בחזרה?‬

126
00:09:58,600 --> 00:09:59,680
‫כן.‬

127
00:10:19,640 --> 00:10:21,120
‫אני צריכה להטעין אותו.‬

128
00:10:21,200 --> 00:10:23,520
‫זה שאיבדת אותו בסיפור עם ג'ואל…‬

129
00:10:24,680 --> 00:10:27,480
‫אם הם מצאו אותו, זה הסוף שלנו.‬
‫-אני יודעת.‬

130
00:10:29,640 --> 00:10:31,320
‫תראי איך הם בוהים בנו.‬

131
00:10:31,400 --> 00:10:34,440
‫הם יודעים, קלואה. כולם יודעים.‬
‫-לא, מתוק.‬

132
00:10:34,920 --> 00:10:38,000
‫תהיה רגוע. אם ניראה מתוחים, הם יחשדו.‬

133
00:10:47,320 --> 00:10:49,120
‫אני רק רוצה נקמה.‬

134
00:10:51,600 --> 00:10:54,800
‫אני חושב על ג'ואל, ואני רק רוצה‬
‫להחזיר באותו מטבע למי שעשה לו את זה.‬

135
00:10:55,800 --> 00:10:59,360
‫מותק, אתה אוכל סרטים כי אתה זועם.‬

136
00:10:59,440 --> 00:11:02,480
‫וזה נורמלי, אבל אתה לא כזה.‬

137
00:11:02,560 --> 00:11:04,720
‫קלואה ואריק הם חברים קרובים שלנו.‬

138
00:11:05,520 --> 00:11:09,560
‫טוב, לא. האמת היא שאנחנו לא כאלה קרובים.‬

139
00:11:09,640 --> 00:11:11,240
‫סיפרתי לך מה היא עשתה לי?‬

140
00:11:11,320 --> 00:11:15,160
‫היא בגדה בי כדי להתקבל לאלומני,‬
‫והראתה לאמיליה את תדפיסי החשבונות שלי.‬

141
00:11:15,240 --> 00:11:19,680
‫אין לי הוכחות, אבל גם אין לי ספק.‬
‫היא הכלבה הכי גדולה בעולם,‬

142
00:11:19,760 --> 00:11:22,160
‫והיא תעשה הכול כדי לקבל את מה שהיא רוצה.‬

143
00:11:22,240 --> 00:11:25,960
‫ואריק המסכן,‬
‫הוא לא בדיוק העיפרון הכי מחודד בקלמר…‬

144
00:11:26,040 --> 00:11:30,680
‫למרות שאני לא יכולה לדמיין אותה‬
‫עם סכין ביד, משתמשת בו בעצמה.‬

145
00:11:30,760 --> 00:11:35,040
‫אבל אני כן יכולה לדמיין ‬
‫שהיא משכנעת את אריק לעשות את זה.‬

146
00:11:35,120 --> 00:11:36,240
‫אתה צוחק עליי?‬

147
00:11:37,520 --> 00:11:38,480
‫הם עשו את זה.‬

148
00:11:39,160 --> 00:11:41,200
‫אבל… למה?‬

149
00:11:44,560 --> 00:11:45,920
‫כדי להגן עליהן.‬

150
00:11:46,440 --> 00:11:47,720
‫עליה ועל אימא שלה.‬

151
00:11:48,440 --> 00:11:49,640
‫זה ברור.‬

152
00:11:56,480 --> 00:11:57,600
‫איפה אבא ואימא?‬

153
00:11:58,160 --> 00:12:01,720
‫אבא היה מסוחרר, אז הם הלכו לבית החולים‬
‫כדי לוודא שהכול בסדר.‬

154
00:12:02,320 --> 00:12:03,400
‫אבל אל תדאג.‬

155
00:12:04,240 --> 00:12:05,720
‫הם מותשים.‬

156
00:12:05,800 --> 00:12:07,280
‫והם מזדקנים.‬

157
00:12:08,040 --> 00:12:09,000
‫איך אתה?‬

158
00:12:10,040 --> 00:12:10,960
‫אני מרוסק.‬

159
00:12:11,800 --> 00:12:14,280
‫דלמאר לא עשה את זה. אלה היו הקטור ואמיליה.‬

160
00:12:14,360 --> 00:12:17,200
‫הם האשימו אותו‬
‫והרימו קמפיין כדי שירשיעו אותו.‬

161
00:12:17,280 --> 00:12:18,960
‫זו סתם ספקולציה. אין הוכחות.‬

162
00:12:19,040 --> 00:12:21,360
‫גם אם היו, מי יתעסק איתם?‬

163
00:12:21,440 --> 00:12:24,600
‫אפילו את פוחדת מהם.‬
‫קראת להם מרושעים ומפוקפקים.‬

164
00:12:24,680 --> 00:12:25,840
‫כן, אבל לא רוצחים.‬

165
00:12:25,920 --> 00:12:28,400
‫אם לא על רצח, אז שישלמו על התקיפה שלי.‬

166
00:12:29,600 --> 00:12:30,640
‫מה?‬

167
00:12:31,920 --> 00:12:35,080
‫לא סיפרתי לך,‬
‫כי הם איימו שיבטלו את ההתמחות שלך.‬

168
00:12:36,040 --> 00:12:37,880
‫ראית למה הם מסוגלים.‬

169
00:12:38,720 --> 00:12:41,280
‫את יודעת דבר אחד בוודאות. עכשיו מה?‬

170
00:12:41,960 --> 00:12:45,040
‫תהיי מוכנה להקריב‬
‫את העתיד המזהיר שלך כדי לעזור לי?‬

171
00:12:50,400 --> 00:12:53,240
‫אני מצטער, נדיה. זה היה אנוכי מצידי.‬

172
00:12:53,920 --> 00:12:57,200
‫לכי, ותחיי את החיים שמחכים לך.‬

173
00:13:24,160 --> 00:13:26,400
‫היי, אימא. מה שלום אבא?‬

174
00:13:26,480 --> 00:13:28,120
‫אני בסדר, מתוקה. באמת.‬

175
00:13:28,800 --> 00:13:30,640
‫הכול בסדר. אל תדאגי.‬

176
00:13:31,400 --> 00:13:32,720
‫אנחנו בדרך הביתה.‬

177
00:13:32,800 --> 00:13:34,160
‫טוב, נתראה יותר מאוחר.‬

178
00:13:34,240 --> 00:13:35,160
‫נתראה.‬

179
00:13:54,000 --> 00:13:55,200
‫תדווח על האחים.‬

180
00:13:56,240 --> 00:13:57,120
‫מה?‬

181
00:13:58,320 --> 00:13:59,760
‫לא, נדיה. אין מצב.‬

182
00:13:59,840 --> 00:14:01,720
‫עומאר, אל תדאג בקשר לעתיד שלי.‬

183
00:14:03,000 --> 00:14:04,280
‫אמצא התמחות אחרת.‬

184
00:14:04,760 --> 00:14:05,800
‫והיא תהיה כאן.‬

185
00:14:07,680 --> 00:14:10,000
‫אני מעדיפה להיות קרובה למשפחה שלי.‬

186
00:14:42,040 --> 00:14:42,920
‫הקטור.‬

187
00:14:43,840 --> 00:14:45,400
‫הקטור, אנחנו צריכים…‬
‫-תמותי.‬

188
00:14:47,880 --> 00:14:50,320
‫אנחנו צריכים ללכת‬
‫לאירוע סוף השנה של אלומני.‬

189
00:14:50,960 --> 00:14:53,720
‫ביחד, כנשיא ונשיאה.‬

190
00:14:53,800 --> 00:14:55,080
‫תבטלי את זה.‬

191
00:14:56,680 --> 00:14:58,240
‫באו חברי אלומני מכל העולם.‬

192
00:14:58,320 --> 00:15:01,160
‫הם פה,‬
‫ואנחנו צריכים להראות להם שאנחנו מאוחדים.‬

193
00:15:01,240 --> 00:15:03,400
‫אם זה כל מה שמעניין אותך, לכי לבד.‬

194
00:15:04,240 --> 00:15:05,120
‫בהצלחה.‬

195
00:15:09,600 --> 00:15:11,840
‫הדבר היחיד בעולם שמעניין אותי זה אתה.‬

196
00:15:13,160 --> 00:15:16,360
‫אתה מתעלם ממני, מתחמק ממני,‬
‫עד כדי כך שאתה אפילו לא ישן בבית.‬

197
00:15:16,440 --> 00:15:19,800
‫אני לא עומדת בזה יותר. זה הורג אותי.‬

198
00:15:20,960 --> 00:15:22,600
‫בבקשה, תסתכל עליי.‬

199
00:15:26,160 --> 00:15:30,760
‫לצאת מהחיים של מישהו שאתה אוהב‬
‫זו ההתעללות הכי אכזרית שיש.‬

200
00:15:33,400 --> 00:15:34,800
‫פה את טועה.‬

201
00:15:35,960 --> 00:15:37,000
‫אני לא אוהב אותך.‬

202
00:15:40,440 --> 00:15:42,120
‫תפגע בי כמה שבא לך.‬

203
00:15:43,200 --> 00:15:44,440
‫אבל אני לא מסוגלת.‬

204
00:15:44,520 --> 00:15:48,360
‫לא מסוגלת לעשות‬
‫ משהו שיגרום לך אפילו לטיפת סבל.‬

205
00:15:48,960 --> 00:15:51,320
‫באמת נראה לך‬
‫שאני מסוגלת לעשות דבר כזה נוראי?‬

206
00:15:51,400 --> 00:15:54,400
‫אמיליה, את מסוגלת‬
‫לעשות הכול כדי שאשאר לצידך.‬

207
00:15:56,080 --> 00:15:57,920
‫אז ביקשתי העברה‬

208
00:15:58,800 --> 00:16:00,160
‫ללימודים בחו"ל.‬

209
00:16:02,160 --> 00:16:03,080
‫בחו"ל?‬

210
00:16:03,720 --> 00:16:04,560
‫איפה בחו"ל?‬

211
00:16:04,640 --> 00:16:06,320
‫כמה שיותר רחוק מכל זה.‬

212
00:16:07,880 --> 00:16:09,400
‫מהזיכרון של ג'ואל.‬

213
00:16:10,520 --> 00:16:11,800
‫וממך, כמובן.‬

214
00:16:13,640 --> 00:16:14,480
‫לא.‬

215
00:16:15,680 --> 00:16:17,240
‫תגיד לי שזה לא נכון.‬

216
00:16:17,320 --> 00:16:19,320
‫הקטור, אתה לא יכול…‬
‫-תמותי, אמרתי!‬

217
00:16:44,560 --> 00:16:46,720
‫תשמעו, לפי מה שניקו אומר,‬

218
00:16:46,800 --> 00:16:50,440
‫אריק וקלואה ניסו‬
‫להפחיד את ג'ואל בגלל איומי הסחיטה שלו.‬

219
00:16:50,520 --> 00:16:54,720
‫לא נראה לי שג'ואל היה מסוגל לעשות כזה דבר.‬
‫-מותק, תסלח לי על מה שאני עומדת לומר.‬

220
00:16:54,800 --> 00:16:59,560
‫אני יודעת שזה לא הזמן הכי מתאים,‬
‫אבל ג'ואל היה עושה הכול בשביל כסף.‬

221
00:17:01,240 --> 00:17:03,680
‫טוב, קשה להאמין שזה היה רק ניסיון הפחדה.‬

222
00:17:03,760 --> 00:17:07,120
‫אתם זוכרים את הסרטון ‬
‫שמפליל את כרמן במוות של ראול?‬

223
00:17:07,680 --> 00:17:10,080
‫אין ספק שהם רצו להיפטר מג'ואל.‬

224
00:17:10,160 --> 00:17:13,920
‫כרמן מסוגלת לעשות הרבה דברים, אבל…‬
‫-אם היא זרקה את ראול מהמרפסת,‬

225
00:17:14,000 --> 00:17:18,600
‫היא גם הייתה מסוגלת לרצוח את ג'ואל בדם קר.‬
‫או לשכנע את קלואה לגרום לאריק לעשות את זה.‬

226
00:17:19,520 --> 00:17:23,240
‫ראיתי את שלושתם במסיבה,‬
‫מתוחים וזוממים משהו.‬

227
00:17:23,320 --> 00:17:27,320
‫אני נשבעת.‬
‫-טוב. אז מה התוכנית שלך?‬

228
00:17:30,560 --> 00:17:33,800
‫לגנוב את הטלפון של קלואה, הכלבה הזאת.‬

229
00:17:34,400 --> 00:17:38,480
‫או שיהיה שם את הסרטון של כרמן,‬
‫או שיהיו שם שיחות מפלילות.‬

230
00:17:38,960 --> 00:17:41,000
‫אם נמצא אותן והן ייעצרו,‬

231
00:17:41,080 --> 00:17:43,840
‫אוכל סוף סוף לסגור מעגל עם הסיפור של ראול.‬

232
00:17:43,920 --> 00:17:47,400
‫ואיוון, אתה תוכל לעשות‬
‫את אותו הדבר עם ג'ואל. כולם מרוויחים.‬

233
00:17:49,120 --> 00:17:50,840
‫לפחות נוכל להסיר כמה ספקות.‬

234
00:17:54,040 --> 00:17:56,960
‫טוב, אז איך נגנוב לה את הטלפון?‬

235
00:17:57,040 --> 00:17:58,560
‫בבית הספר, לא?‬

236
00:17:59,240 --> 00:18:00,360
‫לא.‬

237
00:18:01,120 --> 00:18:03,480
‫אנחנו צריכים סביבה רגועה יותר.‬

238
00:18:08,240 --> 00:18:09,080
‫מה?‬

239
00:18:09,600 --> 00:18:11,600
‫- קרוז9 -‬

240
00:18:17,640 --> 00:18:19,480
‫יש היום מסיבה באיסדורה האוס.‬

241
00:18:19,560 --> 00:18:22,160
‫"קרוז9".‬
‫-קרוז9. סליחה.‬

242
00:18:22,240 --> 00:18:24,840
‫זו מסיבת יוקרה של אלומני.‬

243
00:18:24,920 --> 00:18:29,040
‫קלואה היא חברה באלומני,‬
‫אז היא תגיע, והיא תביא את אריק כבן זוג.‬

244
00:18:29,120 --> 00:18:32,440
‫בדיוק. הם אפילו אישרו הגעה.‬

245
00:18:32,520 --> 00:18:36,200
‫מתוק, אל תילחץ.‬
‫אף אחד לא מסתכל עלינו או מאשים אותנו.‬

246
00:18:36,840 --> 00:18:39,160
‫בוא פשוט ניהנה קצת, טוב?‬

247
00:18:39,240 --> 00:18:40,080
‫קצת.‬

248
00:18:41,560 --> 00:18:42,680
‫כן.‬

249
00:18:42,760 --> 00:18:44,080
‫היי, שלום.‬

250
00:18:44,560 --> 00:18:49,040
‫זו מסיבה של אלומני,‬
‫אז יהיה בלגן, סמים, אלכוהול.‬

251
00:18:49,120 --> 00:18:51,600
‫כמובן שהאבטחה בצד שלנו.‬

252
00:18:51,680 --> 00:18:55,280
‫זה המקום הכי טוב לגנוב לכלבה את הטלפון.‬

253
00:19:59,240 --> 00:20:00,480
‫היי, סיס.‬

254
00:20:01,280 --> 00:20:03,680
‫"סיס"? כמו אחות?‬

255
00:20:04,200 --> 00:20:06,960
‫כן, "סיס" כמו אחות, ברור.‬

256
00:20:07,920 --> 00:20:09,000
‫טוב.‬

257
00:20:10,600 --> 00:20:13,600
‫תשמעי, עוד לא אמרתי לך תודה.‬

258
00:20:13,680 --> 00:20:15,840
‫על כל מה שאת וכרמן עשיתן.‬

259
00:20:16,360 --> 00:20:19,600
‫עם דמי הערבות, המעצר שלי…‬

260
00:20:20,400 --> 00:20:23,000
‫וגם התמיכה שלך ברשת. תודה רבה.‬

261
00:20:24,320 --> 00:20:28,120
‫לקח לי זמן, אבל נפקחו לי העיניים לגביכן.‬

262
00:20:29,240 --> 00:20:32,240
‫החיים הציעו לי אימא ואחות, ו…‬

263
00:20:33,040 --> 00:20:36,600
‫אני חושב שהגיע הזמן שבאמת אכיר אתכן,‬

264
00:20:37,240 --> 00:20:40,120
‫או לפחות שאברר לאן כל זה הולך.‬

265
00:20:41,040 --> 00:20:43,120
‫זה יהיה נחמד, כן.‬
‫-נכון?‬

266
00:20:45,280 --> 00:20:46,680
‫את רוצה לדבר קצת?‬

267
00:20:47,280 --> 00:20:48,680
‫טוב.‬
‫-כן?‬

268
00:20:48,760 --> 00:20:51,840
‫העניין היחיד‬
‫שאני לא רוצה להשאיר את אריק לבד.‬

269
00:20:57,120 --> 00:21:00,320
‫תני לו קצת ספייס.‬
‫אחרת הוא סתם יילחץ עוד יותר.‬

270
00:21:01,160 --> 00:21:04,400
‫נכון.‬
‫-טוב, לא יודע. את מכירה אותו יותר טוב.‬

271
00:21:04,480 --> 00:21:06,360
‫לא, אתה צודק לגמרי.‬

272
00:21:06,440 --> 00:21:09,920
‫חוץ מזה, נחמד לראות אותו עם עוד אנשים,‬
‫ולא תלוי בי כל כך.‬

273
00:21:10,000 --> 00:21:12,840
‫ברור.‬
‫-או באף אחד אחר. זה טוב בשבילו, אתה מבין?‬

274
00:21:12,920 --> 00:21:13,760
‫כן.‬

275
00:21:14,280 --> 00:21:18,320
‫אז כן, אשמח לשתות עם אחי.‬

276
00:21:18,400 --> 00:21:19,240
‫טוב.‬

277
00:21:21,000 --> 00:21:22,200
‫סליחה.‬

278
00:21:40,480 --> 00:21:43,760
‫אמיליה, אנחנו צריכים לדבר איתך ועם אחיך.‬

279
00:21:46,280 --> 00:21:48,960
‫הוא רצה להאשים אותנו בתקיפה מההתחלה.‬

280
00:21:49,040 --> 00:21:51,720
‫כי אתם עשיתם את זה. אתם ועוד 20 איש.‬

281
00:21:51,800 --> 00:21:54,880
‫בטח, 20.‬
‫היינו 50 איש, עומאר. לא, לא 50. מאה.‬

282
00:21:55,480 --> 00:21:58,280
‫שימו לב שאני סרקסטי, כן?‬
‫-רשמתי לעצמי.‬

283
00:21:59,440 --> 00:22:01,200
‫מה עם הוכחות? איפה הן?‬

284
00:22:01,280 --> 00:22:04,680
‫זה תפקידנו לחפש ראיות‬
‫ולבדוק אם התלונה מוצדקת.‬

285
00:22:05,640 --> 00:22:07,160
‫לא עשינו את זה, עומאר.‬

286
00:22:07,240 --> 00:22:09,440
‫אתה בן זונה שקרן.‬

287
00:22:09,520 --> 00:22:11,760
‫הם אפילו שלחו לי סרטון מאיים.‬

288
00:22:12,480 --> 00:22:13,320
‫אה, כן?‬

289
00:22:13,880 --> 00:22:15,040
‫אפשר לראות אותו?‬

290
00:22:17,680 --> 00:22:18,880
‫הוא נמחק.‬

291
00:22:20,200 --> 00:22:23,320
‫אה, כן. איזה צירוף מקרים.‬

292
00:22:23,400 --> 00:22:25,920
‫אבל אני בטוח שאפשר לאתר אותו, לא?‬

293
00:22:26,560 --> 00:22:28,400
‫בטח. בוא נתקשר למר ווטסאפ…‬

294
00:22:28,480 --> 00:22:29,680
‫תסתמי כבר!‬

295
00:22:31,720 --> 00:22:33,240
‫לא אנחנו תקפנו אותו.‬

296
00:22:33,760 --> 00:22:38,520
‫אבל מכיוון שאנחנו עוסקים בהאשמות,‬
‫גם לי יש האשמה.‬

297
00:22:41,680 --> 00:22:42,520
‫כן.‬

298
00:22:43,640 --> 00:22:46,120
‫נוכל לתבוע את עומאר על האשמות שווא?‬

299
00:22:46,200 --> 00:22:48,880
‫לא, זה לא מה שרציתי לומר.‬

300
00:22:48,960 --> 00:22:51,600
‫זו ההאשמה שלי, לא שלנו.‬

301
00:22:51,680 --> 00:22:53,560
‫והיא כלפייך.‬

302
00:22:54,720 --> 00:22:55,560
‫הקטור.‬

303
00:22:56,360 --> 00:22:58,000
‫במה אתה מאשים אותה?‬

304
00:22:59,600 --> 00:23:00,640
‫ברצח של ג'ואל.‬

305
00:23:02,160 --> 00:23:05,440
‫ידעתי. ידעתי, לעזאזל.‬
‫וכן, הם אלה שתקפו אותי.‬

306
00:23:05,520 --> 00:23:09,360
‫על מה אתה מדבר, לעזאזל?‬
‫-את עשית את זה. את רצחת אותו.‬

307
00:23:10,240 --> 00:23:13,320
‫ראית את זה?‬
‫עזרת לה? יש לך הוכחה?‬

308
00:23:13,400 --> 00:23:16,480
‫זה תפקידכם למצוא ראיות‬
‫ולבדוק אם ההאשמה מוצדקת, לא?‬

309
00:23:17,280 --> 00:23:18,880
‫אבל דלמאר כבר הודה באשמה.‬

310
00:23:18,960 --> 00:23:22,600
‫אם לא תחקרו את זה,‬
‫אתקשר לראש הביטחון הלאומי.‬

311
00:23:22,680 --> 00:23:25,000
‫אנחנו ידידים.‬
‫יש לי את המספר שלה. תעדכנו אותי.‬

312
00:23:25,080 --> 00:23:29,040
‫תשמע, לאיים עלינו…‬
‫-לואיס, ההאשמה הזו הגיונית.‬

313
00:23:29,120 --> 00:23:32,240
‫הם פרסמו סרטון בבית הספר‬
‫שמסית אנשים נגד דלמאר.‬

314
00:23:33,080 --> 00:23:35,760
‫זו דרך פופוליסטית וקלה להסיט את תשומת הלב.‬

315
00:23:38,040 --> 00:23:39,560
‫אילצת את דלמאר להתוודות?‬

316
00:23:40,760 --> 00:23:41,760
‫לא עשיתי כלום.‬

317
00:23:41,840 --> 00:23:45,840
‫הקטור רוצה לפגוע בי.‬
‫הוא נהנה מזה. אבל אני לא…‬

318
00:23:45,920 --> 00:23:46,760
‫בסדר.‬

319
00:23:47,360 --> 00:23:50,320
‫בואו… נלך לדבר במקום שקט יותר.‬

320
00:23:52,720 --> 00:23:53,800
‫נולדתי כאן.‬

321
00:23:54,520 --> 00:23:58,120
‫אבל אימא שלי‬
‫התחילה לגרור אותי ממקום למקום,‬

322
00:23:58,600 --> 00:24:02,640
‫אחרי כל חבר עשיר שהיא מצאה.‬

323
00:24:02,720 --> 00:24:07,440
‫והפעם, כשהגענו למדריד‬
‫בלי שהיה לה חבר, חשבתי "זה מוזר."‬

324
00:24:08,080 --> 00:24:09,440
‫עכשיו אני מבינה למה.‬

325
00:24:10,760 --> 00:24:14,840
‫היא מעצבנת אותי, כי היא לא מבינה‬
‫שאני לא יכולה להשתקע ככה בשום מקום.‬

326
00:24:14,920 --> 00:24:17,480
‫שאני לא יכולה ליצור קשרים.‬

327
00:24:18,240 --> 00:24:20,320
‫טוב, עכשיו את יכולה.‬

328
00:24:20,920 --> 00:24:22,000
‫עם אחיך.‬

329
00:24:23,600 --> 00:24:27,360
‫אוי, איוון. תודה. אני מתכוונת לזה.‬

330
00:24:31,720 --> 00:24:32,800
‫תודה.‬

331
00:24:32,880 --> 00:24:35,000
‫היי, אולי נעשה סלפי אחים?‬

332
00:24:35,480 --> 00:24:37,040
‫טוב.‬
‫-כן?‬

333
00:24:37,600 --> 00:24:38,560
‫נראה.‬

334
00:24:39,800 --> 00:24:42,200
‫אני אצלם. היד שלי יותר ארוכה.‬

335
00:24:42,280 --> 00:24:43,160
‫הנה.‬

336
00:24:43,240 --> 00:24:45,080
‫תקשיבי, לא מצאתי אותך.‬
‫-מה קרה?‬

337
00:24:45,160 --> 00:24:47,080
‫אריק מתחרפן.‬
‫-מה? איפה הוא?‬

338
00:24:47,160 --> 00:24:48,320
‫בשירותים.‬

339
00:24:53,520 --> 00:24:54,640
‫קדימה.‬

340
00:25:14,880 --> 00:25:15,960
‫רוצה מים?‬

341
00:25:17,560 --> 00:25:19,160
‫לא, תודה. אני בסדר.‬

342
00:25:20,240 --> 00:25:22,440
‫טוב, ספרי לנו מה קרה.‬

343
00:25:29,200 --> 00:25:31,960
‫הקטור. הקטור, תסתכל עליי. זה בסדר.‬

344
00:25:32,040 --> 00:25:33,760
‫זה בסדר. תנשום.‬

345
00:25:36,800 --> 00:25:38,560
‫הייתי חייבת להפליל מישהו אחר.‬

346
00:25:39,240 --> 00:25:40,840
‫ומי טוב יותר מחבר קנאי‬

347
00:25:40,920 --> 00:25:44,800
‫שבדיוק שמע מג'ואל שהחבר שלו עוסק בזנות?‬

348
00:25:44,880 --> 00:25:47,160
‫כי ג'ואל…‬
‫-כן, אנחנו יודעים.‬

349
00:25:47,880 --> 00:25:49,040
‫טוב, אז זהו.‬

350
00:25:49,680 --> 00:25:51,400
‫הקטור, למען השם, תעזור לי!‬

351
00:25:51,920 --> 00:25:55,560
‫מתוק, אני מבינה אותך, בסדר?‬
‫אבל תצטרך לשמור את הדמעות לאחר כך.‬

352
00:25:55,640 --> 00:25:58,720
‫מה את מתכוונת לעשות?‬
‫-אנחנו הולכים לצאת מפה.‬

353
00:25:59,720 --> 00:26:01,360
‫איך? לאן?‬

354
00:26:05,400 --> 00:26:09,160
‫כל האורחים ובני הלוויה כבר הלכו. ‬
‫אנחנו לבד.‬

355
00:26:10,840 --> 00:26:12,280
‫תן לי לחשוב.‬

356
00:26:18,120 --> 00:26:19,560
‫האנשים שמוציאים את הזבל.‬

357
00:26:20,280 --> 00:26:21,160
‫מה?‬

358
00:26:22,080 --> 00:26:23,600
‫הסרטון של הרחפן.‬

359
00:26:23,680 --> 00:26:27,520
‫שני האנשים שיצאו מאלומני עם הזבל.‬
‫אלה היו הם עם הגופה.‬

360
00:26:42,760 --> 00:26:44,240
‫תבדוק את ההודעות שלה.‬
‫-טוב.‬

361
00:26:44,320 --> 00:26:45,480
‫כן, ואת התמונות.‬

362
00:26:48,040 --> 00:26:50,120
‫אריק!‬

363
00:26:51,200 --> 00:26:52,600
‫אריק, אתה פה?‬

364
00:26:54,520 --> 00:26:57,280
‫אריק! אריק, תפתח את הדלת.‬

365
00:26:57,760 --> 00:26:59,680
‫אריק, בבקשה, תפתח את הדלת!‬

366
00:27:00,160 --> 00:27:01,800
‫אריק לא פה, לעזאזל!‬

367
00:27:03,520 --> 00:27:06,400
‫מותק, מה קרה לך?‬
‫-לי? מה איתך? אתה בסדר?‬

368
00:27:06,480 --> 00:27:08,840
‫כן.‬
‫-שרה אמרה שאתה מתחרפן.‬

369
00:27:08,920 --> 00:27:11,560
‫אם זו דרך ציורית להגיד שאני מחרבן, אז כן.‬

370
00:27:11,640 --> 00:27:13,160
‫פאק, איך נבהלתי!‬

371
00:27:14,000 --> 00:27:15,040
‫כאילו…‬

372
00:27:16,320 --> 00:27:19,280
‫שוב איבדת את הטלפון?‬
‫-הוא היה אצלי לפני רגע.‬

373
00:27:19,360 --> 00:27:20,560
‫הוצאתי אותו כדי…‬

374
00:27:21,640 --> 00:27:22,760
‫כדי…?‬

375
00:27:22,840 --> 00:27:24,960
‫כדי לעשות סלפי עם איוון.‬

376
00:27:25,040 --> 00:27:27,560
‫ואז שרה באה להגיד לי שאתה מתחרפן.‬

377
00:27:29,640 --> 00:27:32,280
‫שיט, הדודן שלי סיפר לשרה.‬

378
00:27:32,360 --> 00:27:33,600
‫שיט.‬

379
00:27:34,280 --> 00:27:36,680
‫ושרה עבדה עליי כדי לקחת לי את הטלפון.‬

380
00:27:57,640 --> 00:27:58,560
‫בוא אליי.‬

381
00:28:07,120 --> 00:28:09,680
‫בני זונות! תנו לי את הטלפון.‬

382
00:28:09,760 --> 00:28:13,840
‫היי! עצרי, או שאקרא לאבטחה‬
‫ואעיף את שניכם תוך 30 שניות.‬

383
00:28:15,760 --> 00:28:17,920
‫טוב, אנחנו יכולים לעשות את זה.‬

384
00:28:21,720 --> 00:28:23,800
‫הסכין. אל תשאיר אותו שם.‬

385
00:28:24,920 --> 00:28:28,400
‫לעזאזל, הקטור! תתרכז!‬
‫-לעזאזל, אמי, הוא מת.‬

386
00:28:29,120 --> 00:28:32,560
‫אנחנו סוחבים גופה,‬
‫ותביעות האצבעות שלנו מרוחות על כל החדר.‬

387
00:28:32,640 --> 00:28:33,800
‫אפילו על הסכין.‬

388
00:28:36,360 --> 00:28:37,960
‫אמוניה או אש.‬

389
00:28:38,480 --> 00:28:40,880
‫נשרוף או ננקה כל מה שצריך.‬

390
00:28:41,960 --> 00:28:45,040
‫ואז גררתם את הגופה של ג'ואל ‬
‫אל מחוץ לאלומני.‬

391
00:28:46,600 --> 00:28:47,440
‫כן.‬

392
00:28:48,240 --> 00:28:50,720
‫אבל לפני שזייפנו את זירת הפשע…‬

393
00:28:52,680 --> 00:28:54,560
‫הייתי צריכה לחשוב על תוכנית.‬

394
00:28:56,440 --> 00:28:57,400
‫וזה מה שעשיתי.‬

395
00:29:01,240 --> 00:29:02,680
‫יצאתי החוצה למסיבה,‬

396
00:29:03,200 --> 00:29:06,200
‫והשארתי את אחי אחראי על הגופה ועל הסכין.‬

397
00:29:07,120 --> 00:29:09,800
‫התערבבתי בקהל בדיסקרטיות,‬

398
00:29:09,880 --> 00:29:12,000
‫ובלי שאף אחד ראה,‬

399
00:29:12,520 --> 00:29:16,200
‫הכנסתי חמש מנות של סם אונס למשקה של איוון.‬

400
00:29:17,600 --> 00:29:20,200
‫זו כמות שיכולה להרדים פיל תוך דקות.‬

401
00:29:20,680 --> 00:29:22,640
‫לכן איוון נרדם.‬

402
00:29:22,720 --> 00:29:26,360
‫כן, אבל רציתי שהוא יתעלף במקום הנכון.‬

403
00:29:26,880 --> 00:29:30,360
‫במקום שקט, רחוק מההמולה של המסיבה.‬

404
00:29:33,800 --> 00:29:36,800
‫זה מסתדר עם הווידוי של דלמאר ואיוון.‬

405
00:29:59,960 --> 00:30:01,040
‫היי, איוון! היי!‬

406
00:30:01,120 --> 00:30:02,320
‫בוא, קום.‬

407
00:30:02,400 --> 00:30:03,480
‫היי!‬

408
00:30:03,560 --> 00:30:05,280
‫בוא, קום.‬

409
00:30:05,360 --> 00:30:07,040
‫ואו, אתה מחוק לגמרי!‬

410
00:30:07,800 --> 00:30:09,480
‫רגע. הטלפון שלי.‬

411
00:30:12,920 --> 00:30:14,040
‫ואו, אחי…‬

412
00:30:14,800 --> 00:30:16,680
‫המשקה האחרון לא עשה לי טוב.‬

413
00:30:16,760 --> 00:30:18,280
‫משקה?‬
‫-כן.‬

414
00:30:18,360 --> 00:30:22,240
‫הגיע הזמן ללכת הביתה, חבר.‬
‫-לא, לא, אני צריך לפגוש את ג'ואל.‬

415
00:30:22,320 --> 00:30:24,640
‫הוא שלח לי הודעה ממש מוזרה.‬

416
00:30:25,200 --> 00:30:27,120
‫אני לא מבין מה קורה.‬

417
00:30:27,600 --> 00:30:28,720
‫תראה.‬

418
00:30:30,880 --> 00:30:33,960
‫"נמאס לי מהקנאה שלך.‬
‫אנחנו צריכים להיפרד. בוא עכשיו."‬

419
00:30:34,040 --> 00:30:35,280
‫רואה?‬

420
00:30:35,360 --> 00:30:37,000
‫את שלחת את ההודעה הזו?‬

421
00:30:41,880 --> 00:30:43,160
‫איפה הטלפון של ג'ואל?‬

422
00:30:46,960 --> 00:30:48,520
‫עוד תביעות אצבעות.‬

423
00:30:49,160 --> 00:30:50,440
‫נשרוף אותו אחר כך.‬

424
00:30:50,520 --> 00:30:52,520
‫- טלפון נעול‬
‫זיהוי פנים -‬

425
00:30:58,560 --> 00:31:00,360
‫מה לעזאזל את עושה, אמי?‬

426
00:31:07,040 --> 00:31:11,720
‫"נמאס לי מהקנאה שלך.‬
‫אנחנו צריכים להיפרד. בוא עכשיו."‬

427
00:31:11,800 --> 00:31:13,800
‫- מיקום‬
‫לאס אנסינאס -‬

428
00:31:15,040 --> 00:31:17,760
‫קדימה, בוא נוציא אותו החוצה.‬

429
00:31:21,120 --> 00:31:23,480
‫ואיך דלמאר קשור לכל זה?‬

430
00:31:27,280 --> 00:31:28,400
‫זה המקום.‬

431
00:31:30,000 --> 00:31:31,480
‫כדאי שאשב.‬

432
00:31:40,920 --> 00:31:42,760
‫היי. איוון!‬

433
00:31:47,120 --> 00:31:49,200
‫לא ציפיתי שאיוון יהיה עם עוד מישהו.‬

434
00:31:50,200 --> 00:31:51,720
‫אז נאלצתי לאלתר.‬

435
00:31:53,440 --> 00:31:55,520
‫אז למה הוא התוודה?‬

436
00:31:56,800 --> 00:31:59,360
‫אין לי מושג. מישהו בטח הכריח אותו.‬

437
00:32:00,320 --> 00:32:02,040
‫עשיתם קמפיין נגדו.‬

438
00:32:02,560 --> 00:32:04,120
‫כדי להסיט את תשומת הלב.‬

439
00:32:06,400 --> 00:32:08,560
‫לא אילצתם אותו להתוודות?‬

440
00:32:08,640 --> 00:32:09,560
‫לא.‬

441
00:32:10,920 --> 00:32:12,200
‫לא אתם עשיתם את זה?‬

442
00:32:12,840 --> 00:32:17,880
‫כדי לסגור במהירות ובקלות את התיק‬
‫עם השוהה הלא חוקי השחור והנואש?‬

443
00:32:19,080 --> 00:32:22,520
‫אמיליה, את עצורה‬
‫בחשד לרצח של ג'ואל קסטיאנו סולאר.‬

444
00:32:22,600 --> 00:32:25,080
‫רק רצינו להפחיד אותו, טוב?‬

445
00:32:25,680 --> 00:32:27,680
‫ג'ואל סחט את אימא שלי.‬

446
00:32:27,760 --> 00:32:30,560
‫רק רצינו להפחיד אותו.‬
‫לא עשינו שום דבר מעבר לזה.‬

447
00:32:30,640 --> 00:32:32,280
‫למה הוא סחט את אימא שלך?‬

448
00:32:32,360 --> 00:32:34,120
‫לא עשינו את זה, לעזאזל!‬

449
00:32:34,200 --> 00:32:36,360
‫ולמה צילמתם את ג'ואל מזדיין?‬

450
00:32:36,440 --> 00:32:38,600
‫צילמתם גם סרטון כשהרגתם אותו?‬

451
00:32:38,680 --> 00:32:42,240
‫זה מדליק אתכם או משהו?‬
‫-לא אנחנו רצחנו אותו, איוון.‬

452
00:32:42,760 --> 00:32:46,800
‫צילמתי אותו למקרה שההפחדה לא תעבוד‬
‫ושנצטרך משהו אחר כדי לעצור אותו.‬

453
00:33:08,000 --> 00:33:12,000
‫תקשיבו, צילמתי את ג'ואל‬
‫ואת החברים שלו מזדיינים תמורת כסף.‬

454
00:33:15,600 --> 00:33:18,080
‫ולפני שפתחתי את הדלת כדי שאריק יפחיד אותו,‬

455
00:33:18,160 --> 00:33:21,440
‫השארתי את הטלפון שלי על הקלטה בחדר‬
‫שבו נערי הליווי השאירו את הדברים שלהם.‬

456
00:33:21,520 --> 00:33:24,680
‫זה היה מרכז המבצעים שלהם.‬
‫כדי שאם מישהו יקרה שם,‬

457
00:33:24,760 --> 00:33:27,040
‫אוכל להשתמש בזה נגדו.‬

458
00:33:35,760 --> 00:33:38,600
‫קלואה, די. די לזיין את השכל,‬
‫תספרי לנו את האמת.‬

459
00:33:39,800 --> 00:33:40,880
‫שיט!‬

460
00:33:41,600 --> 00:33:42,960
‫מה קרה, שרה?‬

461
00:33:43,680 --> 00:33:45,400
‫קלואה צילמה את הרצח של ג'ואל.‬

462
00:33:45,480 --> 00:33:48,120
‫מה זאת אומרת "באשמת רצח"? לא רצחתי אותו.‬

463
00:33:48,200 --> 00:33:50,240
‫סליחה?‬
‫-אבל הרגע אמרת…‬

464
00:33:50,320 --> 00:33:51,760
‫אני רק שותפה לפשע.‬

465
00:33:51,840 --> 00:33:54,080
‫כל מה שעשיתי היה כדי להציל את אלומני.‬

466
00:33:54,800 --> 00:33:56,280
‫ובמיוחד את הקטור.‬

467
00:33:56,360 --> 00:33:57,440
‫את הקטור?‬

468
00:33:58,920 --> 00:34:00,840
‫להציל את הקטור ממה?‬

469
00:34:01,480 --> 00:34:02,840
‫מלהיתפס.‬

470
00:34:03,760 --> 00:34:05,280
‫הוא זה שרצח את ג'ואל.‬

471
00:34:12,000 --> 00:34:12,840
‫מה?‬

472
00:34:13,480 --> 00:34:15,160
‫מה אתם עושים, בני זונות?‬

473
00:34:15,240 --> 00:34:17,960
‫בודקים אם אתם נראים טוב, או מה?‬
‫-אלה לא היו הם, איוון.‬

474
00:34:21,280 --> 00:34:22,240
‫הקטור.‬

475
00:34:24,440 --> 00:34:25,280
‫מספיק כבר…‬

476
00:34:25,360 --> 00:34:27,920
‫אחי היה קפריזי מאוד ולא יציב.‬

477
00:34:28,400 --> 00:34:31,200
‫והוא היה אובססיבי מאוד לג'ואל.‬

478
00:34:31,680 --> 00:34:34,440
‫ג'ואל ניצל אותו, הוציא ממנו כספים.‬

479
00:34:34,520 --> 00:34:36,280
‫…אני מאוהב בך.‬

480
00:34:36,360 --> 00:34:39,600
‫אתה יודע מה? מעולם לא הייתי מאוהב בך.‬

481
00:34:39,680 --> 00:34:43,240
‫אז אתה יכול לשכוח ממני.‬
‫ועדיף לכולם שזה יקרה כמה שיותר מהר.‬

482
00:34:43,720 --> 00:34:48,640
‫וכשג'ואל כבר לא היה זקוק לו,‬
‫הוא לא נתן לו להתקרב אליו או לגעת בו יותר.‬

483
00:34:48,720 --> 00:34:51,600
‫בגלל זה, ומכיוון שאחי היה מסטול לגמרי…‬

484
00:34:54,680 --> 00:34:56,640
‫הוא איבד את מעט השליטה שהייתה לו.‬

485
00:34:57,200 --> 00:35:00,160
‫על ג'ואל ועל עצמו.‬

486
00:35:00,240 --> 00:35:03,120
‫אתה בטוח שאתה לא זוכר כלום?‬
‫-לא, לעאזאל!‬

487
00:35:03,200 --> 00:35:05,320
‫היינו מסטולים לגמרי. הזדיינו.‬

488
00:35:05,920 --> 00:35:07,320
‫וכשהתעוררתי…‬

489
00:35:08,200 --> 00:35:09,840
‫אמי, מה עשיתי?‬

490
00:35:11,280 --> 00:35:14,120
‫זה דבר אחד‬
‫להיות שותפה לפשע ואחות חסרת אנוכיות…‬

491
00:35:15,480 --> 00:35:17,840
‫ולאהוב את אחי מעל לכול,‬

492
00:35:18,760 --> 00:35:22,120
‫ודבר אחר להיות מטומטמת ולשאת באשמת רצח.‬

493
00:35:31,480 --> 00:35:34,680
‫אני חף מפשע, לעזאזל! היא האשימה אותי‬
‫כדי לנקום בי! היא רצחה אותו!‬

494
00:35:36,360 --> 00:35:41,400
‫עומאר, איך אפשר להוציא אותם מכאן‬
‫בדיסקרטיות, בלי לעבור דרך הקהל?‬

495
00:35:43,400 --> 00:35:44,520
‫מכאן.‬

496
00:35:47,880 --> 00:35:51,240
‫אופס, שכחתי. אי אפשר לעבור משם.‬

497
00:35:51,720 --> 00:35:52,840
‫שיפוצים.‬

498
00:35:54,520 --> 00:35:57,200
‫אני חושש שתצטרכו לעבור דרך הקהל.‬

499
00:37:10,000 --> 00:37:13,160
‫חתיכת כלבה, המצאת הכול.‬

500
00:37:13,240 --> 00:37:15,680
‫אתה לא זוכר כי היית מסומם, מתוק.‬

501
00:37:15,760 --> 00:37:18,000
‫ניסיתי להגן עליך עד הרגע האחרון.‬

502
00:37:18,080 --> 00:37:21,520
‫זה מה שעשיתי כל חיי.‬
‫הגנתי עליך. אהבתי אותך.‬

503
00:37:21,600 --> 00:37:23,960
‫הצבתי אותך במקום הראשון.‬
‫וזו התודה שאני מקבלת.‬

504
00:37:24,040 --> 00:37:26,120
‫תמיד היית אובססיבית אליי.‬

505
00:37:26,200 --> 00:37:27,320
‫הקטור, מספיק.‬

506
00:37:27,400 --> 00:37:29,880
‫לא אתן לך לדפוק אותי שוב.‬

507
00:37:31,080 --> 00:37:33,120
‫וגם לא להתנער ממני.‬

508
00:37:34,560 --> 00:37:35,960
‫אתה תישאר לצידי.‬

509
00:37:37,520 --> 00:37:38,400
‫לנצח.‬

510
00:38:00,800 --> 00:38:02,160
‫אני ארצח אותו.‬

511
00:38:02,240 --> 00:38:04,760
‫אני נשבע. אם אני אראה אותו, אני…‬

512
00:38:04,840 --> 00:38:06,480
‫לא.‬
‫-אני נשבע באלוהים…‬

513
00:38:06,560 --> 00:38:08,360
‫אל תדבר ככה.‬
‫-אלוהים.‬

514
00:38:09,640 --> 00:38:11,200
‫מה?‬
‫-מה?‬

515
00:40:28,360 --> 00:40:31,280
‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬