1
00:00:09,510 --> 00:00:12,180
{\an8}‫- ניו אורלינס, לואיזיאנה -‬

2
00:00:16,684 --> 00:00:17,685
{\an8}‫שטיין.‬

3
00:00:17,685 --> 00:00:18,895
{\an8}‫- דן -‬

4
00:00:18,895 --> 00:00:21,814
{\an8}‫אני בהחלט חושבת שדן יכול להיות ממורמר.‬

5
00:00:22,482 --> 00:00:23,983
‫אני עם לקוח עכשיו.‬

6
00:00:23,983 --> 00:00:28,196
‫אני חושב שהוא מעמיד פני ממורמר‬
‫כדי להבהיל אנשים,‬

7
00:00:28,196 --> 00:00:30,615
‫ואז הוא מפתה אותם באדיבות.‬

8
00:00:30,615 --> 00:00:32,867
‫אתה תהיה כוכב קולנוע, אתה יודע?‬

9
00:00:32,867 --> 00:00:34,535
‫הוא ידידנו דן.‬

10
00:00:35,036 --> 00:00:38,164
‫כלומר, לכולנו יש חברים שאנחנו שונאים,‬
‫נכון?‬

11
00:00:38,164 --> 00:00:40,958
‫אני חושב שאני אדם מאוד אכפתי,‬

12
00:00:40,958 --> 00:00:42,668
‫אבל בבקשה אל תספרו לאף אחד.‬

13
00:00:43,169 --> 00:00:46,881
‫הגיבור שלנו השבוע הוא אדם בשם דן שטיין.‬

14
00:00:46,881 --> 00:00:48,883
‫הוא אגדה מקומית בניו אורלינס.‬

15
00:00:48,883 --> 00:00:51,803
‫הוא בעלי שטיין'ס מרקט אנד דלי,‬
‫מוסד מקומי.‬

16
00:00:51,803 --> 00:00:54,388
‫מת על מוסדות!‬
‫-מת על דלי, מת על מוסדות.‬

17
00:00:54,388 --> 00:00:58,768
‫אשר מפורסם בזכות שני דברים.‬
‫כריכים ודן שטיין.‬

18
00:00:59,560 --> 00:01:04,440
‫אני מנהל את "שטיין'ס מרקט אנד דלי"‬
‫כבר קצת יותר מ-15 שנה.‬

19
00:01:04,440 --> 00:01:07,568
{\an8}‫זה באמת מרכז הקהילה.‬

20
00:01:07,568 --> 00:01:08,694
‫כולם מוזמנים.‬

21
00:01:08,694 --> 00:01:11,364
‫מעצבנים, לא מעצבנים.‬

22
00:01:11,364 --> 00:01:13,574
‫הוא ידוע בקמפייני פרסום מטורפים.‬

23
00:01:13,574 --> 00:01:17,078
‫אני חושבת שחצי ניו אורלינס ראתה‬
‫את הטוסיק של חבר שלי.‬

24
00:01:17,078 --> 00:01:18,788
‫דן, אתה חייב לי חמוצים.‬

25
00:01:18,788 --> 00:01:20,039
‫אני לא חייב לך כלום.‬

26
00:01:20,039 --> 00:01:21,541
{\an8}‫כל העיר מכירה את דן שטיין.‬

27
00:01:21,541 --> 00:01:24,710
{\an8}‫כולנו מגיעים לקנות כריך וכדי שיצעקו עלינו.‬

28
00:01:24,710 --> 00:01:28,339
‫דן הוא וורקוהוליק בלשון המעטה.‬

29
00:01:28,339 --> 00:01:32,093
‫הבנאדם עובד למעלה מ-80 שעות,‬
‫שבעה ימים בשבוע במעדנייה.‬

30
00:01:32,093 --> 00:01:33,302
‫המעדנייה היא הכול.‬

31
00:01:33,302 --> 00:01:35,263
‫מלח גס.‬
‫-כל הזמן.‬

32
00:01:35,263 --> 00:01:39,475
‫הוא במערכת יחסים רצינית ראשונה‬
‫עם החברה שלו מזה שנתיים, קארה.‬

33
00:01:39,475 --> 00:01:41,519
‫הוא במערכת יחסים, עם הלו"ז הזה?‬

34
00:01:41,519 --> 00:01:45,565
‫בהחלט למדתי לאהוב מאוד את דן.‬

35
00:01:45,565 --> 00:01:49,318
‫הוא כמעט דמות אבהית בחיינו,‬
‫אבל הוא חוזר הביתה מאוחר מאוד.‬

36
00:01:49,318 --> 00:01:51,154
‫הראש שלו תמיד עסוק במעדנייה.‬

37
00:01:51,154 --> 00:01:52,613
‫לפחות פעמיים בשבוע,‬

38
00:01:52,613 --> 00:01:56,075
‫אמא שלי מתקשרת אליי‬
‫כי דן היה אמור לחזור לארוחת ערב‬

39
00:01:56,075 --> 00:01:58,703
‫ובמקום זאת, הוא עדיין במעדנייה.‬

40
00:01:58,703 --> 00:02:01,247
‫אדיבותו ואופיו הדואג כבשו אותה,‬

41
00:02:01,247 --> 00:02:04,041
‫אבל החיצוניות המחוספסת של דן‬
‫וההתמכרות למעדנייה‬

42
00:02:04,041 --> 00:02:06,586
‫גרמו ליותר מדי בעיות במערכת היחסים שלהם‬

43
00:02:06,586 --> 00:02:08,796
‫וקארה עם רגל אחת בחוץ.‬

44
00:02:08,796 --> 00:02:11,132
‫זה יותר הגיוני.‬
‫-כן. בדיוק.‬

45
00:02:11,132 --> 00:02:14,427
‫הוא כל כך עסוק במעדנייה‬
‫שהוא לא יכול להחליף בגדים‬

46
00:02:14,427 --> 00:02:16,846
‫ולהתגלח.‬

47
00:02:16,846 --> 00:02:19,473
‫יש אנשים שמשתמשים במוצרי שיער‬
‫כדי לסדר את הרעמה.‬

48
00:02:19,473 --> 00:02:21,601
‫דן משתמש ברוק שלו.‬

49
00:02:21,601 --> 00:02:22,643
‫איכס!‬

50
00:02:22,643 --> 00:02:23,561
‫לוהט!‬

51
00:02:23,561 --> 00:02:26,022
‫אני מקווה שזה אחרי שהוא מצחצח שיניים.‬

52
00:02:26,022 --> 00:02:27,982
‫הוא סובל מייצור-יתר של רוק?‬

53
00:02:27,982 --> 00:02:29,609
‫כי צריך הרבה רוק.‬

54
00:02:29,609 --> 00:02:32,320
‫אני חושב...‬
‫-הוא משתמש ברוק שלו.‬

55
00:02:32,320 --> 00:02:34,488
‫למה אתם מתנהגים כאילו זה נורמלי?‬

56
00:02:34,488 --> 00:02:35,698
‫זה דוחה בטירוף.‬

57
00:02:35,698 --> 00:02:40,161
‫לקחתי את דן רק לאירוע אחד בעבודה.‬

58
00:02:40,161 --> 00:02:41,454
‫הוא איחר,‬

59
00:02:41,454 --> 00:02:45,333
‫והוא לבש את בגדי המעדנייה שלו,‬

60
00:02:45,333 --> 00:02:49,712
‫ואמרתי, "אני המנכ"לית החדשה בעבודה הזאת,‬

61
00:02:49,712 --> 00:02:53,758
‫"ואתה מאחר, ולא התלבשת",‬

62
00:02:53,758 --> 00:02:57,678
‫והוא התיישב מיד באחד הכיסאות‬

63
00:02:57,678 --> 00:02:59,555
‫ונרדם.‬

64
00:02:59,555 --> 00:03:00,932
‫זה לא הלך טוב.‬

65
00:03:00,932 --> 00:03:03,434
‫יש רגעים שאני צריכה לדעת שאוכל לסמוך עליו‬

66
00:03:03,434 --> 00:03:05,394
‫ושהמעדנייה לא תנצח.‬

67
00:03:05,394 --> 00:03:07,146
‫היי, רג'יס, המלח כתוב?‬

68
00:03:07,146 --> 00:03:10,775
‫אני יודע שאני במערכת יחסים‬
‫רעילה ותלותית עם המעדנייה.‬

69
00:03:10,775 --> 00:03:13,736
‫אם הייתי שמשון, המעדנייה הייתה השיער שלי.‬

70
00:03:13,736 --> 00:03:17,323
‫יש תחושת תסכול כזאת‬

71
00:03:17,323 --> 00:03:21,035
‫כשאומרים, "זה כל מה שיש לי?‬

72
00:03:21,035 --> 00:03:22,870
‫"זה כל מה שאני אמור לעשות,‬

73
00:03:22,870 --> 00:03:27,166
‫"לבוא למקום הזה ולעולם לא להריח את הפרחים‬

74
00:03:27,166 --> 00:03:28,918
‫"ולעולם לא לקחת הפסקה?"‬

75
00:03:28,918 --> 00:03:32,004
‫יש תחושה אמיתית שמשהו צריך להשתנות.‬

76
00:03:32,004 --> 00:03:33,965
‫אנחנו אוהבים את דן ואת המעדנייה,‬

77
00:03:33,965 --> 00:03:37,385
‫אבל אנחנו יודעים שמגיע לו‬
‫להשקיע בעצמו קצת.‬

78
00:03:37,385 --> 00:03:40,054
‫מדליין רוצה שחמשת המדהימים‬
‫יעזרו לדן‬

79
00:03:40,054 --> 00:03:42,348
‫להיות החבר שהוא צריך להיות עם אמא שלה‬

80
00:03:42,348 --> 00:03:44,934
‫ולעזור לו לסיים‬
‫את מערכת היחסים התלותית שלו‬

81
00:03:44,934 --> 00:03:46,143
‫עם המעדנייה שלו.‬

82
00:03:46,143 --> 00:03:50,898
‫המשימה שלנו השבוע היא להפוך‬
‫את דן מהמעדנייה לאיש החלומות של קארה!‬

83
00:03:50,898 --> 00:03:51,983
‫כן!‬
‫-כן!‬

84
00:03:51,983 --> 00:03:53,567
‫זה חמוד!‬

85
00:04:01,075 --> 00:04:01,993
‫- עין קווירית -‬

86
00:04:01,993 --> 00:04:03,077
‫- יום 1 -‬

87
00:04:03,077 --> 00:04:06,789
‫- תקוע בתחמיץ -‬

88
00:04:09,625 --> 00:04:11,002
‫אני רעב.‬

89
00:04:11,502 --> 00:04:12,336
‫חטיפים.‬

90
00:04:13,087 --> 00:04:15,089
‫שטיין'ס. תוכלו להמתין בבקשה?‬

91
00:04:15,089 --> 00:04:16,424
‫יש ריח טוב.‬

92
00:04:16,424 --> 00:04:18,092
‫היי.‬

93
00:04:18,092 --> 00:04:19,302
‫איך דן נראה?‬

94
00:04:19,302 --> 00:04:20,386
‫בחיי.‬
‫-זה הוא?‬

95
00:04:20,386 --> 00:04:21,304
‫כן.‬

96
00:04:21,304 --> 00:04:24,015
‫טוב. יש לי קפרזה עם 30 גר' פרושוטו.‬

97
00:04:24,015 --> 00:04:25,683
‫תראו את התמונה הקטנה הזאת.‬

98
00:04:25,683 --> 00:04:27,310
{\an8}‫בטח יש לו הרבה אישיויות.‬

99
00:04:27,310 --> 00:04:28,936
{\an8}‫זה גם הוא.‬
‫-זה שם.‬

100
00:04:28,936 --> 00:04:31,981
‫אלוהים.‬
‫-אלוהים. הוא ג'ורג' קוסטנזה.‬

101
00:04:33,733 --> 00:04:36,902
‫תוכל להוריד אותי מהספיקר?‬
‫אני לא שומע כלום.‬

102
00:04:37,403 --> 00:04:38,529
‫דן.‬

103
00:04:39,488 --> 00:04:41,532
‫לא יודע. אולי כדאי שנחזור אחר כך.‬

104
00:04:44,994 --> 00:04:46,120
‫כשהייתי קטן,‬

105
00:04:46,120 --> 00:04:48,080
‫אם הייתי ממש דלוק על מישהו,‬

106
00:04:48,080 --> 00:04:50,541
‫הייתי מתעלם לחלוטין,‬
‫כי לא ידעתי מה לעשות.‬

107
00:04:50,541 --> 00:04:52,084
‫והייתי ממש לחוץ.‬

108
00:04:52,084 --> 00:04:56,464
‫אז אולי זה רק מצב לחץ של,‬
‫"דן שטיין מאוהב בנו".‬

109
00:04:56,464 --> 00:04:59,216
‫אפשר לעזור לך?‬
‫-מותק, כן. פיתחתי חתיכת תיאבון.‬

110
00:04:59,216 --> 00:05:01,886
‫המקום הזה מהמם, אגדי,‬
‫ותראה את עיני האגוז שלך.‬

111
00:05:01,886 --> 00:05:04,597
‫שמעתי שהן מקסימות.‬
‫-טוב. אני רוצה להזמין משהו.‬

112
00:05:04,597 --> 00:05:06,807
‫אפשר בבקשה בייגל עם ביצה וגבינה?‬

113
00:05:06,807 --> 00:05:10,144
‫שתי ביצים יהיה נפלא.‬
‫-אתה יודע שבאנו לעזור לך?‬

114
00:05:10,144 --> 00:05:11,645
‫כן.‬
‫-היי!‬

115
00:05:11,645 --> 00:05:14,732
‫אתם יכולים לעזור בכך שתזמינו משהו.‬
‫-אבל אתה כל כך מושך.‬

116
00:05:16,067 --> 00:05:18,569
‫אפשר את העוגייה הזו, בבקשה?‬

117
00:05:18,569 --> 00:05:20,946
‫אני רוצה להבהיר שלאף אחד מאיתנו אין כסף.‬

118
00:05:20,946 --> 00:05:22,323
‫זה בסדר, אני ארשום לכם.‬

119
00:05:22,323 --> 00:05:24,784
‫אתה מקבל ממני ביקורת נהדרת ב"ילפ", מותק.‬

120
00:05:24,784 --> 00:05:26,202
‫זה ברמה גבוה.‬

121
00:05:26,202 --> 00:05:28,204
‫אני מצפה לביקורת ה"ילפ" הזו.‬

122
00:05:28,204 --> 00:05:31,791
‫דן שטיין לא היה עובר את הפרק הראשון‬
‫של "דוגמנית העל הבאה של אמריקה",‬

123
00:05:31,791 --> 00:05:34,668
‫לא כי הוא לא חתיך,‬
‫אלא כי הוא לא יודע איך לחייך עם העיניים.‬

124
00:05:34,668 --> 00:05:36,087
‫איפה ה... הפנימי שלך?‬

125
00:05:37,588 --> 00:05:40,216
‫ככה טיירה עושה את זה. קדימה, דן שטיין!‬

126
00:05:40,216 --> 00:05:41,717
‫אני לא רוצה שום דבר לאכול.‬

127
00:05:41,717 --> 00:05:44,053
‫אני רק רוצה להכיר אותך.‬

128
00:05:44,053 --> 00:05:46,514
‫אני יכול לאייש את הקופה אם אתה לחוץ לעזוב.‬

129
00:05:46,514 --> 00:05:48,557
‫לא, אני...‬
‫-עבדתי במקדונלדס.‬

130
00:05:48,557 --> 00:05:49,975
‫אני יכול.‬
‫-תודה.‬

131
00:05:51,352 --> 00:05:53,521
‫איך בחור מפילדלפיה הגיע לניו אורלינס?‬

132
00:05:53,521 --> 00:05:56,148
‫הייתי עורך דין. שם הייתה‬
‫העבודה המשפטית הראשונה שלי.‬

133
00:05:56,148 --> 00:05:58,859
‫ונשארתי כאן כי הרגשתי בנוח.‬

134
00:05:58,859 --> 00:06:00,444
‫פתוח פה שבעה ימים בשבוע?‬

135
00:06:00,444 --> 00:06:02,530
‫לא. שישה ימים.‬
‫-בסדר.‬

136
00:06:02,530 --> 00:06:04,573
‫אבל אתה כאן שבעה ימים בשבוע?‬
‫-כן.‬

137
00:06:05,741 --> 00:06:09,036
‫אתה מרגיש שאתה לא יכול לעזוב את העסק‬
‫כי הם צריכים אותך‬

138
00:06:09,036 --> 00:06:10,996
‫או שאתה אוהב להיות כאן כל הזמן?‬

139
00:06:10,996 --> 00:06:15,084
‫זה כנראה חלק מהסיבה הראשונה,‬
‫אבל בעיקר בגלל הסיבה השנייה.‬

140
00:06:15,084 --> 00:06:17,294
‫תראו את שריר הירך הזה.‬
‫-תראו מה קורה שם.‬

141
00:06:17,294 --> 00:06:18,629
‫כן, יש לי בסיס טוב.‬

142
00:06:18,629 --> 00:06:20,798
‫מסקרן אותי לראות איך נראה הבית שלך.‬

143
00:06:20,798 --> 00:06:23,217
‫מוכן להראות לנו את הבית שלך?‬
‫-אני מוכן.‬

144
00:06:23,217 --> 00:06:25,970
‫אני מוכן שתלכו מהמעדנייה שלי.‬
‫-קדימה! כן.‬

145
00:06:30,182 --> 00:06:31,934
‫תראה את הבית שלך.‬
‫-נשמח לראות.‬

146
00:06:31,934 --> 00:06:34,311
‫בואו נראה בפנים. הוא מגניב כמו המעדנייה?‬

147
00:06:34,311 --> 00:06:35,396
‫לא.‬

148
00:06:36,105 --> 00:06:36,939
‫טוב.‬

149
00:06:39,233 --> 00:06:41,110
‫וואו! הוא נחמד!‬
‫-מטבח עצום.‬

150
00:06:41,110 --> 00:06:42,153
‫כן, יפהפה.‬

151
00:06:42,153 --> 00:06:44,196
‫לא נראה שמישהו גר פה.‬

152
00:06:44,196 --> 00:06:46,198
‫זו דרך טובה לנסח את זה.‬

153
00:06:46,198 --> 00:06:47,825
‫שמענו שהחברה שלך לא באה הנה.‬

154
00:06:47,825 --> 00:06:49,160
‫זה נכון.‬

155
00:06:49,160 --> 00:06:51,120
‫אתה מזמין אותה?‬
‫-לא.‬

156
00:06:51,120 --> 00:06:53,831
‫כשאנחנו אומרים, "בואי ניפגש באמצע השבוע",‬

157
00:06:53,831 --> 00:06:55,958
‫השעה 23:00 או 23:30 כשאני יוצא.‬

158
00:06:55,958 --> 00:06:58,043
‫אז זה רק בוטי קול.‬
‫-היא כבר במיטה.‬

159
00:06:58,043 --> 00:06:59,420
‫זה לא בוטי קול.‬

160
00:07:00,171 --> 00:07:01,630
‫אנחנו מתכרבלים.‬

161
00:07:03,591 --> 00:07:05,426
‫ועכשיו זה הסלון?‬

162
00:07:05,426 --> 00:07:07,136
‫לא קורה הרבה בסלון הזה.‬

163
00:07:07,136 --> 00:07:09,221
‫זה מרגיש שעוד לא עברת לגור פה.‬

164
00:07:09,221 --> 00:07:12,683
‫כמה זמן אתה כאן?‬
‫-משהו כמו חמש או שש שנים.‬

165
00:07:13,684 --> 00:07:15,519
‫אני לא מבלה כאן הרבה זמן.‬

166
00:07:15,519 --> 00:07:18,105
‫אתה לא מבלה בו הרבה זמן‬
‫בגלל איך שהוא נראה‬

167
00:07:18,105 --> 00:07:20,691
‫או שאתה בוחר להשאיר אותו כך‬
‫כדי שלא תיאלץ להיות פה?‬

168
00:07:20,691 --> 00:07:22,776
‫נראה לי שזה "מה בא קודם,‬
‫הביצה או התרנגולת".‬

169
00:07:22,776 --> 00:07:25,696
‫לדן יש כל כך הרבה אישיות,‬

170
00:07:25,696 --> 00:07:30,326
{\an8}‫עם הציורים בדמותו,‬
‫התמונות שלו בכל רחבי המעדנייה,‬

171
00:07:30,326 --> 00:07:33,120
‫אבל אז מגיעים לבית שלו ו...‬

172
00:07:34,955 --> 00:07:35,789
‫אין אישיות.‬

173
00:07:36,540 --> 00:07:38,042
‫זה ענק כאן.‬

174
00:07:38,626 --> 00:07:39,710
‫זה מקסים!‬

175
00:07:39,710 --> 00:07:43,756
‫מתוך שבעה לילות,‬
‫כמה לילות אתה אצל קארה לעומת כאן?‬

176
00:07:43,756 --> 00:07:45,216
‫עכשיו, שבעה.‬

177
00:07:45,216 --> 00:07:48,427
‫אנחנו ישנים באותה המיטה בלילה, וזהו בערך.‬

178
00:07:48,427 --> 00:07:51,013
‫אני חושבת שהיא רוצה קצת יותר מהיחסים.‬

179
00:07:51,013 --> 00:07:53,265
‫אתה רוצה יותר מהיחסים?‬
‫-בטח.‬

180
00:07:53,265 --> 00:07:54,391
‫זה חדר האמבטיה.‬

181
00:07:54,391 --> 00:07:57,061
‫מה שמעניין בעיניי זה שיש לך שני כיורים,‬

182
00:07:57,061 --> 00:07:58,521
‫ואחד מהם ריק‬

183
00:07:58,521 --> 00:08:00,773
‫כי אף אחד לא בא לכאן.‬

184
00:08:00,773 --> 00:08:01,690
‫זה נכון.‬

185
00:08:05,069 --> 00:08:05,903
‫היי!‬

186
00:08:05,903 --> 00:08:06,820
‫שלום.‬

187
00:08:06,820 --> 00:08:08,405
‫את קארה?‬

188
00:08:09,198 --> 00:08:10,658
‫איזו יפה את.‬

189
00:08:10,658 --> 00:08:11,992
‫תודה.‬

190
00:08:12,952 --> 00:08:15,955
‫מתי אני מקבל חיבוק?‬
‫-נשקי אותו!‬

191
00:08:16,830 --> 00:08:18,541
‫ספרי לנו על דן, מותק.‬

192
00:08:18,541 --> 00:08:20,501
‫אלוהים. הוא כמו תעלומה.‬

193
00:08:20,501 --> 00:08:23,170
‫אני יכולה למצוא מישהו שיודע להתלבש‬

194
00:08:23,170 --> 00:08:25,881
‫ושיש לו נימוסים דרומיים,‬

195
00:08:25,881 --> 00:08:28,175
‫אבל למצוא מישהו עם לב גדול‬

196
00:08:28,175 --> 00:08:32,721
‫שמה שמוביל אותו בכל יום ובכל רגע‬
‫זה איך לעזור לאחרים,‬

197
00:08:32,721 --> 00:08:34,223
‫זה דנ"א.‬

198
00:08:34,223 --> 00:08:36,392
‫יש לו לב ממש גדול.‬
‫-כן.‬

199
00:08:36,392 --> 00:08:38,352
‫במה הוא צריך עזרה?‬

200
00:08:38,352 --> 00:08:41,939
‫איזון זו מילה כמעט עדינה מדי.‬

201
00:08:41,939 --> 00:08:43,190
‫אני אישה עצמאית,‬

202
00:08:43,190 --> 00:08:44,858
‫אבל אני לא כל כך עצמאית‬

203
00:08:44,858 --> 00:08:48,821
‫שאני רוצה להיות לבד בערב שישי ושבת, נכון?‬

204
00:08:48,821 --> 00:08:53,492
‫וזה גורם לי להרגיש... שלא מכבדים אותי.‬

205
00:08:53,492 --> 00:08:55,744
‫הוא נותן את העוגה למעדנייה,‬
‫ואת מקבלת פירורים.‬

206
00:08:55,744 --> 00:08:56,662
‫נכון.‬
‫-כן.‬

207
00:08:56,662 --> 00:08:58,122
‫ניסיתם לפתור את זה?‬

208
00:08:58,122 --> 00:09:01,041
‫דיברתם על זה? דן, מה יצא מזה?‬

209
00:09:01,041 --> 00:09:04,461
‫היא אמרה לי כמה דברים, אז ניסיתי להשתפר.‬

210
00:09:04,461 --> 00:09:07,298
‫אני רואה שדן קיבל חינוך טוב מהבית.‬

211
00:09:07,298 --> 00:09:09,592
‫הוא יודע שההתנהגות הזאת היא לא בסדר.‬

212
00:09:09,592 --> 00:09:11,635
‫משהו לא בסדר כאן.‬

213
00:09:11,635 --> 00:09:12,886
‫אפשר ללכת לשירותים?‬

214
00:09:12,886 --> 00:09:13,846
‫כן, בבקשה.‬
‫-כן!‬

215
00:09:13,846 --> 00:09:16,473
‫כדי לחקור את המצב שלך.‬
‫לא בשביל לפוצץ אותם.‬

216
00:09:16,473 --> 00:09:17,683
‫לא, בבקשה.‬

217
00:09:17,683 --> 00:09:18,976
‫ביי.‬

218
00:09:18,976 --> 00:09:20,311
‫אוהבת אתכם.‬

219
00:09:20,311 --> 00:09:21,770
‫בסדר.‬

220
00:09:21,770 --> 00:09:25,316
‫הוא אומר שהוא לא מתלבש יפה,‬
‫אבל יש לו המון עניבות.‬

221
00:09:26,525 --> 00:09:28,611
‫אוי לי!‬

222
00:09:28,611 --> 00:09:31,030
‫דן השובב.‬

223
00:09:31,614 --> 00:09:33,782
‫היי, ג'קי. אני צריך להראות לך משהו.‬

224
00:09:33,782 --> 00:09:34,992
‫בסדר.‬
‫-תסתובב.‬

225
00:09:38,579 --> 00:09:40,080
‫זה לא כואב?‬

226
00:09:40,080 --> 00:09:41,332
‫אפשר יותר חזק?‬

227
00:09:43,459 --> 00:09:45,127
‫לא חזק מדי. אל תתחיל חזק.‬

228
00:09:45,127 --> 00:09:46,920
‫קדימה, אפשר קצת יותר חזק.‬

229
00:09:46,920 --> 00:09:48,881
‫זה שורף, כלבה שכמותך!‬

230
00:09:49,798 --> 00:09:52,926
‫קודם כול, איפה אנחנו?‬
‫-אנחנו במטבח שלך.‬

231
00:09:52,926 --> 00:09:54,219
‫יש לי מטבח?‬

232
00:09:54,219 --> 00:09:56,263
‫אז אתה לא מבשל כאן יותר מדי?‬
‫-לא.‬

233
00:09:56,263 --> 00:09:59,433
{\an8}‫לוקח זמן לקנות מצרכים, לתכנן.‬

234
00:09:59,433 --> 00:10:04,229
‫יש לך ולקארה‬
‫כל כך הרבה הזדמנויות ליצור חיבור‬

235
00:10:04,229 --> 00:10:06,607
‫ואני לא בהכרח חושב שאתה מנצל אותן‬

236
00:10:06,607 --> 00:10:08,359
‫ואני רוצה להתמקד בזה.‬

237
00:10:08,359 --> 00:10:10,694
‫אמרת שאתה מבלה הרבה זמן אצלה.‬

238
00:10:10,694 --> 00:10:13,489
‫אתה זוכר את הפעם האחרונה שהיא באה הנה‬

239
00:10:13,489 --> 00:10:16,283
‫והיית במטבח והכנת לה משהו לאכול?‬

240
00:10:16,283 --> 00:10:17,368
‫לא.‬
‫-בסדר.‬

241
00:10:17,368 --> 00:10:19,078
‫אז...‬
‫-כי זה מעולם לא קרה.‬

242
00:10:19,078 --> 00:10:21,872
‫היית רוצה לשנות את זה ולנסות משהו שונה?‬

243
00:10:21,872 --> 00:10:26,210
‫אתה יודע, זה מעציב אותי‬
‫שלא חשבתי על זה עד עכשיו.‬

244
00:10:26,210 --> 00:10:27,961
‫כשאתה יודע יותר, אתה עושה יותר.‬

245
00:10:27,961 --> 00:10:28,879
‫נכון.‬

246
00:10:28,879 --> 00:10:30,798
‫זה כל מה שאפשר לעשות בחיים.‬

247
00:10:30,798 --> 00:10:33,592
{\an8}‫אני רק רוצה לומר שכשאני מסתכל עמוק בעיניך,‬

248
00:10:33,592 --> 00:10:35,636
{\an8}‫אני רואה את הגבות של סבא שלי,‬

249
00:10:35,636 --> 00:10:39,765
{\an8}‫וזה גורם לי להרגיש בבית ובנוח ונחמד.‬

250
00:10:40,349 --> 00:10:42,309
‫הן גדולות מאוד.‬
‫-אנחנו נקצר אותן.‬

251
00:10:42,309 --> 00:10:43,936
‫תודה.‬
‫-אפשר לראות את השיער שלך?‬

252
00:10:43,936 --> 00:10:44,853
‫בבקשה.‬

253
00:10:46,730 --> 00:10:48,816
‫וואו, זה שיער יפה ועבה.‬

254
00:10:48,816 --> 00:10:50,109
‫יש לך שיער נהדר.‬

255
00:10:50,109 --> 00:10:52,611
‫יש לנו קנבס נהדר לעבוד איתו.‬

256
00:10:52,611 --> 00:10:56,907
‫פחות אכפת לי מהסדר הנכון של הדברים‬
‫ואיך הם גורמים לך להיראות.‬

257
00:10:56,907 --> 00:10:58,992
‫אכפת לי יותר מאיך שאתה מרגיש.‬

258
00:10:58,992 --> 00:11:02,162
‫ומבחינתי, טיפוח, טיפוח עור,‬
‫טיפוח שיער, טיפוח גוף,‬

259
00:11:02,162 --> 00:11:04,081
‫כל הדברים האלה, הם כמו דרך‬

260
00:11:04,081 --> 00:11:06,917
‫שתוכל לחקור בה‬
‫את מערכת היחסים שלך עם עצמך.‬

261
00:11:06,917 --> 00:11:09,044
‫בוא נמלא קצת את הכוס שלנו,‬

262
00:11:09,044 --> 00:11:11,839
‫וזו יכולה להיות הדרך שלך למלא את הכוס שלך.‬

263
00:11:12,423 --> 00:11:17,428
‫יש לנו ארון ממש משעמם של,‬
‫"זה מה יש. זרקתי על עצמי משהו".‬

264
00:11:17,428 --> 00:11:20,556
{\an8}‫ואז יש לך את זה, שזה די נהדר.‬

265
00:11:20,556 --> 00:11:21,682
{\an8}‫- טאן‬
‫אופנה -‬

266
00:11:21,682 --> 00:11:25,144
‫יש דברים שכל אחד ירגיש נחמד בהם,‬

267
00:11:25,144 --> 00:11:27,730
‫אבל לפי כל העדויות, אתה לא לובש אותם.‬

268
00:11:27,730 --> 00:11:30,983
‫זה נכון.‬
‫-זה בגלל שכבר לא אכפת לך?‬

269
00:11:30,983 --> 00:11:32,609
‫זה בגלל שאתה מותש,‬

270
00:11:32,609 --> 00:11:34,862
‫ואתה חושב , "אני עובד כל הזמן.‬

271
00:11:34,862 --> 00:11:37,114
‫"זה לא משנה"? תן לי את התשובה הכנה.‬

272
00:11:37,114 --> 00:11:39,408
‫פעם הייתי בחור יותר מסוגנן.‬
‫-בסדר.‬

273
00:11:39,408 --> 00:11:43,537
‫והאירועים שאליהם‬
‫הייתי לובש את הבגדים המסוגננים,‬

274
00:11:43,537 --> 00:11:46,165
‫זה לא שלא אכפת לי, למרות שאולי...‬

275
00:11:46,165 --> 00:11:48,083
‫אבל אכפת לי פחות באופן יחסי.‬

276
00:11:48,083 --> 00:11:50,586
‫אני מתלבש ככה לארוחת ערב,‬

277
00:11:50,586 --> 00:11:53,714
‫ואני יודע שקארה תעדיף שלא אעשה את זה.‬

278
00:11:53,714 --> 00:11:56,675
‫זה בגלל שאני צריך להראות לך‬
‫איך להרכיב לוק?‬

279
00:11:56,675 --> 00:11:59,636
‫זה בגלל שאין לך בגדים‬
‫שמתאימים לך ומרגישים טוב?‬

280
00:11:59,636 --> 00:12:00,804
‫מה הסיבה?‬

281
00:12:00,804 --> 00:12:02,014
‫כל התשובות נכונות.‬

282
00:12:02,014 --> 00:12:03,974
‫אני רוצה שתהיה לך מלתחה‬

283
00:12:03,974 --> 00:12:08,187
‫שתבהיר לקארה שאכפת לך ממנה.‬

284
00:12:08,687 --> 00:12:10,063
‫זה מגיע לה, לא?‬

285
00:12:10,063 --> 00:12:10,981
‫כן.‬

286
00:12:11,690 --> 00:12:13,192
‫או לא, אני לא יודע.‬

287
00:12:14,526 --> 00:12:16,069
‫זה מגיע לה, כן.‬

288
00:12:16,069 --> 00:12:19,281
‫אני רוצה לדעת קצת על הילדות שלך.‬

289
00:12:19,907 --> 00:12:20,741
‫אוי!‬

290
00:12:21,784 --> 00:12:25,287
{\an8}‫אני מניח שלא היה לי הרבה מה להתגאות בו.‬

291
00:12:25,287 --> 00:12:29,833
‫אתה יודע, הייתי הכבשה השחורה.‬

292
00:12:29,833 --> 00:12:32,461
‫איך אתה חושב שהמסר הזה‬
‫משחק תפקיד בחייך היום?‬

293
00:12:32,461 --> 00:12:36,173
‫מאחר שיש לי מחסור בהערכה עצמית,‬

294
00:12:36,173 --> 00:12:39,343
‫אני נוטה להימשך לאזורים‬
‫שבהם אני מרגיש בנוח.‬

295
00:12:39,343 --> 00:12:41,220
‫כלומר, לעבוד במעדנייה,‬

296
00:12:41,220 --> 00:12:45,057
‫זה יצר את ההערכה העצמית‬
‫שאני מרגיש בנוח איתה כרגע.‬

297
00:12:45,057 --> 00:12:49,102
‫אז שמעתי מכמה מהאנשים שעובדים במעדנייה,‬

298
00:12:49,102 --> 00:12:50,521
‫שמענו מקארה,‬

299
00:12:50,521 --> 00:12:52,105
‫ויש תחושה כוללת‬

300
00:12:52,105 --> 00:12:55,400
‫שאנשים חושבים שאתה הבחור הכי מדהים בעולם‬

301
00:12:55,901 --> 00:12:57,194
‫או מניאק.‬

302
00:12:58,028 --> 00:12:59,655
‫זה לא ממש מטריד אותי.‬

303
00:12:59,655 --> 00:13:02,241
‫יש מספיק אנשים שמחבבים אותי,‬

304
00:13:02,241 --> 00:13:04,785
‫שאם הם לא קיבלו את הרושם הנכון מההתחלה,‬

305
00:13:04,785 --> 00:13:06,245
‫עם הזמן, הם יקבלו.‬

306
00:13:06,245 --> 00:13:07,871
‫אני לא כל כך מאמין לזה.‬

307
00:13:07,871 --> 00:13:10,332
‫אתה אומר,‬
‫"לא אכפת לי שאומרים עליי דברים כאלה",‬

308
00:13:10,332 --> 00:13:12,084
‫אבל גם יש לך הערכה עצמית נמוכה.‬

309
00:13:12,084 --> 00:13:15,546
‫אני לא... רוצה להיות ידוע בתור מניאק,‬

310
00:13:15,546 --> 00:13:16,630
‫אבל אני לא...‬

311
00:13:17,339 --> 00:13:19,550
‫אני יודע שיש מספיק אנשים שחושבים...‬

312
00:13:19,550 --> 00:13:21,718
‫בוא נעצור בחלק הראשון.‬
‫-כן, בבקשה.‬

313
00:13:21,718 --> 00:13:24,304
‫"אני לא רוצה להיות ידוע בתור מניאק."‬

314
00:13:24,304 --> 00:13:25,722
‫בטח.‬
‫-רק תגיד את זה.‬

315
00:13:25,722 --> 00:13:27,850
‫אני לא רוצה להיות ידוע בתור מניאק.‬

316
00:13:27,850 --> 00:13:32,938
‫חצי מהאנשים מקבלים בחור מחוספס וקשוח‬

317
00:13:32,938 --> 00:13:34,481
‫ואולי קצת סנוב,‬

318
00:13:34,481 --> 00:13:37,693
‫וחצי מהאנשים מקבלים בחור מתוק ואוהב.‬

319
00:13:38,277 --> 00:13:40,988
‫אני לא מאמין ששני הבחורים האלה הם אתה.‬

320
00:13:41,697 --> 00:13:46,201
‫אני מאמין שבחור אחד הוא הגנה,‬
‫והבחור השני הוא מי שאתה באמת.‬

321
00:13:46,201 --> 00:13:48,871
‫אני חושב שזה מה שאנחנו צריכים לפתור.‬
‫-כן.‬

322
00:13:49,371 --> 00:13:51,290
‫ולמה אתה רוצה לפתור את זה?‬

323
00:13:51,290 --> 00:13:54,501
‫כי אני בטוח‬
‫שזה יעזור לי לגדול באופן מסוים.‬

324
00:13:55,961 --> 00:13:57,754
‫כולנו יודעים מה נעשה?‬
‫-כן.‬

325
00:13:57,754 --> 00:13:58,839
‫כן.‬
‫-נהדר.‬

326
00:13:58,839 --> 00:14:00,340
‫אתה יודע לעשות טוורקינג?‬

327
00:14:00,966 --> 00:14:02,467
‫לא.‬
‫-אני אראה לך.‬

328
00:14:02,467 --> 00:14:04,094
‫שיעור מספר אחת.‬

329
00:14:04,094 --> 00:14:06,179
‫שלא תעזו לשבור את הדלפק!‬

330
00:14:07,389 --> 00:14:09,516
‫אתה יכול אפילו לעשות...‬
‫-אלוהים.‬

331
00:14:09,516 --> 00:14:10,434
‫להצליב, ככה.‬

332
00:14:10,434 --> 00:14:13,228
‫אני בטוח שזה לא מה שחשבת שיקרה.‬

333
00:14:13,228 --> 00:14:14,897
‫זה גב תחתון.‬
‫-תזחל הנה.‬

334
00:14:14,897 --> 00:14:17,608
‫אתם באמת רוצים שאני אעשה טוורקינג?‬
‫-כמה זה שווה לך?‬

335
00:14:17,608 --> 00:14:19,401
‫שים יד כאן.‬
‫-בבקשה.‬

336
00:14:19,985 --> 00:14:21,194
‫למעלה!‬
‫-למעלה!‬

337
00:14:21,194 --> 00:14:25,824
‫לא ראיתי טוורקינג כל כך גרוע‬
‫מאז טינה בלצ'ר.‬

338
00:14:25,824 --> 00:14:27,200
‫כן!‬

339
00:14:27,200 --> 00:14:28,535
‫מהמם.‬

340
00:14:28,535 --> 00:14:30,245
‫מי ידע שדן יודע לזוז?‬

341
00:14:30,245 --> 00:14:31,538
‫כן!‬

342
00:14:31,538 --> 00:14:33,874
‫הוא לא זז נהדר, אבל הוא זז!‬

343
00:14:33,874 --> 00:14:35,334
‫כן!‬
‫-בדיוק כאן.‬

344
00:14:35,334 --> 00:14:37,461
‫אתה צריך לשחרר את זה.‬
‫-"תן לי דולר!"‬

345
00:14:38,045 --> 00:14:39,171
‫זה יהיה שבוע מעניין.‬

346
00:14:39,671 --> 00:14:40,923
‫לומדים לחבב אותו.‬

347
00:14:41,924 --> 00:14:42,883
‫- יום 2 -‬

348
00:14:42,883 --> 00:14:46,428
‫- משלימים פערים -‬

349
00:14:52,601 --> 00:14:57,439
‫אני רוצה שדן יהיה נוכח‬
‫ויהיה שותף פעיל עם קארה.‬

350
00:14:57,439 --> 00:15:00,609
‫אני רוצה שהוא ירגיש יותר מעודן ומתוחכם‬

351
00:15:00,609 --> 00:15:03,362
‫למען האישה המעודנת והמתוחכמת שלו.‬

352
00:15:03,362 --> 00:15:06,073
‫אם אתה רוצה להיות איש עסקים מצליח, נהדר,‬

353
00:15:06,073 --> 00:15:08,742
‫אבל אתה חייב לטפל בתחומים אחרים בחייך.‬

354
00:15:08,742 --> 00:15:11,745
‫אחרת תהיה איש זקן וממורמר.‬

355
00:15:12,245 --> 00:15:13,413
‫היי, דן.‬

356
00:15:13,413 --> 00:15:17,459
‫אני ממש רוצה להפוך את הבית שלו‬
‫למקום שקארה תרצה לשהות בו את הלילה.‬

357
00:15:17,459 --> 00:15:21,713
‫אני רוצה שהם יתחילו לחלוק‬
‫יותר חלקים מהחיים שלהם ביחד.‬

358
00:15:21,713 --> 00:15:23,465
‫אני רוצה שדן ידאג לקארה‬

359
00:15:23,465 --> 00:15:25,592
‫כמו שהוא דואג לעסק שלו.‬

360
00:15:25,592 --> 00:15:29,846
‫אני צריך שדן יבין שאני בטוח שקארה תעריך‬

361
00:15:29,846 --> 00:15:31,473
‫ארוחה ביתית נחמדה מדי פעם.‬

362
00:15:32,057 --> 00:15:35,394
‫אני מקווה שדן יצליח לשחרר את האחיזה‬

363
00:15:35,394 --> 00:15:38,981
‫בדמות הגבר המחוספס הזו,‬

364
00:15:38,981 --> 00:15:41,942
‫ולהמשיך הלאה עם תקווה ואהבה בליבו‬

365
00:15:41,942 --> 00:15:45,570
‫שאותן יוכל לחלוק עם קארה,‬
‫והכי חשוב, עם עצמו.‬

366
00:15:56,540 --> 00:15:59,001
‫כשקארה מזמינה אותך לאירוע,‬

367
00:15:59,001 --> 00:16:02,212
‫אתה חושב, "כדאי שאני אתלבש יפה לזה?"‬

368
00:16:03,046 --> 00:16:05,966
‫זה בטח לא עולה לי בראש בהתחלה.‬

369
00:16:05,966 --> 00:16:08,427
‫כשנסענו יחד לנאשוויל, היא אמרה,‬

370
00:16:08,427 --> 00:16:12,764
‫"אנחנו צריכים לשמור לילה לעצמנו‬
‫אז תדאג להביא דברים."‬

371
00:16:13,265 --> 00:16:14,641
‫אני גורם לך להירתע?‬

372
00:16:15,350 --> 00:16:16,184
‫אתה בן 50.‬

373
00:16:17,102 --> 00:16:19,730
‫ארבעים ותשע נקודה תשע.‬
‫-בסדר, כמעט 50.‬

374
00:16:20,272 --> 00:16:24,735
‫איך זה שהגענו למצב שבו‬
‫חברה שלך צריכה להגיד לך,‬

375
00:16:24,735 --> 00:16:26,778
‫"היי, תארוז בהתאם"?‬

376
00:16:26,778 --> 00:16:30,824
‫כי אף פעם לא הייתי עם חברה‬

377
00:16:30,824 --> 00:16:32,075
‫בניגוד ללצאת...‬

378
00:16:32,075 --> 00:16:34,411
‫השאלה שלי היא כזאת. אתה מגיע לאירוע.‬

379
00:16:34,411 --> 00:16:37,497
‫קארה נכנסת ונראית מדהים.‬
‫-כן, בדיוק.‬

380
00:16:37,497 --> 00:16:39,166
‫ואז אתה עומד שם...‬

381
00:16:40,042 --> 00:16:41,835
‫כן, זה בערך ככה, כן.‬

382
00:16:41,835 --> 00:16:43,253
‫אבל זה קורה פעם אחת.‬

383
00:16:43,253 --> 00:16:45,881
‫האם היה רגע מושכל, או רגע של למידה,‬

384
00:16:45,881 --> 00:16:48,216
‫שחשבת, "אסור שזה יקרה שוב"?‬

385
00:16:48,216 --> 00:16:50,552
‫זה נעלם, לצערי.‬

386
00:16:50,552 --> 00:16:54,639
‫אולי מה שאני צריך שתעשה מעכשיו‬
‫זה להגיד לעצמך‬

387
00:16:54,639 --> 00:16:57,100
‫"אני צריך לעשות יותר למענה."‬

388
00:16:57,100 --> 00:17:00,145
‫מערכות היחסים שלי לא היו כאלה עמוקות.‬

389
00:17:00,145 --> 00:17:03,398
‫זו ההזדמנות שלי, אתה יודע, בגיל 50.‬

390
00:17:03,398 --> 00:17:06,651
‫אין סיכוי שיש לך עסק מצליח‬
‫בלי לחשוב קדימה.‬

391
00:17:06,651 --> 00:17:11,073
‫תתייחס אליה כאל הרחבה של מוח היזם שלך.‬

392
00:17:11,073 --> 00:17:13,450
‫רצית להצליח עם המעדנייה, הגעת לשם.‬

393
00:17:13,450 --> 00:17:17,037
‫אם אתה רוצה להצליח במערכת יחסים,‬
‫אתה יודע איך להגיע לשם.‬

394
00:17:17,871 --> 00:17:19,289
‫הבנתי. לא, אתה צודק.‬

395
00:17:19,289 --> 00:17:21,166
‫אני רוצה שדן יתחיל להבין‬

396
00:17:21,166 --> 00:17:25,378
‫שהוא צריך להיות משתתף פעיל‬
‫במערכת היחסים הזאת.‬

397
00:17:25,378 --> 00:17:27,964
‫אתה פתוח למדוד כל מה שאני רוצה שתמדוד?‬

398
00:17:27,964 --> 00:17:29,841
‫כן.‬
‫-כי יש לי חולצת בטן נהדרת‬

399
00:17:29,841 --> 00:17:32,219
‫שתיראה בה מדהים.‬
‫-זה בסדר.‬

400
00:17:32,719 --> 00:17:35,680
‫אני רק צריך שהוא יעשה מעט מאמץ עם קארה,‬

401
00:17:35,680 --> 00:17:38,850
‫וזה יעשה את ההבדל בשבילה‬
‫ובשביל מערכת היחסים שלהם.‬

402
00:17:38,850 --> 00:17:40,393
‫אפשר לראות?‬
‫-כן.‬

403
00:17:41,269 --> 00:17:43,188
‫תרצה שאביא את כובע הבייסבול שלי?‬

404
00:17:43,188 --> 00:17:47,067
‫אני ממש לא רוצה את הכובע שלך.‬
‫באמת יש לך שיער מקסים.‬

405
00:17:47,067 --> 00:17:49,361
‫תודה.‬
‫-אני לא מאמין שאתה מסתיר אותו.‬

406
00:17:49,361 --> 00:17:51,863
‫אני ממש אוהב את זה. את איך שזה יושב.‬

407
00:17:52,572 --> 00:17:56,785
‫אולי הצבע צריך להיות קצת יותר חזק...‬

408
00:17:56,785 --> 00:17:58,286
‫אתה רוצה צבע קצת יותר בולט?‬

409
00:17:58,286 --> 00:18:02,874
‫כל הקטע שלי היה שהכול היה קלאסי ופשוט,‬

410
00:18:02,874 --> 00:18:04,334
‫ואז העניבה הייתה...‬

411
00:18:04,334 --> 00:18:05,293
‫זריקת צבע.‬
‫-בולטת.‬

412
00:18:05,293 --> 00:18:07,504
‫הקיפול, זה נראה... זה כמו...‬

413
00:18:08,004 --> 00:18:10,215
‫אתה תלמד אותי איך לעשות את זה?‬

414
00:18:10,215 --> 00:18:12,008
‫כלומר, כן. זה ממש פשוט.‬

415
00:18:12,008 --> 00:18:16,805
‫אז אנחנו רק מקפלים שלוש פעמים,‬
‫ואז זה נראה יותר מותאם.‬

416
00:18:16,805 --> 00:18:19,391
‫זה נראה כאילו מישהו סגנן את התלבושת שלו.‬

417
00:18:19,391 --> 00:18:23,937
‫רציתי לתת לך גירסה לסניקרס‬
‫שהם לא בדיוק סניקרס‬

418
00:18:23,937 --> 00:18:25,397
‫שאפשר לנעול לארוחת ערב‬

419
00:18:25,397 --> 00:18:28,275
‫וקארה תחשוב, "הוא התאמץ. הוא השקיע מחשבה".‬

420
00:18:28,275 --> 00:18:30,068
‫"הוא התאמץ."‬
‫-כן!‬

421
00:18:30,068 --> 00:18:32,946
‫האמת שאני מתחיל לחבב את הנעליים.‬

422
00:18:32,946 --> 00:18:36,116
‫יש לך חיוך על הפנים, זה משלים את הלוק.‬

423
00:18:36,116 --> 00:18:38,368
‫זה לא מי שהיית אתמול.‬

424
00:18:38,368 --> 00:18:39,369
‫אני מסכים.‬

425
00:18:39,369 --> 00:18:40,579
‫נהדר. טוב.‬

426
00:18:40,579 --> 00:18:43,123
‫הלוק הבא כבר מוכן. בבקשה תמדוד אותו.‬

427
00:18:43,123 --> 00:18:44,749
‫אבל עד כה, הכול טוב.‬
‫-בסדר.‬

428
00:18:44,749 --> 00:18:45,876
‫כן.‬
‫-תודה.‬

429
00:18:49,337 --> 00:18:50,213
‫אתה בסדר?‬

430
00:18:50,714 --> 00:18:52,174
‫לא, אני לא.‬

431
00:18:54,509 --> 00:18:56,428
‫אהבתי.‬
‫-אתה חתיך.‬

432
00:18:56,428 --> 00:18:58,221
‫אהבתי. אני אוהב את הכחול.‬

433
00:18:58,221 --> 00:19:02,350
‫ראיתי את הצבע הזה, גרסה של הצבע הזה,‬
‫בז'קט חליפה שלך‬

434
00:19:02,350 --> 00:19:05,103
‫שקיוויתי שיתאים לשיער שלך.‬

435
00:19:05,103 --> 00:19:08,648
‫זה סופר שיקי, אבל גם די קז'ואל.‬

436
00:19:08,648 --> 00:19:09,774
‫זאת חולצת ג'ינס.‬

437
00:19:09,774 --> 00:19:12,944
‫אם תסיר את הז'קט, זה עדיין יהיה יאה,‬

438
00:19:12,944 --> 00:19:14,070
‫אבל עדיין קז'ואל.‬

439
00:19:14,070 --> 00:19:16,656
‫מעולם לא לבשתי חולצה ש...‬

440
00:19:16,656 --> 00:19:18,950
‫טוניקה, כן.‬
‫-איך קוראים לזה? טוניקה?‬

441
00:19:18,950 --> 00:19:20,535
‫חולצת טוניקה, כן.‬
‫-הבנתי.‬

442
00:19:20,535 --> 00:19:23,580
‫הפרטים הופכים אותה ליותר מעניינת‬
‫מחולצה מכופתרת רגילה.‬

443
00:19:23,580 --> 00:19:26,291
‫זה נראה מאוד כמו מי שאתה,‬

444
00:19:26,291 --> 00:19:29,377
‫זאת אומרת, מצליח, מתוחכם.‬

445
00:19:29,377 --> 00:19:31,296
‫פשוט יצרנו גרסת קז'ואל של זה‬

446
00:19:31,296 --> 00:19:34,466
‫כדי שלא תרגיש כאילו התחפשת לאבא שלך.‬

447
00:19:34,466 --> 00:19:36,509
‫זה מצחיק כי אני מניח שבשלב זה,‬

448
00:19:36,509 --> 00:19:40,388
‫אני בגיל שאבא שלי היה בו‬
‫כשחשבתי על אבא שלי כאבא שלי, אז...‬

449
00:19:40,388 --> 00:19:42,891
‫אני תוהה אם הוא התלבש בכזה סטייל, כן?‬

450
00:19:44,100 --> 00:19:44,935
‫אין תגובה.‬

451
00:19:46,019 --> 00:19:46,853
‫זה לא!‬

452
00:19:46,853 --> 00:19:51,024
‫מאיך שדן נושא את עצמו,‬
‫ברור שהוא יודע כמה הוא נראה טוב.‬

453
00:19:51,024 --> 00:19:52,651
‫מאז שהכרתי את דן,‬

454
00:19:52,651 --> 00:19:55,028
‫הוא לא החזיק את עצמו ביציבה‬

455
00:19:55,028 --> 00:19:57,614
‫שמתאימה לאדם מצליח.‬

456
00:19:57,614 --> 00:19:58,865
‫ובפעם הראשונה,‬

457
00:19:58,865 --> 00:20:02,244
‫אני רואה מי הוא יכול להיות מעכשיו.‬

458
00:20:02,244 --> 00:20:04,829
‫תודה שהיית פתוח.‬
‫-אני רק רוצה להיות מקסים.‬

459
00:20:04,829 --> 00:20:05,997
‫אתה מקסים!‬

460
00:20:11,378 --> 00:20:13,880
{\an8}‫- מטה חמשת המדהימים‬
‫ניו אורלינס, לואיזיאנה -‬

461
00:20:13,880 --> 00:20:15,006
‫שלום.‬
‫-היי!‬

462
00:20:15,006 --> 00:20:16,633
{\an8}‫את בטח מדליין.‬
‫-מדליין.‬

463
00:20:16,633 --> 00:20:18,051
{\an8}‫היי.‬
‫-קאתרין.‬

464
00:20:18,051 --> 00:20:19,552
{\an8}‫היי.‬
‫-מה שלומך?‬

465
00:20:19,552 --> 00:20:22,097
{\an8}‫אני בסדר.‬
‫-תודה רבה שבאתן. שבו. תיכנסו.‬

466
00:20:22,597 --> 00:20:28,812
‫הבאתי את שתיכן‬
‫כי אני צריך ללמוד עוד קצת על דן.‬

467
00:20:28,812 --> 00:20:30,272
‫כשניפגשנו איתו,‬

468
00:20:30,272 --> 00:20:32,732
‫הבנתי שדן יכול להיות די מניאק.‬

469
00:20:32,732 --> 00:20:34,109
‫כן.‬
‫-ו...‬

470
00:20:34,109 --> 00:20:35,026
‫אפשר להגיד.‬

471
00:20:35,026 --> 00:20:37,862
‫אבל מצד שני,‬
‫כולם אומרים, "הוא בחור מדהים".‬

472
00:20:37,862 --> 00:20:38,989
‫כן.‬

473
00:20:38,989 --> 00:20:43,243
‫ואני ממש צריך להבין‬
‫האם ההתנהגות הזו היא של המעדנייה‬

474
00:20:43,243 --> 00:20:47,163
‫או שזה משפיע על חייו הפרטיים‬
‫עם חברים, עם משפחה, עם אמא שלכן?‬

475
00:20:47,163 --> 00:20:48,748
‫כלומר, אני חושבת ששתינו,‬

476
00:20:48,748 --> 00:20:51,835
‫היינו אומרות שהיו לנו כמה רגעים קשים עם דן‬

477
00:20:51,835 --> 00:20:53,086
‫לאורך השנים.‬

478
00:20:53,086 --> 00:20:56,798
‫אז זה בהחלט משהו שקורה גם בבית‬
‫ולא רק במעדנייה.‬

479
00:20:56,798 --> 00:20:59,926
‫אני לא חושב שדן מבין‬
‫איך ההתנהגות הממורמרת שלו‬

480
00:20:59,926 --> 00:21:01,511
‫משפיעה על חייו.‬

481
00:21:01,511 --> 00:21:04,889
‫אז אין אנשים יותר טובים שיוכלו להעיר אותו‬

482
00:21:04,889 --> 00:21:07,142
‫מאשר מציעות ההשתתפות, הבנות של קארה.‬

483
00:21:07,142 --> 00:21:08,059
‫היי.‬
‫-היי.‬

484
00:21:08,059 --> 00:21:10,020
‫זו הפעם הראשונה שאתם נפגשים.‬

485
00:21:10,020 --> 00:21:12,188
‫כל כך חשוב שדן ישמע את זה‬

486
00:21:12,188 --> 00:21:16,151
‫כי בראש של דן,‬
‫הוא חושב שהכול בסדר בחייו האישיים.‬

487
00:21:16,151 --> 00:21:19,821
‫אז לא הייתי כאן‬
‫אם לא הייתי לגמרי בצד של דן, נכון?‬

488
00:21:19,821 --> 00:21:22,699
‫אבל השנים הראשונות,‬

489
00:21:22,699 --> 00:21:26,703
‫לא ממש תמכתי במערכת היחסים שלכם.‬

490
00:21:26,703 --> 00:21:27,620
‫הבנתי אותך.‬

491
00:21:27,620 --> 00:21:29,831
‫ידעת שהיא הרגישה כך במשך שנים?‬

492
00:21:29,831 --> 00:21:30,749
‫לא.‬

493
00:21:30,749 --> 00:21:31,958
‫לא ידעת?‬
‫-לא.‬

494
00:21:31,958 --> 00:21:35,378
‫איך את חושבת שמערכת היחסים שלו‬
‫עם אמא שלכן יכולה להשתפר?‬

495
00:21:35,378 --> 00:21:38,006
‫הייתי אומרת שיהיה יותר אמיתי באופן עקבי.‬

496
00:21:38,006 --> 00:21:39,924
‫כן.‬
‫-שאפשר לסמוך עליו.‬

497
00:21:39,924 --> 00:21:43,386
‫היא לא יודעת את מי היא תפגוש,‬
‫דן איש המעדנייה או בן הזוג.‬

498
00:21:43,386 --> 00:21:44,888
‫זה משתנה בכל יום.‬

499
00:21:44,888 --> 00:21:46,014
‫כן.‬

500
00:21:46,014 --> 00:21:48,308
‫אני חושבת שהיא הייתה רוצה שיהיה מישהו‬

501
00:21:48,308 --> 00:21:51,394
‫שהיא תוכל להיות קצת יותר פגיעה איתו.‬

502
00:21:51,394 --> 00:21:53,980
‫אני לא חושבת שהוא יודע הרבה על החיים שלה,‬

503
00:21:53,980 --> 00:21:56,066
‫פשוט בגלל שהוא לא נמצא שם.‬

504
00:21:56,066 --> 00:21:57,025
‫הבנתי.‬

505
00:21:57,025 --> 00:21:59,444
‫הוא מגיע הביתה בעשר, היא ישנה.‬

506
00:21:59,444 --> 00:22:01,946
‫למרבה הצער, אין להם יכולת להתחבר‬

507
00:22:01,946 --> 00:22:03,948
‫כשהם נפגשים בחטף.‬

508
00:22:03,948 --> 00:22:07,243
‫הבנתי. זה עוזר כי חשבתי על משחק!‬

509
00:22:09,537 --> 00:22:12,374
‫חשבתי על שאלות ושאלתי את הגברת שלך.‬

510
00:22:12,374 --> 00:22:15,460
{\an8}‫- כמה אתה מכיר את חברה שלך?‬
‫עם עין קווירית -‬

511
00:22:15,460 --> 00:22:18,797
{\an8}‫אז אתה מוכן לשחק את המשחק?‬

512
00:22:21,383 --> 00:22:23,760
‫מה הממתק האהוב על קארה?‬

513
00:22:24,677 --> 00:22:28,515
‫אני לא מצליח לחשוב על הממתק האהוב עליה.‬

514
00:22:28,515 --> 00:22:29,766
‫כדור אדום.‬
‫-כן.‬

515
00:22:29,766 --> 00:22:32,227
‫זה כאן כדי שיהיה עזר חזותי‬

516
00:22:32,227 --> 00:22:34,521
‫שתראה מה אתה יודע ומה לא.‬

517
00:22:34,521 --> 00:22:36,689
‫אתה לא עוזר לבעיית הערך העצמי שלי.‬

518
00:22:37,190 --> 00:22:39,109
‫איך קארה שותה קפה או תה?‬

519
00:22:39,109 --> 00:22:42,362
‫תה, לא קפה.‬
‫היא אוהבת אותו עם הרבה חלב.‬

520
00:22:42,362 --> 00:22:44,239
‫כן!‬
‫-בום. נשים את זה.‬

521
00:22:44,239 --> 00:22:45,865
‫בנות, כן?‬
‫-כן, זה היה טוב!‬

522
00:22:45,865 --> 00:22:47,659
‫אפשר להתחיל לשאול אותן שאלות?‬

523
00:22:47,659 --> 00:22:48,827
‫כן, בדיוק.‬

524
00:22:48,827 --> 00:22:51,162
‫מה הדבר היקר ביותר לליבה?‬

525
00:22:51,663 --> 00:22:53,248
‫האמנות שלה?‬

526
00:22:54,999 --> 00:22:57,961
‫הדובי שלה!‬
‫-ידעת שיש דובי על המיטה?‬

527
00:22:57,961 --> 00:22:59,212
‫כן. אני.‬

528
00:23:00,713 --> 00:23:02,799
‫לאיזה אח היא הכי קרובה?‬

529
00:23:02,799 --> 00:23:04,801
‫תן לי כדור אדום.‬
‫-בסדר.‬

530
00:23:04,801 --> 00:23:06,803
‫מה הייתה העבודה הראשונה שלה?‬

531
00:23:06,803 --> 00:23:09,597
‫מה היא תמיד רצתה לעשות אבל מעולם לא עשתה?‬

532
00:23:09,597 --> 00:23:11,975
‫מה לדעתה החוזקה הכי גדולה שלה?‬

533
00:23:11,975 --> 00:23:14,686
‫מה בעצמה גורם לה להכי הרבה גאווה?‬

534
00:23:14,686 --> 00:23:19,149
‫היא גאה בכך שהיא הצליחה לפרנס את משפחתה.‬

535
00:23:19,149 --> 00:23:20,150
‫כן.‬
‫-לגמרי.‬

536
00:23:20,150 --> 00:23:22,068
‫כן. לא יכולנו להגיד את זה אחרת.‬

537
00:23:22,068 --> 00:23:23,820
‫מהי שפת האהבה שלה?‬

538
00:23:23,820 --> 00:23:25,196
‫זמן איכות.‬

539
00:23:26,030 --> 00:23:27,949
‫ידעת את זה. כל הכבוד.‬

540
00:23:27,949 --> 00:23:29,117
‫אני יודע.‬

541
00:23:29,993 --> 00:23:31,744
‫אני לא מבלה איתה מספיק זמן.‬

542
00:23:31,744 --> 00:23:35,206
‫עם המשחק הזה, דן מבין שהוא צריך‬
‫לתת לקארה יותר תשומת לב.‬

543
00:23:35,206 --> 00:23:38,918
‫הוא בהחלט מבלה יותר מדי זמן במעדנייה‬
‫ומאחר.‬

544
00:23:38,918 --> 00:23:42,297
‫אני חושב שהיא רוצה מישהו שיהיה שם בשבילה.‬

545
00:23:42,964 --> 00:23:44,466
‫זה מה שאנחנו תמיד רוצים.‬

546
00:23:44,466 --> 00:23:46,926
‫משהו שאני ואמא‬
‫מדברות עליו בזוגיות שלכם‬

547
00:23:46,926 --> 00:23:49,262
‫הוא להנות מהדברים הקטנים בחיים.‬

548
00:23:49,262 --> 00:23:52,390
‫היא רוצה להחזיק ידיים.‬
‫לצפות בסרטים על הספה.‬

549
00:23:52,390 --> 00:23:55,852
‫היא רוצה את הדברים הקטנים.‬
‫-והיא רואה שיש לך פוטנציאל לזה.‬

550
00:23:55,852 --> 00:23:57,645
‫כן.‬
‫-אחרת היא לא הייתה טורחת.‬

551
00:23:57,645 --> 00:23:58,771
‫אני יודע.‬

552
00:23:58,771 --> 00:24:00,607
‫הן רוצות שתצליח,‬

553
00:24:00,607 --> 00:24:04,194
‫אבל אתה חייב להכיר בזה‬
‫כדי שתוכל להתחיל לגדול.‬

554
00:24:04,194 --> 00:24:05,862
‫תידרש עבודה.‬
‫-כן.‬

555
00:24:05,862 --> 00:24:08,114
‫אתה מוכן לעשות את העבודה?‬
‫-כן.‬

556
00:24:08,114 --> 00:24:09,032
‫זה מרגיש נורא.‬

557
00:24:09,032 --> 00:24:13,953
‫זו הייתה הזדמנות עבור דן‬
‫להבין שהוא צריך לעבוד יותר על עצמו‬

558
00:24:13,953 --> 00:24:16,122
‫כדי שמערכות היחסים שלו יוכלו לשגשג.‬

559
00:24:16,122 --> 00:24:20,043
‫אתה לא רוצה לדעת שאתה פוגע באנשים‬
‫ושאתה צריך להשתנות.‬

560
00:24:20,043 --> 00:24:21,211
‫שינוי הוא עבודה.‬

561
00:24:21,211 --> 00:24:24,255
‫אני צריך שתלך הביתה ותכתוב‬

562
00:24:25,048 --> 00:24:27,467
‫את כל ההשפעות השליליות שהיו לך על אנשים‬

563
00:24:27,467 --> 00:24:30,094
‫ואת הדרכים שבהן תוכל להשתפר.‬

564
00:24:30,094 --> 00:24:31,513
‫הוא סוף סוף הבין.‬

565
00:24:31,513 --> 00:24:33,097
‫הוא מוכן לעשות את העבודה.‬

566
00:24:33,097 --> 00:24:34,390
‫ביי, דניאל.‬

567
00:24:36,100 --> 00:24:38,937
‫אנחנו אוהבות אותך. אנחנו בעדך.‬
‫-תודה.‬

568
00:24:43,149 --> 00:24:45,610
{\an8}‫הבית שלך, מדהים.‬

569
00:24:45,610 --> 00:24:47,362
‫אבל מה שהכי בלט לי‬

570
00:24:47,362 --> 00:24:50,823
‫זה שברור שזה לא מקום שאתה גר בו, נכון?‬

571
00:24:50,823 --> 00:24:51,908
‫נכון.‬

572
00:24:51,908 --> 00:24:55,119
‫אבל אני רוצה שתתחיל לחשוב על זה יותר‬

573
00:24:55,119 --> 00:24:58,331
‫כי אני חושב שזה תחום בחיים שלך‬

574
00:24:58,915 --> 00:25:00,708
‫שעדיין לא התבגרת בו.‬

575
00:25:01,376 --> 00:25:02,335
‫נשמע הוגן. כן.‬

576
00:25:02,335 --> 00:25:04,337
‫רציתי לקחת איתי את דן לקניות‬

577
00:25:04,337 --> 00:25:10,510
‫כדי לגרום לו להבין‬
‫שהבית שלו הוא לא מקום שמרגיש כמו בית.‬

578
00:25:10,510 --> 00:25:13,721
‫ואם הוא רוצה לקחת‬
‫את מערכת היחסים עם קארה לשלב הבא,‬

579
00:25:13,721 --> 00:25:19,310
‫עליו להיות אדם שלם ומתפקד בצורה מלאה.‬

580
00:25:19,310 --> 00:25:21,062
‫וכרגע, הוא לא.‬

581
00:25:21,062 --> 00:25:22,814
‫הבית שלי דליל מאוד.‬

582
00:25:22,814 --> 00:25:25,525
‫אין בו שום דבר שאני ממש מתגאה בו,‬

583
00:25:25,525 --> 00:25:27,235
‫ואני שמח שאתה עוזר לי‬

584
00:25:27,235 --> 00:25:33,032
‫כי אני מסתכל על המון דברים,‬
‫ואני די אבוד.‬

585
00:25:33,992 --> 00:25:38,121
‫לחזור הביתה למרחב שלא הושקע בו מאמץ‬

586
00:25:38,121 --> 00:25:39,414
‫לא יכול להרגיש טוב.‬

587
00:25:39,998 --> 00:25:43,376
‫חשבתי על שני כיסאות קטנים כאלה למרפסת שלך‬

588
00:25:43,376 --> 00:25:46,045
‫לך ולקארה כשתבואו הביתה‬

589
00:25:46,045 --> 00:25:48,214
‫ויהיה לכם את הרגע המיוחד שלכם.‬

590
00:25:48,214 --> 00:25:49,215
‫הם נחמדים.‬

591
00:25:49,215 --> 00:25:51,467
‫גם השולחן הזה די מגניב.‬
‫-מגניב, נכון?‬

592
00:25:51,467 --> 00:25:53,094
‫כן.‬
‫-חשבתי שתאהב אותו.‬

593
00:25:53,094 --> 00:25:55,513
‫כי הוא קצת מזכיר לי את המעדנייה.‬
‫-נכון.‬

594
00:25:55,513 --> 00:25:57,265
‫כמה זמן אתה עושה את זה?‬

595
00:25:57,265 --> 00:25:58,600
‫חמש עשרה שנה.‬
‫-כן.‬

596
00:25:58,600 --> 00:26:00,351
‫והיית עורך דין קודם?‬
‫-כן.‬

597
00:26:00,351 --> 00:26:03,563
‫מה גרם לך להחליט,‬
‫"אני לא רוצה להיות עורך דין יותר"?‬

598
00:26:04,063 --> 00:26:08,192
‫אבא שלי רצה שאהיה עורך דין,‬
‫ורציתי לשמח את אבא שלי.‬

599
00:26:08,192 --> 00:26:12,447
‫עבדתי במשרד עורכי דין קיץ אחד,‬

600
00:26:12,447 --> 00:26:14,032
‫ממש לא אהבתי את זה,‬

601
00:26:14,032 --> 00:26:16,826
‫והם התכוונו לתת לי הצעה ביום האחרון,‬

602
00:26:16,826 --> 00:26:20,371
‫במהלך ריאיון הסיום אמרתי,‬
‫"אני לא אוהב את המקום הזה",‬

603
00:26:20,371 --> 00:26:23,374
‫ולא קיבלתי את ההצעה, ואבא שלי די כעס.‬

604
00:26:23,374 --> 00:26:25,668
‫אחי הוא אורולוג במרפאת קליבלנד.‬

605
00:26:25,668 --> 00:26:28,796
‫אבא שלי גאה בו.‬
‫-אבא שלך צריך להיות גאה גם בך.‬

606
00:26:28,796 --> 00:26:31,716
‫הוא... אני לא יודע אם הוא גאה באותה המידה,‬
‫אבל הוא...‬

607
00:26:31,716 --> 00:26:34,010
‫הוא לא שונא אותי.‬

608
00:26:34,010 --> 00:26:36,679
‫אני חושב שיש לי בעיות הערכה עצמית,‬

609
00:26:36,679 --> 00:26:39,223
‫והרבה מחוסר ההערכה העצמית שלי‬

610
00:26:39,223 --> 00:26:42,935
‫בא לידי ביטוי במסירות-יתר לעבודה.‬

611
00:26:42,935 --> 00:26:45,647
‫האם חיפשת מישהו‬

612
00:26:45,647 --> 00:26:48,358
‫שתוכל למסור לו את המושכות קצת,‬

613
00:26:48,358 --> 00:26:52,111
‫כדי שתוכל להתמקד קצת יותר‬
‫במערכת היחסים שלך?‬

614
00:26:53,821 --> 00:26:56,157
‫לא ממש חיפשתי בפועל.‬

615
00:26:56,157 --> 00:26:57,784
‫אז מבחינתי,‬

616
00:26:57,784 --> 00:27:01,454
‫אני רואה שאתה יכול לצאת מאחורי הדלפק‬

617
00:27:01,454 --> 00:27:04,457
‫ולעשות את הדברים שאתה עושה בערבים.‬

618
00:27:04,457 --> 00:27:05,375
‫כן.‬

619
00:27:05,375 --> 00:27:09,754
‫האמת שזה גם משהו, עוד עובדי דלפק‬

620
00:27:09,754 --> 00:27:11,547
‫כדי שאוכל לעשות דברים אחרים.‬

621
00:27:11,547 --> 00:27:13,216
‫אני מבין את המצב של דן.‬

622
00:27:13,216 --> 00:27:14,967
‫הייתי בעל חנויות במשך שנים.‬

623
00:27:14,967 --> 00:27:17,637
‫עבדתי שם שבעה ימים בשבוע,‬

624
00:27:17,637 --> 00:27:20,682
‫ואיבדתי את התשוקות שלי לכל דבר אחר בחיים.‬

625
00:27:20,682 --> 00:27:26,187
‫ובסופו של דבר, התחלתי להבין‬
‫שזה משפיע לא רק על הנישואים שלי,‬

626
00:27:26,187 --> 00:27:27,897
‫אלא גם על חברויות.‬

627
00:27:27,897 --> 00:27:30,191
‫בסופו של דבר, נאלצתי לקחת צעד אחורה.‬

628
00:27:30,191 --> 00:27:33,403
‫אתה חושב שאם תהפוך את הבית לפחות פיטר-פני‬

629
00:27:33,403 --> 00:27:37,031
‫ויותר של איש עסקים מצליח כמוך‬

630
00:27:37,031 --> 00:27:39,117
‫זה יעזור לך בחיים ובמערכת היחסים?‬

631
00:27:39,117 --> 00:27:41,035
‫כן. אני באמת חושב שיהיה נחמד‬

632
00:27:41,035 --> 00:27:45,331
‫להיכנס למקום ולחשוב,‬
‫"לעזאזל, זה די מגניב".‬

633
00:27:45,331 --> 00:27:46,958
‫כן?‬
‫-כן.‬

634
00:27:48,876 --> 00:27:50,712
‫- יום 3 -‬

635
00:27:50,712 --> 00:27:53,506
‫- תן לנו לעזור לך -‬

636
00:27:56,008 --> 00:27:57,844
‫שוחחתי עם קארה,‬

637
00:27:57,844 --> 00:28:02,306
‫ורציתי לדעת מה הדברים האהובים עליה,‬

638
00:28:02,306 --> 00:28:05,184
‫והיא אמרה, "פסטה אלה נורמה".‬

639
00:28:05,184 --> 00:28:09,605
‫אני רוצה לעשות משהו ממש חריג‬

640
00:28:09,605 --> 00:28:11,858
‫וקיצוני ושונה עבור קארה.‬

641
00:28:11,858 --> 00:28:15,027
‫כן, זה נהדר, כי זה... כן, ואני מכין חצילים.‬

642
00:28:15,027 --> 00:28:17,321
‫וזה לא צפוי, נכון?‬
‫-בהחלט.‬

643
00:28:17,321 --> 00:28:21,033
‫אם אתם לא אוהבים חצילים,‬
‫תטעו רוטב נורמה טוב.‬

644
00:28:21,534 --> 00:28:25,413
‫זה בעיקרון חצילים פריכים‬
‫ברוטב עגבניות פשוט מאוד.‬

645
00:28:25,413 --> 00:28:29,167
‫זו ארוחה צמחונית נפלאה, דשנה, טרייה,‬

646
00:28:29,167 --> 00:28:32,044
‫והכי חשוב, קארה אוהבת אותה.‬

647
00:28:32,879 --> 00:28:35,923
‫קניתי מצרכים מדהימים, הכול מהמעדנייה שלך.‬

648
00:28:35,923 --> 00:28:37,008
‫בסדר.‬

649
00:28:37,008 --> 00:28:41,471
‫אז שמתי לב שיש לך שפע של מוצרים ואמצעים‬

650
00:28:41,471 --> 00:28:44,640
‫במעדנייה משלך‬
‫כדי להכין ארוחות מדהימות בבית.‬

651
00:28:44,640 --> 00:28:46,601
‫ואני מעודד אותך לעשות זאת יותר.‬

652
00:28:46,601 --> 00:28:47,935
‫נתחיל בחציל.‬

653
00:28:47,935 --> 00:28:50,146
‫אבקש ממך לחתוך אותם לעיגולים.‬

654
00:28:50,146 --> 00:28:52,690
‫בעובי של בערך ס"מ וחצי.‬

655
00:28:53,399 --> 00:28:55,026
‫תסביר לי מה זה אומר.‬

656
00:28:55,026 --> 00:28:57,236
‫טוב, נהדר. רוצה שאני אתחיל?‬
‫-בהחלט.‬

657
00:28:57,236 --> 00:29:00,156
‫סליחה. אני מניח שאתה מיומן מאוד במטבח.‬

658
00:29:00,156 --> 00:29:02,825
‫אתה ממש טועה.‬
‫-בסדר. הבנתי.‬

659
00:29:02,825 --> 00:29:06,037
‫אפשר להתחיל עם הקצה,‬
‫ואז משהו כמו ס"מ וחצי.‬

660
00:29:07,079 --> 00:29:10,166
‫זו כנראה יותר עבודת הכנה‬
‫ממה שעשיתי מזה זמן רב.‬

661
00:29:10,166 --> 00:29:11,876
‫כשקארה מבשלת לי,‬

662
00:29:11,876 --> 00:29:15,129
‫מדהים אותי אילו ארוחות נפלאות‬
‫היא מסוגלת להכין.‬

663
00:29:15,129 --> 00:29:16,798
‫היא טבחית טובה?‬
‫-טובה מאוד.‬

664
00:29:16,798 --> 00:29:18,716
‫היא הכינה צ'ילי באיזה ערב‬

665
00:29:19,217 --> 00:29:22,261
‫והכינה לי צלחת צ'ילי‬

666
00:29:22,261 --> 00:29:24,430
‫עם צ'יפס וכאלה.‬

667
00:29:24,430 --> 00:29:26,057
‫זה לא נחמד פשוט להגיע‬

668
00:29:26,057 --> 00:29:28,851
‫ובת הזוג שלך כבר הכינה הכול בשבילך?‬

669
00:29:28,851 --> 00:29:30,603
‫אלוהים. זה היה נפלא.‬

670
00:29:30,603 --> 00:29:33,481
‫זה מרגיש טוב כשמכינים משהו מאפס.‬

671
00:29:33,981 --> 00:29:36,776
‫צנוע.‬
‫-אני חושב שזה מספיק.‬

672
00:29:36,776 --> 00:29:37,860
‫זה הספיק לך?‬

673
00:29:37,860 --> 00:29:39,487
‫לא, אני מדבר על החציל.‬

674
00:29:39,487 --> 00:29:41,322
‫הספיק לך לצפות בזה?‬

675
00:29:42,031 --> 00:29:43,324
‫האמת שאתה נהדר.‬

676
00:29:43,324 --> 00:29:47,078
‫בעיקרון כיסיתי את כל שטח הפנים בשמן,‬

677
00:29:47,078 --> 00:29:50,414
‫והמטרה שלי היא שהם יקבלו צבע חום זהוב יפה.‬

678
00:29:50,414 --> 00:29:52,750
‫אני אוציא כמה פלפלי צ'ילי קאלבריים,‬

679
00:29:52,750 --> 00:29:54,210
‫ואבקש ממך לקצוץ אותם.‬

680
00:29:54,210 --> 00:29:57,880
‫הם יתפרקו ויתפוררו במחבת.‬

681
00:29:57,880 --> 00:30:00,550
‫עגבניות סן מרזאנו.‬

682
00:30:00,550 --> 00:30:03,052
‫אז מה אני עושה?‬
‫-פשוט תפרק אותן.‬

683
00:30:03,052 --> 00:30:04,804
‫יש לנו פנה יפהפה.‬

684
00:30:04,804 --> 00:30:06,430
‫אפשר לשפוך את הכול פנימה.‬

685
00:30:06,430 --> 00:30:09,350
‫אז אני אוריד את זה מהאש.‬

686
00:30:09,350 --> 00:30:12,061
‫אני אמליח בעדינות את החציל.‬

687
00:30:12,645 --> 00:30:17,275
‫אז אני אקח את כל השום הנפלא והצ'ילי.‬

688
00:30:18,568 --> 00:30:19,652
‫יפהפה.‬

689
00:30:19,652 --> 00:30:22,446
‫ובזמן שאתה עושה את זה,‬
‫אני אוסיף אורגנו מיובש.‬

690
00:30:22,446 --> 00:30:25,449
‫נכניס את החציל לשם.‬
‫-בסדר.‬

691
00:30:25,449 --> 00:30:28,369
‫קדימה, שפוך את זה פנימה.‬

692
00:30:28,369 --> 00:30:30,496
‫אז ניתן לזה לשבת רגע.‬

693
00:30:31,539 --> 00:30:32,790
‫זה מספיק גבינה?‬

694
00:30:33,291 --> 00:30:35,334
‫זה בהחלט מספיק גבינה.‬

695
00:30:35,334 --> 00:30:36,794
‫אף פעם אין מספיק גבינה.‬

696
00:30:37,545 --> 00:30:40,423
‫ואתה תכין את הקישוטים. עלי בזיליקום.‬

697
00:30:40,423 --> 00:30:43,885
‫קארה אוהבת לקשט. היא תמיד אומרת,‬
‫"אני מבשלת ארוחת ערב.‬

698
00:30:43,885 --> 00:30:46,053
‫"יש לך בזיליקום במעדנייה? אתה..."‬

699
00:30:46,053 --> 00:30:49,140
‫האמת שהיא...‬
‫אם היא לא מגדלת אותו בגינה שלנו.‬

700
00:30:49,140 --> 00:30:51,350
‫אתה מרגיש שהיא האחת?‬
‫-כן.‬

701
00:30:52,101 --> 00:30:53,728
‫באמת?‬
‫-כן.‬

702
00:30:54,812 --> 00:30:56,606
‫אתה נראה יותר שמח ממני.‬

703
00:30:56,606 --> 00:31:00,359
‫כי מה יותר טוב בעולם‬
‫מאשר למצוא את האחד שלך?‬

704
00:31:00,943 --> 00:31:03,529
‫למצוא את האחד שגורם לך‬
‫לרצות להיות טוב יותר.‬

705
00:31:04,113 --> 00:31:06,908
‫זה שעושה אותך מאושר.‬
‫-אהבתי את איך שניסחת את זה.‬

706
00:31:06,908 --> 00:31:10,036
‫"גורם לי לרצות להיות יותר טוב."‬
‫-אז מה היית משנה?‬

707
00:31:10,036 --> 00:31:11,787
‫אנחנו כאן מסיבה מסוימת.‬

708
00:31:11,787 --> 00:31:14,582
‫כלומר, בשלב הזה, זה...‬

709
00:31:15,124 --> 00:31:17,293
‫זו הקשבה, ושאני צריך להיות שם,‬

710
00:31:17,293 --> 00:31:21,130
‫היא בטח תרצה יותר זמן איתי.‬

711
00:31:21,130 --> 00:31:27,094
‫זה כמו... מחוות אהבה נחמדה ודרמטית אם תרצה.‬

712
00:31:27,929 --> 00:31:29,055
‫זה מה שהיא רצתה?‬

713
00:31:29,055 --> 00:31:31,474
‫זה היה הדבר הראשון שיצא לה מהפה,‬

714
00:31:31,474 --> 00:31:33,976
‫ואז היא אמרה עוד כמה דברים אחרים.‬

715
00:31:33,976 --> 00:31:35,645
‫אפשר לקבל את הרשימה או לא?‬

716
00:31:35,645 --> 00:31:38,564
‫אני אכתוב לך את זה,‬
‫אבל אתה גם צריך לשאול אותה.‬

717
00:31:38,564 --> 00:31:40,650
‫כדי שתוכל להפתיע אותה.‬
‫-נקודה טובה.‬

718
00:31:40,650 --> 00:31:41,859
‫תזכור להיות יצירתי‬

719
00:31:41,859 --> 00:31:44,195
‫ולחשוב על דרכים להזכיר לה את זה.‬

720
00:31:44,195 --> 00:31:47,073
‫כולם רוצים להרגיש מיוחדים ואהובים.‬

721
00:31:52,787 --> 00:31:54,330
‫מעדן.‬
‫-וואו.‬

722
00:31:54,330 --> 00:31:57,208
‫אני ממש מעריך את מה שעשית.‬
‫-ברור!‬

723
00:31:57,959 --> 00:31:58,960
‫תודה.‬

724
00:31:58,960 --> 00:32:01,462
‫אתה יודע איך להכין את זה?‬
‫-יש לי מחברת ברכב.‬

725
00:32:02,046 --> 00:32:03,339
‫אני אכתוב הכול.‬

726
00:32:03,339 --> 00:32:04,632
‫בסדר.‬

727
00:32:23,109 --> 00:32:24,652
‫תרגיש בנוח. שב.‬

728
00:32:24,652 --> 00:32:27,154
‫מריח מעולה.‬
‫-האמת שאתה מריח אותי.‬

729
00:32:27,154 --> 00:32:29,740
‫אתה מריח נהדר.‬
‫-אני צוחק. אפשר להסיר את הכובע?‬

730
00:32:29,740 --> 00:32:30,783
‫בבקשה.‬
‫-בסדר.‬

731
00:32:30,783 --> 00:32:32,785
‫הפרוגנוזה נהדרת.‬

732
00:32:32,785 --> 00:32:34,245
‫זה הדבר החיובי הראשון.‬

733
00:32:34,245 --> 00:32:36,622
‫לא, הוא כל כך טוב. למה לכסות אותו בכובע?‬

734
00:32:36,622 --> 00:32:38,708
‫אני לא רוצה לראות יותר כובע מ*****.‬

735
00:32:38,708 --> 00:32:39,625
‫בסדר.‬

736
00:32:39,625 --> 00:32:41,419
‫מבין אותי?‬
‫-כן.‬

737
00:32:41,919 --> 00:32:43,379
‫אנחנו נקרצף לך את הברכיים.‬

738
00:32:44,296 --> 00:32:46,674
‫באמת?‬
‫-זו הצטברות של עור מת.‬

739
00:32:47,425 --> 00:32:49,135
‫פאטי, אני צריך פילינג.‬

740
00:32:49,135 --> 00:32:53,723
‫הברכיים של דן הן בצבע של רצפת עץ,‬

741
00:32:53,723 --> 00:32:55,307
‫ואני פשוט לא מבין‬

742
00:32:55,307 --> 00:32:58,477
‫למה הברכיים של דן הן בצבע של סירופ מייפל‬

743
00:32:58,477 --> 00:33:01,564
‫כשאף חלק אחר בגופו‬
‫אינו בצבע של סירופ מייפל.‬

744
00:33:02,148 --> 00:33:04,191
‫למה העור המת הזה לא פשוט נופל?‬

745
00:33:04,191 --> 00:33:06,736
‫יכול להיות שאתה צריך להחליף ספוג,‬

746
00:33:06,736 --> 00:33:09,530
‫ויכול להיות שאתה לא משקיע מספיק זמן.‬

747
00:33:09,530 --> 00:33:11,824
‫וקוראים לזה פילינג?‬
‫-כן.‬

748
00:33:11,824 --> 00:33:14,702
‫אם תשתמש בזה פעם בשבוע,‬
‫זה ימשיך להוריד את זה.‬

749
00:33:15,202 --> 00:33:16,871
‫בוא הנה. אני אחפוף לך.‬

750
00:33:16,871 --> 00:33:19,415
‫אתה מרגיש שאני מעסה את השמן הזה בקרקפת?‬

751
00:33:19,415 --> 00:33:21,500
‫כן.‬
‫-זה ממש מרגיע את הקרקפת.‬

752
00:33:21,500 --> 00:33:23,836
‫במיוחד בשבילך, כי אתה חובש הרבה כובעים.‬

753
00:33:23,836 --> 00:33:25,421
‫אז זה טרום-חפיפה?‬

754
00:33:25,421 --> 00:33:27,631
‫בדיוק, זה שמן טרום-חפיפה.‬

755
00:33:27,631 --> 00:33:30,134
‫אתה יודע מה עוד תוכל לעשות לקארה?‬

756
00:33:30,760 --> 00:33:34,847
‫אתה יכול לעשות לה את זה‬
‫ולתת לה עיסוי קרקפת קטן.‬

757
00:33:34,847 --> 00:33:36,432
‫ואתם יכולים לעשות שטויות.‬

758
00:33:37,433 --> 00:33:40,061
‫אבל שמן קרקפת הוא לשימוש חיצוני בלבד.‬

759
00:33:40,061 --> 00:33:41,437
‫מובן.‬

760
00:33:43,064 --> 00:33:44,190
‫בבקשה.‬

761
00:33:44,190 --> 00:33:45,775
‫לחות לשיער.‬

762
00:33:48,069 --> 00:33:53,074
‫אתה שואב את ערכך מהעבודה שלך?‬
‫-כן.‬

763
00:33:53,074 --> 00:33:57,995
‫בתור כלבה רעה אה-בינארית בעצמי,‬
‫אני לא בקטע כזה או אחר.‬

764
00:33:57,995 --> 00:34:01,874
‫אני לא חושב שאתה צריך לשנות כל כך‬
‫את סדר העדיפויות שלך.‬

765
00:34:01,874 --> 00:34:05,294
‫אני חושב שעליך לפנות מקום‬
‫גם לקארה וגם לעבודה שלך.‬

766
00:34:05,294 --> 00:34:07,213
‫אבל אני חושב שקשה לך לעשות זאת‬

767
00:34:07,213 --> 00:34:12,134
‫כי אתה שואב הרבה הערכה עצמית מהעבודה שלך.‬

768
00:34:13,177 --> 00:34:15,471
‫כן. אין ספק שזו בעיה.‬

769
00:34:15,471 --> 00:34:20,101
‫שמעתי אותה אומרת משהו,‬
‫"אתה מגיע הביתה ב-22:00, אני צריכה 19:30".‬

770
00:34:20,101 --> 00:34:21,769
‫זה לא חייב להיות כל ערב‬

771
00:34:21,769 --> 00:34:24,188
‫כי עכשיו היא לא מקבלת אף ערב בשבוע...‬

772
00:34:24,188 --> 00:34:25,981
‫כלומר, אני גאון במיקוח.‬

773
00:34:25,981 --> 00:34:29,110
‫אתה צריך להגיד,‬
‫"שבע וחצי שלושה לילות בשבוע",‬

774
00:34:29,110 --> 00:34:32,279
‫והיא תגיד, "אני אשמח", ואתה תגיד, "נהדר!"‬

775
00:34:32,279 --> 00:34:33,531
‫לא, אתה צודק.‬

776
00:34:33,531 --> 00:34:37,118
‫תבין, להבין מה חשיבות המעדנייה עבורי‬

777
00:34:37,118 --> 00:34:43,040
‫הוא למצוא מקור אנרגיה אחר‬
‫שקארה מעורבת בו מן הסתם.‬

778
00:34:43,040 --> 00:34:45,417
‫חייבים לגרום לשפת האהבה הזו לקרות.‬

779
00:34:45,417 --> 00:34:47,419
‫חייבים לפנות זמן בחייו של דן‬

780
00:34:47,419 --> 00:34:50,339
‫כדי שיוכל להיות הגבר‬
‫שקארה צריכה שהוא יהיה.‬

781
00:34:50,339 --> 00:34:52,675
‫תור האף.‬
‫-אוי.‬

782
00:34:52,675 --> 00:34:53,926
‫יש לך מספיק שעווה?‬

783
00:34:53,926 --> 00:34:55,010
‫כן, יש לי.‬

784
00:34:55,010 --> 00:34:57,638
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

785
00:34:59,390 --> 00:35:00,808
‫אני מותש.‬

786
00:35:00,808 --> 00:35:02,685
‫הסטרייטים התישו אותי.‬

787
00:35:02,685 --> 00:35:03,936
‫מי חמודי?‬

788
00:35:04,436 --> 00:35:06,063
‫אני?‬
‫-דן!‬

789
00:35:06,063 --> 00:35:06,981
‫תודה.‬

790
00:35:06,981 --> 00:35:10,818
‫אני ממש מעריך את זה. תודה.‬
‫-אלוהים. בבקשה.‬

791
00:35:11,402 --> 00:35:12,862
‫מוכן לראות את דן החדש?‬
‫-כן.‬

792
00:35:12,862 --> 00:35:14,613
‫בסדר. הנה דן החדש.‬

793
00:35:14,613 --> 00:35:16,824
‫בעוד שלוש, שתיים, אחת.‬

794
00:35:16,824 --> 00:35:17,992
‫הנה אתה.‬

795
00:35:18,909 --> 00:35:22,246
‫תראה את הברכיים. יותר טוב, לא?‬
‫-בהחלט. כן.‬

796
00:35:22,246 --> 00:35:24,165
‫אבל תראה את הפנים החמודות שלך.‬

797
00:35:25,749 --> 00:35:26,584
‫אהבתי.‬

798
00:35:26,584 --> 00:35:30,546
‫אתה ממש נראה יותר רגוע ומאושר יותר עכשיו.‬

799
00:35:30,546 --> 00:35:31,463
‫כן.‬

800
00:35:31,463 --> 00:35:33,382
‫קח שעה לעצמך.‬

801
00:35:33,382 --> 00:35:35,384
‫כי כשאתה לא דואג לעצמך,‬

802
00:35:35,384 --> 00:35:37,469
‫ממש קשה לדאוג למישהו אחר.‬

803
00:35:37,970 --> 00:35:39,722
‫ואני רוצה שתדאג לקארה.‬

804
00:35:39,722 --> 00:35:43,267
‫מהזמן הקצר שביליתי איתה, אני מת עליה.‬
‫יש לה אנרגיה מדהימה.‬

805
00:35:43,267 --> 00:35:45,728
‫אתה יודע את מי עוד אני מעריץ‬
‫עם אנרגיה נהדרת?‬

806
00:35:46,353 --> 00:35:49,023
‫את הבחור הזה. ותראה איזה חתיך אתה.‬

807
00:35:49,023 --> 00:35:50,524
‫תודה.‬
‫-אז קדימה.‬

808
00:35:50,524 --> 00:35:52,401
‫קדימה.‬
‫-הנה הכובע שלך.‬

809
00:35:52,401 --> 00:35:55,738
‫אם תחבוש אותו עכשיו‬
‫אני אחטוף כאלה עצבים שבחיים לא ראית.‬

810
00:35:55,738 --> 00:35:57,323
‫תראה כמה אתה חמוד.‬

811
00:35:57,323 --> 00:35:59,033
‫שרירי החזה שלך יותר בולטים.‬

812
00:35:59,033 --> 00:36:00,117
‫תודה.‬

813
00:36:00,117 --> 00:36:02,411
‫- יום 4 -‬

814
00:36:02,411 --> 00:36:05,706
‫- ליהנות מהרגע -‬

815
00:36:16,634 --> 00:36:19,220
‫אתה לחוץ קצת?‬
‫-קצת.‬

816
00:36:19,220 --> 00:36:22,640
‫האמת שאני לחוץ מאיך שאני איראה‬
‫כשאנסה לבשל הערב.‬

817
00:36:26,894 --> 00:36:28,604
‫הם כאן! הוא כאן.‬

818
00:36:29,313 --> 00:36:31,065
‫קדימה. אתה מוכן?‬

819
00:36:31,065 --> 00:36:32,524
‫אני מוכן.‬
‫-טוב.‬

820
00:36:32,524 --> 00:36:34,610
‫אלוהים! תראה אותך!‬

821
00:36:34,610 --> 00:36:37,446
‫אתה כזה חתיך.‬

822
00:36:37,446 --> 00:36:40,157
‫ואתה יודע את זה!‬
‫-אתה נראה צעיר בעשור.‬

823
00:36:41,742 --> 00:36:43,244
‫נראה נהדר, ג'וני.‬

824
00:36:43,244 --> 00:36:44,954
‫אתה נראה נהדר, מותק.‬

825
00:36:44,954 --> 00:36:46,956
‫היית מתגאה בי במקלחת הבוקר.‬

826
00:36:46,956 --> 00:36:48,582
‫באמת? אני רואה.‬

827
00:36:48,582 --> 00:36:50,668
‫כן, רחצתי את הברכיים עם המטלית.‬

828
00:36:50,668 --> 00:36:51,961
‫אתה כזה חתיך.‬

829
00:36:51,961 --> 00:36:53,462
‫תודה.‬
‫-מוכן לזה?‬

830
00:36:56,715 --> 00:36:57,841
‫וואו.‬

831
00:36:57,841 --> 00:36:59,176
‫מה דעתך?‬

832
00:37:01,553 --> 00:37:03,764
‫זה הבדל של יום ולילה.‬

833
00:37:03,764 --> 00:37:04,974
‫זה נראה נפלא.‬

834
00:37:05,724 --> 00:37:06,558
‫זה...‬

835
00:37:07,309 --> 00:37:08,602
‫זוז מהדרך.‬

836
00:37:08,602 --> 00:37:10,437
‫אני יודע! אני רוצה לראות.‬
‫-כן.‬

837
00:37:10,437 --> 00:37:15,025
‫רציתי ליצור מרחבים שבהם‬
‫יהיו לך רגעים לא רק עם עצמך,‬

838
00:37:15,025 --> 00:37:16,151
‫אלא גם עם קארה.‬

839
00:37:16,151 --> 00:37:18,779
‫מקום שבו תוכל באמת לארח,‬
‫ושיהפוך לבית אמיתי,‬

840
00:37:18,779 --> 00:37:22,825
‫ויותר, אתה יודע,‬
‫שהמעדנייה תהיה פחות המוקד בחייך‬

841
00:37:22,825 --> 00:37:24,535
‫ויותר כמו תחנה בדרך.‬

842
00:37:24,535 --> 00:37:25,577
‫זה מהמם.‬

843
00:37:26,370 --> 00:37:27,454
‫כל כך יפה.‬

844
00:37:27,454 --> 00:37:28,872
‫זה... כן.‬

845
00:37:28,872 --> 00:37:30,249
‫אני רוצה לבלות כאן.‬

846
00:37:30,874 --> 00:37:31,917
‫היי.‬

847
00:37:32,418 --> 00:37:33,711
‫לא רצית קודם.‬

848
00:37:33,711 --> 00:37:34,670
‫לא.‬

849
00:37:34,670 --> 00:37:35,796
‫ראית מה היה קודם.‬

850
00:37:35,796 --> 00:37:36,839
‫כן, אני מזדהה.‬

851
00:37:37,756 --> 00:37:40,759
‫זה חם מאוד. זה מסביר פנים.‬
‫-אתה מוכן לראות עוד?‬

852
00:37:40,759 --> 00:37:41,760
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

853
00:37:44,138 --> 00:37:45,014
‫וואו.‬

854
00:37:45,014 --> 00:37:46,348
‫נכון?‬
‫-כן.‬

855
00:37:47,099 --> 00:37:49,560
‫וואו.‬
‫-לפני כן, בבית שלך,‬

856
00:37:49,560 --> 00:37:52,938
‫לא היה מקום לארח,‬
‫רק מיטה להתכרבל בה.‬

857
00:37:52,938 --> 00:37:55,399
‫אז אתה רואה את עצמך מתכרבל כאן?‬
‫-בהחלט.‬

858
00:37:55,399 --> 00:37:57,776
‫אתה יודע להתכרבל, נכון?‬
‫-כן.‬

859
00:37:57,776 --> 00:37:59,862
‫בטוח? אני לא בטוח שאני מאמין.‬
‫-כן.‬

860
00:37:59,862 --> 00:38:02,114
‫אני לא בטוח. רוצה להתכרבל איתי כדי להוכיח?‬

861
00:38:02,114 --> 00:38:03,615
‫היי, אני קארה.‬

862
00:38:05,993 --> 00:38:07,911
‫הרגע חזרתי מהעבודה.‬
‫-המבחן הסופי.‬

863
00:38:07,911 --> 00:38:09,663
‫אלוהים!‬

864
00:38:09,663 --> 00:38:10,664
‫כן!‬

865
00:38:11,790 --> 00:38:14,501
‫אתה באמת מתכרבל טוב.‬
‫האמת שזה ממש חזק.‬

866
00:38:14,501 --> 00:38:16,378
‫מוכן לראות עוד?‬
‫-כן.‬

867
00:38:18,005 --> 00:38:18,964
‫וואו.‬

868
00:38:19,840 --> 00:38:20,883
‫זה נהדר.‬

869
00:38:21,967 --> 00:38:24,803
‫צבעת את המיטה בשחור.‬
‫-העץ!‬

870
00:38:24,803 --> 00:38:28,265
‫העץ הגדול והגבוה‬
‫גורם לתקרה להיראות ממש גבוהה.‬

871
00:38:28,265 --> 00:38:29,683
‫וגם הנברשת.‬

872
00:38:29,683 --> 00:38:31,560
‫הנברשת יפהפייה.‬

873
00:38:31,560 --> 00:38:34,980
‫יפה.‬
‫-בבקשה!‬

874
00:38:34,980 --> 00:38:36,065
‫הנה הוא.‬

875
00:38:37,274 --> 00:38:39,360
‫אני, למשל, לא ידעתי שיש מרפסת.‬

876
00:38:39,860 --> 00:38:42,613
‫נכון? לא היה בה שום דבר.‬

877
00:38:42,613 --> 00:38:44,656
‫עכשיו זה מקום מיוחד‬

878
00:38:44,656 --> 00:38:47,368
‫שקארה ודן יוכלו לבלות בו זמן איכות.‬

879
00:38:47,951 --> 00:38:49,578
‫זה כל כך נחמד.‬
‫-כן?‬

880
00:38:49,578 --> 00:38:51,330
‫כן. זה כל כך יפה.‬

881
00:38:51,955 --> 00:38:53,665
‫זה...‬

882
00:38:53,665 --> 00:38:54,958
‫סליחה. אני...‬
‫-זה בסדר.‬

883
00:38:54,958 --> 00:38:56,960
‫קצת...‬
‫-קצת המום?‬

884
00:38:56,960 --> 00:38:58,462
‫קצת מופתע, כן.‬

885
00:39:00,005 --> 00:39:02,007
‫בדיוק כשנכנסת למקום...‬

886
00:39:02,007 --> 00:39:04,760
‫כאילו, להיכנס למקום אחרי חמש או שש שנים,‬

887
00:39:04,760 --> 00:39:07,721
‫אתה פשוט לא יודע או לא מסוגל לחשוב‬

888
00:39:07,721 --> 00:39:13,268
‫מה יכולת לעשות עם המקום כדי שייראה ככה.‬

889
00:39:13,769 --> 00:39:14,603
‫כן?‬
‫-כן.‬

890
00:39:14,603 --> 00:39:17,689
‫זה פשוט... כן, זה ממש נהדר.‬

891
00:39:18,357 --> 00:39:19,525
‫זה נפלא.‬

892
00:39:20,025 --> 00:39:22,778
‫וברור שנדרש מישהו עם היכולות שלך‬

893
00:39:22,778 --> 00:39:26,907
‫שיוכל לראות ו... לרפא.‬

894
00:39:26,907 --> 00:39:28,951
‫אתה מרגיש שזה קצת מרפא?‬

895
00:39:31,078 --> 00:39:34,623
‫אני לא יודע אם המילה היא "ריפוי".‬
‫אתה יודע, זה הופך את זה ל...‬

896
00:39:35,124 --> 00:39:36,208
‫אתה יודע...‬

897
00:39:36,208 --> 00:39:39,420
‫קשה לגעת בדלקת.‬

898
00:39:39,420 --> 00:39:42,339
‫כשהדלקת שוככת, הדברים יותר נגישים.‬

899
00:39:43,465 --> 00:39:44,341
‫אני מסכים.‬

900
00:39:44,341 --> 00:39:46,468
‫אין כמוך, בנאדם.‬
‫-תודה, בובי.‬

901
00:39:47,136 --> 00:39:48,720
‫מה שלומך?‬
‫-אני בסדר.‬

902
00:39:48,720 --> 00:39:50,472
‫יופי.‬

903
00:39:50,472 --> 00:39:56,645
‫הכנתי רשימה גדולה‬
‫של כל הבעיות שקארה עשויה להרגיש‬

904
00:39:56,645 --> 00:40:00,315
‫מאופן ההתנהגות שלי כלפיה.‬

905
00:40:01,024 --> 00:40:04,361
‫גרמתי לה להרגיש לבד‬
‫כשהיא לא רוצה להיות לבד.‬

906
00:40:04,361 --> 00:40:07,030
‫אני גורם לה להרגיש פחות חשובה משמגיע לה.‬

907
00:40:07,030 --> 00:40:09,908
‫אני מעלה את רמת הלחץ שלה‬
‫כי היא לא יכולה לסמוך עליי.‬

908
00:40:10,492 --> 00:40:13,370
‫אני לא מכאיב לה כי אני רוצה.‬

909
00:40:13,370 --> 00:40:14,329
‫גם לי כואב.‬

910
00:40:14,830 --> 00:40:15,956
‫תמיד.‬

911
00:40:15,956 --> 00:40:19,877
‫והדרך הכי טובה שלי לא לכאוב‬
‫היא להישאר בעסק.‬

912
00:40:19,877 --> 00:40:22,629
‫העבודה בחנות היא התרופה שלי.‬

913
00:40:23,338 --> 00:40:26,341
‫והשהות בחנות היא כמו אמבטיה חמה מבחינתי.‬
‫-כן.‬

914
00:40:26,341 --> 00:40:29,094
‫אני מעריך את זה שעזרת לי להיות מודע לזה.‬

915
00:40:29,094 --> 00:40:30,345
‫כן.‬
‫-באמת.‬

916
00:40:30,929 --> 00:40:35,392
‫ואני רואה דרך אפשרית לתיקון הבעיות.‬

917
00:40:35,392 --> 00:40:37,978
‫אתה אדם די יוצא דופן‬

918
00:40:37,978 --> 00:40:41,565
‫באיך שאתה אוהב אחרים‬
‫ובאיך שאתה בונה משהו נהדר.‬

919
00:40:41,565 --> 00:40:42,858
‫אני כ"כ שמח בשבילך,‬

920
00:40:42,858 --> 00:40:45,819
‫ועל כל מה שיקרה‬
‫ועל הצעדים שאתה עומד לעשות.‬

921
00:40:45,819 --> 00:40:48,071
‫אתה יכול להיות איש עסקים מצליח‬

922
00:40:48,071 --> 00:40:51,617
‫בלי להזניח את התחומים האחרים בחייך.‬

923
00:40:51,617 --> 00:40:53,327
‫כאן קוראת צמיחה.‬

924
00:40:53,327 --> 00:40:55,204
‫עכשיו הוא יכול להתחיל להשתנות.‬

925
00:40:56,330 --> 00:40:57,956
‫אני באמת מעריך אותך.‬

926
00:40:57,956 --> 00:40:59,374
‫מה קורה הערב?‬

927
00:40:59,374 --> 00:41:01,710
‫אני מבשל ארוחת ערב.‬
‫-כן!‬

928
00:41:01,710 --> 00:41:04,880
‫אתה יודע להכין את הפסטה אלה נורמה.‬

929
00:41:04,880 --> 00:41:06,298
‫נכון?‬
‫-נכון.‬

930
00:41:06,298 --> 00:41:08,926
‫אבל כשהן יגיעו,‬
‫אתה צריך שיהיה משהו לנשנש‬

931
00:41:08,926 --> 00:41:11,678
‫כדי להציג להן את הבית החדש שלך.‬

932
00:41:11,678 --> 00:41:13,597
‫חשבתי שנוכל להכין ברוסקטה ביחד.‬

933
00:41:13,597 --> 00:41:15,307
‫בסדר.‬
‫-רק קצת שונה.‬

934
00:41:15,307 --> 00:41:17,100
‫האמת שיש בה תותים.‬

935
00:41:17,100 --> 00:41:19,269
‫יש לנו לחם איטלקי יפהפה ובגט.‬

936
00:41:19,269 --> 00:41:22,022
‫אתה תזלף...‬
‫-מעט שמן זית.‬

937
00:41:22,022 --> 00:41:24,149
‫מעט שמן הזית. מצוין.‬

938
00:41:24,149 --> 00:41:28,529
‫עכשיו קח את שתי הפרוסות‬
‫ותכניס אותן לטוסטר.‬

939
00:41:28,529 --> 00:41:29,571
‫יש לנו בזיליקום,‬

940
00:41:29,571 --> 00:41:31,949
‫יש לנו פרמז'ן מהמעדנייה שלך, כמובן,‬

941
00:41:31,949 --> 00:41:33,617
‫ויש לנו שן שום.‬

942
00:41:33,617 --> 00:41:36,411
‫קצת בלסמי בשביל חומציות נחמדה.‬

943
00:41:36,995 --> 00:41:38,413
‫קצת שמן זית.‬

944
00:41:38,956 --> 00:41:40,707
‫אם תוכל לערבב את זה, בבקשה.‬

945
00:41:42,709 --> 00:41:43,835
‫זה הכי קל שיש.‬

946
00:41:47,839 --> 00:41:50,551
‫אתה תלמד אותי גם נימוסי שולחן?‬

947
00:41:52,261 --> 00:41:55,097
‫יש לי רק שבוע איתך.‬
‫-אני לא יודע אם אתה...‬

948
00:41:55,097 --> 00:41:58,183
‫זה בטח לא נראה ככה,‬
‫אבל אני ממש מעריך את זה.‬

949
00:41:58,183 --> 00:41:59,893
‫אני משתדל.‬
‫-בוא נתחבק.‬

950
00:42:00,852 --> 00:42:01,728
‫תודה.‬

951
00:42:02,229 --> 00:42:04,648
‫טוב, ילדים, מוכנים לזה?‬
‫-כן!‬

952
00:42:05,315 --> 00:42:06,817
‫וואו, אדוני!‬

953
00:42:06,817 --> 00:42:07,943
‫לעזאזל!‬
‫-מת על זה.‬

954
00:42:07,943 --> 00:42:10,237
‫איפה המסלול?‬
‫-תעשה לנו הליכת מסלול.‬

955
00:42:10,237 --> 00:42:12,823
‫אתה באמת משדר לי את ברנדון פרייזר הצעיר.‬

956
00:42:12,823 --> 00:42:14,491
‫אני אקרע מעליו את החולצה.‬
‫-כן!‬

957
00:42:14,491 --> 00:42:16,743
‫כן!‬
‫-תנו לו לעבור על המסלול שלו!‬

958
00:42:16,743 --> 00:42:18,161
‫סליחה, אדוני.‬
‫-יופי.‬

959
00:42:18,161 --> 00:42:19,079
‫אלוהים.‬

960
00:42:19,079 --> 00:42:21,290
‫המכנסיים מבליטים את התחת שלו. יש לו...‬

961
00:42:21,290 --> 00:42:22,874
‫רציתי להגיד את אותו הדבר.‬

962
00:42:22,874 --> 00:42:24,876
‫סליחה על ההחפצה, אבל זה נחמד.‬

963
00:42:24,876 --> 00:42:27,337
‫לא ידעתי שיש לך תחת.‬
‫-ההתנצלות מתקבלת.‬

964
00:42:27,337 --> 00:42:28,589
‫טוב, תודה.‬

965
00:42:28,589 --> 00:42:30,007
‫מה הוא לובש הערב?‬

966
00:42:30,591 --> 00:42:33,302
‫שנמדוד עוד אפשרויות?‬
‫-זה מה שאני רוצה לראות.‬

967
00:42:33,302 --> 00:42:34,678
‫קדימה. תודה.‬

968
00:42:34,678 --> 00:42:36,346
‫בסדר, ילדים.‬
‫-כן.‬

969
00:42:36,346 --> 00:42:38,056
‫מוכנים ללוק הדייט?‬
‫-בהחלט.‬

970
00:42:38,056 --> 00:42:39,349
‫יופי.‬
‫-מחכה בציפייה!‬

971
00:42:40,183 --> 00:42:42,436
‫ממש חתיך.‬
‫-תראו איזה נאה הוא!‬

972
00:42:42,436 --> 00:42:44,563
‫אתה כזה מקסים!‬

973
00:42:44,563 --> 00:42:47,357
‫החום כי רציתי להדגיש את הצבע היפהפה‬

974
00:42:47,357 --> 00:42:49,151
‫של השיער והעיניים שלו.‬

975
00:42:49,151 --> 00:42:51,612
‫הכחול מחמיא לחום בצורה מושלמת.‬

976
00:42:51,612 --> 00:42:53,030
‫זה מתאים לך בול.‬

977
00:42:53,030 --> 00:42:56,074
‫מה לדעתך קארה תחשוב?‬
‫-היא תאהב את זה.‬

978
00:42:56,575 --> 00:42:57,409
‫כלומר,‬

979
00:42:57,409 --> 00:43:00,203
‫בהשוואה למה שהיא מקבלת כבר שנתיים!‬

980
00:43:00,704 --> 00:43:02,080
‫איך אפשר שלא?‬

981
00:43:02,080 --> 00:43:03,582
‫הוא נראה כמו גבר אחר.‬

982
00:43:03,582 --> 00:43:06,293
‫קודם כול, הוא מחייך הרבה יותר מקודם.‬

983
00:43:06,293 --> 00:43:08,670
‫הוא נראה כמו ג'נטלמן.‬

984
00:43:08,670 --> 00:43:12,257
‫הוא נראה מדהים.‬
‫החלציים שלי רותחים.‬

985
00:43:12,758 --> 00:43:15,844
‫ספר לנו על השבוע, איך היה?‬
‫-ראשית, אני רוצה להודות לך.‬

986
00:43:16,470 --> 00:43:17,888
‫אני אוהב את זה. זה נפלא.‬

987
00:43:17,888 --> 00:43:20,390
‫מצאת את המראה שלי.‬

988
00:43:20,390 --> 00:43:22,601
‫אני מרגיש בנוח.‬
‫-זה ממש משמח אותי.‬

989
00:43:22,601 --> 00:43:24,394
‫פיזית ונפשית.‬

990
00:43:24,394 --> 00:43:28,982
‫וגם תודה לכולכם על שיחות העידוד‬

991
00:43:28,982 --> 00:43:30,734
‫בין לבין העזרה הספציפית.‬

992
00:43:32,694 --> 00:43:36,615
‫זה העלה נושאים שאני צריך להיות מודע אליהם‬

993
00:43:36,615 --> 00:43:38,825
‫ושעכשיו אני מודע אליהם‬

994
00:43:38,825 --> 00:43:41,870
‫ואני אנסה... לתקן,‬

995
00:43:41,870 --> 00:43:45,916
‫החל מהערב כשאני אדאג קארה.‬

996
00:43:45,916 --> 00:43:49,628
‫אני חושב שהפגנת כמות קיצונית‬

997
00:43:49,628 --> 00:43:52,589
‫של פגיעות, ענווה ואהבה,‬

998
00:43:52,589 --> 00:43:55,842
‫ואתה אדם אדיב שהיה ראוי לכל רגע בשבוע הזה.‬

999
00:43:55,842 --> 00:43:58,553
‫אני מקווה שתוכל לקחת קצת זמן‬

1000
00:43:58,553 --> 00:44:00,806
‫לחגוג את ההתקדמות שלך,‬

1001
00:44:00,806 --> 00:44:03,141
‫לחגוג את הבחור הנהדר שאתה.‬

1002
00:44:03,141 --> 00:44:05,310
‫קארה תגיע בקרוב. כדאי שנלך.‬

1003
00:44:06,520 --> 00:44:08,647
‫פשוט תהיה ממש שובב איתה, בסדר?‬

1004
00:44:10,190 --> 00:44:12,234
‫תודה.‬
‫-בהצלחה, ידידי.‬

1005
00:44:12,234 --> 00:44:13,819
‫אין בעד מה, בנאדם.‬

1006
00:44:13,819 --> 00:44:16,113
‫רק שתדע, זה טיפ של מקצוענים,‬

1007
00:44:16,113 --> 00:44:17,572
‫אפשר לעשות טרווקינג גם בחליפה.‬

1008
00:44:17,572 --> 00:44:18,949
‫תן לי את זה, אבא!‬
‫-כן!‬

1009
00:44:18,949 --> 00:44:21,660
‫תן לי את זה, אבא!‬
‫-ג'וני, אתה מפסיד!‬

1010
00:44:24,746 --> 00:44:26,915
‫- דן החדש -‬

1011
00:44:26,915 --> 00:44:28,750
‫- גיבור איטלקי עם פלפל -‬

1012
00:44:39,928 --> 00:44:40,846
‫מי זה?‬

1013
00:44:40,846 --> 00:44:42,055
‫זאת אני!‬

1014
00:44:42,597 --> 00:44:45,225
‫אלוהים!‬
‫-דן!‬

1015
00:44:46,768 --> 00:44:49,604
‫אתה כזה חתיך.‬
‫-אלוהים!‬

1016
00:44:50,272 --> 00:44:51,690
‫אני מרגיש מוזר.‬

1017
00:44:54,860 --> 00:44:56,570
‫אתה נראה כל כך...‬

1018
00:44:58,363 --> 00:45:00,157
‫ונראה רענן.‬

1019
00:45:00,157 --> 00:45:02,284
‫אלוהים אדירים!‬
‫-דן!‬

1020
00:45:03,618 --> 00:45:05,245
‫תראה את הבית שלך! ואותך!‬

1021
00:45:05,245 --> 00:45:07,539
‫אני יודע.‬
‫-תראה את החליפה שלך!‬

1022
00:45:07,539 --> 00:45:09,124
‫אני אעשה לכן סיור.‬

1023
00:45:09,958 --> 00:45:12,043
‫לא ייאמן!‬

1024
00:45:12,043 --> 00:45:13,462
‫מטורף כאן.‬

1025
00:45:13,462 --> 00:45:15,380
‫אני ממש המומה.‬

1026
00:45:15,380 --> 00:45:16,298
‫כן.‬

1027
00:45:18,592 --> 00:45:19,885
‫לא!‬

1028
00:45:21,094 --> 00:45:22,596
‫אלוהים. אני...‬

1029
00:45:22,596 --> 00:45:25,098
‫אלוהים!‬

1030
00:45:25,807 --> 00:45:26,850
‫תפסו אותי כאן.‬

1031
00:45:27,601 --> 00:45:28,560
‫אוי, התמו...‬

1032
00:45:28,560 --> 00:45:30,520
‫הכול נראה נפלא!‬

1033
00:45:30,520 --> 00:45:32,272
‫אתה קטלני.‬
‫-אני קטלני?‬

1034
00:45:33,440 --> 00:45:34,274
‫אני קטלני.‬

1035
00:45:34,274 --> 00:45:36,193
‫נעבור לבית שלך.‬
‫-לבית שלי?‬

1036
00:45:36,193 --> 00:45:37,736
‫הבית שלך עדיין ממש נחמד,‬

1037
00:45:37,736 --> 00:45:40,572
‫אבל אנחנו בהחלט יכולים לבוא הנה לפעמים,‬

1038
00:45:41,323 --> 00:45:43,158
‫כל עוד אני אחזור הביתה מוקדם.‬

1039
00:45:43,909 --> 00:45:47,537
‫חכו עד שתראו את חדר השינה שלי.‬

1040
00:45:48,497 --> 00:45:51,541
‫אלוהים אדירים!‬

1041
00:45:51,541 --> 00:45:53,794
‫דניאל, זה יוקרתי.‬
‫-כן.‬

1042
00:45:53,794 --> 00:45:54,878
‫נשים קודם.‬

1043
00:45:54,878 --> 00:45:56,630
‫אלוהים אדירים.‬

1044
00:45:56,630 --> 00:45:58,423
‫תודה, דניאל.‬

1045
00:45:59,007 --> 00:46:00,342
‫הנוף! אלוהים.‬

1046
00:46:00,342 --> 00:46:01,468
‫זה מהמם.‬

1047
00:46:01,468 --> 00:46:04,221
‫אני מקווה שתשבו כאן,‬

1048
00:46:04,221 --> 00:46:07,307
‫תשתו כוס יין, ותיהנו זה מזה.‬

1049
00:46:07,307 --> 00:46:08,475
‫אלוהים.‬

1050
00:46:09,518 --> 00:46:10,894
‫טוב, מי רוצה מה?‬

1051
00:46:17,234 --> 00:46:20,237
‫השום ששפשפת בשני הצדדים...‬
‫-זה מה שאמרו לי לעשות.‬

1052
00:46:20,237 --> 00:46:23,073
‫כל כך טוב. ממש טעים, דן. תודה.‬

1053
00:46:23,073 --> 00:46:24,199
‫זה מדהים.‬

1054
00:46:24,950 --> 00:46:26,034
‫לחיים.‬
‫-בערך?‬

1055
00:46:26,034 --> 00:46:28,328
‫מעולם לא היו כל כך הרבה אנשים בחדר...‬

1056
00:46:28,328 --> 00:46:32,707
‫אנחנו גאות בך. זה מדהים.‬
‫-תודה לכן שגרמתן לי לעשות את זה.‬

1057
00:46:32,707 --> 00:46:35,669
‫אנחנו סוף סוף רואות את מה שהיה בתוכך.‬

1058
00:46:35,669 --> 00:46:38,046
‫אנחנו זוכות להכיר את הדן הזה.‬
‫-אני...‬

1059
00:46:38,046 --> 00:46:40,340
‫אבל אנחנו רוצות לתת לכם זמן לדבר.‬

1060
00:46:40,340 --> 00:46:41,299
‫כן.‬

1061
00:46:41,299 --> 00:46:42,300
‫בואי הנה.‬

1062
00:46:42,801 --> 00:46:44,010
‫אני אוהבת אותך.‬

1063
00:46:44,010 --> 00:46:46,471
‫הרבה חיבוקים השבוע.‬

1064
00:46:46,471 --> 00:46:48,515
‫הכי הרבה חיבוקים שהיו לנו אי פעם.‬

1065
00:46:49,391 --> 00:46:51,351
‫כל כך גאה בך.‬
‫-תודה.‬

1066
00:46:53,103 --> 00:46:54,229
‫אנחנו לבד!‬

1067
00:46:57,732 --> 00:46:59,192
‫אנחנו אוכלים חצילים.‬

1068
00:46:59,192 --> 00:47:01,987
‫אז הכנת חצילים במיוחד בשבילי?‬
‫-כן.‬

1069
00:47:03,029 --> 00:47:04,281
‫לחיים.‬
‫-לחיים.‬

1070
00:47:04,281 --> 00:47:05,907
‫אוהבת אותך.‬
‫-אני אוהב אותך.‬

1071
00:47:10,287 --> 00:47:11,538
‫זה טעים!‬

1072
00:47:11,538 --> 00:47:13,290
‫זה ממש טוב!‬
‫-כן.‬

1073
00:47:14,332 --> 00:47:16,376
‫כל זה ממש נחמד.‬
‫-כן.‬

1074
00:47:16,376 --> 00:47:17,669
‫וזה נהדר.‬

1075
00:47:17,669 --> 00:47:19,296
‫אבל את יודעת,‬

1076
00:47:19,296 --> 00:47:24,384
‫אני באמת חושב שתידרש עוד עבודה מהצד שלי,‬

1077
00:47:24,384 --> 00:47:26,094
‫והם גרמו לי להבין,‬

1078
00:47:26,094 --> 00:47:28,513
‫"איך אתה חושב שזה משפיע על קארה?"‬

1079
00:47:28,513 --> 00:47:31,600
‫להגיע מאוחר.‬

1080
00:47:32,100 --> 00:47:33,810
‫לא לתת לה מספיק זמן.‬

1081
00:47:35,770 --> 00:47:37,564
‫לא להיות שם כשהיא צריכה.‬

1082
00:47:38,148 --> 00:47:39,566
‫לא התכוונתי לפגוע בך.‬

1083
00:47:39,566 --> 00:47:41,192
‫אני יודעת.‬
‫-אני יודע שאת יודעת.‬

1084
00:47:41,192 --> 00:47:43,153
‫תמיד ידעתי את זה.‬
‫-אני יודע.‬

1085
00:47:43,737 --> 00:47:45,196
‫אני אנסה להיות טוב יותר.‬

1086
00:47:46,489 --> 00:47:47,741
‫עכשיו אתה מכין פסטה,‬

1087
00:47:47,741 --> 00:47:50,619
‫וקודם יכולת רק להזמין מקום במסעדה.‬

1088
00:47:50,619 --> 00:47:54,205
‫אפילו לא ידעתי להזמין מקום.‬
‫-אפילו לא הזמנת מקום!‬

1089
00:47:55,248 --> 00:47:57,709
‫אני מקווה שהשבוע באמת הראינו לדן‬

1090
00:47:57,709 --> 00:48:00,629
‫שיש הרבה יותר בחיים חוץ מעבודה.‬

1091
00:48:00,629 --> 00:48:04,883
‫כדי באמת למצוא אושר, צריך חיים מאוזנים.‬

1092
00:48:04,883 --> 00:48:08,011
‫לחיי השתדלות להיות יותר טוב.‬

1093
00:48:08,595 --> 00:48:11,014
‫אני חושבת שאתה די מדהים, דן שטיין.‬

1094
00:48:18,355 --> 00:48:20,523
‫המעדנייה של שטיין. איך אפשר לעזור?‬

1095
00:48:20,523 --> 00:48:23,985
‫היי, תהיתי אם יש לך בשר חם?‬

1096
00:48:24,569 --> 00:48:26,613
‫כי אני קופא כאן.‬

1097
00:48:27,656 --> 00:48:29,282
‫מחפש בשר חם?‬

1098
00:48:32,744 --> 00:48:34,037
‫היי, דן שטיין!‬

1099
00:48:34,037 --> 00:48:35,997
‫איזו חולצה מכופתרת יפה.‬

1100
00:48:35,997 --> 00:48:37,290
‫אתה נראה נהדר.‬

1101
00:48:37,290 --> 00:48:38,875
‫שלום לכולם.‬

1102
00:48:38,875 --> 00:48:41,086
‫למה אתם לא כאן? אתם מפחדים ממני?‬

1103
00:48:41,086 --> 00:48:44,130
‫תהיתי למה אתה שם כי כבר אחרי חמש,‬

1104
00:48:44,130 --> 00:48:46,466
‫ואני חושב שאתה צריך לבלות זמן עם קארה.‬

1105
00:48:46,466 --> 00:48:48,927
‫יש לי דייט איתה בשמונה בערב,‬

1106
00:48:48,927 --> 00:48:50,929
‫אבל אני מעריך את הדאגה שלך.‬

1107
00:48:50,929 --> 00:48:53,390
‫אנחנו אוהבים אותך, ושמחים שאתה בטוב.‬

1108
00:48:53,390 --> 00:48:55,266
‫ביי, מותק.‬
‫-היה טוב לראות אותך.‬

1109
00:48:55,266 --> 00:48:56,977
‫תודה.‬
‫-שמור על עצמך.‬

1110
00:48:56,977 --> 00:48:59,813
‫אני אעשה זאת. אני אנסה.‬
‫אני אנסה להמשיך לעשות זאת.‬

1111
00:49:01,189 --> 00:49:02,565
‫הוא כל כך מתוק.‬
‫-כן.‬

1112
00:49:05,276 --> 00:49:07,195
‫- #טיפ_מגניב -‬

1113
00:49:08,029 --> 00:49:10,031
‫- טריק לוהט -‬

1114
00:49:10,031 --> 00:49:11,783
‫אין זמן לגהץ את החולצה?‬

1115
00:49:11,783 --> 00:49:12,784
‫אל דאגה.‬

1116
00:49:12,784 --> 00:49:14,953
‫עשו לה מקלחת אדים בזמן שאתם במקלחת.‬

1117
00:49:21,292 --> 00:49:23,003
‫רואים? מושלם.‬

1118
00:49:28,967 --> 00:49:30,051
‫לדבר על עצמי?‬

1119
00:49:30,051 --> 00:49:32,053
‫כל מה שקשור לדן שטיין.‬

1120
00:49:32,053 --> 00:49:35,098
‫טוב, למה זה לא נחשב שדיברתי על עצמי קודם?‬

1121
00:49:35,098 --> 00:49:36,433
‫לדבר על אופנה?‬

1122
00:49:36,433 --> 00:49:39,227
‫צפיתי בערוץ האופנה אתמול בלילה.‬

1123
00:49:39,227 --> 00:49:41,021
{\an8}‫באמת? חיפשת השראה?‬

1124
00:49:41,021 --> 00:49:42,063
‫פ** לא.‬

1125
00:49:44,232 --> 00:49:45,734
{\an8}‫תחתונים...‬

1126
00:49:45,734 --> 00:49:48,319
{\an8}‫לא צריך לדבר על תחתונים.‬

1127
00:49:48,319 --> 00:49:50,739
‫לא צריך לדבר על תחתונים? למה לא?‬

1128
00:49:50,739 --> 00:49:54,951
‫אז בוא נדבר על משהו‬
‫שאני חושב שתתעניין בו יותר, בסדר?‬

1129
00:49:54,951 --> 00:49:57,454
‫האם לא התעניינתי בדברים אחרים?‬

1130
00:49:57,454 --> 00:49:59,289
‫קפה מאנשי הקפה שלי?‬

1131
00:49:59,289 --> 00:50:00,498
‫זה טעים.‬

1132
00:50:00,498 --> 00:50:02,751
‫אני שותה אחד. אסור לי יותר מאחד,‬

1133
00:50:02,751 --> 00:50:07,047
‫אחרת אני אהיה עצבני ואחרבן כל היום.‬

1134
00:50:07,047 --> 00:50:09,174
‫רוצה שאעמוד על הכיסא ואגיד את זה?‬

1135
00:50:09,174 --> 00:50:10,425
‫או משהו כזה?‬

1136
00:50:10,425 --> 00:50:11,760
‫אני פשוט...‬

1137
00:50:12,927 --> 00:50:14,012
‫מה הייתה השאלה?‬

1138
00:50:29,110 --> 00:50:34,115
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬