1
00:00:20,688 --> 00:00:22,690
‫נעשה הרמוניה כמכונית. מוכנים?‬

2
00:00:29,614 --> 00:00:32,909
‫זה היה ויברטו ממש טוב, קראמו.‬
‫-תודה.‬

3
00:00:32,909 --> 00:00:35,411
‫אתה יודע מה אומרים על אנשים עם ויברטו טוב?‬

4
00:00:35,411 --> 00:00:36,537
‫מה?‬

5
00:00:37,371 --> 00:00:40,500
‫בובי, אתה כל כך יפה היום,‬
‫אפילו עם הפרצוף הזה.‬

6
00:00:40,500 --> 00:00:42,043
‫העור שלך נראה נהדר.‬

7
00:00:42,043 --> 00:00:44,629
‫באמת. אתה נראה נהדר.‬

8
00:00:51,886 --> 00:00:53,096
‫- עין קווירית -‬

9
00:00:53,096 --> 00:00:54,097
‫כן.‬

10
00:00:54,097 --> 00:00:57,100
‫אז הגיבורה שלנו השבוע‬
‫היא מרי הנדרסון-אולוהו.‬

11
00:00:57,100 --> 00:00:59,477
‫היא בת 65,‬

12
00:00:59,477 --> 00:01:03,272
{\an8}‫והיא בעלת חנות יד שנייה‬
‫בשם "סיסטר הארטס" בערבי.‬

13
00:01:03,272 --> 00:01:05,399
‫אני מת על חנויות יד שנייה!‬
‫-כן.‬

14
00:01:05,399 --> 00:01:06,818
‫אף אחד לא יגיד לי כלום.‬

15
00:01:06,818 --> 00:01:08,236
‫כלום!‬

16
00:01:08,236 --> 00:01:10,822
‫כי אני עשיתי את זה.‬

17
00:01:10,822 --> 00:01:15,076
‫"סיסטר הארטס" היא גם‬
‫תוכנית תעסוקה שמיס מרי יצרה‬

18
00:01:15,076 --> 00:01:16,994
‫כדי להעסיק אסירים משוחררים.‬

19
00:01:16,994 --> 00:01:19,205
‫עם או בלי הכלא, אני עשיתי את זה.‬

20
00:01:19,205 --> 00:01:21,415
‫זה נחמד.‬

21
00:01:21,415 --> 00:01:24,669
‫בזמן חופשה בניו אורלינס‬
‫לפני למעלה מ-20 שנה,‬

22
00:01:24,669 --> 00:01:25,711
‫מרי נעצרה‬

23
00:01:25,711 --> 00:01:28,506
‫ומעולם לא שבה לביתה בדייטון, אוהיו.‬

24
00:01:29,340 --> 00:01:31,676
‫נכנסתי לכלא ל-12 וחצי שנים,‬

25
00:01:31,676 --> 00:01:35,138
‫ונאלצתי לרצות 12 וחצי שנה על תנאי‬

26
00:01:35,138 --> 00:01:37,890
‫על שיבוש הליכי משפט.‬

27
00:01:37,890 --> 00:01:39,225
‫הכרתי בחור.‬

28
00:01:39,225 --> 00:01:42,270
‫סתם נהנינו כשהמשטרה עצרה אותנו.‬

29
00:01:42,270 --> 00:01:45,148
‫הם רצו שאני אשקר בנוגע לבחור הזה.‬

30
00:01:45,148 --> 00:01:47,066
‫לא דיברתי. סירבתי לדבר.‬

31
00:01:47,066 --> 00:01:50,194
‫מרי הורשעה ונידונה לפסק דין‬
‫כאן בניו אורלינס,‬

32
00:01:50,194 --> 00:01:53,030
‫היכן שבילתה את מרבית חייה הבוגרים,‬

33
00:01:53,030 --> 00:01:55,158
‫והשאירה את שבעת ילדיה מאחור.‬

34
00:01:55,908 --> 00:01:59,912
‫נאלצתי לחתוך את החלק הזה מהמוח שלי‬

35
00:02:00,413 --> 00:02:04,292
‫ולשים אותו בקופסה ולנעול אותה‬

36
00:02:04,292 --> 00:02:09,297
‫כדי שאוכל להתרכז בהישרדות בכלא.‬

37
00:02:09,297 --> 00:02:13,050
‫במהלך המאסר שלה,‬
‫לא רק שמרי איבדה את זהותה,‬

38
00:02:13,050 --> 00:02:15,678
‫אלא גם פספסה את התבגרותם של שבעת ילדיה,‬

39
00:02:15,678 --> 00:02:17,638
‫מה שגבה מחיר כבד מנפשה של מרי.‬

40
00:02:17,638 --> 00:02:18,556
‫אני בטוח.‬

41
00:02:18,556 --> 00:02:23,853
‫הכלא עשה לי דהומניזציה,‬
‫הפך אותי לקהת חושים וייאש אותי.‬

42
00:02:23,853 --> 00:02:26,314
‫משהו קורה למוח שלך בכלא‬

43
00:02:26,314 --> 00:02:32,195
‫כשאת לא יכולה לרצות את המאסר בפנים‬
‫אם הראש שלך בחוץ.‬

44
00:02:33,196 --> 00:02:37,074
‫למה כל כך... קשה לי‬

45
00:02:37,074 --> 00:02:39,785
‫פשוט להיות אמא לילדים שלי‬

46
00:02:39,785 --> 00:02:43,247
‫כשהם כל העולם שלי‬
‫ואני אוהבת אותם כל כך?‬

47
00:02:43,247 --> 00:02:47,418
‫ובכל זאת, ילדיה של מרי ממשיכים להעריץ אותה‬
‫ואפילו רואים בה גיבורה.‬

48
00:02:47,418 --> 00:02:50,379
‫מרי, לעומת זאת,‬
‫מתקשה לראות ערך בעצמה כאדם‬

49
00:02:50,379 --> 00:02:51,881
‫ובעיקר כאם.‬

50
00:02:52,465 --> 00:02:53,382
‫לא!‬

51
00:02:54,508 --> 00:02:55,593
‫אני ארים.‬

52
00:02:55,593 --> 00:02:56,594
‫תודה.‬

53
00:02:56,594 --> 00:02:59,055
‫אנתוני בן זוגה הציע את מרי כמשתתפת,‬

54
00:02:59,055 --> 00:03:00,973
‫אשר הכיר אותה ב"סיסטר הארטס".‬

55
00:03:00,973 --> 00:03:05,728
{\an8}‫היא מבלה הרבה זמן במתן עזרה לאנשים‬
‫בהתמודדות עם טראומה מהכלא.‬

56
00:03:05,728 --> 00:03:09,815
‫אבל אף אחד לא עוזר לה במאבקים שלה.‬

57
00:03:09,815 --> 00:03:12,235
‫היא פשוט לא מפסיקה לעבוד.‬

58
00:03:12,235 --> 00:03:14,779
‫אבל היא משקיעה את כל הזמן שלה‬

59
00:03:14,779 --> 00:03:18,616
‫כדי לשפר את איכות החיים של אנשים אחרים.‬

60
00:03:18,616 --> 00:03:20,826
‫וזה נותן לה דרך‬

61
00:03:20,826 --> 00:03:26,082
‫להימנע מלשפר את איכות חייה.‬

62
00:03:26,082 --> 00:03:30,044
‫מרי לא יודעת מי היא מחוץ לניהול התוכנית.‬

63
00:03:30,044 --> 00:03:33,214
‫היא הזניחה מאוד את עצמה.‬

64
00:03:33,214 --> 00:03:35,633
‫היא מתחמקת מילדיה הבוגרים,‬

65
00:03:35,633 --> 00:03:40,054
‫ואני חושב שהיא צריכה להיות שם‬
‫לפני שעוד זמן יתבזבז.‬

66
00:03:40,054 --> 00:03:42,139
‫מרי אישה חופשייה באופן רשמי כעת,‬

67
00:03:42,139 --> 00:03:45,184
‫אך היא מצאה עצמה תקועה במקום‬
‫שבו הגוף שלה חופשי,‬

68
00:03:45,184 --> 00:03:47,395
‫אבל ליבה וראשה עדיין מרגישים כלואים.‬

69
00:03:47,395 --> 00:03:48,896
‫זה שובר את הלב.‬

70
00:03:48,896 --> 00:03:52,066
‫אני עדיין מייצגת את הכלא.‬

71
00:03:53,693 --> 00:03:56,487
‫ואני כבר לא רוצה לייצג את הכלא.‬

72
00:03:56,487 --> 00:03:58,698
‫אני כבר לא על תנאי.‬

73
00:03:58,698 --> 00:04:00,157
‫אני חופשייה לחלוטין.‬

74
00:04:00,741 --> 00:04:02,326
‫אני רוצה להשתנות.‬

75
00:04:02,326 --> 00:04:04,203
‫אני פשוט לא יודעת איך.‬

76
00:04:04,203 --> 00:04:08,249
‫המשימה שלנו השבוע‬
‫היא לעזור לאחות הזו לשחרר את נשמתה!‬

77
00:04:08,249 --> 00:04:09,750
‫כן!‬

78
00:04:09,750 --> 00:04:11,002
‫כן, מרי!‬

79
00:04:11,002 --> 00:04:12,795
‫- יום 1 -‬

80
00:04:12,795 --> 00:04:14,171
‫- כל החופש הזה, -‬

81
00:04:14,171 --> 00:04:17,216
‫- אבל אני עדיין מרגישה כלואה.‬
‫פייפר קרמן -‬

82
00:04:18,259 --> 00:04:19,844
{\an8}‫אלוהים. זה חמוד!‬
‫-כן.‬

83
00:04:19,844 --> 00:04:20,886
{\an8}‫זה ורוד!‬

84
00:04:20,886 --> 00:04:22,888
{\an8}‫טאן, הבאת את כרטיס האשראי שלך, נכון?‬

85
00:04:22,888 --> 00:04:24,515
‫כן. תמיד.‬
‫-טוב.‬

86
00:04:25,266 --> 00:04:28,436
‫שלום?‬
‫-אני מת על המקום הזה.‬

87
00:04:28,436 --> 00:04:30,563
‫מרי!‬
‫-היי, מרי.‬

88
00:04:30,563 --> 00:04:32,398
‫תראו אתכם! תראו את כולכם!‬

89
00:04:32,398 --> 00:04:35,026
‫מה שלומך, גברת יפהפייה?‬

90
00:04:35,026 --> 00:04:38,446
‫מרי מזכירה לי את אחת הדודות שלי.‬
‫אתה רק רוצה ממנה חיבוק.‬

91
00:04:39,030 --> 00:04:42,408
‫אלה נהדרות.‬
‫-תראו את אלה. אלוהים!‬

92
00:04:42,408 --> 00:04:44,368
‫תוכלי למדוד אותם אח"כ. אני יודע.‬

93
00:04:44,368 --> 00:04:46,746
‫פשוט מרגישים את האהבה.‬

94
00:04:47,621 --> 00:04:49,373
‫זה אנתוני.‬
‫-שלום.‬

95
00:04:49,373 --> 00:04:51,459
‫נעים מאוד.‬
‫-מציע המועמדות.‬

96
00:04:51,459 --> 00:04:54,879
‫ספרי לנו מה העסק הזה עושה למען הקהילה.‬

97
00:04:54,879 --> 00:04:58,215
‫כשאנשים חוזרים הביתה מהכלא‬
‫ולא מוצאים עבודה,‬

98
00:04:58,215 --> 00:05:00,384
‫הם יודעים שתהיה להם עבודה פה.‬

99
00:05:00,384 --> 00:05:03,471
‫כי זה נוצר במיוחד בשבילם.‬

100
00:05:03,471 --> 00:05:06,432
‫אנתוני היה חסר בית, בדיוק כמוני.‬

101
00:05:06,432 --> 00:05:08,809
‫הוא ריצה 18 שנה סך הכול.‬

102
00:05:08,809 --> 00:05:09,852
‫הוא יצא משליטה.‬

103
00:05:09,852 --> 00:05:13,272
‫תוך שנה, הוא ניהל את כל העסק הזה.‬

104
00:05:13,272 --> 00:05:14,231
‫הוא תומך בי.‬

105
00:05:14,231 --> 00:05:16,734
‫הכול בחיים שלי שונה לגמרי.‬

106
00:05:16,734 --> 00:05:19,070
‫יש לי תקווה. יש לי ביטחון.‬

107
00:05:19,070 --> 00:05:21,280
‫אני עושה משהו מהפכני לחלוטין.‬

108
00:05:21,280 --> 00:05:23,657
‫זה נקרא דה-מאסר.‬

109
00:05:23,657 --> 00:05:25,159
‫תראי לנו?‬
‫-בבקשה.‬

110
00:05:25,159 --> 00:05:26,243
‫בואו נראה.‬

111
00:05:26,243 --> 00:05:27,912
‫טוב, אם אשים את זה כאן...‬

112
00:05:27,912 --> 00:05:30,873
‫בכלא, אני יודעת שהנעל הזו לא שייכת לשם,‬

113
00:05:30,873 --> 00:05:33,876
‫אבל אם אזיז את הנעל,‬
‫אני עלולה לעבור לבידוד.‬

114
00:05:33,876 --> 00:05:35,669
‫עכשיו אני לא מכירה משהו אחר.‬

115
00:05:35,669 --> 00:05:39,465
‫כשהם מגיעים ל"סיסטר הארטס",‬
‫אני אומרת, "ג'ונתן, תארגן את זה".‬

116
00:05:39,465 --> 00:05:41,133
‫אז ג'ונתן יעשה את זה.‬

117
00:05:41,801 --> 00:05:44,178
‫הוא אומר, "אני רוצה את זה כאן, לא כאן".‬

118
00:05:44,178 --> 00:05:47,223
‫דה-מאסר הוא פשוט כמו זה.‬

119
00:05:47,223 --> 00:05:49,934
‫לתת למישהו רשות לחשוב בעצמם שוב.‬

120
00:05:49,934 --> 00:05:52,186
‫כל מה שאתם רואים שמונח כאן‬

121
00:05:52,186 --> 00:05:54,855
‫נעשה על ידי אדם ששברו אותו,‬

122
00:05:54,855 --> 00:05:57,274
‫שעובר טיפול ארגוני.‬

123
00:05:57,274 --> 00:05:59,068
‫וזה נראה כל כך טוב!‬

124
00:05:59,860 --> 00:06:01,278
‫אלוהים אדירים.‬

125
00:06:01,278 --> 00:06:03,489
‫אני אוהב חנויות יד שנייה.‬

126
00:06:03,489 --> 00:06:05,408
‫אפילו את הדברים המגוחכים.‬

127
00:06:05,408 --> 00:06:07,410
‫מישהו יחליט לקנות את זה יום אחד.‬

128
00:06:07,410 --> 00:06:09,161
‫אהבת?‬
‫-תראה את זה.‬

129
00:06:09,161 --> 00:06:10,996
‫יש פאוצ'ים.‬

130
00:06:10,996 --> 00:06:12,873
‫יש כובעים. יש צעיפים.‬

131
00:06:12,873 --> 00:06:15,418
‫יש נעליים. יש תכשיטים קטנים.‬

132
00:06:15,418 --> 00:06:16,752
‫אני בחנות יד שנייה.‬

133
00:06:16,752 --> 00:06:18,462
‫אני קונה יד שנייה.‬
‫-כ"כ שיק.‬

134
00:06:18,462 --> 00:06:20,381
‫באמת יש כאן משהו לכל אחד.‬

135
00:06:21,340 --> 00:06:25,302
‫את עוזרת לאנשים כאן,‬
‫אז עכשיו אנחנו נעזור לך קצת.‬

136
00:06:25,302 --> 00:06:28,305
‫בואי נלך לבית שלך.‬
‫-אנחנו רוצים לראות איפה את גרה.‬

137
00:06:28,305 --> 00:06:30,391
‫אנחנו נטפל בך ממש יפה.‬

138
00:06:30,391 --> 00:06:32,601
‫אני אצטרך לחזור בשביל הפאוץ' הזה.‬

139
00:06:32,601 --> 00:06:35,729
‫ביי לכולם!‬
‫-טוב. ביי-ביי, חבר'ה.‬

140
00:06:41,360 --> 00:06:43,154
‫מרגש לראות את הבית שלך, מרי.‬

141
00:06:43,154 --> 00:06:44,822
‫הבית שלך מוכן.‬

142
00:06:46,866 --> 00:06:47,908
‫זה הבית.‬

143
00:06:47,908 --> 00:06:49,910
‫זה מטבח גדול מאוד.‬

144
00:06:49,910 --> 00:06:51,704
‫כן.‬
‫-המון סירים. מרגש מאוד.‬

145
00:06:53,247 --> 00:06:54,707
‫זה חדר השינה.‬

146
00:06:54,707 --> 00:06:56,500
‫אהבתי את המיטה הגבוהה.‬

147
00:06:56,500 --> 00:06:58,836
‫המיטה הזאת רוטטת.‬

148
00:06:59,670 --> 00:07:01,964
‫בוא למלון האהבה של מרי, מותק.‬

149
00:07:01,964 --> 00:07:03,841
‫תשכבי, מרי. נראה אותך רוטטת.‬

150
00:07:03,841 --> 00:07:04,884
‫לא, אני לא רוצה.‬

151
00:07:04,884 --> 00:07:06,844
‫שימי את זה על גבוה, טאני מגיע.‬

152
00:07:06,844 --> 00:07:08,304
‫זה נחמד.‬

153
00:07:08,304 --> 00:07:10,347
‫אני אוהב את זה, מארי.‬
‫-כן.‬

154
00:07:10,347 --> 00:07:12,016
‫לכו לראות את הבית.‬

155
00:07:12,016 --> 00:07:14,435
‫אני אשאר כאן.‬
‫-תפוס אותי, טאני! אני בא.‬

156
00:07:15,394 --> 00:07:17,188
‫אני אראה לך את השירותים.‬

157
00:07:17,188 --> 00:07:18,564
‫עכשיו...‬
‫-זה גודל טוב.‬

158
00:07:18,564 --> 00:07:20,316
‫זה באמת גודל טוב.‬
‫-אבל יש...‬

159
00:07:20,316 --> 00:07:23,152
‫אבל...‬
‫-יש גם כאן המון דברים.‬

160
00:07:23,152 --> 00:07:25,529
‫כל מה שהיה בבית הגיע מחנות היד שנייה.‬

161
00:07:25,529 --> 00:07:27,072
‫כן.‬
‫-הכול.‬

162
00:07:27,072 --> 00:07:30,659
‫הבית חשוך. כל הווילונות סגורים.‬

163
00:07:30,659 --> 00:07:32,411
‫יש לה את כל הבלגן בעולם.‬

164
00:07:32,411 --> 00:07:34,413
‫מרי, יש לך דברים.‬

165
00:07:34,413 --> 00:07:35,789
‫יש לך הרבה דברים.‬

166
00:07:35,789 --> 00:07:38,959
‫אז כשיצאתי מהכלא, רציתי שיהיו לי דברים‬

167
00:07:38,959 --> 00:07:40,920
‫כי לא הרשו לי לשמור דברים.‬

168
00:07:40,920 --> 00:07:42,463
‫אולי נחשוב‬

169
00:07:42,463 --> 00:07:45,299
‫איך לעזור לך לבחור דברים שבאמת יקרים לך.‬

170
00:07:45,299 --> 00:07:47,343
‫המושג הפחות רומנטי לזה הוא עריכה.‬

171
00:07:47,343 --> 00:07:48,594
‫בסדר.‬

172
00:07:49,428 --> 00:07:53,265
‫אם תצטרכי לקחת אותי למקום אחד בבית שלך,‬

173
00:07:53,265 --> 00:07:55,142
‫מה יהיה הדבר האהוב עלייך?‬

174
00:07:55,142 --> 00:08:00,689
‫זה המקום האהוב עליי בכל הבית.‬

175
00:08:00,689 --> 00:08:02,733
{\an8}‫כמה שזה נשמע מטורף לחלק מהאנשים,‬

176
00:08:02,733 --> 00:08:06,278
‫אני פשוט באה הנה לפעמים,‬
‫אני אוהבת לשבת על הספה‬

177
00:08:06,278 --> 00:08:08,489
‫ולהביט מבעד לחלון, לראות את הצמחים שלי,‬

178
00:08:08,489 --> 00:08:10,824
‫ואני מרגישה מחוברת לטבע,‬

179
00:08:10,824 --> 00:08:13,744
‫כאילו אני מחוברת לבורא שלי, אתה מבין?‬

180
00:08:13,744 --> 00:08:17,873
‫כי אותו הבורא שברא אותי‬
‫ברא את הצמחים האלה,‬

181
00:08:17,873 --> 00:08:20,793
‫וזה פשוט גורם לי להרגיש אנושית.‬

182
00:08:20,793 --> 00:08:23,128
‫זה דבר יפהפה. כן.‬
‫-נכון?‬

183
00:08:23,128 --> 00:08:25,756
‫קראמו ממש טוב עם צמחים.‬
‫-באמת?‬

184
00:08:25,756 --> 00:08:26,674
‫לא, אני לא.‬

185
00:08:28,467 --> 00:08:31,470
‫זה הולך.‬

186
00:08:36,016 --> 00:08:37,810
‫אני אפילו לא יודע מי היא.‬

187
00:08:40,521 --> 00:08:41,814
‫לא.‬

188
00:08:41,814 --> 00:08:46,485
‫אני רוצה לדעת עוד קצת‬
‫על חייך לפני שנכנסת לכלא.‬

189
00:08:46,485 --> 00:08:47,486
‫לפני הכלא?‬

190
00:08:47,486 --> 00:08:50,155
{\an8}‫יש לי תואר בניהול נכסים ונדל"ן.‬

191
00:08:50,155 --> 00:08:53,325
{\an8}‫הייתי קונה בתים ממכירות שריף, ממכירות מס,‬

192
00:08:53,325 --> 00:08:57,621
‫ואז מוכרת אותם לאמהות יחידניות,‬
‫אזרחים ותיקים.‬

193
00:08:57,621 --> 00:09:02,668
‫ואני גם אמא לשבעה ילדים.‬
‫שישה בנים ובת אחת.‬

194
00:09:02,668 --> 00:09:05,379
{\an8}‫ספרי לי על הילדים שלך.‬
‫-הריתי בגיל 16.‬

195
00:09:05,379 --> 00:09:08,173
{\an8}‫אמא שלי אמרה,‬
‫"את בהיריון. את הולכת להתחתן".‬

196
00:09:08,173 --> 00:09:11,343
{\an8}‫היא פשוט מסרה אותי אליו,‬
‫הכריחה אותי ללכת איתו.‬

197
00:09:11,343 --> 00:09:12,970
‫לא רציתי לעשות את זה בכלל.‬

198
00:09:12,970 --> 00:09:15,889
‫ילדיי, גדלתי איתם.‬

199
00:09:15,889 --> 00:09:17,558
‫זה הבכור שלי.‬

200
00:09:17,558 --> 00:09:19,977
‫הוא היה הכי טוב שלי.‬

201
00:09:19,977 --> 00:09:21,645
‫אני רואה שהוא נפטר.‬

202
00:09:22,229 --> 00:09:24,565
‫יצאת מהכלא כשהוא נפטר?‬

203
00:09:25,190 --> 00:09:26,191
‫לא.‬

204
00:09:26,734 --> 00:09:29,903
‫הוא נהרג בתאונת דרכים.‬

205
00:09:29,903 --> 00:09:31,947
‫לא יכולתי ללכת להלוויה שלו.‬

206
00:09:32,948 --> 00:09:35,034
‫ולא הייתה לי הזדמנות להיפרד.‬

207
00:09:35,034 --> 00:09:36,577
‫אני כל כך מצטער.‬

208
00:09:36,577 --> 00:09:39,413
‫זו הייתה נקודת השבר שלי.‬

209
00:09:39,413 --> 00:09:45,878
‫הוא היה האדם הראשון בעולם‬
‫שהרגשתי שאהב אותי באמת.‬

210
00:09:45,878 --> 00:09:48,172
‫איך מערכת היחסים שלך עם ילדייך האחרים?‬

211
00:09:48,172 --> 00:09:50,758
‫הם מפוזרים. הם בכל מקום.‬
‫-הבנתי.‬

212
00:09:50,758 --> 00:09:53,218
‫אני אפילו לא יודעת מה הם חושבים עליי.‬

213
00:09:53,218 --> 00:09:54,970
‫אני כמעט מרגישה אשמה.‬

214
00:09:54,970 --> 00:09:56,096
‫זה כאילו,‬

215
00:09:56,096 --> 00:10:00,351
‫תאר לעצמך להיות במקום אחד‬
‫במשך 12 וחצי, כמעט 13 שנה,‬

216
00:10:00,351 --> 00:10:03,687
‫ואסור לך לגעת באף אחד.‬

217
00:10:03,687 --> 00:10:05,522
‫אז השתחררתי,‬

218
00:10:06,023 --> 00:10:09,568
‫ופתאום יש לי בן גדול בגובה 1.95 מטר‬
‫שרוצה להתחבק.‬

219
00:10:09,568 --> 00:10:10,694
‫זה יותר מדי.‬

220
00:10:10,694 --> 00:10:12,863
‫היית מנותקת במשך 12 שנה.‬

221
00:10:12,863 --> 00:10:17,159
‫חלקם אפילו לא יודעים מה השגתי.‬

222
00:10:17,159 --> 00:10:18,952
‫זה פוגע בך.‬
‫-נכון.‬

223
00:10:18,952 --> 00:10:21,121
‫כן.‬
‫-נכון.‬

224
00:10:23,749 --> 00:10:25,959
{\an8}‫- הבריאות היא העושר שלך‬
‫תלמדי לאהוב את ביתך -‬

225
00:10:25,959 --> 00:10:28,087
‫מתי בישלת למישהו בפעם האחרונה?‬

226
00:10:28,087 --> 00:10:29,004
‫לפני הקורונה.‬

227
00:10:29,004 --> 00:10:31,048
‫שאלתי כי כשהסתכלתי במקפיא שלך,‬

228
00:10:31,048 --> 00:10:34,051
‫יש לך הרבה חלבונים בכמויות גדולות.‬

229
00:10:34,051 --> 00:10:37,763
‫יש לי שבעה ילדים,‬
‫אז אני רגילה לבשל הרבה אוכל.‬

230
00:10:37,763 --> 00:10:41,684
‫באיזו תדירות את מבשל להם?‬
‫-זה היה פעם. ועדיין יש לי מנטליות כזאת.‬

231
00:10:41,684 --> 00:10:43,727
‫הכול היה בסיר אפור.‬

232
00:10:44,228 --> 00:10:47,523
‫הייתי שמה את הבשר,‬
‫תפוחי האדמה, האורז, הירקות.‬

233
00:10:47,523 --> 00:10:48,982
‫ארוחה בסיר אחד.‬

234
00:10:48,982 --> 00:10:51,276
{\an8}‫זהו זה. אבל אני לא עושה את זה הרבה.‬
‫-טוב.‬

235
00:10:51,276 --> 00:10:53,070
‫אני אוהבת לבשל.‬

236
00:10:53,070 --> 00:10:56,907
‫כן, אבל כשאני באה הנה‬
‫אחרי יום של 12, 14 שעות,‬

237
00:10:56,907 --> 00:10:59,368
‫אני אוכלת כריך חמאת בוטנים וריבה,‬

238
00:10:59,368 --> 00:11:01,286
‫והולכת לחדר לעבוד על המחשב.‬

239
00:11:01,286 --> 00:11:04,123
‫לא שזה רע לאכול כריך חמאת בוטנים וריבה,‬

240
00:11:04,123 --> 00:11:06,041
‫אבל מה אם את רוצה ארוחה ביתית,‬

241
00:11:06,041 --> 00:11:08,085
‫אבל אין לך זמן וסבלנות לזה?‬

242
00:11:08,085 --> 00:11:09,920
‫שמעת על הכנה מראש פעם?‬
‫-לא.‬

243
00:11:09,920 --> 00:11:12,923
‫זה הרעיון של הכנה של תבשיל גדול כלשהו,‬

244
00:11:12,923 --> 00:11:15,551
‫אפשר לאחסן אותו, לתייג אותו, לשים במקפיא.‬

245
00:11:15,551 --> 00:11:18,637
‫אז אפשר להקפיא דברים בזה?‬
‫-מאה אחוז.‬

246
00:11:18,637 --> 00:11:20,222
‫ניו אורלינס היא ביתך כעת.‬

247
00:11:20,222 --> 00:11:23,434
‫יצא לך לטעום בישול מניו אורלינס?‬
‫-אני אפילו לא אוכלת גמבו.‬

248
00:11:23,434 --> 00:11:25,728
‫אני לא מנסה דברים חדשים.‬

249
00:11:26,937 --> 00:11:29,064
‫הייתי עונד את זה לגמרי. זה יפהפה.‬

250
00:11:29,064 --> 00:11:32,443
‫תראה איזה יפה זה.‬
‫-יש לה דברים יפים כאן.‬

251
00:11:32,443 --> 00:11:33,986
‫רואה את זה?‬
‫-מת על המטפחת.‬

252
00:11:33,986 --> 00:11:35,654
‫אני הכנתי את זה.‬
‫-באמת?‬

253
00:11:35,654 --> 00:11:37,072
‫אני הכנתי.‬
‫-תפרת את זה?‬

254
00:11:37,072 --> 00:11:38,449
‫אני אראה לך כמה מהמם...‬

255
00:11:38,449 --> 00:11:40,242
{\an8}‫זה מתאים.‬
‫-גם תלבושת שלי!‬

256
00:11:40,242 --> 00:11:41,326
{\an8}‫כן.‬

257
00:11:41,326 --> 00:11:43,454
{\an8}‫תראה את זה.‬

258
00:11:45,038 --> 00:11:47,166
‫נכון שזה מהמם?‬
‫-מרי!‬

259
00:11:47,166 --> 00:11:48,751
‫זה מהמם, נכון?‬

260
00:11:50,085 --> 00:11:51,503
‫כמו פעם.‬

261
00:11:51,503 --> 00:11:53,922
‫אני מת על האליפטיקל שלי.‬
‫-מהר יותר.‬

262
00:11:53,922 --> 00:11:56,425
‫זה זברה, אבל לשירותים.‬

263
00:11:58,927 --> 00:12:02,055
‫כמה זמן את מגדלת את הרסטות שלך?‬

264
00:12:02,055 --> 00:12:03,974
‫בערך 12 שנה.‬

265
00:12:04,558 --> 00:12:07,144
‫שתיים עשרה שנים של אורך.‬
‫תראי לי אותן.‬

266
00:12:07,144 --> 00:12:09,229
‫כי לא ראינו עד עכשיו.‬

267
00:12:09,730 --> 00:12:11,607
‫יש לך ראש מלא שיער.‬

268
00:12:11,607 --> 00:12:13,901
‫כן.‬
‫-זה עד הברכיים.‬

269
00:12:13,901 --> 00:12:15,444
‫כן.‬

270
00:12:15,444 --> 00:12:17,946
‫אפשר לזרוק את רסטות ולזרוק אותן לנהר‬

271
00:12:17,946 --> 00:12:19,740
‫ולתת למישהו לטפס עליהן, מותק.‬

272
00:12:19,740 --> 00:12:21,742
‫אלה רסטות ארוכות.‬

273
00:12:21,742 --> 00:12:24,745
‫אבל זה בעצם מה שהיה לך‬
‫כל הזמן שהיית במאסר.‬

274
00:12:24,745 --> 00:12:27,164
‫זה מה שיש לך מאז שהשתחררת.‬

275
00:12:27,164 --> 00:12:31,418
‫הרסטות האלה מרצות תזכורת למאסר.‬

276
00:12:31,418 --> 00:12:34,713
‫חלמת פעם לשחק עם השיער שלך‬

277
00:12:34,713 --> 00:12:36,173
‫ולא הייתה לך הזדמנות?‬

278
00:12:36,173 --> 00:12:39,510
‫ג'ונתן, הרסטות האלה היו למטרות ביטחון.‬

279
00:12:39,510 --> 00:12:43,055
‫הרסטות האלה שמרו על בטחוני.‬

280
00:12:43,055 --> 00:12:45,599
‫בכלא, תופסים בשיער שלך,‬

281
00:12:46,183 --> 00:12:49,853
‫ומשתמשים בשיער שלך כדי לשלוט בגוף שלך.‬

282
00:12:49,853 --> 00:12:52,773
‫אז עשיתי צמות בשיער‬

283
00:12:52,773 --> 00:12:56,944
‫ולא היה לי שיער ארוך, אז הוא לא היה חשוף.‬

284
00:12:56,944 --> 00:12:59,279
‫כן.‬
‫-והרסטות פשוט גדלו וגדלו.‬

285
00:12:59,279 --> 00:13:02,991
‫אז זה באמת היה סגנון להגנה עצמית.‬
‫-כן, להגנה עצמית.‬

286
00:13:02,991 --> 00:13:04,326
‫כן.‬
‫-זה לא היה סגנון.‬

287
00:13:04,326 --> 00:13:07,079
‫אין לי שום חיבור אליהן.‬

288
00:13:07,579 --> 00:13:09,832
‫ועכשיו...‬
‫-אז אולי את צריכה קצת שינוי?‬

289
00:13:09,832 --> 00:13:11,375
‫אולי קצת שינוי.‬

290
00:13:14,336 --> 00:13:16,255
‫זה בעצם עכבר למחשב.‬

291
00:13:16,255 --> 00:13:18,257
‫לא ראיתי כזה כבר הרבה זמן.‬

292
00:13:18,257 --> 00:13:20,259
‫מה זה, אנתוני?‬
‫-זה קוצץ...‬

293
00:13:20,259 --> 00:13:21,969
‫אה, זה "פלשלייט".‬
‫-זה...‬

294
00:13:26,098 --> 00:13:27,850
‫אני לא יודע מה זה אומר.‬

295
00:13:29,059 --> 00:13:31,186
‫מה גורם לך להרגיש טוב בבגדים?‬

296
00:13:31,687 --> 00:13:33,522
‫יש לי שמלה כאן.‬
‫-תראי לי.‬

297
00:13:33,522 --> 00:13:34,898
‫השמלה הזאת,‬

298
00:13:34,898 --> 00:13:37,484
{\an8}‫לבשתי דברים כאלה לפני הכלא.‬

299
00:13:37,693 --> 00:13:39,736
{\an8}‫בסדר.‬
‫-זה גרם לי להרגיש נשית.‬

300
00:13:39,736 --> 00:13:41,488
{\an8}‫בסדר.‬
‫-זה גרם לי להרגיש כמו גברת.‬

301
00:13:41,488 --> 00:13:44,533
‫וסמכותית. אני לא אדם שמתבדח יותר מדי.‬

302
00:13:44,533 --> 00:13:47,035
‫לא אדם שמתבדח?‬
‫את נראית כמו מישהי ממש כייפית.‬

303
00:13:47,035 --> 00:13:48,787
‫לא.‬
‫-לא?‬

304
00:13:48,787 --> 00:13:51,290
‫לבשת אותה פעם? התגית עדיין עליה.‬

305
00:13:51,290 --> 00:13:53,667
‫נראה לי שאני צריכה לרדת קילו או שניים.‬

306
00:13:53,667 --> 00:13:54,751
‫חיטטתי קצת.‬

307
00:13:54,751 --> 00:13:56,295
‫מי זו?‬

308
00:13:56,295 --> 00:13:59,006
‫היא לא מרי. לא יכול להיות שזו מרי.‬
‫-לא.‬

309
00:13:59,006 --> 00:14:01,466
‫הארון הזה כל כך פרוע.‬

310
00:14:01,466 --> 00:14:04,344
‫יש אלף אישיויות בתוך הארון הזה.‬

311
00:14:04,344 --> 00:14:07,014
‫אחת, אולי שתיים, הן מרי.‬

312
00:14:07,014 --> 00:14:09,308
‫כל השאר הן אישה אקראית אחרת.‬

313
00:14:09,308 --> 00:14:13,145
‫הייתי נאבק בכל בוקר במחשבה,‬
‫"כל כך הרבה קורה כאן.‬

314
00:14:13,145 --> 00:14:15,188
‫"איך אחליט מי אני רוצה להיות היום?"‬

315
00:14:15,188 --> 00:14:18,442
‫אפילו אם תחיי עוד מאה שנה,‬
‫לא תוכלי ללבוש את כל זה.‬

316
00:14:18,442 --> 00:14:20,527
‫אני המומה מאוד מכל הדברים האלה.‬

317
00:14:20,527 --> 00:14:24,156
‫אז לבישת מדים פשוט הופכת‬
‫את החיים שלי לפשוטים יותר.‬

318
00:14:24,156 --> 00:14:27,743
‫אז השאלה שלי היא כזאת, בשביל מה כל זה?‬

319
00:14:27,743 --> 00:14:30,162
‫אני רוצה להרגיש שוב יפה.‬

320
00:14:30,162 --> 00:14:32,956
‫מתי הרגשת יפה בפעם האחרונה, מרי?‬

321
00:14:32,956 --> 00:14:34,750
‫כשהתחתנתי בגיל 16.‬

322
00:14:34,750 --> 00:14:39,630
‫אני זוכרת שהוא לקח אותי למסיבה,‬

323
00:14:39,630 --> 00:14:44,051
‫ואמא שלי תפרה שמלה ארוכה יפהפייה.‬

324
00:14:44,051 --> 00:14:46,553
‫היא הייתה צמודה במותן והתרחבה.‬

325
00:14:46,553 --> 00:14:47,971
‫מה היה הצבע שלה?‬

326
00:14:47,971 --> 00:14:50,015
‫זה היה צבע אדום.‬

327
00:14:50,015 --> 00:14:51,600
‫בסדר.‬
‫-זה הצבע האהוב עליי.‬

328
00:14:51,600 --> 00:14:54,895
‫הרגשתי כמו האישה הכי יפה בעולם.‬

329
00:14:54,895 --> 00:14:58,732
‫אני רוצה לגרום לך‬
‫להרגיש ככה שוב לגבי עצמך.‬

330
00:14:58,732 --> 00:15:01,610
‫מה שאנחנו צריכים לעבוד עליו זה עריכה.‬

331
00:15:01,610 --> 00:15:04,821
‫לוודא שאת נפטרת מהדברים שלא יעבדו בשבילך‬

332
00:15:04,821 --> 00:15:07,616
‫ושומרת על מה שכן. אנחנו נפתור את זה.‬

333
00:15:08,241 --> 00:15:10,994
‫זו הייתה ארוחת הבוקר? או שזה...‬

334
00:15:10,994 --> 00:15:14,581
‫זה נראה כמו ארוחת הצהריים‬
‫מלפני כמה ימים. כי החמוצים יבשים.‬

335
00:15:14,581 --> 00:15:17,167
‫נכון.‬
‫-בסדר.‬

336
00:15:17,167 --> 00:15:20,629
‫בכלא, אם החליטו לא להאכיל אותי,‬

337
00:15:20,629 --> 00:15:24,841
‫נאלצתי לאכול אוכל שהחבאתי.‬

338
00:15:24,841 --> 00:15:28,345
‫אז קשה לי פשוט לזרוק את זה.‬

339
00:15:28,345 --> 00:15:32,057
‫מרי, יש לי שאלה שהיא באמת מסקרנות‬

340
00:15:32,057 --> 00:15:33,642
‫וללא שיפוטיות, מן הסתם.‬

341
00:15:33,642 --> 00:15:37,437
‫מה גורם לך לרצות להישאר כאן בניו אורלינס?‬

342
00:15:38,480 --> 00:15:40,983
‫אללה לא היה שם אותי על ההר הזה‬

343
00:15:41,775 --> 00:15:44,403
‫אם הוא לא רצה‬
‫שאראה לאנשים שאפשר להזיז אותו,‬

344
00:15:45,195 --> 00:15:47,114
‫שדברים יכולים להשתנות.‬

345
00:15:47,114 --> 00:15:50,742
‫אז בגלל זה נשארתי, כי כאן ננטעתי.‬

346
00:15:50,742 --> 00:15:53,912
‫הייתי בכלא, שם ראיתי הכי הרבה סבל.‬

347
00:15:53,912 --> 00:15:56,623
‫השארתי הבטחה. אמרתי, "אם רק תגיעו אליי,‬

348
00:15:57,541 --> 00:16:00,711
‫"כשתשחררו, יהיה לכם מקום לישון בו.‬

349
00:16:00,711 --> 00:16:04,506
‫"אני אעזור עם בגדים ואוכל. רק בואו אליי."‬

350
00:16:05,590 --> 00:16:09,886
‫אני מרגיש את העצב בליבה עמוקות.‬

351
00:16:09,886 --> 00:16:15,434
‫כל מה שהיא מנסה לעשות‬
‫זה לעזור לאחרים ולהפיק את המיטב עכשיו.‬

352
00:16:15,434 --> 00:16:17,728
‫אבל ברור מאוד ממה שהיא אמרה לנו‬

353
00:16:17,728 --> 00:16:21,273
‫שלא הייתה לה הזדמנות‬
‫באמת למצוא דרך להתקדם.‬

354
00:16:21,273 --> 00:16:22,733
‫ואנחנו נעזור לה עם זה.‬

355
00:16:22,733 --> 00:16:26,695
‫נתת כל כך הרבה.‬
‫המטרה השבוע היא שאנחנו ניתן לך.‬

356
00:16:26,695 --> 00:16:27,821
‫לך.‬

357
00:16:27,821 --> 00:16:31,074
‫את מלמדת את כולם‬
‫איך למצוא את הגרסה הכי טובה של עצמם‬

358
00:16:31,074 --> 00:16:32,534
‫ואת החיים החדשים שלהם.‬

359
00:16:32,534 --> 00:16:34,828
‫ואנחנו נעזור למצוא‬
‫את הגרסה הכי טובה של עצמך‬

360
00:16:34,828 --> 00:16:36,830
‫ולעזור לך להגיע לחייך החדשים.‬

361
00:16:36,830 --> 00:16:38,248
‫כי עכשיו תורך, מרי.‬

362
00:16:38,248 --> 00:16:40,876
‫איך זה נשמע? זה שונה מהיומיום שלך.‬

363
00:16:40,876 --> 00:16:42,335
‫זה נהדר.‬

364
00:16:43,295 --> 00:16:46,214
‫בואו נתחיל את השבוע.‬
‫-אנחנו מתחילים בעוד שלוש, שתיים...‬

365
00:16:46,214 --> 00:16:48,091
‫לא, אני צוחק. אנחנו נצא.‬

366
00:16:51,386 --> 00:16:53,013
‫אני אוהב שמרי נפתחת.‬

367
00:16:53,013 --> 00:16:55,098
‫היא רוצה ליצור קשר עם המשפחה שלה.‬

368
00:16:55,098 --> 00:16:58,769
‫אני חייב להבין יותר מה קרה בעבר של מרי‬

369
00:16:58,769 --> 00:17:01,605
‫כדי שנוכל לחשוב איך לתת לה עתיד טוב יותר.‬

370
00:17:02,105 --> 00:17:06,610
‫הרסטות שלה הגיעו ממקום של הגנה,‬
‫לא ממקום של ביטוי,‬

371
00:17:06,610 --> 00:17:08,820
‫אז אני כאן כדי לתת לה את הגישה,‬

372
00:17:08,820 --> 00:17:10,614
‫לתת לה את המשאבים שהיא צריכה‬

373
00:17:10,614 --> 00:17:13,992
‫כדי להציג את הסגנון שהיא רוצה להציג.‬

374
00:17:13,992 --> 00:17:17,537
‫מרי מוכנה למה? לפרק חדש.‬

375
00:17:17,537 --> 00:17:19,664
‫אני רוצה להפיח חיים בחלל הזה.‬

376
00:17:19,664 --> 00:17:25,003
‫כרגע, זה מרגיש כמו תא אפל וחשוך,‬

377
00:17:25,003 --> 00:17:28,048
‫ואני רוצה שהוא ירגיש בדיוק ההפך מזה.‬

378
00:17:28,715 --> 00:17:32,177
‫באותה הכוונה שהיא מלמדת את העובדים שלה‬

379
00:17:32,177 --> 00:17:33,929
‫להיות מעורבים בחנות שלה,‬

380
00:17:33,929 --> 00:17:37,474
‫אני רוצה שמרי תעשה את זה‬
‫עם עצמה ועבור עצמה.‬

381
00:17:37,474 --> 00:17:39,101
‫ואני רוצה שהיא תתחיל בקטן.‬

382
00:17:39,101 --> 00:17:43,396
‫אני רוצה לעורר מחדש‬
‫את ההתרגשות של להיות במטבח.‬

383
00:17:43,396 --> 00:17:46,858
‫היא תקועה במדי "סיסטר הארטס".‬

384
00:17:46,858 --> 00:17:49,277
‫לפני כן, היא לבשה מדי אסירה.‬

385
00:17:49,277 --> 00:17:52,864
‫אני רוצה להזכיר לה שהיא עדיין אדם,‬

386
00:17:52,864 --> 00:17:55,117
‫היא עדיין אישה, היא עדיין אנושית,‬

387
00:17:55,117 --> 00:17:58,370
‫ושמגיע לה להרגיש יפהפייה.‬

388
00:17:58,370 --> 00:17:59,579
‫- יום 2 -‬

389
00:17:59,579 --> 00:18:03,041
‫- תני לגשם לרדת בתוכך...‬
‫הוא יהפוך את ליבך לגן. -‬

390
00:18:04,543 --> 00:18:07,420
‫את בצבע האהוב עלייך, אדום,‬
‫מה שממש משמח אותי.‬

391
00:18:07,420 --> 00:18:08,505
‫כן. תודה.‬

392
00:18:08,505 --> 00:18:09,714
‫זה צבע משמח.‬

393
00:18:09,714 --> 00:18:14,511
‫זה יהיה החלק הכיפי.‬

394
00:18:14,511 --> 00:18:17,848
‫מה דעתך על קניות?‬
‫-אני כל כך מתרגשת.‬

395
00:18:17,848 --> 00:18:19,141
‫אמרת שאת רוצה צבע.‬

396
00:18:19,141 --> 00:18:21,143
‫כן.‬
‫-לקחנו אותך למקום עם צבע.‬

397
00:18:21,143 --> 00:18:24,396
‫במשך יותר מעשר שנים היא לא זכתה לשחק בצבע,‬

398
00:18:24,396 --> 00:18:27,899
‫ובוטיק ווסט לונדון מלא בצבע.‬

399
00:18:27,899 --> 00:18:29,234
‫הוא מלא במשחק.‬

400
00:18:29,234 --> 00:18:31,987
‫אז אני רוצה להראות לה מה אפשר לעשות.‬

401
00:18:31,987 --> 00:18:33,280
‫את קצת אגרנית.‬

402
00:18:33,780 --> 00:18:36,741
‫אני כמעט בטוח שאת יודעת את זה.‬
‫זה לא מפתיע אותך.‬

403
00:18:36,741 --> 00:18:38,577
‫אבל בעיקר בארון שלך.‬

404
00:18:38,577 --> 00:18:40,996
‫אני רוצה להראות לך שאת יכולה לצמצם‬

405
00:18:40,996 --> 00:18:42,330
‫ושיהיו לך רק כמה דברים,‬

406
00:18:42,330 --> 00:18:44,624
‫והם יוכלו לעזור לך להיראות יפהפייה,‬

407
00:18:44,624 --> 00:18:48,628
‫בניגוד לאלף דברים‬
‫שלא תדעי איך לבנות איתם לוק.‬

408
00:18:48,628 --> 00:18:50,714
‫אמרת שאת אוהבת גזרה הדוקה שמתרחבת,‬

409
00:18:50,714 --> 00:18:52,549
‫הדוקה במותן ומתרחבת.‬

410
00:18:52,549 --> 00:18:56,344
‫עכשיו אני רוצה להראות לך גרסאות של זה.‬
‫לא נלך יותר מדי...‬

411
00:18:57,304 --> 00:18:59,222
‫כי זה מרגיש קצת כמו נסיכה.‬
‫-כן.‬

412
00:18:59,222 --> 00:19:01,183
‫ואת ליידי.‬
‫-כן.‬

413
00:19:01,183 --> 00:19:04,978
‫ואני גם רוצה שתלבשי‬
‫בגדים קלילים ומשוחררים.‬

414
00:19:04,978 --> 00:19:07,939
‫חם פה, ואני בטוח שאת רגילה לחום.‬

415
00:19:07,939 --> 00:19:09,524
‫לא.‬
‫-את רוצה להרגיש בנוח.‬

416
00:19:09,524 --> 00:19:12,569
‫לא. מי רגיל לחום הזה? זה חום נוראי. אז...‬

417
00:19:16,239 --> 00:19:18,116
‫נכון שזה יפה?‬
‫-זה נחמד.‬

418
00:19:18,116 --> 00:19:19,618
‫כאילו...‬
‫-זה מלכותי.‬

419
00:19:19,618 --> 00:19:23,830
‫הסיבה שרציתי דברים שזורמים‬
‫היא כי כשאת הולכת, רואים תנועה.‬

420
00:19:23,830 --> 00:19:25,332
‫את נראית כמעט שמימית.‬

421
00:19:25,332 --> 00:19:28,919
‫אבל נתאים את זה לשמלות ונתאים שכבות.‬

422
00:19:28,919 --> 00:19:30,921
‫אלוהים!‬
‫-את לא תאמיני.‬

423
00:19:31,713 --> 00:19:33,965
‫אתה רוצה שאני אמדוד את זה?‬
‫-כן.‬

424
00:19:33,965 --> 00:19:36,885
‫תצעקי לי אם תצטרכי משהו.‬
‫אנחנו ננסה את זה.‬

425
00:19:36,885 --> 00:19:38,136
‫בסדר.‬

426
00:19:38,136 --> 00:19:39,304
‫מרי?‬

427
00:19:39,304 --> 00:19:41,306
‫את מוכנה?‬
‫-כן.‬

428
00:19:45,852 --> 00:19:48,438
‫אלוהים.‬

429
00:19:48,438 --> 00:19:51,608
‫זה כל כך מלכותי.‬

430
00:19:51,608 --> 00:19:52,651
‫זה כל כך אני.‬

431
00:19:53,151 --> 00:19:57,030
‫באמת?‬
‫-זה כל כך אני, כן.‬

432
00:19:57,030 --> 00:19:59,741
‫חסר דבר אחד.‬
‫הבאתי לך משקפיים חדשים.‬

433
00:19:59,741 --> 00:20:02,535
‫רציתי שיהיה לך זוג יותר שיקי.‬

434
00:20:03,161 --> 00:20:04,663
‫זה יותר טוב.‬

435
00:20:04,663 --> 00:20:07,165
‫אלוהים.‬
‫-אלוהים. זה יותר טוב, מרי.‬

436
00:20:07,165 --> 00:20:09,834
‫הצרנו את המותן עם חגורה,‬

437
00:20:09,834 --> 00:20:14,339
‫אז את ממש מדגישה‬
‫את כל החלקים הכי יפים שבך.‬

438
00:20:14,339 --> 00:20:16,383
‫אני מרגישה סקסית.‬

439
00:20:16,383 --> 00:20:17,759
‫כן!‬
‫-באמת.‬

440
00:20:17,759 --> 00:20:19,636
‫את נראית סקסית, מרי!‬

441
00:20:20,595 --> 00:20:24,224
‫ברור שהיא לא ראתה את עצמה כך הרבה זמן.‬

442
00:20:24,224 --> 00:20:27,686
‫זה מרגיש יותר‬
‫כמו מי שאת רוצה להיות מעכשיו?‬

443
00:20:27,686 --> 00:20:28,603
‫כן.‬

444
00:20:29,104 --> 00:20:30,230
‫נהדר.‬
‫-כן.‬

445
00:20:30,230 --> 00:20:33,483
‫אני רוצה לשמור על המהות של מרי,‬

446
00:20:33,483 --> 00:20:38,738
‫והתלבושת הזו היא עדיין‬
‫גרסה מתוחכמת ומרוממת של מרי.‬

447
00:20:40,532 --> 00:20:41,533
‫מרי!‬

448
00:20:42,033 --> 00:20:43,368
‫אני יודע שזה עקב גבוה.‬

449
00:20:43,368 --> 00:20:45,745
‫לא הייתי חושבת על נעליים אדומות.‬

450
00:20:45,745 --> 00:20:49,958
‫ג'ינס וחולצה מתאימים לעבודה,‬
‫אבל זו מי שאת, לא ההיא.‬

451
00:20:49,958 --> 00:20:53,253
‫אני מרגישה עוצמתית בזה.‬

452
00:20:53,920 --> 00:20:55,880
‫חיבקנו את הגוף שלך במקומות הנכונים.‬

453
00:20:55,880 --> 00:20:58,008
‫אנחנו לא הולכים על מראה מופקר.‬
‫-לא.‬

454
00:20:58,008 --> 00:21:00,093
‫אנחנו כל כך מעודנים.‬

455
00:21:00,093 --> 00:21:01,678
‫מתוחכם.‬
‫-כן.‬

456
00:21:01,678 --> 00:21:04,139
‫אני אוהב שאת קונה יד שנייה, אל תפסיקי.‬

457
00:21:04,139 --> 00:21:05,807
‫עם זאת, מדי פעם,‬

458
00:21:05,807 --> 00:21:10,729
‫ללכת לבוטיק כזה כדי להרגיש מיוחדת זה חשוב.‬

459
00:21:10,729 --> 00:21:14,649
‫אני אעשה את זה מעכשיו.‬

460
00:21:14,649 --> 00:21:15,734
‫יופי.‬

461
00:21:22,949 --> 00:21:24,034
‫אחרייך.‬

462
00:21:24,034 --> 00:21:26,494
‫זו מסעדה.‬
‫-כן.‬

463
00:21:26,494 --> 00:21:30,373
‫הם ממש מתגאים במטבח קריאולי.‬

464
00:21:30,373 --> 00:21:32,500
‫המטבח הקייג'וני הוא אוכל כפרי.‬

465
00:21:32,500 --> 00:21:34,544
‫המטבח הקריאולי הוא אוכל עירוני.‬

466
00:21:34,544 --> 00:21:38,048
‫לאנשי העיר‬
‫יש בדרך כלל גישה להרבה פירות ים.‬

467
00:21:38,548 --> 00:21:40,175
‫קייג'ון, קאנטרי.‬

468
00:21:40,175 --> 00:21:42,635
‫קייג'ון, קאנטרי. קריאולי?‬
‫-עיר.‬

469
00:21:42,635 --> 00:21:43,928
‫עיר.‬
‫-הבנתי.‬

470
00:21:43,928 --> 00:21:46,139
‫והחלטת להפוך את לואיזיאנה לביתך.‬

471
00:21:46,139 --> 00:21:47,057
‫כן.‬

472
00:21:47,057 --> 00:21:49,434
‫אז את מלכת סיר אחד.‬

473
00:21:49,434 --> 00:21:53,438
‫רציתי לאחד את כל זה‬
‫ולהכין משהו שנקרא אטופיי שרימפס‬

474
00:21:53,438 --> 00:21:56,358
‫אני אכין אטופיי?‬
‫-את תכיני אטופיי.‬

475
00:21:56,358 --> 00:21:58,777
‫בוא נכין אטופיי.‬
‫-אנחנו נכין את זה ביחד.‬

476
00:21:58,777 --> 00:22:00,362
‫אכלת את זה פעם?‬
‫-לא.‬

477
00:22:00,362 --> 00:22:01,404
‫אף פעם לא אכלת?‬

478
00:22:01,404 --> 00:22:04,532
‫אז אם תוכלי להכין סיר גדול של זה‬
‫יום אחד בשבוע,‬

479
00:22:04,532 --> 00:22:07,660
‫תוכלי לשים את זה בקופסאות אטומות יפה,‬

480
00:22:07,660 --> 00:22:09,037
‫להכניס אותן למקפיא.‬

481
00:22:09,037 --> 00:22:12,499
‫כשאת הולכת לעבודה, את חוזרת‬
‫ומחממת ויש לך ארוחה ביתית נהדרת.‬

482
00:22:12,499 --> 00:22:15,668
‫כאן כולם שמים את זה על אורז.‬

483
00:22:15,668 --> 00:22:18,588
‫אתה שם אורז?‬
‫-אל תדאגי. אנחנו נכין אורז.‬

484
00:22:18,588 --> 00:22:20,423
‫את קופצת קדימה.‬
‫-בסדר.‬

485
00:22:20,423 --> 00:22:22,509
‫מוכנה להתחיל?‬
‫-כל כך מוכנה.‬

486
00:22:22,509 --> 00:22:25,887
‫אנחנו בעצם הולכים להכין את הבסיס שלנו.‬

487
00:22:25,887 --> 00:22:31,434
‫אז יש לנו ארבעה חלקים בצל,‬
‫חלק אחד פלפל, חלק אחד סלרי.‬

488
00:22:31,434 --> 00:22:32,602
‫יפהפה.‬

489
00:22:33,269 --> 00:22:37,065
‫מושלם, ורק שתדעי, אני מתחיל לחתוך את השום.‬

490
00:22:37,065 --> 00:22:38,858
‫נותן לו לחיצה טובה.‬

491
00:22:39,359 --> 00:22:41,444
‫ואז עם אצבעות מכופפות...‬

492
00:22:42,695 --> 00:22:43,780
‫תודה, מרי.‬

493
00:22:43,780 --> 00:22:45,657
‫יש לך אינסטינקט אמהי.‬

494
00:22:45,657 --> 00:22:48,284
‫מה היה הדבר האהוב עלייך שהכנת לילדים שלך?‬

495
00:22:48,284 --> 00:22:49,911
‫צ'ילי.‬
‫-מה שמת בצ'ילי?‬

496
00:22:49,911 --> 00:22:52,831
‫כל מה שחריף. באוהיו, קר מאוד.‬

497
00:22:52,831 --> 00:22:57,127
‫הפלפל עזר לשמר את הילדים שלי‬
‫כדי שלא יקבלו הצטננות וכל זה.‬

498
00:22:57,127 --> 00:23:01,673
‫אנחנו משתמשים במרכיבים דומים.‬
‫יש פפריקה, בשביל הטעם המעושן.‬

499
00:23:01,673 --> 00:23:03,716
‫קצת אורגנו, קצת תימין,‬

500
00:23:03,716 --> 00:23:07,095
‫אבקת שום, אבקת בצל, פלפל לבן ושחור.‬

501
00:23:07,095 --> 00:23:08,096
‫אנחנו מכינים את זה?‬

502
00:23:08,096 --> 00:23:11,266
‫את זה את יכולה לקנות מוכן,‬
‫או להכין בעצמך.‬

503
00:23:11,266 --> 00:23:13,935
‫אני אוהבת להכין.‬
‫-זו תערובת תבלינים קריאולית בסיסית.‬

504
00:23:13,935 --> 00:23:16,020
‫מוסיפים מעט חמאה למרכז.‬

505
00:23:16,020 --> 00:23:18,523
‫שימי את כל תערובת התבלינים.‬

506
00:23:18,523 --> 00:23:19,524
‫מושלם.‬

507
00:23:19,524 --> 00:23:21,776
‫אני מריחה את זה.‬
‫-כן.‬

508
00:23:21,776 --> 00:23:23,778
‫אני אוסיף את השום עכשיו.‬

509
00:23:24,404 --> 00:23:26,781
‫ואז אוסיף גם את הרוטב החריף.‬

510
00:23:27,282 --> 00:23:28,700
‫קצת יין לבן.‬

511
00:23:30,076 --> 00:23:31,369
‫הארומה!‬
‫-כן.‬

512
00:23:31,369 --> 00:23:32,996
‫עכשיו העגבניות שלנו.‬

513
00:23:32,996 --> 00:23:36,166
‫זה מריח כל כך טוב.‬

514
00:23:36,166 --> 00:23:37,083
‫בסדר.‬

515
00:23:37,083 --> 00:23:39,502
‫אני אראה לך איך להכין את הרוטב.‬

516
00:23:39,502 --> 00:23:43,173
‫אנחנו מוסיפים אותו כחומר מסמיך.‬
‫יש לי ציר שרימפס כאן.‬

517
00:23:44,090 --> 00:23:45,550
‫בסדר.‬
‫-לתוך הקנקן הקטן.‬

518
00:23:45,550 --> 00:23:47,594
‫ואני אוסיף את הקמח.‬

519
00:23:47,594 --> 00:23:50,263
‫זה מה שהאמא הפולנייה שלי‬
‫הכינה כשהייתי ילד.‬

520
00:23:50,263 --> 00:23:52,348
‫עכשיו נמזוג את זה פנימה.‬

521
00:23:52,348 --> 00:23:54,142
‫מריח מדהים.‬
‫-נכון.‬

522
00:23:54,142 --> 00:23:55,310
‫ונראה ממש יפה.‬

523
00:23:55,310 --> 00:23:57,687
‫ולא לוקח הרבה זמן להכין את זה.‬

524
00:23:57,687 --> 00:23:58,771
‫לא ממש.‬

525
00:23:58,771 --> 00:24:01,774
‫ציר השרימפס שלנו יסמיך כשהוא יצטמצם,‬

526
00:24:01,774 --> 00:24:04,402
‫ויש לי גם עלי פטרוזיליה.‬

527
00:24:04,944 --> 00:24:06,070
‫אמרת שאת אוהבת חריף.‬

528
00:24:06,070 --> 00:24:08,072
‫רצית להוסיף קאיין?‬
‫-כן.‬

529
00:24:08,072 --> 00:24:10,450
‫מעולה. את מחליטה. את הבוס.‬

530
00:24:11,326 --> 00:24:12,494
‫וואו.‬

531
00:24:12,494 --> 00:24:13,495
‫מה?‬

532
00:24:14,162 --> 00:24:15,830
‫זה טוב?‬
‫-אני ילד פולני.‬

533
00:24:15,830 --> 00:24:17,248
‫זה ממש חריף בשבילי!‬

534
00:24:18,541 --> 00:24:20,335
‫זה נפלא.‬

535
00:24:20,335 --> 00:24:22,212
‫זה מרפא.‬
‫-במאה אחוז.‬

536
00:24:22,212 --> 00:24:24,547
‫האטופיי הזה לא יעלים‬

537
00:24:24,547 --> 00:24:26,925
‫את הדברים האיומים שחווית,‬

538
00:24:26,925 --> 00:24:28,551
‫אבל זה כלי, נכון?‬

539
00:24:28,551 --> 00:24:32,514
‫בכל פעם שאת מרגישה מוצפת,‬
‫פשוט להגיד, "בסדר, מרי,‬

540
00:24:32,514 --> 00:24:36,184
‫"נתרכז במטבח ונכין לעצמנו משהו."‬

541
00:24:36,184 --> 00:24:39,604
‫מבחינתי, זו צורה של דה-מאסר.‬

542
00:24:39,604 --> 00:24:44,192
‫זה הופך את הלך הרוח ששכחתי שיש לי בכלל.‬

543
00:24:44,192 --> 00:24:46,277
‫אני מסתכלת בתוך הסיר הזה,‬

544
00:24:46,277 --> 00:24:50,073
‫זה מרים משהו בתוכי.‬
‫-כן!‬

545
00:24:50,073 --> 00:24:52,367
‫את עושה כל כך הרבה למען אנשים אחרים,‬

546
00:24:52,367 --> 00:24:55,995
‫אבל תביני את החשיבות‬
‫של לעשות את זה גם בשביל עצמך.‬

547
00:24:55,995 --> 00:24:59,082
‫אתה מבין, לא הייתי מבינה את זה‬
‫כי זה קשור אליי.‬

548
00:24:59,082 --> 00:25:03,670
‫זה לא בא לך בצורה אוטומטית.‬
‫-לא. ממש לא.‬

549
00:25:03,670 --> 00:25:06,798
‫יש הבדל בין לפתוח חבילה של קרקרים‬

550
00:25:06,798 --> 00:25:09,759
‫ופשוט לאכול אותם‬
‫כדי לקבל מספיק קלוריות ביום‬

551
00:25:09,759 --> 00:25:12,470
‫לבין הזנה של עצמך ובישול של משהו.‬

552
00:25:12,470 --> 00:25:16,140
‫אתה אומר לעצמך שאתה ראוי לזמן ולמאמץ שנדרש‬

553
00:25:16,140 --> 00:25:18,726
‫עם משהו נפלא שאתה זוכה להאכיל את עצמך בו.‬

554
00:25:18,726 --> 00:25:21,646
‫כי אני חושב שזה גם חלק חשוב בריפוי,‬

555
00:25:21,646 --> 00:25:23,481
‫פשוט לתמוך בעצמך.‬

556
00:25:23,481 --> 00:25:25,692
‫מי היה מראה לי איך לעשות את זה לפניך?‬

557
00:25:25,692 --> 00:25:27,443
‫לא יודע.‬
‫-אף אחד!‬

558
00:25:28,111 --> 00:25:29,862
‫עכשיו אני יודעת איך לבשל לעצמי,‬

559
00:25:29,862 --> 00:25:33,741
‫ואני אכין את האטופיי שרימפס‬
‫הכי טוב בניו אורלינס.‬

560
00:25:33,741 --> 00:25:34,826
‫נכון.‬

561
00:25:36,202 --> 00:25:38,496
‫אז קילפתי שרימפס יפהפה.‬

562
00:25:38,496 --> 00:25:40,415
‫אלה מוכנים להיכנס לסיר.‬

563
00:25:40,415 --> 00:25:44,586
‫אטופי מגיע מהמילה הצרפתית‬
‫"לחנוק" או "להיחנק".‬

564
00:25:44,586 --> 00:25:46,337
‫בואי נחנוק את השרימפס.‬

565
00:25:46,337 --> 00:25:48,172
‫החום שלנו נמוך.‬

566
00:25:48,172 --> 00:25:50,425
‫כשהם יהפכו לוורודים, הם מוכנים.‬

567
00:25:50,425 --> 00:25:52,885
‫תראה את האטופיי שרימפס הזה.‬

568
00:25:52,885 --> 00:25:56,139
‫בישלתי אורז בינוני.‬

569
00:25:56,639 --> 00:25:59,892
‫ערבבתי אותו עם מעט חמאה.‬
‫כדי למזוג את זה סביב האורז.‬

570
00:25:59,892 --> 00:26:02,770
‫אז יש לנו את אי האורז היפהפה‬

571
00:26:02,770 --> 00:26:04,105
‫וכל השאר מסביב.‬

572
00:26:04,105 --> 00:26:05,023
‫בבקשה.‬

573
00:26:05,023 --> 00:26:08,026
‫אני ממש מרגישה כמו שפית גורמה כאן.‬

574
00:26:08,026 --> 00:26:10,069
‫כי זה מה שאת.‬
‫-תראה.‬

575
00:26:10,069 --> 00:26:12,071
‫יפהפה.‬

576
00:26:12,071 --> 00:26:14,157
‫כן.‬
‫-זה ממש יפה.‬

577
00:26:14,157 --> 00:26:16,159
‫אפשר לשים לימון על שלך?‬
‫-כן.‬

578
00:26:16,159 --> 00:26:18,578
‫זה מעיר הכול בצורה יפה ורעננה.‬

579
00:26:18,578 --> 00:26:20,872
‫ואז את מוזמנת לקשט.‬

580
00:26:20,872 --> 00:26:23,207
‫מוכנה לטעום?‬
‫-כן.‬

581
00:26:26,711 --> 00:26:28,296
‫זה כל כך טעים.‬

582
00:26:28,880 --> 00:26:30,757
‫יש חריפות!‬
‫-כן.‬

583
00:26:31,382 --> 00:26:33,217
‫זה מעדן.‬
‫-כן.‬

584
00:26:33,217 --> 00:26:34,302
‫אתה לא משחק.‬

585
00:26:34,302 --> 00:26:37,764
‫אני אכין את זה במהירות האור.‬

586
00:26:37,764 --> 00:26:40,224
‫אתה יודע מה זה מהירות האור?‬
‫-מהר. כן.‬

587
00:26:40,224 --> 00:26:41,309
‫מהר.‬
‫-הבנתי.‬

588
00:26:41,309 --> 00:26:44,937
‫אני אגיד לך כמה מהר אני אכין את זה.‬
‫במהירות האור.‬

589
00:26:44,937 --> 00:26:46,230
‫אני אוהב את זה.‬

590
00:26:46,230 --> 00:26:47,273
‫מטבח קריאולי.‬

591
00:26:47,273 --> 00:26:48,608
‫- יום 3 -‬

592
00:26:48,608 --> 00:26:52,945
‫- בושה שוחקת את האומץ שלנו ומעודדת ניתוק.‬
‫ברנה בראון -‬

593
00:27:00,203 --> 00:27:02,038
‫אני מראה למרי את אלבום התמונות‬

594
00:27:02,038 --> 00:27:05,541
‫כי הוא תזכורת טובה‬
‫למי שהיא הייתה לפני שהיא נכנסה לכלא.‬

595
00:27:05,541 --> 00:27:07,627
‫אבל כדי שאני באמת אצליח לעזור לה,‬

596
00:27:07,627 --> 00:27:09,587
‫אני צריך להבין מי היא.‬

597
00:27:10,380 --> 00:27:12,632
‫אני שמח שסוף סוף יוצא לנו לבלות יחד.‬

598
00:27:12,632 --> 00:27:15,134
‫נהניתי להכיר אותך בזמן הקצר הזה.‬

599
00:27:15,134 --> 00:27:16,219
‫גם אני.‬

600
00:27:17,136 --> 00:27:19,347
‫את מדברת על החוויות שלך בכלא,‬

601
00:27:19,347 --> 00:27:22,767
‫את מדברת על איך שאת עוזרת לאנשים אחרי,‬
‫וזה חשוב,‬

602
00:27:22,767 --> 00:27:24,769
‫אבל כמה דברים בלטו לי.‬

603
00:27:24,769 --> 00:27:27,271
‫אמרת שאת חושבת‬
‫שאיבדת את האינסטינקט האמהי שלך.‬

604
00:27:27,271 --> 00:27:32,193
‫זה הגיוני,‬
‫אבל רציתי ללמוד עוד על מרי לפני הכלא.‬

605
00:27:32,193 --> 00:27:33,820
‫התחתנת בגיל 16.‬

606
00:27:34,320 --> 00:27:37,824
‫אני ממש רוצה לדעת יותר על זה.‬

607
00:27:37,824 --> 00:27:39,992
‫כשנכנסתי להיריון בגיל 16,‬

608
00:27:39,992 --> 00:27:42,286
‫הרגשתי את כל הבושה והאשמה,‬

609
00:27:42,286 --> 00:27:45,873
‫וכל שאר הדברים‬
‫שכל בת 16 אחרת הייתה מרגישה.‬

610
00:27:45,873 --> 00:27:47,875
‫כעסתי על האבא של התינוק,‬

611
00:27:47,875 --> 00:27:50,211
‫ולא ממש אהבתי אותו.‬

612
00:27:50,211 --> 00:27:53,965
‫למדתי לכבד אותו כי הוא היה מבוגר יותר.‬

613
00:27:53,965 --> 00:27:56,884
‫אבל אפילו לא הכרתי אותו‬
‫או ידעתי מה זו אהבה...‬

614
00:27:56,884 --> 00:28:00,179
‫הייתי פשוט... הוא היה הראשון שהייתי איתו.‬

615
00:28:00,179 --> 00:28:03,015
‫הוא היה ממשפחה עשירה מאוד.‬

616
00:28:03,015 --> 00:28:06,227
‫אתה יודע, בפועל, כשאני לוקחת צעד אחורה,‬

617
00:28:06,227 --> 00:28:09,772
‫אני מרגישה שהשתמשו בי כרכוש.‬

618
00:28:11,065 --> 00:28:13,943
‫המשפחה שלי קיבלה מתנות וכסף.‬

619
00:28:13,943 --> 00:28:16,612
‫מה שמוביל אותי לשאול, מי הגן עלייך?‬

620
00:28:18,990 --> 00:28:20,241
‫אף אחד, בעצם.‬

621
00:28:20,241 --> 00:28:22,285
‫אני מסתכל על ציר הזמן הזה עכשיו,‬

622
00:28:23,161 --> 00:28:26,831
‫ומבין איפה מתחיל מסע הבושה שלך.‬

623
00:28:26,831 --> 00:28:33,171
‫זו ילדה קטנה ש...‬
‫לא קיבלה את האהבה שהגיעה לה.‬

624
00:28:33,171 --> 00:28:36,924
‫לא גדלתי בבית של אהבה וטיפוח.‬

625
00:28:36,924 --> 00:28:38,843
‫לא ידעתי איך לעשות את זה.‬

626
00:28:40,845 --> 00:28:43,765
‫אני חושב שחשוב להבין את זה,‬

627
00:28:44,265 --> 00:28:48,269
‫כי כשאנחנו מדברים על המסע להיות הורים,‬

628
00:28:48,269 --> 00:28:51,397
‫אנחנו תמיד צריכים לזכור מי אנחנו כבני אדם.‬

629
00:28:51,397 --> 00:28:53,900
‫אני לא מנסה להמעיט במה שחווית בכלא,‬

630
00:28:53,900 --> 00:28:57,236
‫אבל אני צריך שתדעי‬
‫שהטראומה התחילה לפני כן,‬

631
00:28:57,236 --> 00:29:00,281
‫שיש דברים שגרמו לך לקבל החלטות לפני כן.‬

632
00:29:00,281 --> 00:29:01,240
‫כן.‬

633
00:29:01,783 --> 00:29:04,702
‫כשחיפשתי בבית שלך, ראיתי את זה.‬

634
00:29:04,702 --> 00:29:07,622
‫נראה שזה היה ממוען אלייך כשהיית בכלא.‬

635
00:29:08,539 --> 00:29:11,209
‫זה המכתב האחרון שקיבלתי מהבן שלי.‬

636
00:29:11,209 --> 00:29:12,126
‫הבנתי.‬

637
00:29:12,627 --> 00:29:13,878
‫את יכולה להקריא אותו?‬

638
00:29:14,962 --> 00:29:17,507
‫הוא כתב, "שלום, זה אני".‬

639
00:29:18,382 --> 00:29:20,301
‫זה... "זה אני".‬

640
00:29:20,301 --> 00:29:22,595
‫הוא כתב, "הילד מספר אחת שלך.‬

641
00:29:23,262 --> 00:29:25,389
‫"קיבלתי את הקוראן ששלחת לי.‬

642
00:29:25,389 --> 00:29:27,809
‫"כשהייתי צעיר יותר,‬

643
00:29:27,809 --> 00:29:33,564
‫"אנשים היו שואלים אותי‬
‫במה אני מאמין, באיזו דת.‬

644
00:29:34,148 --> 00:29:35,775
‫"הייתי עונה, 'באמא שלי'.‬

645
00:29:37,109 --> 00:29:38,820
‫"לפעמים אני מביט לאחור‬

646
00:29:38,820 --> 00:29:43,157
‫"ותוהה איך המצב היה באמת כשגידלת אותנו.‬

647
00:29:43,157 --> 00:29:45,785
‫"זה בטח לא היה קל, נכון?‬

648
00:29:46,869 --> 00:29:49,872
‫"באחד המכתבים שלך אמרת,‬
‫'לא עשיתי שום דבר אחר'.‬

649
00:29:49,872 --> 00:29:52,083
‫"'לימדתי אתכם איך להילחם'‬

650
00:29:52,083 --> 00:29:53,709
‫"מה עם אהבה?‬

651
00:29:54,961 --> 00:29:58,381
‫"כאילו, זה הדבר היחיד‬
‫שמעולם לא הצלחתי להבין,‬

652
00:29:58,381 --> 00:30:00,132
‫"אהבה ורגשות.‬

653
00:30:00,132 --> 00:30:02,552
‫"אמא, עשית כמיטב יכולתך.‬

654
00:30:02,552 --> 00:30:05,513
‫"המיטב שלך תמיד היה טוב בשבילי."‬

655
00:30:08,266 --> 00:30:10,184
‫חמישה ימים לפני מותו.‬

656
00:30:11,853 --> 00:30:16,983
‫הוא הודה שלימדת אותו‬
‫איך להילחם ואיך לשרוד.‬

657
00:30:17,692 --> 00:30:19,485
‫כי זה מה שאת נאלצת לעשות.‬

658
00:30:19,485 --> 00:30:23,531
‫אבל הוא אמר שהוא לא יודע לאהוב.‬

659
00:30:25,825 --> 00:30:27,785
‫את חושבת שידעת איך לאהוב את ילדייך?‬

660
00:30:27,785 --> 00:30:28,703
‫לא.‬

661
00:30:29,412 --> 00:30:30,997
‫לא קיבלת אהבה,‬

662
00:30:30,997 --> 00:30:33,708
‫ואז מישהו שם שבעה ילדים בחיקך,‬

663
00:30:33,708 --> 00:30:35,626
‫ואמר, "תאהבי אותם".‬

664
00:30:36,961 --> 00:30:40,339
‫איך את אמורה ללמד משהו‬
‫כשאת לא יודעת איך לעשות את זה?‬

665
00:30:40,339 --> 00:30:45,219
‫אני חושבת שאני לא יודעת איך לאהוב‬
‫אפילו פחות מבעבר,‬

666
00:30:45,720 --> 00:30:49,098
‫ויכול להיות שזו אחת הסיבות‬
‫שלא רציתי לחזור.‬

667
00:30:54,020 --> 00:30:56,898
‫כי מעולם לא ידעתי איך להיות אמא.‬

668
00:30:58,608 --> 00:31:02,486
‫זו הפעם הראשונה שאת כנה‬
‫לגבי הימנעות ממערכת היחסים הזאת.‬

669
00:31:02,987 --> 00:31:06,365
‫וככל שאת נמנעת ממשהו‬
‫שאת יודעת שאת צריכה לפתור,‬

670
00:31:06,365 --> 00:31:09,952
‫כך הבושה הזו גדלה וגדלה בראש שלנו.‬

671
00:31:10,745 --> 00:31:13,998
‫כי הבושה היא מה שמונע ממך‬
‫להיות עם הילדים שלך.‬

672
00:31:13,998 --> 00:31:17,501
‫זה מה שמונע ממך להגיד,‬
‫"תנו לי פשוט להיות שם".‬

673
00:31:18,419 --> 00:31:20,046
‫על מה את חושבת עכשיו?‬

674
00:31:20,046 --> 00:31:24,258
‫אני חושבת שאשמח לחזור אליו.‬

675
00:31:24,258 --> 00:31:25,217
‫לילד שלך.‬

676
00:31:25,885 --> 00:31:28,554
‫הוא פונה אליי כל הזמן.‬

677
00:31:28,554 --> 00:31:30,765
‫הוא מבקש ממני אהבה.‬

678
00:31:30,765 --> 00:31:31,974
‫בבקשה.‬

679
00:31:33,059 --> 00:31:37,396
‫אתה יודע... ואני לא אוהבת תירוצים,‬
‫ואני לא מנסה לתרץ.‬

680
00:31:37,396 --> 00:31:41,067
‫פשוט לא הכרתי משהו אחר.‬
‫-בום. זה לא תירוץ.‬

681
00:31:41,067 --> 00:31:45,613
‫אני חייבת להסביר להם‬
‫ולהגיד להם כמה אני מצטערת.‬

682
00:31:45,613 --> 00:31:48,783
‫ומה שזה עושה, כשאת יכולה להודות בזה,‬

683
00:31:48,783 --> 00:31:51,702
‫לסלוח לעצמך ואז לבקש סליחה,‬

684
00:31:51,702 --> 00:31:52,912
‫זה לוקח את הבושה.‬

685
00:31:52,912 --> 00:31:54,413
‫כי זה מגיע לך.‬

686
00:31:54,413 --> 00:31:57,208
‫כן.‬
‫-אבל יותר מזה, זה מגיע לילדים שלך.‬

687
00:31:57,208 --> 00:31:59,460
‫ולנכדים שלי.‬
‫-ולנכדים שלך.‬

688
00:31:59,460 --> 00:32:01,003
‫זה אומר שכל בוקר תגידי,‬

689
00:32:01,003 --> 00:32:03,798
‫"אני אקום. אני מודה שלא ידעתי מה אני עושה,‬

690
00:32:03,798 --> 00:32:07,051
‫"אבל אני יודעת מה אעשה היום,‬
‫אני אתקשר ואגיד, 'אני אוהבת אותך.'‬

691
00:32:07,051 --> 00:32:10,429
‫"תן לי לנסות לעשות בשבילך‬
‫כל מה שלא עשו עבור מרי הקטנה."‬

692
00:32:10,429 --> 00:32:12,306
‫אבל את יכולה לשבור את המעגל.‬

693
00:32:12,306 --> 00:32:13,849
‫אתה יודע שאעשה את זה.‬

694
00:32:13,849 --> 00:32:14,934
‫נכון.‬
‫-אעשה זאת.‬

695
00:32:14,934 --> 00:32:17,770
‫אם אני יודע משהו על האישיות שלך?‬

696
00:32:17,770 --> 00:32:19,897
‫קראמו, תודה רבה.‬

697
00:32:26,612 --> 00:32:28,447
‫כן.‬
‫-תקשיבי.‬

698
00:32:30,783 --> 00:32:34,954
‫אני רוצה ללמד את מרי להיות קצת יותר ממוקדת‬

699
00:32:34,954 --> 00:32:37,248
‫בנוגע לדברים שאנו מקיפים את עצמנו בהם.‬

700
00:32:37,248 --> 00:32:40,418
‫צמחים הם חלק כל כך חשוב בבית של מישהו‬

701
00:32:40,418 --> 00:32:44,630
‫כי לא רק שהם מפיחים חיים בחלל,‬

702
00:32:44,630 --> 00:32:46,382
‫זה משהו שאפשר לטפח.‬

703
00:32:46,382 --> 00:32:48,134
‫זה יפהפה.‬

704
00:33:07,236 --> 00:33:09,780
‫תסתכלי על המקום המהמם הזה.‬
‫-כל כך יפה!‬

705
00:33:09,780 --> 00:33:11,741
‫הירוק, זה כל כך מרגיע.‬

706
00:33:11,741 --> 00:33:14,452
‫מרי יפה כל כך מבחוץ.‬

707
00:33:14,452 --> 00:33:16,412
‫היא כל כך יפה מבפנים.‬

708
00:33:16,412 --> 00:33:19,790
‫אבל היא לא מרגישה יפה.‬

709
00:33:19,790 --> 00:33:22,418
‫היי. את בעלת המקום?‬
‫-זו מרי, אנו אוהבים אותה.‬

710
00:33:22,418 --> 00:33:25,337
‫היא מקבלת אותנו בחלל ובמספרה שלה.‬

711
00:33:25,337 --> 00:33:27,673
‫נעים מאוד.‬
‫-חיכיתי לזה.‬

712
00:33:27,673 --> 00:33:30,301
‫באמת חיכינו. כולנו חיכינו לזה, מלכה.‬

713
00:33:30,301 --> 00:33:31,218
‫כן.‬

714
00:33:31,218 --> 00:33:33,095
‫אני רק רוצה לעודד את מרי.‬

715
00:33:33,095 --> 00:33:35,723
‫יש לך רסטות מהממות כבר...‬

716
00:33:35,723 --> 00:33:38,851
‫שתיים עשרה שנה. הרבה... כן.‬

717
00:33:38,851 --> 00:33:44,523
‫אמרת לפני כמה ימים‬
‫שאת מוכנה למרי חדשה, לסגנון חדש.‬

718
00:33:45,274 --> 00:33:46,692
‫זה נכון?‬
‫-זה נכון.‬

719
00:33:46,692 --> 00:33:49,653
‫זה מייצג אותי בעבר,‬

720
00:33:49,653 --> 00:33:51,322
‫את אני החזקה,‬

721
00:33:51,322 --> 00:33:54,158
‫אבל עכשיו היא קלילה ואוורירית,‬

722
00:33:54,158 --> 00:33:56,327
‫והיא יכולה פשוט להיות.‬

723
00:33:56,327 --> 00:34:00,289
‫ובאמת מנעו ממך‬

724
00:34:00,289 --> 00:34:02,124
‫לשחק עם השיער שלך.‬

725
00:34:02,124 --> 00:34:03,209
‫כן.‬

726
00:34:04,752 --> 00:34:05,878
‫תני לי ידיים.‬

727
00:34:07,838 --> 00:34:10,007
‫אני כל כך גאה בך.‬

728
00:34:10,007 --> 00:34:12,301
‫כל מה שעברת,‬

729
00:34:12,301 --> 00:34:15,012
‫כל ההיבטים של זה שכבר לא משרתים אותך,‬

730
00:34:15,012 --> 00:34:17,223
‫אני רוצה שתשחררי את הדברים האלה.‬

731
00:34:19,058 --> 00:34:20,810
‫ננשוף את הדברים האלה החוצה‬

732
00:34:20,810 --> 00:34:24,522
‫כי את תצאי מכאן אישה אחרת‬
‫ממה שהיית כשנכנסת לפה.‬

733
00:34:25,397 --> 00:34:26,440
‫אני מקבלת את זה.‬

734
00:34:26,440 --> 00:34:29,193
‫שעת התיעוד של דוגמנית העל מתחילה!‬

735
00:34:30,694 --> 00:34:31,529
‫כיף.‬

736
00:34:31,529 --> 00:34:32,947
‫אנחנו עושים את זה, מלכה.‬

737
00:34:32,947 --> 00:34:37,159
‫שמי קוונטין.‬
‫-קוונטין הוא מעצב שיער ממש מוכשר.‬

738
00:34:37,159 --> 00:34:40,162
‫אני שמח להיות חלק מהמסע הזה איתך.‬
‫-תודה.‬

739
00:34:40,162 --> 00:34:42,998
‫אני כבר לא צריכה להתחבא מאחורי הרסטות.‬
‫-לא.‬

740
00:34:42,998 --> 00:34:44,375
‫מוכנה, מרי?‬
‫-מוכנה.‬

741
00:34:44,375 --> 00:34:46,252
‫זה קורה.‬
‫-אני חופשייה עכשיו.‬

742
00:34:47,586 --> 00:34:48,963
‫אני חופשייה.‬

743
00:34:50,339 --> 00:34:54,593
‫אני ממש מרגיש אהבה בשיער הזה.‬
‫-כן.‬

744
00:34:55,803 --> 00:34:58,222
‫היד שלי מזמזמת כשאני מחזיק אותו.‬

745
00:34:58,222 --> 00:35:01,851
‫אנחנו יוצאים למסע חדש לגמרי, באמת.‬

746
00:35:01,851 --> 00:35:04,854
‫אנחנו פשוט נפטרים מהדברים הרעים בעצמנו.‬

747
00:35:04,854 --> 00:35:08,107
‫נפתח קשרים.‬
‫-שניכנס לעזור, צוות פתיחת קשרים?‬

748
00:35:08,607 --> 00:35:10,401
{\an8}‫כן, אנחנו נכנסים.‬

749
00:35:10,943 --> 00:35:11,777
{\an8}‫לעזאזל.‬

750
00:35:13,362 --> 00:35:15,364
{\an8}‫המסרק השתגע.‬
‫-את רוצה אדוויל?‬

751
00:35:15,364 --> 00:35:16,740
{\an8}‫לא, עדיין לא.‬

752
00:35:20,578 --> 00:35:22,663
{\an8}‫שמישהו ישיג לאישה הזאת אדוויל.‬

753
00:35:25,916 --> 00:35:27,042
{\an8}‫אלוהים, הידיים שלי.‬

754
00:35:27,042 --> 00:35:29,378
{\an8}‫ניסיתי להזיז אותן, והן היו...‬

755
00:35:35,426 --> 00:35:38,053
{\an8}‫הצבע מרתק אותי.‬

756
00:35:38,053 --> 00:35:39,930
{\an8}‫לדעתי כדי לשמור על הצבע שלך.‬

757
00:35:39,930 --> 00:35:42,683
{\an8}‫לקחו לי 65 שנה להאפיר ככה.‬

758
00:35:42,683 --> 00:35:44,435
{\an8}‫כן. צריך להוקיר אותו.‬

759
00:35:44,435 --> 00:35:46,312
{\an8}‫גם אני חושבת.‬
‫-בואי נוקיר אותו.‬

760
00:35:46,312 --> 00:35:48,898
{\an8}‫כן.‬
‫-אני אוהב את זה. אנחנו מוקירים אותו.‬

761
00:35:54,278 --> 00:35:56,155
{\an8}‫לעזאזל, מרי-בר.‬

762
00:35:56,655 --> 00:35:58,657
{\an8}‫זהו זה!‬
‫-זו האחרונה.‬

763
00:35:58,657 --> 00:36:01,327
{\an8}‫עבודה טובה, צוות.‬

764
00:36:01,327 --> 00:36:05,456
{\an8}‫שברנו שיא זמן!‬
‫-אלוהים!‬

765
00:36:05,456 --> 00:36:06,457
{\an8}‫לעזאזל.‬

766
00:36:06,457 --> 00:36:10,127
{\an8}‫את קולטת, מרי? זה מדהים.‬

767
00:36:10,127 --> 00:36:12,838
‫חיבוק קבוצתי. הצלחנו. בואו הנה.‬

768
00:36:12,838 --> 00:36:14,215
‫בואו הנה!‬
‫-השיער שלי רטוב.‬

769
00:36:14,215 --> 00:36:16,425
‫הצלחנו. זה בסדר. אנחנו אוהבים.‬

770
00:36:16,425 --> 00:36:17,843
‫יש! עשינו זאת.‬

771
00:36:17,843 --> 00:36:20,387
‫כן.‬

772
00:36:20,387 --> 00:36:22,097
‫הוא מלא.‬

773
00:36:22,932 --> 00:36:25,643
‫הוא מהמם!‬

774
00:36:26,393 --> 00:36:27,353
‫מרי, באמת.‬

775
00:36:27,353 --> 00:36:30,022
‫אני לא יודעת מה את לוקח,‬
‫אבל אני רוצה קצת.‬

776
00:36:30,940 --> 00:36:33,567
‫בואי נתחיל ללפף.‬
‫-נתחיל ללפף אותו.‬

777
00:36:34,360 --> 00:36:35,861
‫את זוהרת.‬

778
00:36:35,861 --> 00:36:37,446
‫אני רואה אותך.‬
‫-כן.‬

779
00:36:38,072 --> 00:36:39,073
‫אני רואה אותך.‬

780
00:36:42,326 --> 00:36:45,287
‫מר, את מוכנה לראות את מר החדשה?‬
‫-כל כך מוכנה.‬

781
00:36:48,082 --> 00:36:50,960
‫אלוהים.‬

782
00:36:50,960 --> 00:36:52,169
‫תסתכלו.‬

783
00:36:52,169 --> 00:36:55,798
‫נכון שהיא יפהפייה?‬
‫-כן.‬

784
00:36:55,798 --> 00:36:57,174
‫נכון שהיא יפה?‬

785
00:36:57,174 --> 00:36:59,051
‫היא חמודה.‬

786
00:36:59,051 --> 00:37:01,011
‫היא יפהפייה. היא מהממת.‬

787
00:37:01,011 --> 00:37:02,471
‫זה פשוט...‬

788
00:37:02,471 --> 00:37:03,764
‫הברק הזה.‬

789
00:37:03,764 --> 00:37:06,475
‫כן!‬

790
00:37:06,475 --> 00:37:08,269
‫נכון שזה מהמם?‬
‫-נכון שאת אוהבת?‬

791
00:37:08,269 --> 00:37:09,770
‫כן.‬

792
00:37:10,771 --> 00:37:11,814
‫זה ממש חמוד.‬

793
00:37:11,814 --> 00:37:13,857
‫איך זה מרגיש?‬

794
00:37:13,857 --> 00:37:16,110
‫זה מרגיש נהדר.‬

795
00:37:16,110 --> 00:37:18,487
‫זו חוכמה.‬
‫-והרווחת את זה.‬

796
00:37:18,487 --> 00:37:20,322
‫הרווחתי את זה.‬
‫-הרווחת את זה.‬

797
00:37:20,322 --> 00:37:22,533
‫ואת נראית מהמם.‬
‫-תודה.‬

798
00:37:22,533 --> 00:37:24,201
‫- יום 4 -‬

799
00:37:24,201 --> 00:37:25,411
‫- הכרתי את עצמי -‬

800
00:37:25,411 --> 00:37:28,247
‫- ואני מתכוונת לדאוג לעצמי בעוצמה.‬
‫גלנון דויל -‬

801
00:37:40,259 --> 00:37:41,176
‫הם כאן.‬

802
00:37:41,176 --> 00:37:42,511
‫היי, הם כאן!‬

803
00:37:42,511 --> 00:37:44,054
‫הם כאן!‬

804
00:37:44,054 --> 00:37:46,015
‫אני כל כך מתרגש לראות אותה.‬

805
00:37:47,016 --> 00:37:48,267
‫אלוהים אדירים!‬

806
00:37:48,267 --> 00:37:49,852
‫אלוהים.‬
‫-מה?‬

807
00:37:50,436 --> 00:37:51,645
‫מה?‬
‫-אלוהים.‬

808
00:37:51,645 --> 00:37:53,147
‫זה נראה מדהים.‬

809
00:37:53,147 --> 00:37:55,899
‫את נראית מהממת! היי, מרי.‬

810
00:37:55,899 --> 00:37:57,943
‫היי!‬
‫-נכון שזה מעולה?‬

811
00:37:57,943 --> 00:38:01,405
‫את יודעת מה את משדרת לי‬
‫עם התנועה העדינה הזאת? דיאנה רוס.‬

812
00:38:01,405 --> 00:38:02,614
‫כן.‬
‫-כן.‬

813
00:38:02,614 --> 00:38:03,866
‫כן.‬
‫-אלוהים.‬

814
00:38:03,866 --> 00:38:06,618
‫זה עומד להתחיל!‬
‫-מתחילים. את מוכנה?‬

815
00:38:06,618 --> 00:38:09,204
‫מישהו יצטרך להחזיק לי יד.‬
‫-אנחנו מוכנים.‬

816
00:38:09,204 --> 00:38:10,122
‫מוכנה.‬

817
00:38:12,291 --> 00:38:14,585
‫אלוהים.‬

818
00:38:14,585 --> 00:38:16,128
‫מי גרה פה, נכון?‬
‫-לא.‬

819
00:38:16,128 --> 00:38:17,546
‫את!‬
‫-זה לא הבית שלי.‬

820
00:38:17,546 --> 00:38:19,548
‫זה הבית שלך!‬
‫-זה לא הבית שלי.‬

821
00:38:19,548 --> 00:38:20,758
‫זה הבית שלך.‬

822
00:38:22,301 --> 00:38:25,054
‫זה מרענן. זה חדש. זה מרגיע.‬

823
00:38:25,054 --> 00:38:28,265
‫זה שקט. זה שליו.‬

824
00:38:29,350 --> 00:38:31,643
‫בובי.‬

825
00:38:31,643 --> 00:38:35,981
‫בחירת הצבעים שלה בעבר היו תגובה פנימית‬

826
00:38:35,981 --> 00:38:41,153
‫לכך שלא היו לה צבעים בכלא.‬

827
00:38:41,153 --> 00:38:44,573
‫אבל במקום לצבוע קירות בצבעים כהים ומדכאים,‬

828
00:38:44,573 --> 00:38:46,742
‫הבהרתי הכול,‬

829
00:38:46,742 --> 00:38:49,495
‫והכנסתי צבע דרך האביזרים בבית שלה.‬

830
00:38:49,495 --> 00:38:52,206
‫כל הקירות צבועים!‬
‫-כל הקירות צבועים.‬

831
00:38:52,206 --> 00:38:56,001
‫זה בהיר. זה שמח.‬
‫-תראו!‬

832
00:38:56,001 --> 00:38:59,380
‫אוי, התינוק של אמא.‬

833
00:39:01,632 --> 00:39:05,511
‫זה לא ייאמן.‬

834
00:39:05,511 --> 00:39:07,012
‫אלוהים.‬

835
00:39:07,012 --> 00:39:09,681
‫אמריקה לא מוכנה לזה.‬
‫-אמריקה לא מוכנה.‬

836
00:39:09,681 --> 00:39:13,310
‫אמריקה צריכה לראות את הכרכוב‬
‫על גוף התאורה כי הוא מגניב.‬

837
00:39:13,310 --> 00:39:15,145
‫זה יפהפה.‬

838
00:39:15,145 --> 00:39:17,439
‫אלוהים.‬

839
00:39:20,401 --> 00:39:22,611
‫תראו את השירותים.‬

840
00:39:22,611 --> 00:39:25,197
‫יפים ומסודרים.‬
‫-אלה שירותים של אישה...‬

841
00:39:25,197 --> 00:39:27,199
‫הכול כאן מכוון.‬

842
00:39:27,199 --> 00:39:29,284
‫הרצפה! זו רצפה חדשה.‬
‫-כן.‬

843
00:39:29,284 --> 00:39:31,995
‫הרצפה הזאת.‬
‫-זו רצפה. כן.‬

844
00:39:32,496 --> 00:39:36,708
‫זה יותר ממה שהיה לי כל חיי.‬

845
00:39:36,708 --> 00:39:39,670
‫לא רציתי מינימליזם‬
‫כי אני יודע שאת אוהבת חפצים.‬

846
00:39:39,670 --> 00:39:42,673
‫אז שמתי הרבה דברים, אבל הכול מאוד מכוון.‬

847
00:39:42,673 --> 00:39:43,924
‫זה יפהפה.‬

848
00:39:43,924 --> 00:39:45,759
‫תודה רבה.‬

849
00:39:45,759 --> 00:39:47,719
‫תראה! יש מדיח כלים!‬

850
00:39:48,679 --> 00:39:50,431
‫בסדר, תירגעי.‬

851
00:39:50,431 --> 00:39:52,850
‫את לא צריכה להירגע.‬
‫-יש מדיח!‬

852
00:39:52,850 --> 00:39:55,477
‫את לא צריכה להירגע.‬
‫תצרחי על המדיח!‬

853
00:39:55,477 --> 00:39:57,688
‫כן!‬
‫-אלוהים!‬

854
00:39:59,773 --> 00:40:02,025
‫אטופיי שרימפס.‬

855
00:40:02,025 --> 00:40:03,402
‫אני אוהב לאחסן אוכל.‬

856
00:40:03,402 --> 00:40:05,529
‫אחרי יום ארוך, ואת חושבת,‬

857
00:40:05,529 --> 00:40:08,782
‫"כריך חמאת בוטנים וריבה‬
‫או אטופיי שרימפס?"‬

858
00:40:08,782 --> 00:40:13,078
‫ואחרי שנלך, ותישארי עם המחשבות שלך,‬

859
00:40:13,078 --> 00:40:16,373
‫חשבתי שיהיה נחמד‬
‫אם תעשי משהו נחמד ומדיטטיבי.‬

860
00:40:16,373 --> 00:40:19,543
‫תוכלי להכין אטופיי שרימפס‬
‫ותחשבי על השבוע שהיה,‬

861
00:40:19,543 --> 00:40:21,503
‫ויהיה לך רגע לעצמך.‬

862
00:40:21,503 --> 00:40:23,922
‫אני יודעת איך הרגשתי כשהיינו במסעדה,‬

863
00:40:23,922 --> 00:40:27,259
‫ובישלנו את זה בפעם הראשונה.‬
‫אני יודעת מה זה עשה לי.‬

864
00:40:27,259 --> 00:40:30,012
‫בישול להתגברות על טראומה. זה שינה אותי.‬

865
00:40:30,012 --> 00:40:32,473
‫זה לא יפתור הכול באופן מיידי.‬
‫-אני יודעת.‬

866
00:40:32,473 --> 00:40:34,850
‫אבל זה כלי.‬
‫-בישול להתגברות על טראומה.‬

867
00:40:34,850 --> 00:40:36,852
‫כן. בישול להתגברות על טראומה.‬

868
00:40:38,437 --> 00:40:42,107
‫יש פה כל כך הרבה דברים יפים‬
‫שאני לא יכול לחכות להראות לך.‬

869
00:40:42,107 --> 00:40:44,693
‫אז התכשיטים הם בעיקר שלך.‬

870
00:40:44,693 --> 00:40:47,529
‫אפילו אם כל מה שתעשי זה לערום צמידים,‬

871
00:40:47,529 --> 00:40:50,449
‫זו דרך יפה להשלים כל תלבושת.‬

872
00:40:50,449 --> 00:40:53,827
‫הדבר הכי חשוב כאן בשבילי זה זה.‬

873
00:40:54,786 --> 00:40:58,790
‫אמרת שהייתה לך שמלה אדומה‬
‫שלבשת כשהיית צעירה יותר.‬

874
00:40:58,790 --> 00:41:01,960
‫זו גרסה מודרנית של השמלה הזאת.‬
‫-כן.‬

875
00:41:01,960 --> 00:41:04,463
‫ואני מקווה שתרגישה בה מהממת‬
‫כמו בשמלה ההיא.‬

876
00:41:04,463 --> 00:41:05,380
‫כן.‬

877
00:41:05,380 --> 00:41:08,050
‫עכשיו, בגלל שהיו‬
‫הרבה בגדים בהשראה אפריקאית‬

878
00:41:08,050 --> 00:41:09,384
‫בארון שלך,‬

879
00:41:09,384 --> 00:41:13,597
‫רצינו ללכת על הדפסים נועזים‬
‫שיזכירו את זה.‬

880
00:41:13,597 --> 00:41:16,433
‫מוכנה להתלבש?‬
‫אני רוצה להלביש אותך במשהו אחר.‬

881
00:41:16,433 --> 00:41:17,559
‫כן.‬
‫-יופי, נהדר.‬

882
00:41:18,769 --> 00:41:20,187
‫ילדים, אנחנו מוכנים?‬

883
00:41:20,187 --> 00:41:21,355
‫כן.‬
‫-כן.‬

884
00:41:21,355 --> 00:41:24,024
‫מיס מרי, את מוכנה להצטרף אלינו, בבקשה?‬

885
00:41:29,446 --> 00:41:30,989
‫אני אוהב את זה.‬

886
00:41:30,989 --> 00:41:33,283
‫מר!‬

887
00:41:33,283 --> 00:41:35,452
‫אלוהים.‬
‫-מרי!‬

888
00:41:35,452 --> 00:41:36,787
‫היא חשה את עצמה.‬

889
00:41:36,787 --> 00:41:39,456
‫טאן, באמת נתת לה מקסימליזם.‬

890
00:41:39,456 --> 00:41:40,415
‫כן!‬

891
00:41:42,292 --> 00:41:44,461
‫ההדפסים שהיו לה בארון היו מהממים.‬

892
00:41:44,461 --> 00:41:46,463
‫רצינו לתת לה גרסה מודרנית של זה.‬

893
00:41:46,463 --> 00:41:49,800
‫והיא גם נראית ממש מלכותית,‬
‫ורציתי לתת לה מלכותיות.‬

894
00:41:49,800 --> 00:41:51,593
‫תראו איך היא עומדת.‬
‫-אני יודע.‬

895
00:41:51,593 --> 00:41:55,973
‫למרות שזה מאוד שיקי ונשי ומלכותי,‬

896
00:41:55,973 --> 00:41:57,266
‫אני מרגישה עוצמתית.‬

897
00:41:57,266 --> 00:41:58,183
‫כן.‬

898
00:41:58,183 --> 00:42:00,269
‫ב-12 וחצי השנים האחרונות,‬

899
00:42:00,769 --> 00:42:04,356
‫גרמו לי להרגיש, אתם יודעים, "תשפילי מבט".‬

900
00:42:04,356 --> 00:42:06,692
‫חנוקה.‬
‫-וכן, משהו כזה.‬

901
00:42:06,692 --> 00:42:10,153
‫"על מה את מסתכלת, אסירה?"‬
‫אתם מבינים, אז את משפילה מבט.‬

902
00:42:10,153 --> 00:42:12,489
‫אבל עכשיו, "אני מסתכלת עליכם".‬

903
00:42:12,489 --> 00:42:13,532
‫בסדר!‬
‫-כן!‬

904
00:42:13,532 --> 00:42:14,866
‫ואני לוהטת.‬

905
00:42:18,662 --> 00:42:19,580
‫כן, מרי.‬

906
00:42:19,580 --> 00:42:20,956
‫הלוק הבא, בבקשה.‬

907
00:42:20,956 --> 00:42:22,541
‫תודה, ילדים.‬
‫-כבר חוזרת.‬

908
00:42:26,628 --> 00:42:28,672
‫תיכנס בשקט. אל תעשה רעש.‬

909
00:42:28,672 --> 00:42:30,924
‫אנו לא רוצים שהיא תדע שאתה פה.‬
‫-היי!‬

910
00:42:30,924 --> 00:42:33,802
‫שלום לכולם.‬
‫-היי, אנתוני, גבר.‬

911
00:42:33,802 --> 00:42:35,387
‫מה קורה? שב.‬

912
00:42:36,179 --> 00:42:38,098
‫ראיתי את זה קורה.‬

913
00:42:38,098 --> 00:42:39,141
‫טוב, ילדים.‬

914
00:42:39,141 --> 00:42:41,393
‫מרי המהממת שלנו.‬

915
00:42:43,145 --> 00:42:44,980
‫כן!‬

916
00:42:48,525 --> 00:42:50,360
‫זה יפהפה.‬

917
00:42:50,360 --> 00:42:52,070
‫תראו איזה מהממת היא!‬

918
00:42:52,070 --> 00:42:53,530
‫היא יפהפייה.‬

919
00:42:53,530 --> 00:42:54,656
‫נכון?‬

920
00:42:54,656 --> 00:42:56,825
‫היא לא עוצרת נשימה?‬
‫-מה את...‬

921
00:42:58,243 --> 00:43:00,579
‫את מרהיבה.‬

922
00:43:00,579 --> 00:43:02,205
‫יפהפייה.‬

923
00:43:02,205 --> 00:43:04,041
‫סליחה רגע.‬
‫-החיוך הזה.‬

924
00:43:04,625 --> 00:43:06,543
‫העיניים שלה מחייכות.‬
‫-נכון?‬

925
00:43:07,544 --> 00:43:09,963
‫אני מרגישה כל כך יפה.‬

926
00:43:09,963 --> 00:43:11,423
‫העיניים שלך נוצצות.‬

927
00:43:11,423 --> 00:43:14,176
‫כאילו שנים הוסרו מעלייך.‬
‫-כן.‬

928
00:43:14,176 --> 00:43:18,180
‫לא ראיתי אותך כזו ביישנית כמו ילדה... מי את?‬

929
00:43:18,180 --> 00:43:20,098
‫אני יודעת.‬

930
00:43:20,098 --> 00:43:21,767
{\an8}‫מה קורה? היי.‬

931
00:43:21,767 --> 00:43:23,727
{\an8}‫מה נשמע? קראמו. נעים מאוד.‬

932
00:43:23,727 --> 00:43:26,396
‫אנחנו אוהבים את מרי.‬
‫-פשוט מהממת.‬

933
00:43:26,396 --> 00:43:27,981
‫נכון?‬
‫-כן.‬

934
00:43:28,565 --> 00:43:31,652
‫אז אני הולך להביא את אמא שלכם‬
‫כדי להפתיע אותה.‬

935
00:43:31,652 --> 00:43:33,195
‫נתראה בעוד שנייה.‬

936
00:43:33,695 --> 00:43:35,822
‫הלב שלי דופק.‬
‫-למה הלב שלך דופק?‬

937
00:43:35,822 --> 00:43:37,824
‫אתה לחוץ?‬
‫-כן, אני לחוץ.‬

938
00:43:37,824 --> 00:43:40,035
‫יש לנו עוד הפתעה אחת. בואו איתי.‬

939
00:43:40,035 --> 00:43:41,995
‫בסדר.‬
‫-בחוץ?‬

940
00:43:42,871 --> 00:43:44,122
‫קדימה.‬

941
00:43:45,832 --> 00:43:46,875
‫מי עלתה על עקבים?‬

942
00:43:47,834 --> 00:43:52,172
‫אלוהים!‬
‫-די!‬

943
00:43:52,172 --> 00:43:54,174
‫תראו אותם!‬
‫-מי למען...‬

944
00:43:54,174 --> 00:43:56,218
{\an8}‫אני אלך ראשון. סלחו לי.‬

945
00:43:56,218 --> 00:43:59,221
‫-דייוויד‬
‫הבן של מרי -‬

946
00:44:00,555 --> 00:44:02,599
‫היי.‬
‫-הנעליים!‬

947
00:44:05,519 --> 00:44:07,604
{\an8}‫את כל כך יפה.‬

948
00:44:08,313 --> 00:44:10,023
‫אני אוהב את הנעליים שלך, סבתא מרי.‬

949
00:44:10,023 --> 00:44:11,316
‫תודה.‬

950
00:44:12,609 --> 00:44:15,278
‫זה הבן שלך? וזו הבת שלך!‬

951
00:44:15,278 --> 00:44:16,363
‫כן.‬
‫-אלוהים.‬

952
00:44:16,363 --> 00:44:18,782
‫תראו כמה הם גדולים.‬

953
00:44:18,782 --> 00:44:21,660
{\an8}‫מרי סוף סוף הגיעה למקום‬
‫שבו היא יכולה לסלוח לעצמה,‬

954
00:44:21,660 --> 00:44:23,870
{\an8}‫ועכשיו היא יכולה לבקש סליחה מילדיה.‬

955
00:44:23,870 --> 00:44:26,164
{\an8}‫אף פעם לא חיבקתי את אמא שלי בקבוצה.‬

956
00:44:26,164 --> 00:44:29,167
‫הגיע הזמן לעשות את העבודה,‬
‫כדי לאחות את המשפחה‬

957
00:44:29,167 --> 00:44:31,712
‫וליצור מורשת חזקה ותוססת.‬

958
00:44:31,712 --> 00:44:34,131
‫השבוע הזה היה לידה מחדש.‬

959
00:44:34,131 --> 00:44:39,302
‫לא אגיד שמרי הישנה מתה כי היא עדיין כאן,‬

960
00:44:39,302 --> 00:44:43,849
‫אבל חיבקתי יותר בשבוע האחרון‬

961
00:44:43,849 --> 00:44:47,477
‫משחיבקתי בעשרים השנים האחרונות.‬

962
00:44:47,477 --> 00:44:49,855
‫כן.‬
‫-פתחתם לי את הנשמה.‬

963
00:44:50,522 --> 00:44:52,357
‫את הנשמה.‬

964
00:44:52,858 --> 00:44:55,819
‫ונתתם לי ולכל האנשים האלה מאחוריי‬

965
00:44:55,819 --> 00:44:57,571
‫הזדמנות נוספת.‬

966
00:44:57,571 --> 00:45:00,198
‫בחיי, שיניתם את עולמי.‬

967
00:45:01,742 --> 00:45:04,244
‫תודה רבה.‬
‫-תודה.‬

968
00:45:04,244 --> 00:45:07,497
‫האטופיי שרימפס שלי.‬

969
00:45:08,373 --> 00:45:10,500
‫ובנימה זו...‬
‫-בנימה זו, אוהבים אותך.‬

970
00:45:10,500 --> 00:45:11,668
‫תעשו חיים.‬
‫-ביי.‬

971
00:45:11,668 --> 00:45:13,044
‫ביי.‬

972
00:45:13,044 --> 00:45:14,963
‫תודה רבה.‬
‫-ביי לכולם.‬

973
00:45:14,963 --> 00:45:16,965
‫ביי.‬

974
00:45:18,884 --> 00:45:20,302
‫חמשת המדהימים.‬

975
00:45:20,886 --> 00:45:22,512
‫מוכנים להיכנס פנימה?‬

976
00:45:23,472 --> 00:45:26,057
‫ברוכים הבאים לבית שלי.‬

977
00:45:26,057 --> 00:45:27,476
‫אלוהים!‬

978
00:45:27,476 --> 00:45:29,269
‫זה יפהפה.‬

979
00:45:30,854 --> 00:45:33,607
‫זה מטור... אתם לא... זה יפהפה.‬

980
00:45:33,607 --> 00:45:36,067
‫תראו את הנעליים.‬
‫-זה מה שמטריף אותי!‬

981
00:45:36,067 --> 00:45:37,110
‫הנעליים!‬

982
00:45:37,110 --> 00:45:41,114
‫היי, חבר'ה, שבו רגע.‬
‫אמא צריכה להגיד לכם משהו, בסדר?‬

983
00:45:41,990 --> 00:45:45,702
‫למדתי השבוע הרבה על עצמי באמת.‬

984
00:45:46,203 --> 00:45:50,582
‫וקראתי את המכתב של ג'וניור,‬
‫המכתב האחרון שהוא שלח לי.‬

985
00:45:50,582 --> 00:45:54,795
‫הוא אמר, "אמא, לא לימדת אותי אהבה ורגש".‬

986
00:45:54,795 --> 00:45:57,422
‫ואני יודעת שהייתם זקוקים לאהבה ממני.‬

987
00:45:58,131 --> 00:45:59,883
‫לא ידעתי איך לתת לכם את זה.‬

988
00:45:59,883 --> 00:46:01,635
‫לא ידעתי מה זו אהבה.‬

989
00:46:03,386 --> 00:46:05,430
‫לא ידעתי.‬
‫-זה עושה את ההבדל.‬

990
00:46:05,430 --> 00:46:08,809
‫הייתי די מנותקת.‬

991
00:46:08,809 --> 00:46:10,769
‫ואז, כשיצאתי מהכלא,‬

992
00:46:10,769 --> 00:46:15,023
‫חשבתי שאתם תתביישו בי‬

993
00:46:15,023 --> 00:46:16,650
‫כי הייתי בכלא,‬

994
00:46:16,650 --> 00:46:19,444
‫אז פשוט התרחקתי.‬

995
00:46:19,945 --> 00:46:24,241
‫אני ממש מצטערת‬
‫שלא יכולתי לתת לכם את האהבה,‬

996
00:46:24,241 --> 00:46:28,328
‫להראות לכם מהי אהבה.‬

997
00:46:28,328 --> 00:46:31,081
‫כן.‬
‫-אנחנו צריכים לשבור את המעגל הזה.‬

998
00:46:32,290 --> 00:46:33,500
‫אנחנו חייבים.‬

999
00:46:34,376 --> 00:46:36,795
‫אני מעריך את זה שאת מדברת על זה.‬

1000
00:46:37,295 --> 00:46:39,381
‫כי זה צעד ראשון נהדר.‬

1001
00:46:39,965 --> 00:46:41,466
‫לאחד את כולם,‬

1002
00:46:41,466 --> 00:46:43,301
‫לשים את כל זה מאחורינו,‬

1003
00:46:43,301 --> 00:46:46,638
‫ולהתחיל להתקדם בכיוון חיובי.‬

1004
00:46:47,430 --> 00:46:51,184
‫הייתי גאה בך כל הזמן הזה.‬
‫-תודה.‬

1005
00:46:51,184 --> 00:46:54,855
‫העבודה שעשית למען עצמך, זה מה שאני רואה.‬

1006
00:46:56,481 --> 00:46:58,275
‫אבל אני יודעת שזו ההתחלה, אז...‬

1007
00:46:59,025 --> 00:47:00,026
‫תודה.‬

1008
00:47:00,026 --> 00:47:02,195
‫אני אוהבת אתכם.‬
‫-ואני אוהב אותך.‬

1009
00:47:04,656 --> 00:47:05,866
‫אני כל כך גאה בך.‬

1010
00:47:06,449 --> 00:47:07,993
‫גם אני ממש גאה בך.‬

1011
00:47:08,535 --> 00:47:13,790
‫אז אני מקווה‬
‫שזו לא תהיה הפעם האחרונה שלכם כאן.‬

1012
00:47:13,790 --> 00:47:15,083
‫לא, בטח שלא.‬

1013
00:47:15,083 --> 00:47:19,004
‫אני כל כך שמחה לראות את התינוקת.‬
‫-אני אעבוד על הרגשות שלי אחר כך.‬

1014
00:47:20,589 --> 00:47:23,800
‫טוב, אכלתם פעם אטופיי שרימפס?‬
‫-לא.‬

1015
00:47:23,800 --> 00:47:25,760
‫קדימה, בואו נלך להאכיל את כולם.‬

1016
00:47:25,760 --> 00:47:27,721
‫הריח? בטח.‬

1017
00:47:29,431 --> 00:47:30,807
‫עשינו עבודה טובה.‬

1018
00:47:31,516 --> 00:47:35,854
‫אנחנו הולכים לאכול אטופיי שרימפס.‬

1019
00:47:37,147 --> 00:47:38,773
‫זה כל כך טעים.‬

1020
00:47:38,773 --> 00:47:39,858
‫זה טוב.‬

1021
00:47:40,775 --> 00:47:42,527
‫כל הזמן הזה שאבד.‬

1022
00:47:42,527 --> 00:47:44,946
‫כל כך קל להיתקע בעבר.‬

1023
00:47:44,946 --> 00:47:48,283
‫אבל לא נראה שהיא מרירה או שומרת טינה.‬

1024
00:47:48,283 --> 00:47:51,620
‫היא מתרגשת מההווה,‬
‫והיא מלאת תקווה לקראת העתיד.‬

1025
00:47:51,620 --> 00:47:53,246
‫זה לקח לכולנו.‬

1026
00:47:54,289 --> 00:47:56,041
‫אין לך קצב!‬

1027
00:47:57,792 --> 00:48:00,587
‫מרי מלמדת אותנו‬
‫שהטראומה שלנו לא מגדירה אותנו,‬

1028
00:48:00,587 --> 00:48:03,173
‫ולא משנה מה אנחנו עוברים, אנחנו מסוגלים‬

1029
00:48:03,173 --> 00:48:07,469
‫להירפא, לאהוב, לשמוח ולהיות חלק מקהילה.‬

1030
00:48:07,469 --> 00:48:08,929
‫וזה העניין בחיים.‬

1031
00:48:10,931 --> 00:48:12,432
‫- #טיפ_מגניב -‬

1032
00:48:13,308 --> 00:48:15,477
‫- טכניקת חריקה -‬

1033
00:48:15,477 --> 00:48:17,938
‫יש לכם משהו חורק שמטריף אתכם?‬

1034
00:48:17,938 --> 00:48:20,774
‫אל תעזבו את הבית, קחו שמן זית.‬

1035
00:48:26,780 --> 00:48:28,448
‫רואים? כבר אין חריקה.‬

1036
00:49:29,092 --> 00:49:34,097
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬