1
00:00:10,178 --> 00:00:12,513
‫נוכל להתחפש לתמונת האלבום "ספייס וורלד"‬

2
00:00:12,513 --> 00:00:13,765
‫באחד המארבים שלנו?‬

3
00:00:13,765 --> 00:00:16,100
‫ברור שאני אלבש את דגל אנגליה.‬
‫-לא!‬

4
00:00:16,100 --> 00:00:17,477
‫אני אהיה בייבי.‬

5
00:00:17,477 --> 00:00:19,979
‫אמה בנטון הכי חמודה.‬
‫ואתה הכי חמוד ובלונדיני...‬

6
00:00:19,979 --> 00:00:21,522
‫"אמא היא החברה הכי טובה שלי."‬

7
00:00:21,522 --> 00:00:24,358
‫אתה לגמרי מסוגל.‬
‫האמת שנראה לי שאני אהיה פוש.‬

8
00:00:24,358 --> 00:00:26,235
‫לא, או אנטוני, אתה היא?‬

9
00:00:26,235 --> 00:00:28,196
‫טאן יהיה פוש ללא ספק.‬

10
00:00:28,196 --> 00:00:30,865
‫אז אנטוני יהיה ג'ינג'ר?‬
‫-איכס!‬

11
00:00:30,865 --> 00:00:33,367
‫הוא זנותי, סקסי, מהמם...‬

12
00:00:41,626 --> 00:00:43,461
‫- עין קווירית -‬

13
00:00:43,461 --> 00:00:44,545
‫- יום 1 -‬

14
00:00:44,545 --> 00:00:47,673
‫- גן הוא ההשתקפות שלך,‬
‫הוא הנוכחות שלך בעולם. -‬

15
00:00:47,673 --> 00:00:48,591
‫- -ג'ולי ניומאר -‬

16
00:00:48,591 --> 00:00:50,510
‫היי, חבובות?‬
‫-כן?‬

17
00:00:50,510 --> 00:00:52,428
‫רוצים לדעת למי נעזור?‬
‫-כן!‬

18
00:00:52,428 --> 00:00:55,473
‫אז הגיבור שלנו השבוע הוא מייקל רישרד.‬
‫-כן.‬

19
00:01:00,394 --> 00:01:03,856
‫מייקל הוא חקלאי בן 31‬
‫שמנהל את "ריסירקיולייטינג פארמס"‬

20
00:01:03,856 --> 00:01:05,691
‫בסנטרל סיטי בניו אורלינס.‬

21
00:01:06,734 --> 00:01:08,027
‫היי, חבר'ה. מה נשמע?‬

22
00:01:08,027 --> 00:01:11,322
‫החווה של מייקל עוזרת לנוער ולמשפחות‬
‫ומספקת ירקות טריים‬

23
00:01:11,322 --> 00:01:13,699
‫ותכניות חינוכיות ופעילויות.‬

24
00:01:13,699 --> 00:01:16,994
‫וואו.‬
‫-עוזר למגר רעב, כן!‬

25
00:01:16,994 --> 00:01:18,746
‫סבלתי מאי-ביטחון תזונתי כילד,‬

26
00:01:18,746 --> 00:01:20,790
‫ולא רציתי שאף אחד ירגיש ככה.‬

27
00:01:20,790 --> 00:01:23,126
‫אלה לא הניבו פירות כבר שבועיים.‬

28
00:01:23,126 --> 00:01:26,045
{\an8}‫זה נשמע נדוש,‬
‫אבל רציתי לעשות את השינוי שרציתי לראות,‬

29
00:01:26,045 --> 00:01:27,713
{\an8}‫ולא אקבל פחות מזה.‬

30
00:01:27,713 --> 00:01:30,174
‫תשתמשו במזמרה. תוציאו את כל זה החוצה.‬

31
00:01:30,174 --> 00:01:32,844
‫דברים רבים משכו אותי לגידול אוכל.‬

32
00:01:32,844 --> 00:01:34,637
‫זה אומנותי ויצירתי,‬

33
00:01:34,637 --> 00:01:37,056
‫ובנוסף גידול אוכל זה מאוד מרפא.‬

34
00:01:37,056 --> 00:01:38,808
‫אני אוהב להכניס את הידיים לאדמה.‬

35
00:01:38,808 --> 00:01:40,935
‫מייקל מתקשה להרגיש ראוי לזמנם של אנשים‬

36
00:01:40,935 --> 00:01:44,313
‫ומרגיש ששופטים אותו‬
‫כשהוא מדבר על חקלאות וגינון.‬

37
00:01:44,313 --> 00:01:46,983
‫שמעתי הערות כמו, "למה מייקל כל כך מלוכלך?"‬

38
00:01:46,983 --> 00:01:49,819
‫זה כי אני טוחן, כי אני עובד קשה.‬

39
00:01:51,154 --> 00:01:53,281
‫מייקל גר עם ארוסתו בדופלקס קטן.‬

40
00:01:53,281 --> 00:01:57,869
‫כן, מאז שהכרתי את מייקל,‬
‫הוא מתעניין בצמחים ובחקלאות,‬

41
00:01:57,869 --> 00:01:59,620
‫והוא תמיד משחק באדמה.‬

42
00:01:59,620 --> 00:02:04,333
{\an8}‫אז לפעמים יש הרגשה‬
‫שהבית שלנו הוא הרחבה של החווה.‬

43
00:02:04,333 --> 00:02:06,961
‫אבא שלי היה אומר,‬
‫"אלוהים יצר אדמה, והיא לא מזיקה".‬

44
00:02:06,961 --> 00:02:08,671
‫אבא שלך משוגע, ילדה.‬

45
00:02:12,675 --> 00:02:14,427
‫למייקל אכפת מאוד‬

46
00:02:14,427 --> 00:02:18,389
‫מהנגשת אוכל טרי ובריא בקהילה,‬

47
00:02:18,389 --> 00:02:22,310
{\an8}‫אבל הוא עצמו האתגר הגדול ביותר שלו.‬

48
00:02:22,310 --> 00:02:25,938
‫מייקל נאבק עם הזהות והערך העצמי שלו.‬

49
00:02:25,938 --> 00:02:29,984
‫הוא נולד להורים קריאוליים,‬
‫שניהם חצי שחורים וחצי אמריקאים ילידים.‬

50
00:02:29,984 --> 00:02:32,486
‫הוא מעולם לא הרגיש שחור מספיק‬
‫עם משפחתו השחורה‬

51
00:02:32,486 --> 00:02:34,780
‫או לבן מספיק כדי להשתלב עם חבריו הלבנים.‬

52
00:02:34,780 --> 00:02:37,909
‫זה כל כך נפוץ אצל כל כך הרבה אנשים‬
‫שהם מגזע מעורב.‬

53
00:02:37,909 --> 00:02:41,245
‫מייקל נאלץ לגדול במהירות‬
‫ולעזוב את התיכון‬

54
00:02:41,245 --> 00:02:42,872
‫כדי לעבוד ולפרנס את משפחתו.‬

55
00:02:42,872 --> 00:02:43,998
‫מסכן.‬

56
00:02:43,998 --> 00:02:46,918
‫הילדות שלי הייתה די קשה.‬

57
00:02:46,918 --> 00:02:49,503
‫נאלצתי להתגבר על מכשולים‬
‫שרוב האנשים לא חוו,‬

58
00:02:49,503 --> 00:02:51,380
‫אבל אני רוצה להאמין בעצמי יותר.‬

59
00:02:51,380 --> 00:02:53,299
‫זה משתפר. זה ממש ריגש אותי.‬

60
00:02:53,299 --> 00:02:55,426
‫אז מריאן,‬
‫המנהלת והמנטורית של מייקל,‬

61
00:02:55,426 --> 00:02:57,178
‫רוצה שהוא יצליח בכול,‬

62
00:02:57,178 --> 00:03:00,681
‫אבל קודם היא רוצה שאנחנו‬
‫נראה למייקל שמגיע לו שיכבדו אותו.‬

63
00:03:00,681 --> 00:03:03,517
‫מייקל הוא כוכב עולה בעיר שלנו.‬

64
00:03:03,517 --> 00:03:05,770
‫אנשים נמשכים אליו באופן טבעי.‬

65
00:03:05,770 --> 00:03:07,647
‫הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה,‬

66
00:03:07,647 --> 00:03:10,191
‫אבל הוא עדיין לא מזהה את זה.‬

67
00:03:11,108 --> 00:03:12,151
‫בסוף השבוע,‬

68
00:03:12,151 --> 00:03:14,570
‫החווה מארחת את אירוע ההתרמה השנתי שלה.‬

69
00:03:14,570 --> 00:03:17,240
‫מריאן מצפה שמייקל יהיה הפנים של החווה‬

70
00:03:17,240 --> 00:03:20,409
‫והדובר באירוע, והם צריכים מימון.‬

71
00:03:20,409 --> 00:03:23,329
‫כן, הם צריכים גשם של מזומנים.‬

72
00:03:25,456 --> 00:03:26,707
‫לא?‬

73
00:03:26,707 --> 00:03:29,961
‫טוב, לא, חשבתי על גינון...‬
‫-זו הייתה טיוטה ראשונית.‬

74
00:03:29,961 --> 00:03:31,379
‫חשבתי שזה יהיה משעשע.‬

75
00:03:31,379 --> 00:03:35,299
‫בואו נעזור לחקלאי העירוני‬
‫לאמץ את הקסם הפנימי.‬

76
00:03:35,299 --> 00:03:36,926
‫כן!‬

77
00:03:36,926 --> 00:03:38,552
‫זה דורש אצבעות רוח.‬

78
00:03:43,891 --> 00:03:44,725
‫- חוות קהילתיות -‬

79
00:03:47,937 --> 00:03:50,106
‫קודם נזיז חלק מהקש.‬

80
00:03:50,106 --> 00:03:52,108
‫אלוהים! תראו את הילדים הקטנים.‬

81
00:03:52,108 --> 00:03:54,485
‫נכין לנו בור יפה ומסודר.‬

82
00:03:54,485 --> 00:03:56,779
‫הוא מלמד ילדים?‬

83
00:03:56,779 --> 00:04:00,157
‫נחזיק בעציץ ככה ואז נתפוס אותו כאן.‬

84
00:04:00,741 --> 00:04:02,827
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

85
00:04:02,827 --> 00:04:04,537
‫אלוהים.‬
‫-היי!‬

86
00:04:04,537 --> 00:04:07,456
‫שלום, מייקל! אני טאן. נעים מאוד.‬

87
00:04:07,456 --> 00:04:09,000
‫היי!‬
‫-נעים מאוד.‬

88
00:04:09,000 --> 00:04:10,668
‫היי. נעים מאוד.‬
‫-מדהים.‬

89
00:04:10,668 --> 00:04:15,548
‫כמה חמוד האיש הזה‬
‫בחווה האורבנית הזאת עם כל הילדים‬

90
00:04:15,548 --> 00:04:17,717
‫ומלמד אותם על שתילה וכאלה?‬

91
00:04:17,717 --> 00:04:20,720
‫אז אהיה כמו אחד הילדים‬
‫כי אני לא יודע מה זה מה.‬

92
00:04:20,720 --> 00:04:22,179
‫הכול כאן אכיל?‬

93
00:04:22,179 --> 00:04:25,474
‫אם משהו כאן הוא לא בהכרח אכיל,‬

94
00:04:25,474 --> 00:04:29,353
‫הוא מועיל באיזושהי צורה לאדמה‬
‫או למערכת האקולוגית שאנחנו יוצרים.‬

95
00:04:29,353 --> 00:04:31,981
‫לא ידעתי שפירות וירקות מכילים פרחים.‬

96
00:04:31,981 --> 00:04:35,234
‫הם כל כך יפים.‬
‫-כן, כל כך יפים. כן.‬

97
00:04:35,234 --> 00:04:39,405
‫ידעתם שבפירות ובירקות יש פרח?‬

98
00:04:39,405 --> 00:04:41,741
‫הם מתחילים כפרחים.‬

99
00:04:42,408 --> 00:04:47,830
‫אתם רוצים לגרום לגייז להתעניין בגינון?‬
‫פשוט תגידו להם שיש בזה פרחים.‬

100
00:04:47,830 --> 00:04:49,457
‫לפחות זה עבד אצלי.‬

101
00:04:49,457 --> 00:04:51,792
‫סליחה על ההפרעה. ברוכים הבאים לחווה.‬

102
00:04:51,792 --> 00:04:52,752
‫היי.‬
‫-היי!‬

103
00:04:52,752 --> 00:04:56,047
‫אני מריאן. הצעתי את מייקל כמשתתף.‬
‫-את המנטורית!‬

104
00:04:56,047 --> 00:04:57,673
‫אני כל כך שמחה שאתם פה.‬

105
00:04:57,673 --> 00:05:00,509
‫אז מה לדעתך חסר‬

106
00:05:00,509 --> 00:05:01,719
‫שנוכל לעזור בו?‬

107
00:05:01,719 --> 00:05:04,096
‫מייקל מדהים כמעט בכל דבר.‬

108
00:05:04,096 --> 00:05:06,474
‫הוא פשוט מוכן לעשות את הצעד הבא‬

109
00:05:06,474 --> 00:05:09,810
‫בהיבט המנהלי והמדיני של העבודה.‬

110
00:05:09,810 --> 00:05:13,189
‫אני רוצה לשמוע את מייקל אומר את זה.‬
‫אתה מוכן לצעד הבא?‬

111
00:05:13,189 --> 00:05:14,982
‫מאוד לחוץ, אבל נרגש מאוד.‬

112
00:05:14,982 --> 00:05:16,442
‫אל תילחץ.‬

113
00:05:16,442 --> 00:05:21,364
‫אנחנו רק נראים כמו הרבה עבודה.‬
‫-לא, אנחנו כן. האמת שאתה אמור להילחץ.‬

114
00:05:23,783 --> 00:05:26,327
‫אז יש לנו אזור של החווה‬
‫ואזור של גן קהילתי.‬

115
00:05:26,327 --> 00:05:28,245
‫אז זה החלק של החווה היצרנית‬

116
00:05:28,245 --> 00:05:31,123
‫שבה אנחנו מנסים לגדל כמה שיותר אוכל.‬

117
00:05:31,123 --> 00:05:34,251
‫חם מדי לגדל פה דברים בקיץ,‬
‫אז אנחנו שותלים יבול כיסוי.‬

118
00:05:34,251 --> 00:05:36,796
‫שותלים צמחים שיוכלו לתקן את האדמה.‬

119
00:05:36,796 --> 00:05:40,466
‫התשוקה נוטפת מכל נקבובית בגופו של מייקל,‬

120
00:05:40,466 --> 00:05:41,717
‫ומעט זיעה‬

121
00:05:41,717 --> 00:05:43,636
‫כי יש כאן 99,000 מעלות.‬

122
00:05:43,636 --> 00:05:45,679
‫אבל הגישה של מייקל מסתירה את זה.‬

123
00:05:45,679 --> 00:05:47,807
{\an8}‫- טמפ': 35 מעלות צלזיוס‬
‫לחות: אומללה -‬

124
00:05:47,807 --> 00:05:49,934
{\an8}‫מעולם לא היה לי כל כך חם. אלוהים.‬

125
00:05:51,310 --> 00:05:53,312
‫אנחנו חותכים דברים בבסיס ומשאירים שורשים.‬

126
00:05:53,312 --> 00:05:54,939
‫לחיידקים עדיין יש בתים.‬

127
00:05:54,939 --> 00:05:57,650
‫וואו. אנחנו פשוט מסתכלים על הדברים האלה,‬

128
00:05:57,650 --> 00:05:59,944
‫וזה כל כך מעניין.‬

129
00:05:59,944 --> 00:06:01,320
‫קצת חם.‬

130
00:06:01,320 --> 00:06:04,573
‫טאן וג'ונתן שהיו בחוץ 90 שניות בערך,‬

131
00:06:04,573 --> 00:06:07,118
‫מתחבאים מהחום כאילו זו מגפה.‬

132
00:06:07,118 --> 00:06:09,078
‫כל כך חם.‬

133
00:06:09,078 --> 00:06:13,290
‫זו אשכרה הטבעת השמינית‬
‫של חור התחת של השטן.‬

134
00:06:15,668 --> 00:06:18,337
‫הוא עצמו הוא האתגר הכי גדול שלו.‬

135
00:06:18,337 --> 00:06:24,760
‫לדוגמה, הוא רצה להגיש מועמדות‬
‫לתוכנית דיני איכות סביבה,‬

136
00:06:24,760 --> 00:06:27,471
‫אבל לקחו לו חודשים רק לפתוח את טופס הבקשה.‬

137
00:06:27,471 --> 00:06:30,516
‫כן. זה אומר המון.‬
‫נשמע שכולם מאמינים בו.‬

138
00:06:30,516 --> 00:06:33,602
‫אבל הוא לא מאמין בעצמו.‬
‫-אני חושבת שזה מדויק.‬

139
00:06:33,602 --> 00:06:36,689
‫אם אתם רוצים לטעום פלפלים. אלה ממש חריפים.‬

140
00:06:36,689 --> 00:06:39,817
‫לא הייתי קוטף את האדומים.‬
‫-טאני, רוצה אחד אדום?‬

141
00:06:39,817 --> 00:06:41,277
‫אני יכול לאכול ירוק.‬

142
00:06:41,277 --> 00:06:42,862
‫האדום פחות חריף.‬
‫-לא אדום.‬

143
00:06:42,862 --> 00:06:43,821
‫לא.‬

144
00:06:44,321 --> 00:06:47,158
‫הם די חריפים.‬
‫-בהחלט יש לזה חריפות.‬

145
00:06:47,158 --> 00:06:49,201
‫יש לו מעט חריפות.‬
‫-זה חריף.‬

146
00:06:49,201 --> 00:06:52,079
‫טאן, אמרת שזה פחות חריף.‬
‫-נכון.‬

147
00:07:00,463 --> 00:07:03,215
‫בגלל שזה גן קהילתי, אני מנסה לגדל דברים‬

148
00:07:03,215 --> 00:07:05,509
‫מהרבה תרבויות, מה שאנשים רגילים אליו.‬

149
00:07:05,509 --> 00:07:08,262
‫זו במיה. היא גדלה לצד היביסקוס.‬

150
00:07:08,262 --> 00:07:10,639
‫עם היביסקוס אפשר להכין תה קר מהמם.‬

151
00:07:10,639 --> 00:07:11,557
‫כן, מת על זה.‬

152
00:07:11,557 --> 00:07:14,310
‫יש לנו כאן ריג'לה,‬
‫אחד האהובים עליי לגידול.‬

153
00:07:14,310 --> 00:07:16,812
‫ריג'לה?‬
‫-זה גדל על מדרכות, בכל מקום.‬

154
00:07:16,812 --> 00:07:19,023
{\an8}‫אבל זה אחד הירוקים הכי בריאים לאכילה.‬

155
00:07:19,023 --> 00:07:21,734
{\an8}‫יש לו טעם לימוני. זה ממש טעים בסלט.‬

156
00:07:21,734 --> 00:07:23,068
‫זה באמת לימוני.‬

157
00:07:23,068 --> 00:07:25,279
‫זה צמח ממש מעניין.‬
‫-כן.‬

158
00:07:25,279 --> 00:07:28,908
‫אז זה היה מדהים,‬
‫אבל אני רוצה לראות את הבית שלך.‬

159
00:07:28,908 --> 00:07:30,159
‫כן, נכון.‬
‫-כן.‬

160
00:07:30,159 --> 00:07:32,620
‫אנחנו אוהבים סביבה פנימית.‬
‫-בואו נלך לבית.‬

161
00:07:32,620 --> 00:07:34,163
‫להתראות לכולם.‬
‫-ביי.‬

162
00:07:34,163 --> 00:07:35,789
‫ביי, חברים.‬
‫-ביי. תודה.‬

163
00:07:35,789 --> 00:07:37,166
‫קדימה, מייקל. בוא.‬

164
00:07:46,133 --> 00:07:47,635
‫שלום.‬
‫-שלום לכם.‬

165
00:07:47,635 --> 00:07:48,928
‫ברוכים הבאים לבית שלי.‬

166
00:07:49,512 --> 00:07:50,596
‫היי.‬

167
00:07:50,596 --> 00:07:51,972
‫מותק, הגענו.‬

168
00:07:51,972 --> 00:07:54,183
‫הגענו!‬
‫-הבאתי כמה חברים.‬

169
00:07:54,183 --> 00:07:56,644
‫היי!‬
‫-אוי, כלבלב!‬

170
00:07:56,644 --> 00:07:58,938
‫שלום גור מתוק!‬
‫-זה הבן שלי.‬

171
00:07:58,938 --> 00:08:00,064
‫היי.‬
‫-היי, קיילה.‬

172
00:08:01,106 --> 00:08:03,734
‫הריח כמעט מעיק.‬

173
00:08:05,236 --> 00:08:06,654
‫כל כך מסריח כאן.‬

174
00:08:06,654 --> 00:08:10,241
‫אני מריח את החתולים, את הכלב.‬
‫אני לא רוצה להריח דבר מזה.‬

175
00:08:11,158 --> 00:08:14,328
‫כן. זה שבור.‬
‫-זה בהחלט שוקע באמצע.‬

176
00:08:14,328 --> 00:08:17,915
‫רואים, זה יותר גבוה מ...‬
‫-כן, אני מרגיש כמו ילד קטן.‬

177
00:08:21,001 --> 00:08:23,003
‫אני אדם מאוד פעיל.‬

178
00:08:23,003 --> 00:08:24,547
‫אני מתעמל כל הזמן.‬

179
00:08:24,547 --> 00:08:26,090
‫אתה מתקשה לקום?‬
‫-כן.‬

180
00:08:26,090 --> 00:08:28,634
‫אני לא יכול לקום מהספה הזאת.‬

181
00:08:28,634 --> 00:08:29,635
‫תשתמש בליבה.‬

182
00:08:30,469 --> 00:08:31,303
‫תודה.‬

183
00:08:31,303 --> 00:08:32,346
‫זו בעיה.‬

184
00:08:32,346 --> 00:08:35,182
‫מה זה?‬
‫-זה אוהל הגידול שלי.‬

185
00:08:35,182 --> 00:08:37,184
‫מה זה?‬
‫-זה בית גידול.‬

186
00:08:37,184 --> 00:08:38,686
‫אפשר לגדל צמחים בפנים.‬

187
00:08:38,686 --> 00:08:41,730
‫אני מניח שיש תאורה ולחות ו...‬
‫-כן, תאורה, מאוורר.‬

188
00:08:41,730 --> 00:08:44,191
‫אבל בעולם הגייז, זה נראה כמו חדר סקס.‬

189
00:08:44,191 --> 00:08:45,234
‫אני רק אומר.‬

190
00:08:45,901 --> 00:08:46,777
‫כן.‬

191
00:08:46,777 --> 00:08:48,904
‫אלוהים, זה ממש מת.‬

192
00:08:48,904 --> 00:08:50,990
‫זה מת מאז הוריקן איידה.‬

193
00:08:50,990 --> 00:08:54,076
‫כשפתחתי את הדבר הזה,‬
‫זה היכה בי כמו קיר לבנים.‬

194
00:08:54,076 --> 00:08:57,329
{\an8}‫זה עבש, מותק.‬
‫-למה לא ניקית את זה?‬

195
00:08:57,329 --> 00:08:58,998
{\an8}‫זה מדכא לנקות‬

196
00:08:58,998 --> 00:09:01,208
{\an8}‫אחרי שמה שהשקעת בו כ"כ הרבה זמן מת...‬

197
00:09:01,208 --> 00:09:03,669
‫תחשוב כמה זה ישמח אותך לגדל דברים חדשים.‬

198
00:09:03,669 --> 00:09:05,212
‫אנחנו כן משתמשים בו.‬
‫מתי?‬

199
00:09:05,212 --> 00:09:07,881
‫אמא שלי הייתה אומרת,‬
‫"אל תביא את הבחוץ פנימה".‬

200
00:09:07,881 --> 00:09:10,801
‫וברור שאף אחד לא אמר את זה למייקל ולקיילה.‬

201
00:09:10,801 --> 00:09:12,970
‫מה את חושבת על זה, קיילה?‬
‫-שונאת את זה.‬

202
00:09:12,970 --> 00:09:14,471
‫טוב, זה מה שחשבתי.‬

203
00:09:15,347 --> 00:09:18,851
‫מכל הדלק הפתוח די מלחיץ אותי.‬

204
00:09:18,851 --> 00:09:21,854
‫זה לא פה כל כך הרבה זמן.‬
‫-אתה יודע מהם תירוצים?‬

205
00:09:21,854 --> 00:09:26,108
‫הם כלים של חוסר יכולת,‬
‫שבונים אנדרטאות של שום דבר.‬

206
00:09:26,108 --> 00:09:29,612
‫ואני רק שומע תירוצים, תירוצים, תירוצים.‬

207
00:09:29,612 --> 00:09:32,364
‫נפסיק עם התירוצים,‬
‫וזה השיעור הראשון שלך.‬

208
00:09:32,364 --> 00:09:34,241
‫וואו, זה היה הייקו.‬

209
00:09:37,036 --> 00:09:40,414
‫אני ממש מבולבל כי האזור הזה די מסודר.‬

210
00:09:40,414 --> 00:09:43,792
‫אני לא מבין איך את בנוח כאן עם כל זה.‬

211
00:09:43,792 --> 00:09:46,170
‫אבל זה...‬
‫-אבל אני לא בנוח עם זה.‬

212
00:09:46,170 --> 00:09:48,631
‫הוא משגשג בבלגן.‬
‫-ואני בסדר, כאילו...‬

213
00:09:48,631 --> 00:09:50,090
‫ואני לא.‬
‫-כאוס מאורגן.‬

214
00:09:50,090 --> 00:09:52,176
‫באמת, או שאתה פשוט רגיל לזה?‬

215
00:09:52,176 --> 00:09:53,927
‫אני רגיל לכאוס מאורגן.‬

216
00:09:53,927 --> 00:09:55,971
‫זו שפה שצריכה ללכת.‬
‫-צריכה ללכת!‬

217
00:09:55,971 --> 00:09:57,848
‫צריכה ללכת. אתה חייב להשתפר.‬

218
00:09:57,848 --> 00:09:59,600
‫בסדר, תראה לנו עוד.‬

219
00:09:59,600 --> 00:10:00,893
‫זה חדר השינה שלנו.‬

220
00:10:02,603 --> 00:10:05,147
‫זו תמונה שווה שלכם.‬
‫-תודה. היא האהובה עלינו.‬

221
00:10:08,400 --> 00:10:10,235
‫והן עבשות!‬

222
00:10:10,235 --> 00:10:12,821
‫למה העגבניות האלה במקרר?‬

223
00:10:12,821 --> 00:10:13,739
‫זה קומפוסט.‬

224
00:10:13,739 --> 00:10:14,948
‫המסכנות האלה.‬

225
00:10:14,948 --> 00:10:18,077
‫לא ידעתי שעגבניות לא נכנסות למקרר.‬

226
00:10:18,077 --> 00:10:19,411
‫הן נהיות קמחיות.‬

227
00:10:19,411 --> 00:10:21,121
‫זו הלטאה שלנו, ספייק.‬

228
00:10:21,121 --> 00:10:22,414
‫וואו.‬

229
00:10:22,414 --> 00:10:25,334
‫אני בן אדם של חתולים וכלבים בבית,‬

230
00:10:25,334 --> 00:10:26,752
‫כל אחד ומה שטוב לו.‬

231
00:10:26,752 --> 00:10:28,337
‫כן, דרקון מזוקן.‬

232
00:10:28,337 --> 00:10:29,880
‫אלוהים.‬

233
00:10:31,632 --> 00:10:33,550
‫אפשר לגעת?‬
‫-זו לטאה, אנטוני.‬

234
00:10:33,550 --> 00:10:35,177
‫כן, אתה יכול להחזיק אותו.‬

235
00:10:35,177 --> 00:10:36,804
‫אלוהים.‬

236
00:10:36,804 --> 00:10:38,389
‫דרקון מזוקן.‬

237
00:10:38,389 --> 00:10:39,973
‫השם חמוד.‬

238
00:10:39,973 --> 00:10:41,600
‫טאן, אני אעמוד כאן.‬

239
00:10:41,600 --> 00:10:42,601
‫הוא לא דורש חיבוק.‬

240
00:10:42,601 --> 00:10:45,270
‫אנטוני, רוצה לגעת? הוא מתוק.‬
‫-אני בסדר, תודה.‬

241
00:10:45,270 --> 00:10:47,481
‫אני אקח זוחל בכיף.‬

242
00:10:47,481 --> 00:10:50,734
‫אני חושב שאנחנו נשמות תאומות‬
‫כי לא קר לנו אף פעם.‬

243
00:10:51,443 --> 00:10:53,654
‫זה עושה לי צמרמורת אפילו לחשוב על זה.‬

244
00:10:53,654 --> 00:10:55,239
‫וזה הארון שלי.‬

245
00:10:55,239 --> 00:10:57,533
‫תאמין לי, אני אעשה פה בדיקה רצינית.‬

246
00:10:57,533 --> 00:11:00,703
‫צאו החוצה. אני אסתכל על הארון שלך.‬
‫אל תתייחס אליי.‬

247
00:11:00,703 --> 00:11:01,829
‫הנה השירותים, מותק.‬

248
00:11:01,829 --> 00:11:03,330
‫טאני, אתה צריך עזרה?‬

249
00:11:03,330 --> 00:11:05,582
‫אתה יכול לצפות אם אתה רוצה.‬
‫-בסדר.‬

250
00:11:05,582 --> 00:11:08,252
‫יש אדמה בכל מקום.‬

251
00:11:10,879 --> 00:11:13,382
‫אני אוהב את זה. אני בכלל לא כועס על זה.‬

252
00:11:14,049 --> 00:11:15,551
‫יש לו דברים שאני די אוהב.‬

253
00:11:15,551 --> 00:11:16,552
‫אוהב את זה.‬

254
00:11:17,052 --> 00:11:18,262
‫נחמד. אני מרוצה מזה.‬

255
00:11:18,262 --> 00:11:19,596
‫אני שונא את זה.‬

256
00:11:19,596 --> 00:11:22,516
‫אז אני זורק אותה על הרצפה.‬
‫-חכה. למה אתה שונא אותה?‬

257
00:11:22,516 --> 00:11:24,393
‫כי היא לא חמודה.‬

258
00:11:25,060 --> 00:11:26,437
‫זהו זה.‬

259
00:11:26,437 --> 00:11:28,230
‫מדהים. אתה צריך למדוד את זה.‬

260
00:11:28,230 --> 00:11:31,483
‫יש לי תחושה שהוא לובש את זה בבית בזמן סקס.‬

261
00:11:31,483 --> 00:11:33,527
‫בסדר, נחזיר אותו לקולב.‬

262
00:11:35,404 --> 00:11:37,406
‫ספר לי על הבית שגדלת בו.‬

263
00:11:37,406 --> 00:11:39,074
‫הוא היה מבולגן, או שהיה...‬

264
00:11:39,074 --> 00:11:40,951
‫היה מאוד כאוטי, בוודאות.‬

265
00:11:40,951 --> 00:11:43,537
{\an8}‫בריאות הנפש קשורה מאוד למרחב שלך.‬

266
00:11:43,537 --> 00:11:46,123
‫כאילו, הכאוס סביבך יוצר כאוס במוחך.‬

267
00:11:46,123 --> 00:11:47,499
‫אני מאמין בזה.‬

268
00:11:47,499 --> 00:11:49,460
‫אני רוצה לעזור לארגן את הכאוס.‬

269
00:11:50,627 --> 00:11:52,087
‫אני כל כך בכושר.‬

270
00:11:52,087 --> 00:11:53,255
‫זה קשה.‬

271
00:11:53,255 --> 00:11:56,175
‫אלוהים. באמת צריך לשבת כדי לעשות את זה.‬

272
00:11:56,842 --> 00:11:58,927
‫"טאני, ילדי‬

273
00:11:58,927 --> 00:12:01,889
‫"הבגדים, הבגדים קוראים"‬

274
00:12:02,973 --> 00:12:05,058
‫תיהנו.‬
‫-היי, יקירי. תודה רבה.‬

275
00:12:05,058 --> 00:12:06,059
‫היי!‬

276
00:12:06,059 --> 00:12:08,270
‫מייקל, יש לנו הרבה על מה לדבר.‬

277
00:12:08,270 --> 00:12:09,480
‫זה שלך?‬

278
00:12:09,480 --> 00:12:11,815
‫זה היה לתחפושת, של נסיך.‬

279
00:12:11,815 --> 00:12:13,317
‫אני חושב שזה שיקי בטירוף.‬

280
00:12:13,317 --> 00:12:15,652
{\an8}‫טוב, יש לך כל כך הרבה דברים‬

281
00:12:15,652 --> 00:12:16,945
‫- טאן‬
‫אופנה -‬

282
00:12:16,945 --> 00:12:18,655
{\an8}‫שמרגישים כל כך משעממים.‬

283
00:12:18,655 --> 00:12:19,656
‫כן.‬

284
00:12:19,656 --> 00:12:21,700
‫יש פה משהו כמו חמישה גברים שונים.‬

285
00:12:21,700 --> 00:12:25,621
‫אלה אותם הדברים שלבשתי בחטיבה, בתיכון.‬

286
00:12:25,621 --> 00:12:28,624
‫זה כל כך לפני 15 שנה.‬
‫-כן.‬

287
00:12:28,624 --> 00:12:33,462
‫לא יכול להיות שאתה עדיין לובש את זה.‬
‫-נראה לי שלבשתי את זה לפני חודש בערך.‬

288
00:12:33,462 --> 00:12:35,631
‫הרגשת טוב, סקסי, מגניב?‬

289
00:12:36,840 --> 00:12:40,010
‫לא מגניב כמו שאני מרגיש‬
‫בבגדים היותר צבעוניים שלי.‬

290
00:12:40,010 --> 00:12:41,512
‫לא יכול להיות שזה אתה.‬

291
00:12:41,512 --> 00:12:44,431
‫האמת, אני לא רוצה להיראות כמו שנראיתי.‬

292
00:12:44,431 --> 00:12:48,310
‫ספר לי על החיים מחוץ לחווה.‬

293
00:12:48,310 --> 00:12:51,063
‫יש סגנונות שאתה חושב,‬
‫"הלוואי שנראיתי ככה"?‬

294
00:12:51,063 --> 00:12:54,441
‫זה יהיה כמו ג'סטין טימברלייק, אייסאפ רוקי.‬

295
00:12:54,441 --> 00:12:57,611
‫אייסאפ וג'סטין והרבה מהחבר'ה בעולם הזה‬

296
00:12:57,611 --> 00:12:59,446
‫משלבים גבריות ונשיות.‬

297
00:12:59,446 --> 00:13:01,073
‫כן.‬
‫-איך אתה מרגיש לגבי זה?‬

298
00:13:01,073 --> 00:13:02,449
‫לא אכפת לי מתוויות.‬

299
00:13:02,449 --> 00:13:05,244
‫אם זה נראה טוב, אם זה מתאים,‬
‫זה כל מה שחשוב.‬

300
00:13:05,244 --> 00:13:07,663
‫מדהים. טוב, נראה לי שקיבלתי מה שרציתי.‬

301
00:13:07,663 --> 00:13:08,747
‫הרבה בשר.‬

302
00:13:15,629 --> 00:13:19,216
‫אני שם לב שלמייקל יש בעיות של ערך עצמי.‬

303
00:13:19,216 --> 00:13:23,053
‫תוכלי לספר לי קצת על מה שחווית‬
‫עם הערך העצמי שלו?‬

304
00:13:23,053 --> 00:13:25,681
‫אני פשוט חושבת שהוא ממש קשה עם עצמו.‬

305
00:13:25,681 --> 00:13:28,559
‫אני חושבת שהוא די מפחד מכישלון‬

306
00:13:28,559 --> 00:13:32,604
‫אז הוא מפחד לעשות את הצעד הגדול הבא.‬

307
00:13:34,356 --> 00:13:35,941
‫סליחה.‬
‫-אין בעיה.‬

308
00:13:37,276 --> 00:13:38,193
‫קחי את הזמן.‬

309
00:13:38,694 --> 00:13:39,820
‫הוא עבר הרבה דברים,‬

310
00:13:39,820 --> 00:13:43,198
‫והוא מרגיש שיש סיבה שהדברים האלה קרו לו‬

311
00:13:43,198 --> 00:13:46,660
‫ושלא מגיעים לו דברים טובים בחיים.‬

312
00:13:46,660 --> 00:13:49,371
‫והוא מרגיש שהעולם נגדו בהרבה דברים.‬

313
00:13:50,080 --> 00:13:52,624
‫מה אתה עושה עם השיער? כל כך יפה.‬

314
00:13:52,624 --> 00:13:54,042
‫אני לא עושה הרבה.‬

315
00:13:54,042 --> 00:13:57,379
‫אני מתקלח ואני מסרק אותו עם מרכך במקלחת.‬

316
00:13:57,379 --> 00:13:59,840
{\an8}‫אבל אני כ"כ אוהב את המרקם שלך.‬
‫בלתי נסבל.‬

317
00:13:59,840 --> 00:14:04,803
‫אם אני צריך לתאר את השיער של מייקל‬
‫במילה אחת, היא תהיה‬

318
00:14:04,803 --> 00:14:06,513
‫סקס.‬

319
00:14:06,513 --> 00:14:08,056
‫מה קורה עם זה?‬

320
00:14:08,056 --> 00:14:10,726
‫פשוט לא התגלחתי כבר כמה זמן. אני רק...‬

321
00:14:10,726 --> 00:14:14,855
‫כי אתה משדר לי ניצב ראשי‬
‫ב"שודדי הקריביים".‬

322
00:14:14,855 --> 00:14:18,066
‫אתה מבין אותי?‬
‫-אני הולך יותר על קטע של ג'ימי הנדריקס.‬

323
00:14:18,066 --> 00:14:21,445
‫אתה משדר לי את הרע ב"הוק".‬
‫אתה משדר לי קפטן פיראטים.‬

324
00:14:21,445 --> 00:14:25,657
‫תודה רבה שהראת לנו את הגן המקסים שלך,‬
‫את הבית המקסים שלכם.‬

325
00:14:25,657 --> 00:14:27,743
‫האם כולנו מוכנים ומזומנים?‬
‫-כן!‬

326
00:14:27,743 --> 00:14:30,913
‫בסדר. ביי, לכולם.‬
‫-אה, לא, אתה בא איתנו.‬

327
00:14:31,788 --> 00:14:32,873
‫זה מתחיל עכשיו.‬

328
00:14:32,873 --> 00:14:34,374
‫תנשק אותה לשלום.‬

329
00:14:34,374 --> 00:14:35,626
‫תודה, מותק.‬
‫-ביי.‬

330
00:14:35,626 --> 00:14:36,835
‫תודה, קיילה.‬

331
00:14:36,835 --> 00:14:38,337
‫חשבת שאתה נשאר?‬

332
00:14:38,337 --> 00:14:40,088
‫השבוע הזה מתחיל עכשיו!‬

333
00:14:44,927 --> 00:14:48,972
‫אנחנו צריכים להפנות חלק מהתשוקה של מייקל‬
‫לגינון ולהפרחת שממות מזון,‬

334
00:14:48,972 --> 00:14:52,809
‫רק להפנות 10 אחוז מזה כלפי עצמו.‬

335
00:14:54,686 --> 00:14:56,229
‫קיילה בת זוג תומכת מאוד,‬

336
00:14:56,229 --> 00:14:58,565
‫אבל לא נראה לי שהיא יכולה לעשות הכול לבד.‬

337
00:14:58,565 --> 00:15:01,276
‫הגיע הזמן שמייקל יבין‬
‫שהוא זקוק ליותר תמיכה‬

338
00:15:01,276 --> 00:15:03,987
‫כדי להתגבר על הבעיות שחוסמות אותו.‬

339
00:15:05,781 --> 00:15:08,992
‫אני מבין לגמרי את הלחץ שנגרם‬
‫כשנקרעים בין שני עולמות.‬

340
00:15:08,992 --> 00:15:12,663
‫אבל בשלב מסוים, אתה חייב לעצב זהות משלך.‬

341
00:15:12,663 --> 00:15:15,123
‫אני לא רוצה שהוא ירגיש‬
‫כמו העתק של מישהו אחר.‬

342
00:15:15,123 --> 00:15:17,542
‫אני רוצה שהוא ירגיש כמו מייקל רישרד.‬

343
00:15:21,672 --> 00:15:26,218
‫אני כבר מת לפנק את מייקל עם קצת עיצוב,‬

344
00:15:26,218 --> 00:15:30,889
‫אבל אני גם רוצה לעזור לו להתקדם‬
‫בהשגת המטרות שלו.‬

345
00:15:30,889 --> 00:15:34,601
‫שמעתי שאתם מנהלים תוכנית דיני איכות סביבה,‬

346
00:15:34,601 --> 00:15:36,770
{\an8}‫ושמייקל צריך להיות בה.‬

347
00:15:36,770 --> 00:15:38,730
{\an8}‫כן. לא הפסקתי לעודד אותו,‬

348
00:15:38,730 --> 00:15:41,858
{\an8}‫אבל נראה לי שהחיבור האישי מעכב אותו.‬

349
00:15:41,858 --> 00:15:43,110
‫בסדר.‬

350
00:15:43,610 --> 00:15:47,114
‫אנחנו נרגשים לתמוך‬
‫באירוע ההתרמה של ריסירקיולייטינג פארמס‬

351
00:15:47,114 --> 00:15:49,950
‫ובשאיפה של מייקל להיות המנהל שלה יום אחד.‬

352
00:15:49,950 --> 00:15:53,078
‫יש לנו אירוע התרמה בעוד כמה ימים,‬
‫אז אני ממש מתרגש.‬

353
00:15:53,078 --> 00:15:56,665
‫זו פעם ראשונה שאני מנחה אירוע התרמה‬
‫בקריירה שלי, בחיים שלי.‬

354
00:15:56,665 --> 00:15:59,001
‫לא עשית את זה אף פעם?‬
‫-אף פעם, כן.‬

355
00:15:59,001 --> 00:16:02,796
‫אני רוצה לעזור עם הקייטרינג.‬
‫-אני מת לראות מה אתה הולך להכין.‬

356
00:16:02,796 --> 00:16:03,880
‫אני נרגש‬

357
00:16:03,880 --> 00:16:06,299
‫להציג את הירקות האלה שהוא מגדל.‬

358
00:16:06,299 --> 00:16:07,926
‫זה ייחשף בהמשך.‬
‫-בסדר.‬

359
00:16:07,926 --> 00:16:11,096
‫נשאיר את זה כהפתעה,‬
‫אבל אני מבטיח שירקות יהיו העיקר,‬

360
00:16:11,096 --> 00:16:12,264
‫טרי מאוד.‬

361
00:16:12,264 --> 00:16:13,557
‫אני מתרגש.‬
‫-כן!‬

362
00:16:13,557 --> 00:16:15,392
‫- יום 2 -‬

363
00:16:15,392 --> 00:16:16,685
{\an8}‫- כשהלב שלך נשבר, -‬

364
00:16:16,685 --> 00:16:18,979
{\an8}‫- אתה שותל זרעים בסדקים‬
‫ומתפלל לגשם. -‬

365
00:16:23,984 --> 00:16:25,110
‫מה שלומך?‬
‫-אני בסדר.‬

366
00:16:25,110 --> 00:16:26,695
‫איך אתה מרגיש?‬
‫-מתרגש.‬

367
00:16:26,695 --> 00:16:27,612
‫באמת?‬
‫-כן.‬

368
00:16:27,612 --> 00:16:28,655
‫נחמד לשמוע.‬

369
00:16:28,655 --> 00:16:31,908
‫חשבתי שתגיד שאתה חרד, לא נרגש מזה.‬

370
00:16:31,908 --> 00:16:35,579
‫טוב, חרדה והתרגשות, הם די דומים, נכון?‬

371
00:16:35,579 --> 00:16:37,122
‫הם מאותה המשפחה.‬

372
00:16:39,291 --> 00:16:42,878
‫אני רוצה לדעת איך עבודה בשטח‬

373
00:16:42,878 --> 00:16:45,839
‫משחקת תפקיד בחיים שיהיו לך אחריה.‬

374
00:16:45,839 --> 00:16:47,591
‫מה אתה תהיה?‬

375
00:16:47,591 --> 00:16:50,260
‫אני אהיה המנכ"ל של ריסירקיולייטינג פארמס.‬

376
00:16:50,260 --> 00:16:53,889
‫ובשביל זה תצטרך לדבר בפומבי ולגייס כספים.‬

377
00:16:53,889 --> 00:16:55,724
‫בסדר. איך נראים החדרים האלה?‬

378
00:16:55,724 --> 00:16:59,061
‫הם בדרך כלל יפים, פשוט תאגידיים,‬

379
00:16:59,061 --> 00:17:01,396
‫תאר לעצמך ישיבה עסקית,‬

380
00:17:01,396 --> 00:17:02,981
‫ככה הם נראים.‬

381
00:17:02,981 --> 00:17:08,612
‫טוב, אז אתה מרגיש לחץ נוסף‬
‫להיראות כמו בחור תאגידי?‬

382
00:17:08,612 --> 00:17:10,530
‫כן, רק כדי להשתלב.‬

383
00:17:10,530 --> 00:17:12,449
‫אני מבין. לא, ברור, אני מבין.‬

384
00:17:12,449 --> 00:17:14,576
‫אבל לא נראה לי שזה גורם לך להרגיש טוב.‬

385
00:17:14,576 --> 00:17:15,786
‫לא, לא ממש.‬

386
00:17:15,786 --> 00:17:17,871
‫מי זה מייקל האמיתי?‬

387
00:17:17,871 --> 00:17:19,122
‫אני לא ממש יודע.‬

388
00:17:19,122 --> 00:17:22,667
‫הוא רוצה להיות המנכ"ל של החברה הזאת.‬

389
00:17:22,667 --> 00:17:28,173
‫אני רוצה לעזור למייקל למצוא פשרה,‬
‫כדי שלא יצטרך להתאים עצמו לאחרים.‬

390
00:17:28,173 --> 00:17:30,592
‫אני רוצה שהוא ייראה בוגר מספיק‬

391
00:17:30,592 --> 00:17:34,137
‫כדי לשדר סמכות בחללים שיהיה בהם,‬

392
00:17:34,137 --> 00:17:37,641
‫אבל אני לא רוצה לקחת ממנו‬
‫את רוחו הצעירה והשובבה.‬

393
00:17:37,641 --> 00:17:39,309
‫בסדר. תגיד לי,‬

394
00:17:39,309 --> 00:17:41,937
‫כמה אתה מנסה לגייס בדברים האלה?‬

395
00:17:41,937 --> 00:17:43,897
‫אנחנו מדברים על מאות, אלפים?‬

396
00:17:43,897 --> 00:17:46,483
‫אלפים, בתקווה לעשרות אלפים. כאילו, כן...‬

397
00:17:46,483 --> 00:17:47,776
‫נהדר.‬
‫-כמה שאוכל.‬

398
00:17:47,776 --> 00:17:49,820
‫כדאי שתרגיש בטוח בעצמך.‬
‫-כן.‬

399
00:17:49,820 --> 00:17:52,697
‫אי אפשר להיכנס בזהירות, כזה,‬
‫"היי, חבר'ה.‬

400
00:17:52,697 --> 00:17:54,616
‫"יש לנו משהו שקורה.‬

401
00:17:54,616 --> 00:17:57,953
‫"אני לא מרגיש טוב עם עצמי,‬
‫אבל אני צריך שתאמינו בי."‬

402
00:17:57,953 --> 00:18:00,705
‫אם לא תגיע כשאתה מאמין בעצמך במאה אחוז,‬

403
00:18:00,705 --> 00:18:03,625
‫ואני באמת מאמין‬
‫שהבגדים יעזרו לך להרגיש ככה,‬

404
00:18:03,625 --> 00:18:05,001
‫הם לא יתנו לך כלום.‬

405
00:18:05,001 --> 00:18:07,587
‫תשמע, אנחנו חמישה, כבר הכרת אותנו.‬

406
00:18:07,587 --> 00:18:11,591
‫אנחנו לא עובדים בעבודה רגילה.‬
‫הרוב יגידו שאנחנו מתלבשים כמו ליצנים.‬

407
00:18:11,591 --> 00:18:13,510
‫התלבושת שלי אתמול הייתה מגוחכת.‬

408
00:18:13,510 --> 00:18:15,512
‫אבל כשאני לובש משהו,‬

409
00:18:15,512 --> 00:18:17,806
‫לא אכפת לי אם יגידו שאני נראה מזעזע.‬

410
00:18:17,806 --> 00:18:21,518
‫אם אני מרגיש מדהים, לא תוכל להגיד לי כלום.‬

411
00:18:21,518 --> 00:18:22,853
‫אני מרגיש ממש טוב.‬

412
00:18:22,853 --> 00:18:26,022
‫אני רוצה לנסות ליצור לך לוקים‬

413
00:18:26,022 --> 00:18:29,609
‫ולבנות את הארון כך שיהיו לך בגדי משחק,‬

414
00:18:29,609 --> 00:18:33,238
‫אבל תוכל לעשות דברים עם בגדי המשחק,‬
‫בשילוב עם דברים אחרים,‬

415
00:18:33,238 --> 00:18:35,448
‫כדי שיהיו יותר מתאימים לעבודה.‬

416
00:18:35,448 --> 00:18:37,659
‫אבל בוא נתחיל בשובבות. שנשחק קצת?‬

417
00:18:37,659 --> 00:18:39,411
‫כן, קדימה.‬
‫-טוב, נהדר.‬

418
00:18:41,329 --> 00:18:44,124
‫ראיתי את זה בחלון. זה היה מגניב.‬
‫-אהבתי.‬

419
00:18:45,542 --> 00:18:47,586
‫נועז. אתה אוהב נועז, צבע, הדפס?‬

420
00:18:47,586 --> 00:18:48,587
‫כן.‬
‫-נפלא.‬

421
00:18:48,587 --> 00:18:51,173
‫אלה הצבעים שלי.‬
‫כתום ואקווה הם הצבעים שלי.‬

422
00:18:51,173 --> 00:18:53,008
‫אלה צבעי הדולפינס.‬

423
00:18:53,008 --> 00:18:56,094
‫אני אוהד דולפינס מושבע,‬
‫אז אלה הצבעים המושלמים.‬

424
00:18:56,094 --> 00:18:58,305
‫מיאמי דולפינס הם מה?‬
‫-קבוצת פוטבול.‬

425
00:18:58,305 --> 00:18:59,806
‫קבוצת פוטבול. טוב. נחמד.‬

426
00:19:00,807 --> 00:19:03,685
‫טוב, התלבושת הראשונה צעקנית.‬

427
00:19:03,685 --> 00:19:04,769
‫אתה מפחד?‬

428
00:19:04,769 --> 00:19:07,898
‫קצת.‬
‫-אני יודע. אני מרגיש.‬

429
00:19:07,898 --> 00:19:09,649
‫הוא מתלבש בשביל עצמו עכשיו.‬

430
00:19:09,649 --> 00:19:13,028
‫התלבושות שאני נותן לו חוגגות את מי שהוא.‬

431
00:19:16,031 --> 00:19:16,907
‫צא החוצה.‬

432
00:19:18,074 --> 00:19:20,994
‫אני אוהב את זה. זה ממש מגניב.‬
‫הנעליים ממש מגניבות.‬

433
00:19:20,994 --> 00:19:22,954
‫אתה נראה כמו אדם מפורסם.‬

434
00:19:23,455 --> 00:19:25,248
‫אתה נראה מגניב. אתה נראה צעיר.‬

435
00:19:25,248 --> 00:19:26,458
‫אני רוצה להבהיר,‬

436
00:19:26,458 --> 00:19:29,961
‫זה לא מה שאני חושב שכדאי שתלבש‬
‫כדי לנסות להשיג כסף.‬

437
00:19:29,961 --> 00:19:34,090
‫עם זאת, אם נכניס אותה פנימה‬
‫לזוג מכנסיים ארוכים,‬

438
00:19:34,090 --> 00:19:37,302
‫זה מתאים לחלוטין,‬
‫כי אתה לא בן 50. אתה בן 30.‬

439
00:19:37,302 --> 00:19:40,513
‫אם זה היה בארון שלי,‬
‫כנראה שהייתי לובש את זה הרבה.‬

440
00:19:40,513 --> 00:19:42,515
‫הפרצוף שלך לא אומר לי את זה.‬

441
00:19:43,433 --> 00:19:47,729
‫אז אני חושב שאנחנו צריכים‬
‫לעבוד קצת על הגישה.‬

442
00:19:47,729 --> 00:19:49,397
‫בסדר.‬
‫-על הביטחון העצמי.‬

443
00:19:49,397 --> 00:19:50,357
‫כן.‬

444
00:19:50,357 --> 00:19:51,274
‫כן?‬
‫-כן.‬

445
00:19:51,274 --> 00:19:52,525
‫מייקל?‬

446
00:19:52,525 --> 00:19:53,568
‫אפשר לראות?‬

447
00:19:56,363 --> 00:19:57,530
‫אני כבר אוהב את זה.‬

448
00:19:58,406 --> 00:20:00,450
‫מדי פעם, כשאני לוקח מישהו לקניות,‬

449
00:20:00,450 --> 00:20:01,952
‫יש רגע שבו אתה מבין‬

450
00:20:01,952 --> 00:20:05,288
‫שהם רואים איזה הבדל הלבוש עושה בחיים שלהם.‬

451
00:20:05,288 --> 00:20:08,541
‫הנעליים האלה הן הכול.‬
‫-באמת? אתה אוהב אותם?‬

452
00:20:08,541 --> 00:20:12,504
‫הנעליים האלה ממש מגניבות.‬
‫-אני אוהבת את הלופרס הגבוהות.‬

453
00:20:12,504 --> 00:20:14,881
‫אני יודע שבדרך כלל, בישיבה עסקית,‬

454
00:20:14,881 --> 00:20:17,968
‫הרבה אנשים לא ילבשו ג'ינס,‬
‫אבל אין לך עבודה רגילה.‬

455
00:20:17,968 --> 00:20:19,427
‫אתה מראה מי אתה.‬

456
00:20:19,427 --> 00:20:22,347
‫רציתי שתרגיש יותר קז'ואל ופחות רשמי.‬

457
00:20:22,347 --> 00:20:24,766
‫אני ממש אוהב את זה. זה על-זמני.‬

458
00:20:24,766 --> 00:20:26,977
‫זה לא מאוד עסקי, לא סופר עסקי,‬

459
00:20:26,977 --> 00:20:29,729
‫אבל זה כאילו, "היי, באתי לתת עבודה."‬

460
00:20:29,729 --> 00:20:30,689
‫נהדר.‬

461
00:20:30,689 --> 00:20:36,069
‫אז אני רוצה להראות לו‬
‫שיש אישיות שצריך לשחרר...‬

462
00:20:36,069 --> 00:20:37,570
‫תן את גרסת הדוגמן.‬

463
00:20:37,570 --> 00:20:39,656
‫...ואפשר לעשות את זה עם בגדים.‬

464
00:20:39,656 --> 00:20:41,866
‫אז תן לי את זה.‬

465
00:20:43,326 --> 00:20:44,160
‫כן.‬

466
00:20:44,160 --> 00:20:46,997
‫מהמם.‬

467
00:20:46,997 --> 00:20:48,832
‫יש לו קטע כשהוא מדגמן.‬

468
00:20:48,832 --> 00:20:49,833
‫מקסים.‬

469
00:20:49,833 --> 00:20:51,167
‫יש לי את זה.‬

470
00:20:51,167 --> 00:20:54,296
‫אני רואה גרסה שלו שלא ראיתי קודם.‬

471
00:20:54,296 --> 00:20:56,506
‫כן. מהמם.‬

472
00:20:57,549 --> 00:21:00,135
‫אני כל כך מרוצה.‬
‫-גם אני.‬

473
00:21:00,135 --> 00:21:01,636
‫הבגדים האלה משמחים אותי.‬

474
00:21:01,636 --> 00:21:06,016
‫שונה לגמרי מכל מה שאי פעם רכשתי או לבשתי.‬

475
00:21:06,016 --> 00:21:09,686
‫אני אשיג עוד דברים,‬
‫עוד המון דברים שתתחבר אליהם.‬

476
00:21:09,686 --> 00:21:12,022
‫אבל בינתיים, נחזיר אותך לבגדים שלך.‬

477
00:21:12,022 --> 00:21:14,024
‫ונוציא אותך מפה.‬
‫-בסדר.‬

478
00:21:14,024 --> 00:21:15,692
‫יש עוד הרבה עבודה.‬

479
00:21:15,692 --> 00:21:17,569
‫אני ממש מתרגש לקראת הכול.‬

480
00:21:22,907 --> 00:21:24,868
‫הגשם הטיפוסי של ניו אורלינס.‬

481
00:21:24,868 --> 00:21:26,077
‫כן, מת על זה.‬

482
00:21:26,077 --> 00:21:28,955
‫היה חשוב מאוד להביא את מייקל לכאן היום...‬

483
00:21:28,955 --> 00:21:30,081
‫היי!‬

484
00:21:30,081 --> 00:21:35,128
‫...כי אני יכול להתחבר לחוסר הרצון לצאת לעולם‬

485
00:21:35,128 --> 00:21:38,882
‫כי אתה לא רוצה להרפות מהעבר.‬

486
00:21:38,882 --> 00:21:42,260
‫שמעתי שיש לימודים לתואר שני...‬
‫-כן.‬

487
00:21:42,260 --> 00:21:44,095
‫...שרצית להתקבל אליהם.‬

488
00:21:44,095 --> 00:21:46,056
‫כן. אלה המיומנויות שאני צריך‬

489
00:21:46,056 --> 00:21:48,475
‫כדי להתקדם בעולם הניהול.‬

490
00:21:48,475 --> 00:21:52,771
‫אני מרגיש שאולי זה שאתה לא ממלא את הבקשה‬

491
00:21:52,771 --> 00:21:55,523
‫נובע מפחד קל מכישלון, אולי?‬

492
00:21:55,523 --> 00:21:59,611
‫אפילו שהמנהלת שלי, שמנהלת את התוכנית,‬
‫אומרת, "תירגע. תהיה בסדר",‬

493
00:21:59,611 --> 00:22:01,488
‫החלק שלא עשיתי זה החלק‬

494
00:22:01,488 --> 00:22:03,948
‫שבו אני צריך לכתוב חיבור על עצמי.‬

495
00:22:03,948 --> 00:22:06,242
‫ובגלל שאני מתבייש בדברים האלה,‬

496
00:22:06,242 --> 00:22:09,662
‫מישהו ידחה אותי בגלל זה,‬
‫אפילו אם זו לא הסיבה,‬

497
00:22:09,662 --> 00:22:11,706
‫אני אחשוב שזו הסיבה.‬

498
00:22:11,706 --> 00:22:14,751
‫וזה רק יחזק את התחושה שלי שאני גרוע.‬

499
00:22:14,751 --> 00:22:15,877
‫אני מבין אותך.‬

500
00:22:15,877 --> 00:22:19,005
‫כלומר, אני אהבתי את הלימודים,‬
‫וזה לא הסתדר לי.‬

501
00:22:19,005 --> 00:22:21,091
‫עזבתי את הבית בגיל 15,‬

502
00:22:21,091 --> 00:22:23,968
‫אז עדיין אין לי תעודת בגרות.‬

503
00:22:23,968 --> 00:22:27,180
‫אבל התביישתי בזה בחלק נכבד מחיי‬

504
00:22:27,180 --> 00:22:29,015
‫ונתתי לזה לעצור אותי.‬

505
00:22:29,015 --> 00:22:32,519
‫כי הרגשתי שנכשלתי.‬

506
00:22:32,519 --> 00:22:35,146
‫כן.‬
‫-וממש נתתי לזה להגדיר אותי.‬

507
00:22:35,146 --> 00:22:38,942
‫זה עדיין גורם לי אי נוחות,‬
‫אז אני מבין את זה.‬

508
00:22:38,942 --> 00:22:42,570
‫למרות שזה משהו שאני ממש רוצה בשביל עצמי,‬
‫הספק תמיד מנצח.‬

509
00:22:42,570 --> 00:22:44,781
‫וזה מונע ממני לעשות הרבה דברים.‬

510
00:22:44,781 --> 00:22:47,492
‫אבל אתה ראוי, ואתה מספיק טוב,‬

511
00:22:47,492 --> 00:22:54,207
‫ואתה יודע איך לגרום לדברים לעבוד‬
‫מעבר לדרך הרגילה שבה עושים דברים,‬

512
00:22:54,207 --> 00:22:56,126
‫ותסתכל סביבך.‬

513
00:22:56,126 --> 00:22:59,629
‫אלה האנשים שהם לא רק ברגים קטנים.‬

514
00:22:59,629 --> 00:23:02,674
‫ואלה האנשים שלא מפחדים לנסות דברים‬

515
00:23:02,674 --> 00:23:04,634
‫שהכי יצליחו.‬

516
00:23:05,427 --> 00:23:08,680
‫אז אני רוצה לפתוח את טופס הקבלה היום.‬
‫-בסדר.‬

517
00:23:08,680 --> 00:23:10,306
‫ואני רוצה שנסיים אותו.‬

518
00:23:10,306 --> 00:23:11,307
‫בסדר.‬
‫-בסדר?‬

519
00:23:23,778 --> 00:23:26,531
‫החלק הסופי של זה, מה השאלה?‬

520
00:23:26,531 --> 00:23:29,284
‫למלא את הפערים בחינוך שלי.‬

521
00:23:29,284 --> 00:23:31,828
‫איך אתה מתכנן לפרט על זה?‬

522
00:23:31,828 --> 00:23:34,581
‫עזבתי את בית הספר כי הייתי בדיכאון קיצוני.‬

523
00:23:34,581 --> 00:23:37,792
‫כבר לא הרגשתי נוח לחיות לבד.‬

524
00:23:37,792 --> 00:23:39,669
‫אז חשבתי, "אני אחזור הביתה".‬

525
00:23:39,669 --> 00:23:42,964
‫הלכתי לבית הספר רק בשביל ללכת.‬
‫לא עשיתי את העבודה.‬

526
00:23:42,964 --> 00:23:45,467
‫רק כי אתה אמור ללכת.‬
‫-כן, בדיוק.‬

527
00:23:45,467 --> 00:23:46,926
‫ואז, כן, פשוט עבדתי.‬

528
00:23:46,926 --> 00:23:51,556
‫אני חושב שאתה מודאג מזה‬
‫שהם ישפטו את הסיבות.‬

529
00:23:51,556 --> 00:23:54,267
‫ואני אפילו מרגיש שהניסיון שלי לא מספיק‬

530
00:23:54,267 --> 00:23:56,269
‫ואף אחד לא יתייחס אליי ברצינות.‬

531
00:23:56,769 --> 00:23:59,481
‫כן. כמה זמן אתה רוצה לעשות את זה?‬

532
00:23:59,481 --> 00:24:01,107
‫תכנית התואר השני?‬

533
00:24:01,107 --> 00:24:04,402
‫היא התחילה לפני כמה שנים,‬
‫אולי שנתיים או שלוש.‬

534
00:24:04,402 --> 00:24:07,447
‫ברגע שהיא ראתה את זה, היא אמרה,‬
‫"אתה חייב לעשות את זה".‬

535
00:24:07,447 --> 00:24:10,992
‫"אבל אתה יודע מה אתה צריך קודם?‬
‫תואר ראשון."‬

536
00:24:10,992 --> 00:24:13,286
‫ואני אמרתי, "כן, זה צריך לקרות".‬

537
00:24:13,286 --> 00:24:17,624
‫אז התחלנו לעשות מהלכים‬
‫כדי שאוכל לחזור ללמוד.‬

538
00:24:17,624 --> 00:24:20,585
‫כן. תן לי רק להפנות את תשומת ליבך למשהו.‬

539
00:24:21,461 --> 00:24:23,505
‫מריאן מאמינה בך.‬

540
00:24:24,005 --> 00:24:25,798
‫תפסיק לפקפק בעצמך.‬

541
00:24:25,798 --> 00:24:27,008
‫אני יודע שזה קשה.‬
‫-כן.‬

542
00:24:27,008 --> 00:24:31,679
‫השד הקטן הזה של ספק עצמי‬
‫באנשים שהגיעו מכלום,‬

543
00:24:31,679 --> 00:24:33,598
‫שאמרו להם שהם לא יהיו כלום,‬

544
00:24:33,598 --> 00:24:37,018
‫שאמרו להם שהם יסיימו בכלא,‬

545
00:24:37,018 --> 00:24:39,020
‫יסיימו בתחתית.‬

546
00:24:39,020 --> 00:24:42,565
‫קשה לתכנת את עצמך מחדש.‬
‫-כן.‬

547
00:24:42,565 --> 00:24:45,318
‫זה ממש קשה כי אני כזה כבר 30 שנה.‬

548
00:24:45,318 --> 00:24:47,862
‫בכל פעם שמשהו טוב קורה לי, אני ממש נלחץ.‬

549
00:24:47,862 --> 00:24:51,032
‫אני חושב, "משהו רע חייב לבוא מיד אחרי,‬

550
00:24:51,032 --> 00:24:52,575
‫"וזה פשוט ירסק אותי."‬

551
00:24:52,575 --> 00:24:54,869
‫ואני חושב, "אל תפתח ציפיות גבוהות.‬

552
00:24:54,869 --> 00:24:57,997
‫"תתכונן כי זה מגיע. משהו רע מגיע."‬

553
00:24:57,997 --> 00:25:02,961
‫כשאתה מתחיל להרגיש ככה,‬
‫קח צעד אחורה, קח נשימה.‬

554
00:25:02,961 --> 00:25:06,798
‫תגיד, "רגע, הסובבים אותי מאמינים בי.‬

555
00:25:06,798 --> 00:25:08,007
‫"אולי הם צודקים."‬

556
00:25:08,007 --> 00:25:09,551
‫כן.‬
‫-אתה מבין?‬

557
00:25:09,551 --> 00:25:13,972
‫אני רואה שהאורות מתחילים להידלק בתוכו‬

558
00:25:13,972 --> 00:25:19,435
‫והוא מבין, "אני זה שמעכב את עצמי‬

559
00:25:19,435 --> 00:25:21,854
‫"כי הרגשתי שאני לא מספיק.‬

560
00:25:21,854 --> 00:25:22,939
‫"אבל יודעים מה?‬

561
00:25:22,939 --> 00:25:24,983
‫"לעזאזל, אני כן מספיק."‬

562
00:25:24,983 --> 00:25:26,776
‫אני חושב שזה נהדר.‬

563
00:25:26,776 --> 00:25:31,322
‫אני חושב שהסברת את זה‬
‫באופן שאנשים יבינו,‬

564
00:25:31,322 --> 00:25:36,411
‫והמסע של כולם אל היעד הוא לא קו ישר.‬

565
00:25:36,411 --> 00:25:37,537
‫כן.‬
‫-אתה מבין?‬

566
00:25:37,537 --> 00:25:39,372
‫קווים ישרים הם משעממים.‬
‫-כן.‬

567
00:25:42,125 --> 00:25:44,043
‫המסיבה פה, מותק!‬

568
00:25:44,794 --> 00:25:45,795
‫היי!‬

569
00:25:46,754 --> 00:25:49,424
‫מה שלומך?‬
‫-הוא בדיוק סיים את טופס הקבלה.‬

570
00:25:49,424 --> 00:25:52,260
‫רגע, כלבה.‬
‫לא יכול להיות שסיימת את טופס הקבלה‬

571
00:25:52,260 --> 00:25:55,096
‫שלקח לך כל כך הרבה זמן,‬

572
00:25:55,096 --> 00:25:56,180
‫ואתה כזה רגוע.‬

573
00:25:56,180 --> 00:25:59,767
‫אני מנסה להניע את הרגש הזה,‬
‫את החרדה הזאת, להתרגשות.‬

574
00:26:00,351 --> 00:26:01,811
‫אנחנו נניע את זה ככה.‬

575
00:26:03,646 --> 00:26:04,480
‫כן.‬

576
00:26:05,273 --> 00:26:07,191
‫כן, בובי!‬
‫-טוב. בסדר.‬

577
00:26:07,191 --> 00:26:10,486
‫אז בסוף השבוע הייתה אמורה להיות‬
‫מסיבת גן בחווה,‬

578
00:26:10,486 --> 00:26:14,490
‫אבל די ברור שיורד המון גשם,‬
‫ולא נראה לנו שזה ייפסק,‬

579
00:26:14,490 --> 00:26:16,409
‫אז אנחנו נארח את האירוע כאן.‬

580
00:26:16,409 --> 00:26:17,493
‫מה?‬
‫-כן.‬

581
00:26:17,493 --> 00:26:19,454
‫נפתח את הבית שלנו.‬
‫-המקום הזה אדיר.‬

582
00:26:19,454 --> 00:26:22,373
‫נסיר את כל הלחץ.‬
‫אנחנו רוצים שתהיה הצלחה אדירה.‬

583
00:26:22,373 --> 00:26:25,209
‫ואנחנו רוצים שתתרכז בעתיד שלך.‬
‫-תודה רבה.‬

584
00:26:25,209 --> 00:26:26,461
‫אוהב אותך.‬
‫-תודה.‬

585
00:26:27,378 --> 00:26:28,379
‫- יום 3 -‬

586
00:26:28,379 --> 00:26:31,341
‫אם תמיד תנסו להיות רגילים,‬
‫לעולם לא תדעו‬

587
00:26:31,341 --> 00:26:33,343
‫כמה מדהימים תוכלו להיות.‬
‫מאיה אנג'לו -‬

588
00:26:40,642 --> 00:26:44,312
‫הבאתי אותך הנה. רציתי מקום רגוע‬

589
00:26:44,312 --> 00:26:46,481
‫איפה שאין מהומה,‬

590
00:26:46,481 --> 00:26:48,441
‫ונראה לי שאתה חש בנוח בחוץ.‬

591
00:26:48,441 --> 00:26:51,152
‫אני יכול להרגיש בנוח בכל מקום.‬

592
00:26:51,152 --> 00:26:52,111
‫אני מסתגל.‬

593
00:26:52,111 --> 00:26:53,279
‫אתה יודע מה זה?‬

594
00:26:53,279 --> 00:26:57,784
‫זה ילד קטן שאומר,‬
‫"אני לא יודע מה יקרה לי מחר".‬

595
00:26:57,784 --> 00:27:00,119
‫אבל זה גם מנגנון הישרדות.‬
‫-כן.‬

596
00:27:00,119 --> 00:27:02,455
‫אילו חלקים מילדותך יצאו משליטה?‬

597
00:27:02,455 --> 00:27:04,499
‫מה הזיכרונות שעולים לך?‬

598
00:27:05,667 --> 00:27:07,794
‫אני אפילו לא יודע. יש כל כך הרבה.‬

599
00:27:07,794 --> 00:27:10,088
‫המון נסיעות באמצע הלילה,‬

600
00:27:10,088 --> 00:27:13,299
‫כל כך הרבה פעמים שחנינו‬
‫בשכונות ממש מפחידות‬

601
00:27:13,299 --> 00:27:15,176
‫והייתי צריך להישאר לבד.‬

602
00:27:15,176 --> 00:27:19,305
‫זה היה מטורף. לא היה לך מושג‬
‫מה יקרה למחרת.‬

603
00:27:19,305 --> 00:27:22,850
‫לא ידעת מה יהיה לארוחת ערב,‬
‫אם בכלל תאכל ארוחת ערב.‬

604
00:27:22,850 --> 00:27:24,977
‫אלה זיכרונות שאני לא אוהב להעלות.‬

605
00:27:24,977 --> 00:27:26,437
‫איפה הייתה אמא שלך?‬

606
00:27:26,437 --> 00:27:29,691
‫היה שלב שבו ניסיתי לגור עם אמא שלי,‬

607
00:27:29,691 --> 00:27:31,359
‫והתשובה הייתה פשוט לא.‬

608
00:27:31,359 --> 00:27:34,320
‫זו כנראה אחת התקופות‬
‫הכי גרועות בחיי, בוודאות.‬

609
00:27:34,320 --> 00:27:36,447
‫אני מעדיף לא לדבר על הדברים האלה,‬

610
00:27:36,447 --> 00:27:37,865
‫כי התגברתי על זה.‬

611
00:27:37,865 --> 00:27:40,576
‫אבל לא התגברת.‬
‫זה משפיע על חיי היומיום שלך.‬

612
00:27:40,576 --> 00:27:43,371
‫אתה חווה את זה, ואתה יוצא מזה בסדר.‬

613
00:27:43,371 --> 00:27:45,581
‫אז אני אומר לעצמי...‬
‫-אבל לא.‬

614
00:27:45,581 --> 00:27:48,292
‫הילד הקטן הזה היה צריך‬
‫שמישהו יהיה שם בשבילו,‬

615
00:27:48,292 --> 00:27:49,627
‫יגן עליו ויאהב אותו‬

616
00:27:49,627 --> 00:27:52,922
‫ויגיד לו שמגיע לו‬
‫עתיד טוב יותר ממה שניתן לו.‬

617
00:27:52,922 --> 00:27:54,924
‫אמא שלך דחתה אותך בתור ילד.‬

618
00:27:54,924 --> 00:27:58,052
‫איך אתה מרגיש?‬
‫ואני לא רוצה לשמוע, "אני בסדר עם זה".‬

619
00:27:58,052 --> 00:28:00,304
‫כי לא הייתי מנהל את השיחה הזו איתך‬

620
00:28:00,304 --> 00:28:02,014
‫אם זה לא השפיע עליך.‬

621
00:28:02,014 --> 00:28:03,558
‫כלומר, זה כואב מאוד.‬

622
00:28:03,558 --> 00:28:06,477
‫אני פשוט חושב לעצמי, "למה להעלות את זה?"‬

623
00:28:06,477 --> 00:28:08,855
‫אם משהו קבור ולא מטופל,‬

624
00:28:08,855 --> 00:28:11,482
‫האם הוא אי פעם יצמח?‬

625
00:28:11,983 --> 00:28:14,318
‫האם הוא יפרח בצורה מלאה?‬
‫-לא.‬

626
00:28:14,318 --> 00:28:16,863
‫אתה הזרע מתחת לאדמה שצריך לפרוח,‬

627
00:28:16,863 --> 00:28:20,074
‫שרוצה את החיים שמגיעים לו.‬
‫אתה לא מאפשר לעצמך‬

628
00:28:20,074 --> 00:28:22,577
‫כי אתה אומר, "מה הטעם להעלות את זה?"‬

629
00:28:22,577 --> 00:28:24,996
‫המטרה היא שתוכל לגדול.‬

630
00:28:24,996 --> 00:28:25,955
‫יש פתגם,‬

631
00:28:25,955 --> 00:28:30,418
‫רק בגלל שזו לא אשמתך,‬
‫זה לא אומר שזה לא באחריותך.‬

632
00:28:31,043 --> 00:28:33,379
‫השיחה עם ג'ייסון. אני מדבר עם ג'ייס...‬

633
00:28:33,379 --> 00:28:35,381
‫למה אני כל הזמן אומר ג'ייסון?‬

634
00:28:35,965 --> 00:28:38,176
‫רגע, כי הוא מזכיר לי את בני, ג'ייסון.‬

635
00:28:38,176 --> 00:28:39,927
‫זו הייתה פליטת פה פרוידיאנית.‬

636
00:28:39,927 --> 00:28:43,389
‫מייקל מזכיר לי את הבנים שלי,‬
‫ואני מרגיש שזו הסיבה שאני כאן,‬

637
00:28:43,389 --> 00:28:45,600
‫כדי להראות לו איך להתגבר על זה‬

638
00:28:45,600 --> 00:28:47,393
‫ולתת לו עוד קצת תמיכה.‬

639
00:28:47,393 --> 00:28:50,271
‫אז הזמנתי לכאן כמה חברים...‬

640
00:28:50,271 --> 00:28:51,272
‫טוב.‬

641
00:28:51,272 --> 00:28:54,025
‫מ-"100 גברים שחורים". שמעת על זה פעם?‬

642
00:28:54,025 --> 00:28:54,984
‫הבאתי אותם הנה‬

643
00:28:54,984 --> 00:28:57,695
‫כי חלק מהם עברו חוויות דומות.‬

644
00:28:57,695 --> 00:29:00,656
‫אחד מהם היה המנטור שלי כשהייתי בגילך.‬

645
00:29:00,656 --> 00:29:02,200
‫איך אתה מרגיש בקשר לזה?‬

646
00:29:03,576 --> 00:29:04,660
‫אני פשוט לחוץ.‬

647
00:29:04,660 --> 00:29:09,123
‫לא יהיה נחמד לדבר עם מישהו ולהגיד,‬
‫"אני צריך תמיכה"?‬

648
00:29:09,123 --> 00:29:11,417
‫זה לא משהו שעשיתי במשך רוב חיי.‬

649
00:29:11,417 --> 00:29:13,586
‫אני לא מבקש עזרה. אני עושה את זה בעצמי.‬

650
00:29:13,586 --> 00:29:16,130
‫מאה הגברים השחורים של ניו אורלינס‬
‫זו תוכנית מנטורים‬

651
00:29:16,130 --> 00:29:19,217
‫שתומכת באפריקאים-אמריקאים,‬
‫ולכן ביקשתי מהם‬

652
00:29:19,217 --> 00:29:20,968
‫לבוא הנה לפגוש את מייקל.‬

653
00:29:20,968 --> 00:29:23,679
‫אני רוצה שמייקל ידע שיש לו תמיכה בקהילה‬

654
00:29:23,679 --> 00:29:25,348
‫שעומדת לרשותו.‬

655
00:29:25,348 --> 00:29:29,769
‫שאלתי אותך אם אי פעם‬
‫פגשת מישהו אמריקאי ילידי ושחור.‬

656
00:29:29,769 --> 00:29:31,229
‫הבחור הזה כאן.‬

657
00:29:31,229 --> 00:29:33,689
‫אני חבר באומת האינדיאנים המאוחדת של האומה‬

658
00:29:33,689 --> 00:29:36,567
{\an8}‫ומנהל בכיר של לשכת המסחר השחורה האזורית.‬

659
00:29:36,567 --> 00:29:39,529
{\an8}‫אני נשיא של סניף ניו אורלינס‬
‫של 100 גברים שחורים.‬

660
00:29:39,529 --> 00:29:41,572
{\an8}‫כבר סיפרתי לך על האדון,‬

661
00:29:41,572 --> 00:29:44,450
{\an8}‫אז דארל היה שם בשבילי כשגיליתי שאני אבא,‬

662
00:29:44,450 --> 00:29:48,162
‫הוא נתן לי עבודה, תמיכה,‬
‫פשוט אפשר לי להרגיש בטוח.‬

663
00:29:48,162 --> 00:29:50,915
‫זו לא רק פגישה, יצירת אינטראקציה‬

664
00:29:50,915 --> 00:29:54,418
‫שבה אתה אומר, "בואו ניפגש",‬
‫ואז אתם לא עושים שום דבר.‬

665
00:29:54,418 --> 00:29:57,338
‫חייבים להיות אנשים שתוכל לדבר איתם‬
‫ולפנות אליהם.‬

666
00:29:57,338 --> 00:30:02,009
‫ותזכור שאתמול הוא היסטוריה.‬
‫מחר הוא תעלומה.‬

667
00:30:02,009 --> 00:30:03,386
‫כל מה שיש לך זה הווה.‬

668
00:30:03,386 --> 00:30:06,430
‫החרדה מתחילה כשאתה לא יודע מה יקרה מחר?‬

669
00:30:06,430 --> 00:30:07,974
‫כן.‬
‫-תשכח מזה.‬

670
00:30:07,974 --> 00:30:10,476
‫אתה עם החבר'ה שלך עכשיו. כן, תירגע.‬

671
00:30:10,476 --> 00:30:13,604
‫תמיד חושב על העבר, מנסה להתכונן לעתיד.‬

672
00:30:13,604 --> 00:30:16,107
‫זה אני במאה אחוז.‬
‫-כולם עושים את זה.‬

673
00:30:16,107 --> 00:30:18,359
‫לאנשים יש מנגנונים להתמודד עם זה.‬

674
00:30:18,359 --> 00:30:20,361
‫אז זה חייב להרגיש שונה מבחינתך.‬

675
00:30:20,361 --> 00:30:21,654
‫האם אי פעם היית במצב‬

676
00:30:21,654 --> 00:30:25,825
‫שהיית בחברת גברים שחורים‬

677
00:30:25,825 --> 00:30:27,952
‫שאומרים, "אנחנו כאן לתמוך בך"?‬

678
00:30:27,952 --> 00:30:29,078
‫לא, אף פעם.‬

679
00:30:30,413 --> 00:30:31,289
‫אני מודה, לא...‬

680
00:30:31,289 --> 00:30:33,624
‫זה לא נוח, אבל לא בצורה רעה.‬

681
00:30:33,624 --> 00:30:35,751
‫תמיד הרגשתי אבוד מאוד.‬

682
00:30:35,751 --> 00:30:39,130
‫אם תמשיך לעשות מה שאתה מאמין בו,‬
‫האנשים הנכונים ימצאו אותך.‬

683
00:30:39,130 --> 00:30:40,339
‫לעולם לא תהיה לבד.‬

684
00:30:40,339 --> 00:30:43,551
‫הצורך להסביר את עצמי כל הזמן‬
‫ולא תמיד לדעת את התשובות,‬

685
00:30:43,551 --> 00:30:45,303
‫רוב הזמן אין לי תשובות,‬

686
00:30:45,303 --> 00:30:48,222
‫פשוט גורם לך להסתחרר אל התחתית.‬

687
00:30:48,222 --> 00:30:50,725
‫החזרה לבי"ס בניו אורלינס‬
‫אחרי קטרינה היתה...‬

688
00:30:50,725 --> 00:30:52,018
‫זה לא קרה.‬

689
00:30:52,018 --> 00:30:55,396
‫לא התכוונתי ללכת לאחד מבתי הספר‬
‫שהוקמו כמו בתי כלא.‬

690
00:30:55,396 --> 00:30:56,606
‫וברגע שעברתי את ה-GED...‬

691
00:30:56,606 --> 00:30:59,191
‫קשה מאוד להתקבל לקולג' כשיש לך רק GED.‬

692
00:30:59,191 --> 00:31:01,611
‫כשהתקבלתי, נאלצתי לקחת קורסים נוספים‬

693
00:31:01,611 --> 00:31:03,446
‫כי אין לי תעודת בגרות.‬

694
00:31:03,446 --> 00:31:04,447
‫עשית את כל זה?‬

695
00:31:04,447 --> 00:31:06,866
‫כן, סיימתי לימודי תואר ראשון בסוציולוגיה.‬

696
00:31:06,866 --> 00:31:08,451
‫כן!‬
‫-בהחלט.‬

697
00:31:08,451 --> 00:31:10,620
‫אבל למרות כל זה, עשית את כל זה.‬

698
00:31:10,620 --> 00:31:12,663
‫ועשית תואר ראשון.‬
‫-ממש עכשיו, כן.‬

699
00:31:12,663 --> 00:31:14,916
‫טוב, זה הזמן להפוך דף.‬
‫-בדיוק.‬

700
00:31:14,916 --> 00:31:16,792
‫מה תרצה לעשות עכשיו? מה הלאה?‬

701
00:31:16,792 --> 00:31:20,171
‫עכשיו ללמוד בלויולה‬
‫בתוכנית דיני איכות סביבה.‬

702
00:31:20,171 --> 00:31:22,048
‫יפה מאוד.‬
‫-כי מה אתה רוצה לעשות?‬

703
00:31:22,048 --> 00:31:24,592
‫לנהל את העמותה שאני עובד בה.‬

704
00:31:24,592 --> 00:31:26,177
‫המסע שלך לא הסתיים.‬

705
00:31:26,177 --> 00:31:28,596
‫אתה עדיין לומד. אתה עדיין נע קדימה.‬

706
00:31:28,596 --> 00:31:30,139
‫אתה מבין, אתה חלוץ.‬

707
00:31:30,139 --> 00:31:32,808
‫אולי אתה לא קורא לעצמך ככה,‬
‫אבל זה מה שאתה.‬

708
00:31:32,808 --> 00:31:34,268
‫אתה עוסק בחלוציות.‬

709
00:31:34,268 --> 00:31:37,521
‫קראו לך פעם חלוץ?‬
‫-לא חשבתי על עצמי ככה.‬

710
00:31:37,521 --> 00:31:39,649
‫זו דרך נהדרת לתאר אותך, חלוץ.‬

711
00:31:39,649 --> 00:31:42,860
‫ודבר אחד שצריך לזכור,‬
‫למרות מה שאתה עובר,‬

712
00:31:42,860 --> 00:31:44,403
‫יש איזה ילד שצופה בך.‬

713
00:31:44,403 --> 00:31:45,321
‫כן.‬

714
00:31:51,577 --> 00:31:53,204
‫מה קורה?‬
‫-אני בסדר.‬

715
00:31:53,204 --> 00:31:54,914
‫אתה בטוח?‬
‫-מנסה להיות נוכח.‬

716
00:31:54,914 --> 00:31:56,791
‫ולא בתוך הראש שלי.‬
‫-בסדר.‬

717
00:31:56,791 --> 00:32:02,088
‫מוזר לי להיות האדם הזה שנמצא בקהילה‬

718
00:32:02,088 --> 00:32:04,507
‫ומנסה לגרום ליותר אנשים שחורים לגדול‬

719
00:32:04,507 --> 00:32:06,759
‫ולארגן וליצור חללים כמו זה,‬

720
00:32:06,759 --> 00:32:10,012
‫אבל להרגיש מוזר בהם‬
‫כי מעולם לא הייתי בהם.‬

721
00:32:10,012 --> 00:32:13,182
‫אני בדרך כלל האדם היחיד של צבע‬
‫בחדרים רבים.‬

722
00:32:13,182 --> 00:32:16,227
‫רוב הזמן אני האדם היחיד של צבע בחדר,‬

723
00:32:16,227 --> 00:32:18,980
‫וזה היה כך הרבה זמן, בחיים שלי.‬

724
00:32:18,980 --> 00:32:21,774
‫זה כוח.‬
‫אתה יכול לנתב את זה בתור הפגנת כוח.‬

725
00:32:21,774 --> 00:32:23,567
‫אי אפשר להנהיג בלי להרגיש אי-נוחות.‬

726
00:32:23,567 --> 00:32:26,445
‫אתה גדל בדרכים שאתה בטח לא מבין.‬

727
00:32:26,445 --> 00:32:29,073
‫רק להיות נוכח.‬
‫-וואו.‬

728
00:32:29,073 --> 00:32:32,576
‫לכל הדברים שדיברת עליהם יש תוקף.‬
‫צריך לחשוב עליהם אחרת.‬

729
00:32:32,576 --> 00:32:35,454
‫לא משנה מה תעשה,‬
‫תמיד תהיה הראשון שיעשה את זה.‬

730
00:32:35,454 --> 00:32:36,998
‫מנהיג, אתה יודע.‬

731
00:32:36,998 --> 00:32:39,500
‫כשאתה מתעורר, תסתכל לעצמך בעיניים, ותגיד,‬

732
00:32:39,500 --> 00:32:43,379
‫"אני חלוץ ואני בוס",‬
‫ותחייך ותגיד, "אני בוס".‬

733
00:32:43,379 --> 00:32:45,673
‫תגיד את זה.‬
‫-כן. אני חלוץ ואני בוס.‬

734
00:32:45,673 --> 00:32:49,802
‫אהבתי. נראה שהתכוונת לזה.‬
‫-תראו את העיניים שלו. תראו את החיוך!‬

735
00:32:49,802 --> 00:32:51,470
‫כן!‬
‫-בדיוק.‬

736
00:32:54,724 --> 00:32:58,310
‫לפי מה שאני יודע‬
‫על דברים רבים שמייקל חווה בעבר,‬

737
00:32:58,310 --> 00:33:04,525
‫כנראה שהוא לא קיבל הדרכה‬
‫איך לעצב את הבית שיעודד גדילה אמיתית.‬

738
00:33:06,694 --> 00:33:08,612
‫זה בדיוק מה שעשיתי בשביל מייקל.‬

739
00:33:08,612 --> 00:33:13,534
‫הפכתי את הבית שלו למקום שלא מלא בעבודה,‬

740
00:33:13,534 --> 00:33:17,163
‫אלא מלא רק בדברים שיעזרו להיטען ולהתחדש.‬

741
00:33:17,163 --> 00:33:18,080
‫- יום 4 -‬

742
00:33:18,080 --> 00:33:21,000
‫- אם יש לנו את האומץ לזרוע זרע...‬
‫אין לדעת מה עלול לצמוח. -‬

743
00:33:21,000 --> 00:33:21,917
‫- -מישל אובמה -‬

744
00:33:29,592 --> 00:33:33,637
‫אלוהים, אנחנו כאן במספרה המהממת הזאת.‬

745
00:33:34,388 --> 00:33:35,347
‫- רוקט סאיינס סלון -‬

746
00:33:35,347 --> 00:33:36,849
‫תיכנס. שב.‬

747
00:33:38,100 --> 00:33:40,352
‫שלום, יפהפה.‬

748
00:33:40,936 --> 00:33:42,438
‫איך אתה מתפקד‬

749
00:33:42,438 --> 00:33:45,483
‫כשאתה כזה חתיך בכל יום בחייך?‬

750
00:33:45,483 --> 00:33:46,442
‫פשוט מתעורר.‬

751
00:33:46,442 --> 00:33:48,486
‫פשוט מסתובב לך כזה חמוד?‬

752
00:33:48,486 --> 00:33:49,904
‫כן, התעוררתי ככה.‬

753
00:33:49,904 --> 00:33:51,906
‫אני צריך להביא לך כירופרקט‬

754
00:33:51,906 --> 00:33:56,035
‫כי אתה נושא את כל‬
‫משקל החתיכות הזו על הגב שלך.‬

755
00:33:56,035 --> 00:33:57,411
‫אפשר לגעת בשיער שלך?‬
‫-כן.‬

756
00:33:57,411 --> 00:33:58,788
‫טוב, אני נכנס פנימה.‬

757
00:33:59,705 --> 00:34:01,540
‫כן, מותק.‬

758
00:34:02,374 --> 00:34:04,043
‫אתה כזה חמוד.‬

759
00:34:04,043 --> 00:34:05,711
‫גם אתה די חמוד.‬

760
00:34:05,711 --> 00:34:06,921
‫תודה, מותק.‬

761
00:34:07,671 --> 00:34:11,926
‫אני מסמיק כי מייקל קצת מפלרטט איתי?‬

762
00:34:12,843 --> 00:34:13,677
‫לא!‬

763
00:34:13,677 --> 00:34:16,180
‫אני לא, מייקל.‬

764
00:34:16,180 --> 00:34:17,890
‫אני שמח מאוד‬

765
00:34:17,890 --> 00:34:20,559
‫שבשביל מישהו שעושה‬
‫כל כך הרבה עבור הקהילה שלך...‬

766
00:34:20,559 --> 00:34:23,270
‫והלב שלך כל כך גדול.‬
‫אני מת על מה שאתה עושה.‬

767
00:34:23,270 --> 00:34:27,191
‫לפעמים אני מרגיש שאנשים ממש שווים‬
‫הם אנשים רעים.‬

768
00:34:27,191 --> 00:34:28,734
‫אתה יודע? וזה מעצבן.‬

769
00:34:28,734 --> 00:34:31,904
‫מייקל זיהה את המטרה והתשוקה שלו בחיים.‬

770
00:34:31,904 --> 00:34:34,907
‫העדיפות שלו היא לא איך לטפל בשיער שלו.‬

771
00:34:35,407 --> 00:34:38,160
‫אז אני רוצה לשמור על האורך שלו,‬
‫אבל לתת לו מה?‬

772
00:34:38,160 --> 00:34:39,745
‫צורה. ניחשתם נכון.‬

773
00:34:39,745 --> 00:34:42,164
‫אז אני בהחלט רוצה אפרו.‬

774
00:34:42,164 --> 00:34:44,416
‫אני אספר חלק ממנו על יבש.‬
‫-בסדר.‬

775
00:34:44,416 --> 00:34:46,043
‫ואז אחפוף אותו.‬

776
00:34:46,627 --> 00:34:49,588
‫כמה זמן אתה מוכן להקדיש לזה בבוקר?‬

777
00:34:49,588 --> 00:34:52,299
‫שגרת הבוקר שלי די רופפת.‬

778
00:34:53,300 --> 00:34:55,970
‫זה עוד משהו שניסיתי לשלב,‬

779
00:34:55,970 --> 00:34:59,431
‫סוג של מטפחת ראש מסאטן‬
‫כדי לשמור על התלתלים מאוחדים.‬

780
00:34:59,431 --> 00:35:01,934
‫מהפה שלך לאלוהים, מותק.‬

781
00:35:01,934 --> 00:35:03,936
‫אנחנו צריכים פשוט מצנפת.‬

782
00:35:03,936 --> 00:35:08,440
‫אתה לא מישהו שמאמין‬
‫בנורמות המגדריות ההיסטוריות.‬

783
00:35:08,440 --> 00:35:10,276
‫לא, בכלל לא.‬
‫-בוא נלך על מצנפת.‬

784
00:35:11,026 --> 00:35:12,027
‫כן.‬

785
00:35:12,903 --> 00:35:14,071
‫אני אוהב שלמייקל‬

786
00:35:14,071 --> 00:35:17,116
‫אין זמן לרעיונות נוקשים‬
‫סביב בינריות מגדרית.‬

787
00:35:17,116 --> 00:35:18,909
‫הוא רוצה להתגאות בשיער הארוך,‬

788
00:35:18,909 --> 00:35:21,120
‫ושחרור המשקל מהקצוות שלו‬

789
00:35:21,120 --> 00:35:24,248
‫יהפוך את התלתלים שלו לקפיציים וקופצניים.‬

790
00:35:24,248 --> 00:35:25,624
‫קדימה!‬

791
00:35:25,624 --> 00:35:27,793
‫היי. מה נשמע?‬
‫-נעים מאוד. אני דרן.‬

792
00:35:27,793 --> 00:35:31,881
‫נעים מאוד. מה שאני רוצה לעשות,‬
‫אני רק רוצה לנקות את החלק הזה.‬

793
00:35:31,881 --> 00:35:33,299
‫פשוט, ככה...‬
‫-בסדר.‬

794
00:35:33,299 --> 00:35:36,510
‫ואז אני רוצה להוריד את כל זה.‬
‫טוב, אתה מוכן?‬

795
00:35:36,510 --> 00:35:37,887
‫אני מוכן.‬
‫-טוב, קדימה.‬

796
00:35:40,139 --> 00:35:42,308
‫אז אנחנו מורידים הכול?‬
‫-נפטרים מזה.‬

797
00:35:42,308 --> 00:35:44,810
‫למה? אתה חושב שזו טעות איומה?‬

798
00:35:44,810 --> 00:35:47,813
‫התחלה חדשה זה תמיד טוב.‬
‫-אתה צודק. קדימה.‬

799
00:35:51,859 --> 00:35:53,194
‫מותק, כדאי שתעבוד.‬

800
00:35:54,945 --> 00:35:57,740
‫תסתכל עליו. אני רוטט.‬

801
00:35:58,407 --> 00:36:00,492
‫עם זה, אבל עם זה. זה...‬

802
00:36:00,492 --> 00:36:02,786
‫איך שליקקת את השפתיים, כדאי שתפסיק!‬

803
00:36:02,786 --> 00:36:04,997
‫מעולם לא הייתי כל כך אובססיבי למישהו.‬

804
00:36:04,997 --> 00:36:06,373
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

805
00:36:06,874 --> 00:36:08,167
‫אני אחפוף לך.‬

806
00:36:18,302 --> 00:36:21,055
‫בסדר, אני אראה לך איך לעשות סלאט דרופ.‬

807
00:36:21,055 --> 00:36:24,183
‫כשאתה ממש רוצה להרשים את קיילה, תעשה ככה,‬

808
00:36:24,183 --> 00:36:27,770
‫תיכנס ככה ותגיד, "היי, מותק".‬

809
00:36:30,981 --> 00:36:33,359
‫תן את כל התחת כשאתה הולך, הבנת?‬

810
00:36:36,111 --> 00:36:39,323
‫הספירלות בשיער שלך מעניקות לי חיים כאלה,‬

811
00:36:39,323 --> 00:36:40,908
‫והן ייראו כל כך טוב.‬

812
00:36:46,997 --> 00:36:50,084
‫אז אנחנו עדיין המייקל המהמם שלנו,‬

813
00:36:50,751 --> 00:36:52,711
‫אבל עם קצת ז'וז'.‬

814
00:36:52,711 --> 00:36:56,257
‫אז בלי להכביר במילים, הנה מייקל‬

815
00:36:57,258 --> 00:37:01,428
‫החדש והמעט משופר, אם יורשה לי לומר.‬

816
00:37:02,638 --> 00:37:03,931
‫אלוהים אדירים.‬

817
00:37:04,932 --> 00:37:06,558
‫אני נראה כל כך שונה.‬

818
00:37:06,558 --> 00:37:08,102
‫אני אוהב את השיער שלי.‬

819
00:37:08,102 --> 00:37:09,770
‫מת עליו. זה כל כך יפה.‬
‫-באמת?‬

820
00:37:09,770 --> 00:37:10,688
‫אני מת עליו.‬

821
00:37:10,688 --> 00:37:13,565
‫אתה מרגיש חתיך?‬
‫-התלתלים שלי קופצים. השיער האידאלי.‬

822
00:37:13,565 --> 00:37:16,068
‫השיער האידאלי, נכון?‬
‫-כן. אני מת עליו.‬

823
00:37:16,068 --> 00:37:17,194
‫אלוהים.‬
‫-הצורה הזאת?‬

824
00:37:17,194 --> 00:37:18,862
‫החלק האחורי שלו מדהים.‬

825
00:37:18,862 --> 00:37:20,322
‫באמת יש לו צורה!‬

826
00:37:20,322 --> 00:37:23,534
‫זה מה שתמיד רציתי,‬
‫אבל לא ידעתי איך להגיע לשם.‬

827
00:37:23,534 --> 00:37:26,412
‫לא גזרת הרבה מהשיער שלי,‬
‫אבל הוא מרגיש טוב כל כך.‬

828
00:37:26,412 --> 00:37:27,746
‫תיהנה איתו.‬

829
00:37:27,746 --> 00:37:30,624
‫אני אוהב שאני יכול לעשות‬
‫תלתלים צפופים יותר,‬

830
00:37:30,624 --> 00:37:32,459
‫תלתלים יותר רופפים אם אני רוצה.‬

831
00:37:32,459 --> 00:37:35,212
‫אני מרגיש ששפת הגוף שלך השתנתה.‬

832
00:37:35,212 --> 00:37:39,216
‫אני מסתכל על עצמי, וזה לא אמיתי.‬
‫אני חושב, "זה באמת אני?"‬

833
00:37:39,216 --> 00:37:40,384
‫אני מרגיש שונה.‬

834
00:37:40,384 --> 00:37:43,387
‫אני מרגיש שאני נראה ממש טוב ככה.‬
‫-נכון?‬

835
00:37:43,387 --> 00:37:47,141
‫וגם אהבתי את מה שעשית. זה היה זה לוהט.‬
‫תרים אותו.‬

836
00:38:06,285 --> 00:38:07,578
‫אני המום.‬

837
00:38:07,578 --> 00:38:08,787
‫אתה נראה מדהים,‬

838
00:38:08,787 --> 00:38:10,831
‫ואני שמח שאתה גם מרגיש מדהים.‬

839
00:38:12,333 --> 00:38:16,003
‫הילדים הגיעו.‬
‫-הם הגיעו.‬

840
00:38:16,003 --> 00:38:16,962
‫היי!‬

841
00:38:17,963 --> 00:38:19,465
‫הבאתי דוגמן-על!‬

842
00:38:19,465 --> 00:38:22,259
‫אתה כזה חתיך.‬
‫-תודה.‬

843
00:38:22,259 --> 00:38:24,762
‫היי, מותק. טוב לראות אותך, מה שלומך?‬

844
00:38:24,762 --> 00:38:26,597
‫הפנים שלך כל כך יפות.‬

845
00:38:26,597 --> 00:38:28,182
‫הוא כל כך חתיך!‬

846
00:38:28,182 --> 00:38:29,391
‫אתה מוכן?‬

847
00:38:29,391 --> 00:38:31,226
‫תיכנס.‬

848
00:38:31,226 --> 00:38:33,187
‫"תיכנס לפאנקי טאון"‬

849
00:38:33,187 --> 00:38:34,188
‫מה?‬

850
00:38:34,188 --> 00:38:37,232
‫אלוהים אדירים.‬

851
00:38:37,232 --> 00:38:38,150
‫מה?‬

852
00:38:39,985 --> 00:38:42,029
‫זה לא הבית שלי.‬
‫-זה כן הבית שלך.‬

853
00:38:42,029 --> 00:38:44,865
‫נפטרת מבית הגידול הזה, ויש לך בית עכשיו.‬

854
00:38:44,865 --> 00:38:48,327
‫נשימתי נעתקה. ממש אין לי אוויר.‬

855
00:38:48,327 --> 00:38:50,996
‫לכל הרוחות. זה מדהים.‬

856
00:38:50,996 --> 00:38:52,915
‫זה ביתו של מנכ"ל.‬

857
00:38:52,915 --> 00:38:54,917
‫זה ביתו של חלוץ ובוס.‬

858
00:38:57,544 --> 00:38:59,254
‫אני אובססיבי לזה.‬

859
00:38:59,254 --> 00:39:02,424
‫זו הצהרה מהממת. זה היה מדהים.‬

860
00:39:02,424 --> 00:39:04,301
‫מה, טאני?‬
‫-אני מת על הספה.‬

861
00:39:04,301 --> 00:39:08,347
‫בפעם האחרונה שישבנו על הספה,‬
‫לא יכולתי לקום. נפלנו לתוכה.‬

862
00:39:08,347 --> 00:39:10,182
‫היא כל כך יפה.‬
‫-תראו את התמיכה.‬

863
00:39:10,182 --> 00:39:11,100
‫נכון?‬

864
00:39:11,767 --> 00:39:14,895
‫זו אחת הספות העמוקות,‬
‫וכשמסירים את הכריות,‬

865
00:39:14,895 --> 00:39:16,230
‫חברים יכולים לישון כאן.‬

866
00:39:16,230 --> 00:39:17,147
‫ממש נחמד.‬

867
00:39:17,147 --> 00:39:19,900
‫זה כמו שתי מיטות יחיד.‬
‫-מת על זה.‬

868
00:39:19,900 --> 00:39:21,402
‫שנעבור לפה?‬
‫-כן. זה הבית.‬

869
00:39:21,402 --> 00:39:22,569
‫אנחנו באים לגור איתך.‬

870
00:39:22,569 --> 00:39:23,946
‫מוכן לראות עוד?‬
‫-כן.‬

871
00:39:24,822 --> 00:39:27,241
‫אחוזת יוקרה? מה זה?‬
‫-אמנות בהזמנה אישית.‬

872
00:39:27,241 --> 00:39:30,452
‫תוכלו לארח חברים ולהזמין לארוחת ערב עכשיו.‬

873
00:39:30,452 --> 00:39:33,831
‫כן, ולא להתבייש שאין לנו מקום.‬

874
00:39:33,831 --> 00:39:37,084
‫אין אדמה על הרצפה.‬
‫-לא צריך לשאול כיסאות מהעבודה.‬

875
00:39:37,668 --> 00:39:40,754
‫זה לא בית ילדים.‬
‫אנשים ירצו לבוא לערב בוגר...‬

876
00:39:40,754 --> 00:39:42,756
‫זה בית של אדם בוגר.‬
‫-כן.‬

877
00:39:42,756 --> 00:39:45,342
‫טוב, תמשיך בכיוון הזה.‬

878
00:39:45,342 --> 00:39:48,011
‫שידרגנו את המטבח.‬
‫-וואו.‬

879
00:39:49,596 --> 00:39:52,015
‫אלוהים. היה לך מקום לאי כאן?‬

880
00:39:52,015 --> 00:39:54,852
‫לא חשבתי שיהיה. קיילה תמיד רצתה כזה.‬

881
00:39:54,852 --> 00:39:56,353
‫עכשיו שנפטרנו מהאדמה.‬

882
00:39:56,353 --> 00:39:58,439
‫אתה יכול לדמיין את עצמך מבשל כאן?‬

883
00:39:58,439 --> 00:39:59,398
‫בהחלט.‬

884
00:39:59,398 --> 00:40:00,941
‫בואו נלך לחדר השינה.‬

885
00:40:00,941 --> 00:40:03,193
‫אלוהים אדירים.‬

886
00:40:03,193 --> 00:40:04,862
‫וואו!‬

887
00:40:06,613 --> 00:40:07,906
‫זה כמו חדר במלון.‬

888
00:40:08,490 --> 00:40:11,952
‫זה ממש מלוטש ונועז ואדיר.‬

889
00:40:11,952 --> 00:40:14,371
‫חושני.‬
‫-כאילו, זה מטו... כן.‬

890
00:40:14,872 --> 00:40:17,374
‫יש לך שולחן נחמד פה לחזרה ללימודים.‬

891
00:40:17,374 --> 00:40:19,168
‫אלוהים אדירים. נהדר!‬

892
00:40:19,668 --> 00:40:22,713
‫כאן תוכל לשבת ולהתרכז ולסיים דברים.‬

893
00:40:22,713 --> 00:40:24,339
‫כן. אני מת על זה.‬

894
00:40:24,339 --> 00:40:27,259
‫זו פניית פרסה מוחלטת.‬
‫-זה מדהים.‬

895
00:40:27,259 --> 00:40:29,595
‫כן?‬
‫-התעלית על עצמך. תודה רבה.‬

896
00:40:31,138 --> 00:40:33,724
‫אנחנו עושים את ערב ההתרמה הערב בחלל שלכם.‬

897
00:40:33,724 --> 00:40:37,227
‫אני אדאג שתתלבש בצורה‬
‫שתגרום לך להרגיש בנוח.‬

898
00:40:37,227 --> 00:40:39,354
‫בסדר.‬
‫-אבל זה יהיה אקסטרה.‬

899
00:40:39,354 --> 00:40:41,607
‫נשמע כמו הסגנון שלי.‬
‫-טוב, יופי.‬

900
00:40:42,608 --> 00:40:45,235
‫נלביש אותך לערב. שפשוט נמדוד?‬

901
00:40:45,235 --> 00:40:48,280
‫כן, בוא נמדוד דברים.‬
‫-אני רוצה ללכת עד הסוף.‬

902
00:40:48,280 --> 00:40:50,449
‫כן, אני מוכן לזה, מאה אחוז.‬

903
00:40:50,949 --> 00:40:51,992
‫קדימה.‬

904
00:40:52,576 --> 00:40:53,660
‫ילדים?‬
‫-היי.‬

905
00:40:53,660 --> 00:40:54,995
‫מוכנים?‬
‫-כן.‬

906
00:40:54,995 --> 00:40:55,954
‫מוכנים.‬

907
00:40:55,954 --> 00:40:56,914
‫אני ממש מוכן.‬

908
00:40:56,914 --> 00:41:00,292
‫תצטרף אלינו, מתוק שלי.‬
‫-דוגמן ליהוק מספר אחת.‬

909
00:41:02,336 --> 00:41:03,504
‫שלום.‬

910
00:41:04,296 --> 00:41:08,425
‫אני מת על הקטע של זה!‬
‫-לא הייתי מוכן לזה בכלל, טאני.‬

911
00:41:08,425 --> 00:41:11,845
‫זה כאילו הארי סטיילס וברונו מארס‬
‫עשו תינוק, והתינוק גבוה.‬

912
00:41:12,429 --> 00:41:15,641
‫אתה ממש נוצץ. אני מרגיש‬
‫שאני מתחיל להכיר אותך.‬

913
00:41:15,641 --> 00:41:18,519
‫לא היה לי מושג שיש בך צד כזה,‬
‫ואני מת על זה.‬

914
00:41:18,519 --> 00:41:20,145
‫תעשה את מה שלימדתי אותך.‬

915
00:41:20,687 --> 00:41:21,605
‫כן!‬

916
00:41:23,273 --> 00:41:25,484
‫מאיפה זה הגיע?‬
‫-לימדתי אותו.‬

917
00:41:25,484 --> 00:41:28,028
‫ג'ונתן לימד אותי אתמול.‬
‫-לימדתי אותו אתמול.‬

918
00:41:30,572 --> 00:41:32,491
‫אלוהים!‬
‫-אני אהיה כאן כל השבוע.‬

919
00:41:32,491 --> 00:41:33,492
‫לוק שני.‬

920
00:41:35,827 --> 00:41:37,287
‫מייקל!‬

921
00:41:37,287 --> 00:41:38,413
‫וואו!‬

922
00:41:39,665 --> 00:41:41,625
‫אני אוהב את הנעליים!‬

923
00:41:41,625 --> 00:41:44,670
‫חשבתי שתלביש אותו בחליפה.‬
‫זה עדיין מקצועי.‬

924
00:41:44,670 --> 00:41:46,713
‫כן!‬
‫-תודה ששברת את הנורמה!‬

925
00:41:46,713 --> 00:41:48,840
‫למען האמת, זה לא הלוק שלו להערב.‬

926
00:41:48,840 --> 00:41:50,342
‫לא? זה נראה כל כך טוב!‬

927
00:41:50,342 --> 00:41:52,094
‫הוא יכול ללבוש את זה לפגישה.‬

928
00:41:52,094 --> 00:41:54,388
‫אני לא אכעס על זה.‬
‫-בכלל לא.‬

929
00:41:54,388 --> 00:41:57,266
‫זה קרדיגן נשים מחנות נשים.‬

930
00:41:57,766 --> 00:41:59,643
‫אלה תלבושות פראיות.‬

931
00:41:59,643 --> 00:42:02,187
‫יש אחת שמרגישה יותר כמוך?‬

932
00:42:02,187 --> 00:42:05,357
‫הקטע שלהן שונה, אבל כולן אני.‬

933
00:42:05,941 --> 00:42:09,361
‫אין לנו זמן לבזבז.‬
‫אנחנו מארגנים את האירוע בלופט שלנו.‬

934
00:42:09,361 --> 00:42:11,613
‫אז בזמן שאתה תתארגן, אנחנו נלך לארגן.‬

935
00:42:11,613 --> 00:42:14,032
‫טוב, נשמע טוב.‬
‫-ביי!‬

936
00:42:14,032 --> 00:42:15,826
‫קדימה!‬
‫-תתניע את המכונית.‬

937
00:42:15,826 --> 00:42:17,869
‫אני אכין את התלבושת שלו.‬
‫-טוב!‬

938
00:42:23,208 --> 00:42:24,585
‫תזיז את זה לשם.‬

939
00:42:24,585 --> 00:42:26,628
‫תרים עם הגב התחתון, לעולם לא עם הברכיים.‬

940
00:42:26,628 --> 00:42:28,589
‫ככה.‬
‫-לא, חכה.‬

941
00:42:28,589 --> 00:42:30,090
‫כן, טאן, אתה נהדר.‬

942
00:42:30,090 --> 00:42:32,342
‫מושלם, שים את האמצע.‬
‫-תשתמש בשרירי הליבה.‬

943
00:42:32,342 --> 00:42:33,468
‫כל הכבוד, טאן.‬

944
00:42:33,468 --> 00:42:35,846
‫עבודת צוות מגשימה חלומות. קדימה!‬

945
00:42:37,681 --> 00:42:39,433
‫אני אחראי על המתאבנים,‬

946
00:42:39,433 --> 00:42:43,020
‫וכן, ברור שהירקות הגיעו ישר מהגן שלהם.‬

947
00:42:43,020 --> 00:42:45,731
‫יש לנו מיני חציל פרמז'ן על שיפודים,‬

948
00:42:45,731 --> 00:42:48,609
‫סלטי גינה מיניאטוריים ממש חמודים,‬

949
00:42:48,609 --> 00:42:51,278
‫המון נבטים, פרחים אכילים.‬

950
00:42:51,778 --> 00:42:54,156
‫יש לנו גם אחד מהמאכלים האהובים על מייקל,‬

951
00:42:54,156 --> 00:42:56,742
‫במייה צלויה מוגשת עם מטבל גרידת לימון.‬

952
00:42:57,242 --> 00:43:00,162
‫אני רוצה להציג את העבודה הנהדרת‬
‫שמייקל עושה בחווה.‬

953
00:43:00,162 --> 00:43:02,122
‫זה משהו חזק מאוד.‬

954
00:43:02,122 --> 00:43:06,293
‫אם אנשים יזכו לראות ולטעום את זה,‬
‫הם ישלפו את הארנקים.‬

955
00:43:08,253 --> 00:43:10,213
‫- מייקל החדש -‬

956
00:43:10,213 --> 00:43:13,842
‫- פריחת האביב הראשונה שרה‬
‫לזרעים האחרים שיצטרפו לעלייתה. -‬

957
00:43:13,842 --> 00:43:14,968
‫- אמנדה גורמן -‬

958
00:43:15,552 --> 00:43:16,386
‫היי.‬

959
00:43:16,887 --> 00:43:20,265
‫אלוהים.‬

960
00:43:20,265 --> 00:43:22,434
‫תראה אותך!‬

961
00:43:22,934 --> 00:43:25,312
‫אתה נותן לי ווייב של פרינס.‬

962
00:43:25,312 --> 00:43:28,315
‫מה דעתך על השיער?‬
‫-אני אוהבת אותו.‬

963
00:43:30,525 --> 00:43:31,360
‫טוב.‬

964
00:43:33,820 --> 00:43:34,863
‫זה לא מדהים?‬

965
00:43:34,863 --> 00:43:37,574
‫זה כל כך מדהים. אני לא נושמת.‬
‫-זה כ"כ יפהפה.‬

966
00:43:37,574 --> 00:43:39,993
‫ככה בדיוק הרגשתי!‬
‫-אני לא יכולה לנשום.‬

967
00:43:39,993 --> 00:43:42,204
‫זה חדר שינה של מבוגרים.‬
‫-נכון?‬

968
00:43:42,954 --> 00:43:44,706
‫אני אוהבת את כל התמונות.‬

969
00:43:44,706 --> 00:43:45,957
‫אלוהים.‬

970
00:43:46,750 --> 00:43:48,669
‫מוכנה לראות עוד?‬
‫-לא!‬

971
00:43:48,669 --> 00:43:49,836
‫לא?‬

972
00:43:49,836 --> 00:43:51,213
‫נוכל לקחת דקה.‬

973
00:43:53,090 --> 00:43:54,758
‫זה הרבה לעיכול.‬
‫-זה הרבה.‬

974
00:43:57,135 --> 00:43:58,720
‫יש כל כך הרבה לעכל.‬

975
00:43:58,720 --> 00:43:59,888
‫זה סוריאליסטי.‬

976
00:43:59,888 --> 00:44:01,973
‫אני לא מאמינה שזה הבית שלנו.‬
‫-נכון.‬

977
00:44:01,973 --> 00:44:04,476
‫היה שבוע פרוע.‬

978
00:44:04,476 --> 00:44:06,812
‫התגעגעתי אליך.‬
‫-התגעגעתי אלייך, מותק.‬

979
00:44:07,437 --> 00:44:10,107
‫היה ממש כיף. הלוואי שהיית מצטרפת,‬

980
00:44:10,107 --> 00:44:12,442
‫אבל היה ממש מגניב להכין את עצמי,‬

981
00:44:12,442 --> 00:44:15,278
‫את יודעת, לעתיד טוב ובוהק יותר.‬

982
00:44:15,779 --> 00:44:18,990
‫כן, להיות הגבר הבטוח בעצמו‬
‫שמגיע לך שיהיה לך‬

983
00:44:19,574 --> 00:44:21,076
‫ושמגיע לי להיות.‬

984
00:44:23,036 --> 00:44:24,663
{\an8}‫- אירוע התרמה -‬

985
00:44:24,663 --> 00:44:25,747
{\an8}‫- חגיגות העשור -‬

986
00:44:26,331 --> 00:44:27,916
‫שלום!‬
‫-מה נשמע?‬

987
00:44:27,916 --> 00:44:30,043
‫היי!‬

988
00:44:33,672 --> 00:44:35,006
‫מה נשמע? אני קראמו.‬

989
00:44:43,140 --> 00:44:45,517
‫שלום.‬
‫-כולם, מייקל הגיע!‬

990
00:44:46,017 --> 00:44:47,102
‫היי!‬

991
00:44:47,102 --> 00:44:48,895
‫אלוהים. תראו את קיילה!‬

992
00:44:50,188 --> 00:44:51,231
‫תראו את מייקל!‬

993
00:44:51,231 --> 00:44:54,234
‫אני יכול רק להגיד,‬
‫המשימה הושלמה במהפך הזה.‬

994
00:44:54,234 --> 00:44:57,571
‫זה אתה?‬
‫-זה אני. אני יודע.‬

995
00:44:57,571 --> 00:45:00,782
‫התלבושת הזאת נותנת לי את כל מה שציפיתי.‬

996
00:45:00,782 --> 00:45:02,159
‫אמילי!‬

997
00:45:02,159 --> 00:45:04,411
‫זה משדר אייסאפ, זה משדר ג'סטין,‬

998
00:45:04,411 --> 00:45:06,413
‫זה משדר לי טיילר. הוא קלע בול.‬

999
00:45:08,123 --> 00:45:11,084
‫אנחנו ננתק את מייקל הזה ממייקל של החווה.‬

1000
00:45:11,084 --> 00:45:13,462
‫אנחנו נפריד ביניהם.‬
‫-כן!‬

1001
00:45:13,462 --> 00:45:14,379
‫כן.‬

1002
00:45:14,379 --> 00:45:16,965
‫יש לו יכולת להיות הכול.‬

1003
00:45:16,965 --> 00:45:19,801
‫הוא יכול להיות דוגמן‬
‫שיכול לעסוק גם בגינון עירוני.‬

1004
00:45:19,801 --> 00:45:24,389
‫אוכל טרי, גינון אורבני, סלאט דרופינג,‬
‫שיער משודרג, קרם הגנה.‬

1005
00:45:25,849 --> 00:45:26,892
‫כן, מותק.‬

1006
00:45:26,892 --> 00:45:29,227
‫אז אני אתן את המיקרופון לאיש השעה.‬

1007
00:45:29,227 --> 00:45:31,021
‫מייקל, קח את זה מפה.‬

1008
00:45:31,021 --> 00:45:33,023
‫ראשית, אני ממש מעריך אתכם שבאתם‬

1009
00:45:33,023 --> 00:45:35,066
‫כדי לחגוג את בשורת ריבונות המזון,‬

1010
00:45:35,066 --> 00:45:37,778
‫ולעזור להפוך את ניו אורלינס למקום טוב יותר‬

1011
00:45:37,778 --> 00:45:40,238
‫ונקווה שזה יעשה גלים וישפיע על המדינה,‬

1012
00:45:40,238 --> 00:45:41,740
‫ובסופו של דבר, על העולם.‬

1013
00:45:43,158 --> 00:45:44,659
‫מייקל אומר בביטחון,‬

1014
00:45:44,659 --> 00:45:47,621
‫"אני כאן, ואני מוכן להמשיך להתקדם."‬

1015
00:45:47,621 --> 00:45:50,457
‫אני מודה לכולכם. השבוע הזה היה מדהים.‬

1016
00:45:50,457 --> 00:45:54,169
‫זה היה מאוד טרנספורמטיבי.‬
‫העבודה רק התחילה, אני יודע.‬

1017
00:45:54,169 --> 00:45:55,962
‫אבל זה פרק חדש.‬

1018
00:45:55,962 --> 00:45:58,131
‫קיבלתי חוזה חדש על החיים,‬

1019
00:45:58,131 --> 00:46:00,050
‫ואני אעביר את זה הלאה בוודאות.‬

1020
00:46:00,050 --> 00:46:03,303
‫הוא הפך מבחור שלא ממש ידע‬
‫מה צעדיו הבאים יהיו‬

1021
00:46:03,303 --> 00:46:05,138
‫לאדם עם ביטחון עצמי.‬

1022
00:46:05,138 --> 00:46:07,432
‫כאילו, מי הבחור הזה? מאיפה הוא הגיע?‬

1023
00:46:07,432 --> 00:46:08,934
‫הוא נראה כמו כוכב.‬

1024
00:46:08,934 --> 00:46:10,185
‫זה אירוע התרמה.‬

1025
00:46:10,185 --> 00:46:11,978
‫פתחו את הלב ואת פנקסי הצ'קים.‬

1026
00:46:11,978 --> 00:46:14,022
‫תרוויח את הכסף!‬
‫-איפה הארנק שלכם?‬

1027
00:46:14,606 --> 00:46:16,149
‫כשהגענו השבוע,‬

1028
00:46:16,149 --> 00:46:18,235
‫מייקל לא היה בטוח בעצמו,‬

1029
00:46:18,235 --> 00:46:20,278
‫מייקל לא ידע את הערך שלו,‬

1030
00:46:20,278 --> 00:46:22,030
‫מייקל סבל מתסמונת מתחזה.‬

1031
00:46:22,030 --> 00:46:24,574
‫רק בגלל שהמסע שלך שונה,‬

1032
00:46:24,574 --> 00:46:28,370
‫זה לא אומר שהיעד שלך לא יהיה הצלחה.‬

1033
00:46:28,370 --> 00:46:29,996
‫מזל טוב.‬

1034
00:46:29,996 --> 00:46:31,498
‫זה כל כך מרגש!‬

1035
00:46:32,833 --> 00:46:35,210
‫הוא פשוט מחייך מאוזן לאוזן. זה מדהים.‬

1036
00:46:35,210 --> 00:46:38,839
‫הוא יכול לתת לעצמו אנרגיה ואהבה‬
‫כדי שיוכל להמשיך לתמוך‬

1037
00:46:38,839 --> 00:46:41,383
‫ולתת לקהילה שלו את אותה האנרגיה והאהבה.‬

1038
00:46:41,383 --> 00:46:45,011
‫תודה רבה שהצעת את ההשתתפות שלי.‬
‫-זה הגיע לך.‬

1039
00:46:45,011 --> 00:46:46,263
‫ולא עשיתי כלום.‬

1040
00:46:46,263 --> 00:46:47,848
‫זה הכול אתה.‬

1041
00:46:47,848 --> 00:46:53,436
‫להיות איפה שאני היום זה פשוט...‬
‫מדהים ואני גאה בעצמי.‬

1042
00:46:54,354 --> 00:46:56,773
‫תרומת אלף דולר ראשונה נעשתה,‬

1043
00:46:56,773 --> 00:46:59,025
‫אז, הידד, תרומות!‬

1044
00:47:05,073 --> 00:47:08,577
‫- מייקל התקבל לתוכנית דיני איכות הסביבה... -‬

1045
00:47:08,577 --> 00:47:11,329
‫- עם מלגה! -‬

1046
00:47:11,997 --> 00:47:13,790
‫- #טיפ_מגניב -‬

1047
00:47:15,417 --> 00:47:16,793
‫נאבקים עם קשרים?‬

1048
00:47:16,793 --> 00:47:17,794
‫לא היום!‬

1049
00:47:17,794 --> 00:47:21,506
‫אז כשאנחנו חופפים, אנחנו לא עושים ככה.‬

1050
00:47:22,465 --> 00:47:23,466
‫בחיים לא!‬

1051
00:47:24,050 --> 00:47:25,427
‫תמיד אנכי.‬

1052
00:47:25,427 --> 00:47:27,262
‫תהיו עדינים איתו, בסדר?‬

1053
00:47:27,262 --> 00:47:31,224
‫וכשמשתמשים במרכך,‬
‫מרחו אותו מאמצע השיער אל הקצוות.‬

1054
00:47:31,224 --> 00:47:35,395
‫ואז אני לוקח את המסרק הרחב שלי‬
‫כדי לפזר את המרכך באופן שווה.‬

1055
00:47:35,395 --> 00:47:37,480
‫ואז תאספו את השיער‬

1056
00:47:37,480 --> 00:47:39,065
‫ותסיימו להסתבן.‬

1057
00:47:39,065 --> 00:47:43,486
‫וכשתסיימו, שטפו ביסודיות‬
‫ולכו לתקוף את היום שלכם.‬

1058
00:47:43,486 --> 00:47:44,696
‫כן!‬

1059
00:48:43,964 --> 00:48:48,969
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬