1 00:00:12,178 --> 00:00:13,013 ‫מוציא מנה!‬ 2 00:00:13,847 --> 00:00:15,348 ‫טוב, לשטוף ידיים…‬ 3 00:00:16,599 --> 00:00:18,727 ‫מישהו הכין את המרינדה של זה?‬ 4 00:00:19,352 --> 00:00:20,895 ‫ניו אורלינס היא…‬ 5 00:00:20,979 --> 00:00:23,440 ‫היא כלבה, אבל היא הבית שלי.‬ 6 00:00:27,736 --> 00:00:29,821 ‫הגיבורה שלנו השבוע היא אן לו.‬ 7 00:00:29,904 --> 00:00:31,031 ‫אני בת 35…‬ 8 00:00:31,072 --> 00:00:31,906 ‫- אן -‬ 9 00:00:31,990 --> 00:00:33,867 ‫ואני השפית הראשית בבר מסעדה "בייווטר".‬ 10 00:00:33,950 --> 00:00:38,788 ‫אני מבשלת מאכלים‬ ‫וייטנאמיים דרומיים עתירי דמיון.‬ 11 00:00:38,872 --> 00:00:41,166 ‫זה לא "פואו". זה "פו".‬ 12 00:00:41,249 --> 00:00:44,627 ‫"סאם, החבר של אן‬ ‫מזה שלוש שנים, המליץ עליה כי הוא רוצה‬ 13 00:00:44,711 --> 00:00:48,256 ‫"שהיא תתחיל לבטא‬ ‫את עצמה שוב מבחינה רגשית ויצירתית."‬ 14 00:00:48,339 --> 00:00:50,967 ‫לעסות לך את כפות הרגליים?‬ ‫-כן.‬ 15 00:00:51,051 --> 00:00:52,761 ‫נמשכתי אל אן ממבט ראשון.‬ 16 00:00:52,844 --> 00:00:54,679 ‫- סאם, בן זוגה של אן / הממליץ -‬ 17 00:00:54,763 --> 00:00:58,683 ‫היא נראתה לי יפה‬ ‫ולדעתי היא אחד האנשים הכי כיפיים שפגשתי.‬ 18 00:00:58,767 --> 00:01:00,101 ‫סאם הוא מיוחד מאוד.‬ 19 00:01:00,852 --> 00:01:05,398 ‫הוא האדם שהכי תומך בי‬ ‫והמעריץ מספר אחת שלי.‬ 20 00:01:05,482 --> 00:01:08,777 ‫נהדר, כפות הרגליים שלך לא מסריחות.‬ ‫-תודה.‬ 21 00:01:08,860 --> 00:01:12,030 ‫לא בילינו הרבה ביחד לאחרונה.‬ 22 00:01:13,031 --> 00:01:14,783 ‫אני פשוט עובדת המון.‬ 23 00:01:14,866 --> 00:01:17,577 ‫"אן לא זוכרת את הפעם האחרונה שהסתפרה.‬ 24 00:01:17,660 --> 00:01:20,371 ‫"היא הולכת עם שיער אסוף,‬ ‫כדי לא לטבול אותו במרק."‬ 25 00:01:20,455 --> 00:01:21,873 ‫זה נוהג טוב בעבודה.‬ 26 00:01:23,541 --> 00:01:26,503 ‫"משפחתה של אן איבדה את ביתה‬ ‫בהוריקן קתרינה ועברה לפורטלנד,‬ 27 00:01:26,586 --> 00:01:28,880 ‫"שם התקדמה אן בתחום הבישול.‬ 28 00:01:28,963 --> 00:01:31,382 ‫"בשבוע שבו הפכה אן‬ ‫לבעלים של המסעדה הראשונה שלה,‬ 29 00:01:31,466 --> 00:01:35,678 ‫"נהרגה אימה בתאונת דרכים‬ ‫כשהייתה בנסיעה עם אביה של אן."‬ 30 00:01:35,762 --> 00:01:38,848 ‫בקשר למותה של אימי,‬ ‫אני חושבת הרבה על "מה היה יכול להיות".‬ 31 00:01:38,932 --> 00:01:41,392 ‫היחסים ביני לבין אימי לפני מותה‬ 32 00:01:41,476 --> 00:01:45,939 ‫היו שבחרתי לעבוד הרבה‬ ‫ולא בילינו הרבה ביחד,‬ 33 00:01:46,022 --> 00:01:48,983 ‫והלוואי שהייתי יכולה להיות איתה עוד.‬ 34 00:01:50,193 --> 00:01:54,656 ‫לאחר מכן השקעתי את עצמי בעבודתי.‬ 35 00:01:54,739 --> 00:01:58,743 ‫המתח שהתחלתי לחוות אז‬ ‫היה גבוה יותר מאי פעם בעבר.‬ 36 00:01:58,827 --> 00:02:03,039 ‫אלוהים, רק המחשבה על המצב שבו הייתי‬ 37 00:02:03,123 --> 00:02:05,166 ‫גורמת לי להיות נסערת, כי…‬ 38 00:02:06,084 --> 00:02:06,918 ‫זה היה נורא.‬ 39 00:02:07,001 --> 00:02:11,631 ‫"הלחץ הגובר של העבודה כשפית‬ ‫ובעלים של עסק היה פשוט יותר מדי.‬ 40 00:02:11,714 --> 00:02:15,051 ‫"אן מכרה את המסעדה שלה וחזרה לניו אורלינס,‬ 41 00:02:15,135 --> 00:02:17,220 ‫"בתקווה להחלים ולמצוא את עצמה שוב."‬ 42 00:02:17,303 --> 00:02:18,513 ‫אוי, אן…‬ 43 00:02:19,097 --> 00:02:21,808 ‫רוב החברים שלי, שהכירו אותי קודם לכן,‬ 44 00:02:21,891 --> 00:02:26,563 ‫חשבו עליי בתור אן הכיפית, מסמר המסיבה,‬ 45 00:02:26,646 --> 00:02:28,398 ‫ואני כבר לא כזאת.‬ 46 00:02:29,023 --> 00:02:30,859 ‫כל אדם מעבד אבל בדרך משלו.‬ 47 00:02:30,942 --> 00:02:33,528 ‫אין לה יחסים ממש טובים‬ ‫עם חלק מקרובי משפחתה,‬ 48 00:02:33,611 --> 00:02:35,446 ‫וזה מפריע לה.‬ 49 00:02:35,530 --> 00:02:39,117 ‫לאחר מותה של אימי,‬ ‫גילינו שהיא הייתה הדבק שאיחד את משפחתנו,‬ 50 00:02:39,200 --> 00:02:44,247 ‫והתרבות הווייטנאמית‬ ‫מתגאה בקשרי משפחה הדוקים,‬ 51 00:02:44,330 --> 00:02:46,499 ‫אבל אני מרגישה בודדה,‬ 52 00:02:46,583 --> 00:02:50,420 ‫וסביר שזה מאחר שהרחקתי את עצמי,‬ 53 00:02:50,503 --> 00:02:54,090 ‫כי העדפתי פשוט‬ ‫להדחיק את זה מאשר להתמודד עם זה.‬ 54 00:02:54,591 --> 00:02:56,634 ‫"למרות שהיא גאה באוכל שהיא מכינה,‬ 55 00:02:56,718 --> 00:02:58,887 ‫"הבישול של אימה חסר לה.‬ 56 00:02:59,470 --> 00:03:02,015 ‫"אן התחייבה לבסוף לערוך את סעודת הקיץ,‬ 57 00:03:02,098 --> 00:03:05,894 ‫"אירוע פרטי במסעדה, כדי להציג‬ ‫את הבישול הווייטנאמי של אימה."‬ 58 00:03:06,769 --> 00:03:11,524 ‫כרגע אני מבשלת אוכל משודרג של בר‬ ‫אבל אני רוצה להראות שאני מסוגלת ליותר מכך‬ 59 00:03:11,608 --> 00:03:17,822 ‫ולהכין ארוחת ערב‬ ‫שלא מצפים למצוא בבר מסעדה.‬ 60 00:03:17,906 --> 00:03:21,117 ‫במשך חמש השנים האחרונות‬ ‫אני מסתתרת ונמצאת בדיכאון‬ 61 00:03:21,201 --> 00:03:26,831 ‫ואני מרגישה כמו אוגר‬ ‫שאינו יכול לרדת מהגלגל שלו.‬ 62 00:03:27,415 --> 00:03:31,377 ‫אני מקווה שלאן‬ ‫תהיה הזדמנות להקדיש זמן למחשבה‬ 63 00:03:31,461 --> 00:03:36,216 ‫באופן שישחרר אותה מכבליה הנפשיים,‬ 64 00:03:36,299 --> 00:03:40,011 ‫כי מבאס לראות שקשה לה.‬ 65 00:03:40,094 --> 00:03:46,643 ‫נקווה שארוחת הערב הזאת‬ ‫תזניק את הפרק הבא בקריירה שלי.‬ 66 00:03:48,019 --> 00:03:50,355 ‫"אז משימתנו השבוע היא לעזור לשפית הזאת‬ 67 00:03:50,438 --> 00:03:54,317 ‫"להפוך את בר מסעדה 'בייווטר'‬ ‫למועדון סעודת הקיץ הווייטנאמית!"‬ 68 00:03:54,400 --> 00:03:56,277 ‫כן!‬ 69 00:03:56,361 --> 00:03:58,071 ‫כן!‬ 70 00:04:07,872 --> 00:04:08,915 ‫- עין קווירית -‬ 71 00:04:08,998 --> 00:04:11,084 ‫- היום הראשון -‬ 72 00:04:11,584 --> 00:04:13,920 ‫- הדרך למחילה עוברת פו -‬ 73 00:04:16,506 --> 00:04:17,799 ‫הנה הוא.‬ 74 00:04:17,882 --> 00:04:18,758 ‫בואו!‬ 75 00:04:27,183 --> 00:04:28,017 ‫שלום!‬ 76 00:04:29,519 --> 00:04:31,104 ‫שלום!‬ 77 00:04:31,187 --> 00:04:32,313 ‫שלום!‬ 78 00:04:32,397 --> 00:04:33,773 ‫אלוהים!‬ 79 00:04:33,856 --> 00:04:35,566 ‫שלום!‬ 80 00:04:35,650 --> 00:04:36,484 ‫שלום, אן.‬ 81 00:04:36,567 --> 00:04:37,485 ‫שלום!‬ 82 00:04:37,568 --> 00:04:39,028 ‫מה שלומך?‬ ‫-אלוהים!‬ 83 00:04:39,112 --> 00:04:41,572 ‫אני קראמו, נעים מאוד.‬ ‫-שלום!‬ 84 00:04:42,198 --> 00:04:43,241 ‫אלוהים.‬ 85 00:04:43,324 --> 00:04:46,160 ‫איפה הרשת לשיער, מלכה?‬ ‫-לא, זה בסדר.‬ 86 00:04:46,244 --> 00:04:47,745 ‫ברוכים הבאים למטבח שלי.‬ 87 00:04:47,829 --> 00:04:49,831 ‫מה את מכינה?‬ ‫-באן בורגר?‬ 88 00:04:49,914 --> 00:04:51,791 ‫זהו הפו-ריטו המפורסם שלי.‬ 89 00:04:51,874 --> 00:04:54,335 ‫מדהים.‬ ‫-קערה של פו בתוך בוריטו.‬ 90 00:04:54,419 --> 00:04:57,714 ‫אפשר לקחת ביס?‬ ‫-כן! תאכלו הכול. זה בשבילכם.‬ 91 00:04:58,214 --> 00:05:01,592 ‫זה עשוי מקיבת בקר, אטריות פו…‬ 92 00:05:01,676 --> 00:05:04,637 ‫אלוהים.‬ ‫-ריחן תאילנדי, בצל ירוק ופלפל חלפניו.‬ 93 00:05:04,721 --> 00:05:07,348 ‫שפוך שם חלק מהדבר הזה, קראמו.‬ ‫-שפוך על זה את הרוטב.‬ 94 00:05:08,266 --> 00:05:10,935 ‫אלוהים, זה ממש טעים.‬ 95 00:05:11,769 --> 00:05:12,770 ‫האוכל הזה!‬ 96 00:05:13,271 --> 00:05:14,814 ‫אגיד לכם את האמת, אנשים.‬ 97 00:05:14,897 --> 00:05:19,193 ‫החך שלי מתאים יותר‬ ‫למטבח שמבוסס על מקרוני בקופסה‬ 98 00:05:19,277 --> 00:05:21,404 ‫ועל מנה של סקיטלס.‬ 99 00:05:22,155 --> 00:05:23,406 ‫אבל האוכל הזה?‬ 100 00:05:24,282 --> 00:05:28,244 ‫הייתי איתו באין ספור מסעדות‬ ‫ומעולם לא ראיתי אותו מגיב כך.‬ 101 00:05:28,328 --> 00:05:30,955 ‫האוכל שלך מדהים!‬ 102 00:05:31,039 --> 00:05:34,667 ‫אני איש האוכל,‬ ‫שאמור לנסות את כל הדברים האלה,‬ 103 00:05:34,751 --> 00:05:36,461 ‫ואז הליצנים האלה באים,‬ 104 00:05:36,544 --> 00:05:39,255 ‫לוקחים את האוכל‬ ‫של שף אן ופשוט מסתלקים להם.‬ 105 00:05:39,339 --> 00:05:40,256 ‫תן לי גם את זה.‬ 106 00:05:40,340 --> 00:05:43,217 ‫לא! תשאיר לי לפחות דבר אחד.‬ ‫-לא ייאמן.‬ 107 00:05:44,218 --> 00:05:45,511 ‫אני מתבייש. לא ממש.‬ 108 00:05:46,179 --> 00:05:49,098 ‫איך אני אמור לבצע את תפקידי‬ ‫אם אני לא יכול לטעום שום דבר?‬ 109 00:05:49,891 --> 00:05:50,725 ‫שאני אמות.‬ 110 00:05:51,601 --> 00:05:55,980 ‫את יכולה לספר לי על רוטב הקסם הירוק הזה?‬ ‫-ובכן, זה רוטב ריחן.‬ 111 00:05:56,064 --> 00:05:57,857 ‫הוא כולל…‬ 112 00:05:57,940 --> 00:06:00,693 ‫את כל עשבי התיבול‬ ‫שאוכלים בארוחה וייטנאמית, בדרך כלל,‬ 113 00:06:00,777 --> 00:06:02,362 ‫משולבים ברוטב אחד.‬ 114 00:06:02,445 --> 00:06:03,946 ‫כל הטעמים שאני עובדת איתם‬ 115 00:06:04,030 --> 00:06:07,784 ‫הם טעמים שמבוססים על האוכל‬ ‫שאימא שלי בישלה לי כשגדלתי.‬ 116 00:06:07,867 --> 00:06:10,453 ‫היא הייתה החיבור שלי לתרבותי.‬ 117 00:06:10,536 --> 00:06:13,623 ‫את הראשונה במשפחתך שנולדה מחוץ לווייטנאם?‬ ‫-כן.‬ 118 00:06:13,706 --> 00:06:17,418 ‫אז תמיד היה פער תרבות ביני לבין משפחתי.‬ 119 00:06:17,502 --> 00:06:20,755 ‫אז הדבר היחיד‬ ‫שקיבלת בביתך בקשר לתרבות הווייטנאמית…‬ 120 00:06:20,838 --> 00:06:21,839 ‫הוא האוכל הזה.‬ 121 00:06:21,923 --> 00:06:24,759 ‫בקרוב אכין ארוחת ערב מיוחדת,‬ ‫בשם "מועדון סעודת הקיץ",‬ 122 00:06:24,842 --> 00:06:29,514 ‫שתהיה שונה קצת‬ ‫ממה שאני מכינה כאן בדרך כלל.‬ 123 00:06:29,597 --> 00:06:33,518 ‫אני מנסה להביע כבוד‬ ‫לשורשים הווייטנאמים שלי‬ 124 00:06:33,601 --> 00:06:38,356 ‫ואני רוצה שאנשים יחוו‬ ‫ארוחת ערב משפחתית בנוסח וייטנאם.‬ 125 00:06:38,856 --> 00:06:40,942 ‫ארוחת הערב הזאת היא לכבוד אימך?‬ 126 00:06:41,025 --> 00:06:44,862 ‫כן. עדיין לא ממש עשיתי ארוחה כזאת לכבודה,‬ 127 00:06:44,946 --> 00:06:48,533 ‫אבל זה משהו שאני רוצה‬ ‫לנסות לערוך באופן קבוע.‬ 128 00:06:48,616 --> 00:06:52,412 ‫אתה יודע, אני אוהבת לבשל,‬ ‫אבל כדי להתחבר יותר לאורחים שלי‬ 129 00:06:52,495 --> 00:06:55,123 ‫אני צריכה לדבר איתם ולהיות איתם שם בחוץ,‬ 130 00:06:55,206 --> 00:06:58,334 ‫ועד עתה הייתי תקועה במטבח. הסתתרתי.‬ 131 00:06:58,418 --> 00:07:00,628 ‫כבר החלטת על התפריט?‬ 132 00:07:00,711 --> 00:07:03,005 ‫את עובדת על זה? כבר התחלת לנסות דברים?‬ 133 00:07:03,089 --> 00:07:05,216 ‫החלטתי כבר על רובו, אבל…‬ ‫-כן.‬ 134 00:07:05,299 --> 00:07:08,928 ‫תראה, בכל ארוחת ערב‬ ‫וייטנאמית משפחתית יש את אותם מרכיבים.‬ 135 00:07:09,011 --> 00:07:11,347 ‫תמיד יש אורז לבן פשוט,‬ 136 00:07:11,431 --> 00:07:14,308 ‫ויש מרק ירקות או מרק בשר,‬ 137 00:07:14,392 --> 00:07:16,394 ‫ותמיד יש חמוצים.‬ 138 00:07:16,477 --> 00:07:18,563 ‫תהיה שם צלחת‬ ‫של עשבי תיבול טריים ופלפל צ'ילי.‬ 139 00:07:18,646 --> 00:07:20,189 ‫עשבי התיבול הטריים הם חובה.‬ ‫-כן.‬ 140 00:07:20,273 --> 00:07:23,985 ‫ומנה לצמחונים, רק מירקות.‬ 141 00:07:24,068 --> 00:07:26,863 ‫מהי המנה הצמחונית שלך?‬ ‫-אין לי כזאת עדיין.‬ 142 00:07:26,946 --> 00:07:28,448 ‫זה החלק שבו אני תקועה.‬ 143 00:07:28,531 --> 00:07:31,284 ‫כשגדלתי תמיד הייתה בבית מנה צמחונית‬ 144 00:07:31,367 --> 00:07:34,912 ‫שהייתה מוקפצת, מטוגנת, או משהו כזה,‬ 145 00:07:34,996 --> 00:07:37,790 ‫אז זהו חור שאני צריכה למלא.‬ 146 00:07:37,874 --> 00:07:40,960 ‫אני רוצה להתנדב לתפקיד הסו-שף שלך השבוע.‬ 147 00:07:41,627 --> 00:07:42,670 ‫מתאים לך?‬ ‫-כן!‬ 148 00:07:42,753 --> 00:07:44,922 ‫ונוכל להעלות רעיונות ולגלות…‬ ‫-כן!‬ 149 00:07:45,006 --> 00:07:46,924 ‫פשוט נשתעשע בכמה דברים.‬ 150 00:07:47,008 --> 00:07:48,926 ‫אני כאן כדי לעזור לה.‬ 151 00:07:49,010 --> 00:07:52,597 ‫אנחנו ניכנס למטבח,‬ ‫נלכלך את הידיים ונתחיל לקצוץ דברים.‬ 152 00:07:52,680 --> 00:07:55,766 ‫טעים!‬ ‫-זה טעים בטירוף. זה יפהפה.‬ 153 00:07:55,850 --> 00:07:58,811 ‫בואי נלך לראות את הבית שלך.‬ ‫-כן, בואו נלך.‬ 154 00:08:00,480 --> 00:08:04,108 ‫לא ניקח את הצלחת? כדאי שניקח את הצלחת.‬ 155 00:08:04,192 --> 00:08:06,694 ‫הגענו הביתה!‬ ‫-זה הבית!‬ 156 00:08:07,195 --> 00:08:08,237 ‫זה הבית שלי.‬ 157 00:08:08,321 --> 00:08:10,781 ‫הוא ממש חמוד. קדימה. תודה, בוברס.‬ 158 00:08:10,865 --> 00:08:11,699 ‫קדימה.‬ 159 00:08:11,782 --> 00:08:14,577 ‫ברוכים הבאים לבית הצר שלי בניו אורלינס.‬ 160 00:08:14,660 --> 00:08:17,955 ‫הוא נראה דווקא די רחב.‬ ‫-יש לנו הרבה מרחב.‬ 161 00:08:18,039 --> 00:08:18,873 ‫כן.‬ ‫-וזה טוב.‬ 162 00:08:21,334 --> 00:08:23,419 ‫זאת הייתה האימא המתוקה שלך?‬ 163 00:08:23,503 --> 00:08:27,798 ‫היו לנו פינות זיכרון‬ ‫לאבות אבותינו בכל רחבי ביתנו‬ 164 00:08:27,882 --> 00:08:31,761 ‫והיא הדליקה קטורת‬ ‫לכבוד אבות אבותינו בכל אחת מהן מדי יום.‬ 165 00:08:31,844 --> 00:08:33,721 ‫אלוהים, אהבתי.‬ ‫-פעמיים ביום.‬ 166 00:08:33,804 --> 00:08:35,056 ‫זה קטע בודהיסטי.‬ ‫-מדהים.‬ 167 00:08:35,139 --> 00:08:39,101 ‫אני מצטערת שלא ביליתי איתה‬ ‫זמן רב ככל שהייתי יכולה בשנותיה האחרונות.‬ 168 00:08:39,185 --> 00:08:43,731 ‫היא חשבה המון על אנשים אחרים.‬ ‫היא תמיד דאגה לכך שלכולם יהיה אוכל.‬ 169 00:08:43,814 --> 00:08:46,359 ‫היא ניסתה להאכיל את כולם.‬ ‫-אימא אסייתית טיפוסית.‬ 170 00:08:46,442 --> 00:08:47,818 ‫אימא וייטנאמית.‬ ‫-כן.‬ 171 00:08:47,902 --> 00:08:51,030 ‫ואני מרגישה שזאת הסיבה שאני כזאת.‬ ‫-בדיוק עמדתי לומר‬ 172 00:08:51,113 --> 00:08:54,116 ‫שבהחלט קיבלת את זה ממנה.‬ ‫-כן.‬ 173 00:08:54,200 --> 00:08:56,869 ‫אפשר לראות את שאר הבית?‬ ‫-כן! זה הסלון שלנו.‬ 174 00:08:56,953 --> 00:08:59,121 ‫חמוד.‬ ‫-אהבתי את הקשת.‬ 175 00:08:59,705 --> 00:09:02,959 ‫זה חלל די מבולגן.‬ 176 00:09:03,042 --> 00:09:05,711 ‫יש ספות שניצבות זו ליד זו‬ 177 00:09:05,795 --> 00:09:09,006 ‫ושולחנות אוכל שיש עליהם חפצים‬ 178 00:09:09,090 --> 00:09:11,551 ‫וזה לא מאפשר לה לנשום.‬ 179 00:09:12,843 --> 00:09:15,304 ‫המטבח שלנו נמצא בהמשך המסדרון.‬ ‫-חלל קטן ויפה.‬ 180 00:09:15,388 --> 00:09:19,267 ‫לבנדר אינו צבע תוקפני,‬ ‫בדרך כלל, אבל זה לבנדר תוקפני.‬ 181 00:09:19,350 --> 00:09:20,226 ‫נכון.‬ 182 00:09:20,309 --> 00:09:23,980 ‫אן שוקקת חיים ויש כאן המון צבעים,‬ 183 00:09:24,063 --> 00:09:26,107 ‫אבל הצבעים שבהם בחרה…‬ 184 00:09:28,693 --> 00:09:29,610 ‫אני לא שף,‬ 185 00:09:29,694 --> 00:09:33,406 ‫אבל אני זקוק למשטחי עבודה בשביל לבשל.‬ ‫-לכן קניתי את השולחן הזה.‬ 186 00:09:33,489 --> 00:09:36,325 ‫אז אין לך מספיק משטחי עבודה?‬ ‫-ממש לא.‬ 187 00:09:36,409 --> 00:09:38,160 ‫תראי לנו עוד.‬ ‫-בסדר.‬ 188 00:09:39,453 --> 00:09:41,372 ‫תראו את המקום הזה.‬ 189 00:09:41,455 --> 00:09:44,166 ‫זה חדר השינה.‬ ‫-כן.‬ 190 00:09:45,167 --> 00:09:48,212 ‫החלל הזה של אן הוא…‬ 191 00:09:49,130 --> 00:09:49,964 ‫חלל.‬ 192 00:09:51,340 --> 00:09:54,719 ‫זה ארון קטן מאוד,‬ ‫והוא ארון הבגדים היחיד שיש לנו בבית.‬ 193 00:09:55,219 --> 00:09:59,640 ‫זה ארון הבגדים היחיד שלכם?‬ ‫-כן, וכל אלה הם ה"כמעט בגדים" של סאם.‬ 194 00:10:00,141 --> 00:10:03,769 ‫סאם התקין את המתח הזה,‬ ‫שהוא לא משתמש בו לעולם,‬ 195 00:10:03,853 --> 00:10:07,023 ‫ולכן הוא שם עליו וילון.‬ ‫-אי אפשר לדעת מתי תזדקקו לו.‬ 196 00:10:07,106 --> 00:10:11,277 ‫אבל זהו החדר הנוסף שלנו,‬ ‫שהוא מחסן וחדר ארונות בשבילי.‬ 197 00:10:14,614 --> 00:10:18,576 ‫מיטה מתנפחת,‬ ‫כל מיני קשקושים ומתלה לכמה בגדים.‬ 198 00:10:19,994 --> 00:10:24,081 ‫זה לא חדר ארונות.‬ ‫זה טירוף. אנחנו חייבים לפתור את זה.‬ 199 00:10:24,165 --> 00:10:26,792 ‫אנחנו ממשיכים לסייר.‬ ‫-תרגישו כמו בבית.‬ 200 00:10:28,794 --> 00:10:30,880 ‫מה יש לנו כאן?‬ 201 00:10:34,008 --> 00:10:35,885 ‫מקרר של בית בושת. אהבתי.‬ 202 00:10:35,968 --> 00:10:37,094 ‫אני באובססיה עליו.‬ 203 00:10:39,180 --> 00:10:41,766 ‫הוא גם מיני וגם חיוני.‬ 204 00:10:41,849 --> 00:10:44,101 ‫ולמעלה יש קופסה אדומה.‬ 205 00:10:44,727 --> 00:10:46,937 ‫לא נכון! חשבתי שזה…‬ 206 00:10:48,314 --> 00:10:50,566 ‫תחזיר אותה פנימה! אהבתי את האדום.‬ ‫-זה…‬ 207 00:10:54,570 --> 00:10:55,696 ‫שלום לך.‬ 208 00:10:56,530 --> 00:11:00,076 ‫זה יהיה ממש שיקי.‬ ‫-טאני?‬ 209 00:11:00,159 --> 00:11:03,621 ‫מי עיצב את זה? מי קנה את זה?‬ 210 00:11:05,039 --> 00:11:07,166 ‫אני נמשך אליך יותר מאי פעם.‬ 211 00:11:07,249 --> 00:11:10,336 ‫והזנב הזה הוא הדבר שלא ידעתי שאני צריך.‬ 212 00:11:12,672 --> 00:11:15,341 ‫אני רואה…‬ 213 00:11:16,175 --> 00:11:20,888 ‫הרבה דברים שאני לא משתמשת בהם.‬ ‫למשל, אני לא ממש יודעת איך להתאפר.‬ 214 00:11:20,971 --> 00:11:23,849 ‫אני מבין.‬ ‫-אני לא מכירה את השלבים.‬ 215 00:11:23,933 --> 00:11:26,977 ‫את רוצה להתאפר?‬ ‫-תראה, לא מדי יום.‬ 216 00:11:27,061 --> 00:11:29,105 ‫אבל הייתי רוצה לדעת…‬ ‫-מדי פעם.‬ 217 00:11:29,188 --> 00:11:33,693 ‫למשל, כשאני יוצאת…‬ ‫-זה כיף להיות זנזונת זוהרת כשצריך.‬ 218 00:11:33,776 --> 00:11:39,156 ‫מבחינתי, יופי אינו דרך‬ ‫לבטא את עצמך כדי לקבל אישור מבחוץ…‬ 219 00:11:39,240 --> 00:11:41,283 ‫כן.‬ ‫-אלא משהו שנועד לך.‬ 220 00:11:41,367 --> 00:11:46,288 ‫תראה, אני לא יודעת.‬ ‫אני מתקשה להחליט מה אני רוצה,‬ 221 00:11:46,372 --> 00:11:49,583 ‫כי "נסתפק במה שיש"‬ ‫היא הגישה שלי ברוב הדברים,‬ 222 00:11:49,667 --> 00:11:52,461 ‫אז אני מנסה‬ ‫להיות יותר כזה, "הנה מה שאני אוהבת".‬ 223 00:11:52,545 --> 00:11:57,007 ‫כן, אהבתי. זאת גישה טובה.‬ ‫אנחנו נחשוב על משהו מקסים ביחד.‬ 224 00:11:57,508 --> 00:11:59,760 ‫בכל אחד מאיתנו יש גנדרן קטן‬ 225 00:11:59,844 --> 00:12:01,178 ‫שרוצה לצאת החוצה‬ 226 00:12:01,262 --> 00:12:04,223 ‫ואז אנחנו רואים את עצמנו בראי ואומרים,‬ 227 00:12:04,306 --> 00:12:07,309 ‫"אני זנזונת סקסית!"‬ 228 00:12:07,393 --> 00:12:09,145 ‫אני זנזונת סקסית!‬ 229 00:12:09,228 --> 00:12:11,480 ‫יותר חזק!‬ ‫-אני זנזונת סקסית!‬ 230 00:12:11,564 --> 00:12:13,733 ‫כך שישמעו אותך גם שלושה רחובות מכאן!‬ 231 00:12:13,816 --> 00:12:16,026 ‫אני זנזונת סקסית!‬ 232 00:12:16,527 --> 00:12:17,695 ‫כן!‬ 233 00:12:17,778 --> 00:12:19,447 ‫זה היה טוב.‬ 234 00:12:19,530 --> 00:12:20,364 ‫- קראמו -‬ 235 00:12:20,448 --> 00:12:22,074 ‫תסיים את זה ב"וטאני לנצח", כן?‬ 236 00:12:26,871 --> 00:12:28,664 ‫אנטוני, תעזור לי לבצע שכיבת סמיכה?‬ 237 00:12:29,623 --> 00:12:31,083 ‫קוראים לזה עליית מתח.‬ 238 00:12:31,167 --> 00:12:33,711 ‫יש לי הרגשה שאתה לא יודע‬ ‫איך להשתמש בזה, אז…‬ 239 00:12:33,794 --> 00:12:35,963 ‫אתה תשבור את זה.‬ ‫-אני יכול לנסות.‬ 240 00:12:36,046 --> 00:12:38,507 ‫אלוהים, הוא הולך ליפול!‬ 241 00:12:45,973 --> 00:12:48,768 ‫ידעתי.‬ 242 00:12:51,854 --> 00:12:54,732 ‫בובי יתקן את זה.‬ ‫-אלוהים.‬ 243 00:12:54,815 --> 00:12:55,691 ‫בובי!‬ 244 00:12:55,775 --> 00:12:58,819 ‫בובי, אנחנו צריכים שתתקן משהו!‬ ‫-בובי!‬ 245 00:12:58,903 --> 00:12:59,945 ‫בובי!‬ 246 00:13:00,029 --> 00:13:02,364 ‫מה? בואי נעיף מבט.‬ ‫-בסדר.‬ 247 00:13:02,865 --> 00:13:05,868 ‫טוב, כאן אני רואה שולחן אוכל.‬ ‫-כן.‬ 248 00:13:05,951 --> 00:13:09,497 ‫אבל לפי מיקומו‬ ‫לא משתמשים בו לעיתים קרובות, כן?‬ 249 00:13:09,580 --> 00:13:12,208 ‫נכון. השגתי את השולחן הזה‬ ‫כי רציתי שתהיה לי אפשרות‬ 250 00:13:12,291 --> 00:13:14,418 ‫לערוך ארוחת ערב חגיגית עם חברים.‬ 251 00:13:14,502 --> 00:13:16,045 ‫כן, זה מטבח ניסויים חמוד.‬ 252 00:13:16,128 --> 00:13:19,048 ‫זה בדיוק מה שרציתי שהחלל שלי יהיה,‬ 253 00:13:19,131 --> 00:13:22,468 ‫אבל פשוט לא הצלחתי‬ ‫לגרום לזה לקרות, כי אני עסוקה כל כך‬ 254 00:13:22,551 --> 00:13:25,346 ‫ונמצאת מעט מאוד בבית.‬ ‫-כן.‬ 255 00:13:27,473 --> 00:13:29,892 ‫איך את מרגישה בקשר לבגדים? אכפת לך בכלל?‬ 256 00:13:29,975 --> 00:13:34,063 ‫היה לי אכפת. אני אוהבת‬ ‫את החולצות האלו. אף פעם לא לבשתי אותן.‬ 257 00:13:34,146 --> 00:13:35,439 ‫הן חמודות.‬ ‫-נכון.‬ 258 00:13:35,523 --> 00:13:39,193 ‫לפעמים אני הולכת לעשות קניות‬ ‫וחולמת על כך שאלבש את הדברים האלה,‬ 259 00:13:39,276 --> 00:13:41,362 ‫אבל אני לא יודעת באילו נסיבות.‬ 260 00:13:41,445 --> 00:13:44,156 ‫אני קונה אותן, אבל לא לובשת אותן.‬ 261 00:13:44,240 --> 00:13:45,741 ‫לכן הן עדיין עם תג המחיר.‬ 262 00:13:45,825 --> 00:13:49,286 ‫את יכולה ללבוש אותה עם ג'ינס.‬ ‫-נכון, אבל אז זה יהיה כזה…‬ 263 00:13:49,370 --> 00:13:51,372 ‫במקום חולצת טי.‬ ‫-אני יודעת.‬ 264 00:13:51,455 --> 00:13:53,999 ‫החזות שלי אינה חשובה לי כבר הרבה זמן.‬ 265 00:13:54,083 --> 00:13:57,211 ‫אני לא יודעת‬ ‫איך לבנות סגנון מסביב לז'קט שף.‬ 266 00:13:57,294 --> 00:13:58,879 ‫בסדר.‬ ‫-אתה מבין אותי? כזה…‬ 267 00:13:58,963 --> 00:14:03,175 ‫כן. נשמע שאת מתגעגעת לימים עברו.‬ 268 00:14:03,259 --> 00:14:04,593 ‫אני מתגעגעת מאוד.‬ 269 00:14:04,677 --> 00:14:08,055 ‫חמש השנים האחרונות‬ ‫היו רצופות בעליות ובמורדות בשבילי‬ 270 00:14:08,138 --> 00:14:10,724 ‫ואני מתקשה פשוט לחיות בהווה‬ 271 00:14:10,808 --> 00:14:12,893 ‫וליצור את האני החדשה‬ 272 00:14:12,977 --> 00:14:16,856 ‫ואני גם לא רוצה להגביל את עצמי עוד.‬ 273 00:14:16,939 --> 00:14:19,817 ‫את בן אדם עם מרץ. את עושה עבודה נהדרת.‬ 274 00:14:19,900 --> 00:14:23,028 ‫אשמח שזה ישתקף באופן שבו את מציגה את עצמך…‬ 275 00:14:23,112 --> 00:14:24,113 ‫כן.‬ ‫-מעתה והלאה.‬ 276 00:14:24,697 --> 00:14:25,739 ‫גם אני אשמח.‬ 277 00:14:26,866 --> 00:14:27,700 ‫כן.‬ 278 00:14:28,200 --> 00:14:29,326 ‫תתאמן, אבא'לה.‬ 279 00:14:30,786 --> 00:14:32,746 ‫איזה כיף!‬ 280 00:14:36,834 --> 00:14:38,377 ‫מצאתי תמונות.‬ ‫-יופי!‬ 281 00:14:38,460 --> 00:14:40,170 ‫אלוהים, זאת השפית אן?‬ 282 00:14:42,047 --> 00:14:42,965 ‫כן.‬ 283 00:14:45,217 --> 00:14:46,468 ‫איפה האדם הזה?‬ 284 00:14:47,052 --> 00:14:48,095 ‫אנחנו נמצא אותה.‬ 285 00:14:50,055 --> 00:14:52,808 ‫איך היו חייך מאז שאימך הלכה לעולמה?‬ 286 00:14:53,851 --> 00:14:55,060 ‫אלוהים.‬ 287 00:14:55,144 --> 00:14:58,314 ‫בכיתי הרבה פעמים, לבד במכונית שלי.‬ 288 00:14:59,064 --> 00:15:02,818 ‫הרגשתי עצובה במשך שנים.‬ 289 00:15:02,902 --> 00:15:04,737 ‫השקעתי את עצמי בעבודתי.‬ 290 00:15:05,362 --> 00:15:11,327 ‫יש לי הרבה רגשות מעורבים‬ ‫בקשר למה שקרה עם אבא שלי.‬ 291 00:15:11,410 --> 00:15:12,578 ‫הוא נהג במכונית‬ 292 00:15:12,661 --> 00:15:17,207 ‫בזמן התאונה שאימא שלי נהרגה בה.‬ ‫-לא ידעתי את זה. אני מצטער מאוד.‬ 293 00:15:17,291 --> 00:15:20,336 ‫הרגשתי שהוא השתנה כאדם, לאחר מכן,‬ 294 00:15:20,419 --> 00:15:23,714 ‫והוא גר בקליפורניה, אז הוא לא נמצא פה,‬ 295 00:15:24,298 --> 00:15:26,383 ‫והוא התחתן שוב כעת,‬ 296 00:15:26,467 --> 00:15:29,970 ‫ואני כבר לא קרובה אליו כמו פעם.‬ 297 00:15:30,554 --> 00:15:35,184 ‫האם אי פעם ניהלת איתו‬ ‫שיחה בקשר למה שאת מרגישה?‬ 298 00:15:35,267 --> 00:15:39,104 ‫אני בוחרת כל קרב שלי בקפידה, ואיתו במיוחד.‬ 299 00:15:40,022 --> 00:15:43,067 ‫אמרתי לו מה שרציתי לומר לו‬ 300 00:15:43,150 --> 00:15:47,905 ‫אבל לא נראה לי שזה התקבל‬ 301 00:15:49,323 --> 00:15:51,784 ‫באופן שבו רציתי שזה יתקבל.‬ 302 00:15:52,368 --> 00:15:56,705 ‫והיית זקוקה למספר דברים,‬ ‫שמגיעים לך, אבל לא קיבלת אותם.‬ 303 00:15:58,082 --> 00:16:00,125 ‫כן. כל זה נכון.‬ 304 00:16:01,710 --> 00:16:02,544 ‫כן.‬ 305 00:16:05,422 --> 00:16:08,550 ‫מיהו האיש הזה שנכנס פנימה?‬ ‫-זה סאם!‬ 306 00:16:08,634 --> 00:16:11,804 ‫אז זה סאם?‬ ‫אני מקווה שזה לא סתם מישהו מהרחוב!‬ 307 00:16:11,887 --> 00:16:13,097 ‫זה בן הזוג שלי, סאם!‬ 308 00:16:13,180 --> 00:16:15,516 ‫מה המצב? תביא חיבוק.‬ 309 00:16:15,599 --> 00:16:17,226 ‫טוב לראות אותך, סאם.‬ 310 00:16:17,309 --> 00:16:21,230 ‫תגיד לנו למה המלצת‬ ‫על האישה הצעירה והיפה הזאת.‬ 311 00:16:21,313 --> 00:16:25,609 ‫היא הייתה זקוקה לקצת זמן לעצמה,‬ ‫כי צמיחה צריכה להתחיל מן היסוד,‬ 312 00:16:25,693 --> 00:16:29,363 ‫והיא כמעט לא נותנת‬ ‫לעצמה את הזמן להתחיל מן היסוד.‬ 313 00:16:29,446 --> 00:16:30,906 ‫כן.‬ ‫-את מוכנה להתחיל?‬ 314 00:16:30,990 --> 00:16:31,907 ‫כן!‬ 315 00:16:32,950 --> 00:16:34,118 ‫קדימה!‬ 316 00:16:37,413 --> 00:16:40,165 ‫- מפקדת חמשת המדהימים‬ ‫ניו אורלינס, לואיזיאנה -‬ 317 00:16:40,249 --> 00:16:43,168 ‫העובדה שאן איבדה את אימה מכבידה עליה מאוד‬ 318 00:16:43,252 --> 00:16:47,715 ‫והיא עובדת יותר מדי,‬ ‫ואפשר לראות זאת לפי מצבו של ביתה.‬ 319 00:16:47,798 --> 00:16:49,633 ‫היא זקוקה לשלווה‬ 320 00:16:49,717 --> 00:16:55,264 ‫ולמרחב שתוכל להירגע בו.‬ ‫אני רוצה להפוך את ביתה למקום בטוח בשבילה.‬ 321 00:16:55,931 --> 00:16:57,808 ‫אן יפהפייה,‬ 322 00:16:57,891 --> 00:17:01,103 ‫אבל אני יודע שהאבל הזה מכביד עליה‬ 323 00:17:01,186 --> 00:17:04,523 ‫והיא שכחה עד כמה היא יפה.‬ 324 00:17:04,606 --> 00:17:07,860 ‫תפקידי הוא לעזור לה להרגיש בטוחה בעצמה.‬ 325 00:17:08,777 --> 00:17:13,991 ‫השפית אן פיתחה תפריט מדהים,‬ ‫שמשביע את רצונם של כל הלקוחות המקומיים,‬ 326 00:17:14,074 --> 00:17:19,371 ‫אבל בסוף השבוע, במועדון סעודת הקיץ,‬ ‫זאת ההזדמנות הראשונה שלה להראות לעולם מיהי‬ 327 00:17:19,455 --> 00:17:21,248 ‫ואת המאכלים שעיצבו אותה.‬ 328 00:17:21,331 --> 00:17:23,292 ‫איזו דרך מקסימה לכבד את זכר אימה.‬ 329 00:17:23,375 --> 00:17:26,295 ‫בעבודה יש לה מראה פשוט מאוד,‬ 330 00:17:26,378 --> 00:17:28,589 ‫שהוא זוג מכנסיים וחולצת טי,‬ 331 00:17:28,672 --> 00:17:31,216 ‫אבל היא השפית הראשית.‬ 332 00:17:31,300 --> 00:17:34,303 ‫היא אישה רבת עוצמה.‬ ‫מה היא רוצה לשדר לעולם?‬ 333 00:17:35,012 --> 00:17:37,222 ‫לפעמים אנחנו משקיעים את עצמנו בעבודתנו,‬ 334 00:17:37,306 --> 00:17:40,434 ‫לא כי זה מה שאנחנו אוהבים לעשות,‬ ‫אלא כי אנחנו מסתתרים מפני משהו.‬ 335 00:17:40,517 --> 00:17:43,187 ‫אן עדיין אבלה, לא רק על אימה,‬ 336 00:17:43,270 --> 00:17:47,107 ‫אלא גם על כך שלא קיבלה‬ ‫מאביה את העזרה שלה הייתה זקוקה.‬ 337 00:17:47,191 --> 00:17:50,194 ‫הגיע הזמן שהיא תתעמת עם זה,‬ ‫כדי שתוכל להתחיל בהחלמה.‬ 338 00:17:51,403 --> 00:17:52,529 ‫- היום השני -‬ 339 00:17:52,613 --> 00:17:56,950 ‫- "הכיריים הם המקדש שבו אני‬ ‫יוצר קשר עם אבות אבותיי." אדם רגוסי -‬ 340 00:18:00,287 --> 00:18:01,497 ‫- "סוסוסו" -‬ 341 00:18:02,498 --> 00:18:06,085 ‫מה ההורים שלך אמרו‬ ‫על כך שרצית להתפרנס מבישול?‬ 342 00:18:06,168 --> 00:18:09,088 ‫בתחילה הם אמרו, "למה?"‬ 343 00:18:09,171 --> 00:18:10,339 ‫כי הם אסייתיים, כן.‬ 344 00:18:10,422 --> 00:18:13,717 ‫כן, כי הם אסייתיים,‬ ‫והם תמיד אמרו לאנשים שאהיה עורכת דין,‬ 345 00:18:13,801 --> 00:18:15,552 ‫כי כבר היה לנו רופא במשפחה.‬ 346 00:18:15,636 --> 00:18:17,805 ‫כנ"ל!‬ ‫-אז אמרתי, "לא".‬ 347 00:18:19,056 --> 00:18:21,391 ‫כן.‬ ‫-אני מבין אותך היטב.‬ 348 00:18:22,142 --> 00:18:25,854 ‫האם כשהיית ילדה, היה מתח בינך לבין אימך?‬ 349 00:18:25,938 --> 00:18:31,777 ‫כן, כי היא לא הייתה מישהי‬ ‫שהרגשתי שאני יכולה לדבר איתה‬ 350 00:18:31,860 --> 00:18:34,321 ‫על הבעיות שהיו לי.‬ 351 00:18:34,404 --> 00:18:38,325 ‫תמיד פחדתי שהיא‬ ‫תשפוט אותי, בגלל פער התרבות.‬ 352 00:18:38,408 --> 00:18:43,163 ‫כי היא הייתה כל כך וייטנאמית,‬ ‫וברור שאת, באותו שלב, היית כל כך אמריקנית.‬ 353 00:18:43,247 --> 00:18:48,418 ‫כן. שלחו אותי לבית ספר פרטי,‬ ‫שרוב הילדים בו היו לבנים.‬ 354 00:18:48,502 --> 00:18:51,130 ‫לכן היה ברור לי מאוד, כשגדלתי,‬ 355 00:18:51,213 --> 00:18:54,299 ‫שאני שונה,‬ ‫אבל אני מרגישה שהשלב הזה חלף כבר.‬ 356 00:18:54,383 --> 00:18:57,261 ‫ולאחר שהצלחתי לקנות לי שם‬ 357 00:18:57,344 --> 00:18:59,888 ‫כשפית שמבשלת אוכל וייטנאמי,‬ 358 00:18:59,972 --> 00:19:02,599 ‫הרגשתי שזה רשמי.‬ 359 00:19:02,683 --> 00:19:04,226 ‫אתה מבין אותי?‬ ‫-כן.‬ 360 00:19:04,309 --> 00:19:06,019 ‫אני לא חשה בושה.‬ ‫-קיבלת אישור.‬ 361 00:19:06,103 --> 00:19:08,772 ‫אני גאה מאוד עכשיו.‬ ‫-כן.‬ 362 00:19:08,856 --> 00:19:11,733 ‫קניתי את המסעדה‬ ‫מייד לפני כשאימי הלכה לעולמה,‬ 363 00:19:11,817 --> 00:19:17,573 ‫אז היא ידעה שזה קורה‬ ‫ואני שמחה שהיא זכתה לראות‬ 364 00:19:17,656 --> 00:19:20,492 ‫את הנתיב שבחרתי בו,‬ 365 00:19:20,576 --> 00:19:23,745 ‫אבל אני עצובה‬ ‫שהיא לא הייתה יכולה לצאת איתי למסע הזה.‬ 366 00:19:24,580 --> 00:19:26,665 ‫אולי נמדוד בגדים ונקליל את האווירה?‬ ‫-כן, בבקשה.‬ 367 00:19:26,748 --> 00:19:30,294 ‫תני לי חיבוק.‬ ‫אני יודע שזה היה כבד. אני מצטער.‬ 368 00:19:30,377 --> 00:19:33,547 ‫זה בסדר.‬ ‫-אנחנו דומים במידה מפחידה.‬ 369 00:19:34,798 --> 00:19:37,843 ‫שוחחנו על הבגדים שאת לובשת בדרך כלל‬ 370 00:19:37,926 --> 00:19:40,804 ‫ועל כך שאת כבר לא ממש "מתלבשת יפה".‬ 371 00:19:40,888 --> 00:19:46,185 ‫אני אוהבת להתלבש יפה, אבל בראש שלי,‬ ‫הבגדים הרשמיים שלי הם ז'קט השף שלי.‬ 372 00:19:46,268 --> 00:19:48,478 ‫אני רוצה להיראות מהוקצעת יותר,‬ 373 00:19:48,562 --> 00:19:52,357 ‫אבל לא יודעת‬ ‫כיצד להחמיא לעצמי בשלב זה בחיי.‬ 374 00:19:52,441 --> 00:19:55,194 ‫אני במשקל הכי כבד שלי אי פעם.‬ 375 00:19:55,277 --> 00:19:57,196 ‫בסדר.‬ ‫-ואני אוהבת חולצות עם כפתורים,‬ 376 00:19:57,279 --> 00:20:00,115 ‫אבל לא יכולה ללבוש אותן, כי אם אעלה במידה‬ 377 00:20:00,199 --> 00:20:03,452 ‫לא אוכל לסגור את הכפתורים,‬ ‫וזה יגרום לי להיראות גדולה יותר,‬ 378 00:20:03,535 --> 00:20:06,205 ‫וכאן זה יהיה צמוד וכאן לא.‬ ‫-כן.‬ 379 00:20:06,288 --> 00:20:10,417 ‫תשמעי, הם ממש יפים.‬ ‫אני רוצה להראות לך איך להגיע לאיזון,‬ 380 00:20:10,500 --> 00:20:13,378 ‫כך שתרגישי בטוחה יותר בקשר לגופך.‬ 381 00:20:13,462 --> 00:20:14,338 ‫כן.‬ 382 00:20:14,421 --> 00:20:17,633 ‫אני לא מצפה מאן‬ ‫ללבוש שמלת נשף בשביל העבודה,‬ 383 00:20:17,716 --> 00:20:20,177 ‫אבל צריך שיתייחסו אליה ברצינות.‬ 384 00:20:20,260 --> 00:20:23,347 ‫מה היא תלבש למועדון סעודת הקיץ שלה?‬ 385 00:20:23,430 --> 00:20:27,768 ‫אני רוצה שהיא תרגיש‬ ‫שיקית מאוד, אבל גם מקצועית,‬ 386 00:20:27,851 --> 00:20:29,603 ‫וזה מה שנמצא פה.‬ 387 00:20:30,103 --> 00:20:31,313 ‫אפשר לראות?‬ 388 00:20:32,064 --> 00:20:34,316 ‫בסדר. תצטרפי אליי, בבקשה.‬ 389 00:20:35,692 --> 00:20:37,444 ‫אהבתי!‬ ‫-כן!‬ 390 00:20:37,527 --> 00:20:40,489 ‫אני רוצה למשוך אותה החוצה טיפונת.‬ 391 00:20:40,572 --> 00:20:42,741 ‫אהבתי את החולצה. ממש נוח לי בה.‬ 392 00:20:42,824 --> 00:20:45,869 ‫והיא נראית טוב עם הג'ינס.‬ ‫-כן, לגמרי.‬ 393 00:20:45,953 --> 00:20:49,373 ‫אני גם אף פעם לא מכניסה‬ ‫את החולצה למכנסיים. זה דבר חדש.‬ 394 00:20:49,456 --> 00:20:53,710 ‫האופן שבו אנחנו,‬ ‫נמוכי הקומה, נוכל להרגיש בו הכי טוב,‬ 395 00:20:53,794 --> 00:20:56,380 ‫הוא לוודא שהפרופורציות שלנו יהיו מאוזנות.‬ 396 00:20:56,463 --> 00:21:00,550 ‫אם מכניסים קצת‬ ‫את החולצה למכנסיים, ההבדל הוא עצום,‬ 397 00:21:00,634 --> 00:21:04,471 ‫ואז צריך לוודא גם‬ ‫שהמכנסיים אינם צמודים מדי בתחתיתם,‬ 398 00:21:04,554 --> 00:21:07,182 ‫כדי להגדיש את הגובה שלנו כמה שיותר.‬ 399 00:21:07,266 --> 00:21:08,934 ‫את נראית עשר.‬ ‫-תודה.‬ 400 00:21:09,017 --> 00:21:13,146 ‫אין ספק שאני מרגישה אחרת‬ ‫בבגדים האלה. הם נותנים לי יותר ביטחון.‬ 401 00:21:13,230 --> 00:21:17,734 ‫מעתה והלאה הייתי רוצה‬ ‫שלא תראי זאת רק כ"יש לי בגדים על הגוף".‬ 402 00:21:17,818 --> 00:21:20,237 ‫זה יגרום להבדל.‬ ‫-זה מה שאני שואפת לו.‬ 403 00:21:20,320 --> 00:21:21,154 ‫יופי.‬ ‫-כן.‬ 404 00:21:21,238 --> 00:21:23,031 ‫שננסה ללבוש שמלה?‬ ‫-כן.‬ 405 00:21:23,115 --> 00:21:24,283 ‫יופי, קדימה.‬ 406 00:21:25,492 --> 00:21:26,326 ‫אני מוכנה!‬ 407 00:21:26,410 --> 00:21:28,120 ‫אפשר להסתכל?‬ ‫-כן.‬ 408 00:21:28,203 --> 00:21:29,454 ‫בואי נראה.‬ 409 00:21:32,291 --> 00:21:34,376 ‫בסדר. תגידי לי מה דעתך.‬ 410 00:21:35,711 --> 00:21:38,338 ‫זאת לא השמלה שאני הכי אוהבת.‬ 411 00:21:39,047 --> 00:21:43,844 ‫וזה קורה לי הרבה עם שמלות‬ ‫שיש להן חלק מוגדר בשביל הציצים.‬ 412 00:21:43,927 --> 00:21:46,054 ‫החלק הזה גורם לי להרגיש מוזר.‬ 413 00:21:46,138 --> 00:21:48,432 ‫אולי אם היא הייתה קצת ככה…‬ 414 00:21:48,515 --> 00:21:50,058 ‫בסדר. אני רוצה לבדוק משהו.‬ 415 00:21:51,893 --> 00:21:53,395 ‫סליחה על החיבוק המוזר.‬ 416 00:21:55,147 --> 00:21:55,981 ‫בסדר.‬ 417 00:21:57,024 --> 00:21:57,983 ‫איזה יופי.‬ 418 00:22:00,152 --> 00:22:04,323 ‫כעת יש לך קו מותניים‬ ‫וזה גם מבליט את הירכיים שלך.‬ 419 00:22:04,406 --> 00:22:07,200 ‫יש לך חיטובים של אישה.‬ 420 00:22:07,284 --> 00:22:10,287 ‫מוצא חן בעיניי שיש לי חזה.‬ ‫-אהבתי את החזה שלך.‬ 421 00:22:10,370 --> 00:22:16,376 ‫אני רוצה שצורתו תתאים לשאר גופי, כן?‬ ‫-כן.‬ 422 00:22:16,460 --> 00:22:19,046 ‫והמגפיים? אני מת עליהם.‬ 423 00:22:19,129 --> 00:22:22,132 ‫אל תגידי שאת שונאת אותם.‬ ‫-לא, הם דווקא מוצאים חן בעיניי.‬ 424 00:22:22,215 --> 00:22:24,092 ‫נהדר! זה נותן לך משהו מיוחד.‬ 425 00:22:24,176 --> 00:22:27,179 ‫אהבתי שהם מעניקים נשיות‬ ‫מבלי שזה יהיה בוטה מדי.‬ 426 00:22:27,262 --> 00:22:28,472 ‫אני מסכימה.‬ 427 00:22:36,063 --> 00:22:37,522 ‫- בר מסעדה "בייווטר", רחוב רויאל -‬ 428 00:22:37,606 --> 00:22:39,441 ‫אני מתרגש לבשל בשבילך.‬ ‫-אני יודעת.‬ 429 00:22:39,524 --> 00:22:41,109 ‫אני אהיה הסו-שף הקטן שלך!‬ 430 00:22:41,693 --> 00:22:44,696 ‫אני לא צריך לומר לך איפה אנחנו.‬ ‫-כן, אנחנו בעבודה.‬ 431 00:22:44,780 --> 00:22:49,659 ‫בדרך כלל יש כאן יותר אנשים, נכון?‬ ‫-כן. אבל אני נמצאת כאן הרבה לבדי, אז…‬ 432 00:22:49,743 --> 00:22:50,869 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 433 00:22:50,952 --> 00:22:53,121 ‫אני אוהבת להגיע ראשונה.‬ ‫-אני מבין.‬ 434 00:22:53,205 --> 00:22:58,668 ‫אני רוצה שנבצע כמה שיותר ניסויים.‬ ‫-בסדר.‬ 435 00:22:58,752 --> 00:23:02,506 ‫בסופו של השבוע‬ ‫השפית אן תשיק את מועדון סעודת הקיץ שלה,‬ 436 00:23:02,589 --> 00:23:06,927 ‫שבו היא תוכל לחלוק במאכלים‬ ‫שאיתם גדלה בביתה של משפחתה הווייטנאמית.‬ 437 00:23:07,010 --> 00:23:10,639 ‫הדבר היחיד שעדיין אין לה‬ ‫הוא מתכון שמבוסס על צמחים.‬ 438 00:23:10,722 --> 00:23:13,517 ‫אנחנו כאן כדי לבצע ניסויים, ליהנות ולשחק.‬ 439 00:23:13,600 --> 00:23:17,687 ‫אהבתי שאת לא מקובעת בדרכך.‬ 440 00:23:17,771 --> 00:23:20,440 ‫אני לא רוצה לעשות את זה.‬ ‫-נכון, זאת לא את.‬ 441 00:23:20,524 --> 00:23:22,359 ‫זאת לא אני.‬ ‫-לא בשביל זה באנו.‬ 442 00:23:22,442 --> 00:23:24,069 ‫נדלקתי על ראפ הסטייק והחסה.‬ ‫-כן.‬ 443 00:23:24,152 --> 00:23:25,487 ‫הוא היה חלומי.‬ ‫-תודה.‬ 444 00:23:25,570 --> 00:23:30,867 ‫כך אני מכיר את המטבח הווייטנאמי,‬ ‫עם כל החלקים והצבעים היפים האלה,‬ 445 00:23:30,951 --> 00:23:33,954 ‫ואת בונה משהו משלך.‬ ‫זה החלק בו שאני הכי אוהב.‬ 446 00:23:34,037 --> 00:23:37,165 ‫אחד הדברים שאני‬ ‫הכי אוהב הוא ניסויים במתכונים,‬ 447 00:23:37,249 --> 00:23:39,584 ‫כי אז מגיעים להמון תגליות.‬ 448 00:23:39,668 --> 00:23:42,421 ‫וכשעובדים עם מישהו‬ ‫יצירתי נוסף, ופשוט נהנים,‬ 449 00:23:42,504 --> 00:23:43,755 ‫מבחינתי זהו היום המושלם.‬ 450 00:23:43,839 --> 00:23:46,258 ‫אני יודע שהתחלנו‬ ‫לעבור על האפשרויות הצמחוניות.‬ 451 00:23:46,341 --> 00:23:48,009 ‫זאת אפשרות חדשה.‬ 452 00:23:48,093 --> 00:23:50,595 ‫בסדר.‬ ‫-זה ביונד ביף, גרסת הסטייק.‬ 453 00:23:50,679 --> 00:23:52,514 ‫בואי נראה איך הוא ישחים.‬ ‫-קדימה.‬ 454 00:23:52,597 --> 00:23:53,515 ‫את בעניין?‬ ‫-כן.‬ 455 00:23:53,598 --> 00:23:54,683 ‫את בעניין?‬ ‫-אני בעניין!‬ 456 00:23:54,766 --> 00:23:56,143 ‫נהדר! תני לי הוראות.‬ 457 00:23:56,226 --> 00:23:57,936 ‫יש לנו ריחן, כוסברה,‬ 458 00:23:58,019 --> 00:24:00,439 ‫יש לנו נענע טרייה וגזרים כבושים קלות.‬ 459 00:24:00,522 --> 00:24:02,399 ‫יש לנו רוטב ירוק.‬ 460 00:24:02,941 --> 00:24:06,486 ‫את מרגישה בנוח עם התפריט כפי שהוא עכשיו?‬ 461 00:24:06,570 --> 00:24:09,156 ‫כל מה שניסיתי…‬ ‫-אני לא מרוצה לעולם, אנטוני.‬ 462 00:24:09,239 --> 00:24:12,159 ‫אז את עושה שינויים גם בדברים שהצליחו כבר‬ 463 00:24:12,242 --> 00:24:13,994 ‫וכל הזמן מנסה להבין איך…‬ 464 00:24:14,077 --> 00:24:19,708 ‫כן. כשאני שוקטת אל שמריי‬ ‫ונשארת לבד עם המחשבות שלי,‬ 465 00:24:19,791 --> 00:24:21,543 ‫אני כמעט תמיד נכנסת לדיכאון.‬ 466 00:24:21,626 --> 00:24:24,463 ‫אתה יודע? כשאני חושבת‬ ‫על העבר שלי, זה מעציב אותי,‬ 467 00:24:24,546 --> 00:24:27,883 ‫וכדי להיפטר מחלק מזה‬ 468 00:24:27,966 --> 00:24:32,304 ‫אני משנה דברים באוכל שלי כל הזמן.‬ 469 00:24:32,387 --> 00:24:36,558 ‫אז לפעמים זאת הסחת דעת,‬ ‫כדי לא להתמודד עם רגשותייך?‬ 470 00:24:36,641 --> 00:24:42,272 ‫בהחלט. אני משקיעה‬ ‫כל כך הרבה מאמץ במה שאני עושה כאן,‬ 471 00:24:42,355 --> 00:24:46,943 ‫עד שכשאני עוזבת אני פשוט תשושה.‬ 472 00:24:47,027 --> 00:24:52,491 ‫כך אני נותרת חסרת רגשות בבית.‬ 473 00:24:54,910 --> 00:24:56,828 ‫אין לי מערכת יחסים עם אימא שלי,‬ 474 00:24:56,912 --> 00:25:02,334 ‫אבל יש רגעים‬ ‫שבהם אני מכין אוכל פולני ואני פשוט…‬ 475 00:25:02,417 --> 00:25:05,879 ‫אני חוזר באופן אוטומטי לילדותי,‬ 476 00:25:05,962 --> 00:25:09,049 ‫לכך שטעמתי אותו‬ ‫בפעם הראשונה וראיתי איך הוא הוכן,‬ 477 00:25:09,132 --> 00:25:12,969 ‫ואת האופן הטקסי שבו הוגש לשולחן.‬ ‫-כן. תמיד.‬ 478 00:25:13,053 --> 00:25:16,097 ‫אימא שלי נהגה‬ ‫לגייס את עזרתי בפרויקטים קטנים.‬ 479 00:25:16,181 --> 00:25:18,934 ‫אני קילפתי את החסילונים,‬ ‫או שטפתי את האורז,‬ 480 00:25:19,017 --> 00:25:20,268 ‫ופשוט הסתכלתי עליה.‬ 481 00:25:20,352 --> 00:25:22,604 ‫כשאני מנסה לשחזר זאת,‬ ‫אני רואה את זה בעיני רוחי.‬ 482 00:25:22,687 --> 00:25:24,564 ‫אבל המסע הזה הוא גם כיפי.‬ ‫-כן.‬ 483 00:25:24,648 --> 00:25:28,735 ‫ואני יכולה להריח, לשמוע‬ ‫ולטעום את הכול בדיוק כפי שהיה אז,‬ 484 00:25:28,818 --> 00:25:30,737 ‫כאילו שזה קרה אתמול.‬ 485 00:25:31,738 --> 00:25:36,034 ‫זה עצב שמח, ואני חש‬ ‫ששני הרגשות האלה יכולים להתקיים ביחד.‬ 486 00:25:36,117 --> 00:25:37,035 ‫כן.‬ 487 00:25:37,118 --> 00:25:40,121 ‫אז אולי במקום‬ ‫להשתמש בבישול כדרך לשכוח את הרע,‬ 488 00:25:40,205 --> 00:25:42,082 ‫תשתמשי בו כדרך לזכור את הטוב.‬ 489 00:25:42,582 --> 00:25:45,460 ‫להכין את האוכל של אימה‬ ‫ולחלוק בו עם אנשים אחרים‬ 490 00:25:45,544 --> 00:25:48,171 ‫הוא חלק חשוב מאוד בתהליך האבל,‬ 491 00:25:48,255 --> 00:25:51,841 ‫כי זה תהליך.‬ ‫זה לא מסתיים כשקמים בבוקר יום אחד.‬ 492 00:25:51,925 --> 00:25:54,469 ‫יש ימים שבהם‬ ‫אתם מאושרים ובאחרים אתם עצובים,‬ 493 00:25:54,553 --> 00:25:58,223 ‫אבל תמיד אפשר להביע כבוד‬ ‫כלפי אותו אדם. אני מקווה רק שהיא תמשיך‬ 494 00:25:58,306 --> 00:26:01,351 ‫לנקוט בגישה אישית ככל שתוכל.‬ 495 00:26:01,434 --> 00:26:03,812 ‫טוב, אלה הדברים שאני שמה במרינדה.‬ 496 00:26:03,895 --> 00:26:06,022 ‫אבקת שום.‬ ‫-זהו עשב הלימון.‬ 497 00:26:06,106 --> 00:26:07,107 ‫מושלם.‬ 498 00:26:07,190 --> 00:26:10,735 ‫אני שמה תמרי ומאגי ביחס של אחד לאחד.‬ ‫-כן.‬ 499 00:26:10,819 --> 00:26:12,654 ‫ואז את שמן השאלוט הנפלא שלנו.‬ 500 00:26:13,238 --> 00:26:14,781 ‫לא צריך הרבה.‬ ‫-בסדר.‬ 501 00:26:14,864 --> 00:26:19,035 ‫טוב, זהו זה.‬ ‫לרוב אני שמה בשר בקר רגיל במרינדה.‬ 502 00:26:19,119 --> 00:26:21,788 ‫נראה לך שכדאי שנצפה אותו?‬ ‫-כן.‬ 503 00:26:21,871 --> 00:26:24,624 ‫מושלם.‬ ‫-בוא פשוט נערבב הכול בפנים.‬ 504 00:26:24,708 --> 00:26:26,960 ‫עכשיו אפשר לשים את זה במחבת.‬ ‫-בסדר.‬ 505 00:26:28,837 --> 00:26:30,130 ‫יופי!‬ 506 00:26:30,714 --> 00:26:34,801 ‫כן, אפשר לראות איך הוא משחים.‬ ‫-הוא הופך לקצת חום. תענוג לראות את זה.‬ 507 00:26:34,884 --> 00:26:36,553 ‫והסידור בצלחת פשוט מאוד.‬ 508 00:26:37,137 --> 00:26:39,180 ‫כן, בואי ננסה.‬ ‫-הריח טוב.‬ 509 00:26:39,764 --> 00:26:42,267 ‫זה יפהפה.‬ 510 00:26:42,350 --> 00:26:46,646 ‫קודם אני שמה את עשבי התיבול‬ ‫ואז את הירקות הכבושים.‬ 511 00:26:46,730 --> 00:26:48,857 ‫אז את הבשר…‬ 512 00:26:49,357 --> 00:26:52,193 ‫בסוף אני שמה את הבצלים המטוגנים.‬ ‫-הבצלים המטוגנים בסוף.‬ 513 00:26:52,277 --> 00:26:53,945 ‫בשביל הפריכות.‬ ‫-ואז את הרוטב.‬ 514 00:26:54,029 --> 00:26:55,614 ‫כן.‬ ‫-אה, הרוטב.‬ 515 00:26:55,697 --> 00:26:57,449 ‫אסור לשכוח את הרוטב.‬ ‫-ואז…‬ 516 00:27:03,830 --> 00:27:05,498 ‫אני לא מרגישה בהבדל.‬ 517 00:27:05,999 --> 00:27:08,418 ‫זה די מזעזע. זה ממש כמו בשר.‬ 518 00:27:08,918 --> 00:27:10,962 ‫זה ממש טעים, נכון?‬ 519 00:27:11,046 --> 00:27:12,005 ‫שאני אמות.‬ 520 00:27:12,547 --> 00:27:15,967 ‫אז איך זה ישתלב‬ ‫עם שאר התפריט של מועדון הסעודה?‬ 521 00:27:16,051 --> 00:27:19,137 ‫אני יכולה להשתמש‬ ‫באותו תיבול, באותה מרינדה,‬ 522 00:27:19,220 --> 00:27:24,142 ‫ויהיה גם אורז לבן,‬ ‫שאנשים יוכלו לצרף לכל מה שירצו.‬ 523 00:27:24,225 --> 00:27:27,937 ‫היה לי המון מזל‬ ‫שגדלתי עם אימי ועם האופן שבו האכילה אותנו.‬ 524 00:27:28,021 --> 00:27:30,106 ‫כן.‬ ‫-זה ממש השפיע על שארית חיי.‬ 525 00:27:30,774 --> 00:27:33,777 ‫וכשאני מכינה ארוחת ערב כזאת‬ ‫אני רוצה לצאת מהדיכאון,‬ 526 00:27:33,860 --> 00:27:37,739 ‫לצאת מהמטבח ולקיים יותר‬ ‫יחסי גומלין עם האורחים.‬ 527 00:27:37,822 --> 00:27:40,784 ‫כן.‬ ‫-הארוחה הזאת היא בשבילי, למעשה.‬ 528 00:27:40,867 --> 00:27:43,703 ‫ובשביל אימא שלך.‬ ‫-כן. ובשביל התרבות.‬ 529 00:27:43,787 --> 00:27:45,497 ‫- היום השלישי -‬ 530 00:27:45,580 --> 00:27:48,541 ‫- "כשפוגעים בנו קשות,‬ ‫לא נחלים לפני שנסלח." -‬ 531 00:27:48,625 --> 00:27:49,626 ‫- אלן פטון -‬ 532 00:27:53,630 --> 00:27:56,383 ‫אתמול בלילה חלמתי על האוכל שלך.‬ 533 00:27:56,466 --> 00:27:58,510 ‫באמת?‬ ‫-אני רציני.‬ 534 00:27:58,593 --> 00:28:01,554 ‫תודה.‬ ‫-כשאת מתחילה לבשל, את נרגעת?‬ 535 00:28:02,055 --> 00:28:06,810 ‫כן, אבל אז אני שוקעת בזה‬ ‫ומאבדת את תחושת הזמן‬ 536 00:28:06,893 --> 00:28:10,855 ‫ואז אני חושבת, "שיט!‬ ‫עבדתי המון זמן ועכשיו אני עייפה רצח".‬ 537 00:28:10,939 --> 00:28:13,817 ‫כן. אין לך מספיק זמן לעצמך.‬ 538 00:28:14,401 --> 00:28:17,821 ‫נכון, אבל זה קצת מנקה לי את הראש.‬ ‫-כן.‬ 539 00:28:18,405 --> 00:28:21,866 ‫אני רוצה לחזור אל אביך.‬ ‫את ואביך הייתם קרובים?‬ 540 00:28:21,950 --> 00:28:23,618 ‫כן.‬ ‫-באמת?‬ 541 00:28:23,702 --> 00:28:25,829 ‫כן.‬ ‫-היית ילדה של אבא?‬ 542 00:28:25,912 --> 00:28:30,583 ‫כן, וזה השפיע מאוד‬ ‫על היחסים בינינו לאחר מותה של אימי,‬ 543 00:28:30,667 --> 00:28:33,253 ‫כי הרגשתי שהוא לא אותו אבא.‬ 544 00:28:37,882 --> 00:28:40,301 ‫מהם הדברים שאביך עשה‬ 545 00:28:40,385 --> 00:28:43,138 ‫שגרמו לך להרגיש שאין לך אותו?‬ 546 00:28:43,722 --> 00:28:46,975 ‫הוא התחתן מחדש די מהר.‬ 547 00:28:48,101 --> 00:28:51,521 ‫זה היה זמן לא רב‬ ‫לאחר שאימי הלכה לעולמה, אז…‬ 548 00:28:51,604 --> 00:28:53,523 ‫כמה זמן?‬ ‫-שישה חודשים כזה.‬ 549 00:28:53,606 --> 00:28:54,691 ‫הבנתי.‬ ‫-כן.‬ 550 00:28:54,774 --> 00:28:58,027 ‫והוא שמר על כל העניין בסוד.‬ 551 00:28:59,237 --> 00:29:01,448 ‫אז כן, יש לי הרבה מטען בקשר לזה.‬ 552 00:29:01,531 --> 00:29:04,451 ‫אז בזמן שהיית באבל,‬ 553 00:29:05,410 --> 00:29:08,830 ‫הרגשת שאת דחויה מבחינתו.‬ ‫-כן.‬ 554 00:29:09,873 --> 00:29:11,541 ‫אני עדיין אוהבת את אבא שלי.‬ 555 00:29:12,083 --> 00:29:15,044 ‫אבל כשאלה שאתה הכי אוהב בוגדים בך,‬ 556 00:29:15,128 --> 00:29:17,714 ‫הכי קשה לדבר איתם, אתה יודע?‬ 557 00:29:17,797 --> 00:29:18,798 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 558 00:29:19,924 --> 00:29:22,844 ‫אן, הדרך היחידה‬ ‫להתמודד עם בגידה היא להשיג תשובות.‬ 559 00:29:22,927 --> 00:29:25,388 ‫אני עומדת לנהל שיחה עם אבא שלי?‬ 560 00:29:25,472 --> 00:29:28,141 ‫כן, בפייסטיים.‬ ‫-והוא הסכים לזה?‬ 561 00:29:28,224 --> 00:29:29,559 ‫כן.‬ ‫-דיברת איתו?‬ 562 00:29:29,642 --> 00:29:31,519 ‫כן.‬ ‫-אלוהים.‬ 563 00:29:36,065 --> 00:29:41,029 ‫קשה לי מאוד להבהיר‬ ‫את כל מה שאני מרגישה כלפי משפחתי.‬ 564 00:29:41,112 --> 00:29:43,198 ‫כן. אני רוצה לוודא שתוכלי לומר,‬ 565 00:29:43,281 --> 00:29:46,743 ‫"אתה הגעת להחלטות שמשפיעות‬ ‫על איך שאני מרגישה עד עצם היום הזה".‬ 566 00:29:47,660 --> 00:29:50,622 ‫כן.‬ ‫-ואת חייבת להיות מסוגלת לבטא זאת.‬ 567 00:29:51,623 --> 00:29:53,750 ‫אני רוצה שתרגישי שתומכים בך.‬ ‫-כן.‬ 568 00:29:54,501 --> 00:29:56,920 ‫כך תוכלי לפרוק מה שאת צריכה לפרוק‬ 569 00:29:57,003 --> 00:29:59,422 ‫וזה יהיה חלק גדול מההחלמה.‬ 570 00:30:00,215 --> 00:30:04,677 ‫כשמדובר במשפחה, לפעמים חשים שקל יותר‬ ‫לא להתמקד בנושאים שמרחיקים אתכם זה מזה‬ 571 00:30:04,761 --> 00:30:05,762 ‫ולא להתמודד איתם.‬ 572 00:30:05,845 --> 00:30:11,392 ‫אן לא מרפה מהכאב הזה‬ ‫והיא משתמשת בבישול כדרך להסיח את דעתה,‬ 573 00:30:11,476 --> 00:30:14,479 ‫במקום להתמקד באמת‬ ‫במה שמטריד אותה ולהתעמת איתו.‬ 574 00:30:14,562 --> 00:30:19,400 ‫כדי שאן תוכל להתקדם, עליה להתעמת‬ ‫עם מערכת היחסים שהיא מסתתרת מפניה:‬ 575 00:30:19,484 --> 00:30:20,568 ‫זו שעם אביה.‬ 576 00:30:25,073 --> 00:30:26,032 ‫אלוהים.‬ 577 00:30:28,201 --> 00:30:30,245 ‫שלום?‬ ‫-שלום, אבא.‬ 578 00:30:30,328 --> 00:30:31,871 ‫- טאק, אביה של אן -‬ 579 00:30:32,747 --> 00:30:34,332 ‫הרבה זמן לא ראיתי אותך, בת שלי.‬ 580 00:30:34,415 --> 00:30:36,000 ‫אתה נראה בריא.‬ 581 00:30:37,418 --> 00:30:40,964 ‫את רוצה שאדבר במקומך קצת בהתחלה?‬ ‫-כן.‬ 582 00:30:41,047 --> 00:30:42,841 ‫שלום.‬ ‫-אני עם ידיד שלי כאן.‬ 583 00:30:42,924 --> 00:30:43,925 ‫שלום.‬ 584 00:30:44,008 --> 00:30:46,594 ‫מה שלומך? היא אמרה שהייתה ילדה של אבא.‬ 585 00:30:46,678 --> 00:30:50,014 ‫כן.‬ ‫-אתה יודע את זה, והיא מתגעגעת לאבא שלה.‬ 586 00:30:50,098 --> 00:30:53,518 ‫וכעת יש לכם הזדמנות לדבר.‬ 587 00:30:54,352 --> 00:30:55,728 ‫זה עדיין נשמע לך טוב?‬ 588 00:30:56,312 --> 00:30:57,814 ‫כן. זה טוב.‬ 589 00:30:57,897 --> 00:30:59,065 ‫נהדר.‬ 590 00:31:00,066 --> 00:31:01,025 ‫בסדר.‬ 591 00:31:02,026 --> 00:31:06,072 ‫אני עדיין לא מבינה‬ ‫למה שיקרת לי בעניין החתונה שלך.‬ 592 00:31:06,155 --> 00:31:08,533 ‫לא שיקרתי לך.‬ 593 00:31:09,117 --> 00:31:10,910 ‫וזה… תראה,‬ 594 00:31:10,994 --> 00:31:14,706 ‫לא הזמנת אותי לחתונה‬ ‫ולא סיפרת לי עליה לפני שהתקיימה,‬ 595 00:31:14,789 --> 00:31:15,790 ‫וזה אומר ששיקרת.‬ 596 00:31:15,874 --> 00:31:18,751 ‫אני הרגשתי ששכחת את אימא…‬ 597 00:31:19,502 --> 00:31:20,920 ‫ואותנו.‬ 598 00:31:21,004 --> 00:31:22,964 ‫הרגשתי שאתה עוזב אותנו.‬ 599 00:31:26,342 --> 00:31:28,511 ‫ואני לא יודעת למה עשית את זה.‬ 600 00:31:35,268 --> 00:31:36,477 ‫למה עשית את זה?‬ 601 00:31:39,772 --> 00:31:44,485 ‫תראו, אני כאן כדי לתמוך בשניכם,‬ ‫כדי שתוכלו לנהל שיחה טובה.‬ 602 00:31:44,569 --> 00:31:47,697 ‫אתה עצוב בגלל שבתך מרגישה כך?‬ 603 00:31:47,780 --> 00:31:49,616 ‫במה את רוצה שאעזור לך?‬ 604 00:31:49,699 --> 00:31:54,537 ‫אני רוצה רק שתגיד לי את האמת.‬ ‫אמרת לנו שאתה נוסע לניו אורלינס. אתה זוכר?‬ 605 00:31:54,621 --> 00:31:56,664 ‫ואז הלכת והתחתנת עם האישה הזאת.‬ 606 00:31:56,748 --> 00:32:00,960 ‫עשיתם מסיבה. היו תמונות ממנה בפייסבוק.‬ 607 00:32:01,044 --> 00:32:03,087 ‫זה היה מביך.‬ 608 00:32:03,171 --> 00:32:05,381 ‫זה היה… זה גרם לי להרגיש‬ 609 00:32:05,882 --> 00:32:09,093 ‫שלא רצית שאהיה שם.‬ 610 00:32:09,969 --> 00:32:12,597 ‫למה היא חשובה יותר ממני?‬ 611 00:32:16,225 --> 00:32:22,440 ‫בתרבות הווייטנאמית,‬ ‫כשילד מדבר אל הורה בצורה כזאת…‬ 612 00:32:22,523 --> 00:32:23,775 ‫זה חוסר כבוד.‬ 613 00:32:24,609 --> 00:32:28,988 ‫אני לא יודעת.‬ ‫זה מה שתמיד קורה כשאנחנו מדברים.‬ 614 00:32:29,072 --> 00:32:31,532 ‫אתה לא מסוגל פשוט לומר,‬ 615 00:32:31,616 --> 00:32:35,286 ‫"אני מצטער ואני אוהב אותך‬ ‫ואני אבא שלך ואני ממש מצטער"?‬ 616 00:32:35,370 --> 00:32:40,249 ‫זה כל מה שאני צריכה לשמוע.‬ ‫אני לא צריכה תירוצים וגם לא…‬ 617 00:32:42,418 --> 00:32:44,963 ‫אם הייתי אומר לך שאתחתן איתה,‬ 618 00:32:45,046 --> 00:32:48,549 ‫היית כועסת עליי אז.‬ 619 00:32:48,633 --> 00:32:52,470 ‫לכן שיקרת? כי חששת שאכעס?‬ 620 00:32:52,553 --> 00:32:55,014 ‫לכן נאלצתי לשמור על זה בסוד.‬ 621 00:32:55,098 --> 00:32:58,559 ‫היא מטפלת בי היטב והיא אישה טובה.‬ 622 00:32:59,811 --> 00:33:01,437 ‫נסי להבין את זה.‬ 623 00:33:02,355 --> 00:33:04,691 ‫הייתי בודד מאוד‬ 624 00:33:05,775 --> 00:33:08,277 ‫ולא יכולתי להמשיך לחיות שם.‬ 625 00:33:11,656 --> 00:33:15,868 ‫אני לא רוצה לראות שום דבר שקשור באימא שלך,‬ 626 00:33:15,952 --> 00:33:19,914 ‫כי זה גורם לי להרגיש…‬ 627 00:33:19,998 --> 00:33:21,457 ‫עצוב? מדוכא? אני יודעת.‬ 628 00:33:21,541 --> 00:33:25,545 ‫אם היית מספר לנו‬ ‫שאתה רוצה להיות עם האישה הזאת‬ 629 00:33:25,628 --> 00:33:28,214 ‫ושאתה צריך שהיא תטפל בך,‬ 630 00:33:28,297 --> 00:33:30,466 ‫ברור שהיינו מסכמים לזה.‬ 631 00:33:30,550 --> 00:33:32,677 ‫אני ממש מצטער שאנחנו לא מדברים.‬ 632 00:33:33,803 --> 00:33:35,471 ‫עשיתי טעות.‬ 633 00:33:39,350 --> 00:33:43,438 ‫אני מצטערת שלא אמרתי‬ ‫משהו קודם, באמת, כי אני מתגעגעת אליך‬ 634 00:33:43,521 --> 00:33:47,108 ‫ואני רוצה רק להיות מסוגלת להרגיש בנוח לידך‬ 635 00:33:47,191 --> 00:33:50,278 ‫ולא יכולתי לעשות זאת מבלי לדבר על זה.‬ 636 00:33:50,778 --> 00:33:53,781 ‫אני מתנצל על זה.‬ 637 00:33:54,532 --> 00:33:56,993 ‫תודה. אני מקבלת את ההתנצלות.‬ 638 00:33:57,744 --> 00:34:01,914 ‫אני רוצה להציג אותה בפני כולם‬ 639 00:34:01,998 --> 00:34:05,168 ‫ושהיא תכיר את כולם במשפחה שלנו.‬ 640 00:34:05,752 --> 00:34:09,756 ‫נראה לי שחלף מספיק זמן‬ ‫ושאנחנו יכולים לנסות לארגן את זה.‬ 641 00:34:09,839 --> 00:34:12,592 ‫אני אוהב אותך, בת שלי.‬ ‫-גם אני אוהבת אותך, אבא.‬ 642 00:34:13,551 --> 00:34:15,887 ‫בסדר, אדוני. נדבר איתך אחר כך, טוב?‬ 643 00:34:16,387 --> 00:34:18,056 ‫שיהיה לך יום נעים. להתראות.‬ 644 00:34:18,139 --> 00:34:19,098 ‫להתראות.‬ 645 00:34:21,142 --> 00:34:22,143 ‫איך את מרגישה?‬ 646 00:34:23,603 --> 00:34:26,439 ‫פרקת המון כרגע.‬ ‫-אני יודעת. זה נכון.‬ 647 00:34:26,522 --> 00:34:28,066 ‫בואי ניקח נשימה עמוקה.‬ 648 00:34:29,150 --> 00:34:33,529 ‫תתמתחי. כרגע ביצעת‬ ‫התבגרות רגשית והחלמה. עבודה יפה.‬ 649 00:34:33,613 --> 00:34:34,572 ‫כן.‬ 650 00:34:35,239 --> 00:34:36,908 ‫הוא עדיין באבל.‬ ‫-כן.‬ 651 00:34:36,991 --> 00:34:39,702 ‫חבל רק שאבא שלך ברח מן האבל.‬ 652 00:34:39,786 --> 00:34:44,123 ‫לא היו לו השפה הנפשית‬ ‫והכלים שנחוצים כדי לתמוך בך,‬ 653 00:34:44,207 --> 00:34:47,960 ‫אבל הדבר החשוב ביותר‬ ‫הוא שהצלחת לומר את האמת שלך.‬ 654 00:34:48,044 --> 00:34:51,255 ‫את בטח מרגישה מועצמת כרגע.‬ ‫-כן. זה נכון.‬ 655 00:34:51,339 --> 00:34:55,551 ‫אבל עכשיו זה תלוי בי, נכון?‬ ‫לצאת למסע המחילה שלי.‬ 656 00:34:55,635 --> 00:34:58,971 ‫אל תרגישי שאת חייבת‬ ‫להגיע למקום שבו את לא יכולה לדבר‬ 657 00:34:59,055 --> 00:35:00,848 ‫על מה שאת מרגישה, או לחלוק בו.‬ 658 00:35:00,932 --> 00:35:03,226 ‫תישארי איתנה, כפי שעשית כאן.‬ 659 00:35:03,893 --> 00:35:05,853 ‫אני מרגישה הרבה יותר טוב.‬ 660 00:35:05,937 --> 00:35:07,855 ‫יופי.‬ ‫-באמת.‬ 661 00:35:07,939 --> 00:35:09,357 ‫תודה.‬ 662 00:35:19,200 --> 00:35:21,035 ‫לאן יש אישיות תוססת מאוד,‬ 663 00:35:21,119 --> 00:35:24,497 ‫אבל בבית שלה לא היה שום דבר שממש אומר,‬ 664 00:35:24,580 --> 00:35:26,082 ‫"זהו ביתה של אן".‬ 665 00:35:26,165 --> 00:35:28,918 ‫למרות שזהו חלל די צר,‬ 666 00:35:29,001 --> 00:35:32,130 ‫ציפיתי את התקרה בטפט,‬ ‫כי זה מושך את העין כלפי מעלה,‬ 667 00:35:32,213 --> 00:35:35,550 ‫וזה גרם לחלל הזה‬ ‫להיראות גדול עוד יותר מאשר קודם.‬ 668 00:35:35,633 --> 00:35:38,886 ‫ההרגשה היא ממש מגניבה‬ ‫וקשה לי לחכות עד שאן תראה את זה.‬ 669 00:35:47,478 --> 00:35:48,688 ‫כן.‬ 670 00:35:48,771 --> 00:35:51,607 ‫אנחנו כאן, ב"סאלון סוסייטי".‬ ‫-יופי.‬ 671 00:35:51,691 --> 00:35:52,650 ‫כן.‬ ‫-תודה.‬ 672 00:35:53,359 --> 00:35:55,611 ‫בסדר. שבי כאן.‬ 673 00:35:55,695 --> 00:35:59,157 ‫את רוצה קפה? מים? תה? אולי ארנולד פאלמר?‬ 674 00:35:59,240 --> 00:36:00,533 ‫לא, תודה.‬ 675 00:36:01,033 --> 00:36:03,077 ‫בסדר. היא אמרה, "שיער!"‬ 676 00:36:03,661 --> 00:36:06,455 ‫והרבה.‬ ‫-תראי את השיער המקסים שלך, גברתי.‬ 677 00:36:06,539 --> 00:36:07,373 ‫תודה.‬ 678 00:36:07,456 --> 00:36:12,128 ‫איך את מסוגלת להסתכל על עצמך‬ ‫מדי יום כשאת מושכת כל כך? את עייפה?‬ 679 00:36:12,211 --> 00:36:16,007 ‫אני לא מביטה הרבה בראי.‬ ‫-את סובלת מהערכה עצמית נמוכה?‬ 680 00:36:16,090 --> 00:36:17,842 ‫כן.‬ ‫-יש לי נוגדן לזה.‬ 681 00:36:17,925 --> 00:36:20,261 ‫אנחנו צריכים להביט‬ ‫בהערכה העצמית הנמוכה ולומר…‬ 682 00:36:22,430 --> 00:36:25,099 ‫בדיוק.‬ ‫-"תסתכלו עליי". את מבינה אותי?‬ 683 00:36:25,183 --> 00:36:28,936 ‫בסדר.‬ ‫-אז את עוסקת בשלך, והסתפרת לאחרונה…‬ 684 00:36:29,020 --> 00:36:29,937 ‫מתי?‬ 685 00:36:30,646 --> 00:36:32,398 ‫כנראה בתקופה הזאת אשתקד.‬ 686 00:36:32,481 --> 00:36:34,901 ‫אני לא עושה תספורות מטורפות,‬ 687 00:36:34,984 --> 00:36:37,570 ‫אבל היה לי "פוני" בעבר.‬ 688 00:36:37,653 --> 00:36:39,989 ‫היה לך "פוני" בעבר.‬ 689 00:36:40,072 --> 00:36:40,948 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 690 00:36:41,032 --> 00:36:43,367 ‫צבעתי אותו בבלונד פעם.‬ ‫-כן?‬ 691 00:36:43,451 --> 00:36:46,037 ‫וגילחתי את הצד האחורי של ראשי.‬ 692 00:36:46,120 --> 00:36:47,747 ‫היא עשתה אנדרקאט.‬ 693 00:36:47,830 --> 00:36:51,709 ‫אם נעשה תסרוקת מדורגת עם גדילים,‬ 694 00:36:51,792 --> 00:36:55,880 ‫יהיה יפה אם נקצר קצת‬ ‫ואז נסדר את השיער בשכבות.‬ 695 00:36:55,963 --> 00:36:59,800 ‫ובנוסף קצת חום בהיר יותר,‬ ‫כדי לפתוח את הפנים שלך טיפונת.‬ 696 00:36:59,884 --> 00:37:01,844 ‫זה ממש קל לתחזוקה.‬ ‫-טוב.‬ 697 00:37:01,928 --> 00:37:02,803 ‫בסדר.‬ ‫-בסדר.‬ 698 00:37:04,305 --> 00:37:07,850 ‫אני רואה שאן‬ ‫אינה מרגישה יפה כפי שהיא יכולה להיות,‬ 699 00:37:07,934 --> 00:37:08,893 ‫מבפנים ומבחוץ.‬ 700 00:37:09,852 --> 00:37:12,688 ‫שחררי את העבודה שלך,‬ ‫שחררי את התחושה שלך, שחררי…‬ 701 00:37:13,356 --> 00:37:14,357 ‫הנה זה בא.‬ 702 00:37:14,440 --> 00:37:18,861 ‫היא לא ממש אוהבת לטפח את עצמה,‬ ‫אז אנחנו חייבים להגביר את יופייה.‬ 703 00:37:18,945 --> 00:37:20,613 ‫לכן עלינו לצאת להפסקת ריקוד.‬ 704 00:37:25,660 --> 00:37:29,872 ‫גם אם חווינו אובדן, עצב, אבל ושיברון לב,‬ 705 00:37:29,956 --> 00:37:33,918 ‫זה לא אומר שאסור לנו להמשיך ליהנות מהחיים.‬ 706 00:37:42,343 --> 00:37:43,427 ‫את בסדר?‬ 707 00:37:43,511 --> 00:37:46,889 ‫יופי.‬ ‫-אני רק מהרהרת.‬ 708 00:37:46,973 --> 00:37:49,016 ‫במה, מותק?‬ 709 00:37:49,100 --> 00:37:52,103 ‫בשיחה שלי עם אבי היום.‬ ‫-מה קרה שם?‬ 710 00:37:52,186 --> 00:37:58,901 ‫התנצלנו זה בפני זה‬ ‫על הרבה דברים שלא אמרנו במשך הרבה זמן.‬ 711 00:37:58,985 --> 00:38:04,031 ‫בכל פעם שניסינו לדבר,‬ ‫הוא ניסה לתרץ את מה שקרה,‬ 712 00:38:04,115 --> 00:38:07,743 ‫אבל השיחה הייתה טובה.‬ ‫הרגשתי שלבסוף אנחנו משדרים על אותו גל‬ 713 00:38:07,827 --> 00:38:13,916 ‫ושאנחנו רוצים להתקדם‬ ‫אל מעבר לטראומה המטורפת הזאת.‬ 714 00:38:14,000 --> 00:38:16,794 ‫תראי, מה שעבר עליכם הוא ממש…‬ 715 00:38:19,130 --> 00:38:20,631 ‫פשוט אין…‬ 716 00:38:20,715 --> 00:38:23,926 ‫אין דרך קבועה להתמודד‬ ‫עם אובדן טראומטי פתאומי כזה.‬ 717 00:38:24,010 --> 00:38:27,430 ‫אנשים רבים חווים אובדן‬ ‫ואז לא מדברים זה עם זה שוב לעולם.‬ 718 00:38:27,513 --> 00:38:31,642 ‫בדיוק. ההורים שלי‬ ‫היו מבוגרים כשנולדתי, אז הוא לא ממש צעיר.‬ 719 00:38:31,726 --> 00:38:33,352 ‫הוא עומד להגיע לגיל 80.‬ 720 00:38:33,853 --> 00:38:36,897 ‫חששתי מאוד שאם לא נתפייס לפני שהוא ימות,‬ 721 00:38:36,981 --> 00:38:38,274 ‫אתחרט על זה.‬ 722 00:38:38,357 --> 00:38:41,319 ‫סבתא שלי נהגה תמיד לומר,‬ ‫"אל תיתנו לשמש לשקוע כשאתם כועסים".‬ 723 00:38:41,402 --> 00:38:45,406 ‫את יודעת, פעם קראתי ש…‬ 724 00:38:45,489 --> 00:38:49,160 ‫שלאחר שאנחנו מודעים‬ ‫לסיפור של הטראומה והכאב שלנו,‬ 725 00:38:49,243 --> 00:38:52,079 ‫חלק מהעניין הוא פשוט לשחרר.‬ 726 00:38:52,747 --> 00:38:56,208 ‫כי אין חובה לחזור אל זה שוב ושוב.‬ ‫-נכון מאוד.‬ 727 00:38:56,292 --> 00:38:59,420 ‫זה חשוב לך, כי זה הופך אותך למי שאת, אבל…‬ 728 00:38:59,920 --> 00:39:03,215 ‫את לא חייבת לשאת את הכאב איתך.‬ ‫-את לא חייבת להמשיך לסבול.‬ 729 00:39:03,299 --> 00:39:06,594 ‫"זה סיפור ישן, שלא אמשיך לספר לעצמי."‬ ‫-זה נכון.‬ 730 00:39:06,677 --> 00:39:08,679 ‫אנחנו מזיזים הרים היום.‬ ‫-סיימתי!‬ 731 00:39:08,763 --> 00:39:12,558 ‫תשמעי, את כמו…‬ ‫אנחנו משדרים תחושה של ויטני ומריה,‬ 732 00:39:12,641 --> 00:39:13,851 ‫"נסיך מצרים…"‬ 733 00:39:13,934 --> 00:39:17,313 ‫אני גם אוהב את הצבע. זה יהיה ממש לוהט.‬ ‫-כן.‬ 734 00:39:20,316 --> 00:39:23,069 ‫תני לנו את הגבה, מותק.‬ 735 00:39:26,322 --> 00:39:27,823 ‫אן לוהטת.‬ 736 00:39:29,617 --> 00:39:32,870 ‫אן לוהטת כמו קיץ בניו אורלינס, מותק.‬ 737 00:39:32,953 --> 00:39:35,539 ‫אלוהים.‬ 738 00:39:35,623 --> 00:39:36,874 ‫אהבתי.‬ 739 00:39:38,376 --> 00:39:40,044 ‫אמרתי שלפעמים אנחנו מתקשים‬ 740 00:39:40,127 --> 00:39:42,797 ‫להתמודד עם מחלת‬ ‫"אני לא מודעת לכך שאני לוהטת",‬ 741 00:39:42,880 --> 00:39:46,050 ‫אבל לא רק מבחינה גופנית,‬ ‫אלא גם מבפנים כזה, את יודעת?‬ 742 00:39:46,133 --> 00:39:49,762 ‫כן.‬ ‫-את בן אדם נהדר. לפעמים את מחמירה עם עצמך.‬ 743 00:39:49,845 --> 00:39:53,432 ‫אני מרגיש את זה ורואה את זה‬ ‫והתקווה הכי גדולה בליבי הקווירי‬ 744 00:39:53,516 --> 00:39:56,894 ‫היא שלאחר החוויה הזאת תדברי אל עצמך בחיבה,‬ 745 00:39:56,977 --> 00:39:58,938 ‫כי את אדם טוב, את עובדת קשה,‬ 746 00:39:59,021 --> 00:40:03,526 ‫את בת שלא תיאמן ואת מספיק בדיוק כפי שאת.‬ ‫-תודה.‬ 747 00:40:03,609 --> 00:40:05,027 ‫את מוכנה?‬ ‫-כן.‬ 748 00:40:05,111 --> 00:40:08,781 ‫אלוהים. שלוש, שתיים, אחת, הנה את.‬ 749 00:40:09,281 --> 00:40:10,491 ‫אלוהים.‬ 750 00:40:11,492 --> 00:40:15,496 ‫את יכולה לעשות ככה, וגם ככה. אהבתי.‬ 751 00:40:15,579 --> 00:40:20,209 ‫יופי! אלוהים.‬ ‫אהבתי את זה. האיפור הוא מושלם.‬ 752 00:40:20,292 --> 00:40:21,293 ‫תתקרבי לראי.‬ 753 00:40:22,044 --> 00:40:23,629 ‫נכנסתי עם השכבות פנימה.‬ 754 00:40:23,712 --> 00:40:27,883 ‫אז אפשר לעשות כך כשהיא עובדת…‬ ‫-בסדר, כן…‬ 755 00:40:27,967 --> 00:40:30,594 ‫היא יכולה לעשות כך,‬ ‫ואפשר לשים לו קליפס קטן.‬ 756 00:40:30,678 --> 00:40:33,013 ‫כן! אלוהים, התגעגעתי ל"פוני" שלי.‬ 757 00:40:33,597 --> 00:40:35,266 ‫התגעגעת אליו?‬ ‫-התגעגעתי אליו.‬ 758 00:40:35,349 --> 00:40:36,851 ‫באמת. אני אוהבת את זה.‬ 759 00:40:37,435 --> 00:40:38,519 ‫זנזונת…‬ ‫-סקסית!‬ 760 00:40:38,602 --> 00:40:39,520 ‫זנזונת…‬ ‫-סקסית!‬ 761 00:40:39,603 --> 00:40:41,272 ‫כן!‬ 762 00:40:41,355 --> 00:40:42,481 ‫- היום הרביעי -‬ 763 00:40:42,982 --> 00:40:44,233 ‫- "העיקר באוכל הוא טיפוח: -‬ 764 00:40:44,316 --> 00:40:47,611 ‫- "לא רק גופני, אלא גם רגשי." אינה גרטן. -‬ 765 00:41:04,753 --> 00:41:06,464 ‫תסתכלו!‬ ‫-את מהממת!‬ 766 00:41:06,547 --> 00:41:09,842 ‫אלוהים, ה"פוני" נראה ממש טוב.‬ 767 00:41:09,925 --> 00:41:12,178 ‫את מוכנה להיכנס פנימה?‬ ‫-כן!‬ 768 00:41:12,261 --> 00:41:14,680 ‫טוב, אנחנו מוכנים?‬ 769 00:41:14,763 --> 00:41:15,639 ‫הפתעה.‬ 770 00:41:16,974 --> 00:41:20,728 ‫אלוהים.‬ 771 00:41:22,062 --> 00:41:25,107 ‫זה כל כך יפה.‬ ‫-כן.‬ 772 00:41:25,941 --> 00:41:26,901 ‫מה?‬ 773 00:41:27,526 --> 00:41:31,447 ‫האשטאג תקרת_טפט_זה_הדבר_הכי_מגניב_אי_פעם.‬ ‫-אלוהים.‬ 774 00:41:31,530 --> 00:41:34,200 ‫כך החדר נראה גבוה עוד יותר.‬ ‫-נכון.‬ 775 00:41:34,283 --> 00:41:36,452 ‫סאם יאהב את זה.‬ ‫-תראי את הספה הזאת.‬ 776 00:41:36,535 --> 00:41:39,205 ‫הספה הזאת מהממת!‬ ‫-אהבת?‬ 777 00:41:39,288 --> 00:41:42,249 ‫אני מרגישה כמו במסעדה טרנדית.‬ ‫-כן.‬ 778 00:41:43,292 --> 00:41:47,296 ‫הרבה מרקם, הרבה חומרים טבעיים.‬ ‫-אלוהים!‬ 779 00:41:47,379 --> 00:41:51,634 ‫פינת הזיכרון עדיין שם,‬ ‫עם הדבר הקטן של הקטורת.‬ 780 00:41:52,593 --> 00:41:56,764 ‫תפוזים. רציתי שזה יהיה מקום‬ ‫ממש מיוחד, שבו תוכלי לזכור את אימך.‬ 781 00:41:56,847 --> 00:41:59,141 ‫אלוהים.‬ ‫-אז בכל פעם שתגיעי… נכון?‬ 782 00:41:59,225 --> 00:42:02,102 ‫זה הדבר שאימא שלי נהגה לשים בו את הקטורת‬ 783 00:42:02,186 --> 00:42:04,772 ‫בשביל פינות הזיכרון שבביתנו.‬ 784 00:42:04,855 --> 00:42:08,192 ‫היא הייתה אוהבת את זה. זה ממש מהודר.‬ 785 00:42:08,275 --> 00:42:10,903 ‫אני רוצה שתזכרי עד כמה היא מתגאה בך.‬ 786 00:42:13,781 --> 00:42:15,699 ‫תודה רבה.‬ ‫-ברור.‬ 787 00:42:15,783 --> 00:42:16,909 ‫את מוכנה לראות עוד?‬ 788 00:42:16,992 --> 00:42:18,786 ‫כן!‬ ‫-כן? בסדר.‬ 789 00:42:18,869 --> 00:42:22,206 ‫זה כל כך יפה. תראו את הצלחות!‬ 790 00:42:22,289 --> 00:42:26,669 ‫אלוהים, שולחן עם ספסל!‬ ‫-חדר האוכל נמצא כאן, והסלון כאן.‬ 791 00:42:26,752 --> 00:42:29,004 ‫רציתי לשלב ביניהם קצת.‬ ‫-בסדר.‬ 792 00:42:29,088 --> 00:42:31,048 ‫וממש רציתי לתת לך מקום לארח…‬ 793 00:42:31,131 --> 00:42:34,843 ‫ומאחר שהוא הכי קרוב למטבח,‬ ‫זה הגיוני יותר כאשר את מבשלת.‬ 794 00:42:34,927 --> 00:42:36,387 ‫כן!‬ ‫-יעיל ויפה.‬ 795 00:42:36,470 --> 00:42:38,556 ‫אלוהים!‬ 796 00:42:38,639 --> 00:42:40,349 ‫אהבתי.‬ 797 00:42:40,432 --> 00:42:45,104 ‫בואי נעשה מסע למטבח שלך.‬ 798 00:42:45,187 --> 00:42:46,438 ‫אלוהים!‬ 799 00:42:46,522 --> 00:42:49,441 ‫למטבח שלך…‬ ‫-הוא כל כך מואר.‬ 800 00:42:49,525 --> 00:42:51,610 ‫אהבתי. אלוהים.‬ 801 00:42:51,694 --> 00:42:52,945 ‫מקרר חדש.‬ ‫-חמוד!‬ 802 00:42:53,028 --> 00:42:56,073 ‫מדיח כלים חדש.‬ ‫מכשירי חשמל חדשים ונהדרים של "סמג".‬ 803 00:42:56,657 --> 00:42:57,992 ‫מגנטים לסכינים!‬ 804 00:42:58,075 --> 00:43:00,995 ‫קיר שלם לסירים ולמחבתות,‬ ‫לא רק מתלה קטן אחד.‬ 805 00:43:01,078 --> 00:43:02,496 ‫אהבתי.‬ ‫-אהבתי!‬ 806 00:43:02,580 --> 00:43:05,457 ‫הוספנו לך משטחי עבודה.‬ ‫-אלוהים!‬ 807 00:43:05,541 --> 00:43:06,750 ‫אובססיה!‬ 808 00:43:06,834 --> 00:43:09,420 ‫עכשיו את יכולה לנשום עמוק כאן.‬ ‫-כן.‬ 809 00:43:09,503 --> 00:43:12,298 ‫קודם, עם כל הצבעים,‬ ‫האווירה הייתה כמו בקולג'.‬ 810 00:43:12,381 --> 00:43:14,592 ‫כן.‬ ‫-עכשיו היא הרבה יותר מתוחכמת.‬ 811 00:43:14,675 --> 00:43:17,094 ‫זהו מטבח הניסויים שלך,‬ ‫לקראת בואם של סועדי הקיץ.‬ 812 00:43:17,177 --> 00:43:18,178 ‫כן!‬ 813 00:43:19,805 --> 00:43:22,975 ‫חבר'ה, זה ממש מושלם.‬ 814 00:43:25,561 --> 00:43:28,981 ‫אני אוהב תגובות כאלו.‬ ‫-אלוהים.‬ 815 00:43:29,064 --> 00:43:30,816 ‫התקרה מדהימה.‬ 816 00:43:30,899 --> 00:43:33,902 ‫מותק, החדר הזה אומר, "חושניות".‬ 817 00:43:33,986 --> 00:43:36,030 ‫שאני אמות.‬ ‫-אלוהים!‬ 818 00:43:36,113 --> 00:43:39,491 ‫הוא משדר ארוטיקה.‬ ‫-לא הייתי מעלה בדעתי שהמיטה תהיה כאן.‬ 819 00:43:39,575 --> 00:43:42,661 ‫מבחינת הזרימה תמיד עדיף‬ ‫למקם את המיטה מול הדלת,‬ 820 00:43:42,745 --> 00:43:45,331 ‫כי האנרגייה זורמת לתוך החדר והחוצה.‬ 821 00:43:45,414 --> 00:43:48,500 ‫זאת מיטה ממש גדולה.‬ ‫-אהבתי. כן.‬ 822 00:43:48,584 --> 00:43:50,628 ‫את יודעת מהי האובססיה שלי?‬ 823 00:43:50,711 --> 00:43:52,921 ‫הפרטים הקטנים שבפתח החדר.‬ 824 00:43:54,006 --> 00:43:55,382 ‫מישהו שבר את זה.‬ 825 00:43:57,176 --> 00:44:00,471 ‫וזה מוביל אותי לשיעור שלי,‬ ‫שבו נעלה על המיטה, כולנו,‬ 826 00:44:00,554 --> 00:44:02,473 ‫ונלמד את הכוראוגרפיה שלנו.‬ ‫-בסדר.‬ 827 00:44:02,556 --> 00:44:04,350 ‫אל תבלגנו את המיטה.‬ ‫-זה הולך ככה.‬ 828 00:44:04,433 --> 00:44:08,187 ‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש.‬ 829 00:44:08,270 --> 00:44:09,647 ‫יפה, נכון?‬ ‫-כן.‬ 830 00:44:09,730 --> 00:44:10,939 ‫כולם…‬ 831 00:44:11,440 --> 00:44:15,778 ‫מה שאנחנו הולכים לדבר עליו הוא,‬ ‫"מלכה, איך אני צריך לטפל בפנים שלי?"‬ 832 00:44:15,861 --> 00:44:17,488 ‫כן.‬ ‫-זה יהיה השיעור שלנו.‬ 833 00:44:17,571 --> 00:44:18,447 ‫בסדר.‬ 834 00:44:18,530 --> 00:44:20,199 ‫לוקחים קצת נייר טואלט‬ 835 00:44:20,282 --> 00:44:22,618 ‫ומורידים את עודף המסקרה בטפיחות.‬ 836 00:44:22,701 --> 00:44:24,828 ‫באמת שלא צריך כל כך הרבה מסקרה.‬ ‫-כן.‬ 837 00:44:24,912 --> 00:44:28,248 ‫ואני ממש משתדל לגעת רק בקצוות.‬ ‫-לא בכל הריס?‬ 838 00:44:28,332 --> 00:44:30,125 ‫אני מעדיף את הקצוות.‬ ‫-בסדר.‬ 839 00:44:30,209 --> 00:44:31,377 ‫למעלה.‬ 840 00:44:31,460 --> 00:44:33,879 ‫זה נראה ממש טוב. כעת עשי זאת בצד השני.‬ 841 00:44:35,923 --> 00:44:36,882 ‫זהו זה.‬ 842 00:44:36,965 --> 00:44:38,967 ‫אהבתי. עכשיו סלסלי כל עוד זה רטוב.‬ 843 00:44:39,468 --> 00:44:41,595 ‫כן, מלכה, אני חי בשביל מה שאת עושה.‬ 844 00:44:41,679 --> 00:44:43,889 ‫הריסים הם סוף. זה נראה כל כך טוב.‬ 845 00:44:43,972 --> 00:44:48,102 ‫אן, בכל פעם שאנחנו מוצפים,‬ ‫בכל פעם שאנחנו לחוצים,‬ 846 00:44:48,185 --> 00:44:53,107 ‫יש לך חוכמה פנימית‬ ‫שיודעת איך לטפל בך ואיך לסלוח לעצמך.‬ 847 00:44:53,190 --> 00:44:55,025 ‫זאת הזנזונת הסקסית הפנימית שלך.‬ 848 00:44:55,109 --> 00:44:57,611 ‫כי לא תמיד אהיה שם בתור הפיה הטובה שלך.‬ 849 00:44:59,488 --> 00:45:00,739 ‫שלום, מהממת.‬ ‫-שלום.‬ 850 00:45:00,823 --> 00:45:03,492 ‫איך את מרגישה?‬ ‫-טוב.‬ 851 00:45:03,575 --> 00:45:04,743 ‫יופי.‬ ‫-כן.‬ 852 00:45:04,827 --> 00:45:09,998 ‫כשרק הגענו הנה,‬ ‫אמרת לי שהמון דברים מכבידים עלייך.‬ 853 00:45:10,749 --> 00:45:13,544 ‫וכשראיתי אותך מציבה את עצמך בראש,‬ 854 00:45:13,627 --> 00:45:18,340 ‫בכך שדיברת בשם עצמך ואמרת מה את מרגישה,‬ 855 00:45:18,424 --> 00:45:20,342 ‫זה היה רגע רב עוצמה.‬ 856 00:45:21,301 --> 00:45:24,054 ‫פשוט ידעתי שאני כבר לא יכולה להכיל את זה.‬ 857 00:45:24,638 --> 00:45:28,726 ‫מצחיק שאבא שלי העלה את העובדה‬ ‫שאני לא מדברת אליו ככה בדרך כלל,‬ 858 00:45:28,809 --> 00:45:31,562 ‫כי זה חוסר כבוד, וזה היה מין…‬ 859 00:45:32,146 --> 00:45:35,232 ‫זה דרבן אותי עוד יותר לומר מה שרציתי לומר.‬ ‫-יופי.‬ 860 00:45:35,315 --> 00:45:37,443 ‫לכן מערכת היחסים בינינו התפוררה,‬ 861 00:45:37,526 --> 00:45:42,281 ‫כי היא לא הייתה ממש אמיתית.‬ 862 00:45:42,865 --> 00:45:46,910 ‫ניסיתי ליצור איתו קשר ברמה האישית,‬ 863 00:45:47,786 --> 00:45:51,790 ‫וזה משהו שמעולם לא חשתי שאוכל לעשות,‬ 864 00:45:51,874 --> 00:45:55,544 ‫קודם עם אימא שלי,‬ ‫במהלך כל חייה, וכעת עם אבא שלי.‬ 865 00:45:55,627 --> 00:45:56,462 ‫יופי.‬ 866 00:45:56,545 --> 00:45:59,715 ‫אז אני לא רוצה שזה יקרה גם איתו.‬ 867 00:45:59,798 --> 00:46:01,592 ‫יופי.‬ ‫-אבל אני מרגישה טוב יותר.‬ 868 00:46:02,092 --> 00:46:04,094 ‫גם אני.‬ ‫-בזכותך. אתה טוב.‬ 869 00:46:05,137 --> 00:46:07,181 ‫גם את נהדרת. רק אומר.‬ ‫-אתה טוב.‬ 870 00:46:07,264 --> 00:46:08,474 ‫את טובה.‬ 871 00:46:10,017 --> 00:46:11,560 ‫שנדבר על הערב הזה?‬ ‫-כן.‬ 872 00:46:11,643 --> 00:46:15,481 ‫זאת סעודת הקיץ האמיתית הראשונה שלך.‬ ‫-נכון.‬ 873 00:46:15,564 --> 00:46:16,899 ‫בגלל שזוהי הראשונה,‬ 874 00:46:16,982 --> 00:46:20,527 ‫אני חושב שיהיה נחמד‬ ‫אם תלבשי משהו שדומה לז'קט שף.‬ 875 00:46:20,611 --> 00:46:23,947 ‫משהו פשוט יותר, אבל לא יומיומי.‬ ‫-בסדר.‬ 876 00:46:24,031 --> 00:46:25,949 ‫נעבוד על זה ביחד.‬ ‫-טוב.‬ 877 00:46:28,243 --> 00:46:29,661 ‫אצלי זה אותו דבר.‬ 878 00:46:30,412 --> 00:46:32,039 ‫אלוהים.‬ ‫-שלום, סאם.‬ 879 00:46:32,873 --> 00:46:34,750 ‫שלום.‬ ‫-אתה המום, נכון? תעיף מבט.‬ 880 00:46:34,833 --> 00:46:37,544 ‫זאת הכתובת הנכונה?‬ ‫-כן! זה הבית שלך.‬ 881 00:46:37,628 --> 00:46:40,047 ‫זה מדהים.‬ ‫-תראו, אני לא… אלוהים.‬ 882 00:46:40,130 --> 00:46:42,382 ‫קשה לי לחכות לכך שתראה את אן.‬ 883 00:46:43,592 --> 00:46:46,386 ‫ואו. זה פשוט כזה, "תנו לי רגע".‬ 884 00:46:46,887 --> 00:46:49,389 ‫טוב, ילדים. שלום, סאם!‬ ‫-שלום, טאן.‬ 885 00:46:49,473 --> 00:46:51,225 ‫שלום, חבר שלי. מה שלומך?‬ ‫-טוב לראותך.‬ 886 00:46:51,308 --> 00:46:53,477 ‫אני מרגיש נהדר!‬ ‫-חכה שתראה אותה. היא מהממת.‬ 887 00:46:53,560 --> 00:46:54,895 ‫טוב, אן?‬ 888 00:46:55,729 --> 00:46:57,439 ‫דידי! אלוהים!‬ 889 00:46:57,523 --> 00:46:59,024 ‫איזו סקסית!‬ 890 00:46:59,900 --> 00:47:01,819 ‫סאם!‬ ‫-שלום!‬ 891 00:47:01,902 --> 00:47:04,780 ‫שלום!‬ ‫-אהבתי. את נראית נהדר!‬ 892 00:47:07,074 --> 00:47:08,450 ‫כן.‬ ‫-לא ציפיתי לך.‬ 893 00:47:08,534 --> 00:47:11,829 ‫נשק אותה!‬ 894 00:47:11,912 --> 00:47:14,456 ‫יופי, נשיקות!‬ 895 00:47:14,540 --> 00:47:16,250 ‫טוב, סאם. שב.‬ ‫-שב.‬ 896 00:47:16,333 --> 00:47:17,918 ‫ובכן…‬ ‫-נכון שהיא נראית טוב?‬ 897 00:47:18,001 --> 00:47:20,671 ‫היא נראית מדהים. מותק, את נראית מהממת.‬ 898 00:47:21,505 --> 00:47:23,882 ‫אן, את הולכת לבשל, אז דבר אחד חסר.‬ 899 00:47:23,966 --> 00:47:25,259 ‫תני לי רגע.‬ 900 00:47:25,342 --> 00:47:27,594 ‫אלוהים. זה כובע?‬ ‫-זה נזר!‬ 901 00:47:27,678 --> 00:47:29,930 ‫את צריכה רק נגיעה אחרונה אחת.‬ 902 00:47:30,597 --> 00:47:33,809 ‫את לא יכולה להיות שפית ראשית שיקית ללא…‬ 903 00:47:33,892 --> 00:47:35,269 ‫איזה חמוד!‬ 904 00:47:35,352 --> 00:47:36,603 ‫חי נפשי.‬ ‫-ז'קט שף!‬ 905 00:47:36,687 --> 00:47:37,688 ‫- אן לו -‬ 906 00:47:37,771 --> 00:47:39,898 ‫אלוהים, עם לחצניות!‬ ‫-כן!‬ 907 00:47:39,982 --> 00:47:41,066 ‫כן, מלכה.‬ 908 00:47:41,149 --> 00:47:42,359 ‫אהבתי.‬ 909 00:47:42,442 --> 00:47:45,279 ‫איזה חמוד!‬ ‫-היא נראית ממש מקצוענית!‬ 910 00:47:45,362 --> 00:47:46,530 ‫תודה.‬ ‫-את מוכנה.‬ 911 00:47:46,613 --> 00:47:48,115 ‫זה מתוק! זה כל כך יפה!‬ 912 00:47:48,198 --> 00:47:50,534 ‫אני אגיד "זנזונת" ואתם תגידו "קיץ"!‬ 913 00:47:50,617 --> 00:47:51,827 ‫זנזונת!‬ ‫-קיץ!‬ 914 00:47:51,910 --> 00:47:53,287 ‫זנזונת!‬ ‫-קיץ!‬ 915 00:47:56,331 --> 00:47:57,708 ‫- אן החדשה -‬ 916 00:47:57,791 --> 00:47:58,917 ‫- "אוכל הוא זהות, -‬ 917 00:47:59,001 --> 00:48:01,712 ‫- "טביעת רגל‬ ‫של מי שאתם." לידיה בסטיאניץ' -‬ 918 00:48:03,505 --> 00:48:05,632 ‫מועדון סעודת הקיץ!‬ 919 00:48:05,716 --> 00:48:10,721 ‫זאת סדרת האירועים הכי מרגשת‬ ‫בלוח השנה החברתי של ניו אורלינס, מותק.‬ 920 00:48:10,804 --> 00:48:13,724 ‫מופע קולינרי, אפשר לומר.‬ 921 00:48:14,892 --> 00:48:18,228 ‫ברוכים הבאים למטבח שלי שוב.‬ ‫שניכם, חלקו את התפריטים.‬ 922 00:48:18,729 --> 00:48:24,818 ‫טוב, תעברו עם המבער הזה‬ ‫על פריכיות האורז עם השומשום.‬ 923 00:48:25,611 --> 00:48:29,031 ‫כן.‬ ‫-אנו פורחים, מתרוצצים, מסדרים, מוזגים מים,‬ 924 00:48:29,114 --> 00:48:31,783 ‫מניחים תפריטים, אומרים שלום…‬ ‫יש לנו המון דברים לעשות.‬ 925 00:48:31,867 --> 00:48:34,328 ‫אני צריך קפה חם לשולחן מספר שש, בהול!‬ 926 00:48:35,454 --> 00:48:37,873 ‫לך למצוא מארח.‬ 927 00:48:37,956 --> 00:48:41,251 ‫איפה הבוטנים המרוסקים?‬ ‫-תירגעי.‬ 928 00:48:41,335 --> 00:48:44,922 ‫אן חוששת. היא לא רק מבשלת את האוכל שלה.‬ 929 00:48:45,005 --> 00:48:48,467 ‫היא צריכה לבדר את אורחיה.‬ ‫היא צריכה לספר להם במה מדובר.‬ 930 00:48:48,550 --> 00:48:51,595 ‫אני עדיין צריכה להוציא‬ ‫את המנה הראשונה, הצדפות.‬ 931 00:48:51,678 --> 00:48:53,347 ‫ראשית נאפה אותן.‬ ‫-בסדר.‬ 932 00:48:53,430 --> 00:48:58,268 ‫הן עם חמאה ובצל ירוק.‬ ‫נפזר עליהן בוטנים מלמעלה.‬ 933 00:48:58,352 --> 00:49:01,688 ‫היא עומדת לכבד את אימה בדרך הכי יפה,‬ 934 00:49:01,772 --> 00:49:05,108 ‫ואני יודע שאימה תתגאה בה מאוד.‬ 935 00:49:05,943 --> 00:49:07,903 ‫אז איך את מרגישה?‬ ‫-אני מרגישה טוב.‬ 936 00:49:07,986 --> 00:49:10,155 ‫חוששת קצת, אבל טוב. מתרגשת.‬ 937 00:49:10,238 --> 00:49:11,949 ‫קטן עלייך.‬ ‫-נכון. אני מוכנה.‬ 938 00:49:12,032 --> 00:49:13,158 ‫מוכנה כל כך.‬ ‫-לגמרי.‬ 939 00:49:13,241 --> 00:49:15,953 ‫ואנחנו גם נחלק מטלות,‬ 940 00:49:16,036 --> 00:49:19,957 ‫כדי שלא תישארי כאן מאחור‬ ‫יותר מדי זמן ותוכלי להסתובב בין האנשים.‬ 941 00:49:20,040 --> 00:49:23,543 ‫כי מה את?‬ ‫-אן לו, הבוסית הביצ'ית, הזנזונת הסקסית.‬ 942 00:49:25,128 --> 00:49:27,297 ‫קדימה, זנזונת סקסית! תגידי שלום!‬ 943 00:49:33,887 --> 00:49:35,472 ‫תסדרי את ה"פוני".‬ 944 00:49:35,555 --> 00:49:38,016 ‫זהו זה. תודה. טוב מאוד.‬ 945 00:49:38,600 --> 00:49:41,561 ‫שלום לכולכם.‬ 946 00:49:43,647 --> 00:49:48,068 ‫תודה שבאתם לארוחת הערב המיוחדת שלי.‬ 947 00:49:48,151 --> 00:49:51,405 ‫אני רוצה לחלוק איתכם בקצת מהאוכל‬ 948 00:49:51,488 --> 00:49:55,325 ‫שאותו אכלתי מדי יום כשגדלתי בבית וייטנאמי.‬ 949 00:49:55,409 --> 00:49:59,162 ‫היה לי שבוע שלא ייאמן‬ ‫עם החברים החדשים שלי, שנמצאים כאן.‬ 950 00:49:59,246 --> 00:50:00,205 ‫כן.‬ ‫-כן,‬ 951 00:50:00,288 --> 00:50:04,960 ‫והתקרבתי יותר לעצמי‬ ‫ולאימא שלי, שהלכה לעולמה,‬ 952 00:50:05,043 --> 00:50:07,129 ‫וארוחת הערב הזאת היא לכבודה.‬ 953 00:50:07,212 --> 00:50:11,425 ‫ואני מרגישה שרוחה של אימא שלי‬ ‫נחה עליי בזמן שבישלתי את האוכל הזה.‬ 954 00:50:11,508 --> 00:50:13,427 ‫אנחנו נאכל קצת עם ידינו,‬ 955 00:50:13,510 --> 00:50:15,971 ‫קצת עם צ'ופסטיקס וקצת עם כפות.‬ 956 00:50:16,054 --> 00:50:19,725 ‫כולנו משפחה כאן הערב. אני אהיה כאן איתכם.‬ 957 00:50:19,808 --> 00:50:21,685 ‫יש!‬ ‫-תיהנו!‬ 958 00:50:21,768 --> 00:50:23,854 ‫אוהבים אותך!‬ ‫-אוהבים אותך, אן!‬ 959 00:50:24,479 --> 00:50:27,733 ‫אן שולטת בערב הזה.‬ 960 00:50:27,816 --> 00:50:32,279 ‫היא עושה הכול בטבעיות ואני גאה בה כל כך.‬ 961 00:50:32,362 --> 00:50:33,947 ‫אלוהים!‬ 962 00:50:36,616 --> 00:50:39,119 ‫אהבתם את הצדפות האלו? נהדר.‬ ‫-הן ממש טעימות.‬ 963 00:50:39,202 --> 00:50:41,830 ‫תודה רבה. תיהנו.‬ 964 00:50:41,913 --> 00:50:44,249 ‫אני רוצה שכולכם תלכלכו את הידיים, כן?‬ 965 00:50:46,501 --> 00:50:50,589 ‫נעים להביט לאחור‬ ‫ולראות את האוכל שעיצב אותך,‬ 966 00:50:50,672 --> 00:50:52,799 ‫לראות את הטקסים שהיו לך עם משפחתך.‬ 967 00:50:52,883 --> 00:50:56,178 ‫זה מה ששף אן עושה‬ ‫ואני יודע שהיא תמשיך לעשות זאת.‬ 968 00:50:56,261 --> 00:50:57,888 ‫היא חולקת בזה עם העולם‬ 969 00:50:57,971 --> 00:51:01,808 ‫ואיזו מתנה נהדרת היא נותנת‬ ‫לכל מי שיש לו את המזל לטעום מהאוכל שלה.‬ 970 00:51:02,559 --> 00:51:05,145 ‫אני אוהבת אתכם. אני שמחה שיכולתם להגיע.‬ 971 00:51:05,228 --> 00:51:06,938 ‫איך המאכל מ"ביונד מיט"?‬ 972 00:51:07,522 --> 00:51:09,107 ‫זו הקערה השלישית שלי.‬ 973 00:51:09,191 --> 00:51:10,317 ‫זה אוכל נהדר!‬ 974 00:51:10,400 --> 00:51:12,486 ‫תודה רבה לך.‬ ‫-כל כך טוב.‬ 975 00:51:12,569 --> 00:51:15,906 ‫אפשר לומר שכאשר פגשנו את אן‬ ‫בפעם הראשונה, היא הייתה במקום אפל.‬ 976 00:51:15,989 --> 00:51:18,325 ‫היא עדיין התאבלה על כך שאיבדה את אימה‬ 977 00:51:18,408 --> 00:51:21,536 ‫ולא ידעה איך לעבד את הרגשות האלה.‬ 978 00:51:21,620 --> 00:51:24,664 ‫אבל נראה לי שהשבוע‬ ‫היא קיבלה את סגירת המעגל שלה הייתה זקוקה‬ 979 00:51:24,748 --> 00:51:26,958 ‫ושום דבר לא עוצר בה כעת.‬ 980 00:51:27,042 --> 00:51:28,210 ‫בואו נעשה זאת באופן קבוע.‬ 981 00:51:28,293 --> 00:51:29,878 ‫- נחום, בעלים, בר מסעדה "בייווטר" -‬ 982 00:51:29,961 --> 00:51:31,004 ‫נכון.‬ ‫-כן.‬ 983 00:51:31,088 --> 00:51:33,840 ‫היא מועצמת ויודעת שקולה משנה דברים.‬ 984 00:51:33,924 --> 00:51:36,468 ‫היא לא תיתן לאיש‬ ‫להתנהג אליה כאילו שזה לא כך.‬ 985 00:51:37,052 --> 00:51:38,845 ‫אהובה שלי, תודה על הכול.‬ 986 00:51:39,721 --> 00:51:40,555 ‫להתראות!‬ 987 00:51:40,639 --> 00:51:45,102 ‫באמת שחשבתי שאהיה תקועה‬ ‫בהלך הרוח שהיה לי לפני כן במשך הרבה זמן,‬ 988 00:51:45,185 --> 00:51:49,064 ‫וממש נעים לדעת כיצד להתמודד‬ 989 00:51:49,147 --> 00:51:52,984 ‫וכיצד לקבל את האומץ לעשות כרצוני.‬ 990 00:51:53,068 --> 00:51:55,529 ‫אני מרגישה כמו אדם חדש.‬ 991 00:51:55,612 --> 00:51:58,406 ‫אוהב אותך.‬ ‫-ואני אותך. אלוהים, תודה רבה לך.‬ 992 00:51:58,490 --> 00:52:00,867 ‫תמכנו באן, הבטן שלי מלאה,‬ 993 00:52:00,951 --> 00:52:04,538 ‫אבל כעת הגיע הזמן‬ ‫לתת לאן לעשות את זה לבדה. קטן עליה.‬ 994 00:52:04,621 --> 00:52:06,373 ‫להתראות, כולם!‬ ‫-עד לפעם הבאה!‬ 995 00:52:06,456 --> 00:52:08,208 ‫נעים להכיר אתכם. מכאן?‬ 996 00:52:08,708 --> 00:52:09,709 ‫להתראות.‬ ‫-להתראות!‬ 997 00:52:09,793 --> 00:52:11,211 ‫להתראות!‬ ‫-להתראות!‬ 998 00:52:13,046 --> 00:52:14,381 ‫זה הזמן ל"שוטים"!‬ 999 00:52:17,050 --> 00:52:18,802 ‫- #טיפ_מגניב -‬ 1000 00:52:19,594 --> 00:52:20,804 ‫- עשבי תיבול -‬ 1001 00:52:20,887 --> 00:52:24,099 ‫עצה שמרווה צימאון לידע‬ ‫לגבי כמה מעשבי התיבול האהובים עליי.‬ 1002 00:52:24,182 --> 00:52:27,811 ‫נתחיל בכוסברה,‬ ‫עשב התיבול הנפוץ ביותר בעולם,‬ 1003 00:52:27,894 --> 00:52:29,896 ‫שגם גורם למחלוקת הקשה ביותר.‬ 1004 00:52:29,980 --> 00:52:33,191 ‫רוזמרין. זהו עשב תיבול קשה שצריך לבשל קצת‬ 1005 00:52:33,275 --> 00:52:35,861 ‫כדי שישחרר את טעמו ויתרכך כראוי.‬ 1006 00:52:35,944 --> 00:52:40,365 ‫נענע. הרבה יותר מאשר קישוט‬ ‫על קרם ברולה עם תות שדה קטן אחד.‬ 1007 00:52:40,448 --> 00:52:44,119 ‫שמיר. הוא נמצא ממש בכל צנצנת של משהו כבוש.‬ 1008 00:52:44,202 --> 00:52:48,165 ‫פטרוזיליה. אם תקצצו אותה דק-דק,‬ ‫היא מסוגלת להמריץ כל מאכל בעולם.‬ 1009 00:52:48,248 --> 00:52:50,917 ‫ואם יש לכם ריח רע מהפה, תלעסו עלה אחד.‬ 1010 00:52:52,752 --> 00:52:55,714 ‫הייתי שמח לספר לכם עוד,‬ ‫אך זמני (גם קורנית) אזל, לצערי.‬ 1011 00:52:56,214 --> 00:52:57,382 ‫רגע, זה לא נכון.‬ 1012 00:54:01,613 --> 00:54:04,616 ‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬ 1013 00:54:19,673 --> 00:54:21,925 ‫אני אגיד "זנזונת" ואת תגידי "סקסית".‬ 1014 00:54:22,008 --> 00:54:23,051 ‫זנזונת…‬ ‫-סקסית!‬ 1015 00:54:23,134 --> 00:54:24,344 ‫זנזונת…‬ ‫-סקסית!‬