1
00:00:19,019 --> 00:00:20,979
‫- קוורטרבק -‬

2
00:00:34,367 --> 00:00:40,165
‫מי אתם?‬
‫-עיטי המלחמה!‬

3
00:00:52,302 --> 00:00:53,553
‫- עין קווירית -‬

4
00:00:54,179 --> 00:00:56,514
‫- באטון רוז', לואיזיאנה -‬

5
00:00:56,598 --> 00:00:57,766
‫- בית ספר לחירשים -‬

6
00:00:57,849 --> 00:00:59,267
‫גיבורנו השבוע הוא דנטון מאלאס.‬

7
00:00:59,350 --> 00:01:03,396
‫דנטון הוא מאמן הפוטבול הראשי‬
‫בבית הספר לחירשים של לואיזיאנה.‬

8
00:01:03,480 --> 00:01:05,857
‫הוא גם מורה.‬
‫-יפה לו!‬

9
00:01:05,940 --> 00:01:07,609
‫מאמן הפוטבול הראשי? ברור.‬

10
00:01:07,692 --> 00:01:11,905
‫תתכוננו. שלוש, שתיים, אחת.‬

11
00:01:11,988 --> 00:01:14,699
‫הוא בדיוק קיבל קידום רציני בעבודה.‬

12
00:01:14,783 --> 00:01:18,953
‫כעת דנטון הוא רכז הספורט‬
‫החדש בבית הספר לחירשים.‬

13
00:01:19,037 --> 00:01:20,705
‫- דנטון -‬

14
00:01:20,789 --> 00:01:24,292
‫פוטבול ממש מלהיב אותי, כן,‬

15
00:01:24,375 --> 00:01:29,380
‫אבל אני נלהב יותר לעבוד עם הילדים החירשים.‬

16
00:01:32,926 --> 00:01:35,678
‫- ד"ר נטלי דלגאדו‬
‫עמיתה של דנטון / הממליצה -‬

17
00:01:35,762 --> 00:01:38,765
‫כל המסורות והמנהגים של החירשים…‬

18
00:01:38,848 --> 00:01:42,185
‫אני יכולה להעביר אותם‬
‫באופן טבעי לתלמידים שלי כאן.‬

19
00:01:43,978 --> 00:01:48,858
‫כאן יש 100 אחוזים גישה לשפת הסימנים.‬

20
00:01:50,777 --> 00:01:53,154
‫הם יכולים לקחת חלק בספורט וגם בתיאטרון.‬

21
00:01:54,697 --> 00:01:58,827
‫אם ילכו לבית ספר לשומעים,‬
‫האם יזכו באותן הזדמנויות?‬

22
00:01:58,910 --> 00:01:59,911
‫ספק רב.‬

23
00:02:02,455 --> 00:02:06,000
‫כשמשפחתו של דנטון‬
‫גילתה שהוא חירש, בגיל 18 חודשים בלבד,‬

24
00:02:06,084 --> 00:02:08,128
‫כל המשפחה למדה את שפת הסימנים.‬

25
00:02:08,211 --> 00:02:10,380
‫זה לא קורה הרבה, למעשה.‬

26
00:02:10,463 --> 00:02:11,589
‫וזה ממש מוזר.‬

27
00:02:11,673 --> 00:02:14,342
‫אם הילד שלכם חירש,‬
‫איך ייתכן שלא תלמדו אותה?‬

28
00:02:14,425 --> 00:02:19,305
‫אביו, ג'יי, הקדיש את עצמו‬
‫לקידום בנו, בפרט בתחום הספורט.‬

29
00:02:19,389 --> 00:02:21,599
‫כדי לוודא שדנטון לא יחמיץ אף מהלך,‬

30
00:02:21,683 --> 00:02:24,435
‫ג'יי הפך למאמן‬
‫ודיבר איתו מן הקו בשפת הסימנים.‬

31
00:02:24,519 --> 00:02:29,649
‫בגלל זה, ובגלל מעשים נוספים,‬
‫ג'יי תמיד היה גיבורו של דנטון.‬

32
00:02:30,316 --> 00:02:31,192
‫אני יודע!‬

33
00:02:31,276 --> 00:02:32,819
‫הוא הגיבור שלי. לגמרי.‬

34
00:02:32,902 --> 00:02:34,612
‫- ג'יי מאלאס, אביו של דנטון -‬

35
00:02:35,363 --> 00:02:37,073
‫עבר עליו הרבה.‬

36
00:02:37,157 --> 00:02:39,534
‫אם אתה לא שומע ומנסה להסתדר בחיים,‬

37
00:02:39,617 --> 00:02:43,413
‫ניצבים בפניך המון מכשולים,‬
‫אבל הוא עשה זאת כמיטב יכולתו.‬

38
00:02:43,496 --> 00:02:45,123
‫הוא שגשג. הוא פרח.‬

39
00:02:45,206 --> 00:02:48,418
‫אני רוצה לתמוך בתלמידים שלי‬

40
00:02:48,501 --> 00:02:51,462
‫כפי שאבא שלי תמך בי.‬

41
00:02:51,546 --> 00:02:52,881
‫- סידני, אשתו של דנטון -‬

42
00:02:52,964 --> 00:02:53,923
‫הוא תומך מאוד באנשים.‬

43
00:02:55,216 --> 00:02:57,927
‫זה עלול להכביד,‬
‫ואולי הוא לא מבחין בכך או מודה בכך,‬

44
00:02:58,011 --> 00:03:02,098
‫אבל כשאתה הופך להיות‬
‫הכול בשביל כולם, יש לזה מחיר.‬

45
00:03:02,182 --> 00:03:06,436
‫"תירגע. קח זמן לעצמך. תירגע",‬

46
00:03:06,519 --> 00:03:08,897
‫ואני כזה, "לא. עדיין לא סיימתי".‬

47
00:03:08,980 --> 00:03:13,026
‫אני צריך לעשות‬
‫בשביל הילדים האלה כל מה שאני יכול.‬

48
00:03:13,526 --> 00:03:14,819
‫רכז הספורט,‬

49
00:03:14,903 --> 00:03:16,529
‫מאמן הפוטבול הראשי,‬

50
00:03:16,613 --> 00:03:18,781
‫עוזר למאמן הכדורסל,‬

51
00:03:18,865 --> 00:03:20,116
‫מאמן הרמת המשקולות,‬

52
00:03:20,200 --> 00:03:21,659
‫עוזר למאמן האתלטיקה,‬

53
00:03:21,743 --> 00:03:25,330
‫מאמן לחידון הידע…‬
‫דנטון עושה כל מה שאפשר להעלות על הדעת.‬

54
00:03:25,413 --> 00:03:29,834
‫נראה לי שלדנטון מגיעה קצת יותר תמיכה.‬

55
00:03:31,794 --> 00:03:33,838
‫מאחר שהוא בעמדת מנהיגות,‬

56
00:03:33,922 --> 00:03:38,927
‫לעיתים קרובות הוא משמש‬
‫כפניו של הספורט, והוא נמצא שם, במגרש.‬

57
00:03:39,010 --> 00:03:44,724
‫חשוב מאוד שמישהו כמוהו ייראה טוב‬
‫כדי שייצג את ביה"ס ואת הנבחרת שלנו היטב.‬

58
00:03:44,807 --> 00:03:47,393
‫מספר הנרשמים לבית הספר הולך קטן מדי שנה‬

59
00:03:47,477 --> 00:03:49,854
‫ומחלקת הספורט נפגעת במיוחד.‬

60
00:03:49,938 --> 00:03:52,732
‫לא!‬
‫-בקבוצת הפוטבול נותרו 15 שחקנים בלבד‬

61
00:03:52,815 --> 00:03:54,525
‫וקיימת סכנה שתבוטל לגמרי.‬

62
00:03:54,609 --> 00:04:00,073
‫כרכז הספורט, דנטון מרגיש שבאחריותו‬
‫להוכיח שאסור לתת לתוכנית הזאת למות.‬

63
00:04:03,826 --> 00:04:06,371
‫דנטון בהחלט מסור לעבודה‬

64
00:04:06,454 --> 00:04:11,542
‫ומאחר שנחל הצלחה בתרבות שלו,‬
‫תרבות החירשים, הוא רוצה לעזור.‬

65
00:04:11,626 --> 00:04:14,170
‫וכן, אני חושב שזה מכביד על דנטון.‬

66
00:04:14,254 --> 00:04:18,716
‫לדעתי הוא צריך לחזק את הביטחון‬
‫העצמי שלו ולהבין עד כמה הוא תורם.‬

67
00:04:18,800 --> 00:04:25,014
‫כפות הרגליים שלי כואבות‬
‫מרוב הליכה וביצוע מטלות במשך כל היום.‬

68
00:04:25,098 --> 00:04:30,186
‫יש לו עוד המון לתת, אבל אם הוא‬
‫לא ישנה את דרכיו, אני חושבת שיישחק.‬

69
00:04:30,270 --> 00:04:36,234
‫אני לא בטוחה שהוא מבין‬
‫עד כמה אנחנו רואים את מסירותו והתלהבותו‬

70
00:04:36,317 --> 00:04:41,239
‫כלפי בית הספר שלנו,‬
‫הקהילה שלנו והתלמידים שלנו.‬

71
00:04:42,865 --> 00:04:45,910
‫אני חושבת שהחוויה הזאת‬
‫תוכל לתת לו הרבה ביטחון עצמי‬

72
00:04:45,994 --> 00:04:50,206
‫ולעזור לו להמשיך לשנות דברים‬
‫בחייהם של תלמידים בבתי ספר לחירשים.‬

73
00:04:50,290 --> 00:04:51,457
‫בסוף השבוע,‬

74
00:04:51,541 --> 00:04:55,003
‫"עיטי המלחמה" של בית הספר‬
‫ישחקו לראשונה מזה שלוש שנים.‬

75
00:04:55,086 --> 00:04:57,130
‫קדימה, "עיטי המלחמה"!‬
‫-כן!‬

76
00:04:57,213 --> 00:04:59,841
‫דנטון להיות ממוקד, במגרש וגם מחוצה לו,‬

77
00:04:59,924 --> 00:05:04,846
‫כדי שיוכל להוביל את הקבוצה לניצחון.‬
‫-נכון מאוד!‬

78
00:05:04,929 --> 00:05:09,559
‫משימתנו השבוע היא לעזור‬
‫למאמן ד' להיכנס לקצב ולהוביל בגאווה.‬

79
00:05:09,642 --> 00:05:10,643
‫כן!‬

80
00:05:10,727 --> 00:05:13,688
‫- היום הראשון -‬

81
00:05:13,771 --> 00:05:17,692
‫- "למאמן אסור לפחד לשאול‬
‫כל אדם שהוא יכול ללמוד ממנו." בובי נייט -‬

82
00:05:25,116 --> 00:05:26,617
‫כולכם יודעים את שפת הסימנים?‬

83
00:05:26,701 --> 00:05:28,286
‫טיפה.‬
‫-אולי קצת.‬

84
00:05:28,369 --> 00:05:29,746
‫השם שלי.‬

85
00:05:29,829 --> 00:05:32,915
‫השם שלי.‬
‫-אתם סתם מסבכים את המצב.‬

86
00:05:32,999 --> 00:05:35,335
‫מה זה "זה"?‬
‫-לא אומרים את זה הרבה.‬

87
00:05:39,714 --> 00:05:41,341
‫אני רואה אנשים על המגרש.‬

88
00:05:42,175 --> 00:05:44,510
‫הם משחקים פוטבול?‬

89
00:05:46,721 --> 00:05:48,222
‫קדימה! בהתרגשות, חבר'ה.‬

90
00:05:48,306 --> 00:05:49,891
‫ואתם תעברו לשלב הבא.‬

91
00:05:54,228 --> 00:05:55,605
‫מה שלומך?‬

92
00:05:55,688 --> 00:05:57,231
‫נעים להכיר אותך!‬

93
00:05:57,315 --> 00:05:58,524
‫אפשר לקבל חיבוק?‬

94
00:06:00,568 --> 00:06:02,195
‫שלום לכולכם. מה שלומכם?‬

95
00:06:03,154 --> 00:06:05,573
‫מותק, יש כאן תחושה של "אורות ליל שישי",‬

96
00:06:05,656 --> 00:06:08,451
‫של "לזכור את הטיטאנים",‬
‫של משחק שתכף מתחיל.‬

97
00:06:08,534 --> 00:06:11,871
‫בנוסף לכך, דנטון מהמם.‬

98
00:06:11,954 --> 00:06:14,332
‫כמה אתה חמוד? מקסים.‬

99
00:06:14,415 --> 00:06:15,958
‫כמה זמן אתה כבר מאמן?‬

100
00:06:16,042 --> 00:06:17,001
‫שבע שנים.‬

101
00:06:17,085 --> 00:06:18,586
‫בסדר. הרבה זמן.‬

102
00:06:18,669 --> 00:06:19,879
‫ואו!‬
‫-נכון.‬

103
00:06:20,713 --> 00:06:22,298
‫בואו נראה את המלתחות.‬

104
00:06:22,382 --> 00:06:23,591
‫כן? יופי.‬

105
00:06:23,674 --> 00:06:24,801
‫תודה, חבר'ה.‬
‫-להתראות.‬

106
00:06:25,426 --> 00:06:27,261
‫להתראות! אוהבים אתכם!‬

107
00:06:27,345 --> 00:06:29,180
‫בזריזות!‬

108
00:06:30,306 --> 00:06:32,308
‫- קדימה עיטי המלחמה! -‬

109
00:06:34,894 --> 00:06:36,562
‫בסדר.‬
‫-בסדר.‬

110
00:06:37,397 --> 00:06:41,025
‫המלתחה בהחלט ידעה ימים טובים יותר.‬

111
00:06:41,109 --> 00:06:43,611
‫לא יזיק לרענן אותה.‬

112
00:06:43,694 --> 00:06:46,864
‫יש כאלה שיקראו לריח שבה "דוחה".‬

113
00:06:46,948 --> 00:06:49,909
‫לפעמים אתם מורידים‬
‫את הגרביים בסופו של יום ארוך‬

114
00:06:49,992 --> 00:06:52,203
‫ומריחים אותם רק כדי לדעת מה מצבם?‬

115
00:06:52,286 --> 00:06:53,246
‫בחורה!‬

116
00:06:53,329 --> 00:06:57,083
‫זהו הריח שיש בכל החדר הזה.‬

117
00:06:57,583 --> 00:06:59,460
‫זה לא בסדר.‬

118
00:06:59,544 --> 00:07:01,504
‫אפשר לראות אותו? להוריד אותו ממך?‬

119
00:07:02,004 --> 00:07:03,214
‫כן.‬

120
00:07:03,297 --> 00:07:04,173
‫איזה יופי!‬

121
00:07:04,257 --> 00:07:06,050
‫תראו את הפרצוף הזה! הנה הוא!‬

122
00:07:06,134 --> 00:07:08,344
‫תמיד יש לך כל כך הרבה אנרגייה?‬

123
00:07:08,428 --> 00:07:11,764
‫כן, אין לי ברירה.‬
‫חייבת להיות לי הרבה אנרגייה.‬

124
00:07:11,848 --> 00:07:14,434
‫מהבוקר עד לצהריים, במשך כל היום.‬

125
00:07:14,517 --> 00:07:19,188
‫אני אוהב את זה. ספורט, לימודים עם הילדים…‬

126
00:07:19,272 --> 00:07:22,233
‫זהו החלק שאני הכי אוהב ביום.‬

127
00:07:23,025 --> 00:07:25,695
‫אנחנו רוצים לראות‬
‫את שאר בית הספר. תיקח אותנו?‬

128
00:07:25,778 --> 00:07:26,737
‫בואו נזוז.‬

129
00:07:31,242 --> 00:07:32,869
‫תראו את כל הגביעים האלה.‬

130
00:07:32,952 --> 00:07:34,120
‫מהו האזור הזה?‬

131
00:07:34,203 --> 00:07:35,496
‫זה המזנון שלנו.‬

132
00:07:35,580 --> 00:07:37,248
‫מזנון.‬
‫-כן, המזנון.‬

133
00:07:37,331 --> 00:07:39,667
‫מתי המזנון הזה היה בשימוש לאחרונה?‬

134
00:07:40,251 --> 00:07:41,252
‫לפני שנתיים.‬

135
00:07:41,335 --> 00:07:45,381
‫אני רואה מכונת פופקורן‬
‫וסיר בישול. מה מכרו כאן?‬

136
00:07:45,465 --> 00:07:48,968
‫פופקורן, נקניקיות…‬

137
00:07:50,178 --> 00:07:51,387
‫בואו.‬

138
00:07:55,725 --> 00:07:59,896
‫המקלחות היו כאן פעם, אבל כיום זה מחסן.‬

139
00:07:59,979 --> 00:08:01,314
‫טוב, נעלי התעמלות…‬

140
00:08:02,356 --> 00:08:04,025
‫תחתונים שלא אגע בהם.‬

141
00:08:05,651 --> 00:08:07,111
‫בגדים של בית הספר…‬

142
00:08:07,778 --> 00:08:10,156
‫כן, הבנו. אתה עובד בבית הספר.‬

143
00:08:10,239 --> 00:08:11,616
‫הרבה בגדים של בית הספר.‬

144
00:08:12,742 --> 00:08:14,368
‫בסדר. הבנתי.‬

145
00:08:14,452 --> 00:08:17,371
‫בגדים של בית הספר.‬

146
00:08:17,455 --> 00:08:19,165
‫ועוד כאלה! הכי פשוטים שיש.‬

147
00:08:19,248 --> 00:08:21,375
‫- עיטי המלחמה -‬

148
00:08:22,835 --> 00:08:25,296
‫לספורט יש חלק גדול בחייך.‬

149
00:08:25,880 --> 00:08:28,716
‫למה פוטבול?‬

150
00:08:28,799 --> 00:08:29,842
‫אני עושה את זה נכון?‬

151
00:08:29,926 --> 00:08:31,385
‫פוטבול.‬
‫-בוא נראה.‬

152
00:08:31,469 --> 00:08:32,929
‫אסיר את המשקפיים שלי.‬

153
00:08:33,012 --> 00:08:36,849
‫אני יודע שהבעות פנים‬
‫הן חלק משפת הסימנים, נכון?‬

154
00:08:36,933 --> 00:08:37,808
‫נכון.‬

155
00:08:37,892 --> 00:08:41,896
‫למה הפוטבול היה חשוב לך כל כך?‬

156
00:08:41,979 --> 00:08:46,567
‫ספורט תמיד היה אחת הדרכים שלי לפרוק.‬

157
00:08:46,651 --> 00:08:50,071
‫היו ימים שבהם לא קלטתי שום דבר.‬

158
00:08:50,154 --> 00:08:52,281
‫הייתי שחוק ומותש‬

159
00:08:52,365 --> 00:08:54,450
‫מניסיונות לדבר ולקרוא שפתיים.‬

160
00:08:54,534 --> 00:08:58,454
‫היה לי קשה לפתח מערכות יחסים‬
‫עם חבריי לכיתה שהיו יכולים לשמוע.‬

161
00:09:01,082 --> 00:09:05,920
‫ספורט היה אחת הדרכים‬
‫שבהן יכולתי להירגע ולבטא את רגשותיי.‬

162
00:09:07,296 --> 00:09:12,009
‫ואז התחלתי לשחק פוטבול‬
‫בבית ספר לחירשים והתאהבתי.‬

163
00:09:12,969 --> 00:09:17,098
‫מאחר שאבא שלי אהב פוטבול,‬

164
00:09:19,433 --> 00:09:22,436
‫זה יצר בינינו קשר הדוק.‬

165
00:09:23,145 --> 00:09:24,105
‫הבנתי.‬

166
00:09:24,188 --> 00:09:26,399
‫אבא שלי תמך בי תמיד.‬

167
00:09:26,482 --> 00:09:28,109
‫אני רוצה בזה בשביל הילדים…‬

168
00:09:28,192 --> 00:09:29,026
‫כן.‬

169
00:09:29,110 --> 00:09:32,363
‫כי לכמה מהילדים האלה‬
‫לא היה את המודל לחיקוי הזה.‬

170
00:09:32,446 --> 00:09:36,617
‫כי אבא שלך עזר לך מאוד‬
‫לראות שאפשר לשנות דברים.‬

171
00:09:36,701 --> 00:09:37,910
‫בדיוק.‬

172
00:09:37,994 --> 00:09:39,412
‫ואתה יודע איך לעשות זאת?‬

173
00:09:40,705 --> 00:09:42,707
‫קשה לי לראות את זה.‬

174
00:09:42,790 --> 00:09:48,337
‫אני מקווה שאוכל‬
‫לתמוך בהם ולתת להם מוטיבציה.‬

175
00:09:49,547 --> 00:09:52,216
‫אני חייב לוודא שהעתיד שלהם יהיה טוב.‬

176
00:09:52,300 --> 00:09:54,927
‫כן. מוטל עליך לחץ רב.‬

177
00:09:55,011 --> 00:09:55,845
‫נכון.‬

178
00:09:58,139 --> 00:09:59,223
‫- אוטובוס תלמידים -‬

179
00:10:00,266 --> 00:10:01,767
‫- עיטי המלחמה -‬

180
00:10:01,851 --> 00:10:03,102
‫מלחמה.‬

181
00:10:03,185 --> 00:10:04,270
‫מלחמה?‬

182
00:10:04,353 --> 00:10:05,479
‫עיט.‬

183
00:10:05,980 --> 00:10:09,191
‫ספר לי על ציור הקיר הזה.‬

184
00:10:09,692 --> 00:10:14,655
‫הוא נמצא כאן כבר הרבה זמן,‬
‫אולי משנות ה-80 או ה-90,‬

185
00:10:14,739 --> 00:10:16,782
‫והוא נראה כך מאז.‬

186
00:10:16,866 --> 00:10:21,162
‫קשה לגייס כספים ולעשות שיפוצים.‬

187
00:10:21,245 --> 00:10:24,874
‫לדעתך, מדוע בית הספר‬
‫מתקשה להשיג מימון למטרה הזאת?‬

188
00:10:24,957 --> 00:10:30,421
‫בשנות ה-70 היו לנו למעלה מ-300 תלמידים.‬

189
00:10:32,131 --> 00:10:34,508
‫עם הזמן, מספר התלמידים הלך והצטמצם.‬

190
00:10:34,592 --> 00:10:35,426
‫הצטמצם.‬

191
00:10:35,509 --> 00:10:37,303
‫עכשיו יש לנו כ-90 תלמידים.‬

192
00:10:39,263 --> 00:10:44,435
‫יותר ויותר תלמידים עוברים לבתי ספר רגילים.‬

193
00:10:44,518 --> 00:10:48,314
‫אולי כי כאשר הורים מולידים תינוק חירש,‬

194
00:10:48,397 --> 00:10:53,778
‫האודיולוגים והרופאים‬
‫אומרים להם, "אתם יודעים משהו?‬

195
00:10:53,861 --> 00:10:57,198
‫"מוטב ללמוד לדבר ולקרוא שפתיים‬

196
00:10:57,281 --> 00:10:59,241
‫"באמצעות מכשירי שמיעה או שתלים."‬

197
00:10:59,325 --> 00:11:01,535
‫הם לא מדברים איתם על שפת הסימנים.‬

198
00:11:01,619 --> 00:11:07,124
‫אני רואה שזו תרבות מדהימה‬
‫שברור שאתה מסור לה מאוד,‬

199
00:11:07,208 --> 00:11:10,127
‫ולמרות שייתכן שמצבה התדרדר קצת,‬

200
00:11:10,211 --> 00:11:14,548
‫עדיין מגיעים לה תשומת לב ומקום‬

201
00:11:14,632 --> 00:11:17,426
‫כמשהו שהילדים יכולים להתגאות בו, נכון?‬

202
00:11:17,510 --> 00:11:19,428
‫בדיוק כך. נכון.‬

203
00:11:20,805 --> 00:11:22,640
‫אולי היית רוצה‬

204
00:11:22,723 --> 00:11:25,768
‫שהשבוע נעשה כאן ציור קיר חדש‬

205
00:11:25,851 --> 00:11:29,563
‫שבאמת משקף את החיות וההתלהבות‬

206
00:11:29,647 --> 00:11:32,733
‫שיש לך כלפי הספורט‬
‫וכלפי הילדים שמגיעים לכאן?‬

207
00:11:32,817 --> 00:11:34,735
‫כן, בהחלט.‬

208
00:11:34,819 --> 00:11:37,738
‫אני רוצה לראות כאן משהו שנותן השראה.‬

209
00:11:37,822 --> 00:11:43,285
‫יש אמרה או מוטו‬
‫שאתה אומר לתלמידים שנוכל לכלול בו?‬

210
00:11:43,369 --> 00:11:44,954
‫להגן על הקן!‬

211
00:11:45,037 --> 00:11:47,498
‫"להגן על הקן"? נשמע לי הגיוני.‬

212
00:11:48,082 --> 00:11:48,916
‫מוכנים?‬

213
00:11:49,500 --> 00:11:50,793
‫תהיו תוקפניים!‬

214
00:11:50,876 --> 00:11:52,837
‫עיטים, תהיו… לא, עם הידיים למעלה!‬

215
00:11:52,920 --> 00:11:54,338
‫אני מרים אותן!‬
‫-תבין כבר!‬

216
00:11:54,422 --> 00:11:56,298
‫שימי לב, כלבה.‬

217
00:11:56,799 --> 00:11:58,050
‫שש, שבע, שמונה.‬

218
00:11:58,134 --> 00:11:59,802
‫תהיו תוקפניים.‬

219
00:11:59,885 --> 00:12:01,804
‫עיטים, תהיו תוקפניים.‬

220
00:12:02,722 --> 00:12:04,098
‫- קדימה עיטי המלחמה! -‬

221
00:12:04,181 --> 00:12:05,266
‫ספורט!‬

222
00:12:07,935 --> 00:12:09,687
‫ידעתי שזה יקרה!‬

223
00:12:09,770 --> 00:12:10,938
‫אוי, הזהו שלך!‬

224
00:12:12,022 --> 00:12:13,858
‫- לא מספיק להיות טובים -‬

225
00:12:13,941 --> 00:12:15,109
‫- בית ספר לחירשים -‬

226
00:12:16,777 --> 00:12:18,487
‫שלום לך.‬
‫-ככה אתה עוזר?‬

227
00:12:18,571 --> 00:12:20,906
‫תעזור לו עם תלבושת המאמן החמודה שלו?‬

228
00:12:20,990 --> 00:12:22,283
‫בהחלט.‬
‫-בסדר.‬

229
00:12:22,366 --> 00:12:23,409
‫תודה, בובי.‬
‫-תעשו חיים.‬

230
00:12:23,492 --> 00:12:24,910
‫תבוא איתי? בוא.‬

231
00:12:31,459 --> 00:12:33,794
‫היה לכם אימון מהנה.‬

232
00:12:35,379 --> 00:12:37,131
‫ניפגש בקרוב.‬

233
00:12:37,214 --> 00:12:38,549
‫להתראות.‬

234
00:12:39,049 --> 00:12:42,678
‫כבר הסתכלתי במה שיש לך כאן.‬

235
00:12:42,762 --> 00:12:45,514
‫זה בערך כל מה שאני לובש לבית הספר.‬

236
00:12:45,598 --> 00:12:50,853
‫כמעט כל הבגדים שלך קשורים בבית הספר.‬

237
00:12:52,021 --> 00:12:54,565
‫תראה, קיבלתי את רובם מבית הספר.‬

238
00:12:55,608 --> 00:12:57,234
‫למה שאסרב למתנות? נכון?‬

239
00:12:57,318 --> 00:13:01,405
‫מתנות זה נהדר,‬
‫אבל זו לא חייבת להיות המלתחה היחידה שלך.‬

240
00:13:01,489 --> 00:13:03,949
‫אתה לא רק מאמן כאן. אתה מורה, נכון?‬

241
00:13:04,033 --> 00:13:05,493
‫אתה רכז הספורט.‬

242
00:13:05,576 --> 00:13:09,413
‫זה הגיוני אך ורק אם אתה מאמן בלבד.‬

243
00:13:09,497 --> 00:13:10,915
‫תראה, זה פשוט יותר.‬

244
00:13:10,998 --> 00:13:14,627
‫כך קל יותר לעבור‬
‫מבית הספר לאימון במגרש הפוטבול.‬

245
00:13:15,544 --> 00:13:17,129
‫מה שקל אינו תמיד מה שנכון.‬

246
00:13:17,213 --> 00:13:19,381
‫זה מתאים למגרש.‬

247
00:13:19,465 --> 00:13:21,383
‫אני רוצה שיהיה לך יותר מזה.‬

248
00:13:24,261 --> 00:13:25,888
‫ספורט!‬
‫-שיחוק!‬

249
00:13:25,971 --> 00:13:27,056
‫ספורט!‬

250
00:13:32,102 --> 00:13:33,062
‫מעניין.‬

251
00:13:34,104 --> 00:13:34,939
‫בסדר.‬

252
00:13:35,898 --> 00:13:39,485
‫טוב, ראשית,‬
‫אני יודע שכולם אומרים לך את זה,‬

253
00:13:39,568 --> 00:13:41,695
‫אבל אתה ממש מהמם.‬

254
00:13:42,404 --> 00:13:43,322
‫כן, מלכה!‬

255
00:13:44,615 --> 00:13:45,741
‫כן, מלכה.‬

256
00:13:45,825 --> 00:13:46,784
‫כן, מלכה.‬

257
00:13:48,202 --> 00:13:49,912
‫שערות כסופות ראשונות.‬

258
00:13:49,995 --> 00:13:51,539
‫הן צצות כבר…‬

259
00:13:51,622 --> 00:13:54,166
‫שנתיים או שלוש כזה.‬

260
00:13:54,250 --> 00:13:55,960
‫וזאת תקופה שבה היית בלחץ?‬

261
00:13:56,043 --> 00:13:58,212
‫כן, קצת.‬

262
00:13:58,295 --> 00:14:00,840
‫טוב, יש לי שאלת קולנוע.‬

263
00:14:00,923 --> 00:14:03,425
‫ראית את "הנזירות בלוז 2"?‬

264
00:14:05,177 --> 00:14:08,180
‫העלילה די זהה למה שקורה כאן,‬

265
00:14:08,264 --> 00:14:12,101
‫רק ששם מדובר במקהלה וזאת קבוצת פוטבול.‬

266
00:14:12,977 --> 00:14:17,106
‫התוכנית הזאת נמצאת‬
‫במצב ממש לא טוב. זה נכון?‬

267
00:14:17,815 --> 00:14:18,816
‫כן.‬

268
00:14:18,899 --> 00:14:20,442
‫התוכנית שלך היא כאן כעת.‬

269
00:14:20,526 --> 00:14:21,735
‫כן, בהחלט.‬

270
00:14:21,819 --> 00:14:25,739
‫לפעמים יש המון דברים שונים שעליי לעשות.‬

271
00:14:25,823 --> 00:14:29,285
‫היכן להתחיל?‬

272
00:14:29,368 --> 00:14:31,871
‫אז אני מתחיל כאן,‬
‫עובר לכאן, ועושה את כולם.‬

273
00:14:31,954 --> 00:14:37,167
‫אני מרגיש שתמיד יש לי דברים נוספים לעשות.‬

274
00:14:37,251 --> 00:14:39,753
‫לפעמים, בפרט כשאני מודאג מהעתיד,‬

275
00:14:39,837 --> 00:14:41,046
‫כאן ועכשיו…‬

276
00:14:41,130 --> 00:14:44,758
‫לפעמים אני חושב‬
‫שזהו מקום טוב יותר להתמקד בו,‬

277
00:14:44,842 --> 00:14:47,636
‫ולא בחששות ממה שיקרה מאוחר יותר.‬

278
00:14:47,720 --> 00:14:54,143
‫האם אתה מוכן לתת קדימות לקצת שלווה בשבילך‬

279
00:14:54,226 --> 00:14:56,186
‫וללמוד איתי השבוע כמה דברים חדשים‬

280
00:14:56,270 --> 00:14:59,732
‫שיפנו לך קצת זמן ואנרגייה,‬
‫כדי שתוכל לאהוב את עצמך?‬

281
00:14:59,815 --> 00:15:03,235
‫כן, אני מוכן לזה.‬

282
00:15:03,319 --> 00:15:04,778
‫- בית ספר לחירשים -‬

283
00:15:06,447 --> 00:15:08,282
‫- כיתה ידידותית לחירשים! -‬

284
00:15:08,365 --> 00:15:10,743
‫בסדר. ניסיתי ללמוד קצת משפת הסימנים.‬

285
00:15:10,826 --> 00:15:13,662
‫סלח לי אם אטעה, אבל אנסה לשאול אותך שאלה.‬

286
00:15:13,746 --> 00:15:17,082
‫מה אתה אוכל לארוחת הצהריים מדי יום?‬

287
00:15:21,378 --> 00:15:22,838
‫כריך חמאת בוטנים.‬

288
00:15:24,131 --> 00:15:25,758
‫בלי ריבה.‬

289
00:15:27,301 --> 00:15:28,636
‫למה בלי ריבה?‬

290
00:15:28,719 --> 00:15:32,681
‫זה מה שאני עושה מאז שהייתי ילד.‬

291
00:15:32,765 --> 00:15:34,767
‫אז אתה אדם של הרגלים.‬

292
00:15:34,850 --> 00:15:37,686
‫כן. בהחלט.‬

293
00:15:37,770 --> 00:15:39,855
‫לא מתקנים מה שאינו מקולקל.‬

294
00:15:39,939 --> 00:15:41,649
‫כשגדלת,‬

295
00:15:41,732 --> 00:15:47,321
‫מה אהבת לאכול?‬

296
00:15:47,821 --> 00:15:50,240
‫איזה אוכל אהבתי כשגדלתי?‬

297
00:15:50,324 --> 00:15:51,158
‫כן.‬

298
00:15:51,241 --> 00:15:52,618
‫בסדר.‬

299
00:15:52,701 --> 00:15:57,498
‫אהבתי את ה"סלופי ג'ו" של אבא שלי.‬

300
00:15:57,581 --> 00:15:59,541
‫לא מקופסת שימורים, אלא בעבודת יד.‬

301
00:15:59,625 --> 00:16:01,293
‫אני אוהב "סלופי ג'ו".‬

302
00:16:01,377 --> 00:16:07,174
‫השבוע אני רוצה לעזור לך‬
‫לגלות את הדבר החדש שאתה…‬

303
00:16:10,010 --> 00:16:11,679
‫הכי אוהב.‬

304
00:16:11,762 --> 00:16:13,180
‫הכי אוהב.‬

305
00:16:13,263 --> 00:16:14,890
‫הכי אוהב לאכול.‬

306
00:16:15,474 --> 00:16:18,644
‫אז אתה מוכן להתחיל את השבוע הזה איתנו?‬

307
00:16:18,727 --> 00:16:20,270
‫אהיה מוכן מתי שתגידו.‬

308
00:16:20,354 --> 00:16:23,232
‫שנעשה תרועה? אנחנו צריכים לדפוק יציאה.‬

309
00:16:23,315 --> 00:16:24,775
‫בואו נזוז.‬

310
00:16:24,858 --> 00:16:26,402
‫בואו נזוז.‬
‫-בואו נזוז!‬

311
00:16:26,485 --> 00:16:27,820
‫בואו נזוז!‬
‫-בסדר.‬

312
00:16:27,903 --> 00:16:30,364
‫חשבתי שנעשה "שלוש, שתיים, אחת" ורק אז…‬

313
00:16:30,447 --> 00:16:32,616
‫- היום השני -‬

314
00:16:32,700 --> 00:16:36,328
‫- "התפתחות מתחילה תמיד‬
‫בקצה אזור הנוחות שלכם." טוני רובינס -‬

315
00:16:37,287 --> 00:16:40,040
‫אני רואה את כל הלחץ שדנטון מעמיס על עצמו,‬

316
00:16:40,124 --> 00:16:42,584
‫ואני צריך שהוא יבין שיש לו את המשאבים,‬

317
00:16:42,668 --> 00:16:45,295
‫יש לו את הכישורים ויש לו את הכוח‬

318
00:16:45,379 --> 00:16:48,257
‫להשיג כל מה שהוא רוצה להשיג.‬

319
00:16:48,757 --> 00:16:52,094
‫מבחינה אסתטית, אולי זה יהיה‬
‫אחד המייקאוברים הכי קלים שלי,‬

320
00:16:52,177 --> 00:16:57,349
‫אבל הדבר שאינו קל‬
‫הוא עד כמה דנטון משקיע בקהילה שלו.‬

321
00:16:57,433 --> 00:17:02,730
‫אז מותק, העבודה שלי היום‬
‫היא לטפח קצת שלווה בעולמו המהמם של דנטון.‬

322
00:17:03,897 --> 00:17:08,360
‫לדנטון חשוב מאוד להצית בתלמידים התלהבות,‬

323
00:17:08,444 --> 00:17:13,032
‫ולכן תפקידי בשבוע הזה‬
‫הוא להפגין אהבה כלפי מחלקת הספורט הזאת,‬

324
00:17:13,115 --> 00:17:17,369
‫כדי שהקבוצות באמת יוכלו‬
‫להתחיל להתגאות יותר במה שהן עושות.‬

325
00:17:17,995 --> 00:17:22,291
‫דנטון אינו רואה את האוכל‬
‫בעדיפות גבוהה ואני מבין את זה לגמרי.‬

326
00:17:22,374 --> 00:17:24,001
‫הוא עסוק מאוד.‬

327
00:17:24,084 --> 00:17:26,920
‫עם זאת, הוא תקוע באותה שגרה.‬

328
00:17:27,004 --> 00:17:29,757
‫אני רוצה לדחוק בו קצת לנסות דברים חדשים‬

329
00:17:29,840 --> 00:17:32,426
‫ולטעום משהו שאינו לחם וחמאת בוטנים.‬

330
00:17:32,509 --> 00:17:34,511
‫אני רוצה לוודא שכשהוא נכנס לחדר‬

331
00:17:34,595 --> 00:17:38,599
‫עם אנשים שעשויים‬
‫להשפיע על עבודתו, על בית הספר שלו,‬

332
00:17:38,682 --> 00:17:41,018
‫שירגיש שהוא שולט במתרחש לא פחות מהם.‬

333
00:17:41,101 --> 00:17:43,437
‫אני רוצה שהוא ירגיש רב עוצמה.‬

334
00:17:43,520 --> 00:17:47,649
‫אנטוני ואני נצא ליום של בילוי עם דנטון.‬

335
00:17:47,733 --> 00:17:48,817
‫יום בילוי של בנים!‬

336
00:17:48,901 --> 00:17:52,863
‫- היו נחמדים כלפי עצמכם -‬

337
00:17:55,991 --> 00:17:57,493
‫אתה מוכן לעשות קניות?‬

338
00:17:57,576 --> 00:17:59,328
‫חליפה?‬

339
00:18:01,789 --> 00:18:02,831
‫אחריך.‬

340
00:18:03,665 --> 00:18:04,917
‫תודה.‬

341
00:18:05,000 --> 00:18:08,587
‫המלתחה של דנטון‬
‫היא בעיקר בגדים של בית הספר‬

342
00:18:08,670 --> 00:18:11,131
‫או דברים שנראים מתאימים לסטודנט בקולג',‬

343
00:18:11,215 --> 00:18:14,676
‫ואנו צריכים שהוא ייראה‬
‫כמו מישהו שצריך להתייחס אליו ברצינות‬

344
00:18:14,760 --> 00:18:17,179
‫בישיבות הנהלה, באירוע…‬

345
00:18:17,262 --> 00:18:20,474
‫אני רוצה רק שהוא יתלבש‬
‫כך שייראה כמו אדם מבוגר.‬

346
00:18:20,557 --> 00:18:23,018
‫טוב, דנטון. הנה החשש הגדול שלי.‬

347
00:18:23,102 --> 00:18:26,605
‫אני רואה אותך כמאמן, אבל אתה לא רק מאמן.‬

348
00:18:26,688 --> 00:18:28,565
‫עכשיו אתה רכז הספורט.‬

349
00:18:28,649 --> 00:18:30,109
‫אתה גם מורה.‬

350
00:18:30,192 --> 00:18:31,318
‫אתה מרגיש…‬

351
00:18:31,860 --> 00:18:35,572
‫רב עוצמה בתפקידך? אתה מרגיש,‬
‫"אני האיש שמתאים לתפקיד הזה"?‬

352
00:18:36,865 --> 00:18:38,325
‫לא בדיוק.‬

353
00:18:39,743 --> 00:18:44,832
‫כרגע אני רק מנסה להבין‬
‫את התפקיד וכיצד אני אמור לבצע אותו.‬

354
00:18:44,915 --> 00:18:46,208
‫שכרו אותך מסיבה טובה.‬

355
00:18:46,291 --> 00:18:49,378
‫יש לך מה שצריך.‬
‫אתה פשוט צריך לשלוט במרחב הזה.‬

356
00:18:49,461 --> 00:18:52,589
‫אני רגיל לעבוד מאחורי הקלעים,‬

357
00:18:52,673 --> 00:18:54,508
‫לעודד, להניע ולתמוך באחרים.‬

358
00:18:54,591 --> 00:18:56,009
‫זה מה שמלהיב אותי.‬

359
00:18:56,093 --> 00:18:57,886
‫לדעתי זוהי הזדמנות,‬

360
00:18:57,970 --> 00:19:02,474
‫וזה יהפוך לדבר שתעשה שוב ושוב,‬
‫שהוא לצאת מאזור הנוחות שלך.‬

361
00:19:02,558 --> 00:19:07,521
‫אור הזרקורים מפחיד,‬
‫אבל אתה יודע לאמן ולתת לאנשים השראה.‬

362
00:19:07,604 --> 00:19:09,398
‫לדעתי אתה צריך לשכנע אנשים‬

363
00:19:09,481 --> 00:19:11,942
‫שאתה יודע כיצד להגיע לשלב הבא,‬

364
00:19:12,025 --> 00:19:13,777
‫כדי לגרום להם לבוא למשחקים.‬

365
00:19:13,861 --> 00:19:17,322
‫עם זאת, אתה נראה כמו אחד התלמידים.‬

366
00:19:17,906 --> 00:19:19,700
‫היראה בהתאם לתפקידך.‬

367
00:19:19,783 --> 00:19:24,163
‫אני מקווה שהבגדים האלה‬
‫יעזרו לך להרגיש כך קצת.‬

368
00:19:24,246 --> 00:19:25,289
‫כן.‬

369
00:19:25,372 --> 00:19:26,665
‫שנמדוד בגדים?‬

370
00:19:27,374 --> 00:19:29,084
‫אתה מוכן לנסות ללבוש כל דבר?‬

371
00:19:29,168 --> 00:19:30,919
‫לנסות כל דבר?‬

372
00:19:31,420 --> 00:19:35,591
‫יש לי חולצת בטן ורודה מקסימה‬
‫שג'ונתן שלח, שהוא ממש רוצה שתנסה.‬

373
00:19:35,674 --> 00:19:37,467
‫לדעתי ורוד ייראה טוב עליי.‬

374
00:19:37,551 --> 00:19:40,012
‫ואין ספק שחולצת בטן תיראה עליך סוף.‬

375
00:19:40,095 --> 00:19:43,432
‫טוב, אם תזדקק למשהו, פשוט תגיד לי. בסדר?‬

376
00:19:46,560 --> 00:19:47,394
‫אפשר להיכנס?‬

377
00:19:47,477 --> 00:19:48,312
‫יופי.‬

378
00:19:50,898 --> 00:19:52,065
‫אהבתי.‬

379
00:19:54,735 --> 00:19:56,653
‫זה ממש יפה.‬

380
00:19:56,737 --> 00:19:57,905
‫ואו!‬

381
00:19:57,988 --> 00:20:02,284
‫אני לא מנסה להעביר אותו‬
‫מבגדי ספורט אופנתיים ישר לחליפה.‬

382
00:20:02,367 --> 00:20:03,327
‫הוא לא זקוק לזה.‬

383
00:20:03,410 --> 00:20:07,497
‫אהבתי שאתה לובש ז'קט.‬
‫זה גורם לך להיראות מתוחכם.‬

384
00:20:07,581 --> 00:20:10,417
‫עם מכנסיים כאלה,‬
‫התחושה היא יותר כמו בטרנינג.‬

385
00:20:10,500 --> 00:20:15,005
‫אני רוצה שהוא ידע שקיים גם‬
‫מקום טוב באמצע, קצת יותר מעודן ומתוחכם.‬

386
00:20:15,088 --> 00:20:18,050
‫אני לא רוצה‬
‫שתתנתק לגמרי מהמקום שבו היית קודם.‬

387
00:20:18,133 --> 00:20:19,468
‫זה ביגוד ספורטיבי אופנתי.‬

388
00:20:20,052 --> 00:20:22,804
‫המכנסיים נוחים מאוד.‬

389
00:20:22,888 --> 00:20:24,514
‫כשאני חושב על ז'קט,‬

390
00:20:24,598 --> 00:20:27,768
‫אני מתמקד באופן‬
‫שבו הוא גורם לי להרגיש וביציבה שלי.‬

391
00:20:27,851 --> 00:20:30,437
‫הכתפיים שלי זזות אחורה באופן אוטומטי‬

392
00:20:30,520 --> 00:20:33,398
‫ואני מרגיש שאני יכול‬
‫להיכנס לחדר בצורה כזאת,‬

393
00:20:33,482 --> 00:20:35,442
‫ולהיות נוכחות שדורשת דברים.‬

394
00:20:35,525 --> 00:20:36,902
‫הז'קט יפה.‬

395
00:20:37,903 --> 00:20:40,572
‫האריג הוא קצת…‬

396
00:20:40,656 --> 00:20:45,077
‫רציתי לומר שהוא מפריע קצת לשפת הסימנים.‬

397
00:20:45,160 --> 00:20:49,831
‫בסדר. אני מבין‬
‫את זה לגמרי וקל מאוד לשנות זאת.‬

398
00:20:49,915 --> 00:20:51,959
‫זה משהו שאתה לא חייב ללבוש‬

399
00:20:52,042 --> 00:20:55,128
‫עד שמתקיים אירוע שחשוב לך.‬

400
00:20:55,212 --> 00:20:56,838
‫כן.‬

401
00:20:56,922 --> 00:21:01,510
‫אני מרגיש ברמה גבוהה יותר, רציני יותר…‬

402
00:21:01,593 --> 00:21:04,763
‫כמו בן אדם רציני שמסתובב לו.‬

403
00:21:04,846 --> 00:21:06,181
‫אני הולך בענק.‬

404
00:21:06,265 --> 00:21:07,432
‫זה בדיוק מה שרציתי.‬

405
00:21:08,100 --> 00:21:09,893
‫אני רוצה שתנסה תלבושת נוספת.‬

406
00:21:09,977 --> 00:21:11,228
‫נהדר.‬

407
00:21:11,311 --> 00:21:12,145
‫יופי!‬

408
00:21:20,946 --> 00:21:25,325
‫תראה כמה טוב זה נראה.‬

409
00:21:25,409 --> 00:21:27,828
‫תראה את הטוסיק שלך במכנסיים האלה! תסתכל!‬

410
00:21:28,662 --> 00:21:30,330
‫תראה כמה טוב זה נראה.‬

411
00:21:30,414 --> 00:21:33,542
‫זה החלק שאשתי הכי אוהבת אצלי.‬

412
00:21:33,625 --> 00:21:35,627
‫גם אני.‬

413
00:21:37,087 --> 00:21:41,466
‫אהבתי. זה יומיומי יותר.‬

414
00:21:41,550 --> 00:21:42,384
‫בנוסף…‬

415
00:21:43,010 --> 00:21:45,137
‫"אתה לוהט." לוהט.‬

416
00:21:45,220 --> 00:21:46,221
‫לוהט.‬

417
00:21:46,305 --> 00:21:48,849
‫כן הסיבה העיקרית שרציתי שתלבש את זה‬

418
00:21:48,932 --> 00:21:50,767
‫היא שזוהי דרך קלה מאוד,‬

419
00:21:50,851 --> 00:21:55,105
‫מבלי להרגיש שזה‬
‫מסובך מדי, או נפוח מדי, או מגונדר מדי,‬

420
00:21:55,188 --> 00:21:58,150
‫להיראות מתוחכם, בוגר…‬

421
00:21:58,233 --> 00:22:00,152
‫כמו מישהו שהייתי רוצה להקשיב לו.‬

422
00:22:00,235 --> 00:22:02,195
‫כן, בהחלט.‬

423
00:22:02,279 --> 00:22:06,199
‫אתה מרגיש שהלוק הזה‬
‫יגרום לך להרגיש רב עוצמה‬

424
00:22:06,283 --> 00:22:08,827
‫כשתדבר עם הקולגות שלך,‬

425
00:22:08,910 --> 00:22:10,954
‫עם הממונים עליך בבית הספר,‬

426
00:22:11,038 --> 00:22:12,497
‫עם כתבים, אולי,‬

427
00:22:12,581 --> 00:22:16,376
‫ועם קהל שמגיע‬
‫כדי לתמוך במה שאתה מנסה לעשות?‬

428
00:22:16,460 --> 00:22:20,589
‫בהחלט. אני מרגיש מוכן. אני מרגיש טוב.‬

429
00:22:20,672 --> 00:22:23,759
‫אני מרגיש שאני יכול לראות‬
‫כיצד אנשים יסתכלו עליי.‬

430
00:22:23,842 --> 00:22:26,803
‫אני רואה את הביטחון הזה בעצמי.‬

431
00:22:26,887 --> 00:22:27,721
‫יפהפה.‬

432
00:22:27,804 --> 00:22:28,638
‫תודה.‬

433
00:22:28,722 --> 00:22:31,016
‫לך להחליף בגדים,‬
‫כדי שאוכל לצפות בטוסיק הזה מתרחק.‬

434
00:22:31,099 --> 00:22:33,643
‫תראה את הדבר הזה מתרחק!‬

435
00:22:33,727 --> 00:22:35,729
‫נכון שזה היה פנטסטי? אל תשקר!‬

436
00:22:36,229 --> 00:22:38,023
‫- הזינו את עצמכם -‬

437
00:22:38,106 --> 00:22:39,441
‫- הזינו את נשמתכם -‬

438
00:22:39,524 --> 00:22:41,443
‫- תמכו באחרים -‬

439
00:22:42,319 --> 00:22:47,240
‫אם נשווה כריך חמאת בוטנים לאוכל הודי,‬

440
00:22:47,324 --> 00:22:49,618
‫זה הבדל של שמיים וארץ.‬

441
00:22:49,701 --> 00:22:51,119
‫מהו המקום הזה?‬

442
00:22:51,203 --> 00:22:52,371
‫אתה מכיר אוכל הודי?‬

443
00:22:53,497 --> 00:22:55,665
‫לא, אני לא יודע עליו הרבה.‬

444
00:22:55,749 --> 00:23:01,922
‫יש בו המון תבלינים,‬
‫מרקמים, פריכות וחלקלקות.‬

445
00:23:02,005 --> 00:23:05,842
‫אני רוצה שהוא ישחק בזה.‬
‫שפשוט יחקור ויהיה סקרן.‬

446
00:23:06,343 --> 00:23:08,887
‫זה חריף קצת.‬

447
00:23:08,970 --> 00:23:10,013
‫מושלם.‬

448
00:23:10,097 --> 00:23:11,765
‫הכול טוב מאוד.‬

449
00:23:12,349 --> 00:23:16,436
‫טוב, אני יודע שהספורט, ובפרט הפוטבול,‬

450
00:23:16,520 --> 00:23:17,896
‫חשוב לך מאוד…‬

451
00:23:17,979 --> 00:23:18,814
‫נכון.‬

452
00:23:18,897 --> 00:23:21,358
‫אבל ברור שבבית הספר שלך‬

453
00:23:21,441 --> 00:23:23,443
‫יש הרבה יותר מכך.‬

454
00:23:23,527 --> 00:23:25,570
‫רק כשהגעתי לכיתה ז'‬

455
00:23:25,654 --> 00:23:27,781
‫והלכתי לקייטנה בבית הספר לחירשים,‬

456
00:23:27,864 --> 00:23:32,869
‫ראיתי חירשים שהיו‬
‫מודל לחיקוי והתחלתי להיות מעורב‬

457
00:23:32,953 --> 00:23:35,497
‫בזהות שלי כחירש.‬

458
00:23:36,706 --> 00:23:39,835
‫ומי יכול לתקשר עם ילדים חירשים וללמד אותם‬

459
00:23:39,918 --> 00:23:44,589
‫טוב יותר ממבוגרים חירשים‬
‫שכבר עברו את הדבר הזה וחוו אותו?‬

460
00:23:45,882 --> 00:23:49,386
‫אני אוהב את אבא שלי.‬
‫אני אוהב את המשפחה שלי.‬

461
00:23:49,469 --> 00:23:51,847
‫באמת. אני מעריך אותם.‬

462
00:23:51,930 --> 00:23:57,144
‫אבל האם הם מבינים לגמרי מה עברתי?‬

463
00:23:57,227 --> 00:24:00,021
‫לא. זה שונה.‬

464
00:24:00,730 --> 00:24:07,362
‫לכן חשוב מאוד‬
‫שיהיה לנו מקום שבו נוכל להרגיש בנוח‬

465
00:24:07,446 --> 00:24:11,700
‫עם העולם שלנו, התרבות שלנו,‬
‫התקשורת שלנו, הקצב שלנו…‬

466
00:24:12,284 --> 00:24:13,577
‫זה אדם חדור משימה.‬

467
00:24:14,494 --> 00:24:17,873
‫דנטון רוצה להעלות‬
‫את תרבות החירשים על נס ולטפח אותה.‬

468
00:24:19,332 --> 00:24:20,375
‫זה ראוי להערכה.‬

469
00:24:21,418 --> 00:24:23,962
‫הנה קינוחים בשבילכם. אלה כריכי גלידה.‬

470
00:24:24,045 --> 00:24:26,798
‫זה מה שאני הכי אוהב.‬

471
00:24:27,299 --> 00:24:29,134
‫קוראים לזה "קולפי".‬

472
00:24:29,718 --> 00:24:30,760
‫כל כך טעים.‬

473
00:24:30,844 --> 00:24:32,471
‫אתה יכול לקחת אותו איתך.‬

474
00:24:34,431 --> 00:24:35,682
‫- אנחנו היופי -‬

475
00:24:36,516 --> 00:24:37,726
‫- כן, מלכה -‬

476
00:24:39,394 --> 00:24:42,314
‫- היום השלישי -‬

477
00:24:42,397 --> 00:24:46,985
‫- "הכוח ליצור עתיד טוב יותר‬
‫נמצא ברגע הנוכחי." אקהרט טולה -‬

478
00:24:47,068 --> 00:24:49,738
‫- מפקדת חמשת המדהימים‬
‫ניו אורלינס, לואיזיאנה -‬

479
00:24:49,821 --> 00:24:52,532
‫אנחנו הולכים לעשות שיעור יוגה משגע ביחד.‬

480
00:24:52,616 --> 00:24:53,742
‫בואו נעבור ליוגה.‬

481
00:24:53,825 --> 00:24:56,703
‫ואל תסתכלו על התחת שלי,‬
‫כי הוא חמוד בטייטס האלה.‬

482
00:24:56,786 --> 00:24:58,038
‫טוב, תסתכלו עליו.‬

483
00:24:59,831 --> 00:25:03,627
‫רציתי להראות לך משהו שיעזור לך להירגע.‬

484
00:25:03,710 --> 00:25:06,046
‫אם אתה חושש מהעתיד,‬

485
00:25:06,129 --> 00:25:10,050
‫או אם אתה חושב על העבר, אתה לא נמצא בהווה.‬

486
00:25:10,133 --> 00:25:13,386
‫אז העיקר הוא כיצד לחבר את עצמך להווה,‬

487
00:25:13,470 --> 00:25:15,555
‫ובאותו זמן לטפל בגופך.‬

488
00:25:15,639 --> 00:25:17,182
‫בסדר. נשמע לי טוב.‬

489
00:25:17,265 --> 00:25:20,977
‫בוא נשב על הטוסיק שלנו.‬
‫יוגה משקמת מתבצעת רק על הקרקע.‬

490
00:25:21,061 --> 00:25:23,355
‫ירכיים, גב תחתון ומיתרי הברך.‬

491
00:25:23,438 --> 00:25:27,234
‫מותק, מיתרי הברך‬
‫צריכים להיות משוחררים, כדי שנמתח אותם.‬

492
00:25:27,317 --> 00:25:29,528
‫כפות רגליים רפויות, נוטות כלפי מעלה.‬

493
00:25:29,611 --> 00:25:33,990
‫אם זה גורם למיתרי הברכיים‬
‫שלך לצרוח ואתה כזה, "כואב לי, כלבה…"‬

494
00:25:34,074 --> 00:25:35,534
‫ניקח את הבלוק הזה.‬

495
00:25:40,372 --> 00:25:42,040
‫מורה ליוגה אמר לי פעם,‬

496
00:25:42,123 --> 00:25:45,418
‫"תראה לי בחדר היכן הבעיה נמצאת",‬

497
00:25:45,502 --> 00:25:46,545
‫ואני אמרתי…‬

498
00:25:48,672 --> 00:25:51,007
‫"תראה, היא לא בחדר הזה.‬

499
00:25:51,091 --> 00:25:53,468
‫"זאת בעיה שאני צריך להסביר לך."‬

500
00:25:53,552 --> 00:25:57,889
‫וזו הייתה דרכו לומר שלמעשה,‬
‫הרבה מהבעיות שאנחנו נתקלים בהן‬

501
00:25:57,973 --> 00:25:59,474
‫נמצאות בראש שלנו,‬

502
00:25:59,558 --> 00:26:01,851
‫ואנחנו צריכים לצאת מהראש שלנו‬

503
00:26:01,935 --> 00:26:04,854
‫ולהיכנס לגופנו באמצעות הנשימה.‬

504
00:26:04,938 --> 00:26:07,357
‫"אבל מה עם בית הספר? לא, אני שואף.‬

505
00:26:07,440 --> 00:26:10,318
‫"אני תוהה מה אוכל‬
‫לארוחת הערב. לא, אני נושף."‬

506
00:26:10,402 --> 00:26:13,029
‫שים את כף רגלך הימנית על ברכך השמאלית.‬

507
00:26:14,489 --> 00:26:17,158
‫כן. אני צודק? אתה מרגיש את זה שם?‬

508
00:26:17,951 --> 00:26:20,203
‫הדרך שבה אנו מתחברים לעצמנו על המזרן‬

509
00:26:20,287 --> 00:26:22,831
‫היא הדרך שבה אנו‬
‫מתחברים לעצמנו מחוץ למזרן.‬

510
00:26:22,914 --> 00:26:24,291
‫זאת דרך נהדרת בשבילו‬

511
00:26:24,374 --> 00:26:28,670
‫לתרגל שלווה, חמלה וריכוז בעצמו.‬

512
00:26:28,753 --> 00:26:29,796
‫כן.‬

513
00:26:29,879 --> 00:26:34,092
‫והידיעה שהוא לא ייתקל‬
‫בשום דבר שהוא אינו יכול להתמודד איתו.‬

514
00:26:34,175 --> 00:26:35,260
‫זאת יוגה, מותק.‬

515
00:26:35,343 --> 00:26:36,678
‫איך אתה מרגיש?‬

516
00:26:37,679 --> 00:26:38,555
‫רגוע מאוד.‬

517
00:26:39,264 --> 00:26:40,181
‫משוחרר מאוד.‬

518
00:26:40,265 --> 00:26:43,602
‫אבל הירכיים שלי היו מתוחות קודם‬

519
00:26:43,685 --> 00:26:46,688
‫וכעת הן די נמסו להן.‬

520
00:26:46,771 --> 00:26:48,815
‫אהבתי את הסיפור הזה.‬

521
00:26:48,898 --> 00:26:51,818
‫טוב, אנחנו נחליף בגדים ואז נספר אותך.‬

522
00:26:51,901 --> 00:26:53,194
‫קדימה.‬

523
00:26:54,154 --> 00:26:56,197
‫ברוך הבא למשרדי.‬

524
00:26:56,698 --> 00:27:01,369
‫תפקידי הוא להמשיך‬
‫במסורת הדגולה של המדליקות הנצחית שלך.‬

525
00:27:02,287 --> 00:27:06,207
‫אתה יודע? אתה מסתכל על השיער של טאן וחושב,‬

526
00:27:07,834 --> 00:27:08,668
‫"חמוד"?‬

527
00:27:08,752 --> 00:27:11,212
‫עם קצת נפח כזה?‬

528
00:27:11,296 --> 00:27:12,964
‫לא.‬

529
00:27:13,048 --> 00:27:16,092
‫כן, הנפח של טאן מגניב,‬

530
00:27:16,176 --> 00:27:18,595
‫אבל הוא לא מתאים לי.‬

531
00:27:18,678 --> 00:27:19,929
‫אני לא בטוח.‬

532
00:27:20,013 --> 00:27:20,972
‫אני מעדיף שמרני.‬

533
00:27:21,056 --> 00:27:24,392
‫אני גם סקרן לגבי איך שתיראה‬

534
00:27:24,476 --> 00:27:26,728
‫עם קצת יותר צללית של אחר הצהריים.‬

535
00:27:26,811 --> 00:27:27,979
‫מה זה?‬

536
00:27:28,480 --> 00:27:30,148
‫זיפים, אתה יודע?‬

537
00:27:31,358 --> 00:27:35,737
‫כזה, "יפיוף".‬

538
00:27:36,321 --> 00:27:38,698
‫כן, זה מאוד… תודה. כן.‬

539
00:27:38,782 --> 00:27:42,744
‫תמיד יש לי שפם וזקן תיש.‬

540
00:27:43,703 --> 00:27:46,498
‫אני רוצה…‬

541
00:27:46,581 --> 00:27:48,667
‫שלא יהיו לך שפם וזקן תיש.‬

542
00:27:48,750 --> 00:27:49,751
‫רק השבוע.‬

543
00:27:49,834 --> 00:27:50,835
‫בסדר.‬

544
00:27:52,462 --> 00:27:54,214
‫טוב, אנחנו מתחילים לחתוך.‬

545
00:27:54,714 --> 00:27:56,007
‫בסדר, המשחק.‬

546
00:27:56,091 --> 00:27:57,300
‫נכון שאתה מתרגש?‬

547
00:27:57,384 --> 00:28:00,095
‫כן, לגמרי.‬

548
00:28:01,513 --> 00:28:05,350
‫יש להם מוטיבציה. הם מתרגשים.‬

549
00:28:05,433 --> 00:28:08,186
‫לעלות למגרש סוף סוף…‬

550
00:28:08,269 --> 00:28:13,566
‫והם גם מקווים שאנשים יבואו‬
‫לבית הספר ויצפו במשחקים שלנו.‬

551
00:28:18,321 --> 00:28:21,032
‫תן לסנטר שלך לראות את השמש, מותק.‬

552
00:28:21,116 --> 00:28:23,034
‫הסנטר עם הגומה.‬

553
00:28:23,118 --> 00:28:24,828
‫יש לך גומה בסנטר?‬

554
00:28:24,911 --> 00:28:27,038
‫אוי, תפסיק להיות כזה לוהט.‬

555
00:28:29,499 --> 00:28:30,875
‫אסור שבית הספר‬

556
00:28:30,959 --> 00:28:35,255
‫יאבד את מאמן הפוטבול שלו‬
‫כי הוא הלך להיות דוגמן!‬

557
00:28:35,338 --> 00:28:37,048
‫אולי בתור עבודה לקיץ.‬

558
00:28:37,132 --> 00:28:38,717
‫מישהו פוזל הצידה?‬

559
00:28:39,217 --> 00:28:43,722
‫אתה מוכן לראות עד כמה אתה משגע עכשיו?‬

560
00:28:43,805 --> 00:28:46,224
‫הנה דנטון החדש והמשגע.‬

561
00:28:49,936 --> 00:28:50,854
‫ואו!‬

562
00:28:51,396 --> 00:28:52,230
‫מעניין.‬

563
00:28:53,148 --> 00:28:55,483
‫זה ממש יפה. זה אדיר.‬

564
00:28:58,445 --> 00:29:00,447
‫לא חשבתי שזה ייראה כך.‬

565
00:29:01,114 --> 00:29:02,115
‫אהבת?‬

566
00:29:02,198 --> 00:29:04,993
‫כן. לכוכבי קולנוע בטלוויזיה‬

567
00:29:05,076 --> 00:29:08,872
‫יש צללית כזאת.‬
‫אף פעם לא חשבתי שזה ייראה ככה.‬

568
00:29:08,955 --> 00:29:09,831
‫זה טוב, נכון?‬

569
00:29:09,914 --> 00:29:11,416
‫אז קצת יותר נפח…‬

570
00:29:11,499 --> 00:29:12,500
‫כן!‬

571
00:29:12,584 --> 00:29:14,919
‫אני מרגיש שאני מסוגל לזה.‬

572
00:29:15,003 --> 00:29:19,549
‫שאני יכול לגשת אל השופטים ולדבר איתם‬

573
00:29:19,632 --> 00:29:21,885
‫ולהפגין עוצמה, ולבטא זאת עם הלוק הזה.‬

574
00:29:22,427 --> 00:29:27,640
‫אני מעריך מאוד‬
‫אותך ואת האופן שבו טיפלת בי,‬

575
00:29:27,724 --> 00:29:32,562
‫אז אני רוצה לתת לך את שמך בשפת הסימנים.‬

576
00:29:32,645 --> 00:29:33,480
‫אלוהים, תגיד לי!‬

577
00:29:33,563 --> 00:29:34,981
‫אתה מוכן?‬

578
00:29:35,064 --> 00:29:37,901
‫המספר חמש…‬

579
00:29:38,943 --> 00:29:40,945
‫"ג'ונתן."‬

580
00:29:41,571 --> 00:29:42,822
‫למה?‬

581
00:29:43,323 --> 00:29:46,493
‫ראשית, אתה ידידותי מאוד.‬

582
00:29:47,577 --> 00:29:49,037
‫הסיבה השנייה היא…‬

583
00:29:49,120 --> 00:29:52,457
‫שהעיניים שלך קורנות. הן מאירות.‬

584
00:29:54,876 --> 00:29:56,085
‫והסיבה השלישית…‬

585
00:29:56,169 --> 00:29:57,670
‫אתה פשוט אתה.‬

586
00:29:57,754 --> 00:30:01,049
‫ואתה לא מתנצל על כך.‬

587
00:30:02,675 --> 00:30:04,052
‫שמתי לב שלעיתים קרובות,‬

588
00:30:04,135 --> 00:30:06,346
‫אתה מניף את השיער שלך.‬

589
00:30:06,429 --> 00:30:08,431
‫אתה מניף אותו אחורה, כן?‬

590
00:30:08,515 --> 00:30:09,432
‫אז ג'יי-וי-אן.‬

591
00:30:09,516 --> 00:30:10,475
‫ג'יי-וי-אן.‬

592
00:30:12,352 --> 00:30:13,186
‫ג'יי-וי-אן.‬

593
00:30:13,937 --> 00:30:14,854
‫כן.‬

594
00:30:14,938 --> 00:30:17,106
‫זה גרם לי לבכות!‬

595
00:30:23,863 --> 00:30:25,323
‫- אלה החיים שלכם -‬

596
00:30:25,406 --> 00:30:27,283
‫- עצבו אותם היטב -‬

597
00:30:29,160 --> 00:30:30,954
‫ברוך הבא לאונ' לואיזיאנה.‬

598
00:30:31,037 --> 00:30:32,121
‫אוניברסיטת המדינה.‬

599
00:30:32,205 --> 00:30:34,290
‫- אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה -‬

600
00:30:34,374 --> 00:30:38,586
‫אני ממש רוצה שתבין שכל עוד תחלום‬
‫שהדברים יהפכו לגדולים יותר וטובים יותר,‬

601
00:30:38,670 --> 00:30:40,046
‫הם אכן יהיו טובים יותר.‬

602
00:30:40,129 --> 00:30:44,300
‫הבאתי אותך לאוניברסיטה‬
‫כדי שתראה מה אפשרי בשבילך,‬

603
00:30:44,384 --> 00:30:47,637
‫בשביל הילדים שלך ובשביל בית הספר.‬

604
00:30:47,720 --> 00:30:50,139
‫אבל אני לא רוצה שרק אתה תראה את זה.‬

605
00:30:50,223 --> 00:30:55,019
‫הזמנתי גם את הקבוצה שלך ואת שאר המאמנים.‬

606
00:30:55,103 --> 00:30:55,937
‫באמת?‬

607
00:30:56,020 --> 00:30:59,983
‫כן, כי רציתי שגם הם‬
‫יראו את זה ויחוו את זה, אז…‬

608
00:31:02,652 --> 00:31:04,529
‫שלום!‬

609
00:31:09,909 --> 00:31:13,454
‫הייתם פעם בתוך האצטדיון‬
‫של אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה?‬

610
00:31:14,122 --> 00:31:15,373
‫מושלם.‬

611
00:31:15,456 --> 00:31:17,542
‫אתם מוכנים להיכנס פנימה? כן?‬

612
00:31:17,625 --> 00:31:18,459
‫כן?‬

613
00:31:18,543 --> 00:31:19,544
‫כן!‬

614
00:31:19,627 --> 00:31:20,879
‫טוב, אז בואו!‬

615
00:31:29,012 --> 00:31:32,307
‫כל כך יפה לראות‬
‫את ההתרגשות של התלמידים אלה!‬

616
00:31:32,390 --> 00:31:33,766
‫עיטי…‬

617
00:31:33,850 --> 00:31:36,019
‫המלחמה…‬

618
00:31:36,102 --> 00:31:38,062
‫עפים.‬

619
00:31:40,189 --> 00:31:41,524
‫בואו.‬

620
00:31:41,608 --> 00:31:42,775
‫- ניצחון! -‬

621
00:31:43,943 --> 00:31:45,403
‫ניצחון! אתם חייבים לנצח!‬

622
00:31:45,486 --> 00:31:47,864
‫דנטון, אתם חייבים לנצח!‬

623
00:31:57,373 --> 00:32:00,543
‫בזכות המאבק שלו, זה מה שאפשרי לתלמידיו.‬

624
00:32:00,627 --> 00:32:03,171
‫תארו לעצמכם אצטדיון מלא.‬

625
00:32:03,254 --> 00:32:05,340
‫כולכם. אתם מביטים לשם, למעלה.‬

626
00:32:05,423 --> 00:32:09,052
‫כל האנרגייה הזאת. היציעים מלאים.‬

627
00:32:11,304 --> 00:32:15,725
‫ואנחנו חשים בהתרגשות.‬
‫-כן, בדיוק. התרגשות.‬

628
00:32:15,808 --> 00:32:18,019
‫אני אוהב לראות אותך בפעולה כמאמן.‬

629
00:32:18,102 --> 00:32:21,397
‫דנטון רוצה שהילדים האלה יקבלו יותר‬
‫ואפשר לראות זאת בהתרגשות שלהם,‬

630
00:32:21,481 --> 00:32:23,191
‫אבל לא ברור אם דנטון רואה זאת בעצמו.‬

631
00:32:23,274 --> 00:32:26,903
‫לדעתי הוא לא רואה‬
‫מה הוא עושה ואת ההשפעה שיש לו כבר.‬

632
00:32:26,986 --> 00:32:29,072
‫בסדר. תתאמנו. אתם מוכנים לאימון?‬

633
00:32:29,155 --> 00:32:30,323
‫כן.‬

634
00:32:30,990 --> 00:32:32,158
‫תוביל, ג'ון.‬

635
00:32:32,659 --> 00:32:35,536
‫תוביל, ג'ון.‬

636
00:32:35,620 --> 00:32:36,788
‫תתקבצו!‬

637
00:32:36,871 --> 00:32:37,705
‫הכול בסדר?‬

638
00:32:37,789 --> 00:32:40,249
‫אני מאושר, כי אני פה‬
‫עם הילדים והם זכו לחוויה הזאת.‬

639
00:32:40,333 --> 00:32:43,252
‫אני יודע שהילדים מביאים לך המון שמחה.‬

640
00:32:43,753 --> 00:32:44,921
‫הם גורמים לך אושר רב.‬

641
00:32:45,004 --> 00:32:50,176
‫זה נכון, הילדים תמיד עושים לי את היום.‬

642
00:32:50,259 --> 00:32:52,804
‫הם נותנים לי 100 אחוזים בכל יום,‬

643
00:32:52,887 --> 00:32:56,975
‫אז אני חייב לוודא שאני‬
‫נותן להם 100 אחוזים בחזרה ומשקיע בהם.‬

644
00:32:57,058 --> 00:33:01,104
‫אתה באמת נותן 100 אחוזים,‬
‫אבל כל הדברים שאתה עושה בבית הספר…‬

645
00:33:01,187 --> 00:33:04,065
‫זה הרבה לחץ. אתה מרגיש מוצף לפעמים?‬

646
00:33:06,609 --> 00:33:12,907
‫זה קשה. לא קל להישאר חזק כל הזמן.‬

647
00:33:12,991 --> 00:33:18,079
‫אני לא רוצה שהם יפספסו‬
‫הזדמנויות כאן, בבית הספר לחירשים.‬

648
00:33:18,162 --> 00:33:21,249
‫אם ילכו לבתי ספר לשומעים,‬
‫לא יהיו להם הזדמנויות כאלו,‬

649
00:33:21,332 --> 00:33:23,918
‫אז אני מרגיש שבאחריותי להשקיע בהם‬

650
00:33:24,002 --> 00:33:26,337
‫ולוודא שכן יהיו להם הזדמנויות כאלו.‬

651
00:33:27,046 --> 00:33:29,090
‫מצבם של בתי הספר לחירשים מתדרדר.‬

652
00:33:29,799 --> 00:33:30,675
‫כן.‬

653
00:33:30,758 --> 00:33:32,927
‫אם המצב בבתי ספר לחירשים‬
‫ימשיך להתדרדר, מה יקרה?‬

654
00:33:33,011 --> 00:33:35,930
‫מה אם תחום הספורט ייסגר?‬

655
00:33:36,014 --> 00:33:38,975
‫אם תחום הספורט ייסגר, הם יפסידו הזדמנויות.‬

656
00:33:39,058 --> 00:33:41,394
‫הם לא יקבלו את אפשרות הביטוי הזאת.‬

657
00:33:43,396 --> 00:33:45,231
‫וזה מגיע להם!‬

658
00:33:45,314 --> 00:33:46,899
‫זה מגיע להם, נקודה.‬

659
00:33:46,983 --> 00:33:50,737
‫מחוץ לקהילה שלנו לא מבינים‬

660
00:33:50,820 --> 00:33:56,659
‫כמה יש לבית הספר הזה להציע.‬

661
00:33:56,743 --> 00:33:58,119
‫בפרט בתחום הספורט.‬

662
00:34:01,706 --> 00:34:07,003
‫אם הם יפסידו את זה,‬
‫ארגיש שאני לא מבצע את תפקידי כראוי.‬

663
00:34:07,086 --> 00:34:08,212
‫אני מבין את זה.‬

664
00:34:08,296 --> 00:34:10,256
‫אני לא רוצה להיות הסיבה‬

665
00:34:10,339 --> 00:34:14,761
‫לכך שהכול נסגר. לכך שמחלקת הספורט נסגרה.‬

666
00:34:14,844 --> 00:34:18,181
‫אתה יודע, להיות הסיבה לכך שהם ייכשלו.‬

667
00:34:19,057 --> 00:34:22,018
‫אתה מכניס את עצמך ללחץ רב. זה ברור לך?‬

668
00:34:23,728 --> 00:34:24,771
‫כן.‬

669
00:34:25,271 --> 00:34:27,899
‫נראה לך שבריא‬
‫להכניס את עצמך לכל כך הרבה לחץ?‬

670
00:34:30,193 --> 00:34:31,235
‫לא.‬

671
00:34:33,029 --> 00:34:36,699
‫ראיתי את אבא שלי עושה המון בשבילי.‬

672
00:34:36,783 --> 00:34:40,411
‫אני רוצה לוודא שאעשה כך בשבילם,‬

673
00:34:40,495 --> 00:34:43,498
‫כי זה אישי מבחינתי.‬

674
00:34:43,581 --> 00:34:48,086
‫אתה פוחד שאתה לא יכול‬
‫לתת לילדים האלה מה שאבא שלך נתן לך?‬

675
00:34:48,169 --> 00:34:53,716
‫אני רוצה לוודא‬
‫שקהילת החירשים הזאת תמשיך לשגשג.‬

676
00:34:53,800 --> 00:34:58,179
‫לא רק בשבילם, אלא בשביל כולם, כולל אותי.‬

677
00:34:58,262 --> 00:35:01,182
‫אבל אני רק בורג במכונה.‬

678
00:35:01,265 --> 00:35:02,475
‫אתה לא סומך על עצמך.‬

679
00:35:05,686 --> 00:35:06,813
‫אתה סומך על עצמך?‬

680
00:35:06,896 --> 00:35:10,441
‫קשה לי לראות למה אני באמת מסוגל.‬

681
00:35:10,525 --> 00:35:13,611
‫הפחד מכישלון נובע‬
‫מכך שאתה לא סומך על עצמך.‬

682
00:35:14,362 --> 00:35:17,240
‫אתה לא חלק קטן. אתה הוא המכונה.‬

683
00:35:18,825 --> 00:35:21,119
‫ראית כמה מאושרים הילדים שלך היו?‬

684
00:35:21,202 --> 00:35:23,871
‫כן. הם מאושרים באמת.‬

685
00:35:23,955 --> 00:35:27,041
‫אתה עושה בשביל הילדים האלה‬

686
00:35:27,125 --> 00:35:29,001
‫מה שאבא שלך עשה בשבילך.‬

687
00:35:29,085 --> 00:35:32,505
‫אתה לא חייב להרגיש שתיכשל,‬
‫כי אתה יכול לסמוך על עצמך.‬

688
00:35:32,588 --> 00:35:36,634
‫אתה יכול לסמוך על עצמך כי כבר עשית את זה.‬

689
00:35:37,969 --> 00:35:40,221
‫חשבת פעם על כל הדברים שעשית‬

690
00:35:40,304 --> 00:35:41,973
‫ועל כל האנשים שעזרת להם?‬

691
00:35:42,932 --> 00:35:47,436
‫גרמת לילדים האלה להרגיש גדולים.‬
‫בזכותך הם יודעים שהכול אפשרי.‬

692
00:35:48,855 --> 00:35:51,566
‫ואתה לא צריך לחשוש ולפחד‬

693
00:35:51,649 --> 00:35:55,027
‫מכך שבית הספר ייסגר, שזה תלוי בך,‬

694
00:35:55,111 --> 00:35:59,365
‫כי הדבר היחיד שאתה שולט בו‬
‫הוא לעשות מה שאתה עושה כבר,‬

695
00:35:59,448 --> 00:36:01,742
‫והוא להראות לילדים האלה אהבה‬

696
00:36:02,243 --> 00:36:04,453
‫ולהראות לשאר העולם את ההתלהבות שלך.‬

697
00:36:04,537 --> 00:36:06,414
‫כן, אני מבין.‬

698
00:36:06,497 --> 00:36:07,999
‫תגיד, "אני סומך על עצמי".‬

699
00:36:08,082 --> 00:36:09,876
‫וכשתגיד, "אני סומך על עצמי",‬

700
00:36:10,376 --> 00:36:13,754
‫זכור את כל הדברים שעשית כבר.‬

701
00:36:13,838 --> 00:36:16,841
‫אתה יכול לומר לי‬
‫"אני סומך על עצמי" בשפת הסימנים?‬

702
00:36:16,924 --> 00:36:18,759
‫אני סומך על עצמי.‬

703
00:36:18,843 --> 00:36:22,054
‫תמשיך לומר את זה לעצמך. אתה אבא שלך.‬

704
00:36:25,183 --> 00:36:26,309
‫באמת.‬

705
00:36:28,060 --> 00:36:31,981
‫כבר עשית את כל מה‬
‫שאבא שלך עשה בשבילך ויותר מכך.‬

706
00:36:32,648 --> 00:36:35,026
‫ואני צריך שתדע את זה ותשמע את זה.‬

707
00:36:35,109 --> 00:36:36,235
‫כן.‬

708
00:36:46,954 --> 00:36:47,997
‫אני שמח.‬

709
00:36:50,791 --> 00:36:55,463
‫תודה שדיברת איתי דוגרי.‬
‫אני מעריך מאוד את הכנות שלך.‬

710
00:36:55,546 --> 00:36:59,926
‫אני שמח שפגשתי אותך וגאה בכך.‬

711
00:37:00,009 --> 00:37:01,677
‫גם אני שמח שפגשתי אותך.‬

712
00:37:03,804 --> 00:37:05,806
‫- אצטדיון "הטיגריסים" -‬

713
00:37:07,016 --> 00:37:08,851
‫- קטן עליכם -‬

714
00:37:08,935 --> 00:37:10,895
‫- הוקירו את עצמכם -‬

715
00:37:10,978 --> 00:37:14,106
‫- היום הרביעי -‬

716
00:37:14,190 --> 00:37:18,152
‫- "אדם שמזיז הר‬
‫מתחיל בהזזה של אבנים קטנות." קונפוציוס -‬

717
00:37:18,236 --> 00:37:20,571
‫- מפקדת חמשת המדהימים‬
‫ניו אורלינס, לואיזיאנה -‬

718
00:37:22,698 --> 00:37:23,574
‫שלום!‬

719
00:37:24,325 --> 00:37:25,868
‫תראו אותך!‬

720
00:37:25,952 --> 00:37:26,994
‫יפהפה.‬

721
00:37:27,870 --> 00:37:30,206
‫השיער כל כך טוב.‬

722
00:37:30,289 --> 00:37:31,707
‫אהבתי.‬

723
00:37:31,791 --> 00:37:34,001
‫מהמם!‬

724
00:37:34,085 --> 00:37:35,044
‫כן.‬

725
00:37:35,127 --> 00:37:37,630
‫אני מתרגש לראות‬
‫במה הלבשת אותו לסיור בבית הספר.‬

726
00:37:37,713 --> 00:37:40,007
‫בדיוק עמדתי לומר, "זוזו הצידה, כולם".‬

727
00:37:40,091 --> 00:37:41,759
‫ברצינות, עופו!‬
‫-מה עמדת לומר?‬

728
00:37:41,842 --> 00:37:43,135
‫"היית ילד רע?"‬

729
00:37:43,219 --> 00:37:44,428
‫ילדים. אתם מוכנים?‬

730
00:37:44,512 --> 00:37:46,222
‫כן!‬
‫-בסדר.‬

731
00:37:46,305 --> 00:37:48,057
‫דנטון? תיכנס, חומד.‬

732
00:37:49,517 --> 00:37:51,686
‫כן!‬
‫-תראו איזה חתיך.‬

733
00:37:51,769 --> 00:37:53,396
‫נהדר. אהבתי.‬

734
00:37:53,479 --> 00:37:55,147
‫הוא מראה לכם את הטוסיק שלו.‬

735
00:37:55,648 --> 00:37:57,483
‫גם הטוסיק נהדר.‬

736
00:37:57,566 --> 00:38:01,696
‫אהבתי גם את האורך של המכנסיים.‬
‫-חמוד, נכון? ואהבתי שהוא במוקסינים.‬

737
00:38:02,280 --> 00:38:03,447
‫איך אתה מרגיש בזה?‬

738
00:38:03,531 --> 00:38:05,157
‫אני מרגיש מדהים!‬

739
00:38:05,241 --> 00:38:07,118
‫זה עושה אותי מאושר כל כך!‬

740
00:38:07,702 --> 00:38:09,203
‫אהבתי. אתה נראה מהמם.‬

741
00:38:09,287 --> 00:38:12,331
‫אבל אני צריך גם שתנסה משהו נוסף.‬

742
00:38:13,916 --> 00:38:15,501
‫אתם מוכנים? דנטון!‬

743
00:38:16,252 --> 00:38:17,628
‫זה נראה נהדר.‬

744
00:38:17,712 --> 00:38:20,256
‫נכון שזה נראה טוב?‬
‫-כן!‬

745
00:38:20,339 --> 00:38:22,133
‫העיקר אצל דנטון הוא ההחלפה.‬

746
00:38:22,216 --> 00:38:24,510
‫לשנות את הדבר האחד שהוא לובש בדרך כלל‬

747
00:38:24,593 --> 00:38:26,178
‫ולהפוך אותו למתוחכם יותר.‬

748
00:38:26,262 --> 00:38:28,973
‫למשל, הוא חי בחולצת פולו,‬
‫אז החלפנו אותה באחרת,‬

749
00:38:29,056 --> 00:38:32,059
‫והמכנסיים האלה‬
‫הם טיפה יותר אלגנטיים מג'ינס.‬

750
00:38:32,143 --> 00:38:34,437
‫אני מרגיש שאני מאוהב בנעליים.‬

751
00:38:35,021 --> 00:38:39,233
‫ואני חושב שהן מתאימות מאוד‬
‫לרגע שבו אתה מפסיק לאמן ועובר,‬

752
00:38:39,317 --> 00:38:40,484
‫בוא נאמר, לפגישה.‬

753
00:38:40,568 --> 00:38:42,945
‫ממש אהבתי את זה.‬

754
00:38:44,280 --> 00:38:46,615
‫אני מודע יותר לזרועות שלי.‬

755
00:38:46,699 --> 00:38:48,868
‫מרשים יותר, חזק יותר, בטוח יותר.‬

756
00:38:48,951 --> 00:38:52,038
‫מדהים!‬
‫-אני זוכר שאמרת שהמרקם חשוב,‬

757
00:38:52,121 --> 00:38:54,915
‫אז רציתי לוודא‬
‫שנביא לך דברים עם תחושה נעימה.‬

758
00:38:54,999 --> 00:38:57,752
‫לדעתי זו תלבושת נהדרת לסיור בבית הספר.‬

759
00:38:57,835 --> 00:39:01,130
‫אתם מוכנים לסיור בבית הספר?‬
‫-אני אשמח לסייר בבית הספר.‬

760
00:39:01,213 --> 00:39:02,465
‫בואו נלך.‬
‫-בואו נלך.‬

761
00:39:02,548 --> 00:39:03,716
‫בואו נלך.‬

762
00:39:03,799 --> 00:39:05,676
‫תראו את הטוסיק הזה!‬
‫-אני נוהג.‬

763
00:39:13,726 --> 00:39:16,020
‫המכונית מגיעה.‬
‫-הנה!‬

764
00:39:16,103 --> 00:39:17,563
‫בסדר.‬
‫-אני מתרגש!‬

765
00:39:22,526 --> 00:39:23,778
‫קדימה.‬
‫-בואו נעשה את זה.‬

766
00:39:25,112 --> 00:39:26,989
‫- בית הספר לחירשים של לואיזיאנה -‬

767
00:39:29,408 --> 00:39:30,785
‫אתה מוכן?‬

768
00:39:36,540 --> 00:39:38,376
‫ואו!‬

769
00:39:41,837 --> 00:39:43,339
‫זאת סידני שלו.‬

770
00:39:47,927 --> 00:39:50,012
‫אתה נראה ממש חתיך.‬
‫-תודה.‬

771
00:39:50,096 --> 00:39:52,848
‫לא רק חתיך. יפהפה.‬

772
00:39:52,932 --> 00:39:54,934
‫יפהפה, נכון.‬

773
00:39:56,018 --> 00:39:57,937
‫אני המום!‬

774
00:40:00,314 --> 00:40:01,690
‫יש תחושה שהמקום הזה חי.‬

775
00:40:01,774 --> 00:40:04,485
‫עם כל הצבע החדש,‬
‫המקום הרבה יותר בהיר וססגוני,‬

776
00:40:04,568 --> 00:40:09,907
‫וכל התלמידים המדהימים שלנו‬
‫יכולים לראות את המזנון החדש.‬

777
00:40:11,659 --> 00:40:14,787
‫אפשר לראות את רוחו‬
‫של בית הספר מייד כשנכנסים לכאן,‬

778
00:40:14,870 --> 00:40:17,081
‫עם הירוק, הלבן והצהוב,‬

779
00:40:17,164 --> 00:40:20,751
‫וזה מודיע לאנשים שהם בארץ העיטים.‬

780
00:40:23,838 --> 00:40:27,341
‫יש חלל מיוחד מאוד שאני רוצה להראות לך.‬

781
00:40:28,384 --> 00:40:29,927
‫- קדימה, עיטי המלחמה! -‬

782
00:40:36,100 --> 00:40:37,226
‫ואו!‬

783
00:40:37,309 --> 00:40:38,561
‫- ברכות, המאמן מאלאס! -‬

784
00:40:38,644 --> 00:40:40,563
‫זהו המשרד החדש שלך.‬

785
00:40:41,397 --> 00:40:43,607
‫עדיין השתמשת בכיתה שלך כמשרד,‬

786
00:40:43,691 --> 00:40:45,401
‫ואתה הבוס עכשיו.‬

787
00:40:45,484 --> 00:40:47,945
‫אתה זה שזקוק למקום‬

788
00:40:48,028 --> 00:40:51,323
‫שבו תוכל לנהל פגישות‬
‫ולדבר עם תלמידים באופן פרטי,‬

789
00:40:51,407 --> 00:40:54,535
‫ולכן רציתי חלל שיגיד לכולם,‬

790
00:40:54,618 --> 00:40:57,872
‫"זהו רכז הספורט. זהו האדם האחראי".‬

791
00:40:57,955 --> 00:41:01,167
‫ואו, זה מדהים.‬

792
00:41:01,250 --> 00:41:03,669
‫אני המום.‬

793
00:41:03,752 --> 00:41:05,588
‫אין לי מילים.‬

794
00:41:07,631 --> 00:41:14,597
‫עכשיו אני מרגיש‬
‫שיש לי משהו שגורם לי להרגיש‬

795
00:41:14,680 --> 00:41:17,475
‫שאני כזה, אתה יודע… שאני הבוס.‬

796
00:41:17,558 --> 00:41:19,018
‫שאני רכז הספורט.‬

797
00:41:19,977 --> 00:41:20,811
‫כן.‬

798
00:41:30,112 --> 00:41:34,825
‫רציתי להסביר לך‬
‫את הרעיון שמאחורי ה"סלופי לא ג'ו".‬

799
00:41:34,909 --> 00:41:38,454
‫אנחנו צריכים להשיג צופים למשחקי הפוטבול.‬

800
00:41:38,537 --> 00:41:42,041
‫בתחילת השבוע אמרת לי שהדבר שאתה הכי אוהב‬

801
00:41:42,124 --> 00:41:44,376
‫הוא ה"סלופי ג'ו" שאבא שלך הכין לך.‬

802
00:41:44,460 --> 00:41:45,336
‫נכון.‬

803
00:41:45,419 --> 00:41:49,256
‫זהו המתכון המדויק שקיבלתי ממנו,‬

804
00:41:49,340 --> 00:41:51,550
‫והם "לא ג'ו" כי הם לא באים בלחמנייה.‬

805
00:41:59,266 --> 00:42:00,935
‫טעים מאוד.‬

806
00:42:01,018 --> 00:42:04,522
‫אני בהחלט מרגיש שזה המתכון של אבא שלי.‬

807
00:42:05,689 --> 00:42:07,858
‫חיממת לי את הלב. תודה.‬

808
00:42:14,490 --> 00:42:16,242
‫ואו!‬

809
00:42:16,325 --> 00:42:18,202
‫"להגן על הקן."‬

810
00:42:18,994 --> 00:42:22,122
‫אהבתי. להגן על הקן.‬

811
00:42:23,082 --> 00:42:24,500
‫זה ממש חמוד.‬

812
00:42:25,000 --> 00:42:26,001
‫אהבתי.‬

813
00:42:28,546 --> 00:42:32,424
‫אנחנו צריכים לשחק את המשחק.‬
‫-ואו, זה אדיר.‬

814
00:42:32,508 --> 00:42:34,552
‫ציירנו עיט מלחמה חדש‬

815
00:42:34,635 --> 00:42:38,138
‫שלא רק ידרבן את הילדים‬
‫וייתן להם גאווה בבית הספר שלהם,‬

816
00:42:38,222 --> 00:42:42,810
‫אלא גם יפחיד את היריבים שיבואו,‬
‫עם הציטוט שאתה תמיד אומר לילדים,‬

817
00:42:42,893 --> 00:42:47,106
‫כך שכל יריב שיגיע לכאן‬
‫ידע שהוא נמצא בפני מאבק,‬

818
00:42:47,189 --> 00:42:50,776
‫כי אתם תגנו על המקום הזה בכל ליבכם.‬

819
00:42:50,859 --> 00:42:51,860
‫כן!‬

820
00:42:51,944 --> 00:42:54,780
‫כן, קדימה! תעשו רעש!‬

821
00:42:56,073 --> 00:42:58,742
‫נותר לנו לראות‬
‫עוד חלל אחד: המלתחה החדשה שלכם.‬

822
00:42:58,826 --> 00:42:59,868
‫אז…‬

823
00:43:00,869 --> 00:43:02,413
‫עוד אחד?‬

824
00:43:02,496 --> 00:43:05,666
‫אתם יודעים, חשבתי שמאחר‬
‫שהיא לא שופצה מאז 1978,‬

825
00:43:05,749 --> 00:43:07,209
‫הגיע הזמן.‬

826
00:43:11,463 --> 00:43:13,465
‫ואו!‬

827
00:43:14,091 --> 00:43:16,135
‫נכון? היא ממש…‬

828
00:43:16,218 --> 00:43:17,344
‫ואו.‬

829
00:43:17,428 --> 00:43:19,722
‫אלוהים!‬

830
00:43:22,266 --> 00:43:23,559
‫בואו הנה, חבר'ה.‬

831
00:43:23,642 --> 00:43:25,227
‫- להגן על הקן, קדימה, עיטי המלחמה -‬

832
00:43:26,437 --> 00:43:32,276
‫באמת מגיע לכם חלל‬
‫מודרני ומגניב, כזה שייצג אתכם.‬

833
00:43:39,742 --> 00:43:41,535
‫כורסאות עיסוי!‬

834
00:43:45,497 --> 00:43:49,960
‫התקנו גם מסך מגע חדש,‬
‫שבו תוכלו להראות וליצור מהלכים.‬

835
00:43:50,044 --> 00:43:52,338
‫לא חשוב, אני לא יודע מה אני עושה.‬

836
00:43:53,088 --> 00:43:54,465
‫ראית את זה?‬

837
00:43:54,548 --> 00:43:57,468
‫אני מקווה שעכשיו תוכלו להתגאות עוד יותר‬

838
00:43:57,551 --> 00:44:00,012
‫בבית הספר שלכם, במחלקת הספורט שלכם,‬

839
00:44:00,095 --> 00:44:01,764
‫והכי חשוב, במאמן שלכם.‬

840
00:44:01,847 --> 00:44:03,307
‫כן!‬

841
00:44:07,186 --> 00:44:09,396
‫אדיר!‬

842
00:44:09,480 --> 00:44:12,691
‫דיברנו על להאמין בעצמכם,‬

843
00:44:12,775 --> 00:44:18,280
‫ורציתי שאחד התלמידים‬
‫יגיד לך מה עשית בשבילם.‬

844
00:44:21,200 --> 00:44:23,619
‫בשבילי, המאמן שלי הוא…‬

845
00:44:23,702 --> 00:44:24,787
‫- דארל, קפטן הקבוצה -‬

846
00:44:24,870 --> 00:44:27,706
‫אני כל כך שמח שהוא המאמן שלי.‬

847
00:44:35,005 --> 00:44:37,091
‫אני כל כך אוהב את המאמן שלי!‬

848
00:44:51,730 --> 00:44:57,986
‫כעת תורנו לדאוג לכך שהקבוצה שלנו תצליח.‬

849
00:44:58,862 --> 00:45:04,076
‫אנחנו נעבוד ביחד.‬
‫אנחנו קבוצה. כולנו שותפים בזה.‬

850
00:45:05,327 --> 00:45:08,664
‫מה שעשית, ההשפעה שגרמת לה…‬

851
00:45:08,747 --> 00:45:12,376
‫לעולם אל תיכנס לפגישה‬
‫בתחושה שאתה לא מסוגל,‬

852
00:45:12,459 --> 00:45:13,794
‫שאתה לא מצליח מספיק…‬

853
00:45:13,877 --> 00:45:16,588
‫אתה כבר גרמת לשינוי ותמשיך לגרום לשינויים.‬

854
00:45:17,339 --> 00:45:20,217
‫אתה פשוט צריך להמשיך הלאה ולהאמין בעצמך.‬

855
00:45:22,594 --> 00:45:23,762
‫כי אנו מאמינים בך.‬

856
00:45:23,846 --> 00:45:26,390
‫קדימה! בואו נעשה את זה!‬

857
00:45:31,562 --> 00:45:32,813
‫אני אוהב אותך.‬

858
00:45:32,896 --> 00:45:34,940
‫גם אני אוהב אותך.‬

859
00:45:36,817 --> 00:45:38,152
‫אני פשוט ממש…‬

860
00:45:38,235 --> 00:45:41,155
‫זאת הייתה חוויה מבורכת.‬

861
00:45:41,238 --> 00:45:44,616
‫אתם יודעים, הזמן שביליתי איתכם‬

862
00:45:44,700 --> 00:45:49,329
‫הוא אחד הזיכרונות הכי טובים בחיי.‬

863
00:45:50,497 --> 00:45:53,834
‫אתם גרמתם לי ממש להתמודד עם דברים‬

864
00:45:53,917 --> 00:45:55,669
‫ולחוות דברים חדשים.‬

865
00:45:55,753 --> 00:45:59,006
‫ונתתם לי את היכולת‬
‫לנסות להשיג כל יעד שהוא.‬

866
00:45:59,089 --> 00:46:02,259
‫להסתכן. זה מה שלימדתם אותי.‬

867
00:46:02,342 --> 00:46:08,724
‫אתם נתתם לי את הביטחון‬
‫שאני צריך כדי להיות רכז הספורט.‬

868
00:46:08,807 --> 00:46:10,893
‫תודה רבה לכם על זה.‬

869
00:46:10,976 --> 00:46:15,522
‫וגם לימדתם אותי‬
‫הרבה דברים חשובים, כמו טיפוח עצמי.‬

870
00:46:15,606 --> 00:46:21,361
‫טיפוח עצמי הוא הדבר החשוב ביותר‬
‫למי שבאמת רוצה לחיות חיים בריאים.‬

871
00:46:23,822 --> 00:46:30,162
‫אתם נתתם לי המון תובנות‬

872
00:46:30,245 --> 00:46:31,079
‫על עצמי.‬

873
00:46:31,163 --> 00:46:33,123
‫חיבוק קבוצתי!‬
‫-כן, חיבוק קבוצתי!‬

874
00:46:33,207 --> 00:46:34,541
‫בוא הנה!‬

875
00:46:38,086 --> 00:46:39,546
‫להתראות.‬

876
00:46:39,630 --> 00:46:40,464
‫להתראות.‬

877
00:46:42,591 --> 00:46:45,844
‫אל תשכח, סמוך על עצמך.‬

878
00:46:47,763 --> 00:46:48,597
‫להתראות.‬

879
00:46:49,973 --> 00:46:51,391
‫- תאמינו -‬

880
00:46:53,977 --> 00:46:55,270
‫אני מרגיש את זה.‬

881
00:47:06,240 --> 00:47:09,159
‫- דנטון החדש -‬

882
00:47:09,243 --> 00:47:11,912
‫- "חירשים יכולים לעשות‬
‫כל מה ששומעים יכולים לעשות, -‬

883
00:47:11,995 --> 00:47:13,831
‫- "חוץ מאשר לשמוע." א' קינג ג'ורדן -‬

884
00:47:13,914 --> 00:47:16,875
‫- מפקדת חמשת המדהימים‬
‫ניו אורלינס, לואיזיאנה -‬

885
00:47:16,959 --> 00:47:17,960
‫פוטבול!‬

886
00:47:18,043 --> 00:47:20,254
‫הבאתי "סלופי לא ג'ו"!‬

887
00:47:20,337 --> 00:47:21,380
‫אהבתי!‬

888
00:47:21,463 --> 00:47:23,257
‫אנחנו אוהבים "סלופי לא ג'ו"!‬

889
00:47:24,341 --> 00:47:26,218
‫ככה גורמים לכולם להיכנס לחדר.‬

890
00:47:26,301 --> 00:47:27,803
‫ניאון יאהב את זה.‬

891
00:47:27,886 --> 00:47:30,138
‫אני לוקח נאצ'ו.‬
‫-אני מקווה שהם ינצחו.‬

892
00:47:30,222 --> 00:47:31,890
‫אנחנו מוכנים?‬
‫-קדימה.‬

893
00:47:31,974 --> 00:47:33,433
‫אני מקווה שננצח!‬

894
00:47:35,978 --> 00:47:38,605
‫חמוד.‬
‫-תראו איזה חתיך הוא!‬

895
00:47:47,114 --> 00:47:50,409
‫דנטון, יש לך אורחים בחוץ. בוא.‬

896
00:47:56,540 --> 00:47:57,541
‫שלום!‬

897
00:47:57,624 --> 00:47:59,126
‫שלום, מאמן.‬

898
00:47:59,209 --> 00:48:00,711
‫מה שלומך?‬

899
00:48:02,671 --> 00:48:03,797
‫שלום, אבא!‬

900
00:48:03,881 --> 00:48:08,719
‫תאמינו לי, אין מספיק אבות‬
‫עם שיער קצר ושביל באמצע.‬

901
00:48:08,802 --> 00:48:10,596
‫כן.‬
‫-סגנון קני רוג'רס. אהבתי.‬

902
00:48:15,934 --> 00:48:17,185
‫אני שמח לראות אותך.‬

903
00:48:19,813 --> 00:48:22,482
‫אהבתי את אימא שלו. איזו חמודה.‬

904
00:48:23,525 --> 00:48:24,359
‫הפתעה.‬

905
00:48:24,443 --> 00:48:25,903
‫הפתעה!‬

906
00:48:25,986 --> 00:48:27,529
‫לא היה לי מושג!‬

907
00:48:28,822 --> 00:48:32,326
‫אתם רוצים להיכנס למלתחה?‬

908
00:48:32,409 --> 00:48:34,953
‫תוכלו לראות את שיחת המוטיבציה.‬

909
00:48:35,037 --> 00:48:37,122
‫כן.‬
‫-בואו.‬

910
00:48:39,082 --> 00:48:41,835
‫טוב, אנשים. שבו.‬

911
00:48:46,173 --> 00:48:49,092
‫אני יודע שאתם חוששים.‬

912
00:48:49,593 --> 00:48:54,723
‫אבל אם תתגברו על חששותיכם,‬

913
00:48:54,806 --> 00:48:59,561
‫תנסקו לגבהים.‬

914
00:48:59,645 --> 00:49:01,605
‫אז אני שואל אתכם,‬

915
00:49:03,023 --> 00:49:08,153
‫האם תוכלו להתגבר ולנסוק?‬

916
00:49:10,197 --> 00:49:13,825
‫מי אתם?‬
‫-עיטי המלחמה!‬

917
00:49:13,909 --> 00:49:15,869
‫ספורט!‬
‫-הוא יודע איך להמריץ אותם.‬

918
00:49:15,953 --> 00:49:16,954
‫נכון.‬
‫-כן.‬

919
00:49:20,999 --> 00:49:23,502
‫דנטון רוצה להיות כמו אביו ולהשפיע כמוהו,‬

920
00:49:23,585 --> 00:49:27,547
‫והוא גם עושה זאת לעיני אביו.‬
‫זהו רגע יפהפה של סגירת מעגל.‬

921
00:49:27,631 --> 00:49:29,508
‫- עיטי המלחמה של לואיזיאנה -‬

922
00:49:29,591 --> 00:49:30,509
‫כן!‬
‫-כן!‬

923
00:49:32,594 --> 00:49:34,930
‫אהבתי את המעודדות.‬
‫-אלוהים, גם אני.‬

924
00:49:45,816 --> 00:49:47,150
‫קדימה.‬

925
00:49:59,162 --> 00:50:00,622
‫אתה, אתה, וייד רסיבר.‬

926
00:50:00,706 --> 00:50:03,959
‫לפעמים, כשאנחנו מציבים לעצמנו‬
‫מטרות גדולות בחיים, אנחנו קורסים,‬

927
00:50:04,042 --> 00:50:05,877
‫כי אנחנו חושבים שניכשל,‬

928
00:50:05,961 --> 00:50:09,339
‫אבל כל עוד אתם מנסים‬
‫ונעים קדימה, ומאמינים בעצמכם,‬

929
00:50:09,423 --> 00:50:11,008
‫לא תיכשלו.‬

930
00:50:11,091 --> 00:50:13,552
‫דנטון עובר לפרק הבא בחייו‬

931
00:50:13,635 --> 00:50:17,055
‫ומרגיש שיש לו את הכוח להשאיר‬
‫את תוכנית הספורט של בית הספר פעילה‬

932
00:50:17,139 --> 00:50:21,059
‫וליצור שינויים אמיתיים‬
‫בשביל התלמידים ובשביל קהילת החירשים.‬

933
00:50:21,143 --> 00:50:24,730
‫אני מקווה שהשבוע הצלחנו להזכיר לו‬

934
00:50:24,813 --> 00:50:27,816
‫שהוא באמת כבר עושה‬
‫את המרב ושעליו להעריך זאת,‬

935
00:50:27,899 --> 00:50:29,860
‫כי זה מביא ביטחון עצמי.‬

936
00:50:30,569 --> 00:50:34,489
‫הדבר החשוב ביותר שלמדתי במסע הזה‬

937
00:50:34,573 --> 00:50:38,118
‫הוא לסמוך על עצמי.‬

938
00:50:39,077 --> 00:50:40,120
‫לכו למלתחה.‬

939
00:50:40,620 --> 00:50:41,872
‫אני שייך.‬

940
00:50:42,622 --> 00:50:44,791
‫אני שייך לתפקיד הזה.‬

941
00:50:44,875 --> 00:50:48,045
‫אחת, שתיים, שלוש! עיטי המלחמה!‬

942
00:50:48,128 --> 00:50:53,091
‫אני מרגיש שהעתיד כאן,‬
‫בבית הספר לחירשים, יהיה בידיים טובות.‬

943
00:50:55,135 --> 00:50:55,969
‫שלום.‬

944
00:50:59,306 --> 00:51:01,224
‫רגע של אב ובן!‬

945
00:51:01,308 --> 00:51:02,809
‫כן, מלכה.‬

946
00:51:10,400 --> 00:51:11,902
‫- #טיפ_מגניב -‬

947
00:51:12,694 --> 00:51:15,030
‫- איך חמשת המדהימים‬
‫מבינים את שפת הסימנים? -‬

948
00:51:21,453 --> 00:51:23,497
‫אתם תוהים איך אנחנו מבינים את שפת הסימנים?‬

949
00:51:26,833 --> 00:51:28,460
‫יש לנו מתורגמנים.‬

950
00:51:28,543 --> 00:51:31,421
‫ולא היינו יכולים לעשות זאת בלעדיכם!‬
‫-בואו הנה!‬

951
00:51:31,505 --> 00:51:34,257
‫תודה.‬
‫-כן, מלכה!‬

952
00:51:34,800 --> 00:51:36,384
‫כן!‬

953
00:52:37,904 --> 00:52:39,906
‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬