1
00:00:18,018 --> 00:00:20,186
‫בפרקים הקודמים של "את":‬
‫-"שלום לך."‬

2
00:00:20,270 --> 00:00:21,563
‫"אוונס", כמובן.‬

3
00:00:21,646 --> 00:00:25,525
‫אין אפשרות איתור,‬
‫ההודעות נעלמות אחרי הקריאה.‬

4
00:00:25,608 --> 00:00:27,444
‫האפליקציה האהובה על האליטות והפרנואידים.‬

5
00:00:27,527 --> 00:00:30,947
‫אני מניח שנתראה בתערוכה המטומטמת הזאת.‬

6
00:00:31,865 --> 00:00:32,949
‫קייט גלווין.‬

7
00:00:33,033 --> 00:00:34,701
‫לך.‬
‫-קייט נותנת מעט מאוד.‬

8
00:00:34,784 --> 00:00:36,578
‫אתה נראה כמו מלצר בג'קט הזה.‬

9
00:00:36,661 --> 00:00:39,289
‫אתה אפס חלול שאין לו חיים.‬

10
00:00:39,372 --> 00:00:42,459
‫מלקולם. הוא אמר לנו לקרוא לו ככה.‬
‫-היא הייתה רק תלמידה שלו?‬

11
00:00:42,542 --> 00:00:44,753
‫מה אתה רוצה?‬
‫-נדיה צדקה.‬

12
00:00:44,836 --> 00:00:46,921
‫החשוד הראשון הוא לרוב הקורבן השני.‬

13
00:00:47,005 --> 00:00:49,132
‫"בקרוב אגלה מי אתה."‬

14
00:00:53,595 --> 00:00:54,637
‫- מי זו גווינבר בק? -‬

15
00:00:54,721 --> 00:00:56,222
‫"שלום, ג'ו."‬

16
00:01:02,312 --> 00:01:06,483
‫ברגעים כאלה אין לי מנוס‬
‫מלשאול את עצמי איפה טעיתי.‬

17
00:01:08,359 --> 00:01:09,903
‫בסך הכול רציתי חופשה,‬

18
00:01:10,487 --> 00:01:12,989
‫כדי להתחיל חיים חדשים, טובים,‬

19
00:01:13,073 --> 00:01:16,910
‫ישרים, שלווים, אבל אז הרסת את זה.‬

20
00:01:16,993 --> 00:01:18,828
‫חיללת את עיר המקלט שלי,‬

21
00:01:18,912 --> 00:01:22,332
‫ועוררת את האני‬
‫שכל כך התאמצתי להשאיר מאחוריי.‬

22
00:01:27,045 --> 00:01:30,507
‫"זה נכון? כל הכתבות האלה באמת עליך?"‬

23
00:01:32,425 --> 00:01:34,761
‫ברור שאני לא יכול להגיד שכן, בחייך.‬

24
00:01:34,844 --> 00:01:36,846
‫שמי הוא ג'ונתן מור.‬

25
00:01:36,930 --> 00:01:39,057
‫- שמי הוא ג'ונתן מור -‬

26
00:01:39,140 --> 00:01:41,476
‫"בחייך, ג'ו, תגיד לי את האמת."‬

27
00:01:45,855 --> 00:01:49,234
‫אני מסרב להזין‬
‫את הקיבעון החולני והמוטעה שלך.‬

28
00:01:50,902 --> 00:01:54,030
‫אני אמור למצוא אותך, לא להחליף מנעולים.‬

29
00:01:58,701 --> 00:02:02,413
‫אבל אני חייב להשאיר אותך‬
‫מחוץ לדירה שלי, מחוץ לראש שלי.‬

30
00:02:06,751 --> 00:02:08,002
‫"אתה מתעלם ממני?"‬

31
00:02:09,838 --> 00:02:11,339
‫"אתה פוגע בי, ג'ו."‬

32
00:02:12,465 --> 00:02:13,550
‫"אתה שם?"‬

33
00:02:13,633 --> 00:02:14,926
‫אם אני שם?‬

34
00:02:15,009 --> 00:02:16,719
‫לא השארת לי ברירה.‬

35
00:02:18,012 --> 00:02:19,722
‫אני אתעלם ממך, סטוקר.‬

36
00:02:23,726 --> 00:02:25,395
‫ב"איש ההמון" של פו,‬

37
00:02:25,937 --> 00:02:30,441
‫המספר רואה זר אקראי בבית קפה,‬
‫ומפתח אובססיה כלפיו.‬

38
00:02:31,151 --> 00:02:34,362
‫הוא עוקב אחרי הזר‬
‫ברחובות לונדון, ומסיק היסקים.‬

39
00:02:34,445 --> 00:02:37,657
‫אבל הסיבה לעניין שלו נותרת מעורפלת.‬

40
00:02:37,740 --> 00:02:41,578
‫מחשבות על מה שהסיפור אומר לגבי אובססיה?‬

41
00:02:42,370 --> 00:02:44,622
‫שהיא הולכת יד ביד עם הדחף לגונן.‬

42
00:02:45,206 --> 00:02:46,958
‫המספר עוקב אחרי הזר כי הוא ראה‬

43
00:02:47,041 --> 00:02:49,627
‫שהוא החביא פגיון מתחת לבגדים שלו.‬
‫-נכון, אבל מובן מאליו.‬

44
00:02:49,711 --> 00:02:52,422
‫מעניין. מה עוד?‬
‫-זה קשור לאהבה.‬

45
00:02:52,922 --> 00:02:55,383
‫את בטוחה שקראת את הסיפור הנכון?‬
‫-הוא על אהבה מהסוג‬

46
00:02:55,466 --> 00:02:58,928
‫שמרגישים כלפי משהו שאי אפשר להבין לעולם.‬

47
00:02:59,554 --> 00:03:03,391
‫הסיפור הוא על קיבעון.‬
‫-ומי אמר שיש ביניהם סתירה?‬

48
00:03:03,474 --> 00:03:07,562
‫המספר רוצה ליצור קשר,‬
‫להכיר ולהיות מוכר, נכון?‬

49
00:03:07,645 --> 00:03:12,650
‫בגלל זה הוא עוקב אחרי איש זר.‬
‫-סליחה, זה קשור לפרופסור הרדינג.‬

50
00:03:12,734 --> 00:03:14,819
‫פאק, הוא נרצח.‬

51
00:03:14,903 --> 00:03:18,156
‫חושבים שזה קשור לרצח בתערוכה של סיימון סו.‬

52
00:03:18,239 --> 00:03:19,115
‫אוי, לא.‬

53
00:03:19,199 --> 00:03:21,659
‫קוראים לו "הרוצח אוכל העשירים". שם קליט.‬

54
00:03:24,078 --> 00:03:26,581
‫אצבעו הכרותה של מלקולם הרדינג נשלחה לעיתון‬

55
00:03:26,664 --> 00:03:29,959
‫בצירוף פתק, שהבהיר שמדובר ברצח ולא בחטיפה.‬

56
00:03:30,543 --> 00:03:31,920
‫טוב, פאק.‬

57
00:03:33,421 --> 00:03:37,884
‫לא שמרת את הזרת של מלקולם כמזכרת.‬
‫היא מאפשרת לך להכריח אותי לשחק במשחק שלך.‬

58
00:03:37,967 --> 00:03:40,094
‫זה רע מאוד. מאוד.‬

59
00:03:41,054 --> 00:03:43,348
‫"עכשיו קיבלתי את תשומת לבך?"‬

60
00:03:46,893 --> 00:03:51,314
‫- את -‬

61
00:03:51,397 --> 00:03:53,733
‫טוב, מניאק, הבנתי אותך.‬

62
00:03:54,400 --> 00:03:57,028
‫ביטלתי את המשך השיעור,‬
‫כדי שהתלמידים יוכלו לעכל את ההלם,‬

63
00:03:57,111 --> 00:04:01,783
‫כלומר לרכל על הרוצח אוכל העשירים‬
‫שבוחר לעצמו יעדים אמידים.‬

64
00:04:02,742 --> 00:04:05,578
‫כן, קיבלת את תשומת לבי.‬

65
00:04:06,162 --> 00:04:08,915
‫השאלה היא מה אתה רוצה.‬

66
00:04:08,998 --> 00:04:11,084
‫- מה אתה רוצה? -‬

67
00:04:11,167 --> 00:04:12,835
‫"תודה שאתה ג'ו גולדברג."‬

68
00:04:12,919 --> 00:04:16,589
‫טוב, זה לא יקרה,‬
‫אבל אני לא יכול שלא לענות.‬

69
00:04:16,673 --> 00:04:18,800
‫אז... "אני לא הוא.‬

70
00:04:19,550 --> 00:04:22,136
‫"אבל אם הייתי הוא, מה היית רוצה ממני?"‬

71
00:04:27,392 --> 00:04:29,894
‫"בתור התחלה, למה הרגת את כל האנשים האלה?"‬

72
00:04:31,229 --> 00:04:33,898
‫"כדאי לציין שהאוזן של סיימון עדיין אצלי.‬

73
00:04:33,982 --> 00:04:36,234
‫"לשלוח אותה עם פתק בחתימת ג'ונתן מור?"‬

74
00:04:36,317 --> 00:04:38,152
‫הנה זה בא, הסחיטה.‬

75
00:04:38,820 --> 00:04:42,156
‫בסדר. בסדר, תגיד כמה שפחות.‬

76
00:04:43,032 --> 00:04:45,201
‫"לו הייתי עושה דברים כאלה,‬

77
00:04:45,285 --> 00:04:48,579
‫"זה היה קורה‬
‫רק אם לא הייתה לי ברירה אחרת."‬

78
00:04:51,874 --> 00:04:53,251
‫"אה, עניין של חיים או מוות."‬

79
00:04:53,960 --> 00:04:55,503
‫תארי לעצמך מה זה לפתוח את הקופסה.‬

80
00:04:55,586 --> 00:04:59,424
‫מתברר שהאצבע הייתה‬
‫כל כך מסריחה, שמשכתבת התעלפה.‬

81
00:04:59,507 --> 00:05:03,303
‫וזה מה שקורה כשלבעלי העיתון יש בן פטפטן.‬

82
00:05:03,386 --> 00:05:04,887
‫מה עוד אבא שלך סיפר לך?‬

83
00:05:04,971 --> 00:05:07,682
‫כולם חוששים ממה שהם ימצאו בתיבת הדואר.‬

84
00:05:07,765 --> 00:05:10,059
‫הרוצח לקח את האוזן‬
‫של סיימון סו, ומי יודע מה עוד.‬

85
00:05:10,143 --> 00:05:13,062
‫בשלב הבא יפתחו קופסה,‬
‫ויהיה שם זין עם העגיל המדובר.‬

86
00:05:14,314 --> 00:05:17,442
‫מה הבעיה שלך? הוא נרצח. הוא היה מרצה שלנו.‬

87
00:05:17,525 --> 00:05:20,737
‫ואני חושד שהיא שכבה איתו.‬
‫-תירגעי, בסך הכול...‬

88
00:05:20,820 --> 00:05:23,823
‫בסך הכול דיברת בגסות‬
‫על אדם אחר שנקצץ לגזרים.‬

89
00:05:23,906 --> 00:05:26,326
‫ג'ו, זה חסר טעם, אתה מגעיל.‬

90
00:05:28,411 --> 00:05:32,498
‫היא צריכה לדבר עם מישהו,‬
‫אבל אני כבר עסוק איתך.‬

91
00:05:37,003 --> 00:05:41,382
‫שלוש שעות מאז ההודעה האחרונה.‬
‫כבר נמאס לך לשחק איתי?‬

92
00:05:42,258 --> 00:05:45,053
‫בינתיים אני מחפש רמזים בכל מקום אפשרי.‬

93
00:05:47,096 --> 00:05:50,016
‫לצערי, החדשות לא ישתנו עד שאמצא אותך.‬

94
00:05:50,099 --> 00:05:53,019
‫הידיעות מזכירות לי‬
‫שאני לא היחיד שמחפש אותך.‬

95
00:05:54,395 --> 00:05:57,523
‫...שם ביקר לעתים תכופות עם חבריו הקרובים.‬

96
00:05:58,775 --> 00:06:03,279
‫אני מניח שהשוטרים שואלים את קייט‬
‫אם למלקולם היו אויבים. ואם לסיימון היו.‬

97
00:06:03,363 --> 00:06:04,906
‫ואם חושבים על זה,‬

98
00:06:04,989 --> 00:06:08,910
‫כמו שהיא מתנהגת,‬
‫יהיה לה מזל אם הם לא יחשדו בה.‬

99
00:06:08,993 --> 00:06:11,996
‫אפילו לא דמעה. והיא גם לא הציעה להם תה.‬

100
00:06:13,790 --> 00:06:14,791
‫שיט.‬

101
00:06:24,634 --> 00:06:27,970
‫איך הולך הביטוי האמריקאי הזה?‬
‫"אל תדחוף את האף המזדיין שלך"?‬

102
00:06:28,054 --> 00:06:31,307
‫אני מצטער. החדשות על מלקולם...‬

103
00:06:31,391 --> 00:06:33,059
‫את בטח בהלם.‬

104
00:06:35,520 --> 00:06:37,355
‫רציתי רק לומר שאני משתתף בצערך.‬

105
00:06:37,438 --> 00:06:40,358
‫חבל על המאמץ. תשמור את זה לשוטרים.‬

106
00:06:42,735 --> 00:06:43,903
‫לא נכון.‬

107
00:06:44,779 --> 00:06:46,155
‫אוי, כן נכון.‬

108
00:06:50,743 --> 00:06:52,912
‫מתי ראית את מלקולם הרדינג לאחרונה?‬

109
00:06:56,666 --> 00:06:57,917
‫לפני כשבוע.‬

110
00:06:58,000 --> 00:06:59,085
‫נדמה לי...‬

111
00:06:59,168 --> 00:07:03,423
‫הוא החזיר אותי הביתה ממועדון.‬
‫החברה שלו בטח אמרה לכם.‬

112
00:07:03,881 --> 00:07:08,302
‫גם סיימון סו היה במועדון. נכון?‬

113
00:07:09,679 --> 00:07:13,641
‫והיית בפתיחת התערוכה שלו,‬
‫בלילה שבו הוא נרצח.‬

114
00:07:13,724 --> 00:07:16,269
‫מה עוד קייט אמרה להם?‬
‫איזה מותג של דגני בוקר אני אוהב?‬

115
00:07:16,352 --> 00:07:17,186
‫נכון.‬

116
00:07:17,270 --> 00:07:20,231
‫אז הפכת לדמות קבועה בחוג החברתי שלהם.‬

117
00:07:20,690 --> 00:07:23,818
‫מיס גלווין ציינה שאתה מתחמק מהמשטרה.‬

118
00:07:24,485 --> 00:07:25,611
‫ודאי שהיא ציינה את זה.‬

119
00:07:25,695 --> 00:07:30,658
‫זה... חשבתי שעלולה להיות‬
‫בעיה קלה עם אשרת העבודה שלי,‬

120
00:07:30,741 --> 00:07:34,620
‫אבל כבר הסדרתי את הכול.‬
‫-זה לא ממש התחום שלנו.‬

121
00:07:36,164 --> 00:07:39,834
‫אז אם פרופסור הרדינג לקח אותך הביתה,‬

122
00:07:39,917 --> 00:07:44,964
‫אם אני לא טועה, זה אומר‬
‫שאתה האחרון שראה אותו בחיים.‬

123
00:07:45,047 --> 00:07:47,842
‫שיט, אני חייב להתחיל לרקוד כמה שיותר מהר.‬

124
00:07:47,925 --> 00:07:49,760
‫אני בעצם לא בטוח שזה נכון.‬

125
00:07:51,512 --> 00:07:52,930
‫זה מביך.‬

126
00:07:53,014 --> 00:07:57,852
‫שנינו שתינו קצת יותר מדי,‬
‫ומלקולם סיפר לי דברים,‬

127
00:07:57,935 --> 00:08:00,229
‫שאולי הוא לא התכוון לספר,‬

128
00:08:00,313 --> 00:08:02,440
‫למשל, הוא גילה שסיימון‬

129
00:08:02,523 --> 00:08:05,693
‫מאלץ אמנים אחרים לצייר עבורו ציורים.‬

130
00:08:05,776 --> 00:08:10,781
‫מלקולם נהג להמר והוא התרושש,‬
‫אז הוא אמר שהוא ידאג שסיימון יסדר את זה.‬

131
00:08:10,865 --> 00:08:13,201
‫הנחתי שהוא מתכוון לסחוט אותו.‬

132
00:08:14,994 --> 00:08:17,997
‫אני מצטער, לא נעים לדבר סרה במתים,‬

133
00:08:18,080 --> 00:08:22,376
‫אבל בחדשות אמרו‬
‫שאולי מדובר ברוצח סדרתי, אז...‬

134
00:08:24,879 --> 00:08:27,215
‫אולי הסיפור האמיתי יותר פשוט.‬

135
00:08:30,885 --> 00:08:33,513
‫יש מישהו שיכול לאשר את זה?‬
‫-כן, בלו קייהיל.‬

136
00:08:33,596 --> 00:08:38,017
‫היא אחת מהאמנים שסיימון ניצל.‬

137
00:08:39,310 --> 00:08:41,103
‫שמעתי שהיא במרכז גמילה, אולי.‬

138
00:08:45,441 --> 00:08:48,152
‫טוב, תודה על התה.‬

139
00:08:49,737 --> 00:08:52,865
‫אם תחשוב על משהו, תעדכן אותנו.‬

140
00:08:52,949 --> 00:08:56,410
‫ודאי, ודאי, כן. אני אלווה אתכם.‬

141
00:09:04,961 --> 00:09:06,879
‫"הכלבה שלחה את המשטרה ישר אליך."‬

142
00:09:06,963 --> 00:09:09,715
‫מה קורה פה? איפה אתה?‬

143
00:09:13,177 --> 00:09:15,680
‫תראה את עצמך, פחדן.‬

144
00:09:17,515 --> 00:09:20,851
‫"קייט מהווה איום.‬
‫אפשר לומר שזה חיים או מוות.‬

145
00:09:22,103 --> 00:09:23,938
‫"אתה צריך לטפל בה."‬

146
00:09:24,981 --> 00:09:27,733
‫הנה זה, המטרה האמיתית שלך.‬

147
00:09:29,694 --> 00:09:31,571
‫אתה רוצה שאהרוג את קייט.‬

148
00:09:35,116 --> 00:09:37,034
‫אין זכר לציוד מעקב.‬

149
00:09:37,118 --> 00:09:40,246
‫כמה פעמים עוד אהרוס לעצמי את הדירה בגללך?‬

150
00:09:43,291 --> 00:09:45,751
‫ברור שאני לא הולך להרוג את קייט.‬

151
00:09:45,835 --> 00:09:47,670
‫היא היעד הבא שלך?‬

152
00:09:48,421 --> 00:09:51,090
‫ממש לא בא לי להיות שומר הראש‬
‫של מלכת הקרח ששונאת אותי.‬

153
00:09:52,842 --> 00:09:54,844
‫משהו כללי, בלי להתחייב.‬

154
00:09:57,346 --> 00:09:58,889
‫"קייט לא תהיה בעיה."‬

155
00:10:00,683 --> 00:10:02,977
‫אבל אם שמת עליה עין,‬

156
00:10:03,060 --> 00:10:04,645
‫גם אני חייב לעשות כמוך.‬

157
00:10:06,689 --> 00:10:09,775
‫אני אלך לאן שהיא תלך, ואמצא אותך.‬

158
00:10:24,165 --> 00:10:25,333
‫נדיה.‬

159
00:10:30,463 --> 00:10:31,297
‫היי.‬

160
00:10:32,840 --> 00:10:35,176
‫מה אתה עושה כאן?‬
‫-אני גר קרוב.‬

161
00:10:35,259 --> 00:10:37,553
‫למה את מתגנבת לבניין של קורבן רצח?‬

162
00:10:40,640 --> 00:10:42,600
‫אני מחפשת את המפתח שמלקולם החביא.‬

163
00:10:43,225 --> 00:10:46,896
‫היא צריכה מישהו לסמוך עליו.‬
‫-השארת אצלו משהו?‬

164
00:10:47,438 --> 00:10:49,440
‫פאק. פאק.‬

165
00:10:51,484 --> 00:10:52,985
‫הוא אמר לך?‬
‫-ניחשתי.‬

166
00:10:53,069 --> 00:10:54,820
‫לא נראה לי שכולם יודעים.‬

167
00:10:59,075 --> 00:11:00,368
‫כתבתי לו משהו.‬

168
00:11:02,787 --> 00:11:06,457
‫כתבתי לו מכתב‬
‫שלא הייתי צריכה לכתוב, והוא בפנים.‬

169
00:11:06,540 --> 00:11:10,753
‫הוא בין כל הדברים שלו,‬
‫ועכשיו ימצאו אותו והוא יגיע לכותרות.‬

170
00:11:10,836 --> 00:11:14,924
‫ואז מה יהיה איתי?‬
‫השם שלי ייהרס לגמרי ולעיני כול.‬

171
00:11:16,217 --> 00:11:19,178
‫אז אני אפרוץ פנימה...‬
‫-לא, אל תעשי את זה.‬

172
00:11:21,389 --> 00:11:24,183
‫אני חבר של קייט.‬
‫-לא ממש, אבל אני אחשוב על משהו.‬

173
00:11:25,434 --> 00:11:27,103
‫אני אביא לך את המכתב.‬

174
00:11:31,941 --> 00:11:33,234
‫אני לא אפרוץ.‬

175
00:11:35,027 --> 00:11:36,278
‫אני לא אפרוץ, בינתיים.‬

176
00:11:42,868 --> 00:11:44,078
‫מכיר את זה.‬

177
00:11:47,623 --> 00:11:51,627
‫מזל טוב, הרוצח אוכל העשירים נהיה ויראלי.‬

178
00:11:51,711 --> 00:11:54,672
‫זאת תוצאה לא מכוונת,‬
‫או שהתכוונת להקים תנועה?‬

179
00:11:54,755 --> 00:11:57,591
‫ויותר חשוב מזה,‬
‫איך אמצא אותך בהלוויה של סיימון,‬

180
00:11:57,675 --> 00:12:00,469
‫בין אנשים שרגילים להתנהג‬
‫בצורה אחת כשהמצלמות פועלות‬

181
00:12:00,553 --> 00:12:02,346
‫ובצורה אחרת כשהם בפרטיות?‬

182
00:12:06,475 --> 00:12:11,772
‫השאלה היא "מי מתאבל‬
‫בצורה שלא נראית לגמרי כנה?"‬

183
00:12:12,982 --> 00:12:16,610
‫סופי סו, למשל...‬
‫-במקום פרחים,‬

184
00:12:16,694 --> 00:12:20,698
‫אנא תרמו ל"מחייכים לסיימון סו".‬

185
00:12:20,781 --> 00:12:23,284
‫...מנצלת את האבל בבוטות‬
‫כדי לצבור עוקבים ותרומות‬

186
00:12:23,367 --> 00:12:25,745
‫לארגון צדקה שמממן טיפולי שיניים לילדים,‬

187
00:12:25,828 --> 00:12:28,914
‫שעושה רושם שאינו קיים‬
‫מלבד באתר אינטרנט שהוקם בחופזה.‬

188
00:12:30,541 --> 00:12:33,669
‫זה לא אומר בהכרח שהיא רוצחת,‬
‫אבל זה מעורר שאלות.‬

189
00:12:33,753 --> 00:12:39,008
‫ויש את קייט, כמובן. צריך לדאוג,‬
‫ממרחק, שהיא לא תהיה על הכוונת שלך.‬

190
00:12:39,550 --> 00:12:43,179
‫ויש את פיבי, ששנים של ניסיון‬
‫מול התקשורת לא עזרו לה במיוחד‬

191
00:12:43,262 --> 00:12:47,099
‫לעבד את האבל שלה בפומבי.‬
‫-אם אתם צופים בזה,‬

192
00:12:47,600 --> 00:12:50,770
‫עזרו לי למצוא את השרידים‬
‫של ידידי האהוב, מלקולם.‬

193
00:12:50,853 --> 00:12:54,231
‫הוא אהב כלבי קורגי ומרק.‬

194
00:12:54,940 --> 00:12:59,195
‫אם תמצאו חתיכות שהיו שייכות לו,‬

195
00:12:59,278 --> 00:13:00,946
‫תתקשרו בבקשה למשטרה,‬

196
00:13:01,655 --> 00:13:05,117
‫ואני מבטיחה שתקבלו תגמול נאה.‬

197
00:13:05,201 --> 00:13:07,787
‫היא מחוקה מרוב תרופות, אבל היא לא רוצחת.‬

198
00:13:08,412 --> 00:13:09,413
‫מה עם אדם?‬

199
00:13:09,497 --> 00:13:13,375
‫קשה לקרוא אותו, ואני כבר יודע‬
‫שהוא טוב בשמירת סודות.‬

200
00:13:14,126 --> 00:13:16,504
‫אז האם הוא זכר אמריקאי מעוכב טיפוסי,‬

201
00:13:16,587 --> 00:13:18,130
‫או רוצח סדרתי בסתר?‬

202
00:13:18,881 --> 00:13:21,592
‫ויש גם את ריס מונטרוס.‬

203
00:13:21,675 --> 00:13:25,137
‫ימים ספורים, לכאורה, לפני הכרזה‬
‫על מועמדותו לראשות עיריית לונדון.‬

204
00:13:25,221 --> 00:13:26,680
‫מהלך פוליטי מתוחכם.‬

205
00:13:26,764 --> 00:13:28,557
‫מתמרן את האבל הפומבי על מותו של חבר.‬

206
00:13:28,641 --> 00:13:31,060
‫או שהוא פה כדי לתמרן אותי?‬

207
00:13:50,704 --> 00:13:53,290
‫לא הייתי בהלוויה של עצמי‬
‫במדרה לינדה, אבל ממה שקראתי,‬

208
00:13:53,374 --> 00:13:56,585
‫היה אירוע מצומצם,‬
‫ההפך המוחלט ממה שקורה פה.‬

209
00:14:00,840 --> 00:14:03,509
‫ברור שאתה פה.‬
‫-הזדמנות להפסקת אש.‬

210
00:14:03,592 --> 00:14:06,929
‫אין לי רצון לשמוע מה יש לך להגיד,‬
‫ולמען האמת, אני לא יודעת למה באת.‬

211
00:14:07,012 --> 00:14:08,389
‫פיבי הזמינה אותי.‬

212
00:14:10,266 --> 00:14:11,684
‫אין סיכוי להפסקת אש.‬

213
00:14:14,311 --> 00:14:18,691
‫הרחק מהצלמים,‬
‫הם נראים יותר אחוזי אימה מעצובים.‬

214
00:14:18,774 --> 00:14:21,485
‫אם זה קטע‬
‫של לרצוח עשירים כדי להתנקם בעניים,‬

215
00:14:21,569 --> 00:14:24,113
‫אני מקווה שהם יודעים‬
‫שירשתי רק טירה מאמא שלי.‬

216
00:14:24,196 --> 00:14:25,948
‫ג'מה, אף פעם לא בלתי נוראית,‬

217
00:14:26,031 --> 00:14:28,701
‫אבל קשה לדמיין אותה‬
‫אוזרת מספיק תשוקה כדי לרצוח.‬

218
00:14:28,784 --> 00:14:32,204
‫מצד שני, אם היא אתה,‬
‫מדובר בהופעה שראויה לפרס.‬

219
00:14:32,288 --> 00:14:34,331
‫תתחילי ללבוש אפודי מגן.‬

220
00:14:34,415 --> 00:14:37,001
‫ולהרוס את הגזרה? אני מעדיפה למות.‬

221
00:14:37,084 --> 00:14:39,503
‫זאת שטות. אף אחד לא מנסה להרוג אותנו.‬

222
00:14:39,587 --> 00:14:43,007
‫רואלד, הוא לא פוחד. כי הוא אתה?‬

223
00:14:43,090 --> 00:14:45,843
‫או שהוא סתם שחצן מכדי לחשוב שהוא בן תמותה.‬

224
00:14:47,803 --> 00:14:50,598
‫מה שלומך?‬
‫-בסדר.‬

225
00:14:50,681 --> 00:14:52,933
‫הצלחת לארגן את העניין עם מלקולם?‬

226
00:14:53,017 --> 00:14:55,769
‫הצלחנו למצוא מקום, קרוב לסבתא שלו,‬

227
00:14:55,853 --> 00:14:58,772
‫שנוכל לקבור בו את האצבע.‬

228
00:15:00,274 --> 00:15:03,944
‫אני ממש מצטער...‬
‫-רואלד, אפשר לא? ההצגה מתחילה.‬

229
00:15:08,866 --> 00:15:12,202
‫הוא מגונן, או שהוא אתה, ואתה לועג לי?‬

230
00:15:14,663 --> 00:15:16,916
‫איך יכולתי להיות חבר של סיימון סו?‬

231
00:15:19,126 --> 00:15:24,381
‫בטח, אולי שמעתם אותו‬
‫אומר משהו הזוי ביותר בריאיון.‬

232
00:15:25,758 --> 00:15:27,092
‫כשהוא בעירום, מן הסתם.‬

233
00:15:31,013 --> 00:15:33,682
‫אבל כולנו עוטים מסכות שונות, הכול תלוי.‬

234
00:15:34,600 --> 00:15:38,145
‫ויש בנו, כמובן, חלקים,‬
‫שאנחנו לא מסוגלים להראות לאף אחד.‬

235
00:15:38,228 --> 00:15:40,064
‫מה יש מאחורי המסכה של ריס?‬

236
00:15:40,731 --> 00:15:43,192
‫הוא אמר לי שלא לוקח‬
‫הרבה זמן להגיע מברלין לפה,‬

237
00:15:43,275 --> 00:15:45,736
‫אז אי אפשר לשלול אותו לגמרי.‬
‫-מה היה קורה‬

238
00:15:45,819 --> 00:15:49,657
‫למוניטין של גאון חריף שנודע כאגומניאק,‬

239
00:15:49,740 --> 00:15:53,619
‫אם הייתם יודעים שהוא תרם‬
‫שליש מההכנסות שלו לצדקה?‬

240
00:15:54,536 --> 00:15:56,372
‫שהוא היה מוכן לעשות הכול בשביל אחותו?‬

241
00:16:01,293 --> 00:16:04,338
‫ג'ואן דידיון כתבה על אבל...‬
‫-הוא עומד לרוץ לראשות העירייה.‬

242
00:16:05,005 --> 00:16:06,090
‫אני אולי משוגע,‬

243
00:16:06,173 --> 00:16:09,385
‫אבל יש לי תחושה שזה מקשה לארוב‬
‫באופן אנונימי כדי להרוג.‬

244
00:16:09,468 --> 00:16:11,053
‫"כשאנו מתאבלים על אובדן,‬

245
00:16:12,638 --> 00:16:15,015
‫"אנו מתאבלים, לטוב ולרע,‬

246
00:16:17,685 --> 00:16:21,063
‫"גם על עצמנו."‬
‫-פאק, בגללך אני חושב במעגלים.‬

247
00:16:21,146 --> 00:16:23,691
‫ודאי שאתה יכול להיות ריס,‬
‫אתה יכול להיות כל אחד מהם.‬

248
00:16:30,197 --> 00:16:34,159
‫ככה הם מתאבלים?‬
‫איך אוכל לדעת מה הם מרגישים‬

249
00:16:34,243 --> 00:16:38,080
‫כשהם מסטולים מרוב אבל, פחד וסמי מעצבים?‬

250
00:16:41,834 --> 00:16:43,210
‫טקס נפלא, לא?‬

251
00:16:45,045 --> 00:16:47,047
‫אתה אוסף חומרים לספר החדש שלך?‬

252
00:16:47,131 --> 00:16:51,051
‫הנה עוד ניסיון סחיטה.‬
‫-לנו לא יערכו טקס כזה, כמובן.‬

253
00:16:52,553 --> 00:16:53,554
‫מה זאת אומרת?‬

254
00:16:53,637 --> 00:16:56,724
‫אתה יודע, כל השטויות הנוצצות האלה.‬

255
00:16:56,807 --> 00:16:59,727
‫הוא חושב שאנחנו דומים, ששנינו אאוטסיידרים.‬
‫הוא אתה?‬

256
00:17:00,644 --> 00:17:02,396
‫זה משגע אותך, נכון?‬

257
00:17:03,647 --> 00:17:07,484
‫להיות כל כך קרוב לזה,‬
‫לראות איך הם מבזבזים את זה,‬

258
00:17:07,568 --> 00:17:11,113
‫ולדעת שלא משנה‬
‫כמה קשה תעבוד, זה לעולם לא יהיה שלך.‬

259
00:17:11,196 --> 00:17:13,782
‫ככה אתה מרגיש?‬
‫-מה? לא.‬

260
00:17:13,866 --> 00:17:17,828
‫לא, התכוונתי אליך...‬
‫-לא, אני מת על העבודה שלי.‬

261
00:17:17,911 --> 00:17:21,123
‫ליידי פיבי מתייחסת אליי כמו אל בן משפחה,‬

262
00:17:21,206 --> 00:17:24,293
‫אבל כיוון שהיא כל כך טובת לב,‬

263
00:17:24,376 --> 00:17:27,046
‫יש לה נטייה לאסוף מהרחובות יתומים משוטטים.‬

264
00:17:27,129 --> 00:17:28,422
‫זה שאתה פה...‬

265
00:17:29,757 --> 00:17:31,842
‫זה לא מפתיע בכלל, בעצם.‬

266
00:17:32,885 --> 00:17:38,390
‫מה שגורם לי לחשוד בך, חבר,‬
‫זה פשוט הכול אצלך.‬

267
00:17:38,974 --> 00:17:42,853
‫או שמצאנו עוד בלש,‬
‫וזה הזמן לעצור את השיחה הזאת.‬

268
00:17:43,353 --> 00:17:45,856
‫כדאי שתדבר על זה עם ליידי פיבי.‬

269
00:17:45,939 --> 00:17:47,524
‫אולי באמת אעשה את זה.‬

270
00:17:48,150 --> 00:17:50,194
‫תיהנה מטקס האשכבה.‬

271
00:18:04,875 --> 00:18:06,877
‫"למה עוד לא הרגת את קייט?"‬

272
00:18:10,464 --> 00:18:12,132
‫פאק. לאן היא הלכה?‬

273
00:18:26,980 --> 00:18:28,899
‫תהיה נחמד, כדי שנישאר קרובים אליה.‬

274
00:18:28,982 --> 00:18:32,486
‫איכשהו התחלנו ברגל שמאל. אני מצטער.‬

275
00:18:32,569 --> 00:18:38,200
‫על זה שריגלת אחריי, או על זה‬
‫שהתעצבנת כששלחתי את המשטרה אליך?‬

276
00:18:38,283 --> 00:18:42,121
‫תודי, זה לא היה הצעד הכי חברי.‬
‫-אולי אני משוגעת, אבל חשבתי שזה חשוב‬

277
00:18:42,204 --> 00:18:44,957
‫שהם ידברו עם אחד האחרונים‬
‫שראו את מלקולם בחיים.‬

278
00:18:45,457 --> 00:18:48,710
‫או שיש לך מה להסתיר?‬
‫-לא, ברור שלא.‬

279
00:18:48,794 --> 00:18:51,964
‫אז בסך הכול זירזתי את טיהור שמך הטוב.‬

280
00:18:52,548 --> 00:18:55,342
‫התכוונתי להגיד לך תודה.‬
‫את כל הזמן עוזרת לי.‬

281
00:18:55,425 --> 00:18:56,426
‫להרגיע את המצב.‬

282
00:18:56,510 --> 00:18:57,344
‫אוי, אלוהים.‬

283
00:18:58,595 --> 00:19:03,016
‫אני אמנם נהנית מחילופי עקיצות סרקסטיות‬
‫עם אמריקאי מרוכז בעצמו שמעמיד פני מנומס...‬

284
00:19:03,100 --> 00:19:06,019
‫מרוכז בעצמו?‬
‫-...אבל היום לא נוח לי.‬

285
00:19:06,103 --> 00:19:06,937
‫אתה יודע...‬

286
00:19:08,105 --> 00:19:09,106
‫כל המוות הזה.‬

287
00:19:10,566 --> 00:19:14,903
‫אז תשתף פעולה עם המשטרה,‬
‫ואל תסתכל לי בחלון.‬

288
00:19:14,987 --> 00:19:16,989
‫ואיפה המכונית הארורה?‬

289
00:19:17,906 --> 00:19:18,907
‫נמאס לי מזה.‬

290
00:19:19,950 --> 00:19:22,244
‫אחר צהריים מקסים לך. או שלא.‬

291
00:19:27,040 --> 00:19:30,669
‫לעזאזל, אני צריך לעקוב אחריה.‬
‫היא תמות על זה.‬

292
00:19:41,847 --> 00:19:44,224
‫נמשכת החקירה בחשד לרצח‬

293
00:19:44,308 --> 00:19:48,645
‫של מלקולם הרדינג,‬
‫פרופסור לספרות בדרסי קולג'.‬

294
00:19:48,729 --> 00:19:50,772
‫בהצהרה שפרסמו,‬
‫בני משפחתו של פרופסור הרדינג‬

295
00:19:50,856 --> 00:19:54,193
‫הביעו את יגונם לנוכח אובדנו של בן אהוב...‬

296
00:19:54,276 --> 00:19:56,361
‫איך מתאגרפים ממשיכים סיבוב אחרי סיבוב?‬

297
00:19:57,112 --> 00:19:58,989
‫מה בדיוק אתה עושה?‬
‫-מציל את החיים שלה,‬

298
00:19:59,072 --> 00:20:01,992
‫כדי שהיא תוכל להמשיך לדבר אליי בגסות.‬
‫-סליחה שהייתי שמוק.‬

299
00:20:02,075 --> 00:20:04,578
‫ברור שאת רוצה‬
‫שהשוטרים יעשו את העבודה שלהם.‬

300
00:20:04,661 --> 00:20:06,496
‫מה בשבילך?‬
‫-הוא לא נשאר.‬

301
00:20:06,580 --> 00:20:11,376
‫בלי קשר לכלום, יש רוצח‬
‫שפוגע באנשים שקרובים אלייך,‬

302
00:20:11,460 --> 00:20:16,840
‫ואני לא חושב שכדאי שתהיי לבד.‬
‫-למה? כי אני עלמה שברירית?‬

303
00:20:16,924 --> 00:20:20,844
‫אוי, שכחתי. קפטן אמריקה פה,‬
‫אם מישהו רוצה חתימה.‬

304
00:20:22,512 --> 00:20:23,347
‫פאק.‬

305
00:20:23,931 --> 00:20:25,766
‫זה בטח נראה לך לא מציאותי.‬

306
00:20:25,849 --> 00:20:29,895
‫זה שאתה עוקב אחריי כמו כלבלב?‬
‫-אני לא מדבר על זה.‬

307
00:20:31,521 --> 00:20:35,192
‫החברים שלך מעמידים פנים שהכול בסדר,‬
‫כשכל אחד מהם היה יכול...‬

308
00:20:36,068 --> 00:20:37,110
‫היה יכול...?‬

309
00:20:37,736 --> 00:20:38,779
‫אחד מהם.‬

310
00:20:42,157 --> 00:20:43,242
‫אתה רציני?‬

311
00:20:43,325 --> 00:20:45,827
‫אתה חושב שאחד מהחברים שלי הוא הרוצח,‬

312
00:20:46,453 --> 00:20:49,873
‫ולא אחד מהאלפים שאין דבר שהם רוצים יותר‬

313
00:20:50,540 --> 00:20:52,125
‫מאשר לאכול אותם חיים.‬

314
00:20:52,626 --> 00:20:54,586
‫תפסיק לשחק אותה שרלוק שקוף.‬

315
00:20:54,670 --> 00:20:57,506
‫היא לא תעזור לי להבין מי אתה, זה בטוח.‬

316
00:20:57,589 --> 00:20:59,174
‫בוא נגיע לשורה התחתונה.‬

317
00:20:59,800 --> 00:21:02,302
‫למה אתה עוקב אחריי?‬
‫באמת. בשביל לזיין אותי?‬

318
00:21:06,014 --> 00:21:06,848
‫לא.‬

319
00:21:07,391 --> 00:21:10,519
‫אז כדי להרוג אותי? בגלל זה אתה מרגל אחריי?‬

320
00:21:10,602 --> 00:21:11,979
‫אל תתפתה.‬

321
00:21:12,062 --> 00:21:15,357
‫עלית עליי. יש לי קטע עם מעקבים ורצח.‬

322
00:21:15,440 --> 00:21:17,401
‫זה לא קשור לרצון לעזור לך.‬

323
00:21:17,484 --> 00:21:20,279
‫למה? למה בכלל אכפת לך?‬

324
00:21:20,362 --> 00:21:22,114
‫ומה אם פשוט אכפת לי?‬

325
00:21:23,365 --> 00:21:24,992
‫גם אם זה לא מוצא חן בעינייך.‬

326
00:21:33,917 --> 00:21:35,585
‫היית ילד רגשן?‬

327
00:21:38,213 --> 00:21:40,090
‫לפעמים, כנראה.‬

328
00:21:43,260 --> 00:21:44,386
‫כשהייתי צעירה,‬

329
00:21:44,469 --> 00:21:48,598
‫אמא שלי אסרה עליי לבכות.‬

330
00:21:49,725 --> 00:21:51,143
‫אם הייתי שורטת את הברך...‬

331
00:21:51,810 --> 00:21:53,854
‫פאק, כשסבא וסבתא שלי מתו,‬

332
00:21:55,063 --> 00:21:56,440
‫היא לא הסכימה להסתכל עליי‬

333
00:21:57,566 --> 00:21:59,901
‫אם לא שמרתי על איפוק מושלם.‬

334
00:22:02,404 --> 00:22:04,990
‫הסתרתי את כל הרגשות...‬

335
00:22:06,283 --> 00:22:07,284
‫וזה...‬

336
00:22:08,952 --> 00:22:10,495
‫זה פשוט הפך לברירת מחדל.‬

337
00:22:13,665 --> 00:22:16,501
‫אני אמורה להיות בת הזוג האבלה.‬

338
00:22:17,377 --> 00:22:18,795
‫אני מבין. באמת.‬

339
00:22:19,504 --> 00:22:23,592
‫מניסיון, זה מסתבך יותר‬
‫ככל שאת דוחה את זה יותר.‬

340
00:22:27,262 --> 00:22:28,388
‫אז מה עושים?‬

341
00:22:30,515 --> 00:22:33,185
‫אני אישית, כשהמצב ממש רע,‬

342
00:22:33,268 --> 00:22:36,855
‫אני עורך טקס קתרטי.‬

343
00:22:38,065 --> 00:22:39,191
‫אני שורף משהו.‬

344
00:22:42,319 --> 00:22:43,153
‫זה עוזר.‬

345
00:22:44,696 --> 00:22:46,114
‫ואם זה לא יעבוד?‬

346
00:22:46,198 --> 00:22:47,240
‫מה אם אני פשוט...‬

347
00:22:48,325 --> 00:22:50,535
‫לא מצליחה להרגיש משהו כלפי מלקולם?‬

348
00:22:51,953 --> 00:22:53,455
‫את תתאבלי על עצמך.‬

349
00:22:54,331 --> 00:22:56,500
‫נשמע שאתה חושב שהשקעה רגשית היא טעות.‬

350
00:22:57,626 --> 00:23:02,631
‫אתה חושב שלא ידעתי‬
‫שהוא הזדיין מאחורי הגב שלי?‬

351
00:23:04,216 --> 00:23:06,802
‫זה לא מה שאמרתי.‬
‫-חשבת שיש בינינו יחסים כאלה?‬

352
00:23:13,100 --> 00:23:14,768
‫אני אראה לך את המקום האהוב עלינו.‬

353
00:23:15,394 --> 00:23:17,979
‫טוב, עכשיו היא מזמינה אותי לעקוב אחריה.‬

354
00:23:21,233 --> 00:23:22,859
‫אבל היא לא מקלה עליי.‬

355
00:23:23,944 --> 00:23:25,362
‫אוי, איזה כיף.‬

356
00:23:25,445 --> 00:23:26,279
‫קייט!‬

357
00:23:32,369 --> 00:23:33,203
‫קייט!‬

358
00:23:42,379 --> 00:23:44,798
‫קייט, את מוכנה לחכות לי?‬

359
00:23:44,881 --> 00:23:48,301
‫זה לא הזמן להתרוצץ ברחבי העיר.‬
‫-אף אחד לא משלם לך עבור זה.‬

360
00:23:48,385 --> 00:23:50,929
‫אם אתה לא נהנה, אתה יכול ללכת.‬

361
00:23:51,012 --> 00:23:52,431
‫זה מסוכן.‬

362
00:23:52,514 --> 00:23:53,473
‫אוי, אלוהים.‬

363
00:23:55,142 --> 00:23:59,479
‫חמוד מצדך לדהור אחריי‬
‫כמו איזה מין אביר לבן.‬

364
00:24:02,274 --> 00:24:05,569
‫אתה תתאכזב מאוד כשתבין‬

365
00:24:05,652 --> 00:24:09,072
‫שנשים במאה ה-21 מסוגלות להסתדר בעצמן.‬

366
00:24:11,408 --> 00:24:12,409
‫קיבינימט.‬

367
00:24:22,461 --> 00:24:24,087
‫מושלם, גן סודי.‬

368
00:24:24,838 --> 00:24:27,132
‫המון מקומות שרוצח יכול להתחבא בהם.‬

369
00:24:28,175 --> 00:24:30,260
‫קייט ממש אוהבת להתגרות בגורל.‬

370
00:24:32,596 --> 00:24:33,597
‫אתה עדיין פה.‬

371
00:24:34,306 --> 00:24:37,434
‫אז את ומלקולם אהבתם להסיג גבול ולהשתכר?‬

372
00:24:37,517 --> 00:24:40,687
‫אפשר בבקשה לעוף...?‬
‫-שקט!‬

373
00:24:40,770 --> 00:24:45,025
‫השכנים יקראו למשטרה.‬
‫ומלקולם ואני לא רק שתינו.‬

374
00:24:45,775 --> 00:24:48,069
‫היא מתחילה איתי?‬
‫-בחייך,‬

375
00:24:48,820 --> 00:24:51,781
‫יש משהו במחשבה שאולי מסתכלים עליך.‬

376
00:24:51,865 --> 00:24:54,493
‫הרגשת ככה פעם?‬
‫-לא זכור לי.‬

377
00:24:58,038 --> 00:24:59,664
‫אם אתה רוצה להועיל,‬

378
00:25:00,957 --> 00:25:04,085
‫היה לי יום ממש נורא.‬

379
00:25:04,794 --> 00:25:06,922
‫תסיח את דעתי, טוב?‬

380
00:25:08,173 --> 00:25:11,551
‫אני די בטוח ששומרי ראש‬
‫לא אמורים לשכב עם לקוחות.‬

381
00:25:11,635 --> 00:25:13,053
‫אלוהים, אתה אוהב לחשוב.‬

382
00:25:16,223 --> 00:25:18,975
‫יודע מה? אני חושבת שאני מבינה אותך.‬

383
00:25:20,769 --> 00:25:22,062
‫אתה רומנטיקן.‬

384
00:25:23,104 --> 00:25:27,359
‫אני ישירה מדי. אתה לא רוצה להזדיין,‬
‫אתה רוצה לתנות אהבים במתיקות.‬

385
00:25:27,442 --> 00:25:30,362
‫היא נשמעת כאילו שזה דבר רע.‬
‫-את לא יודעת מי אני...‬

386
00:25:30,445 --> 00:25:34,783
‫אני רואה שאתה מנסה להיראות אצילי,‬
‫אבל אתה מסתיר את המניעים האמיתיים שלך.‬

387
00:25:35,700 --> 00:25:41,456
‫בחייך, ג'ונתן, לא באמת עקבת אחריי,‬
‫כי עמוק בלב אתה כן...‬

388
00:25:41,540 --> 00:25:42,916
‫לא.‬
‫-...רוצה...‬

389
00:25:42,999 --> 00:25:44,709
‫לא, אני לא.‬
‫-...לזיין אותי?‬

390
00:25:44,793 --> 00:25:46,002
‫רעיון רע. לא.‬

391
00:25:52,092 --> 00:25:54,302
‫אני כבר לא מפתה כמו שועלה.‬

392
00:25:55,720 --> 00:26:00,600
‫יחסית לאישה שנופלת עליי,‬
‫היית די עדינה, למען האמת.‬

393
00:26:05,438 --> 00:26:06,273
‫שיט.‬

394
00:26:07,607 --> 00:26:11,111
‫לא. אנחנו לא עושים את זה.‬

395
00:26:13,488 --> 00:26:15,282
‫המצב כבר מסובך מספיק.‬

396
00:26:17,284 --> 00:26:18,743
‫אני יכולה להגיד משהו...‬

397
00:26:19,953 --> 00:26:22,038
‫רומנטי, אם אתה רוצה.‬

398
00:26:25,375 --> 00:26:29,504
‫מצד שני, ככה היא תישאר בטווח ראייה, נכון?‬

399
00:26:30,672 --> 00:26:32,215
‫מה אני חושב לעצמי?‬

400
00:26:32,841 --> 00:26:33,967
‫לא. פאק.‬

401
00:26:38,763 --> 00:26:40,515
‫אל תנשק אותי, אנחנו עלולים להתאהב.‬

402
00:26:42,100 --> 00:26:44,185
‫ככה נישאר קרובים.‬

403
00:26:44,936 --> 00:26:46,771
‫דעתה תוסח קצת.‬

404
00:26:47,981 --> 00:26:49,441
‫לא יקרה שום נזק.‬

405
00:27:07,292 --> 00:27:08,543
‫אופס.‬

406
00:27:08,627 --> 00:27:11,630
‫מכל הדברים שחשבתי שעלולים‬
‫לקרות אם אנסה להגן על קייט,‬

407
00:27:11,713 --> 00:27:13,548
‫שום דבר מזה לא היה ברשימה.‬

408
00:27:15,634 --> 00:27:16,801
‫שיט, איפה היא?‬

409
00:27:28,938 --> 00:27:30,148
‫עדיין נושמת.‬

410
00:27:30,815 --> 00:27:34,861
‫ויש לי הזדמנות לעזור לנדיה לפתור‬
‫את בעיית מכתב האהבה שלה אם אמהר.‬

411
00:27:45,330 --> 00:27:46,581
‫אין מכתבים.‬

412
00:27:46,665 --> 00:27:49,167
‫וגם אין תמונות של קייט או בכלל.‬

413
00:27:50,210 --> 00:27:52,045
‫מלבד יוצא דופן אחד בולט.‬

414
00:27:52,796 --> 00:27:54,381
‫מפתיע שזה לא ציור עירום.‬

415
00:27:56,925 --> 00:28:01,763
‫מתאים לאדם לא מתוחכם כמו מלקולם‬
‫להחביא משהו מאחורי הדיוקן של עצמו.‬

416
00:28:08,603 --> 00:28:09,729
‫מה אתה עושה?‬

417
00:28:13,358 --> 00:28:16,611
‫תלמידה שלי ביקשה שאמצא משהו שהיא כתבה.‬

418
00:28:16,695 --> 00:28:18,780
‫בשביל זה באת איתי הנה?‬

419
00:28:18,863 --> 00:28:23,576
‫כדי למצוא מכתב מאחת‬
‫מאין ספור הזיונים הצדדיים של מלקולם?‬

420
00:28:23,660 --> 00:28:25,328
‫לא, זה טירוף.‬

421
00:28:25,412 --> 00:28:28,123
‫התעוררתי...‬
‫-בגלל זה אתה חושב שאני בסכנה?‬

422
00:28:28,206 --> 00:28:30,875
‫בגלל איזו תלמידת בית ספר מופרעת?‬

423
00:28:30,959 --> 00:28:32,377
‫מה שמה?‬
‫-פאק.‬

424
00:28:32,460 --> 00:28:35,213
‫לא. לא בגלל זה.‬
‫-אני רוצה שתלך. עכשיו.‬

425
00:28:35,296 --> 00:28:37,298
‫אני לא יכול, בגללך.‬

426
00:28:37,382 --> 00:28:40,802
‫קייט, אני יודע שאני חוזר‬
‫על זה כל הזמן, אבל זה נכון.‬

427
00:28:45,056 --> 00:28:46,224
‫את בסכנה.‬

428
00:28:51,229 --> 00:28:55,608
‫אני מעדיפה שיחתכו אותי לאלף פיסות זעירות‬

429
00:28:55,692 --> 00:28:58,695
‫על פני עוד שנייה אחת לבד איתך.‬

430
00:29:01,448 --> 00:29:02,574
‫לך מפה.‬

431
00:29:17,255 --> 00:29:19,466
‫הנהג של קייט חנה פה כל היום.‬

432
00:29:20,425 --> 00:29:24,262
‫בינתיים היא סגרה את הווילונות,‬
‫ואני גווע לאיטי ברעב.‬

433
00:29:30,935 --> 00:29:32,771
‫"צפיתי בך 'מגן' עליה."‬

434
00:29:32,854 --> 00:29:34,314
‫לך תזדיין.‬

435
00:29:37,317 --> 00:29:41,446
‫"הבנתי אותך. אתה הורג‬
‫כדי להגן על דברים שאתה אוהב.‬

436
00:29:41,529 --> 00:29:44,157
‫"קייט לא אהובה. עדיין." לעולם לא.‬

437
00:29:44,908 --> 00:29:46,868
‫"אבל היא עזרה לי להבין את הדפוס שלך."‬

438
00:29:46,951 --> 00:29:50,497
‫זאת התובנה הגדולה?‬
‫איזה אדם הגון לא יעזור להגן על אנשים?‬

439
00:29:51,372 --> 00:29:54,793
‫"אתה אוהב את זה. את התחושה. להרוג."‬

440
00:29:54,876 --> 00:29:56,836
‫זה לא שפוי.‬

441
00:29:56,920 --> 00:29:59,672
‫"את החיים שמתפוגגים מעיניהם. את הכוח.‬

442
00:29:59,756 --> 00:30:01,549
‫"זה בטח מקשה לך את הזין.‬

443
00:30:01,633 --> 00:30:04,594
‫"בטח עומד לך עכשיו רק מלחשוב על זה."‬

444
00:30:04,677 --> 00:30:07,013
‫"אתה לא שפוי."‬

445
00:30:07,096 --> 00:30:08,473
‫"אני אראה לך."‬

446
00:30:08,556 --> 00:30:10,141
‫איך תראה לי?‬

447
00:30:12,602 --> 00:30:13,436
‫לא.‬

448
00:30:15,021 --> 00:30:16,314
‫היי, אתה!‬

449
00:30:36,960 --> 00:30:39,963
‫התחנה הבאה בסיור בין המקומות‬
‫הטובים ביותר בלונדון להירצח בהם,‬

450
00:30:40,046 --> 00:30:42,382
‫מערת קבורה בת 700 שנה.‬

451
00:30:51,015 --> 00:30:54,936
‫יש רק דרך אחת להיכנס ולצאת.‬
‫תצטרך לעבור אותי כדי להגיע אליה.‬

452
00:30:55,770 --> 00:30:56,771
‫אוי, מלקולם.‬

453
00:30:58,273 --> 00:31:01,818
‫היית חושב שזה מגוחך שאני מדברת אל קופסה‬

454
00:31:01,901 --> 00:31:03,987
‫שבה הזרת שלך נקברה.‬

455
00:31:04,070 --> 00:31:08,074
‫אלוהים, היית מספר‬
‫בדיחה אכזרית על נקרופיליה.‬

456
00:31:08,700 --> 00:31:12,370
‫היית מנסה לגרום לי אשמה על זה‬
‫שלא מצצתי לך יותר כשיכולתי.‬

457
00:31:16,749 --> 00:31:18,293
‫היית שרליל‬

458
00:31:19,210 --> 00:31:20,753
‫נפוח ועצלן.‬

459
00:31:22,839 --> 00:31:24,883
‫אבל בזכותך שכחתי את המשפחה שלי.‬

460
00:31:27,176 --> 00:31:28,344
‫הצחקת אותי.‬

461
00:31:29,262 --> 00:31:30,889
‫הייתי חשובה לך.‬

462
00:31:34,350 --> 00:31:36,352
‫זה בטח שווה דמעה או שתיים.‬

463
00:31:39,981 --> 00:31:40,982
‫לעזאזל.‬

464
00:31:57,874 --> 00:31:58,917
‫שלום.‬

465
00:32:00,418 --> 00:32:03,630
‫תעשה לעצמך טובה,‬
‫ואל תכריח אותי ללחוץ על ההדק.‬

466
00:32:03,713 --> 00:32:05,924
‫בסדר.‬
‫-אז מה אתה מתכנן?‬

467
00:32:06,007 --> 00:32:07,634
‫בן זונה חמקן.‬

468
00:32:09,802 --> 00:32:11,429
‫היא הקורבן הבא שלך?‬

469
00:32:11,512 --> 00:32:13,681
‫לא. היא בסכנה.‬

470
00:32:16,476 --> 00:32:17,477
‫שלום.‬

471
00:32:21,981 --> 00:32:23,316
‫זאת הטבעת של מלקולם.‬

472
00:32:28,738 --> 00:32:29,572
‫איך?‬

473
00:32:34,911 --> 00:32:36,996
‫מישהו מנסה להפליל אותי.‬

474
00:32:40,500 --> 00:32:44,170
‫אני בטוח שהמשטרה תשמח לשמוע על זה.‬

475
00:32:44,253 --> 00:32:45,672
‫וגם ליידי פיבי.‬

476
00:32:52,053 --> 00:32:54,138
‫זה היה כואב אם עדיין היו לי שם בהונות.‬

477
00:33:21,749 --> 00:33:22,750
‫אתה טועה.‬

478
00:33:23,543 --> 00:33:26,421
‫אתה טועה. הזין שלי מעולם לא היה רך יותר.‬

479
00:33:27,880 --> 00:33:30,341
‫שנאתי את זה. אני בכלל לא כמוך.‬

480
00:33:30,425 --> 00:33:32,510
‫אתה לא מכיר אותי כמו שנדמה לך.‬

481
00:33:45,064 --> 00:33:46,399
‫אני כבר טוב מדי בזה.‬

482
00:33:47,483 --> 00:33:50,778
‫ויק טעה. הוא חשב שהוא לא יקבל טקס מכובד,‬

483
00:33:50,862 --> 00:33:53,656
‫אבל הוא נקבר לצד הארון המוזהב של סיימון.‬

484
00:33:53,740 --> 00:33:54,949
‫לא רע.‬

485
00:33:56,909 --> 00:34:01,080
‫הייתי אומר כמה מילים,‬
‫אבל קשה לי להאמין שוויק אהב את דידיון.‬

486
00:34:07,378 --> 00:34:08,796
‫לפחות הכרתי אותו מספיק‬

487
00:34:08,880 --> 00:34:11,966
‫כדי לכתוב מכתב התפטרות עמוס תודות‬
‫לליידי פיבי.‬

488
00:34:12,467 --> 00:34:14,719
‫בכל זאת, הם היו כמו משפחה.‬

489
00:34:31,235 --> 00:34:34,155
‫נשבעתי, לעולם לא עוד.‬

490
00:34:36,240 --> 00:34:37,617
‫הייתי בנתיב חדש.‬

491
00:34:39,368 --> 00:34:40,369
‫עד שהגעת.‬

492
00:34:45,500 --> 00:34:46,918
‫טמנת לי פח.‬

493
00:34:48,252 --> 00:34:50,880
‫שתלת את הטבעת, כדי שוויק ימצא אותה.‬

494
00:34:52,673 --> 00:34:54,425
‫"צדקתי, נכון? אהבת את זה."‬

495
00:34:54,509 --> 00:34:57,136
‫לא! חתיכת חולה!‬

496
00:34:58,054 --> 00:35:01,516
‫הדבר היחיד שהשגת הוא‬
‫שעכשיו אני נחוש לחסל אותך.‬

497
00:35:01,599 --> 00:35:03,893
‫אולי לא איהנה מזה,‬
‫אבל העולם יהיה יותר טוב,‬

498
00:35:04,477 --> 00:35:06,270
‫ואף אחד לא יתאבל עליך...‬

499
00:35:10,691 --> 00:35:14,112
‫רגע. בגלל זה פיתחת קיבעון כלפיי?‬

500
00:35:14,695 --> 00:35:15,988
‫אתה בודד?‬

501
00:35:17,240 --> 00:35:20,618
‫המספר של פו שמחפש חיבור אי שם בהמון.‬

502
00:35:23,663 --> 00:35:24,914
‫אתה רוצה חבר.‬

503
00:35:24,997 --> 00:35:26,791
‫אתה רוצה שנהיה אותו דבר.‬

504
00:35:26,874 --> 00:35:28,042
‫נפשות תאומות.‬

505
00:35:29,043 --> 00:35:30,503
‫ואם תחשוב שאנחנו כאלה,‬

506
00:35:31,504 --> 00:35:34,132
‫אולי תרצה לעבור עם זה לחיים האמיתיים.‬

507
00:35:36,175 --> 00:35:40,346
‫"צדקת. זה באמת היה מרגש."‬

508
00:35:52,483 --> 00:35:54,944
‫אחרי שהנחתי את ויק על משכבו,‬
‫איתרתי את קייט בבית שלה.‬

509
00:35:56,612 --> 00:35:57,989
‫היא לא יצאה מאז.‬

510
00:35:58,072 --> 00:36:01,617
‫היא בטח מותשת,‬
‫לנוכח מספר האנשים בחייה שרצחת.‬

511
00:36:02,410 --> 00:36:03,786
‫בכל אופן, היא שם.‬

512
00:36:05,705 --> 00:36:07,999
‫ובינתיים אתה מתעלם ממני.‬

513
00:36:09,667 --> 00:36:12,253
‫רבים חושדים שהרצח של פרופסור הרדינג‬

514
00:36:12,336 --> 00:36:14,839
‫קשור למקרה מוות מתוקשר אחר,‬

515
00:36:14,922 --> 00:36:19,051
‫של האמן סיימון סו,‬
‫שהיה חברו של פרופסור הרדינג,‬

516
00:36:19,135 --> 00:36:20,511
‫ושגופתו, כך נטען...‬

517
00:36:21,596 --> 00:36:24,390
‫זאת הייתה טעות? הייתי ישיר מדי?‬

518
00:36:25,057 --> 00:36:27,143
‫או שתנגוס בפיתיון ותציע שניפגש?‬

519
00:36:31,189 --> 00:36:34,275
‫יופי, אני בין המצרים.‬
‫אתה לא מדבר איתי, קייט לא מדברת איתי.‬

520
00:36:34,358 --> 00:36:37,570
‫אז אני עדיין מסתכל בחלון שלה. מושלם. תודה.‬

521
00:37:06,098 --> 00:37:08,601
‫כנראה שאני לא היחיד שנמצא בין המצרים.‬

522
00:37:19,320 --> 00:37:23,282
‫היא לא מסוגלת להזיל דמעה, אבל לפחות‬
‫היא יכולה להשמיד את הדיוקן המחריד הזה.‬

523
00:37:48,224 --> 00:37:49,558
‫אני מקווה שזה יעזור.‬

524
00:37:51,769 --> 00:37:52,937
‫שיט.‬

525
00:38:11,706 --> 00:38:14,875
‫הנה אתה... שיט, זאת פיבי.‬

526
00:38:14,959 --> 00:38:17,211
‫- ניפגש בסנדרי האוס בעשר?‬
‫אני צריכה אותך! -‬

527
00:38:25,511 --> 00:38:27,513
‫כן, תיכנסי. תני לי שנייה.‬

528
00:38:27,596 --> 00:38:30,224
‫למרות כל המסתורין והערפל שתקעת אותי בהם,‬

529
00:38:30,308 --> 00:38:34,020
‫אני יכול לפחות לעשות‬
‫דבר פשוט וטוב בשביל אישה נחמדה.‬

530
00:38:34,103 --> 00:38:37,231
‫אוי, אלוהים, תודה.‬
‫-אל תדאגי, לא קראתי אותו.‬

531
00:38:37,315 --> 00:38:40,901
‫זה לא היה מפריע לי. הוא כתוב היטב.‬

532
00:38:43,446 --> 00:38:47,366
‫לא מזמן נזכרתי בספר הזה.‬
‫אולי הוא יעזור לך.‬

533
00:38:47,450 --> 00:38:48,326
‫ג'ואן דידיון.‬

534
00:38:52,455 --> 00:38:53,998
‫אני לא מאמינה שהוא מת.‬

535
00:38:56,083 --> 00:38:58,669
‫אף פעם לא הכרתי מישהו שמת.‬

536
00:39:00,963 --> 00:39:03,174
‫תחושה נוראית.‬
‫-כן, נכון.‬

537
00:39:05,176 --> 00:39:06,177
‫עד שהיא עוברת.‬

538
00:39:09,388 --> 00:39:10,473
‫מתי זה יקרה?‬

539
00:39:10,973 --> 00:39:13,642
‫אני חושב שאצל כל אחד זה אחרת.‬

540
00:39:14,810 --> 00:39:17,146
‫זה רק יותר גרוע כשמרגישים אשמה.‬

541
00:39:17,229 --> 00:39:19,523
‫את לא צריכה להרגיש אשמה בגלל שאהבת מישהו.‬

542
00:39:20,232 --> 00:39:21,525
‫לא אהבתי אותו.‬

543
00:39:22,485 --> 00:39:23,986
‫אז הוא היה חשוב לך.‬

544
00:39:24,570 --> 00:39:29,492
‫לפעמים האנשים הלא נכונים חשובים לנו,‬
‫אבל זה לא הופך אותנו לרעים, רק לאנושיים.‬

545
00:39:33,746 --> 00:39:34,580
‫תודה.‬

546
00:39:37,541 --> 00:39:38,876
‫נתראה בשיעור.‬

547
00:39:39,627 --> 00:39:40,669
‫בסדר.‬

548
00:39:48,427 --> 00:39:52,348
‫אני צריך לשמוע בעצתי‬
‫ולהפסיק להרגיש כל כך אשם.‬

549
00:39:53,349 --> 00:39:56,310
‫טעיתי, אבל אני יכול להשתפר.‬

550
00:40:01,107 --> 00:40:03,776
‫"הגיע הזמן שניפגש." זה עבד.‬

551
00:40:03,859 --> 00:40:06,278
‫ועכשיו אני מבין איך לדבר איתך.‬

552
00:40:07,279 --> 00:40:08,906
‫"בתנאי אחד.‬

553
00:40:08,989 --> 00:40:11,158
‫"תעזוב את קייט בשקט. היא שלי."‬

554
00:40:13,244 --> 00:40:15,329
‫"זה הג'ו שחיפשתי."‬

555
00:40:15,413 --> 00:40:18,874
‫עכשיו קייט מחוץ למשחק‬
‫ואני לא צריך להתרוצץ אחריה כמו שומר ראש...‬

556
00:40:18,958 --> 00:40:20,960
‫"מתי ואיפה?"‬

557
00:40:23,421 --> 00:40:24,505
‫"פרטים בקרוב."‬

558
00:40:30,302 --> 00:40:31,804
‫כמה קרוב?‬

559
00:40:33,431 --> 00:40:35,933
‫די עם ההודעות, די עם המשחקים.‬

560
00:40:41,439 --> 00:40:43,232
‫זה לא יכול להיות טוב.‬

561
00:40:51,031 --> 00:40:54,702
‫פרופסור מור, אפשר לקבל רגע קצר מזמנך?‬

562
00:40:56,078 --> 00:40:58,247
‫ודאי, אני אעשה הכול כדי לעזור.‬

563
00:42:00,726 --> 00:42:02,728
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬