1 00:00:18,018 --> 00:00:19,644 ‫בפרקים הקודמים של "את":‬ 2 00:00:19,644 --> 00:00:22,731 ‫ובכן. צרה צרורה, לא?‬ 3 00:00:23,481 --> 00:00:24,983 ‫אני הוזה, נכון?‬ 4 00:00:24,983 --> 00:00:26,609 ‫האם הרגת אותי? כן.‬ 5 00:00:26,609 --> 00:00:29,320 ‫הוא לא שיקר, ג'ו. הוא לא ידע מי אתה.‬ 6 00:00:29,863 --> 00:00:32,949 ‫מריאן באמת מוחזקת בכלוב.‬ ‫-תגיד לי איפה היא.‬ 7 00:00:32,949 --> 00:00:36,286 ‫אתה כבר יודע איפה,‬ ‫כי אתה ואני הם אותו אדם.‬ 8 00:00:36,286 --> 00:00:38,621 ‫קורה לי משהו, אבל אני אסדר את זה.‬ 9 00:00:38,621 --> 00:00:41,750 ‫אני אסדר הכול.‬ ‫-כל עוד הוא בחיים,‬ 10 00:00:41,750 --> 00:00:44,753 ‫הוא ימשיך לחפש אותי.‬ ‫-ואם הוא לא יהיה?‬ 11 00:00:45,378 --> 00:00:48,006 ‫בזבזתי את כל הבוקר שלי מחוץ לתחנת משטרה‬ 12 00:00:48,006 --> 00:00:49,591 ‫עם תיק מלא קטאמין,‬ 13 00:00:49,591 --> 00:00:51,342 ‫ואת לא מוכנה להגיד לי למה.‬ ‫-אני אגיד.‬ 14 00:00:51,342 --> 00:00:52,761 ‫תשכחי מזה.‬ ‫-תודה.‬ 15 00:00:52,761 --> 00:00:53,845 ‫בהצלחה.‬ 16 00:00:54,554 --> 00:00:56,306 ‫חברים שלך נרצחו.‬ 17 00:00:56,306 --> 00:00:59,726 ‫פיבי, נחטפת. את צריכה לנוח.‬ 18 00:00:59,726 --> 00:01:02,353 ‫אבא שלי הוא האדם הכי נורא בעולם.‬ 19 00:01:02,353 --> 00:01:04,439 ‫אני רוצה לפלס לעצמי דרך.‬ 20 00:01:04,439 --> 00:01:07,692 ‫אני מאמין שאת יכולה‬ ‫להיות מי שאת רוצה להיות.‬ 21 00:01:07,692 --> 00:01:11,029 ‫יש לי כל דבר שאני רוצה בעולם הזה,‬ ‫וזה כולל אותך.‬ 22 00:01:11,654 --> 00:01:15,116 ‫מה אני אמור לעשות איתו?‬ ‫-מה נראה לך? להרוג את מריאן.‬ 23 00:01:15,116 --> 00:01:17,744 ‫מישהו באמת צריך למות‬ ‫כדי שזה ייגמר אחת ולתמיד.‬ 24 00:01:17,744 --> 00:01:22,290 ‫אני יודע מה אני צריך לעשות.‬ ‫-אתה לא אובדני. אתה לא רוצה למות.‬ 25 00:01:22,290 --> 00:01:25,126 ‫תעוף הצידה!‬ ‫-תראה מה זה.‬ 26 00:01:25,126 --> 00:01:29,547 ‫יכולת לעצור את הסבל שלה, ג'ו,‬ ‫אם רק היית מקשיב לי.‬ 27 00:01:29,547 --> 00:01:33,301 ‫אולי מעכשיו תעשה בדיוק מה שאומר לך.‬ 28 00:01:37,806 --> 00:01:40,100 ‫הפרק כולל סצנות התאבדות,‬ 29 00:01:40,100 --> 00:01:42,143 ‫שייתכן וחלק מהצופים יוטרדו ממנו.‬ 30 00:01:42,143 --> 00:01:44,354 ‫אם את/ה או מישהו ממכריך סובלים מקשיים,‬ 31 00:01:44,354 --> 00:01:46,356 ‫ניתן למצוא מידע ומשאבים נוספים בכתובת‬ 32 00:01:46,356 --> 00:01:47,816 ‫www.wannatalkaboutit.com/il‬ 33 00:01:50,777 --> 00:01:53,988 ‫בסיפורו של טוביאס וולף, "כדור בראש",‬ 34 00:01:53,988 --> 00:01:56,699 ‫הגיבור עומד למות.‬ 35 00:01:57,242 --> 00:01:59,035 ‫החלק הזה לא פתוח לדיון.‬ 36 00:01:59,035 --> 00:02:02,038 ‫- אנא תשאירו אותי במקום שבו אימצא. -‬ 37 00:02:07,836 --> 00:02:12,006 ‫עם כל הכבוד, נראה לי‬ ‫שהכי טוב לזרוק אותך במחסן העצים.‬ 38 00:02:12,006 --> 00:02:13,091 ‫תעשה לה מלקולם.‬ 39 00:02:14,425 --> 00:02:18,263 ‫השאלה היחידה היא‬ ‫כיצד הוא יבלה את רגעיו האחרונים.‬ 40 00:02:20,807 --> 00:02:22,433 ‫היא רוצה שג'ולייט תדע.‬ 41 00:02:24,561 --> 00:02:27,730 ‫כדי שהיא לא תחכה לאמא שלה לנצח.‬ 42 00:02:52,547 --> 00:02:57,218 ‫נראה שהסיפור טוען שהמוות הזה הוא סוף הולם.‬ 43 00:02:57,218 --> 00:02:58,803 ‫רגע, אז אתה אומר‬ 44 00:02:58,803 --> 00:03:00,305 ‫שהוא רוצה למות?‬ 45 00:03:01,014 --> 00:03:02,098 ‫מה דעתך?‬ 46 00:03:02,098 --> 00:03:04,392 ‫יכולתי להמשיך בעבודה הזאת עשרות שנים,‬ 47 00:03:04,392 --> 00:03:08,730 ‫אבל היום אני אפרוש ממנה ומהכול.‬ 48 00:03:08,730 --> 00:03:11,691 ‫מתברר שלא נעים לדעת שאתה הולך למות.‬ 49 00:03:11,691 --> 00:03:14,611 ‫לדעתי הוא היה במקום הלא נכון‬ ‫בזמן הלא נכון.‬ 50 00:03:14,611 --> 00:03:16,279 ‫לא, לדעתי זה חסד.‬ 51 00:03:17,030 --> 00:03:18,031 ‫תמשיך.‬ 52 00:03:18,031 --> 00:03:20,617 ‫למות כשאתה חושב על מה שאתה הכי אוהב...‬ 53 00:03:21,492 --> 00:03:22,327 ‫זאת מתנה.‬ 54 00:03:23,745 --> 00:03:25,413 ‫מה לעזאזל?‬ 55 00:03:25,413 --> 00:03:27,123 ‫ויקטוריה, בלי טלפון, בבקשה.‬ 56 00:03:27,123 --> 00:03:30,960 ‫סליחה, אבל ריס מונטרוס נמצא מת ביער.‬ 57 00:03:31,628 --> 00:03:32,629 ‫רגע, מה?‬ 58 00:03:41,512 --> 00:03:43,014 ‫טוב, כבר איבדת אותם.‬ 59 00:03:43,681 --> 00:03:46,017 ‫אתה יכול באותה מידה...‬ ‫-אתם משוחררים.‬ 60 00:03:53,983 --> 00:03:55,777 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 61 00:03:57,320 --> 00:03:58,404 ‫תודה שבאת.‬ 62 00:03:58,404 --> 00:04:00,156 ‫אני מבין ששמעת על מונטרוס.‬ 63 00:04:08,039 --> 00:04:09,332 ‫נדיה, תגידי את האמת.‬ 64 00:04:10,124 --> 00:04:13,336 ‫הייתי סתם סטוץ וסוחר מזדמן?‬ 65 00:04:13,336 --> 00:04:14,254 ‫לא.‬ 66 00:04:14,921 --> 00:04:16,339 ‫לא, להפך.‬ 67 00:04:16,339 --> 00:04:17,757 ‫אז מה קורה פה?‬ 68 00:04:23,972 --> 00:04:26,224 ‫אני רוצה לספר לך. אני ממש, ממש רוצה.‬ 69 00:04:28,351 --> 00:04:30,520 ‫אני מרגישה שאני משתגעת, ו...‬ 70 00:04:34,148 --> 00:04:36,734 ‫אתה היחיד שאני סומכת עליו.‬ 71 00:04:40,655 --> 00:04:44,909 ‫ואני גם לא רוצה לאבד אותך,‬ ‫ואני ממש מצטערת שהרחקתי אותך.‬ 72 00:04:51,666 --> 00:04:55,086 ‫אני באמת פוחדת שאולי לא תאמין לי,‬ ‫אבל הנה זה בא.‬ 73 00:04:56,421 --> 00:05:00,174 ‫תקרא את זה, ואחר כך אני אראה לך משהו.‬ 74 00:05:03,261 --> 00:05:05,388 ‫- רצח והתאבדות במדרה לינדה -‬ 75 00:05:07,807 --> 00:05:08,641 ‫תקרא.‬ 76 00:05:11,811 --> 00:05:13,021 ‫זה פה למטה.‬ 77 00:05:15,732 --> 00:05:17,066 ‫לא, לא... איך?‬ 78 00:05:18,234 --> 00:05:22,613 ‫לא, לא, היה פה כלוב.‬ ‫היה פה כלוב זכוכית. מה הולך כאן?‬ 79 00:05:22,613 --> 00:05:24,657 ‫מה? כמו מה שלאב קווין עשתה?‬ 80 00:05:24,657 --> 00:05:28,077 ‫אני חושבת שזאת לא הייתה לאב קווין.‬ ‫אני חושבת שזה היה הוא לאורך כל הדרך.‬ 81 00:05:28,745 --> 00:05:33,374 ‫אני חושבת שהוא בא הנה, והרג אותה.‬ ‫-נדיה, נדיה. מה קורה פה?‬ 82 00:05:33,958 --> 00:05:37,420 ‫אוי, אלוהים. פרצתי לדירה שלו, ומצאתי מפתח.‬ 83 00:05:37,420 --> 00:05:41,466 ‫כשהגעתי הנה,‬ ‫היה פה כלוב, והייתה בתוכו אישה.‬ 84 00:05:41,466 --> 00:05:44,218 ‫כאילו, נעולה בכלוב?‬ ‫-אני לא משקרת.‬ 85 00:05:44,218 --> 00:05:46,971 ‫ואני לא משוגעת.‬ ‫לא הייתי אפילו כותבת סיפור כל כך אפל.‬ 86 00:05:46,971 --> 00:05:50,391 ‫הוא החזיק אותה בכלוב, ואז בא לשיעור.‬ ‫אתה יכול להאמין לי, או לא.‬ 87 00:05:51,059 --> 00:05:51,893 ‫אני מאמין לך.‬ 88 00:05:53,144 --> 00:05:57,023 ‫שאלה אחת. למה בלי משטרה?‬ ‫-כי הם יתחילו לחטט.‬ 89 00:05:57,023 --> 00:06:00,151 ‫הם ישאלו שאלות, ואז הוא יקלוט אותם ויברח.‬ 90 00:06:06,366 --> 00:06:08,910 ‫אנחנו צריכים לתפוס אותו על חם,‬ ‫אחרת אין טעם.‬ 91 00:06:09,786 --> 00:06:10,620 ‫אנחנו?‬ 92 00:06:12,163 --> 00:06:12,997 ‫אלא מי?‬ 93 00:06:15,708 --> 00:06:19,212 ‫- את -‬ 94 00:06:19,212 --> 00:06:22,757 {\an8}‫מר ארנסט פוי, בן 62, צפר נלהב...‬ 95 00:06:22,757 --> 00:06:25,343 ‫צפר? אתם צוחקים עליי.‬ 96 00:06:25,343 --> 00:06:27,845 {\an8}‫אין סיכוי שהטמבל הזקן הזה פשוט נתקל בגופה.‬ 97 00:06:27,845 --> 00:06:29,472 {\an8}‫מה, כיסית אותה בעלים?‬ 98 00:06:29,472 --> 00:06:32,350 {\an8}‫..נטלו, כך נמסר, דגימות דנ"א מהזירה.‬ 99 00:06:33,518 --> 00:06:34,894 ‫אנחנו צריכים לדבר על זה.‬ 100 00:06:34,894 --> 00:06:39,107 {\an8}‫גילוי הגופה...‬ ‫-מה אתה עושה בדיוק? אוי, באמת.‬ 101 00:06:39,107 --> 00:06:40,733 {\an8}‫תגיד לי שזה לא מכתב.‬ 102 00:06:40,733 --> 00:06:45,113 ‫גזרתי על ג'ולייט לחיות את חייה במחשבה‬ ‫שאימה מתה כמו נרקומנית.‬ 103 00:06:45,113 --> 00:06:46,406 ‫לאב צדקה.‬ 104 00:06:46,406 --> 00:06:49,117 ‫אם אישאר פה, הכול יהיה יותר רע.‬ 105 00:06:51,953 --> 00:06:53,621 ‫אתה לא אובדני.‬ 106 00:06:53,621 --> 00:06:56,707 ‫אתה מרגיש אשמה, והפתרון שלך הוא להתכתב.‬ 107 00:06:56,707 --> 00:06:58,209 ‫תתבוסס בצערך אחר כך.‬ 108 00:06:58,209 --> 00:07:00,044 ‫טום לוקווד טמן לנו פח.‬ 109 00:07:03,297 --> 00:07:04,924 ‫הוא יחפש אותך, ג'ו.‬ 110 00:07:04,924 --> 00:07:06,259 ‫אתה לא יכול לדעת.‬ 111 00:07:06,259 --> 00:07:08,219 ‫הוא שלח אותך לרצוח, כי הוא ידע שאתה יכול.‬ 112 00:07:08,219 --> 00:07:11,222 {\an8}‫הדבר היחיד שלא מסתדר הוא התקוות שהוא תולה‬ 113 00:07:11,222 --> 00:07:13,474 {\an8}‫בדוקר הנשים שיוצא עם הבת שלו.‬ 114 00:07:17,019 --> 00:07:21,023 {\an8}‫אלא אם כן הוא יגרום לך‬ ‫לשחוט את האויב שלו ולהפליל את עצמך.‬ 115 00:07:21,023 --> 00:07:23,109 ‫זה יהיה מהלך שהולם את טום לוקווד.‬ 116 00:07:30,575 --> 00:07:32,827 ‫- קייט:‬ ‫תבוא בבקשה. מקרה חירום. -‬ 117 00:07:39,709 --> 00:07:43,546 {\an8}‫תלך בבקשה לבדוק מה קרה‬ ‫לפני שאתה מחסל את עצמך. אני סקרן.‬ 118 00:07:54,974 --> 00:07:55,808 ‫קייט?‬ 119 00:08:01,272 --> 00:08:02,106 ‫את בסדר?‬ 120 00:08:03,691 --> 00:08:05,610 {\an8}‫הייתי צריכה לשתות הרבה בשביל זה.‬ 121 00:08:08,863 --> 00:08:11,699 {\an8}‫מה קרה?‬ ‫-ביקרתי את פיבי בבית החולים.‬ 122 00:08:16,370 --> 00:08:22,210 {\an8}‫פחדתי שאחרי אדם,‬ ‫מה שקרה לריס פשוט ירסק אותה. ראית...?‬ 123 00:08:22,210 --> 00:08:24,045 ‫ריס, כן, ראיתי.‬ 124 00:08:25,463 --> 00:08:28,299 ‫הייתי אומרת שאבא שלי מעורב בזה,‬ ‫אבל הגופות שלו בדרך כלל נמצאות‬ 125 00:08:28,299 --> 00:08:30,051 ‫רק אם הוא רוצה שזה מה שיקרה.‬ 126 00:08:34,180 --> 00:08:35,014 ‫בכל מקרה...‬ 127 00:08:38,100 --> 00:08:41,729 {\an8}‫פיבי הבינה לבד.‬ ‫היא תעזוב את לונדון כשהיא תחלים.‬ 128 00:08:42,522 --> 00:08:43,356 {\an8}‫תהיה חופשיה.‬ 129 00:08:45,107 --> 00:08:45,942 {\an8}‫זהו.‬ 130 00:08:48,361 --> 00:08:49,195 ‫להיות חופשיה.‬ 131 00:08:53,866 --> 00:08:56,118 {\an8}‫בשביל מה היית צריכה לשתות הרבה?‬ 132 00:08:58,746 --> 00:09:03,751 {\an8}‫התכוונתי לעזוב את העיר ולהיפרד ממך בסמס.‬ 133 00:09:04,377 --> 00:09:06,087 ‫חשבתי שזה יהיה יותר קל.‬ 134 00:09:07,046 --> 00:09:09,924 ‫כי קצת התאהבתי בך, כנראה.‬ 135 00:09:11,634 --> 00:09:13,761 {\an8}‫קייט.‬ ‫-מה אתה יודע על...‬ 136 00:09:14,887 --> 00:09:16,305 {\an8}‫סטוקרים, ג'ונתן?‬ 137 00:09:17,640 --> 00:09:19,016 {\an8}‫לא יותר מרוב האנשים.‬ 138 00:09:20,768 --> 00:09:24,146 {\an8}‫כידוע לך, כשהייתי בת 18 או 19,‬ ‫עבדתי עם אבא שלי,‬ 139 00:09:24,146 --> 00:09:25,523 {\an8}‫למדתי על העסק.‬ 140 00:09:25,523 --> 00:09:27,858 ‫הייתי די מטורפת על בנים.‬ 141 00:09:27,858 --> 00:09:30,486 {\an8}‫אהבתי גברים מעונים ואפלים.‬ 142 00:09:31,988 --> 00:09:32,822 ‫ומה קרה?‬ 143 00:09:34,240 --> 00:09:35,324 {\an8}‫כולם עזבו.‬ 144 00:09:36,450 --> 00:09:37,451 {\an8}‫הפסיקו להתקשר.‬ 145 00:09:38,369 --> 00:09:40,454 {\an8}‫או שהם הסתבכו עם החוק. אני...‬ 146 00:09:42,331 --> 00:09:45,626 {\an8}‫התחלתי לחשוב שאני בטח מקוללת.‬ 147 00:09:46,294 --> 00:09:47,712 ‫מישהו התערב?‬ 148 00:09:49,964 --> 00:09:56,012 {\an8}‫יום אחד שמעתי במקרה את אבא שלי‬ ‫שוכר מישהו שיעקוב אחריי.‬ 149 00:09:57,305 --> 00:09:59,640 {\an8}‫פרצתי למשרד שלו, והיה שם קלסר,‬ 150 00:09:59,640 --> 00:10:05,354 {\an8}‫רישומי שיחות, למי מצצתי,‬ ‫אפילו המחזור החודשי שלי. זה היה...‬ 151 00:10:05,354 --> 00:10:07,315 ‫חילול נוראי.‬ 152 00:10:07,315 --> 00:10:10,192 ‫התעמתתי איתו, והוא אמר רק,‬ 153 00:10:11,193 --> 00:10:12,320 ‫"אני אבא שלך.‬ 154 00:10:13,362 --> 00:10:16,449 ‫"העולם מסוכן, ואני צריך להגן עלייך".‬ 155 00:10:16,449 --> 00:10:20,620 {\an8}‫אתמול, הוא הודיע לי‬ ‫שהוא אחראי לכל ההישגים שלי,‬ 156 00:10:20,620 --> 00:10:22,788 ‫מהיום שבו התנתקתי ממנו.‬ 157 00:10:22,788 --> 00:10:25,541 ‫זה לא יכול להיות.‬ ‫-הוא פשוט לא הפסיק.‬ 158 00:10:25,541 --> 00:10:28,794 ‫הלכתי להתעמת איתו בסדנה הטיפשית שלו.‬ 159 00:10:28,794 --> 00:10:32,048 ‫הוא משפץ שם מטוס.‬ 160 00:10:32,048 --> 00:10:37,136 ‫למה כל ילד-גבר עשיר מפתח אובססיה לתעופה?‬ 161 00:10:38,846 --> 00:10:41,557 ‫הוא סיפר לי שהוא יצר את החיים שלי.‬ 162 00:10:42,099 --> 00:10:45,436 ‫כל ההישגים שלי, הם לא שלי.‬ 163 00:10:48,564 --> 00:10:51,567 ‫כל הקיום שלי הוא אשליה.‬ 164 00:10:56,322 --> 00:10:58,866 ‫אתה אמיתי בכלל, או שהוא שלח גם אותך?‬ 165 00:11:00,076 --> 00:11:00,910 ‫קייט, לא.‬ 166 00:11:02,453 --> 00:11:03,287 ‫לא.‬ 167 00:11:03,287 --> 00:11:04,372 ‫זה אמיתי.‬ 168 00:11:04,372 --> 00:11:05,456 ‫זה אני.‬ 169 00:11:07,583 --> 00:11:08,584 ‫זאת את.‬ 170 00:11:13,673 --> 00:11:14,674 ‫אני שייכת לו.‬ 171 00:11:17,551 --> 00:11:18,761 ‫אני שייכת לו.‬ 172 00:11:29,814 --> 00:11:31,315 ‫אתה חושב על מה שאני חושב עליו?‬ 173 00:11:47,957 --> 00:11:50,084 ‫אתה לא תאהב את זה, כי לא כיף איתך, אבל...‬ 174 00:11:51,168 --> 00:11:53,838 ‫אני באמת מאמין שטום לוקווד צריך למות.‬ 175 00:11:57,049 --> 00:11:58,217 ‫אני מסכים.‬ 176 00:11:58,217 --> 00:11:59,135 ‫מה?‬ 177 00:11:59,969 --> 00:12:01,345 ‫ג'ו, חתיכת רודף...‬ ‫-די.‬ 178 00:12:03,347 --> 00:12:06,392 ‫הוא צריך למות. זה לא אומר‬ ‫שזה בסדר. זה לא אומר שניהנה מזה.‬ 179 00:12:06,392 --> 00:12:09,895 ‫יהיה יותר קל אם ניהנה.‬ ‫-ריס, הבנתי.‬ 180 00:12:10,730 --> 00:12:11,731 ‫הייתי בהכחשה.‬ 181 00:12:11,731 --> 00:12:14,650 ‫כרתתי אותך מהחלק הכי אפל שלי,‬ 182 00:12:14,650 --> 00:12:16,986 ‫ואתה ניסית לגרום לי לראות את האמת.‬ 183 00:12:16,986 --> 00:12:18,154 ‫בול.‬ 184 00:12:18,154 --> 00:12:19,238 ‫אז בסדר.‬ 185 00:12:19,238 --> 00:12:20,823 ‫אני מקבל את זה שאתה אני.‬ 186 00:12:20,823 --> 00:12:24,744 ‫אני מחליט אם הקו נחצה, מתי ואיך.‬ 187 00:12:26,620 --> 00:12:28,164 ‫לא חשבתי שאתה הדומיננטי.‬ 188 00:12:29,540 --> 00:12:33,169 ‫תקשיב, ג'ו, אתה חושב‬ ‫שאני רוצה לעמוד פה ולפטפט‬ 189 00:12:33,169 --> 00:12:35,296 ‫כמו איזה אדם נפרד?‬ 190 00:12:37,214 --> 00:12:39,550 ‫בוא נפסיק לריב ונתאחד.‬ 191 00:12:41,177 --> 00:12:42,011 ‫נתמזג.‬ 192 00:12:43,304 --> 00:12:48,392 ‫לא תצטרך לראות אותי יותר.‬ ‫תהיה לבד, בפול גז.‬ 193 00:12:48,392 --> 00:12:50,811 ‫תהיה טהור, מלא, נטול עול.‬ 194 00:12:51,479 --> 00:12:54,273 ‫אנחנו צריכים סרט הדבקה,‬ ‫סכין יפני ועצירה זריזה‬ 195 00:12:54,273 --> 00:12:56,859 ‫בחנות צעצועי המין ליד בייסווטר.‬ 196 00:12:57,610 --> 00:13:00,154 ‫אנחנו הולכים לרצוח‬ ‫מיליארדר ברמת האילומינטי.‬ 197 00:13:00,154 --> 00:13:02,364 ‫זה יצריך טיפת יצירתיות.‬ 198 00:13:02,364 --> 00:13:05,159 ‫הסדנה שקייט דיברה עליה‬ ‫היא בטח האנגר למטוסים.‬ 199 00:13:09,830 --> 00:13:13,626 ‫הסיסמה שלה היא 250903.‬ ‫יום ההולדת של רותקו.‬ 200 00:13:14,752 --> 00:13:17,338 ‫- סיסמה -‬ 201 00:13:19,465 --> 00:13:20,299 ‫תודה.‬ 202 00:13:24,178 --> 00:13:28,599 ‫אני מניח שהוא יהיה עם שומר ראש.‬ ‫-טוב, אפשר לעשות משהו חמקני. מה שבא לך.‬ 203 00:13:31,519 --> 00:13:34,355 ‫- קייט:‬ ‫אבא, אנחנו צריכים לדבר. לבד. -‬ 204 00:13:34,355 --> 00:13:35,523 ‫- בסדנה הלילה? -‬ 205 00:13:37,107 --> 00:13:37,942 ‫- טום לוקווד: -‬ 206 00:13:37,942 --> 00:13:41,153 ‫- בטח, מתוקה. אני אעשה את השיחה של 8:00‬ ‫עם טוקיו מהדרך. -‬ 207 00:13:41,153 --> 00:13:44,198 ‫השעון בטוקיו מקדים את שלנו‬ ‫בשמונה שעות. יש לנו עד חצות.‬ 208 00:13:48,744 --> 00:13:51,831 ‫היי.‬ ‫-לקח לך ארבע שעות להביא ארוחת ערב.‬ 209 00:13:52,540 --> 00:13:56,043 ‫עצרתי בדרך במשרד של אבא שלי בעיתון,‬ ‫בשביל להביא...‬ 210 00:13:57,294 --> 00:13:58,128 ‫את זה.‬ 211 00:13:59,588 --> 00:14:01,298 ‫אם הוא יגלה, תוסיפי אותי לנרצחים.‬ 212 00:14:02,049 --> 00:14:04,510 ‫כל מה שיש על מונטרוס‬ ‫ועל הרוצח אוכל העשירים.‬ 213 00:14:05,219 --> 00:14:08,430 ‫נקווה שיש פה כל מה שצריך‬ ‫כדי לבנות תיק נגד פרופסור גולדברג.‬ 214 00:14:10,641 --> 00:14:13,519 ‫תקנה שמפניה. ייקח לי בערך שעה.‬ 215 00:14:13,519 --> 00:14:14,603 ‫בסדר גמור, אדוני.‬ 216 00:14:32,496 --> 00:14:36,041 ‫אז אני אאיים לזרוק את התינוק מהצוק,‬ ‫והם יבינו שאנחנו רציניים.‬ 217 00:14:39,670 --> 00:14:41,380 ‫לא, לא, אפשר.‬ 218 00:14:44,717 --> 00:14:45,551 ‫בטח.‬ 219 00:14:47,595 --> 00:14:49,305 ‫יש עוד משהו שאפשר לנסות.‬ 220 00:14:50,180 --> 00:14:51,015 ‫פשוט לעשות את זה.‬ 221 00:14:52,391 --> 00:14:53,392 ‫כן. תודה.‬ 222 00:14:59,106 --> 00:15:00,774 ‫הנה הרגע שלך. לך, לך. מהר!‬ 223 00:15:11,952 --> 00:15:12,786 ‫היי, טום.‬ 224 00:15:14,580 --> 00:15:16,248 ‫לא הייתי בטוח שאני במקום הנכון.‬ 225 00:15:16,248 --> 00:15:18,375 ‫תמשיך לדבר. אל תיתן לו לחשוב.‬ 226 00:15:18,375 --> 00:15:20,586 ‫ההודעה הייתה ממני. קייט לא יודעת.‬ 227 00:15:20,586 --> 00:15:23,422 ‫אני מקווה שנוכל לדבר.‬ 228 00:15:23,422 --> 00:15:25,549 ‫הדנ"א.‬ ‫-הדנ"א שנמצא על הגופה של ריס.‬ 229 00:15:25,549 --> 00:15:27,968 ‫זה היה קצת מפתיע.‬ 230 00:15:30,512 --> 00:15:33,891 ‫נראה דרמטי, נכון? אני לא אוהב מארבים.‬ 231 00:15:33,891 --> 00:15:37,144 ‫גם אני לא, אבל לא ידעתי איך לשאול‬ ‫את העוזרת האישית שלך.‬ 232 00:15:37,144 --> 00:15:43,067 ‫"היי, אני צריך שיחה קצרה‬ ‫עם טום על מישהו שהרגתי בשבילו."‬ 233 00:15:43,067 --> 00:15:45,569 ‫כן, בקשר לזה,‬ ‫אין לך סיבה לדאגה בגלל הדנ"א.‬ 234 00:15:45,569 --> 00:15:48,280 ‫למה?‬ ‫-נו, באמת, תקפוץ עליו כבר,‬ 235 00:15:48,280 --> 00:15:50,366 ‫ותדחוף את הסמרטוט הזה לגרון שלו.‬ 236 00:15:50,366 --> 00:15:54,536 ‫ככה אני שולט במחזור החדשות, זה הכול.‬ 237 00:15:55,537 --> 00:15:57,206 ‫זה לא קשור אליך, ג'ו.‬ 238 00:15:57,206 --> 00:15:59,583 ‫עורכת הדין האישית שלי, סינתיה, מטפלת בזה.‬ 239 00:16:00,334 --> 00:16:03,003 ‫אני אתקשר ואגיד לה לקבור...‬ ‫-ולהרוס את כל התוכנית?‬ 240 00:16:03,003 --> 00:16:06,632 ‫סליחה? איזו תוכנית?‬ ‫-אני אטפל בריס, ואתה תטפל בי.‬ 241 00:16:08,258 --> 00:16:09,093 ‫ג'ו.‬ 242 00:16:10,552 --> 00:16:14,723 ‫אתה משתגע לי פה.‬ ‫תקשיב, אני אתקשר לסינתיה עכשיו.‬ 243 00:16:14,723 --> 00:16:17,643 ‫אני אוודא שהיא יודעת שאנחנו בסדר.‬ 244 00:16:41,709 --> 00:16:43,627 ‫כל הכבוד על האזיקים.‬ 245 00:16:43,627 --> 00:16:45,254 ‫חוקר מקרי המוות לא יראה אף סימן.‬ 246 00:16:45,254 --> 00:16:48,924 ‫אני קצת מוטרד מהכוח הדרוש‬ ‫כדי לדחוף את היד שלו אל הראש שלו‬ 247 00:16:48,924 --> 00:16:50,009 ‫עם האקדח.‬ 248 00:16:52,553 --> 00:16:54,596 ‫אולי נצטרך לקשור לו קצת את הזרוע,‬ 249 00:16:54,596 --> 00:16:56,849 ‫אבל חוץ מזה, זה יהיה משכנע מאוד.‬ 250 00:16:56,849 --> 00:16:58,684 ‫אני מרוצה.‬ 251 00:16:59,560 --> 00:17:00,769 ‫זה הכרחי?‬ 252 00:17:03,439 --> 00:17:06,233 ‫בסדר, זה לא קשור רק לדנ"א.‬ 253 00:17:06,734 --> 00:17:09,153 ‫קתרין כועסת עליי בגלל השיחה בינינו.‬ 254 00:17:09,153 --> 00:17:11,780 ‫אני מעז לנחש שהיא סיפרה לך מה אמרתי.‬ 255 00:17:11,780 --> 00:17:12,865 ‫אמרת.‬ 256 00:17:13,949 --> 00:17:15,993 ‫וריגלת. שלטת בחיים שלה.‬ 257 00:17:15,993 --> 00:17:22,041 ‫אתה באמת מאמין שלבת שלי אכפת ממך?‬ 258 00:17:22,916 --> 00:17:25,919 ‫אל תנגוס בפיתיון.‬ ‫-אל תדבר על קייט.‬ 259 00:17:25,919 --> 00:17:28,839 ‫אכפת לה רק מלהוכיח שהיא לא צריכה אותי.‬ 260 00:17:28,839 --> 00:17:32,843 ‫הדברים שהיא עשתה כדי לעשות לי דווקא...‬ ‫אבל אני מגן עליה.‬ 261 00:17:32,843 --> 00:17:37,056 ‫בזה שאתה מגרש את בני הזוג שלה?‬ ‫-לא, לא, את זה היא עושה לבד.‬ 262 00:17:38,474 --> 00:17:40,392 ‫מה עוד היא אמרה לך שעשיתי?‬ 263 00:17:40,392 --> 00:17:45,147 ‫אני נראה כמו טיפוס שרוצה לפגוע בבת שלו?‬ 264 00:17:46,607 --> 00:17:48,609 ‫אבל אתה פוגע בה, טום.‬ 265 00:17:50,944 --> 00:17:51,779 ‫בסדר.‬ 266 00:17:52,905 --> 00:17:53,989 ‫אני אפסיק.‬ 267 00:17:54,990 --> 00:17:58,243 ‫זהו. השקעתי בזה יותר מאשר קיבלתי.‬ 268 00:17:58,243 --> 00:18:03,332 ‫תקשיב, אם אתה רוצה להחליף אותי‬ ‫בתפקיד של מי שמציל את קתרין מפני עצמה,‬ 269 00:18:03,332 --> 00:18:04,666 ‫תרגיש חופשי.‬ 270 00:18:09,630 --> 00:18:11,965 ‫הוגו!‬ ‫-ג'ו, תתחבא! מהר!‬ 271 00:18:11,965 --> 00:18:14,218 ‫מהר!‬ ‫-אני מצטער, אדוני, השופט העליון‬ 272 00:18:14,218 --> 00:18:17,554 ‫מנסה להשיג אותך.‬ ‫-הוגו, הנה! מיד.‬ 273 00:18:17,554 --> 00:18:19,932 ‫תזדרז! לא, הוא מאחוריך!‬ ‫-שיט.‬ 274 00:18:21,308 --> 00:18:22,226 ‫העורק הראשי!‬ 275 00:18:25,979 --> 00:18:27,481 ‫בדיוק. מרהיב!‬ 276 00:18:39,326 --> 00:18:43,872 ‫טוב, אהבתי את התוכנית של ההתאבדות,‬ ‫אבל עכשיו זה יהיה די קשה, לא?‬ 277 00:18:44,706 --> 00:18:48,127 ‫אבל נוכל לדאוג שהחבר שלנו‬ ‫ייראה כמו רוצח, נכון?‬ 278 00:18:58,887 --> 00:18:59,888 ‫תגיד לי מה אתה רוצה,‬ 279 00:19:01,265 --> 00:19:02,099 ‫וזה שלך.‬ 280 00:19:05,477 --> 00:19:06,937 ‫אתה רוצה לחזור הביתה?‬ 281 00:19:07,896 --> 00:19:09,481 ‫בתור ג'ו גולדברג.‬ 282 00:19:09,481 --> 00:19:10,899 ‫אני יכול לסדר את זה.‬ 283 00:19:12,109 --> 00:19:13,819 ‫אני יכול לנקות אותך כל כך שתהיה נוצץ.‬ 284 00:19:14,736 --> 00:19:18,282 ‫תוכל להיכנס לכל חדר בעולם ולקבל כבוד, ג'ו.‬ 285 00:19:18,282 --> 00:19:19,992 ‫וזה? זה כלום.‬ 286 00:19:19,992 --> 00:19:22,035 ‫עבודה. קורה שנשברת ביצה.‬ 287 00:19:22,035 --> 00:19:24,705 ‫כולם פשוט ימשיכו הלאה, ג'ו.‬ 288 00:19:24,705 --> 00:19:27,875 ‫אל תעשה שטויות. אני רוצה‬ ‫שתיקח את הטלפון ותעביר לי אותו.‬ 289 00:19:27,875 --> 00:19:29,918 ‫בתוך כמה שניות תהיה עשיר מאוד.‬ 290 00:19:40,596 --> 00:19:42,389 ‫אתה חושב שאתה יכול לקנות אותי?‬ 291 00:19:42,389 --> 00:19:43,849 ‫אני חושב שאני יכול להציל אותך.‬ 292 00:19:44,808 --> 00:19:46,310 ‫זה מה שכסף יכול לעשות.‬ 293 00:19:47,603 --> 00:19:50,022 ‫תוכל לחזור לחיים שלך. בתור ג'ו.‬ 294 00:19:58,822 --> 00:20:03,035 ‫בסדר, פגעתי בקתרין.‬ ‫אתה אוהב אותה, ואני מבין שאתה כועס.‬ 295 00:20:03,660 --> 00:20:05,621 ‫השיטות שלי לא עדינות, אבל אני...‬ 296 00:20:07,789 --> 00:20:09,249 ‫ג'ו, אתה חייב להבין, אני...‬ 297 00:20:10,500 --> 00:20:11,501 ‫אני באתי מ...‬ 298 00:20:12,461 --> 00:20:13,670 ‫באתי מכלום.‬ 299 00:20:15,380 --> 00:20:16,256 ‫יותר גרוע מכלום.‬ 300 00:20:16,256 --> 00:20:19,301 ‫כמו הרבה אנשים.‬ ‫-כן, עשיתי דברים רעים.‬ 301 00:20:21,303 --> 00:20:25,641 ‫מה אני עושה בכלל? אתה רוצה שאתחנן? שטויות.‬ 302 00:20:31,897 --> 00:20:33,690 ‫אני לא יצרתי את העולם, ג'ו.‬ 303 00:20:34,483 --> 00:20:35,567 ‫וגם אתה לא.‬ 304 00:20:35,567 --> 00:20:37,486 ‫אתה הולך להרוג אותי עכשיו? למה?‬ 305 00:20:38,278 --> 00:20:39,780 ‫כי אני יודע לשרוד?‬ 306 00:20:40,322 --> 00:20:43,325 ‫כי היה לי את מה שצריך כדי לא להיאכל בחיים?‬ 307 00:20:43,325 --> 00:20:48,914 ‫קתרין יכולה להגיד "אבא'לה רע",‬ ‫כי כל החיים שלה דאגתי שהיא תהיה מוגנת.‬ 308 00:20:48,914 --> 00:20:50,332 ‫אתה חושב שזה הצליח?‬ 309 00:20:51,500 --> 00:20:55,879 ‫ומה אתה עושה בשבילה כרגע, ג'ו?‬ ‫את אותו דבר בדיוק.‬ 310 00:20:55,879 --> 00:20:58,048 ‫אל תיתן לו להיכנס לך לראש.‬ 311 00:20:58,048 --> 00:20:59,925 ‫אתה אפילו לא מבין את זה, מה?‬ 312 00:21:01,051 --> 00:21:02,761 ‫אם תעשה את זה בשבילה,‬ 313 00:21:03,679 --> 00:21:05,430 ‫אתה תהפוך לבעיה.‬ 314 00:21:05,430 --> 00:21:07,224 ‫אתה ואני אותו דבר, ג'ו.‬ 315 00:21:07,224 --> 00:21:10,060 ‫אנחנו עושים מה שצריך,‬ ‫כי זה מה שנקרא להיות גבר.‬ 316 00:21:29,621 --> 00:21:30,872 ‫זאת הריגה טובה.‬ 317 00:21:36,837 --> 00:21:40,007 ‫אפילו נוכחות מקוונת שנאצרה בקפידה‬ ‫מסגירה אמיתות מסוימות.‬ 318 00:21:40,007 --> 00:21:45,470 {\an8}‫טום מתעניין בדמויות מופת, במטוסים ישנים,‬ ‫בספרים אנלוגיים, במודיעין,‬ 319 00:21:45,470 --> 00:21:47,097 ‫באסטרטגיה צבאית,‬ 320 00:21:47,097 --> 00:21:49,141 {\an8}‫ושמירת סודות לעין כול,‬ 321 00:21:49,141 --> 00:21:52,060 {\an8}‫כמו, למזלי, מידע בנקאי.‬ 322 00:21:57,024 --> 00:22:00,736 ‫אלוהים, אני מת על אנשים‬ ‫שחושבים שהם יותר חכמים מכולם.‬ 323 00:22:00,736 --> 00:22:02,154 ‫תחזור אחורה.‬ 324 00:22:02,988 --> 00:22:03,822 ‫העמוד הזה.‬ 325 00:22:05,991 --> 00:22:07,034 ‫ראיתי טביעות אצבעות.‬ 326 00:22:09,745 --> 00:22:11,455 {\an8}‫- רשימות -‬ 327 00:22:15,500 --> 00:22:16,626 ‫- בנק -‬ 328 00:22:16,626 --> 00:22:20,422 ‫כפי שהמשטרה תגלה,‬ ‫שומר הראש של טום, הוגו מק'נמרה,‬ 329 00:22:20,422 --> 00:22:23,508 ‫היה במשבר כלכלי,‬ ‫ובקושי הצליח להירדם בלילה.‬ 330 00:22:23,508 --> 00:22:25,969 ‫אף אחד לא פקפק בסיבות‬ ‫לכך שהוא שדד את לוקווד,‬ 331 00:22:25,969 --> 00:22:29,264 ‫אילץ אותו להעביר‬ ‫שני מיליון ליש"ט לחשבון חדש,‬ 332 00:22:29,264 --> 00:22:33,810 ‫או בכך שבלהט הרגע‬ ‫הוא הלך צעד אחד רחוק מדי.‬ 333 00:22:34,811 --> 00:22:37,522 ‫מדהים כמה מהר אפשר להנדס זירת רצח‬ 334 00:22:37,522 --> 00:22:39,941 ‫כשאתה משתף פעולה עם הצד האפל שלך.‬ 335 00:22:39,941 --> 00:22:41,526 ‫חישלת סיפור מרתק.‬ 336 00:22:42,361 --> 00:22:43,528 ‫חילצת את קייט מסכנה.‬ 337 00:22:45,655 --> 00:22:46,656 ‫עשית את זה, שותף.‬ 338 00:22:58,210 --> 00:23:00,128 ‫הוגו נעלם.‬ 339 00:23:00,128 --> 00:23:01,797 ‫הוא לא נראה עוד לעולם.‬ 340 00:23:02,464 --> 00:23:07,052 ‫הסוף הטוב הוא שזאת הגופה האחרונה‬ ‫שאצטרך לקבור אי פעם.‬ 341 00:23:08,512 --> 00:23:11,056 ‫נשארה רק עוד מטלה אחת.‬ 342 00:23:15,936 --> 00:23:18,897 ‫- זהירות, מעבר רגלי מסוכן -‬ 343 00:23:26,988 --> 00:23:31,201 ‫איזה בוקר נפלא בשביל זה, לא?‬ ‫בהחלט הרווחת טיול נינוח.‬ 344 00:23:32,702 --> 00:23:33,745 ‫תראה כמה מראות.‬ 345 00:23:36,415 --> 00:23:37,249 ‫ג'ו.‬ 346 00:23:40,585 --> 00:23:41,420 ‫למה אני פה?‬ 347 00:23:41,420 --> 00:23:45,298 ‫כי אשתי המשוגעת והמתה אמרה לי‬ ‫את האמת. את בסכנה, קייט.‬ 348 00:23:45,298 --> 00:23:47,092 ‫טוב, למה אנחנו עדיין...?‬ 349 00:23:47,884 --> 00:23:48,885 ‫אז תסלח לי.‬ 350 00:23:49,594 --> 00:23:51,263 ‫נפרדים, ג'ו?‬ 351 00:23:51,263 --> 00:23:53,056 ‫עוד לא. לא כל עוד אני בחיים.‬ 352 00:23:53,640 --> 00:23:56,351 ‫ג'ו, מה בדיוק אתה מתכנן פה?‬ 353 00:23:58,687 --> 00:24:00,105 ‫נו, באמת. מספיק!‬ 354 00:24:11,158 --> 00:24:11,992 ‫אתה לא תעשה את זה.‬ 355 00:24:15,412 --> 00:24:16,413 ‫אני יודע שלא.‬ 356 00:24:17,664 --> 00:24:22,294 ‫למה לא?‬ ‫-אתה במלחמה נגד הטבע שלך.‬ 357 00:24:22,294 --> 00:24:23,753 ‫זה מה שאתה עושה.‬ 358 00:24:24,296 --> 00:24:27,674 ‫אתה חושב שאתה אדם רע במיוחד.‬ 359 00:24:28,717 --> 00:24:29,968 ‫תצטרף למועדון.‬ 360 00:24:31,720 --> 00:24:33,513 ‫מה נראה לך שכל השאר רואים במראה?‬ 361 00:24:33,513 --> 00:24:35,932 ‫נדמה לי שהרגתי הרבה יותר אנשים.‬ 362 00:24:35,932 --> 00:24:39,311 ‫אתה דוגמה מובהקת למצב האנושי.‬ 363 00:24:39,311 --> 00:24:43,523 ‫המוח סובל מטראומה,‬ ‫ומנסה כל הזמן לבייש אותנו.‬ 364 00:24:43,523 --> 00:24:46,568 ‫בה אתה צריך להילחם. בבושה.‬ 365 00:24:46,568 --> 00:24:48,028 ‫אני אמור להתבייש.‬ 366 00:24:48,028 --> 00:24:50,780 ‫לא, בגלל זה אני עומד פה,‬ 367 00:24:50,780 --> 00:24:52,908 ‫ומנסה לאפס אותך לפני שתהרוג את שנינו.‬ 368 00:25:00,916 --> 00:25:02,834 ‫קדימה, תענה.‬ 369 00:25:02,834 --> 00:25:04,628 ‫היא בטח שמעה על טום.‬ 370 00:25:05,128 --> 00:25:06,129 ‫היא צריכה אותך.‬ 371 00:25:07,672 --> 00:25:09,341 ‫שלום, קייט.‬ 372 00:25:12,844 --> 00:25:15,472 ‫אני לא מבין אותך. לך ולקייט יש עתיד.‬ 373 00:25:15,472 --> 00:25:17,974 ‫לא, אין לנו.‬ ‫-בטח שיש לכם. למה לא?‬ 374 00:25:17,974 --> 00:25:19,100 ‫כי אני...‬ 375 00:25:20,560 --> 00:25:21,561 ‫אני אהרוג אותה.‬ 376 00:25:25,440 --> 00:25:26,274 ‫באמת?‬ 377 00:25:27,776 --> 00:25:29,528 ‫בכל פעם, אני מנסה...‬ 378 00:25:30,862 --> 00:25:32,280 ‫עשיתי הכול מושלם.‬ 379 00:25:32,280 --> 00:25:33,740 ‫זה אף פעם לא מספיק.‬ 380 00:25:33,740 --> 00:25:39,538 ‫שום כמות של אהבה, או תמיכה,‬ ‫או רצח של האפסים שעוצרים אותן.‬ 381 00:25:42,290 --> 00:25:45,585 ‫אני רוצה שהפעם הבאה תהיה אחרת,‬ ‫אבל אני יודע שעם קייט זה לא יהיה אחרת.‬ 382 00:25:45,585 --> 00:25:47,879 ‫לא, לא. די. די.‬ 383 00:25:47,879 --> 00:25:50,173 ‫עזרתי לך קודם, אני יכול לעזור גם עכשיו.‬ 384 00:25:50,173 --> 00:25:55,387 ‫חמוד מצדך להציע, ריס, אבל נדמה לי‬ ‫ששנינו יודעים שאתה מדבר שטויות.‬ 385 00:26:05,063 --> 00:26:06,481 ‫זה לא קשור לקייט, נכון?‬ 386 00:26:09,651 --> 00:26:10,485 ‫זה קשור אלינו.‬ 387 00:26:12,279 --> 00:26:14,489 ‫למרות כל מה שעשיתי בשבילך...‬ 388 00:26:20,787 --> 00:26:21,621 ‫אתה...‬ 389 00:26:24,374 --> 00:26:25,375 ‫מתעב אותי.‬ 390 00:26:28,878 --> 00:26:30,880 ‫בסך הכול רציתי שתהיה מאושר.‬ 391 00:26:30,880 --> 00:26:35,302 ‫ושוב ושוב זה נגמר בגופה בתא המטען שלי.‬ 392 00:26:35,844 --> 00:26:37,554 ‫אני לא יכול לעשות את זה יותר.‬ 393 00:26:39,180 --> 00:26:41,141 ‫עשינו את מה שעשינו בשביל קייט...‬ 394 00:26:44,269 --> 00:26:45,520 ‫סיימתי עם זה.‬ ‫-לא.‬ 395 00:26:46,896 --> 00:26:48,523 ‫נחשוב על משהו, אתה ואני.‬ 396 00:26:49,941 --> 00:26:52,861 ‫אתה ואני יכולים לעשות הכול ביחד.‬ 397 00:26:54,029 --> 00:26:55,864 ‫אני חי בשבילך.‬ 398 00:26:58,533 --> 00:27:01,911 ‫למה אתה לא רואה את זה?‬ ‫למה אתה לא רואה אותי כמו שאני רואה אותך?‬ 399 00:27:05,290 --> 00:27:06,291 ‫אני אוהב אותך!‬ 400 00:27:08,293 --> 00:27:11,671 ‫לוקווד צדק בדבר אחד.‬ 401 00:27:12,339 --> 00:27:13,965 ‫אנחנו לא יוצרים את העולם.‬ 402 00:27:13,965 --> 00:27:16,301 ‫והוא דפק אותנו לגמרי.‬ 403 00:27:16,301 --> 00:27:21,222 ‫אבל אנחנו דווקא יכולים‬ ‫להחליט האם להמשיך את המעגל...‬ 404 00:27:22,724 --> 00:27:23,558 ‫או לשבור אותו.‬ 405 00:27:24,142 --> 00:27:24,976 ‫תודה.‬ 406 00:28:10,730 --> 00:28:13,358 ‫אומרים שכל מי שקופץ מתחרט מיד.‬ 407 00:28:15,568 --> 00:28:18,530 ‫מתברר שזה נכון.‬ 408 00:28:24,953 --> 00:28:28,456 ‫ניסיתי להגן עלייך, אבל בעצם נכנעתי.‬ 409 00:28:31,543 --> 00:28:34,003 ‫הייתי צריך לנסות יותר,‬ ‫אבל עכשיו מאוחר מדי.‬ 410 00:28:34,796 --> 00:28:36,589 ‫זה אומר שלא יהיו יותר טיולים,‬ 411 00:28:37,173 --> 00:28:39,050 ‫שלא אקטוף לך יותר ורדים,‬ 412 00:28:39,050 --> 00:28:40,719 ‫שלא אשמע אותך צוחקת,‬ 413 00:28:41,428 --> 00:28:44,180 ‫ולא אנשק אותך בכזאת רכות‬ ‫שנרגיש שאנחנו מתלחשים.‬ 414 00:28:45,640 --> 00:28:51,563 ‫כל מה שאי פעם רציתי היה‬ ‫לאהוב ולקבל אהבה, לגמרי.‬ 415 00:28:52,313 --> 00:28:54,482 ‫הייתי צריך להילחם יותר.‬ 416 00:28:55,108 --> 00:28:59,154 ‫נולדתי כדי לתת לך את זה. זה כל מה שמשנה.‬ 417 00:28:59,696 --> 00:29:00,530 ‫את.‬ 418 00:29:01,489 --> 00:29:04,033 ‫רק את.‬ 419 00:29:29,225 --> 00:29:30,477 ‫נרדמנו.‬ 420 00:29:34,898 --> 00:29:35,732 ‫היי...‬ 421 00:29:37,817 --> 00:29:40,737 ‫תגידי לי כשתהיי מספיק ערה,‬ ‫ואוכל לשאול אותך משהו.‬ 422 00:29:42,864 --> 00:29:46,534 ‫אני די טיפוס של בוקר, אז תשאל.‬ 423 00:29:54,250 --> 00:29:56,920 ‫הוא יודע שעלית עליו?‬ ‫-אני מקווה שלא.‬ 424 00:30:01,508 --> 00:30:02,759 ‫מה את מסתירה ממני?‬ 425 00:30:10,975 --> 00:30:14,771 ‫סליחה, הבנתי כרגע שכל זה...‬ 426 00:30:17,148 --> 00:30:19,317 ‫שזה ממש, ממש מסכן אותך.‬ 427 00:30:22,737 --> 00:30:24,823 ‫ואתה עושה את זה רק כי אני חשובה לך.‬ 428 00:30:30,578 --> 00:30:31,412 ‫בסדר.‬ 429 00:30:39,546 --> 00:30:42,215 ‫אסור לך לספר על זה לאף אחד אף פעם.‬ 430 00:30:49,889 --> 00:30:52,725 ‫זאת הסיבה שבגללה אני חייבת‬ ‫לתפוס אותו לפני שהוא חומק ממני.‬ 431 00:30:53,810 --> 00:30:57,355 ‫כל עוד הוא בחיים,‬ ‫הוא ימשיך לחפש אותי. אני צריכה...‬ 432 00:30:58,231 --> 00:30:59,482 ‫אני צריכה לחשוב.‬ 433 00:31:01,025 --> 00:31:02,110 ‫ואם הוא לא יהיה?‬ 434 00:31:03,862 --> 00:31:04,946 ‫לא יהיה מה?‬ 435 00:31:04,946 --> 00:31:06,030 ‫בחיים.‬ 436 00:31:07,699 --> 00:31:08,533 ‫אני אעשה את זה.‬ 437 00:31:10,702 --> 00:31:14,080 ‫הילדה שלי בסכנה. אני לא אניד עפעף.‬ 438 00:31:14,080 --> 00:31:15,957 ‫אם תצליחי...‬ ‫-להמם אותו.‬ 439 00:31:16,624 --> 00:31:18,710 ‫החבר שלי יכול להשיג קטאמין.‬ 440 00:31:18,710 --> 00:31:21,462 ‫וסכין. סכין בשבילי.‬ 441 00:31:23,715 --> 00:31:24,549 ‫פאק.‬ 442 00:31:24,549 --> 00:31:27,719 ‫אז ביקשתי ממך קטאמין. השגתי סכין.‬ 443 00:31:29,762 --> 00:31:30,763 ‫וגם...‬ 444 00:31:31,431 --> 00:31:34,976 ‫הייתה לי תוכנית עוד יותר מטורפת.‬ ‫תוכנית חלופית.‬ 445 00:31:34,976 --> 00:31:36,603 ‫חשבנו שדברים עלולים להשתבש,‬ 446 00:31:36,603 --> 00:31:40,315 ‫אז כדאי שנכין את שתיהן, ליתר ביטחון.‬ ‫-הוא יודע שאני חיה בשביל ג'ולייט,‬ 447 00:31:40,315 --> 00:31:44,068 ‫אז הצעד הראשון יהיה לקחת אותה ממני,‬ ‫כדי שלא תהיה לי סיבה לחיות.‬ 448 00:31:44,068 --> 00:31:47,238 ‫הטלפון שלי מתחת לברזנט שמאחורה, בתוך התיק.‬ 449 00:31:53,161 --> 00:31:57,165 ‫אם לא נצליח להרוג את ג'ו,‬ ‫נצטרך להרוג את מריאן.‬ 450 00:32:00,835 --> 00:32:03,796 ‫- ביאטריס -‬ 451 00:32:07,008 --> 00:32:10,178 ‫הוא לא ידע את זה,‬ ‫אבל הוא בעצם שלח הודעות אליי.‬ 452 00:32:10,803 --> 00:32:11,846 {\an8}‫- מריאן:‬ ‫היי. -‬ 453 00:32:11,846 --> 00:32:15,058 ‫ג'ולייט האמיתית הייתה בטוחה מסכנה,‬ ‫בפריז, עם ביאטריס האמיתית.‬ 454 00:32:15,058 --> 00:32:16,559 ‫אתה יכול כבר להרוג אותי!‬ 455 00:32:16,559 --> 00:32:20,563 ‫אני לא חושבת שמריאן תצטרך להתאמץ‬ ‫כדי להיראות כמו מישהי שהתרסקה.‬ 456 00:32:20,563 --> 00:32:22,982 ‫ממש פחדתי שהיא תיקח את חוסמי הבטא.‬ 457 00:32:23,900 --> 00:32:26,486 ‫אם לוקחים מספיק,‬ ‫הם מאטים את הדופק עד כדי כך‬ 458 00:32:26,486 --> 00:32:28,571 ‫שאתה נראה כמו מת.‬ 459 00:32:28,571 --> 00:32:32,992 ‫עוד טיפה, ו...‬ ‫פשוט קל מדי לטעות, אתה מבין?‬ 460 00:32:33,785 --> 00:32:35,203 ‫רציתי להרוג אותו.‬ 461 00:32:35,912 --> 00:32:39,165 ‫זאת הייתה תוכנית פשוטה בהרבה,‬ ‫ופשוט זה טוב, אבל...‬ 462 00:32:40,625 --> 00:32:42,085 ‫חוץ מזה, הגיע לו.‬ 463 00:32:44,003 --> 00:32:46,214 ‫אבל... אתה יודע.‬ 464 00:32:48,716 --> 00:32:50,134 ‫דפקתי הכול.‬ 465 00:32:52,929 --> 00:32:55,223 ‫אז מריאן נאלצה לממש את התוכנית החלופית.‬ 466 00:33:03,898 --> 00:33:06,401 ‫- ג'ו -‬ 467 00:33:14,283 --> 00:33:16,077 ‫כששחררת אותי בערבות, ממש פחדתי‬ 468 00:33:16,077 --> 00:33:18,329 ‫שלא אגיע בזמן כדי לעקוב אחריו.‬ 469 00:33:53,865 --> 00:33:56,367 ‫נו, נו, נו. בבקשה, תתעוררי.‬ 470 00:33:57,035 --> 00:33:57,869 ‫תתעוררי.‬ 471 00:33:58,786 --> 00:33:59,620 ‫נו כבר.‬ 472 00:33:59,620 --> 00:34:01,998 ‫אוי, אלוהים, איזה מזל.‬ 473 00:34:01,998 --> 00:34:03,583 ‫מריאן, זאת אני.‬ 474 00:34:04,375 --> 00:34:06,044 ‫את בסדר. את בסדר!‬ 475 00:34:07,211 --> 00:34:08,046 ‫הכול בסדר.‬ 476 00:34:12,884 --> 00:34:16,137 ‫את ממש גיבורת-על.‬ 477 00:34:19,599 --> 00:34:21,559 ‫לא יודעת, זה לא היה מי יודע מה.‬ 478 00:34:22,351 --> 00:34:26,105 ‫וזה עוד לא נגמר. אני מרגישה שנתקענו בקיר.‬ 479 00:34:26,105 --> 00:34:27,523 ‫הוצאת אותה מכלל סכנה.‬ 480 00:34:27,523 --> 00:34:29,317 ‫אין לו מושג שהיא בחיים.‬ 481 00:34:29,317 --> 00:34:31,944 ‫את לא סיפרת לאף אחד. אני לא אספר.‬ 482 00:34:32,612 --> 00:34:35,156 ‫ככל שאני מבינה יותר מי הוא...‬ 483 00:34:37,492 --> 00:34:39,202 ‫כך אני פחות בטוחה שזה יספיק.‬ 484 00:34:42,497 --> 00:34:44,916 ‫היא תיארה אותו כאילו שהוא...‬ 485 00:34:45,583 --> 00:34:49,045 ‫שבאופן הכי יסודי, הוא לא משחרר.‬ 486 00:34:51,589 --> 00:34:52,423 ‫הוא לא מסוגל.‬ 487 00:34:55,802 --> 00:34:57,929 ‫הוא לא מסוגל, כי הוא אובססיבי.‬ 488 00:35:00,098 --> 00:35:02,100 ‫אוי, אלוהים, צריך לחזור לדירה שלו.‬ 489 00:35:02,100 --> 00:35:06,646 ‫כי הוא היה שומר לעצמו מזכרת כלשהי‬ ‫מהקורבנות שלו, נכון?‬ 490 00:35:06,646 --> 00:35:07,563 ‫בדיוק.‬ 491 00:35:23,246 --> 00:35:24,080 ‫מה?‬ 492 00:35:25,540 --> 00:35:26,541 ‫אני חי?‬ 493 00:35:26,541 --> 00:35:28,126 ‫יום הולדת שמח.‬ 494 00:35:28,709 --> 00:35:31,337 ‫מתת לרגע במים.‬ 495 00:35:31,337 --> 00:35:34,757 ‫שוטרים משו אותך והחיו אותך.‬ ‫היה לך המון מזל.‬ 496 00:35:34,757 --> 00:35:39,637 ‫הם מסיירים למקרה שמישהו ייפול.‬ ‫אני אגיד לחברה שלך שאתה ער.‬ 497 00:35:44,350 --> 00:35:45,893 ‫אם אני חי, אז...‬ 498 00:35:56,237 --> 00:35:57,989 ‫רק אני פה.‬ 499 00:36:09,083 --> 00:36:10,918 ‫חתיכת אפס.‬ 500 00:36:13,880 --> 00:36:16,465 ‫אם היית מת, לא הייתי סולחת לך בחיים.‬ 501 00:36:21,429 --> 00:36:22,638 ‫באמת נפלת?‬ 502 00:36:23,139 --> 00:36:27,018 ‫אם כבר קיבלתי הזדמנות נוספת,‬ ‫אני לא יכול להתחיל עם שקרים.‬ 503 00:36:27,602 --> 00:36:28,436 ‫לא.‬ 504 00:36:29,812 --> 00:36:31,022 ‫פאק, ג'ונתן.‬ 505 00:36:41,157 --> 00:36:42,575 ‫היית צריך להגיד לי.‬ 506 00:36:43,117 --> 00:36:44,827 ‫לא רציתי לפגוע בך.‬ 507 00:36:45,828 --> 00:36:46,662 ‫זה היה...‬ 508 00:36:47,163 --> 00:36:49,248 ‫אני פשוט אגיד את זה, כנראה.‬ 509 00:36:51,876 --> 00:36:54,003 ‫עשיתי דברים נוראים, קייט.‬ 510 00:36:54,921 --> 00:36:55,755 ‫כמו?‬ 511 00:36:56,631 --> 00:36:58,049 ‫רק קיבלתי אותך בחזרה,‬ 512 00:36:58,049 --> 00:37:00,927 ‫ועכשיו אני צריך לספר לך‬ ‫משהו שיגרום לך לעזוב.‬ 513 00:37:00,927 --> 00:37:02,470 ‫הרגתי אנשים.‬ 514 00:37:07,808 --> 00:37:12,021 ‫וזה גרם לך ללכת לגשר?‬ ‫-הייתי איש מהסוג הכי רע שיש.‬ 515 00:37:13,606 --> 00:37:18,945 ‫את יכולה לשאול הכול, ואני אספר לך.‬ ‫אבל את תעזבי כשתשמעי את זה.‬ 516 00:37:21,489 --> 00:37:24,450 ‫הוא מת, אתה יודע. אבא שלי.‬ 517 00:37:25,701 --> 00:37:27,119 ‫הוא נרצח בשביל כסף.‬ 518 00:37:29,622 --> 00:37:31,249 ‫יש אנשים שיגידו שזאת קארמה.‬ 519 00:37:31,249 --> 00:37:35,586 ‫ולמרות הכול, מבחינה רגשית,‬ ‫זה מורכב בערך כמו תורת המיתרים.‬ 520 00:37:38,547 --> 00:37:40,091 ‫הוא הכריח אותך לעשות משהו.‬ 521 00:37:41,509 --> 00:37:42,760 ‫"הכריח" זאת מילה חזקה.‬ 522 00:37:43,552 --> 00:37:47,890 ‫העוזרת שלו, סינתיה, סיפרה לי‬ ‫על דנ"א שנמצא על הגופה של ריס.‬ 523 00:37:48,891 --> 00:37:50,643 ‫היא חשבה שייתכן שאני מכירה את הפושע.‬ 524 00:37:52,478 --> 00:37:53,479 ‫את מכירה.‬ 525 00:37:55,022 --> 00:38:00,236 ‫למרבה הצער, התוצאות לא ברורות,‬ ‫אז לעולם לא נדע מי רצח את ריס.‬ 526 00:38:02,905 --> 00:38:06,242 ‫לא, לא, אני לא רוצה את זה.‬ ‫אני לא רוצה שתטייחי את מה ש...‬ 527 00:38:06,242 --> 00:38:07,159 ‫זה כבר נעשה.‬ 528 00:38:08,035 --> 00:38:09,745 ‫הוא הוריש לי הכול.‬ 529 00:38:09,745 --> 00:38:11,414 ‫את החברה, את האימפריה.‬ 530 00:38:12,790 --> 00:38:15,126 ‫כל דבר שהאור נוגע בו.‬ 531 00:38:15,751 --> 00:38:17,253 ‫אמרתי להם שאישן על זה.‬ 532 00:38:17,962 --> 00:38:21,424 ‫אם היו שואלים אותי לפני שלושה חודשים,‬ ‫הייתי מסרבת. אבל אז הכרתי אותך.‬ 533 00:38:21,424 --> 00:38:22,550 ‫את לא מבינה.‬ 534 00:38:22,550 --> 00:38:27,138 ‫לא, תקשיב. אפשרת לי‬ ‫להעלות על הדעת סוג כזה של עתיד,‬ 535 00:38:27,138 --> 00:38:30,266 ‫כי גרמת לי להאמין בעצמי.‬ 536 00:38:30,266 --> 00:38:36,647 ‫די עמדת על כך שאני לא אישה רעה וכל זה.‬ 537 00:38:36,647 --> 00:38:37,565 ‫אז...‬ 538 00:38:43,237 --> 00:38:45,865 ‫אני יודעת בנשמתי שאתה איש טוב.‬ 539 00:38:48,451 --> 00:38:50,119 ‫אז יש לי הצעה בשבילך.‬ 540 00:38:50,870 --> 00:38:51,871 ‫אתה מוכן?‬ 541 00:38:54,457 --> 00:38:56,250 ‫כל אחד ידאג שהשני יישאר טוב.‬ 542 00:38:57,293 --> 00:38:58,753 ‫כל אחד ידאג שהשני יישאר טוב?‬ 543 00:39:00,963 --> 00:39:03,299 ‫כן, אני ממש מתכוונת לזה.‬ 544 00:39:04,008 --> 00:39:05,301 ‫נדמה לי שאמרת עכשיו...‬ 545 00:39:07,219 --> 00:39:09,138 ‫את מה שהייתי צריך לשמוע...‬ 546 00:39:11,599 --> 00:39:14,018 ‫ממישהי, כבר הרבה מאוד זמן.‬ 547 00:39:17,563 --> 00:39:23,110 ‫אנחנו מסוגלים לעשות דברים נוראים,‬ ‫אבל אני יודעת גם ששנינו מעדיפים למות.‬ 548 00:39:23,110 --> 00:39:26,364 ‫אז...‬ ‫-כן, אנחנו בעסק הזה ביחד.‬ 549 00:39:26,364 --> 00:39:27,782 ‫אני עדיין חולם?‬ 550 00:39:29,575 --> 00:39:31,285 ‫אני אסכים לכל דבר,‬ 551 00:39:31,285 --> 00:39:35,498 ‫אבל אני צריכה שתעזור לי‬ ‫לא לאבד את עצמי בזמנים הקשים.‬ 552 00:39:37,208 --> 00:39:39,377 ‫אם תעשה את זה בשבילי,‬ ‫אעשה אותו דבר בשבילך.‬ 553 00:39:44,507 --> 00:39:46,050 ‫כשהייתי במים...‬ 554 00:39:47,885 --> 00:39:49,637 ‫חשבתי עלייך כל הזמן.‬ 555 00:39:52,098 --> 00:39:53,099 ‫אוי, אלוהים, אתם...‬ 556 00:39:54,225 --> 00:39:56,310 ‫האמריקאים כל כך רגשנים.‬ 557 00:40:01,190 --> 00:40:02,191 ‫גם אני אוהבת אותך.‬ 558 00:40:05,027 --> 00:40:05,861 ‫אז...‬ 559 00:40:10,866 --> 00:40:14,328 ‫מה אני צריכה לדעת על העבר שלך?‬ 560 00:40:17,248 --> 00:40:18,249 ‫בתור התחלה,‬ 561 00:40:21,627 --> 00:40:22,795 ‫השם שלי...‬ 562 00:40:26,632 --> 00:40:27,466 ‫הוא ג'ו...‬ 563 00:40:28,884 --> 00:40:29,718 ‫גולדברג.‬ 564 00:40:34,723 --> 00:40:36,809 ‫אני באמת לא בטוח שזה כזה רעיון טוב.‬ 565 00:40:36,809 --> 00:40:39,854 ‫תתצפת על הרחוב,‬ ‫ואם אתה רואה אותו, תגיד את המילה.‬ 566 00:40:39,854 --> 00:40:42,940 ‫רגע, יש לנו מילה?‬ 567 00:40:44,400 --> 00:40:49,071 ‫מילה במובן של מילים‬ ‫שמשמעותן "הוא בא, תעופי משם".‬ 568 00:40:50,156 --> 00:40:52,533 ‫הוא אובססיבי.‬ 569 00:40:52,533 --> 00:40:55,828 ‫מה עוד?‬ ‫-הוא חייב להיות נרקיסיסט, נכון?‬ 570 00:40:56,495 --> 00:41:00,708 ‫הוא בטח נהנה לרצוח בלילה‬ ‫וללמד על טד צ'יאנג ביום.‬ 571 00:41:00,708 --> 00:41:05,963 ‫אולי ההוראה היא חלק מהמשחק.‬ ‫אולי הוא נותן לסטודנטים שלו רמזים.‬ 572 00:41:05,963 --> 00:41:08,257 ‫"איש ההמון".‬ 573 00:41:09,216 --> 00:41:11,886 ‫איש חסר שם שעוקב אחרי אנשים בלונדון.‬ 574 00:41:11,886 --> 00:41:16,015 ‫זוכרת את המשורר שהוא ציטט? רוברט לוול?‬ 575 00:41:16,015 --> 00:41:20,936 ‫והעניין עם לוח הוויג'י‬ ‫והקשר בינו לחיים ולמוות?‬ 576 00:41:20,936 --> 00:41:22,438 ‫אתה מתכוון לג'יימס מריל.‬ 577 00:41:23,439 --> 00:41:26,692 ‫לא, מריל כתב את "האור משתנה בסנדובר".‬ 578 00:41:26,692 --> 00:41:29,278 ‫תאמיני לי, זה היה לוול.‬ ‫-תאמין לי, אתה טועה.‬ 579 00:41:29,278 --> 00:41:30,946 ‫אני די בטוח.‬ 580 00:41:30,946 --> 00:41:34,992 ‫טוב, אני מסתכלת על אוסף היצירות שלו ו...‬ 581 00:41:35,743 --> 00:41:36,911 ‫- רוברט לוול‬ ‫יום אחר יום -‬ 582 00:41:36,911 --> 00:41:38,204 ‫...אפס לוחות וויג'י.‬ 583 00:41:48,297 --> 00:41:49,715 ‫אוי, אלוהים.‬ 584 00:41:56,722 --> 00:41:58,057 ‫תפסנו אותו, אדי.‬ 585 00:41:58,057 --> 00:42:00,518 ‫"תפסנו אותו"? מה זה אומר?‬ 586 00:42:00,518 --> 00:42:01,894 ‫יש קופסה.‬ ‫-קופסה?‬ 587 00:42:01,894 --> 00:42:05,022 ‫עם דברים של ריס מונטרוס.‬ ‫כתבות, הדואר שלו...‬ 588 00:42:05,022 --> 00:42:07,858 ‫אוי, יש פה דברים ממש אישיים.‬ 589 00:42:08,526 --> 00:42:10,694 ‫בסדר, תצלמי, טוב?‬ 590 00:42:11,320 --> 00:42:14,406 ‫תשאירי את זה שם, ותצאי. ניפגש במכונית.‬ 591 00:42:15,366 --> 00:42:16,534 ‫נדיה.‬ ‫-כן?‬ 592 00:42:18,369 --> 00:42:19,620 ‫יופי של בלשות.‬ 593 00:42:42,893 --> 00:42:44,061 ‫איפה אתה?‬ 594 00:42:49,608 --> 00:42:50,859 ‫איפה הוא, לעזאזל?‬ 595 00:42:53,654 --> 00:42:55,739 ‫שיט! פאק!‬ ‫-סליחה.‬ 596 00:42:57,157 --> 00:42:59,702 ‫פרופסור מור, הפחדת לי את הצורה.‬ ‫-זה בסדר.‬ 597 00:42:59,702 --> 00:43:03,163 ‫באת מהדירה שלי? חיפשת אותי?‬ 598 00:43:04,915 --> 00:43:05,916 ‫לא, אני...‬ 599 00:43:06,709 --> 00:43:08,669 ‫לא, אני מחפשת את אדי.‬ 600 00:43:10,004 --> 00:43:12,673 ‫הוא היה אצל חבר. הוא אמור להיות פה. עכשיו.‬ 601 00:43:19,430 --> 00:43:20,931 ‫סליחה, מה הקוד של הטלפון שלך?‬ 602 00:43:26,687 --> 00:43:27,521 ‫תודה.‬ 603 00:43:29,315 --> 00:43:31,191 ‫- מועמד לראשות העיר מכריז על תוכניותיו -‬ 604 00:43:31,191 --> 00:43:32,985 ‫בואי נמחק את אלה.‬ 605 00:43:38,282 --> 00:43:41,118 ‫הגיוני שזאת תהיי את.‬ 606 00:43:43,037 --> 00:43:44,663 ‫אל תהיי בלחץ. אני לא אפגע בך.‬ 607 00:43:45,331 --> 00:43:48,709 ‫הנסיבות שלי השתנו.‬ 608 00:43:48,709 --> 00:43:52,630 ‫יש לי עכשיו גישה למשאבים...‬ 609 00:43:52,630 --> 00:43:57,468 ‫אני לא צריכה כלום. אני פשוט אלך.‬ ‫-את עובדת בשתי עבודות? שלוש?‬ 610 00:43:57,468 --> 00:44:00,929 ‫שינה זה לעשירים, נכון?‬ ‫-אני לא אגיד שום דבר לאף אחד.‬ 611 00:44:02,598 --> 00:44:05,309 ‫אני יכול לדאוג שזה יסתדר. בשביל כולנו.‬ 612 00:44:17,237 --> 00:44:21,450 ‫כמו שמישהו חכם אמר פעם, מי שלא גדל, נרקב.‬ 613 00:44:21,450 --> 00:44:26,288 ‫לצורך הדוגמה, בלסינג וסופי‬ ‫קנו את סנדרי האוס אחרי שאדם מת.‬ 614 00:44:26,288 --> 00:44:30,376 ‫הרצון שלה להוון את ההשקעה‬ ‫האפיל על התשוקה של אדם להתרחבות,‬ 615 00:44:30,376 --> 00:44:33,545 ‫בזכות היצירה של סנדרי האוס במטאוורס,‬ 616 00:44:33,545 --> 00:44:37,007 ‫בור מים וירטואלי לכל חרא עשיר בעולם.‬ 617 00:44:37,007 --> 00:44:40,886 ‫האסונות שפקדו את סופי הגדילו‬ ‫את מספר העוקבים שלה בחמישים אחוז.‬ 618 00:44:41,553 --> 00:44:44,973 ‫רואלד חזר ללונדון אחרי מסע ציד בגרמניה,‬ 619 00:44:44,973 --> 00:44:47,601 ‫במהלכו הוא ירה בחבר אישי קרוב,‬ 620 00:44:47,601 --> 00:44:51,313 ‫אבל המשפחה דאגה שזה לא יתפרסם,‬ ‫כי בכל זאת מדובר בתאונה.‬ 621 00:44:53,357 --> 00:44:56,193 ‫קוני המסכן שרד בגמילה תשעה ימים שלמים.‬ 622 00:44:56,193 --> 00:44:59,780 ‫אבל הוא עדיין עושה מדיטציה,‬ ‫ונראה שזה עוזר.‬ 623 00:45:01,156 --> 00:45:04,743 ‫תיהנו מהבוטי-באמפס, שתי גמורות.‬ 624 00:45:06,245 --> 00:45:07,955 ‫יש אנשים שרוצים להירקב.‬ 625 00:45:17,339 --> 00:45:20,467 ‫אבל מי שיש לו מזל, משתנה.‬ 626 00:45:21,135 --> 00:45:23,429 ‫הוא נעשה עמוק יותר, נבון יותר.‬ 627 00:45:25,264 --> 00:45:27,141 ‫פיבי סגרה את העניינים בלונדון בשקט,‬ 628 00:45:27,141 --> 00:45:30,269 ‫ועברה ללמד אנגלית בבית ספר יסודי בתאילנד.‬ 629 00:45:30,936 --> 00:45:33,564 ‫חמש, ארבע, שלוש...‬ 630 00:45:33,564 --> 00:45:35,399 ‫אין להם מושג מי היא הייתה קודם.‬ 631 00:45:35,399 --> 00:45:37,151 ‫היא בסך הכול המורה הכי מסורה שלהם.‬ 632 00:45:37,151 --> 00:45:38,819 ‫מי שעומד לפניי...‬ 633 00:45:39,945 --> 00:45:44,283 ‫אנחנו מרוויחים את החיים שנועדנו לחיות‬ ‫בכך שאנחנו נלחמים עבורם.‬ 634 00:45:44,908 --> 00:45:46,910 ‫לא למדתי את זה בדרך הקלה.‬ 635 00:45:46,910 --> 00:45:49,079 ‫אין אהבה בלי אובדן.‬ 636 00:45:49,747 --> 00:45:52,082 ‫תמיד אתאבל על כך שמריאן נטלה את חייה.‬ 637 00:45:52,750 --> 00:45:55,669 ‫שברון הלב הזה הפך לחלק ממני.‬ 638 00:46:01,633 --> 00:46:04,970 ‫- אחרי התחככות במוות, חיים כפילנתרופ‬ ‫ג'ו גולדברג חמק מהרוצחת לאב קווין -‬ 639 00:46:07,806 --> 00:46:10,476 ‫"אסיר תודה על הזדמנות נוספת לחיים טובים."‬ 640 00:46:11,435 --> 00:46:12,269 ‫בטח.‬ 641 00:46:23,822 --> 00:46:25,866 ‫טום לוקווד צדק.‬ 642 00:46:26,909 --> 00:46:28,327 ‫באמת אפשר לחזור הביתה.‬ 643 00:46:28,911 --> 00:46:30,704 ‫צריך רק את קייט,‬ 644 00:46:30,704 --> 00:46:34,166 ‫צוות אבטחת סייבר, להקת יחצ"נים ואת סינתיה.‬ 645 00:46:34,166 --> 00:46:37,795 ‫למחוק תוצאות חיפוש, לפרוץ לארכיוני חדשות,‬ ‫לשחד את מפקד משטרת מדרה לינדה,‬ 646 00:46:37,795 --> 00:46:41,340 ‫והכול כדי לתמוך בסיפורו‬ ‫האמיתי והפשוט של ג'ו גולדברג.‬ 647 00:46:42,132 --> 00:46:45,093 ‫הסיפור שלך באמת מדהים, ג'ו.‬ ‫בטח נמאס לך לספר אותו.‬ 648 00:46:45,093 --> 00:46:49,848 ‫אני מבין למה אנשים סקרנים. אבל זה די פשוט.‬ 649 00:46:50,557 --> 00:46:54,436 ‫הרבה אנשים שרדו לצד בני זוג אלימים.‬ 650 00:46:54,436 --> 00:46:57,189 ‫אשתי המנוחה, לאב, סבלה מבעיות עמוקות.‬ 651 00:46:57,189 --> 00:46:59,358 ‫אני בסך הכול עשיתי כמיטב יכולתי.‬ 652 00:46:59,942 --> 00:47:03,487 ‫דעת הקהל סוברת שההחלטה שלי, להפקיד‬ ‫את בני בידיים בטוחות, הייתה הגיונית.‬ 653 00:47:03,487 --> 00:47:08,325 ‫טוב, אני לא רוצה להטעות, אבל אתה‬ ‫סוג של גיבור שקט, גם פה וגם בבריטניה.‬ 654 00:47:08,325 --> 00:47:10,410 ‫לא הייתי אומר.‬ 655 00:47:10,410 --> 00:47:12,955 ‫היית המום כשקראת על מותך?‬ 656 00:47:16,041 --> 00:47:19,127 ‫אני הכי אוהב ששואלים אותי‬ ‫על תסבוכת הדנ"א והבהונות,‬ 657 00:47:19,127 --> 00:47:22,881 ‫אבל סינתיה צודקת‬ ‫כשהיא מנווטת אותנו למים פחות סוערים.‬ 658 00:47:22,881 --> 00:47:24,508 ‫אולי נחזור לדבר על קייט.‬ 659 00:47:27,010 --> 00:47:29,763 ‫תוך כדי שאת מתאבלת על אביך, נכנסת לנעליו,‬ 660 00:47:29,763 --> 00:47:33,350 ‫ודאגת שהחברה תמשיך לתפקד כרגיל.‬ ‫-קיבלתי עזרה.‬ 661 00:47:33,350 --> 00:47:35,727 ‫ככה אתה רואה את תפקידך, ג'ו?‬ ‫בן הזוג התומך?‬ 662 00:47:35,727 --> 00:47:38,689 ‫רק כי עוד לא הצלחתי לשכנע אותה‬ ‫להתחתן איתי בסתר.‬ 663 00:47:38,689 --> 00:47:40,607 ‫הפתעה: האישה הזאת עסוקה מאוד.‬ 664 00:47:40,607 --> 00:47:43,402 ‫אמר האיש שקנה חנות ספרים‬ ‫כי התחשק לו, מותק.‬ 665 00:47:43,402 --> 00:47:45,529 ‫היא עמדה להיסגר.‬ 666 00:47:45,529 --> 00:47:49,449 ‫ספרים הם סוג של תחביב שלי.‬ ‫אבל כדאי שנדבר על הקרן, נכון?‬ 667 00:47:49,449 --> 00:47:51,577 ‫הכול נועד בשביל זה, בכל זאת.‬ 668 00:47:51,577 --> 00:47:55,622 ‫התוכנית שאפתנית. בית ספר‬ ‫לאמנות פה ובלונדון, ובסוף השנה?‬ 669 00:47:55,622 --> 00:47:57,624 ‫אין לי בעיה לעבוד קשה.‬ 670 00:47:58,375 --> 00:48:00,586 ‫אם אתה מחפש את הליבה‬ ‫של קייט לוקווד, מצאת אותה.‬ 671 00:48:01,545 --> 00:48:02,921 ‫היא לוחמת.‬ 672 00:48:02,921 --> 00:48:04,423 ‫נדמה לי ששנינו כאלה.‬ 673 00:48:07,968 --> 00:48:09,636 ‫רק לטובה, כמובן.‬ 674 00:48:11,138 --> 00:48:14,766 ‫אני יכול לדאוג שזה יסתדר בשביל כולנו.‬ 675 00:48:17,603 --> 00:48:20,105 ‫עשיתי דברים רעים.‬ 676 00:48:20,981 --> 00:48:21,982 ‫אני לא גאה בהם.‬ 677 00:48:23,817 --> 00:48:26,528 ‫אבל מה שחשוב זה שקיבלתי הזדמנות‬ ‫לגאול את עצמי‬ 678 00:48:26,528 --> 00:48:28,071 ‫ולכפר על חטאיי.‬ 679 00:48:28,071 --> 00:48:34,202 ‫אני יכול רק לדמיין איך זה בטח נשמע לך.‬ 680 00:48:34,202 --> 00:48:35,203 ‫אני...‬ 681 00:48:35,203 --> 00:48:38,707 ‫אני מבטיח, אף אחד לא צריך להיפגע.‬ 682 00:48:40,751 --> 00:48:41,585 ‫נדיה.‬ 683 00:48:45,464 --> 00:48:47,633 ‫לא, לא!‬ ‫-נדיה.‬ 684 00:48:49,051 --> 00:48:51,011 ‫קיבלתי הזדמנות שנייה.‬ 685 00:48:51,011 --> 00:48:54,097 ‫והפעם אנצל את כל כולי.‬ 686 00:48:56,183 --> 00:48:57,684 ‫תני לי יד.‬ 687 00:49:00,020 --> 00:49:01,104 ‫תני לי יד.‬ 688 00:49:07,444 --> 00:49:08,278 ‫נדיה.‬ 689 00:49:10,405 --> 00:49:14,242 ‫תספרי להם הכול. אף אחד לא יאמין לך.‬ 690 00:49:14,242 --> 00:49:15,994 ‫אז תחיי.‬ 691 00:49:15,994 --> 00:49:18,622 ‫את צודקת, זה מה שאני רוצה.‬ 692 00:49:18,622 --> 00:49:22,834 ‫באמת, הגאווה הגדולה שלי כמורה‬ ‫היא שעזרתי לך לצמוח.‬ 693 00:49:25,921 --> 00:49:29,967 ‫והמשטרה תמצא קופסה בחדר השינה שלך.‬ 694 00:49:31,176 --> 00:49:33,345 ‫עם חפצים של ריס מונטרוס.‬ ‫יתקבל מידע אנונימי.‬ 695 00:49:35,055 --> 00:49:36,306 ‫הם יבינו שזה היה אדי.‬ 696 00:49:37,766 --> 00:49:38,850 ‫בגלל זה הרגת אותו.‬ 697 00:49:42,104 --> 00:49:43,772 ‫יש לך המון כישרונות.‬ 698 00:49:45,816 --> 00:49:47,609 ‫אני מת לראות מה תעשי בהמשך.‬ 699 00:49:55,993 --> 00:49:58,370 ‫היא סירבה להתגונן בפני האשמה.‬ 700 00:49:58,996 --> 00:50:01,039 ‫היא לא דיברה מהכלא.‬ 701 00:50:02,124 --> 00:50:04,668 ‫כמו שאמרתי, היא חכמה.‬ 702 00:50:18,515 --> 00:50:20,225 ‫יש לי פשוט מזל.‬ 703 00:50:20,851 --> 00:50:24,021 ‫אל תיתני לי נקודות על קפה.‬ ‫זה מעליב, ועוד מול עיתונאי.‬ 704 00:50:25,522 --> 00:50:26,982 ‫עכשיו אני מבין.‬ 705 00:50:26,982 --> 00:50:29,651 ‫אהבה יכולה להיות אמיתית ושלמה.‬ 706 00:50:30,902 --> 00:50:34,197 ‫אם אתה כזה.‬ ‫-אז מה בהמשך עבור הזוג החזק?‬ 707 00:50:34,865 --> 00:50:38,201 ‫למרות הסיכון שאישמע כנה להחריד,‬ 708 00:50:38,827 --> 00:50:41,371 ‫אנחנו מתמקדים בעיקר בשינוי העולם.‬ 709 00:50:41,371 --> 00:50:43,832 ‫יש המון דרכים לעשות את זה.‬ 710 00:50:43,832 --> 00:50:45,959 ‫יש לי עכשיו המון כלים.‬ 711 00:50:45,959 --> 00:50:50,213 ‫בטח, רצח הוא אחד מני רבים,‬ ‫אבל זה בהחלט לא פתרון שמתאים לכל בעיה.‬ 712 00:50:51,131 --> 00:50:53,884 ‫היא פה כדי לשנות את העולם.‬ 713 00:50:53,884 --> 00:50:58,180 ‫אם כי גם החלק של הרצח הפך לקל בהרבה.‬ 714 00:50:59,014 --> 00:51:01,141 ‫אבל אני אומר לעצמי את האמת.‬ 715 00:51:01,141 --> 00:51:03,226 ‫אני פה רק כדי לעזור.‬ 716 00:51:57,280 --> 00:51:59,783 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬