1 00:00:06,000 --> 00:00:09,960 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:16,280 --> 00:00:18,880 ‫- הסדרה נוצרה בהשראת אירועים שקרו -‬ 3 00:00:18,960 --> 00:00:21,160 ‫- חלק מהשמות והנסיבות שונו -‬ 4 00:00:21,240 --> 00:00:22,440 ‫- מסיבות אמנותיות -‬ 5 00:00:22,520 --> 00:00:24,480 ‫- ומתוך כבוד לקורבנות ולמשפחותיהם -‬ 6 00:00:24,560 --> 00:00:27,520 ‫- הדיאלוגים בדיוניים לחלוטין -‬ 7 00:00:32,439 --> 00:00:33,680 ‫- 28 ביוני, 1976, הודו -‬ 8 00:00:33,760 --> 00:00:36,120 ‫חיית בסייגון?‬ ‫-כן.‬ 9 00:00:36,200 --> 00:00:41,240 ‫כמעט לא היה רגע שבו לא ראיתי‬ ‫מה מעוללים פצצות וקליעים לגוף האנושי.‬ 10 00:00:41,320 --> 00:00:43,560 ‫זה מגעיל, אחי.‬ 11 00:00:43,640 --> 00:00:44,640 ‫כל מי שמוכר נשק‬ 12 00:00:44,720 --> 00:00:46,840 ‫צריך לנסות אותו על בני המשפחה שלו.‬ 13 00:00:46,920 --> 00:00:47,920 ‫נראה מה דעתו אז.‬ 14 00:00:48,600 --> 00:00:50,720 ‫לכן חשוב כל כך לטייל.‬ 15 00:00:50,800 --> 00:00:53,760 ‫כשמטיילים לומדים להיות נדיבים, אנושיים.‬ 16 00:00:54,560 --> 00:00:57,920 ‫לא היית חייב לעזור לי, דניאל, אבל עזרת.‬ 17 00:00:58,000 --> 00:01:00,040 ‫התמזל מזלנו לפגוש אותך, לוק.‬ 18 00:01:00,120 --> 00:01:02,040 ‫חכה שתפגוש את האחרים.‬ 19 00:01:09,680 --> 00:01:12,200 ‫- נפט, פוליטיקה -‬ 20 00:01:16,920 --> 00:01:18,960 ‫הם יכולים לשכפל ולכתוב סיכומים כמה שירצו,‬ 21 00:01:19,040 --> 00:01:20,600 ‫אבל אף אחד מהם לא רוצה לפעול.‬ 22 00:01:20,680 --> 00:01:23,240 ‫אני מביא אותך ל־FBI ועדיין יש לך טענות.‬ 23 00:01:23,320 --> 00:01:25,280 ‫שמע, אני יודע שיש להם את האינטרסים שלהם,‬ 24 00:01:25,360 --> 00:01:27,040 ‫אני יודע שהם מחפים על עצמם...‬ ‫-רדלנד.‬ 25 00:01:27,120 --> 00:01:28,720 ‫...אבל איך הם עוזרים, בעצם?‬ 26 00:01:29,960 --> 00:01:32,320 ‫אז זה הוא, איתן מאיר,‬ 27 00:01:32,400 --> 00:01:35,480 ‫מהנדס מים שנמצא בחדרו‬ ‫במלון בוורנאסי אחרי שהורעל.‬ 28 00:01:36,280 --> 00:01:39,160 ‫מצאנו את הדרכון שלו בדירתם הישנה,‬ 29 00:01:39,240 --> 00:01:42,880 ‫והמשטרה ההודית מחזיקה בו‬ ‫בחדר מתים בוורנאסי כמקרה לא פתור.‬ 30 00:01:57,400 --> 00:02:01,320 ‫לחיים, אחי. נעים להכיר, לוק. אחלה מקום.‬ 31 00:02:05,040 --> 00:02:08,400 ‫היי, לוק, בוא. נלך לרקוד.‬ ‫-קדימה, אחי. לך לרקוד איתן.‬ 32 00:02:08,479 --> 00:02:12,120 ‫אין לך מושג איזה מזל יש לך.‬ ‫הן אף פעם לא רוצות לרקוד איתי. נכון?‬ 33 00:02:12,200 --> 00:02:13,440 ‫בוא.‬ ‫-לך על זה.‬ 34 00:02:13,520 --> 00:02:14,520 ‫קדימה.‬ 35 00:02:23,600 --> 00:02:25,360 ‫הם לא הצליחו למצוא את המסמכים של גור.‬ 36 00:02:25,440 --> 00:02:27,600 ‫כי הם מחפשים במדור הלא נכון.‬ 37 00:02:28,320 --> 00:02:31,760 ‫זה "קורבנות".‬ ‫דיוויד אלן גור מתויק כאן ב"פצועים".‬ 38 00:02:31,840 --> 00:02:34,400 ‫אבל מוטב שיישארו במקומם‬ ‫ויבדקו את האמריקאים האחרים,‬ 39 00:02:34,480 --> 00:02:36,880 ‫את תרזה נולטון וגם את קוני־ג'ו ברונזיץ'.‬ 40 00:02:36,960 --> 00:02:40,920 ‫הם לא בטוחים. מה גורם לך לחשוב‬ ‫שקוני־ג'ו ברונזיץ' היא אחת מקורבנותיו?‬ 41 00:02:41,000 --> 00:02:43,960 ‫עם כמה מטומטמים נוספים נצטרך להתיידד?‬ 42 00:02:44,040 --> 00:02:45,960 ‫שמעי, גם אני שונא את המקום הזה.‬ 43 00:02:46,040 --> 00:02:47,480 ‫אבל זכרי, כבר אין לנו את אג'יי‬ 44 00:02:47,560 --> 00:02:49,480 ‫למצוא דרכונים חדשים והמחאות נוסעים.‬ 45 00:02:51,240 --> 00:02:54,480 ‫אז אם את רוצה שנצא מהודו,‬ ‫אנחנו זקוקים להם.‬ 46 00:02:59,840 --> 00:03:03,000 ‫הרמן, איש מאיתנו אינו שוטר,‬ ‫אז אנחנו צריכים להקשיב לשוטרים.‬ 47 00:03:03,080 --> 00:03:06,120 ‫והם זקוקים ליותר מקופסת גפרורים‬ ‫וגזיר עיתון כדי להתקדם בחקירה.‬ 48 00:03:06,200 --> 00:03:08,920 ‫גילברט, הרשה לי להציג בפניך‬ ‫את מר אקאש סינג,‬ 49 00:03:09,000 --> 00:03:11,560 ‫הנספח הקונסולרי בשגרירות הנפאלית.‬ 50 00:03:11,640 --> 00:03:13,840 ‫הוא הואיל בטובו להביא לנו כמה מסמכים.‬ 51 00:03:14,400 --> 00:03:17,480 ‫יש דוח נתיחה וכן דוח משטרתי מנפאל.‬ 52 00:03:18,200 --> 00:03:20,960 ‫דוח הנתיחה מתאר מה סבלה הצעירה‬ 53 00:03:21,040 --> 00:03:23,560 ‫שהם מטילים ספק‬ ‫שהיא נרצחה בידי צ'רלס סובראג'.‬ 54 00:03:23,640 --> 00:03:25,040 ‫קוני־ג'ו ברונזיץ'.‬ 55 00:03:25,600 --> 00:03:27,160 ‫זה חסר טעם.‬ 56 00:03:27,240 --> 00:03:29,160 ‫מה אמרתי לך כשאספת אותו?‬ 57 00:03:29,240 --> 00:03:30,600 ‫לברר איפה הוא היה.‬ 58 00:03:31,160 --> 00:03:33,440 ‫יש יותר מדי חותמות, לא נשאר מקום.‬ 59 00:03:33,520 --> 00:03:38,400 ‫לא אוכל להשתמש בזה. המחאות הנוסעים שלו?‬ ‫איפה המחאות הנוסעים שלו?‬ 60 00:03:38,480 --> 00:03:41,920 ‫הדוח המשטרתי מתאר שיחה שנערכה עם זוג זר‬ 61 00:03:42,000 --> 00:03:45,360 ‫שתיאורו מתאים‬ ‫לצ'רלס סובראג' ומארי־אנדרה לקלרק,‬ 62 00:03:45,440 --> 00:03:47,680 ‫ושמסר את השמות הלנה דקר ווילם בלום.‬ 63 00:03:47,760 --> 00:03:50,960 ‫שני ההולנדים שלי, ששם הכול התחיל!‬ ‫איזו עוד הוכחה הם צריכים?‬ 64 00:03:51,440 --> 00:03:52,800 ‫הוא בקושי נושם!‬ 65 00:03:54,760 --> 00:03:56,320 ‫מה קרה לו?‬ 66 00:03:57,760 --> 00:03:59,040 ‫מה נעשה?‬ 67 00:03:59,960 --> 00:04:02,840 ‫אולי אקח אותך למשטרה ואספר איך סיממת אותו.‬ 68 00:04:02,920 --> 00:04:04,680 ‫אבל לא עשיתי את זה!‬ 69 00:04:04,760 --> 00:04:07,120 ‫כן, דווקא כן.‬ 70 00:04:07,200 --> 00:04:09,640 ‫כולכם נראים עסוקים מאוד במה שקרה,‬ 71 00:04:09,720 --> 00:04:12,720 ‫ופחות במה שיקרה, שזה בוודאות שהאיש הזה,‬ 72 00:04:12,800 --> 00:04:14,960 ‫סובראג', ימשיך להרוג עד שייתפס!‬ 73 00:04:15,520 --> 00:04:17,120 ‫אז, תפסו אותו!‬ 74 00:05:06,840 --> 00:05:09,000 ‫- יום למחרת, דלהי, הודו -‬ 75 00:05:13,120 --> 00:05:15,360 ‫הוא לא נשם כשלקחתם אותו למלון.‬ 76 00:05:15,920 --> 00:05:17,160 ‫זה מה שלינה אמרה,‬ 77 00:05:18,400 --> 00:05:20,000 ‫שהוא מת. נכון?‬ 78 00:05:23,800 --> 00:05:25,800 ‫היו שוטרים במלון של הבחור.‬ 79 00:05:27,080 --> 00:05:28,320 ‫זה מה שהם אומרים.‬ 80 00:05:29,920 --> 00:05:31,440 ‫מה קרה, לעזאזל, מוניק?‬ 81 00:05:42,240 --> 00:05:43,840 ‫- אשראי מבנק ספרד‬ ‫א' לורנו -‬ 82 00:05:43,920 --> 00:05:45,720 ‫אבקש לפדות את כולם, בבקשה.‬ 83 00:05:52,920 --> 00:05:54,360 ‫תודה, מיס פרננדז.‬ 84 00:06:12,760 --> 00:06:15,560 ‫דניאל לא אמר שמישהו יירצח, מוניק.‬ 85 00:06:16,240 --> 00:06:18,880 ‫איש לא נרצח. אף אחד לא מת.‬ 86 00:06:18,960 --> 00:06:20,400 ‫מה, נראה לך שדניאל אידיוט?‬ 87 00:06:20,480 --> 00:06:22,360 ‫עשיתי את זה איתו פעמים רבות מאוד,‬ 88 00:06:22,440 --> 00:06:24,280 ‫ואיש אף פעם לא מת. אף פעם.‬ 89 00:06:24,360 --> 00:06:26,600 ‫הוא מומחה, אתה מבין?‬ 90 00:06:28,120 --> 00:06:29,240 ‫מה אתה?‬ 91 00:06:30,800 --> 00:06:33,880 ‫איזה בטלן שהתמזל מזלו לקבל ממנו הזדמנות.‬ 92 00:06:33,960 --> 00:06:36,120 ‫הוא נותן לך בית ואתה רק מפקפק בו?‬ 93 00:06:38,320 --> 00:06:39,360 ‫אני מצטער, מוניק.‬ 94 00:06:45,000 --> 00:06:46,480 ‫אני צריכה להתקשר.‬ 95 00:06:57,560 --> 00:07:02,160 ‫לשיחות בינלאומיות.‬ ‫-כן, קוויבק, קנדה.‬ 96 00:07:03,080 --> 00:07:04,880 ‫מחברת אותך לשיחה עם דלהי.‬ 97 00:07:05,560 --> 00:07:08,760 ‫הלו? מארי־אנדרה?‬ 98 00:07:09,680 --> 00:07:12,280 ‫חשבתי שאת בפריז, מארי, עושה תינוקות.‬ 99 00:07:13,200 --> 00:07:17,080 ‫בבקשה, אימא.‬ ‫-ועכשיו את בדלהי?‬ 100 00:07:17,160 --> 00:07:19,120 ‫ואת מופיעה בכל העיתונים.‬ 101 00:07:21,320 --> 00:07:22,320 ‫זה לא נכון.‬ 102 00:07:24,960 --> 00:07:26,280 ‫אני חפה מפשע.‬ 103 00:07:27,760 --> 00:07:29,640 ‫זה הוא, הכול הוא.‬ 104 00:07:30,760 --> 00:07:32,040 ‫אני חייבת לבוא הביתה.‬ 105 00:07:32,680 --> 00:07:34,840 ‫עכשיו היא רוצה לבוא הביתה!‬ 106 00:07:37,600 --> 00:07:41,480 ‫אין לי דרכון, אין לי כסף...‬ 107 00:07:43,640 --> 00:07:46,280 ‫אתם חייבים לעזור לי.‬ 108 00:07:46,360 --> 00:07:50,520 ‫אבל איך? תגידי לי, איך? מארי־אנדרה?‬ 109 00:07:51,680 --> 00:07:52,800 ‫מארי־אנדרה?‬ 110 00:07:53,920 --> 00:07:55,040 ‫לא.‬ 111 00:08:50,400 --> 00:08:51,520 ‫איפה ז'אן?‬ 112 00:08:53,320 --> 00:08:54,320 ‫איפה התיק שלך?‬ 113 00:08:57,720 --> 00:08:58,720 ‫הוא לקח אותו.‬ 114 00:08:59,800 --> 00:09:00,800 ‫מה?‬ 115 00:09:02,680 --> 00:09:04,000 ‫איפה היית כשהוא לקח אותו?‬ 116 00:09:04,080 --> 00:09:05,600 ‫הוא תקף אותך?‬ ‫-לא.‬ 117 00:09:07,360 --> 00:09:08,400 ‫דעתי הייתה מוסחת.‬ 118 00:09:08,480 --> 00:09:12,040 ‫מוסחת? מה עשית?‬ 119 00:09:12,600 --> 00:09:15,520 ‫לא אשמתי שאתה מגייס מכורים וגנבים.‬ 120 00:09:17,400 --> 00:09:18,440 ‫הטבעת.‬ 121 00:09:20,520 --> 00:09:21,600 ‫מוניק.‬ 122 00:09:25,000 --> 00:09:26,400 ‫למי תיתן אותה עכשיו?‬ 123 00:09:27,160 --> 00:09:29,480 ‫למשכונאי. כולנו זקוקים לכסף עכשיו.‬ 124 00:09:29,560 --> 00:09:31,120 ‫כסף לסמים?‬ 125 00:09:34,480 --> 00:09:35,520 ‫קח אותה.‬ 126 00:09:36,360 --> 00:09:37,880 ‫היא בטח עשויה מבדיל וזכוכית.‬ 127 00:09:39,520 --> 00:09:44,280 ‫לא נכון. זו אבן ספיר משובצת יהלומים‬ ‫על טבעת פלטינה.‬ 128 00:09:44,360 --> 00:09:47,040 ‫הדרכונים האלה היו כרטיס היציאה שלנו מכאן,‬ 129 00:09:47,120 --> 00:09:48,760 ‫אבל את דפקת את הכול!‬ 130 00:09:50,680 --> 00:09:52,280 ‫אני לא יודע למה אני מופתע.‬ 131 00:09:52,360 --> 00:09:54,400 ‫את הטעות הכי גרועה שלי, מארי.‬ 132 00:09:54,480 --> 00:09:59,120 ‫איזו קוויבקית אומללה‬ ‫שעשיתי ממנה יפהפייה לכמה זמן.‬ 133 00:10:00,360 --> 00:10:02,240 ‫אבל את לא. את נכה.‬ 134 00:10:03,520 --> 00:10:04,560 ‫את שום דבר.‬ 135 00:10:16,040 --> 00:10:17,280 ‫זה נכון...‬ 136 00:10:19,040 --> 00:10:20,320 ‫אני כל הדברים האלה.‬ 137 00:10:23,040 --> 00:10:24,680 ‫אבל לפחות אני יודעת מה אני.‬ 138 00:10:27,400 --> 00:10:28,760 ‫אבל אתה, צ'רלס?‬ 139 00:10:30,320 --> 00:10:32,360 ‫הארכי־פושע.‬ 140 00:10:33,400 --> 00:10:35,240 ‫סוחר אבני החן הבינלאומי.‬ 141 00:10:35,320 --> 00:10:38,160 ‫הוא מדבר עוד ועוד על חופש,‬ 142 00:10:38,240 --> 00:10:40,600 ‫איך חייו הם ניצחון על העולם.‬ 143 00:10:40,680 --> 00:10:42,080 ‫זו בדיחה!‬ 144 00:10:44,680 --> 00:10:45,960 ‫תראו אותנו.‬ 145 00:10:48,200 --> 00:10:49,560 ‫תראו את כולנו.‬ 146 00:10:49,640 --> 00:10:53,040 ‫חמישתנו, חולקים חדר‬ ‫או ישנים במכונית מחורבנת!‬ 147 00:10:53,840 --> 00:10:55,680 ‫כל דבר שקשור בו הוא שקר.‬ 148 00:10:55,760 --> 00:10:57,040 ‫הכול, חוץ מזה:‬ 149 00:10:57,760 --> 00:11:01,640 ‫הוא ילד של אימא שאימו מתעבת אותו!‬ 150 00:11:01,720 --> 00:11:04,200 ‫צאי!‬ ‫-ילד שמעולם לא רצה בו שום אדם‬ 151 00:11:04,280 --> 00:11:06,760 ‫או שום דבר, חוץ מ...‬ ‫-תסתמי!‬ 152 00:11:06,840 --> 00:11:08,640 ‫אידיוטים עלובים כמוני.‬ 153 00:11:10,920 --> 00:11:12,080 ‫מה עכשיו?‬ 154 00:11:13,400 --> 00:11:15,800 ‫פעם השתוקקתי לשאת את ילדך בתוכי.‬ 155 00:11:17,240 --> 00:11:20,920 ‫אבל אם הוא ייוולד כעת...‬ 156 00:11:22,320 --> 00:11:24,760 ‫אנפץ את ראשו אל מול עיניך.‬ 157 00:11:38,720 --> 00:11:41,120 ‫- שבוע אחר כך -‬ 158 00:11:43,560 --> 00:11:46,320 ‫- מבוקש: צ'רלס סובראג' -‬ 159 00:11:58,720 --> 00:12:01,240 ‫- גואה, הודו -‬ 160 00:12:10,920 --> 00:12:13,200 ‫מר ג'ון! שיחת טלפון.‬ 161 00:12:20,840 --> 00:12:23,480 ‫הלו?‬ ‫-מר ג'ון, אני רב פקד טולי‬ 162 00:12:23,560 --> 00:12:24,920 ‫מהיחידה ללוחמה בפשע בניו דלהי,‬ 163 00:12:25,000 --> 00:12:26,480 ‫התקשרת לפה והשארת הודעה.‬ 164 00:12:29,400 --> 00:12:33,600 ‫הלו? אתה רוצה לדווח על פשע? סימום? שוד?‬ 165 00:12:36,240 --> 00:12:37,800 ‫בבקשה, אל תבזבז את זמני, אדוני.‬ 166 00:12:37,880 --> 00:12:40,120 ‫למה אתה מבקש שנתקשר אם אין לך מה לומר?‬ 167 00:12:44,040 --> 00:12:45,040 ‫אדם מת.‬ 168 00:13:18,360 --> 00:13:21,360 ‫- גוואסקר -‬ 169 00:13:25,280 --> 00:13:27,560 ‫האיש הזה, הוא לא כמוך וכמוני.‬ 170 00:13:27,640 --> 00:13:29,080 ‫הוא משהו שונה לגמרי.‬ 171 00:13:29,160 --> 00:13:31,680 ‫הוא פושע.‬ ‫-אני יודע, כמובן, אני...‬ 172 00:13:32,600 --> 00:13:36,000 ‫תראה, אני רק רוצה לומר שזה מפחיד אותי...‬ 173 00:13:37,560 --> 00:13:40,360 ‫לחשוב על הפשעים שהוא ביצע‬ ‫כשהיה חופשי להסתובב,‬ 174 00:13:40,440 --> 00:13:43,400 ‫וכמה הם עלולים להחמיר כעת,‬ ‫כשהעולם מתחיל לסגור עליו.‬ 175 00:13:43,480 --> 00:13:46,800 ‫אני מכבד מאוד את המחויבות שלך למקרה,‬ 176 00:13:46,880 --> 00:13:50,400 ‫אבל הפושע הזה כבר לא באחריותך.‬ 177 00:13:56,120 --> 00:14:00,360 ‫למעשה, המפקד שלי, ג'נרל צ'ייקמדי‬ 178 00:14:00,440 --> 00:14:02,960 ‫מבקש שתעביר לנו את כל המסמכים שיש לך.‬ 179 00:14:03,640 --> 00:14:06,640 ‫האינטרפול ייקח פיקוד עכשיו...‬ ‫-אבל אלה המסמכים שלי.‬ 180 00:14:06,720 --> 00:14:09,160 ‫אני הרכבתי את התיק הזה כשלאיש לא היה אכפת.‬ 181 00:14:09,240 --> 00:14:13,480 ‫אם אינך מסכים, נגיש בקשה לשגריר שלך.‬ 182 00:14:17,560 --> 00:14:18,920 ‫הוא ישלח אותי הביתה.‬ 183 00:14:19,000 --> 00:14:21,440 ‫ואיזו תועלת תביא לנו אם תהיה בהולנד?‬ 184 00:14:28,680 --> 00:14:32,640 ‫בסדר. שאנשיך יבואו אל ביתי מחר בשבע בבוקר.‬ 185 00:14:34,320 --> 00:14:36,120 ‫אארוז ואכין את הכול עבורכם.‬ 186 00:14:42,840 --> 00:14:45,840 ‫מה החיפזון? הוא מגיע רק בבוקר.‬ 187 00:14:45,920 --> 00:14:47,360 ‫אני יודע. אבל יש לי רעיון.‬ 188 00:14:48,920 --> 00:14:50,840 ‫אני הרי לא סתם אגיש לו את הכול, נכון?‬ 189 00:14:53,160 --> 00:14:56,360 ‫מה קורה? זה הלילה האחרון שלנו. אני מבשל.‬ 190 00:14:56,960 --> 00:14:59,200 ‫אם הרמן ימסור את המסמכים היקרים שלו,‬ 191 00:14:59,280 --> 00:15:01,480 ‫הוא לא יעשה זאת מבלי שהכין העתקים.‬ 192 00:15:02,240 --> 00:15:04,480 ‫בטח נצליח להכניס את הכול בשתי המכוניות.‬ 193 00:15:20,280 --> 00:15:21,640 ‫- אין לגשת אליו. הוא מסוכן -‬ 194 00:15:27,560 --> 00:15:28,560 ‫- מבוקש: צ'רלס סובראג' -‬ 195 00:15:30,640 --> 00:15:33,480 ‫- דלהי, הודו -‬ 196 00:15:38,800 --> 00:15:41,800 ‫זו... שלמות.‬ 197 00:15:41,880 --> 00:15:45,280 ‫אני לא יודע כמה הם, אבל יש פה יותר מ-30.‬ 198 00:15:45,840 --> 00:15:48,480 ‫וכל דברי הערך שלהם, הדרכונים שלהם, הכסף...‬ 199 00:15:49,600 --> 00:15:52,280 ‫הכול בתיק אחד בלבד אצל זוג אחד בלבד:‬ 200 00:15:52,360 --> 00:15:54,160 ‫הפרופסור ואשתו.‬ 201 00:15:54,720 --> 00:15:57,160 ‫תהיה לנו הזדמנות לראות את העיר.‬ 202 00:15:58,840 --> 00:16:01,080 ‫כאילו העולם החליט.‬ 203 00:16:01,160 --> 00:16:02,720 ‫הוא פנה אליי ואמר,‬ 204 00:16:02,800 --> 00:16:05,040 ‫"הם שלך. קח אותם".‬ 205 00:16:05,120 --> 00:16:08,680 ‫שלושים במכה אחת? זה מטורף!‬ 206 00:16:08,760 --> 00:16:10,400 ‫כלומר, הבחור הצרפתי...‬ 207 00:16:10,480 --> 00:16:14,640 ‫אם אני אומר שזה יצליח, זה יצליח.‬ 208 00:16:32,840 --> 00:16:34,080 ‫מר קניפנברג?‬ 209 00:16:34,720 --> 00:16:37,600 ‫הוא לא כאן,‬ ‫אבל הוא השאיר לך את אלה, בברכה.‬ 210 00:16:40,720 --> 00:16:42,360 ‫תודה לך.‬ ‫-אדוני.‬ 211 00:17:04,000 --> 00:17:06,800 ‫- בית קניט, בנדנג 77/5 -‬ 212 00:17:13,880 --> 00:17:16,800 ‫נסיעה טובה ובטוחה חזרה לצרפת, מר ג'ירס.‬ 213 00:17:17,960 --> 00:17:19,280 ‫תודה.‬ 214 00:17:29,280 --> 00:17:32,840 ‫בבקשה, שאהיה האדם הראשון‬ ‫שמודיעים לו כשתופסים אותו.‬ 215 00:17:34,760 --> 00:17:36,040 ‫נאדין, אני...‬ 216 00:17:37,560 --> 00:17:40,040 ‫פשוט חשבתי...‬ 217 00:17:41,920 --> 00:17:43,400 ‫ראי בזה מתנת פרידה.‬ 218 00:17:50,280 --> 00:17:51,280 ‫זה הדוח שלך.‬ 219 00:17:52,160 --> 00:17:53,360 ‫הרמן, באמת?‬ 220 00:17:54,040 --> 00:17:58,400 ‫חשבתי שזה יכול להיות שימושי בצרפת.‬ 221 00:18:05,160 --> 00:18:06,640 ‫אם לא הייתי פוגשת אותך...‬ 222 00:18:08,080 --> 00:18:09,200 ‫אני לא רוצה להיפרד.‬ 223 00:18:13,280 --> 00:18:15,360 ‫היא צודקת. שניכם תחסרו לנו מאוד.‬ 224 00:18:19,200 --> 00:18:20,240 ‫ראית?‬ 225 00:18:21,000 --> 00:18:23,560 ‫אלה הדיירים החדשים בדירה של אלן ומוניק.‬ 226 00:18:25,760 --> 00:18:28,440 ‫יהיה בסדר. החיים ממשיכים.‬ 227 00:18:32,000 --> 00:18:35,680 ‫יהיה משונה כשהם לא יהיו בסביבה.‬ ‫כאילו ילדינו עזבו את הבית.‬ 228 00:18:46,880 --> 00:18:49,280 ‫אולי ניסע לחוף בסוף השבוע?‬ 229 00:18:50,040 --> 00:18:51,200 ‫נצא מהעיר?‬ 230 00:18:52,360 --> 00:18:54,000 ‫זה יכול לעשות לנו טוב.‬ 231 00:18:55,600 --> 00:18:56,800 ‫כן, זה בהחלט יכול.‬ 232 00:18:59,160 --> 00:19:01,240 ‫אבל אני חושב שאני צריך להישאר בבנגקוק.‬ 233 00:19:02,440 --> 00:19:03,480 ‫אולי יזדקקו לי.‬ 234 00:19:05,040 --> 00:19:08,760 ‫קולונל סומפל לא אמר שזה כבר לא באחריותך?‬ 235 00:19:08,840 --> 00:19:10,800 ‫אז נוכל לנסוע לחוף, לא?‬ 236 00:19:10,880 --> 00:19:13,240 ‫למה את אומרת את זה?‬ ‫-רק התכוונתי שמותר לך...‬ 237 00:19:13,320 --> 00:19:14,400 ‫מותר לי מה?‬ 238 00:19:14,880 --> 00:19:17,440 ‫מותר לי לשתות קוקטיילים בחוף‬ 239 00:19:17,520 --> 00:19:19,600 ‫כשצ'רלס סובראג' עדיין מסתובב חופשי?‬ 240 00:19:19,680 --> 00:19:21,280 ‫ואם הוא לעולם לא ייתפס? מה אז?‬ 241 00:19:21,360 --> 00:19:23,440 ‫לעולם לא נוכל לנסוע לשום מקום נחמד?‬ 242 00:19:30,200 --> 00:19:31,400 ‫תראי, הוא...‬ 243 00:19:34,600 --> 00:19:35,880 ‫הוא ייתפס.‬ 244 00:19:41,160 --> 00:19:43,400 ‫חוץ מזה, גם כאן נחמד מאוד, לא?‬ 245 00:19:43,480 --> 00:19:45,480 ‫טוב, זה תלוי בחברה.‬ 246 00:19:52,920 --> 00:19:55,800 ‫אני חושב שאני צריך משקה נוסף. גם את?‬ 247 00:20:02,680 --> 00:20:05,200 ‫אני חושבת שאסע לבקר את הוריי.‬ 248 00:20:08,600 --> 00:20:11,120 ‫בגרמניה?‬ ‫-עבר זמן רב.‬ 249 00:20:11,600 --> 00:20:14,120 ‫וכמו שאתה אומר...‬ 250 00:20:15,960 --> 00:20:17,160 ‫אתה עסוק מאוד.‬ 251 00:20:23,720 --> 00:20:25,000 ‫בסדר.‬ 252 00:20:57,520 --> 00:20:58,520 ‫- אגרה, הודו -‬ 253 00:20:58,600 --> 00:21:02,360 ‫באמת? אין שיפור במצבה של אשתך?‬ ‫אבל היום זה הטאג' מהאל.‬ 254 00:21:02,440 --> 00:21:06,120 ‫מצער מאוד בשבילה.‬ ‫-כן, אבל היא חולה מאוד.‬ 255 00:21:06,200 --> 00:21:08,400 ‫אני לא צריך לספר לך, זו תלונה שכיחה‬ 256 00:21:08,480 --> 00:21:10,280 ‫בקרב כל מי שמטייל בהודו.‬ 257 00:21:11,200 --> 00:21:13,000 ‫זה יכול להרוס מה שאמור להיות קסום.‬ 258 00:21:14,160 --> 00:21:17,000 ‫מה אתה עושה כדי להגן על עצמך?‬ 259 00:21:18,360 --> 00:21:21,120 ‫מקלף את הפירות, נמנע מקרח ומבשר.‬ 260 00:21:23,760 --> 00:21:25,960 ‫אבל אני גם נוטל תרופה אנטי בקטריאלית.‬ 261 00:21:27,320 --> 00:21:30,320 ‫המליץ לי עליה ביוכימאי בטהרן.‬ 262 00:21:30,400 --> 00:21:31,480 ‫הבנתי.‬ 263 00:21:36,040 --> 00:21:37,680 ‫אני יכול לנסות להשיג לך, אם תרצה.‬ 264 00:21:39,200 --> 00:21:40,920 ‫כן.‬ 265 00:21:48,840 --> 00:21:51,720 ‫- גואה, הודו -‬ 266 00:21:55,440 --> 00:21:58,560 ‫במשך שלושה ימים,‬ ‫הוא החזיק אישה קשורה במלון אשוקה,‬ 267 00:21:59,120 --> 00:22:02,520 ‫בזמן שהוא חפר חור ברצפה‬ ‫ושדד את חנות התכשיטים שלמטה.‬ 268 00:22:05,800 --> 00:22:07,320 ‫לדניאל שלך יש צלקת אפנדציט?‬ 269 00:22:08,400 --> 00:22:09,520 ‫אולי.‬ 270 00:22:13,320 --> 00:22:17,320 ‫אחרי שהוא נעצר ונכלא,‬ ‫הוא העמיד פנים שיש לו התקף אפנדציט.‬ 271 00:22:18,840 --> 00:22:20,120 ‫הסירו לו את התוספתן,‬ 272 00:22:20,200 --> 00:22:21,920 ‫ובעודו מחלים בבית החולים, הוא נעלם.‬ 273 00:22:26,560 --> 00:22:28,520 ‫פגשת את האישה שאיתה הוא נוסע עכשיו?‬ 274 00:22:33,720 --> 00:22:34,960 ‫מוניק.‬ 275 00:22:35,640 --> 00:22:37,320 ‫היא קנדית־צרפתייה, נכון?‬ 276 00:22:41,680 --> 00:22:42,720 ‫איך אתה יודע את כל זה?‬ 277 00:22:43,800 --> 00:22:46,840 ‫כי רודפים אחריהם אנשים‬ ‫מעבר ליחידה ללוחמה בפשע בניו דלהי,‬ 278 00:22:47,760 --> 00:22:50,600 ‫ובמקומות... מעבר להודו.‬ 279 00:22:55,960 --> 00:23:00,680 ‫אלה צווי מעצר בינלאומיים‬ ‫שהוציא האינטרפול בבנגקוק.‬ 280 00:23:09,240 --> 00:23:10,600 ‫אז הוא מקרה רציני?‬ 281 00:23:12,120 --> 00:23:13,480 ‫אפשר לומר.‬ 282 00:23:23,320 --> 00:23:25,000 ‫אם אספר לך מה שאתה רוצה לדעת...‬ 283 00:23:25,960 --> 00:23:27,200 ‫אתה תדאג לי?‬ 284 00:23:28,840 --> 00:23:29,840 ‫תחזיר אותי הביתה?‬ 285 00:23:32,200 --> 00:23:33,680 ‫לא הייתי בבית כל כך הרבה זמן.‬ 286 00:24:08,760 --> 00:24:10,280 ‫- בבקשה שמור על עצמך, אנגלה -‬ 287 00:24:35,600 --> 00:24:38,240 ‫- גוואסקר -‬ 288 00:24:42,120 --> 00:24:43,240 ‫ביום הראשון שלי בהודו,‬ 289 00:24:43,320 --> 00:24:46,040 ‫אני נוטל אחת לפני ארוחת הערב‬ ‫ושתיים לפני השינה.‬ 290 00:24:46,120 --> 00:24:48,320 ‫אחר כך, אחת בכל בוקר.‬ 291 00:24:50,440 --> 00:24:54,000 ‫אם כך, דניאל, תישאר לארוחת ערב?‬ ‫-כמובן.‬ 292 00:24:59,360 --> 00:25:01,560 ‫אחת לפני ארוחת הערב, שתיים לפני השינה.‬ 293 00:25:03,400 --> 00:25:06,240 ‫תודה.‬ ‫-תודה לך, דניאל.‬ 294 00:25:07,800 --> 00:25:09,160 ‫תראה לי.‬ 295 00:25:17,680 --> 00:25:21,040 ‫כמעט... יריתי באשתי בזה.‬ 296 00:25:21,800 --> 00:25:24,360 ‫לכל הרוחות, אחי. זה קרה לכולנו.‬ 297 00:25:29,520 --> 00:25:34,200 ‫אתה יודע, הרמן,‬ ‫היית מאושר יותר אם היית חושב פחות.‬ 298 00:25:34,760 --> 00:25:35,960 ‫כמוך, אתה מתכוון?‬ 299 00:25:36,920 --> 00:25:38,080 ‫פול השמח.‬ 300 00:25:39,560 --> 00:25:43,920 ‫אתה יפהפה. אשתך יפהפייה.‬ ‫-לא ברגע זה...‬ 301 00:25:44,000 --> 00:25:47,280 ‫אתם אומרים להזדיין על איזה הר‬ 302 00:25:47,360 --> 00:25:49,680 ‫ולגדל קבקבונים קטנים,‬ 303 00:25:49,760 --> 00:25:52,240 ‫לא לשבת במקום כזה...‬ 304 00:25:53,080 --> 00:25:54,840 ‫ולתהות אם היא תחזור או לא.‬ 305 00:25:54,920 --> 00:25:56,440 ‫היא תחזור.‬ 306 00:25:59,480 --> 00:26:02,160 ‫היא נסעה לאימא שלה אבל...‬ 307 00:26:03,760 --> 00:26:04,760 ‫היא תחזור.‬ 308 00:26:04,840 --> 00:26:06,560 ‫היא תחזור בקרוב.‬ 309 00:26:07,120 --> 00:26:08,480 ‫וגם אם לא...‬ 310 00:26:10,400 --> 00:26:12,360 ‫זו בנגקוק, קניפנברג.‬ 311 00:26:13,240 --> 00:26:17,760 ‫הכול דבש, ידידי.‬ ‫-באימא שלך, לייבר, לך תזדיין.‬ 312 00:26:17,840 --> 00:26:19,720 ‫שמעת אותו. בואי.‬ 313 00:26:22,200 --> 00:26:23,880 ‫את עדיין לא מרגישה טוב?‬ 314 00:26:27,760 --> 00:26:29,200 ‫אני מתחיל לדאוג.‬ 315 00:26:30,000 --> 00:26:32,760 ‫שנעלה למעלה? בואי, אקח אותך למעלה.‬ 316 00:26:34,400 --> 00:26:36,600 ‫אריקה?‬ 317 00:26:39,400 --> 00:26:42,440 ‫תוכלו להביא לי מים? כוס מים?‬ 318 00:26:43,920 --> 00:26:44,920 ‫דניאל!‬ 319 00:26:47,440 --> 00:26:48,600 ‫אריקה!‬ 320 00:26:51,360 --> 00:26:54,320 ‫מה קרה?‬ ‫-אני לא יודע. היא נפלה.‬ 321 00:26:54,400 --> 00:26:56,280 ‫הבטן שלה. יש בעיה.‬ ‫-תירגע.‬ 322 00:26:56,360 --> 00:27:00,080 ‫היא נטלה תרופות נוספות?‬ ‫-לא שידוע לי.‬ 323 00:27:00,160 --> 00:27:01,160 ‫תביא מים, בבקשה.‬ 324 00:27:01,240 --> 00:27:02,560 ‫כינין, אולי? נגד מלריה?‬ 325 00:27:02,640 --> 00:27:04,800 ‫קראו לרופא. בבקשה, אנחנו צריכים רופא.‬ 326 00:27:05,600 --> 00:27:07,480 ‫הוא רמאי קטן וקמצן.‬ 327 00:27:08,080 --> 00:27:09,400 ‫בריון רחוב מרושע.‬ 328 00:27:10,280 --> 00:27:12,760 ‫הוא לא שווה שערת שיבה אחת על ראשך!‬ 329 00:27:13,960 --> 00:27:16,200 ‫סובראג'?‬ ‫-כן, סובראג' המחורבן.‬ 330 00:27:16,280 --> 00:27:18,720 ‫שילך להזדיין!‬ 331 00:27:28,000 --> 00:27:31,760 ‫שיט, משטרה.‬ ‫הם באו בגללנו? רגע, הם באו בגללנו?‬ 332 00:27:32,360 --> 00:27:34,000 ‫אנחנו חייבים להסתלק.‬ 333 00:27:35,320 --> 00:27:36,440 ‫אוקיי.‬ 334 00:27:40,520 --> 00:27:42,480 ‫- משטרה -‬ 335 00:27:45,440 --> 00:27:47,040 ‫קדימה, שלא יחמקו.‬ 336 00:28:11,520 --> 00:28:13,840 ‫שמישהו יעשה משהו!‬ ‫-מה הוא שם לנו?‬ 337 00:28:13,920 --> 00:28:15,280 ‫זו הייתה תרופה.‬ 338 00:28:17,840 --> 00:28:19,840 ‫תתקשרו למשטרה.‬ 339 00:28:25,320 --> 00:28:27,240 ‫זה לא קשור אליי!‬ 340 00:28:27,320 --> 00:28:29,720 ‫לא עשינו כלום, ממזר מנוול!‬ 341 00:28:31,880 --> 00:28:33,360 ‫אני מבין את חששותיך.‬ 342 00:28:33,440 --> 00:28:35,440 ‫זו הייתה תרופה, תירגעי.‬ ‫-תתקשרו למשטרה.‬ 343 00:28:36,000 --> 00:28:40,920 ‫ידידי, אין בעיה, תתקשר למשטרה.‬ ‫אבל קודם, הזעק אמבולנס.‬ 344 00:28:41,000 --> 00:28:42,920 ‫קרל! הזעק אמבולנס!‬ 345 00:28:57,160 --> 00:28:58,600 ‫תתקשר למשטרה!‬ 346 00:28:58,680 --> 00:29:01,160 ‫מיס לקלרק. שמי טולי.‬ 347 00:29:02,040 --> 00:29:04,200 ‫אם מר סובראג' אינו כאן, בבקשה...‬ 348 00:29:06,520 --> 00:29:07,800 ‫תורידי ממני את הידיים שלך!‬ 349 00:29:09,880 --> 00:29:11,440 ‫תוכלי לומר לי איפה אוכל למצוא אותו?‬ 350 00:29:24,600 --> 00:29:26,520 ‫דניאל, לאן אתה הולך?‬ 351 00:29:30,200 --> 00:29:31,560 ‫עצור ברגע זה.‬ 352 00:29:31,640 --> 00:29:33,120 ‫הוא לקח את התיק שלי!‬ 353 00:29:33,200 --> 00:29:34,480 ‫אתה לא מזהה אותי?‬ 354 00:29:37,960 --> 00:29:39,280 ‫מר סובראג'.‬ 355 00:30:05,640 --> 00:30:06,760 ‫כן. הלו?‬ 356 00:30:09,920 --> 00:30:11,040 ‫לא.‬ 357 00:30:13,040 --> 00:30:16,320 ‫לא, קולונל, אתה לא מפריע לי כלל.‬ 358 00:30:20,200 --> 00:30:21,360 ‫מה?‬ 359 00:30:21,440 --> 00:30:23,800 ‫יותר מ-30 סטודנטים גרמניים להנדסה.‬ 360 00:30:25,000 --> 00:30:28,560 ‫כולם יחד. נראה שהאיש יצא מדעתו.‬ 361 00:30:30,000 --> 00:30:33,560 ‫קולונל סומפול מהאינטרפול אמר לי שהתאילנדים‬ 362 00:30:33,640 --> 00:30:36,360 ‫יעשו כל שביכולתם להבטיח את ההסגרה.‬ 363 00:30:36,440 --> 00:30:38,360 ‫אנחנו מוכנים?‬ ‫-כן, אדוני.‬ 364 00:30:41,800 --> 00:30:42,960 ‫השגריר?‬ 365 00:30:47,520 --> 00:30:52,920 ‫כל העניין הזה,‬ ‫אני יודע כמה זה הקשה עליך, אבל...‬ 366 00:30:55,000 --> 00:30:58,960 ‫אני מקווה שעכשיו, לפחות,‬ ‫תוכל לומר למשפחות ההולנדים שנרצחו‬ 367 00:30:59,040 --> 00:31:00,440 ‫שנעשה צדק.‬ 368 00:31:08,160 --> 00:31:09,560 ‫בוקר טוב, רבותיי.‬ 369 00:31:14,880 --> 00:31:16,320 ‫לא, מר קניפנברג.‬ 370 00:31:17,280 --> 00:31:20,400 ‫אבקש שמר דה יונג יכתוב‬ ‫את סיכום ההחלטה מעתה.‬ 371 00:31:20,480 --> 00:31:21,560 ‫מר דה יונג.‬ 372 00:31:31,960 --> 00:31:35,400 ‫שנתחיל?‬ 373 00:32:06,360 --> 00:32:07,480 ‫- שנה אחר כך, דלהי -‬ 374 00:32:07,560 --> 00:32:09,400 ‫הוא עצור באשמת הרעלה וניסיון שוד‬ 375 00:32:09,480 --> 00:32:11,760 ‫של יותר מ-30 תיירים גרמניים‬ ‫בניסיון אחד.‬ 376 00:32:11,840 --> 00:32:14,760 ‫אבל היחידה ללוחמה בפשע בניו דלהי‬ ‫הוציאה צו מעצר נגד מר סובראג'‬ 377 00:32:14,840 --> 00:32:18,560 ‫אחרי השוד שביצע במלון אשוקה‬ ‫והבריחה הידועה.‬ 378 00:32:18,640 --> 00:32:21,520 ‫תודה על ההזדמנות, אדוני. תודה רבה לך.‬ 379 00:32:21,600 --> 00:32:23,080 ‫העונג הוא שלנו.‬ ‫-תודה.‬ 380 00:32:24,560 --> 00:32:27,880 ‫עשיתי את כל הדברים שבגללם אני מבוקש בהודו.‬ ‫התוודיתי.‬ 381 00:32:29,040 --> 00:32:31,840 ‫שדדתי ממלון אשוקה‬ ‫אבני חן בשווי מיליון רופי,‬ 382 00:32:31,920 --> 00:32:34,800 ‫ואז, כן, סיממתי את סוהריי וברחתי,‬ 383 00:32:34,880 --> 00:32:36,920 ‫בזמן שכל הודו עסקה בדיווחים על המעשה.‬ 384 00:32:41,400 --> 00:32:46,440 ‫האם שכנעת את רשויות הודו‬ ‫שצריך להסגיר אותי לבנגקוק?‬ 385 00:32:50,480 --> 00:32:51,520 ‫לא.‬ 386 00:32:52,080 --> 00:32:53,600 ‫תבין, בהודו...‬ 387 00:32:54,960 --> 00:32:55,960 ‫אני אהוב.‬ 388 00:32:56,720 --> 00:32:58,600 ‫אבל רצחת בהודו.‬ 389 00:32:59,640 --> 00:33:01,080 ‫אזרח צרפתי, ביוני.‬ 390 00:33:02,000 --> 00:33:03,880 ‫אני מואשם בפשע הזה, אך אני כופר באשמה.‬ 391 00:33:03,960 --> 00:33:06,120 ‫רצחת גם בינואר.‬ 392 00:33:06,200 --> 00:33:07,600 ‫אין ראיות לכך.‬ 393 00:33:18,200 --> 00:33:20,640 ‫אזרח ישראלי, איתן מאיר,‬ 394 00:33:20,720 --> 00:33:25,160 ‫נמצא מת ממנת יתר במלון שלו בוורנאסי.‬ 395 00:33:28,760 --> 00:33:30,000 ‫מאיפה קיבלת את זה?‬ 396 00:33:30,920 --> 00:33:33,680 ‫הדרכון שלו נמצא בדירתך.‬ 397 00:33:35,160 --> 00:33:38,520 ‫זה ההולנדי הקטן, נכון? מר קניפנברג.‬ 398 00:33:40,240 --> 00:33:42,240 ‫מסור לו שאשמח לפגוש אותו יום אחד.‬ 399 00:33:42,320 --> 00:33:43,480 ‫אולי עוד תפגוש.‬ 400 00:33:45,040 --> 00:33:46,680 ‫אנחנו סבלנים מאוד.‬ 401 00:33:47,680 --> 00:33:50,280 ‫ברגע שהמשפט שלך כאן יסתיים,‬ 402 00:33:50,360 --> 00:33:53,440 ‫אני אמתין לקחת אותך הביתה איתי.‬ 403 00:33:54,880 --> 00:33:57,400 ‫ההודים מאמינים שיש להם זכות ראשונים עליו.‬ 404 00:33:58,560 --> 00:34:00,600 ‫הם יחזיקו בו תקופה, לדעתי.‬ 405 00:34:03,680 --> 00:34:05,000 ‫ואנחנו נחכה.‬ 406 00:34:06,280 --> 00:34:08,960 ‫כשיסיים לרצות את עונשו בהודו,‬ 407 00:34:09,040 --> 00:34:11,199 ‫הוא יעמוד לדין כאן, בתאילנד.‬ 408 00:34:15,239 --> 00:34:17,480 ‫הבאתי לך מתנה מהודו.‬ 409 00:34:18,360 --> 00:34:21,960 ‫במקום אסיר?‬ ‫-כן, במקום אסיר.‬ 410 00:34:26,000 --> 00:34:27,679 ‫לקח למיס לקלרק יומיים...‬ 411 00:34:27,760 --> 00:34:29,199 ‫- משטרת דלהי: תצהיר של לקלרק -‬ 412 00:34:29,280 --> 00:34:31,560 ‫אבל היא אמרה למפקח טולי‬ ‫שהיא לא השמיטה דבר.‬ 413 00:34:32,600 --> 00:34:35,960 ‫לקרוא עכשיו? זה ארוך למדי.‬ ‫-אין צורך.‬ 414 00:34:36,040 --> 00:34:39,080 ‫הכנתי לך עותק. להשלים לך את האוסף.‬ 415 00:34:40,880 --> 00:34:42,120 ‫אוסף?‬ 416 00:34:42,199 --> 00:34:43,800 ‫ההעתקים שהכנת מכל המסמכים,‬ 417 00:34:43,880 --> 00:34:45,760 ‫לפני שנתת לנו אותם.‬ 418 00:34:49,600 --> 00:34:54,000 ‫איך ידעת?‬ ‫-למדתי מהניסיון, מר קניפנברג.‬ 419 00:35:06,400 --> 00:35:11,360 ‫נולדתי בסן שארל, קוויבק, קנדה...‬ 420 00:35:12,080 --> 00:35:15,040 ‫ב־26 ביולי, 1945.‬ 421 00:35:15,120 --> 00:35:18,840 ‫יש לי שלוש אחיות ושני אחים.‬ 422 00:35:19,880 --> 00:35:21,560 ‫שני הוריי קנדים.‬ 423 00:35:24,040 --> 00:35:27,480 ‫הוא אמר לי שיש לו חברה תאילנדית‬ ‫בעלת חנות תכשיטים...‬ 424 00:35:28,960 --> 00:35:32,080 ‫ושהיא עזרה לו לקשור קשרים בעסקי אבני החן.‬ 425 00:35:33,400 --> 00:35:36,160 ‫הוא הציג אותי בפני האחרים כאשתו...‬ 426 00:35:38,280 --> 00:35:41,480 ‫אבל ביקש שאומר לה שאני מזכירתו...‬ 427 00:35:44,880 --> 00:35:46,160 ‫והסכמתי.‬ 428 00:35:50,080 --> 00:35:51,360 ‫בבנגקוק,‬ 429 00:35:52,320 --> 00:35:56,360 ‫מי שסובל מדיזנטריה‬ ‫הולך לבית המרקחת וקונה קאופקטאט.‬ 430 00:35:58,720 --> 00:36:01,840 ‫אלן, או... צ'רלס...‬ 431 00:36:04,680 --> 00:36:07,720 ‫היה מוהל סם הרגעה מסוג "מוגדון" במים‬ 432 00:36:07,800 --> 00:36:09,400 ‫ומשלב את זה עם הקאופקטאט...‬ 433 00:36:11,280 --> 00:36:13,880 ‫ונותן את זה לאנשים שהיו מתארחים אצלנו.‬ 434 00:36:23,560 --> 00:36:26,360 ‫אני חושב שמוטב שנמשיך בבוקר.‬ 435 00:36:31,160 --> 00:36:32,480 ‫תודה, מיס לקלרק.‬ 436 00:36:36,120 --> 00:36:37,240 ‫לילה טוב, אחות.‬ 437 00:36:40,200 --> 00:36:41,400 ‫חסר לך משהו?‬ 438 00:36:42,360 --> 00:36:44,280 ‫תרצי שנביא לך דבר מה נוסף?‬ 439 00:36:45,120 --> 00:36:47,000 ‫יש לי את האל, המפקח טולי,‬ 440 00:36:47,560 --> 00:36:48,680 ‫וזה כל מה שנחוץ לי.‬ 441 00:37:04,240 --> 00:37:06,760 ‫- שבע שנים אחר כך -‬ 442 00:37:11,880 --> 00:37:13,240 ‫עזרו לי!‬ 443 00:37:20,560 --> 00:37:22,000 ‫עזרו לי!‬ 444 00:37:34,080 --> 00:37:36,600 ‫מה את רוצה שאומר? בגדת בי.‬ 445 00:37:38,160 --> 00:37:39,640 ‫בגדתי בך? אני?‬ 446 00:37:41,200 --> 00:37:43,000 ‫כן. את.‬ 447 00:37:44,160 --> 00:37:46,680 ‫ענית לשאלותיהם. בגדת בי.‬ 448 00:38:00,760 --> 00:38:02,280 ‫באתי להיפרד, צ'רלס.‬ 449 00:38:03,560 --> 00:38:05,280 ‫לא ניפגש שוב לעולם.‬ 450 00:38:08,040 --> 00:38:09,760 ‫הם הסכימו לשלוח אותי הביתה,‬ 451 00:38:10,840 --> 00:38:11,880 ‫למות.‬ 452 00:38:12,720 --> 00:38:14,040 ‫אני נוסעת הביתה למות.‬ 453 00:38:19,560 --> 00:38:22,240 ‫תראה, אפילו עכשיו אתה נטול חמלה.‬ 454 00:38:24,400 --> 00:38:26,120 ‫זה דבר שתמיד ידעתי, אבל...‬ 455 00:38:27,720 --> 00:38:30,120 ‫שכנעתי את עצמי שההיפך הוא הנכון.‬ 456 00:38:35,680 --> 00:38:36,880 ‫זה ברחם שלי...‬ 457 00:38:39,280 --> 00:38:40,480 ‫הסרטן.‬ 458 00:38:42,520 --> 00:38:44,840 ‫במקום שבו פעם קיוויתי שיהיה ילד.‬ 459 00:38:47,720 --> 00:38:49,000 ‫ילד?‬ 460 00:38:51,280 --> 00:38:55,480 ‫הנזירות אומרות שעליי לסלוח... על הכול.‬ 461 00:38:57,120 --> 00:38:59,600 ‫לסלוח לך, לי.‬ 462 00:39:12,280 --> 00:39:13,560 ‫אם כך...‬ 463 00:39:18,520 --> 00:39:19,600 ‫את סולחת?‬ 464 00:39:22,120 --> 00:39:23,240 ‫עדיין לא.‬ 465 00:39:25,920 --> 00:39:27,000 ‫אני מנסה.‬ 466 00:39:33,000 --> 00:39:35,040 ‫יש לך ספקות לפחות לגבי מה שעשית?‬ 467 00:39:35,800 --> 00:39:37,840 ‫מה שעשינו?‬ 468 00:39:38,640 --> 00:39:41,200 ‫או שאתה עדיין יושב פה ומאמין שאתה...‬ 469 00:39:42,000 --> 00:39:43,360 ‫ניצחת, באיזשהו אופן?‬ 470 00:39:44,280 --> 00:39:46,280 ‫אומר לך מה עומד לקרות.‬ 471 00:39:48,320 --> 00:39:50,120 ‫ההודים ישחררו אותי...‬ 472 00:39:50,960 --> 00:39:52,560 ‫ואחזור להיות חופשי.‬ 473 00:39:57,000 --> 00:40:00,320 ‫כן, אני... אני בטוחה בכך.‬ 474 00:40:02,160 --> 00:40:05,240 ‫היהירות שלך חזקה דיה להביס כל דבר.‬ 475 00:40:13,800 --> 00:40:15,200 ‫אתה תהיה חופשי.‬ 476 00:40:18,160 --> 00:40:20,320 ‫ואני אהיה שוב בקוויבק,‬ 477 00:40:22,320 --> 00:40:23,640 ‫מתחת לאדמה.‬ 478 00:40:26,600 --> 00:40:27,840 ‫נערה טיפשה...‬ 479 00:40:29,080 --> 00:40:30,200 ‫קטנה...‬ 480 00:40:31,160 --> 00:40:32,240 ‫מתה...‬ 481 00:40:34,960 --> 00:40:36,280 ‫מקוויבק.‬ 482 00:41:04,640 --> 00:41:07,000 ‫הערב, מוירה קלהאן מאתרת אותו בפריז...‬ 483 00:41:07,080 --> 00:41:08,080 ‫- 21 ביולי, 1997‬ ‫פריז -‬ 484 00:41:08,160 --> 00:41:09,320 ‫- עוד גופות קשורות לפרשה -‬ 485 00:41:09,400 --> 00:41:11,480 ‫לריאיון טלוויזיוני ראשון‬ ‫עם האדם הידוע כ"נחש".‬ 486 00:41:11,560 --> 00:41:13,840 ‫בזמן שסובראג' ריצה את עונשו בכלא בהודו,‬ 487 00:41:13,920 --> 00:41:16,960 ‫החלו הרשויות בהליכים להסגירו לתאילנד‬ 488 00:41:17,040 --> 00:41:19,360 ‫מיד בתום ריצוי העונש.‬ 489 00:41:19,440 --> 00:41:22,200 ‫בתאילנד היה עלול להיגזר עליו עונש מוות.‬ 490 00:41:22,280 --> 00:41:24,320 ‫אבל חודש אחד בלבד לפני שחרורו,‬ 491 00:41:24,400 --> 00:41:27,040 ‫סובראג' חמק מן הכלא פעם נוספת.‬ 492 00:41:27,120 --> 00:41:28,880 ‫הוא היה חופשי במשך 22 ימים‬ 493 00:41:28,960 --> 00:41:31,640 ‫לפני שהסגיר עצמו לרשויות.‬ 494 00:41:31,720 --> 00:41:35,760 ‫בית המשפט בהודו גזר עליו‬ ‫עשר שנים נוספות בכלא בדלהי‬ 495 00:41:35,840 --> 00:41:39,080 ‫לפני שתתאפשר הסגרה.‬ 496 00:41:39,160 --> 00:41:42,160 ‫עד שישוחרר, ובהתאם לחישוביו,‬ 497 00:41:42,240 --> 00:41:45,560 ‫יחול חוק ההתיישנות על הרצח בתאילנד,‬ 498 00:41:45,640 --> 00:41:48,400 ‫וכך גם על צו המעצר שלו.‬ 499 00:41:48,480 --> 00:41:53,440 ‫בפברואר 1997, צ'רלס סובראג',‬ ‫הרוצח הידוע ביותר לשמצה באסיה,‬ 500 00:41:53,520 --> 00:41:55,840 ‫קיבל דרכון צרפתי חדש‬ 501 00:41:55,920 --> 00:41:58,480 ‫וחזר לחיות שם כאדם חופשי.‬ 502 00:41:59,160 --> 00:42:01,520 ‫מר סובראג'.‬ ‫-מאדאם.‬ 503 00:42:01,600 --> 00:42:03,480 ‫שנלך?‬ ‫-בהחלט.‬ 504 00:42:10,800 --> 00:42:13,560 ‫- אתונה, יוון -‬ 505 00:42:37,800 --> 00:42:39,920 ‫- אנגלה קיין‬ ‫ארצות הברית -‬ 506 00:42:51,600 --> 00:42:55,200 ‫- תוספת לאוסף, מקווה שאתה בטוב. אנגלה -‬ 507 00:43:01,200 --> 00:43:02,560 ‫אתה אדם מסוכן?‬ 508 00:43:03,960 --> 00:43:06,120 ‫השאלה הראשונה צריכה להיות אם רצחתי.‬ 509 00:43:06,800 --> 00:43:07,880 ‫האם רצחת?‬ 510 00:43:09,680 --> 00:43:12,600 ‫בתי המשפט, הם קבעו... שלא.‬ 511 00:43:14,680 --> 00:43:17,960 ‫עמדתי בפני שופטים. הואשמתי.‬ 512 00:43:19,280 --> 00:43:20,880 ‫ובתי המשפט, הם החליטו.‬ 513 00:43:22,120 --> 00:43:24,120 ‫זה לא עונה על שאלתי, נכון?‬ 514 00:43:28,040 --> 00:43:29,360 ‫זו תשובתי.‬ 515 00:43:36,120 --> 00:43:40,200 ‫יש שיאמרו שחמקת מעונש.‬ 516 00:43:41,840 --> 00:43:43,320 ‫זה מה שנאמר במגזין טיים.‬ 517 00:43:44,840 --> 00:43:46,160 ‫אולי זה נכון.‬ 518 00:43:46,800 --> 00:43:49,200 ‫אחרי הכול,‬ ‫אני לא יכול לעמוד עכשיו למשפט...‬ 519 00:43:50,720 --> 00:43:52,080 ‫באף מקום בעולם.‬ 520 00:43:55,000 --> 00:43:56,520 ‫מנוול.‬ 521 00:44:11,960 --> 00:44:14,800 ‫בראבו, אהובי. זה היה מושלם.‬ 522 00:44:16,800 --> 00:44:18,040 ‫תודה, ג'ולייט.‬ 523 00:44:56,240 --> 00:45:00,160 ‫- שש שנים אחר כך, קטמנדו, נפאל -‬ 524 00:45:03,160 --> 00:45:07,480 ‫- טרמינל טיסות בינלאומיות -‬ 525 00:45:10,920 --> 00:45:13,360 ‫- ברוכים הבאים לקטמנדו, נפאל -‬ 526 00:45:27,800 --> 00:45:28,880 ‫שלום, מר סובראג'.‬ 527 00:45:28,960 --> 00:45:31,040 ‫אני פה, כפי שביקשת. אני מצלם?‬ 528 00:45:31,120 --> 00:45:32,800 ‫ידידי, תודה שבאת.‬ 529 00:45:41,560 --> 00:45:42,640 ‫אוקיי.‬ 530 00:45:45,480 --> 00:45:48,440 ‫חכה! צלם עוד אחת.‬ ‫-אוקיי.‬ 531 00:45:48,520 --> 00:45:50,200 ‫נוודא שהם יודעים איפה אני.‬ 532 00:46:02,920 --> 00:46:04,400 ‫אדוני, כדאי שתראה את זה.‬ 533 00:46:11,960 --> 00:46:13,640 ‫- צ'רלס סובראג' חוזר לקטמנדו -‬ 534 00:46:13,720 --> 00:46:15,480 ‫- החשוד מבוקש בשל רצח כפול היסטורי -‬ 535 00:46:45,000 --> 00:46:46,920 ‫זו אי הבנה.‬ 536 00:46:47,000 --> 00:46:49,160 ‫אבל אתם רואים? אני הולך בשקט.‬ 537 00:47:06,080 --> 00:47:07,240 ‫הן ישנות,‬ 538 00:47:07,720 --> 00:47:09,720 ‫אבל הזיכרון שלהן בראשי?‬ 539 00:47:11,800 --> 00:47:13,440 ‫כאילו זה קרה הבוקר.‬ 540 00:47:15,880 --> 00:47:20,120 ‫זה דבר נורא, אבל אני מבטיח לך, המפקח,‬ 541 00:47:20,200 --> 00:47:21,920 ‫שלא הייתי פה ב־1975.‬ 542 00:47:23,120 --> 00:47:25,400 ‫לא הייתי בארצכם מעולם.‬ 543 00:47:26,200 --> 00:47:27,760 ‫אני זוכר שדיברתי איתך, אדוני.‬ 544 00:47:28,840 --> 00:47:30,520 ‫איתך ועם בת לווייתך.‬ 545 00:47:32,000 --> 00:47:35,080 ‫מה היו שמות שני החשודים שלך, המפקח?‬ 546 00:47:38,320 --> 00:47:41,520 ‫בלום ודקר היו השמות‬ ‫על הדרכונים שבהם השתמשתם.‬ 547 00:47:43,600 --> 00:47:44,760 ‫אבל, תבין...‬ 548 00:47:46,440 --> 00:47:47,840 ‫שמי הוא צ'רלס סובראג'.‬ 549 00:47:51,200 --> 00:47:54,920 ‫המפקח, אני מעריך את חמלתך ואת חריצותך,‬ 550 00:47:55,000 --> 00:47:56,640 ‫אבל אני לא חושב שתוכלו להחזיק בי.‬ 551 00:48:00,000 --> 00:48:01,720 ‫לא ללא ראיות.‬ 552 00:48:01,800 --> 00:48:03,560 ‫- סובראג', צ'רלס‬ ‫לאום: צרפתי -‬ 553 00:48:05,960 --> 00:48:09,120 ‫- הצי הצפוני, ניו זילנד -‬ 554 00:48:11,200 --> 00:48:13,480 ‫זה בסדר, אני...‬ ‫-אוקיי.‬ 555 00:48:18,760 --> 00:48:20,200 ‫- מטה האו"ם, ניו יורק -‬ 556 00:48:20,280 --> 00:48:24,280 ‫הרמן קניפנברג.‬ ‫-הרמן? זו אנגלה.‬ 557 00:48:26,960 --> 00:48:28,160 ‫שלום, אנגלה.‬ 558 00:48:29,240 --> 00:48:30,440 ‫מה שלום ונסה?‬ 559 00:48:33,160 --> 00:48:36,240 ‫היא בסדר, תודה.‬ 560 00:48:37,400 --> 00:48:38,840 ‫פתח את האימייל שלך, הרמן.‬ 561 00:48:40,120 --> 00:48:41,240 ‫רגע אחד.‬ 562 00:48:45,720 --> 00:48:46,840 ‫הכול בסדר?‬ 563 00:48:50,840 --> 00:48:51,840 ‫כן.‬ 564 00:48:51,920 --> 00:48:53,000 ‫- סובראג' נעצר בקטמנדו -‬ 565 00:48:53,080 --> 00:48:54,240 ‫- מכחיש רצח ב־1975,‬ ‫טוען שזה ביקור ראשון בנפאל -‬ 566 00:48:57,680 --> 00:48:59,680 ‫מאיפה זה?‬ ‫-מהפוסט.‬ 567 00:49:01,440 --> 00:49:02,920 ‫הוושינגטון פוסט?‬ 568 00:49:03,000 --> 00:49:06,160 ‫לא, הרמן. הבנגקוק פוסט.‬ 569 00:49:07,000 --> 00:49:08,200 ‫מה הוא עושה, לכל הרוחות?‬ 570 00:49:08,760 --> 00:49:10,840 ‫חשבתי שאם מישהו יידע, זה אתה.‬ 571 00:49:13,800 --> 00:49:16,600 ‫איש לא דיבר עליו או כתב עליו שנים.‬ 572 00:49:17,200 --> 00:49:18,880 ‫אדם כה יהיר בטח שונא את זה.‬ 573 00:49:19,960 --> 00:49:21,880 ‫הוא גרם לעצמו להיתפס בכוונה.‬ 574 00:49:26,960 --> 00:49:28,600 ‫הוא נהנה משני דברים:‬ 575 00:49:29,960 --> 00:49:31,240 ‫פרסום...‬ 576 00:49:32,000 --> 00:49:34,960 ‫אז הוא עושה תרגיל כזה והעולם זוכר את שמו.‬ 577 00:49:35,720 --> 00:49:38,200 ‫אתה רוצה שאשאל מה הדבר השני, נכון?‬ 578 00:49:40,440 --> 00:49:41,640 ‫מהו?‬ 579 00:49:42,240 --> 00:49:43,440 ‫הוא אוהב לברוח.‬ 580 00:49:48,960 --> 00:49:51,240 ‫תאפה.‬ ‫-שמי הרמן קניפנברג.‬ 581 00:49:51,320 --> 00:49:53,080 ‫אין לי זמן להסביר,‬ 582 00:49:53,160 --> 00:49:54,680 ‫אבל יש לי עניין מיוחד באדם‬ 583 00:49:54,760 --> 00:49:56,840 ‫שעצור אצלך עכשיו. אני חושב שאוכל לעזור לך.‬ 584 00:49:56,920 --> 00:49:59,080 ‫כן, מר קניפנברג. אני יודע מי הוא.‬ 585 00:49:59,160 --> 00:50:01,200 ‫פגשתי אותו בפעם האחרונה שהיה בנפאל.‬ 586 00:50:01,280 --> 00:50:04,520 ‫בבקשה, הקשב. אתה חייב לעכב אותו.‬ ‫-אני לא יכול לעצור אותו.‬ 587 00:50:04,600 --> 00:50:07,960 ‫הוא אומר שאין לנו עילה והוא צודק.‬ ‫אין לי שום ראיה.‬ 588 00:50:08,040 --> 00:50:09,960 ‫מצטער.‬ ‫-תראה...‬ 589 00:50:11,160 --> 00:50:12,560 ‫אתה חייב לעצור אותו.‬ 590 00:50:12,640 --> 00:50:14,560 ‫בבקשה. עשה מה שביכולתך.‬ 591 00:50:15,360 --> 00:50:17,520 ‫- זהירות, שביר -‬ 592 00:50:21,360 --> 00:50:22,720 ‫- ניו זילנד -‬ 593 00:50:36,560 --> 00:50:37,880 ‫- מיס מארי־אנדרה לקלרק -‬ 594 00:50:37,960 --> 00:50:41,360 ‫הגענו לקטמנדו בשלוש אחר הצהריים בערך.‬ 595 00:50:41,920 --> 00:50:44,640 ‫התאכסנו ברויאל אנאפורנה גרנד הוטל.‬ 596 00:50:45,520 --> 00:50:48,920 ‫הוא נרשם כבלום, הבחור ההולנדי.‬ 597 00:50:50,400 --> 00:50:53,280 ‫ואילץ אותי להירשם כדקר, הבחורה.‬ 598 00:50:56,160 --> 00:50:58,480 ‫פגשנו זוג שטייל יחד.‬ 599 00:50:58,560 --> 00:51:02,680 ‫בחור קנדי ובחורה אמריקאית.‬ ‫אני לא זוכרת את שמותיהם.‬ 600 00:51:04,480 --> 00:51:05,920 ‫אבל ב־22 בדצמבר...‬ 601 00:51:07,800 --> 00:51:10,520 ‫אלן ואג'יי יצאו איתם לנסיעה בהרים.‬ 602 00:51:13,760 --> 00:51:16,000 ‫והאם הבחור והבחורה האלה חזרו?‬ 603 00:51:18,960 --> 00:51:20,080 ‫לא.‬ 604 00:51:20,680 --> 00:51:24,920 ‫האנשים האלה היו אורחים שלנו.‬ ‫אנחנו מכבדים את אורחינו.‬ 605 00:51:25,000 --> 00:51:27,600 ‫אני אורח שלך.‬ ‫-אתה אסיר שלי.‬ 606 00:51:28,320 --> 00:51:30,520 ‫רק אם תגיש נגדי כתב אישום.‬ 607 00:51:34,200 --> 00:51:37,520 ‫בכוונתך להגביל אותי פיזית, או...‬ 608 00:51:43,440 --> 00:51:44,840 ‫שאני יכול ללכת?‬ 609 00:51:46,440 --> 00:51:47,840 ‫כן, זה נכון.‬ 610 00:51:47,920 --> 00:51:50,240 ‫יש לי מידע חיוני. אשלח לך אותו בפקס עכשיו,‬ 611 00:51:50,320 --> 00:51:52,280 ‫אבל עליך לשלוח אותו למשטרת קטמנדו.‬ 612 00:51:52,360 --> 00:51:54,280 ‫אתה צריך לוודא שפקד תאפה יקבל את זה.‬ 613 00:51:55,040 --> 00:51:56,360 ‫כן, מיד.‬ 614 00:52:02,200 --> 00:52:04,720 ‫- כולנו שהינו בקטמנדו. -‬ 615 00:52:09,280 --> 00:52:11,440 ‫- אייר פראנס -‬ 616 00:52:33,480 --> 00:52:35,360 ‫- תצהיר...‬ ‫טסתי לנפאל עם צ'רלס סובראג' -‬ 617 00:52:42,040 --> 00:52:47,320 ‫שוטר! עכב את האיש הזה מיד. שלא ייצא.‬ 618 00:52:58,480 --> 00:52:59,920 ‫מר סובראג'.‬ 619 00:53:01,960 --> 00:53:04,480 ‫תצהיר עדות של שותפתך...‬ 620 00:53:05,960 --> 00:53:07,240 ‫מיס לקלרק.‬ 621 00:53:08,480 --> 00:53:12,720 ‫היא הייתה כאן איתך ב־1975.‬ 622 00:53:25,680 --> 00:53:26,720 ‫מאיפה השגתם את זה?‬ 623 00:53:28,000 --> 00:53:30,760 ‫נראה שאיני היחיד שלא שכח אותך.‬ 624 00:53:35,440 --> 00:53:36,680 ‫קניפנברג.‬ 625 00:53:44,440 --> 00:53:46,320 ‫הלו?‬ ‫-מר קניפנברג.‬ 626 00:53:47,000 --> 00:53:48,560 ‫אתם מחזיקים בו, פקד?‬ 627 00:53:49,200 --> 00:53:52,520 ‫אנחנו מחזיקים בו.‬ ‫אנחנו מכניסים אותו למעצר עכשיו.‬ 628 00:54:38,200 --> 00:54:42,000 ‫- הסיבות להחלטתו של צ'רלס סובראג'‬ ‫לחזור לנפאל ב־2003 -‬ 629 00:54:42,080 --> 00:54:45,320 ‫- הן עדיין בגדר ניחוש וידועות רק לו. -‬ 630 00:54:45,400 --> 00:54:48,520 ‫- בנובמבר 2004 גזר עליו‬ ‫בית משפט נפאלי מאסר עולם -‬ 631 00:54:48,600 --> 00:54:52,320 ‫- על רצח קוני ג'ו ברונזיץ' בדצמבר 1975. -‬ 632 00:54:52,400 --> 00:54:56,960 ‫- סובראג' הפסיד בשני ערעורים על ההרשעה. -‬ 633 00:54:58,240 --> 00:55:01,040 ‫- ב־2010 הודיעה‬ ‫ועדת זכויות האדם של האו"ם -‬ 634 00:55:01,120 --> 00:55:03,360 ‫- שהוא לא זכה למשפט הוגן. -‬ 635 00:55:03,440 --> 00:55:06,040 ‫- ב־2014, בית משפט נפאלי‬ ‫מצא אותו אשם ברצח לורן קרייר, -‬ 636 00:55:06,120 --> 00:55:08,400 ‫- גם כן בדצמבר 1975.‬ ‫הוא נידון ל־20 שנים נוספות. -‬ 637 00:55:08,480 --> 00:55:12,760 ‫- סובראג' לא ערער על ההרשעה. -‬ 638 00:55:12,840 --> 00:55:18,080 ‫- בדצמבר 2020 הוא עדיין כלוא בקטמנדו. -‬ 639 00:55:19,480 --> 00:55:22,760 ‫- אף שמשטרת תאילנד‬ ‫הוציאה צו מעצר נגדו ב־1976,‬ 640 00:55:22,840 --> 00:55:24,600 ‫- צ'רלס סובראג' לא חזר מאז לתאילנד -‬ 641 00:55:24,680 --> 00:55:26,200 ‫- ולא נשפט על שום פשע שם. -‬ 642 00:55:26,280 --> 00:55:31,200 ‫- מאחר שלא נמצא אשם בבית משפט,‬ ‫סובראג' נחשב למעשה חף מפשע. -‬ 643 00:55:32,240 --> 00:55:37,360 ‫- מארי־אנדרה לקלרק מתה מסרטן‬ ‫בביתה בקוויבק, קנדה, ב־1984. -‬ 644 00:55:39,240 --> 00:55:41,880 ‫- להוציא פעם אחת‬ ‫שבה נצפה בגרמניה ב־1976, -‬ 645 00:55:41,960 --> 00:55:44,160 ‫- אג'יי צ'אודורי לא נראה מאז שוב. -‬ 646 00:55:46,480 --> 00:55:51,480 ‫- נאדין ורמי ג'ירס חזרו לחיות בתאילנד‬ ‫אך הם גרושים כעת. -‬ 647 00:55:53,120 --> 00:55:58,400 ‫- נאדין מנהלת אתר נופש‬ ‫על חוף בדרום המדינה. -‬ 648 00:55:58,480 --> 00:56:01,040 ‫- רמי פרש לצפון והוא מגדל פירות טרופיים -‬ 649 00:56:01,120 --> 00:56:03,520 ‫- ומוכר אותם בשוק. -‬ 650 00:56:03,600 --> 00:56:07,400 ‫- פול סימונס פרש‬ ‫משירות החוץ הבלגי ב־1979 -‬ 651 00:56:07,480 --> 00:56:10,480 ‫- אחרי קריירה ארוכה‬ ‫שבה ייצג את מדינתו מעבר לים. -‬ 652 00:56:10,560 --> 00:56:12,760 ‫- הוא מת ב־2004. -‬ 653 00:56:15,120 --> 00:56:18,280 ‫- דומיניק רמלו חי עדיין‬ ‫בעיר הולדתו בצרפת. -‬ 654 00:56:18,360 --> 00:56:23,600 ‫- הוא נשוי, ילדיו בוגרים,‬ ‫והוא עדיין חובב טיולים נלהב. -‬ 655 00:56:25,240 --> 00:56:27,880 ‫- סומפול סוטימאי פרש מהאינטרפול ב־1991 -‬ 656 00:56:27,960 --> 00:56:30,120 ‫- בדרגת מייג'ור ג'נרל. -‬ 657 00:56:30,200 --> 00:56:35,040 ‫- הוא מחלק את זמנו בין תאילנד לצרפת. -‬ 658 00:56:37,280 --> 00:56:41,200 ‫- הרמן ואנגלה עזבו את תאילנד ב־1977. -‬ 659 00:56:41,280 --> 00:56:45,000 ‫- הם נפרדו ב־1989‬ ‫ומאז שניהם התחתנו מחדש. -‬ 660 00:56:46,560 --> 00:56:51,840 ‫- אנגלה עבדה באו"ם בהצלחה במשך שנים רבות -‬ 661 00:56:51,920 --> 00:56:56,400 ‫- עד שפרשה ב־2015‬ ‫בדרגת סגנית המזכיר הכללי. -‬ 662 00:56:57,720 --> 00:57:02,120 ‫- הרמן המשיך בקריירה הדיפלומטית שלו‬ ‫בתפקידים שונים ברחבי העולם. -‬ 663 00:57:02,200 --> 00:57:04,720 ‫- הוא אומנם כבר פרש באושר,‬ ‫אך עדיין מקפיד שמסמכיו -‬ 664 00:57:04,800 --> 00:57:07,680 ‫- מפרשת צ'רלס סובראג'‬ ‫יישארו מקוטלגים, מעודכנים ופתוחים. -‬ 665 00:57:14,600 --> 00:57:18,400 ‫- לכל הצעירים הנועזים‬ ‫שיצאו לדרך עם חלומות גדולים, -‬ 666 00:57:18,480 --> 00:57:23,880 ‫- אבל לא חזרו הביתה. -‬ 667 00:57:50,160 --> 00:57:55,120 ‫תרגום כתוביות: תמר בן יהודה‬