1
00:00:05,958 --> 00:00:08,916
‫- מה זה היה, לעזאזל?
- אוי, לא. אימא?‬

2
00:00:09,000 --> 00:00:11,166
‫- אימא! אימא!
- אימא!‬

3
00:00:12,333 --> 00:00:13,500
‫קמילה.‬

4
00:00:13,583 --> 00:00:15,666
‫בלתי גמור‬

5
00:00:16,958 --> 00:00:19,333
‫אני לא מאמינה שאימא פשוט עזבה.‬

6
00:00:20,125 --> 00:00:22,166
‫מה קורה איתה?‬

7
00:00:22,958 --> 00:00:24,791
‫אלמה, מה עשית?‬

8
00:00:25,375 --> 00:00:27,041
‫העולם מתפרק.‬

9
00:00:33,541 --> 00:00:36,500
‫למה אנחנו כאן? בקה, את עושה את זה?‬

10
00:00:36,916 --> 00:00:39,083
‫לא! אני לא יודעת מה זה.‬

11
00:00:39,166 --> 00:00:43,166
‫זה לא הזיכרון שלי.
מעולם לא הייתי מחוץ לזיכרונות שלי.‬

12
00:00:47,458 --> 00:00:48,958
‫רגע, אבא?‬

13
00:00:49,916 --> 00:00:51,416
‫יש כל כך הרבה עצב.‬

14
00:00:51,500 --> 00:00:53,833
‫תני לרגשות להציף אותך. זה בסדר.‬

15
00:00:55,208 --> 00:00:57,416
‫את חייבת להוציא אותנו מכאן. עכשיו!‬

16
00:00:57,500 --> 00:00:58,875
‫- בקה.
- עכשיו!‬

17
00:00:58,958 --> 00:01:00,291
‫בקה! לעזאזל!‬

18
00:01:08,000 --> 00:01:09,583
‫אתן בסדר.‬

19
00:01:11,208 --> 00:01:13,375
‫אבא, זה היה הזיכרון שלך?‬

20
00:01:14,458 --> 00:01:16,958
‫לא. זה לא היה הזיכרון שלו.‬

21
00:01:17,583 --> 00:01:20,583
‫פשוט התחברת לפחדים של אבא,
שאימא תעזוב אותו.‬

22
00:01:20,666 --> 00:01:22,291
‫זה הרגיש כל כך אמיתי.‬

23
00:01:23,500 --> 00:01:26,416
‫בקה, החזיונות האלה,‬

24
00:01:27,375 --> 00:01:30,458
‫הם יכולים להיות מרגשים,
אבל הם גם יכולים להציף‬

25
00:01:30,541 --> 00:01:34,416
‫באופן שאת לא מבינה בהתחלה,
אז אני מעודד אותך להניח להם.‬

26
00:01:34,500 --> 00:01:37,583
‫- אוקיי. אני אנסה.
- אז מה נעשה לגבי אימא?‬

27
00:01:37,666 --> 00:01:40,166
‫לא משנה מה עובר עליה, זו הבעיה שלה.‬

28
00:01:40,250 --> 00:01:42,416
‫הבעיה שלך היא לסיים את הדוקטורט.‬

29
00:01:42,500 --> 00:01:44,791
‫אבא, בחייך! אין לנו מושג לאן היא הלכה.‬

30
00:01:44,875 --> 00:01:48,416
‫- היא עלולה להיות בצרות.
- אוקיי! אני אבדוק את כרטיסי האשראי.‬

31
00:01:52,166 --> 00:01:55,500
‫ובכן, היא קנתה כרטיס טיסה למקסיקו.‬

32
00:01:57,333 --> 00:01:59,125
‫היא נוסעת לבקר את משפחתה.‬

33
00:01:59,208 --> 00:02:02,416
‫היא ברחה באמצע הלילה לביקור משפחה רגוע?‬

34
00:02:02,500 --> 00:02:03,750
‫ככה זה נראה.‬

35
00:02:03,833 --> 00:02:07,291
‫אז, אני רוצה ששתיכן תלכו הביתה
ותיכנסו למיטות,‬

36
00:02:07,666 --> 00:02:11,291
‫ותתפכחו, שתי שתייניות, בסדר?‬

37
00:02:11,750 --> 00:02:14,708
‫ואימא שלך, היא תחזור הביתה כשתהיה מוכנה,‬

38
00:02:14,791 --> 00:02:16,750
‫והכול יהיה בסדר.‬

39
00:02:16,833 --> 00:02:18,375
‫אתן תראו.‬

40
00:02:28,041 --> 00:02:32,875
‫"באתי לאסוף כמה דברים.
אני עדיין לא בטוח במה להאמין."‬

41
00:02:32,958 --> 00:02:34,041
‫אובולין‬

42
00:02:34,125 --> 00:02:35,625
‫"הלוואי שיכולתי לבטוח בך.‬

43
00:02:38,000 --> 00:02:39,416
‫"ריד."‬

44
00:02:54,125 --> 00:02:58,333
‫"שלום. הגעתם לקמילה דיאז. נא להשאיר הודעה.‬

45
00:02:59,625 --> 00:03:01,500
‫"אוקיי, עכשיו מה אני עושה?"‬

46
00:03:02,958 --> 00:03:04,458
‫היי, אימא, זו אני.‬

47
00:03:05,541 --> 00:03:08,541
‫אני באמת מצטערת שפשוט התנפלנו עליך ככה.‬

48
00:03:08,625 --> 00:03:10,750
‫אנחנו פשוט ממש דואגות לך.‬

49
00:03:11,666 --> 00:03:14,083
‫אני אמשיך להתקשר עד שתעני, בסדר?‬

50
00:03:14,166 --> 00:03:16,250
‫אז כדאי לך פשוט לענות.‬

51
00:03:27,625 --> 00:03:28,958
‫תלחצי על הכפתור.‬

52
00:03:29,791 --> 00:03:32,791
‫מה גורם לך לחשוב
שתהיי מאושרת בכל מציאות שהיא?‬

53
00:03:34,208 --> 00:03:35,750
‫אלמה. תתעוררי.‬

54
00:03:37,208 --> 00:03:39,125
‫אלמה. תתעוררי.‬

55
00:03:39,458 --> 00:03:40,500
‫אלמה.‬

56
00:03:40,583 --> 00:03:43,000
‫תתעוררי. זה חשוב. קדימה.‬

57
00:03:46,208 --> 00:03:47,875
‫איזה קטע לראות אותך פה.‬

58
00:03:47,958 --> 00:03:51,833
‫התקשרתי לאימא. היא לא ענתה.
השארתי הודעות, והתא הקולי שלה מלא.‬

59
00:03:51,916 --> 00:03:53,875
‫לעזאזל, כמה הודעות קוליות השארת?‬

60
00:03:53,958 --> 00:03:57,208
‫- זה לא משנה. איזה 27.
- עשרים...‬

61
00:03:57,291 --> 00:04:00,041
‫מה אם היא נפרדה מאלחנדרו
והוא לא מקבל את זה,‬

62
00:04:00,125 --> 00:04:03,416
‫אז היא נאלצה להעביר כסף
לדירת מסתור או משהו כזה?‬

63
00:04:03,500 --> 00:04:05,916
‫כן. אימא עלולה להיות בסכנה.‬

64
00:04:06,000 --> 00:04:09,125
‫- על זה אני מדברת.
- אז מה נעשה?‬

65
00:04:09,208 --> 00:04:12,916
‫ובכן, אבא חושב שהיא נסעה לבקר את משפחתה.‬

66
00:04:13,000 --> 00:04:15,791
‫- בואי נתקשר אליהם ונבדוק אם היא שם.
- אוקיי.‬

67
00:04:17,500 --> 00:04:18,750
‫תעלי על האוכף, שותפה.‬

68
00:04:19,500 --> 00:04:20,875
‫שלום, אהובות שלי!‬

69
00:04:21,000 --> 00:04:21,833
‫מי זה?‬

70
00:04:21,916 --> 00:04:23,833
‫אלמה ובקה.‬

71
00:04:23,916 --> 00:04:27,625
‫חשבתי שאולי זה המאהב שלך.‬

72
00:04:27,708 --> 00:04:31,208
‫איי, לא! תפסיקי עם זה!‬

73
00:04:31,291 --> 00:04:33,416
‫יש לך מאהב, סבתא?‬

74
00:04:33,500 --> 00:04:38,541
‫בחייך. יש לי חבר
שאני הולכת איתו לכנסייה. זה הכול.‬

75
00:04:39,416 --> 00:04:42,583
‫אוקיי, המלאכיות שלי. אני אוהב לראות אתכן.‬

76
00:04:42,666 --> 00:04:45,083
‫תגידו לי. מה קורה?‬

77
00:04:45,166 --> 00:04:47,125
‫אנחנו מחפשות את אימא שלנו.‬

78
00:04:47,208 --> 00:04:48,916
‫היא טסה למקסיקו אתמול בלילה.‬

79
00:04:49,000 --> 00:04:52,125
‫חשבנו שאולי היא אצלך.‬

80
00:04:52,208 --> 00:04:54,750
‫היא במקסיקו ולא התקשרה?‬

81
00:04:54,833 --> 00:04:57,583
‫יש לך מושג איפה היא יכולה להיות?‬

82
00:04:57,666 --> 00:04:59,625
‫היא אמורה להיות כאן.‬

83
00:04:59,708 --> 00:05:02,125
‫בדיוק כמוכן. אתן צריכות להיות כאן.‬

84
00:05:02,208 --> 00:05:05,208
‫כולם צריכים להיות כאן איתי.‬

85
00:05:05,291 --> 00:05:06,750
‫אנחנו יכולות לבוא לשם?‬

86
00:05:06,833 --> 00:05:09,250
‫כן! בואו! בואו לראות אותי!‬

87
00:05:09,333 --> 00:05:11,041
‫אולי אימא שלכן בדרך.‬

88
00:05:11,125 --> 00:05:11,958
‫בסדר.‬

89
00:05:12,041 --> 00:05:12,916
‫פנטסטי.‬

90
00:05:13,000 --> 00:05:14,500
‫להתראות, אהובות שלי!‬

91
00:05:14,583 --> 00:05:16,666
‫- ביי. מתגעגעות אלייך!
- ביי!‬

92
00:05:16,750 --> 00:05:18,333
‫בואי פשוט ניסע לכמה ימים,‬

93
00:05:18,416 --> 00:05:21,833
‫נוודא שאימא בסדר ונחזור הביתה.‬

94
00:05:21,916 --> 00:05:23,458
‫אני אוהבת את התוכנית הזאת.‬

95
00:05:24,541 --> 00:05:27,333
‫היי, נכון שנהדר ששתינו מדברות ספרדית?‬

96
00:05:27,791 --> 00:05:29,291
‫את כל כך מוזרה.‬

97
00:05:50,125 --> 00:05:53,791
‫היי! אני אוהבת לראות את שתי הנכדות שלי!‬

98
00:05:53,875 --> 00:05:57,958
‫אוי, אלוהים, תסתכלו עליכן.
אתן דוגמניות על?‬

99
00:05:58,041 --> 00:06:00,250
‫לא, סבתא.‬

100
00:06:00,333 --> 00:06:01,833
‫ובכן, אני כן.‬

101
00:06:02,208 --> 00:06:03,041
‫היי!‬

102
00:06:03,125 --> 00:06:05,250
‫היי, דודה מונסה! מה שלומך?‬

103
00:06:05,333 --> 00:06:07,708
‫אלמה ובקה! אלוהים אדירים!‬

104
00:06:07,791 --> 00:06:11,708
‫האחייניות המועדפות עליי!
אני רוצה לשמוע איך החיים שלכן.‬

105
00:06:11,791 --> 00:06:14,041
‫אני מכירה בר לקוקטיילים נעים מאוד.‬

106
00:06:14,125 --> 00:06:15,833
‫דוד אוסקר בנסיעת עסקים,‬

107
00:06:15,916 --> 00:06:18,250
‫אבל הוא רוצה לתת לכן חיבוקים ונשיקות.‬

108
00:06:18,333 --> 00:06:20,875
‫לא! אנחנו אוהבות
את החיבוקים והנשיקות של אוסקר.‬

109
00:06:20,958 --> 00:06:24,041
‫כן, הם כל כך ידידותיים.‬

110
00:06:26,208 --> 00:06:30,416
‫ובכן, אימא שלכן
עדיין לא הגיבה לטלפונים שלנו.‬

111
00:06:30,500 --> 00:06:31,916
‫אני לא יודעת איפה היא.‬

112
00:06:32,000 --> 00:06:34,375
‫היא אדם מאוד פרטי.‬

113
00:06:34,458 --> 00:06:35,833
‫הרבה סודות, אני חושבת.‬

114
00:06:35,916 --> 00:06:39,666
‫אז בקה, מתי מגיע התינוק ריד או בקה?‬

115
00:06:39,750 --> 00:06:42,208
‫נו, טוב, אנחנו נראה!‬

116
00:06:42,291 --> 00:06:45,333
‫אבל יש לנו משהו להראות לכן.‬

117
00:06:47,041 --> 00:06:48,416
‫זה נראה לכן מוכר?‬

118
00:06:48,500 --> 00:06:50,666
‫מצאנו את הציור הזה של אימא שלנו.‬

119
00:06:50,750 --> 00:06:53,416
‫זה חתום על ידי מישהו בשם אלחנדרו.‬

120
00:06:53,500 --> 00:06:56,333
‫לא. אנחנו לא מכירות שום אלחנדרו.‬

121
00:06:56,416 --> 00:07:00,000
‫חוץ מבנו של ויסנטה פרננדז, אלחנדרו פרננדז.‬

122
00:07:00,083 --> 00:07:01,291
‫מי זה?‬

123
00:07:01,375 --> 00:07:03,958
‫הוא זמר מפורסם מאוד.‬

124
00:07:04,041 --> 00:07:05,916
‫אנחנו לא באמת מכירות אותו.‬

125
00:07:06,000 --> 00:07:09,958
‫אבא שלו שר ראנצ'רות באופן יפהפה.‬

126
00:07:11,833 --> 00:07:13,416
‫חכי, חכי, סבתא.‬

127
00:07:13,500 --> 00:07:18,958
‫את מכירה איזה חבר ותיק
שאימא שלנו עשויה לבקר?‬

128
00:07:19,041 --> 00:07:20,416
‫חבר? לא!‬

129
00:07:20,500 --> 00:07:22,416
‫לא, אין לה חבר ותיק.‬

130
00:07:22,500 --> 00:07:24,500
‫לאימא שלכן יש חבר לשעבר, אבל...‬

131
00:07:24,583 --> 00:07:26,625
‫מספיק, מונסה!‬

132
00:07:26,708 --> 00:07:30,333
‫לא! אנחנו לא יודעות כלום על חברים!‬

133
00:07:30,416 --> 00:07:33,291
‫אכפת לך להביט על זה מקרוב?‬

134
00:07:33,375 --> 00:07:36,041
‫רק כדי לוודא שזה לא מוכר.‬

135
00:07:38,375 --> 00:07:41,166
‫לא. כלום.‬

136
00:07:41,833 --> 00:07:42,875
‫מצטערת.‬

137
00:07:54,500 --> 00:07:57,750
‫בקה! הכנסת אותנו לזיכרון של סבתא.‬

138
00:07:58,625 --> 00:07:59,833
‫זאת אימא.‬

139
00:08:02,083 --> 00:08:03,833
‫משהו מרגיש כאן לא בסדר.‬

140
00:08:03,916 --> 00:08:04,791
‫מצטערת.‬

141
00:08:04,875 --> 00:08:07,000
‫אני לא מכירה את הציור הזה.‬

142
00:08:07,708 --> 00:08:08,791
‫אתן מבינות?‬

143
00:08:09,833 --> 00:08:11,458
‫את כועסת, סבתא?‬

144
00:08:11,541 --> 00:08:16,166
‫לא! אני פשוט לא רוצה לדבר על זה יותר.‬

145
00:08:19,125 --> 00:08:20,291
‫- אוקיי.
- אוקיי.‬

146
00:08:24,625 --> 00:08:28,375
‫היי! תראי, בקה,
הגעת לקיר הנישואין הגדול. ברכותיי.‬

147
00:08:28,458 --> 00:08:29,666
‫כן.‬

148
00:08:30,916 --> 00:08:33,041
‫אני אוהבת את התמונה של אימא ואבא.‬

149
00:08:33,125 --> 00:08:36,041
‫כן. הם נראים מאושרים.‬

150
00:08:39,000 --> 00:08:41,416
‫אז מה לדעתך סבתא מסתירה?‬

151
00:08:41,500 --> 00:08:45,166
‫אני לא יודעת.
החיזיון שנכנסנו אליו היה סופר-מוזר.‬

152
00:08:45,250 --> 00:08:48,083
‫זה כאילו היא נלחמה בזה או משהו.‬

153
00:08:48,166 --> 00:08:51,291
‫אבל אולי אלה היו רק הפחדים שלה,
כמו שזה היה עם אבא?‬

154
00:08:53,291 --> 00:08:55,000
‫לא, לדעתי זה היה זיכרון אמיתי.‬

155
00:08:55,083 --> 00:08:57,875
‫מה שזה לא היה, היא לא רצתה שנחפש שם.‬

156
00:08:58,416 --> 00:09:00,250
‫אולי את צריכה לפתוח עוד.‬

157
00:09:00,583 --> 00:09:02,958
‫- מה זאת אומרת?
- את אמפתית באופן טבעי.‬

158
00:09:03,041 --> 00:09:07,708
‫כשאת נכנסת לזיכרון של מישהו אחר,
את סופגת את כל הרגשות שלהם.‬

159
00:09:07,791 --> 00:09:10,458
‫אבל אם תלמדי להיפתח ולהיות כלום,‬

160
00:09:10,541 --> 00:09:15,166
‫הרגשות יזרמו דרכך,
ותצליחי לחוות אמת ברורה יותר.‬

161
00:09:15,250 --> 00:09:17,916
‫זה לגמרי הגיוני ונשמע סופר קל.‬

162
00:09:18,000 --> 00:09:21,291
‫פשוט תמשיכי לנסות. את תצליחי.
נדבר עם סבתא שוב.‬

163
00:09:21,375 --> 00:09:23,583
‫- מה לגבי דודה מונסה?
- מה לגביה?‬

164
00:09:23,666 --> 00:09:25,875
‫היא ידעה משהו. נוכל לשאול אותה.‬

165
00:09:25,958 --> 00:09:27,458
‫בסדר. בואי נתחיל שם.‬

166
00:09:29,500 --> 00:09:31,083
‫אוי ויי, זה אבא.‬

167
00:09:34,500 --> 00:09:36,916
‫בואי נחשוב מה לומר כשנחזור.‬

168
00:09:37,000 --> 00:09:39,166
‫בית הינשוף‬

169
00:09:40,875 --> 00:09:44,125
‫עוד שתי פלומות וויסקי. תודה.‬

170
00:09:44,208 --> 00:09:48,541
‫אני נהנית כל כך! תודה שהזמנתן אותי למשקה.‬

171
00:09:48,625 --> 00:09:52,666
‫אני מרגיש כמו איזו נערה צעירה
שחומקת למסיבות.‬

172
00:09:52,750 --> 00:09:56,166
‫זה נשמע כמו בקה!
היא נהגה להתגנב החוצה ולנשק בנים.‬

173
00:09:56,250 --> 00:10:00,500
‫אין מצב! את משקרת!
בקה תמיד מתנהגת כמו הילדה הטובה.‬

174
00:10:00,583 --> 00:10:03,083
‫בדיוק, אלמה, את עישנת גראס בעליית הגג!‬

175
00:10:04,958 --> 00:10:10,083
‫זה מטורף. קמילה תמיד מתנהגת
כאילו אתן מלאכיות קטנות ומושלמות.‬

176
00:10:10,166 --> 00:10:14,333
‫- רק שאלמה לא כל כך.
- לא, אלמה לא כל כך.‬

177
00:10:14,416 --> 00:10:15,791
‫מה איתך, דודה?‬

178
00:10:15,875 --> 00:10:18,250
‫- אני? איי, איי, איי.
- כן, את?‬

179
00:10:18,333 --> 00:10:22,625
‫ובכן, כשהייתי בתיכון, בבית הספר,‬

180
00:10:22,708 --> 00:10:27,125
‫מכרתי לאנשים...
איך אומרים את זה באנגלית...‬

181
00:10:28,416 --> 00:10:29,541
‫- קוקאין?
- מה?‬

182
00:10:29,625 --> 00:10:32,833
‫- לא ייאמן.
- לא ציפיתי לזה! מה?‬

183
00:10:32,916 --> 00:10:35,958
‫אלה היו שנות ה-80.
הזדקקתי לכסף בשביל פריטי אופנה.‬

184
00:10:36,041 --> 00:10:40,125
‫אלוהים אדירים. אימא שלנו עשתה משהו כזה?
כאילו מגניב ומהנה?‬

185
00:10:40,208 --> 00:10:41,958
‫לא. אלוהים.‬

186
00:10:43,041 --> 00:10:45,916
‫ובכן... לא.‬

187
00:10:46,000 --> 00:10:47,708
‫מה הייתה ההפסקה הזאת?‬

188
00:10:47,791 --> 00:10:49,750
‫- איזו הפסקה?
- לא. הייתה הפסקה!‬

189
00:10:49,833 --> 00:10:52,166
‫- לא!
- כן. הייתה.‬

190
00:10:52,250 --> 00:10:53,916
‫זה לא הסוד שלי לגלות.‬

191
00:10:54,000 --> 00:10:58,125
‫לא, בבקשה! בבקשה, דודה. בבקשה תגידי לנו.
אתה יודעת עד כמה אימא חשאית.‬

192
00:10:58,208 --> 00:11:00,708
‫היא לעולם לא תספר. אנחנו רוצות להכיר אותה.‬

193
00:11:00,791 --> 00:11:03,666
‫מה קמילה תגיד כשהיא תשמע שסיפרתי לכן?‬

194
00:11:03,750 --> 00:11:08,208
‫אנחנו לא נספר לה כלום. דודה. דודה!‬

195
00:11:08,458 --> 00:11:10,833
‫- דודה!
- בסדר, בסדר! טוב...‬

196
00:11:11,791 --> 00:11:14,791
‫מוקדם יותר, כששאלתן על חבר...‬

197
00:11:15,875 --> 00:11:18,750
‫כשהיינו צעירות, לאימא שלכן היה חבר.‬

198
00:11:19,333 --> 00:11:21,125
‫הוא למד בכנסייה,‬

199
00:11:21,208 --> 00:11:24,333
‫בסמינר לכמרים, כדי להיות כומר,‬

200
00:11:24,416 --> 00:11:28,125
‫והם אהבו זה את זה כל כך.‬

201
00:11:30,791 --> 00:11:33,541
‫זה נפתח כל כך בקלות.‬

202
00:11:33,625 --> 00:11:35,666
‫תראי. דודה מונסה.‬

203
00:11:39,208 --> 00:11:41,416
‫ראיתי אותם כשהייתי ילדה קטנה.‬

204
00:11:42,208 --> 00:11:45,791
‫בגיל הזה, ראיתי נשיקות בסרטים ובטלוויזיה,‬

205
00:11:46,291 --> 00:11:48,250
‫אבל זה לא היה מזויף ככה.‬

206
00:11:48,708 --> 00:11:52,833
‫האהבה שהייתה להם זה לזה,
אולי זה מה שחיפשתי מאז,‬

207
00:11:52,916 --> 00:11:54,916
‫ומעולם לא מצאתי.‬

208
00:11:55,833 --> 00:11:58,416
‫זה היה בזמן שקמילה הייתה מישהי אחרת.‬

209
00:11:58,875 --> 00:12:00,500
‫מישהי עם לב קליל.‬

210
00:12:00,583 --> 00:12:02,625
‫אני רוצה שתכירי את החבר שלי.‬

211
00:12:03,041 --> 00:12:06,750
‫אבל את צריכה לשמור את זה בסוד, בסדר?‬

212
00:12:09,625 --> 00:12:13,375
‫הם הכניסו אותי לעולם שלהם,
והפכנו להיות כמו משפחה שנייה‬

213
00:12:13,458 --> 00:12:14,916
‫בתוך המשפחה שלנו.‬

214
00:12:16,625 --> 00:12:18,666
‫אבל היינו צריכים להיות זהירים.‬

215
00:12:27,041 --> 00:12:30,875
‫אימא שלך נהגה לבקש ממני
להעביר מסרים סודיים ביניהם.‬

216
00:12:35,500 --> 00:12:38,291
‫הם השתמשו בשמות מזויפים
ואזורים סודיים למפגשים.‬

217
00:12:38,375 --> 00:12:40,000
‫ניפגש בהר הזוהר. באהבה, מריה.‬

218
00:12:40,083 --> 00:12:42,083
‫הרגשתי כאילו אני מרגלת קטנה.‬

219
00:12:43,041 --> 00:12:47,541
‫אבל קמילה הסתבכה בצרות,
והם שלחו אותו לכנסייה אחרת.‬

220
00:12:48,000 --> 00:12:49,708
‫זה שבר את לבה.‬

221
00:12:50,250 --> 00:12:51,125
‫אני מצטערת.‬

222
00:12:51,458 --> 00:12:55,500
‫ואחרי זה, אימא שלכן באמת הפכה לאדם אחר.‬

223
00:12:56,458 --> 00:12:58,916
‫היא עזבה את הבית ולעולם לא הייתה לנו‬

224
00:12:59,000 --> 00:13:01,250
‫אותה מערכת היחסים.‬

225
00:13:02,083 --> 00:13:03,625
‫אני חייבת לעזוב עכשיו.‬

226
00:13:05,958 --> 00:13:08,625
‫אני לא יודעת אם היא מאשימה אותי בפתק.‬

227
00:13:11,333 --> 00:13:14,041
‫אבל יש יותר להיסטוריה הזאת.‬

228
00:13:14,708 --> 00:13:16,875
‫כשהגעתי לגיל 12,‬

229
00:13:16,958 --> 00:13:19,916
‫אימא שלי אמרה לי שקמילה לומדת באוניברסיטה,‬

230
00:13:20,000 --> 00:13:23,166
‫אבל מאוחר יותר,
שמעתי אותה אומרת לאבא שלי משהו שונה.‬

231
00:13:23,250 --> 00:13:25,375
‫היא אמרה שכאשר הנער הפך לכומר,‬

232
00:13:25,458 --> 00:13:28,666
‫קמילה נסעה לגור איתו. בחטא.‬

233
00:13:28,750 --> 00:13:32,416
‫אלוהים אדירים.
אז היא נשארה איתו אפילו כשהעבירו אותו?‬

234
00:13:32,500 --> 00:13:34,166
‫לפחות זה מה שאני אומרת לעצמי‬

235
00:13:34,250 --> 00:13:37,125
‫כי ככה זה עצוב פחות,
לאמין בזה ככה.‬

236
00:13:37,208 --> 00:13:38,958
‫את זוכרת את שמו?‬

237
00:13:39,041 --> 00:13:42,333
‫זה היה אלחנדרו?
יכול להיות שהוא צייר דיוקן שלה?‬

238
00:13:42,416 --> 00:13:47,750
‫לא, זה לא היה שמו, אבל כמו שאמרתי,
הם השתמשו בקודים ובשמות סודיים.‬

239
00:13:47,833 --> 00:13:50,291
‫אז אולי זה משהו שרק היא מבינה.‬

240
00:13:50,375 --> 00:13:51,875
‫איפה הוא עכשיו?‬

241
00:13:51,958 --> 00:13:54,750
‫לא. לא. את זה אני לא אגיד לכן.‬

242
00:13:54,833 --> 00:13:57,291
‫לא, בבקשה, דודה. אנחנו רק רוצות לעזור לה.‬

243
00:13:57,375 --> 00:14:00,583
‫אנחנו מנסות לשפר את המצב בינינו. בבקשה.‬

244
00:14:01,000 --> 00:14:02,708
‫זה הכול. אני מבטיחה.‬

245
00:14:15,208 --> 00:14:16,375
‫זה הוא.‬

246
00:14:16,500 --> 00:14:18,250
‫קדימה. אני אטפל בזה.‬

247
00:14:20,541 --> 00:14:24,708
‫שלום. ברוכות הבאות
לכנסיית הבתולה מגוודלופה.‬

248
00:14:24,791 --> 00:14:29,125
‫מגניב. אנחנו מחפשות את אימא שלנו.
קוראים לה קמילה דיאז.‬

249
00:14:29,208 --> 00:14:33,041
‫היא עזבה את העיר לפני כמה ימים,
ולא שמענו ממנה.‬

250
00:14:34,166 --> 00:14:35,958
‫אני מצטער לשמוע את זה.‬

251
00:14:36,041 --> 00:14:39,333
‫האם השם אלחנדרו אומר לך משהו?‬

252
00:14:39,666 --> 00:14:41,416
‫אלחנדרו, אלחנדרו.‬

253
00:14:42,833 --> 00:14:44,333
‫לא. אני חושב שלא...‬

254
00:14:44,416 --> 00:14:47,083
‫בחייך! אנחנו יודעות
שניהלת רומן עם אימא שלנו,‬

255
00:14:47,166 --> 00:14:48,750
‫ויודעות שחזרת לחיים שלה.‬

256
00:14:48,833 --> 00:14:52,833
‫האמת שאנחנו לא יודעות את זה.
לא יודעות את זה בוודאות. אנחנו לא.‬

257
00:14:52,916 --> 00:14:54,833
‫זוהי האשמה עצומה.‬

258
00:14:54,916 --> 00:14:58,083
‫אבי, אנא סלח לאחותי. היא מצטערת.‬

259
00:14:58,916 --> 00:15:01,000
‫אנחנו פשוט מאוד מודאגות,‬

260
00:15:01,083 --> 00:15:04,083
‫ואנחנו מחפשות כל מידע
בנוגע למקום שבו היא נמצאת.‬

261
00:15:04,166 --> 00:15:06,708
‫אני מצטער שאיבדתן את אימא שלכן,‬

262
00:15:07,333 --> 00:15:11,833
‫אבל זה שנים רבות מאוד שלא ראיתי את קמילה.‬

263
00:15:11,916 --> 00:15:14,625
‫אתן ואימכן נמצאות בתפילות שלי.‬

264
00:15:14,708 --> 00:15:17,416
‫תודה רבה לך על הזמן שלך, אבי.‬

265
00:15:17,500 --> 00:15:19,750
‫- בואי נלך.
- הבחור הזה שקרן!‬

266
00:15:19,833 --> 00:15:22,333
‫- תפסיקי.
- הוא משקר! תנסי לגלות את האמת.‬

267
00:15:22,416 --> 00:15:26,333
‫את רוצה למצוא את אימא או לא?
את היחידה שיכולה לעשות את זה.‬

268
00:15:26,541 --> 00:15:28,541
‫אם אני עושה זאת, פשוט נגיע לערפל.‬

269
00:15:28,625 --> 00:15:31,291
‫- הוא לא רוצה שנדע.
- פשוט תנסי.‬

270
00:15:47,333 --> 00:15:49,875
‫- וואו.
- אנחנו לא צריכות לעשות את זה.‬

271
00:15:49,958 --> 00:15:51,500
‫רוצה לשמוע על החלום שלי?‬

272
00:15:51,583 --> 00:15:53,166
‫שנתעלס שוב?‬

273
00:15:53,250 --> 00:15:56,875
‫קמילה, בבקשה. אני עייף.‬

274
00:15:56,958 --> 00:15:58,333
‫לא!‬

275
00:15:59,000 --> 00:15:59,875
‫שנתחתן‬

276
00:16:00,583 --> 00:16:02,666
‫ונחיה כמשפחה.‬

277
00:16:02,750 --> 00:16:03,833
‫איתך.‬

278
00:16:07,750 --> 00:16:10,875
‫כן, אני חושב שאני יכול ליהנות מהחיים האלה.‬

279
00:16:16,375 --> 00:16:20,166
‫המשפחה שלי כבר מתביישת שהעבירו אותי.‬

280
00:16:20,250 --> 00:16:21,666
‫אם אסולק מהכנסייה,‬

281
00:16:21,750 --> 00:16:23,291
‫הם לעולם לא יסלחו לי.‬

282
00:16:25,625 --> 00:16:26,833
‫קמילה.‬

283
00:16:29,125 --> 00:16:31,708
‫אנחנו לא יכולים להרוס את חיינו.‬

284
00:16:31,791 --> 00:16:34,083
‫ואני גם לא רוצה להרוס את המשפחה שלך.‬

285
00:16:34,958 --> 00:16:38,875
‫יש לנו התחייבויות יותר חשובות מאיתנו.‬

286
00:16:40,375 --> 00:16:41,750
‫אני מצטער, אבל...‬

287
00:16:44,166 --> 00:16:45,375
‫אני לא יכול.‬

288
00:16:47,750 --> 00:16:49,250
‫אז הם באמת נפרדו.‬

289
00:16:49,833 --> 00:16:52,875
‫זה לא מרגיש נכון.
אני לא אוהבת... מרגיש לא בסדר...‬

290
00:16:52,958 --> 00:16:54,625
‫זה בסדר. בואי פשוט נלך.‬

291
00:16:58,791 --> 00:17:01,208
‫אני יודעת שזה קשה, אבל הכאב הזה לא שלך.‬

292
00:17:01,291 --> 00:17:04,125
‫אם אנשים לא רוצים שנחפור בנשמותיהם...‬

293
00:17:04,208 --> 00:17:05,500
‫אנו מנסות לעזור לאימא.‬

294
00:17:05,625 --> 00:17:07,875
‫למה אבא כל כך מפחד כשאני עושה את זה?‬

295
00:17:09,500 --> 00:17:12,166
‫אני מניחה שהוא חושב שאת לא מסוגלת להתמודד‬

296
00:17:12,250 --> 00:17:14,458
‫- עם היבטים מסוימים.
- אולי הוא צודק.‬

297
00:17:14,541 --> 00:17:19,333
‫תשכחי מאבא! אני יודעת שאת מסוגלת!
ואנחנו עושות את זה מסיבה טובה.‬

298
00:17:19,750 --> 00:17:21,166
‫- אוקיי.
- אוקיי.‬

299
00:17:21,250 --> 00:17:24,666
‫סבתא. היא יודעת משהו
שהיא לא רוצה לספר לנו,‬

300
00:17:24,750 --> 00:17:26,125
‫או להודות בפני עצמה.‬

301
00:17:26,208 --> 00:17:28,250
‫אני לא רוצה להטריד את סבתא.‬

302
00:17:28,333 --> 00:17:31,541
‫אבל אם תפתחי את עצמך לזיכרונות שלה
כמו שעשית שם,‬

303
00:17:31,625 --> 00:17:34,125
‫אז תוכלי לפרוץ מבעד למה שהיא מסתירה.‬

304
00:17:34,208 --> 00:17:37,708
‫אוקיי, בסדר.
בואי פשוט נלך ונעשה את זה ונקווה‬

305
00:17:38,041 --> 00:17:41,375
‫שהיא התשובה
כדי שנוכל למצוא את אימא ולחזור הביתה.‬

306
00:17:41,458 --> 00:17:43,958
‫- בקה, אני...
- לא, זה בסדר. בואי פשוט נלך.‬

307
00:17:50,333 --> 00:17:51,708
‫- סבתא?
- כן?‬

308
00:17:51,791 --> 00:17:52,958
‫אנחנו יכולות לדבר?‬

309
00:17:53,416 --> 00:17:54,875
‫כמובן. מה קרה, יקירות?‬

310
00:17:55,541 --> 00:17:58,458
‫אנחנו יודעות על היחסים של אימא שלנו
עם האב רייס.‬

311
00:17:58,541 --> 00:18:00,000
‫על מה אתן מדברות?‬

312
00:18:00,666 --> 00:18:02,250
‫אני לא יודעת על זה כלום.‬

313
00:18:02,333 --> 00:18:06,583
‫את בטוחה שאת לא יודעת שום דבר
על הציור או על אלחנדרו?‬

314
00:18:06,666 --> 00:18:09,916
‫בבקשה, תפסיקו להטריד אותי עם זה.‬

315
00:18:10,000 --> 00:18:11,166
‫אני לא יודעת.‬

316
00:18:11,250 --> 00:18:13,500
‫- תעשי את זה. תעשי את הדבר.
- אוקיי.‬

317
00:18:25,125 --> 00:18:27,333
‫זה הזיכרון שהיא חסמה.‬

318
00:18:30,208 --> 00:18:31,541
‫הנה אימא.‬

319
00:19:10,041 --> 00:19:11,708
‫זה הבית מהציור.‬

320
00:19:11,791 --> 00:19:12,875
‫קמילה!‬

321
00:19:14,208 --> 00:19:15,458
‫מה את עושה כאן?‬

322
00:19:16,750 --> 00:19:19,250
‫אימא, איך מצאת אותי?‬

323
00:19:19,333 --> 00:19:20,416
‫כאן את גרה?‬

324
00:19:21,333 --> 00:19:23,041
‫עם מי את גרה?‬

325
00:19:23,125 --> 00:19:25,458
‫אני יודעת שאת כבר לא עם האב רייס.‬

326
00:19:25,541 --> 00:19:27,375
‫הוא בא אל הבית לחפש אותך.‬

327
00:19:27,791 --> 00:19:30,708
‫את בטח חיה בחטא עם מישהו חדש כאן.‬

328
00:19:30,791 --> 00:19:32,666
‫אימא, אני נשבעת, זה לא...‬

329
00:19:32,750 --> 00:19:34,458
‫את אישה מהסוג הזה?‬

330
00:19:34,541 --> 00:19:37,125
‫אחת שפשוט שוכבת עם כל מי שבא?‬

331
00:19:37,208 --> 00:19:40,291
‫אימא, למה את אומרת את זה?‬

332
00:19:40,375 --> 00:19:43,333
‫מה אנשים יחשבו כשהם יגלו...‬

333
00:19:43,416 --> 00:19:45,541
‫אימא, בבקשה, תני לי להסביר.‬

334
00:19:45,625 --> 00:19:47,666
‫את יכולה לעשות מה שאת רוצה,‬

335
00:19:47,750 --> 00:19:49,750
‫אבל אל תחזרי לבית שלי.‬

336
00:19:50,833 --> 00:19:53,583
‫הבכת את המשפחה שלנו.‬

337
00:19:54,250 --> 00:19:56,250
‫אימא, בבקשה...‬

338
00:19:56,333 --> 00:19:58,125
‫אימא!‬

339
00:19:58,458 --> 00:20:01,541
‫אלוהים אדירים.
סבתא התייחסה לאימא בצורה כזאת?‬

340
00:20:03,541 --> 00:20:06,416
‫זה... זה יותר מדי. אני לא יכולה...‬

341
00:20:07,125 --> 00:20:08,416
‫בסדר. תוציאי אותנו.‬

342
00:20:13,375 --> 00:20:15,208
‫אני אימא נוראית.‬

343
00:20:17,041 --> 00:20:19,000
‫אני לא יודעת לאן קמילה הלכה,‬

344
00:20:21,000 --> 00:20:22,375
‫אבל היא מבוגרת.‬

345
00:20:23,166 --> 00:20:25,875
‫אני לא יכולה להתערב בחייה שוב.‬

346
00:20:31,125 --> 00:20:35,625
‫טוב, אני הולכת לנוח.‬

347
00:20:39,541 --> 00:20:41,458
‫זו הייתה הרגשה נוראית.‬

348
00:20:42,708 --> 00:20:44,541
‫אני מצטערת, בקה.‬

349
00:20:44,625 --> 00:20:47,791
‫אבל אנחנו הולכות לתקן
את כל הפגמים במשפחה שלנו.‬

350
00:20:47,916 --> 00:20:49,125
‫אני מבטיחה.‬

351
00:20:49,208 --> 00:20:52,541
‫אני פשוט לא יודעת איך זה עובד.
אני לא יודעת מה אני עושה.‬

352
00:20:52,625 --> 00:20:54,916
‫את כן. את עושה את זה.‬

353
00:20:56,833 --> 00:20:58,708
‫קדימה. בואי נלך למצוא את אימא.‬

354
00:21:10,041 --> 00:21:11,541
‫בסדר.‬

355
00:21:24,666 --> 00:21:27,875
‫הנה זה. זה הבית מהציור.‬

356
00:21:30,958 --> 00:21:33,333
‫זה אבא. הוא בטח מודאג.‬

357
00:21:33,791 --> 00:21:38,041
‫כל זה יתוקן, בקה.
יש לך את הכוח לתקן כל דבר שאנחנו עושות.‬

358
00:21:38,416 --> 00:21:39,666
‫זו הדרך.‬

359
00:21:40,250 --> 00:21:43,333
‫אנחנו לא יודעות, אלמה,
מי יהיה מאחורי הדלת הזאת.‬

360
00:21:43,916 --> 00:21:46,000
‫ואימא לא רוצה שנדע.‬

361
00:21:46,083 --> 00:21:49,791
‫זו ההזדמנות האחרונה שלנו לא לעשות את זה.‬

362
00:21:51,250 --> 00:21:52,833
‫זה יהיה בסדר, טוב?‬

363
00:21:56,416 --> 00:21:58,500
‫אלמה, אני...‬

364
00:21:59,291 --> 00:22:01,500
‫בקה? בקה?‬

365
00:22:03,291 --> 00:22:04,416
‫בקה!‬

366
00:22:54,958 --> 00:22:56,958
‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬