1
00:00:15,416 --> 00:00:17,625
‫תישארי כאן. אני אחזור בשבילך.‬

2
00:00:19,125 --> 00:00:22,416
‫- אירעה תאונה.
- על מה את מדברת?‬

3
00:00:22,500 --> 00:00:23,708
‫איפה אבא?‬

4
00:00:24,791 --> 00:00:26,583
‫היית אמור להיות שם.‬

5
00:00:27,125 --> 00:00:28,333
‫זו הייתה התוכנית.‬

6
00:00:28,416 --> 00:00:31,166
‫אני מצטער שלא הייתי שם בשבילך, אהובתי.‬

7
00:00:31,500 --> 00:00:32,791
‫אבל אני כאן עכשיו.‬

8
00:00:34,375 --> 00:00:36,541
‫אני יוצאת מדעתי, כמו ג'רלדין?‬

9
00:00:36,625 --> 00:00:38,208
‫לא. לא.‬

10
00:00:38,958 --> 00:00:40,666
‫ובכן, כן ולא.‬

11
00:00:40,750 --> 00:00:44,958
‫אנשים מסוימים יכולים לראות יותר,
להרגיש יותר, לדעת יותר.‬

12
00:00:45,041 --> 00:00:47,750
‫סבתא שלך הייתה אחת מהאנשים האלה, וגם את.‬

13
00:00:47,833 --> 00:00:49,083
‫אחת מהאנשים האלה?‬

14
00:00:49,166 --> 00:00:50,541
‫את חולת נפש.‬

15
00:00:50,625 --> 00:00:52,500
‫לא נסעת אחורה בזמן,‬

16
00:00:52,583 --> 00:00:55,166
‫ואבא שלך לא מדבר איתך, כי הוא מת!‬

17
00:00:55,250 --> 00:00:59,041
‫הייתי נפרדת ממך עכשיו,
אבל אחרי שצירי הזמן יתיישרו מחדש,‬

18
00:00:59,125 --> 00:01:01,583
‫אני לעולם אפילו לא אפגוש אותך.‬

19
00:01:02,541 --> 00:01:03,958
‫אבא לא בא.‬

20
00:01:05,208 --> 00:01:08,833
‫אני צריכה לוודא שאבא לא יצא מהמערה הזאת.‬

21
00:01:08,875 --> 00:01:10,750
‫אפגוש אותך במכונית.‬

22
00:01:45,541 --> 00:01:46,500
‫שיחה נכנסת
בקה‬

23
00:01:47,458 --> 00:01:51,333
‫- בבקשה תגידי לי שמצאת אותה.
- מצאתי אותה. היא בטוחה.‬

24
00:01:51,416 --> 00:01:52,416
‫תודה לאל.‬

25
00:01:52,916 --> 00:01:55,458
‫- סאם, היא בטוחה.
- זאת הקלה.‬

26
00:01:55,541 --> 00:01:58,291
‫היא פתוחה לרעיון של חזרה הביתה
ונטילת הכדורים.‬

27
00:01:58,375 --> 00:02:01,958
‫- מה לגבי מרפאת בריאות הנפש?
- אנסה להעלות את הנושא.‬

28
00:02:02,041 --> 00:02:04,958
‫היא גנבה את המכונית שלי
ונסעה למקסיקו לאביה המת.‬

29
00:02:05,041 --> 00:02:07,291
‫- היא זקוקה לעזרה.
- אני יודעת, אימא.‬

30
00:02:07,916 --> 00:02:09,416
‫אנחנו נשיג לה עזרה.‬

31
00:02:31,208 --> 00:02:32,208
‫אבא?‬

32
00:02:33,083 --> 00:02:34,291
‫בואי לאסוף אותי.‬

33
00:02:37,333 --> 00:02:38,541
‫אבא?‬

34
00:02:40,750 --> 00:02:45,291
‫בלתי גמור‬

35
00:02:50,541 --> 00:02:51,791
‫אבא?‬

36
00:02:53,666 --> 00:02:55,083
‫זה לא עבד?‬

37
00:03:04,333 --> 00:03:05,375
‫אבא?‬

38
00:03:18,833 --> 00:03:20,916
‫אתה לא יכול לעשות לי את זה שוב!‬

39
00:03:30,958 --> 00:03:34,000
‫היי, ילדה, את נראית אבודה.‬

40
00:03:34,416 --> 00:03:35,750
‫אני יכולה לעזור?‬

41
00:03:36,125 --> 00:03:39,375
‫תודה, אני בסדר. אחותי מחכה לי.‬

42
00:03:39,750 --> 00:03:41,416
‫בגלל זה את בוכה?‬

43
00:03:43,875 --> 00:03:44,875
‫לא.‬

44
00:03:45,875 --> 00:03:47,166
‫אני בוכה כי...‬

45
00:03:47,791 --> 00:03:50,375
‫כי אני לא יכולה להיות
מי שכולם חושבים שאני.‬

46
00:03:51,333 --> 00:03:53,541
‫זה אף פעם לא מאוחר מדי לשנות דברים.‬

47
00:03:53,625 --> 00:03:54,666
‫כן.‬

48
00:03:55,916 --> 00:03:57,750
‫אבל מה אם הם צודקים לגביי?‬

49
00:03:57,833 --> 00:03:59,791
‫את חושבת שהם צודקים לגבייך?‬

50
00:03:59,875 --> 00:04:02,916
‫אני רק רוצה לברוח.
אבל במקום זאת, אני צריכה להיכנס‬

51
00:04:03,000 --> 00:04:06,958
‫לאוטו של אימא שלי, ליד אחותי,
ולהיות הדפוקה של המשפחה.‬

52
00:04:07,833 --> 00:04:09,708
‫אני לא רואה מכונית.‬

53
00:04:12,958 --> 00:04:14,000
‫מה?‬

54
00:04:15,125 --> 00:04:16,958
‫איפה המכונית?‬

55
00:04:25,291 --> 00:04:26,875
‫היי, אלמה. מה קורה?‬

56
00:04:26,958 --> 00:04:30,541
‫- "היי, אלמה. מה קורה?" איפה את?
- אני בבורה בורה.‬

57
00:04:30,625 --> 00:04:34,375
‫אני בירח הדבש שלי עם ריד.
עזבנו אחרי החתונה. את יודעת את זה.‬

58
00:04:34,458 --> 00:04:35,708
‫חכי. מה?‬

59
00:04:35,791 --> 00:04:38,666
‫אלמה, השעה 3:00 לפנות בוקר. מה את רוצה?‬

60
00:04:38,750 --> 00:04:41,041
‫את רוצה לדבר איתי? מה קורה?‬

61
00:04:41,125 --> 00:04:43,750
‫- רגע. מה?
- זה נקרא אזורי זמן, בסדר?‬

62
00:04:43,833 --> 00:04:45,083
‫את יודעת איך זה עובד.‬

63
00:04:45,166 --> 00:04:47,625
‫- זה באמת קרה?
- כן, באמת התחתנתי עם ריד.‬

64
00:04:47,708 --> 00:04:50,541
‫אל תעמידי פנים שאת לא מחבבת אותו.
אני יודעת שכן.‬

65
00:04:50,625 --> 00:04:52,000
‫זאת אחותך?‬

66
00:04:52,625 --> 00:04:55,416
‫תגידי לה שבורה בורה, בורה-משעממת בלעדיה.‬

67
00:04:56,958 --> 00:04:59,041
‫- ריד מוסר ד"ש.
- זה לא מה שאמרתי.‬

68
00:04:59,125 --> 00:05:01,250
‫בקה, אבא, איפה הוא?‬

69
00:05:01,333 --> 00:05:04,291
‫איך אני אמורה לדעת, אלמה?
אני בבורה בורה המזורגגת.‬

70
00:05:04,791 --> 00:05:07,750
‫וריד אומר שזה "בורה-משעמם" בלעדייך.‬

71
00:05:07,833 --> 00:05:08,833
‫תודה.‬

72
00:05:09,375 --> 00:05:10,333
‫היא צחקה?‬

73
00:05:11,250 --> 00:05:12,791
‫אבל אבא בחיים?‬

74
00:05:12,875 --> 00:05:15,125
‫אלוהים אדירים, אלמה. את מפחידה אותי.‬

75
00:05:15,208 --> 00:05:16,666
‫משהו קרה לאבא?‬

76
00:05:17,333 --> 00:05:18,458
‫לא, לא.‬

77
00:05:18,541 --> 00:05:23,041
‫פשוט היה לי חלום מוזר שהוא לא היה בחיים.
אבל הוא בחיים, נכון?‬

78
00:05:23,125 --> 00:05:27,833
‫אלמה, אני, כאילו, מאוד עייפה, בסדר?
יש לי צניחת רחיפה בעוד שלוש שעות.‬

79
00:05:27,916 --> 00:05:30,916
‫- חייבת לנתק, אוהבת אותך. ביי.
- אבל אבא בחיים, נכון?‬

80
00:05:36,291 --> 00:05:38,458
‫אני חושבת שאבא שלי בחיים.‬

81
00:05:38,541 --> 00:05:41,500
‫נפלא. זה אומר שאת יכולה ללכת הביתה?‬

82
00:05:41,583 --> 00:05:44,000
‫זה אומר שהעולם הוא מקום קסום,‬

83
00:05:44,500 --> 00:05:46,291
‫וכל דבר אפשרי.‬

84
00:05:46,375 --> 00:05:49,500
‫ובכן, אני מקווה שהחיים שלך
יהיו מושלמים עכשיו‬

85
00:05:50,083 --> 00:05:52,083
‫ושכולם יאהבו אותך.‬

86
00:05:52,583 --> 00:05:54,583
‫כן... גם אני.‬

87
00:06:23,000 --> 00:06:23,916
‫את בסדר?‬

88
00:06:24,250 --> 00:06:25,750
‫כן, אני בסדר.‬

89
00:06:27,041 --> 00:06:29,125
‫את כועסת עליי?‬

90
00:06:29,208 --> 00:06:30,791
‫למה שאכעס עלייך?‬

91
00:06:32,083 --> 00:06:33,083
‫לא יודעת.‬

92
00:06:35,875 --> 00:06:38,666
‫אם את מחפשת את אבא שלך,
הוא במשרד שלו.‬

93
00:06:38,958 --> 00:06:40,166
‫בסדר.‬

94
00:07:02,208 --> 00:07:03,500
‫יבוא.‬

95
00:07:14,916 --> 00:07:16,041
‫אבא.‬

96
00:07:16,416 --> 00:07:17,708
‫היי, אלמה.‬

97
00:07:18,708 --> 00:07:19,708
‫אבא.‬

98
00:07:21,833 --> 00:07:23,208
‫זו אני.‬

99
00:07:24,541 --> 00:07:25,541
‫זה עבד.‬

100
00:07:26,083 --> 00:07:27,625
‫צירי הזמן התיישרו מחדש.‬

101
00:07:28,333 --> 00:07:29,416
‫אלמה...‬

102
00:07:30,125 --> 00:07:31,791
‫אלמה שלי? את...‬

103
00:07:32,708 --> 00:07:33,750
‫את כאן?‬

104
00:07:34,208 --> 00:07:35,208
‫את זוכרת?‬

105
00:07:35,791 --> 00:07:36,625
‫כן.‬

106
00:07:37,208 --> 00:07:38,708
‫אלוהים!‬

107
00:07:41,916 --> 00:07:45,000
‫אלוהים, לא ידעתי אם זה יקרה אי פעם!‬

108
00:07:45,083 --> 00:07:47,375
‫האם הפכת לאנרגיה? איך זה היה?‬

109
00:07:47,458 --> 00:07:48,750
‫אני לא יודעת. מגניב?‬

110
00:07:49,958 --> 00:07:51,708
‫מדהים! זה פשוט מדהים!‬

111
00:07:51,791 --> 00:07:52,791
‫אבא...‬

112
00:07:53,750 --> 00:07:56,083
‫אתה כל כך זקן עכשיו.‬

113
00:07:56,166 --> 00:07:58,875
‫כן, ובכן, נהדר לראות אותך גם.‬

114
00:07:59,916 --> 00:08:03,291
‫חיכיתי לך מאז שהתמזגתי עם עצמי.‬

115
00:08:03,375 --> 00:08:06,250
‫זה היה בליל כל הקדושים, לפני 17 שנים.‬

116
00:08:06,333 --> 00:08:08,208
‫אלוהים, בשבילי, זה היה אתמול.‬

117
00:08:08,291 --> 00:08:10,916
‫ובכן, ואת גם היית כאן כל הזמן הזה.‬

118
00:08:11,000 --> 00:08:15,041
‫פשוט התודעה הזאת התמזגה עם ציר הזמן הזה.‬

119
00:08:16,041 --> 00:08:19,750
‫זאת את ביריד המדע. בתיכון.
הגעת למקום השני.‬

120
00:08:19,833 --> 00:08:23,958
‫הילד שהגיע למקום הראשון
בנה חללית המופעלת על ידי גזרי דשא.‬

121
00:08:24,041 --> 00:08:28,125
‫ואת אמרת, "אם אתה צריך עוד דשא,
אתה צריך לכסח את הדשא שלנו".‬

122
00:08:29,833 --> 00:08:34,041
‫- יש לי זיכרונות מהזמן הזה.
- זה מרתק. הנה, תנסי את זה.‬

123
00:08:34,666 --> 00:08:35,916
‫זה קולג'.‬

124
00:08:38,166 --> 00:08:40,083
‫היית כאן לכל דבר.‬

125
00:08:41,083 --> 00:08:42,458
‫כל החיים שלי.‬

126
00:08:44,333 --> 00:08:46,541
‫אני, בקה, ואימא שלך...‬

127
00:08:48,958 --> 00:08:50,875
‫- את תאחרי.
- לאן?‬

128
00:08:50,958 --> 00:08:52,375
‫- לשיעור.
- לשיעור?‬

129
00:08:52,458 --> 00:08:55,791
‫את מרצה באוניברסיטה. יש לך שיעור.‬

130
00:08:55,875 --> 00:08:56,958
‫- אין מצב.
- קדימה.‬

131
00:08:57,041 --> 00:08:59,375
‫- אני לא יכולה ללמד בקולג'.
- כן, את כן.‬

132
00:08:59,458 --> 00:09:01,708
‫- רק הגעתי לכאן. בסדר!
- אני אראה לך.‬

133
00:09:10,875 --> 00:09:12,291
‫את מסוגלת.‬

134
00:09:17,916 --> 00:09:19,041
‫היי.‬

135
00:09:19,708 --> 00:09:21,333
‫אני המרצה שלכם...‬

136
00:09:22,000 --> 00:09:24,208
‫פרופ' וינוגרד-דיאז.‬

137
00:09:26,291 --> 00:09:28,916
‫אבל, אתם כבר יודעים זאת, כמובן,‬

138
00:09:29,000 --> 00:09:31,166
‫אז זה מוזר מצידי להגיד את זה.‬

139
00:09:37,666 --> 00:09:39,291
‫קדימה, זיכרונות.‬

140
00:09:47,208 --> 00:09:48,416
‫מה?‬

141
00:09:51,125 --> 00:09:53,958
‫אבל מה אם אמרתי לכם שאני עץ?‬

142
00:09:58,500 --> 00:09:59,833
‫או בית?‬

143
00:10:00,500 --> 00:10:04,500
‫מה אם אמרתי לכם
שאני כדור הארץ והשמש והירח?‬

144
00:10:04,583 --> 00:10:06,291
‫והיקום כולו?‬

145
00:10:06,791 --> 00:10:11,458
‫אני העבר. וההווה. העתיד. אני כל הדברים.‬

146
00:10:12,583 --> 00:10:15,375
‫אני טאוצין.‬

147
00:10:18,916 --> 00:10:20,666
‫מי זה טאוצין?‬

148
00:10:21,916 --> 00:10:23,791
‫מה זה טאוצין?‬

149
00:10:24,791 --> 00:10:26,083
‫אני יודעת!‬

150
00:10:26,166 --> 00:10:29,458
‫בפילוסופיית הנאהוה,
טאוצין הוא הכוח הקדוש‬

151
00:10:29,541 --> 00:10:33,166
‫שמנפיש הכול ומהווה הכול.‬

152
00:10:33,250 --> 00:10:38,250
‫טאוצין הוא אתם.
טאוצין הוא אני והעץ והבית.‬

153
00:10:38,333 --> 00:10:42,125
‫כל זה. כולנו. הכול הוא טאוצין.‬

154
00:10:43,458 --> 00:10:46,083
‫זה שנראה שאנחנו נפרדים...‬

155
00:10:48,750 --> 00:10:50,458
‫זו רק אשליה.‬

156
00:10:53,500 --> 00:10:55,708
‫זה מגניב.‬

157
00:10:58,666 --> 00:11:03,000
‫רק עכשיו קלטתי, כל הידע הזה. אני לא מאמינה
שאנחנו יכולים לעשות את זה ביחד!‬

158
00:11:03,083 --> 00:11:05,250
‫- זה מרגש!
- מה עוד אני יכולה לעשות?‬

159
00:11:05,333 --> 00:11:07,791
‫דחקתי בך ללמוד לנגן בפסנתר. את די טובה.‬

160
00:11:07,875 --> 00:11:10,500
‫תמיד ייחלתי לכך
שמישהו יכריח אותי ללמוד פסנתר.‬

161
00:11:10,583 --> 00:11:11,791
‫ואת מדברת ספרדית.‬

162
00:11:11,875 --> 00:11:13,333
‫לא נכון! אני מדברת ספרדית?‬

163
00:11:13,416 --> 00:11:14,708
‫כן, אני מדברת ספרדית!‬

164
00:11:14,791 --> 00:11:18,666
‫עודדתי את אמך לדבר את שפת האם שלה בבית.‬

165
00:11:18,750 --> 00:11:23,375
‫ועכשיו גם אני מדבר קצת ספרדית.‬

166
00:11:24,666 --> 00:11:27,083
‫המבטא שלך קורע מצחוק.‬

167
00:11:27,166 --> 00:11:28,875
‫את מתכוונת ל"אקסלאנטה".‬

168
00:11:28,958 --> 00:11:30,583
‫לא, אני לא חושבת כך.‬

169
00:11:32,458 --> 00:11:35,500
‫ועלינו לחזור לעבודת התזה שלך.‬

170
00:11:35,875 --> 00:11:36,750
‫תזה?‬

171
00:11:36,833 --> 00:11:39,750
‫כן, את כותבת את עבודת הדוקטורט שלך.‬

172
00:11:39,833 --> 00:11:43,708
‫ברגע שתגני עליה ותפרסמי אותה,
תקבלי קביעות ותהיי מסודרת לכל החיים.‬

173
00:11:44,875 --> 00:11:47,500
‫אפשר לדלג קדימה כמה שנים? כי זה נשמע נורא.‬

174
00:11:47,583 --> 00:11:50,125
‫אל תדאגי, אני אעזור לך עם זה. כמו תמיד.‬

175
00:11:54,375 --> 00:11:58,500
‫אבל... מה אם אני לא טובה כמוה?‬

176
00:11:59,291 --> 00:12:00,416
‫מי?‬

177
00:12:00,500 --> 00:12:02,500
‫- אלמה האחרת.
- האחרת?‬

178
00:12:03,125 --> 00:12:06,833
‫את היא, נכון?
את פשוט זוכרת את ציר הזמן השני.‬

179
00:12:06,916 --> 00:12:10,083
‫כל זה יחזור אלייך. את תאהבי את החיים האלה.‬

180
00:12:10,166 --> 00:12:12,000
‫כן. נכון.‬

181
00:12:13,125 --> 00:12:14,416
‫אני יודעת.‬

182
00:12:15,208 --> 00:12:17,583
‫היי! איך החברים שלי כאן?‬

183
00:12:17,666 --> 00:12:19,875
‫מה לגבי סאם? אני מכירה אותו בכלל?‬

184
00:12:19,958 --> 00:12:22,708
‫אנחנו לא ממש מדברים על דברים מהסוג הזה.‬

185
00:12:22,791 --> 00:12:24,000
‫הבנתי.‬

186
00:12:27,875 --> 00:12:28,708
‫ג'רלדין על הפסנתר‬

187
00:12:28,791 --> 00:12:31,000
‫מה את עושה עם תמונות של אימא שלך?‬

188
00:12:31,083 --> 00:12:35,666
‫אני מנסה להבין אותה טוב יותר,
למה היא עשתה את הבחירות שהיא עשתה.‬

189
00:12:36,791 --> 00:12:39,541
‫- למה היא איבדה את שפיותה.
- כמו שהיית בעבר.‬

190
00:12:40,583 --> 00:12:43,083
‫נסעת אחורה בזמן כדי לגלות?‬

191
00:12:43,166 --> 00:12:47,875
‫לא. היכולות שלי מוגבלות יותר
מאז שחזרתי לגוף הפיזי שלי.‬

192
00:12:48,500 --> 00:12:50,791
‫אז אני רק חוקר בדרך המיושנת.‬

193
00:12:50,875 --> 00:12:52,166
‫מה כבר גילית?‬

194
00:12:52,250 --> 00:12:57,375
‫ובכן, היא שינתה את שמה הפרטי
אחרי שעברה דרך נמל גלווסטון.‬

195
00:12:57,458 --> 00:12:59,208
‫זה היה די נפוץ, לא?‬

196
00:12:59,291 --> 00:13:02,000
‫אנשים רצו להיטמע, או שהכריחו אותם.‬

197
00:13:02,833 --> 00:13:07,916
‫כן. אבל שמה הפרטי היה רוחל,
אשר מיתרגם לרייצ'ל.‬

198
00:13:08,041 --> 00:13:09,583
‫אז למה ג'רלדין?‬

199
00:13:09,666 --> 00:13:12,166
‫אולי נוכל לחזור אחורה ולגלות! אני אעזור!‬

200
00:13:12,250 --> 00:13:14,916
‫- לא, לא.
- בחייך! זה יהיה כיף!‬

201
00:13:17,791 --> 00:13:18,625
‫שוטרים?‬

202
00:13:22,166 --> 00:13:25,000
‫- זה מסוכן מדי.
- "מסוכן"? מה זאת אומרת?‬

203
00:13:25,083 --> 00:13:26,500
‫הצלנו אותך, לא?‬

204
00:13:26,583 --> 00:13:29,083
‫תחשוב מה עוד נוכל לעשות, האמיתות שנחשוף,‬

205
00:13:29,166 --> 00:13:30,291
‫האנשים שנעזור להם.‬

206
00:13:30,375 --> 00:13:34,166
‫תחשבי על הנזק שנוכל לגרום,
וכל האנשים שאנחנו יכולים לפגוע בהם.‬

207
00:13:34,250 --> 00:13:37,875
‫את יודעת, היה לנו מזל.
זכיתי בחיים חדשים. יש לך חיים חדשים.‬

208
00:13:37,958 --> 00:13:40,833
‫- את רוצה לסכן את זה?
- רצית לעזור לאימא שלך.‬

209
00:13:40,916 --> 00:13:44,166
‫התחלת את המחקר שלך
כדי שהיא לא תהיה מאושפזת.‬

210
00:13:44,250 --> 00:13:47,791
‫אימא שלך חששה שהייתי סכיזופרן,‬

211
00:13:47,875 --> 00:13:49,875
‫אז נאלצתי לפסיק עם המחקר שלי.‬

212
00:13:49,958 --> 00:13:54,958
‫התמקדתי בך ובבקה, בסדר?
אתן החיים שלי עכשיו, ואני שמח.‬

213
00:13:58,916 --> 00:14:00,541
‫בוא ננסה ולא ננסה.‬

214
00:14:00,625 --> 00:14:02,125
‫לא, אני לא רוצה.‬

215
00:14:05,458 --> 00:14:08,458
‫אלמה. אלמה, תפסיקי. אלמה!‬

216
00:14:16,708 --> 00:14:19,083
‫אבא!‬

217
00:14:21,958 --> 00:14:23,083
‫- לא!
- אלמה.‬

218
00:14:23,166 --> 00:14:26,666
‫לא יכולתי לשלוט בזה.
לא יכולתי ללכת לשום מקום. אלוהים.‬

219
00:14:27,291 --> 00:14:29,291
‫אין לי יכולות בחיים האלה?‬

220
00:14:29,375 --> 00:14:31,750
‫את לא באמת ניסית, אבל אולי זו אינדיקציה‬

221
00:14:31,833 --> 00:14:33,541
‫לכך שאת צריכה להפסיק עם זה.‬

222
00:14:33,625 --> 00:14:35,250
‫אבל מה אני אמורה לעשות כאן?‬

223
00:14:35,333 --> 00:14:38,750
‫להפיק את המרב מהחיים האלה.
ממש כאן. ממש עכשיו.‬

224
00:14:38,833 --> 00:14:42,291
‫אלה חיים נהדרים שבנינו, ביחד.
אבא שלך בחיים.‬

225
00:14:42,375 --> 00:14:44,375
‫זה לא מספיק יוצא דופן?‬

226
00:14:45,208 --> 00:14:46,791
‫ברור שכן.‬

227
00:15:08,500 --> 00:15:10,208
‫אוניברסיטת סן אנטוניו‬

228
00:15:10,833 --> 00:15:11,791
‫היי.‬

229
00:15:54,833 --> 00:15:56,125
‫סאם?‬

230
00:16:19,083 --> 00:16:20,583
‫טזקטליפוקה‬

231
00:16:40,791 --> 00:16:43,958
‫"אבא היקר, כואב לי להגיד לך את זה, אבל..."‬

232
00:16:59,541 --> 00:17:00,416
‫קואטליקו - לטאטא כדי לטפח את המקדש...‬

233
00:17:21,791 --> 00:17:22,958
‫אלוהים אדירים!‬

234
00:17:47,375 --> 00:17:48,416
‫אז...‬

235
00:17:49,416 --> 00:17:50,833
‫איך עבר ירח הדבש?‬

236
00:17:50,916 --> 00:17:54,083
‫נהדר. התגוררנו בבונגלו מעל המים.‬

237
00:17:54,166 --> 00:17:57,833
‫- מה זה בונגלו מעל המים?
- הם בונים בונגלו מעל לים,‬

238
00:17:57,916 --> 00:18:01,375
‫אז, בבוקר, את פותחת את הדלת
ונכנסת לאוקיינוס.‬

239
00:18:01,458 --> 00:18:03,625
‫ראיתי אישה נפגעת על ידי משאית היום.‬

240
00:18:03,708 --> 00:18:06,125
‫- אלוהים אדירים. היא בסדר?
- איי!‬

241
00:18:06,208 --> 00:18:07,875
‫לא יכולתי לעשות משהו.‬

242
00:18:07,958 --> 00:18:10,458
‫רק צפיתי בה מקפצת כמו דג גוסס.‬

243
00:18:10,541 --> 00:18:11,666
‫טוב, אלמה...‬

244
00:18:13,083 --> 00:18:15,750
‫אבל אז הגיע אמבולנס,
אז אני בטוחה שהיא בסדר.‬

245
00:18:15,833 --> 00:18:18,416
‫אוקיי, טוב. אז היא קיבלה עזרה. נכון?‬

246
00:18:18,500 --> 00:18:19,500
‫כן.‬

247
00:18:22,041 --> 00:18:25,000
‫אז, יש סיכוי שנצפה לנכד בקרוב?‬

248
00:18:25,083 --> 00:18:29,333
‫- אימא! אלוהים אדירים!
- אתם נשואים. למה אתם מחכים?‬

249
00:18:29,416 --> 00:18:31,250
‫האמת היא, שאנחנו לא מחכים.‬

250
00:18:31,333 --> 00:18:35,166
‫אתה לא אמור להגיד כלום
עד שאנחנו בהריון באמת.‬

251
00:18:35,625 --> 00:18:37,416
‫- אופס, מצטער.
- זה באמת מרגש.‬

252
00:18:37,500 --> 00:18:38,333
‫בהחלט כך.‬

253
00:18:38,416 --> 00:18:41,833
‫כן. מזל טוב, אני מניחה,
על קיום יחסי מין לא מוגנים.‬

254
00:18:46,083 --> 00:18:47,250
‫תסלחו לי.‬

255
00:18:49,500 --> 00:18:50,541
‫שלום.‬

256
00:18:51,416 --> 00:18:55,666
‫קוראים להן לחמניות לארוחת ערב,
אבל אני מסוגל לאכול אותן כל הזמן. באמת.‬

257
00:19:01,291 --> 00:19:03,916
‫אני לא צריכה את דעתך על מה שעשיתי.‬

258
00:19:17,583 --> 00:19:23,125
‫...כל הזמן, אנשים מסוימים מאמינים
שהזמן מתרחש רק פעם אחד,‬

259
00:19:23,208 --> 00:19:25,916
‫- שאנחנו חווים אותו באופן לינארי.
- מה?‬

260
00:19:26,333 --> 00:19:28,083
‫זה מפוצץ את המוח.‬

261
00:19:29,041 --> 00:19:31,125
‫אז... אני עדיין יכול לאכול את זה?‬

262
00:19:34,416 --> 00:19:35,458
‫הנה זה בא.‬

263
00:19:39,875 --> 00:19:41,000
‫הנה זה בא.‬

264
00:19:56,791 --> 00:19:58,958
‫כן! היי!‬

265
00:20:09,458 --> 00:20:13,041
‫אבא, הצלחתי. עשיתי מאמץ. יצאתי מחוץ לערפל.‬

266
00:20:13,125 --> 00:20:14,125
‫תסגרי את הדלת.‬

267
00:20:14,208 --> 00:20:17,041
‫אבל אני כל הזמן מנסה,
וכל הזמן חוזרת לערפל.‬

268
00:20:17,125 --> 00:20:18,625
‫למה אני לא מצליחה לשחזר?‬

269
00:20:18,708 --> 00:20:21,583
‫- אני לא יודע.
- אתה פיזיקאי מוכשר. בוא נפענח.‬

270
00:20:21,666 --> 00:20:24,500
‫אנחנו לא צריכים לפענח שום דבר
אם תפסיקי לנסות.‬

271
00:20:24,875 --> 00:20:27,916
‫אבא... אני חושבת שמשהו קורה עם אימא.‬

272
00:20:28,000 --> 00:20:30,916
‫ראיתי אותה מתווכחת עם גבר
במכונית שלו מחוץ לבית.‬

273
00:20:31,000 --> 00:20:33,583
‫- לא רוצה לשמוע את זה.
- מה אם היא בצרות?‬

274
00:20:33,666 --> 00:20:36,916
‫היא בוכה וישנה במהלך היום. זאת לא היא.‬

275
00:20:37,000 --> 00:20:41,166
‫ואז היא קפצה במהלך ארוחת הערב
בשביל שיחת טלפון. אימא. נאצית של טלפונים.‬

276
00:20:41,250 --> 00:20:43,416
‫אם לדעתך אימא שלך בצרות, תשאלי אותה.‬

277
00:20:43,500 --> 00:20:46,541
‫- היא שומרת את זה בסוד.
- זה משהו שאת לא צריכה לדעת.‬

278
00:20:46,625 --> 00:20:49,208
‫- אני יכולה לעזור.
- אולי היא לא רוצה עזרה.‬

279
00:20:49,291 --> 00:20:50,875
‫אולי היא זקוקה לעזרתי.‬

280
00:20:50,958 --> 00:20:55,000
‫אלמה, יש לי חיים שניים כאן. הזדמנות שנייה.‬

281
00:20:55,083 --> 00:20:58,000
‫אני עושה כל שביכולתי כדי שזה יגיע לי.‬

282
00:20:58,083 --> 00:21:01,458
‫- אני לא רוצה לסכן את זה.
- נוכל לשפר את המצב.‬

283
00:21:01,541 --> 00:21:03,708
‫או שאני עלול לאבד את עצמי שוב.‬

284
00:21:03,791 --> 00:21:07,125
‫המחקר שלי,
האובססיה שלי עם הגישה ליכולות האלה.‬

285
00:21:07,208 --> 00:21:09,666
‫את זוכרת שהשארתי אותך ברחוב כשהיית קטנה?‬

286
00:21:09,750 --> 00:21:11,166
‫עשיתי דברים נוראיים.‬

287
00:21:11,250 --> 00:21:14,000
‫- זה היה אתה שונה.
- זה עדיין חלק ממני.‬

288
00:21:14,083 --> 00:21:15,750
‫אני לא רוצה לפתוח את הדלת הזו.‬

289
00:21:15,833 --> 00:21:20,083
‫- אבא, יש לנו כוח לעזור...
- סבתא שלך ואני איבדנו את עצמנו.‬

290
00:21:20,166 --> 00:21:22,666
‫ואני לא רוצה לראות את זה קורה לך.‬

291
00:21:24,333 --> 00:21:27,708
‫אבא, היום, כשראיתי האישה הזאת
נפגעת ממשאית,‬

292
00:21:28,375 --> 00:21:30,416
‫לא יכולתי לעשות שום דבר כדי לעזור.‬

293
00:21:30,500 --> 00:21:32,875
‫אולי זה לא היה באחריותך.‬

294
00:21:33,791 --> 00:21:35,541
‫לא כל דבר הוא באחריותך.‬

295
00:21:50,291 --> 00:21:51,958
‫בקה. חכי.‬

296
00:21:52,791 --> 00:21:55,208
‫מצטערת שלא נפרדנו. היית במשרד של אבא‬

297
00:21:55,291 --> 00:21:57,500
‫- אז חשבתי שאת עובדת.
- בקה...‬

298
00:21:57,583 --> 00:22:00,208
‫- אני יכולה לדבר איתך לרגע?
- אהיה במכונית.‬

299
00:22:00,291 --> 00:22:02,916
‫צלילי יוקולילי טהיטיאנית קוראים בשמי.‬

300
00:22:03,000 --> 00:22:04,458
‫- כל כך מטופש.
- כן.‬

301
00:22:04,541 --> 00:22:07,916
‫רציתי לשאול אותך, האם הכול בסדר עם אימא?‬

302
00:22:08,000 --> 00:22:11,666
‫כן, לא, אני יודעת. משהו בהחלט לא בסדר.‬

303
00:22:11,750 --> 00:22:13,958
‫ניסיתי לדבר איתה והיא לא מוכנה.‬

304
00:22:14,041 --> 00:22:18,125
‫- ובכן, מה את חושב שזה?
- ובכן... אני ראיתי משהו.‬

305
00:22:19,083 --> 00:22:22,208
‫בבוקר אחרי החתונה,
קפצתי לפה כדי להוריד כמה דברים‬

306
00:22:22,291 --> 00:22:23,833
‫לפני הטיסה שלנו.‬

307
00:22:24,541 --> 00:22:26,916
‫אימא הייתה במכונית מחוץ לבית...‬

308
00:22:27,416 --> 00:22:29,625
‫אני לא צריכה את דעתך על מה שעשיתי.‬

309
00:22:38,125 --> 00:22:40,333
‫בקה, מה את עושה כאן?‬

310
00:22:41,333 --> 00:22:44,208
‫אלוהים אדירים. רגע, זו היית את.‬

311
00:22:45,666 --> 00:22:47,333
‫את זו שראתה את זה.‬

312
00:22:47,416 --> 00:22:48,625
‫מה?‬

313
00:22:49,125 --> 00:22:51,333
‫לא, אלחנדרו. אתה צריך לעזוב. עכשיו!‬

314
00:22:53,666 --> 00:22:55,291
‫אימא, מי זה היה?‬

315
00:22:56,291 --> 00:22:58,375
‫זה שום דבר. חבר ותיק.‬

316
00:22:58,875 --> 00:23:00,583
‫מה? מי?‬

317
00:23:02,625 --> 00:23:05,500
‫אז חשבת על זה במהלך ארוחת הערב.‬

318
00:23:05,916 --> 00:23:08,250
‫מה שראיתי, ראיתי דרכך.‬

319
00:23:09,083 --> 00:23:13,208
‫ראית את זה? אבל אף אחד לא הצליח
לראות את זה לפני כן.‬

320
00:23:13,291 --> 00:23:16,416
‫"לפני"? זה כבר קרה בעבר?‬

321
00:23:16,500 --> 00:23:19,875
‫את מסוגלת לבקר בזיכרונות בעבר?
את מסוגלת לעבור בזמן?‬

322
00:23:19,958 --> 00:23:22,791
‫אני לא נוסעת בזמן. זה לא מוזר ככה.‬

323
00:23:22,875 --> 00:23:26,916
‫בקה. את כן נוסעת בזמן. את נוסעת בזמן.‬

324
00:23:27,000 --> 00:23:31,125
‫וגם אני, כלומר, אני לא מסוגלת כרגע, אבל...
אנחנו נוכל לעשות את זה ביחד.‬

325
00:23:35,625 --> 00:23:36,708
‫מה?‬

326
00:24:27,250 --> 00:24:29,250
‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬