1
00:00:10,541 --> 00:00:11,833
‫רוחל.‬

2
00:00:23,125 --> 00:00:24,625
‫מצאתם אותי.‬

3
00:00:26,708 --> 00:00:31,083
‫בלתי גמור‬

4
00:00:32,125 --> 00:00:34,416
‫למה היית מאחורי הדלת הזאת?‬

5
00:00:34,500 --> 00:00:36,125
‫השאירו אותי כאן.‬

6
00:00:36,541 --> 00:00:37,791
‫מי?‬

7
00:00:38,583 --> 00:00:39,583
‫אני.‬

8
00:00:39,666 --> 00:00:42,291
‫מה זאת אומרת? מה קרה?‬

9
00:00:42,583 --> 00:00:44,208
‫אני כבר לא כל כך בטוחה.‬

10
00:00:44,791 --> 00:00:46,166
‫איפה אנחנו?‬

11
00:00:46,916 --> 00:00:47,916
‫בבית.‬

12
00:00:48,000 --> 00:00:50,666
‫את יכולה להראות לנו? אנחנו רוצים להבין.‬

13
00:00:50,750 --> 00:00:52,625
‫- אנחנו רוצים לעזור.
- קדימה.‬

14
00:00:53,000 --> 00:00:54,666
‫את תהיי בטוחה איתנו.‬

15
00:01:05,000 --> 00:01:06,875
‫כאן אני גדלתי.‬

16
00:01:07,000 --> 00:01:09,875
‫אם לא ראית מי עשה את זה, לא נוכל לעזור לך.‬

17
00:01:18,458 --> 00:01:20,458
‫רוחל, מה יש שם?‬

18
00:01:21,000 --> 00:01:22,250
‫זה הבית שלי.‬

19
00:01:27,625 --> 00:01:28,791
‫שלום, אפשר לעזור לך?‬

20
00:01:28,875 --> 00:01:30,583
‫אתה זוסמן טלמון?‬

21
00:01:30,958 --> 00:01:31,958
‫כן.‬

22
00:01:32,041 --> 00:01:34,625
‫אני צריך לדבר עם אשתך.‬

23
00:01:38,208 --> 00:01:39,708
‫למה הוא נכנס פנימה?‬

24
00:01:40,208 --> 00:01:42,041
‫הוא רצה שאימא תסתכל עבורו.‬

25
00:01:43,166 --> 00:01:44,666
‫את יכולה להראות לנו?‬

26
00:01:44,750 --> 00:01:46,083
‫בטח.‬

27
00:01:50,291 --> 00:01:51,416
‫ליבה...‬

28
00:01:51,500 --> 00:01:52,750
‫יש כאן שוטר.‬

29
00:01:53,541 --> 00:01:54,458
‫האם יש בעיה?‬

30
00:01:54,791 --> 00:01:56,666
‫שמעתי שאת מגדת עתידות.‬

31
00:01:57,666 --> 00:01:59,041
‫את יכולה לגלות את העתיד.‬

32
00:01:59,375 --> 00:02:00,208
‫לא.‬

33
00:02:01,166 --> 00:02:02,208
‫לא בדיוק.‬

34
00:02:02,291 --> 00:02:03,666
‫אני יודע שאת יכולה.‬

35
00:02:03,750 --> 00:02:05,500
‫ואני צריך לדעת משהו.‬

36
00:02:07,375 --> 00:02:08,666
‫אני אשלם לך.‬

37
00:02:08,750 --> 00:02:09,666
‫המחנה הקיצוני הלאומי‬

38
00:02:12,916 --> 00:02:14,458
‫מה דעתך, יקירה?‬

39
00:02:15,291 --> 00:02:16,833
‫את יכולה לעזור לאיש הזה?‬

40
00:02:16,916 --> 00:02:18,375
‫את עוזרת לאנשים, נכון?‬

41
00:02:19,083 --> 00:02:22,125
‫לחברים ולמשפחה, ולעולם לא בשביל כסף.‬

42
00:02:22,208 --> 00:02:23,875
‫ובכן, עשי זאת רק הפעם.‬

43
00:02:42,208 --> 00:02:44,875
‫לאימא היה כישרון. אני הייתי לומדת ממנה.‬

44
00:02:50,833 --> 00:02:52,208
‫מה אתה רוצה לדעת?‬

45
00:02:52,291 --> 00:02:54,583
‫יש אישה. אני רוצה שהיא תהיה אשתי...‬

46
00:02:55,916 --> 00:02:57,000
‫מה היא תגיד?‬

47
00:03:00,375 --> 00:03:02,583
‫מעולם לא ידעתי שסבתא שלי מיסטיקנית.‬

48
00:03:02,666 --> 00:03:04,083
‫מה היא עושה עם הקערה?‬

49
00:03:04,166 --> 00:03:06,625
‫היא משתמשת ב
כדי למקד את הכוח.‬

50
00:03:06,708 --> 00:03:10,041
‫תרבויות עתיקות רבות
השתמשו בבריכות משקפות‬

51
00:03:10,125 --> 00:03:11,958
‫כפורטלים למישורים גבוהים יותר.‬

52
00:03:14,000 --> 00:03:15,875
‫המסר לא ברור.‬

53
00:03:15,958 --> 00:03:17,875
‫אבל אני בטוחה שהיא אוהבת אותך. איך לא?‬

54
00:03:17,958 --> 00:03:19,083
‫נסי שוב.‬

55
00:03:19,166 --> 00:03:20,875
‫זה ברור, אימא.‬

56
00:03:20,958 --> 00:03:22,041
‫היא לא תסכים.‬

57
00:03:22,125 --> 00:03:24,625
‫אני יודעת, אבל הוא לא יכול לשמוע את זה.‬

58
00:03:24,708 --> 00:03:25,750
‫הוא יאשים אותנו.‬

59
00:03:25,833 --> 00:03:27,583
‫מה היא אמרה?‬

60
00:03:27,666 --> 00:03:28,625
‫מה את אומרת?‬

61
00:03:28,708 --> 00:03:30,250
‫דברי בפולנית, לא בלשון היהודית שלך.‬

62
00:03:30,333 --> 00:03:31,333
‫אני מתנצלת.‬

63
00:03:31,416 --> 00:03:32,500
‫הבת שלי התבלבלה.‬

64
00:03:33,041 --> 00:03:35,250
‫אני מצטערת, אנו לא יכולים לעזור לך.‬

65
00:03:40,500 --> 00:03:41,958
‫איזה בזבוז.‬

66
00:03:52,666 --> 00:03:53,916
‫אבל למה?‬

67
00:03:54,000 --> 00:03:55,208
‫למה חייבים לשרוף אותם?‬

68
00:03:55,708 --> 00:03:58,041
‫הם יכולים לעצור אותנו
רק בגלל שיש לנו דברים כאלה.‬

69
00:03:58,125 --> 00:03:59,708
‫אפילו הרב שלנו מתנגד לזה.‬

70
00:03:59,791 --> 00:04:01,666
‫מסמכי ההגירה שלנו יהיו מוכנים בקרוב.‬

71
00:04:01,750 --> 00:04:03,208
‫אז נוכל לעזוב.‬

72
00:04:03,291 --> 00:04:04,458
‫לאן אנחנו הולכים?‬

73
00:04:07,125 --> 00:04:08,708
‫אנחנו אוהבים את הבית שלנו.‬

74
00:04:08,791 --> 00:04:11,291
‫אבל יש תחושה שמתקרבת סכנה.‬

75
00:04:11,916 --> 00:04:14,416
‫עלינו לתכנן את היציאה שלנו בקפידה.‬

76
00:04:38,583 --> 00:04:39,750
‫בואו ותראו.‬

77
00:04:45,833 --> 00:04:46,666
‫אימא!‬

78
00:04:46,750 --> 00:04:47,916
‫אבא!‬

79
00:04:48,208 --> 00:04:49,166
‫אימא...‬

80
00:04:52,166 --> 00:04:53,541
‫לעזאזל.‬

81
00:04:54,791 --> 00:04:57,791
‫אם לא נשמיד את הדברים האלה,
אנחנו נהיה המושמדים.‬

82
00:04:58,750 --> 00:05:00,708
‫עכשיו לכי למחסן ותביאי את המטאטא.‬

83
00:05:02,958 --> 00:05:03,875
‫קדימה.‬

84
00:05:11,333 --> 00:05:13,708
‫מה קרה שם? מה ראית?‬

85
00:05:19,833 --> 00:05:23,250
‫אני לא זוכרת, אבל מה שקורה אחר כך‬

86
00:05:24,166 --> 00:05:25,666
‫אבוד שם.‬

87
00:05:29,666 --> 00:05:32,083
‫- אין לך מושג מה שייך לשם?
- לא.‬

88
00:05:32,458 --> 00:05:34,250
‫אבל הג'רלדיניות גרות שם.‬

89
00:05:34,333 --> 00:05:35,958
‫הג'רלדיניות?‬

90
00:05:36,041 --> 00:05:37,083
‫כן.‬

91
00:05:37,166 --> 00:05:38,541
‫היא אני.‬

92
00:05:39,333 --> 00:05:40,916
‫כולן.‬

93
00:05:49,583 --> 00:05:51,291
‫החלק השני של הקולאז' שלה.‬

94
00:05:53,500 --> 00:05:54,625
‫זה הכול.‬

95
00:05:54,708 --> 00:05:56,666
‫הבית ברחוב גרין.‬

96
00:05:56,750 --> 00:06:00,208
‫וזהו הפנסיון שבו התגוררה
לראשונה בסן אנטוניו.‬

97
00:06:00,875 --> 00:06:02,250
‫הנה היא יולדת.‬

98
00:06:03,208 --> 00:06:04,500
‫הכול שם.‬

99
00:06:06,833 --> 00:06:08,500
‫זה כל כך אמיתי.‬

100
00:06:08,583 --> 00:06:11,750
‫כל כך אמיתי, אבל כל כך רחוק.‬

101
00:06:11,833 --> 00:06:15,041
‫היא שומרת על ילדותה
עמוק בתוך תת המודע שלה.‬

102
00:06:15,750 --> 00:06:18,416
‫משהו בכפר הזה שהיא לא רוצה לגשת אליו,‬

103
00:06:18,500 --> 00:06:21,625
‫או איזה זיכרון טראומטי שאבד בריקנות.‬

104
00:06:21,708 --> 00:06:23,708
‫נכון. אני צדקתי!‬

105
00:06:23,791 --> 00:06:27,333
‫מה ששייך למקום הריק הזה זה מה שרדף אותה.‬

106
00:06:27,416 --> 00:06:30,208
‫הסיבה למה אמרה לאימא לא לאמץ את אלחנדרו.‬

107
00:06:30,291 --> 00:06:32,625
‫אם נתקן את זה,
נתקן את הכול.‬

108
00:06:32,708 --> 00:06:33,875
‫זה אפשרי.‬

109
00:06:33,958 --> 00:06:35,958
‫עלינו להגיע לגרסאות האחרות שלך,‬

110
00:06:36,041 --> 00:06:38,333
‫לעזור להן לזכור
מה שהן רוצות לשכוח.‬

111
00:06:38,416 --> 00:06:39,333
‫מה זה?‬

112
00:06:39,416 --> 00:06:40,708
‫רוחל, מה קורה?‬

113
00:06:40,791 --> 00:06:43,083
‫- מה הבעיה?
- אני לא רוצה להיכנס לשם.‬

114
00:06:44,916 --> 00:06:48,083
‫בכל פעם שאני הולכת, אני קוראת להן.
לא אכפת להן.‬

115
00:06:48,541 --> 00:06:51,041
‫הן לא מבינות שאני בודדה כאן.‬

116
00:06:51,125 --> 00:06:54,333
‫בסדר. טוב, רוחל,
אנחנו כאן איתך עכשיו, בסדר?‬

117
00:06:54,416 --> 00:06:55,583
‫אנחנו נדאג לך.‬

118
00:06:55,666 --> 00:06:57,666
‫את יכולה להראות לנו איך להגיע לשם?‬

119
00:06:58,833 --> 00:07:00,125
‫- אוקיי.
- אוקיי.‬

120
00:07:16,750 --> 00:07:18,166
‫שלום לך.‬

121
00:07:19,000 --> 00:07:21,083
‫את צריכה עזרה למצוא את המשפחה שלך?‬

122
00:07:28,625 --> 00:07:30,708
‫לא, לא משפוחה.‬

123
00:07:33,625 --> 00:07:34,916
‫אוולין.‬

124
00:07:35,708 --> 00:07:37,541
‫את... מי את?‬

125
00:07:39,791 --> 00:07:42,041
‫אוניית נוסעים ג'רלדין
ספינות קיטור מלכותיות ומארצות הברית‬

126
00:07:42,125 --> 00:07:43,250
‫כרטיס תקף לקטין אחד‬

127
00:07:44,708 --> 00:07:45,833
‫ג'רלדין.‬

128
00:07:46,250 --> 00:07:48,541
‫קדימה. ג'רלדין.‬

129
00:07:51,000 --> 00:07:54,416
‫ידעתי שהיא שינתה את שמה,
אבל אני עדיין לא מבין למה.‬

130
00:07:54,500 --> 00:07:57,125
‫- מה קרה להורים שלה?
- אני לא יודע.‬

131
00:07:57,208 --> 00:08:00,791
‫תהא אשר תהא הטראומה הזאת,
היא הכריחה אותה לשנות הכול.‬

132
00:08:00,875 --> 00:08:04,250
‫אנחנו צריכים למצוא רגע שבו
תהיה פתוחה לספר לנו מה קרה.‬

133
00:08:04,333 --> 00:08:07,291
‫רק רגע אחד בכל חייה, אבל...‬

134
00:08:12,083 --> 00:08:13,375
‫זה הרבה חיים.‬

135
00:08:22,333 --> 00:08:24,125
‫אלוהים אדירים!‬

136
00:08:27,500 --> 00:08:29,958
‫- אנחנו חייבים להיזהר כאן.
- כן.‬

137
00:08:30,500 --> 00:08:33,291
‫תראה! הנה היא ביום חתונתה.
בואו פשוט ננסה שם.‬

138
00:08:33,375 --> 00:08:37,041
‫אנחנו פשוט נשאל אותה מה קרה
אחרי שאבא שלך שבר את הקערה המשקפת.‬

139
00:08:37,125 --> 00:08:38,250
‫בסדר.‬

140
00:08:49,958 --> 00:08:52,041
‫אימא, אנחנו צריכים
לשאול אותך משהו.‬

141
00:08:54,416 --> 00:08:55,625
‫לא.‬

142
00:08:55,708 --> 00:08:57,041
‫לא היום.‬

143
00:09:04,500 --> 00:09:06,250
‫זאת אני.
אנחנו כאן כדי לעזור.‬

144
00:09:07,125 --> 00:09:09,666
‫לא, אתם לא. לכו מכאן!‬

145
00:09:11,541 --> 00:09:14,916
‫אימא, אני צריך שתעזרי לנו
להבין מה קרה.‬

146
00:09:15,000 --> 00:09:16,291
‫מה שייך לכאן?‬

147
00:09:17,625 --> 00:09:19,333
‫למה שתביא אותה לפה?‬

148
00:09:29,041 --> 00:09:31,000
‫את יכולה להחזיק אותה במסדרון קצת?‬

149
00:09:31,083 --> 00:09:32,791
‫נתקעים ברגע
שג'רלדין רואה אותה.‬

150
00:09:32,875 --> 00:09:34,333
‫- אוקיי.
- אבא, קדימה.‬

151
00:09:38,750 --> 00:09:40,166
‫אוקיי, אוקיי, אוקיי.‬

152
00:09:52,833 --> 00:09:54,541
‫אימא, מה את שרה?‬

153
00:09:55,708 --> 00:09:57,666
‫משהו ששמעתי בחלום.‬

154
00:09:59,416 --> 00:10:01,333
‫אלוהים. ראינו את זה.‬

155
00:10:01,416 --> 00:10:03,000
‫אימא, אנחנו זקוקים לעזרתך.‬

156
00:10:03,083 --> 00:10:04,791
‫- את מוכנה לדבר איתנו?
- לא.‬

157
00:10:05,333 --> 00:10:07,583
‫לא נראה לי. זה לא רעיון טוב.‬

158
00:10:07,958 --> 00:10:11,166
‫כן, אבל אנחנו יכולים לתקן הכול.
רק דברי איתנו.‬

159
00:10:11,250 --> 00:10:12,250
‫זה חשוב.‬

160
00:10:12,333 --> 00:10:15,541
‫את חייבת לספר לנו מה קרה לך,
למה נטשת את רוחל.‬

161
00:10:15,625 --> 00:10:17,958
‫אמרתי לא!‬

162
00:10:25,583 --> 00:10:28,083
‫זה בסדר, אבא. נמצא רגע טוב יותר.‬

163
00:10:29,833 --> 00:10:33,166
‫את מוכנה לראות עד כמה
הייתי קרוב להיות שחקן בייסבול מצליח?‬

164
00:10:33,833 --> 00:10:35,208
‫מה?‬

165
00:10:37,958 --> 00:10:41,166
‫ג'ייקוב, תתרחק משם. זה מסוכן. מה אתה עושה?‬

166
00:10:41,250 --> 00:10:44,833
‫כשאבא יחזור הביתה, אני אגיד לו
ששיחקתי ושברתי את הטלוויזיה.‬

167
00:10:44,916 --> 00:10:48,583
‫כי אם הוא לא יגלה שאת שברת אותה,
לא תצטרכי לעזוב שוב.‬

168
00:10:50,625 --> 00:10:52,583
‫יש לך תוכנית לכל דבר.‬

169
00:10:54,791 --> 00:10:56,083
‫ג'ייקוב.‬

170
00:10:56,458 --> 00:10:59,666
‫אני יודעת שאני עושה דברים שאתה לא מבין.‬

171
00:11:00,500 --> 00:11:03,750
‫אבל תדע שאימא שלך תמיד שם, עמוק בפנים.‬

172
00:11:05,333 --> 00:11:08,625
‫אני פשוט... אני פשוט מתבלבלת קצת.‬

173
00:11:09,125 --> 00:11:12,500
‫אז מה דעתך שאני אנקה את זה,‬

174
00:11:13,416 --> 00:11:15,666
‫ואז נאכל קצת גלידה?‬

175
00:11:16,875 --> 00:11:18,708
‫היא באמת הייתה כל עולמי.‬

176
00:11:23,500 --> 00:11:25,208
‫יש לי רעיון.‬

177
00:11:32,166 --> 00:11:33,500
‫אימא.‬

178
00:11:33,583 --> 00:11:36,125
‫האם משהו קרה כשהיית קטנה?‬

179
00:11:36,625 --> 00:11:38,625
‫משהו שגרם לך להתבלבל?‬

180
00:11:41,083 --> 00:11:42,208
‫לא.‬

181
00:11:42,583 --> 00:11:43,708
‫לא, ה...‬

182
00:11:44,166 --> 00:11:46,541
‫אימא ואבא שלי אהבו אותי מאוד.‬

183
00:11:47,125 --> 00:11:48,541
‫אהבו אותי עד כדי כך‬

184
00:11:49,000 --> 00:11:52,125
‫שקנו לי כרטיס לאוניה ענקית לאמריקה,‬

185
00:11:52,583 --> 00:11:55,250
‫שם זכיתי להזדמנויות רבות.‬

186
00:11:56,375 --> 00:11:59,000
‫יש לי הרבה מזל.‬

187
00:11:59,916 --> 00:12:03,208
‫אבל מה עם אימא ואבא שלך?
האם הם באו אחר כך?‬

188
00:12:04,125 --> 00:12:05,250
‫הם נשארו.‬

189
00:12:05,541 --> 00:12:07,333
‫הם נשארו איתי בלב שלי.‬

190
00:12:07,416 --> 00:12:10,166
‫ושם אני שומרת אותם עד היום.‬

191
00:12:11,708 --> 00:12:12,875
‫זה...‬

192
00:12:13,500 --> 00:12:15,416
‫זה לא קרה ככה.‬

193
00:12:15,916 --> 00:12:16,958
‫מה זאת אומרת?‬

194
00:12:17,041 --> 00:12:19,416
‫המעיל האדום הזה,
הוא היה של אימא שלי.‬

195
00:12:26,041 --> 00:12:27,291
‫הו, לא.‬

196
00:12:28,541 --> 00:12:30,000
‫אני זוכרת.‬

197
00:12:32,166 --> 00:12:33,750
‫בבקשה, אל תעשה את זה!‬

198
00:12:33,833 --> 00:12:35,208
‫גרמת לה לסרב לי.‬

199
00:12:35,291 --> 00:12:37,125
‫קיללת אותי.‬

200
00:12:38,500 --> 00:12:39,333
‫אימא!‬

201
00:12:39,416 --> 00:12:40,375
‫אבא!‬

202
00:12:42,333 --> 00:12:43,708
‫לעזאזל.‬

203
00:12:44,958 --> 00:12:47,958
‫אם לא נשמיד את הדברים האלה,
אנחנו נהיה המושמדים.‬

204
00:12:48,958 --> 00:12:51,333
‫ידעתי שאיני אמורה לראות עוד,‬

205
00:12:51,583 --> 00:12:53,583
‫אבל רציתי להיות יותר כמו אימא.‬

206
00:12:53,791 --> 00:12:55,375
‫רציתי לעזור לאנשים.‬

207
00:13:06,083 --> 00:13:09,833
‫היה רגע שחשבתי שהחיזיון שלי לא יתגשם.‬

208
00:13:17,333 --> 00:13:18,875
‫אבל הוא כן.‬

209
00:13:26,541 --> 00:13:28,333
‫בבקשה, אל תעשה את זה!‬

210
00:13:28,916 --> 00:13:30,625
‫גרמת לה לסרב לי.‬

211
00:13:30,708 --> 00:13:32,083
‫קיללת אותי.‬

212
00:13:32,166 --> 00:13:33,833
‫אני לא. אני נשבעת, בבקשה.‬

213
00:13:33,916 --> 00:13:36,041
‫אנחנו הרסנו הכול.
שמנו לזה סוף.‬

214
00:13:36,125 --> 00:13:37,250
‫כן, זה הסוף.‬

215
00:13:37,916 --> 00:13:39,083
‫איפה הבת שלך?‬

216
00:13:39,166 --> 00:13:40,666
‫היא אצל חברה.‬

217
00:13:42,041 --> 00:13:43,708
‫לא, בבקשה, לא!‬

218
00:13:55,750 --> 00:13:57,833
‫חיכיתי ימים לשובם.‬

219
00:13:58,833 --> 00:14:00,541
‫אבל ידעתי שהם לא יחזרו.‬

220
00:14:06,750 --> 00:14:09,958
‫זהו זה. הכול באשמתי.
הם מתו בגללי.‬

221
00:14:12,500 --> 00:14:15,458
‫- לא, לא. אל תגידי את זה.
- הייתי צריכה לספר להם.‬

222
00:14:15,541 --> 00:14:18,583
‫ראיתי הכול.
יכלנו לברוח כולנו ולהתחבא יחד.‬

223
00:14:26,291 --> 00:14:28,333
‫זה מה שהיא נשאה כל חייה.‬

224
00:14:31,166 --> 00:14:33,666
‫היא האשימה את עצמה במות הוריה.‬

225
00:14:38,083 --> 00:14:40,833
‫אם היית יכולה לספר להורים שלך עוד פעם אחת,‬

226
00:14:40,916 --> 00:14:42,833
‫את חושבת שהיית משנה את דעתם?‬

227
00:14:42,916 --> 00:14:44,041
‫אני לא יודעת.‬

228
00:14:44,125 --> 00:14:45,958
‫קראת לנו לכאן כדי לעזור.‬

229
00:14:47,125 --> 00:14:48,208
‫נכון?‬

230
00:14:48,625 --> 00:14:51,166
‫ובכן, הנה לך. אין סיבה לפחד.‬

231
00:14:51,250 --> 00:14:53,750
‫מה דעתך שניתן לזה עוד הזדמנות?‬

232
00:14:53,833 --> 00:14:55,166
‫בסדר.‬

233
00:14:58,000 --> 00:14:59,458
‫לעזאזל.‬

234
00:15:00,791 --> 00:15:03,083
‫אם לא נשמיד את הדברים האלה,
אנחנו נהיה המושמדים.‬

235
00:15:03,166 --> 00:15:04,291
‫בבקשה, אבא!‬

236
00:15:04,583 --> 00:15:07,000
‫אנחנו חייבים לרוץ. אנחנו חייבים לברוח.‬

237
00:15:07,083 --> 00:15:09,166
‫המשטרה מגיעה, והם ייקחו אתכם.‬

238
00:15:09,250 --> 00:15:11,666
‫הם לא יכולים. לא עשינו כלום.‬

239
00:15:11,750 --> 00:15:12,750
‫רואה?‬

240
00:15:13,916 --> 00:15:15,083
‫אין שום ראיות.‬

241
00:15:15,166 --> 00:15:16,958
‫לא, תקשיב, בבקשה!‬

242
00:15:17,041 --> 00:15:18,708
‫אני יודעת מה יקרה.‬

243
00:15:18,791 --> 00:15:20,250
‫אימא, בבקשה.‬

244
00:15:20,791 --> 00:15:22,375
‫יקירתי, גם אני מפחדת.‬

245
00:15:22,458 --> 00:15:23,625
‫אבל אבא שלך צודק.‬

246
00:15:23,708 --> 00:15:25,125
‫יש לנו את המסמכים שלנו עכשיו.‬

247
00:15:25,208 --> 00:15:26,916
‫נעזוב בעוד ימים ספורים.‬

248
00:15:27,000 --> 00:15:29,458
‫אם נברח עכשיו, ניראה אשמים.‬

249
00:15:29,541 --> 00:15:31,541
‫אבל אני יודעת מה יקרה. בבקשה!‬

250
00:15:31,625 --> 00:15:33,250
‫רוחל, לכי למחסן ותביאי את המטאטא.‬

251
00:15:37,458 --> 00:15:39,708
‫אמרתי לכם! אמרתי לכם שהם לא יקשיבו,‬

252
00:15:39,791 --> 00:15:42,125
‫ועכשיו אכזבתי אותם שוב!‬

253
00:15:45,916 --> 00:15:47,541
‫יש לי בשורות טובות.‬

254
00:15:48,125 --> 00:15:49,666
‫אנו יכולים לנסות שוב.‬

255
00:15:49,958 --> 00:15:52,458
‫ושוב, עד שנתקן את זה.‬

256
00:15:55,000 --> 00:15:56,916
‫אני יכול לשנות את דעתם בשבילם.‬

257
00:16:00,125 --> 00:16:01,000
‫עוד פעם.‬

258
00:16:01,666 --> 00:16:03,458
‫אתם חייבים לרוץ, חייבים לברוח.‬

259
00:16:03,541 --> 00:16:06,333
‫אם לא נשמיד את הדברים האלה,
אנחנו נהיה המושמדים.‬

260
00:16:17,291 --> 00:16:18,583
‫בבקשה, אבא.‬

261
00:16:23,583 --> 00:16:24,916
‫מספיק. צאי החוצה. עכשיו.‬

262
00:16:25,708 --> 00:16:27,416
‫אבא. אלוהים, אתה בסדר?‬

263
00:16:27,500 --> 00:16:29,000
‫- אתה בסדר, אבא?
- עוד פעם.‬

264
00:16:29,416 --> 00:16:30,916
‫אנא הקשיבו...‬

265
00:16:34,083 --> 00:16:35,916
‫- אבא, נדבר על זה, בסדר?
- לא.‬

266
00:16:36,000 --> 00:16:37,458
‫- אלוהים, אבא!
- עוד פעם.‬

267
00:16:40,916 --> 00:16:42,208
‫בבקשה, אבא.‬

268
00:16:45,416 --> 00:16:46,875
‫אנא הקשיבו...‬

269
00:16:53,000 --> 00:16:54,833
‫כן! אנחנו חייבים להקשיב לה.‬

270
00:16:55,791 --> 00:16:57,416
‫עכשיו! בואו נלך להתחבא במחסן.‬

271
00:16:57,791 --> 00:16:58,708
‫מהר!‬

272
00:17:17,500 --> 00:17:19,583
‫לא, לא, לא.‬

273
00:17:19,666 --> 00:17:21,416
‫בבקשה. בבקשה!‬

274
00:17:27,750 --> 00:17:28,916
‫לא.‬

275
00:17:35,916 --> 00:17:37,458
‫- אוקיי, עוד פעם.
- אבא.‬

276
00:17:37,541 --> 00:17:38,791
‫אתה צריך להאט.‬

277
00:17:38,875 --> 00:17:40,833
‫הם לקחו אותה. חייבים לתקן את זה.‬

278
00:17:40,916 --> 00:17:43,833
‫המציאות שלה משתנה. מי יודע מה יכול לקרות?‬

279
00:17:43,916 --> 00:17:45,541
‫אנחנו צריכים לנסות שוב.‬

280
00:17:46,750 --> 00:17:48,041
‫לעזאזל, אלמה.‬

281
00:17:48,125 --> 00:17:52,250
‫אלוהים, הוא יהרוג את עצמו בניסיון
לשנות את זה. זה הרבה יותר גרוע.‬

282
00:17:52,333 --> 00:17:55,208
‫- היינו צריכים...
- לא, לא, לא. יש לי רעיון.‬

283
00:17:55,541 --> 00:17:57,333
‫- תעזרי לו.
- איך?‬

284
00:17:57,958 --> 00:18:00,500
‫- תשתמשי באינסטינקטים שלך!
- אבא!‬

285
00:18:18,125 --> 00:18:19,833
‫את לא רוצה אותי, אבל ג'ייקוב בצרה.‬

286
00:18:19,916 --> 00:18:22,291
‫- מה זאת אומרת?
- הוא מנסה להציל אותך.‬

287
00:18:22,375 --> 00:18:24,416
‫אבל הוא הורס את עצמו בתהליך.‬

288
00:18:25,041 --> 00:18:27,416
‫הוא תמיד חשב
שהוא יכול להציל אותי.‬

289
00:18:29,416 --> 00:18:32,041
‫את חייבת לבוא איתי. תגידי לו להפסיק.‬

290
00:18:34,666 --> 00:18:36,583
‫בבקשה! תאמיני לי!‬

291
00:18:36,750 --> 00:18:40,458
‫כמו שרצית
שהורייך היו מאמנים לך. בבקשה.‬

292
00:18:41,333 --> 00:18:43,208
‫את חייבת לעזור לבן שלך.‬

293
00:18:46,458 --> 00:18:49,000
‫אני אוהב אותך.
אני לא רוצה שתפגע בעצמך.‬

294
00:18:49,083 --> 00:18:50,666
‫אני צריך לעשות את זה.‬

295
00:18:56,583 --> 00:18:58,458
‫נהדר. עכשיו תראי מה עשית.‬

296
00:18:58,541 --> 00:19:00,375
‫אולי לא יכולים לשנות את זה.‬

297
00:19:00,458 --> 00:19:02,125
‫אולי אנחנו לא צריכים.‬

298
00:19:02,208 --> 00:19:05,625
‫- אם רק אצליח לשלוט באחד מהם.
- אבא, אתה חייב להפסיק.‬

299
00:19:05,708 --> 00:19:07,416
‫- אבא, זה הורג אותך.
- לא.‬

300
00:19:07,500 --> 00:19:08,958
‫בזבזתי מספיק הזדמנויות.‬

301
00:19:09,041 --> 00:19:12,041
‫אני מוכן למות כדי לנצל את זאת.
סוף סוף לעשות קצת טוב.‬

302
00:19:12,125 --> 00:19:13,750
‫אבא, זה לא נכון. תקשיב.‬

303
00:19:13,833 --> 00:19:14,791
‫שוב.‬

304
00:19:19,333 --> 00:19:21,416
‫לא! אני יכול לתקן את זה. אני יכול.‬

305
00:19:21,500 --> 00:19:23,541
‫- ג'ייקוב, אתה חייב להפסיק.
- לא!‬

306
00:19:23,625 --> 00:19:26,125
‫אימא, אני מתקן את זה. אני מתקן הכול.‬

307
00:19:26,208 --> 00:19:28,375
‫אז תהיי בריאה,
הכול יכול להיות טוב יותר.‬

308
00:19:28,458 --> 00:19:30,000
‫לא תוכל לתקן את זה, ג'ייקוב.‬

309
00:19:30,083 --> 00:19:31,833
‫אף אחד לא יכול לרפא את זה.‬

310
00:19:39,583 --> 00:19:40,583
‫אני מצטערת.‬

311
00:19:41,666 --> 00:19:43,000
‫בבקשה אל תעזבי אותי.‬

312
00:19:43,083 --> 00:19:44,875
‫אלוהים, הייתי כל כך צעירה.‬

313
00:19:52,083 --> 00:19:54,833
‫אני יודעת כמה עצובה וכועסת את.‬

314
00:19:56,000 --> 00:19:57,958
‫את רק רוצה את אימא ואבא בחזרה,‬

315
00:19:58,458 --> 00:20:01,541
‫אבל לא היה שום דבר שיכולת לעשות
כדי להציל אותם.‬

316
00:20:03,125 --> 00:20:04,375
‫אני רציתי.‬

317
00:20:06,083 --> 00:20:08,708
‫כל מה שהם רצו אי פעם היה שתהיי בטוחה.‬

318
00:20:09,500 --> 00:20:10,500
‫ואת בטוחה.‬

319
00:20:12,208 --> 00:20:15,875
‫איכשהו, זאת הייתה מתנה
שהם עדיין היו מסוגלים לתת לך.‬

320
00:20:17,333 --> 00:20:18,375
‫ותראי,‬

321
00:20:19,166 --> 00:20:21,208
‫עכשיו יש לנו משפחה משלנו.‬

322
00:20:21,916 --> 00:20:26,125
‫משפחה מדהימה ואוהבת
שתעשה הכול בשבילנו.‬

323
00:20:28,208 --> 00:20:29,625
‫ואת חלק ממנה.‬

324
00:20:32,208 --> 00:20:33,333
‫באמת?‬

325
00:20:34,166 --> 00:20:35,416
‫באמת.‬

326
00:20:54,875 --> 00:20:56,666
‫את חלק מאיתנו.‬

327
00:21:01,375 --> 00:21:02,875
‫ואנחנו סולחות לך.‬

328
00:21:33,500 --> 00:21:36,041
‫חיי אימי היו קשים מאוד,‬

329
00:21:36,958 --> 00:21:41,250
‫אבל היא מצאה דרך לאהוב
ולסלוח לעצמה ולאחרים.‬

330
00:21:41,333 --> 00:21:42,500
‫מי את?‬

331
00:21:51,541 --> 00:21:52,833
‫רוחל.‬

332
00:21:52,916 --> 00:21:57,125
‫ובגלל זה, על כל קושי היא המשיכה בחוסן.‬

333
00:21:57,208 --> 00:22:00,416
‫מהגירתה אל ארץ חדשה וזרה לבדה,‬

334
00:22:00,500 --> 00:22:02,166
‫עד לחיים שהיא בנתה בשבילי.‬

335
00:22:02,250 --> 00:22:03,166
‫הקוסם מארץ עוץ‬

336
00:22:03,250 --> 00:22:06,833
‫אולי בגלל זה אמרה שעבודתנו הכי קשה
היא גם הטובה ביותר.‬

337
00:22:10,333 --> 00:22:15,125
‫אפילו, או במיוחד, כשהעבודה הזו הגיעה
ממקומות בלתי צפויים.‬

338
00:22:18,000 --> 00:22:20,000
‫אלחנדרו‬

339
00:22:20,333 --> 00:22:22,916
‫לפעמים, קשה לתפוס את כל הטוב‬

340
00:22:23,000 --> 00:22:25,625
‫שאדם או מעשה אחד יכולים לעשות.‬

341
00:22:29,250 --> 00:22:31,208
‫אבל החיים של כולנו מחוברים.‬

342
00:22:33,833 --> 00:22:37,083
‫וחייה שמו את החיבורים האלה
על המסלול הנכון.‬

343
00:22:37,166 --> 00:22:38,750
‫ברוך הבא למשפחה שלנו, ניקולאס!‬

344
00:22:38,833 --> 00:22:40,000
‫ברוך הבא לסן אנטוניו‬

345
00:22:42,833 --> 00:22:46,333
‫אז הלילה, אנו מדליקים נר נשמה זה‬

346
00:22:46,958 --> 00:22:49,250
‫ביום השנה לפטירתה של אמי.‬

347
00:22:50,166 --> 00:22:51,875
‫הוא יאיר במשך יום אחד‬

348
00:22:52,333 --> 00:22:56,625
‫כדי להזכיר לנו את ניצוץ החיים
שרוחל העניקה לכולנו.‬

349
00:24:05,583 --> 00:24:07,583
‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬