1
00:00:06,793 --> 00:00:09,751
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:14,001 --> 00:00:16,793
‫אני בטוח שכולכם מבינים את חומרת המצב.‬

3
00:00:17,959 --> 00:00:20,501
‫עד שנהיה בטוחים כיצד נתקדם,‬

4
00:00:21,459 --> 00:00:25,084
‫לאף אחד אסור לדעת פרטים‬
‫על מה שקרה היום בבית הקברות.‬

5
00:00:25,168 --> 00:00:28,584
‫אסור שאף אחד ידע‬
‫שאין יותר אף פיה בבית הספר‬

6
00:00:28,668 --> 00:00:30,418
‫ששולטת בלהבת הדרקון.‬

7
00:00:31,043 --> 00:00:33,543
‫סליחה, אני יודעת שזה חשוב שבלום הר…‬

8
00:00:34,793 --> 00:00:36,293
‫שרוזלינד מתה,‬

9
00:00:37,126 --> 00:00:38,459
‫אבל לעניות דעתי,‬

10
00:00:38,543 --> 00:00:41,001
‫יותר חשוב שרוזלינד רצחה את גברת דאולינג.‬

11
00:00:41,084 --> 00:00:43,168
‫כן, אבל כרגע הדבר היחיד שידוע לנו בוודאות‬

12
00:00:43,251 --> 00:00:45,668
‫הוא החלק הראשון של המשפט.‬

13
00:00:47,626 --> 00:00:48,459
‫תודה, סקאי.‬

14
00:00:49,501 --> 00:00:52,334
‫הגעתי להסכם עם בוואני,‬

15
00:00:53,709 --> 00:00:57,501
‫ובלום אמורה להינצל ממאסר.‬

16
00:00:57,584 --> 00:00:58,501
‫מה אלה?‬

17
00:00:58,584 --> 00:01:00,876
‫מתקני עינויים,‬
‫שימנעו מבלום להשתמש בקסם שלה.‬

18
00:01:00,959 --> 00:01:02,751
‫היא איבדה שליטה בגלל הגביש.‬

19
00:01:02,834 --> 00:01:05,334
‫אבל היא פרקה את הקסם שלה,‬
‫והיא לא מסוכנת יותר.‬

20
00:01:05,418 --> 00:01:07,918
‫אני חושש שאלה התנאים.‬
‫-זה בסדר.‬

21
00:01:09,168 --> 00:01:11,084
‫עשיתי את זה. אני לא אלחם בזה.‬

22
00:01:17,209 --> 00:01:19,001
‫בוואני תכנס בית דין‬

23
00:01:19,084 --> 00:01:21,418
‫כדי לקבוע את השלכות מעשיה של בלום.‬

24
00:01:22,084 --> 00:01:23,709
‫המלכה לונה תנהל את הדיון.‬

25
00:01:25,209 --> 00:01:26,043
‫מקסים.‬

26
00:01:26,126 --> 00:01:28,793
‫אז אתה מצפה שנלך לשיעורים ונתנהג כרגיל?‬

27
00:01:28,876 --> 00:01:32,584
‫לא, כי שום דבר לא כרגיל.‬

28
00:01:32,668 --> 00:01:34,834
‫המלכה לונה תישא דברים.‬

29
00:01:41,168 --> 00:01:42,459
‫אזרחי סולריה,‬

30
00:01:42,543 --> 00:01:44,334
‫יש לי חדשות נוראיות.‬

31
00:01:44,834 --> 00:01:49,626
‫רוזלינד הייל, המנהלת של אלפיה, מתה.‬

32
00:01:51,209 --> 00:01:52,459
‫האובדן גדול,‬

33
00:01:52,543 --> 00:01:57,501
‫לא רק מבחינת התלמידים באלפיה,‬
‫אלא מבחינת הממלכה כולה.‬

34
00:01:57,584 --> 00:02:02,293
‫רוזלינד הייתה אחת מהפיות האמיצות‬
‫שהעולם האחר ראה אי פעם.‬

35
00:02:02,918 --> 00:02:07,376
‫עמיתיה כיבדו אותה, ואויביה פחדו מפניה.‬

36
00:02:07,459 --> 00:02:11,001
‫אך הפחד לא יכתיב את תגובתנו.‬

37
00:02:11,084 --> 00:02:14,918
‫יש צד אשם, והצדק ייעשה עמו.‬

38
00:02:18,209 --> 00:02:19,126
‫מכשפי הדם.‬

39
00:02:20,126 --> 00:02:22,459
‫שנאתם כלפינו ידועה היטב.‬

40
00:02:22,543 --> 00:02:25,334
‫אך אין כל תקדים למעשה נתעב כמו זה,‬

41
00:02:25,418 --> 00:02:28,501
‫אותו ביצע מנהיגם, סבסטיאן ולטור.‬

42
00:02:29,668 --> 00:02:33,834
‫כל מכשף דם שהולך בעקבותיו נחשב לאויב הכתר.‬

43
00:02:34,709 --> 00:02:37,418
‫נשתמש נגדם במלוא כוחנו הצבאי.‬

44
00:02:38,001 --> 00:02:39,251
‫ואל תטעו…‬

45
00:02:41,501 --> 00:02:43,751
‫זוהי הכרזת מלחמה.‬

46
00:02:59,709 --> 00:03:01,793
‫- תודיעי לי כשאת ערה -‬

47
00:03:06,209 --> 00:03:08,459
‫אני בטוחה שיש דרך עדינה לעשות את זה, אבל…‬

48
00:03:08,959 --> 00:03:11,126
‫פיית אור. מצטערת, לא מצטערת.‬

49
00:03:13,084 --> 00:03:14,001
‫איך ישנת.‬

50
00:03:15,126 --> 00:03:16,126
‫מה זה לישון?‬

51
00:03:22,418 --> 00:03:25,084
‫בכל פעם שאני עוצמת עיניים,‬
‫אני חוזרת לבית הקברות.‬

52
00:03:28,209 --> 00:03:32,084
‫הכול מטושטש, כאילו,‬
‫אני בקושי זוכרת מה קרה.‬

53
00:03:32,168 --> 00:03:35,043
‫בסדר, אז אני אזכור בשבילך.‬

54
00:03:36,709 --> 00:03:39,918
‫סבסטיאן ניצל אותך ברגע של פגיעות.‬

55
00:03:40,418 --> 00:03:41,876
‫הוא חשף אמת מחרידה,‬

56
00:03:41,959 --> 00:03:45,293
‫שרוזלינד רצחה את גברת דאולינג בדם קר.‬

57
00:03:46,209 --> 00:03:48,251
‫כשעימתת אותה עם פשעיה,‬
‫רוזלינד תקפה אותך,‬

58
00:03:48,334 --> 00:03:50,168
‫ופעלת בהגנה עצמית.‬

59
00:03:51,543 --> 00:03:53,668
‫כן, זה הגיוני.‬
‫-ברור.‬

60
00:03:54,251 --> 00:03:56,668
‫ואני מתכוונת להוכיח את זה לבית הדין.‬

61
00:03:58,918 --> 00:04:02,084
‫החוק הסולריאני מסובך, אבל,‬

62
00:04:02,168 --> 00:04:03,834
‫למזלך הרב,‬

63
00:04:03,918 --> 00:04:07,668
‫ביליתי לילות ארוכים רבים‬
‫בלימודים עם מורים פרטיים דקדקנים, אז…‬

64
00:04:08,251 --> 00:04:09,834
‫את הרבה דברים, בלום.‬

65
00:04:10,584 --> 00:04:13,126
‫רובם מדהימים, חלקם מעצבנים.‬

66
00:04:14,418 --> 00:04:19,043
‫אבל אף אחד מהם לא רצחני‬
‫או אפילו קרוב לרצחני. תאמיני לי.‬

67
00:04:19,126 --> 00:04:21,793
‫טרה ופלורה ימצאו הוכחות‬
‫לכך שדאולינג נרצחה,‬

68
00:04:21,876 --> 00:04:23,126
‫כדי לתמוך בגרסה שלך.‬

69
00:04:24,793 --> 00:04:27,959
‫ומה אם היא לא תקבל את הגרסה?‬

70
00:04:28,043 --> 00:04:30,459
‫מקרה כזה לא קרה מעולם, כמובן,‬

71
00:04:30,543 --> 00:04:32,459
‫אבל כיוון שמישהי מתה,‬

72
00:04:32,543 --> 00:04:36,168
‫העונש יכול להיות כל דבר,‬
‫החל ממאסר קצר ועד גלות.‬

73
00:04:38,709 --> 00:04:39,751
‫זמן לאהבה נוקשה.‬

74
00:04:41,043 --> 00:04:42,834
‫בלום, זה לא עוזר.‬

75
00:04:42,918 --> 00:04:46,168
‫אם אמא שלי תראה מישהי עצובה שמפקפקת בעצמה,‬

76
00:04:46,251 --> 00:04:47,543
‫היא תאכל אותך חיה.‬

77
00:04:49,043 --> 00:04:52,959
‫את להבת הדרקון, בלום, ולא עשית שום דבר רע.‬

78
00:04:54,043 --> 00:04:55,251
‫הממלכה זקוקה לך.‬

79
00:04:56,084 --> 00:04:57,584
‫אנחנו זקוקות לך.‬

80
00:05:06,584 --> 00:05:08,501
‫אני לא מבין למה אנחנו לא נלחמים.‬

81
00:05:08,584 --> 00:05:10,459
‫כי אתם עדיין תלמידים, דיין.‬

82
00:05:10,543 --> 00:05:13,751
‫לא, אנחנו מומחים. בשביל זה התאמנו.‬

83
00:05:13,834 --> 00:05:17,043
‫לא, התאמנתם כדי שתוכלו להילחם‬
‫כשתסיימו את הלימודים.‬

84
00:05:17,126 --> 00:05:19,668
‫אם אתה רוצה להיות חייל,‬
‫אולי תרשים את הסולריאנים‬

85
00:05:19,751 --> 00:05:21,709
‫באמצעות מוצב אספקה מצויד היטב?‬

86
00:05:22,209 --> 00:05:23,418
‫כישרון מבוזבז.‬

87
00:05:23,501 --> 00:05:27,751
‫אנחנו בעצם טוחנים צעירות,‬
‫ואנחנו אמורים ליהנות מזה.‬

88
00:05:27,834 --> 00:05:31,334
‫תשמרו על הפה שלכם, שניכם.‬
‫אני לא אגיד לכם שוב.‬

89
00:05:33,834 --> 00:05:37,168
‫מה שלום בלום?‬
‫-כן, טוב. היא במיטה.‬

90
00:05:37,251 --> 00:05:40,709
‫אין כמו האשמה ברצח‬
‫כדי לסגור פערים בנטפליקס.‬

91
00:05:41,793 --> 00:05:45,001
‫יש פה הרבה ארגזים. נראה שאתם צריכים עזרה.‬

92
00:05:45,584 --> 00:05:48,709
‫תודה על ההצעה,‬
‫אבל כמו שאת רואה, יש מספיק מומחים.‬

93
00:05:48,793 --> 00:05:51,668
‫אם הם רק היו עובדים יותר ומתלוננים פחות.‬

94
00:05:53,043 --> 00:05:55,126
‫ואתה לא צריך עוד מומחיות?‬

95
00:05:57,501 --> 00:06:00,126
‫אין לי קסם, אבל אני רוצה להישאר באלפיה.‬

96
00:06:00,209 --> 00:06:01,584
‫חשבתי שאם אהיה מומחית…‬

97
00:06:02,959 --> 00:06:04,334
‫זה לא הזמן הכי טוב, מוזה.‬

98
00:06:04,418 --> 00:06:07,043
‫למה לא? אנחנו רק שולחים אספקה לסולריה, לא?‬

99
00:06:08,084 --> 00:06:09,209
‫אני רק חצי צוחק.‬

100
00:06:09,293 --> 00:06:12,209
‫אני יכול להתחיל לאמן אותה בזמן הפנוי שלנו.‬

101
00:06:12,293 --> 00:06:16,293
‫איזה זמן פנוי? זה לא פעוטון. אל תיעלבי.‬

102
00:06:16,376 --> 00:06:18,501
‫זה לא היה מספיק שנון כדי להעליב. אל תיעלב.‬

103
00:06:20,626 --> 00:06:22,334
‫אני מוכנה לעשות ממש הכול.‬

104
00:06:28,001 --> 00:06:31,918
‫בעצם זה כמו מר מיאגי, נכון?‬
‫הוא מלמד אותנו משהו.‬

105
00:06:32,001 --> 00:06:33,834
‫כן, איך להזיז חרא.‬

106
00:06:35,751 --> 00:06:37,751
‫זה ייקח לנו שבוע.‬

107
00:06:45,293 --> 00:06:46,793
‫כל הכבוד. תמשיכי ככה.‬

108
00:06:53,834 --> 00:06:56,709
‫ייקח לנו נצח להכין מספיק‬
‫לכל הצבא הסולריאני.‬

109
00:06:57,376 --> 00:07:00,126
‫אפילו לא בטוח שזה יעבוד‬
‫על הקסם של מכשפי הדם.‬

110
00:07:00,626 --> 00:07:04,126
‫לרוי משוכנעת שזה יעבוד,‬
‫והיא די הצליחה בעבר.‬

111
00:07:05,501 --> 00:07:08,834
‫בואי נקווה שדעתה מוסחת מספיק.‬

112
00:07:24,876 --> 00:07:27,876
‫את מבטיחה שלא נצטרך‬
‫להוציא את הגופה של דאולינג מהקבר?‬

113
00:07:27,959 --> 00:07:31,251
‫לא, בלי לחפור בקברים.‬
‫צריך רק הוכחה לזה שהיא שם.‬

114
00:07:31,334 --> 00:07:33,001
‫סטלה לא תוכל לטעון שזאת הגנה עצמית‬

115
00:07:33,084 --> 00:07:35,251
‫אם הגופה של דאולינג‬
‫לא תהיה במקום שרוזלינד…‬

116
00:07:35,334 --> 00:07:37,126
‫קאט! היי.‬

117
00:07:37,751 --> 00:07:38,751
‫היי, טרה.‬

118
00:07:39,543 --> 00:07:40,459
‫פלורה.‬

119
00:07:42,251 --> 00:07:45,709
‫את בטח שואלת את עצמך‬
‫מה אנחנו עושות פה. אני אגיד לך.‬

120
00:07:45,793 --> 00:07:48,168
‫אנחנו רק…‬

121
00:07:48,251 --> 00:07:51,501
‫אנחנו הולכות לטייל בבית הקברות.‬
‫למיטב ידיעתי זה לא מנוגד לחוקים.‬

122
00:07:51,584 --> 00:07:53,126
‫מעכשיו זה מנוגד. מצטערת.‬

123
00:07:53,751 --> 00:07:57,709
‫אסור לתלמידים להסתובב בחוץ.‬
‫מכשפי הדם עלולים להיות בכל מקום.‬

124
00:08:03,584 --> 00:08:05,834
‫את לא צריכה לספר לי מה אתן מתכננות.‬

125
00:08:05,918 --> 00:08:09,918
‫עדיף שלא, למען האמת,‬
‫אבל מחר בבוקר אני אהיה לבד במשמרת.‬

126
00:08:10,751 --> 00:08:12,751
‫אולי אז תצליחו במקרה להתגנב פנימה.‬

127
00:08:19,709 --> 00:08:22,959
‫מאכזב, אך עם זאת מבטיח.‬

128
00:08:24,001 --> 00:08:25,168
‫תתרכזי, מאהבת.‬

129
00:08:25,251 --> 00:08:27,918
‫המשפט של בלום בבוקר. לוח הזמנים יהיה לחוץ.‬
‫-בסדר.‬

130
00:08:47,876 --> 00:08:48,876
‫בלום?‬

131
00:08:50,168 --> 00:08:52,293
‫איישה אמרה שאת שומרת על פרופיל נמוך.‬

132
00:08:54,043 --> 00:08:56,001
‫חשבתי שנשמור על פרופיל נמוך ביחד.‬

133
00:08:57,001 --> 00:08:59,293
‫אני יודע שהמשפט בטח מדאיג אותך.‬

134
00:09:00,668 --> 00:09:01,584
‫בלום?‬

135
00:09:03,126 --> 00:09:04,126
‫דברי איתי.‬

136
00:09:17,876 --> 00:09:18,876
‫היי.‬

137
00:09:19,668 --> 00:09:23,043
‫התקשרתי, זה מוזר, אני יודעת,‬
‫אבל לא רציתי לשלוח עוד ועוד הודעות.‬

138
00:09:23,543 --> 00:09:25,834
‫שיחת טלפון מחרידה יותר או פחות?‬

139
00:09:26,584 --> 00:09:27,668
‫אל תענה.‬

140
00:09:29,126 --> 00:09:31,793
‫בדקתי בחדר שלך ובמצודה,‬
‫ואף אחד לא ראה אותך.‬

141
00:09:32,293 --> 00:09:34,626
‫אבל אני הולכת לשחות, אם בא לך להצטרף.‬

142
00:09:38,126 --> 00:09:40,751
‫תקשיב, אני יודעת שרצית לדבר איתי אתמול.‬

143
00:09:40,834 --> 00:09:44,668
‫סליחה, לקח לי רגע. דברים יצאו משליטה ו…‬

144
00:09:46,918 --> 00:09:48,084
‫תחזור אליי.‬

145
00:09:53,584 --> 00:09:57,084
‫- שיחה שלא נענתה‬
‫הודעה קולית חדשה -‬

146
00:10:09,543 --> 00:10:11,584
‫הצלחת להגיע. מושלם.‬

147
00:10:15,459 --> 00:10:16,793
‫ברוך הבא הביתה.‬

148
00:11:29,126 --> 00:11:31,126
‫אבא, היא משוגעת. אתה יודע את זה.‬

149
00:11:37,793 --> 00:11:39,626
‫בלום! הצילו!‬

150
00:11:41,584 --> 00:11:43,334
‫אמא?‬
‫-תוציאי אותה מפה!‬

151
00:11:44,668 --> 00:11:45,501
‫בבקשה!‬

152
00:11:56,876 --> 00:11:57,709
‫סליחה.‬

153
00:12:02,001 --> 00:12:04,043
‫לא ידעתי שאיישה נוחרת כל כך חזק.‬

154
00:12:05,084 --> 00:12:06,584
‫הפתעה, זאת אני.‬

155
00:12:06,668 --> 00:12:10,126
‫חשבתי שלא יזיק לה לישון טוב בלילה.‬

156
00:12:13,459 --> 00:12:16,043
‫זה לא מסוכן שאת פה לבד, בלום?‬

157
00:12:16,668 --> 00:12:17,501
‫בלי קסם.‬

158
00:12:19,126 --> 00:12:22,918
‫לא רציתי להסתכן.‬
‫אם היה קורה משהו כשהייתי ישנה…‬

159
00:12:23,001 --> 00:12:24,001
‫בלום.‬

160
00:12:24,501 --> 00:12:26,168
‫בבקשה, סקאי.‬

161
00:12:27,793 --> 00:12:29,543
‫אני לא פוחד ממך, בסדר?‬

162
00:12:29,626 --> 00:12:30,626
‫אתה צריך לפחד.‬

163
00:12:35,084 --> 00:12:37,209
‫הרגשות שלי גרמו לזה, סקאי.‬

164
00:12:39,459 --> 00:12:41,459
‫הרגשות שלי כלפיך, אני…‬

165
00:12:43,168 --> 00:12:45,543
‫מה אם נריב ואני אאבד שליטה?‬

166
00:12:48,293 --> 00:12:50,043
‫אנחנו חייבים לשמור מרחק.‬

167
00:12:51,418 --> 00:12:53,043
‫תקשיבי, בלום, אני החבר שלך.‬

168
00:12:55,084 --> 00:12:57,543
‫אם אנחנו לא יכולים‬
‫להיות ביחד באותו חדר, איך…‬

169
00:12:57,626 --> 00:12:59,584
‫אני צריכה לישון הלילה.‬

170
00:13:04,251 --> 00:13:06,501
‫אחרת סטלה תרצח אותי מחר.‬

171
00:13:13,418 --> 00:13:15,209
‫נחשוב על משהו אחרי המשפט.‬

172
00:13:20,834 --> 00:13:22,084
‫אפשר לסדר את זה.‬

173
00:14:05,293 --> 00:14:06,376
‫מה…?‬

174
00:14:06,459 --> 00:14:08,543
‫פיית החרא הייתה פה בלילה?‬

175
00:14:09,918 --> 00:14:12,751
‫אל תקרא לי ככה יותר.‬
‫-את עשית את זה?‬

176
00:14:12,834 --> 00:14:14,709
‫כדי שלכעסני לא יהיה תירוץ לא לאמן אותי.‬

177
00:14:14,793 --> 00:14:17,543
‫אני שמח לא לחפור בחרא כל היום,‬
‫אבל זה לא יקרה.‬

178
00:14:18,668 --> 00:14:20,293
‫אתה פוחד להפסיד לבת?‬

179
00:14:21,501 --> 00:14:25,418
‫ריב…‬
‫-לא. היא רוצה ללמוד. בואו נתחיל.‬

180
00:14:38,043 --> 00:14:39,543
‫את מתה. שוב.‬

181
00:14:43,168 --> 00:14:45,709
‫תראי מה זה. עוד מתה. שוב.‬

182
00:15:00,043 --> 00:15:01,543
‫למה אתה כזה זין?‬

183
00:15:01,626 --> 00:15:04,084
‫כי יכול להיות שבעוד רגע‬
‫תתחיל למלחמה אמיתית.‬

184
00:15:04,584 --> 00:15:07,584
‫מומחים הם לא אנשים אקראיים שנאספו מהרחוב.‬

185
00:15:07,668 --> 00:15:10,376
‫אנחנו נבחרים. אנחנו מתאמנים במשך שנים.‬

186
00:15:10,459 --> 00:15:13,668
‫נראה לך שתבואי הנה‬
‫ותוך כמה ימים תביני הכול? זה מעליב.‬

187
00:15:13,751 --> 00:15:16,001
‫את עלולה להיפצע, מוזה, ואפילו להיהרג.‬

188
00:15:16,084 --> 00:15:17,751
‫וזה מסכן את כל השאר.‬

189
00:15:17,834 --> 00:15:22,084
‫אז בבקשה, תשחקי בתחפושות.‬
‫זה לא שיש דברים יותר חשובים כרגע.‬

190
00:15:34,959 --> 00:15:36,168
‫מתי ראית אותה לאחרונה?‬

191
00:15:36,251 --> 00:15:38,501
‫ניהלנו שיחת נימוסין כשרוזלינד מונתה,‬

192
00:15:38,584 --> 00:15:40,543
‫אבל זה בערך הכול.‬

193
00:15:43,043 --> 00:15:44,251
‫אז התכשיט…?‬

194
00:15:44,334 --> 00:15:48,459
‫היא בטח תעמיד פנים‬
‫שהוא בכלל לא קיים, וזה טוב.‬

195
00:15:49,376 --> 00:15:53,584
‫זה לא העיקר היום.‬
‫העתיד של בלום בידיה של אמא שלי.‬

196
00:15:54,126 --> 00:15:57,959
‫יש שם מים, אבל אם תצטרכי‬
‫משהו קצת יותר רפואי…‬

197
00:16:01,626 --> 00:16:02,668
‫תודה, אני בסדר.‬

198
00:16:03,168 --> 00:16:05,668
‫אמא, טוב לראות אותך.‬

199
00:16:10,876 --> 00:16:13,751
‫אני חושבת שעדיף‬
‫שהתלמידים יחשבו שבאת לבקר אותי.‬

200
00:16:16,001 --> 00:16:17,001
‫נלך?‬

201
00:16:20,793 --> 00:16:24,251
‫לא משנה מה יקרה, הדבר הכי טוב‬
‫שעשית בחיים היה להרוג את רוזלינד.‬

202
00:16:24,918 --> 00:16:26,293
‫הגיע לה.‬

203
00:16:31,293 --> 00:16:34,418
‫תסלחו לנו, בבקשה. זה ייקח רק רגע.‬

204
00:16:36,918 --> 00:16:39,168
‫השארתי על השולחן מים בשביל אמא שלך.‬

205
00:16:39,251 --> 00:16:41,251
‫מצוננים, ארבעה לימונים, תוססים.‬

206
00:16:41,334 --> 00:16:43,334
‫זכרתי שאמרת שהיא מוזרה בקשר למים.‬

207
00:16:43,418 --> 00:16:44,918
‫תודה, ביאטריקס.‬

208
00:16:53,084 --> 00:16:54,084
‫טוב.‬

209
00:16:55,126 --> 00:16:57,126
‫אכלתי היום ארוחת בוקר בחוץ.‬

210
00:16:57,876 --> 00:16:58,876
‫בשמש.‬

211
00:17:00,376 --> 00:17:02,626
‫הייתי צריכה קצת צבע.‬
‫-נסים קטנים.‬

212
00:17:03,584 --> 00:17:06,376
‫בכל זאת אני להבת הדרקון…‬

213
00:17:06,459 --> 00:17:08,376
‫תקשיבי, אמא שלי ערמומית לפעמים,‬

214
00:17:09,293 --> 00:17:11,584
‫אבל אני הבת שלה, וגם אני ערמומית לפעמים.‬

215
00:17:12,168 --> 00:17:13,709
‫יש לנו כמה שכבות הגנה.‬

216
00:17:14,959 --> 00:17:18,418
‫למדתי את התקדימים, והיא לא תכשיל אותי.‬

217
00:17:18,918 --> 00:17:20,959
‫נקבל הוכחות מטרה ופלורה,‬

218
00:17:21,918 --> 00:17:23,293
‫ומכת המחץ שלנו?‬

219
00:17:23,376 --> 00:17:26,209
‫עדת אופי נטולת רבב מסולריה.‬

220
00:17:26,876 --> 00:17:29,834
‫בואי לא נגזים בשבחים.‬
‫-שבחים מוגזמים הם שם המשחק.‬

221
00:17:30,709 --> 00:17:33,209
‫המשפחה שלך אחראית‬
‫לאספקת האנרגיה של חצי מהממלכה.‬

222
00:17:33,293 --> 00:17:35,251
‫אמא שלי לא יכולה לעצבן אותם.‬

223
00:17:35,834 --> 00:17:38,126
‫בסדר? זה יספיק כדי שהיא תקשיב.‬

224
00:17:39,251 --> 00:17:41,543
‫בואו נקווה שטרה ופלורה יצליחו במשימה.‬

225
00:17:46,668 --> 00:17:49,543
‫מה יש לנו פה? הייתכן שזה שוחד רשמי?‬

226
00:17:50,418 --> 00:17:52,084
‫כדאי לקרוא לשוחד "שוחד"?‬

227
00:17:55,543 --> 00:17:56,584
‫וואו!‬

228
00:17:58,001 --> 00:18:01,168
‫חלזונות סלעים טוביאניים. איך…?‬

229
00:18:01,876 --> 00:18:05,126
‫בטח לקח לך לפחות שבוע להשיג אותם.‬

230
00:18:05,209 --> 00:18:09,376
‫אני מודה שכשקניתי אותם‬
‫הם לא נועדו לשמש כשוחד.‬

231
00:18:09,459 --> 00:18:15,543
‫חשבתי להכין לך אותם באירוע דמוי-דייט.‬

232
00:18:16,751 --> 00:18:17,751
‫שיט.‬

233
00:18:18,543 --> 00:18:19,376
‫טרה…‬

234
00:18:19,459 --> 00:18:21,334
‫אוי, לא. עשיתי את זה שוב.‬

235
00:18:21,418 --> 00:18:24,834
‫הבנתי לא נכון. ממש סליחה. זה מחריד.‬

236
00:18:24,918 --> 00:18:26,918
‫הבנת הכול נכון. את…‬

237
00:18:28,334 --> 00:18:29,709
‫את פשוט מדהימה.‬

238
00:18:33,001 --> 00:18:34,709
‫פרנצ'סקה ואני שוב ביחד.‬

239
00:18:37,209 --> 00:18:38,709
‫טוב, זה הגיוני.‬

240
00:18:39,293 --> 00:18:40,293
‫טוב,‬

241
00:18:40,876 --> 00:18:42,668
‫אני ממש שמחה בשמחתך.‬

242
00:18:43,959 --> 00:18:45,709
‫אין לנו הרבה זמן. בואי.‬

243
00:18:46,834 --> 00:18:47,959
‫תיהני מהארוחה.‬

244
00:19:04,709 --> 00:19:07,751
‫אני מתנצלת על העיכוב,‬
‫אבל כמו שאתן יכולות לדמיין,‬

245
00:19:08,834 --> 00:19:10,501
‫אנחנו עסוקות למדי כרגע.‬

246
00:19:14,501 --> 00:19:17,501
‫תודה על העזרה, סטלה,‬
‫אבל בית הדין הזה סגור.‬

247
00:19:17,584 --> 00:19:19,251
‫אני באת כוחה של בלום.‬

248
00:19:19,334 --> 00:19:23,126
‫ראוי לציון, אבל בבית דין סגור אין באי כוח.‬

249
00:19:23,209 --> 00:19:24,543
‫אני מבינה.‬

250
00:19:25,209 --> 00:19:27,918
‫אולם הרשית לארתור לשמש כבא כוח‬

251
00:19:28,001 --> 00:19:30,959
‫כשבן לווייתו נקלע לשערורייה פיננסית, אז…‬

252
00:19:32,293 --> 00:19:34,293
‫אני מניחה שתוענק לי אותה זכות.‬

253
00:19:36,209 --> 00:19:40,209
‫בלום, את מבינה‬
‫עד כמה האישומים נגדך רציניים?‬

254
00:19:40,751 --> 00:19:41,584
‫כן.‬

255
00:19:42,376 --> 00:19:45,293
‫ואת בוחרת שבתי תשמש כבאת כוחך?‬

256
00:19:45,376 --> 00:19:46,376
‫כן.‬

257
00:19:48,043 --> 00:19:51,209
‫סטלה מכירה את המערכת טוב ממני.‬
‫-כן, אני מניחה.‬

258
00:19:51,293 --> 00:19:54,959
‫אבל אני מניחה‬
‫שאת לא יודעת דבר על המערכת, אז…‬

259
00:19:56,418 --> 00:19:57,543
‫השבחים שלך חיוורים.‬

260
00:19:58,793 --> 00:20:00,751
‫בסדר גמור, אלה הדברים הידועים לי.‬

261
00:20:02,168 --> 00:20:03,251
‫רוזלינד,‬

262
00:20:03,876 --> 00:20:07,709
‫אחת מהדמויות האהובות והמשפיעות בעולם האחר,‬

263
00:20:07,793 --> 00:20:08,959
‫מתה.‬

264
00:20:09,043 --> 00:20:12,834
‫אמש, בלום הודתה בפני סול סילבה‬
‫שהיא גרמה למוות.‬

265
00:20:13,418 --> 00:20:14,418
‫ובכן…‬

266
00:20:16,043 --> 00:20:17,418
‫מה אני לא יודעת?‬

267
00:20:18,293 --> 00:20:19,959
‫את מוצאת חן בעיניה. היא לא אמרה לא.‬

268
00:20:20,043 --> 00:20:23,418
‫אני בסדר. המשפט התחיל. אנחנו…‬
‫-לפעמים התזמון בעייתי…‬

269
00:20:23,501 --> 00:20:24,501
‫אמרתי שאני בסדר.‬

270
00:20:25,459 --> 00:20:28,418
‫את מוכנה לשפוך כבר את השיקוי‬
‫כדי שנוכל למצוא את הקבר?‬

271
00:20:29,334 --> 00:20:30,251
‫השעון מתקתק.‬

272
00:20:33,043 --> 00:20:36,168
‫אחרי המוות, גופות נרקבות.‬
‫-כן, שמעתי על כימיה בסיסית.‬

273
00:20:37,168 --> 00:20:38,126
‫סליחה.‬

274
00:20:39,334 --> 00:20:42,209
‫כשפיות מתות, הגופות שלהן‬
‫משחררות תמצית חיים.‬

275
00:20:42,293 --> 00:20:44,834
‫לפיות חזקות יש תמצית חיים חזקה.‬

276
00:20:45,626 --> 00:20:49,001
‫השיקוי אמור להגיב איתה,‬
‫ולהראות לנו איפה רוזלינד קברה‬

277
00:20:49,084 --> 00:20:52,043
‫את אחת מהפיות החזקות ביותר בעולם האחר.‬

278
00:20:54,293 --> 00:20:59,834
‫את מאשימה את רוזלינד‬
‫ברצח של המנהלת דאולינג?‬

279
00:20:59,918 --> 00:21:02,834
‫היא סיכנה את חיינו מדי יום‬
‫באימונים ובניסויים.‬

280
00:21:03,334 --> 00:21:06,293
‫באמת כל כך קשה לדמיין את זה?‬
‫-אין פה מקום לדמיון.‬

281
00:21:06,376 --> 00:21:09,584
‫והשמעה של האשמות בלתי מוכחות כמו זו‬

282
00:21:09,668 --> 00:21:11,751
‫מזיקה רק לאדם אחד, לך.‬

283
00:21:13,709 --> 00:21:14,834
‫ואם ההאשמה תוכח?‬

284
00:21:14,918 --> 00:21:18,084
‫שמועות והשערות אינן הוכחה.‬

285
00:21:18,168 --> 00:21:20,043
‫אני זקוקה לראיות מוחשיות.‬

286
00:21:22,543 --> 00:21:23,918
‫יש הרבה עשן.‬

287
00:21:25,543 --> 00:21:26,543
‫כן.‬

288
00:21:27,543 --> 00:21:29,543
‫הגיוני, אנחנו בבית קברות של פיות.‬

289
00:21:31,876 --> 00:21:33,376
‫בלום אמרה שזה פה.‬

290
00:21:38,084 --> 00:21:41,043
‫את בטוחה?‬
‫-כן, ליד הספסל.‬

291
00:21:42,334 --> 00:21:44,376
‫אין פה עשן. מה זה אומר?‬

292
00:21:45,168 --> 00:21:47,543
‫זה אומר שפיה לא נקברה פה.‬

293
00:21:47,626 --> 00:21:49,668
‫איך זה יכול להיות?‬

294
00:21:49,751 --> 00:21:53,876
‫ואף אחת מכן לא העלתה על דעתה‬
‫את האפשרות שסבסטיאן שיקר?‬

295
00:21:58,334 --> 00:22:01,043
‫כן, הוא היה יכול לשקר, אבל רוזלינד הודתה.‬

296
00:22:01,543 --> 00:22:04,709
‫בפנייך, לבד, בפרטיות.‬

297
00:22:06,001 --> 00:22:09,418
‫טרה ופלורה מחפשות את הראיות‬
‫בבית הקברות ברגעים אלה ממש.‬

298
00:22:09,501 --> 00:22:10,709
‫אני צריכה עוד דקה.‬

299
00:22:11,709 --> 00:22:12,793
‫בבקשה.‬

300
00:22:12,876 --> 00:22:14,126
‫רוזלינד בטח הזיזה את הגופה.‬

301
00:22:14,209 --> 00:22:17,834
‫לא, היא חייבת להיות פה.‬
‫רוזלינד לא תצא מזה חלק.‬

302
00:22:19,626 --> 00:22:21,043
‫טרה, מה את עושה?‬

303
00:22:24,001 --> 00:22:25,876
‫יש שם משהו, אני מרגישה אותו.‬

304
00:22:25,959 --> 00:22:27,959
‫יופי. טרה, זה כל מה שצריך.‬

305
00:22:28,043 --> 00:22:29,043
‫כמעט הגעתי.‬

306
00:22:39,418 --> 00:22:40,584
‫מה זה?‬

307
00:22:47,501 --> 00:22:48,501
‫מבוי סתום.‬

308
00:22:51,876 --> 00:22:53,626
‫- אין גופה -‬

309
00:22:55,918 --> 00:22:58,209
‫טוב, כן, בזבוז זמן מקסים.‬

310
00:22:58,293 --> 00:23:01,584
‫אני לא מדמיינת ולא משקרת. רוזלינד הודתה.‬

311
00:23:01,668 --> 00:23:04,668
‫ייתכן שעדות אופי תוכל לעזור.‬

312
00:23:12,168 --> 00:23:13,001
‫הוד מלכותך.‬

313
00:23:13,084 --> 00:23:15,418
‫איישה, זמני מוגבל.‬

314
00:23:16,209 --> 00:23:17,709
‫אני מבינה.‬

315
00:23:17,793 --> 00:23:22,459
‫אם זאת, בהינתן התרומה‬
‫של המשפחה שלי לסולריה לאורך השנים…‬

316
00:23:30,501 --> 00:23:31,501
‫תודה.‬

317
00:23:32,793 --> 00:23:35,084
‫את זוכרת את הפעם הראשונה בה השתמשת בקסם?‬

318
00:23:35,709 --> 00:23:39,418
‫במקרה שלי זה לא היה כיף,‬
‫אבל זה כלום לעומת הפעם הראשונה של בלום.‬

319
00:23:40,251 --> 00:23:42,084
‫היא הציתה את הבית שלה.‬

320
00:23:42,168 --> 00:23:45,418
‫היא רבה עם אמא שלה, הקסם שלה יצא משליטה ו…‬

321
00:23:49,584 --> 00:23:52,084
‫אחרי הפעם הראשונה שלי, חזרתי הביתה בדמעות.‬

322
00:23:52,834 --> 00:23:54,251
‫אמא שלי קנתה לי בלון.‬

323
00:23:55,251 --> 00:23:58,793
‫אחרי הפעם הראשונה של בלום, היא ישנה במחסן.‬

324
00:23:58,876 --> 00:24:02,584
‫היא לא יכלה לספר לאף אחד מה קרה,‬
‫כי לא היה לה מושג מה קרה.‬

325
00:24:03,376 --> 00:24:07,001
‫בעינינו זה מובן מאליו‬
‫שאנחנו גדלות כשאנחנו יודעות מה אנחנו,‬

326
00:24:07,751 --> 00:24:09,793
‫שהאמהות הפיות שלנו ינחו אותנו.‬

327
00:24:11,251 --> 00:24:13,334
‫בלום הרגישה אחרת כל חייה.‬

328
00:24:14,126 --> 00:24:16,209
‫לא היה לה מי שילמד אותה ויתמוך בה.‬

329
00:24:16,793 --> 00:24:19,001
‫אז היא לא משתלבת ויש לה בעיה בשליטה עצמית?‬

330
00:24:19,084 --> 00:24:21,209
‫לא, וזה בדיוק העניין.‬

331
00:24:22,126 --> 00:24:25,793
‫לנוכח כל מה שקרה לה,‬
‫בלום הייתה אמורה להיות במצב נוראי,‬

332
00:24:25,876 --> 00:24:27,251
‫אבל היא לא.‬

333
00:24:27,751 --> 00:24:30,668
‫היא הגיעה לאלפיה עם לב פתוח וראש פתוח,‬

334
00:24:30,751 --> 00:24:34,043
‫וחרף כל הדברים שהיא עברה, היא הצטיינה.‬

335
00:24:34,543 --> 00:24:37,084
‫גם בקסמים שלה וגם עם החברות שלה.‬

336
00:24:42,459 --> 00:24:46,043
‫בלום איבדה אתמול שליטה מסיבה אחת ויחידה.‬

337
00:24:47,376 --> 00:24:50,168
‫ניסינו להחזיר לחברתנו מוזה את הקסם שלה.‬

338
00:24:51,293 --> 00:24:53,001
‫בלום היא חברתי הטובה ביותר.‬

339
00:24:53,584 --> 00:24:55,959
‫היא לא מסוכנת. תאמיני לי.‬

340
00:24:56,043 --> 00:24:59,584
‫אם יש דבר שאני טובה בו,‬
‫זה בהערכה של אנשים.‬

341
00:25:05,376 --> 00:25:06,834
‫את יוצאת עם גריי אוונס?‬

342
00:25:09,668 --> 00:25:11,668
‫כי אמרת שאת יודעת להעריך אנשים,‬

343
00:25:11,751 --> 00:25:15,251
‫אבל יצאת עם מכשף דם כל השנה.‬

344
00:25:17,084 --> 00:25:17,918
‫גריי?‬

345
00:25:18,876 --> 00:25:21,084
‫לא, זאת טעות.‬

346
00:25:23,793 --> 00:25:26,793
‫אתמול היה מפגש מוזר‬
‫בין גריי לבין אחד מהמומחים.‬

347
00:25:26,876 --> 00:25:29,918
‫הוא עורר מספיק חששות‬
‫כדי שסילבה יבדוק את התיק שלו.‬

348
00:25:30,584 --> 00:25:31,834
‫המסמכים שלו מזויפים.‬

349
00:25:34,959 --> 00:25:36,584
‫זה לא אפשרי.‬

350
00:25:37,084 --> 00:25:38,626
‫למה? כי את מכירה אותו?‬

351
00:25:39,418 --> 00:25:41,209
‫כמו שאת מכירה את בלום?‬

352
00:25:41,293 --> 00:25:45,793
‫ואולי שיקול הדעת שלך לא מבוסס‬
‫במידה שאת מאמינה שהוא.‬

353
00:25:48,293 --> 00:25:51,209
‫מעניין מה המשפחה שלך תחשוב על זה.‬

354
00:25:52,959 --> 00:25:54,376
‫תודה, איישה.‬

355
00:25:57,959 --> 00:25:58,959
‫זה הכול.‬

356
00:26:02,168 --> 00:26:03,251
‫איישה.‬
‫-איישה.‬

357
00:26:03,334 --> 00:26:04,251
‫איישה, חכי.‬

358
00:26:09,126 --> 00:26:12,293
‫אף פעם אי אפשר לדעת מה צפון בלבו של אדם.‬

359
00:26:14,626 --> 00:26:17,293
‫אפשר רק לשפוט אותו על פי מעשיו.‬

360
00:26:18,918 --> 00:26:20,501
‫התיק של גריי אצלך?‬

361
00:26:21,209 --> 00:26:22,918
‫נראה לי. למה?‬

362
00:26:23,001 --> 00:26:24,793
‫אני צריכה לראות אותו. עכשיו.‬

363
00:26:25,334 --> 00:26:28,084
‫טוב, יש עוד אורחים מיוחדים?‬

364
00:26:29,084 --> 00:26:30,543
‫נאומים מייגעים?‬

365
00:26:31,876 --> 00:26:32,876
‫בבקשה.‬

366
00:26:34,418 --> 00:26:35,959
‫בבקשה, בלום היא חברה שלי.‬

367
00:26:36,043 --> 00:26:37,251
‫אני מבינה את זה,‬

368
00:26:37,334 --> 00:26:41,209
‫והגנת עליה בצורה ראויה לציון,‬

369
00:26:42,209 --> 00:26:43,209
‫אבל…‬

370
00:26:44,334 --> 00:26:46,001
‫מה שכתבת במכתב היה נכון.‬

371
00:26:50,584 --> 00:26:51,876
‫איזה מכתב?‬

372
00:26:52,876 --> 00:26:55,168
‫בבקשה לא.‬
‫-איזה מכתב?‬

373
00:26:56,501 --> 00:27:02,751
‫סטלה כתבה לי לפני כמה ימים‬
‫וביקשה לשאול את גביש ההתכנסות.‬

374
00:27:03,626 --> 00:27:06,126
‫במכתבה היא כללה גם אזהרה.‬

375
00:27:07,459 --> 00:27:08,293
‫בנוגע אלייך.‬

376
00:27:10,126 --> 00:27:12,293
‫"היא פצצה מתקתקת,‬

377
00:27:12,376 --> 00:27:16,001
‫"אבל סולריה נמצאת בעמדה טובה‬
‫בזכות נוכחותי בחייה.‬

378
00:27:16,543 --> 00:27:18,459
‫"כשהיא אכן תתפוצץ,‬

379
00:27:18,543 --> 00:27:21,126
‫"נוכל להשתמש בפיצוץ לתועלתנו."‬

380
00:27:21,209 --> 00:27:22,584
‫את כתבת את זה, נכון?‬

381
00:27:24,084 --> 00:27:26,251
‫כן, נכון, אבל…‬

382
00:27:26,334 --> 00:27:28,626
‫לדעתי יהיה הוגן לומר שהיא אכן התפוצצה.‬

383
00:27:31,793 --> 00:27:34,668
‫ובכן, אם זה הכול…‬

384
00:27:34,751 --> 00:27:36,376
‫אני יכולה להגיד משהו?‬

385
00:27:44,126 --> 00:27:47,084
‫סטלה צודקת בהערכה שלה‬
‫לגבי אירועי אותו לילה.‬

386
00:27:47,168 --> 00:27:50,501
‫זאת הייתה הגנה עצמית.‬
‫רוזלינד תקפה אותי, והגנתי על עצמי.‬

387
00:27:51,834 --> 00:27:53,376
‫אבל היא צדקה גם במכתב שלה.‬

388
00:27:55,334 --> 00:27:57,043
‫בגלל מה שקרה אחר כך.‬

389
00:27:58,209 --> 00:27:59,709
‫במהלך העימות בינינו,‬

390
00:28:00,959 --> 00:28:04,751
‫היה רגע שבו יכולתי להפסיק, ולא הפסקתי.‬

391
00:28:06,834 --> 00:28:09,459
‫משהו השתלט עליי, ורציתי לפגוע בה.‬

392
00:28:10,584 --> 00:28:13,126
‫רציתי להעניש את רוזלינד‬
‫על הרצח של גברת דאולינג.‬

393
00:28:14,959 --> 00:28:16,959
‫וזה נכון, באותו רגע רציתי שהיא תמות.‬

394
00:28:19,709 --> 00:28:22,251
‫להבת הדרקון רק נתנה לי‬
‫את היכולת לגרום לזה.‬

395
00:28:31,043 --> 00:28:33,501
‫אני אקבל את ההשלכות של מעשיי.‬

396
00:28:35,918 --> 00:28:38,001
‫ואני מעריכה את הכנות שלך.‬

397
00:28:40,334 --> 00:28:43,668
‫עם זאת, היא לא משנה את העובדה‬

398
00:28:43,751 --> 00:28:46,334
‫שאת עדיין מהווה איום אדיר על הממלכה.‬

399
00:28:49,584 --> 00:28:52,001
‫אני פוסקת שתוכנסי להקפאה.‬

400
00:28:54,084 --> 00:28:57,001
‫נעריך את המצב מחדש בעוד עשרים שנה.‬

401
00:28:57,084 --> 00:28:59,126
‫רגע, מה?‬

402
00:28:59,876 --> 00:29:01,043
‫קחו אותה להיכל.‬

403
00:29:01,668 --> 00:29:02,668
‫לא, אמא, אסור לך.‬

404
00:29:02,751 --> 00:29:04,376
‫אל תעשי את זה קשה.‬

405
00:29:05,209 --> 00:29:06,084
‫את לא חייבת.‬

406
00:29:07,834 --> 00:29:08,834
‫זה בסדר.‬

407
00:29:12,293 --> 00:29:13,376
‫זה לטובה.‬

408
00:29:56,709 --> 00:29:59,959
‫אני מצטערת שלא הייתה לך אמא פיה‬
‫שיכלה להבין מה את מרגישה‬

409
00:30:00,709 --> 00:30:02,918
‫וללמד אותך איך לשלוט בקסם שלך.‬

410
00:30:05,501 --> 00:30:06,501
‫גם אני.‬

411
00:30:23,959 --> 00:30:25,876
‫את יודעת שכשכתבתי את המכתב…‬

412
00:30:25,959 --> 00:30:28,959
‫ניסית לחזור לחסות תחת כנפיי. כן, כמובן.‬

413
00:30:32,084 --> 00:30:36,543
‫המהלך שלך היה אמנם שקוף ומגושם מעט,‬

414
00:30:36,626 --> 00:30:38,334
‫אבל מחוכם.‬

415
00:30:39,209 --> 00:30:41,626
‫תחת כנפיי הוא המקום הראוי לך.‬

416
00:30:42,459 --> 00:30:43,959
‫את הנסיכה.‬

417
00:30:45,126 --> 00:30:47,668
‫היה סיכוי שתוותרי לה היום?‬

418
00:30:49,126 --> 00:30:49,959
‫לא.‬

419
00:30:51,334 --> 00:30:55,918
‫אבל האופן שבו התנהלת הרשים אותי.‬

420
00:30:57,418 --> 00:31:01,376
‫חיננית אך תקיפה. הייתי מאוד גאה בך.‬

421
00:31:06,793 --> 00:31:08,126
‫תורידי את המעיל.‬

422
00:31:09,793 --> 00:31:10,793
‫תסתובבי.‬

423
00:31:29,293 --> 00:31:30,959
‫זה כל מה שהייתי צריכה לעשות?‬

424
00:31:32,043 --> 00:31:34,459
‫פשוט לשחק את המשחק שלך.‬

425
00:31:36,626 --> 00:31:38,751
‫המשחק לא שלי, סטלה.‬

426
00:31:44,084 --> 00:31:45,084
‫אבל כן.‬

427
00:31:50,334 --> 00:31:51,959
‫שתינו חייבות לשחק בו.‬

428
00:31:52,918 --> 00:31:55,793
‫ואני מצטערת על החברה שלך.‬

429
00:31:59,376 --> 00:32:03,043
‫אבל כשאת מלכה את חייבת‬
‫לראות מעבר לדברים כמו חברות.‬

430
00:32:06,126 --> 00:32:09,293
‫יום אחד תביני את זה.‬

431
00:32:11,251 --> 00:32:12,584
‫ואם אני לא רוצה להבין?‬

432
00:32:13,168 --> 00:32:14,918
‫אני חוששת שאין לך ברירה.‬

433
00:32:16,293 --> 00:32:19,668
‫ואם לא אהיה הנסיכה? אז תהיה לי ברירה?‬

434
00:32:20,334 --> 00:32:24,126
‫תיזהרי, סטלה. את לא מבינה מה את אומרת.‬

435
00:32:24,209 --> 00:32:26,209
‫אני דווקא מבינה.‬

436
00:32:29,293 --> 00:32:32,626
‫אם עליי לבחור בין החברות שלי‬
‫לבין זכויות היתר שלי,‬

437
00:32:33,543 --> 00:32:35,501
‫אל תופתעי כשתגלי מי ניצח.‬

438
00:32:52,751 --> 00:32:54,084
‫מה קרה עם בלום?‬

439
00:32:54,168 --> 00:32:55,168
‫איישה?‬

440
00:32:56,418 --> 00:32:57,251
‫את בסדר?‬

441
00:33:02,376 --> 00:33:03,376
‫היי.‬

442
00:33:04,626 --> 00:33:08,751
‫אני חייב לך הסבר.‬

443
00:33:09,459 --> 00:33:11,168
‫לא, רק תשובה.‬

444
00:33:12,751 --> 00:33:14,001
‫אתה מכשף דם?‬

445
00:33:19,251 --> 00:33:21,459
‫אני מצטער, איישה. ידעתי שלא תביני.‬

446
00:33:37,543 --> 00:33:38,376
‫זה נגמר.‬

447
00:33:40,668 --> 00:33:42,001
‫אני מצטערת. היא לא פה.‬

448
00:33:48,168 --> 00:33:51,668
‫זה בסדר. היי, הכול בסדר.‬

449
00:33:52,918 --> 00:33:54,001
‫יהיה בסדר.‬

450
00:33:56,793 --> 00:33:59,376
‫אתה יודע, ממבט ראשון,‬

451
00:33:59,918 --> 00:34:02,001
‫"רומאו ויוליה" הוא סיפור נהדר.‬

452
00:34:03,043 --> 00:34:04,626
‫אהבה טרגית במיטבה.‬

453
00:34:07,209 --> 00:34:08,209
‫ואז אתה מבין‬

454
00:34:09,293 --> 00:34:12,126
‫שיוליה בת 13, שרומאו הוא שמוק,‬

455
00:34:12,668 --> 00:34:16,668
‫ושעם קצת תקשורת היה אפשר להימנע מכל הבלגן.‬

456
00:34:18,001 --> 00:34:21,834
‫טיעון נגד נגדי:‬
‫לאו וקלייר. קשה לנצח את זה.‬

457
00:34:23,501 --> 00:34:24,959
‫זה הדבר הנכון?‬

458
00:34:27,126 --> 00:34:30,876
‫אני יודע שאני אמור לשנוא פיות,‬
‫אבל רוזלינד איננה,‬

459
00:34:32,459 --> 00:34:34,209
‫אז אולי אפשר למצוא דרך אחרת.‬

460
00:34:38,043 --> 00:34:42,751
‫לא שמעת את הנאום של לונה?‬
‫-לא, הייתי בדרך הנה. למה?‬

461
00:34:43,793 --> 00:34:45,293
‫הן האשימו אותנו, גריי.‬

462
00:34:46,084 --> 00:34:47,084
‫מה?‬

463
00:34:47,668 --> 00:34:52,126
‫השותפה של החברה שלך הרגה את רוזלינד,‬
‫והן האשימו אותנו.‬

464
00:34:52,876 --> 00:34:55,084
‫אז אם עוד נשאר בסולריה מישהו‬

465
00:34:55,168 --> 00:34:57,293
‫שלא שנא מכשפי דם, עכשיו הוא שונא אותנו.‬

466
00:34:57,876 --> 00:35:01,543
‫הפיות רוצות שנמות, בסדר?‬

467
00:35:03,459 --> 00:35:05,376
‫הן תמיד רצו שנמות.‬

468
00:35:08,876 --> 00:35:10,418
‫הגיע הזמן להחזיר מלחמה.‬

469
00:35:18,168 --> 00:35:19,293
‫צריך לשחרר אותה.‬

470
00:35:19,793 --> 00:35:23,209
‫אי אפשר לערער על הפסיקה?‬
‫-לאמא שלי יש שיקול דעת בלעדי.‬

471
00:35:23,293 --> 00:35:26,084
‫כשהיא מקבלת החלטה, זה החוק, פשוטו כמשמעו.‬

472
00:35:26,168 --> 00:35:29,543
‫אז תחזרי אליה. תשכנעי אותה.‬
‫-כן, זה לא ממש קורה.‬

473
00:35:29,626 --> 00:35:32,376
‫מה עם גביש ההתכנסות?‬
‫יש בו רסיסים של להבת הדרקון.‬

474
00:35:32,459 --> 00:35:33,959
‫אולי אפשר לשחרר אותה בעזרתו?‬

475
00:35:34,043 --> 00:35:37,793
‫ואולי אם נעביר לבלום מסר,‬
‫היא תוכל לשחרר את עצמה?‬

476
00:35:37,876 --> 00:35:40,209
‫מתאים לה, נכון? אתן מכירות אותה.‬

477
00:35:40,293 --> 00:35:43,293
‫חשבתי שאני מכירה אותה…‬
‫-לא ראית אותה שם, פלורה.‬

478
00:35:45,209 --> 00:35:47,668
‫בלום נכנעה.‬
‫-הבנתי, אבל אנחנו לא חייבות להיכנע.‬

479
00:35:48,459 --> 00:35:50,876
‫בלום פוחדת. וגם אנחנו.‬

480
00:35:51,418 --> 00:35:52,959
‫אבל אני מסרבת לחיות בפחד.‬

481
00:35:53,459 --> 00:35:55,584
‫כל עוד למישהי יש תקווה, אולי יש סיכוי.‬

482
00:35:55,668 --> 00:35:57,668
‫תסתכלי מסביב, פלורה. זה נגמר.‬

483
00:36:03,334 --> 00:36:06,543
‫הוא לא נתן לך פרטים?‬
‫-לא, רק אמר לי להתכונן.‬

484
00:36:06,626 --> 00:36:08,043
‫טוב, צריך להזדרז.‬

485
00:36:08,126 --> 00:36:10,959
‫הסולריאנים מצאו את המחבוא‬
‫של סבסטיאן, כמה שעות מפה.‬

486
00:36:11,043 --> 00:36:13,584
‫בוואני לא סומכת על הצבא במבצע חשאי.‬

487
00:36:13,668 --> 00:36:15,876
‫אבל היא סומכת עלינו.‬
‫-אנחנו תוקפים?‬

488
00:36:15,959 --> 00:36:19,334
‫כן. אמרת שאתה רוצה להשתתף בקרב.‬
‫מזל טוב, קיבלת מה שרצית.‬

489
00:36:19,418 --> 00:36:22,334
‫התפקיד שלנו הוא לחסל אותם‬
‫ולסיים את המלחמה לפני שהיא מתחילה.‬

490
00:36:22,418 --> 00:36:23,418
‫קדימה.‬

491
00:36:24,293 --> 00:36:26,001
‫סקאי.‬
‫-היי, סליחה.‬

492
00:36:26,084 --> 00:36:28,043
‫קיבלתי את ההודעה. תן לי רק שנייה.‬

493
00:36:28,126 --> 00:36:30,043
‫היי, אתה בטוח שאתה רוצה לבוא?‬

494
00:36:30,126 --> 00:36:31,834
‫כן, במאה אחוז.‬
‫-בסדר.‬

495
00:36:31,918 --> 00:36:34,876
‫חוץ מזה, כל היום ישבתי‬
‫וחיכיתי לשמוע מה קרה במשפט.‬

496
00:36:35,626 --> 00:36:37,459
‫זה ניצול הרבה יותר טוב של זמני.‬

497
00:36:37,543 --> 00:36:38,459
‫סקאי…‬

498
00:36:39,751 --> 00:36:40,751
‫מה קרה?‬

499
00:36:40,834 --> 00:36:42,584
‫המלכה לונה כבר פסקה.‬

500
00:36:45,626 --> 00:36:48,126
‫תנו לי לראות אותה. אתם חייבים לתת לי.‬

501
00:36:51,459 --> 00:36:52,459
‫תכניסו אותו לתא.‬

502
00:36:52,543 --> 00:36:55,626
‫תעזבו אותי. בלום!‬

503
00:36:56,459 --> 00:36:57,459
‫בלום!‬

504
00:37:03,418 --> 00:37:04,751
‫באמת? גם אתם?‬

505
00:37:43,959 --> 00:37:45,918
‫איישה, את יכולה לבוא לרגע?‬

506
00:37:50,543 --> 00:37:52,584
‫גביש ההתכנסות עדיין אצלך, נכון?‬

507
00:38:00,001 --> 00:38:01,168
‫מה את מתכננת?‬

508
00:38:07,168 --> 00:38:10,126
‫כשמצאנו את הדבר הזה בבית הקברות,‬
‫חשבנו שהוא מת.‬

509
00:38:11,376 --> 00:38:12,709
‫הוא ממש לא מת.‬

510
00:38:32,084 --> 00:38:34,626
‫בלום הרגישה אחרת כל חייה.‬

511
00:38:38,418 --> 00:38:40,876
‫לא היה לה מי שילמד אותה ויתמוך בה.‬

512
00:38:53,168 --> 00:38:54,751
‫בעינינו זה מובן מאליו…‬

513
00:39:04,543 --> 00:39:06,751
‫שאנחנו גדלות כשאנחנו יודעות מה אנחנו…‬

514
00:39:19,126 --> 00:39:21,001
‫שהאמהות הפיות שלנו ינחו אותנו.‬

515
00:39:50,834 --> 00:39:51,959
‫גברת דאולינג?‬

516
00:39:53,126 --> 00:39:54,126
‫שלום, בלום.‬

517
00:40:02,209 --> 00:40:05,001
‫גם אנחנו לא האמנו. והכול בזכות פלורה.‬

518
00:40:05,084 --> 00:40:07,834
‫לא הבנתי למה השיקוי לא עבד בבית הקברות.‬

519
00:40:07,918 --> 00:40:10,043
‫ואז ראיתי שהצמחים שלי נובלים, והכול התחבר.‬

520
00:40:11,001 --> 00:40:13,709
‫הקטנצ'יק הזה ספג‬
‫כל טיפת תמצית חיים שהוא מצא.‬

521
00:40:14,459 --> 00:40:16,626
‫בעולם הראשון הם נקראים "צמחי תחייה".‬

522
00:40:16,709 --> 00:40:18,501
‫הם כמוסות הזמן של הטבע.‬

523
00:40:18,584 --> 00:40:22,543
‫לא יזיק לו קצת צבע,‬
‫אבל התפקוד חשוב מהצורה, כנראה.‬

524
00:40:23,334 --> 00:40:26,376
‫נתנו לו את הפיסה האחרונה‬
‫של להבת הדרקון מגביש ההתכנסות,‬

525
00:40:26,459 --> 00:40:27,626
‫והוא נפתח.‬

526
00:40:28,834 --> 00:40:30,001
‫את היית בתוכו?‬

527
00:40:30,084 --> 00:40:31,168
‫הרוח שלי, כן.‬

528
00:40:31,251 --> 00:40:32,751
‫מוזר מאוד, נכון?‬

529
00:40:33,334 --> 00:40:35,376
‫כשהבנתי מה רוזלינד מתכננת לעשות,‬

530
00:40:35,459 --> 00:40:37,876
‫אזרתי את כל הקסם שיכולתי,‬

531
00:40:37,959 --> 00:40:40,584
‫וקראתי לעולם הטבע להציל אותי.‬

532
00:40:42,001 --> 00:40:44,376
‫הייתי חייבת לכן פרידה אחרונה.‬

533
00:40:45,584 --> 00:40:47,084
‫החיים יקרים,‬

534
00:40:48,751 --> 00:40:49,793
‫אבל גם המוות יקר.‬

535
00:40:50,959 --> 00:40:52,501
‫יש לכבד את שניהם.‬

536
00:40:53,959 --> 00:40:56,543
‫לא שרדתי את המתקפה של רוזלינד.‬

537
00:40:58,001 --> 00:41:00,126
‫לא אוכל לסייע לכן בקרב שמצפה לכן.‬

538
00:41:01,709 --> 00:41:04,584
‫אבל יש לי זמן לעוד שיעור אחד.‬

539
00:41:05,709 --> 00:41:10,334
‫שיעורי קסם הם כבר לא הקטע שלי,‬
‫אז אולי כדאי שאלך לשמור על הדלת.‬

540
00:41:10,418 --> 00:41:12,876
‫כולכן פיות, והשיעור מיועד לכולכן.‬

541
00:41:15,334 --> 00:41:17,584
‫הוא עוסק בקסם השינוי.‬

542
00:41:19,709 --> 00:41:21,834
‫כשהייתי המנהלת שלכן, גוננתי עליכן‬

543
00:41:21,918 --> 00:41:23,626
‫מפני האמת הקשה על העולם.‬

544
00:41:24,834 --> 00:41:30,126
‫האמנתי שרגשות חיוביים‬
‫הם אבן היסוד של קסם חזק.‬

545
00:41:31,376 --> 00:41:32,751
‫רוזלינד חשבה להפך.‬

546
00:41:33,793 --> 00:41:36,793
‫שהכוח מחושל רק באמת הקשה הזאת.‬

547
00:41:37,334 --> 00:41:38,959
‫שתינו טעינו.‬

548
00:41:40,668 --> 00:41:42,918
‫כדי לפתוח את הקסם באמת,‬

549
00:41:44,668 --> 00:41:47,584
‫עליכן להשלים עם כל הרגשות שלכן.‬

550
00:41:47,668 --> 00:41:51,251
‫עם העליזות הפזיזה של החיוביים,‬
‫ועם הייאוש של השליליים.‬

551
00:41:53,376 --> 00:41:56,001
‫בשניהם יש יופי ועוצמה.‬

552
00:41:57,459 --> 00:41:59,501
‫אני גאה מאוד בכולכן…‬

553
00:42:00,959 --> 00:42:02,918
‫ובנשים שאתן הופכות להיות.‬

554
00:42:06,251 --> 00:42:07,876
‫בלום, אולי נטייל ביחד?‬

555
00:42:12,834 --> 00:42:16,043
‫לא אכפת לי מה תצטרכו לעשות,‬
‫צריך למצוא אותה.‬

556
00:42:17,834 --> 00:42:19,334
‫אל תגידי מילה לאף אחד.‬

557
00:42:30,251 --> 00:42:32,751
‫- בוואני יודעת -‬

558
00:42:32,834 --> 00:42:35,834
‫בוואני יודעת שבלום ברחה.‬
‫-מי אמר? ביאטריקס?‬

559
00:42:35,918 --> 00:42:36,918
‫אנחנו מאמינות לה?‬

560
00:42:38,043 --> 00:42:40,168
‫היא מנסה, בסדר? פשוט…‬

561
00:42:41,418 --> 00:42:44,918
‫היא תבדוק בחדר שלנו.‬
‫יהיה מאוד חשוד אם כולנו לא נהיה שם.‬

562
00:42:45,001 --> 00:42:48,209
‫אני אחזור. אתן צריכות‬
‫עוד זמן עם גברת דאולינג.‬

563
00:42:48,793 --> 00:42:50,626
‫אין לי קשר כזה איתה.‬

564
00:42:51,251 --> 00:42:53,376
‫תודה.‬
‫-אני אבוא איתך.‬

565
00:42:53,459 --> 00:42:56,876
‫יהיה יותר אמין אם אהיה שם.‬
‫תנו לה חיבוק אחרון בשמי.‬

566
00:43:08,918 --> 00:43:10,626
‫שלוש נקודות כניסה, שלושה צוותים.‬

567
00:43:10,709 --> 00:43:13,293
‫תחסלו כמה שיותר לפני שהם יבינו שאנחנו פה.‬

568
00:43:15,209 --> 00:43:18,251
‫לרוי הספיקה להכין די הגנות‬
‫בשביל הקבוצה שלנו,‬

569
00:43:18,334 --> 00:43:19,959
‫אז הקללות שלהם לא יעבדו עלינו.‬

570
00:43:20,751 --> 00:43:21,834
‫אבל אל תיטעו,‬

571
00:43:21,918 --> 00:43:24,668
‫ברגע שנבעט בקן הצרעות הזה, תתחיל מלחמה.‬

572
00:43:24,751 --> 00:43:27,501
‫אם מישהו לא רוצה לצאת לקרב, זאת לא בושה.‬

573
00:43:32,751 --> 00:43:33,751
‫בואו נעשה את זה.‬

574
00:43:36,668 --> 00:43:38,293
‫את מאוכזבת ממני?‬

575
00:43:39,668 --> 00:43:41,001
‫כי איבדתי שליטה, כי…‬

576
00:43:43,834 --> 00:43:45,084
‫הרגתי מישהי.‬

577
00:43:45,918 --> 00:43:47,751
‫נטילת חיים היא עניין רציני.‬

578
00:43:49,584 --> 00:43:51,543
‫את תישאי את העול הזה לנצח.‬

579
00:43:56,501 --> 00:43:58,418
‫אבל שום דבר לא קורה בחלל ריק.‬

580
00:44:02,834 --> 00:44:05,918
‫כשגילינו מה רוזלינד עשתה באסטר דל,‬

581
00:44:06,001 --> 00:44:07,501
‫כל כך כעסתי ש…‬

582
00:44:10,959 --> 00:44:12,376
‫רציתי להרוג אותה.‬

583
00:44:13,334 --> 00:44:16,543
‫אם היה לי את הכוח שלך,‬
‫ייתכן שהכול היה נגמר אחרת לגמרי.‬

584
00:44:21,834 --> 00:44:24,793
‫העולם טוב יותר בלי רוזלינד הייל.‬

585
00:44:25,918 --> 00:44:27,376
‫זאת האמת האובייקטיבית.‬

586
00:44:28,209 --> 00:44:29,793
‫את הנעשה אין להשיב.‬

587
00:44:32,418 --> 00:44:35,501
‫אבל זה עוד לא נעשה,‬
‫כי הדבר הזה עדיין בתוכי.‬

588
00:44:39,668 --> 00:44:41,876
‫וככל שאני לומדת עליו, כך הוא מפחיד אותי.‬

589
00:44:41,959 --> 00:44:43,459
‫אני בטוחה.‬

590
00:44:47,418 --> 00:44:48,793
‫אבל את חייבת להשתמש בו.‬

591
00:44:50,043 --> 00:44:51,584
‫בדרך זו או אחרת.‬

592
00:44:52,834 --> 00:44:54,168
‫אסור לך להיכנע.‬

593
00:44:56,668 --> 00:44:57,876
‫את חייבת להילחם.‬

594
00:45:00,459 --> 00:45:03,084
‫אבל איך? איך אני…?‬

595
00:45:04,418 --> 00:45:06,459
‫איך אני עושה את זה בלי לאבד שליטה?‬

596
00:45:07,876 --> 00:45:10,168
‫אני רק רוצה שיגידו לי מה לעשות.‬

597
00:45:10,251 --> 00:45:11,834
‫אני לא יכולה, בלום.‬

598
00:45:13,793 --> 00:45:14,959
‫אף אחד לא יכול.‬

599
00:45:19,084 --> 00:45:20,834
‫זה השיעור הקשה מכולם.‬

600
00:45:23,251 --> 00:45:24,751
‫אני יכולה לומר לך רק…‬

601
00:45:27,084 --> 00:45:28,584
‫שאני מאמינה בך.‬

602
00:45:30,959 --> 00:45:34,334
‫ואת צריכה לדעת שכל דבר‬
‫שיש לו את הכוח להרוס,‬

603
00:45:34,418 --> 00:45:35,751
‫יכול גם להגן.‬

604
00:45:36,834 --> 00:45:41,126
‫לך, בלום, יש את הכוח להציל את העולם.‬

605
00:45:46,126 --> 00:45:47,626
‫כבר שמעת את זה.‬

606
00:45:49,543 --> 00:45:51,918
‫רוזלינד הכריזה על זה בסעודת הבוגרים.‬

607
00:45:52,418 --> 00:45:54,334
‫כשאת לצדה, אין לי ספק.‬

608
00:45:56,876 --> 00:45:57,876
‫כן.‬

609
00:45:58,668 --> 00:46:00,626
‫מתאים מאוד לרוזלינד.‬

610
00:46:01,918 --> 00:46:03,418
‫תרשי לי לתקן.‬

611
00:46:05,209 --> 00:46:07,293
‫אל תחשבי על להציל את העולם.‬

612
00:46:08,751 --> 00:46:10,543
‫תחשבי על להציל את העולם שלך.‬

613
00:46:11,959 --> 00:46:14,459
‫את האנשים שאת אוהבת, את האנשים שחשובים לך.‬

614
00:46:17,668 --> 00:46:19,376
‫אם תשתמשי בכוח שלך לשם כך…‬

615
00:46:22,043 --> 00:46:23,418
‫לעולם לא תיטעי.‬

616
00:46:42,626 --> 00:46:43,918
‫כמעט הגיע הזמן.‬

617
00:46:46,376 --> 00:46:47,543
‫אולי רק חיבוק?‬

618
00:46:50,376 --> 00:46:51,626
‫לזכר ימים עברו?‬

619
00:47:30,126 --> 00:47:32,001
‫נראה שצדקת כשדיברת עם מוזה.‬

620
00:47:32,084 --> 00:47:34,584
‫הנה, עברו 12 שעות, ואנחנו עמוק בחרא.‬

621
00:47:35,084 --> 00:47:37,168
‫אל תעשה שם שטויות, בסדר?‬

622
00:47:37,251 --> 00:47:39,293
‫אני לא רוצה לסחוב אותך לשום מקום.‬

623
00:47:39,376 --> 00:47:42,418
‫אני לא יודע אם תצליח.‬
‫אתה צריך לעבוד על הרגליים.‬

624
00:48:27,626 --> 00:48:29,043
‫הם ידעו שאנחנו באים.‬

625
00:48:49,126 --> 00:48:50,501
‫לקחת את הזמן.‬

626
00:48:51,126 --> 00:48:52,626
‫בגלל הפמליה.‬

627
00:48:53,751 --> 00:48:55,501
‫כמו לרעות חתולים.‬

628
00:49:00,293 --> 00:49:01,918
‫את יכולה לכבות את האורות?‬

629
00:49:05,209 --> 00:49:06,418
‫את כולם, בבקשה.‬

630
00:49:07,626 --> 00:49:08,626
‫ודאי.‬

631
00:50:42,084 --> 00:50:43,418
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬