1
00:00:06,000 --> 00:00:08,916
‫בפרק הקודם
של הפריפראל‬

2
00:00:10,000 --> 00:00:11,541
‫מכאן, יש לי גישה לכל דבר.‬

3
00:00:11,625 --> 00:00:15,875
‫הדברים המלהיבים באמת?
מגיעים ממחלקת ההתאמה האישיותית.‬

4
00:00:17,333 --> 00:00:18,458
‫אי אפשר לעשות את זה.‬

5
00:00:18,500 --> 00:00:20,708
‫כלומר, הם בני אדם. בני אדם אמיתיים.‬

6
00:00:20,750 --> 00:00:23,250
‫טובה עד אימה.‬

7
00:00:24,500 --> 00:00:26,208
‫ברטון, נמאס לי להיות מטרה נייחת.‬

8
00:00:26,291 --> 00:00:28,791
‫אנחנו אפילו לא יודעים אם הקסדה בטיחותית.‬

9
00:00:28,875 --> 00:00:30,583
‫הדבר הכי מוזר שנתקלתי בו אי פעם.‬

10
00:00:30,666 --> 00:00:32,291
‫ואנחנו בטוחים כאן,‬

11
00:00:32,416 --> 00:00:34,750
‫כשאנחנו מחכים שמישהו יבוא להרוג אותנו?‬

12
00:00:34,791 --> 00:00:35,791
‫תתכופף!‬

13
00:00:36,750 --> 00:00:39,333
‫אני גם די טובה עם רובה. רוצה לראות?‬

14
00:00:40,458 --> 00:00:43,166
‫האנשים שיבואו בעקבותיי, טוב,‬

15
00:00:43,833 --> 00:00:46,708
‫הם לא אנשים שמשאירים קצוות בלתי סגורים.‬

16
00:00:58,000 --> 00:01:00,583
‫השממה הטקסנית - 2028‬

17
00:01:25,083 --> 00:01:27,333
‫יש לזה פתרון די פשוט.‬

18
00:01:27,416 --> 00:01:29,000
‫אני לא עומד לירות בו, ברטון.‬

19
00:01:29,791 --> 00:01:33,666
‫אם אחד מכם ינסה,
אשבור לו את השיניים המזוינות.‬

20
00:01:33,750 --> 00:01:37,083
‫מישהו מוכרח לעשות משהו.
אני לא יכול לסבול את החרא הזה יותר.‬

21
00:01:37,166 --> 00:01:39,333
‫לפי המודיעין יש תחטקסנים‬

22
00:01:39,416 --> 00:01:42,000
‫שמשתמשים בכלבים פצועים
כדי למשוך אותנו לשטח פתוח.‬

23
00:01:42,458 --> 00:01:44,458
‫ועכשיו, הנה אנחנו,‬

24
00:01:45,125 --> 00:01:49,000
‫עם כלב דפוק ממש מולנו.‬

25
00:01:49,083 --> 00:01:52,000
‫נראה לי עניין די ברור, לא?‬

26
00:01:52,083 --> 00:01:56,083
‫אם יש כאן מקום לאיזה תחטקסני
לשבת בו ולחכות לשומרוני טוב.‬

27
00:01:56,166 --> 00:01:58,708
‫צלף היה יכול להרוג אותך ממרחק שלושה ק"מ.‬

28
00:01:59,125 --> 00:02:02,791
‫היית מת לפני שהיית
מספיק להבין כמה מטומטם אתה.‬

29
00:02:02,875 --> 00:02:06,958
‫היינו יכולים להיות על הירח,
עם החרא החולי הזה שהם קוראים או אוויר.‬

30
00:02:08,916 --> 00:02:10,041
‫קדימה, ילדון.‬

31
00:02:10,291 --> 00:02:12,916
‫כבר לא ירינו 19 ימים.‬

32
00:02:13,000 --> 00:02:14,708
‫פשוט תן לי משהו. בבקשה?‬

33
00:02:30,000 --> 00:02:32,541
‫שלא תעז אפילו לחשוב על זה. קונור! זין.‬

34
00:02:32,625 --> 00:02:33,541
‫בשעה 12.‬

35
00:02:35,833 --> 00:02:36,666
‫בן זונה.‬

36
00:02:44,250 --> 00:02:45,875
‫תנועה בשעה שתיים.‬

37
00:02:59,333 --> 00:03:01,166
‫זה עורב מזוין, ליאון.‬

38
00:03:01,250 --> 00:03:02,208
‫אלוהים אדירים.‬

39
00:03:26,083 --> 00:03:26,916
‫היי.‬

40
00:03:38,625 --> 00:03:39,500
‫לעזאזל.‬

41
00:03:40,708 --> 00:03:43,916
‫אש הצלפים הזו ממש מקשה עליי, לא?‬

42
00:03:44,000 --> 00:03:45,500
‫פשוט תעשה את זה, בן זונה.‬

43
00:03:51,958 --> 00:03:54,041
‫היי, חמוד. תן לי פשוט...‬

44
00:04:16,208 --> 00:04:17,458
‫אלוהים אדירים.‬

45
00:04:21,250 --> 00:04:24,666
‫אני כאן, אחי. אני כאן. זה בסדר.‬

46
00:04:24,750 --> 00:04:26,125
‫זה בסדר. אתה בסדר.‬

47
00:04:26,708 --> 00:04:30,416
‫אני כאן. אני כאן, אחי. אוקיי?‬

48
00:04:31,666 --> 00:04:32,875
‫זה בסדר, אחי.‬

49
00:05:58,041 --> 00:06:01,083
‫הפריפריאל‬

50
00:06:46,958 --> 00:06:49,083
‫את זוכרת שאני לא אוהבת הפרעות‬

51
00:06:49,166 --> 00:06:51,208
‫בזמן ההליכה היומית שלי, ביאטריס?‬

52
00:06:51,291 --> 00:06:52,166
‫כן, גברתי.‬

53
00:06:55,791 --> 00:06:59,750
‫אני מניחה שזה קשור
למהומה שאירעה לא מזמן במכון המחקר.‬

54
00:06:59,833 --> 00:07:00,958
‫כן, גברתי.‬

55
00:07:01,041 --> 00:07:02,833
‫בעשר מילים או פחות, בבקשה.‬

56
00:07:02,916 --> 00:07:07,208
‫מתברר שהתרחש רצח ברחוב סאקוויל
ויש בעניין מעורבות של פריפראל ושל קויד.‬

57
00:07:07,291 --> 00:07:08,875
‫אלה היו 12 מילים, ביאטריס.‬

58
00:07:08,958 --> 00:07:12,083
‫נכון, גברתי. הרגשתי צורך להרחיב לשם הבהרה.‬

59
00:07:12,166 --> 00:07:14,666
‫ועדיין, כל כך הרבה דברים לא הובהרו.‬

60
00:07:14,750 --> 00:07:17,375
‫איך היית משתמשת בהקצבה נדיבה יותר?‬

61
00:07:17,458 --> 00:07:21,250
‫הייתי מודיעה לך
שהקורבן הוא מנהל האבטחה של מכון המחקר.‬

62
00:07:21,333 --> 00:07:22,416
‫איש בשם דניאל קוק.‬

63
00:07:22,500 --> 00:07:23,833
‫אני מכירה את דניאל.‬

64
00:07:24,166 --> 00:07:26,666
‫"הכרתי", גברתי, היא המילה הנכונה.‬

65
00:07:26,750 --> 00:07:28,125
‫הרג אותו קויד?‬

66
00:07:28,208 --> 00:07:30,208
‫אכן. שיסף את גרונו.‬

67
00:07:33,500 --> 00:07:34,916
‫זה מקסים, לא?‬

68
00:07:35,000 --> 00:07:36,708
‫כמעט כמו תמונה, גברתי.‬

69
00:07:36,791 --> 00:07:39,750
‫אל תהיי חצופה, ביאטריס. זו לא תכונה חביבה.‬

70
00:07:40,833 --> 00:07:42,458
‫אם כך, עלינו להתחיל בעבודה.‬

71
00:07:54,958 --> 00:07:56,583
‫אני פשוט לא רואה אותו, טומי.‬

72
00:07:56,666 --> 00:07:58,291
‫הזנתי אותו במערכת בעצמי.‬

73
00:07:58,666 --> 00:07:59,625
‫לפני יומיים.‬

74
00:07:59,958 --> 00:08:01,750
‫דוח החרמת רכבי שטח.‬

75
00:08:01,833 --> 00:08:03,458
‫בלי לוחיות ובלי צבע?‬

76
00:08:03,541 --> 00:08:05,541
‫הרכבים היו מוסווים בציפוי כרומטי.‬

77
00:08:05,625 --> 00:08:07,333
‫אני אמורה לדעת מה זה?‬

78
00:08:07,416 --> 00:08:08,625
‫הם בלתי נראים.‬

79
00:08:12,041 --> 00:08:15,666
‫אתה מנסה לומר לי
שהרכבים הבלתי נראים שלך נעלמו?‬

80
00:08:16,833 --> 00:08:19,416
‫תגיד, כמה חזקה הייתה המכה
שספג הראש היפה שלך?‬

81
00:08:19,500 --> 00:08:22,583
‫אני יכול פשוט לקבל את המפתחות
ולבדוק את המגרש בעצמי?‬

82
00:08:22,666 --> 00:08:25,416
‫אתה יודע שאסור לי לעשות את זה.
שרשרת אחזקה.‬

83
00:08:26,375 --> 00:08:27,375
‫אם אתה רוצה להציץ,‬

84
00:08:29,500 --> 00:08:31,083
‫דבר עם השריף ג'קמן.‬

85
00:08:56,041 --> 00:08:57,041
‫שריף.‬

86
00:09:01,291 --> 00:09:03,791
‫אני די בטוח ששלחתי אותך הביתה, טומי.‬

87
00:09:04,125 --> 00:09:06,333
‫אני פשוט קושר כמה קצוות, אדוני.‬

88
00:09:06,916 --> 00:09:08,375
‫אלוהים אדירים.‬

89
00:09:09,041 --> 00:09:12,750
‫ודאי יש לך מלאך שומר מיוחד מאוד.‬

90
00:09:13,458 --> 00:09:16,916
‫קראתי את הדוח שלך.‬

91
00:09:17,000 --> 00:09:20,125
‫עושה רושם שאתה לא זוכר הרבה. זה השתנה?‬

92
00:09:20,208 --> 00:09:24,166
‫אני מעבד את זה כרגע, אדוני.
הכול עדיין די מעורפל.‬

93
00:09:29,250 --> 00:09:33,291
‫תקשיב לי, טומי, אני צריך שתיקח חופשה.‬

94
00:09:33,375 --> 00:09:37,625
‫חופשה בתשלום.
אתה זקוק למנוחה, לזמן להתאפס.‬

95
00:09:37,708 --> 00:09:39,875
‫תחזור כשתהיה מאה אחוז, ידידי.‬

96
00:09:39,958 --> 00:09:42,041
‫האיש ההוא השתחרר במשמרת שלי, אדוני.‬

97
00:09:42,125 --> 00:09:43,291
‫אני מודע לכך.‬

98
00:09:43,375 --> 00:09:46,041
‫הכול יסתדר, אני אדאג לכך אישית.‬

99
00:09:49,041 --> 00:09:51,833
‫דבר שתמיד הערצתי בך, תומס.‬

100
00:09:52,333 --> 00:09:53,916
‫יש לך האש הזו בקרביים שלך.‬

101
00:09:54,625 --> 00:09:58,166
‫היא תמיד הייתה שם, מאז שהיית מתבגר פרוע.‬

102
00:09:58,916 --> 00:10:01,041
‫תרשה לי לתת לך עצה?‬

103
00:10:01,625 --> 00:10:03,208
‫למד איך לשלוט בה.‬

104
00:10:04,500 --> 00:10:06,958
‫יותר מדי מדבר טוב עלול לכלות אותך.‬

105
00:10:07,791 --> 00:10:10,208
‫כמו שסבא שלי היה אומר לי,‬

106
00:10:10,291 --> 00:10:13,125
‫״אם אתה הולך על ביצים, אל תקפץ.״‬

107
00:10:14,708 --> 00:10:15,916
‫אתה שומע, בן?‬

108
00:10:19,750 --> 00:10:20,916
‫כל הכבוד.‬

109
00:10:22,041 --> 00:10:24,708
‫יש לי עניינים משלי לטפל בהם.‬

110
00:11:04,208 --> 00:11:06,666
‫מביך אותי להודות עד כמה חששתי‬

111
00:11:06,750 --> 00:11:09,166
‫כשנעלמת מעבר לדלת להתעמת עם שריז.‬

112
00:11:10,916 --> 00:11:14,125
‫אתה פשוט בחור רגיל, לא?‬

113
00:11:15,041 --> 00:11:16,208
‫למה כוונתך?‬

114
00:11:16,291 --> 00:11:21,250
‫אני לא יודעת, אני מסתכלת עליך
ואני מסתכלת על כל זה...‬

115
00:11:22,250 --> 00:11:24,791
‫זה פשוט שונה כל כך מהמקום שבו אני חיה.‬

116
00:11:26,416 --> 00:11:27,541
‫או מהזמן, אני מניחה.‬

117
00:11:27,625 --> 00:11:32,333
‫והיית מתאר לעצמך שזה יהיה עדיף,
אבל אתם דפוקים בדיוק כמונו.‬

118
00:11:35,166 --> 00:11:36,333
‫אפילו יותר, הייתי אומר.‬

119
00:11:37,166 --> 00:11:38,166
‫אולי.‬

120
00:11:45,958 --> 00:11:49,666
‫היי, למה האנשים פה שומרים מאיתנו מרחק?‬

121
00:11:50,958 --> 00:11:53,916
‫זה קטע בריאותי או משהו?‬

122
00:11:57,750 --> 00:12:00,416
‫כלומר, הם אף פעם לא ממש
מתקרבים בשיטוטים שלהם.‬

123
00:12:01,000 --> 00:12:02,333
‫משום שזה לא אמיתי.‬

124
00:12:03,416 --> 00:12:04,791
‫זו הרחבה.‬

125
00:12:08,375 --> 00:12:09,416
‫תעשי ככה.‬

126
00:12:20,083 --> 00:12:22,916
‫זו טכנולוגיה שפותחה על ידי מכון המחקר.‬

127
00:12:26,666 --> 00:12:27,916
‫אלוהים אדירים.‬

128
00:12:30,791 --> 00:12:31,916
‫למה?‬

129
00:12:33,666 --> 00:12:36,125
‫אני מניח שאפשר לקרוא לזה משפר מצב רוח.‬

130
00:12:36,583 --> 00:12:38,166
‫כך העולם קצת פחות עגום.‬

131
00:12:39,166 --> 00:12:43,041
‫בכנות, לפעמים שוכחים שזה בכלל קורה.
זה פשוט שם. כמו מזג האוויר.‬

132
00:12:43,708 --> 00:12:46,250
‫אבל כל השאר אמיתי, נכון?‬

133
00:12:49,625 --> 00:12:51,791
‫חלק מהבניינים מולאו.‬

134
00:12:52,250 --> 00:12:55,208
‫אלה שהם עדיין לא הספיקו
למצוא להם שימוש חדש.‬

135
00:12:56,333 --> 00:12:58,750
‫תראה, פה.‬

136
00:13:09,541 --> 00:13:10,791
‫אלוהים.‬

137
00:13:13,708 --> 00:13:17,041
‫אם מ"מ עושה דברים כאלה בפרהסיה,‬

138
00:13:17,125 --> 00:13:18,916
‫מה הם עושים בסתר?‬

139
00:13:24,958 --> 00:13:30,125
‫שריז אמרה שהעתקתי ממנה נתונים באותו לילה,
שגנבתי אותם.‬

140
00:13:30,583 --> 00:13:33,458
‫היא תמשיך לנסות להרוג אותי
עד שהם יוחזרו אליה.‬

141
00:13:33,541 --> 00:13:35,791
‫לא משנה מה הם, היא הבהירה את זה.‬

142
00:13:35,875 --> 00:13:39,125
‫יכול להיות שהיצרן שאנחנו בדרכנו לפגוש
יוכל לעזור לנו.‬

143
00:13:39,208 --> 00:13:42,666
‫הוא בנה את הפריפראלים של אליתה,
אז אולי הוא יודע איפה היא.‬

144
00:13:42,750 --> 00:13:45,708
‫- למה אתה בטוח כל כך שזה הוא?
- בגלל אלה.‬

145
00:13:55,916 --> 00:13:57,125
‫יש לי אחד כזה?‬

146
00:14:01,291 --> 00:14:06,125
‫בלילה שבו אליתה
לחצה את העין שלי אל הדבר הזה, הרגשתי משהו.‬

147
00:14:12,500 --> 00:14:16,083
‫יש דרך שבה אליתה
יכלה להוריד נתון לתוך הבדל?‬

148
00:14:16,166 --> 00:14:17,375
‫תיאורטית.‬

149
00:14:18,041 --> 00:14:20,250
‫היא תצטרך להוריד אותו לתוך משהו בעולם שלך.‬

150
00:14:20,333 --> 00:14:21,458
‫משהו מאיזה סוג?‬

151
00:14:22,166 --> 00:14:25,458
‫בכנות, רק אליתה הייתה יכולה לספר לנו.‬

152
00:14:28,416 --> 00:14:30,958
‫קראון אנד רוז - קצב
ספק בשרים משובחים‬

153
00:14:37,541 --> 00:14:38,416
‫טוב,‬

154
00:14:40,958 --> 00:14:42,166
‫אם כך, מה תרצו?‬

155
00:14:43,750 --> 00:14:44,875
‫פשטידת נקניקיות.‬

156
00:14:50,041 --> 00:14:51,250
‫אין אצלנו.‬

157
00:14:53,291 --> 00:14:55,541
‫מנת היום היא חזיר. הייתי בוחר בה.‬

158
00:14:55,958 --> 00:14:57,041
‫חבל.‬

159
00:14:57,750 --> 00:15:00,375
‫אני חושש שממש רצינו פשטידת נקניקיות.‬

160
00:15:00,458 --> 00:15:02,625
‫הבטיחו לנו שזו המומחיות שלכם.‬

161
00:15:02,708 --> 00:15:04,791
‫אתם עושים רושם של זוג צעיר מקסים.‬

162
00:15:05,333 --> 00:15:08,041
‫מוטב שתעזבו לפני שמישהו ייפגע.‬

163
00:15:10,750 --> 00:15:14,541
‫עכשיו, מה דעתך עליי, אדוני?‬

164
00:15:14,625 --> 00:15:16,291
‫אני לא מכיר אותך בכלל, יקירה.‬

165
00:15:16,916 --> 00:15:19,333
‫טוב, תבין, הבחור שבנה את זה‬

166
00:15:19,416 --> 00:15:23,250
‫הבטיח לי שזה טוב יותר
מכל דבר שאתה היית יכול להכין.‬

167
00:15:24,000 --> 00:15:25,375
‫אפילו בשיאך.‬

168
00:15:26,125 --> 00:15:27,458
‫בשיאי?‬

169
00:15:28,083 --> 00:15:30,583
‫כן, לפני שהכישורים האמנותיים שלך הידרדרו.‬

170
00:15:31,458 --> 00:15:34,000
‫ומי לעזאזל אמר את זה?‬

171
00:15:34,083 --> 00:15:38,666
‫אני לא אומרת שאני מאמינה לו.
אני פשוט חוזרת על דבריו.‬

172
00:15:38,750 --> 00:15:40,541
‫סתם בשביל לשמח אותי קצת?‬

173
00:15:40,625 --> 00:15:45,666
‫תראה, הוא הבטיח לי שיחזיר לי את כספי
אם אוכל להוכיח שהוא טועה.‬

174
00:15:46,166 --> 00:15:49,458
‫אז חשבתי לעצמי, למה לא לתת לך צ'אנס?‬

175
00:15:50,166 --> 00:15:51,833
‫תוכיח לי שעדיין יש לך את זה.‬

176
00:16:01,375 --> 00:16:04,041
‫- העבודה שלי לא זולה.
- כסף לא יהווה בעיה.‬

177
00:16:15,000 --> 00:16:16,458
‫היכנסו
פתוח‬

178
00:16:16,541 --> 00:16:18,125
‫מצטערים
סגור‬

179
00:16:48,166 --> 00:16:49,583
‫בסדר.‬

180
00:16:50,666 --> 00:16:54,750
‫זה לא איום, אבל אני מוכן להתערב
שאחזיר לך את כספך בלי הרבה מאמץ.‬

181
00:16:55,708 --> 00:16:57,041
‫כן.‬

182
00:16:57,125 --> 00:17:00,125
‫יש לנו כאן תוסף חדש שדי מסקרן אותי.‬

183
00:17:00,208 --> 00:17:02,833
‫ציפורניים מטיטניום. נסיגות.‬

184
00:17:02,916 --> 00:17:05,500
‫תוכלי להימלט מבית אבן בשריטות אם תרצי.‬

185
00:17:06,000 --> 00:17:07,250
‫מה לגבי עיניים?‬

186
00:17:08,250 --> 00:17:10,375
‫כל אידיוט יכול להרחיב עיניים.‬

187
00:17:10,458 --> 00:17:12,500
‫מה את רוצה? ראיית לילה? ראייה תרמית?‬

188
00:17:13,375 --> 00:17:17,666
‫מה אם ארצה להחליף עין אחת בעין אנושית?‬

189
00:18:18,541 --> 00:18:19,458
‫קום.‬

190
00:18:50,583 --> 00:18:54,916
‫לעזאזל. אבי, תעזבי את זה
לפני שיהרגו את שנינו.‬

191
00:18:58,916 --> 00:19:00,791
‫ספר לנו על האישה הזו.‬

192
00:19:02,791 --> 00:19:06,208
‫אתה יכול להתחיל לדבר, רג'י.
או שאני יכולה להתחיל לחתוך.‬

193
00:19:08,250 --> 00:19:09,416
‫הבחירה בידיך.‬

194
00:19:12,541 --> 00:19:14,416
‫מה נראה לך שהם יעשו לי?‬

195
00:19:14,500 --> 00:19:15,541
‫מי?‬

196
00:19:15,625 --> 00:19:16,750
‫הניאו-פרימים.‬

197
00:19:18,083 --> 00:19:20,208
‫הם לא מבזבזים את זמנם כשמדובר בזה.‬

198
00:19:20,291 --> 00:19:21,750
‫הם היו חותכים לי את הלשון.‬

199
00:19:21,833 --> 00:19:24,500
‫- איך הניאו-פרימים קשורים לזה?
- בחיי, ילד.‬

200
00:19:25,375 --> 00:19:29,458
‫היא ביקשה שאבנה לה את זה כדי שיוכלו
להוציא לו את העין ולהכניס עין אנושית.‬

201
00:19:29,541 --> 00:19:32,000
‫מי מלבד ניאו-פרים
היה יודע איך לעשות את זה?‬

202
00:19:32,083 --> 00:19:34,625
‫ניתוח מהתקופה שבה השתמשו באזמל?‬

203
00:19:43,208 --> 00:19:46,125
‫חכי. את לא יכולה לצאת לרחוב ככה.‬

204
00:19:59,958 --> 00:20:02,291
‫לא סיפרת לי שאליתה היא ניאו-פרימית.‬

205
00:20:06,291 --> 00:20:07,416
‫לא ידעתי.‬

206
00:20:13,291 --> 00:20:15,166
‫סיפרת לה מה עשית?‬

207
00:20:17,125 --> 00:20:19,041
‫כשהם השתלטו על בית הספר שלך?‬

208
00:20:34,333 --> 00:20:35,750
‫אני מצטערת, ווילף.‬

209
00:20:40,791 --> 00:20:42,666
‫מיזוג אוויר
אצל ג'ימי - עד חצות‬

210
00:21:06,541 --> 00:21:07,375
‫זין!‬

211
00:21:15,791 --> 00:21:16,833
‫חתיכת חרא.‬

212
00:21:27,791 --> 00:21:29,500
‫אוקיי, פשוט אעשה את זה.‬

213
00:21:36,833 --> 00:21:37,791
‫היי, גבר.‬

214
00:21:39,166 --> 00:21:42,000
‫לא ראיתי אותך. אתה בא או הולך?‬

215
00:21:50,541 --> 00:21:52,000
‫מישהו התקשר אליך.‬

216
00:21:52,083 --> 00:21:54,250
‫באתי רק לקחת... אתה יודע...‬

217
00:21:56,791 --> 00:21:57,750
‫לקחת מה, מייקון?‬

218
00:21:59,333 --> 00:22:01,875
‫קפה... אני מניח?‬

219
00:22:04,750 --> 00:22:06,000
‫כן, הם התקשרו אליי.‬

220
00:22:07,833 --> 00:22:09,416
‫מה שאני תוהה הוא,‬

221
00:22:10,333 --> 00:22:12,750
‫למה הם לא פשוט באים בעצמם?‬

222
00:22:15,791 --> 00:22:18,708
‫נראה לי שהם מפחדים.‬

223
00:22:20,500 --> 00:22:21,541
‫אתה לא מפחד?‬

224
00:22:22,708 --> 00:22:27,125
‫אני לא יודע. מה? כן, קצת.‬

225
00:22:35,666 --> 00:22:39,000
‫יש מברג בצורת סהר איפשהו מתחת לגרר ההוא.‬

226
00:22:39,083 --> 00:22:40,541
‫אתה רוצה שאביא אותו?‬

227
00:22:41,541 --> 00:22:43,250
‫לך?‬

228
00:22:44,833 --> 00:22:46,166
‫בסדר, תפסת אותו?‬

229
00:22:47,000 --> 00:22:49,125
‫- אוקיי, פה?
- כן, בדיוק פה.‬

230
00:22:49,666 --> 00:22:51,250
‫- תלחץ עליו.
- הנה.‬

231
00:22:52,583 --> 00:22:53,416
‫זהו.‬

232
00:22:59,750 --> 00:23:00,666
‫עוד משהו?‬

233
00:23:02,083 --> 00:23:04,166
‫ספר לי על הטכנולוגיה
שפלין משתמשת בה.‬

234
00:23:07,583 --> 00:23:11,416
‫בכנות, קונור, אני לא רוצה להעליב,‬

235
00:23:12,500 --> 00:23:15,291
‫אבל מוטב שאשאל את פלין וברטון
מה מותר לי לספר.‬

236
00:23:15,375 --> 00:23:17,833
‫השתמשתי בה. בקסדה.‬

237
00:23:19,083 --> 00:23:20,041
‫ברטון יודע.‬

238
00:23:22,791 --> 00:23:23,875
‫זה אמיתי, נכון?‬

239
00:23:26,208 --> 00:23:29,625
‫פלין שולטת בגוף אמיתי, במקום אמיתי?‬

240
00:23:30,041 --> 00:23:31,458
‫למיטב הבנתי.‬

241
00:23:34,750 --> 00:23:36,000
‫מה הגבול?‬

242
00:23:37,000 --> 00:23:37,958
‫מה זאת אומרת?‬

243
00:23:38,041 --> 00:23:41,625
‫יש גבול לכמה זמן אפשר להיות שם?‬

244
00:23:42,000 --> 00:23:46,583
‫מוכרחים להשתין, נכון?
לשתות, לאכול והכול? אז...‬

245
00:23:47,625 --> 00:23:51,041
‫הייתי במיטה במרכז וולטר ריד,‬

246
00:23:51,833 --> 00:23:55,458
‫בתרדמת, פחות או יותר, במשך שמונה חודשים.‬

247
00:23:56,791 --> 00:24:00,416
‫עם קתטר להשתנה. אינפוזיה לשתייה.‬

248
00:24:00,500 --> 00:24:03,583
‫זונדה לאכילה.‬

249
00:24:05,208 --> 00:24:08,333
‫אתה אומר את מה שאני חושב שאתה אומר?‬

250
00:24:08,416 --> 00:24:11,375
‫אם מישהו יכין לי גוף,‬

251
00:24:11,875 --> 00:24:17,291
‫אתה ואדוארד תוכלו
לסדר לי חיים במקום הזה? לתמיד?‬

252
00:24:19,583 --> 00:24:23,000
‫אני לא רופא, קונור,
אבל לא נראה לי שהגוף האמיתי שלך,‬

253
00:24:23,083 --> 00:24:25,875
‫הגוף שלך פה, יגיב לזה בצורה טובה, אחי.‬

254
00:24:25,958 --> 00:24:27,166
‫אני מצטער, אני פשוט...‬

255
00:24:27,833 --> 00:24:29,833
‫אני לא יודע כמה זמן היית מחזיק מעמד.‬

256
00:24:32,958 --> 00:24:36,166
‫אתה בערך הכי חכם
שמישהו יכול להיות כאן, לא, מייקון?‬

257
00:24:37,125 --> 00:24:38,000
‫כן.‬

258
00:24:38,791 --> 00:24:41,166
‫- אני לא בטוח לגבי זה.
- כן, זה נכון.‬

259
00:24:41,250 --> 00:24:42,333
‫תאמין לי.‬

260
00:24:44,625 --> 00:24:48,041
‫אז אם אתה לא יכול לתאר לעצמך
איך זה להתעורר ולמצוא את עצמך‬

261
00:24:48,125 --> 00:24:50,916
‫בגוף כמו זה,‬

262
00:24:53,375 --> 00:24:55,333
‫זה ודאי משום שפשוט לא ניסית.‬

263
00:24:57,375 --> 00:24:59,625
‫למה שלא תחשוב על זה קצת?‬

264
00:25:02,500 --> 00:25:04,250
‫ואז, נדבר שוב.‬

265
00:25:16,125 --> 00:25:17,958
‫איסוף נתונים ביומטריים‬

266
00:25:18,041 --> 00:25:20,708
‫בניית נכס‬

267
00:25:30,458 --> 00:25:32,875
‫הרכבה לפי ניתוח תווי פנים‬

268
00:25:34,708 --> 00:25:35,750
‫תיחול כילול עצבי
פעיל‬

269
00:25:41,250 --> 00:25:42,958
‫סיום תצורות‬

270
00:25:58,208 --> 00:25:59,041
‫פריפראל פעיל
ביצוע‬

271
00:26:02,583 --> 00:26:06,541
‫זה תמיד קצת מצמרר, לא?
כשהאינטליגנציה המלאכותית משתלטת.‬

272
00:26:07,666 --> 00:26:09,083
‫רגע הקפלה הסיסטינית.‬

273
00:26:09,916 --> 00:26:11,875
‫אמורה להיות לזה משמעות, אני בטוח.‬

274
00:26:12,833 --> 00:26:17,125
‫אלוהים מושיט את ידו לעבר אדם,
מעביר לו את ניצוץ החיים.‬

275
00:26:25,958 --> 00:26:28,958
‫הבנתי. פשוט לעקוב
אחרי הכדור הקטן והמטומטם, נכון?‬

276
00:26:29,375 --> 00:26:30,750
‫זה לא משחק, טומי.‬

277
00:26:32,833 --> 00:26:34,041
‫אתה עוקב אחריו?‬

278
00:26:34,125 --> 00:26:34,958
‫כן.‬

279
00:26:47,875 --> 00:26:48,750
‫הכול טוב?‬

280
00:26:51,083 --> 00:26:53,416
‫יש עווית קטנה בתנועת העין שלך.‬

281
00:26:54,833 --> 00:26:57,916
‫- אם תוסיף לזה את הסחרחורת, הצלצול ב...
- אני בסדר.‬

282
00:26:58,500 --> 00:27:02,625
‫יש לך זעזוע מוח. ודאי צליפת שוט.
תצטרך לעבור סריקת סי-טי.‬

283
00:27:02,708 --> 00:27:07,208
‫קיבלתי מכות קשות יותר כששיחקתי פוטבול
בתיכון. צריך פשוט להמשיך הלאה.‬

284
00:27:07,291 --> 00:27:10,583
‫נשמע חכם.
אתה נשמע כמו מישהו שחושב בהיגיון.‬

285
00:27:11,166 --> 00:27:14,375
‫הבטחתי לפישרים. אמרתי להם שאטפל בזה.‬

286
00:27:14,458 --> 00:27:16,833
‫בהתחשב במה שקרה, אתה צריך להרפות מזה.‬

287
00:27:16,916 --> 00:27:19,500
‫זה היה המעצר שלי. תחת השגחתי.‬

288
00:27:19,583 --> 00:27:21,416
‫אני לא יכול סתם להרפות מזה.‬

289
00:27:21,500 --> 00:27:23,833
‫לא הרפית. כמעט מת.‬

290
00:27:24,833 --> 00:27:26,583
‫זה מה שצריך להדאיג אותך.‬

291
00:27:26,666 --> 00:27:29,958
‫אני מודאג מאוד. זו הסיבה שאני מוכרח לצאת,‬

292
00:27:30,041 --> 00:27:31,875
‫למצוא את הבן-זונה ולעצור אותו.‬

293
00:27:31,958 --> 00:27:33,666
‫שנינו יודעים מי עשה את זה, טומי.‬

294
00:27:39,541 --> 00:27:43,875
‫אתה מתנהג כמו הצפרדע
שנתן לעקרב לחצות את הנהר על הגב שלו.‬

295
00:27:43,958 --> 00:27:47,041
‫ולא הבין למה העקרב עקץ אותו
בעוד שניהם טובעים.‬

296
00:27:49,708 --> 00:27:51,250
‫מה את רוצה שאעשה?‬

297
00:27:52,333 --> 00:27:54,583
‫קח את חופשת המחלה מהמשטרה.‬

298
00:27:55,041 --> 00:27:58,500
‫תוריד פרופיל.
שתי שנות ההתחייבות שלי פה כמעט נגמרו.‬

299
00:27:58,583 --> 00:28:00,083
‫אוכל למצוא עבודה בכל מקום.‬

300
00:28:00,583 --> 00:28:02,791
‫נמצא את הזמן לקחת הכול ולהמשיך הלאה.‬

301
00:28:02,875 --> 00:28:04,708
‫זה הבית שלי, די.‬

302
00:28:05,708 --> 00:28:08,750
‫גדלתי בעיירה הזו. עבדתי פה כל חיי.‬

303
00:28:09,208 --> 00:28:11,125
‫אז אתה יודע מי שולט בה.‬

304
00:28:11,666 --> 00:28:14,166
‫והוא אמר לך עכשיו שהוא עקרב.‬

305
00:28:15,833 --> 00:28:17,708
‫אני לא יכולה לתת לך להיעקץ שוב.‬

306
00:28:24,041 --> 00:28:25,583
‫אני לא מתכוון לברוח מזה.‬

307
00:28:49,708 --> 00:28:51,875
‫לפי המתכון, יש לנו עוד עשר דקות.‬

308
00:28:52,625 --> 00:28:57,125
‫טוב, אז מתברר שיש לכולנו מזל
שאני לא זקוק למתכון בשביל לבשל.‬

309
00:28:58,000 --> 00:29:03,041
‫משום שלו הייתי זקוק למתכון,
עשוי היה להיות לזה טעם של...‬

310
00:29:03,500 --> 00:29:04,541
‫של מה?‬

311
00:29:04,958 --> 00:29:06,541
‫אני מחפש את המילה הנכונה.‬

312
00:29:07,625 --> 00:29:09,875
‫בדרך כלל אומרים "עור נעליים".‬

313
00:29:09,958 --> 00:29:11,375
‫ולכן אני נמנע מזה.‬

314
00:29:11,708 --> 00:29:14,916
‫אני לא רוצה לסחור בקלישאות. תטעמי.‬

315
00:29:18,708 --> 00:29:20,166
‫- אוקיי.
- אוקיי, מה?‬

316
00:29:20,958 --> 00:29:22,541
‫אוקיי, צדקת.‬

317
00:29:22,625 --> 00:29:25,458
‫- את שוכחת את החלק האחרון של המשפט.
- שהוא?‬

318
00:29:25,750 --> 00:29:26,750
‫"כמו תמיד."‬

319
00:29:29,791 --> 00:29:31,583
‫האורח שלנו קם לתחייה.‬

320
00:29:31,666 --> 00:29:34,416
‫אדוני, התזמון שלך מושלם.‬

321
00:29:36,541 --> 00:29:38,666
‫תאכל כל עוד זה חם.‬

322
00:29:40,208 --> 00:29:42,833
‫הרשנו לעצמנו לעשות כמה דברים בזמן שישנת.‬

323
00:29:42,916 --> 00:29:46,083
‫המצב שבו הובאת אלינו היה...‬

324
00:29:47,333 --> 00:29:49,541
‫- באיזו מילה השתמשתי?
- לא נעים.‬

325
00:29:50,875 --> 00:29:53,083
‫טוב, בגדים חדשים וכולי.‬

326
00:29:53,416 --> 00:29:57,208
‫עכשיו, הקולר הוא אבזר שתצטרך להתרגל אליו.‬

327
00:29:59,750 --> 00:30:00,708
‫מה הוא עושה?‬

328
00:30:01,208 --> 00:30:05,250
‫טוב, יש שתי אסכולות שונות בעניין.‬

329
00:30:06,416 --> 00:30:09,291
‫יש אנשים ששייכים למחנה‬

330
00:30:09,375 --> 00:30:12,916
‫"אשרי אלה שאינם רואים ועם זאת מאמינים".‬

331
00:30:13,000 --> 00:30:14,375
‫יוחנן כ', פסוק 29.‬

332
00:30:14,458 --> 00:30:16,958
‫ויש כאלה שהולכים בדרך,‬

333
00:30:17,041 --> 00:30:21,583
‫"אין המכבד את הלהבה
כמו השוטה שנכווה קשות".‬

334
00:30:21,666 --> 00:30:23,333
‫פיט טאונסנד, אם אינני טועה.‬

335
00:30:23,750 --> 00:30:25,416
‫לאיזו אסכולה אתה שייך?‬

336
00:30:34,875 --> 00:30:36,708
‫לאסכולת הרוקנרול, מתברר.‬

337
00:30:36,791 --> 00:30:38,166
‫זה היה הניחוש שלי.‬

338
00:30:38,250 --> 00:30:39,666
‫כן. אני יודע.‬

339
00:30:41,291 --> 00:30:44,833
‫קום, ילד גדול. אני יודע.‬

340
00:30:45,166 --> 00:30:46,750
‫כן. אוקיי. הנה.‬

341
00:30:51,375 --> 00:30:52,666
‫הנה, בבקשה.‬

342
00:30:53,416 --> 00:30:54,375
‫הנה.‬

343
00:30:55,750 --> 00:30:59,916
‫אפשר לכוונן את העוצמה. מאחת עד עשר.
זה היה ארבע.‬

344
00:31:00,000 --> 00:31:01,250
‫שלוש, דווקא.‬

345
00:31:02,291 --> 00:31:04,416
‫חוויה לא נעימה בכל מקרה.‬

346
00:31:06,125 --> 00:31:07,416
‫אתם שכרתם אותי?‬

347
00:31:15,083 --> 00:31:17,625
‫תטעם מהצלי. בבקשה.‬

348
00:31:39,166 --> 00:31:41,875
‫מה דעתך? בכנות.‬

349
00:31:46,500 --> 00:31:47,333
‫הוא טוב.‬

350
00:31:50,500 --> 00:31:52,875
‫אתה יודע מה הדרך הכי טובה לרכך בשר?‬

351
00:31:57,375 --> 00:31:59,208
‫רוב האנשים משתמשים בפטיש עץ.‬

352
00:31:59,666 --> 00:32:03,458
‫זו דרך מהירה וקלה,
אבל היא גורמת להרבה לכלוך,‬

353
00:32:04,083 --> 00:32:06,583
‫ואינה מבטיחה תוצאות טובות.‬

354
00:32:07,916 --> 00:32:11,708
‫לכן אני מעדיף תמלחת.‬

355
00:32:13,333 --> 00:32:15,583
‫תהליך איטי ומבוקר‬

356
00:32:16,000 --> 00:32:20,125
‫שמשנה את טבעו של מה שאתה אוכל
כך שהוא יתאים לטעמך.‬

357
00:32:21,500 --> 00:32:23,750
‫וכשאתה מוצא את התמלחת המושלמת,‬

358
00:32:24,625 --> 00:32:26,500
‫התוצאה הטובה כמעט תמיד מובטחת.‬

359
00:32:28,500 --> 00:32:29,666
‫עכשיו...‬

360
00:32:31,125 --> 00:32:34,333
‫לא מזמן, גיליתי‬

361
00:32:35,833 --> 00:32:40,916
‫שמישהו נמצא במטבח שלי והרס את התמלחת שלי.‬

362
00:32:42,750 --> 00:32:44,500
‫ואני רוצה לדעת מי זה.‬

363
00:32:55,166 --> 00:32:58,125
‫ברטון אמר שהיה לך עוד פלאשבק. נורא.‬

364
00:32:58,375 --> 00:32:59,583
‫אתה לוקח משהו?‬

365
00:32:59,666 --> 00:33:03,083
‫לא, זה לא עוזר. אני עדיין מרגיש אותם.‬

366
00:33:03,791 --> 00:33:05,125
‫תן לי לנקז קצת.‬

367
00:33:05,208 --> 00:33:07,333
‫זו כבר לא הבעיה שלך, ליאון.‬

368
00:33:09,541 --> 00:33:10,916
‫אז אולי אשיר?‬

369
00:33:11,708 --> 00:33:14,666
‫כולם אומרים שיש לקול שלי
השפעה נעימה ומרפאה.‬

370
00:33:16,250 --> 00:33:20,166
‫אני פשוט מנסה לעזור, קונור.
בדרך זו או אחרת. הבחירה בידיך.‬

371
00:33:26,375 --> 00:33:29,583
‫אני אבן מתגלגלת‬

372
00:33:29,666 --> 00:33:33,000
‫אבוד ובודד‬

373
00:33:33,708 --> 00:33:36,375
‫על חיים של חטא‬

374
00:33:36,458 --> 00:33:39,708
‫שילמתי מחיר כבד‬

375
00:33:41,166 --> 00:33:42,833
‫כשאני עובר...‬

376
00:33:42,916 --> 00:33:44,916
‫אלוהים אדירים, בסדר. פשוט...‬

377
00:33:47,458 --> 00:33:48,375
‫פשוט תעשה את זה.‬

378
00:34:27,541 --> 00:34:29,041
‫אל תיקחו את הרגליים שלי!‬

379
00:34:30,833 --> 00:34:31,750
‫בבקשה!‬

380
00:35:00,375 --> 00:35:01,958
‫זה נהיה מסובך.‬

381
00:35:02,750 --> 00:35:03,625
‫לא?‬

382
00:35:07,291 --> 00:35:09,166
‫אני לא כל כך אוהב את המבט הזה.‬

383
00:35:09,666 --> 00:35:12,166
‫הרופאה שמטפלת בפרכוסים של הפולט‬

384
00:35:12,250 --> 00:35:16,125
‫חיפשה ברשת
"זיהום בקטריאלי מקומי באונה העורפית".‬

385
00:35:16,208 --> 00:35:17,958
‫את לא באמת חושבת שאליתה...‬

386
00:35:18,041 --> 00:35:20,208
‫דווקא כן.‬

387
00:35:20,291 --> 00:35:21,625
‫זה בכלל אפשרי?‬

388
00:35:22,416 --> 00:35:23,458
‫דרך העין?‬

389
00:35:24,958 --> 00:35:26,791
‫כן, תאורטית.‬

390
00:35:45,500 --> 00:35:46,541
‫מר מרפי!‬

391
00:35:47,583 --> 00:35:49,625
‫תסלח לי, לא הכירו בינינו.‬

392
00:35:50,083 --> 00:35:52,916
‫מישהי בגילי כולה מוזנת מידע, מר מרפי.‬

393
00:35:53,000 --> 00:35:56,083
‫על חטאיי, יש לי גישה מתמדת לרוב הדברים,‬

394
00:35:56,166 --> 00:36:00,333
‫והתוצאה היא הרגל איום של התנהגות
כאילו אני כבר מכירה את כל מי שאני פוגשת.‬

395
00:36:00,416 --> 00:36:03,041
‫בכלל לא, גברתי. לא נפגעתי.‬

396
00:36:03,125 --> 00:36:05,000
‫ובמידה מסוימת, אני כן.‬

397
00:36:05,083 --> 00:36:06,333
‫כן, גברתי, גם לדעתי.‬

398
00:36:06,416 --> 00:36:09,416
‫תוכל להציג אותי
בפני מר זובוב ומר נת'רטון, בבקשה?‬

399
00:36:09,500 --> 00:36:12,666
‫אני המפקחת איינסלי לוביר
ממשטרת המטרופולין של לונדון.‬

400
00:36:14,125 --> 00:36:15,833
‫משטרת המטרופולין של לונדון, אדוני.‬

401
00:36:17,291 --> 00:36:18,958
‫- שוטר?
- מפקחת.‬

402
00:36:19,958 --> 00:36:21,875
‫התקשר לעורכי הדין של אבא שלי.‬

403
00:36:22,375 --> 00:36:23,416
‫מיד!‬

404
00:36:23,500 --> 00:36:25,041
‫הטלפונים מושבתים.‬

405
00:36:25,125 --> 00:36:27,208
‫אולי מוטב שאתחמק מהיציאה האחורית.‬

406
00:36:27,291 --> 00:36:29,333
‫היא יודעת שאתה פה.
היא הזכירה את שמך.‬

407
00:36:33,666 --> 00:36:35,208
‫איך להתקדם, אדוני?‬

408
00:36:35,875 --> 00:36:37,541
‫תן לה להיכנס, לעזאזל.‬

409
00:36:37,625 --> 00:36:39,583
‫זה ייראה מפליל לגרום לה לחכות.‬

410
00:36:43,000 --> 00:36:45,125
‫מה שלא תעשה, אל תשקר לה.‬

411
00:36:45,208 --> 00:36:47,833
‫ודאי תגלה שזה בלתי אפשרי ממילא.‬

412
00:36:47,916 --> 00:36:51,166
‫יש להם יכולת כזו,
לשוטרים בדרגים הגבוהים יותר.‬

413
00:36:52,541 --> 00:36:55,666
‫מוטב שנצא מתוך הנחה
שהיא כבר יודעת את התשובות‬

414
00:36:56,875 --> 00:36:58,791
‫לכל מה שהיא עשויה לשאול.‬

415
00:37:02,416 --> 00:37:03,500
‫זין.‬

416
00:37:33,666 --> 00:37:36,833
‫משהו קרה, וחשבתי שמוטב שתדע.‬

417
00:37:38,666 --> 00:37:41,333
‫הזקן ההוא מהגשר, שלקחתי למעצר.‬

418
00:37:42,750 --> 00:37:43,750
‫כן?‬

419
00:37:44,833 --> 00:37:48,916
‫אני לא כל כך יודע איך לומר את זה,
ברטון, אבל כל העסק השתבש...‬

420
00:37:49,000 --> 00:37:50,250
‫איבדת אותו, לעזאזל?‬

421
00:37:50,333 --> 00:37:53,375
‫חכה רגע, בסדר? לא ככה זה קרה.‬

422
00:37:53,458 --> 00:37:55,250
‫אז איך זה קרה, טומי?‬

423
00:37:55,333 --> 00:37:57,750
‫היה לך דבר אחד לעשות, ואיבדת אותו.‬

424
00:37:57,833 --> 00:37:59,791
‫התנגשו בי חזיתית, ברטון.‬

425
00:38:00,500 --> 00:38:02,750
‫ואני מנסה לומר לך שזו לא הייתה תאונה.‬

426
00:38:02,833 --> 00:38:05,041
‫זה היה יותר כמו מארב.‬

427
00:38:05,125 --> 00:38:06,458
‫מארב?‬

428
00:38:06,958 --> 00:38:10,708
‫הנה הקטע במארבים,
הייתי בשני הצדדים שלהם הרבה פעמים.‬

429
00:38:10,791 --> 00:38:13,458
‫תבין, במארב,
אתה זקוק, בעיקרון, למידע ספציפי‬

430
00:38:13,541 --> 00:38:15,833
‫על המטרה ועל המסלול המיועד.‬

431
00:38:15,916 --> 00:38:17,708
‫זה מה שאני מנסה לומר לך,‬

432
00:38:17,791 --> 00:38:20,333
‫זה היה כאילו הייתי המטרה,
כאילו הם כבר ידעו משהו.‬

433
00:38:20,416 --> 00:38:22,625
‫מי? על מה אתה מדבר, טומי?‬

434
00:38:22,708 --> 00:38:25,333
‫מי שהם לא היו, הם ידעו מי היה בחזקתי.‬

435
00:38:25,416 --> 00:38:26,791
‫הם ידעו שאני בדרך.‬

436
00:38:26,875 --> 00:38:28,291
‫- למשרד השריף?
- נכון.‬

437
00:38:29,833 --> 00:38:30,833
‫השריף ג'קמן.‬

438
00:38:32,250 --> 00:38:35,708
‫וזה גורם לי לחשוב שהבחור שלנו
נמצא עכשיו בידיו של קורבל פיקט.‬

439
00:38:39,125 --> 00:38:40,791
‫זה כמעט הגיוני.‬

440
00:38:40,875 --> 00:38:42,291
‫אני בהחלט לא מבין את זה.‬

441
00:38:43,625 --> 00:38:46,208
‫תראה, ברטון, הדרך שבה כל זה התחיל,‬

442
00:38:46,291 --> 00:38:49,583
‫עם המכוניות המוסוות, התרמילים,‬

443
00:38:49,666 --> 00:38:52,541
‫מה שלא קרה פה באותו יום,
הזכייה בלוטו ועכשיו זה?‬

444
00:38:52,958 --> 00:38:54,791
‫בחייך, מה לעזאזל קורה פה, ברטון?‬

445
00:38:54,875 --> 00:38:55,958
‫אתה יודע מה?‬

446
00:38:56,041 --> 00:38:59,458
‫למה שלא תעשה לעצמך טובה
ותעוף מהדרך המזוינת?‬

447
00:39:00,666 --> 00:39:03,541
‫אני מכיר את המשפחה שלך כל חיי
וזה מה שיש לך לומר לי?‬

448
00:39:03,625 --> 00:39:06,500
‫זה לא רק פיקט,
יש עוד כוחות שרוצים במותנו...‬

449
00:39:06,583 --> 00:39:07,666
‫"עוד כוחות?"‬

450
00:39:07,750 --> 00:39:09,500
‫מה אני אמור לעשות עם זה?‬

451
00:39:09,583 --> 00:39:13,333
‫אני רק אומר שזו הסיבה שאתה חבול,
שאתה שבור, שיש לך מזל שאתה בחיים.‬

452
00:39:15,000 --> 00:39:16,166
‫במארב הבא,‬

453
00:39:17,833 --> 00:39:19,375
‫אולי לא יהיה לך מזל כזה.‬

454
00:39:36,625 --> 00:39:38,541
‫אני פשוט קצת מודאג, שריף,‬

455
00:39:38,625 --> 00:39:41,750
‫שהסגן שלך הופך לאחריות
שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו.‬

456
00:39:42,666 --> 00:39:45,916
‫טוב, קורבל, נגיד שאתה רוצה לשבת שם,‬

457
00:39:46,000 --> 00:39:48,791
‫לצפות בסרטון של טומי קונסטנטין‬

458
00:39:48,875 --> 00:39:50,500
‫והאסיר שהוא איבד,‬

459
00:39:50,583 --> 00:39:53,791
‫אתה צריך שתי סיסמאות ארורות
רק כדי להיכנס ולהסתכל.‬

460
00:39:53,875 --> 00:39:55,458
‫זה טיפשי, זה מה שזה.‬

461
00:39:56,916 --> 00:39:59,208
‫רוצה לנחש באילו סיסמאות בחרתי?‬

462
00:40:00,583 --> 00:40:04,250
‫זה די כל הרעיון של סיסמאות, לא, שריף?‬

463
00:40:04,708 --> 00:40:06,250
‫שאנשים לא יוכלו לנחש אותן?‬

464
00:40:07,833 --> 00:40:08,750
‫"לך תזדיין"‬

465
00:40:10,333 --> 00:40:11,916
‫ו"תאכל חרא".‬

466
00:40:13,333 --> 00:40:14,375
‫במילה אחת.‬

467
00:40:15,166 --> 00:40:18,125
‫כמו צעקה. תסתדר פה לבדך?‬

468
00:40:18,208 --> 00:40:19,791
‫כן, אדוני, אני מאמין שכן.‬

469
00:40:19,875 --> 00:40:22,083
‫נהדר. תרגיש בבית.‬

470
00:40:25,500 --> 00:40:26,708
‫בחיי.‬

471
00:40:27,916 --> 00:40:28,958
‫לךתזדיין.‬

472
00:40:30,291 --> 00:40:32,541
‫תאכלחרא.‬

473
00:40:32,833 --> 00:40:35,000
‫בן כמה אתה?‬

474
00:40:35,083 --> 00:40:37,375
‫אני מניח שאתה בן 28 בערך.‬

475
00:40:38,708 --> 00:40:41,208
‫אני יודעת שאתה לא פטפטן גדול.‬

476
00:40:41,833 --> 00:40:44,875
‫ואני מבינה את זה,
בהתחשב בנסיבות שבהן אתה מצוי.‬

477
00:40:45,416 --> 00:40:49,291
‫אני בהחלט לא נפגעת. אבל העניין הוא כזה,‬

478
00:40:49,375 --> 00:40:51,750
‫קורבל התערב איתי שלא אוכל לגרום לך לדבר.‬

479
00:40:52,125 --> 00:40:56,458
‫אז הוא הציע לקנות לי
מוסטנג עם גג נפתח בצבע תכלת‬

480
00:40:56,541 --> 00:40:58,916
‫ששמתי עליה עין באשוויל.‬

481
00:40:59,000 --> 00:41:01,125
‫אולי זה נראה כמו עניין טכני,‬

482
00:41:01,208 --> 00:41:04,375
‫אבל קורבל לא ציין על מה אתה אמור לדבר.‬

483
00:41:05,208 --> 00:41:06,791
‫פשוט לדבר. זה הכול.‬

484
00:41:06,875 --> 00:41:09,916
‫אז אני חושבת
שאולי אתה ואני נוכל לחשוב ביחד‬

485
00:41:10,000 --> 00:41:11,708
‫ולהגיע להבנה.‬

486
00:41:12,333 --> 00:41:15,708
‫אתה תסכים לדבר קצת כשקורבל יחזור,‬

487
00:41:15,791 --> 00:41:18,125
‫ואני אציע לך משהו בתמורה.‬

488
00:41:18,208 --> 00:41:21,583
‫שלא יהיו לך מחשבות מלוכלכות, בבקשה.
אני לא כזאת.‬

489
00:41:21,666 --> 00:41:26,041
‫אבל מוכרח להיות
משהו שאתה רוצה שאוכל לתת לך.‬

490
00:41:33,291 --> 00:41:34,458
‫אלה מי מלח?‬

491
00:41:38,416 --> 00:41:40,250
‫לזה קורבל נוטה.‬

492
00:41:40,333 --> 00:41:44,541
‫זה בטח קטע גברי? מי מלח נראו לו
קצת יותר מאצ'ואיסטים או משהו כזה.‬

493
00:41:45,250 --> 00:41:46,375
‫אבל אתה יודע מה?‬

494
00:41:46,458 --> 00:41:49,375
‫אי אפשר להניד עפעף
בלי שאחד מהמזדיינים האלה יחלה.‬

495
00:41:49,458 --> 00:41:52,041
‫ו-24 שעות מאוחר יותר,
כל האחרים יצטרפו אליו.‬

496
00:41:52,125 --> 00:41:55,125
‫כולם, צפים להם שם עם הבטן למעלה.‬

497
00:41:55,208 --> 00:41:58,333
‫חייבים לרוקן את האקווריום,
לחטא אותו ולהתחיל הכול מחדש.‬

498
00:41:58,416 --> 00:42:00,416
‫עברנו את זה שלוש פעמים.‬

499
00:42:00,500 --> 00:42:02,708
‫ואז התעקשתי. בתוקף.‬

500
00:42:03,458 --> 00:42:07,083
‫אז אתה מסתכל על 750 ליטרים של מים מתוקים.‬

501
00:42:07,625 --> 00:42:09,583
‫ואני לא מתביישת לומר את זה.‬

502
00:42:11,958 --> 00:42:12,833
‫מותר לי?‬

503
00:42:17,958 --> 00:42:22,875
‫אתה תראה שם רמירז כחול.
שרי ברב. אלקטריק בלו.‬

504
00:42:22,958 --> 00:42:25,583
‫הם האהובים עליי. הם ממש מעודנים, לדעתי.‬

505
00:42:26,291 --> 00:42:29,916
‫וכמובן, גופי זנב-מניפה.
אי אפשר להחזיק אקווריום עם מים מתוקים...‬

506
00:42:30,000 --> 00:42:33,583
‫היי! מה לעזאזל אתה חושב, זקן?‬

507
00:42:35,833 --> 00:42:37,625
‫אתה אורח בבית שלנו.‬

508
00:42:38,375 --> 00:42:40,333
‫ותראה מה עשית לפדיקור שלי!‬

509
00:42:47,833 --> 00:42:50,291
‫לא.‬

510
00:43:31,208 --> 00:43:33,416
‫אתה משחק שחמט, מר זובוב?‬

511
00:43:34,791 --> 00:43:38,333
‫טוב, זה הרבה פחות כיף‬

512
00:43:38,416 --> 00:43:41,000
‫כיום, כשנשענים על עזרי
אינטליגנציה מלאכותית.‬

513
00:43:41,083 --> 00:43:44,833
‫אבל פעם הוא היה הסחת דעת די מרתקת.‬

514
00:43:45,333 --> 00:43:48,000
‫הייתה תחושה של מומחיות שהיית מרגיש‬

515
00:43:48,083 --> 00:43:52,458
‫כשהיה נראה שכל מהלך שלך
מכתיב את תגובת יריבך.‬

516
00:43:52,541 --> 00:43:55,625
‫ואז, ריגוש כזה, כשהאשליה הזו התנפצה‬

517
00:43:55,708 --> 00:43:58,375
‫על ידי ההלם של מהלך-נגדי בלתי צפוי.‬

518
00:43:58,458 --> 00:44:00,958
‫אתה מסוגל להפתיע אותי, מר זובוב?‬

519
00:44:02,166 --> 00:44:03,875
‫אני מצטער מאוד, המפקחת,‬

520
00:44:04,666 --> 00:44:08,458
‫אבל אני תוהה אם אולי יהיה הגיוני
לצרף לשיחה את עורכי הדין של משפחתי?‬

521
00:44:09,250 --> 00:44:13,000
‫בדיוק כפי שחששתי. המהלך הצפוי.‬

522
00:44:14,041 --> 00:44:15,208
‫זו ההחלטה שלך,‬

523
00:44:15,291 --> 00:44:18,125
‫אבל אם תבחר לזמן את עורכי הדין שלך,‬

524
00:44:18,625 --> 00:44:20,833
‫המפגש בינינו יתפתח כך.‬

525
00:44:21,166 --> 00:44:25,291
‫ידידך, מר נת'רטון, אותר בזירת פשע.‬

526
00:44:26,000 --> 00:44:28,583
‫זירת רצח, ליתר דיוק, של איש בשם דניאל קוק.‬

527
00:44:28,666 --> 00:44:31,250
‫מנהל האבטחה של מכון המחקר.‬

528
00:44:31,333 --> 00:44:33,541
‫שנרצח, כך נראה, בידי קויד.‬

529
00:44:34,208 --> 00:44:37,208
‫אוכל להעמיד לדין את מר נת'רטון
כשותף לדבר עבירה.‬

530
00:44:37,291 --> 00:44:40,416
‫מה שאומר שכאן, בחדר האורחים שלך,‬

531
00:44:40,500 --> 00:44:41,750
‫בעוד כשבע דקות,‬

532
00:44:41,833 --> 00:44:44,458
‫כנראה נהיה עדים
להוצאה להורג של מר נת'רטון המסכן.‬

533
00:44:45,666 --> 00:44:49,541
‫אבל, כמובן, כשיוצאים לדוג
ותופסים דג טניכטיס,‬

534
00:44:49,625 --> 00:44:52,333
‫הדייג הנבון פשוט שם אותו על הוו‬

535
00:44:52,416 --> 00:44:54,666
‫ומשתמש בו כדי לתפוס דג גדול יותר.‬

536
00:44:55,083 --> 00:44:57,708
‫אני לא מתכוונת לזלזל בך, מר נת'רטון,‬

537
00:44:57,791 --> 00:45:02,291
‫אבל בעולמי, אתה לא נחשב לפרס גדול במיוחד.‬

538
00:45:03,833 --> 00:45:06,291
‫וזה בהחלט עשוי לעבוד לטובתך פה.‬

539
00:45:06,375 --> 00:45:08,708
‫משום שכאשר המשפט שלך יתחיל,‬

540
00:45:08,791 --> 00:45:12,125
‫אדאג להבהיר שאולי תוכל להציל את חייך‬

541
00:45:12,208 --> 00:45:15,125
‫בכך שתסיח את דעתי בעזרת דג גדול יותר.‬

542
00:45:15,583 --> 00:45:17,916
‫כלומר, אם אתה מכיר אחד כזה, במקרה.‬

543
00:45:18,875 --> 00:45:21,041
‫שניכם חברים ותיקים, כמובן.‬

544
00:45:21,125 --> 00:45:23,750
‫וזה בטח משפיע על נטיית הנפש.‬

545
00:45:24,125 --> 00:45:26,916
‫אבל מסקרנת אותי הצורה שבה כוח הרגש‬

546
00:45:27,000 --> 00:45:30,750
‫מתחיל לחמוק
כשאדם מוצא את עצמו עם להב חד לגרונו.‬

547
00:45:41,583 --> 00:45:42,958
‫הסלמון, תודה.‬

548
00:45:45,291 --> 00:45:47,708
‫רק טיפת חלב בתה, בבקשה.‬

549
00:46:01,583 --> 00:46:03,916
‫הצלחת יפה מאוד, מר מרפי,‬

550
00:46:04,000 --> 00:46:07,500
‫בהתחשב בתדירות המפגשים שלך
עם החוק בצעירותך.‬

551
00:46:07,583 --> 00:46:09,291
‫משמח לראות את זה.‬

552
00:46:11,708 --> 00:46:14,916
‫מניסיוני, מר זובוב, בשלב הזה במשחק,‬

553
00:46:15,000 --> 00:46:18,166
‫המצב עלול להיות די עמוס בצד הלוח שלך.‬

554
00:46:18,250 --> 00:46:22,041
‫אני מניחה שהעסקים המשפחתיים שלך
סבוכים ושזורים זה בזה.‬

555
00:46:22,125 --> 00:46:25,625
‫אני לא יכולה שלא לתהות איך הדברים ייפרמו‬

556
00:46:25,708 --> 00:46:28,541
‫אם אצליח לתפוס בחוט אחד קטן, ו...‬

557
00:46:31,250 --> 00:46:34,166
‫אני שוב מבלבלת בין המטפורות שלי, לא?‬

558
00:46:34,583 --> 00:46:37,625
‫שח, דיג, חוטים סבוכים.‬

559
00:46:37,708 --> 00:46:40,041
‫את אמורה לעזור לי עם זה, ביאטריס.‬

560
00:46:40,125 --> 00:46:43,333
‫עשה רושם שאת נהנית.
הרגשתי שיהיה גס מצידי להפריע לך.‬

561
00:46:44,250 --> 00:46:45,083
‫לא משנה.‬

562
00:46:48,041 --> 00:46:50,458
‫כך אני חושבת שהדרמה שלנו תתפתח,‬

563
00:46:50,541 --> 00:46:53,791
‫במקרה שתזמן את עורכי הדין שלך.
איך זה נשמע לך?‬

564
00:46:53,875 --> 00:46:57,958
‫אני מסכימה איתך. מייגע. בצורה בלתי נסבלת.‬

565
00:46:58,041 --> 00:47:00,166
‫ובנוסף, ודאי נאבד את מר נת'רטון.‬

566
00:47:00,250 --> 00:47:03,583
‫עד כמה מושך יותר יהיה
לשים את כל הדברים האלה בצד לרגע‬

567
00:47:03,666 --> 00:47:05,916
‫ופשוט לענות על כמה שאלות?‬

568
00:47:06,375 --> 00:47:10,750
‫בכנות. בישירות. ביסודיות. ומי יודע?‬

569
00:47:11,000 --> 00:47:14,750
‫יכול מאוד להיות שזה יוביל אותנו
להרפתקה מסקרנת הרבה יותר.‬

570
00:47:15,583 --> 00:47:16,750
‫מה דעתך?‬

571
00:47:18,958 --> 00:47:20,166
‫שננסה?‬

572
00:47:21,708 --> 00:47:22,875
‫בסדר גמור!‬

573
00:47:23,125 --> 00:47:27,083
‫המשטרה זיהתה שלושה פריפראלים
שמופעלים ע"י אינטליגנציה מלאכותית בזירה.‬

574
00:47:27,166 --> 00:47:30,500
‫אתה מוכל להביא אותם, בבקשה?
כל כך איהנה להציץ בהם לרגע.‬

575
00:47:36,125 --> 00:47:37,208
‫וגם‬

576
00:47:38,291 --> 00:47:39,375
‫את המפעילים שלהם.‬

577
00:47:42,833 --> 00:47:46,541
‫אני חושש שזה יהיה מסובך מאוד, המפקחת.‬

578
00:47:46,625 --> 00:47:52,458
‫ובכן, אני חושבת שתגלה במהירות
שאני טובה מאוד בהתמודדות עם "מסובך מאוד".‬

579
00:47:55,750 --> 00:47:56,791
‫ומתי תרצי ש...‬

580
00:47:56,875 --> 00:48:00,291
‫עכשיו, מר זובוב. או בהקדם האפשרי.‬

581
00:48:01,958 --> 00:48:05,666
‫למרות שהעדפתי המובהקת
היא כמה שיותר קרוב לעכשיו.‬

582
00:48:17,166 --> 00:48:19,000
‫ברך אותנו, אבינו הקדוש,‬

583
00:48:20,541 --> 00:48:24,208
‫ואת מתנותיך אלו,
שאותן אנחנו עומדים לקבל מידיך,‬

584
00:48:25,791 --> 00:48:29,375
‫דרך אדוננו, ישוע הנוצרי. אמן.‬

585
00:48:56,291 --> 00:48:58,916
‫זה לא יום ההולדת שלי, אם זה מה שאתה חושב.‬

586
00:48:59,000 --> 00:48:59,833
‫לא.‬

587
00:49:00,375 --> 00:49:04,166
‫הפלשבק ההוא שהתעוררת ממנו,
הוא די הכביד עליי.‬

588
00:49:04,416 --> 00:49:06,416
‫הוא נראה אינטנסיבי בטירוף.‬

589
00:49:07,500 --> 00:49:10,500
‫אז חשבתי לקפוץ ולראות מה שלומך.‬

590
00:49:11,666 --> 00:49:12,500
‫נו?‬

591
00:49:13,125 --> 00:49:14,250
‫תגיד לי אתה.‬

592
00:49:15,458 --> 00:49:16,791
‫בסדר גמור, אחי.‬

593
00:49:17,625 --> 00:49:20,250
‫יש לי אפילו פרנץ' טוסט חם, ישר מהכיריים.‬

594
00:49:20,333 --> 00:49:23,750
‫אולי אפילו אשאיר לך פרוסה
אם תבטיח להפגין קצת נימוסי שולחן.‬

595
00:49:23,833 --> 00:49:27,750
‫טוב, אתה יודע שזה יהיה לי קשה מאוד, קונור.‬

596
00:49:27,833 --> 00:49:30,625
‫וכבר אכלתי. אבל תודה. שיהיה לך בתיאבון.‬

597
00:49:30,708 --> 00:49:32,541
‫אתה יודע, אם היית מביא לי אותו‬

598
00:49:32,625 --> 00:49:36,625
‫אני מניח שהייתי יכול פשוט לשבת פה בחוץ
ולאכול במזג האוויר המקסים הזה.‬

599
00:49:36,708 --> 00:49:37,958
‫אלוהים אדירים.‬

600
00:49:39,666 --> 00:49:41,958
‫קונור פנסקי הרגע ביקש ממני עזרה.‬

601
00:49:42,041 --> 00:49:44,875
‫ואין אפילו עד מזוין אחד שיוכיח את זה.‬

602
00:49:44,958 --> 00:49:46,958
‫אתה תיתן לארוחת הבוקר שלי להתקרר?‬

603
00:49:47,041 --> 00:49:48,166
‫קדימה, חבר!‬

604
00:49:48,541 --> 00:49:51,041
‫האם תרצה משהו נוסף, הוד מלכותך?‬

605
00:49:54,208 --> 00:49:55,041
‫כן.‬

606
00:49:56,458 --> 00:49:57,541
‫מה יש בקופסה?‬

607
00:49:58,166 --> 00:50:00,500
‫מתנה מחברינו בעתיד.‬

608
00:50:00,750 --> 00:50:03,875
‫מייקון ואדוארד הדפיסו אותן. תסתכל.‬

609
00:50:11,041 --> 00:50:13,375
‫לא אדיר כמו מה שפלין יצרה.‬

610
00:50:13,458 --> 00:50:15,083
‫פלין הדפיסה לך רגליים?‬

611
00:50:15,166 --> 00:50:16,958
‫יש לי קולקציה שלמה בפנים.‬

612
00:50:17,041 --> 00:50:20,166
‫היא גם השקיעה בהן. הן כמו יצירות אומנות.‬

613
00:50:20,250 --> 00:50:21,666
‫לפלין הזאת יש לב ענקי.‬

614
00:50:21,750 --> 00:50:23,333
‫למה אתה אף פעם לא לובש אותן?‬

615
00:50:24,083 --> 00:50:27,416
‫לפעמים אני מרגיש שכל הדברים האלה
הם יותר בשבילכם מבשבילי.‬

616
00:50:28,291 --> 00:50:30,333
‫אנשים מרגישים טוב יותר כשהם רואים אותי‬

617
00:50:30,416 --> 00:50:32,291
‫ואין להם ממש שימוש.‬

618
00:50:32,375 --> 00:50:33,416
‫אני מבין.‬

619
00:50:33,500 --> 00:50:36,875
‫אבל אלה שימושיות בהרבה
ממה שהיינו יכולים להכין בעצמנו.‬

620
00:50:37,375 --> 00:50:38,375
‫עדיין לא אמיתיות.‬

621
00:50:39,041 --> 00:50:40,583
‫אני מצטער לבשר לך את זה,‬

622
00:50:40,666 --> 00:50:43,666
‫אבל לא נראה לי
שעומדות לצמוח לך אמיתיות בזמן הקרוב.‬

623
00:50:43,750 --> 00:50:45,083
‫יש לי אמיתיות,‬

624
00:50:46,750 --> 00:50:49,125
‫שמחכות לי, בעתיד.‬

625
00:50:50,166 --> 00:50:52,625
‫שמעתי על זה משהו.‬

626
00:50:53,291 --> 00:50:55,916
‫אתה הולך על האינפוזיה והקתטר, מה?‬

627
00:50:58,541 --> 00:51:01,083
‫אל תהיה מרומז כל כך באי שביעות הרצון שלך‬

628
00:51:01,166 --> 00:51:02,541
‫אם תרצה לקבל ממני תגובה.‬

629
00:51:03,166 --> 00:51:05,333
‫מתי לאחרונה ראית אותי כל כך מאושר?‬

630
00:51:09,875 --> 00:51:11,666
‫תהיתי לגבי משהו.‬

631
00:51:12,041 --> 00:51:15,875
‫בימים הראשונים בבית החולים אחרי הפיצוץ,‬

632
00:51:16,541 --> 00:51:18,083
‫אתה זוכר שביקרתי אותך?‬

633
00:51:18,500 --> 00:51:19,333
‫במעורפל.‬

634
00:51:20,833 --> 00:51:22,791
‫הדבר ההוא, שביקשת שאעשה,‬

635
00:51:24,791 --> 00:51:27,041
‫הוא דפק אותי ברמות, קונור.‬

636
00:51:28,500 --> 00:51:29,416
‫זה שביקשתי?‬

637
00:51:30,916 --> 00:51:32,250
‫זה שלא יכולתי לעשות את זה.‬

638
00:51:35,791 --> 00:51:41,125
‫טוב, מה שעשית במקום זה דפק אותי,
אז אני מניח שאנחנו פיטים.‬

639
00:51:41,208 --> 00:51:42,416
‫מה עשיתי במקום זה?‬

640
00:51:42,500 --> 00:51:44,875
‫כתבת את החרא ההוא על הקיר מול המיטה שלי.‬

641
00:51:46,541 --> 00:51:49,916
‫כן. חשבתי שאם יש משהו שיגרום לך לקום שוב‬

642
00:51:50,000 --> 00:51:51,708
‫זה יהיה "ברטון היה פה".‬

643
00:51:51,791 --> 00:51:55,416
‫כל הזמן דמיינתי אותך שוכב שם,
מת ללכת לכתוב: ב"ז.‬

644
00:51:55,500 --> 00:51:57,041
‫שלחו אותי משם לפני שהספקתי.‬

645
00:51:59,583 --> 00:52:02,708
‫מה שאתה חושב לנסות עם הקתטר והאינפוזיה?‬

646
00:52:03,875 --> 00:52:05,541
‫דרך אחת להסתכל על זה היא‬

647
00:52:06,291 --> 00:52:08,958
‫שזה דומה מאוד ללחיצת כרית על הפנים שלך.‬

648
00:52:09,041 --> 00:52:10,583
‫או לירייה בפה.‬

649
00:52:11,291 --> 00:52:12,958
‫פשוט גרסה איטית של זה.‬

650
00:52:14,166 --> 00:52:17,208
‫חרא, ברטון. יש רק דרך אחת
להסתכל על החיים, נקודה.‬

651
00:52:17,291 --> 00:52:19,666
‫הם גרסה איטית של ירייה בפה.‬

652
00:52:20,750 --> 00:52:22,208
‫אתה קורע, קונור.‬

653
00:52:25,000 --> 00:52:26,875
‫אני פשוט אומר שעליי לחשוב על זה‬

654
00:52:26,958 --> 00:52:30,208
‫לפני שאעזור לך
בתוכנית הרילוקיישן הזו שלך, בסדר?‬

655
00:52:30,291 --> 00:52:31,125
‫נשמע הוגן.‬

656
00:52:31,916 --> 00:52:35,125
‫בינתיים, אולי תנסה את הבחורות היפות האלו?‬

657
00:52:35,791 --> 00:52:38,458
‫שיהיה. אולי מחר.‬

658
00:52:46,583 --> 00:52:48,291
‫רוצה לשמוע משהו מצחיק?‬

659
00:52:49,291 --> 00:52:53,541
‫עדיין יש לנו את החריטות האלו
בכל הבית, מאז שהיינו קטנים.‬

660
00:52:53,625 --> 00:52:58,041
‫אם תשאל את אימא שלי מה זה "ב"ז",
היא תגיד לך שזה אומר "בחור זהב".‬

661
00:53:01,458 --> 00:53:02,291
‫זה לא?‬

662
00:53:03,291 --> 00:53:08,041
‫כן. אני מניח שכן, בן זונה.‬

663
00:53:15,958 --> 00:53:17,791
‫אני מקווה שלא אכלת יותר מדי.‬

664
00:53:18,791 --> 00:53:19,666
‫למה?‬

665
00:53:19,750 --> 00:53:23,333
‫לונדון מחכה לנו. הם רוצים שנחזור.‬

666
00:53:28,583 --> 00:53:31,666
‫פוראבר פב
הדפסה בתלת ממד‬

667
00:53:33,166 --> 00:53:35,625
‫- יש לך מושג לתוך מה אנחנו נכנסים?
- לא.‬

668
00:53:35,708 --> 00:53:38,750
‫הם אמרו רק לשלוח את שלושתכם יחד.
"בהקדם האפשרי".‬

669
00:53:38,833 --> 00:53:43,708
‫- מה שזה לא אומר, לעזאזל.
- בלי תוכנית. בלי מודיעין. בלי סיור בשטח.‬

670
00:53:44,958 --> 00:53:49,041
‫- אתה יודע מה זה דורש, נכון?
- מהירות, עוצמה ו...‬

671
00:53:49,125 --> 00:53:50,583
‫אלימות פעולה.‬

672
00:54:03,916 --> 00:54:05,583
‫קדימה, בן זונה.‬

673
00:54:07,166 --> 00:54:12,583
‫אז זה מה שנקרא מנהרה קוונטית,
והיא מאפשרת לך לתקשר עם העבר.‬

674
00:54:12,666 --> 00:54:16,458
‫או יותר נכון, עם גרסה של העבר,
משום שבעבר האמיתי שלנו לא עשית כך.‬

675
00:54:17,458 --> 00:54:22,791
‫זה עושה לי כאב ראש ממשי, מר זובוב.
אני מניחה שלך לא כואב הראש.‬

676
00:54:22,875 --> 00:54:25,000
‫זה דווקא די פשוט.‬

677
00:54:25,083 --> 00:54:27,708
‫יצירת הקשר עצמה גורמת להתפצלות נסיבתית,‬

678
00:54:27,791 --> 00:54:30,166
‫כשהענף החדש ייחודי בנסיבותיו.‬

679
00:54:31,250 --> 00:54:33,291
‫"בדל", כך אנחנו קוראים לזה.‬

680
00:54:33,375 --> 00:54:39,250
‫אבל למה? לקרוא להם כך?
זה נשמע קצר. מגעיל. בהמי.‬

681
00:54:39,333 --> 00:54:42,333
‫לא היית מצפה שהענף החדש הזה ימשיך לגדול?‬

682
00:54:42,416 --> 00:54:45,416
‫כך בדיוק אנחנו מניחים.
אני לא בטוח מאיפה המונח...‬

683
00:54:45,500 --> 00:54:46,375
‫אימפריאליזם.‬

684
00:54:52,583 --> 00:54:56,791
‫כשקוראים לזה "בדל",
קצת יותר קל לנו לחשוב עליו כעל עולם שלישי.‬

685
00:54:56,875 --> 00:54:59,750
‫ואת מסייעת למר זובוב בקולוניאליזם הזה?‬

686
00:54:59,833 --> 00:55:02,583
‫- את ומר מרפי?
- הם נכנסים.‬

687
00:55:22,875 --> 00:55:26,916
‫ואת, אני מניחה, פלין פישר האדירה?‬

688
00:55:28,000 --> 00:55:31,083
‫המפקחת איינסלי לוביר,
ממשטרת המטרופולין של לונדון.‬

689
00:55:31,166 --> 00:55:33,625
‫נעים מאוד להכירך.‬

690
00:55:35,500 --> 00:55:36,708
‫גברתי.‬

691
00:56:00,958 --> 00:56:03,875
‫בפרק הבא
של הפריפראל‬

692
00:56:05,625 --> 00:56:07,041
‫מה זה?‬

693
00:56:07,125 --> 00:56:08,958
‫לכאן החיות באות לשחק.‬

694
00:56:10,791 --> 00:56:13,958
‫משהו יקר ערך נגנב ממני.‬

695
00:56:17,083 --> 00:56:20,750
‫נוכל לדבר על כך לעומק.
להגיע לאיזושהי הבנה.‬

696
00:56:22,916 --> 00:56:25,583
‫- מוכרחים ללכת!
- תבטחי בי שאעשה את זה כמו שצריך.‬

697
00:56:31,500 --> 00:56:33,291
‫- לבצע.
- לילה טוב.‬

698
00:58:11,458 --> 00:58:13,458
‫תרגום כתוביות: אריאן הד‬

699
00:58:13,541 --> 00:58:15,541
‫בקרת כתוביות
דן שצברג ‬