1
00:00:06,041 --> 00:00:08,833
‫בפרקים הקודמים
של הפריפראל‬

2
00:00:10,416 --> 00:00:12,166
‫אני מסתכלת עליך ועל כל זה.‬

3
00:00:12,166 --> 00:00:14,500
‫זה פשוט שונה כל כך מהמקום שבו אני חיה.‬

4
00:00:15,291 --> 00:00:17,375
‫אני צריך שתיקח חופשה.‬

5
00:00:17,375 --> 00:00:19,000
‫האיש ההוא השתחרר במשמרת שלי.‬

6
00:00:19,000 --> 00:00:21,583
‫הכול יסתדר, אני אדאג לכך אישית.‬

7
00:00:23,125 --> 00:00:25,583
‫אולי אתה ואני נוכל להגיע להבנה?‬

8
00:00:25,583 --> 00:00:27,875
‫ואני אציע לך משהו בתמורה.‬

9
00:00:28,875 --> 00:00:31,666
‫בלי תוכנית. בלי מודיעין. בלי סיור בשטח.‬

10
00:00:31,666 --> 00:00:34,541
‫המפקחת איינסלי לוביר,
ממשטרת המטרופולין של לונדון.‬

11
00:01:25,250 --> 00:01:26,458
‫יש כאן מישהו?‬

12
00:01:28,375 --> 00:01:30,083
‫קרה משהו, גברת פישר?‬

13
00:01:31,375 --> 00:01:32,791
‫ריס, מותק.‬

14
00:01:32,791 --> 00:01:35,791
‫נראה לי שאני צריכה שתיקח אותי לרופאה.‬

15
00:01:35,791 --> 00:01:37,791
‫- את רוצה שאקרא לברטון...
- לא.‬

16
00:01:37,791 --> 00:01:39,416
‫אני לא רוצה להדאיג אותם.‬

17
00:01:39,416 --> 00:01:42,250
‫אני בטוחה שהכול בסדר.
בוא פשוט ניסע. אתה ואני.‬

18
00:01:43,500 --> 00:01:45,500
‫זה בסדר, מותק. אני מבטיחה.‬

19
00:01:45,500 --> 00:01:47,916
‫אדבר איתם כשנחזור.‬

20
00:01:48,375 --> 00:01:49,958
‫הטנדר שלי בחנייה.‬

21
00:01:50,458 --> 00:01:52,708
‫אני חוששת שאזדקק לעזרתך, ריס.‬

22
00:01:52,708 --> 00:01:53,833
‫אני...‬

23
00:01:54,750 --> 00:01:55,958
‫נראה שאני לא יכולה...‬

24
00:01:58,458 --> 00:01:59,708
‫אני עיוורת שוב.‬

25
00:03:41,791 --> 00:03:44,791
‫הפריפריאל‬

26
00:03:59,750 --> 00:04:04,291
‫אללי. נראה שחייך עברו
תפניות לא צפויות בהחלט‬

27
00:04:04,291 --> 00:04:06,083
‫בשבוע האחרון, גברתי הצעירה.‬

28
00:04:06,083 --> 00:04:07,166
‫כן, גברתי.‬

29
00:04:07,166 --> 00:04:09,583
‫ומה עכשיו? יש לך תוכנית?‬

30
00:04:09,583 --> 00:04:13,041
‫או שאת מתכוונת להמשיך
להדוף מכות כשהן מגיעות‬

31
00:04:13,041 --> 00:04:14,166
‫ולקוות לטוב?‬

32
00:04:16,208 --> 00:04:18,625
‫אני יודעת מה אני הייתי
רוצה לעשות, ביאטריס.‬

33
00:04:18,750 --> 00:04:20,750
‫הייתי רוצה לחלץ את רגליי,‬

34
00:04:20,875 --> 00:04:23,208
‫- לנשום קצת אוויר צח.
- כן, גברתי.‬

35
00:04:23,208 --> 00:04:25,500
‫בבקשה, אל תיעלב, מר זובוב,‬

36
00:04:25,500 --> 00:04:29,541
‫אבל בחרת בעיצוב פנים מדכא מאוד.‬

37
00:04:33,333 --> 00:04:37,375
‫אם כך, המפקחת, את מעדיפה את הגינה?‬

38
00:04:37,375 --> 00:04:39,000
‫אני מעדיפה לעזוב לגמרי.‬

39
00:04:39,000 --> 00:04:41,416
‫ולקחת איתי את שלושת המבקרים האלה,‬

40
00:04:41,416 --> 00:04:44,875
‫כדי שנוכל להמשיך בשיחה שלנו באוויר הצח.‬

41
00:04:44,875 --> 00:04:45,875
‫שנלך?‬

42
00:04:46,541 --> 00:04:48,416
‫אני לא מנסה לנהוג בחוסר כבוד,‬

43
00:04:48,416 --> 00:04:52,250
‫אבל הייתי מרגישה נוח יותר
לו ווילף היה מצטרף אלינו.‬

44
00:04:52,708 --> 00:04:53,875
‫כמה מתוק!‬

45
00:04:54,958 --> 00:04:56,708
‫כבר רכשת כאן חבר.‬

46
00:04:56,708 --> 00:04:58,791
‫אם כך, היה אדיב, מר נת'רטון,‬

47
00:04:59,208 --> 00:05:00,291
‫והצטרף אלינו.‬

48
00:05:11,833 --> 00:05:14,916
‫רפואה דחופה קלנטון
טיפול איכותי למחוז קלנטון‬

49
00:05:16,916 --> 00:05:20,250
‫סליחה שאני מתפרצת לפה ככה, בלי תור, די-די.‬

50
00:05:20,250 --> 00:05:22,750
‫תמיד טוב לראות אותך, אלה. עם או בלי תור.‬

51
00:05:22,750 --> 00:05:25,125
‫- ריס, תוכל לעזור לה לעלות?
- בטח. לפה.‬

52
00:05:26,250 --> 00:05:27,750
‫- בבקשה.
- תודה.‬

53
00:05:30,208 --> 00:05:32,625
‫אז מה מטריד אותך?‬

54
00:05:32,625 --> 00:05:34,208
‫זה בסדר אם אחכה בחוץ?‬

55
00:05:34,208 --> 00:05:36,458
‫- בטח, חמוד.
- כן.‬

56
00:05:36,458 --> 00:05:39,041
‫ריס, אתה מוכן לומר לליז
לצאת להפסקת צהריים?‬

57
00:05:39,041 --> 00:05:40,000
‫בטח.‬

58
00:05:42,708 --> 00:05:45,875
‫אז איך את מרגישה?‬

59
00:05:50,541 --> 00:05:53,083
‫אתה לא אמור להיות במין חופשת מחלה, טומי?‬

60
00:05:53,083 --> 00:05:57,041
‫כן. אבל קלטתי שלא בדקתי מה קורה
עם הראיות שאספתי.‬

61
00:05:57,041 --> 00:05:58,666
‫מהתאונה על הגשר.‬

62
00:05:58,666 --> 00:06:01,708
‫פשוט רציתי לוודא שקטלגו אותן כמו שצריך.‬

63
00:06:01,708 --> 00:06:03,750
‫לאילו ראיות אתה מתכוון?‬

64
00:06:03,750 --> 00:06:05,583
‫לנשק שהזקן החזיק.‬

65
00:06:05,583 --> 00:06:07,250
‫ואיזה נשק זה היה, בדיוק?‬

66
00:06:07,250 --> 00:06:09,375
‫אם אני זוכר נכון, היה לו גלוק,‬

67
00:06:09,750 --> 00:06:13,125
‫ועוד מכשיר מוזר כזה, שנראה קצת כמו פנס.‬

68
00:06:13,541 --> 00:06:15,041
‫מכשיר-מוזר, מה?‬

69
00:06:15,041 --> 00:06:17,833
‫הוא דומה למין-דבר-כזה?‬

70
00:06:19,583 --> 00:06:23,208
‫משהו הופקד כראייה
אחרי שרכב השטח ההוא פגע בי?‬

71
00:06:23,208 --> 00:06:26,208
‫אתה מתכוון לרכב שטענת שהיה בלתי נראה?‬

72
00:06:28,125 --> 00:06:31,375
‫- מה את עושה?
- מתקשרת לדי-די, כדי שהיא תיקח אותך...‬

73
00:06:36,666 --> 00:06:38,833
‫נגחו בך, טומי.‬

74
00:06:39,208 --> 00:06:40,083
‫בחוזקה.‬

75
00:06:40,083 --> 00:06:42,291
‫אתה צריך לשכב בחדר חשוך‬

76
00:06:42,291 --> 00:06:45,875
‫עם שקית קרח על הראש ובירה צוננת ביד.‬

77
00:06:45,875 --> 00:06:48,916
‫תעני על השאלה שלי, גלאדיס,
ואלך לעשות את זה.‬

78
00:06:49,541 --> 00:06:50,375
‫אני מבטיח.‬

79
00:06:57,750 --> 00:07:01,208
‫שום דבר לא הופקד כראייה
מלבד הניידת ההרוסה שלך.‬

80
00:07:01,583 --> 00:07:04,166
‫שום גלוק. שום מכשיר-מוזר.‬

81
00:07:04,166 --> 00:07:05,791
‫ושום איש זקן, לצורך העניין.‬

82
00:07:05,791 --> 00:07:08,458
‫רק אתה והמכונית ההרוסה שלך, טומי.‬

83
00:07:08,458 --> 00:07:09,916
‫עכשיו, לך הביתה‬

84
00:07:10,625 --> 00:07:13,041
‫לפני שאתקשר לשריף ג'קמן‬

85
00:07:13,041 --> 00:07:17,208
‫כדי שהוא יוכל לומר לך בדיוק את אותו דבר,
בנימה פחות אוהבת.‬

86
00:07:29,458 --> 00:07:30,375
‫מה זה?‬

87
00:07:30,708 --> 00:07:33,916
‫מרכז אימונים של משטרת לונדון.
אנחנו קוראים לו "גן החיות".‬

88
00:07:33,916 --> 00:07:34,833
‫למה?‬

89
00:07:34,833 --> 00:07:36,833
‫לכאן החיות באות לשחק.‬

90
00:07:36,833 --> 00:07:40,916
‫בטוח לגמרי מכל אפשרות
של מעקב או התערבות מצד מ"מ.‬

91
00:07:41,500 --> 00:07:43,250
‫או מצד קלפט, לצורך העניין.‬

92
00:07:44,166 --> 00:07:46,500
‫אתם, שניכם, וביאטריס עומדים ללכת לכייף.‬

93
00:07:46,500 --> 00:07:48,541
‫אתם עומדים לטפס ל...‬

94
00:07:48,541 --> 00:07:51,625
‫כמה קומות נראה לך
שהם יצליחו לעלות, ביאטריס?‬

95
00:07:51,625 --> 00:07:52,708
‫בואי ננסה שמונה.‬

96
00:07:52,708 --> 00:07:54,333
‫את במצב רוח שאפתני, מה?‬

97
00:07:55,208 --> 00:07:56,166
‫בסדר גמור.‬

98
00:07:57,250 --> 00:07:58,291
‫לקומה השמינית.‬

99
00:08:01,625 --> 00:08:04,375
‫שלא כמו גברת פישר,
הגופים האלה חדשים לכם.‬

100
00:08:05,833 --> 00:08:08,541
‫התרגיל הזה אמור ללמד אתכם
מה שאתם צריכים לדעת.‬

101
00:08:12,666 --> 00:08:13,541
‫מה לעזאזל?‬

102
00:08:32,166 --> 00:08:34,541
‫כאן אנחנו בוחנים את שוטרי הקויד שלנו.‬

103
00:08:34,541 --> 00:08:38,916
‫תחשוב עליהם כמו על מה שאחותך האמינה
שהיא שיחקה כשהיא הגיעה לכאן לראשונה.‬

104
00:08:38,916 --> 00:08:41,166
‫אני חושבת שאתם קוראים לזה "סימולציה".‬

105
00:08:41,166 --> 00:08:43,500
‫לכו בעקבות ביאטריס. היא תסביר הכול.‬

106
00:08:48,666 --> 00:08:49,625
‫גם אני יכולה לבוא?‬

107
00:08:49,625 --> 00:08:51,125
‫לא הפעם, יקירתי.‬

108
00:08:51,125 --> 00:08:53,125
‫יש לי מבחן אחר עבורך.‬

109
00:08:55,291 --> 00:08:56,208
‫שנשב?‬

110
00:09:00,291 --> 00:09:01,958
‫זה די פשוט, רבותיי.‬

111
00:09:01,958 --> 00:09:05,125
‫אנחנו מתקדמים מקומה לקומה,
הורגים או מנטרלים את מה שבדרכנו‬

112
00:09:05,125 --> 00:09:06,750
‫עד שנגיע לגג.‬

113
00:09:06,750 --> 00:09:08,000
‫מה קורה שם?‬

114
00:09:08,000 --> 00:09:09,666
‫- הפתעה.
- מאיזה סוג?‬

115
00:09:09,666 --> 00:09:12,458
‫ההגדרה של "הפתעה" היא מאורע בלתי צפוי.‬

116
00:09:12,458 --> 00:09:14,416
‫אתה זקוק להגדרה של "בלתי צפוי"?‬

117
00:09:16,416 --> 00:09:20,791
‫אל תיעלבי, גברתי, אבל את, כאילו... אנושית?‬

118
00:09:20,791 --> 00:09:22,166
‫למה אתה שואל?‬

119
00:09:22,166 --> 00:09:25,458
‫לא נראה שאת מודאגת במיוחד
מהאיום הפיזי הפוטנציאלי שכאן.‬

120
00:09:25,458 --> 00:09:28,625
‫אדיב מצידך לשאול, טוראי ראשון.‬

121
00:09:29,208 --> 00:09:30,916
‫בוא פשוט נגיד שאני מיוחדת.‬

122
00:09:31,375 --> 00:09:34,750
‫כוונתי היא שמוטב
שתדאגו לעצמכם בהרפתקה שלפנינו.‬

123
00:09:34,750 --> 00:09:36,041
‫תנו לי לדאוג לעצמי.‬

124
00:09:36,708 --> 00:09:39,791
‫- יש לנו כלי נשק?
- רק מה שתמצאו בדרך.‬

125
00:09:41,000 --> 00:09:41,833
‫שנתחיל?‬

126
00:09:44,666 --> 00:09:47,125
‫- יש לך ראיית-לילה, אחי.
- איך?‬

127
00:09:47,125 --> 00:09:49,291
‫אימון שרירים. כמו בממשק המישושי.‬

128
00:10:27,500 --> 00:10:29,166
‫טוב, זה לא היה גרוע כל כך.‬

129
00:10:29,166 --> 00:10:31,958
‫- אתה טוב במספרים?
- הכי טוב בכיתה, מותק.‬

130
00:10:31,958 --> 00:10:34,291
‫בכמה תוקפים נתקלנו פה?‬

131
00:10:35,875 --> 00:10:38,375
‫- שישה.
- בקומה הבאה יהיו 12.‬

132
00:10:38,375 --> 00:10:41,000
‫בקומה שמעליה 18, וכך הלאה.‬

133
00:10:41,000 --> 00:10:43,750
‫- בקומה העליונה יהיו 48?
- רק אם תגיעו לשם.‬

134
00:10:43,750 --> 00:10:44,916
‫מה אלה?‬

135
00:10:45,500 --> 00:10:48,125
‫קוידים בסיסיים מסדרה 24-איי.‬

136
00:10:48,541 --> 00:10:50,750
‫מותאמים, כמובן, למשימה שעל הפרק.‬

137
00:10:51,125 --> 00:10:52,083
‫מה זה קויד?‬

138
00:10:52,083 --> 00:10:53,875
‫רובוט. מהלך-על-שניים.‬

139
00:10:54,750 --> 00:10:55,708
‫העיניים אנושיות.‬

140
00:10:55,708 --> 00:10:57,625
‫רק בשביל הרושם האמיתי.‬

141
00:11:01,791 --> 00:11:06,625
‫"מהירות, עוצמה והשתלטות תוקפנית."
המוטו של היחידה שלכם, אם אינני טועה.‬

142
00:11:06,625 --> 00:11:07,541
‫אז?‬

143
00:11:07,541 --> 00:11:09,916
‫קצת יותר מהירות לא תזיק פה, רבותיי.‬

144
00:11:09,916 --> 00:11:13,083
‫רוב החניכים כבר היו
חולשים על הקומה השלישית בשלב הזה.‬

145
00:12:00,250 --> 00:12:01,375
‫כן, גלאדיס.‬

146
00:12:02,208 --> 00:12:03,833
‫מכשיר-מוזר מזוין.‬

147
00:12:23,208 --> 00:12:25,041
‫שיחה נכנסת
שריף ג'קמן‬

148
00:12:25,041 --> 00:12:26,208
‫שריף?‬

149
00:12:26,208 --> 00:12:27,583
‫טומי, איפה אתה?‬

150
00:12:28,541 --> 00:12:29,375
‫אני...‬

151
00:12:29,375 --> 00:12:33,333
‫לא משנה מה אתה עושה, תעזוב את זה.
בוא הנה, לבית של קורבל פיקט.‬

152
00:12:33,333 --> 00:12:35,083
‫חשבתי שאני בחופשה, אדוני.‬

153
00:12:35,083 --> 00:12:36,916
‫היית בחופשה. הרגע ביטלתי אותה.‬

154
00:12:36,916 --> 00:12:40,041
‫שתוק ותזיז את התחת לפה. יש לנו בעיה.‬

155
00:12:40,041 --> 00:12:42,541
‫- אני צריך שתעזור לי לפתור אותה.
- קיבלתי.‬

156
00:13:09,833 --> 00:13:12,791
‫אלוהים, אני פצוע. אני ממש פצוע.‬

157
00:13:12,791 --> 00:13:13,708
‫שלום?‬

158
00:13:14,041 --> 00:13:16,583
‫תעזור לי. אני פצוע ממש קשה.‬

159
00:13:16,583 --> 00:13:17,625
‫אתה בסדר?‬

160
00:13:28,791 --> 00:13:29,958
‫תתקשרי לטומי.‬

161
00:13:29,958 --> 00:13:31,958
‫די-די? מה קורה?‬

162
00:13:51,000 --> 00:13:53,583
‫- אני לא יכול לענות לשיחתכם.
- טומי, תענה.‬

163
00:13:53,583 --> 00:13:55,333
‫תשאירו הודעה, ואחזור אליכם בהקדם.‬

164
00:14:06,125 --> 00:14:07,458
‫זהו.‬

165
00:14:08,583 --> 00:14:09,791
‫כן, זהו.‬

166
00:14:10,333 --> 00:14:14,750
‫זהו. הנה.‬

167
00:14:29,000 --> 00:14:30,208
‫אלוהים אדירים.‬

168
00:14:32,291 --> 00:14:33,666
‫בן זונה.‬

169
00:14:37,250 --> 00:14:38,083
‫ריס?‬

170
00:14:40,458 --> 00:14:41,458
‫יש פה עוד מישהו?‬

171
00:14:42,833 --> 00:14:43,916
‫מה קורה?‬

172
00:14:43,916 --> 00:14:46,500
‫מה קורה? תגידי לי, דידי, מה קורה?‬

173
00:14:46,500 --> 00:14:50,041
‫תרגיעי אותה, אחרת שתיכן תחטפו כדור.‬

174
00:14:50,041 --> 00:14:52,125
‫זה בסדר. אני פה.‬

175
00:14:52,125 --> 00:14:54,583
‫איפה ריס? למה הוא לא עונה?‬

176
00:14:54,583 --> 00:14:55,583
‫הוא פשוט...‬

177
00:14:56,666 --> 00:14:57,875
‫יצא החוצה.‬

178
00:14:58,458 --> 00:15:00,541
‫שבו. שתיכן.‬

179
00:15:01,041 --> 00:15:02,041
‫על הידיים.‬

180
00:15:25,083 --> 00:15:26,208
‫זה הוא, לא?‬

181
00:15:27,291 --> 00:15:30,250
‫- מי?
- האיש מהגשר.‬

182
00:15:30,750 --> 00:15:34,458
‫אני לא מתכוון להיות גס רוח, גברתי.
אבל את צריכה לסתום את הפה.‬

183
00:15:35,625 --> 00:15:36,666
‫ולהשאיר אותו כך.‬

184
00:15:42,500 --> 00:15:43,750
‫שמת לב?‬

185
00:15:45,000 --> 00:15:46,500
‫היא לקחה דגימה מהדנ"א המזוין שלנו.‬

186
00:15:47,541 --> 00:15:49,833
‫איזו דרך אחרת יש לה
לוודא שאנחנו מי שאנחנו טוענים?‬

187
00:15:52,916 --> 00:15:54,958
‫יכולנו לקחת דגימה שלה.‬

188
00:15:54,958 --> 00:15:57,166
‫ואז היו מעבירים אותנו עיבוד.‬

189
00:15:58,583 --> 00:16:01,666
‫מעולם לא פגשתי אשת משטרה בכירה בעבר.‬

190
00:16:01,666 --> 00:16:04,375
‫אדם יוצא דופן.‬

191
00:16:05,041 --> 00:16:06,750
‫כולם כאלה, לצערי.‬

192
00:16:06,750 --> 00:16:08,041
‫יש כאלה...‬

193
00:16:08,875 --> 00:16:10,000
‫בעצמו?‬

194
00:16:14,500 --> 00:16:15,333
‫כן, אדוני?‬

195
00:16:15,333 --> 00:16:17,958
‫אני צריך שתיכנסי
לנקודות המבט של הפריפראלים.‬

196
00:16:17,958 --> 00:16:19,791
‫אני רוצה לדעת על מה הם משוחחים.‬

197
00:16:19,791 --> 00:16:23,625
‫אני חוששת שלא אוכל לעשות זאת, מר זובוב.
בעצם, לא אבחר לעשות זאת.‬

198
00:16:23,625 --> 00:16:24,791
‫סליחה?‬

199
00:16:24,791 --> 00:16:27,625
‫המפקחת תדע אם ננסה לעשות את זה.‬

200
00:16:27,625 --> 00:16:31,875
‫בדיוק כמו שהיא ודאי יודעת
שאנחנו מנהלים את השיחה הבלתי-מומלצת הזו.‬

201
00:16:32,958 --> 00:16:34,916
‫הוא ביקש הרגע את מה שאני חושב?‬

202
00:16:35,708 --> 00:16:37,875
‫אם היינו חכמים, היינו אורזים עכשיו.‬

203
00:16:38,375 --> 00:16:39,375
‫היינו נעלמים.‬

204
00:16:39,916 --> 00:16:41,750
‫ואז, הכול היה לשווא.‬

205
00:16:42,041 --> 00:16:43,750
‫היינו מאבדים גישה לבדל ולמה שבתוך הבחורה.‬

206
00:16:43,750 --> 00:16:46,125
‫אני לא בטוח ששווה למות בשביל זה, יקירה.‬

207
00:16:46,791 --> 00:16:50,500
‫ואני לא בטוחה שהייתי יכולה
לחיות עם עצמי לו ברחתי מזה.‬

208
00:16:51,416 --> 00:16:53,000
‫ואתה?‬

209
00:16:56,291 --> 00:16:58,458
‫אתה בשליטה, אוסיאן?‬

210
00:16:59,166 --> 00:17:02,125
‫כן. אני בשליטה מזוינת.‬

211
00:17:09,875 --> 00:17:10,958
‫טוב, גברת פישר,‬

212
00:17:10,958 --> 00:17:14,125
‫הדודות הצליחו לאתר מידע די מעניין.‬

213
00:17:14,125 --> 00:17:15,250
‫הדודות?‬

214
00:17:15,250 --> 00:17:17,750
‫אלגוריתמי מיון הנתונים של משטרת לונדון.‬

215
00:17:18,125 --> 00:17:20,166
‫דבורים קטנות ועסוקות שמזמזמות להן.‬

216
00:17:20,166 --> 00:17:23,458
‫אני מניחה שתשמחי לשמוע שחברך, מר פנסקי,‬

217
00:17:23,458 --> 00:17:25,958
‫לא איבד את גפיו בציר הזמן שלי.‬

218
00:17:26,583 --> 00:17:28,125
‫אבל זה אומר ש...‬

219
00:17:28,125 --> 00:17:30,916
‫שמ"מ ודאי פתחו את הבדל‬

220
00:17:30,916 --> 00:17:34,083
‫לפחות עשור מוקדם משכולכם הנחתם.‬

221
00:17:34,083 --> 00:17:36,583
‫כתוצאה מכך, הבדלים משמעותיים‬

222
00:17:36,583 --> 00:17:38,916
‫כבר מצויים בין שני צירי הזמנים שלנו,‬

223
00:17:38,916 --> 00:17:41,583
‫כשהמטרידה מכולם היא הקופה.‬

224
00:17:41,583 --> 00:17:45,250
‫נראה שהיא מתרחשת בקצב מואץ בעולם שלך.‬

225
00:17:45,250 --> 00:17:48,708
‫ההנחה שלי היא
שמ"מ מניעים את התהליך הזה בכוונה.‬

226
00:17:48,708 --> 00:17:49,875
‫לאיזו מטרה?‬

227
00:17:50,250 --> 00:17:53,083
‫זו שאלה שרק שריז ניולנד תוכל לענות עליה.‬

228
00:17:53,458 --> 00:17:54,500
‫מלחמת טקסס.‬

229
00:17:54,500 --> 00:17:56,833
‫הפרישה. היא קרתה פה?‬

230
00:17:56,833 --> 00:18:00,416
‫אכן. מר פנסקי ואחיך יצאו שניהם להילחם בה.‬

231
00:18:00,416 --> 00:18:03,083
‫אבל טכנולוגיית הממשק המישושי שהשתילו בגופם‬

232
00:18:03,083 --> 00:18:05,666
‫פותחה בציר הזמן שלי עשורים מאוחר יותר,‬

233
00:18:05,666 --> 00:18:08,041
‫אז הם לחמו כחיילים רגילים.‬

234
00:18:08,791 --> 00:18:10,541
‫וקונור לא נפצע?‬

235
00:18:10,541 --> 00:18:12,541
‫הוא שרד את המלחמה ללא פגע.‬

236
00:18:14,375 --> 00:18:15,916
‫אבל אחיך לא.‬

237
00:18:17,750 --> 00:18:19,000
‫מה, הוא נפצע?‬

238
00:18:20,041 --> 00:18:21,000
‫נהרג.‬

239
00:18:26,375 --> 00:18:29,333
‫חשבתי שאמרת שבלתי אפשרי לגלות פרטים כאלה.‬

240
00:18:29,333 --> 00:18:31,958
‫והוא צדק, בסך הכול.‬

241
00:18:31,958 --> 00:18:36,416
‫אבל לדודות יש גישה לארכיבים
שאינם זמינים לציבור הרחב.‬

242
00:18:38,750 --> 00:18:39,958
‫טוב, מה לגביי?‬

243
00:18:41,833 --> 00:18:43,541
‫המידע מתחיל להיות בלתי אחיד‬

244
00:18:43,541 --> 00:18:46,916
‫מהרגע שהקופה תופסת תנופה.
אבל מתברר שהתחתנת‬

245
00:18:46,916 --> 00:18:48,125
‫וילדת שני ילדים.‬

246
00:18:48,125 --> 00:18:49,208
‫עם מי התחתנתי?‬

247
00:18:49,208 --> 00:18:51,208
‫עם השריף תומס קונסטנטין.‬

248
00:18:51,625 --> 00:18:53,125
‫התחתנתי עם טומי?‬

249
00:18:53,125 --> 00:18:56,000
‫אכן. זה מעלה תהיות לגבי גינונים,‬

250
00:18:56,000 --> 00:18:57,041
‫הלא כן?‬

251
00:18:57,416 --> 00:18:59,625
‫האם עליי לברך אותך?‬

252
00:18:59,625 --> 00:19:04,333
‫עכשיו, הדודות סיפרו לי
על פלין פישר שלא קיימת יותר.‬

253
00:19:04,333 --> 00:19:06,625
‫אבל עלייך, יקירתי,‬

254
00:19:07,708 --> 00:19:09,250
‫כמעט שאינני יודעת כלום.‬

255
00:19:10,250 --> 00:19:11,625
‫זה מרענן למדי.‬

256
00:19:12,166 --> 00:19:14,875
‫אני מניחה שלא היית בהרבה ראיונות עבודה.‬

257
00:19:14,875 --> 00:19:16,083
‫רק בפוראבר פב.‬

258
00:19:16,083 --> 00:19:20,416
‫אבל זה לא היה ממש ריאיון עבודה,
רק בדיקת סמים.‬

259
00:19:20,416 --> 00:19:21,750
‫אבל עברת אותה?‬

260
00:19:21,750 --> 00:19:22,708
‫ברור.‬

261
00:19:23,041 --> 00:19:24,083
‫נהדר.‬

262
00:19:24,833 --> 00:19:26,291
‫מה שאני מנסה לומר הוא,‬

263
00:19:26,291 --> 00:19:30,208
‫בואי נתייחס למפגש הזה כמו משהו בסגנון הזה.‬

264
00:19:30,208 --> 00:19:32,166
‫רגע של היכרות משותפת.‬

265
00:19:32,166 --> 00:19:33,791
‫אני אשאל כמה שאלות.‬

266
00:19:33,791 --> 00:19:37,041
‫נסי לענות עליהן כמה שיותר מהר, בלי לחשוב.‬

267
00:19:37,416 --> 00:19:38,708
‫את יכולה לעשות את זה?‬

268
00:20:27,416 --> 00:20:30,541
‫להרבה אנשים זה קשה. שימוש בסכין.‬

269
00:20:30,958 --> 00:20:34,333
‫אולי זה יצחיק אתכן,
אבל יש באינטרנט סרטוני הדרכה.‬

270
00:20:34,333 --> 00:20:36,041
‫חיתוך או דקירה,‬

271
00:20:36,041 --> 00:20:38,625
‫עורקים או איברים, דברים כאלה.‬

272
00:20:38,625 --> 00:20:40,625
‫אבל מהניסיון שלי,‬

273
00:20:40,625 --> 00:20:42,000
‫הכול עניין של מהירות.‬

274
00:20:42,958 --> 00:20:46,083
‫כמה שיותר חורים, כמה שיותר מהר.‬

275
00:20:47,041 --> 00:20:48,000
‫פשוט מאוד.‬

276
00:20:51,458 --> 00:20:52,875
‫כשחושבים על זה,‬

277
00:20:52,875 --> 00:20:56,291
‫זה בערך ההפך ממה שהכשירו אותך לעשות, לא?‬

278
00:20:56,625 --> 00:21:00,416
‫ואני מניח שקשה מאוד להתגבר על זה.‬

279
00:21:00,416 --> 00:21:03,833
‫שלא לדבר על מכשולים אחרים,
כל חוקי ה"לא תעשה".‬

280
00:21:04,291 --> 00:21:07,291
‫הייתי אומר שהיית מצליחה להכניס
חיתוך טוב אחד, מקסימום,‬

281
00:21:08,000 --> 00:21:12,250
‫לפני שהייתי פותח אותך כמו...
איך קוראים לזה...‬

282
00:21:13,250 --> 00:21:16,958
‫מה ההבדל בין מסננת ונפה? הן אותו דבר?‬

283
00:21:39,833 --> 00:21:43,041
‫זה פאקינג מדהים.‬

284
00:21:43,041 --> 00:21:47,041
‫אמרתי לך, אחי. אני עובר לגור פה. לתמיד.‬

285
00:21:47,041 --> 00:21:48,333
‫מה ההפתעה?‬

286
00:21:48,333 --> 00:21:52,666
‫מודול האימון לא יושלם
עד שרק אחד מאיתנו ישרוד.‬

287
00:21:55,000 --> 00:21:55,833
‫הפתעה.‬

288
00:22:03,791 --> 00:22:06,000
‫- הפחד הגדול ביותר?
- שאימי תמות.‬

289
00:22:06,375 --> 00:22:09,416
‫- החוזקה הגדולה ביותר?
- אני לא יודעת מתי לוותר.‬

290
00:22:09,416 --> 00:22:10,375
‫חולשה?‬

291
00:22:10,375 --> 00:22:11,500
‫אותו דבר.‬

292
00:22:11,625 --> 00:22:15,375
‫לו יכולת להחזיר את השעון אחורה,
כך שכל זה לא היה קורה, היית עושה זאת?‬

293
00:22:15,375 --> 00:22:16,291
‫לא.‬

294
00:22:16,291 --> 00:22:20,125
‫לו היה לי הכוח
לנתק את הקשר בין שני העולמות שלנו,‬

295
00:22:20,125 --> 00:22:21,708
‫היית רוצה שאעשה זאת?‬

296
00:22:21,708 --> 00:22:23,166
‫- לא.
- למה לא?‬

297
00:22:25,416 --> 00:22:29,250
‫חשבת על השאלה הזו יותר מדי זמן.
קפאת. זה קורה.‬

298
00:22:29,250 --> 00:22:30,916
‫מותר לי לשאול אותך כמה שאלות?‬

299
00:22:32,333 --> 00:22:33,791
‫כמו השאלה ששאלת עכשיו?‬

300
00:22:33,791 --> 00:22:36,125
‫הייתי אומרת, שלוש, כמו ג'יני.‬

301
00:22:36,125 --> 00:22:38,000
‫מה הפחד הגדול ביותר שלך?‬

302
00:22:38,000 --> 00:22:39,125
‫העבר.‬

303
00:22:40,208 --> 00:22:42,125
‫מה, המקום שממנו אני באה?‬

304
00:22:42,125 --> 00:22:43,166
‫בדיוק.‬

305
00:22:44,291 --> 00:22:46,583
‫שאלת שתי שאלות. נשארה לך עוד אחת.‬

306
00:22:50,083 --> 00:22:52,041
‫באמת יש לך הכוח הזה?‬

307
00:22:53,250 --> 00:22:54,583
‫לנתק את הקשר שלנו?‬

308
00:22:57,083 --> 00:22:59,000
‫סליחה, יקירה,
נראה שהבטחתי יותר מדי.‬

309
00:22:59,000 --> 00:23:01,458
‫אחיך והחבר שלו כמעט סיימו,‬

310
00:23:01,458 --> 00:23:04,333
‫אז אגיד לך להתראות ודרך צלחה.‬

311
00:23:05,333 --> 00:23:08,541
‫בביקור הבא שלנו
תהיי פעילה יותר, אני מבטיחה לך.‬

312
00:23:40,875 --> 00:23:42,000
‫אחותי,‬

313
00:23:43,083 --> 00:23:44,916
‫את פאקינג מדהימה.‬

314
00:24:00,000 --> 00:24:01,875
‫אלוהים אדירים!‬

315
00:24:01,875 --> 00:24:04,083
‫כך תמיד מרגישים כשיוצאים משם?‬

316
00:24:04,083 --> 00:24:06,416
‫בחיי, אני אתחתן איתה.‬

317
00:24:07,041 --> 00:24:09,291
‫- עם מי?
- עם הרובוטית ההיא.‬

318
00:24:17,750 --> 00:24:19,208
‫אני אפילו לא יכול לקרוא.‬

319
00:24:19,708 --> 00:24:20,708
‫מה?‬

320
00:24:21,291 --> 00:24:24,916
‫ריס לקח את אימא למרפאה.
הוא אמר לנו לבוא מיד. קדימה.‬

321
00:24:26,541 --> 00:24:27,958
‫זין. תני לי שנייה.‬

322
00:24:28,958 --> 00:24:31,291
‫תתגבר, ברטון! אנחנו מוכרחים ללכת!‬

323
00:24:46,625 --> 00:24:47,458
‫שלום?‬

324
00:24:51,750 --> 00:24:52,708
‫שריף?‬

325
00:25:50,208 --> 00:25:52,416
‫כוונתי היא שאני רוצה לרצוח מישהו.‬

326
00:25:52,416 --> 00:25:54,666
‫אני רוצה לעשות את זה במו י...‬

327
00:25:55,583 --> 00:25:57,416
‫מה הוא עושה פה, לעזאזל?‬

328
00:26:04,000 --> 00:26:05,541
‫תנצור את הנשק שלך, בן.‬

329
00:26:05,541 --> 00:26:08,083
‫באת קצת מאוחר מכדי שהוא יעזור.‬

330
00:26:08,458 --> 00:26:09,416
‫מה קרה?‬

331
00:26:09,875 --> 00:26:12,625
‫טוב, האסיר שאיבדת?‬

332
00:26:13,875 --> 00:26:16,041
‫הוא הגיע לפה והרג את מרי פיקט.‬

333
00:26:17,041 --> 00:26:18,916
‫גנב את אחד מהרכבים שלהם.‬

334
00:26:18,916 --> 00:26:23,041
‫מר פיקט די נסער בגלל זה,
כפי שאתה יכול לתאר.‬

335
00:26:23,958 --> 00:26:26,250
‫אני צריך שתיסע לבית של משפחת פישר‬

336
00:26:26,250 --> 00:26:27,958
‫ותעצור את ברטון.‬

337
00:26:27,958 --> 00:26:30,166
‫קח גם את האחות הקטנה על הדרך.‬

338
00:26:30,166 --> 00:26:32,000
‫מה הקשר של הפישרים לזה?‬

339
00:26:32,000 --> 00:26:35,375
‫אני עדיין מברר את כל הפרטים לאשורם, טומי,‬

340
00:26:35,375 --> 00:26:37,708
‫אבל מה אתה אומר על הטיוטה הראשונה הזו?‬

341
00:26:38,583 --> 00:26:42,083
‫ברטון והחברים שלו מהמלחמה
ניסו להיכנס לעסקי הסחר בסמים,‬

342
00:26:42,083 --> 00:26:44,583
‫הם הכעיסו את האדם הלא נכון.‬

343
00:26:44,583 --> 00:26:48,458
‫והאדם הזה שכר מתנקש
לבוא ולקחת אותם לעולם הבא.‬

344
00:26:48,666 --> 00:26:52,041
‫עכשיו, המתנקש הזה היה בחזקתך, טומי.‬

345
00:26:52,416 --> 00:26:53,583
‫אבל איבדת אותו,‬

346
00:26:53,583 --> 00:26:56,166
‫והוא הגיע לפה, לביתם של הזוג פיקט,‬

347
00:26:56,166 --> 00:26:59,125
‫במטרה לגנוב מכונית ולהימלט.‬

348
00:26:59,125 --> 00:27:02,541
‫תוך כדי כך,
הוא הרג את מרי פיקט המסכנה בצורה די אלימה.‬

349
00:27:03,458 --> 00:27:05,125
‫איך זה נשמע, בן בלייעל?‬

350
00:27:06,166 --> 00:27:08,125
‫כאילו מצצת את זה מהאצבע המזוינת.‬

351
00:27:09,625 --> 00:27:13,166
‫זה מה שעושים כשמספרים סיפור.
מוצצים חרא מהאצבע.‬

352
00:27:13,166 --> 00:27:15,958
‫כפי שאתה עשית בעשר השנים האחרונות.‬

353
00:27:15,958 --> 00:27:18,291
‫כשהעמדת פנים שאתה לא יודע
איך הדברים פועלים.‬

354
00:27:18,291 --> 00:27:20,416
‫סיפרת לעצמך מעשייה יפה‬

355
00:27:20,416 --> 00:27:23,333
‫כדי שתוכל להרגיש
כמו אביר השולחן העגול המזוין,‬

356
00:27:23,333 --> 00:27:25,916
‫ובזמן הזה, עבדת אצלי.‬

357
00:27:27,250 --> 00:27:29,958
‫מה שאומר שאתה עובד אצל קורבל פיקט.‬

358
00:27:31,000 --> 00:27:32,375
‫תאמין לי, בן,‬

359
00:27:32,666 --> 00:27:35,458
‫יהיה קל יותר להיות כן עם עצמך.‬

360
00:27:35,458 --> 00:27:39,375
‫זה גוזל כמות איומה של אנרגיה,
הניסיון להישאר עיוור כל הזמן.‬

361
00:27:39,375 --> 00:27:41,458
‫עכשיו, לעזאזל, לך להביא את ברטון.‬

362
00:27:41,458 --> 00:27:44,083
‫קורבל רוצה לשאול אותו כמה שאלות.‬

363
00:27:48,083 --> 00:27:48,916
‫לא.‬

364
00:28:00,333 --> 00:28:04,083
‫ילד, הזקן ההוא אמר שהגעת לצומת בחייך.‬

365
00:28:04,791 --> 00:28:07,000
‫אני חושב שהוא צדק לגמרי בעניין.‬

366
00:28:08,375 --> 00:28:11,875
‫אלוהים, טומי, אתה צריך שאסביר לך את זה?‬

367
00:28:11,875 --> 00:28:14,833
‫כן, אתה יכול לעשות פה את הדבר הנכון.‬

368
00:28:14,833 --> 00:28:19,000
‫לקחת את קורבל ואותי לתחנה
אזוקים כמו שני עבריינים.‬

369
00:28:19,000 --> 00:28:23,083
‫ואז שלושתנו נציג לעולם את הסיפורים שלנו.‬

370
00:28:23,083 --> 00:28:28,000
‫קורבל ואני נספר סיפור
על כך שניסית להאשים אחרים בכישלונות שלך,‬

371
00:28:28,000 --> 00:28:31,375
‫כמו שעושים בדרך כלל הצעירים חסרי האחריות.‬

372
00:28:35,166 --> 00:28:36,250
‫רוצה מסטיק?‬

373
00:28:41,208 --> 00:28:42,833
‫נלחצת, טומי.‬

374
00:28:42,833 --> 00:28:45,041
‫המצאת איזה סיפור מזוין בלתי ייאמן,‬

375
00:28:45,041 --> 00:28:48,041
‫שאני, השריף שבו קלנטון בחרה
לארבע תקופות כהונה,‬

376
00:28:48,041 --> 00:28:51,250
‫התנגשתי בניידת שלך
באמצעות רכב שטח בלתי נראה,‬

377
00:28:51,250 --> 00:28:53,000
‫ברחתי עם האסיר שלך,‬

378
00:28:53,000 --> 00:28:55,500
‫הבאתי אותו הנה
ושחררתי אותו בבית של קורבל פיקט.‬

379
00:28:55,500 --> 00:29:00,583
‫אותו קורבל פיקט שנותן עבודה
ל-50 עד 60 אחוזים מהתושבים כאן, בקלנטון.‬

380
00:29:00,583 --> 00:29:05,125
‫ואז, טוב, זין, טומי,
אפילו עכשיו אני מתבלבל.‬

381
00:29:06,958 --> 00:29:08,958
‫אני מניח שאתה מבין
לאן אני חותר פה.‬

382
00:29:09,583 --> 00:29:13,333
‫קורבל ואני, אותנו משחררים
בהתנצלויות מקרב לב.‬

383
00:29:13,333 --> 00:29:16,833
‫אתה, במקרה הטוב,
רק תאבד את המשרה שלך במשטרה.‬

384
00:29:16,833 --> 00:29:19,208
‫למרות שעלולות להיות
האשמות גם נגדך בהמשך.‬

385
00:29:19,208 --> 00:29:21,500
‫מעצר שווא ודברים כאלה.‬

386
00:29:23,416 --> 00:29:26,000
‫או ש... קיימת הדרך השנייה.‬

387
00:29:26,000 --> 00:29:27,958
‫הדרך של ללכת-עם-זה-כדי-להסתדר,‬

388
00:29:27,958 --> 00:29:31,833
‫שבה אתה ממשיך לבצע
את העבודה הנהדרת שתמיד ביצעת כאיש חוק.‬

389
00:29:31,833 --> 00:29:34,541
‫אולי אפילו תקבל עוד כמה אחריויות חדשות,‬

390
00:29:34,916 --> 00:29:37,583
‫עם התגמולים המתאימים, כמובן.‬

391
00:29:39,333 --> 00:29:42,083
‫או שתוכל לנסות
להיות איש בוגר לשם שינוי מזוין.‬

392
00:29:46,000 --> 00:29:48,208
‫אין לך ברירה. אתה מבין את זה, נכון?‬

393
00:29:49,458 --> 00:29:51,541
‫משום שאולי הסיפור שלי לא אמיתי,‬

394
00:29:52,541 --> 00:29:54,916
‫אבל הוא בהחלט נשמע אמיתי.‬

395
00:29:55,375 --> 00:29:58,208
‫הוא ינצח את הסיפור שלך בכל פעם.‬

396
00:29:59,208 --> 00:30:01,958
‫אז למה שלא נפסיק לבזבז זה לזה את הזמן‬

397
00:30:01,958 --> 00:30:06,000
‫ואתה תלך להביא לי
את ברטון פישר ואת אחותו הקטנה?‬

398
00:30:18,041 --> 00:30:21,916
‫כפי שאת רואה, הם גילו את ההרחבות שלהם
והשתמשו בהן במהירות ראויה להערצה.‬

399
00:30:21,916 --> 00:30:24,500
‫הם יצרו רשת לשיתוף קלט חזותי ושמיעתי.‬

400
00:30:24,500 --> 00:30:28,000
‫זה מצביע על חפיפה
לשתלים המישושיים הבסיסיים שלהם.‬

401
00:30:28,666 --> 00:30:31,750
‫איזה רושם הם עשו עלייך?
כוונתי מבחינת אישיות.‬

402
00:30:32,083 --> 00:30:35,208
‫אמיצים. אסרטיביים. החלטיים.‬

403
00:30:35,625 --> 00:30:38,458
‫נראה שהאח הוא הצפוי והאמין מהשניים,‬

404
00:30:38,458 --> 00:30:41,500
‫אבל הייתי נוטה קצת יותר
לפנות לחבר שלו בעת משבר.‬

405
00:30:41,916 --> 00:30:42,750
‫למה?‬

406
00:30:43,625 --> 00:30:44,458
‫גברתי?‬

407
00:30:44,458 --> 00:30:48,250
‫אם האח צפוי ואמין יותר, למה לפנות לחבר?‬

408
00:30:53,875 --> 00:30:56,250
‫חסרים הנתונים המדויקים בעניין, המפקחת.‬

409
00:30:57,208 --> 00:31:01,625
‫ההחלטה נעשתה ברשת העצבית שלי,
מתחת לרמות ההכרה.‬

410
00:31:01,625 --> 00:31:02,666
‫מעניין.‬

411
00:31:07,541 --> 00:31:08,833
‫והאישה הצעירה?‬

412
00:31:08,833 --> 00:31:12,666
‫היא נותרת שאלה פתוחה
שאני מקווה לענות עליה בקרוב.‬

413
00:31:16,875 --> 00:31:17,708
‫מה יש?‬

414
00:31:17,708 --> 00:31:20,541
‫שריז ניולנד למטה, מבקשת לשוחח איתך.‬

415
00:31:20,541 --> 00:31:21,833
‫ציפית לבואה?‬

416
00:31:22,833 --> 00:31:26,958
‫חשפתי מעט את ביקורנו בביתו של זובוב,‬

417
00:31:26,958 --> 00:31:29,541
‫כשאפשרתי מעקב אחרינו כשהגענו.‬

418
00:31:29,541 --> 00:31:34,125
‫אבל בהחלט לא ציפיתי
שד"ר ניולנד תגיב בכזו חריפות.‬

419
00:31:35,208 --> 00:31:38,625
‫שתעלה, בבקשה.
זו עומדת להיות פגישה אינפורמטיבית ביותר.‬

420
00:31:46,958 --> 00:31:48,666
‫לוזר מזוין שכמוך.‬

421
00:31:55,125 --> 00:31:57,375
‫איך אתה תחיה עם זה, לעזאזל?‬

422
00:31:59,583 --> 00:32:03,208
‫כלומר, איך אתה תחיה עם זה, לעזאזל?‬

423
00:32:29,541 --> 00:32:30,416
‫מה עכשיו?‬

424
00:32:31,208 --> 00:32:32,125
‫עכשיו, נחכה.‬

425
00:32:32,750 --> 00:32:33,583
‫נחכה למה?‬

426
00:32:36,166 --> 00:32:37,750
‫אני צריך להרוג שני אנשים.‬

427
00:32:38,708 --> 00:32:40,708
‫ומתברר שאחד מהם בדרכו הנה.‬

428
00:32:40,708 --> 00:32:42,916
‫אתה מדבר על הילדים שלי, לא?‬

429
00:32:42,916 --> 00:32:44,666
‫כן, גברתי. אני חושש שכן.‬

430
00:32:51,041 --> 00:32:53,416
‫- אימא לא עונה.
- גם ריס לא.‬

431
00:32:53,416 --> 00:32:56,708
‫ריס. "אימא שלך מבקשת שתבוא בהקדם האפשרי."‬

432
00:32:57,166 --> 00:32:59,375
‫- "אימא שלך"?
- זה מוזר בטירוף.‬

433
00:32:59,375 --> 00:33:00,625
‫אתה יכול להתחבר אליו?‬

434
00:33:04,541 --> 00:33:06,166
‫- חרא.
- מה?‬

435
00:33:06,166 --> 00:33:07,791
‫אני לא קולט את הסימנים שלו.‬

436
00:33:12,500 --> 00:33:15,333
‫אני כמעט מתפתה לקרוא למשטרה, המפקחת.‬

437
00:33:16,541 --> 00:33:19,708
‫חוק עמק המוזרות אומר בבירור‬

438
00:33:19,708 --> 00:33:23,208
‫שאסור לפריפראלים
לפעול כישויות עצמאיות לעולם.‬

439
00:33:23,541 --> 00:33:27,125
‫ביאטריס קיימת
תחת סעיף ויתור מיוחד של חע"ה.‬

440
00:33:27,666 --> 00:33:28,500
‫כמובן.‬

441
00:33:29,916 --> 00:33:32,375
‫היא לא נראית כמו עבודה של מ"מ.‬

442
00:33:34,375 --> 00:33:36,000
‫נעים להכיר, ביאטריס.‬

443
00:33:36,000 --> 00:33:37,500
‫העונג כולו שלי, גברתי.‬

444
00:33:38,125 --> 00:33:39,458
‫את יודעת מה מבהיל?‬

445
00:33:39,750 --> 00:33:44,250
‫גילינו שהשפעה מתמשכת של הקופה
היא שכיום, הרוב המכריע של הקוידים‬

446
00:33:44,250 --> 00:33:47,875
‫שונו על מנת להידמות לקשר אישי נעדר.‬

447
00:33:48,958 --> 00:33:51,208
‫אחים. עמיתים.‬

448
00:33:51,833 --> 00:33:54,083
‫בדרך כלל לא הורים.‬

449
00:33:54,833 --> 00:33:56,625
‫וזה מסקרן, לא?‬

450
00:33:57,625 --> 00:34:00,250
‫כאילו יש משהו טבעי‬

451
00:34:00,250 --> 00:34:02,208
‫באובדן אימא או אבא‬

452
00:34:02,875 --> 00:34:05,333
‫שמקל על קבלת האובדן.‬

453
00:34:06,041 --> 00:34:07,041
‫אבל ילד?‬

454
00:34:09,250 --> 00:34:10,250
‫בת,‬

455
00:34:11,500 --> 00:34:12,791
‫למשל?‬

456
00:34:14,416 --> 00:34:15,833
‫אני ממש מצטערת, ביאטריס.‬

457
00:34:16,416 --> 00:34:18,750
‫איאלץ לבקש ממך להיכבות עכשיו.‬

458
00:34:18,750 --> 00:34:22,500
‫ובבקשה, מחקי את חמש הדקות
האחרונות מזיכרונך.‬

459
00:34:22,500 --> 00:34:25,333
‫נכבית. מתחילה מחיקה.‬

460
00:34:30,541 --> 00:34:31,875
‫את מרוצה מעצמך?‬

461
00:34:31,875 --> 00:34:34,208
‫אני סקרנית. למה את מחביאה את זה?‬

462
00:34:35,333 --> 00:34:37,000
‫זה היה מסבך את הקשר בינינו.‬

463
00:34:37,000 --> 00:34:38,333
‫כן, אני מניחה שכן.‬

464
00:34:38,333 --> 00:34:39,958
‫למה את פה, דוקטור?‬

465
00:34:42,708 --> 00:34:46,875
‫משהו יקר ערך נגנב ממני,‬

466
00:34:48,291 --> 00:34:50,208
‫ואני מבקשת פיצוי מהחוק.‬

467
00:34:59,458 --> 00:35:01,000
‫אני יודעת שזה מטריד אותך.‬

468
00:35:01,541 --> 00:35:02,416
‫"מטריד"?‬

469
00:35:03,625 --> 00:35:05,791
‫אני מבועת לחלוטין, לעזאזל.‬

470
00:35:06,125 --> 00:35:08,500
‫אנחנו לא קוראים פה תיגר רק על הקלפט.‬

471
00:35:08,500 --> 00:35:09,666
‫עכשיו גם המשטרה מעורבת,‬

472
00:35:09,666 --> 00:35:11,083
‫וכל אחד מהם יכול לחסל אותנו באותה קלות...‬

473
00:35:14,375 --> 00:35:16,000
‫אתה מבין מה עשויה להיות המשמעות של זה?‬

474
00:35:16,000 --> 00:35:17,583
‫אנחנו היחידים שיודעים.‬

475
00:35:18,583 --> 00:35:19,500
‫אליתה יודעת.‬

476
00:35:21,041 --> 00:35:21,958
‫אליתה מתה.‬

477
00:35:22,500 --> 00:35:24,958
‫או שהיא ירדה
כל כך עמוק למחתרת, שזה היינו הך.‬

478
00:35:25,666 --> 00:35:27,166
‫זה שלנו. על מגש של כסף.‬

479
00:35:27,583 --> 00:35:30,583
‫איך נשיג גישה לחיידקים?
איך ניצור רצף שלהם?‬

480
00:35:30,875 --> 00:35:32,750
‫עלינו רק לשכור מישהו בבדל כדי...‬

481
00:35:34,083 --> 00:35:34,958
‫בעצמו, יקירתי.‬

482
00:35:37,125 --> 00:35:39,708
‫תגיד לי שזה לא יהיה חלק מההנאה שבדבר.‬

483
00:35:41,166 --> 00:35:43,208
‫לגנוב את זה
ממש מתחת לאף המזוין והיהיר ש...‬

484
00:35:43,208 --> 00:35:46,375
‫יהירות היא סוג של טיפשות,‬

485
00:35:46,375 --> 00:35:47,583
‫את לא חושבת?‬

486
00:35:48,875 --> 00:35:51,125
‫זה עשוי להיות קצת יהיר, למשל,‬

487
00:35:51,125 --> 00:35:54,000
‫אם מישהו יניח שהצופן שלו בלתי ניתן לפענוח,‬

488
00:35:54,000 --> 00:35:56,083
‫בהתחשב בכך שמבחינה היסטורית,‬

489
00:35:56,083 --> 00:35:59,208
‫כל צופן שאי פעם היה בלתי חדיר, כביכול,‬

490
00:35:59,750 --> 00:36:03,750
‫למרבה האכזבה,
מעולם לא נשאר כך במשך זמן רב.‬

491
00:36:08,916 --> 00:36:11,708
‫רוץ לחדר העבודה של אבא. תביא לו סכין.‬

492
00:36:11,708 --> 00:36:13,583
‫- איזה מהם?
- לא משנה.‬

493
00:36:17,333 --> 00:36:19,458
‫אני מוצא את עצמי בבעיה מסוימת.‬

494
00:36:19,791 --> 00:36:24,583
‫חלק ממני, וזה טבעי, רוצה לחסל את שניכם.‬

495
00:36:24,583 --> 00:36:26,958
‫אני מניח שאפשר לקרוא לו הילד שבתוכי.‬

496
00:36:26,958 --> 00:36:31,083
‫סוער. רגזן. נקמן.‬

497
00:36:33,000 --> 00:36:36,625
‫אבל החלק המיושב יותר שבי‬

498
00:36:37,041 --> 00:36:39,208
‫מבין עד כמה אני זקוק לכם.‬

499
00:36:41,291 --> 00:36:43,416
‫לכישורים שלכם, בהחלט.‬

500
00:36:46,291 --> 00:36:50,666
‫ועכשיו, מתברר, שגם לסודות שלכם.‬

501
00:36:53,750 --> 00:36:56,833
‫נוסף על כך, אני מחבב אתכם.‬

502
00:36:58,791 --> 00:37:00,083
‫טוב, אותך, אאש.‬

503
00:37:00,666 --> 00:37:03,625
‫עם אוסיאן, זה תלוי במצב הרוח שלי, אבל את,‬

504
00:37:04,041 --> 00:37:07,083
‫יש לך לב של קלפט, גם אם את לא מבינה זאת.‬

505
00:37:07,541 --> 00:37:12,041
‫גאה. ערמומי. אגרסיבי.‬

506
00:37:13,208 --> 00:37:14,833
‫וכן, יהיר.‬

507
00:37:16,333 --> 00:37:18,708
‫אז הכול לא ברור למדי...‬

508
00:37:20,375 --> 00:37:21,541
‫לדאבוני.‬

509
00:37:23,416 --> 00:37:24,875
‫מה עליי לעשות.‬

510
00:37:30,208 --> 00:37:31,208
‫האהוב עליי.‬

511
00:37:32,208 --> 00:37:34,333
‫והוא יפהפה, בני.‬

512
00:37:34,625 --> 00:37:36,000
‫מותר לי לראות, אבא?‬

513
00:37:36,000 --> 00:37:39,916
‫לא נראה לי.
רוץ למטבח, האומנת הכינה פודינג.‬

514
00:37:49,541 --> 00:37:52,041
‫- אני כל כך מצטער, אדוני.
- שתוק, אוסיאן.‬

515
00:37:59,916 --> 00:38:02,875
‫ספרי לי מה אתם זוממים, או שאהרוג אותו.
יש לך עשר שניות.‬

516
00:38:10,000 --> 00:38:12,208
‫אליתה חשבה שהיא עובדת
עם אחיה של הפולט.‬

517
00:38:12,208 --> 00:38:15,583
‫היא תכננה להוריד
את קבצי מ"מ הגנובים לממשק המישושי שלו.‬

518
00:38:15,583 --> 00:38:20,166
‫לאחסן אותם בבדל. במילים אחרות,
במקום שבו לא יוכלו לאתר אותם.‬

519
00:38:21,583 --> 00:38:23,916
‫די גאוני, אני מניחה שתסכים.‬

520
00:38:24,541 --> 00:38:26,833
‫רק שהאחות שלטה בפריפראל,‬

521
00:38:26,833 --> 00:38:28,833
‫ואין לה שתלים,‬

522
00:38:28,833 --> 00:38:31,708
‫אז הקסדה תרגמה את הנתונים לדנ"א בקטריאלי.‬

523
00:38:31,708 --> 00:38:33,625
‫החיידקים התיישבו במוח שלה.‬

524
00:38:34,791 --> 00:38:37,291
‫מה קיוויתם לעשות בנתונים האלה?‬

525
00:38:38,375 --> 00:38:39,916
‫למכור אותם למרבה במחיר.‬

526
00:38:54,750 --> 00:38:56,333
‫אני לא מאמין לך.‬

527
00:39:04,666 --> 00:39:06,208
‫לתת אותם לניאו-פרימים.‬

528
00:39:06,208 --> 00:39:09,416
‫למה, לכל הרוחות המזוינות,
תרצו לעשות את זה?‬

529
00:39:09,416 --> 00:39:14,500
‫כדי שהם יוכלו לשרוף את העולם הזה
ולבנות אחד חדש במקומו.‬

530
00:39:18,583 --> 00:39:19,583
‫את שוטה.‬

531
00:39:21,333 --> 00:39:22,541
‫שוטה רומנטית.‬

532
00:39:26,333 --> 00:39:28,625
‫אם תנסו לבגוד בי שוב,‬

533
00:39:31,458 --> 00:39:34,791
‫לא תהיה לי ברירה אלא לחתוך אתכם לחתיכות‬

534
00:39:35,625 --> 00:39:37,708
‫ולתת ליפהפיים שלי לאכול אתכם.‬

535
00:39:44,583 --> 00:39:46,416
‫אבל אני מעריך את יתר התוכנית.‬

536
00:39:47,208 --> 00:39:48,666
‫בואו נמשיך, בסדר?‬

537
00:39:54,750 --> 00:39:57,333
‫כל אחד מהווקטורים של הקופה‬

538
00:39:57,875 --> 00:40:00,208
‫הפך לנשק בידי אותו משבש.‬

539
00:40:01,500 --> 00:40:03,375
‫הטבע האנושי.‬

540
00:40:04,333 --> 00:40:07,291
‫עכשיו, אולי הוא בא לידי ביטוי כאנוכיות‬

541
00:40:07,291 --> 00:40:09,916
‫או כתאוות בצע או כטיפשות פשוטה,‬

542
00:40:10,625 --> 00:40:15,125
‫אבל בבסיס, הכול הסתכם באותו תכונה,‬

543
00:40:15,916 --> 00:40:18,541
‫התנגדות עיקשת ומלאת הרס עצמי‬

544
00:40:18,541 --> 00:40:20,791
‫לפעולה למען טובת הכלל.‬

545
00:40:23,125 --> 00:40:23,958
‫מותר לי?‬

546
00:40:24,583 --> 00:40:25,416
‫בבקשה.‬

547
00:40:35,458 --> 00:40:38,583
‫לפני כמה לילות,
התבצעה פריצת נתונים קריטית במ"מ,‬

548
00:40:38,583 --> 00:40:40,750
‫בידי עובדת של מ"מ‬

549
00:40:40,750 --> 00:40:43,750
‫ופריפראל שהופעל מתוך בדל.‬

550
00:40:44,333 --> 00:40:47,583
‫מאוחר יותר, נוכחות של אחד
משותפיו של זובוב בזירת פשע‬

551
00:40:47,583 --> 00:40:51,916
‫הקשורה לפריצה,
מצביעה בבירור על מעורבות של קלפט.‬

552
00:40:52,166 --> 00:40:54,125
‫אנחנו מאמינים שהמטרה שלהם הייתה‬

553
00:40:54,125 --> 00:40:56,166
‫מנגנון ההתאמה העצבי שלנו,‬

554
00:40:56,166 --> 00:41:01,250
‫שהוא, כפי שאת יודעת, שטח מחקר רגיש ביותר.‬

555
00:41:01,250 --> 00:41:04,458
‫אז את אומרת לי שהנתונים שנגנבו מכם‬

556
00:41:04,458 --> 00:41:07,083
‫מתעדים את קיומו של המנגנון הזה?‬

557
00:41:07,083 --> 00:41:08,000
‫נכון.‬

558
00:41:08,000 --> 00:41:09,416
‫וזה החשש שלך?‬

559
00:41:09,416 --> 00:41:12,958
‫תגובה חריפה והתנכרות במקרה שהמידע יפורסם?‬

560
00:41:12,958 --> 00:41:14,041
‫כמובן.‬

561
00:41:14,416 --> 00:41:17,500
‫אבל יותר מכך, פריצה פוטנציאלית למנגנון‬

562
00:41:17,500 --> 00:41:19,291
‫ושימוש בו למטרות פחות תמימות.‬

563
00:41:19,291 --> 00:41:22,125
‫אפשרות שכבר מצויה בטכנולוגיה הזו.‬

564
00:41:23,708 --> 00:41:27,541
‫ובכן, אני חושבת שתסכימי, המפקחת,‬

565
00:41:27,541 --> 00:41:30,291
‫שפטיש הוא כלי שימושי מאוד.‬

566
00:41:31,458 --> 00:41:34,375
‫הוא גם מסוגל להיות
נשק קטלני בידיים הלא נכונות.‬

567
00:41:35,916 --> 00:41:38,500
‫אם אינני טועה, נפגשת עם זובוב לא מזמן.‬

568
00:41:39,500 --> 00:41:44,291
‫אני מתארת לעצמי שהיה לו סיפור מעניין למדי
על ההרפתקאות האחרונות שלו בבדל של מ"מ.‬

569
00:41:45,375 --> 00:41:47,041
‫"של מ"מ"? את טוענת לבעלות?‬

570
00:41:47,041 --> 00:41:48,708
‫אני יצרתי אותו, לא?‬

571
00:41:48,708 --> 00:41:51,583
‫לשימוש כמעבדה לפיתוח הטכנולוגיה הזו.‬

572
00:41:52,541 --> 00:41:56,083
‫אני חושבת שאני לא צריכה להסביר לך
כמה מסוכנת האפשרות‬

573
00:41:56,958 --> 00:41:59,166
‫שהקלפט ישתלטו עליו.‬

574
00:42:05,000 --> 00:42:06,541
‫מה את מבקשת ממני?‬

575
00:42:11,083 --> 00:42:12,333
‫להרוס את משפחת זובוב,‬

576
00:42:12,750 --> 00:42:15,375
‫את פלין פישר ואת כל מי שקשור אליהם.‬

577
00:42:15,375 --> 00:42:17,333
‫פה ובבדל כאחד.‬

578
00:42:18,000 --> 00:42:21,416
‫את גורמת לזה להישמע פשוט כל כך.
כמו הנפת מטה קסם.‬

579
00:42:21,416 --> 00:42:23,208
‫עלייך להודות שיש לכך תקדים.‬

580
00:42:23,208 --> 00:42:24,500
‫משפחת סמסונוב.‬

581
00:42:25,041 --> 00:42:26,541
‫השבט כולו‬

582
00:42:28,125 --> 00:42:31,625
‫נמחה מעל פני האדמה. מחזה מעורר יראה.‬

583
00:42:31,625 --> 00:42:33,541
‫זה היה מצב שונה לחלוטין.‬

584
00:42:33,541 --> 00:42:34,458
‫באמת?‬

585
00:42:34,458 --> 00:42:36,541
‫קריאה למרד? בהחלט.‬

586
00:42:36,541 --> 00:42:39,375
‫"הסתה לאלימות נגד סמכות חוקית‬

587
00:42:39,375 --> 00:42:42,333
‫"בכוונה להפיל אותה."‬

588
00:42:43,333 --> 00:42:45,708
‫לו היה לי פטיש...‬

589
00:42:49,291 --> 00:42:52,958
‫תצטרכי להפנים את המידע ולעכל אותו, כמובן.‬

590
00:42:54,000 --> 00:42:57,375
‫אבל עלייך לדעת
שאני חולקת את המידע הזה איתך‬

591
00:42:57,375 --> 00:43:01,541
‫רק משום שאין לי ספק שאת
מתוחכמת וחדת תפיסה מספיק‬

592
00:43:01,541 --> 00:43:03,833
‫כדי להבין את כל מה שמונח על הכף.‬

593
00:43:16,208 --> 00:43:17,791
‫בואי למאורה שלי בפעם הבאה.‬

594
00:43:19,083 --> 00:43:21,750
‫לשתות תה, אם תרצי.‬

595
00:43:38,083 --> 00:43:39,833
‫אתה עושה את זה בשביל כסף?‬

596
00:43:40,291 --> 00:43:42,958
‫יש כסף על השולחן, אבל זו לא הסיבה שאני פה.‬

597
00:43:43,333 --> 00:43:44,208
‫אז למה?‬

598
00:43:45,333 --> 00:43:47,083
‫יש לי בת משלי.‬

599
00:43:47,916 --> 00:43:49,916
‫אני רוצה להגן על חייה, אם אוכל.‬

600
00:43:49,916 --> 00:43:53,125
‫מישהו מאיים לפגוע בה
אם לא תהרוג את הילדים שלי.‬

601
00:43:53,125 --> 00:43:54,375
‫זה מסכם את המצב.‬

602
00:43:58,250 --> 00:44:02,083
‫אימא שלי הייתה אומרת,
"רק שוטה רואה את העולם כ'כך-או-כך'".‬

603
00:44:02,916 --> 00:44:07,166
‫וזו מחשבה פשוטה להפליא
בשביל אנשים פשוטים שחיים במקום פשוט.‬

604
00:44:07,166 --> 00:44:09,958
‫אבל לצערי, אין לזה תוקף כאן כרגע.‬

605
00:44:09,958 --> 00:44:12,125
‫אתה מניח שיש רק שתי אפשרויות.‬

606
00:44:12,625 --> 00:44:16,083
‫או שבתך מוכרחה למות,
או שהילדים שלי, וזה סוף הסיפור.‬

607
00:44:16,083 --> 00:44:18,041
‫את מנסה לומר שיש אפשרות נוספת?‬

608
00:44:18,041 --> 00:44:19,208
‫כן.‬

609
00:44:20,708 --> 00:44:22,583
‫אבל אני יודעת, רק מהקשבה‬

610
00:44:23,166 --> 00:44:26,416
‫לקול שלך, שאתה לא אדם שישקול אותה.‬

611
00:44:29,541 --> 00:44:30,375
‫נסי ותראי.‬

612
00:44:32,458 --> 00:44:33,500
‫אתה יכול למות.‬

613
00:44:35,333 --> 00:44:37,666
‫מה אתה עושה, לעזאזל? זין!‬

614
00:44:39,458 --> 00:44:40,583
‫למה עצרנו?‬

615
00:44:40,583 --> 00:44:43,875
‫מתאמנים לאט, פועלים מהר.
עלינו לנתח ולפרש את המצב.‬

616
00:44:43,875 --> 00:44:45,916
‫אם לא נמהר, אימא תהיה הבאה בתור.‬

617
00:44:45,916 --> 00:44:49,375
‫יש שם רוצח, הוא טמן לנו מלכודת.
אם ניכנס בחופזה, נמות.‬

618
00:44:49,375 --> 00:44:50,291
‫ברטון...‬

619
00:44:50,291 --> 00:44:52,500
‫זה הדבר המזוין היחיד שאני טוב בו,‬

620
00:44:52,500 --> 00:44:55,666
‫אז כרגע אני צריך שתבטחי בי
שאעשה את זה כמו שצריך.‬

621
00:44:59,125 --> 00:45:00,125
‫זין.‬

622
00:45:00,125 --> 00:45:02,458
‫קחי את אלה. לכי לשם, מסביב למכונית.‬

623
00:45:05,666 --> 00:45:06,958
‫אז תני לי להבין.‬

624
00:45:06,958 --> 00:45:10,458
‫העובדה שאני לא רוצה למות פה
פירושה שאני שוטה?‬

625
00:45:11,208 --> 00:45:12,541
‫לא רק שוטה.‬

626
00:45:13,750 --> 00:45:15,333
‫גם פחדן.‬

627
00:45:16,333 --> 00:45:17,416
‫ואנוכי.‬

628
00:45:18,166 --> 00:45:19,958
‫אנוכי כל כך, שאתה רשע.‬

629
00:45:20,791 --> 00:45:24,750
‫אני מתחיל להרגיש
שאת לא מחבבת אותי במיוחד, גברת פישר.‬

630
00:45:25,458 --> 00:45:26,916
‫רואה את שלוש חתימות החום?‬

631
00:45:26,916 --> 00:45:28,541
‫ואת הקרה יותר על הרצפה?‬

632
00:45:28,541 --> 00:45:29,458
‫זה ריס.‬

633
00:45:29,458 --> 00:45:31,916
‫יש לנו את די-די, אימא שלכם והמטרה שלנו,‬

634
00:45:31,916 --> 00:45:34,500
‫וזה קצת יותר מדי "אן-דן-דינו" בשבילי.‬

635
00:45:34,500 --> 00:45:36,958
‫הוא כנראה מימין, אבל אני לא בטוחה.‬

636
00:45:36,958 --> 00:45:38,291
‫עלינו לגרום לו לזוז.‬

637
00:45:40,500 --> 00:45:42,833
‫תתחבר לריס ותפעיל את מערכת העצבים שלו.‬

638
00:45:42,833 --> 00:45:44,916
‫עזוב שטויות. הוא יתחבר לגופה.‬

639
00:45:44,916 --> 00:45:48,041
‫אם תגרום לו לעווית
אולי הזקן יחשוב שהוא בחיים.‬

640
00:45:48,041 --> 00:45:50,458
‫הוא ינסה לחסל אותו, ונוכל לירות בו.‬

641
00:45:50,458 --> 00:45:52,500
‫אחי, אתה שומע? ליאון ירגיש בזה.‬

642
00:45:52,500 --> 00:45:56,625
‫כן, וריס היה עושה את זה בשבילנו
אם הוא היה במצבנו.‬

643
00:45:56,625 --> 00:45:59,041
‫למה אתם עדיין מדברים? בואו נעשה את זה.‬

644
00:45:59,041 --> 00:46:01,333
‫פלין, תגידי לנו כשהמטרה ברורה.‬

645
00:46:12,791 --> 00:46:13,750
‫זה הוא, בתזוזה.‬

646
00:46:15,166 --> 00:46:16,083
‫לבצע.‬

647
00:46:32,750 --> 00:46:33,583
‫אימא!‬

648
00:46:37,416 --> 00:46:38,250
‫לילה טוב.‬

649
00:46:49,333 --> 00:46:51,958
‫אני זקוק לזקן הזה בחיים, דייוויס.‬

650
00:46:52,958 --> 00:46:55,291
‫יש כמה דברים שהייתי רוצה לעשות לו.‬

651
00:46:55,291 --> 00:46:57,083
‫אני מבין, קורבל.‬

652
00:46:57,083 --> 00:46:59,000
‫אתה יודע שנעשה כמיטב יכולתנו.‬

653
00:46:59,625 --> 00:47:01,625
‫היא הייתה אישה נפלאה, קורבל...‬

654
00:47:01,625 --> 00:47:04,083
‫נראה לי שחשבתי על סיפור טוב, שריף.‬

655
00:47:06,916 --> 00:47:08,333
‫אני רוצה לדעת מה דעתך עליו.‬

656
00:47:09,250 --> 00:47:11,250
‫בוא נגיד שהזקן בא לפה‬

657
00:47:11,791 --> 00:47:12,833
‫והרג את מרי.‬

658
00:47:15,583 --> 00:47:18,541
‫מר פיקט התקשר למשטרה,‬

659
00:47:20,375 --> 00:47:22,166
‫ואתה היית הראשון שהגיע לזירה.‬

660
00:47:22,166 --> 00:47:23,708
‫אפילו אחרי ארבע תקופות כהונה‬

661
00:47:23,708 --> 00:47:27,541
‫אתה עדיין לוקח את העבודה שלך ברצינות
וכולנו מעריכים את זה.‬

662
00:47:32,208 --> 00:47:34,125
‫טומי, מה לעזאזל אתה חושב שאתה...‬

663
00:47:34,125 --> 00:47:35,833
‫הזקן עדיין היה פה,‬

664
00:47:37,250 --> 00:47:39,000
‫חמוש באקדח גלוק 0.45.‬

665
00:47:39,541 --> 00:47:41,041
‫כששלפת את הנשק שלך,‬

666
00:47:41,041 --> 00:47:44,000
‫טוב, הוא פשוט ירה בך.‬

667
00:47:45,625 --> 00:47:47,583
‫מספר פעמים, אני חושש.‬

668
00:47:47,583 --> 00:47:49,875
‫בסדר, לאט-לאט. תירגע, טומי.‬

669
00:47:49,875 --> 00:47:52,833
‫אני כבר רגוע מדי, שריף. זה מה שמפחיד אותי.‬

670
00:47:53,250 --> 00:47:54,458
‫זה כמו שאמרת.‬

671
00:47:54,958 --> 00:47:56,750
‫אין לי ממש ברירה, נכון?‬

672
00:47:56,750 --> 00:47:57,666
‫טומי, לא!‬

673
00:48:09,791 --> 00:48:11,250
‫איזה זין.‬

674
00:48:14,041 --> 00:48:15,875
‫לא צפיתי את זה.‬

675
00:48:16,541 --> 00:48:18,083
‫אפילו לא קרוב.‬

676
00:48:18,625 --> 00:48:19,458
‫עכשיו,‬

677
00:48:20,333 --> 00:48:22,166
‫הרוגע הזה שדיברת עליו?‬

678
00:48:22,166 --> 00:48:24,375
‫אני חושב שמוטב שתוריד את האקדח שלך‬

679
00:48:25,500 --> 00:48:26,916
‫עד שהוא יחזור,‬

680
00:48:27,458 --> 00:48:29,625
‫כדי שנוכל לדבר על כך לעומק.‬

681
00:48:29,625 --> 00:48:31,666
‫להגיע לאיזושהי הבנה.‬

682
00:48:31,666 --> 00:48:35,333
‫לא נראה לי שהזקן ההוא
היה משאיר אותך בחיים, מה אתה חושב?‬

683
00:48:35,333 --> 00:48:36,708
‫מה שלא נראה לי‬

684
00:48:37,500 --> 00:48:42,583
‫הוא שיש לך את הביצים שצריך
בשביל להצליח בזה לבד, בחור.‬

685
00:48:44,791 --> 00:48:46,000
‫או הכדורים.‬

686
00:48:52,000 --> 00:48:54,041
‫מה זה אמור להיות, לעזאזל?‬

687
00:48:54,041 --> 00:48:57,583
‫זה מין מכשיר מוזר, חתיכת חרא שחצן.‬

688
00:49:33,833 --> 00:49:36,750
‫בפרק הבא
של הפריפראל‬

689
00:49:38,416 --> 00:49:39,958
‫אם תמותי, זה על אמת.‬

690
00:49:39,958 --> 00:49:41,708
‫אם אמות, אציל את המשפחה שלי.‬

691
00:49:44,166 --> 00:49:45,500
‫אני רוצה שתהרגי אותו.‬

692
00:49:45,833 --> 00:49:46,708
‫וולף!‬

693
00:49:46,708 --> 00:49:48,583
‫אספר לך הכול. על דברתי.‬

694
00:49:49,750 --> 00:49:51,458
‫סגן? החובש מצא דופק.‬

695
00:49:51,458 --> 00:49:52,375
‫אצל מי?‬

696
00:49:57,500 --> 00:50:00,291
‫אנחנו זקוקים רק לסודות
שבתוך ראשה של הבחורה.‬

697
00:50:02,416 --> 00:50:03,250
‫לא!‬

698
00:51:42,666 --> 00:51:44,666
‫תרגום כתוביות:אריאן הד‬

699
00:51:44,666 --> 00:51:46,750
‫בקרת כתוביות דן שצברג‬