1 00:00:13,440 --> 00:00:17,640 ‫"מה אם?"‬ ‫זו שאלה שנשאלת בכל יום.‬ 2 00:00:20,360 --> 00:00:23,000 ‫מה אם לא הייתי נכנס?‬ ‫אם לא הייתי הורג אותו?‬ 3 00:00:23,080 --> 00:00:25,560 ‫מה אם לא הייתי יורה?‬ 4 00:00:28,760 --> 00:00:31,080 ‫אתה מתחבט בשאלות האלה.‬ 5 00:00:32,560 --> 00:00:35,480 ‫אלה החיים שלך כאן.‬ 6 00:00:36,640 --> 00:00:38,720 ‫התבוננות פנימית.‬ 7 00:00:40,240 --> 00:00:42,480 ‫ומחשבות על הדברים שממשיכים הלאה,‬ 8 00:00:43,640 --> 00:00:47,520 ‫הדברים שלא המשיכו הלאה‬ ‫והדברים שהיית רוצה שימשיכו.‬ 9 00:00:55,400 --> 00:00:58,400 ‫- מאז השבת גזר דין המוות‬ ‫בארצות הברית בשנת 1876,‬ ‫מעל 8,000 איש נידונו למוות‬ 10 00:01:08,840 --> 00:01:11,680 ‫זה סיפורו של אסיר‬ ‫נידון למוות מספר 01306201 -‬ 11 00:01:11,760 --> 00:01:13,960 ‫שמי ג'סטין ווילי דיקנס.‬ 12 00:01:16,000 --> 00:01:19,080 ‫הורשעתי ברצח ושוד והריגה.‬ 13 00:01:19,160 --> 00:01:21,240 ‫קיבלתי גזר דין מוות.‬ 14 00:01:26,360 --> 00:01:28,360 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 15 00:01:31,520 --> 00:01:33,480 ‫- התקדמתי ויריתי פעם אחת -‬ 16 00:01:33,560 --> 00:01:36,160 ‫וכשהתקרבתי יריתי עוד ירייה -‬ 17 00:01:37,120 --> 00:01:40,760 ‫- היא נורתה בלחי והכדור נבלם בלסת שלה -‬ 18 00:01:41,960 --> 00:01:46,240 ‫לקחתי אותו מאחורי השולחן‬ ‫ודקרתי אותו בערך 25 פעמים.‬ 19 00:01:51,160 --> 00:01:55,920 ‫- לא האמנתי. רק חשבתי‬ ‫"אני לא מאמין שהרגתי מישהו" -‬ 20 00:01:58,920 --> 00:02:00,360 ‫- איני מרגיש רע עם זה -‬ 21 00:02:06,680 --> 00:02:10,640 ‫- התחלתי לדקור אותו, לדקור אותו על הספה -‬ 22 00:02:20,680 --> 00:02:22,680 ‫- הציפור החקיינית -‬ 23 00:02:27,760 --> 00:02:30,120 ‫- יחידת ג'יימס וו.אלרד‬ ‫איווה פארק, טקסס -‬ 24 00:02:34,760 --> 00:02:37,920 ‫- בשנת 1995, ג'סטין דיקנס נשלח‬ ‫לתא נידוני המוות בשל‬ 25 00:02:38,000 --> 00:02:40,000 ‫רצח שביצע כשהיה בן 17 בלבד‬ 26 00:02:43,200 --> 00:02:46,200 ‫דיקנס מעולם לא התנער מאחראיות על הרצח‬ ‫אך תמיד התעקש שיש עוד פרטים לסיפור -‬ 27 00:03:00,280 --> 00:03:05,360 ‫נולדתי באמרילו שבטקסס יולי 1976.‬ 28 00:03:06,720 --> 00:03:10,520 ‫נולדתי חודשיים לפני הזמן‬ ‫כי אמי השתמשה בקוקאין.‬ 29 00:03:13,880 --> 00:03:15,800 ‫זה היה מאבק מתמשך.‬ 30 00:03:15,880 --> 00:03:19,080 ‫אך הוריי החזיקו מעמד עד שמלאו לי 13.‬ 31 00:03:20,080 --> 00:03:23,200 ‫אז הם נפרדו לתמיד,‬ 32 00:03:24,120 --> 00:03:26,720 ‫ומאז זה נהיה רעוע.‬ 33 00:03:30,720 --> 00:03:32,560 ‫הייתי משוטט ברחובות עם אמי.‬ 34 00:03:32,640 --> 00:03:34,760 ‫היא הייתה מחוסרת בית מכורה לסמים‬ 35 00:03:34,840 --> 00:03:38,600 ‫שגנבה מחנויות‬ 36 00:03:38,680 --> 00:03:42,720 ‫והיינו עושים סמים יחד והולכים לכלא יחד‬ 37 00:03:42,800 --> 00:03:47,360 ‫היינו קשורים אחד לשני‬ ‫וחזרנו על זה שוב ושוב.‬ 38 00:03:53,280 --> 00:03:59,640 ‫דאלאס מור היה מקעקע מקומי,‬ ‫הוא היה טיפוס מקסים.‬ 39 00:03:59,720 --> 00:04:04,840 ‫מדבר מהר, חלקלק, כולם היו תחת כנפו‬ ‫והכי קרוב אליו שאפשר.‬ 40 00:04:07,920 --> 00:04:12,080 ‫בתור ילד אבוד שחיפש דמות אבהית,‬ 41 00:04:12,400 --> 00:04:16,720 ‫נמשכתי אליו ומוחי נשטף על ידו.‬ 42 00:04:18,400 --> 00:04:20,760 ‫מרתה הייתה ארוסתו של דאלאס מור.‬ 43 00:04:22,320 --> 00:04:25,360 ‫אם לא סבלו מהתמכרות חמורה לסמים,‬ 44 00:04:25,440 --> 00:04:27,800 ‫הם היו יכולים להיות חברים ממש מגניבים.‬ 45 00:04:46,640 --> 00:04:49,840 ‫הכרתי את דאלאס ומרתה כשהייתי בן 15 בערך.‬ 46 00:04:51,080 --> 00:04:53,840 ‫אחרי שאני וחבריי גנבנו ערמת מריחואנה.‬ 47 00:04:55,560 --> 00:04:58,600 ‫הלכתי לביתו של דאלאס מור,‬ ‫לראות אם ירצה לקנות את זה.‬ 48 00:04:59,200 --> 00:05:00,800 ‫הם ערכו מסיבת קוקאין גדולה.‬ 49 00:05:02,200 --> 00:05:04,280 ‫כולם הזריקו קוקאין.‬ 50 00:05:07,320 --> 00:05:10,920 ‫אמרתי לא שאני לא רוצה להשתמש‬ ‫ כי אמי מכורה לסמים,‬ 51 00:05:11,280 --> 00:05:13,880 ‫וראיתי מה מחטים עושות לאנשים.‬ 52 00:05:15,320 --> 00:05:19,640 ‫אך הוא אמר שזה משפיע רק על הראש,‬ ‫לא על הגוף.‬ 53 00:05:20,640 --> 00:05:23,640 ‫אז בסופו של דבר הוא שכנע אותי‬ ‫להסניף מעט קוקאין.‬ 54 00:05:25,680 --> 00:05:31,440 ‫וכמה ימים לאחר מכן, בילינו ושתינו כל היום‬ 55 00:05:32,240 --> 00:05:36,280 ‫הוא סוף סוף שכנע אותי לנסות להזריק קוקאין.‬ 56 00:05:46,040 --> 00:05:49,240 ‫ואחרי שהזרקתי את הקוקאין, לא הסנפנו יותר.‬ 57 00:05:53,040 --> 00:05:55,000 ‫הייתי פשוט אבוד.‬ 58 00:05:59,280 --> 00:06:01,280 ‫- מרץ 1994 -‬ 59 00:06:03,880 --> 00:06:09,240 ‫כשהייתי בן 17, חגגנו ברציפות במשך שבוע.‬ 60 00:06:10,040 --> 00:06:12,560 ‫ודאלאס איבד את ההכרה.‬ 61 00:06:15,040 --> 00:06:16,680 ‫הוא ישן על המיטה‬ 62 00:06:16,760 --> 00:06:20,160 ‫ומרתה חיפשה לו בכיסים‬ ‫ומצאה 28 גרם של קוקאין.‬ 63 00:06:22,880 --> 00:06:25,720 ‫והשתמשה בהרבה מזה בעצמה.‬ 64 00:06:26,160 --> 00:06:30,160 ‫ולפני שהשמש זרחה היא נכנסה ללחץ.‬ 65 00:06:33,000 --> 00:06:36,840 ‫היא ביקשה ממני ומשותפי לפשע‬ ‫ קרייג פנל להסיע אותה,‬ 66 00:06:36,920 --> 00:06:41,840 ‫לנסות למכור חלק כדי להשיג כסף‬ ‫לשלם לדאלאס לפני שיתעורר.‬ 67 00:06:44,680 --> 00:06:47,400 ‫בתור מכור לסמים,‬ ‫כל מה שאתה חושב עליו הוא סמים.‬ 68 00:06:47,720 --> 00:06:52,160 ‫ההשלכות של זה הן מחוץ לטווח הראייה,‬ 69 00:06:52,240 --> 00:06:53,240 ‫אינך חושב על זה.‬ 70 00:06:56,680 --> 00:06:57,920 ‫לא הצלחנו למכור כלום.‬ 71 00:06:58,760 --> 00:07:01,160 ‫ולבסוף שלושתנו השתמשנו בשארית הקוקאין.‬ 72 00:07:03,960 --> 00:07:07,160 ‫בעצירה האחרונה שעשינו‬ ‫לפני שהורדנו את מרתה,‬ 73 00:07:07,240 --> 00:07:10,520 ‫שמענו שדאלאס מור יצא לרדוף אחרינו עם אקדח.‬ 74 00:07:23,360 --> 00:07:27,480 ‫השעה הייתה שתיים בבוקר כשדאלאס מצא אותי.‬ 75 00:07:31,320 --> 00:07:33,840 ‫ישנתי על הספה של קרייג.‬ 76 00:07:37,000 --> 00:07:39,080 ‫התעוררתי לגלות סכין מוצמדת לגרוני.‬ 77 00:07:42,560 --> 00:07:45,800 ‫מכור מקומי בשם אדי ראמוס היה איתו.‬ 78 00:07:47,080 --> 00:07:49,440 ‫והם דיברו על איך הם יהרגו אותי.‬ 79 00:07:52,120 --> 00:07:55,640 ‫קרייג נכנס ודאלאס התחיל להכות אותנו‬ 80 00:07:55,720 --> 00:07:57,760 ‫ולהחטיף לנו עם האקדח.‬ 81 00:08:00,280 --> 00:08:05,280 ‫ואז הורה לנו לבוא אחריו חזרה לביתו.‬ 82 00:08:09,840 --> 00:08:14,640 ‫הלכנו אליו והוא האשים אותי בכל.‬ 83 00:08:18,840 --> 00:08:23,360 ‫הוא אמר לי לקחת את מרתה לשדרות אמרילו‬ 84 00:08:23,840 --> 00:08:27,640 ‫ולסרסר אותה כדי שהיא תרוויח‬ ‫ את הכסף ע"י מכירת גופה.‬ 85 00:08:28,360 --> 00:08:30,080 ‫אך כשהסכמתי...‬ 86 00:08:30,640 --> 00:08:33,280 ‫הוא שבר לי את האף וכמעט איבדתי את הכרתי.‬ 87 00:08:34,080 --> 00:08:36,680 ‫הוא אמר: "אתה תסכים שמרתה תסרסר את עצמה?"‬ 88 00:08:39,080 --> 00:08:41,920 ‫ואמר שאני הולך להשיג את הכסף בשבילו.‬ 89 00:08:42,640 --> 00:08:45,640 ‫הוא הצביע על מסכת סקי‬ ‫שהייתה תלויה על הקיר.‬ 90 00:08:46,400 --> 00:08:49,960 ‫כשהוא נקלע לצרה,‬ ‫הוא פותר בעיות עם מסכת סקי,‬ 91 00:08:50,280 --> 00:08:53,160 ‫ואמר: "אני מצפה שתעשה את אותו הדבר."‬ 92 00:08:54,000 --> 00:08:55,560 ‫לא אכפת לי מה תעשה.‬ 93 00:08:56,200 --> 00:08:58,040 ‫אתה תשיג לי את הכסף.‬ 94 00:09:07,200 --> 00:09:10,080 ‫אני וקרייג יצאנו לדרך במשאית של קרייג.‬ 95 00:09:12,520 --> 00:09:16,680 ‫המקום היחיד שידעתי שאוכל להשיג בו אקדח‬ ‫היה ביתו של הסבא-רבא שלי.‬ 96 00:09:16,760 --> 00:09:18,160 ‫הרחק מחוץ לעיר.‬ 97 00:09:23,280 --> 00:09:27,040 ‫נסענו חזרה העירה ואמרתי לו,‬ ‫תעצור כאן,‬ 98 00:09:27,120 --> 00:09:29,720 ‫ניסיתי למצוא משהו שנאכל לעשות.‬ 99 00:09:29,800 --> 00:09:32,680 ‫והוא אמר, "אני מכיר מקום‬ ‫ליד הבית של הסבים שלי."‬ 100 00:09:34,560 --> 00:09:36,920 ‫אז חצינו את אמרילו בנסיעה.‬ 101 00:09:39,120 --> 00:09:43,640 ‫הגענו לחנות התכשיטים "הציפור החקיינית".‬ 102 00:09:44,440 --> 00:09:49,040 ‫- בעל החנות ג'ים ג'ייקובס והלקוח‬ ‫פרנסיס 'אלן' קרטר היו בפנים -‬ 103 00:09:52,320 --> 00:09:54,320 ‫- תכשיטים -‬ 104 00:09:54,840 --> 00:09:56,480 ‫במבט לאחור,‬ 105 00:09:56,840 --> 00:09:59,160 ‫לא יכולתי לצפות את מה שעמד לקרות,‬ 106 00:09:59,240 --> 00:10:03,080 ‫אך היום הזה הרגיש לא נכון.‬ 107 00:10:05,400 --> 00:10:07,360 ‫הסיבה שעשיתי את זה,‬ 108 00:10:08,120 --> 00:10:09,840 ‫הייתה שהפחד מדאלאס,‬ 109 00:10:09,920 --> 00:10:13,480 ‫גבר על הפחד מהשלכות החוק.‬ 110 00:10:27,560 --> 00:10:30,280 ‫התקדמתי אל הדלת ועליה היה מנעול עם זמזם.‬ 111 00:10:35,400 --> 00:10:37,600 ‫ראו אותי ולחצו על הזמזם להכניס אותי.‬ 112 00:10:43,280 --> 00:10:46,560 ‫אמרתי שאני מתחתן ואני רוצה למדוד טבעת.‬ 113 00:10:49,160 --> 00:10:51,480 ‫הם הסתובבו וכשהפנו לי את גבם,‬ 114 00:10:54,480 --> 00:10:55,920 ‫שלפתי האקדח ודרכתי אותו.‬ 115 00:10:58,640 --> 00:11:02,520 ‫אמרתי שכבו על הרצפה, אני לא צוחק,‬ ‫אני אהרוג אתכם.‬ 116 00:11:06,400 --> 00:11:08,600 ‫מר ג'ייקובס שכב בטווח הראייה שלי.‬ 117 00:11:08,680 --> 00:11:14,440 ‫ומר קרטר שכב בין שני הדלפקים‬ ‫עם ראשו מופנה אלי.‬ 118 00:11:15,600 --> 00:11:16,960 ‫במרחק מטר וחצי ממני.‬ 119 00:11:21,000 --> 00:11:22,400 ‫קפאתי.‬ 120 00:11:23,240 --> 00:11:24,960 ‫הייתי מחוץ לסביבה הטבעית שלי.‬ 121 00:11:27,960 --> 00:11:32,280 ‫הייתי צריך לומר ידיים למעלה,‬ ‫תנו לי את הכסף‬ ‫ותנו לי ללכת, אך הכל נראה‬ ‫ברור יותר בראייה לאחור.‬ 122 00:11:38,400 --> 00:11:41,760 ‫ואז משום מקום, מר קרטר התרומם והפיל אותי.‬ 123 00:11:43,440 --> 00:11:46,440 ‫ותפס אותי מהרגליים.‬ 124 00:11:46,760 --> 00:11:48,960 ‫זו הייתה מכה מהירה כמו ברק.‬ 125 00:11:51,960 --> 00:11:53,480 ‫הוא לא אמר מילה.‬ 126 00:11:55,960 --> 00:11:57,280 ‫הוא הטיח אותי על הקיר.‬ 127 00:11:58,760 --> 00:12:05,600 ‫התנערתי ממנו ויריתי כדור‬ ‫שפגע בפלג גופו העליון.‬ 128 00:12:06,120 --> 00:12:10,720 ‫החלקתי מטה במורד הקיר‬ ‫עם האקדח מכוון לאוויר.‬ 129 00:12:11,600 --> 00:12:13,600 ‫הוא תפס את קנה האקדח כשרכן מעליי‬ 130 00:12:13,680 --> 00:12:16,640 ‫ומשך את האקדח מעלה‬ ‫והכדור עבר דרך כף היד שלו‬ 131 00:12:16,720 --> 00:12:18,360 ‫ופגע לו במצח.‬ 132 00:12:23,760 --> 00:12:26,080 ‫ואמרתי, "אוי, לא."‬ 133 00:12:35,760 --> 00:12:39,040 ‫מר ג'ייקובס נמלט דרך הדלת האחורית.‬ 134 00:12:40,520 --> 00:12:41,960 ‫ניסיתי לצאת מהדלת הראשית‬ 135 00:12:44,800 --> 00:12:47,120 ‫יריתי את שני הכדורים הנותרים אל המנעול.‬ 136 00:12:48,080 --> 00:12:49,320 ‫ופספסתי אותו.‬ 137 00:12:50,000 --> 00:12:51,760 ‫התחלתי לנגוח בדלת ולבעוט בה.‬ 138 00:12:52,480 --> 00:12:54,080 ‫לא הצלחתי לצאת.‬ 139 00:12:56,200 --> 00:12:57,680 ‫אז נמלטתי מהדלת האחורית.‬ ‫- תכשיטים ומשכון -‬ 140 00:12:59,320 --> 00:13:02,880 ‫הבטתי לשמאלי וקרייג נסע בלעדיי.‬ 141 00:13:03,680 --> 00:13:05,560 ‫הוא הסתכל עליי ויצר קשר עין,‬ 142 00:13:05,640 --> 00:13:06,680 ‫והמשיך לנסוע.‬ 143 00:13:06,760 --> 00:13:09,880 ‫חשבתי, "סיפור חיי." אתה יודע.‬ 144 00:13:12,680 --> 00:13:14,400 ‫אז ברחתי בריצה.‬ 145 00:13:15,800 --> 00:13:16,640 ‫רק חשבתי...‬ 146 00:13:18,400 --> 00:13:20,200 ‫איני מאמין שהרגע הרגתי מישהו.‬ 147 00:13:23,800 --> 00:13:28,880 ‫המחשבה הזו עברה במוחי שוב ושוב.‬ 148 00:13:31,840 --> 00:13:35,480 ‫לא חשבתי האם אצליח להתחמק?‬ ‫כלום. הייתי המום.‬ 149 00:13:48,360 --> 00:13:49,760 ‫- שלושה ימים לאחר השוד,‬ 150 00:13:49,840 --> 00:13:52,200 ‫ג'סטין דיקנס נעצר ע"י משטרת אמרילו -‬ 151 00:14:01,520 --> 00:14:03,600 ‫ג'סטין, האם תזהה עצמך לצורך תיעוד?‬ 152 00:14:03,680 --> 00:14:06,400 ‫אני סמל קומפס וזה סמל מונטנו.‬ 153 00:14:06,480 --> 00:14:09,640 ‫מה שמך המלא?‬ ‫-ג'סטין ווילי דיקנס.‬ 154 00:14:09,920 --> 00:14:10,760 ‫אוקיי.‬ 155 00:14:11,200 --> 00:14:15,320 ‫הם אמרו, "אדוני, אנו יודעים מה קרה.‬ 156 00:14:15,880 --> 00:14:17,880 ‫שותפך לפשע, קרייג פנל נמצא כאן.‬ 157 00:14:17,960 --> 00:14:19,720 ‫הוא סיפר לנו הכל"‬ 158 00:14:21,160 --> 00:14:23,640 ‫השפלתי ראשי והתחלתי לבכות ואמרתי‬ ‫אני מצטער,‬ 159 00:14:23,720 --> 00:14:28,920 ‫לא התכוונתי להרוג אף אחד‬ ‫וסיימתי בזה.‬ 160 00:14:30,160 --> 00:14:33,240 ‫תוכל להתחיל מההתחלה, אם זה היה מתוכנן,‬ ‫היית אומר לנו?‬ 161 00:14:33,320 --> 00:14:34,600 ‫זה לא היה מתוכנן.‬ 162 00:14:35,720 --> 00:14:38,680 ‫לא ידעתי שיש גזר דין מוות,‬ 163 00:14:39,240 --> 00:14:43,760 ‫אך ידעתי שאני בצרות צרורות.‬ 164 00:15:00,320 --> 00:15:02,320 ‫- אמרילו, טקסס -‬ 165 00:15:10,280 --> 00:15:13,280 ‫- במשפטו של דיקנס,‬ ‫התובע הראשי פארן הציג בפני‬ ‫חבר השופטים גרסה שונה מאוד לאירוע -‬ 166 00:15:18,760 --> 00:15:20,760 ‫- בית משפט מחוז רנדל -‬ 167 00:15:23,040 --> 00:15:23,880 ‫-התובע המחוזי ג'יימס פארן -‬ 168 00:15:23,960 --> 00:15:27,320 ‫השוד והרצח בחנות התכשיטים‬ ‫ "הציפור החקיינית"‬ 169 00:15:27,400 --> 00:15:30,160 ‫קרו ב-12 במרץ שנת 1994.‬ 170 00:15:31,160 --> 00:15:36,000 ‫זה היה התיק המשמעותי הראשון שלי‬ ‫ בתור התובע המחוזי.‬ 171 00:15:37,120 --> 00:15:41,320 ‫ג'סטין ווילי דיקנס היה בחור נפיץ.‬ 172 00:15:42,840 --> 00:15:45,400 ‫אני חושד שהוא סבל מתסביך נפוליאון.‬ 173 00:15:45,480 --> 00:15:47,760 ‫הוא ידע שאינו בחור גדול.‬ 174 00:15:48,280 --> 00:15:54,280 ‫והוא פיצה בהליכה מוגזמת וניסיון להוכיח,‬ 175 00:15:54,360 --> 00:15:57,360 ‫שהוא בחור גדול ומסוכן.‬ 176 00:15:58,800 --> 00:16:03,560 ‫בנוגע להגיון שלו,‬ 177 00:16:03,640 --> 00:16:09,840 ‫הפחד מדאלאס מור היה הצידוק לביצוע השוד.‬ 178 00:16:10,320 --> 00:16:15,720 ‫אני חושב שכמו רוב הבדיות והשקרים,‬ 179 00:16:15,800 --> 00:16:19,360 ‫אם מערבבים מעט אמת עם שקר,‬ ‫זה נשמע יותר אמין.‬ 180 00:16:21,080 --> 00:16:27,280 ‫אני חושב שזו השפלה,‬ ‫יותר מכל מעשה אלים שהוא ספג.‬ 181 00:16:29,800 --> 00:16:35,360 ‫אני חושב שהוא יצא מדעתו‬ ‫כאשר חווה השפלה מול אנשים‬ 182 00:16:35,440 --> 00:16:39,320 ‫שהכירו אותו, כי הכוח המניע אותו,‬ 183 00:16:39,400 --> 00:16:41,040 ‫הוא שכנוע אחרים,‬ 184 00:16:41,960 --> 00:16:45,560 ‫שהוא אינו בחור גדול אך הוא מסוכן.‬ 185 00:16:45,640 --> 00:16:47,280 ‫"אינך רוצה להסתבך איתי."‬ 186 00:16:51,880 --> 00:16:54,920 ‫ואני חושב שהראיות מוכיחות,‬ 187 00:16:55,000 --> 00:16:59,960 ‫שזה בדיוק מה שקרה בשוד חנות‬ ‫ הציפור החקיינית.‬ 188 00:17:00,040 --> 00:17:03,920 ‫פרנסיס אלן קרטר ניסה לגשת אליו,‬ 189 00:17:04,000 --> 00:17:07,960 ‫ולשכנעו לנטוש את השוד.‬ 190 00:17:08,560 --> 00:17:11,760 ‫"הנח את האקדח, אל תעשה את זה,‬ ‫זה יהרוס את חייך.‬ 191 00:17:11,840 --> 00:17:15,000 ‫תן לי לדבר, בוא נדבר על זה.‬ ‫אתה לא רוצה לעשות זאת."‬ 192 00:17:16,960 --> 00:17:20,000 ‫ודיקנס הגיב כתמיד, באלימות.‬ 193 00:17:20,240 --> 00:17:22,720 ‫הוא ירה והרג את פרנסיס אלן קרטר.‬ 194 00:17:26,040 --> 00:17:31,280 ‫חלק מהגנתו של דיקנס‬ ‫הייתה שפרנסיס אלן קרטר,‬ 195 00:17:31,360 --> 00:17:34,080 ‫התגרה ועודד השימוש בנשק.‬ 196 00:17:35,280 --> 00:17:38,560 ‫וזו אחת השאלות שעל חבר המושבעים לענות.‬ 197 00:17:38,760 --> 00:17:43,160 ‫האם הקורבן עודד את מעשיו של הנאשם.‬ 198 00:17:43,840 --> 00:17:50,440 ‫אם התשובה לשאלה זו היא כן,‬ ‫אז גזר דין מוות אינו אפשרי על פי חוק.‬ 199 00:17:52,320 --> 00:17:56,880 ‫אין סיכוי שהמאבק התרחש בזמן שהוא נורה.‬ 200 00:17:58,920 --> 00:18:04,320 ‫לא יתכן שמה שהוא מתאר אכן קרה,‬ 201 00:18:04,400 --> 00:18:06,440 ‫בלי שהוא יהיה מכוסה בדם.‬ 202 00:18:09,000 --> 00:18:15,160 ‫העדויות המשפטיות מעידות‬ ‫שהוא היה במרחק נכבד‬ 203 00:18:15,360 --> 00:18:18,800 ‫מפרנסיס אלן קרטר בזמן שנורו היריות.‬ 204 00:18:20,760 --> 00:18:23,240 ‫איני חושב שג'ייקובס ראה מאבק.‬ 205 00:18:24,680 --> 00:18:28,800 ‫אני חושב שהוא הניח שזה מה שיקרה.‬ 206 00:18:30,280 --> 00:18:32,520 ‫ברגע שהוא קם מהרצפה,‬ 207 00:18:32,600 --> 00:18:36,360 ‫היה לו רק דבר אחד בראש, לברוח.‬ 208 00:18:37,200 --> 00:18:42,320 ‫אני חושב שזה מה שגרם לדיקנס להילחץ‬ ‫ולהתחיל לירות.‬ 209 00:18:42,720 --> 00:18:46,440 ‫לא התנפלות מצד פרנסיס אלן קרטר.‬ 210 00:18:50,480 --> 00:18:55,240 ‫ג'סטין ווילי דיקנס קיבל את‬ ‫גזר הדין שהגיע לו מחבר המושבעים.‬ 211 00:18:55,320 --> 00:18:59,000 ‫גזר דין המוות הגיע לו בשל האדם שהוא,‬ 212 00:18:59,080 --> 00:19:00,880 ‫ובגלל מה שעשה.‬ 213 00:19:00,960 --> 00:19:02,840 ‫אך גם בגלל הקורבן,‬ 214 00:19:03,440 --> 00:19:06,080 ‫שהוא בחר לקחת מכולנו.‬ 215 00:19:06,920 --> 00:19:11,680 ‫פרנסיס אלן קרטר היה דוגמא ומופת בקהילה,‬ 216 00:19:11,760 --> 00:19:16,640 ‫ודיקנס לקח זאת מכולנו.‬ 217 00:19:20,600 --> 00:19:22,600 ‫- קלייטון, ניו מקסיקו -‬ 218 00:19:31,360 --> 00:19:33,120 ‫אני ברבלי בלייר.‬ 219 00:19:33,800 --> 00:19:34,640 ‫- קים ליאל וברבלי בלייר -‬ 220 00:19:34,720 --> 00:19:38,840 ‫לימדתי עם אלן משנת 1978 עד מותו ב-1994.‬ 221 00:19:39,760 --> 00:19:41,280 ‫ואני קים ליאל.‬ 222 00:19:41,360 --> 00:19:45,320 ‫למדתי בשיעור ספרות של מר קרטר.‬ 223 00:19:48,480 --> 00:19:54,520 ‫ומאז, עברתי ללמד ספרות באותה הכיתה,‬ 224 00:19:54,600 --> 00:19:57,680 ‫בה למדתי ספרות עם מר קרטר.‬ 225 00:20:02,560 --> 00:20:05,920 ‫אלן היה אדם מורכב,‬ 226 00:20:06,000 --> 00:20:10,000 ‫דינאמי, מעניין, מנוגד,‬ 227 00:20:10,080 --> 00:20:14,560 ‫ומבלבל, אשר אהב ילדים.‬ 228 00:20:15,080 --> 00:20:16,760 ‫הוא נראה כה צעיר.‬ ‫הוא היה צעיר.‬ 229 00:20:19,280 --> 00:20:22,760 ‫רשמית, הוא היה בן 50,‬ ‫אך הוא לא התנהג כבן 50.‬ 230 00:20:22,840 --> 00:20:24,160 ‫- עץ זה לזכרו של פ. אלן קרטר -‬ 231 00:20:24,240 --> 00:20:28,280 ‫הילדים שהכי עזר להם היו הילדים שנפלו‬ 232 00:20:28,360 --> 00:20:30,040 ‫בין הכיסאות.‬ 233 00:20:30,200 --> 00:20:32,360 ‫לא היה מרווח בין הכיסאות עבור אלן.‬ 234 00:20:32,440 --> 00:20:38,120 ‫אלה שלא היו מחזיקים מעמד,‬ ‫שרדו בזכות אלן קרטר.‬ 235 00:20:38,200 --> 00:20:41,400 ‫הוא זיהה את חסרי המזל.‬ 236 00:20:41,560 --> 00:20:44,480 ‫הוא לא אפשר לילד להיכשל.‬ 237 00:20:47,520 --> 00:20:49,840 ‫הלילה בו שמענו על זה,‬ 238 00:20:50,400 --> 00:20:53,520 ‫אף אחד לא ידע שהיה שוד‬ 239 00:20:53,600 --> 00:20:55,960 ‫או שהוא נורה.‬ 240 00:20:56,920 --> 00:20:59,040 ‫רק ידענו שהוא מת.‬ 241 00:20:59,480 --> 00:21:00,480 ‫- תיכון קלייטון -‬ 242 00:21:00,880 --> 00:21:04,840 ‫אך למחרת התגלו פרטים נוספים בבית הספר.‬ 243 00:21:05,160 --> 00:21:09,480 ‫ואז אני זוכרת שכולנו,‬ ‫כל המורים בחדר המורים,‬ 244 00:21:09,560 --> 00:21:12,960 ‫דיברנו על איך אלן היה מגיב.‬ 245 00:21:13,120 --> 00:21:16,040 ‫מה אלן היה עושה במהלך שוד מזוין?‬ 246 00:21:16,120 --> 00:21:18,320 ‫מה אתה היית עושה? מה אני הייתי עושה?‬ 247 00:21:19,680 --> 00:21:25,160 ‫אף אחד מאיתנו לא יכל לדמיין‬ ‫את אלן מתעמת עם מישהו בעל אקדח.‬ 248 00:21:25,240 --> 00:21:27,400 ‫הוא חזק, דינמי.‬ 249 00:21:27,480 --> 00:21:29,480 ‫כל זה נכון‬ 250 00:21:29,560 --> 00:21:33,280 ‫אך איני יכולה לדמיין את אלן‬ ‫מתעמת עם אדם בעל אקדח.‬ 251 00:21:33,400 --> 00:21:35,880 ‫זה לא באופי שלו,‬ ‫זה לא בטבע שלו.‬ 252 00:21:35,960 --> 00:21:37,800 ‫זו לא התנהגות שמתאימה לו.‬ 253 00:21:38,160 --> 00:21:43,640 ‫אך אני יכולה לדמיין אותו מדבר‬ ‫עם כל העצמה, הכוח‬ 254 00:21:43,720 --> 00:21:48,280 ‫והדחיפה שהוא יכל כדי לשכנע את הילד הזה,‬ 255 00:21:48,360 --> 00:21:51,200 ‫לראות מה הוא עושה.‬ 256 00:21:51,280 --> 00:21:54,560 ‫זה לא מקובל, זה לא בסדר.‬ 257 00:21:56,240 --> 00:22:02,960 ‫ואלן היה מצפה שהילד יציית, יבין ויראה,‬ 258 00:22:03,040 --> 00:22:07,320 ‫אך כמובן שזה לא מה שקרה.‬ 259 00:22:13,520 --> 00:22:16,440 ‫- גירסת האירוע אשר מוצגת ע"י התובע פארן‬ ‫מציגה את דיקנס כמוציא להורג נחוש ומוכן.‬ 260 00:22:20,640 --> 00:22:22,680 ‫עבור ההגנה, ההוכחה שזה לא המקרה,‬ 261 00:22:22,760 --> 00:22:24,840 ‫היא הדרך היחידה למנוע דין מוות -‬ 262 00:22:44,880 --> 00:22:45,880 ‫שמי ראס ביילי.‬ 263 00:22:45,960 --> 00:22:49,560 ‫הייתי עורך הדין הראשי‬ ‫במשפטו של ג'סטין ווילי דיקנס.‬ 264 00:22:53,880 --> 00:22:56,480 ‫לי היה נדמה שג'סטין הוא בחור צעיר והגון.‬ 265 00:22:56,560 --> 00:22:59,880 ‫אינו אומר שהוא היה נהדר בהתחשב במה שקרה,‬ 266 00:22:59,960 --> 00:23:02,400 ‫אך חיבבתי אותו.‬ 267 00:23:03,080 --> 00:23:04,960 ‫מה שלומך היום?‬ ‫-בסדר, תודה.‬ 268 00:23:05,040 --> 00:23:07,360 ‫יופי.‬ ‫-תודה רבה לך.‬ 269 00:23:08,840 --> 00:23:12,920 ‫בכל משפט רצח בדרגה ראשונה, רוב הסיכויים‬ 270 00:23:13,000 --> 00:23:14,400 ‫שידרשו גזר דין מוות.‬ 271 00:23:14,480 --> 00:23:15,320 ‫- ראס ביילי,‬ ‫עו"ד מטעם ההגנה עבור ג'סטין דיקנס -‬ 272 00:23:15,400 --> 00:23:17,360 ‫זו הסיבה להגיש תביעה לרצח.‬ 273 00:23:17,920 --> 00:23:22,440 ‫אז ראשית, מה שעשינו הוא‬ ‫להודות באשמת הריגה ללא כוונה תחילה.‬ 274 00:23:22,520 --> 00:23:26,600 ‫שזו עבירה שנכללה בהאשמות נגד ג'סטין.‬ 275 00:23:29,680 --> 00:23:35,760 ‫כעת ההשאלה היא האם ג'סטין התכוון‬ ‫להרוג את מר קרטר‬ 276 00:23:35,840 --> 00:23:38,400 ‫כי התחשק לו או כי הוא רצה.‬ 277 00:23:39,280 --> 00:23:42,080 ‫כלומר, מר פארן קרא את אותם הדוחות.‬ 278 00:23:42,640 --> 00:23:46,680 ‫ובאופן מציאותי, זו הדרך היחידה‬ ‫שזה יכול היה לקרות.‬ 279 00:23:46,760 --> 00:23:48,880 ‫- שרטוט חנות תכשיטים ציפור חקיינית -‬ 280 00:23:48,960 --> 00:23:51,360 ‫כאשר ג'סטין לחץ על ההדק,‬ 281 00:23:51,760 --> 00:23:55,560 ‫היה דלפק בינו לבין שני האנשים‬ 282 00:23:55,640 --> 00:23:57,840 ‫שהיו בחנות באותה העת.‬ 283 00:23:57,920 --> 00:23:58,920 ‫- דלפק זכוכית -‬ 284 00:24:00,000 --> 00:24:02,240 ‫הוא אמר לשניהם להתכופף.‬ 285 00:24:02,640 --> 00:24:08,600 ‫וברגע הזה הוא הבין שהוא עושה טעות טפשית.‬ 286 00:24:08,960 --> 00:24:12,720 ‫ובשל הפניית גבו אל מר קרטר,‬ 287 00:24:12,800 --> 00:24:15,280 ‫מר קרטר יצא אל מעבר לדלפק.‬ 288 00:24:15,440 --> 00:24:20,360 ‫ובמהלך האירוע, הוא נורה‬ ‫בעת ניסיון לקיחת האקדח.‬ 289 00:24:24,400 --> 00:24:27,480 ‫מר ג'ייקובס היה עד ראיה.‬ 290 00:24:27,560 --> 00:24:33,000 ‫אך הוא לא חתם על הצהרה‬ ‫ללא אישורו של מר פארן.‬ 291 00:24:33,960 --> 00:24:37,000 ‫איני יודע מדוע הוא הזדקק‬ ‫ לאישורו של מר פארן.‬ 292 00:24:37,280 --> 00:24:41,080 ‫כי אני יודע שאם הייתי מוסר‬ ‫הצהרת עדות למישהו,‬ 293 00:24:41,160 --> 00:24:43,720 ‫הייתי חי בשלום עם ההצהרה, כי היא נכונה.‬ 294 00:24:46,240 --> 00:24:52,120 ‫הראיות המשפטיות מעידות‬ ‫שהוא היה במרחק מספק,‬ 295 00:24:52,200 --> 00:24:54,720 ‫מפרנסיס אלן קרטר בזמן שנורו היריות.‬ 296 00:24:55,840 --> 00:24:58,600 ‫איני מאמין שהם קיבלו את זה.‬ 297 00:24:58,680 --> 00:25:00,640 ‫הייתי מניח שהמשטרה‬ 298 00:25:00,720 --> 00:25:04,400 ‫הייתה מה שנקרא, מותחת חוטים בחדר‬ 299 00:25:04,760 --> 00:25:08,760 ‫כדי לקבוע לאן הכדורים הלכו‬ ‫ומהיכן הם הגיעו.‬ 300 00:25:08,920 --> 00:25:11,600 ‫זה היה מוכיח או מראה,‬ 301 00:25:11,680 --> 00:25:15,320 ‫את המאבק בין ג'סטין דיקנס ומר קרטר.‬ 302 00:25:15,880 --> 00:25:17,400 ‫אך הם לא מתחו חוטים.‬ 303 00:25:17,760 --> 00:25:19,320 ‫הם לא חשבו שזה קשור לכלום.‬ 304 00:25:19,400 --> 00:25:21,480 ‫זה היה יכול לשנות הכל עבורנו.‬ ‫אך המשטרה אינה עובדת בשביל ההגנה,‬ 305 00:25:24,080 --> 00:25:25,800 ‫אלא בשביל מדינת טקסס.‬ 306 00:25:27,840 --> 00:25:29,840 ‫-מחוז רנדל, טקסס‬ ‫מחלק השריף -‬ 307 00:25:30,520 --> 00:25:35,000 ‫ג'סטין היה נראה לי כמו בחור צעיר ומפוחד.‬ 308 00:25:36,440 --> 00:25:41,120 ‫מה שהצלחנו לאמת הוא שדאלאס מור איים עליו‬ 309 00:25:41,200 --> 00:25:44,040 ‫שיחזיר לו כסף עבור משהו שהוא, ג'סטין,‬ 310 00:25:44,560 --> 00:25:47,520 ‫ואשתו של מר מור עשו לכאורה.‬ 311 00:25:50,120 --> 00:25:52,520 ‫עם דאלאס מור היה מעיד,‬ 312 00:25:52,640 --> 00:25:55,920 ‫אולי היינו מגלים שהרבה יותר דברים קרו,‬ 313 00:25:56,000 --> 00:25:59,320 ‫ממה שהמדינה הייתה מוכנה‬ ‫להודות בפני המושבעים.‬ 314 00:26:01,240 --> 00:26:05,240 ‫ואם יכולנו לחקור את אשתו של דאלאס בנפרד,‬ 315 00:26:05,320 --> 00:26:10,160 ‫היא הייתה יכולה להעיד‬ ‫מה קרה בינו לבין ג'סטין.‬ 316 00:26:11,560 --> 00:26:14,160 ‫אך באופן מדהים, פתאום מר מור,‬ 317 00:26:14,240 --> 00:26:17,480 ‫והרבה מהעדים האחרים שרצינו, נעלמו.‬ 318 00:26:17,680 --> 00:26:19,320 ‫איני יודע מה קרה,‬ 319 00:26:19,400 --> 00:26:24,120 ‫איך הגענו למצב הזה, אך החוקר שלנו‬ ‫לא הצליח למצוא אותו.‬ 320 00:26:27,040 --> 00:26:29,680 ‫איני אומר שהמדינה עשתה משהו לא נכון.‬ ‫רק שדאלאס כיסה את...‬ 321 00:26:33,040 --> 00:26:34,920 ‫אחוריו, כמו שאומרים.‬ 322 00:26:35,120 --> 00:26:39,000 ‫אז כן, אני מבין את בריחתו בהתחשב בזה.‬ 323 00:26:39,440 --> 00:26:41,440 ‫אך הוא בהחלט היה יכול לעזור לנו.‬ ‫- אלבקרקי, ניו מקסיקו -‬ 324 00:26:56,120 --> 00:27:00,640 ‫הכרתי את ג'סטין לראשונה בכיתה ז',‬ ‫שנתיים לפני המקרה.‬ 325 00:27:00,720 --> 00:27:01,560 ‫- שנטי מור, בתו של דאלאס -‬ 326 00:27:01,640 --> 00:27:06,560 ‫היינו בקורס קיץ יחד בתיכון סם יוסטון.‬ 327 00:27:07,320 --> 00:27:10,400 ‫אני אאכיל אותו. בייטס!‬ ‫אתה רוצה לאכול, מותק?‬ 328 00:27:14,800 --> 00:27:17,280 ‫אין שאריות בבית הזה.‬ 329 00:27:20,800 --> 00:27:24,840 ‫ג'סטין היה ילד פרוע שדיבר על ציד חזירים‬ 330 00:27:24,920 --> 00:27:27,120 ‫וחץ וקשת.‬ 331 00:27:27,240 --> 00:27:29,320 ‫הוא היה ילד די פרוע.‬ 332 00:27:30,920 --> 00:27:33,320 ‫אוקיי חבר'ה, בואו.‬ 333 00:27:34,640 --> 00:27:35,960 ‫שרה, תהיי נחמדה.‬ 334 00:27:36,040 --> 00:27:39,800 ‫אבי הכיר את אמו דרך הסמים.‬ 335 00:27:40,200 --> 00:27:41,680 ‫תהיי נחמדה.‬ 336 00:27:42,280 --> 00:27:46,960 ‫אז נתקלתי בג'סטין בביתו של אבי.‬ 337 00:27:47,520 --> 00:27:49,800 ‫באותו זמן הבנתי שחבריי,‬ 338 00:27:49,880 --> 00:27:51,320 ‫עשו קצת יותר מסתם לעשן‬ 339 00:27:51,400 --> 00:27:54,160 ‫מעט גראס ולשתות כמה כוסיות במסיבה.‬ 340 00:27:57,080 --> 00:28:03,800 ‫אבי מאוד כריזמטי, כלומר,‬ ‫אנשים נמשכו אליו.‬ 341 00:28:06,720 --> 00:28:12,440 ‫הייתי אומרת שניתן להשוותו‬ ‫לצ'ארלס מנסון מעט יותר ידידותי.‬ 342 00:28:12,760 --> 00:28:15,240 ‫הוא ידע למשוך אנשים אליו.‬ 343 00:28:15,320 --> 00:28:21,160 ‫הוא יודע כיצד לגרום לאנשים‬ ‫לעשות מה שהוא רוצה.‬ 344 00:28:25,520 --> 00:28:28,160 ‫הוא נכנס ויצא מהכלא כל חיי.‬ 345 00:28:30,200 --> 00:28:35,560 ‫בכל פעם שהוא השתחרר,‬ ‫במקום להשתפר, הוא הלך והתדרדר.‬ 346 00:28:38,040 --> 00:28:41,080 ‫היה נדמה שכל שהתקדם הוא הסתחרר במערבולת,‬ 347 00:28:41,160 --> 00:28:44,120 ‫צבר אישומים עד שהגיע למצב הנוכחי.‬ 348 00:28:44,200 --> 00:28:45,920 ‫עשרים וחמש שנה לאחר מכן.‬ 349 00:28:49,000 --> 00:28:51,480 ‫הוא נמלט מהחוק בשמונת החודשים האחרונים,‬ 350 00:28:52,520 --> 00:28:57,240 ‫בשל קשירה ופגיעה באישה בת 83 בביתה.‬ 351 00:28:57,320 --> 00:28:58,760 ‫פלישה לבית.‬ 352 00:29:00,560 --> 00:29:04,720 ‫משהו שאתה לא חושב שאביך מסוגל לעשות,‬ ‫אבל...‬ 353 00:29:09,920 --> 00:29:12,320 ‫- לאחר התחמקות מהרשיות במשך תשעה חודשים,‬ ‫דאלאס מור נעצר במחוז פוטר בטקסס‬ 354 00:29:18,160 --> 00:29:22,160 ‫מצפים לו עד 5 מאסרי עולם בשל‬ ‫ אישומים שאינם קשורים לפשע של דיקנס -‬ 355 00:29:33,120 --> 00:29:35,120 ‫- מתקן כליאה מחוז פוטר -‬ 356 00:29:39,400 --> 00:29:41,760 ‫אבי רצה לקרוא לי "פורט וורת'",‬ 357 00:29:42,200 --> 00:29:46,920 ‫אך אמי לא איפשרה לו, אז נקראתי דאלאס.‬ 358 00:29:49,120 --> 00:29:52,400 ‫שמי הוזכר בערך 58 פעם במהלך המשפט,‬ 359 00:29:52,480 --> 00:29:54,400 ‫אז כולם רצו לדבר איתי.‬ 360 00:29:56,440 --> 00:29:58,680 ‫אני כמו הכוכב של המופע.‬ 361 00:30:00,160 --> 00:30:01,000 ‫- דאלאס מור, מתקן כליאה מחוז פוטר -‬ 362 00:30:01,080 --> 00:30:02,840 ‫איני שקרן, רוב האנשים יעידו.‬ 363 00:30:02,920 --> 00:30:04,200 ‫אני יורה מהירך.‬ 364 00:30:07,720 --> 00:30:10,720 ‫בתי הכירה לי את ג'סטין, היא סיפרה לך?‬ 365 00:30:11,280 --> 00:30:13,000 ‫בחיי, החרייאת הזה.‬ 366 00:30:13,320 --> 00:30:16,400 ‫הוא גרם לכל כך הרבה טראומה בחיי.‬ 367 00:30:18,680 --> 00:30:20,400 ‫אשתי חיבבה אותו.‬ 368 00:30:21,520 --> 00:30:25,240 ‫הם גנבו מעל 28 גרם ממני.‬ 369 00:30:26,280 --> 00:30:27,520 ‫הוא סיפר לך את זה?‬ 370 00:30:30,160 --> 00:30:32,520 ‫הם לקחו הכל ממני בזמן שישנתי.‬ 371 00:30:35,560 --> 00:30:38,960 ‫הצמדתי אקדח לראשו‬ ‫ואמרתי שאנחנו הולכים למרתה,‬ 372 00:30:39,040 --> 00:30:41,960 ‫ושהם הולכים להתנצל ולעזוב את הבית שלי.‬ 373 00:30:42,040 --> 00:30:45,120 ‫שדדתם אותי. אתם אמורים להיות חברים שלי.‬ 374 00:30:46,840 --> 00:30:49,120 ‫הוא בעצם האשים רק אותי.‬ 375 00:30:49,400 --> 00:30:52,040 ‫הוא הצביע על מסכת סקי‬ ‫שהייתה תלויה על הקיר.‬ 376 00:30:52,320 --> 00:30:55,880 ‫ואמר, "אתה תשיג לי את הכסף‬ ‫ולא אכפת לי איך."‬ 377 00:30:57,480 --> 00:31:01,960 ‫זה... אני מוכן להישבע בתנ"ך, באלוהים.‬ 378 00:31:02,080 --> 00:31:06,040 ‫זה שקר מוחלט.‬ ‫שקר מוחלט.‬ 379 00:31:07,080 --> 00:31:10,960 ‫מעולם לא אמרתי שילך ויעשה כך או אחרת‬ 380 00:31:11,040 --> 00:31:14,520 ‫שישיג לי את הכסף ולא שלחתי אותו לבצע שוד.‬ ‫זה שטויות.‬ 381 00:31:14,800 --> 00:31:20,480 ‫לא רציתי להיות מעורב בשטויות שלו‬ ‫ולא היה לי מושג,‬ 382 00:31:20,800 --> 00:31:22,920 ‫שהוא יעשה את זה, לעזאזל.‬ 383 00:31:23,600 --> 00:31:25,000 ‫שחררתי אותו.‬ 384 00:31:27,280 --> 00:31:30,640 ‫הוא לא שדד אותי, אשתי שדדה אותי.‬ 385 00:31:31,760 --> 00:31:37,280 ‫אז אמרתי, "אני רוצה שתיקח את אשתי למלונית‬ ‫ותצפה בה,‬ 386 00:31:37,480 --> 00:31:40,080 ‫תוודא שאף מספר לא נשאר יותר מרבע שעה.‬ 387 00:31:40,160 --> 00:31:43,440 ‫ותן לה להרוויח את הכסף.‬ ‫היא זאת שכנבה ממני.‬ 388 00:31:44,160 --> 00:31:45,520 ‫תעשה זאת עבורי?"‬ 389 00:31:45,600 --> 00:31:48,600 ‫הוא אמר, "כן, אני אסרסר את הכלבה הזאת."‬ 390 00:31:49,400 --> 00:31:53,560 ‫כשאמר זאת, הרבצתי לו.‬ ‫הסתכל על הצילום המשטרתי שלו.‬ 391 00:31:54,800 --> 00:31:57,080 ‫כששב להכרתו, לא נתתי לו לקום.‬ 392 00:31:57,160 --> 00:31:59,880 ‫בעטתי את התחת שלו מהבית שלי.‬ 393 00:31:59,960 --> 00:32:02,360 ‫ואמרתי לו, "אל תחזור לכאן לעולם.‬ 394 00:32:02,440 --> 00:32:07,680 ‫אתה לא תשלם לי, אתה לא יכול לקנות ממני,‬ ‫לא תעשה כלום, לא תתנצל,‬ 395 00:32:07,760 --> 00:32:11,000 ‫אני לא רוצה לראות את‬ ‫התחת המחורבן שלך בבית שלי לעולם."‬ 396 00:32:11,720 --> 00:32:12,960 ‫זה מה שאמרתי לו.‬ 397 00:32:13,360 --> 00:32:16,200 ‫אני לא מוכן להיות מוצג‬ ‫כמו צ'ארלס מנסון.‬ 398 00:32:16,480 --> 00:32:17,360 ‫אתה מבין?‬ 399 00:32:17,440 --> 00:32:21,560 ‫איני רוצה שום מעורבות ברצח האיש הזה.‬ 400 00:32:21,640 --> 00:32:24,520 ‫כי לא הייתה לי שום מעורבות בזה.‬ 401 00:32:25,760 --> 00:32:27,040 ‫הוא לא חייב לי דבר.‬ 402 00:32:27,120 --> 00:32:30,080 ‫חובו שולם במלואו כשהכיתי אותו.‬ 403 00:32:32,560 --> 00:32:36,720 ‫אני חושב שמגיע לו שיקלו עליו,‬ ‫אך לא על חשבון עדותי,‬ 404 00:32:36,800 --> 00:32:39,720 ‫האומרת שאני אמרתי לו ללכת לעשות את זה.‬ 405 00:32:39,800 --> 00:32:44,280 ‫אחי, הייתי אומר לך אם אמרתי את זה,‬ ‫אבל לא.‬ 406 00:32:45,280 --> 00:32:50,120 ‫אם הוא הלך לבצע שוד, אז הוא הלך‬ ‫כדי להרשים את אשתי.‬ 407 00:33:04,680 --> 00:33:06,680 ‫- אלבקרקי, ניו מקסיקו -‬ 408 00:33:14,400 --> 00:33:18,600 ‫ובכן, שמי כעת הוא מרתה קאמינגס-בל.‬ 409 00:33:20,160 --> 00:33:24,120 ‫התנקיתי מסמים בשנת 1997.‬ 410 00:33:26,200 --> 00:33:28,280 ‫אני אימא, יש לי שבעה ילדים.‬ 411 00:33:30,040 --> 00:33:34,840 ‫ארבעה כריכים ושני סלטים.‬ ‫-אוקיי, תודה.‬ 412 00:33:34,920 --> 00:33:36,920 ‫אני עובדת בסוכנות‬ 413 00:33:37,000 --> 00:33:37,840 ‫- מרתה קאמינגס-בל,‬ ‫אשתו לשעבר של דאלאס מור -‬ 414 00:33:37,920 --> 00:33:41,360 ‫שמתמחה בטיפול באנשים עם‬ ‫הפרעות אישיות גבוליות.‬ 415 00:33:42,160 --> 00:33:46,360 ‫הם כמעט תמיד בסכנת התאבדות או פגיעה עצמית.‬ 416 00:33:46,880 --> 00:33:49,720 ‫אז אני יכולה להתחבר לזה.‬ 417 00:33:51,080 --> 00:33:53,880 ‫ניתקתי קשר עם דאלאס לפני זמן רב.‬ 418 00:33:55,040 --> 00:33:57,600 ‫אז אני לא מפחדת ממנו יותר.‬ 419 00:33:58,960 --> 00:34:02,240 ‫- כמו דאלאס, גם מרתה‬ ‫לא נכחה במשפט של דיקנס‬ 420 00:34:04,400 --> 00:34:08,400 ‫היא מעולם לא דיברה בפומבי‬ ‫על האירועים שקדמו לפשע -‬ 421 00:34:11,960 --> 00:34:13,800 ‫הוא סתם לחוץ.‬ 422 00:34:16,120 --> 00:34:16,960 ‫אלוהים.‬ 423 00:34:17,680 --> 00:34:20,040 ‫אני זוכרת איך פגשתי את ג'סטין.‬ 424 00:34:25,360 --> 00:34:27,120 ‫התגוררתי בדירה עם דאלאס.‬ 425 00:34:27,360 --> 00:34:28,960 ‫זה חמוד.‬ ‫-זה...‬ 426 00:34:29,160 --> 00:34:30,600 ‫הנה ג'סטין.‬ 427 00:34:30,760 --> 00:34:32,840 ‫בתחילה, חשבתי שהוא בן 12.‬ 428 00:34:32,920 --> 00:34:34,520 ‫מרתה, הנה הוא, שם.‬ 429 00:34:34,600 --> 00:34:38,840 ‫והוא היה ילד רחוב קטן.‬ 430 00:34:38,920 --> 00:34:40,880 ‫הנמוך הוא ג'סטין.‬ 431 00:34:41,240 --> 00:34:43,840 ‫הייתה בג'סטין תמימות.‬ 432 00:34:44,240 --> 00:34:46,240 ‫הנה דאלאס.‬ 433 00:34:46,480 --> 00:34:50,560 ‫דאלאס היה גדול ממני בעשר שנים‬ ‫והכרנו אחרי שישב, אני חושבת...‬ 434 00:34:51,480 --> 00:34:55,680 ‫קרוב לעשר שנים במתקן כליאה במיזורי.‬ 435 00:34:56,160 --> 00:35:00,480 ‫אני חושבת שכולנו נשאבנו אל הריגוש,‬ 436 00:35:00,920 --> 00:35:04,600 ‫ואל השימוש בסמים.‬ 437 00:35:07,160 --> 00:35:10,360 ‫ודאלאס היה מבוגר מכולנו וכבר ישב בכלא‬ 438 00:35:10,440 --> 00:35:12,400 ‫והיה כל כך מגניב.‬ 439 00:35:12,480 --> 00:35:15,520 ‫הנה בן מכוון אקדח לפיו של אבא.‬ ‫-הנה קני.‬ 440 00:35:15,600 --> 00:35:17,200 ‫זוכרים אותו?‬ ‫-זה אקדח אמיתי?‬ 441 00:35:17,280 --> 00:35:18,800 ‫כן, זה אקדח אמיתי.‬ 442 00:35:18,880 --> 00:35:21,520 ‫יש בו כדורים?‬ ‫-אני בטוח שלא.‬ 443 00:35:22,840 --> 00:35:25,840 ‫היו סיבות מוצדקות לפחד מדאלאס.‬ 444 00:35:31,200 --> 00:35:34,840 ‫"דאלאס איבד את ההכרתו ומרתה חיפשה בכיסיו,‬ 445 00:35:35,480 --> 00:35:37,320 ‫ולקחה 28 גרם קוקאין."‬ 446 00:35:38,080 --> 00:35:45,080 ‫אני חושבת שקצת כעסתי עליו‬ ‫כי הקוקאין היה בכיסו.‬ 447 00:35:46,000 --> 00:35:47,240 ‫ו...‬ 448 00:35:50,080 --> 00:35:51,640 ‫ורציתי שזה יהיה בכיס שלי.‬ 449 00:35:51,720 --> 00:35:54,400 ‫אז לילה אחד,‬ 450 00:35:54,480 --> 00:35:58,920 ‫נתתי לו המון כדורי הרגעה,‬ 451 00:36:00,120 --> 00:36:06,000 ‫והרדמתי אותו ולקחתי את הקוקאין מכיסו.‬ 452 00:36:07,560 --> 00:36:11,880 ‫קרייג, ג'סטין ואני התחלנו להשתמש בקוקאין‬ 453 00:36:11,960 --> 00:36:16,680 ‫והגענו לנקודת אל חזור בשקית.‬ 454 00:36:17,160 --> 00:36:19,640 ‫וידעתי...‬ 455 00:36:20,600 --> 00:36:22,960 ‫ידעתי שכולנו נדפקנו.‬ 456 00:36:26,840 --> 00:36:31,720 ‫אני יודעת שדאלאס ציפה שנשלם על זה.‬ 457 00:36:36,000 --> 00:36:38,080 ‫וידעתי שכולנו פחדנו.‬ 458 00:36:40,160 --> 00:36:44,240 ‫איני יודעת מדוע כל האחראיות‬ ‫ נפלה על ג'סטין.‬ 459 00:36:46,280 --> 00:36:52,680 ‫הייתה מסכת סקי נעוצה על הקיר‬ ‫של הקרון הנגרר שלנו,‬ 460 00:36:53,360 --> 00:37:00,240 ‫ודאלאס הצביע על מסכת הסקי ואמר,‬ ‫"כך אני מטפל בחובות שלי."‬ 461 00:37:05,200 --> 00:37:11,080 ‫אני חושבת שג'סטין עשה מה שהיה חייב לעשות.‬ 462 00:37:11,320 --> 00:37:13,640 ‫ואיני חושבת שהוא התכוון לפגוע באף אחד.‬ 463 00:37:13,720 --> 00:37:16,160 ‫אני חושבת שרק התכוון‬ ‫לשלם לדאלאס את החוב.‬ 464 00:37:17,760 --> 00:37:20,120 ‫אני יודעת שאדם איבד את חייו.‬ 465 00:37:20,760 --> 00:37:25,080 ‫נכון, כלומר, זה הצד השני של הסיפור,‬ ‫מישהו נהרג.‬ 466 00:37:27,000 --> 00:37:32,400 ‫אך גם חייו של ג'סטין נלקחו.‬ 467 00:37:36,800 --> 00:37:38,600 ‫ג'סטין לחץ על ההדק.‬ 468 00:37:39,360 --> 00:37:41,000 ‫קרייג נהג ברכב.‬ 469 00:37:42,000 --> 00:37:43,520 ‫אני גנבתי את הסמים.‬ 470 00:37:45,040 --> 00:37:48,160 ‫ואם הייתי גבר ולא הייתי נשואה לדאלאס,‬ 471 00:37:48,240 --> 00:37:50,680 ‫סביר להניח שגם אני הייתי נמצאת ברכב.‬ 472 00:37:53,240 --> 00:37:58,520 ‫אני לא יודעת איך אדם יכול להיות‬ ‫בתא נידוני המוות בשל דבר כזה.‬ 473 00:38:05,520 --> 00:38:07,640 ‫"הגנתו של דיקנס הייתה,‬ 474 00:38:07,720 --> 00:38:12,080 ‫שפרנסיס אלן קרטר עודד את שימושו בנשק."‬ 475 00:38:12,640 --> 00:38:14,960 ‫"ואם התשובה לכך היא כן,‬ 476 00:38:15,040 --> 00:38:19,520 ‫אז לפי חוק, עונש מוות אינו אפשרי."‬ 477 00:38:20,600 --> 00:38:23,760 ‫"היה עד ראייה, מר ג'ייקובס,‬ 478 00:38:23,920 --> 00:38:29,280 ‫אך הוא לא הסכים לחתום על הצהרה‬ ‫ללא אישורו של מר פארן."‬ 479 00:38:30,200 --> 00:38:34,200 ‫- ג'ים ג'ייקובס היה עד הראייה היחיד לאירוע‬ ‫בחנות הציפור החקיינית‬ 480 00:38:35,920 --> 00:38:36,920 ‫בעת המשפט,‬ 481 00:38:37,000 --> 00:38:41,000 ‫עדותו של ג'ייקובס תמכה בגרסת התביעה‬ ‫הוא לא דיבר על אירועי‬ ‫היום המדובר מאז המשפט -‬ 482 00:38:52,400 --> 00:38:54,400 ‫- דאלאס, טקסס -‬ 483 00:39:00,000 --> 00:39:01,920 ‫כמובן שאלן היה מורה.‬ 484 00:39:03,120 --> 00:39:05,640 ‫ובתור תחביב מהצד,‬ 485 00:39:05,720 --> 00:39:06,560 ‫- ג'ים ג'ייקובס, בעלים לשעבר של‬ ‫חנות התכשיטים הציפור החקיינית -‬ 486 00:39:06,640 --> 00:39:10,880 ‫הוא קנה ומכר תכשיטים.‬ 487 00:39:14,000 --> 00:39:15,800 ‫הוא היה חבר טוב שלי.‬ 488 00:39:19,360 --> 00:39:25,800 ‫אלן ואני היינו יחד בחנות‬ ‫ולקוח ניגש לדלת הראשית.‬ 489 00:39:25,880 --> 00:39:31,360 ‫הדלת הייתה בעלת הגנה חשמלית‬ ‫בכל הנוגע לכניסה ויציאה.‬ 490 00:39:32,080 --> 00:39:37,960 ‫אז לחצנו על הזמזם ונתנו לו להיכנס ולהסתובב‬ ‫ בזמן שהתעסקנו בשלנו.‬ 491 00:39:40,640 --> 00:39:47,320 ‫הוא כיוון עלינו אקדח ואמר,‬ ‫"זה שוד, שכבו על הרצפה."‬ 492 00:39:48,320 --> 00:39:50,800 ‫אז זה מה שעשינו.‬ 493 00:39:51,600 --> 00:39:53,960 ‫שכבנו על הרצפה,‬ 494 00:39:56,000 --> 00:40:00,720 ‫והוא אמר לנו להתפרש משום מה.‬ 495 00:40:01,240 --> 00:40:06,360 ‫בשלב מסוים, אני עדיין לא בטוח מדוע,‬ ‫אלן החליט שזה הזמן‬ 496 00:40:06,440 --> 00:40:07,320 ‫לקום ולפעול.‬ 497 00:40:09,480 --> 00:40:13,240 ‫והוא קם מהרצפה והתקדם אל מעבר לדלפק,‬ 498 00:40:15,240 --> 00:40:16,480 ‫והתקרב אל הילד.‬ 499 00:40:18,000 --> 00:40:24,360 ‫וניסה לקחת ממנו את האקדח כאשר נורתה ירייה.‬ 500 00:40:26,960 --> 00:40:28,320 ‫זו הירייה הראשונה.‬ 501 00:40:29,280 --> 00:40:32,640 ‫השנייה הייתה כאשר הוא דחף‬ ‫ את האקדח הרחק ממנו,‬ 502 00:40:32,720 --> 00:40:34,720 ‫אני חושב שהכדור עבר בין אצבעותיו‬ 503 00:40:34,800 --> 00:40:36,320 ‫ופגע גם בראשו.‬ 504 00:40:42,840 --> 00:40:47,200 ‫הירייה השנייה שפגעה באלן‬ ‫הייתה זו שהרגה אותו.‬ 505 00:40:49,720 --> 00:40:52,160 ‫ואז נמלטתי דרך הדלת האחורית.‬ 506 00:40:55,920 --> 00:40:58,800 ‫איני חושב שג'ייקובס ראה מאבק.‬ 507 00:40:59,120 --> 00:41:03,920 ‫אני חושב שהוא הניח שזה מה שעמד לקרות.‬ 508 00:41:04,320 --> 00:41:09,320 ‫הראיות המשפטיות מעידות שדיקנס היה במרחק‬ 509 00:41:09,400 --> 00:41:13,720 ‫מפרנסיס אלן קרטר בזמן שנורו היריות.‬ 510 00:41:15,160 --> 00:41:17,640 ‫פארן טוב במה שהוא עושה.‬ 511 00:41:18,400 --> 00:41:20,120 ‫אין שום בעיה עם החלק הזה.‬ 512 00:41:20,200 --> 00:41:24,160 ‫אך איני מבין מדוע הוא מנסה לסלף‬ 513 00:41:24,240 --> 00:41:25,880 ‫את מה שאני ראיתי.‬ 514 00:41:26,960 --> 00:41:30,000 ‫כשאמרתי שאלן ניסה לקחת את האקדח,‬ 515 00:41:30,600 --> 00:41:36,200 ‫כאשר נורו היריות,‬ ‫כיצד אפשר לעשות את זה ממרחק,‬ 516 00:41:36,280 --> 00:41:38,760 ‫אם אינך קרוב מספיק כדי לחטוף את האקדח?‬ 517 00:41:49,000 --> 00:41:51,000 ‫- מצעד חיילים משוחררים של אמרילו -‬ ‫- התקווה שוכנת כאן -‬ 518 00:42:07,240 --> 00:42:08,880 ‫הצער לעולם לא נעלם.‬ 519 00:42:10,080 --> 00:42:10,920 ‫הוא משתנה,‬ 520 00:42:12,800 --> 00:42:19,160 ‫אתה מרגיש עצב, כעס, בלבול, תסכול,‬ 521 00:42:20,360 --> 00:42:23,840 ‫אתה מרגיש לבד בעולם, אך זה לא עוזב אותך.‬ 522 00:42:25,120 --> 00:42:28,920 ‫לבך כואב מגעגוע לאדם הזה כל הזמן.‬ 523 00:42:31,520 --> 00:42:36,120 ‫שמי כריסטי קרטר,‬ ‫אני הבת.‬ 524 00:42:36,520 --> 00:42:39,120 ‫הבת הגאה מאוד של אלן קרטר.‬ 525 00:42:46,080 --> 00:42:46,920 ‫- בריסטי קרטר-בויד,‬ ‫בתו של פרנסיס אלן קרטר -‬ 526 00:42:47,000 --> 00:42:49,520 ‫אבא נסע לאמרילו כל שבת כדי לסחור בתכשיטים.‬ 527 00:42:49,600 --> 00:42:51,600 ‫- הבנק הלאומי של אמרילו -‬ 528 00:42:52,760 --> 00:42:54,160 ‫בשבת הזו,‬ 529 00:42:54,240 --> 00:42:58,200 ‫הייתה לי תחושה לא טובה‬ ‫ולא רציתי שייסע לאמרילו.‬ 530 00:42:59,440 --> 00:43:02,000 ‫והוא התקשר אלי בארבע וחצי אחר הצהריים.‬ 531 00:43:02,480 --> 00:43:04,320 ‫אני עדיין שומעת את קולו.‬ 532 00:43:05,560 --> 00:43:10,600 ‫הוא אמר, "אני אוהב אותך, ילדה,‬ ‫אתקשר כשאגיע הביתה."‬ 533 00:43:12,960 --> 00:43:14,200 ‫וזה הכל.‬ 534 00:43:20,080 --> 00:43:22,880 ‫צפיתי בחדשות של שעה חמש‬ 535 00:43:23,320 --> 00:43:26,000 ‫כשלפתע היה מבזק חדשות,‬ 536 00:43:26,240 --> 00:43:29,920 ‫היו יריות בחנות התכשיטים והמשכון‬ ‫ "הציפור החקיינית".‬ 537 00:43:31,760 --> 00:43:33,600 ‫ומיד ידעתי,‬ 538 00:43:34,840 --> 00:43:37,360 ‫מיד ידעתי שמשהו קרה לאבא.‬ 539 00:43:39,960 --> 00:43:45,280 ‫נסעתי לבית החולים והוא עדיין היה בחיים,‬ 540 00:43:48,120 --> 00:43:51,360 ‫ונפטר כשאימא הגיעה לאמרילו.‬ 541 00:43:54,760 --> 00:43:56,120 ‫אך אני נאלצתי לבשר לה.‬ 542 00:44:02,440 --> 00:44:05,240 ‫הסיבה היחידה שאבא ינסה לחטוף האקדח,‬ 543 00:44:05,960 --> 00:44:12,640 ‫היא כי הוא חש שדיבורים לא ישכנעו את דיקנס‬ 544 00:44:12,720 --> 00:44:15,800 ‫לא לעשות זאת או להניח את האקדח.‬ 545 00:44:18,040 --> 00:44:19,720 ‫זה היה אבי.‬ 546 00:44:22,880 --> 00:44:28,160 ‫אבא קיבל את מדליית הלוחם‬ ‫במלחמת וייטנאם על הצלת שלושה חיילים.‬ 547 00:44:29,640 --> 00:44:31,720 ‫זו אחת מתחת למדליית צלב הצי.‬ 548 00:44:34,600 --> 00:44:36,000 ‫זה מה שאבא היה עושה.‬ 549 00:44:36,680 --> 00:44:38,040 ‫הוא ניסה למצוא פתרון.‬ 550 00:44:39,960 --> 00:44:42,680 ‫הוא לא הכיר דרכים אחרות,‬ ‫הוא לא פעל בדרך אחרת.‬ 551 00:44:44,160 --> 00:44:49,880 ‫עבורי, אם הוא כיוון לאקדח,‬ ‫זה בדיוק מה שעשה.‬ 552 00:44:51,440 --> 00:44:52,280 ‫אתה מבין?‬ 553 00:44:52,360 --> 00:44:56,680 ‫הוא היה בחור צעיר במצוקה‬ ‫והוא רצה לעזור לו.‬ 554 00:44:59,920 --> 00:45:02,920 ‫אם הייתי מבקרת את דיקנס, אני חושבת...‬ 555 00:45:03,680 --> 00:45:05,880 ‫שלא יהיה לו אכפת שבאתי.‬ 556 00:45:07,120 --> 00:45:12,200 ‫אך אני רוצה שיראה שהחיים ממשיכים.‬ 557 00:45:12,880 --> 00:45:16,680 ‫וזה היה קשה וכואב,‬ 558 00:45:18,000 --> 00:45:24,480 ‫לאבד את אביך בגיל 20 ולחזות באמך לבדה...‬ 559 00:45:25,200 --> 00:45:27,680 ‫מתגעגעת אליו, ואני מתגעגעת אליו...‬ ‫אך הוא לא לקח את הכל מאיתנו.‬ 560 00:45:34,880 --> 00:45:38,920 ‫ואני רוצה שיידע שסלחתי לו על מה שעשה.‬ 561 00:45:39,920 --> 00:45:41,560 ‫אין זה אומר שאחבב אותו.‬ 562 00:45:42,560 --> 00:45:44,240 ‫או שאני רוצה שנתכתב.‬ 563 00:45:46,160 --> 00:45:48,440 ‫אך נאלצתי לסלוח לו כדי להמשיך הלאה.‬ 564 00:45:48,960 --> 00:45:50,520 ‫אך איני חושבת שאכפת לו.‬ 565 00:45:55,600 --> 00:46:00,880 ‫הדבר היחיד שתמיד יהיה חרוט‬ ‫בראשי בנוגע אליו,‬ 566 00:46:02,080 --> 00:46:05,200 ‫זו השאלה אחרונה שנשאלה במשפט.‬ 567 00:46:06,760 --> 00:46:08,840 ‫ג'יימס שאל אותו,‬ 568 00:46:09,680 --> 00:46:15,160 ‫"כעת, משהכרת את אשתו ובתו של מר קרטר,‬ 569 00:46:15,240 --> 00:46:17,800 ‫ואת אמו ואחיו ואחיותיו,‬ 570 00:46:18,280 --> 00:46:20,200 ‫כיצד אתה מרגיש בנוגע למה שעשית?"‬ 571 00:46:21,400 --> 00:46:24,680 ‫ודיקנס הביט בנו והסתכל‬ ‫על ג'יימס פארן ואמר,‬ ‫"אתה יודע מר פארן, אני ממש‬ ‫מצטער שזה קרה לי."‬ 572 00:46:34,200 --> 00:46:37,280 ‫אני מצטער. אני כל כך מצטער שאמרתי את זה.‬ 573 00:46:37,880 --> 00:46:39,240 ‫אני מצטער.‬ 574 00:46:40,440 --> 00:46:41,640 ‫הייתי...‬ 575 00:46:43,440 --> 00:46:46,520 ‫הייתי חמור. כלומר...‬ 576 00:46:49,320 --> 00:46:54,240 ‫מה שאמרתי היה הרסני ומרושע,‬ 577 00:46:58,240 --> 00:47:00,400 ‫אך אין לי תירוץ לזה.‬ 578 00:47:02,760 --> 00:47:06,160 ‫- תשעים יום לאחר הראיון הראשון,‬ ‫מחלקת המשפט הפלילי של טקסס‬ 579 00:47:06,240 --> 00:47:08,840 ‫אישרה ראיון נוסף עם ג'סטין דיקנס -‬ 580 00:47:13,400 --> 00:47:16,720 ‫הוא גרם לכל כך הרבה טראומה בחיי.‬ 581 00:47:17,200 --> 00:47:18,920 ‫בחיי, החרייאת הקטן הזה.‬ 582 00:47:19,440 --> 00:47:24,400 ‫מעולם לא אמרתי שילך ויעשה כך או אחרת‬ ‫וישיג את הכסף שלי‬ 583 00:47:24,480 --> 00:47:25,800 ‫ושלחתי אותו לבצע שוד.‬ 584 00:47:26,720 --> 00:47:29,800 ‫אני לא מוכן להיות מוצג כמו צ'ארלס מנסון.‬ 585 00:47:29,880 --> 00:47:31,080 ‫אתה מבין?‬ 586 00:47:31,480 --> 00:47:35,560 ‫אני לא רוצה שום מעורבות ברצח האדם הזה.‬ 587 00:47:35,640 --> 00:47:38,880 ‫כי לא הייתה לי שום מעורבות בזה.‬ 588 00:47:40,720 --> 00:47:45,840 ‫הכרתי את האדם הלא נכון‬ ‫ ברגע משמעותי מאוד...‬ 589 00:47:46,840 --> 00:47:48,240 ‫בימי הנעורים...‬ 590 00:47:49,400 --> 00:47:53,560 ‫וזה ברא אסון וטרגדיה.‬ 591 00:47:54,960 --> 00:47:59,000 ‫הייתי בן טיפוחיו של דאלאס, הערצתי אותו.‬ 592 00:47:59,920 --> 00:48:01,600 ‫לא חשבתי שהוא כל כך מסוכן,‬ 593 00:48:01,680 --> 00:48:04,440 ‫חשבתי שהוא ילד מגודל עד שהמסיכה הוסרה‬ 594 00:48:04,520 --> 00:48:07,360 ‫וזה היה מכוון אליי.‬ 595 00:48:08,360 --> 00:48:09,800 ‫אני גנבתי את הסמים.‬ 596 00:48:10,920 --> 00:48:15,000 ‫איני יודעת מדוע כל האחראיות‬ ‫נפלה על ג'סטין.‬ 597 00:48:16,480 --> 00:48:21,960 ‫דאלאס הצביע על מסכת הסקי ואמר,‬ ‫"כך אני מטפל בחובותיי."‬ 598 00:48:22,920 --> 00:48:26,040 ‫ואם הייתי גבר ולא הייתי נשואה לדאלאס,‬ 599 00:48:26,120 --> 00:48:28,520 ‫כנראה שהייתי נמצאת עמם ברכב.‬ 600 00:48:32,120 --> 00:48:33,040 ‫זו ברכה קטנה,‬ 601 00:48:33,120 --> 00:48:36,320 ‫כל מה שאי פעם ביקשתי הוא שקולי יישמע,‬ ‫אתה מבין?‬ 602 00:48:37,400 --> 00:48:40,480 ‫אני נושא בנטל. אני חי עם מעשיי.‬ 603 00:48:41,000 --> 00:48:42,440 ‫אתה יודע, זה לא...‬ 604 00:48:42,560 --> 00:48:45,200 ‫זה לא משתנה, זה לא נהיה קל יותר.‬ 605 00:48:45,800 --> 00:48:48,800 ‫כל מה שרציתי הוא שמישהו יספר את האמת.‬ ‫- ג'סטין דבק בגרסתו שהיה מאבק‬ 606 00:48:53,880 --> 00:48:56,880 ‫באותו היום בחנות הציפור החקיינית‬ ‫הוא מעולם לא הצליח‬ ‫להוכיח את גרסתו לאירוע -‬ 607 00:49:09,000 --> 00:49:13,520 ‫הוא אמר, " זה שוד, שכבו על הרצפה."‬ 608 00:49:14,920 --> 00:49:17,360 ‫בשלב מסוים, איני יודע למה,‬ 609 00:49:18,040 --> 00:49:21,080 ‫אלן החליט שהגיעה העת לקום ולפעול‬ 610 00:49:22,000 --> 00:49:26,640 ‫אלן ניסה לקחת את האקדח כאשר נורו היריות.‬ 611 00:49:27,360 --> 00:49:30,560 ‫הכדור עבר בין אצבעותיו ופגע בראשו.‬ 612 00:49:38,440 --> 00:49:40,560 ‫יש לי צמרמורת.‬ 613 00:49:41,200 --> 00:49:45,040 ‫מעולם לא חשבתי שמישהו יודה בזה.‬ 614 00:49:45,720 --> 00:49:51,200 ‫שלא נכנסתי לחנות ופעלתי מגחמה בדם קר.‬ 615 00:49:51,280 --> 00:49:55,200 ‫כלומר, הייתי מפוחד.‬ 616 00:49:55,560 --> 00:49:57,640 ‫נכנסתי לשטח זר לי.‬ 617 00:49:57,720 --> 00:50:00,520 ‫לא ידעתי מה אני עושה.‬ 618 00:50:00,600 --> 00:50:03,000 ‫הייתי בתוך התקרית.‬ 619 00:50:06,160 --> 00:50:08,720 ‫איני יודע איך להגיב על זה,‬ ‫כי זה הדבר האחרון‬ 620 00:50:08,800 --> 00:50:13,000 ‫שציפיתי לשמוע עכשיו.‬ 621 00:50:16,480 --> 00:50:20,400 ‫אני רוצה שידע שסלחתי לו על מה שעשה.‬ 622 00:50:21,400 --> 00:50:22,880 ‫אין זה אומר שאחבב אותו.‬ 623 00:50:23,720 --> 00:50:25,840 ‫אין זה אומר שאני רוצה שנתכתב.‬ 624 00:50:27,600 --> 00:50:29,880 ‫אך נאלצתי לסלוח לו כדי להמשיך הלאה.‬ 625 00:50:31,640 --> 00:50:35,120 ‫לאחר ששמעת את זה, יש לך מסר לכריסטי קרטר?‬ 626 00:50:41,760 --> 00:50:43,720 ‫תודה.‬ 627 00:50:45,240 --> 00:50:49,760 ‫אני יודע שאני לא שווה כלום, אבל תודה.‬ 628 00:51:02,000 --> 00:51:05,000 ‫- ג'יימס פארן עדיין טוען‬ ‫שג'ים ג'ייקובס טועה‬ ‫ושהראיות המשפטיות שוללות אפשרות של מאבק‬ 629 00:51:09,240 --> 00:51:12,240 ‫שקרה בזמן שפרנסיס אלן קרטר נורה‬ ‫באם החקיקה הפדרלית‬ ‫לא הייתה אוסרת על גזר דין מוות‬ 630 00:51:17,920 --> 00:51:20,320 ‫למי שלא מלאו לו 18 בעת ביצוע העבירה‬ 631 00:51:20,400 --> 00:51:22,840 ‫ג'סטין דיקנס היה מוצא להורג בשנת 2005‬ 632 00:51:25,520 --> 00:51:28,720 ‫לאחר 10 שנים בתא הנידונים למוות,‬ ‫דינו קוצר למאסר עולם,‬ 633 00:51:28,800 --> 00:51:31,800 ‫עם מאסר מינימלי של 40 שנה.‬ ‫הוא אינו זכאי לשחרור מוקדם עד שנת 2034 -‬