1
00:00:16,240 --> 00:00:18,800
‫נולדתי למשפחה ממעמד הביניים.‬

2
00:00:21,480 --> 00:00:26,400
‫אימא שלי עסקה בתביעות ביטוח,‬
‫אבא שלי היה נהג אוטובוס.‬

3
00:00:28,040 --> 00:00:29,840
‫- סן אנטוניו -‬

4
00:00:31,600 --> 00:00:33,760
‫תמיד דאגו לי.‬

5
00:00:34,680 --> 00:00:36,240
‫מעולם לא התעללו בי.‬

6
00:00:38,320 --> 00:00:39,680
‫הילדות שלי הייתה...‬

7
00:00:41,200 --> 00:00:42,640
‫הכי ממוצעת שיכולה להיות.‬

8
00:00:48,320 --> 00:00:51,600
‫שמי ליאו גורדון ליטל, השלישי במשפחה.‬

9
00:00:55,200 --> 00:00:56,800
‫ביצעתי רצח.‬

10
00:00:58,400 --> 00:01:00,400
‫נידונתי למוות‬

11
00:01:00,640 --> 00:01:02,440
‫כתוצאה מביצוע הרצח הזה.‬

12
00:01:05,480 --> 00:01:11,160
‫- מאז חידוש חוק עונש המוות בארה"ב ב-1976 -‬

13
00:01:11,240 --> 00:01:16,640
‫- מעל ל-8,000 איש נידונו למוות בגין רצח -‬

14
00:01:16,880 --> 00:01:22,680
‫- זה סיפורו של אסיר מספר #01306427‬
‫באגף הנידונים למוות -‬

15
00:01:24,640 --> 00:01:27,520
‫אני מסתכל לאחור על 20 השנים האחרונות,‬

16
00:01:28,000 --> 00:01:32,600
‫כפי שכל אחד היה עושה‬
‫אם היה יושב בכלא ומתכונן למותו.‬

17
00:01:33,320 --> 00:01:35,240
‫אתה חושב ומעלה זיכרונות,‬

18
00:01:35,320 --> 00:01:38,240
‫ואתה מנסה להבין מה השתבש.‬

19
00:01:45,680 --> 00:01:48,680
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

20
00:01:50,520 --> 00:01:51,680
‫זה סיפור אמיתי.‬

21
00:01:54,120 --> 00:01:55,440
‫ככה התחלתי.‬

22
00:01:56,480 --> 00:01:58,760
‫רק רציתי למרוד, רציתי לגרום למהומה.‬

23
00:01:59,040 --> 00:02:01,840
‫הבטתי בו. נראה מי יהרוג את מי, אה?‬

24
00:02:01,920 --> 00:02:03,000
‫קיבלתי את ההחלטה.‬

25
00:02:04,040 --> 00:02:05,240
‫לקחתי את חייו.‬

26
00:02:05,800 --> 00:02:11,000
‫זה משהו שמעולם לא התכוונתי לעשות.‬
‫הלוואי שלא הייתי עושה את זה.‬

27
00:02:15,320 --> 00:02:18,160
‫ידעתי שאצא מהמכונית הזו‬
‫וארצח את שני הגברים האלה.‬

28
00:02:18,800 --> 00:02:22,520
‫כשהוא כרע ברך לפניי,‬
‫אני רק זוכר שלחצתי על ההדק.‬

29
00:02:24,480 --> 00:02:26,720
‫הרגתי את שניהם.‬

30
00:02:28,200 --> 00:02:29,320
‫דקרתי אותם למוות.‬

31
00:02:39,800 --> 00:02:44,080
‫- ילד רגיל -‬

32
00:02:46,400 --> 00:02:50,960
‫- סן אנטוניו, טקסס -‬

33
00:02:57,560 --> 00:03:01,280
‫אני זוכרת שצפיתי בחדשות הערב,‬

34
00:03:01,720 --> 00:03:06,440
‫והראו שם מקרה רצח.‬

35
00:03:10,480 --> 00:03:14,440
‫והם ציינו את השם ליאו ליטל.‬

36
00:03:14,520 --> 00:03:16,120
‫- סלדנה, סגנית מנהל לשעבר -‬

37
00:03:18,960 --> 00:03:22,200
‫אני זוכרת איך הפה שלי נפתח לרווחה,‬

38
00:03:22,280 --> 00:03:25,560
‫ואמרתי, "לא ליאו".‬

39
00:03:25,640 --> 00:03:27,080
‫הוא היה אחד מתלמידיי.‬

40
00:03:31,200 --> 00:03:35,440
‫לא היה בו שום דבר יוצא דופן.‬
‫הוא היה פשוט נער צעיר ושקט.‬

41
00:03:39,360 --> 00:03:41,680
‫לא ילד נוראי.‬‫ ‬‫לא ילד נחמד. ‬

42
00:03:41,760 --> 00:03:44,080
‫פשוט תלמיד ממוצע מאוד.‬

43
00:03:49,040 --> 00:03:52,760
‫כשאתה הולך לתיכון גדול,‬
‫אתה יכול ללכת לאיבוד.‬

44
00:03:54,080 --> 00:03:57,400
‫וכשאני מסתכלת לאחור,‬
‫זה היה הסיפור עם ליאו.‬

45
00:03:57,480 --> 00:03:58,960
‫הוא היה נער צעיר ואבוד.‬

46
00:04:12,880 --> 00:04:16,760
‫- כלא דרינגטון, יוסטון, טקסס -‬

47
00:04:36,360 --> 00:04:37,400
‫מסביב לצוואר?‬

48
00:04:40,040 --> 00:04:42,800
‫- ב-23 בינואר 1998 -‬

49
00:04:42,920 --> 00:04:48,600
‫- ירה ליאו ליטל למוות בכריסטופר צ'אווס -‬

50
00:04:49,160 --> 00:04:51,560
‫מסביב או מאחור?‬

51
00:04:51,640 --> 00:04:52,480
‫כן, ככה.‬

52
00:04:55,120 --> 00:05:02,040
‫- כיום הוא משרת כרועה רוחני -‬

53
00:05:07,400 --> 00:05:08,280
‫הכול בסדר? ‬

54
00:05:18,480 --> 00:05:20,840
‫נולדתי וגדלתי בסן אנטוניו, טקסס‬

55
00:05:22,120 --> 00:05:24,080
‫ב-14 ביולי 1980.‬

56
00:05:28,800 --> 00:05:32,000
‫אבא שלי היה גבר שקט אבל קשוח.‬

57
00:05:36,200 --> 00:05:39,560
‫כשהייתי בן תשע או עשר‬

58
00:05:40,000 --> 00:05:42,080
‫אבא שלי היה בבית,‬

59
00:05:42,160 --> 00:05:45,200
‫וגידל אותנו יחד עם אימא שלי.‬

60
00:05:48,400 --> 00:05:51,240
‫בשלב הזה אבא שלי נפרד מאימא שלי,‬

61
00:05:51,320 --> 00:05:53,600
‫ומאוחר יותר הם התגרשו באופן רשמי.‬

62
00:06:00,040 --> 00:06:06,080
‫ההיעדרות של אבא שלי מהבית‬
‫יצרה חלל מורגש מאוד.‬

63
00:06:07,240 --> 00:06:11,480
‫בתור גבר, אני מניח שהייתה חסרה לי המשמעת.‬

64
00:06:16,240 --> 00:06:18,040
‫כשמתחילות שנות הנעורים,‬

65
00:06:18,520 --> 00:06:19,800
‫זה קשה מאוד לילד‬

66
00:06:20,800 --> 00:06:23,840
‫לעבור את זה לבד, ללא שום הדרכה.‬

67
00:06:27,240 --> 00:06:29,720
‫הסתבכתי בצרות בבית הספר.‬

68
00:06:30,640 --> 00:06:32,560
‫תמיד הייתי הילד הנמוך.‬

69
00:06:33,040 --> 00:06:35,600
‫תמיד הייתי הגמד שאליו כולם נטפלו.‬

70
00:06:36,080 --> 00:06:40,160
‫אבל לא הייתי מסוג הילדים שנכנעים.‬

71
00:06:40,400 --> 00:06:42,400
‫כך שנלחמתי בחזרה,‬

72
00:06:42,480 --> 00:06:44,120
‫נכנסתי לכמה קטטות...‬

73
00:06:45,720 --> 00:06:47,280
‫כדי להגן על עצמי.‬

74
00:06:50,200 --> 00:06:51,720
‫התחלתי להבריז מבית הספר.‬

75
00:06:52,320 --> 00:06:55,920
‫ומה אתה עושה‬
‫אם אתה לא נמצא בביה"ס כל היום?‬

76
00:06:56,800 --> 00:06:57,840
‫אתה מסתבך בצרות.‬

77
00:06:58,920 --> 00:07:01,160
‫בדרך כלל אלה היו גניבות קטנות מחנויות‬

78
00:07:01,240 --> 00:07:04,600
‫או הסגות גבול.‬

79
00:07:05,080 --> 00:07:07,400
‫דברים כאלה. ושימוש בסמים, כמובן.‬

80
00:07:10,760 --> 00:07:12,480
‫מגיל 13 עד גיל 17‬

81
00:07:12,600 --> 00:07:15,560
‫מצאתי את הפינה שלי, אבל זה היה בחברה אפלה.‬

82
00:07:15,640 --> 00:07:17,760
‫זה היה עם החבר'ה של הרחוב.‬

83
00:07:17,840 --> 00:07:20,720
‫עישנו מריחואנה ובילינו ביחד‬

84
00:07:21,080 --> 00:07:22,440
‫במקום להיות בבית הספר.‬

85
00:07:27,240 --> 00:07:29,440
‫התחלתי להתעניין בגנגסטה ראפ.‬

86
00:07:32,120 --> 00:07:38,240
‫התרשמתי והושפעתי מהאגרסיביות ש...‬

87
00:07:40,040 --> 00:07:42,000
‫היו לי רגשות כאלה בתקופה ההיא.‬

88
00:07:42,080 --> 00:07:44,360
‫במיוחד בזמנים האפלים שלי.‬

89
00:07:48,440 --> 00:07:54,120
‫נשלחתי לאבא שלי, שגר בדרום סן אנטוניו.‬

90
00:07:55,920 --> 00:07:59,600
‫הוא רשם אותי לבית ספר עירוני מקומי.‬

91
00:08:00,320 --> 00:08:02,240
‫ובמקרה רוב,‬

92
00:08:02,520 --> 00:08:07,600
‫שהגיע מהאזור שבו גרתי עם אימא שלי‬

93
00:08:08,000 --> 00:08:09,800
‫בצפון מערב סן אנטוניו,‬

94
00:08:10,040 --> 00:08:12,240
‫הוא היה מאותו האזור. אז התחברנו מייד.‬

95
00:08:14,720 --> 00:08:18,880
‫רוב וחבר נוסף סחבו אותי לחבורה שלהם.‬

96
00:08:19,920 --> 00:08:23,840
‫הוא השתייך ל-"קריפס", כפי שקראו להם.‬

97
00:08:25,600 --> 00:08:30,840
‫החבורה הזאת של "קריפס"‬
‫לא הייתה קבוצה גדולה.‬

98
00:08:31,560 --> 00:08:33,280
‫אלה היו בעיקר מעמידי פנים.‬

99
00:08:36,960 --> 00:08:38,640
‫אני לא באמת חושב על זה,‬

100
00:08:38,720 --> 00:08:42,000
‫אלא אם מישהו מעלה את זה‬
‫כחלק מההיסטוריה שלי.‬

101
00:08:42,560 --> 00:08:47,000
‫שמחתי להיות חלק מזה,‬
‫כי בתור נער אתה משוויץ בדברים כאלה.‬

102
00:08:47,080 --> 00:08:50,440
‫אתה רוצה לעשות לעצמך שם,‬
‫אתה רוצה שיפחדו ממך במידה מסוימת.‬

103
00:08:55,080 --> 00:08:57,000
‫התנסיתי בסמים קשים למדי.‬

104
00:08:58,040 --> 00:08:59,560
‫אז הייתי צריך למצוא כסף.‬

105
00:09:03,240 --> 00:09:07,560
‫אז קיבלתי החלטה לצאת ו...‬

106
00:09:09,120 --> 00:09:10,920
‫לשדוד מישהו בשביל הכסף.‬

107
00:09:16,520 --> 00:09:18,320
‫הייתי אז בן 17.‬

108
00:09:21,040 --> 00:09:22,600
‫חוסה זאבלה היה חבר שלי.‬

109
00:09:23,160 --> 00:09:26,000
‫זמן מה הסתובבנו ביחד ברחובות.‬

110
00:09:27,040 --> 00:09:29,960
‫הוא הפך לשותף שלי לפשע.‬

111
00:09:32,440 --> 00:09:36,480
‫באותו לילה נסענו ברחבי צפון סן אנטוניו,‬

112
00:09:36,800 --> 00:09:38,880
‫וחיפשנו מישהו לשדוד.‬

113
00:09:43,000 --> 00:09:47,640
‫חוסה היה צריך לשירותים,‬
‫לכן עצרנו במסעדה של "מגי".‬

114
00:09:50,560 --> 00:09:53,720
‫הוא נכנס פנימה,‬
‫ובזמן שחיכיתי בתוך האוטו שלי‬

115
00:09:54,560 --> 00:10:00,600
‫ראיתי איש מטופח בחליפת עסקים‬
‫יוצא לרכב שלו,‬

116
00:10:01,320 --> 00:10:04,400
‫מכניס משהו פנימה וסוגר את הדלת.‬

117
00:10:05,240 --> 00:10:07,680
‫הוא לא נעל את הדלת.‬

118
00:10:11,160 --> 00:10:12,240
‫אז...‬

119
00:10:13,000 --> 00:10:15,400
‫אזרתי אומץ, לקחתי את האקדח שלי‬

120
00:10:15,480 --> 00:10:18,480
‫והשארתי לחוסה פתק שיעקוב אחרי האוטו הזה.‬

121
00:10:21,200 --> 00:10:25,280
‫נראה לי הכי נכון באותו רגע‬
‫להיכנס למושב האחורי של האוטו שלו‬

122
00:10:25,600 --> 00:10:28,080
‫ולחכות עד שיצא.‬

123
00:10:34,160 --> 00:10:35,280
‫חוסה יצא,‬

124
00:10:35,400 --> 00:10:36,440
‫נכנס לאוטו שלי‬

125
00:10:36,520 --> 00:10:39,760
‫ואני מניח שהוא קרא את הפתק‬
‫והבין את התוכנית.‬

126
00:10:44,200 --> 00:10:49,760
‫לאחר כמה דקות,‬
‫כריסטופר הגיע ונכנס לאוטו שלו.‬

127
00:10:51,600 --> 00:10:54,080
‫והפתעתי אותו מהמושב האחורי.‬

128
00:10:57,600 --> 00:11:01,480
‫התוכנית שלי הייתה לקחת אותו לכספומט.‬

129
00:11:02,360 --> 00:11:04,640
‫אבל לא היה לו חשבון כספומט,‬

130
00:11:04,760 --> 00:11:07,800
‫אז נסענו ללא יעד זמן מה,‬

131
00:11:08,720 --> 00:11:11,400
‫עד שהוא אמר:‬

132
00:11:11,480 --> 00:11:12,560
‫"אם אתה צריך כסף,‬

133
00:11:13,080 --> 00:11:14,960
‫יש תיק במושב האחורי."‬

134
00:11:16,400 --> 00:11:21,120
‫ובתיק היו מספר שטרות.‬

135
00:11:21,200 --> 00:11:24,480
‫אני חושב שסכומם היה 300 או 400 דולר.‬

136
00:11:28,480 --> 00:11:29,520
‫אז בשלב הזה...‬

137
00:11:31,360 --> 00:11:33,840
‫חשבתי לעצמי שזה נגמר.‬

138
00:11:35,160 --> 00:11:39,400
‫כל מה שהייתי צריך לעשות‬
‫זה לקחת אותו לכביש מהיר ארוך,‬

139
00:11:40,680 --> 00:11:44,880
‫לומר לו ללכת ברגל‬
‫ולהיפטר מהרכב כק״מ וחצי לאחר מכן.‬

140
00:11:45,520 --> 00:11:49,760
‫ואז להיכנס לרכב שלי וללכת משם,‬
‫ללא השלכות, עם מה ששדדתי.‬

141
00:11:54,040 --> 00:11:58,200
‫התברר בדרך שכמעט נגמר לו הדלק‬

142
00:11:58,280 --> 00:12:01,200
‫ועצרנו בתחנת דלק.‬

143
00:12:05,760 --> 00:12:08,240
‫אני חושב שזה היה הדבר ההגיוני לעשות.‬

144
00:12:16,560 --> 00:12:20,440
‫נסענו קצת יותר רחוק משתכננתי.‬

145
00:12:22,440 --> 00:12:26,680
‫וביקשתי ממנו לעצור בצד הכביש.‬

146
00:12:28,640 --> 00:12:30,120
‫זה היה אמצע ינואר.‬

147
00:12:31,080 --> 00:12:32,640
‫היה קר יחסית לחורף בטקסס.‬

148
00:12:34,880 --> 00:12:37,960
‫אני זוכר שיצאתי לדרך צדדית חשוכה‬

149
00:12:38,040 --> 00:12:43,120
‫עם הבזקי אורות החירום והקור שהיכה בפניי.‬

150
00:12:52,600 --> 00:12:55,080
‫אני לא יודע מה קרה, באמת שלא.‬

151
00:12:57,360 --> 00:13:01,720
‫הרצתי את זה בראש הרבה פעמים.‬

152
00:13:04,440 --> 00:13:07,840
‫הוא מעולם לא ראה את פניי. וידאתי את זה.‬

153
00:13:09,560 --> 00:13:16,160
‫וזה היה הדבר הפשוט לעשות.‬

154
00:13:16,360 --> 00:13:22,720
‫להשאיר אותו שם, לצאת מהרכב‬
‫ולתת לו ללכת ברגל בחזרה לעיר, חי.‬

155
00:13:24,120 --> 00:13:26,880
‫אבל מסיבה כלשהי בראשי...‬

156
00:13:29,440 --> 00:13:34,120
‫באותו שבריר שנייה של הרמת... האקדח.‬

157
00:13:37,280 --> 00:13:38,800
‫וכשהוא כרע ברך לפניי...‬

158
00:13:41,360 --> 00:13:43,360
‫אני רק זוכר שלחצתי על ההדק.‬

159
00:13:54,240 --> 00:13:59,040
‫אני זוכר את חוסה אומר: ״מה אתה עושה?״‬

160
00:14:01,840 --> 00:14:03,240
‫אני זוכר שמכונית עברה.‬

161
00:14:04,840 --> 00:14:06,520
‫והעמדנו פנים שלא קרה כלום.‬

162
00:14:08,720 --> 00:14:12,240
‫לבסוף התחלתי לעזור לחוסה...‬

163
00:14:13,720 --> 00:14:17,200
‫לגרור את גופתו של כריסטופר‬
‫לצד השני של הכביש.‬

164
00:14:31,360 --> 00:14:34,840
‫- ליאו ליטל נעצר יומיים לאחר מכן -‬

165
00:14:34,920 --> 00:14:39,760
‫- לאחר שמכר מסר את שמו למשטרה -‬

166
00:14:46,800 --> 00:14:53,800
‫- בחמישה במרץ 1999 נגזר עליו גזר דין מוות‬
‫בעבור רצח מדרגה ראשונה -‬

167
00:14:58,160 --> 00:15:00,360
‫במהלך כל התקופה שבה הייתי כלוא,‬

168
00:15:01,840 --> 00:15:03,480
‫כבר 21 שנה,‬

169
00:15:03,960 --> 00:15:08,000
‫לא עובר יום שבו אני לא חושב על מה שעשיתי‬
‫ועל מי שעשיתי לו את זה.‬

170
00:15:12,120 --> 00:15:15,120
‫אני לא יודע מה תראה משפחת צ'אווס,‬

171
00:15:15,600 --> 00:15:19,240
‫איזו השקפה יש להם בשלב הזה בחייהם.‬

172
00:15:22,560 --> 00:15:24,240
‫אני התפייסתי עם האלוהים שלי.‬

173
00:15:24,920 --> 00:15:29,440
‫וכעת ברצוני להתפייס עם האנשים‬
‫שבהם פגעתי יותר מכול.‬

174
00:15:30,160 --> 00:15:31,520
‫אני חושב שזה יהיה...‬

175
00:15:38,080 --> 00:15:41,120
‫אני חושב שזה יהיה דבר יפה לראות.‬

176
00:15:44,320 --> 00:15:45,640
‫אולי לסגור מעגל.‬

177
00:15:47,000 --> 00:15:48,480
‫אני חושב שהגיע הזמן.‬

178
00:16:19,480 --> 00:16:21,120
‫אני אוהב לשחק גולף.‬

179
00:16:24,960 --> 00:16:26,680
‫זה מוריד ממני מתח.‬

180
00:16:28,920 --> 00:16:31,840
‫מרגישים את האוויר, את הרוח, מתאמנים קצת.‬

181
00:16:33,040 --> 00:16:37,840
‫נפטרים מהמתח שהצטבר,‬
‫מוציאים אותו על הכדור והולכים הביתה.‬

182
00:16:40,760 --> 00:16:43,840
‫כך אני לא לוקח הביתה את כל מה שקרה בחקירה.‬

183
00:16:51,600 --> 00:16:53,000
‫שמי תומס מטג׳קה.‬

184
00:16:56,320 --> 00:16:57,520
‫כולם קוראים לי בוטש.‬

185
00:16:58,920 --> 00:17:01,960
‫אני שוטר מזה 41 שנה.‬

186
00:17:03,360 --> 00:17:05,600
‫והעברתי כמעט 17 שנה‬

187
00:17:05,680 --> 00:17:09,600
‫בחקירות רצח, ניסיונות רצח‬
‫ורצח מדרגה ראשונה בסן אנטוניו.‬

188
00:17:13,920 --> 00:17:18,680
‫למרות כל מה שראיתי, זה כנראה התיק‬
‫שהשפיע עליי יותר מכל תיק אחר.‬

189
00:17:20,400 --> 00:17:22,520
‫הוא השפיע עליי, הוא השפיע על משפחתי,‬

190
00:17:22,600 --> 00:17:25,280
‫הוא השפיע על יחסיי בעבודה לתקופה מסוימת.‬

191
00:17:26,400 --> 00:17:29,920
‫אני חושב שזה קרה‬
‫כי הרצח הזה היה כל כך סתמי.‬

192
00:17:32,240 --> 00:17:34,040
‫הוא לא היה אמור לקרות.‬

193
00:17:34,680 --> 00:17:37,560
‫אבל הוא קרה, וזה שחק אותי במשך כחצי שנה.‬

194
00:17:41,320 --> 00:17:45,920
‫- משרד השריף במחוז קנדאל -‬

195
00:17:46,000 --> 00:17:50,600
‫- סגן בוטש מטג׳קה -‬

196
00:17:52,040 --> 00:17:53,960
‫אחד מהדברים שאנחנו עושים בחקירות‬

197
00:17:54,040 --> 00:17:57,200
‫הוא לחקור לעומק את רקע הקורבן,‬

198
00:17:57,280 --> 00:17:59,280
‫במיוחד כשאין לנו קצה חוט.‬

199
00:18:00,360 --> 00:18:04,040
‫וכריסטופר היה בחור צעיר ומאוד מאוד מיוחד‬
‫עם משפחה מאוד מיוחדת.‬

200
00:18:06,320 --> 00:18:08,920
‫הוא ככל הנראה היה הקורבן הבוגר הכי תמים‬

201
00:18:09,160 --> 00:18:11,280
‫מכל חקירת רצח שאי פעם הייתה לי.‬

202
00:18:15,480 --> 00:18:18,080
‫עברתי על הדירה שלו, עברתי על חייו.‬

203
00:18:18,440 --> 00:18:22,120
‫עברתי על כל גזיר נייר‬
‫ועל כל פריט בדירתו שבו הוא נגע,‬

204
00:18:22,200 --> 00:18:25,440
‫וחיפשתי משהו שייתן לי קצה חוט‬
‫להבין מדוע זה קרה.‬

205
00:18:25,520 --> 00:18:27,280
‫ולא מצאתי שום דבר.‬

206
00:18:36,240 --> 00:18:40,000
‫- כריסטופר צ'אווס היה משרת עוזר -‬

207
00:18:40,080 --> 00:18:43,840
‫- בקהילה המקומית של עדי יהוה -‬

208
00:18:44,480 --> 00:18:48,800
‫- הכסף שליאו גנב ממנו -‬

209
00:18:48,880 --> 00:18:54,280
‫- היה סך התרומות שנתרמו באסיפה באותו יום -‬

210
00:19:02,040 --> 00:19:06,600
‫אחד הדברים שממש רדפו אותי‬
‫היה המקום שבו נמצאה גופתו של כריסטופר.‬

211
00:19:13,560 --> 00:19:15,880
‫מצאנו שני תרמילים בזירה.‬

212
00:19:15,960 --> 00:19:17,880
‫אין ספק שהוא נורה בעורפו.‬

213
00:19:20,520 --> 00:19:23,720
‫מצאנו גם סימני גרירה במקום שבו גופתו נגררה‬

214
00:19:23,800 --> 00:19:26,800
‫מהכביש למקום שבו הוא נמצא.‬

215
00:19:27,640 --> 00:19:29,400
‫הוא שכב שם יום שלם,‬

216
00:19:29,960 --> 00:19:32,920
‫חי וסובל מכיוון שנורה.‬

217
00:19:37,360 --> 00:19:39,840
‫היה אזור של בוץ שנוקה.‬

218
00:19:39,920 --> 00:19:43,160
‫בערך כמו שיוצרים מלאכי שלג,‬
‫כשמזיזים את השלג.‬

219
00:19:44,160 --> 00:19:48,600
‫כריסטופר שכב שם ורגלו נעה הלוך ושוב,‬

220
00:19:48,680 --> 00:19:51,160
‫ואנשים מניחים שהוא ניסה לקום. אבל לדעתי,‬

221
00:19:51,960 --> 00:19:54,560
‫אני עושה את זה כשאני במיטה, חולה וסובל,‬

222
00:19:54,640 --> 00:19:57,320
‫אני מזיז את הרגל כדי להסיח את דעתי מהכאב.‬

223
00:19:57,680 --> 00:19:59,720
‫אני חושב שזה מה שכריסטופר עשה,‬

224
00:19:59,800 --> 00:20:02,680
‫וזה הסימן שמעיד על כך שהוא שכב שם בייסורים‬

225
00:20:03,160 --> 00:20:06,680
‫עד שמצאו אותו. זה השפיע עליי מאוד.‬

226
00:20:14,280 --> 00:20:16,440
‫- דקות לאחר שנמצא -‬

227
00:20:16,520 --> 00:20:20,600
‫- כריסטופר צ'אווס הוסק לבית החולים -‬

228
00:20:20,960 --> 00:20:26,400
‫- הוא מת יומיים לאחר מכן -‬

229
00:20:31,400 --> 00:20:34,200
‫ביום-יומיים הראשונים של החקירה הזו‬

230
00:20:34,280 --> 00:20:36,600
‫היינו מדוכאים, כי לא היה לנו כלום.‬

231
00:20:38,400 --> 00:20:41,640
‫ואז גילינו את זהותו של החשוד,‬

232
00:20:42,120 --> 00:20:43,480
‫והתיק התחיל להתחבר.‬

233
00:20:47,480 --> 00:20:50,440
‫ליאו הפתיע אותנו כשהלכנו לדבר איתו.‬

234
00:20:50,520 --> 00:20:51,880
‫לא ציפיתי למצוא‬

235
00:20:52,600 --> 00:20:55,120
‫מישהו כל כך צעיר מעורב במקרה כזה.‬

236
00:20:56,600 --> 00:20:58,920
‫כשהבאנו אותו, סיפרנו לו מה יש לנו.‬

237
00:20:59,200 --> 00:21:03,280
‫"יש לי עד שאומר שהודית‬
‫בכך שירית בכריסטופר צ'אווס.‬

238
00:21:03,360 --> 00:21:07,480
‫יש לי עד שמקשר אותך לרכב הזה."‬
‫פרשתי בפניו את הכול ואמרתי לו, ‬

239
00:21:07,560 --> 00:21:10,240
‫״נתפסת, ואין שום סיבה להכחיש.‬

240
00:21:10,720 --> 00:21:13,000
‫הרגת מישהו במהלך ביצוע שוד.‬

241
00:21:13,080 --> 00:21:16,280
‫זו עבירה שדינה מוות בטקסס,‬
‫וזה גזר הדין שצפוי לך.״‬

242
00:21:16,520 --> 00:21:20,400
‫הוא היה בן 17,‬
‫ואז עונש מוות הוחל על בני 17.‬

243
00:21:21,480 --> 00:21:25,720
‫זה לא הטריד אותו. הוא כביכול אמר,‬
‫״בוא נדבר על זה. אספר לך כל מה שעשיתי.״‬

244
00:21:29,760 --> 00:21:33,240
‫ליאו מעולם לא סיפק הסבר‬
‫לסיבה שבגללה זה קרה.‬

245
00:21:33,880 --> 00:21:37,200
‫כמובן שהוא רצה לבצע שוד, ‬
‫הם חיפשו כסף לסמים,‬

246
00:21:37,280 --> 00:21:39,000
‫זה היה המניע לכל הסיפור.‬

247
00:21:39,480 --> 00:21:42,760
‫אבל למה הוא החליט ללחוץ על ההדק‬
‫ולירות בכריס,‬

248
00:21:43,320 --> 00:21:45,120
‫ההסבר הזה מעולם לא הגיע.‬

249
00:21:59,600 --> 00:22:04,040
‫- ליאו ליטל ירה בצ'אווס בדרך כפרית -‬

250
00:22:04,120 --> 00:22:08,680
‫- כחמישים ק״מ דרום-מזרחית לסן אנטוניו -‬

251
00:22:16,360 --> 00:22:19,920
‫- כחמישה עשר ק"מ מלה ורניה -‬

252
00:22:20,000 --> 00:22:25,560
‫- שם גר ליטל עם אביו כשהיה בן 16 -‬

253
00:22:34,040 --> 00:22:37,360
‫- לה ורניה, טקסס -‬

254
00:22:37,480 --> 00:22:40,400
‫ליאו היה קיצוני לשני כיוונים.‬

255
00:22:42,160 --> 00:22:45,720
‫הוא היה מהגברים שיפתחו עבורך דלת.‬

256
00:22:45,840 --> 00:22:47,440
‫אבל באותו זמן,‬

257
00:22:47,840 --> 00:22:51,600
‫הוא ייתן למישהו אגרוף בפרצוף‬
‫אם הוא גרם לך לבכות ואכפת לו ממך.‬

258
00:22:56,920 --> 00:22:59,040
‫פגשתי את ליאו לראשונה בתיכון.‬

259
00:23:00,840 --> 00:23:03,320
‫הוא היה מגיע לקרוואן שלנו מחוץ לעיר‬

260
00:23:03,400 --> 00:23:05,640
‫והיינו משחקים משחקי וידאו.‬

261
00:23:08,400 --> 00:23:11,040
‫כולנו חווינו בעיות שונות.‬

262
00:23:11,120 --> 00:23:14,760
‫אז היה לנו מכנה משותף‬

263
00:23:14,840 --> 00:23:17,000
‫כשהתמסטלנו ושכחנו מהן.‬

264
00:23:19,200 --> 00:23:23,360
‫נראה שהוא חיפש תשומת לב‬
‫לא רק מהבנות, אלא גם מהבנים.‬

265
00:23:23,440 --> 00:23:25,200
‫אתה יודע, הוא רצה כבוד.‬

266
00:23:28,640 --> 00:23:32,120
‫הוא התלבש כמו גנגסטר מהעיר, באמת.‬

267
00:23:32,640 --> 00:23:37,840
‫תכשיטי זהב, עגיל, מכנסיים מגוהצים.‬

268
00:23:38,400 --> 00:23:44,200
‫הוא החליט שהוא חבר ב-"קריפס".‬

269
00:23:44,640 --> 00:23:47,520
‫אפילו היה לו כינוי, קראנו לו ליל קרייזי.‬

270
00:23:53,360 --> 00:23:58,600
‫הכרתי את ליאו לא יותר משנה‬
‫לפני שהוא ביצע את הפשע.‬

271
00:24:02,320 --> 00:24:04,720
‫ראינו אורות מתקרבים בשביל הכניסה.‬

272
00:24:10,240 --> 00:24:13,040
‫הוא נכנס לבית עם חבר.‬

273
00:24:14,520 --> 00:24:18,720
‫אחד החברים שואל, ״מאיפה הרכב?״‬

274
00:24:19,560 --> 00:24:22,480
‫ואז הוא התחיל לספר לנו מה קרה.‬

275
00:24:27,520 --> 00:24:29,320
‫בהתחלה לא האמנתי לו.‬

276
00:24:29,400 --> 00:24:30,680
‫חשבתי שהוא משקר.‬

277
00:24:32,080 --> 00:24:34,480
‫אבל לחבר שלו היה דם על המכנסיים.‬

278
00:24:34,560 --> 00:24:38,400
‫אז קצת פחדתי שאולי הוא כן עשה משהו.‬

279
00:24:41,520 --> 00:24:44,720
‫הייתה לנו חברה משותפת שגרה איתי,‬

280
00:24:45,400 --> 00:24:49,520
‫והיא התקשרה בעילום שם למשטרה,‬

281
00:24:49,960 --> 00:24:53,360
‫ואמרה להם שהוא ביצע פשע.‬

282
00:24:58,600 --> 00:25:02,120
‫לא חשבתי שזה יקרה. בחיים לא.‬

283
00:25:04,280 --> 00:25:08,240
‫חשבתי שהוא פשוט עובר תקופה מסוימת,‬
‫כמו כולנו.‬

284
00:25:09,040 --> 00:25:11,320
‫הוא פשוט הרחיק לכת.‬

285
00:25:21,920 --> 00:25:28,120
‫- בשנת 2005, בית המשפט העליון של ארה"ב‬
‫הוציא מהחוק -‬

286
00:25:28,200 --> 00:25:32,680
‫-את הוצאתם להורג של עבריינים‬
‫שהיו קטינים בעת ביצוע הפשע -‬

287
00:25:33,000 --> 00:25:37,360
‫- עונשו של ליאו ליטל הומתק למאסר עולם -‬

288
00:25:37,440 --> 00:25:43,920
‫- וכן עונשו של שותפו, חוסה זאבלה -‬

289
00:25:44,360 --> 00:25:48,000
‫- בית הכלא על שם ג'יימס ו. אלרד -‬

290
00:25:48,120 --> 00:25:51,520
‫- המחלקה למשפט פלילי של טקסס -‬

291
00:25:54,200 --> 00:25:57,560
‫- כלא אלרד, ויצ׳יטה פולס, טקסס -‬

292
00:25:58,600 --> 00:26:01,240
‫ליאו לא אומר הרבה. הוא פשוט מסתכל.‬

293
00:26:01,720 --> 00:26:03,160
‫זה כל מה שהוא היה עושה.‬

294
00:26:05,440 --> 00:26:07,200
‫וזה אומר הכול.‬

295
00:26:07,280 --> 00:26:08,880
‫צריך לשים עין על השקטים.‬

296
00:26:12,720 --> 00:26:14,360
‫שמי חוסה זאבלה.‬

297
00:26:14,440 --> 00:26:17,240
‫הורשעתי ברצח מדרגה ראשונה‬
‫ונשפטתי למאסר עולם.‬

298
00:26:23,680 --> 00:26:28,800
‫גדלתי במה שאחרים יגדירו,‬
‫מנקודת מבט חיצונית,‬

299
00:26:28,920 --> 00:26:32,440
‫כשכונה מסוכנת שקשורה לכנופיות.‬

300
00:26:34,880 --> 00:26:36,320
‫המצב היה די רע.‬

301
00:26:38,160 --> 00:26:40,960
‫למה אפשר לצפות משכונת עוני, אני מניח?‬

302
00:26:43,680 --> 00:26:45,160
‫עשיתי דברים מטופשים.‬

303
00:26:45,520 --> 00:26:48,400
‫גנבתי מכוניות ופרצתי לבתים.‬

304
00:26:49,440 --> 00:26:52,720
‫כי לא היה מה לעשות.‬

305
00:26:54,240 --> 00:26:55,640
‫הייתי ברחוב.‬

306
00:26:56,480 --> 00:26:57,360
‫די רע.‬

307
00:27:01,920 --> 00:27:05,200
‫ליאו ליטל היה חבר של חבר.‬

308
00:27:07,080 --> 00:27:08,440
‫והיינו מתמסטלים.‬

309
00:27:08,640 --> 00:27:12,000
‫היינו מעשנים חשיש יחד ומקשיבים למוזיקה,‬

310
00:27:12,480 --> 00:27:15,800
‫והיה לנו מכנה משותף.‬

311
00:27:15,880 --> 00:27:19,000
‫אז היה קליק מיידי.‬

312
00:27:22,440 --> 00:27:26,720
‫השכונה שלו הייתה ציורית מאוד.‬
‫מבינים למה אני מתכוון?‬

313
00:27:27,920 --> 00:27:29,480
‫אנשים מטיילים עם הכלב.‬

314
00:27:31,240 --> 00:27:32,360
‫מדשאות יפות.‬

315
00:27:33,200 --> 00:27:35,280
‫שלט של המשמר השכונתי בחצר הקדמית.‬

316
00:27:35,360 --> 00:27:36,920
‫כן, מהשכונות האלה.‬

317
00:27:40,040 --> 00:27:41,520
‫ככה ראיתי את זה.‬

318
00:27:41,600 --> 00:27:44,760
‫אנחנו צריכים להיות בשקט,‬
‫כי השכנים ילשינו אם נרעיש.‬

319
00:27:44,840 --> 00:27:46,680
‫הם יתקשרו למשטרה, תהיה בשקט.‬

320
00:27:50,720 --> 00:27:52,320
‫לא ידעתי שהוא היה בכנופייה.‬

321
00:27:52,720 --> 00:27:54,800
‫כששמעתי את זה במשפט, כזה, כן?‬

322
00:27:56,240 --> 00:27:58,160
‫אתה בכנופייה? לא נראית לי...‬

323
00:27:58,240 --> 00:27:59,720
‫גדלתי ליד חברי כנופיות.‬

324
00:28:00,360 --> 00:28:01,960
‫אתה לא נראה לי חבר כנופייה.‬

325
00:28:02,560 --> 00:28:04,280
‫כותב שירי ראפ וכל זה?‬

326
00:28:05,160 --> 00:28:07,800
‫בחייך, זה מה שאתה עושה? כותב שירי ראפ?‬

327
00:28:08,520 --> 00:28:09,400
‫כנראה.‬

328
00:28:14,600 --> 00:28:16,880
‫לא חשבתי שיקרה משהו באותו ערב.‬

329
00:28:20,160 --> 00:28:22,120
‫שמעתי יריות, כמובן שהסתכלתי.‬

330
00:28:24,000 --> 00:28:29,240
‫הדבר הראשון שחשבתי עליו היה,‬
‫״זה לא כמו בסרטים.״‬

331
00:28:29,320 --> 00:28:33,360
‫בסרטים הם מתעוותית. הוא לא התעוות.‬

332
00:28:35,120 --> 00:28:36,920
‫אני זוכר את העשן מהשיער.‬

333
00:28:37,400 --> 00:28:40,640
‫אני זוכר חזרה, נדנוד,‬

334
00:28:40,720 --> 00:28:42,600
‫על ברך אחת, נדנוד,‬

335
00:28:42,720 --> 00:28:45,520
‫ואז נפילה. ממש לאט.‬

336
00:28:45,760 --> 00:28:48,080
‫ממש לאט. אחרי כדור בראש.‬

337
00:28:48,720 --> 00:28:49,600
‫ממש לאט.‬

338
00:28:56,640 --> 00:29:01,160
‫אמרתי, ״אנחנו חייבים להיפטר מהרכב הזה.״‬
‫הוא אמר, ״בסדר, אבל קודם בוא איתי.״‬

339
00:29:02,640 --> 00:29:04,400
‫אז באתי איתו,‬

340
00:29:04,720 --> 00:29:07,800
‫והגענו לבית של כמה אנשים.‬

341
00:29:08,600 --> 00:29:12,320
‫אני זוכר שלא אהבתי את האנשים האלה,‬
‫כי הם התנהגו כאילו הם שחורים.‬

342
00:29:12,880 --> 00:29:14,600
‫"אחי" פה, "אחי" שם.‬

343
00:29:14,680 --> 00:29:16,640
‫אני לא הסתובבתי עם אנשים כאלה.‬

344
00:29:17,200 --> 00:29:20,440
‫אני זוכר שחשבתי: ״מה יש פה? למה אנחנו פה?״‬

345
00:29:20,560 --> 00:29:21,520
‫צריך לזוז.‬

346
00:29:24,120 --> 00:29:26,880
‫ליאו אמר... הוא השוויץ בזה.‬

347
00:29:28,040 --> 00:29:30,760
‫״אני חיסלתי אותו, עשיתי את זה.‬

348
00:29:30,840 --> 00:29:32,880
‫הוא שם עכשיו.״ באמת?‬

349
00:29:34,840 --> 00:29:36,000
‫זה הליאו שלא ראיתי.‬

350
00:29:37,000 --> 00:29:38,880
‫הוא אף פעם לא התנהג ככה.‬

351
00:29:38,960 --> 00:29:42,840
‫מדבר ככה ומשוויץ? לא.‬

352
00:29:43,720 --> 00:29:44,560
‫לא.‬

353
00:29:50,040 --> 00:29:54,160
‫באותו ערב ממש לא חשבתי שיקרה משהו כזה.‬

354
00:29:57,000 --> 00:30:00,360
‫הנחתי שליאו יעשה את אותו הדבר‬
‫שעשינו עם האחרון.‬

355
00:30:10,480 --> 00:30:14,720
‫- דאלאס, טקסס -‬

356
00:30:16,760 --> 00:30:20,520
‫- שבוע לפני הרצח של כריסטופר צ'אווס -‬

357
00:30:20,600 --> 00:30:26,040
‫- ליאו ליטל וחוסה זאבלה‬
‫ביצעו שוד כמעט זהה -‬

358
00:30:28,120 --> 00:30:29,600
‫שמי מלאכי וורפטס.‬

359
00:30:30,680 --> 00:30:32,800
‫בדיוק עברתי לסן אנטוניו.‬

360
00:30:38,640 --> 00:30:41,240
‫שתיים לפנות בוקר, התעוררתי‬

361
00:30:41,960 --> 00:30:45,280
‫וראיתי בחור צעיר עומד למרגלות המיטה שלי,‬

362
00:30:45,360 --> 00:30:47,520
‫צועק עליי ואומר לי לקום.‬

363
00:30:52,800 --> 00:30:55,120
‫הוא כיוון עליי אקדח,‬

364
00:30:55,200 --> 00:30:57,320
‫ואמר לי לבוא איתו.‬

365
00:30:59,360 --> 00:31:03,520
‫ובזמן שהלכנו במסדרון לחניון,‬

366
00:31:04,920 --> 00:31:06,680
‫הוא הסתכל עליי ואמר,‬

367
00:31:07,400 --> 00:31:11,560
‫״אם אני נעצר על משהו הערב,‬
‫זה לא יהיה על שוד. זה יהיה על רצח.״‬

368
00:31:17,360 --> 00:31:21,640
‫הוא הצמיד את האקדח לצד שלי ואמר לי לנהוג.‬

369
00:31:25,360 --> 00:31:27,440
‫כשיצאנו מהחניון,‬

370
00:31:27,880 --> 00:31:29,680
‫שמתי לב שיש רכב שעוקב אחרינו.‬

371
00:31:31,440 --> 00:31:35,000
‫הוא כיוון אותי לכספומט במכולת.‬

372
00:31:36,240 --> 00:31:38,960
‫והוא אמר, ״אם תנסה להיות גיבור,‬
‫אני אירה בך. ‬

373
00:31:39,200 --> 00:31:41,320
‫אני יכול לירות בך דרך המעיל, ככה.״‬

374
00:31:51,040 --> 00:31:52,480
‫כשחזרנו לרכב‬

375
00:31:53,080 --> 00:31:56,120
‫הוא פשוט אמר,‬
‫״אנחנו צריכים לעשות עוד דבר אחד".‬

376
00:31:58,240 --> 00:32:02,760
‫היא אמר לי לנסוע על הכביש המהיר‬
‫מחוץ לסן אנטוניו.‬

377
00:32:07,880 --> 00:32:09,680
‫עצרנו בצד הכביש,‬

378
00:32:09,760 --> 00:32:12,360
‫והשותף שלו עצר את הרכב שלו מולנו.‬

379
00:32:12,840 --> 00:32:14,440
‫הם אמרו לי לצאת מהרכב.‬

380
00:32:16,440 --> 00:32:19,120
‫הם נסעו ולא ראיתי אותם יותר.‬

381
00:32:28,600 --> 00:32:31,640
‫כשבוע לאחר מכן צפיתי בחדשות,‬

382
00:32:32,440 --> 00:32:35,680
‫ושמעתי דיווח על בחור צעיר שנהרג.‬

383
00:32:38,040 --> 00:32:40,600
‫הבלשים ממש התעניינו בסיפור.‬

384
00:32:40,680 --> 00:32:44,760
‫הם הגיעו למקום העבודה שלי‬
‫עם תמונות של חשודים.‬

385
00:32:45,640 --> 00:32:47,360
‫ומיד הצבעתי‬

386
00:32:47,560 --> 00:32:49,720
‫על הבחור שחטף אותי‬

387
00:32:49,960 --> 00:32:51,920
‫והתברר שזה היה ליאו ליטל.‬

388
00:33:06,000 --> 00:33:07,880
‫אני חושב על ליאו הרבה.‬

389
00:33:12,360 --> 00:33:14,760
‫חשבתי על זה הרבה פעמים לאורך השנים.‬

390
00:33:15,040 --> 00:33:18,480
‫והתפללתי למענו שוב ושוב.‬

391
00:33:20,840 --> 00:33:26,040
‫ואני יודע באיזו קלות‬
‫יכולתי להיות במצבו בעצמי.‬

392
00:33:26,400 --> 00:33:29,080
‫כי קיבלתי החלטות גרועות כשהייתי נער.‬

393
00:33:32,040 --> 00:33:36,080
‫ואני מרגיש מין חיבור אליו.‬

394
00:33:37,960 --> 00:33:39,960
‫ואני מקווה שהוא יודע שאני סולח לו.‬

395
00:34:12,320 --> 00:34:15,520
‫אני רוצה להראות לך סרטון שמצאנו בחקירה,‬

396
00:34:15,600 --> 00:34:17,400
‫מתחנת הדלק "דיאמונד שאמרוק".‬

397
00:34:19,000 --> 00:34:21,960
‫ליאו הנחה את כריסטופר‬
‫לעצור ב-"דיאמונד שמרוק"‬

398
00:34:22,760 --> 00:34:24,000
‫כדי לקנות לו שתייה.‬

399
00:34:25,800 --> 00:34:28,160
‫אפשר לראות את כריסטופר נכנס בדלת הראשית.‬

400
00:34:30,640 --> 00:34:34,080
‫ליאו נמצא מאחורי כריסטופר וידו בכיס הימני.‬

401
00:34:34,160 --> 00:34:35,840
‫אנחנו יודעים ששם נמצא האקדח.‬

402
00:34:36,680 --> 00:34:40,200
‫שימו לב שליאו מאפשר לכריסטופר‬
‫להתהלך ברחבי החנות.‬

403
00:34:40,280 --> 00:34:44,040
‫הוא הולך עד סוף החנות‬
‫כדי להביא לליאו משהו לשתות.‬

404
00:34:44,120 --> 00:34:46,600
‫בינתיים ליאו מדבר עם המוכר.‬

405
00:34:48,280 --> 00:34:51,080
‫כריסטופר שם את הקולה על הדלפק‬
‫וליאו משלם עליה.‬

406
00:34:53,360 --> 00:34:56,720
‫עכשיו רואים את ליאו‬
‫מסתובב ויוצא לפני כריסטופר,‬

407
00:34:57,120 --> 00:35:00,040
‫ומאפשר לכריסטופר לתפוס אותו מאחור.‬

408
00:35:01,880 --> 00:35:04,040
‫כשדיברתי עם משפחתו, שאלתי את אביו:‬

409
00:35:04,120 --> 00:35:07,600
‫״למה כריסטופר לא נלחם?‬
‫למה הוא לא אמר משהו?‬

410
00:35:07,680 --> 00:35:10,640
‫למה הוא לא עשה משהו כדי לסיים את המצב?״‬

411
00:35:11,080 --> 00:35:12,520
‫וכשדיברתי עם מר צ׳אווס,‬

412
00:35:12,600 --> 00:35:16,160
‫הוא אמר לי שכריסטופר היה אדם מאוד אדוק,‬

413
00:35:16,360 --> 00:35:18,000
‫והדת שלהם לא אלימה,‬

414
00:35:18,080 --> 00:35:23,400
‫וכריסטופר האמין‬
‫שאם הוא יתאמץ לנהוג בחוסר אלימות,‬

415
00:35:23,880 --> 00:35:25,560
‫הכול יהיה בסדר.‬

416
00:35:25,640 --> 00:35:29,320
‫זו האמונה שלו, וזה מה שבסופו של דבר הוביל,‬

417
00:35:29,400 --> 00:35:31,440
‫לדעתי, למותו.‬

418
00:35:34,920 --> 00:35:36,960
‫ליאו בכלל לא מסתכל על כריס.‬

419
00:35:37,240 --> 00:35:40,560
‫הפעם היחידה שבה הוא באמת מסתכל עליו‬
‫היא כשהוא יוצא.‬

420
00:35:40,640 --> 00:35:45,320
‫הוא מעיף מבט חטוף מעבר לכתף,‬
‫כדי לוודא שכריסטופר עדיין שם.‬

421
00:35:47,640 --> 00:35:49,360
‫ליאו נהנה מהכוח.‬

422
00:35:49,680 --> 00:35:53,040
‫הוא לא היה מתוח, הוא לא דאג, הוא לא פחד.‬

423
00:35:53,120 --> 00:35:55,240
‫הוא היה בשליטה ועליונות מוחלטות.‬

424
00:36:17,640 --> 00:36:18,760
‫אני לא יודע מה קרה.‬

425
00:36:19,080 --> 00:36:20,120
‫באמת שלא.‬

426
00:36:26,560 --> 00:36:28,280
‫אני רק זוכר שלחצתי על ההדק.‬

427
00:36:31,480 --> 00:36:37,800
‫אם הייתי יושב מול אימו ואביו של כריסטופר,‬

428
00:36:38,760 --> 00:36:41,440
‫לא היו מילים שירגיעו אותם.‬

429
00:36:43,920 --> 00:36:46,840
‫יש להם כל זכות להיות פגועים.‬

430
00:36:49,840 --> 00:36:51,080
‫אבל מה לגבי המשיח?‬

431
00:36:52,560 --> 00:36:54,080
‫מה לגבי פיוס?‬

432
00:36:55,880 --> 00:37:00,400
‫כרועה רוחני אני חושב שיכולה להיות‬

433
00:37:00,680 --> 00:37:03,320
‫איזו תקווה לריפוי.‬

434
00:37:05,920 --> 00:37:08,640
‫אם הם יוכלו למצוא את הכוח, את האומץ...‬

435
00:37:09,120 --> 00:37:11,880
‫לגשת אליי ולהצליח לנהל דו שיח כלשהו,‬

436
00:37:12,680 --> 00:37:13,880
‫אני חושב שזה יהיה...‬

437
00:37:20,400 --> 00:37:23,400
‫אני חושב שזה יהיה דבר יפה לראות.‬

438
00:37:31,680 --> 00:37:32,520
‫אתה יודע...‬

439
00:37:34,320 --> 00:37:37,720
‫הוא כזה חרטטן, זה מפתיע אותי.‬

440
00:37:38,800 --> 00:37:41,720
‫הבחור הצעיר הזה יודע טוב מאוד מה הוא עשה.‬

441
00:37:42,360 --> 00:37:45,200
‫ליאו ליטל לחץ על ההדק כי הוא רצה.‬

442
00:37:45,280 --> 00:37:46,840
‫לא כי הוא לא יודע למה,‬

443
00:37:46,920 --> 00:37:49,400
‫או איזה רעיון מסתורי שהיה לו בראש,‬

444
00:37:49,600 --> 00:37:52,080
‫או שמשהו השתלט עליו, או שהוא שכח.‬

445
00:37:52,160 --> 00:37:53,000
‫זה הכול...‬

446
00:37:54,000 --> 00:37:56,360
‫ליאו ליטל התכוון לרצוח וזה מה שהוא עשה.‬

447
00:37:59,640 --> 00:38:03,040
‫אני גדלתי בכנסייה פנטקוסטלית.‬

448
00:38:04,640 --> 00:38:07,360
‫לפני הרבה שנים, לפני שנהייתי שוטר,‬

449
00:38:07,440 --> 00:38:09,640
‫הייתי מטיף מוסמך.‬

450
00:38:10,760 --> 00:38:13,520
‫אני מאמין בישועה, אני מאמין בישוע המשיח.‬

451
00:38:13,640 --> 00:38:16,680
‫אני מאמין בכל מסר הבשורה.‬

452
00:38:16,760 --> 00:38:19,000
‫והטפתי אותו במשך מספר שנים.‬

453
00:38:19,880 --> 00:38:22,000
‫אבל אם תקשיב למה שהאיש הזה אומר,‬

454
00:38:22,080 --> 00:38:25,680
‫אין לו שמץ של מושג על מה הוא מדבר.‬

455
00:38:25,760 --> 00:38:30,920
‫בשום שלב בשיחה‬
‫הוא לא מזכיר את המונח ״מחילה״.‬

456
00:38:31,040 --> 00:38:32,320
‫הוא רוצה לדבר על:‬

457
00:38:32,400 --> 00:38:36,840
‫״עכשיו זה הזמן להתקרב בשביל תקווה ופיוס.״‬

458
00:38:37,040 --> 00:38:39,160
‫זו לא האחריות שלהם‬

459
00:38:39,440 --> 00:38:41,920
‫להתקרב בשביל תקווה ופיוס.‬

460
00:38:42,000 --> 00:38:44,920
‫זו האחריות שלו לבקש מחילה,‬

461
00:38:45,080 --> 00:38:47,600
‫ממשפחת צ'אווס, מכריסטופר ומאלוהיו.‬

462
00:38:47,680 --> 00:38:49,320
‫והוא לא עשה את זה פעם אחת.‬

463
00:38:54,040 --> 00:38:55,520
‫מה שהוא עושה עכשיו‬

464
00:38:55,840 --> 00:38:57,760
‫זה להכין את השחרור שלו.‬

465
00:38:58,160 --> 00:38:59,680
‫זה העניין פה.‬

466
00:39:00,160 --> 00:39:04,920
‫כל שינוי האישיות שלו‬
‫נועד רק כדי להועיל לו.‬

467
00:39:05,080 --> 00:39:08,760
‫הוא לא חושב על אף אחד אחר.‬
‫אין חרטה, אין צער.‬

468
00:39:08,840 --> 00:39:11,320
‫לא עובר לו עכשיו שום דבר בראש מלבד,‬

469
00:39:11,400 --> 00:39:14,040
‫״עליי להשתנות כדי לצאת מהכלא‬

470
00:39:14,200 --> 00:39:16,080
‫בהזדמנות הראשונה.״‬

471
00:39:16,200 --> 00:39:17,960
‫אני מאמין שזה מה שקורה כאן.‬

472
00:39:22,320 --> 00:39:27,160
‫- ליאו ליטל יהיה זכאי לשחרור על תנאי‬
‫בשנת 2038 -‬

473
00:39:27,240 --> 00:39:32,400
‫- וכן גם חוסה זאבלה -‬

474
00:39:37,320 --> 00:39:39,880
‫כןֿ, שמעתי שליאו רועה,‬

475
00:39:39,960 --> 00:39:42,200
‫כומר מוסמך או משהו בסגנון.‬

476
00:39:42,480 --> 00:39:43,400
‫זו טוב בשבילו.‬

477
00:39:48,720 --> 00:39:52,040
‫אבל אני מרגיש שמישהו צריך לתת דין וחשבון.‬

478
00:39:52,520 --> 00:39:53,680
‫לקחת אחריות.‬

479
00:39:53,920 --> 00:39:59,360
‫אני לא רץ לאלוהים ואומר,‬
‫״זה גורם לנשמה שלי להרגיש טוב.‬

480
00:39:59,560 --> 00:40:03,240
‫אז אם אני מספיק טוב ישחררו אותי.״‬

481
00:40:03,320 --> 00:40:04,880
‫זה לא יהפוך אותי לאדם טוב.‬

482
00:40:04,960 --> 00:40:08,160
‫זה רק יהפוך אותי לאדם‬
‫שיעשה הכול בשביל אחרים.‬

483
00:40:12,680 --> 00:40:14,120
‫אני מרגיש שזה יהיה שקר‬

484
00:40:14,640 --> 00:40:16,560
‫מבחינה רוחנית, אם אעשה את זה.‬

485
00:40:16,640 --> 00:40:17,880
‫אני לא אעשה את זה.‬

486
00:40:24,000 --> 00:40:25,320
‫ליאו היה ילד.‬

487
00:40:28,200 --> 00:40:30,400
‫אתה לא יודע למה אתה עושה את הדברים.‬

488
00:40:30,520 --> 00:40:32,760
‫אתה בטח חושב שזה קטע גנגסטרי.‬

489
00:40:33,160 --> 00:40:35,120
‫אין לך מושג למה עשית את זה.‬

490
00:40:36,040 --> 00:40:38,480
‫אולי כן. מי יודע? אני לא בתוך ראש שלך.‬

491
00:40:38,680 --> 00:40:40,360
‫אני יודע שאני לא אעשה את זה.‬

492
00:40:58,000 --> 00:41:02,800
‫- לאחר הפוגה בת 90 יום‬
‫לפי נהלי משרד המשפטים בטקסס -‬

493
00:41:02,880 --> 00:41:06,240
‫- הורשינו לצלם ריאיון שני עם ליאו ליטל -‬

494
00:41:12,480 --> 00:41:15,120
‫ליאו ליטל לחץ על ההדק כי הוא רצה.‬

495
00:41:15,280 --> 00:41:17,160
‫לא כי משהו השתלט עליו,‬

496
00:41:17,560 --> 00:41:18,960
‫או שהוא שכח. זה הכול...‬

497
00:41:20,040 --> 00:41:22,600
‫ליאו ליטל התכוון לרצוח וזה מה שהוא עשה.‬

498
00:41:25,440 --> 00:41:27,960
‫אם הייתי רוצה לראות אדם מת,‬

499
00:41:29,200 --> 00:41:32,000
‫לא הייתה לי בעיה לומר את זה.‬

500
00:41:32,400 --> 00:41:33,800
‫שום בעיה בכלל.‬

501
00:41:36,400 --> 00:41:40,520
‫אני יודע שאנשים רוצים לדעת את הדברים האלה.‬

502
00:41:40,920 --> 00:41:43,640
‫אבל אני פשוט לא זוכר‬

503
00:41:44,640 --> 00:41:47,200
‫מה הרגשתי כנער לפני 21 שנה.‬

504
00:41:47,960 --> 00:41:50,720
‫ואני יודע שזה נשמע מטופש.‬

505
00:41:52,560 --> 00:41:56,960
‫אבל כשיצאתי מהרכב‬
‫וכריסטופר ירד על הברכיים,‬

506
00:41:58,120 --> 00:42:00,200
‫אני לא יודע מה נכנס בי.‬

507
00:42:00,280 --> 00:42:02,400
‫אני נשבע. אני נשבע.‬

508
00:42:08,960 --> 00:42:11,160
‫אני לא מנסה להתחמק.‬

509
00:42:13,120 --> 00:42:16,200
‫הייתי רשע כשעשיתי את זה.‬

510
00:42:17,600 --> 00:42:20,560
‫טעיתי כשעשיתי את זה.‬

511
00:42:22,600 --> 00:42:26,160
‫אני אשם על כך שעשיתי את זה.‬

512
00:42:27,680 --> 00:42:29,160
‫אם הייתי שומע את זה מהצד,‬

513
00:42:30,800 --> 00:42:32,800
‫כנראה שגם אני הייתי שופט את עצמי.‬

514
00:42:37,640 --> 00:42:38,840
‫בריאיון הראשון,‬

515
00:42:40,320 --> 00:42:43,960
‫תמיד יש חרטות על מה שאמרת ולא אמרת.‬

516
00:42:44,440 --> 00:42:49,720
‫אני מודע מאוד לכך‬
‫שמבחינת הציבור אני לא אדם טוב.‬

517
00:42:51,080 --> 00:42:54,000
‫אני נושא את האשמה על גבי, ואני מבין את זה.‬

518
00:42:54,760 --> 00:42:56,000
‫כל מה שאני רוצה...‬

519
00:43:00,120 --> 00:43:01,600
‫זה לסדר את הבלגן שעשיתי.‬

520
00:43:06,240 --> 00:43:07,560
‫מה שהוא עושה עכשיו‬

521
00:43:08,040 --> 00:43:10,040
‫זה להכין את השחרור שלו.‬

522
00:43:10,760 --> 00:43:11,760
‫הוא רוצה לדבר על:‬

523
00:43:11,880 --> 00:43:16,000
‫״עכשיו זה הזמן להתקרב בשביל תקווה ופיוס.״‬

524
00:43:16,520 --> 00:43:20,680
‫זו האחריות שלו לבקש מחילה ממשפחת צ׳אווס,‬

525
00:43:20,760 --> 00:43:22,720
‫והוא לא עשה את זה פעם אחת.‬

526
00:43:27,320 --> 00:43:30,280
‫אני כן רוצה מחילה ממשפחת צ׳אווס.‬

527
00:43:31,120 --> 00:43:32,280
‫אין שום ספק בזה.‬

528
00:43:35,640 --> 00:43:37,480
‫אם לא ציינתי את זה בפעם הקודמת,‬

529
00:43:38,320 --> 00:43:43,680
‫אם טעיתי בדיבור,‬
‫או שנהייתי רגשני מדי באותה תחינה,‬

530
00:43:46,040 --> 00:43:46,960
‫זו הייתה אשמתי.‬

531
00:43:48,720 --> 00:43:50,720
‫מבחינת שחרור על תנאי,‬

532
00:43:55,280 --> 00:43:59,160
‫עמוק בפנים, יש בי חלק‬

533
00:43:59,680 --> 00:44:01,600
‫שחושב שמגיע לי למות בכלא.‬

534
00:44:04,000 --> 00:44:09,280
‫אם הבלש הטוב רואה את זה או לא,‬

535
00:44:10,360 --> 00:44:11,720
‫אני מכבד את דעתו.‬

536
00:44:20,480 --> 00:44:25,520
‫אין צדק בזה שכריסטופר...‬

537
00:44:27,680 --> 00:44:29,400
‫שחייו פסקו בגיל 22.‬

538
00:44:30,320 --> 00:44:32,320
‫אני מבין את זה.‬

539
00:44:35,960 --> 00:44:37,040
‫אבל אני עוד חי.‬

540
00:44:38,960 --> 00:44:42,000
‫כל מה שאני יכול לעשות‬
‫זה לחיות את חיי בכלא.‬

541
00:44:42,920 --> 00:44:46,800
‫בין אם זה יהיה לשארית חיי או לא.‬

542
00:44:48,440 --> 00:44:51,040
‫אני אחיה לכבוד אלוהים, זה בטוח.‬

543
00:44:53,280 --> 00:44:57,280
‫הפכתי מנידון למוות לרועה בכלא,‬

544
00:44:57,360 --> 00:44:59,400
‫וזה דבר שקשה לעשות.‬

545
00:45:01,560 --> 00:45:06,080
‫אני מקווה שהצלחתי...‬

546
00:45:08,240 --> 00:45:11,280
‫להראות מי אני, מה אני חושב ובמה אני מאמין.‬

547
00:45:13,240 --> 00:45:16,880
‫אחרי טעות כל כך נוראית ומזעזעת.‬

548
00:45:20,720 --> 00:45:21,760
‫תודה שצפיתם.‬

549
00:45:24,800 --> 00:45:30,040
‫- הזמנו את משפחת צ'אווס להשתתף בסרט -‬

550
00:45:30,120 --> 00:45:32,800
‫- הם סירבו ואמרו שעדיין אינם מסוגלים -‬

551
00:45:32,880 --> 00:45:35,640
‫- לדבר בפומבי על רצח בנם -‬