1
00:00:17,200 --> 00:00:20,920
‫אני לא אומר שזה היה נכון מצידי‬
‫לקחת חיים של אדם אחר, אבל...‬

2
00:00:22,960 --> 00:00:24,320
‫לפעמים זה צריך לקרות.‬

3
00:00:27,360 --> 00:00:29,960
‫אני מקסיקני, ויש לנו דרך חיים מסוימת,‬

4
00:00:30,080 --> 00:00:31,520
‫מאצ'יזמו מסוים.‬

5
00:00:35,200 --> 00:00:37,600
‫לא יכולתי לשבת שם ולראות מישהו מכה אישה.‬

6
00:00:40,720 --> 00:00:41,640
‫זה לא יקרה.‬

7
00:00:45,800 --> 00:00:51,560
‫- מאז החזרתו של עונש המוות‬
‫בארצות הברית בשנת 1976 -‬

8
00:00:53,280 --> 00:00:58,800
‫- מעל ל-8,000 אנשים נשפטו למוות בגין רצח -‬

9
00:01:00,200 --> 00:01:05,440
‫- זה סיפורו של הנידון למוות מספר #999254 -‬

10
00:01:10,280 --> 00:01:11,760
‫כשראיתי אותו מגיע‬

11
00:01:13,400 --> 00:01:14,440
‫הבטתי בו.‬

12
00:01:14,600 --> 00:01:18,080
‫נראה מי יהרוג את מי, אה?‬

13
00:01:22,320 --> 00:01:23,640
‫מוזר להסביר את זה.‬

14
00:01:23,720 --> 00:01:28,160
‫אתה חושב שתהיה יותר לחוץ,‬
‫אבל זה יותר כמו משהו שקורה.‬

15
00:01:28,240 --> 00:01:30,000
‫כמעט כמו נשיקה ראשונה.‬

16
00:01:41,760 --> 00:01:44,680
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

17
00:01:46,560 --> 00:01:47,760
‫זה סיפור אמיתי.‬

18
00:01:50,200 --> 00:01:51,480
‫ככה התחלתי.‬

19
00:01:52,560 --> 00:01:54,800
‫רק רציתי למרוד. רציתי לגרום למהומה.‬

20
00:01:55,120 --> 00:01:57,840
‫הבטתי בו. נראה מי יהרוג את מי, אה?‬

21
00:01:57,960 --> 00:01:59,080
‫קיבלתי החלטה.‬

22
00:02:00,120 --> 00:02:01,480
‫לקחתי את חייו.‬

23
00:02:01,880 --> 00:02:07,040
‫זה משהו שמעולם לא התכוונתי לעשות.‬
‫הלוואי שלא הייתי עושה את זה.‬

24
00:02:11,160 --> 00:02:14,120
‫ידעתי שאצא מהמכונית הזו ‬
‫וארצח את שני הגברים האלה.‬

25
00:02:14,880 --> 00:02:18,600
‫כשהוא כרגע ברך לפניי,‬
‫אני רק זוכר שלחצתי על ההדק.‬

26
00:02:20,560 --> 00:02:22,880
‫הרגתי את שניהם.‬

27
00:02:23,960 --> 00:02:25,400
‫דקרתי אותם למוות.‬

28
00:02:37,800 --> 00:02:44,640
‫- כוונות טובות -‬

29
00:02:49,960 --> 00:02:53,840
‫- הבלטוויי של יוסטון, טקסס -‬

30
00:03:04,960 --> 00:03:07,760
‫קיבלתי את שיחת הטלפון מוקדם בבוקר.‬

31
00:03:11,520 --> 00:03:14,200
‫נכנסתי לרכב ונסעתי רחוק.‬

32
00:03:14,280 --> 00:03:19,800
‫לנקודה הדרומית ביותר‬
‫שעבדתי בה על פשע מזה זמן רב.‬

33
00:03:24,040 --> 00:03:26,480
‫אני חוקר מקרי רצח בערך עשר שנים.‬

34
00:03:26,920 --> 00:03:31,720
‫אי אפשר לדעת מה תמצא.‬
‫אי אפשר לדעת איזו הפתעה תקבל.‬

35
00:03:43,440 --> 00:03:46,400
‫היה רכב בצמוד למחסומי הבטון במרכז.‬

36
00:03:52,720 --> 00:03:56,720
‫גופת הנהג הייתה מאחורי ההגה.‬

37
00:04:00,520 --> 00:04:03,160
‫ירי מסוג כזה,‬

38
00:04:03,240 --> 00:04:04,480
‫זעם בכבישים,‬

39
00:04:04,560 --> 00:04:06,440
‫בדרך כלל קשה לפתור מקרים כאלה.‬

40
00:04:09,720 --> 00:04:12,080
‫היו תרמילים על הקרקע‬

41
00:04:12,760 --> 00:04:19,720
‫ששינו את מה שחשבתי בתחילה‬
‫על מישהו שיורים עליו בכביש המהיר.‬

42
00:04:22,560 --> 00:04:25,480
‫מישהו טרח להגיע ממש עד החלון‬

43
00:04:25,560 --> 00:04:29,360
‫לאדם חסר ישע מאחורי ההגה ולירות בו שוב.‬

44
00:04:32,720 --> 00:04:35,480
‫מי שזה לא היה, הוא ממש רצה שהאדם הזה ימות.‬

45
00:04:48,800 --> 00:04:53,880
‫- יחידת מארק וו. מייקל,‬
‫טנסי קולוני, טקסס -‬

46
00:04:56,280 --> 00:05:00,480
‫- בשנת 1996 ירה מארק ארתור למוות‬
‫באזקיאל פונזקה האב -‬

47
00:05:00,640 --> 00:05:01,480
‫שומעים אותי?‬

48
00:05:14,560 --> 00:05:19,760
‫- ארתור היה בן 17 כאשר ביצע את הרצח -‬

49
00:05:22,000 --> 00:05:23,280
‫שמי מארק סאם ארתור,‬

50
00:05:23,360 --> 00:05:26,240
‫ואני מרצה מאסר עולם‬

51
00:05:26,320 --> 00:05:28,400
‫על רצח מדרגה ראשונה.‬

52
00:05:29,000 --> 00:05:30,520
‫זה קרה ביוסטון, טקסס.‬

53
00:05:39,840 --> 00:05:43,320
‫- הנכם נכנסים לעיר יוסטון -‬

54
00:05:46,600 --> 00:05:50,240
‫בתור ילד הייתי מבקר משפחה במקסיקו ושיקגו.‬

55
00:05:50,840 --> 00:05:54,480
‫אבל את רוב חיי ביליתי ביוסטון‬
‫והפרברים שמסביבה.‬

56
00:05:58,320 --> 00:06:01,640
‫לא היינו עשירים בכלל, אבל אימא שלי התאמצה,‬

57
00:06:02,440 --> 00:06:04,040
‫היא עבדה קשה כדי לטפל בנו.‬

58
00:06:08,720 --> 00:06:10,320
‫אימי אינדיאנית-מקסיקנית.‬

59
00:06:12,200 --> 00:06:16,080
‫היא תמיד ניסתה לטפל בי טוב,‬
‫אבל הייתי קצת מרדן.‬

60
00:06:20,000 --> 00:06:21,960
‫מעולם לא פגשתי את אבי הביולוגי.‬

61
00:06:25,680 --> 00:06:31,800
‫- לאורך ילדותו, היו לאימו של מארק ארתור‬
‫ מספר מערכות יחסים -‬

62
00:06:32,640 --> 00:06:39,040
‫- אחד מהגברים הללו התעלל במארק -‬

63
00:06:40,840 --> 00:06:43,800
‫הוא היה אלים מאוד.‬
‫הוא לא אהב אותי מסיבה כלשהי.‬

64
00:06:46,920 --> 00:06:48,640
‫הוא היכה אותי באגרוף סגור.‬

65
00:06:50,800 --> 00:06:53,240
‫הייתי מורם ונזרק לצד השני של החדר,‬

66
00:06:53,320 --> 00:06:54,280
‫נבעטתי.‬

67
00:06:56,080 --> 00:07:02,440
‫- מארק ארתור גם ראה גבר אחר מתעלל באחותו -‬

68
00:07:04,240 --> 00:07:05,720
‫ראיתי אותו מכה אותה.‬

69
00:07:07,560 --> 00:07:09,520
‫כשראיתי את זה קורה מולי,‬

70
00:07:09,680 --> 00:07:15,200
‫שגבר, לכאורה גבר, מרים יד על אישה ככה...‬
‫הוא משך לה בשיער ונתן לה אגרופים.‬

71
00:07:18,800 --> 00:07:20,640
‫הייתי קטן מדי בשביל לעשות משהו.‬

72
00:07:24,360 --> 00:07:30,400
‫- כאשר היה מארק בן 14, נישאה אימו מחדש -‬

73
00:07:31,240 --> 00:07:34,280
‫הערצתי את האדם שקראתי לו אבי,‬
‫שמו היה הומר מילבורן.‬

74
00:07:35,320 --> 00:07:40,080
‫הוא טיפל באימא שלי ואמר לה אחרי שהתחתנו,‬
‫שהוא לא רוצה שהיא תעבוד.‬

75
00:07:40,880 --> 00:07:42,520
‫הוא אמר, ״גבר מטפל באשתו.״‬

76
00:07:44,320 --> 00:07:46,440
‫הוא לימד אותי המון בכמה שנים בודדות.‬

77
00:07:49,840 --> 00:07:51,800
‫לא דיברתי עליו מאז שמת...‬

78
00:07:54,320 --> 00:07:57,560
‫מוזר שאני נשבר לפניכם,‬
‫ולא בכיתי מאז שהוא מת.‬

79
00:08:01,440 --> 00:08:04,800
‫הוא לימד אותי להתחיל לכבד את אימא שלי,‬

80
00:08:05,720 --> 00:08:07,600
‫ושאני צריך לקחת את עצמי בידיים.‬

81
00:08:25,280 --> 00:08:28,960
‫- כמתבגר החל מארק ארתור -‬

82
00:08:29,040 --> 00:08:33,240
‫- להתרועע עם כנופיית רחוב ביוסטון -‬

83
00:08:34,680 --> 00:08:37,400
‫הצטרפתי ל-"מאניאק לאטין דסייפל ניישן",‬

84
00:08:37,480 --> 00:08:39,080
‫שהיא חלק מה-"פולקס אליאנס".‬

85
00:08:40,520 --> 00:08:42,920
‫אנחנו אחווה, אנחנו מאוחדים.‬

86
00:08:43,600 --> 00:08:46,520
‫אנו מאמינים בצמיחה ושיפור של השכונה,‬

87
00:08:46,600 --> 00:08:49,680
‫האנשים, התרבות.‬

88
00:08:55,360 --> 00:08:57,840
‫אנחנו מחפים זה על זה. אהבה אחת, שנאה אחת.‬

89
00:09:04,000 --> 00:09:07,320
‫אף פעם לא ממש אהבתי סמים או שתייה.‬

90
00:09:07,840 --> 00:09:10,120
‫לא הייתי ממש טוב בספורט או משהו.‬

91
00:09:10,600 --> 00:09:14,240
‫אז ניסתי להראות שאני טוב בלחימה, ירייה,‬

92
00:09:15,040 --> 00:09:18,240
‫או מה שהייתי צריך כדי לבסס מעמד.‬

93
00:09:28,240 --> 00:09:29,440
‫כשהייתי בערך בן 14,‬

94
00:09:29,920 --> 00:09:32,400
‫התקרבתי מאוד לבחור בשם אזקיאל פונזקה.‬

95
00:09:34,680 --> 00:09:41,640
‫היינו די טובים בלרדוף אחרי בנות‬
‫ולהתקוטט עם כנופיות יריבות.‬

96
00:09:42,080 --> 00:09:46,800
‫- אזהרה, משמר שכונתי -‬

97
00:09:46,880 --> 00:09:49,920
‫שנינו היינו פורצים למכוניות ולבתים.‬

98
00:09:53,920 --> 00:09:56,880
‫שדדנו כמה אנשים.‬
‫רוב הזמן זה היה הרעיון שלי.‬

99
00:09:57,400 --> 00:09:59,760
‫אמרתי, ״אתה בא?״ והוא אמר, ״כן, בטח.״‬

100
00:10:00,360 --> 00:10:06,280
‫מי לא רוצה להיות עם מישהו‬
‫שתמיד עושה משהו מרגש?‬

101
00:10:10,560 --> 00:10:13,400
‫הייתי ישן אצלו, או מבלה אצלו כמה ימים.‬

102
00:10:15,360 --> 00:10:16,800
‫אימא שלו אהבה אותנו.‬

103
00:10:16,880 --> 00:10:20,280
‫היא הייתה מכינה לנו משהו לאכול,‬
‫או נותנת לנו לבלות.‬

104
00:10:20,360 --> 00:10:22,440
‫והיא הייתה דמות אם לכולם.‬

105
00:10:28,640 --> 00:10:30,680
‫הייתי קרוב מאוד אליה.‬

106
00:10:35,800 --> 00:10:39,800
‫היא מעולם לא סיפרה לאביו‬
‫שאנחנו יוצאים ועושים שטויות.‬

107
00:10:40,440 --> 00:10:44,440
‫היית מחוץ לבית שלי רוב הזמן‬
‫כי היו יותר מדי חוקים.‬

108
00:10:48,520 --> 00:10:50,200
‫אני ו״ליטל זיק״, אזקיאל,‬

109
00:10:50,600 --> 00:10:52,600
‫היינו מסתובבים יחד הרבה‬

110
00:10:52,720 --> 00:10:54,800
‫עד שהוא נכנס לכלא כשהייתי בן 16.‬

111
00:10:55,440 --> 00:10:57,680
‫לא הייתי שם. אני לא יודע בדיוק מה קרה.‬

112
00:11:03,720 --> 00:11:06,920
‫- בזמן ש״ליטל זיק״‬
‫היה במתקן כליאה לעבריינים צעירים -‬

113
00:11:07,000 --> 00:11:09,920
‫- המשיך מארק לבקר את אימו, כרמן -‬

114
00:11:10,920 --> 00:11:14,160
‫- במהלך ביקורים אלה, החל מארק לחשוב -‬

115
00:11:14,240 --> 00:11:18,560
‫- שאימו של חברו עוברת התעללות מצד בעלה -‬

116
00:11:24,600 --> 00:11:25,560
‫כשהגעתי לביתו,‬

117
00:11:25,760 --> 00:11:27,360
‫אימא שלו הייתה מוכה קשות. ‬

118
00:11:29,240 --> 00:11:31,840
‫היו אזורים בראשה ללא שיער,‬

119
00:11:31,920 --> 00:11:34,240
‫היא נכוותה ממסלסל שיער, פנס בעין.‬

120
00:11:34,320 --> 00:11:37,160
‫אמרתי, ״אני חייב לשאול, רבת עם גבר?"‬

121
00:11:37,640 --> 00:11:41,440
‫היא אמרה, ״כן.״‬
‫ואז היא סיפרה לי שבעלה מכה אותה.‬

122
00:11:41,520 --> 00:11:43,520
‫זה היה אזקיאל פונזקה האב.‬

123
00:11:47,600 --> 00:11:54,400
‫אני מתנגד להתעללות פיזית בנשים,‬
‫כי הרגשתי רע שלא יכולתי לעזור לאחותי בעבר.‬

124
00:11:54,480 --> 00:11:58,200
‫אבל עכשיו אני מספיק גדול‬
‫כדי לעזור לאימו של חבר שלי.‬

125
00:11:59,240 --> 00:12:02,120
‫אז יכולתי להגן עליה, בניגוד לאחותי.‬

126
00:12:03,600 --> 00:12:06,280
‫אפשר לומר שניסיתי לכפר.‬

127
00:12:23,840 --> 00:12:26,000
‫חיכיתי וכיסחתי לו את הצורה.‬

128
00:12:34,160 --> 00:12:35,760
‫הכיתי אותו קשות.‬

129
00:12:37,280 --> 00:12:41,040
‫- לטענת מארק, לאחר הריב‬
‫התקשר אליו בעלה של כרמן, ״ביג זיק״ -‬

130
00:12:41,120 --> 00:12:43,800
‫- ואיים עליו -‬

131
00:12:45,040 --> 00:12:47,640
‫לאחר שהכיתי אותו, הוא אמר לי שיהרוג אותי.‬

132
00:12:48,440 --> 00:12:52,000
‫אם אתה מאיים על חיי,‬
‫אתה מעמיד את שלך בסכנה.‬

133
00:13:02,800 --> 00:13:06,880
‫אני חושב שעברו כשבועיים‬
‫אחרי ש-"ביג זיק" נתן את האיום הקטן שלו.‬

134
00:13:08,080 --> 00:13:11,920
‫החלטתי שאני אתפוס אותו קודם.‬

135
00:13:15,680 --> 00:13:21,480
‫- ב-21 בדצמבר 1996‬
‫ביקש מארק ארתור מחברו מייסון היוז -‬

136
00:13:21,560 --> 00:13:25,680
‫- להסיע אותו לקצה הדרומי של יוסטון -‬

137
00:13:27,800 --> 00:13:29,240
‫הייתי בצד הנוסע.‬

138
00:13:29,720 --> 00:13:31,360
‫ביקשתי ממייסון לנהוג.‬

139
00:13:34,200 --> 00:13:36,480
‫לא ממש אמרתי לו מה אני עומד לעשות.‬

140
00:13:39,000 --> 00:13:42,560
‫אני יודע ש-"ביג זיק" חוזר מהעבודה‬
‫ לא הרבה אחרי השקיעה.‬

141
00:13:44,040 --> 00:13:46,240
‫אני מכיר את המקום פחות או יותר.‬

142
00:13:48,520 --> 00:13:49,560
‫אז חיכיתי לו.‬

143
00:13:51,360 --> 00:13:55,120
‫ולא הרבה זמן אחרי שנסעתי לשם,‬
‫ראיתי אותו מגיע.‬

144
00:13:59,240 --> 00:14:02,960
‫הנה ההזדמנות שלי להשאיר חותם.‬
‫לעשות את מה שאני עומד לעשות.‬

145
00:14:05,960 --> 00:14:07,360
‫כעסתי עליו על מה שעשה.‬

146
00:14:10,880 --> 00:14:14,200
‫כעסתי על איך שדיבר אליי,‬
‫על מה שעשה לאימו של חבר שלי.‬

147
00:14:16,640 --> 00:14:18,280
‫נסעתי לידו.‬

148
00:14:19,880 --> 00:14:21,920
‫החלונות שלנו היו מקבילים זה לזה.‬

149
00:14:23,680 --> 00:14:26,240
‫כשראיתי את האור מאיר דרך החלון בגג,‬

150
00:14:26,680 --> 00:14:29,040
‫הסתכלתי טוב ואמרתי, ״כן, זה הוא.״‬

151
00:14:32,640 --> 00:14:34,760
‫מייסון היה מופתע כששלפתי אקדח.‬

152
00:14:37,840 --> 00:14:40,200
‫הסתובבתי עם האקדח,‬

153
00:14:41,280 --> 00:14:43,880
‫ורוקנתי עליו מחסנית.‬

154
00:14:46,400 --> 00:14:48,360
‫פשוט המשכתי עד שלא נשארו כדורים.‬

155
00:14:54,480 --> 00:14:56,960
‫אבל לא הייתה לי ברירה אלא להמשיך לנסוע.‬

156
00:14:58,920 --> 00:15:01,920
‫לא רציתי להתמקד בזה. מה שנעשה נעשה.‬

157
00:15:02,640 --> 00:15:04,120
‫זה היה כזה, ״זוכר אותי?״‬

158
00:15:04,200 --> 00:15:07,320
‫והוא היה האויב שלי, אז שילך לעזאזל.‬

159
00:15:22,240 --> 00:15:25,760
‫- חמישה ימים לאחר הרצח,‬
‫עצרה המשטרה רכב גנוב -‬

160
00:15:25,840 --> 00:15:28,800
‫- במחוז אנגלטון הסמוך -‬

161
00:15:29,440 --> 00:15:31,920
‫- מארק ארתור היה הנוסע -‬

162
00:15:32,040 --> 00:15:37,320
‫- ונשא את האקדח שבו השתמש‬
‫כדי לרצוח את אזקיאל פונזקה -‬

163
00:15:40,600 --> 00:15:41,600
‫כולנו נעצרנו.‬

164
00:15:42,400 --> 00:15:45,160
‫המשטרה של מחוז האריס הגיעה לשם‬

165
00:15:45,240 --> 00:15:48,720
‫כשהם גילו שאני במעצר.‬
‫הם לקחו אותי למחוז האריס.‬

166
00:15:51,040 --> 00:15:55,560
‫ידעתי שנתפסתי על חם,‬
‫אז נכנסתי וסיפרתי להם כל מה שעשיתי.‬

167
00:15:58,000 --> 00:16:01,200
‫- ימים לאחר מכן, גילו הבלשים -‬

168
00:16:01,280 --> 00:16:05,280
‫- שלאזקיאל פונזקה‬
‫הייתה פוליסת ביטוח חיים משמעותית -‬

169
00:16:07,120 --> 00:16:13,080
‫- אשתו של כרמן הייתה אמורה‬
‫לקבל 220,000 דולר עם מותו של בעלה -‬

170
00:16:14,960 --> 00:16:18,680
‫- משרד השריף של מחוז האריס,‬
‫יוסטון, טקסס -‬

171
00:16:22,080 --> 00:16:26,720
‫- ב-17 בינואר 1997, נעצרה כרמן פונזקה -‬

172
00:16:32,400 --> 00:16:35,600
‫זו הייתה אי הבנה של העיתונים,‬

173
00:16:35,760 --> 00:16:37,600
‫שהם אמרו שזו הייתה מערכת יחסים.‬

174
00:16:38,080 --> 00:16:40,480
‫האמת היא שראיתי בה ידידה.‬

175
00:16:40,640 --> 00:16:44,400
‫- נער ירה למוות בבן הזוג של המאהבת‬
‫בשביל כסף -‬

176
00:16:44,640 --> 00:16:46,080
‫משרד השריף של מחוז האריס‬

177
00:16:46,160 --> 00:16:50,360
‫הם אמרו שהיא אמרה,‬
‫״תהרוג את אזקיאל ונתחלק בכסף.״‬

178
00:16:50,640 --> 00:16:51,480
‫ואני...‬

179
00:16:51,680 --> 00:16:53,240
‫זה מעולם לא קרה.‬

180
00:16:53,320 --> 00:16:56,280
‫הסיבה שחיסלתי אותו‬
‫היא שהוא אמר לי שיהרוג אותי.‬

181
00:16:56,440 --> 00:16:58,280
‫ולא אהבתי אותו.‬

182
00:17:04,440 --> 00:17:06,120
‫גיליתי שאני יכול למסור תצהיר‬

183
00:17:06,200 --> 00:17:08,360
‫ולהודיע להם שלא היה לה כל חלק בזה.‬

184
00:17:09,480 --> 00:17:11,720
‫אז עשיתי את המיטב כדי...‬

185
00:17:12,200 --> 00:17:13,640
‫אם לא היה לה קשר לזה,‬

186
00:17:13,720 --> 00:17:15,240
‫לא הייתה סיבה לערב אותה‬

187
00:17:15,760 --> 00:17:17,760
‫בפשעים שלי.‬

188
00:17:30,720 --> 00:17:32,200
‫כל הכבוד, מתוקה.‬

189
00:17:33,720 --> 00:17:34,760
‫כלבה טובה.‬

190
00:17:37,880 --> 00:17:40,800
‫- יוסטון, טקסס -‬

191
00:17:41,240 --> 00:17:44,560
‫פגשתי את מארק בשנת 1993, בינואר.‬

192
00:17:48,120 --> 00:17:49,840
‫הוא היה בן 14 בזמנו.‬

193
00:17:50,120 --> 00:17:51,800
‫אני הייתי בת 18.‬

194
00:17:54,680 --> 00:17:56,120
‫בחור מעניין.‬

195
00:17:57,840 --> 00:17:59,200
‫הוא היה עוד ילד...‬

196
00:17:59,240 --> 00:18:01,600
‫- ניקול אנדרוז, ידידה של מארק ארתור -‬

197
00:18:01,680 --> 00:18:04,120
‫אבל הוא הצטרף אלינו לדברים שעשינו,‬

198
00:18:04,200 --> 00:18:06,880
‫אז הוא הרגיש מבוגר.‬

199
00:18:09,560 --> 00:18:12,440
‫היתה לו גישה של בחור קשוח.‬

200
00:18:16,080 --> 00:18:18,160
‫מעולם לא פגשתי את החברים שלו‬

201
00:18:18,640 --> 00:18:19,840
‫שעליהם דיבר.‬

202
00:18:20,280 --> 00:18:22,000
‫״כן, אנחנו גנגסטרים,‬

203
00:18:22,480 --> 00:18:23,640
‫חברים בכנופייה.״‬

204
00:18:24,680 --> 00:18:26,600
‫אבל מעולם לא ראינו אותם.‬

205
00:18:28,000 --> 00:18:30,720
‫אז לא ממש האמנתי לו במובן הזה.‬

206
00:18:32,680 --> 00:18:36,880
‫הוא חשב שהוא, לא יודעת, ״גנגסטר.״‬

207
00:18:39,800 --> 00:18:46,640
‫- ניקול הכירה את מארק שמונה חודשים ‬
‫אך איבדה קשר עימו כשעברה דירה -‬

208
00:18:47,640 --> 00:18:52,080
‫- היא לא שמעה עוד ממארק -‬

209
00:18:52,160 --> 00:18:55,440
‫- עד לאחר מעצרו הראשון -‬

210
00:19:02,800 --> 00:19:04,520
‫יום אחד פתאום,‬

211
00:19:04,640 --> 00:19:08,240
‫אני מקבלת מכתב בדואר ממארק.‬

212
00:19:10,400 --> 00:19:12,240
‫הוא לא ידע את הכתובת החדשה שלי.‬

213
00:19:13,240 --> 00:19:14,800
‫ואיכשהו הוא מצא אותי.‬

214
00:19:16,000 --> 00:19:20,040
‫אבל אני מניחה שאם רוצים משהו מבפנים,‬
‫אפשר להשיג אותו.‬

215
00:19:23,880 --> 00:19:27,760
‫הוא כתב שהוא הסתבך.‬

216
00:19:28,320 --> 00:19:29,800
‫ו...‬

217
00:19:32,040 --> 00:19:33,240
‫האם אכתוב לו?‬

218
00:19:33,960 --> 00:19:35,720
‫האם אעזור לו איכשהו,‬

219
00:19:35,800 --> 00:19:37,680
‫אכתוב לו, אדבר איתו,‬

220
00:19:37,760 --> 00:19:39,040
‫אולי אוכל לשחרר אותו.‬

221
00:19:41,480 --> 00:19:43,280
‫הופתעתי מאוד.‬

222
00:19:45,040 --> 00:19:50,640
‫רצח מדרגה ראשונה הוא פשע גדול מאוד.‬

223
00:19:54,320 --> 00:19:56,360
‫עניתי לו, כתבתי לו בחזרה.‬

224
00:19:57,840 --> 00:20:01,680
‫ואז הוא הסביר שהוא מאוהב‬

225
00:20:02,000 --> 00:20:05,800
‫באישה מבוגרת ממנו בשם כרמן.‬

226
00:20:07,880 --> 00:20:09,920
‫ושהוא לעולם לא יהיה איתה שוב.‬

227
00:20:10,800 --> 00:20:16,960
‫וזה היה החלק הכי עצוב בחייו באותה עת.‬

228
00:20:18,800 --> 00:20:19,960
‫הכי עצוב.‬

229
00:20:21,880 --> 00:20:22,720
‫אני לא יודעת.‬

230
00:20:26,320 --> 00:20:30,720
‫כאב הלב הראשון שלך, האהבה הראשונה,‬

231
00:20:32,640 --> 00:20:33,960
‫זה לעולם לא עוזב אותך.‬

232
00:20:42,640 --> 00:20:46,600
‫- דייטון, טקסס -‬

233
00:21:11,520 --> 00:21:13,360
‫שמי ג׳סי סנצ׳ז האב,‬

234
00:21:13,600 --> 00:21:16,760
‫והקשר שלי עם מארק הוא שאני דוד שלו.‬

235
00:21:17,440 --> 00:21:18,920
‫אימא שלו היא אחותי.‬

236
00:21:21,760 --> 00:21:24,640
‫מארק לא קיבל את תשומת הלב מאימא שלו.‬

237
00:21:25,320 --> 00:21:26,960
‫לא היה לו אבא,‬

238
00:21:27,040 --> 00:21:29,240
‫והוא גם לא קיבל תשומת לב מאימא שלו‬

239
00:21:29,320 --> 00:21:34,880
‫כי היא הייתה משאירה אותו‬
‫עם שמרטפיות וקרובים.‬

240
00:21:35,400 --> 00:21:38,360
‫כי היא עברה ממערכת יחסים אחת לאחרת.‬

241
00:21:39,280 --> 00:21:41,400
‫היא פחות או יותר הרחיקה אותו ממנה.‬

242
00:21:43,160 --> 00:21:46,400
‫אני בטוח שזה השפיע על מארק.‬

243
00:21:48,040 --> 00:21:51,280
‫הוא לא האמין שמישהו‬
‫באמת אהב אותו או דאג לו.‬

244
00:21:52,160 --> 00:21:54,480
‫ואני בטוח שהוא חיפש קבלה,‬

245
00:21:55,120 --> 00:21:57,040
‫בנוסף לחיבה,‬

246
00:21:57,600 --> 00:21:59,680
‫מחוץ למשפחה.‬

247
00:22:01,520 --> 00:22:03,160
‫כרמן השתמשה בגוף שלה.‬

248
00:22:03,280 --> 00:22:05,440
‫במין, ואז בכסף.‬

249
00:22:05,840 --> 00:22:07,240
‫היא לא לחצה על ההדק,‬

250
00:22:07,400 --> 00:22:10,200
‫אבל היא השפיעה עליו עד כדי כך,‬

251
00:22:11,080 --> 00:22:15,200
‫שהיא גרמה לו לעשות את מה שרצתה שיעשה.‬

252
00:22:18,600 --> 00:22:19,640
‫הוא הרגיש כך:‬

253
00:22:20,000 --> 00:22:22,240
‫"היא מקבלת אותי, היא אוהבת אותי,‬

254
00:22:22,680 --> 00:22:24,200
‫אז אני אעשה את זה בשבילה.‬

255
00:22:26,240 --> 00:22:29,440
‫ותימרנו אותו לעשות משהו‬

256
00:22:29,960 --> 00:22:31,640
‫שעליו הוא משלם.‬

257
00:22:33,320 --> 00:22:34,520
‫הוא משלם עליו בחייו.‬

258
00:22:55,520 --> 00:22:56,840
‫כשישבתי בכלא,‬

259
00:22:56,920 --> 00:22:59,000
‫חשבתי על אימא של חבר שלי, כרמן.‬

260
00:22:59,800 --> 00:23:02,920
‫זו הייתה אי הבנה של העיתונים,‬

261
00:23:03,080 --> 00:23:06,640
‫שהם אמרו שזו הייתה מערכת יחסים.‬
‫האמת היא שראיתי בה ידידה.‬

262
00:23:08,120 --> 00:23:09,840
‫משרד השריף של מחוז האריס‬

263
00:23:09,960 --> 00:23:13,720
‫הם אמרו שהיא אמרה,‬
‫״תהרוג את אזקיאל ונתחלק בכסף.״‬

264
00:23:13,920 --> 00:23:16,760
‫וזה מעולם לא קרה.‬

265
00:23:16,840 --> 00:23:19,600
‫הסיבה שחיסלתי אותו‬
‫היא שהוא אמר לי שיהרוג אותי.‬

266
00:23:19,920 --> 00:23:21,840
‫ולא אהבתי אותו.‬

267
00:23:28,200 --> 00:23:29,960
‫הוא לא אומר את האמת.‬

268
00:23:32,440 --> 00:23:34,520
‫קשה להבין למה מישהו יעשה את זה‬

269
00:23:35,080 --> 00:23:37,560
‫לאחר שבילה שנים כה רבות במאסר.‬

270
00:23:37,640 --> 00:23:40,680
‫ועדיין אומר, ״לא, היא לא הייתה קשורה.״‬

271
00:23:42,800 --> 00:23:46,280
‫לדעתי הוא פשוט מנסה להיות...‬

272
00:23:47,680 --> 00:23:50,280
‫לעשות את הדבר המכובד ולקחת את כל האשמה.‬

273
00:23:50,520 --> 00:23:52,200
‫ולא להפליל אף אחד.‬

274
00:23:53,120 --> 00:23:54,080
‫אבל זה לא...‬

275
00:23:55,040 --> 00:23:57,720
‫זה לא מאוד מכובד להגן על מי שניצל אותך‬

276
00:23:57,800 --> 00:24:00,680
‫ותמרן אותך לעשות משהו כזה.‬

277
00:24:01,120 --> 00:24:02,880
‫אם הוא עוד אומר את זה היום,‬

278
00:24:04,680 --> 00:24:05,960
‫קשה להבין למה.‬

279
00:24:16,800 --> 00:24:19,400
‫שהוא ימשיך לומר שזה היה הוא בלבד,‬

280
00:24:20,600 --> 00:24:21,760
‫זה לא הגיוני.‬

281
00:24:22,000 --> 00:24:23,040
‫הוא צריך...‬

282
00:24:25,120 --> 00:24:27,640
‫להתוודות ולספר את האמת.‬

283
00:24:29,080 --> 00:24:33,400
‫כי נאמנות וכבוד הם חסרי משמעות‬
‫מאחורי סורג ובריח.‬

284
00:24:43,080 --> 00:24:46,880
‫- מארק ארתור הואשם ברצח מדרגה ראשונה -‬

285
00:24:46,960 --> 00:24:53,880
‫- הוא נמצא אשם ונשפט למוות‬
‫ב-17 בדצמבר, 1997 -‬

286
00:25:02,440 --> 00:25:05,720
‫-מרכז יוסטון, טקסס -‬

287
00:25:09,160 --> 00:25:13,160
‫- במרץ 1998, נשפטה כרמן פונזקה -‬

288
00:25:13,280 --> 00:25:17,240
‫- בעוון הזמנת רצח בעלה -‬

289
00:25:30,280 --> 00:25:32,480
‫שמי פטריק מקאן. אני סנגור פלילי,‬

290
00:25:33,280 --> 00:25:35,000
‫והייתי אחד משני הפרקליטים‬

291
00:25:35,080 --> 00:25:37,720
‫שייצגו את כרמן פונזקה במשפטה.‬

292
00:25:42,000 --> 00:25:47,480
‫המדינה ניסתה להציג אותה‬
‫כגאונה מרושעת ומפתה.‬

293
00:25:49,040 --> 00:25:52,480
‫התיאוריה שלהם הייתה‬
‫שהיא הסיתה את מארק לזה,‬

294
00:25:53,320 --> 00:25:59,400
‫בתמורה לטובות מיניות או לחלק מהכסף.‬

295
00:26:01,080 --> 00:26:04,320
‫התיאוריה שלנו הייתה‬
‫שמארק רצה שאזקיאל ימות,‬

296
00:26:04,400 --> 00:26:06,680
‫כדי לקחת את אשתו, המכונית והבית שלו.‬

297
00:26:10,840 --> 00:26:12,240
‫לא היה בזה היגיון.‬

298
00:26:12,880 --> 00:26:14,600
‫הסיפור שהם יצרו,‬

299
00:26:15,640 --> 00:26:17,360
‫למרות שהוא מעניין ומבדר,‬

300
00:26:17,440 --> 00:26:19,600
‫ואולי נושא טוב לסרט,‬

301
00:26:19,680 --> 00:26:20,520
‫לא היה אמיתי.‬

302
00:26:22,160 --> 00:26:23,800
‫אם אתה באמת שונא מישהו,‬

303
00:26:24,920 --> 00:26:27,040
‫היו אמורות להיות ראיות לכך‬

304
00:26:27,960 --> 00:26:30,080
‫בהיסטוריה המשפחתית, ובאמת שלא היו.‬

305
00:26:30,160 --> 00:26:34,280
‫אומנם היו עדויות שהנישואין לא היו טובים,‬

306
00:26:36,120 --> 00:26:40,560
‫אבל זה מתאר בערך חצי מהנישואין במדינה.‬

307
00:26:41,400 --> 00:26:43,040
‫ומי שהכיר את כרמן ידע‬

308
00:26:44,560 --> 00:26:46,920
‫שהיא אולי לא הייתה האדם המתוחכם ביותר,‬

309
00:26:47,000 --> 00:26:51,000
‫אבל היא גם לא הייתה אדם אלים בכלל.‬

310
00:26:57,360 --> 00:27:02,200
‫- בשלושה באפריל 1998, מצא חבר המושבעים‬
‫את כרמן פונזקה אשמה ברצח מדרגה ראשונה -‬

311
00:27:02,280 --> 00:27:07,000
‫- היא נשפטה למאסר עולם -‬

312
00:27:13,640 --> 00:27:16,040
‫אני מאמין שכרמן פונזקה הייתה חפה מפשע.‬

313
00:27:18,120 --> 00:27:20,960
‫אני חושב שברור שמארק היה הכוח המניע.‬

314
00:27:22,280 --> 00:27:25,520
‫הוא החליט שזו תהיה‬

315
00:27:26,240 --> 00:27:30,960
‫המתנה הרומנטית החולנית שלו לכרמן,‬

316
00:27:31,040 --> 00:27:33,600
‫לתת לה חיים חדשים שהוא יוכל לקחת בהם חלק.‬

317
00:27:34,240 --> 00:27:36,640
‫אבל זו הייתה הפנטזיה שלו, לא שלה.‬

318
00:28:02,640 --> 00:28:04,560
‫בכל יום הולדת, אני מקבלת אומנות.‬

319
00:28:06,760 --> 00:28:08,120
‫״ליל כל הקדושים שמח.״‬

320
00:28:08,560 --> 00:28:10,760
‫הוא אוהב את יום האהבה,‬

321
00:28:10,840 --> 00:28:12,560
‫הוא אוהב את ליל כל הקדושים.‬

322
00:28:14,920 --> 00:28:17,160
‫אני לא יודעת למה הוא שלח לי את זה.‬

323
00:28:19,760 --> 00:28:22,200
‫אבל זה נראה כמו ערפדית‬

324
00:28:22,960 --> 00:28:24,880
‫שנושכת את החזה של אישה אחרת.‬

325
00:28:29,840 --> 00:28:32,120
‫- לאחר הרשעתו -‬

326
00:28:32,200 --> 00:28:36,680
‫- מארק החל לכתוב לניקול באופן קבוע -‬

327
00:28:40,360 --> 00:28:43,080
‫שלוש מאות וחמישים מכתבים.‬

328
00:28:44,280 --> 00:28:46,800
‫אבל הוא כותב לי הרבה יותר משאני כותבת לו.‬

329
00:28:47,720 --> 00:28:49,400
‫ואני מצטערת על זה,‬

330
00:28:49,480 --> 00:28:52,960
‫אבל החיים קורים פה בחוץ.‬

331
00:28:53,920 --> 00:28:55,840
‫יש לו יותר זמן לכתוב ממני.‬

332
00:28:58,440 --> 00:29:02,520
‫המכתבים למעשה מספרים את סיפור חייו בכלא.‬

333
00:29:04,520 --> 00:29:09,520
‫אני מאמינה שזה נותן עדות טובה‬
‫על מה שקורה שם,‬

334
00:29:09,600 --> 00:29:11,560
‫רק שזה מזווית אחת בלבד.‬

335
00:29:12,240 --> 00:29:14,120
‫זו הזווית של מארק.‬

336
00:29:15,920 --> 00:29:18,280
‫ה-19 ביולי, שנת 2001.‬

337
00:29:19,560 --> 00:29:22,280
‫הוא אומר, ״הגלויות שלך בסדר גמור.‬

338
00:29:23,040 --> 00:29:25,000
‫לפחות את שולחת משהו‬

339
00:29:25,080 --> 00:29:26,960
‫וכותבת מדי שבוע.‬

340
00:29:27,360 --> 00:29:28,280
‫תודה.‬

341
00:29:28,440 --> 00:29:32,560
‫הקיום שלי היה ממש גרוע אילולא את.‬

342
00:29:34,040 --> 00:29:37,880
‫אז אל תרגישי רע,‬
‫כי אני יודע שאת אוהבת אותי.״‬

343
00:29:40,200 --> 00:29:42,320
‫ניסוח מעניין.‬

344
00:29:44,720 --> 00:29:50,240
‫הוא אומר, ״אני ממש מעריך את זה‬
‫שלאורך השנים עמדת לצידי.״‬

345
00:29:53,600 --> 00:29:54,520
‫זה היה שם.‬

346
00:29:55,120 --> 00:29:56,800
‫גם לי זה היה חשוב.‬

347
00:30:02,400 --> 00:30:03,720
‫אז לאורך השנים,‬

348
00:30:03,800 --> 00:30:06,160
‫מארק כתב לי‬

349
00:30:06,680 --> 00:30:10,280
‫והוא סיפר לי‬

350
00:30:10,960 --> 00:30:15,840
‫את האירועים שהובילו לרציחתו של אזקיאל.‬

351
00:30:17,720 --> 00:30:20,000
‫מה שהוא בעצם סיפר לי,‬

352
00:30:22,040 --> 00:30:25,040
‫היה שהוא יצא עם אישה מבוגרת יותר בשם כרמן,‬

353
00:30:25,440 --> 00:30:28,000
‫שהייתה נשואה לגבר בשם אזקיאל.‬

354
00:30:29,080 --> 00:30:33,440
‫הוא היה עם כרמן תקופה,‬

355
00:30:33,520 --> 00:30:37,600
‫ושהיא נכנסה להיריון ממנו.‬

356
00:30:38,960 --> 00:30:42,280
‫אזקיאל גילה והיכה אותה‬

357
00:30:42,680 --> 00:30:45,680
‫עד שהיא הפילה בחודש השמיני.‬

358
00:30:46,520 --> 00:30:50,880
‫אז הפרשנות שלי למכתבים האלה‬

359
00:30:52,520 --> 00:30:56,720
‫היא שהוא רצה נקמה על כך שהרגו את הילד שלו.‬

360
00:30:57,680 --> 00:30:58,920
‫נפש תחת נפש.‬

361
00:31:17,160 --> 00:31:23,120
‫- ימים לאחר הרצח פיתחו הבלשים‬
‫תיאוריה משלהם בנוגע למניעו של מארק ארתור -‬

362
00:31:27,200 --> 00:31:28,520
‫שמי קייל בראון.‬

363
00:31:29,080 --> 00:31:31,000
‫הייתי חוקר מקרי רצח.‬

364
00:31:31,320 --> 00:31:33,720
‫אני הייתי החוקר הראשי בתיק הזה.‬

365
00:31:33,800 --> 00:31:35,960
‫- קייל בראון, חבר קבע -‬

366
00:31:41,240 --> 00:31:44,760
‫במהלך החקירה שלנו‬
‫של רציחתו של אזקיאל פונזקה‬

367
00:31:45,280 --> 00:31:49,000
‫מצאנו שהרוצח, מארק ארתור,‬

368
00:31:49,080 --> 00:31:51,440
‫היה בקשר עם אשתו של אזקיאל, כרמן.‬

369
00:31:54,560 --> 00:31:56,560
‫אשתו של אזקיאל שכנעה את מארק‬

370
00:31:57,560 --> 00:31:59,480
‫בכך שאם הוא יהרוג את בעלה,‬

371
00:32:00,080 --> 00:32:04,240
‫הוא יקבל את המכונית החדשה של אזקיאל,‬

372
00:32:04,440 --> 00:32:06,840
‫הוא יגור בבית,‬

373
00:32:06,920 --> 00:32:10,040
‫הוא יוכל להמשיך להיות חבר שלה, המאהב שלה.‬

374
00:32:10,320 --> 00:32:15,400
‫תהיה לו גישה ואת האפשרות‬
‫שאזקיאל לא יפקח עליו עין‬

375
00:32:16,040 --> 00:32:21,160
‫והוא יוכל להמשיך את חיי הפשע שלו‬
‫מהבית הזה.‬

376
00:32:22,080 --> 00:32:25,160
‫המניע שלה היה להיפטר מאזקיאל,‬

377
00:32:25,800 --> 00:32:28,000
‫והיו מעורבים כספי ביטוח.‬

378
00:32:33,480 --> 00:32:35,200
‫הייתה להם תוכנית מפורטת,‬

379
00:32:35,280 --> 00:32:36,800
‫הם חשבו עליה יחד.‬

380
00:32:38,560 --> 00:32:42,320
‫והסיבה שאנחנו יודעים זאת,‬
‫היא שמארק ארתור אמר לנו.‬

381
00:32:49,080 --> 00:32:55,040
‫- מעט לאחר מעצרו‬
‫הסכים מארק ארתור לדבר עם החוקרים -‬

382
00:33:00,120 --> 00:33:01,920
‫כשראיינו את מארק,‬

383
00:33:03,040 --> 00:33:07,320
‫מארק סיפר לנו מייד על כל מה שעשה.‬

384
00:33:08,320 --> 00:33:12,160
‫מארק סיפר לנו הכול על המניע שלו,‬

385
00:33:12,240 --> 00:33:16,400
‫הכול על המלכודת לאזקיאל פונזקה,‬

386
00:33:16,720 --> 00:33:19,160
‫הכול על איך שנתבקש לבצע את הפשע.‬

387
00:33:20,560 --> 00:33:22,640
‫כמה פעמים היא ביקשה ממך להרוג אותו?‬

388
00:33:22,760 --> 00:33:24,000
‫זו הפעם הראשונה... ‬

389
00:33:24,080 --> 00:33:27,360
‫היא העלתה כבר את הרעיון‬
‫שלא אכפת לה אם הוא ייהרג.‬

390
00:33:27,440 --> 00:33:30,880
‫היא לא הביאה משהו לתשומת ליבי עד אותו יום.‬

391
00:33:33,160 --> 00:33:37,200
‫הוא מייד פנה לזה בתור המניע שלו.‬

392
00:33:38,240 --> 00:33:40,520
‫שהיא ביקשה ממנו לעשות זאת.‬

393
00:33:40,600 --> 00:33:41,640
‫היא ביקשה ממנו,‬

394
00:33:41,720 --> 00:33:43,920
‫והוא היה מקבל גמול על שעשה את זה.‬

395
00:33:45,360 --> 00:33:47,720
‫אין ספק. למעשה אנחנו...‬

396
00:33:47,840 --> 00:33:49,920
‫אני התייחסתי לזה כל הזמן...‬

397
00:33:50,000 --> 00:33:53,680
‫במהלך השנים אנשים התייחסו לזה כרצח מוזמן,‬

398
00:33:55,440 --> 00:33:56,960
‫מאשר פשע תשוקה.‬

399
00:33:58,960 --> 00:34:00,880
‫שאלתי, ״מתי?״ היא אמרה, ״עכשיו.״‬

400
00:34:01,560 --> 00:34:04,560
‫אמרתי לה, ״את יודעת מתי הוא מסיים לעבוד?״‬

401
00:34:04,640 --> 00:34:06,800
‫״כן, הוא מסיים בשבע ונוסע בבלטוויי.״‬

402
00:34:06,880 --> 00:34:07,720
‫״אחלה, בסדר.״‬

403
00:34:08,960 --> 00:34:11,800
‫הוא היה מאוד ישיר איתנו,‬

404
00:34:11,880 --> 00:34:16,480
‫וסיפר לנו על שיתוף הפעולה‬
‫בינו ובין אשת הקורבן.‬

405
00:34:16,720 --> 00:34:19,440
‫הוא סיפר לנו שזו הייתה תוכנית.‬

406
00:34:19,520 --> 00:34:22,840
‫הוא סיפר לנו הכול על המלכודת שלהם‬

407
00:34:24,600 --> 00:34:26,320
‫לקורבן, בעלה.‬

408
00:34:27,240 --> 00:34:28,840
‫לא יכולנו לעצור אותו מלדבר.‬

409
00:34:30,400 --> 00:34:32,960
‫ראיתי שהוא זז,‬
‫אז שחררתי עוד כמה כדורים.‬

410
00:34:33,200 --> 00:34:35,200
‫ראית דם או משהו כזה?‬

411
00:34:35,280 --> 00:34:36,640
‫ראיתי את החור ברקה שלו.‬

412
00:34:38,320 --> 00:34:39,240
‫התכופפתי‬

413
00:34:39,320 --> 00:34:41,280
‫והכנסתי רגל אחת לרכב.‬

414
00:34:41,360 --> 00:34:42,560
‫יש לי רגליים ארוכות.‬

415
00:34:42,640 --> 00:34:44,840
‫ישבתי באמצע, כמו אוכף.‬

416
00:34:45,160 --> 00:34:46,400
‫דחפתי אותו.‬

417
00:34:47,080 --> 00:34:49,280
‫ועם היד השנייה הוצאתי את הארנק.‬

418
00:34:50,160 --> 00:34:53,040
‫מישהו הבטיח לך משהו?‬
‫-לא.‬

419
00:34:55,120 --> 00:34:56,240
‫הוא אהב להתרברב.‬

420
00:34:57,320 --> 00:35:00,960
‫הוא אהב לדבר על הדרך שבה ביצע את הפשעים.‬

421
00:35:01,040 --> 00:35:04,280
‫כמעט כאילו זה היה אות כבוד.‬

422
00:35:04,600 --> 00:35:08,920
‫כמעט כאילו שזה הפך אותו לגברי יותר.‬

423
00:35:09,800 --> 00:35:11,680
‫הוא אמר את זה בטבעיות. הוא אמר:‬

424
00:35:12,680 --> 00:35:16,160
‫"היה לי כיף.‬

425
00:35:16,560 --> 00:35:19,000
‫עכשיו אני אשב קצת,‬

426
00:35:20,440 --> 00:35:23,080
‫ואז אני אשתחרר.״‬

427
00:35:33,400 --> 00:35:36,800
‫אני לא קיבלתי ממנו את הרושם‬

428
00:35:37,520 --> 00:35:40,520
‫שהוא מושיע או מציל מישהו.‬

429
00:35:40,920 --> 00:35:45,800
‫קיבלתי יותר רושם שהוא האדם שמגיע לאנשים‬

430
00:35:45,880 --> 00:35:48,280
‫ולוקח מהם מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה,‬

431
00:35:48,560 --> 00:35:50,640
‫ולא משנה מה המחיר שהם משלמים.‬

432
00:35:55,160 --> 00:35:59,520
‫- לאחר הריאיון הסכים מארק אנדרו‬
‫לעזור למשטרה לבנות תיק נגד כרמן פונזקה -‬

433
00:35:59,600 --> 00:36:00,440
‫תודה.‬

434
00:36:01,120 --> 00:36:02,080
‫מותק.‬
‫-כן?‬

435
00:36:03,480 --> 00:36:04,600
‫זוהי שיחת גוביינא.‬

436
00:36:05,760 --> 00:36:08,960
‫- מארק התקשר לכרמן -‬

437
00:36:09,040 --> 00:36:13,640
‫- הוא לא סיפר לה שבלשים מקליטים אותו -‬

438
00:36:14,960 --> 00:36:18,560
‫את יודעת שעשיתי את זה.‬
‫-מה?‬

439
00:36:18,960 --> 00:36:22,160
‫את יודעת שעשיתי את זה.‬
‫ואת יודעת שעשיתי את זה בשבילך.‬

440
00:36:22,240 --> 00:36:24,280
‫אתה מדבר שטויות, מארק.‬

441
00:36:24,360 --> 00:36:26,720
‫והרבה מזה היו שקרים.‬

442
00:36:27,520 --> 00:36:28,800
‫אל תנסי לדפוק אותי.‬

443
00:36:28,880 --> 00:36:32,480
‫אם תדפקי אותי, אני אדפוק אותך איתי.‬
‫-אני לא מנסה לעשות כלום.‬

444
00:36:32,600 --> 00:36:34,600
‫אני מבטיח שלא אפול לבד.‬

445
00:36:36,160 --> 00:36:38,240
‫אני יודע שאת יכולה להוציא אותי מפה.‬

446
00:36:40,640 --> 00:36:41,960
‫איך אני אוציא אותך?‬

447
00:36:42,040 --> 00:36:43,800
‫אני לא יודע, תמצאי דרך.‬

448
00:36:46,320 --> 00:36:49,680
‫לא אמרת לי כלום, מה אתה רוצה שאומר להם?‬
‫אני לא יודעת כלום.‬

449
00:36:49,880 --> 00:36:51,240
‫זה כל מה שאמרתי להם.‬

450
00:36:51,880 --> 00:36:54,360
‫אני לא יודעת מה עוד לעשות או איך לעזור לך.‬

451
00:36:56,880 --> 00:36:58,920
‫כשמקשיבים לזה, אין ספק שהוא אשם.‬

452
00:36:59,400 --> 00:37:01,400
‫אין ספק שהוא מנסה להפליל אותה.‬

453
00:37:01,880 --> 00:37:02,960
‫היא לא נכנעת.‬

454
00:37:04,520 --> 00:37:06,880
‫ברגע שהוא היה בסכנה,‬

455
00:37:08,360 --> 00:37:13,000
‫הוא עובר מלהיות המושיע הרומנטי‬
‫למי שהוא באמת,‬

456
00:37:15,720 --> 00:37:19,560
‫חיה שמעולם לא חונכה או אולפה.‬

457
00:37:24,720 --> 00:37:26,200
‫הוא פנה אליה‬

458
00:37:29,520 --> 00:37:34,600
‫כמעט מיד על מנת להשיג איזו עסקה טובה יותר.‬

459
00:37:35,240 --> 00:37:37,800
‫וזו הסיבה שהיא עדיין בכלא היום.‬

460
00:37:42,000 --> 00:37:47,360
‫- מאוחר יותר סיפרה כרמן לבלשים‬
‫שהייתה בהיריון ממארק -‬

461
00:37:47,440 --> 00:37:54,440
‫- והודתה שידעה על כוונותיו -‬

462
00:38:02,320 --> 00:38:06,480
‫- לאחר פסיקה של ביהמ״ש העליון‬
‫לפיה קטינים אינם מוצאים להורג -‬

463
00:38:06,560 --> 00:38:10,880
‫- הומר עונשו של מארק ארתור בשנת 2005 -‬

464
00:38:13,280 --> 00:38:19,200
‫- גם כרמן וגם מארק‬
‫יהיו זכאים לשחרור על תנאי בשנת 2037 -‬

465
00:38:34,720 --> 00:38:37,400
‫- הרועה שלי שומר עליי -‬

466
00:38:46,080 --> 00:38:48,280
‫אני חושבת שהוא ישתחרר, בסופו של דבר.‬

467
00:38:50,560 --> 00:38:53,760
‫אבל אני לא יודעת אם הוא יצטער על מה שעשה.‬

468
00:38:55,120 --> 00:38:56,880
‫הוא רק מצטער שהוא בכלא.‬

469
00:39:03,800 --> 00:39:07,600
‫ללא חרטה בליבו,‬

470
00:39:08,960 --> 00:39:14,200
‫אני לא חושבת שמישהו שיושב בכלא,‬

471
00:39:14,920 --> 00:39:17,800
‫בוודאי שלא מארק, צריך להשתחרר.‬

472
00:39:25,160 --> 00:39:30,400
‫המנטליות שלו היא עדיין של נער, לדעתי.‬

473
00:39:30,800 --> 00:39:32,040
‫אפילו מהמכתבים שלו.‬

474
00:39:33,120 --> 00:39:37,760
‫ומהמכתבים שלו המנטליות היא:‬

475
00:39:37,840 --> 00:39:40,080
‫״אני רוצה, לכן אני מקבל.״‬

476
00:39:41,920 --> 00:39:44,240
‫והחיים לא עובדים ככה בחוץ.‬

477
00:39:45,080 --> 00:39:46,880
‫אי אפשר פשוט לרצות משהו,‬

478
00:39:46,960 --> 00:39:48,440
‫ואם מישהו מפריע לך,‬

479
00:39:49,280 --> 00:39:50,160
‫פוף.‬

480
00:39:50,240 --> 00:39:53,240
‫״אני אטפל בזה ואשיג את מה שאני רוצה.״‬

481
00:39:53,920 --> 00:39:56,800
‫זה לא עובד ככה.‬
‫הוא אמור היה  ללמוד את זה מזמן.‬

482
00:40:00,840 --> 00:40:03,560
‫הוא היה אלים כנער צעיר.‬

483
00:40:04,720 --> 00:40:08,160
‫במערכת הכליאה הוא עדיין אלים.‬

484
00:40:09,240 --> 00:40:11,120
‫וזה לא אומר שכשהוא ישתחרר‬

485
00:40:11,200 --> 00:40:13,000
‫הוא כבר לא יהיה אלים יותר.‬

486
00:40:14,120 --> 00:40:15,920
‫וזה מפחיד אותי.‬

487
00:40:21,920 --> 00:40:24,360
‫הוא לא יפגע בי. לא.‬

488
00:40:25,520 --> 00:40:27,040
‫לא, הוא לעולם לא יפגע בי.‬

489
00:40:27,680 --> 00:40:28,840
‫אני לא מאמינה.‬

490
00:40:30,480 --> 00:40:33,520
‫אבל זה לא אומר שהוא לא יפגע באחרים סביבי.‬

491
00:40:38,040 --> 00:40:38,960
‫זה מפחיד.‬

492
00:40:52,560 --> 00:40:53,920
‫עשיתי משהו לא בסדר.‬

493
00:40:54,000 --> 00:40:56,400
‫ונענשתי על כך.‬

494
00:40:56,600 --> 00:40:59,440
‫עשיתי את הדבר הנורא ביותר, לקחתי חיים.‬

495
00:41:02,680 --> 00:41:07,920
‫אני רוצה לציין שאני כבר לא האדם שהייתי.‬

496
00:41:10,720 --> 00:41:12,600
‫אחד הדברים הטובים בלשבת בכלא‬

497
00:41:12,680 --> 00:41:14,040
‫הוא שחייבים לשבת,‬

498
00:41:14,480 --> 00:41:16,360
‫להסתכל על עצמך, להעריך את עצמך.‬

499
00:41:16,600 --> 00:41:19,400
‫״אם אני רוצה לצאת מכאן,‬
‫איך אני עושה את זה?״‬

500
00:41:22,640 --> 00:41:24,560
‫דבר ראשון, אני צריך להשתנות.‬

501
00:41:25,120 --> 00:41:27,760
‫כי מה שעשיתי הביא אותי לכאן.‬

502
00:41:30,320 --> 00:41:34,240
‫- לאחר הפוגה בת 90 יום‬
‫לפי נהלי משרד המשפטים בטקסס -‬

503
00:41:34,360 --> 00:41:36,800
‫-הורשינו לצלם ריאיון שני עם מארק ארתור -‬

504
00:41:43,360 --> 00:41:45,000
‫כרמן השתמשה בגוף שלה.‬

505
00:41:45,120 --> 00:41:47,280
‫מין, ואז בכסף.‬

506
00:41:48,600 --> 00:41:52,360
‫היא לא לחצה על ההדק,‬
‫אבל היא השפיעה עליו עד כדי כך‬

507
00:41:53,640 --> 00:41:57,240
‫שהיא גרמה לו לעשות את מה שרצתה שיעשה.‬

508
00:41:59,400 --> 00:42:02,760
‫אני יכול לומר שהמשפחה שלי‬
‫צודקת במידה מסוימת,‬

509
00:42:02,920 --> 00:42:04,840
‫כי היא הייתה חשובה לי.‬

510
00:42:06,440 --> 00:42:07,600
‫היא הייתה ידידה.‬

511
00:42:08,920 --> 00:42:11,320
‫ברור שיש קשרים רגשיים.‬

512
00:42:11,520 --> 00:42:14,040
‫אז כן, אני ארצה שתרגיש טוב יותר.‬

513
00:42:14,600 --> 00:42:16,200
‫כשגיליתי שכרמן פגועה,‬

514
00:42:16,280 --> 00:42:20,240
‫רציתי לעשות כל מה שאוכל‬
‫כדי שלא תהיה פגועה יותר.‬

515
00:42:25,600 --> 00:42:29,280
‫הדרך שבה אנשים מחוץ לחיי יראו את זה,‬

516
00:42:29,360 --> 00:42:31,080
‫היא ״היה ביניהם משהו,״‬

517
00:42:31,160 --> 00:42:32,560
‫ולא היה.‬

518
00:42:32,640 --> 00:42:35,000
‫כלומר, זו אימא של חבר שלי.‬

519
00:42:35,080 --> 00:42:36,560
‫והיינו יותר ידידים‬

520
00:42:36,640 --> 00:42:39,280
‫מאשר מאהבים או משהו כזה.‬

521
00:42:39,360 --> 00:42:44,480
‫שכבנו כמה פעמים אבל זה נגמר.‬

522
00:42:45,760 --> 00:42:48,520
‫לגבי זה שהיא ביקשה שאהרוג אותו, לא.‬

523
00:42:49,000 --> 00:42:53,160
‫אני לא יודע מאיפה זה בא.‬

524
00:42:58,120 --> 00:43:00,240
‫כמה פעמים היא ביקשה ממך להרוג אותו?‬

525
00:43:01,800 --> 00:43:03,080
‫זו הפעם הראשונה...‬

526
00:43:03,200 --> 00:43:06,360
‫היא העלתה כבר את הרעיון‬
‫שלא אכפת לה אם הוא ייהרג.‬

527
00:43:06,480 --> 00:43:09,920
‫היא לא בדיוק הביאה משהו לתשומת ליבי‬
‫עד אותו יום.‬

528
00:43:12,640 --> 00:43:15,920
‫דיברנו והיא אמרה‬
‫שזה יהיה ערב טוב לעשות את זה.‬

529
00:43:18,080 --> 00:43:19,520
‫אני כן דיברתי,‬

530
00:43:19,600 --> 00:43:21,600
‫ונתתי להם להקליט אותי וכל זה,‬

531
00:43:21,680 --> 00:43:23,120
‫אבל אלה היו תוענות שווא.‬

532
00:43:23,200 --> 00:43:28,880
‫נתתי להם לגרום לי להאמין במה שהם אמרו:‬
‫״אם תעזור לנו אנחנו נעזור לך,‬

533
00:43:28,960 --> 00:43:32,040
‫ואולי לא תקבל יותר מעשר שנים,‬
‫ואולי תשתחרר על תנאי.״‬

534
00:43:32,120 --> 00:43:36,000
‫הלוואי שברגע שנעצרתי הייתי שותק,‬

535
00:43:36,080 --> 00:43:38,400
‫ושיקרה מה שיקרה.‬

536
00:43:38,760 --> 00:43:41,760
‫זה לא אמור היה להגיע לשום מקום.‬
‫זה אמור היה להיות...‬

537
00:43:43,000 --> 00:43:44,560
‫זה לא היה אמור לשמש נגדה.‬

538
00:43:44,640 --> 00:43:47,720
‫היא לא הייתה אמורה לקבל עונש.‬

539
00:43:52,000 --> 00:43:54,120
‫היא נהרסה מזה שדיברתי יותר מדי.‬

540
00:43:55,040 --> 00:43:56,040
‫נפלתי בפח.‬

541
00:43:59,400 --> 00:44:00,760
‫והרסתי חיים של אנשים:‬

542
00:44:00,840 --> 00:44:03,400
‫שלי, של המשפחה שלי, של כרמן...‬

543
00:44:04,360 --> 00:44:06,560
‫ושל כל מי שאהב אותנו.‬

544
00:44:15,720 --> 00:44:17,200
‫מה שהוא אמר לי,‬

545
00:44:17,280 --> 00:44:20,280
‫זה שהוא יצא עם כרמן כמה זמן‬

546
00:44:20,360 --> 00:44:24,480
‫ושהיא נכנסה להיריון ממנו.‬

547
00:44:26,120 --> 00:44:27,720
‫אזקיאל גילה,‬

548
00:44:27,800 --> 00:44:32,760
‫והיכה אותה עד שהיא הפילה בחודש השמיני.‬

549
00:44:33,720 --> 00:44:38,160
‫אז הפרשנות שלי למכתבים שלו,‬

550
00:44:39,160 --> 00:44:43,080
‫היא שהוא רצה נקמה על שהרגו את הילד שלו.‬

551
00:44:44,120 --> 00:44:45,240
‫חיים תחת חיים.‬

552
00:44:49,760 --> 00:44:52,040
‫אז בואו ניישר קו פה.‬

553
00:44:52,160 --> 00:44:55,120
‫מה שגרם למותו של אזקיאל פונזקה ‬
‫זה שהוא איים עליי.‬

554
00:44:55,720 --> 00:44:58,840
‫מה שגרם לי להרביץ לו,‬
‫זה שהוא הכה את אימא של חבר שלי.‬

555
00:44:59,520 --> 00:45:04,880
‫לגבי האפשרות שזה היה בגלל ההיריון,‬

556
00:45:05,640 --> 00:45:08,480
‫מי לא יתעצבן על זה?‬

557
00:45:08,560 --> 00:45:11,920
‫אני לא יודע אם זה היה הילד שלי,‬
‫או אם הכנסתי אותה להיריון.‬

558
00:45:14,800 --> 00:45:18,480
‫אם זה היה הילד שלי, כן, היית כועס על זה.‬

559
00:45:19,480 --> 00:45:23,000
‫האפשרות שזה היה הילד שלי נמצאת בראש שלי.‬

560
00:45:24,120 --> 00:45:27,880
‫אני לא יודע בוודאות שזה היה הילד שלי,‬
‫אבל אם זה היה, זה הגיע לו.‬

561
00:45:28,440 --> 00:45:29,560
‫זו סיבה לרצח.‬