1
00:00:17,163 --> 00:00:18,323
‫אני כל כך מצטערת.‬

2
00:00:20,323 --> 00:00:23,563
‫הלוואי שהייתי יכולה לשנות דברים,‬
‫לחזור אחורה בזמן ו...‬

3
00:00:24,363 --> 00:00:26,963
‫ושבכלל לא הייתי מחזיקה אקדח בבית.‬

4
00:00:30,523 --> 00:00:33,443
‫- בכל שנה בארה"ב,‬

5
00:00:33,523 --> 00:00:37,843
‫יותר מ-8,000 בני אדם מורשעים ברצח‬

6
00:00:38,963 --> 00:00:45,443
‫פחות מ-50 אחוז מהם מודים בפשעם‬

7
00:00:46,563 --> 00:00:52,723
‫זהו סיפורה של אסירה מס' 80172 -‬

8
00:00:56,003 --> 00:00:58,283
‫אני מקווה שיום אחד אוכל לצאת מכאן.‬

9
00:00:58,963 --> 00:01:02,963
‫אבל אני יודעת שלקחתי חיים‬
‫ושאני צריכה לשלם על זה.‬

10
00:01:03,963 --> 00:01:06,723
‫ואני כל כך מצטערת שעשיתי את זה.‬

11
00:01:08,083 --> 00:01:14,363
‫ואם הייתי יכול להחזיר אותו, הייתי מחזירה.‬
‫אבל אני לא יכול להחזיר אותו.‬

12
00:01:15,683 --> 00:01:17,443
‫- סדרה של NETFLIX -‬

13
00:01:30,883 --> 00:01:35,803
‫- שאלה של נאמנות -‬

14
00:01:43,243 --> 00:01:48,443
‫- מרכז הכליאה צ'יליקוטה, מיזורי -‬

15
00:01:58,043 --> 00:02:05,043
‫- ב-2013, הודתה ויקטוריה סמית'‬
‫ברצח בעלה, כריס אייזיק -‬

16
00:02:09,963 --> 00:02:11,043
‫- פושעת -‬

17
00:02:13,923 --> 00:02:16,363
‫השיער שלי צריך להיות מאחור או מלפנים?‬

18
00:02:16,443 --> 00:02:18,123
‫לדעתי, מלפנים.‬

19
00:02:23,523 --> 00:02:25,363
‫שמי ויקטוריה סמית'.‬

20
00:02:25,843 --> 00:02:28,403
‫הורשעתי ברצח מדרגה ראשונה.‬

21
00:02:28,923 --> 00:02:32,043
‫העונש שלי הוא מאסר עולם‬

22
00:02:33,723 --> 00:02:35,283
‫ועוד 25 שנה.‬

23
00:02:45,243 --> 00:02:47,563
‫גדלתי בפופלר בלוף, מיזורי.‬

24
00:02:49,643 --> 00:02:51,643
‫יש לי שמונה אחים ואחיות.‬

25
00:02:51,723 --> 00:02:52,883
‫שניים הלכו לעולמם,‬

26
00:02:52,963 --> 00:02:56,843
‫ושתי האחיות‬
‫שהייתי קרובה אליהן במיוחד הן רוקסי ובטי.‬

27
00:02:59,243 --> 00:03:00,803
‫אני קרובה מאוד לבטי.‬

28
00:03:02,363 --> 00:03:04,123
‫היא אחותי התינוקת.‬

29
00:03:07,603 --> 00:03:10,723
‫ההתבגרות שלי הייתה איטית‬
‫בגלל ליקויי למידה.‬

30
00:03:10,803 --> 00:03:12,403
‫היו לי לקויות למידה.‬

31
00:03:12,963 --> 00:03:14,643
‫ולא הייתי בריאה בנפשי.‬

32
00:03:15,403 --> 00:03:16,563
‫תמיד היו לי בעיות.‬

33
00:03:16,643 --> 00:03:19,643
‫אתם יודעים, חינוך ממוצע או מתחת לממוצע.‬

34
00:03:22,443 --> 00:03:26,283
‫- ויקטוריה אובחנה ‬
‫כבעלת מנת משכל של פחות מ-75‬

35
00:03:26,363 --> 00:03:32,043
‫ולכן, נחשבת כבעלת פיגור שכלי גבולי -‬

36
00:03:38,483 --> 00:03:40,963
‫אמא שלי גידלה אותנו על קצבת סעד.‬

37
00:03:42,603 --> 00:03:45,483
‫אני לא יודעת מי היה אבי. ‬
‫אמא שלי לא סיפרה...‬

38
00:03:45,563 --> 00:03:49,923
‫טוב, היא אמרה לי ‬
‫שיכול להיות שזה היה קפטן של ספינת נהר‬

39
00:03:50,003 --> 00:03:52,243
‫או אדם שעבד על ספינת נהר,‬

40
00:03:52,323 --> 00:03:54,563
‫אבל זה מעולם לא אושר.‬

41
00:03:55,843 --> 00:03:58,203
‫הרגשתי שאמא שלי העניקה לי "אהבה קשוחה".‬

42
00:03:58,283 --> 00:03:59,683
‫אני קוראת לזה ככה,‬

43
00:04:00,403 --> 00:04:02,723
‫ובזכותה הפכתי לאדם חזק יותר.‬

44
00:04:04,203 --> 00:04:08,603
‫אני חושבת שלא הייתי חזקה כפי שאני,‬
‫אלמלא אמא שלי.‬

45
00:04:11,403 --> 00:04:16,003
‫אני לא אוהבת להעביר ביקורת על אמא שלי,‬
‫אבל הייתה לה בעיית שתייה כשגדלנו.‬

46
00:04:16,083 --> 00:04:21,323
‫וכשהיא שתתה, היא הייתה מוציאה הכול עליי.‬

47
00:04:21,883 --> 00:04:25,083
‫היא בעטה בי, והכתה אותי באגרופים,‬

48
00:04:25,163 --> 00:04:27,123
‫ומשכה את שיערי ו...‬

49
00:04:27,203 --> 00:04:29,323
‫זאת הייתה התעללות פיזית.‬

50
00:04:31,043 --> 00:04:33,523
‫זה קרה לפחות בתדירות של פעמיים-שלוש בשבוע.‬

51
00:04:35,003 --> 00:04:37,243
‫ככה גדלתי, פחות או יותר,‬

52
00:04:37,323 --> 00:04:39,163
‫עד שהגעתי לגיל 15.‬

53
00:04:41,963 --> 00:04:46,603
‫ואז עברתי ללואיזיאנה ‬
‫עם אחותי הגדולה, גולדי.‬

54
00:04:50,803 --> 00:04:55,963
‫- בגיל 17, נכנסה ויקטוריה להיריון‬

55
00:04:57,043 --> 00:05:03,043
‫ב-14 בדצמבר 1983, ‬
‫היא ילדה את בנה, קני -‬

56
00:05:08,883 --> 00:05:10,083
‫הוא היה תינוק גדול.‬

57
00:05:10,883 --> 00:05:12,963
‫גובהו היה 60 ס"מ.‬

58
00:05:13,723 --> 00:05:16,243
‫הוא שקל 3.9 ק"ג.‬

59
00:05:16,323 --> 00:05:18,923
‫וחשבתי שהוא הדבר הכי מופלא בעולם.‬

60
00:05:22,203 --> 00:05:23,723
‫הוא פשוט היה הכול...‬

61
00:05:24,523 --> 00:05:25,923
‫הכול בשבילי.‬

62
00:05:32,723 --> 00:05:37,163
‫במשך כל הזמן הזה, אבא שלו התעלל בי הרבה.‬

63
00:05:37,243 --> 00:05:38,843
‫הוא גם היה אלכוהוליסט.‬

64
00:05:38,923 --> 00:05:41,403
‫זה היה נורמלי בשבילי שהתעללו בי.‬

65
00:05:41,483 --> 00:05:44,003
‫הוא היה חונק אותי, ואתם יודעים, חובט בי.‬

66
00:05:44,083 --> 00:05:47,563
‫ונראה שכל מערכת יחסים שהייתה לי אי פעם,‬

67
00:05:48,723 --> 00:05:50,083
‫הייתה התעללות.‬

68
00:05:50,163 --> 00:05:51,843
‫הייתה הרבה התעללות,‬

69
00:05:52,803 --> 00:05:55,123
‫וזה קשה.‬

70
00:05:55,203 --> 00:05:57,003
‫באמת. זה היה קשה.‬

71
00:06:02,243 --> 00:06:07,283
‫- אסור לעמוד מול החלון -‬

72
00:06:13,323 --> 00:06:20,323
‫- אחרי שנתיים שחיו ביחד,‬
‫עזבה ויקטוריה את אביה של בנה -‬

73
00:06:23,603 --> 00:06:26,043
‫רציתי להגן על קני מהעולם.‬

74
00:06:26,563 --> 00:06:29,923
‫ובהחלט לא רציתי שיתעללו בו או משהו.‬

75
00:06:30,443 --> 00:06:32,523
‫רציתי לוודא שיהיו לו חיים טובים.‬

76
00:06:33,763 --> 00:06:36,683
‫ולא היו לו חיים כאלה‬
‫אם הייתי נשארת עם אביו.‬

77
00:06:47,723 --> 00:06:54,323
‫- ב-1985, חזרה ויקטוריה למיזורי‬
‫כדי לגור עם אימה -‬

78
00:06:56,203 --> 00:06:58,243
‫התחלתי לעבוד במשרה מלאה,‬

79
00:06:58,323 --> 00:07:00,763
‫ואמא שלי התחילה לטפל בבני.‬

80
00:07:01,723 --> 00:07:05,643
‫אהבתי לצאת בסופי השבוע.‬
‫אתם יודעים, הייתי רווקה.‬

81
00:07:07,123 --> 00:07:10,083
‫בשלב מסוים הייתה לי גם בעיית שתייה.‬

82
00:07:10,563 --> 00:07:14,003
‫הייתי צריכה להיות יותר בבית עם הבן שלי.‬

83
00:07:16,683 --> 00:07:19,563
‫אמא שלי חשבה ‬
‫שאני יכולה להיות אמא טובה יותר.‬

84
00:07:22,803 --> 00:07:29,803
‫- ב-1986, קיבלה אימה של ויקטוריה‬
‫משמורת על קני -‬

85
00:07:31,443 --> 00:07:34,163
‫היא הכריחה אותי לחתום על מסמך‬

86
00:07:34,243 --> 00:07:37,563
‫שמעניק לה משמורת מלאה עליו‬

87
00:07:37,643 --> 00:07:40,163
‫או שאחרת לא נוכל להמשיך לגור איתה.‬

88
00:07:41,803 --> 00:07:43,043
‫זה שבר את ליבי.‬

89
00:07:43,123 --> 00:07:45,083
‫באמת. זה שבר את ליבי.‬

90
00:07:45,803 --> 00:07:47,883
‫זה פשוט גרם לי להרגיש כאילו...‬

91
00:07:49,123 --> 00:07:50,763
‫שאני מאבדת את הילד שלי.‬

92
00:07:51,803 --> 00:07:55,843
‫אני באמת התחלתי לאבד את שפיותי.‬

93
00:07:57,523 --> 00:08:00,643
‫התחלתי לשתות יותר ו…‬

94
00:08:02,323 --> 00:08:08,523
‫התחלתי לקחת כדורים ‬
‫ודברים שאסור היה לי לקחת.‬

95
00:08:13,723 --> 00:08:17,683
‫- בשנת 2000, ‬
‫בעקבות סדרה של מערכות יחסים כושלות,‬

96
00:08:17,763 --> 00:08:20,323
‫התחילה ויקטוריה להיפגש עם כריס אייזיק -‬

97
00:08:22,003 --> 00:08:25,803
‫הייתי בת 34, כשאני וכריס התחלנו לצאת. ‬
‫הוא היה בן 30.‬

98
00:08:28,043 --> 00:08:32,283
‫וזאת הייתה מערכת יחסים טובה בהתחלה‬
‫כי הוא לא שתה.‬

99
00:08:34,683 --> 00:08:37,603
‫הוא היה די עדין בהתחלה.‬

100
00:08:39,243 --> 00:08:41,363
‫והוא היה גבר נאה מאוד.‬

101
00:08:42,643 --> 00:08:43,843
‫נהנינו מאוד.‬

102
00:08:58,763 --> 00:09:02,683
‫- בסוף שנת 2000, ‬
‫עברה ויקטוריה לגור בקרוון של כריס‬

103
00:09:02,763 --> 00:09:07,243
‫הם התחתנו ב-2001 -‬

104
00:09:14,643 --> 00:09:16,723
‫כריס עבד בחברה פרטית.‬

105
00:09:17,763 --> 00:09:21,963
‫והוא נפגע בגבו‬
‫בגלל העבודה הקשה שהיה עליו לעשות.‬

106
00:09:22,043 --> 00:09:24,563
‫לאחר מכן, הוא התחיל לקחת אופיואידים.‬

107
00:09:26,403 --> 00:09:27,723
‫הוא השתנה.‬

108
00:09:28,403 --> 00:09:30,643
‫הוא נעשה אגרסיבי יותר.‬

109
00:09:31,403 --> 00:09:33,323
‫לפעמים נאלצתי ללכת לבית החולים,‬

110
00:09:33,403 --> 00:09:38,283
‫כשהוא דחף אותי על שולחנות קפה ודברים כאלה.‬

111
00:09:38,363 --> 00:09:39,883
‫והיו לי צלעות שבורות.‬

112
00:09:40,483 --> 00:09:42,563
‫כמה פעמים נאלצתי להתקשר לאחותי‬

113
00:09:42,643 --> 00:09:45,483
‫כי חשבתי שהוא עומד להרוג אותי.‬

114
00:09:46,043 --> 00:09:49,723
‫ותמיד פחדתי שמשהו כזה עלול לקרות.‬

115
00:09:55,803 --> 00:10:00,803
‫- ב-2012, עברה ויקטוריה שבץ ‬
‫בגלל לחץ דם גבוה‬

116
00:10:02,123 --> 00:10:07,763
‫עם שובה הביתה, ‬
‫היה עליה ליטול תרופות במרשם -‬

117
00:10:12,443 --> 00:10:14,203
‫אני ניהלתי את משק הבית.‬

118
00:10:14,283 --> 00:10:16,123
‫שילמתי חשבונות, בישלתי ארוחות.‬

119
00:10:16,203 --> 00:10:20,003
‫ולא יכולתי לעשות את הדברים האלה ‬
‫טוב כמו שיכולתי קודם לכן.‬

120
00:10:20,083 --> 00:10:22,323
‫ניסיתי, אבל הייתי חלשה מדי.‬

121
00:10:24,803 --> 00:10:28,283
‫כריס כעס כי לא יכולתי‬
‫לעשות את הדברים שהייתי עושה בעבר.‬

122
00:10:29,603 --> 00:10:31,563
‫הוא נעשה הרבה יותר אגרסיבי.‬

123
00:10:31,643 --> 00:10:35,083
‫כלומר, זה הגיע לשלב‬
‫שהוא התנהג לפעמים כמו משוגע.‬

124
00:10:36,363 --> 00:10:38,283
‫בגלל השילוב של התרופות,‬

125
00:10:38,363 --> 00:10:43,683
‫הלחץ שהייתי נתונה בו וחוסר השינה,‬

126
00:10:45,803 --> 00:10:47,403
‫סבלתי מהזיות.‬

127
00:10:48,843 --> 00:10:51,523
‫המצב החמיר מאוד,‬

128
00:10:52,363 --> 00:10:54,683
‫והייתי מוכנה לעזוב. הייתי מוכנה.‬

129
00:10:54,763 --> 00:10:58,163
‫הייתי בתהליך של הוצאת החפצים שלי מהבית,‬

130
00:10:58,243 --> 00:11:01,483
‫להיפטר ממה שלא הייתי צריכה, ו...‬

131
00:11:03,963 --> 00:11:05,923
‫כשהמקרה קרה.‬

132
00:11:09,283 --> 00:11:16,243
‫- 14 במאי 2013 -‬

133
00:11:32,043 --> 00:11:33,843
‫זה מה שאני זוכרת.‬

134
00:11:34,363 --> 00:11:36,523
‫שכבתי, אבל הייתי ערה.‬

135
00:11:38,203 --> 00:11:40,403
‫והלכתי למטבח.‬

136
00:11:41,363 --> 00:11:45,363
‫התכוונתי לקחת חפיסת סיגריות, ו..‬

137
00:11:47,243 --> 00:11:50,083
‫לא לקחתי את הסיגריות. לקחתי אקדח.‬

138
00:11:53,003 --> 00:11:55,163
‫משהו אמר לי לעשות לו סוף.‬

139
00:11:57,323 --> 00:12:00,163
‫כריס ישן. הוא ישן על הספה.‬

140
00:12:01,163 --> 00:12:02,723
‫כשיריתי בו.‬

141
00:12:12,803 --> 00:12:15,043
‫ויותר מזה אני לא זוכרת.‬

142
00:12:32,483 --> 00:12:38,603
‫- ויקטוריה התקשרה מיד למוקד החירום‬
‫והתוודתה על הרצח‬

143
00:12:45,643 --> 00:12:51,723
‫שלוש שנים לאחר מכן,‬
‫היא נידונה למאסר עולם בכלא -‬

144
00:13:05,963 --> 00:13:12,523
‫- כריס אייזיק היה בן 43 שנים כשנרצח -‬

145
00:13:14,683 --> 00:13:18,923
‫אתה וכריס נהגתם לרכוב על תלת האופן ‬
‫הגדול והישן מהצד הגבוה של המרפסת...‬

146
00:13:19,003 --> 00:13:21,283
‫כן, אבל היינו מקפיצים אותו בחזרה לכאן.‬

147
00:13:21,363 --> 00:13:25,683
‫כן, ואז אתם הבנים הייתם יוצאים לשם ‬
‫ודורכים עם המגפיים בצואת פרות.‬

148
00:13:25,763 --> 00:13:27,363
‫- הוא היה אחד משמונה אחים -‬

149
00:13:27,443 --> 00:13:31,043
‫אני זוכרת פעם אחת שקני ומילי ראו אותה.‬

150
00:13:33,723 --> 00:13:35,243
‫- שלום סתיו -‬

151
00:13:35,323 --> 00:13:39,843
‫ואף על פי שכריס לא נמצא איתנו,‬
‫יש לנו את כל הזיכרונות הטובים שלנו עליו.‬

152
00:13:39,923 --> 00:13:43,483
‫כן.‬
‫-והוא ממשיך לחיות דרכנו, אז...‬

153
00:13:44,683 --> 00:13:46,923
‫זה כריס כשהוא היה תינוק,‬

154
00:13:47,003 --> 00:13:49,523
‫וזאת קיי, בילי וזאת אני.‬

155
00:13:50,243 --> 00:13:51,523
‫קראנו לו קוז'אק.‬

156
00:13:51,603 --> 00:13:53,483
‫כן. הוא היה קירח.‬
‫-כן.‬

157
00:13:54,203 --> 00:13:55,923
‫ככה הוא קיבל את השם שלו?‬

158
00:13:56,003 --> 00:13:57,683
‫בגלל הראש הקירח שלו?‬
‫-כן.‬

159
00:13:57,763 --> 00:13:59,803
‫אבא המציא את הכינוי הזה, לא?‬
‫-כן.‬

160
00:13:59,883 --> 00:14:03,043
‫הוא היה ילד קטן ומתוק כשגדל.‬

161
00:14:03,123 --> 00:14:06,483
‫הוא פשוט אהב את כולם. הוא היה מלא חיים.‬

162
00:14:08,123 --> 00:14:11,483
‫אני קאת'י קולברט,‬
‫וכריס אייזיק היה אחי הקטן.‬

163
00:14:14,483 --> 00:14:16,803
‫היינו שמונה אחים ואחיות.‬

164
00:14:16,883 --> 00:14:18,803
‫חמש בנות ושלושה בנים.‬

165
00:14:21,443 --> 00:14:25,723
‫הנה תמונת סיום הלימודים שלו‬
‫כשהוא סיים את לימודיו בתיכון פוקסיקו.‬

166
00:14:25,803 --> 00:14:28,883
‫והיינו כל כך גאים ‬
‫לראות אותו מסיים את הלימודים‬

167
00:14:28,963 --> 00:14:32,283
‫כי לכריס היו לקויות למידה.‬

168
00:14:32,363 --> 00:14:37,203
‫והעובדה שהוא סיים את הלימודים,‬
‫שימחה מאוד את כולנו.‬

169
00:14:40,923 --> 00:14:43,963
‫הכי טוב לתאר אותו כדובון גדול ואוהב‬

170
00:14:44,043 --> 00:14:45,283
‫כי זה מה שהוא היה.‬

171
00:14:45,363 --> 00:14:46,203
‫עדין.‬
‫-כן.‬

172
00:14:46,283 --> 00:14:47,523
‫כן. עדין מאוד.‬

173
00:14:52,523 --> 00:14:56,163
‫כשזה קרה, הייתי בעבודה, ‬
‫וקיבלתי שיחת טלפון.‬

174
00:14:56,243 --> 00:14:57,963
‫- קאת'י קולברט‬
‫אחותו של כריס -‬

175
00:15:00,443 --> 00:15:03,963
‫הבחורה מהמשרד יצאה ואמרה לי,‬

176
00:15:04,043 --> 00:15:05,643
‫"קאת'י, את צריכה לבוא..."‬

177
00:15:07,123 --> 00:15:08,003
‫אני מצטערת.‬

178
00:15:10,163 --> 00:15:12,803
‫"את צריכה לבוא לענות לשיחה הזאת.‬

179
00:15:13,683 --> 00:15:15,283
‫"זה חשוב מאוד."‬

180
00:15:16,243 --> 00:15:18,043
‫שאלתי, "במה מדובר?"‬

181
00:15:18,123 --> 00:15:21,843
‫היא אמרה, "אני לא יכולה לספר לך".‬
‫שאלתי, "זה רע?"‬

182
00:15:22,683 --> 00:15:24,283
‫"רק תגידי לי אם זה רע."‬

183
00:15:25,283 --> 00:15:26,523
‫והיא אמרה, "כן".‬

184
00:15:28,523 --> 00:15:30,003
‫זאת הייתה אחותי ג'ינה.‬

185
00:15:31,483 --> 00:15:33,683
‫היא אמרה, "כריס מת.‬

186
00:15:35,123 --> 00:15:36,203
‫"ויקי ירתה בו."‬

187
00:15:37,483 --> 00:15:38,363
‫אני מצטערת.‬

188
00:15:45,563 --> 00:15:47,603
‫זה ממש לא היה הגיוני‬

189
00:15:48,123 --> 00:15:53,243
‫כי ידעתי שיש להם בעיות,‬

190
00:15:53,323 --> 00:15:55,643
‫ולרוב הזוגות יש בעיות.‬

191
00:15:55,723 --> 00:15:59,643
‫אבל זה ממש הדהים אותי,‬

192
00:15:59,723 --> 00:16:04,843
‫כשנודע לנו שהיא הייתה זאת שהרגה אותו.‬

193
00:16:07,163 --> 00:16:08,483
‫לא יכולתי להאמין.‬

194
00:16:09,643 --> 00:16:11,483
‫זאת לא הייתה ויקי שהכרנו.‬

195
00:16:14,403 --> 00:16:17,403
‫יש כל כך הרבה שאלות שנותרו ללא מענה.‬

196
00:16:17,483 --> 00:16:19,643
‫כל כך הרבה שאלות ללא מענה.‬

197
00:16:24,083 --> 00:16:28,723
‫הרגשתי כאילו חטפתי מכה כפולה באותו יום‬
‫כי הייתי קרובה מאוד לוויקי,‬

198
00:16:28,803 --> 00:16:31,443
‫ועד היום, זה שובר את לבי,‬

199
00:16:31,523 --> 00:16:35,083
‫כי אהבתי אותה כמו אחת מאחיותיי.‬

200
00:16:35,163 --> 00:16:36,243
‫כולנו אהבנו אותה.‬

201
00:16:38,483 --> 00:16:40,203
‫אני לא יודעת מה קרה.‬

202
00:16:55,203 --> 00:17:00,083
‫- פופלר בלוף, מיזורי -‬

203
00:17:00,163 --> 00:17:03,563
‫- ריינוז כלי נשק ‬
‫רובים, תחמושת, משתיקי קול!!! -‬

204
00:17:04,043 --> 00:17:08,363
‫- על אף שהועלו טענות על התעללות, ‬

205
00:17:08,443 --> 00:17:11,963
‫ויקטוריה לא מסרה במהלך משפטה מניע לרצח -‬

206
00:17:23,003 --> 00:17:24,803
‫אין דברים בטוחים בעולם הזה,‬

207
00:17:24,883 --> 00:17:26,923
‫במיוחד כשמדובר בחקירה פלילית.‬

208
00:17:27,523 --> 00:17:30,083
‫יש לוודא שבודקים בכל פינה‬

209
00:17:30,163 --> 00:17:32,923
‫כי אי אפשר לדעת מה מסתתר מאחוריה.‬

210
00:17:33,003 --> 00:17:33,883
‫- בטי פריזל -‬

211
00:17:36,523 --> 00:17:38,083
‫שמי בטי פריזל.‬

212
00:17:39,083 --> 00:17:40,723
‫התחלתי כסגנית שריף‬

213
00:17:40,803 --> 00:17:43,723
‫במחוז קטן לא רחוק מפופלר בלוף.‬

214
00:17:45,603 --> 00:17:47,803
‫ובסופו של דבר, מוניתי למפקדת במשטרה.‬

215
00:17:51,243 --> 00:17:54,163
‫אני חוקרת את התיק של כריס אייזיק כבר שנים,‬

216
00:17:54,243 --> 00:17:56,043
‫בוודאי מאז היום שזה קרה.‬

217
00:17:57,683 --> 00:17:59,763
‫לא עבדתי ישירות על החקירה.‬

218
00:18:01,083 --> 00:18:03,003
‫כי לא רציתי להיות מעורבת.‬

219
00:18:03,083 --> 00:18:06,443
‫רציתי לחיות‬
‫את חיי הקטנים והנעימים בסנט לואיס.‬

220
00:18:07,803 --> 00:18:11,123
‫אבל נעשיתי מעורבת כי היו לי ספקות‬

221
00:18:11,203 --> 00:18:13,443
‫שוויקטוריה הייתה זאת שירתה בפועל.‬

222
00:18:16,803 --> 00:18:18,763
‫אני יודעת מתי ויקטוריה משקרת.‬

223
00:18:21,203 --> 00:18:23,083
‫כי אני אחותה של ויקטוריה.‬

224
00:18:34,603 --> 00:18:37,123
‫זה הבית שקנינו.‬

225
00:18:38,643 --> 00:18:43,243
‫אני הייתי תלמידת בית ספר יסודי ‬
‫וויקי הייתה...‬

226
00:18:44,963 --> 00:18:46,003
‫נערה מתבגרת.‬

227
00:18:46,883 --> 00:18:49,443
‫החדר שלי היה מאחור,‬
‫החדר שלי ויקי היה באמצע‬

228
00:18:49,523 --> 00:18:51,363
‫וחדר השינה של אמא היה בחזית.‬

229
00:18:52,443 --> 00:18:56,163
‫זה מעלה בי הרבה רגשות של עצב.‬

230
00:18:57,243 --> 00:18:58,843
‫הרבה חלומות שבורים.‬

231
00:19:00,043 --> 00:19:02,683
‫זה כמו אנדרטה לחיים של ויקי.‬

232
00:19:03,763 --> 00:19:08,043
‫הוא מנסה להיראות יפה, ‬
‫אבל בכל זאת פגום מאוד.‬

233
00:19:23,163 --> 00:19:26,523
‫הזיכרון המוקדם ביותר שלי‬
‫הוא שוויקי מסתבכת בצרות,‬

234
00:19:28,083 --> 00:19:30,283
‫ושאמא שלי כעסה מאוד,‬

235
00:19:31,363 --> 00:19:33,483
‫במיוחד אם היא שתתה.‬

236
00:19:35,083 --> 00:19:36,723
‫לוויקי הייתה תפיסה איטית‬

237
00:19:36,803 --> 00:19:40,163
‫ולא ידעה איך לשלוט בהתנהגות שלה.‬

238
00:19:42,763 --> 00:19:45,843
‫ויקי הייתה האדם הראשון שראיתי מדמם.‬

239
00:19:47,123 --> 00:19:48,763
‫וזה לא היה רק‬

240
00:19:49,563 --> 00:19:51,003
‫מכות.‬

241
00:19:51,083 --> 00:19:56,803
‫זה היה אגרופים, משיכות בשיער ובעיטות.‬

242
00:19:59,523 --> 00:20:01,923
‫כאילו שהיא נקלעה לקטטה בבר,‬

243
00:20:02,403 --> 00:20:04,763
‫אבל עם הילדה הקטנה בת ה-11 הזאת.‬

244
00:20:10,123 --> 00:20:13,883
‫ויקי ספגה את כל המכות‬
‫שאמא שלי הייתה מכה אותנו.‬

245
00:20:13,963 --> 00:20:16,723
‫כשאמא הייתה מכה אותי, ‬
‫ויקי ניסתה להרגיז אותה‬

246
00:20:16,803 --> 00:20:19,683
‫כדי להסיט את תשומת הלב שלה אליה.‬

247
00:20:20,283 --> 00:20:25,363
‫היא הגנה עליי כי היא רצתה ‬
‫שיהיו לי החיים שיש לי עכשיו.‬

248
00:20:45,563 --> 00:20:49,483
‫אני חושבת שוויקי היא אחד האנשים‬
‫שהכי הקריבו את עצמם שהכרתי מעודי.‬

249
00:20:57,083 --> 00:20:59,323
‫אני לא מאמינה שוויקטוריה הרגה את כריס.‬

250
00:21:00,363 --> 00:21:01,843
‫לדעתי, זה היה מישהו אחר.‬

251
00:21:06,923 --> 00:21:09,323
‫אני חושבת שזה היה האחיין שלי, קני.‬

252
00:21:11,363 --> 00:21:13,363
‫- חודש לפני הרצח,‬

253
00:21:13,443 --> 00:21:16,723
‫עבר בנה של ויקטוריה, קני, לגור בביתם‬

254
00:21:16,803 --> 00:21:21,243
‫הוא היה בקרוון בזמן שירי התרחש -‬

255
00:21:27,763 --> 00:21:31,363
‫זה לא סתם עוד מקרה רגיל‬
‫של שני מכורים לאופיואידים,‬

256
00:21:31,443 --> 00:21:33,483
‫שבו אחד החליט להרוג את השני.‬

257
00:21:35,603 --> 00:21:38,923
‫אני חושבת שהמשטרה‬
‫נפלה למלכודת של התבייתות על המטרה.‬

258
00:21:40,643 --> 00:21:43,043
‫"היא אמרה שהיא עשתה את זה. התיק סגור."‬

259
00:21:44,683 --> 00:21:47,643
‫טיפלתי בחקירות רבות‬
‫שבהן אנשים מסרו הודאות כוזבות.‬

260
00:21:48,683 --> 00:21:50,963
‫אנשים מוסרים הודאות כוזבות כל הזמן.‬

261
00:22:06,123 --> 00:22:12,043
‫- ויקטוריה נעצרה והואשמה ‬
‫12 שעות לאחר הירי -‬

262
00:22:13,603 --> 00:22:18,563
‫- בלומפילד, מיזורי -‬

263
00:22:18,643 --> 00:22:23,523
‫- מחלקת השריף של מחוז סטודרד -‬

264
00:22:28,963 --> 00:22:31,363
‫עליך לוודא שהחקירה שלך נערכת כראוי,‬

265
00:22:31,443 --> 00:22:34,283
‫כי במקרים רבים זה לא פשוט כמו שזה נראה.‬

266
00:22:34,363 --> 00:22:35,483
‫- שריף‬
‫מחוז סטודרד -‬

267
00:22:35,563 --> 00:22:37,043
‫אבל במקרה הזה, זה היה כך.‬

268
00:22:39,923 --> 00:22:41,323
‫שמי אנדרו הולדן.‬

269
00:22:41,403 --> 00:22:44,883
‫כיום אני הסגן הראשי ‬
‫במחלקת השריף של מחוז סטודרד.‬

270
00:22:48,643 --> 00:22:52,603
‫הייתי אחד החוקרים בחקירת הרצח הזאת.‬

271
00:22:53,643 --> 00:22:54,563
‫- ראיות -‬

272
00:22:54,643 --> 00:22:56,323
‫כל מה שבדקנו,‬

273
00:22:56,403 --> 00:22:59,083
‫כל הראיות, כל התשאולים שערכנו,‬

274
00:22:59,603 --> 00:23:02,283
‫הובילו ישירות לשיחה הראשונית למוקד החירום.‬

275
00:23:04,283 --> 00:23:09,923
‫- עשר דקות לאחר הירי, ‬
‫ויקטוריה התקשרה למוקד החירום -‬

276
00:23:10,603 --> 00:23:12,443
‫מוקד, מה מקרה החירום?‬

277
00:23:12,523 --> 00:23:16,043
‫אני ברחוב נורת' צ'רץ' מספר 365.‬
‫הרגע הרגתי את בעלי.‬

278
00:23:17,683 --> 00:23:19,283
‫הרגע הרגת את בעלך?‬

279
00:23:19,363 --> 00:23:22,803
‫כן, יריתי בו שש פעמים, ו-12 פעמים בראשו.‬

280
00:23:24,283 --> 00:23:25,803
‫שמי ויקטוריה אייזיק. ‬

281
00:23:25,883 --> 00:23:27,643
‫מה הכתובת? ‬

282
00:23:27,723 --> 00:23:32,523
‫היא התקשרה ואמרה שהיא ירתה בבעלה,‬
‫וכשנכנסנו לשם, זה היה די ברור שזה מה שקרה.‬

283
00:23:32,603 --> 00:23:34,843
‫- אנדרו הולדן ‬
‫סגן ראשי, מחוז סטודרד -‬

284
00:23:35,963 --> 00:23:42,923
‫- המשטרה הגיעה לזירת הפשע בתוך 30 דקות -‬

285
00:23:47,403 --> 00:23:50,283
‫נתזי הדם על פניה היו ברורים.‬

286
00:23:50,363 --> 00:23:53,683
‫אפשר היה להתקרב אליה‬
‫ולראות את כתמי הדם הקטנים.‬

287
00:23:53,763 --> 00:23:56,043
‫זה לא היה משהו שהיה עלינו לחפש.‬

288
00:23:57,163 --> 00:23:58,163
‫זה היה ברור.‬

289
00:24:00,203 --> 00:24:04,763
‫אספנו GSR, שהם שאריות אבק שריפה.‬

290
00:24:04,843 --> 00:24:09,603
‫ומקובל למצוא אותם בכל מקרה ירי.‬

291
00:24:09,683 --> 00:24:12,803
‫בבדיקה הוכח שעל ויקטוריה ‬
‫נמצאו שאריות אבק שריפה.‬

292
00:24:12,883 --> 00:24:17,283
‫- בדיקת שאריות אבקת שריפה‬
‫ על ויקטוריה אייזיק: חיובית -‬

293
00:24:17,363 --> 00:24:20,763
‫ראיה נוספת שמצאנו הייתה פיסת נייר‬

294
00:24:20,843 --> 00:24:23,163
‫שהייתה צוואתה האחרונה של ויקטוריה,‬

295
00:24:24,843 --> 00:24:27,523
‫שבה היא מסרה את רכושה לאנשים אחרים.‬

296
00:24:27,603 --> 00:24:29,603
‫- צוואתי האחרונה ‬
‫ויקטוריה אייזיק -‬

297
00:24:29,683 --> 00:24:33,203
‫וזאת הייתה עדות שהיא התכוונה להתאבד.‬

298
00:24:34,803 --> 00:24:37,483
‫אני באמת סבור‬
‫שהתוכנית הראשונית במקרה הזה,‬

299
00:24:37,563 --> 00:24:38,923
‫הייתה רצח והתאבדות,‬

300
00:24:39,003 --> 00:24:42,963
‫אבל משהו שינה את דעתה ומנע ממנה להתאבד.‬

301
00:24:47,163 --> 00:24:50,003
‫אני לא יודע בוודאות למה היא הרגה אותו.‬

302
00:24:51,243 --> 00:24:54,563
‫זאת אחת השאלות‬
‫שהיינו רוצים לענות עליהן אם נוכל.‬

303
00:24:55,083 --> 00:24:58,323
‫תוכלי להושיט שוב את הידיים, בבקשה? תודה.‬

304
00:24:58,403 --> 00:25:01,043
‫באופן אישי, ‬
‫לא הצלחתי לקבל מענה לשאלה "למה".‬

305
00:25:01,123 --> 00:25:03,563
‫תוכלי לסובב אותן, בבקשה? תודה.‬

306
00:25:04,643 --> 00:25:07,803
‫כי התיק הוא באמת כל כך פשוט.‬

307
00:25:27,603 --> 00:25:31,163
‫יש שוטרים שאומרים שהם עשו עבודה טובה‬
‫ואולי מאמינים בכך.‬

308
00:25:31,243 --> 00:25:34,163
‫אולי הם מסוגלים לאחר מכן להירדם בלילה,‬
‫אבל אני לא.‬

309
00:25:35,603 --> 00:25:39,163
‫כי נשבעתי לפני הרבה זמן לשמור על הצדק.‬

310
00:25:42,283 --> 00:25:45,123
‫ובמקרה הזה לא נעשה צדק עם אחותי.‬

311
00:25:52,443 --> 00:25:54,443
‫הופתעתי כשוויקטוריה סיפרה לי‬

312
00:25:54,523 --> 00:25:57,323
‫שקני עובר לגור איתה ועם כריס.‬

313
00:25:58,803 --> 00:26:01,403
‫הייתה להם מערכת יחסים סוערת מאוד.‬

314
00:26:02,483 --> 00:26:04,203
‫ויקי תמיד רצתה להיות אמא שלו.‬

315
00:26:04,723 --> 00:26:07,003
‫הוא התייחס אליה יותר כאל אחות גדולה.‬

316
00:26:08,283 --> 00:26:12,803
‫וכשהיא התחתנה עם כריס,‬
‫קני לא ראה בו אב חורג.‬

317
00:26:12,883 --> 00:26:15,483
‫כלומר, כבר מההתחלה ‬
‫מערכות היחסים היו פגומות.‬

318
00:26:17,323 --> 00:26:21,843
‫קני תמיד הפגין התנהגות שהייתה לא הגיונית.‬

319
00:26:23,843 --> 00:26:25,283
‫זמן קצר לפני הרצח,‬

320
00:26:25,363 --> 00:26:28,283
‫נקלעו כריס וקני לעימות פיזי,‬

321
00:26:28,363 --> 00:26:30,883
‫שקני יצא ממנו עם פנס בעין.‬

322
00:26:30,963 --> 00:26:33,283
‫הכרתי את האישיות של קני.‬

323
00:26:33,363 --> 00:26:35,963
‫קני לא הסכים להיות קורבן של אף אחד.‬

324
00:26:36,043 --> 00:26:38,803
‫אמא שלי שתלה את זה בתודעתו.‬

325
00:26:38,883 --> 00:26:42,363
‫איך מישהו נחות, כמו כריס, מעז‬

326
00:26:42,443 --> 00:26:45,043
‫לחבוט בו ולעשות לו פנס בעין?‬

327
00:26:46,203 --> 00:26:47,283
‫איך הוא מעז?‬

328
00:26:48,963 --> 00:26:51,963
‫נקמה הייתה המניע לרצח הזה.‬

329
00:26:54,163 --> 00:26:55,883
‫לדעתי, מה שקרה,‬

330
00:26:55,963 --> 00:26:59,483
‫הוא שקני ראה את כריס שוכב על הספה, ‬
‫חסר הגנה,‬

331
00:27:00,003 --> 00:27:02,963
‫ואז הלך ומצא את אקדח 22 המ"מ הישן הזה,‬

332
00:27:04,843 --> 00:27:07,563
‫מטעין אותו ומתחיל לירות בכריס.‬

333
00:27:09,163 --> 00:27:11,043
‫ויקי התעוררה ושמעה את היריות.‬

334
00:27:11,123 --> 00:27:15,403
‫במהלך הירי של ארבעת הקליעים האחרונים,‬
‫היא נאבקה בקני על האקדח‬

335
00:27:15,483 --> 00:27:17,963
‫או שהיא שכנעה אותו להרפות ממנו וזרקה אותו.‬

336
00:27:20,563 --> 00:27:23,043
‫אני לא מאמינה שוויקטוריה ירתה אף כדור.‬

337
00:27:25,803 --> 00:27:29,043
‫ויקטוריה היא אדם ‬
‫שמגן על האנשים שהיא אוהבת.‬

338
00:27:29,123 --> 00:27:33,003
‫היא התקשרה למוקד החירום והתוודה, ‬
‫ודבקה בסיפור הזה.‬

339
00:27:37,403 --> 00:27:40,203
‫זאת דרכה לשלם על כך שהיא הייתה אמא רעה.‬

340
00:27:40,283 --> 00:27:42,563
‫ואני חושבת שזה הדבר שהיא אשמה בו.‬

341
00:27:43,083 --> 00:27:46,083
‫בכך שהייתה אמא רעה, אולי, אבל לא רוצחת.‬

342
00:27:52,643 --> 00:27:55,843
‫אני מודה שאין ראיות ממשיות‬
‫כדי להוכיח שקני עשה זאת.‬

343
00:27:55,923 --> 00:27:57,683
‫אבל אם מישהו התרחץ,‬

344
00:27:57,763 --> 00:28:00,763
‫או שהוא החליף בגדים והתרחץ,‬

345
00:28:01,283 --> 00:28:02,763
‫לא יהיו עליו שום ראיות.‬

346
00:28:06,163 --> 00:28:10,723
‫עם זאת, יש המון ראיות נסיבתיות‬
‫שמוכיחות את התיאוריה שלי.‬

347
00:28:13,923 --> 00:28:17,563
‫ניסיתי לדבר עם המשטרה בעבר,‬
‫והשיבו את פניי ריקם פעמים רבות.‬

348
00:28:17,643 --> 00:28:20,243
‫נאמר לי להישאר בסנט לואיס ולא להתערב.‬

349
00:28:20,323 --> 00:28:22,523
‫איימו עליי במעצר,‬

350
00:28:22,603 --> 00:28:25,883
‫רק בגלל שאמרתי לתובע‬
‫שנערער על גזר הדין של ויקטוריה.‬

351
00:28:28,403 --> 00:28:32,203
‫אבל אני אישה בעלת אמונה ‬
‫ואני פשוט אמשיך לנסות.‬

352
00:28:59,683 --> 00:29:03,923
‫- באביב 2018, החלה בטי לכתוב ספר ‬

353
00:29:04,003 --> 00:29:08,283
‫שמפרט את התיאוריה שלה ‬
‫שקני היה זה שהרג את כריס -‬

354
00:29:11,683 --> 00:29:14,643
‫- אם לא תפסיק לבכות,‬
‫לא תוכל לבוא לכאן יותר -‬

355
00:29:19,203 --> 00:29:25,403
‫- הספר יצא לאור ב-7 באוקטובר 2021 -‬

356
00:29:27,683 --> 00:29:32,923
‫- השקת הספר בפופלר בלוף -‬

357
00:29:35,443 --> 00:29:36,603
‫רוזאנה…‬

358
00:29:36,683 --> 00:29:37,723
‫טוב.‬
‫-יורקר.‬

359
00:29:37,803 --> 00:29:38,643
‫בסדר.‬

360
00:29:41,603 --> 00:29:44,603
‫מה שדרבן אותי לכתוב את הספר היה אי הצדק,‬

361
00:29:44,683 --> 00:29:46,923
‫אוזלת היד בעבודת המשטרה,‬

362
00:29:47,003 --> 00:29:49,723
‫ופשוט הצורך שלי באמת.‬

363
00:29:52,123 --> 00:29:55,763
‫המטרה החשובה ביותר שלי‬
‫היא שוויקטוריה תפסיק להנציח את השקר הזה‬

364
00:29:55,843 --> 00:29:57,083
‫שהיא סיפרה לעצמה,‬

365
00:29:57,163 --> 00:29:59,843
‫שתפסיק להגן על מישהו שלא הגן עליה,‬

366
00:29:59,923 --> 00:30:04,003
‫ושתתחיל לשקול ‬
‫לומר את האמת על מה שקרה באותו יום.‬

367
00:30:06,243 --> 00:30:10,323
‫הספר הוא על אחותי.‬
‫ היא מרצה מאסר עולם ועוד 25 שנה‬

368
00:30:11,483 --> 00:30:14,963
‫על רצח שהיא אולי ביצעה או שאולי לא.‬

369
00:30:15,043 --> 00:30:16,083
‫עכשיו, זה...‬

370
00:30:16,163 --> 00:30:19,763
‫לה יש את הגרסה שלה לסיפור,‬
‫וזאת הגרסה שלי.‬

371
00:30:19,843 --> 00:30:22,923
‫ולכן הייתי רוצה שתקראי אותו,‬
‫ושתאמרי לי מה את חושבת.‬

372
00:30:23,003 --> 00:30:24,083
‫מה את חושבת?‬

373
00:30:24,603 --> 00:30:25,923
‫את יודעת מה אני חושבת.‬

374
00:30:30,443 --> 00:30:34,923
‫אולי בזכות הספר הזה,‬
‫המשטרה תשתכנע לבדוק את התיק הזה שוב.‬

375
00:30:35,003 --> 00:30:38,083
‫אם ויקי תסכים לספר מה באמת קרה באותו יום‬

376
00:30:38,603 --> 00:30:42,563
‫ותספק ראיות נוספות למה שקרה באמת,‬

377
00:30:43,083 --> 00:30:48,843
‫אולי יתאפשר לפתוח את החקירה מחדש,‬
‫אולי היא תקבל הזדמנות למשפט אמיתי,‬

378
00:30:48,923 --> 00:30:50,163
‫ולא רק לעסקת טיעון.‬

379
00:30:57,323 --> 00:31:02,243
‫- בספרה, בטי טוענות שהחוקרים התעלמו‬

380
00:31:02,323 --> 00:31:06,003
‫מראיות מכריעות שמפלילות את קני סמית' -‬

381
00:31:10,163 --> 00:31:13,283
‫יש אנשים שאולי חושבים שאני ממציאה את זה‬

382
00:31:13,363 --> 00:31:16,963
‫או שאני לא רוצה להאמין ‬
‫שאחותי ביצעה את הפשע הזה,‬

383
00:31:17,043 --> 00:31:20,723
‫אבל יש שיחה למוקד החירום‬
‫שבוצעה כמה ימים לפני הרצח הזה‬

384
00:31:20,803 --> 00:31:23,683
‫שבה קני אומר שהוא מתכוון להרוג את כריס,‬

385
00:31:24,203 --> 00:31:25,883
‫את ויקי, ואז את עצמו.‬

386
00:31:27,843 --> 00:31:31,403
‫בעיניי, השיחה הזאת למוקד החירום‬
‫היא הראיה החשובה ביותר‬

387
00:31:31,483 --> 00:31:33,003
‫שמוכיחה שהוא עשה את זה.‬

388
00:31:41,203 --> 00:31:42,803
‫- משרדי מחוז סטודרד -‬

389
00:31:42,883 --> 00:31:44,603
‫מוקד. מה מצב החירום שלך?‬

390
00:31:44,683 --> 00:31:49,123
‫כן, גברתי. אני צריך אמבולנס.‬
‫יש לי מחשבות אובדניות ורצחניות. ‬

391
00:31:49,203 --> 00:31:52,323
‫אין לי כוחות להתמודד יותר.‬
‫אני נמצא עכשיו מחוץ לבית.‬

392
00:31:52,403 --> 00:31:54,403
‫בסדר. מישהו נמצא שם איתך?‬

393
00:31:54,483 --> 00:31:56,443
‫אמא שלי והאבא החורג שלי. אני...‬

394
00:31:57,083 --> 00:31:59,803
‫יש לי מחשבות להרוג את שניהם, ואז את עצמי.‬

395
00:32:00,523 --> 00:32:03,603
‫בסדר, אני בהחלט... אני יכולה להבין.‬

396
00:32:03,683 --> 00:32:04,923
‫אני לא מסוגל להמשיך.‬

397
00:32:11,963 --> 00:32:13,163
‫שמי רוס אוליבר.‬

398
00:32:13,243 --> 00:32:14,763
‫הייתי התובע ‬

399
00:32:14,843 --> 00:32:17,363
‫בתיק הרצח של כריס אייזיק,‬

400
00:32:17,443 --> 00:32:20,483
‫שבוצע על ידי אשתו, ויקטוריה אייזיק.‬

401
00:32:22,563 --> 00:32:25,283
‫ב-7 במאי, שבוע לפני הרצח...‬

402
00:32:25,363 --> 00:32:26,443
‫- רוס אוליבר‬
‫תובע -‬

403
00:32:26,523 --> 00:32:30,243
‫קנת' סמית' אכן התקשר למוקד החירום‬

404
00:32:30,323 --> 00:32:33,163
‫ואמר להם שיש לו מחשבות אובדניות ורצחניות.‬

405
00:32:34,003 --> 00:32:36,443
‫לא התעלמנו מהעובדה הזאת.‬

406
00:32:36,523 --> 00:32:38,723
‫זה בהחלט היה משהו שאמרנו ביחס אליו,‬

407
00:32:38,803 --> 00:32:41,283
‫"טוב, עלינו לבדוק את העניין הזה". כן?‬

408
00:32:41,363 --> 00:32:44,803
‫אבל גם עם המידע הזה,‬

409
00:32:45,323 --> 00:32:50,283
‫לא היו לנו שום ראיות ‬
‫שהצביעו על כך שקני עשה כאן משהו.‬

410
00:32:53,163 --> 00:32:58,803
‫הראיות הן ‬
‫שוויקטוריה הייתה מכוסה בדמו של כריס.‬

411
00:33:01,763 --> 00:33:05,603
‫ונתזי דם זה לא משהו ‬
‫שפשוט אפשר לשחזר, נכון?‬

412
00:33:05,683 --> 00:33:08,643
‫על קנת' לא היו שום נתזי דם.‬

413
00:33:11,603 --> 00:33:14,123
‫ולא היו שאריות אבק שריפה על ידיו.‬

414
00:33:16,603 --> 00:33:19,043
‫לומר שקני עשה את זה,‬

415
00:33:19,123 --> 00:33:22,363
‫אין שום ראיות שתומכות בכך.‬

416
00:33:22,443 --> 00:33:26,723
‫- מדריך המשפט הפלילי והתעבורתי במיזורי -‬

417
00:33:26,803 --> 00:33:28,683
‫אני לא אקרא את הספר של בטי.‬

418
00:33:28,763 --> 00:33:30,403
‫אין לי הרבה זמן פנוי,‬

419
00:33:30,483 --> 00:33:34,683
‫ואני בוודאי שלא אבזבז את זמני‬
‫בקריאה של מה שלבטי יש לומר.‬

420
00:33:35,483 --> 00:33:41,763
‫האם זה נעשה כדי למשוך תשומת לב?‬
‫או כדי להשיג אהדה לאחותה?‬

421
00:33:42,403 --> 00:33:43,843
‫אני לא יודע,‬

422
00:33:43,923 --> 00:33:46,363
‫אבל אחותה לא הולכת לשום מקום.‬

423
00:33:46,883 --> 00:33:52,283
‫אחותה ירתה בראשו של בעלה‬
‫בסגנון שמזכיר הוצאה להורג.‬

424
00:33:52,363 --> 00:33:54,203
‫היא בחיים לא תצא מהכלא.‬

425
00:33:55,443 --> 00:33:58,163
‫- החותם הגדול של מדינת מיזורי -‬

426
00:33:58,243 --> 00:34:02,523
‫מה שהגברת הזאת אומרת הן רק האשמות לעוסות,‬

427
00:34:04,363 --> 00:34:05,803
‫תיאוריה לעוסה,‬

428
00:34:06,443 --> 00:34:09,963
‫בלי שום ראיות לתמוך בכך.‬

429
00:34:10,563 --> 00:34:15,443
‫ואפילו האדם שיושב בכלא‬
‫לא אומר שזה מה שקרה.‬

430
00:34:16,043 --> 00:34:17,563
‫זה אמור להיות סימן ברור‬

431
00:34:17,643 --> 00:34:20,483
‫עד כמה אמון ניתן לתת בדבריה.‬

432
00:34:21,923 --> 00:34:24,083
‫באמת צר לי על משפחת אייזיק.‬

433
00:34:26,083 --> 00:34:30,043
‫מה שבטי אומרת הוא בוודאי די מטריד מבחינתם,‬
‫אין לי ספק.‬

434
00:34:31,803 --> 00:34:33,643
‫כל זה לא מגיע להם.‬

435
00:34:35,123 --> 00:34:36,803
‫להתמודד מחדש עם כל זה מחדש.‬

436
00:34:47,523 --> 00:34:49,163
‫ברוכים הבאים ל"בואו נשוחח".‬

437
00:34:49,243 --> 00:34:53,523
‫בתוכנית היום מצטרפת אולי‬
‫כנראה אחת האורחות המעניינות ביותר‬

438
00:34:53,603 --> 00:34:56,763
‫שאירחנו ב-16 החודשים‬
‫שבהם התוכנית משודרת, בטי פריזל.‬

439
00:34:56,843 --> 00:35:01,203
‫אני רוצה שאנשים יקראו את הספר.‬
‫ולא רוצה לגלות פרטים חשובים.‬

440
00:35:01,283 --> 00:35:04,643
‫אבל במילים פשוטות, יש לך טיעון די תקף‬

441
00:35:04,723 --> 00:35:08,803
‫שקני ולא ויקי היה זה ‬
‫שהרג את בעלה של ויקי, כריס.‬

442
00:35:08,883 --> 00:35:13,163
‫עבדתי בכמה ערים קטנות, ‬
‫עבדתי בכמה מחוזות קטנים, אבל...‬

443
00:35:13,243 --> 00:35:16,483
‫מעולם לא ראיתי סוג כזה של חוסר מקצועיות.‬

444
00:35:16,563 --> 00:35:20,043
‫זו הייתה קומדיה של טעויות.‬
‫רק משום שהם קיבלו הודאה ממנה,‬

445
00:35:20,123 --> 00:35:22,083
‫שהיא לכאורה רצחה את בעלה, ו…‬

446
00:35:22,163 --> 00:35:23,603
‫איזה שקר ארור.‬

447
00:35:24,163 --> 00:35:27,723
‫אלה השטויות הכי גדולות ששמעתי בחיים שלי.‬

448
00:35:28,443 --> 00:35:32,963
‫חלו התפתחויות כלשהן ‬
‫מאז פרסום הספר לפני כחודש?‬

449
00:35:33,043 --> 00:35:34,523
‫לא. וכפי שאתה יודע...‬

450
00:35:34,603 --> 00:35:36,083
‫היא צריכה להרפות מזה.‬

451
00:35:38,243 --> 00:35:44,123
‫היא צריכה לחשוב מה זה עושה למשפחה שלנו.‬

452
00:35:44,723 --> 00:35:46,603
‫- אני ובני ביתי, אנחנו נשרת -‬

453
00:35:46,683 --> 00:35:49,203
‫זה פותח פצעים ישנים.‬

454
00:35:51,923 --> 00:35:52,843
‫ויקי עשתה זאת.‬

455
00:35:53,923 --> 00:35:56,283
‫אין לי ספק, אני חושבת שוויקי עשתה זאת.‬

456
00:35:57,283 --> 00:36:00,963
‫היא כתבה הצהרה והודתה בה.‬

457
00:36:02,843 --> 00:36:04,603
‫בטי לא גרה באזור הזה,‬

458
00:36:04,683 --> 00:36:10,043
‫והיא גם לא הייתה קרובה במיוחד לוויקי‬

459
00:36:10,123 --> 00:36:12,723
‫כדי שהיא תכתוב את כל הדברים האלה בספר הזה.‬

460
00:36:12,803 --> 00:36:15,843
‫אני לא יודעת ‬
‫מאיפה היא המציאה את כל הדברים האלה.‬

461
00:36:15,923 --> 00:36:18,403
‫...אבל לא יכולתי להציל את ויקי.‬

462
00:36:18,483 --> 00:36:21,043
‫אני חושבת שבטי משוגעת,‬

463
00:36:21,123 --> 00:36:23,563
‫ואני חושבת שהיא מחפשת תשומת לב.‬

464
00:36:25,643 --> 00:36:31,523
‫אני לא יודעת איך מישהו ‬
‫יכול לנסות להפליל ברצח מישהו אחר,‬

465
00:36:31,603 --> 00:36:34,923
‫וזה מעורר בי בחילה.‬

466
00:36:44,843 --> 00:36:51,843
‫- קני סמית' הכחיש בעקביות‬
‫כל מעורבות ברצח‬

467
00:36:54,123 --> 00:37:01,123
‫הוא לא הועמד לדין‬
‫וויקטוריה מעולם לא טענה שהוא היה מעורב -‬

468
00:37:30,283 --> 00:37:33,003
‫אני לא חושבת שבטי בהכרח משקרת.‬

469
00:37:33,843 --> 00:37:36,923
‫אבל אני חושב שלפעמים כושר השיפוט שלך נפגע,‬

470
00:37:38,003 --> 00:37:41,883
‫אפילו אם יש לך רקע כאיש משטרה‬
‫או מי שלא תהיה...‬

471
00:37:44,883 --> 00:37:49,083
‫כשאתה מנסה לחקור פשע שאחיך ביצע.‬

472
00:37:56,763 --> 00:38:01,283
‫אני יכול בהחלט להבין‬
‫למה בטי מעלה את הטענות האלה.‬

473
00:38:02,923 --> 00:38:04,763
‫היא מנסה לעורר ספקות,‬

474
00:38:05,723 --> 00:38:07,803
‫היא מנסה להוציא את אחותה מהכלא.‬

475
00:38:08,603 --> 00:38:12,203
‫וזה לא נדיר שבני משפחה...‬

476
00:38:13,683 --> 00:38:16,883
‫לא מאמינים לחקירה של כוחות אכיפת החוק.‬

477
00:38:18,883 --> 00:38:20,683
‫וזה נכון במקרה הזה.‬

478
00:38:25,323 --> 00:38:26,363
‫בסופו של דבר, ‬

479
00:38:26,443 --> 00:38:29,483
‫זה לא משנה מה אני חושב, ‬
‫ולא משנה מה בטי חושבת.‬

480
00:38:29,563 --> 00:38:32,963
‫עד שלא ייחשפו ראיות חדשות‬

481
00:38:33,803 --> 00:38:39,043
‫או שמישהו ישמיע טענה או ימסור הצהרה חדשה,‬

482
00:38:39,123 --> 00:38:41,803
‫שום דבר לא ישתנה בתיק הזה.‬

483
00:38:47,523 --> 00:38:51,883
‫- קני סמית' חי כיום באירופה‬

484
00:38:51,963 --> 00:38:58,963
‫לא ניתן היה להשיג את תגובתו -‬

485
00:39:14,003 --> 00:39:16,603
‫הפעם האחרונה שראיתי את בני ‬
‫הייתה בבית המשפט,‬

486
00:39:17,683 --> 00:39:20,563
‫ומאז לא ראיתי אותו ולא דיברתי איתו.‬

487
00:39:21,803 --> 00:39:24,483
‫וזה כואב. כואב לי בכל יום שאני לא יכולה.‬

488
00:39:27,723 --> 00:39:29,523
‫אני חושבת עליו בכל יום.‬

489
00:39:32,763 --> 00:39:35,723
‫- חמישה חודשים לאחר הריאיון הראשון איתה, ‬

490
00:39:35,803 --> 00:39:39,643
‫הסכימה ויקטוריה סמית' ‬
‫לענות על שאלות נוספות -‬

491
00:39:42,683 --> 00:39:43,723
‫תרשי לי...?‬

492
00:39:44,523 --> 00:39:45,363
‫כן. אני בסדר.‬

493
00:39:52,763 --> 00:39:55,883
‫- בשל יכולתה הנפשית המוגבלת של ויקטוריה,‬

494
00:39:55,963 --> 00:40:00,003
‫ביקשה בטי להיות נוכחת במהלך חלק מהריאיון -‬

495
00:40:03,323 --> 00:40:06,923
‫אחותי בטי הייתה שם בשבילי‬
‫כאשר אף אחד אחר לא היה שם.‬

496
00:40:07,883 --> 00:40:09,603
‫אני שואבת ממנה עידוד רב.‬

497
00:40:11,523 --> 00:40:13,683
‫אני מרגישה טוב יותר לאחר שיחה איתה.‬

498
00:40:14,283 --> 00:40:16,003
‫אני לא מרגישה כל כך בודדה.‬

499
00:40:21,603 --> 00:40:22,883
‫קראתי את הספר.‬

500
00:40:23,963 --> 00:40:29,563
‫כן, אני מודעת למה שנאמר.‬

501
00:40:31,483 --> 00:40:35,363
‫אם זה נכון או לא נכון,‬
‫אני לא יכולה להגיד לכם,‬

502
00:40:35,443 --> 00:40:39,003
‫מהסיבה הפשוטה של ענייני בית המשפט,‬

503
00:40:39,963 --> 00:40:44,003
‫ייתכן שאני אחזור יום אחד לבית המשפט,‬

504
00:40:44,083 --> 00:40:47,723
‫וזה עלול לפגוע‬

505
00:40:48,323 --> 00:40:53,523
‫במה שהשופט עשוי לחשוב.‬

506
00:40:53,603 --> 00:40:56,403
‫וזה... אני לא יכולה להרחיב יותר.‬

507
00:40:59,243 --> 00:41:02,123
‫בריאיון הראשון אמרת לי שעשית את זה.‬

508
00:41:02,203 --> 00:41:06,523
‫את רוצה לומר לי שוב, ‬
‫מי לחץ על ההדק באותו בוקר?‬

509
00:41:07,243 --> 00:41:13,963
‫לא יכולתי לומר בדיוק לומר לך‬
‫מה קרה באמת בגלל התרופות.‬

510
00:41:15,803 --> 00:41:17,043
‫אתה יודע, הייתי…‬

511
00:41:17,123 --> 00:41:19,043
‫באותו יום, לא הייתי מאופסת.‬

512
00:41:20,323 --> 00:41:23,643
‫וזה כל מה שיש לי לומר בעניין.‬

513
00:41:28,843 --> 00:41:31,083
‫תוכלי לומר לי אם קני ירה בכריס?‬

514
00:41:35,243 --> 00:41:37,963
‫אני לא יודעת... זאת אומרת, אני לא יודעת.‬

515
00:41:38,043 --> 00:41:41,523
‫האם דיברת איתו ‬
‫או האם מישהו דיבר איתו על זה?‬

516
00:41:44,523 --> 00:41:46,283
‫הוא היה שם, אני הייתי שם,‬

517
00:41:46,363 --> 00:41:50,363
‫ולכל אחד יש דעה משלו.‬

518
00:41:50,443 --> 00:41:53,643
‫דעתי הייתה מעורפלת, ו...‬

519
00:41:56,043 --> 00:41:58,283
‫גם אני וגם הבן שלי יודעים איך…‬

520
00:41:59,163 --> 00:42:01,563
‫זה היה האקדח של אמא שלי,‬

521
00:42:02,403 --> 00:42:06,083
‫ושנינו יודעים איך להשתמש בו.‬

522
00:42:10,043 --> 00:42:13,723
‫יש הרבה אנשים, לא רק אחותי, ‬
‫שחושבים שהבן שלי עשה את זה.‬

523
00:42:16,043 --> 00:42:19,763
‫אני לא יכולה לחלוק על כך,‬
‫אבל גם לא להגיד לך שהוא עשה את זה.‬

524
00:42:23,363 --> 00:42:25,323
‫את חושבת שזה עשוי להכעיס את קני‬

525
00:42:25,403 --> 00:42:27,923
‫אם הוא מתעקש שהוא חף מפשע?‬

526
00:42:28,003 --> 00:42:31,443
‫אני לא חושבת שהוא יכעס‬

527
00:42:32,923 --> 00:42:37,003
‫כי הוא מכיר את הצד הבלשי של דודה שלו.‬

528
00:42:37,083 --> 00:42:42,403
‫וכשיש לך קרוב משפחה במשטרה,‬

529
00:42:43,043 --> 00:42:46,443
‫אתה יודע שהוא יבדוק כל אפשרות.‬
‫הוא יחקור לעומק.‬

530
00:42:47,763 --> 00:42:54,723
‫ולכן אני מניחה שהוא חושב שהסיבה לכך‬
‫היא העובדה שדודתו היא בלשית משטרה.‬

531
00:42:55,283 --> 00:42:56,283
‫היא רוצה לוודא.‬

532
00:43:33,403 --> 00:43:36,323
‫תרגום: שלמה ליברמן‬