1
00:00:16,123 --> 00:00:21,163
‫התוכנית הייתה לעבור לאלסקה‬

2
00:00:22,163 --> 00:00:26,323
‫ולגור שם בשארית חיינו.‬

3
00:00:26,963 --> 00:00:28,083
‫זה הכול.‬

4
00:00:32,523 --> 00:00:36,883
‫תמיד הנחנו שנהיה יחד עד סוף חיינו.‬

5
00:00:41,603 --> 00:00:48,443
‫- בארצות הברית, יותר מ-45,000 אלף אנשים‬
‫מתים מדי שנה מפציעות ירי -‬

6
00:00:49,163 --> 00:00:52,563
‫- מונטנה‬
‫חוות הכלא -‬

7
00:00:52,643 --> 00:00:57,203
‫לא ידעתי מה קרה ללסלי.‬

8
00:01:00,123 --> 00:01:06,203
‫- פחות מ-500 מכלל הפציעות האלה‬
‫מוגדרות כתאונות -‬

9
00:01:08,123 --> 00:01:11,763
‫חשבתי, "אולי היא בסדר, אולי משהו…‬

10
00:01:12,403 --> 00:01:15,123
‫"זה לא היה רע כמו שחשבתי.‬
‫אולי זה היה רק סיוט."‬

11
00:01:17,963 --> 00:01:22,003
‫האחות אמרה לי, "חומד, היא נפטרה.‬

12
00:01:22,643 --> 00:01:24,443
‫"היא מתה כבר זמן מה."‬

13
00:01:28,843 --> 00:01:31,003
‫ואז התחלתי לעכל הכול.‬

14
00:01:33,643 --> 00:01:38,843
‫- זהו סיפורו של אסיר מספר 3007136 -‬

15
00:01:46,723 --> 00:01:48,243
‫- סדרה של NETFLIX -‬

16
00:01:59,163 --> 00:02:03,443
‫- ההיסטוריה חוזרת -‬

17
00:02:04,883 --> 00:02:11,403
‫- בית הכלא של מדינת מונטנה -‬

18
00:02:32,243 --> 00:02:33,763
‫אפשר להתחיל?‬
‫-כן.‬

19
00:02:33,843 --> 00:02:34,683
‫בסדר.‬

20
00:02:35,403 --> 00:02:36,283
‫אני שומע אותך.‬

21
00:02:38,443 --> 00:02:39,523
‫אה, הנה אתה!‬

22
00:02:44,603 --> 00:02:49,123
‫ב-2009, דניאל פולסרוד נפצע פציעות מרובות‬

23
00:02:49,203 --> 00:02:52,563
‫בתקרית ירי בפורט בנטון, מונטנה‬

24
00:02:54,283 --> 00:02:59,003
‫הכדור נכנס לכאן‬

25
00:02:59,843 --> 00:03:03,763
‫ויצא מכאן.‬

26
00:03:03,843 --> 00:03:08,283
‫אפשר לראות צלקת ארוכה‬
‫במקום שבו פתחו את הגולגולת.‬

27
00:03:09,323 --> 00:03:13,043
‫אבל זה נראה ממש מוזר.‬

28
00:03:13,123 --> 00:03:17,563
‫ואמרו לי, "ככל הנראה, לא תוכל לדבר שוב".‬

29
00:03:19,683 --> 00:03:24,883
‫- בת זוגו לסלי דיווידסון מתה בזירה -‬

30
00:03:32,523 --> 00:03:35,323
‫שמי דניאל ג'ון פולסרוד.‬

31
00:03:37,323 --> 00:03:40,563
‫גדלתי בנייהרט, מונטנה.‬

32
00:03:41,283 --> 00:03:42,723
‫- ברוכים הבאים לנייהרט -‬

33
00:03:42,803 --> 00:03:48,003
‫באותה תקופה היו בעיירה 35 תושבים.‬

34
00:03:48,083 --> 00:03:49,643
‫- נייהרט‬
‫חנות אי-נוחות -‬

35
00:03:49,723 --> 00:03:52,523
‫כולם הכירו את כולם.‬

36
00:03:55,843 --> 00:04:00,163
‫התחלתי לדוג בגיל חמש.‬

37
00:04:04,563 --> 00:04:08,043
‫יצאתי הרבה לקמפינג ולציד. צדתי הרבה.‬

38
00:04:08,923 --> 00:04:10,803
‫אהבתי את זה. זה היה נהדר.‬

39
00:04:10,883 --> 00:04:13,443
‫לא היה לנו הרבה כסף, אבל זה לא הפריע לי.‬

40
00:04:20,643 --> 00:04:24,523
‫לאחר התיכון, פולסרוד התגייס‬

41
00:04:24,603 --> 00:04:27,923
‫לדיוויזיה המוטסת ה-101 של צבא ארה"ב‬

42
00:04:30,123 --> 00:04:34,923
‫הייתי חייל רגלי בדיוויזיה המוטסת.‬

43
00:04:35,843 --> 00:04:41,523
‫השתתפנו במלחמת המפרץ ובשחרור כווית.‬

44
00:04:43,523 --> 00:04:45,963
‫כן, זאת הייתה הכנה מסוימת…‬

45
00:04:47,443 --> 00:04:48,443
‫לחיים.‬

46
00:04:50,283 --> 00:04:55,043
‫זה לא היה רק דם וקרביים. זה היה…‬

47
00:04:55,723 --> 00:05:00,643
‫אני חושב שהדבר הכי מחריד שראיתי שם‬

48
00:05:00,723 --> 00:05:03,883
‫היה היחס לאנשים.‬

49
00:05:05,083 --> 00:05:09,163
‫ראיתי נשים שכמעט הרגו אותן במכות.‬

50
00:05:11,683 --> 00:05:15,163
‫ילדים שלא היה להם מה לאכול, אתם יודעים.‬

51
00:05:17,523 --> 00:05:22,843
‫להילחם לצד אנשים שהיית איתם…‬

52
00:05:24,283 --> 00:05:27,883
‫"אחווה" זו המילה היחידה שיכולה לתאר את זה.‬

53
00:05:30,683 --> 00:05:32,643
‫יש אמון. כן.‬

54
00:05:36,403 --> 00:05:39,283
‫המשכתי עד שהגיע הזמן לחזור הביתה.‬

55
00:05:47,283 --> 00:05:50,163
‫לאחר השחרור מהצבא,‬

56
00:05:50,243 --> 00:05:54,843
‫פולסרוד חזר לארה"ב והפך לאמן‬

57
00:05:57,563 --> 00:06:01,083
‫תמיד רציתי להיות מעורב בעולם האמנות.‬

58
00:06:01,883 --> 00:06:06,683
‫אז התגלגלתי לדורנגו שבקולורדו‬
‫ועבדתי שם כפסל.‬

59
00:06:08,923 --> 00:06:13,283
‫וזה נמשך כחמש שנים.‬

60
00:06:14,683 --> 00:06:17,123
‫בסוף חזרתי למונטנה.‬

61
00:06:18,363 --> 00:06:20,483
‫ושם פגשתי את לסלי.‬

62
00:06:23,363 --> 00:06:25,203
‫היא הייתה יפה מאוד,‬

63
00:06:25,283 --> 00:06:29,483
‫והאישיות שלה הייתה…‬

64
00:06:29,563 --> 00:06:32,243
‫היא לא הייתה מסוגרת. היא הייתה…‬

65
00:06:32,923 --> 00:06:35,003
‫בחורה די ידידותית.‬

66
00:06:40,603 --> 00:06:42,923
‫היא לא הייתה חובבת טבע לפני כן,‬

67
00:06:44,043 --> 00:06:46,123
‫ואני חשפתי אותה לעולם הזה.‬

68
00:06:48,123 --> 00:06:51,203
‫והיא התאהבה בזה. היא ממש נהנתה מזה.‬

69
00:06:54,043 --> 00:06:57,163
‫היא התחילה לצוד…‬

70
00:07:00,163 --> 00:07:01,323
‫היא הצטיינה בזה.‬

71
00:07:02,483 --> 00:07:04,403
‫היא הקפידה מאוד על כללי הבטיחות.‬

72
00:07:06,203 --> 00:07:09,123
‫היא ירתה רק כשהייתה בטוחה לחלוטין.‬

73
00:07:11,523 --> 00:07:12,483
‫היא הייתה נהדרת.‬

74
00:07:15,363 --> 00:07:18,363
‫- הבר של בוב‬
‫מסעדה ומלון, פתוח חמישה ימים בשבוע -‬

75
00:07:18,443 --> 00:07:20,483
‫- נייהרט מודה ללוחמי האש -‬

76
00:07:21,203 --> 00:07:27,483
‫- ב-2005, פולסרוד ולסלי‬
‫עברו לגור יחד בנייהרט, מונטנה -‬

77
00:07:29,963 --> 00:07:31,243
‫הייתה בינינו‬

78
00:07:32,043 --> 00:07:33,963
‫רק אהבה באותה תקופה.‬

79
00:07:37,683 --> 00:07:43,003
‫יש לה בן אחד ושלוש בנות מבעלה לשעבר.‬

80
00:07:45,643 --> 00:07:49,243
‫לסלי חינכה את הילדים שלה‬

81
00:07:49,323 --> 00:07:54,003
‫בלי משמעת ובלי השלכות.‬

82
00:07:54,603 --> 00:07:56,723
‫בפעמים הבודדות שרבנו,‬

83
00:07:57,363 --> 00:08:00,443
‫הריב היה קשור לילדים שלה בדרך כלל.‬

84
00:08:01,323 --> 00:08:04,483
‫- מסבאת הרווסט מון -‬

85
00:08:04,563 --> 00:08:06,003
‫- ברוכים הבאים, ציידים -‬

86
00:08:06,083 --> 00:08:10,883
‫הבת הבכורה שלה אהבה לצאת איתה לברים ו…‬

87
00:08:12,603 --> 00:08:14,403
‫היא לא חיבבה אותי‬

88
00:08:14,483 --> 00:08:20,603
‫כי לסלי בילתה איתי במקום לצאת איתה.‬

89
00:08:22,363 --> 00:08:25,563
‫הבת הצעירה קיילי הייתה איתנו תמיד.‬

90
00:08:26,923 --> 00:08:29,843
‫היא ילדה טובה. היא חכמה מאוד.‬

91
00:08:38,683 --> 00:08:44,923
‫- ב-2009, פולסרוד, לסלי וקיילי‬
‫חזרו לעיר הולדתה של לסלי -‬

92
00:08:45,643 --> 00:08:47,003
‫- פורט בנטון -‬

93
00:08:47,083 --> 00:08:50,003
‫לסלי נסעה ראשונה, ואני באתי בעקבותיה.‬

94
00:08:52,443 --> 00:08:54,763
‫עזרתי במעבר ככל שיכולתי.‬

95
00:08:56,243 --> 00:09:00,723
‫וממש לפני שהמעבר הסתיים,‬

96
00:09:00,803 --> 00:09:03,083
‫הכול קרה. כן.‬

97
00:09:05,323 --> 00:09:09,883
‫- חג ההודיה, 2009 -‬

98
00:09:14,603 --> 00:09:19,203
‫צדנו באותו יום בפאתי פורט בנטון.‬

99
00:09:22,043 --> 00:09:25,043
‫כן, אני חושב שיצאנו מייד עם עלות השחר.‬

100
00:09:26,683 --> 00:09:29,843
‫אני חושב שהילדים התקשרו אליה כמה פעמים,‬

101
00:09:29,923 --> 00:09:32,603
‫והיא אמרה, "טוב, כדאי שנלך הביתה".‬

102
00:09:34,843 --> 00:09:37,203
‫התחלנו לתכנן את ארוחת הערב.‬

103
00:09:38,323 --> 00:09:40,643
‫הבת הבכורה שלה התקשרה אליה,‬

104
00:09:41,483 --> 00:09:43,963
‫והן מייד התחילו להתווכח.‬

105
00:09:50,723 --> 00:09:53,643
‫אז הלכתי לדירה ששיפצנו…‬

106
00:09:56,763 --> 00:10:01,043
‫ופרקתי את כלי העבודה ושמתי את הרובים‬

107
00:10:01,123 --> 00:10:03,643
‫בדירה.‬

108
00:10:06,083 --> 00:10:09,923
‫אני תמיד פורק את הרובים‬
‫לפני שאני מכניס אותם הביתה.‬

109
00:10:10,003 --> 00:10:13,123
‫הנחתי שפרקתי אותם גם באותו יום.‬

110
00:10:13,203 --> 00:10:15,803
‫- רחוב 17‬
‫שוטו -‬

111
00:10:15,883 --> 00:10:20,283
‫אחרי שעה וחצי לכל היותר,‬

112
00:10:20,363 --> 00:10:22,323
‫היא נכנסה לדירה,‬

113
00:10:23,203 --> 00:10:25,043
‫והיא הביאה בירה.‬

114
00:10:26,763 --> 00:10:31,803
‫ישבנו והתחלנו ליהנות מהערב.‬

115
00:10:32,563 --> 00:10:35,843
‫האקדח היה מונח על השולחן.‬

116
00:10:36,763 --> 00:10:39,203
‫זה היה מגנום 357.‬

117
00:10:40,443 --> 00:10:43,483
‫לקחתי אותו איתי לציד, כמובן.‬

118
00:10:43,563 --> 00:10:48,883
‫אם פוצעים בעל חיים,‬
‫אפשר להרוג אותו במהירות ובקלות,‬

119
00:10:48,963 --> 00:10:51,723
‫ללא ייסורים, אבל…‬

120
00:10:52,843 --> 00:10:55,723
‫וכששיחקתי באקדח,‬

121
00:10:57,803 --> 00:10:58,683
‫דרכתי אותו.‬

122
00:11:00,083 --> 00:11:02,523
‫נצרתי אותו, דרכתי אותו, ונצרתי אותו שוב.‬

123
00:11:03,283 --> 00:11:05,963
‫היא חזרה מהמקרר.‬

124
00:11:07,043 --> 00:11:08,883
‫ישבתי.‬

125
00:11:08,963 --> 00:11:11,923
‫דרכתי את האקדח ושיחקתי איתו,‬

126
00:11:12,003 --> 00:11:13,323
‫ונפלט כדור.‬

127
00:11:19,483 --> 00:11:24,403
‫היא נפלה מייד לכיסא והתגלגלה לרצפה, אז…‬

128
00:11:26,123 --> 00:11:28,123
‫ידעתי שהכדור פגע בה.‬

129
00:11:29,323 --> 00:11:34,883
‫- לסלי נורתה ירייה בודדת בחזה -‬

130
00:11:37,043 --> 00:11:39,723
‫וזה קרה כל כך מהר.‬

131
00:11:39,803 --> 00:11:42,323
‫היא מתה מהר כל כך.‬

132
00:11:44,683 --> 00:11:45,523
‫זה היה…‬

133
00:11:45,603 --> 00:11:48,803
‫יכולתי רק לומר,‬
‫"אני אוהב אותך. אני מצטער", ו…‬

134
00:11:50,163 --> 00:11:53,283
‫לא יכולתי לעשות שום דבר בשלב הזה.‬

135
00:11:57,683 --> 00:12:03,523
‫התיישבתי בכיסא וחשבתי,‬
‫"אני פשוט אצטרך לירות…‬

136
00:12:03,603 --> 00:12:07,323
‫"לירות לעצמי בראש ולגמור עם זה."‬

137
00:12:09,203 --> 00:12:11,043
‫וניסיתי.‬

138
00:12:12,003 --> 00:12:15,683
‫בהתחלה לא הצלחתי, אז אני…‬

139
00:12:16,723 --> 00:12:22,723
‫הלכתי למקרר ולקחתי משם בקבוק וודקה.‬

140
00:12:23,643 --> 00:12:25,563
‫שתיתי אותו,‬

141
00:12:25,643 --> 00:12:28,603
‫ואז הצלחתי ללחוץ על ההדק.‬

142
00:12:31,243 --> 00:12:34,563
‫אני לא זוכר הרבה ממה שקרה אחר כך.‬

143
00:12:40,483 --> 00:12:46,163
‫- פולסרוד הובהל לבית החולים‬
‫עם פציעות ראש חמורות -‬

144
00:12:47,243 --> 00:12:53,003
‫- כעבור תשעה חודשים,‬
‫הוא הואשם ברצח של לסלי -‬

145
00:12:57,883 --> 00:13:02,923
‫מאחר שיריתי בעצמי,‬
‫הניחו שהירי בלסלי היה מכוון.‬

146
00:13:05,683 --> 00:13:07,043
‫- ביהמ"ש של מחוז שוטו -‬

147
00:13:07,123 --> 00:13:10,683
‫הורשעתי ברצח בכוונה תחילה,‬

148
00:13:11,283 --> 00:13:15,443
‫וגזרו עליי מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור,‬
‫ועוד עשר שנות מאסר.‬

149
00:13:17,283 --> 00:13:24,123
‫- עקב פציעותיו,‬
‫פולסרוד לא היה מסוגל לדבר במהלך המשפט -‬

150
00:13:24,763 --> 00:13:26,283
‫- אולם בית המשפט -‬

151
00:13:26,363 --> 00:13:31,083
‫לא הייתה לי הזדמנות לומר לילדים,‬

152
00:13:31,163 --> 00:13:33,603
‫"היי, זה לא נעשה בכוונה תחילה.‬

153
00:13:35,163 --> 00:13:37,683
‫"זו הייתה תאונה מחרידה."‬

154
00:13:38,563 --> 00:13:43,283
‫ותמיד אחוש אשמה וכאב‬

155
00:13:43,363 --> 00:13:46,723
‫על אובדנה,‬

156
00:13:47,403 --> 00:13:50,083
‫בייחוד כי זה קרה באשמתי.‬

157
00:13:54,483 --> 00:13:58,323
‫איבדתי את העתיד שלי.‬

158
00:13:58,403 --> 00:14:00,843
‫איבדתי את העתיד של הילדים שלה ו…‬

159
00:14:00,923 --> 00:14:02,523
‫- משפחה, חופש, תרבות, טבע -‬

160
00:14:04,083 --> 00:14:06,163
‫איבדתי את שארית חיי‬

161
00:14:07,243 --> 00:14:08,203
‫באותו יום.‬

162
00:14:10,843 --> 00:14:14,203
‫אני חושב על לסלי כל הזמן. כל הזמן.‬

163
00:14:28,563 --> 00:14:30,803
‫ביום הירי,‬

164
00:14:30,883 --> 00:14:35,483
‫מפקד המשטרה ג'ון טרנר הגיע ראשון לזירה‬

165
00:14:40,323 --> 00:14:41,283
‫- ברוכים הבאים -‬

166
00:14:41,363 --> 00:14:44,803
‫אשתי ואני בדיוק התיישבנו‬
‫לארוחת חג ההודיה כשהתקשרו אליי.‬

167
00:14:51,643 --> 00:14:55,483
‫התקבל דיווח על אדם שיכור או פצוע.‬

168
00:15:07,683 --> 00:15:09,123
‫כשהגעתי לזירה,‬

169
00:15:11,203 --> 00:15:16,083
‫ראיתי אדם כורע על ארבע‬
‫לצד המדרכה, בשולי הכביש.‬

170
00:15:20,003 --> 00:15:24,803
‫בהתחלה חשבתי שהוא מעד,‬
‫נפל מהמדרכה וחטף מכה בפרצוף.‬

171
00:15:24,883 --> 00:15:26,123
‫הוא הקיא.‬

172
00:15:26,203 --> 00:15:29,483
‫אבל כשהארתי עליו בפנס, ראיתי שזה לא קיא.‬

173
00:15:29,563 --> 00:15:33,523
‫למעשה, זה היה דם שיצא מהפה שלו.‬

174
00:15:38,483 --> 00:15:40,603
‫שאלתי אותו אם הוא נפל.‬

175
00:15:40,683 --> 00:15:43,923
‫הוא חרחר והניד בראשו לשלילה,‬

176
00:15:44,003 --> 00:15:45,003
‫ועשה סימן של…‬

177
00:15:45,083 --> 00:15:47,283
‫- ג'ון טרנר‬
‫מפקד המשטרה בדימוס, פורט בנטון -‬

178
00:15:47,363 --> 00:15:51,603
‫עשה תנועה כזאת מתחת לצוואר שלו,‬
‫אז הנחתי שהוא מנסה לומר שהוא נורה.‬

179
00:15:51,683 --> 00:15:53,963
‫ושאלתי אותו אם מישהו ירה בו,‬

180
00:15:54,043 --> 00:15:57,883
‫והוא שוב חרחר והניד בראשו לשלילה.‬

181
00:15:59,763 --> 00:16:01,683
‫שאלתי אותו אם יש מישהו איתו,‬

182
00:16:01,763 --> 00:16:04,443
‫והוא הנהן לחיוב וחרחר,‬

183
00:16:04,523 --> 00:16:07,323
‫והחווה אחורה בידו.‬

184
00:16:07,403 --> 00:16:09,683
‫- סרטון משטרתי מזירת הפשע -‬

185
00:16:09,763 --> 00:16:12,363
‫ראיתי מאחוריו שלוליות דם.‬

186
00:16:13,723 --> 00:16:16,163
‫עקבות הדם הובילו בחזרה לדירה.‬

187
00:16:18,843 --> 00:16:22,923
‫וכשנכנסתי לדירה,‬
‫ראיתי אישה שוכבת על הרצפה.‬

188
00:16:24,523 --> 00:16:27,563
‫זיהיתי את לסלי מייד, ברגע שראיתי אותה.‬

189
00:16:30,523 --> 00:16:33,443
‫בקהילה קטנה אתה מכיר את כולם,‬

190
00:16:34,203 --> 00:16:36,483
‫וכולם מכירים אותך.‬

191
00:16:40,123 --> 00:16:44,283
‫היא שכבה על הגב,‬
‫והידיים שלה היו בכיסי המעיל שלה.‬

192
00:16:47,003 --> 00:16:48,483
‫היא נורתה,‬

193
00:16:49,083 --> 00:16:52,883
‫ועל הרצפה, במרחק קצר ממנה,‬

194
00:16:52,963 --> 00:16:56,363
‫היה אקדח רוגר GP100 בקליבר 357.‬

195
00:16:58,683 --> 00:17:03,643
‫בסוג האקדח הספציפי הזה,‬

196
00:17:04,803 --> 00:17:09,563
‫נדיר מאוד שכדור נפלט בטעות.‬

197
00:17:10,283 --> 00:17:15,163
‫באקדח כזה צריך לסחוט את ההדק בכוח רב.‬

198
00:17:17,243 --> 00:17:20,923
‫הידיים של לסלי היו בכיסים, והוא ירה בה.‬

199
00:17:21,683 --> 00:17:22,683
‫מי עושה דבר כזה?‬

200
00:17:25,883 --> 00:17:31,123
‫לדעתי, אין סיכוי‬
‫שאפשר לחשוב שמדובר בתאונה.‬

201
00:17:50,043 --> 00:17:51,843
‫דן ואני התיידדנו מייד.‬

202
00:17:52,843 --> 00:17:54,963
‫תמיד היה כיף לבלות איתו.‬

203
00:17:56,843 --> 00:18:00,283
‫הוא אהב להצחיק אנשים‬
‫ולשמור על גישה חיובית,‬

204
00:18:00,363 --> 00:18:02,123
‫והוא היה אמן נהדר.‬

205
00:18:05,003 --> 00:18:06,403
‫שמי אל-ג'יי פליינר.‬

206
00:18:07,363 --> 00:18:09,723
‫פגשתי את דן פולסרוד בצבא.‬

207
00:18:13,443 --> 00:18:15,523
‫הוא שלח לי את זה ב-2018.‬

208
00:18:16,523 --> 00:18:19,123
‫כתוב, "פולסרוד ופליינר, מלחמת המפרץ."‬

209
00:18:19,803 --> 00:18:23,643
‫הוא כותב כמו בחורה. יש לו כתב יד של בחורה.‬

210
00:18:23,723 --> 00:18:25,123
‫- אל-ג'יי פליינר‬
‫חבר של דניאל -‬

211
00:18:25,203 --> 00:18:27,403
‫צחקנו עליו בגלל זה. אני צחקתי, בכל אופן.‬

212
00:18:29,243 --> 00:18:30,363
‫"משפחה לנצח."‬

213
00:18:39,523 --> 00:18:41,523
‫היינו מקלענים, תפעלנו מקלעי M60.‬

214
00:18:43,283 --> 00:18:45,363
‫ודן ואני התקרבנו.‬

215
00:18:48,403 --> 00:18:51,043
‫פעם אחת היינו במשימה,‬

216
00:18:51,123 --> 00:18:54,883
‫וסמל המחלקה שלנו רץ לעברנו‬

217
00:18:54,963 --> 00:18:57,683
‫ואמר ששיירת טנקים מתקרבת אלינו,‬

218
00:18:57,763 --> 00:19:00,923
‫ואין סיכוי שנוכל לעצור אותם.‬

219
00:19:02,763 --> 00:19:04,523
‫אמרתי, "בסדר, חבר.‬

220
00:19:05,803 --> 00:19:07,323
‫"זה כנראה הסוף.‬

221
00:19:08,163 --> 00:19:09,523
‫"נילחם או נתחבא?"‬

222
00:19:11,723 --> 00:19:15,483
‫והוא אמר, "אם תילחם, אילחם לצידך".‬

223
00:19:17,963 --> 00:19:19,003
‫טוב,‬

224
00:19:20,283 --> 00:19:21,763
‫המתקפה לא התממשה,‬

225
00:19:21,843 --> 00:19:24,643
‫אבל ידעתי שיש מישהו לצידי‬

226
00:19:25,763 --> 00:19:28,083
‫שמוכן להילחם עד המוות.‬

227
00:19:33,643 --> 00:19:37,003
‫שנינו רצינו לעזוב את הצבא‬
‫ולצאת לציד ולדיג.‬

228
00:19:39,403 --> 00:19:43,203
‫בכל פעם שדיברנו, תמיד אמרנו שניפגש,‬

229
00:19:43,283 --> 00:19:47,523
‫אבל עדיין הייתי בצבא‬
‫והיה קשה לקבוע תוכניות,‬

230
00:19:47,603 --> 00:19:49,443
‫אז זה לא קרה.‬

231
00:19:51,563 --> 00:19:56,843
‫חבר אחר שלנו התקשר אליי ואמר,‬

232
00:19:57,363 --> 00:19:59,923
‫"שמעת מה קרה לפולסרוד?"‬

233
00:20:00,003 --> 00:20:01,203
‫אמרתי, "לא".‬

234
00:20:01,283 --> 00:20:03,963
‫והוא אמר, "אחי, תפתח חדשות.‬

235
00:20:04,803 --> 00:20:07,003
‫"הוא הרג את ארוסתו וניסה להתאבד."‬

236
00:20:07,083 --> 00:20:09,243
‫- המשפט בפורט בנטון מסתיים בהרשעה -‬

237
00:20:09,323 --> 00:20:11,043
‫ואמרתי, "אין סיכוי.‬

238
00:20:11,803 --> 00:20:14,203
‫"אין סיכוי. זה בטח מישהו אחר."‬

239
00:20:15,843 --> 00:20:17,323
‫פשוט לא הבנתי.‬

240
00:20:18,003 --> 00:20:19,963
‫לא הבנתי.‬

241
00:20:23,003 --> 00:20:27,803
‫- פולסרוד כתב לאל-ג'יי מבית הכלא -‬

242
00:20:30,203 --> 00:20:35,203
‫כעסתי עליו כי הוא הניח לדבר כזה לקרות.‬

243
00:20:35,723 --> 00:20:37,163
‫הוא גדל עם כלי נשק.‬

244
00:20:37,683 --> 00:20:40,603
‫התעסקנו עם כלי נשק כל הזמן.‬

245
00:20:41,683 --> 00:20:43,043
‫איך זה קרה?‬

246
00:20:45,403 --> 00:20:47,243
‫הוא אמר לי שזו הייתה תאונה.‬

247
00:20:48,243 --> 00:20:49,163
‫אני לא יודע.‬

248
00:20:50,843 --> 00:20:54,483
‫על סמך ההיכרות שלי עם דן,‬
‫אני לא מאמין שהוא היה מסוגל‬

249
00:20:55,443 --> 00:20:56,923
‫להרוג אותה בכוונה תחילה.‬

250
00:20:59,523 --> 00:21:02,643
‫אמרתי לו, "אני מצטער שלא הייתי שם.‬

251
00:21:04,323 --> 00:21:06,243
‫"אני לא שופט אותך.‬

252
00:21:07,563 --> 00:21:08,483
‫"אני…‬

253
00:21:10,403 --> 00:21:12,723
‫"אני אח שלך, ואני תומך בך."‬

254
00:21:18,603 --> 00:21:19,723
‫הוא נושא באחריות.‬

255
00:21:20,963 --> 00:21:22,323
‫הוא מבין את זה.‬

256
00:21:24,923 --> 00:21:26,043
‫דן לקח חיים.‬

257
00:21:26,963 --> 00:21:29,523
‫האקדח לא ירה בה מעצמו. הוא לחץ על ההדק.‬

258
00:21:33,003 --> 00:21:37,403
‫איך אפשר לשפוט מישהו על דבר חמור כל כך‬

259
00:21:37,483 --> 00:21:40,243
‫ולגזור עליו מאסר עולם ועוד עשר שנים,‬

260
00:21:40,803 --> 00:21:45,283
‫כשאין לו אפילו הזדמנות‬
‫לספר את הסיפור שלו או את הצד שלו?‬

261
00:21:45,363 --> 00:21:49,323
‫הוא לא יכול לדבר,‬
‫הוא סובל מפציעת מוח חמורה עקב ירייה בראש,‬

262
00:21:49,403 --> 00:21:54,523
‫והוא נוטל תרופות שגורמות לערפול חושים.‬

263
00:22:11,563 --> 00:22:13,123
‫- פתוח -‬

264
00:22:23,083 --> 00:22:24,203
‫תמיד היה כיף איתה,‬

265
00:22:25,163 --> 00:22:26,083
‫היא תמיד חייכה,‬

266
00:22:27,443 --> 00:22:28,563
‫אהבה לבלות.‬

267
00:22:33,123 --> 00:22:35,363
‫כשהיא שיחקה באולינג עם החברות שלה,‬

268
00:22:35,883 --> 00:22:37,643
‫קראו להן "הבלייניות".‬

269
00:22:38,243 --> 00:22:41,123
‫ועכשיו אני אחת מ"הבלייניות", וזה נורא.‬

270
00:22:51,043 --> 00:22:53,443
‫יש לי כאן כמה תמונות של לסלי.‬

271
00:22:54,603 --> 00:22:56,443
‫זו התמונה האהובה עליי.‬

272
00:22:56,523 --> 00:22:59,203
‫מאחת התקופות שבהן ללסלי היה שיער קצר.‬

273
00:23:00,443 --> 00:23:01,563
‫אבל תמיד עם חיוך.‬

274
00:23:02,283 --> 00:23:03,483
‫תמיד עם חיוך.‬

275
00:23:04,563 --> 00:23:07,043
‫והתמונות האלה עם קבוצת הבאולינג שלה.‬

276
00:23:08,003 --> 00:23:10,083
‫היא באמצע, עושה חיים.‬

277
00:23:11,123 --> 00:23:13,123
‫בבר מטורף איפשהו.‬

278
00:23:14,883 --> 00:23:16,483
‫שמי סוזן יגר,‬

279
00:23:17,203 --> 00:23:18,723
‫ולסלי היא אחותי.‬

280
00:23:19,723 --> 00:23:22,443
‫היא הייתה אחותי, ותמיד תהיה.‬

281
00:23:32,963 --> 00:23:35,443
‫לסלי הגיעה לבית שלנו בגיל שנתיים.‬

282
00:23:36,843 --> 00:23:38,163
‫היא הייתה מאומצת.‬

283
00:23:39,243 --> 00:23:42,443
‫ילדה קטנה וחמודה עם רעמה של תלתלי נחושת.‬

284
00:23:44,643 --> 00:23:48,483
‫אביה הרג את אימא שלה בחצר האחורית.‬

285
00:23:50,043 --> 00:23:53,243
‫ירה באימא שלה ואז ירה בעצמו.‬

286
00:23:54,803 --> 00:23:55,843
‫היא ראתה את זה.‬

287
00:23:55,923 --> 00:24:00,003
‫- גבר ואישה מתים ברצח והתאבדות בפולס -‬

288
00:24:00,963 --> 00:24:03,603
‫אז היא הגיעה לבית שלנו.‬

289
00:24:06,163 --> 00:24:10,363
‫היו לה הרבה חברים, והיא תמיד הייתה שמחה.‬

290
00:24:11,043 --> 00:24:12,363
‫היא הייתה כזאת.‬

291
00:24:14,523 --> 00:24:17,883
‫היא הייתה בקבוצת הכדורסל‬
‫ובנבחרת הריצה בתיכון,‬

292
00:24:17,963 --> 00:24:19,483
‫ובנבחרת השחייה בקיץ,‬

293
00:24:19,563 --> 00:24:22,283
‫אז היו לה חיים טובים בצעירותה.‬

294
00:24:25,123 --> 00:24:30,443
‫- בגיל 18, לסלי התחתנה‬
‫עם החבר שלה מהתיכון -‬

295
00:24:32,603 --> 00:24:36,123
‫היא סיימה את הלימודים,‬
‫היא התחתנה והיא חגגה יום הולדת 18‬

296
00:24:37,123 --> 00:24:38,203
‫באותו שבוע.‬

297
00:24:40,923 --> 00:24:47,003
‫- לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים,‬
‫לפני שהתגרשו ב-2001 -‬

298
00:24:52,843 --> 00:24:58,003
‫- כעבור ארבע שנים,‬
‫לסלי ופולסרוד התחילו לצאת -‬

299
00:24:58,763 --> 00:25:00,563
‫- אולם באולינג -‬

300
00:25:00,643 --> 00:25:02,283
‫כל בני הזוג הקודמים שלה‬

301
00:25:02,923 --> 00:25:04,923
‫נפגשו עם החברות שלה,‬

302
00:25:05,003 --> 00:25:07,683
‫וכולם יצאו יחד ונהנו.‬

303
00:25:08,443 --> 00:25:10,603
‫ואיתו זה היה שונה.‬

304
00:25:12,803 --> 00:25:14,843
‫זה לא היה סיפור אהבה.‬

305
00:25:17,603 --> 00:25:19,203
‫היא עזבה את הבית כמה פעמים.‬

306
00:25:22,323 --> 00:25:24,843
‫למה לעזוב אם זו הייתה זוגיות מושלמת?‬

307
00:25:26,483 --> 00:25:30,763
‫ידעתי שהוא איים עליה,‬
‫שהוא איים עליה בסכין,‬

308
00:25:32,003 --> 00:25:35,363
‫שהיה לו אקדח על הברכיים‬
‫כשהיא עזבה את הבית.‬

309
00:25:39,003 --> 00:25:42,363
‫הוא אמר, "אני אהרוג אותך ואירה בעצמי.‬

310
00:25:44,163 --> 00:25:47,683
‫"בסוף יקרה לך מה שקרה להורים שלך."‬

311
00:25:48,603 --> 00:25:53,163
‫אמרתי לה, "את צוחקת עליי?‬
‫למה את בכלל מקשיבה לשטויות האלה?"‬

312
00:25:54,523 --> 00:25:58,803
‫אבל הייתה לו אחיזה כלשהי בה.‬
‫כוח מסוים עליה.‬

313
00:26:01,523 --> 00:26:03,563
‫ביום חג ההודיה 2009,‬

314
00:26:03,643 --> 00:26:08,283
‫לסלי ביקרה את סוזן לאחר שרבה עם פולסרוד‬

315
00:26:10,563 --> 00:26:11,923
‫היא כעסה‬

316
00:26:13,243 --> 00:26:15,243
‫ואמרה שדן החליט‬

317
00:26:15,843 --> 00:26:18,563
‫שהם יחגגו את חג ההודיה עם ההורים שלו בשבת.‬

318
00:26:19,883 --> 00:26:22,723
‫והיא אמרה, "נמאס לי מכל הבלגן הזה".‬

319
00:26:22,803 --> 00:26:25,363
‫היא אמרה, "נמאס לי מזה שהוא מחליט הכול‬

320
00:26:25,443 --> 00:26:27,683
‫"ואומר לנו מה לעשות‬

321
00:26:27,763 --> 00:26:31,043
‫"ומחליט מה אני והמשפחה שלי נעשה."‬

322
00:26:35,723 --> 00:26:38,803
‫היא אמרה, "אני חוזרת לשם,‬
‫ואני אגיד לו להסתלק.‬

323
00:26:38,883 --> 00:26:40,803
‫"זה נגמר. הוא צריך לעזוב."‬

324
00:26:42,403 --> 00:26:44,763
‫אמרתי, "תישארי, תאכלי איתנו ארוחת ערב".‬

325
00:26:45,363 --> 00:26:48,363
‫"לא. אני חוזרת לדירה."‬

326
00:26:50,563 --> 00:26:51,443
‫"בסדר."‬

327
00:26:53,443 --> 00:26:54,323
‫וככה זה נגמר.‬

328
00:26:58,923 --> 00:27:04,683
‫- שעתיים לאחר שיצאה מביתה של סוזן,‬
‫לסלי מתה -‬

329
00:27:08,803 --> 00:27:11,243
‫כולנו מתגעגעים אליה. זה לא הוגן שהיא מתה.‬

330
00:27:11,803 --> 00:27:14,243
‫הוא היה צריך למות במקומה.‬

331
00:27:17,043 --> 00:27:18,603
‫לא, זה לא הוגן שהיא מתה.‬

332
00:27:36,963 --> 00:27:37,803
‫אימא!‬

333
00:27:37,883 --> 00:27:39,443
‫אני כאן, רואה?‬

334
00:27:39,523 --> 00:27:42,003
‫תתפסי!‬
‫-אני אתפוס אותך. אני כאן.‬

335
00:27:42,083 --> 00:27:44,323
‫אני כאן. מבטיחה.‬

336
00:27:44,403 --> 00:27:47,443
‫אחת, שתיים, שלוש!‬

337
00:27:49,723 --> 00:27:51,563
‫הנה, רואה?‬

338
00:27:52,243 --> 00:27:57,403
‫הרבה דברים ברורים לי יותר‬
‫עכשיו שאני אימא בעצמי.‬

339
00:28:01,283 --> 00:28:06,923
‫לעולם לא ארשה למישהו‬
‫להיכנס לחיים של הילדים שלי‬

340
00:28:07,003 --> 00:28:10,723
‫ולהתייחס אליהם כמו שדן התייחס אליי.‬

341
00:28:21,163 --> 00:28:22,923
‫אני קיילי דיווידסון,‬

342
00:28:23,003 --> 00:28:25,843
‫ואני הבת הצעירה של לסלי דיווידסון.‬

343
00:28:25,923 --> 00:28:27,963
‫- חיבוקים -‬

344
00:28:28,043 --> 00:28:29,443
‫הערצתי את אימא שלי.‬

345
00:28:30,403 --> 00:28:32,763
‫מדי לילה היא כיסתה אותי בשמיכה ואמרה,‬

346
00:28:32,843 --> 00:28:37,283
‫"אני אעשה את זה, אכסה אותך בשמיכה‬
‫ואנשק אותך נשיקת לילה טוב עד יום מותי".‬

347
00:28:39,963 --> 00:28:41,763
‫ההורים שלי התגרשו‬

348
00:28:41,843 --> 00:28:44,403
‫כשהייתי בת שש או שבע, לדעתי.‬

349
00:28:45,523 --> 00:28:49,643
‫הם הסתדרו טוב מאוד למרות הגירושים.‬

350
00:28:52,363 --> 00:28:57,043
‫- ב-2005, אביה של קיילי מת מהתקף לב -‬

351
00:29:00,203 --> 00:29:01,403
‫הייתי בת עשר.‬

352
00:29:03,123 --> 00:29:06,323
‫כשאבא שלי נפטר,‬

353
00:29:07,443 --> 00:29:11,003
‫עברנו לגור עם דן אחרי חודש בערך.‬

354
00:29:11,763 --> 00:29:12,763
‫חודש לכל היותר.‬

355
00:29:14,483 --> 00:29:16,803
‫אימא שלי הייתה מאוהבת.‬

356
00:29:17,883 --> 00:29:20,003
‫ואני זוכרת שחשבתי, "למה?"‬

357
00:29:20,523 --> 00:29:24,443
‫הוא היה גבר כבד משקל.‬

358
00:29:24,523 --> 00:29:26,923
‫נדמה לי שהוא היה מובטל בזמנו.‬

359
00:29:30,363 --> 00:29:32,643
‫זה היה בסדר בהתחלה.‬

360
00:29:34,123 --> 00:29:37,203
‫ואז, כעבור חודשיים בערך,‬

361
00:29:37,283 --> 00:29:39,123
‫המצב התחיל להשתנות.‬

362
00:29:40,203 --> 00:29:46,723
‫- קיילי הייתה עדה לעימותים פיזיים‬
‫בין אימא שלה לבין פולסרוד -‬

363
00:29:48,923 --> 00:29:51,003
‫אימא שלי הפנתה אליו את הגב‬

364
00:29:51,083 --> 00:29:53,243
‫והלכה במורד המסדרון,‬

365
00:29:53,323 --> 00:29:57,283
‫ואז הוא נצמד אליה מאחור‬
‫ודחף אותה לרצפה בכל הכוח,‬

366
00:29:57,363 --> 00:29:59,843
‫והיא עפה. ישבתי על המיטה שלי, והיא פשוט…‬

367
00:29:59,923 --> 00:30:02,243
‫כל הגוף שלה עף במורד המסדרון.‬

368
00:30:03,523 --> 00:30:07,643
‫בפעמים אחרות‬
‫היא הייתה מכוסה בשריטות ובחבורות.‬

369
00:30:07,723 --> 00:30:09,363
‫ושאלתי, "הוא עשה לך את זה?"‬

370
00:30:09,443 --> 00:30:11,243
‫והיא אמרה, "לא".‬

371
00:30:11,323 --> 00:30:12,523
‫אבל ידעתי.‬

372
00:30:13,923 --> 00:30:15,083
‫וזה קרה הרבה.‬

373
00:30:22,723 --> 00:30:26,243
‫אף על פי שלסלי עזבה את פולסרוד פעמים רבות,‬

374
00:30:26,323 --> 00:30:29,563
‫היא תמיד חזרה למערכת היחסים‬

375
00:30:33,003 --> 00:30:36,403
‫הוא שאב סיפוק רב‬

376
00:30:37,523 --> 00:30:40,523
‫מהכוח שהיה לו על אימא שלי.‬

377
00:30:42,363 --> 00:30:46,643
‫הוא התעלל בה רגשית ונפשית וניצל אותה,‬

378
00:30:46,723 --> 00:30:49,203
‫בידיעה שהיא תיתן לו עוד הזדמנות.‬

379
00:30:50,763 --> 00:30:53,123
‫וזה היה מעגל קסמים אינסופי.‬

380
00:31:08,843 --> 00:31:13,523
‫בכל תיק, אם נעשתה עוולה כלשהי,‬
‫חשוב וצריך לתקן אותה.‬

381
00:31:14,403 --> 00:31:15,683
‫אנחנו מתקנים עוולות.‬

382
00:31:20,163 --> 00:31:22,083
‫שמי מארק היליארד.‬

383
00:31:23,163 --> 00:31:27,243
‫הייתי החוקר הפלילי‬
‫של מדינת מונטנה בתיק הזה.‬

384
00:31:30,043 --> 00:31:33,003
‫אני חושב שזה היה ויכוח שהסלים,‬

385
00:31:33,083 --> 00:31:35,443
‫והוא ניצל את ההזדמנות לירות בה,‬

386
00:31:36,003 --> 00:31:37,403
‫להרוג אותה.‬

387
00:31:38,963 --> 00:31:40,843
‫עקב פציעותיו,‬

388
00:31:40,923 --> 00:31:46,163
‫בתחילת החקירה לא היה אפשרי‬
‫לגבות מפולסרוד עדות רשמית‬

389
00:31:47,083 --> 00:31:50,483
‫אבל כאשר הוא נלקח לראשונה לבית החולים,‬

390
00:31:50,563 --> 00:31:55,203
‫השוטרים מצאו בכיס חולצתו פתק כתוב בכתב יד‬

391
00:31:56,283 --> 00:31:58,763
‫אחד השוטרים מצא בתוך אחד הכיסים‬

392
00:31:58,843 --> 00:32:00,963
‫מפית ועליה הצהרה כתובה.‬

393
00:32:02,203 --> 00:32:03,363
‫וזו לשון ההצהרה:‬

394
00:32:04,163 --> 00:32:05,163
‫"לפרוטוקול,‬

395
00:32:06,083 --> 00:32:08,683
‫לסלי חשבה על התאבדות כבר זמן מה.‬

396
00:32:08,763 --> 00:32:11,643
‫"היא ביקשה ממני לסיים את חייה כמה פעמים.‬

397
00:32:11,723 --> 00:32:14,283
‫"היא גם ביקשה ממני להתעלל בה‬

398
00:32:14,363 --> 00:32:17,403
‫"כדי שתוכל להתקשר למשטרה ממניעים נקמניים.‬

399
00:32:18,203 --> 00:32:20,683
‫"אני מרגיש נורא על שהרבצתי לה בחזרה.‬

400
00:32:21,243 --> 00:32:23,283
‫"היא דחפה אותי לנקודה הזאת.‬

401
00:32:23,363 --> 00:32:28,563
‫"מעולם לא עשיתי דבר כזה בחיי,‬
‫ולעולם לא אעשה זאת שוב."‬

402
00:32:29,963 --> 00:32:33,563
‫אז כאן הוא מודה שהוא הכה אותה.‬

403
00:32:35,043 --> 00:32:39,243
‫והוא גם מנסה לבסס אליבי‬

404
00:32:39,323 --> 00:32:41,643
‫ולטעון שהיא רצתה שהוא יירה בה.‬

405
00:32:43,763 --> 00:32:46,923
‫מה שמטריד אותי‬
‫זה שהיה לו זמן לכתוב את הפתק הזה.‬

406
00:32:48,523 --> 00:32:51,963
‫כלומר, אחרי הירי הוא יצא לרכב שלו,‬

407
00:32:53,083 --> 00:32:56,603
‫כי מצאתי ברכב מפיות שתואמות למפית הזאת,‬

408
00:32:56,683 --> 00:32:59,123
‫ואת העט שאיתו הוא כתב את הפתק הזה,‬

409
00:33:00,563 --> 00:33:05,403
‫והוא חזר פנימה עם המפית ועם העט‬
‫וכתב את הפתק הזה בזמן שהיא שכבה על הרצפה.‬

410
00:33:06,003 --> 00:33:08,203
‫הוא היה יכול להזעיק עזרה בזמן הזה.‬

411
00:33:20,123 --> 00:33:24,203
‫פולסרוד היה בטיפול רפואי במשך חודשיים‬

412
00:33:24,283 --> 00:33:28,203
‫לפני שהבלש היליארד הורשה לחקור אותו‬

413
00:33:30,683 --> 00:33:32,883
‫עבר הרבה זמן מאז שראיתי את זה.‬

414
00:33:33,803 --> 00:33:35,003
‫קוראים לי מארק.‬

415
00:33:35,083 --> 00:33:39,483
‫אנחנו ניתן לך דף נייר, פנקס,‬

416
00:33:39,563 --> 00:33:40,923
‫ואתה תכתוב את התשובות.‬

417
00:33:41,003 --> 00:33:43,123
‫מעולם לא ניהלתי חקירה כזאת,‬

418
00:33:43,203 --> 00:33:47,883
‫שבה החשוד כותב את כל התשובות שלו.‬

419
00:33:48,563 --> 00:33:50,843
‫אז זה היה מאוד יוצא דופן.‬

420
00:33:56,083 --> 00:33:58,843
‫- לא רציתי לפגוע בה בשום צורה‬
‫(שייפלט כדור) -‬

421
00:33:59,763 --> 00:34:01,843
‫בעדותו הכתובה,‬

422
00:34:01,923 --> 00:34:05,763
‫פולסרוד לא הזכיר את ההצהרה על המפית‬

423
00:34:05,843 --> 00:34:10,403
‫או את המחשבות האובדניות של לסלי‬

424
00:34:13,563 --> 00:34:15,483
‫זו העדות הכתובה.‬

425
00:34:18,043 --> 00:34:22,483
‫"יצאנו לציד באותו יום כדי לצוד.‬
‫זה היה יום נהדר.‬

426
00:34:23,323 --> 00:34:25,043
‫"לסלי החזירה את הרובים למקום.‬

427
00:34:25,723 --> 00:34:27,683
‫"לקחתי את ה-357.‬

428
00:34:27,763 --> 00:34:31,243
‫"אני לא יודע מה קרה אחר כך‬
‫ואיך הכדור נפלט,‬

429
00:34:32,003 --> 00:34:35,323
‫"כי לא האמנתי שזה קרה."‬

430
00:34:39,203 --> 00:34:40,643
‫אני חושב שהוא שקרן.‬

431
00:34:40,723 --> 00:34:44,323
‫כלומר, שקרן לא זוכר את כל השקרים שלו.‬

432
00:35:00,123 --> 00:35:02,563
‫כל הזמן אמרתי לאימא שלי לעזוב אותו.‬

433
00:35:04,363 --> 00:35:08,323
‫רק לי היה סיכוי לשכנע אותה,‬

434
00:35:08,403 --> 00:35:10,523
‫והוא ידע את זה, וזה הפחיד אותו.‬

435
00:35:13,243 --> 00:35:16,563
‫שמי אמנדה דיווידסון. לסלי הייתה אימא שלי.‬

436
00:35:19,363 --> 00:35:21,803
‫הייתי האחרונה שדיברה איתה באותו יום.‬

437
00:35:21,883 --> 00:35:25,723
‫ואחותי וסבתא שלי‬

438
00:35:25,803 --> 00:35:28,163
‫באו מפורט בנטון‬

439
00:35:28,243 --> 00:35:32,363
‫כדי לפגוש אותי ואת אחי‬
‫במסעדת "גולדן קוראל" בגרייט פולס.‬

440
00:35:34,763 --> 00:35:37,283
‫אימא שלי הייתה אמורה לפגוש אותנו שם.‬

441
00:35:38,203 --> 00:35:41,003
‫והיא התקשרה אליי‬

442
00:35:41,723 --> 00:35:43,843
‫ואמרה שהיא ודן רבים.‬

443
00:35:43,923 --> 00:35:46,123
‫השיחה התנתקה, והיא התקשרה אליי בחזרה.‬

444
00:35:46,203 --> 00:35:48,963
‫שאלתי, "דן הרביץ לך עכשיו?"‬
‫והיא אמרה, "כן".‬

445
00:35:50,283 --> 00:35:53,043
‫אמרתי, "אימא, אני באה לקחת אותך".‬

446
00:35:53,563 --> 00:35:56,563
‫היא אמרה, "לא, לא צריך. זה בסדר".‬

447
00:35:57,363 --> 00:35:59,483
‫היא אמרה, "אני עוזבת. אני אהיה שם".‬

448
00:36:00,043 --> 00:36:00,923
‫ו…‬

449
00:36:02,563 --> 00:36:05,923
‫אמרתי, "אני אוהבת אותך", והדבר האחרון‬
‫שהיא אמרה לי היה, "אוהבת אותך יותר".‬

450
00:36:09,443 --> 00:36:12,483
‫התיישבנו לאכול. לא שמעתי ממנה.‬

451
00:36:13,563 --> 00:36:15,083
‫ונאלצתי לעבוד באותו לילה.‬

452
00:36:15,603 --> 00:36:18,003
‫אחותי קיילי כל הזמן התקשרה אליי.‬

453
00:36:18,083 --> 00:36:21,083
‫אמרתי, "די, בחייך. בדיוק התראינו". יודעים?‬

454
00:36:22,483 --> 00:36:25,483
‫ובסוף עניתי לטלפון ואמרתי, "מה?"‬

455
00:36:26,123 --> 00:36:31,443
‫וג'ון טרנר, שהיה אז השריף, היה על הקו,‬

456
00:36:31,523 --> 00:36:34,563
‫ושמעתי את אחותי מייללת בבכי ברקע.‬

457
00:36:36,603 --> 00:36:39,403
‫והוא אמר, "מצאנו את הגופה של אימא שלך".‬

458
00:36:41,203 --> 00:36:42,443
‫והתמוטטתי.‬

459
00:36:44,923 --> 00:36:46,123
‫אז…‬

460
00:36:46,843 --> 00:36:48,283
‫הייתי בהלם.‬

461
00:36:49,243 --> 00:36:50,323
‫אז הלכתי לעבודה.‬

462
00:36:51,643 --> 00:36:54,883
‫ואז דיווחו על זה בחדשות של השעה עשר.‬

463
00:36:55,963 --> 00:36:57,923
‫ואז ידעתי שזה אמיתי.‬

464
00:37:03,563 --> 00:37:08,563
‫- חמש שנים לאחר שנשלח למאסר,‬
‫פולסרוד כתב לאמנדה מבית הכלא -‬

465
00:37:09,923 --> 00:37:12,483
‫זה מכתב ששמרתי,‬

466
00:37:13,363 --> 00:37:14,403
‫מכתב מדן,‬

467
00:37:14,483 --> 00:37:15,603
‫במשך שנים רבות.‬

468
00:37:16,883 --> 00:37:20,083
‫זו תזכורת לכך שהוא פחדן‬

469
00:37:20,643 --> 00:37:23,163
‫ושהוא מאשים את כולם חוץ מאשר את עצמו.‬

470
00:37:26,483 --> 00:37:30,963
‫כתוב, "אמנדה, קשה לי לנסח בכתב‬
‫את כל מה שאני צריך להגיד לך‬

471
00:37:31,043 --> 00:37:36,163
‫"ללא חשש שאעורר‬
‫את השנאה ואת הבוז האופייניים לך.‬

472
00:37:36,803 --> 00:37:40,323
‫"איני יודע עלייך דבר‬
‫מלבד העובדה שאת עוינת ואלכוהוליסטית,‬

473
00:37:40,403 --> 00:37:41,883
‫"ושהסתבכת עם החוק.‬

474
00:37:42,523 --> 00:37:45,723
‫"אבל למרות כל הדברים‬
‫שעשית לי ולשאר המשפחה שלך,‬

475
00:37:45,803 --> 00:37:49,043
‫"לא הגיע לך לאבד את אימא שלך בדרך הזאת."‬

476
00:37:51,443 --> 00:37:55,083
‫כמו שראיתם במכתב שהקראתי לכם עכשיו,‬
‫יש פה רק שנאה.‬

477
00:37:56,283 --> 00:37:59,923
‫לא הופתעתי שהוא האשים אותי במכתב,‬
‫כי ידעתי מי הוא.‬

478
00:38:01,403 --> 00:38:03,603
‫ידעתי איזו מפלצת הוא היה.‬

479
00:38:08,123 --> 00:38:13,763
‫- אמנדה מעולם לא שמעה‬
‫את גרסתו של פולסרוד לאירועים -‬

480
00:38:23,083 --> 00:38:25,963
‫וכששיחקתי באקדח,‬

481
00:38:26,563 --> 00:38:31,163
‫דרכתי אותו ונצרתי אותו, דרכתי אותו שוב,‬

482
00:38:31,243 --> 00:38:32,643
‫ונפלט כדור.‬

483
00:38:35,403 --> 00:38:38,003
‫והיא נהרגה.‬

484
00:38:39,043 --> 00:38:41,243
‫נדמה שזה קרה כמעט מייד.‬

485
00:38:43,123 --> 00:38:45,363
‫כן, אני לא מאמינה לשום מילה.‬

486
00:38:45,883 --> 00:38:47,683
‫זו הפעם הראשונה שאני שומעת את…‬

487
00:38:48,923 --> 00:38:52,843
‫"ההסבר"… רואה? אני רועדת. זו הפעם הראשונה‬
‫שאני שומעת את ההסבר שלו לאירועים,‬

488
00:38:52,923 --> 00:38:54,603
‫וזה מעצבן אותי.‬

489
00:38:59,203 --> 00:39:02,563
‫היא מתה עם הידיים בכיסי המעיל.‬

490
00:39:03,163 --> 00:39:05,723
‫היא התכוונה לעזוב.‬
‫היא כבר התניעה את האוטו.‬

491
00:39:06,523 --> 00:39:10,043
‫אני מכירה את אימא שלי.‬
‫היא התכוונה לעזוב אותו, והפעם לתמיד.‬

492
00:39:11,763 --> 00:39:13,683
‫זו הייתה חוויה משחררת עבורי,‬

493
00:39:13,763 --> 00:39:16,843
‫כי לעולם לא אחשוב על האיש הזה שוב.‬

494
00:39:17,883 --> 00:39:19,403
‫מבחינתי,‬

495
00:39:20,363 --> 00:39:22,003
‫דן יכול להישרף בגיהינום.‬

496
00:39:32,283 --> 00:39:39,283
‫- גם קיילי בחרה להקשיב‬
‫לגרסתו של פולסרוד לאירועי אותו יום -‬

497
00:39:47,203 --> 00:39:49,243
‫צדנו באותו יום.‬

498
00:39:49,323 --> 00:39:52,163
‫כן, אני חושב שיצאנו מייד עם עלות השחר.‬

499
00:39:52,763 --> 00:39:55,563
‫אני חושב שהילדים התקשרו אליה כמה פעמים,‬

500
00:39:55,643 --> 00:39:58,243
‫והיא אמרה, "טוב, כדאי שנלך הביתה".‬

501
00:39:58,883 --> 00:40:01,083
‫התחלנו לתכנן את ארוחת הערב.‬

502
00:40:01,683 --> 00:40:03,963
‫הבת הבכורה שלה התקשרה אליה,‬

503
00:40:04,563 --> 00:40:07,203
‫והן מייד התחילו להתווכח,‬

504
00:40:07,283 --> 00:40:10,123
‫כי היא הייתה בבר ו…‬

505
00:40:10,203 --> 00:40:13,563
‫"בסדר, תבואי מתי שתרצי ותגידי לי…"‬

506
00:40:21,003 --> 00:40:23,443
‫כל הסיפור שלו הוא שקר.‬

507
00:40:24,643 --> 00:40:26,123
‫הם לא יצאו לצוד.‬

508
00:40:26,723 --> 00:40:30,643
‫כלומר, ראיתי את אימא שלי באותו בוקר.‬
‫היא אספה אותי באותו בוקר.‬

509
00:40:32,203 --> 00:40:35,643
‫התוכנית הייתה לאכול‬
‫את ארוחת חג ההודיה עם כולנו.‬

510
00:40:37,083 --> 00:40:38,083
‫אחותי,‬

511
00:40:38,923 --> 00:40:40,843
‫היא לא הייתה בבר.‬

512
00:40:41,403 --> 00:40:43,643
‫היא לא התווכחה עם אימא שלי.‬

513
00:40:45,563 --> 00:40:49,123
‫ישבתי מולה בשולחן כשאימא שלי התקשרה אליה‬

514
00:40:49,203 --> 00:40:52,003
‫ואמרה שדן החטיף לה אגרוף בפרצוף.‬

515
00:40:52,723 --> 00:40:54,043
‫ולהעמיד פנים‬

516
00:40:55,923 --> 00:40:57,803
‫שהם היו זוג מאושר‬

517
00:40:57,883 --> 00:41:00,843
‫ושהם לא רבו כל אותו היום…‬

518
00:41:02,163 --> 00:41:03,923
‫זה לא במקרה.‬

519
00:41:07,123 --> 00:41:09,083
‫זה קרה מאחורי דלתיים סגורות.‬

520
00:41:09,603 --> 00:41:11,283
‫היא לא רצתה שאף אחד יגלה.‬

521
00:41:13,163 --> 00:41:16,683
‫רק אני ראיתי איך הוא התייחס לאימא שלי‬

522
00:41:16,763 --> 00:41:18,723
‫במשך שנתיים וחצי, שלוש שנים.‬

523
00:41:21,643 --> 00:41:23,643
‫ראיתי את זה.‬

524
00:41:24,483 --> 00:41:27,523
‫גדלתי עם זה. זה היה נורמלי מבחינתי.‬

525
00:41:28,123 --> 00:41:29,803
‫ואני יודעת את האמת.‬

526
00:41:39,523 --> 00:41:44,163
‫- מונטנה‬
‫חוות הכלא -‬

527
00:41:44,243 --> 00:41:48,843
‫- כניסת אסירים -‬

528
00:41:49,803 --> 00:41:52,963
‫שלושה חודשים אחרי הריאיון הראשון,‬

529
00:41:53,043 --> 00:41:56,483
‫פולסרוד הסכים לענות על שאלות נוספות‬

530
00:41:57,283 --> 00:41:59,883
‫- בניין ריצ'רד ק' ואלאס -‬

531
00:41:59,963 --> 00:42:02,363
‫לסלי היא אהבת חיי.‬

532
00:42:05,203 --> 00:42:06,763
‫אני מתגעגע אליה מאוד.‬

533
00:42:09,603 --> 00:42:14,403
‫אני צריך להמשיך הלאה ולהיאחז בזכרה,‬

534
00:42:15,803 --> 00:42:20,403
‫ולא ליפול לבור‬

535
00:42:21,643 --> 00:42:24,283
‫של אבל ושל בושה‬

536
00:42:25,603 --> 00:42:27,283
‫על כך שגרמתי למותה.‬

537
00:42:29,523 --> 00:42:31,203
‫- כניסה לביקור אסירים בלבד -‬

538
00:42:31,283 --> 00:42:34,083
‫אני מאמין שהיינו נשארים יחד‬

539
00:42:34,683 --> 00:42:37,963
‫אילולא היא נורתה,‬

540
00:42:38,043 --> 00:42:41,763
‫אילו היא שרדה או משהו כזה.‬

541
00:42:41,843 --> 00:42:44,283
‫כן, אני חושב שהיינו נשארים יחד.‬

542
00:42:48,563 --> 00:42:51,443
‫"לסלי חשבה על התאבדות כבר זמן מה.‬

543
00:42:52,443 --> 00:42:55,283
‫"היא ביקשה ממני לסיים את חייה כמה פעמים.‬

544
00:42:56,283 --> 00:42:58,723
‫"אני מרגיש נורא על שהרבצתי לה בחזרה.‬

545
00:42:58,803 --> 00:43:01,203
‫"היא דחפה אותי לנקודה הזאת.‬

546
00:43:01,963 --> 00:43:04,603
‫"מעולם לא עשיתי דבר כזה בחיי,‬

547
00:43:04,683 --> 00:43:06,883
‫"ולעולם לא אעשה זאת שוב."‬

548
00:43:09,203 --> 00:43:13,563
‫זה נשמע כמו משהו שנכתב בדיוק כש…‬

549
00:43:13,643 --> 00:43:16,203
‫בדיוק לפני שלחצתי על ההדק, לדעתי.‬

550
00:43:16,283 --> 00:43:19,123
‫בשלב הזה כבר שתיתי וודקה.‬

551
00:43:20,803 --> 00:43:24,523
‫אני מנסה להיזכר מה חשבתי באותו רגע ו…‬

552
00:43:25,923 --> 00:43:28,483
‫לא עולה לי כלום בראש.‬

553
00:43:29,163 --> 00:43:32,323
‫לפי מה שכתוב,‬
‫נשמע שהרגת אותה בכוונה תחילה.‬

554
00:43:32,963 --> 00:43:34,203
‫לא.‬

555
00:43:35,243 --> 00:43:36,083
‫לא.‬

556
00:43:37,763 --> 00:43:42,843
‫אולי כתבתי את זה בשביל סגירת מעגל, אבל לא…‬

557
00:43:42,923 --> 00:43:46,723
‫לא הייתי אומר שהרגתי אותה בכוונה תחילה‬
‫ואז כתבתי את זה. לא.‬

558
00:43:49,243 --> 00:43:51,363
‫הרגת את אימא שלנו בדם קר.‬

559
00:43:52,003 --> 00:43:55,403
‫היא מתה עם הידיים בכיסי המעיל.‬

560
00:43:55,923 --> 00:43:58,443
‫היא התכוונה לעזוב.‬
‫היא כבר התניעה את האוטו.‬

561
00:43:59,563 --> 00:44:03,123
‫אני מכירה את אימא שלי.‬
‫היא התכוונה לעזוב אותו, והפעם לתמיד.‬

562
00:44:04,963 --> 00:44:07,003
‫אני לא חושב שהיא התניעה את האוטו.‬

563
00:44:08,043 --> 00:44:10,523
‫זה לא נשמע לי נכון, אבל…‬

564
00:44:10,603 --> 00:44:14,403
‫הלוואי שיכולתי לדבר במהלך המשפט.‬

565
00:44:15,803 --> 00:44:19,003
‫הגישה שלה מקצינה מפעם לפעם, אבל…‬

566
00:44:20,203 --> 00:44:22,963
‫מעולם לא הסתדרתי עם אמנדה.‬

567
00:44:24,043 --> 00:44:26,803
‫הלוואי שיכולתי לעזור לה להמשיך הלאה.‬

568
00:44:29,923 --> 00:44:31,363
‫הם לא יצאו לצוד.‬

569
00:44:31,923 --> 00:44:35,883
‫כלומר, ראיתי את אימא שלי באותו בוקר.‬
‫היא אספה אותי באותו בוקר.‬

570
00:44:35,963 --> 00:44:39,243
‫התוכנית הייתה לאכול‬
‫את ארוחת חג ההודיה עם כולנו.‬

571
00:44:40,163 --> 00:44:43,163
‫אחותי, היא לא הייתה בבר.‬

572
00:44:44,163 --> 00:44:47,523
‫ישבתי מולה בשולחן כשאימא שלי התקשרה אליה‬

573
00:44:48,043 --> 00:44:50,523
‫ואמרה שדן החטיף לה אגרוף בפרצוף.‬

574
00:44:51,523 --> 00:44:52,763
‫ולהעמיד פנים‬

575
00:44:52,843 --> 00:44:55,043
‫שהם היו זוג מאושר‬

576
00:44:55,123 --> 00:44:58,123
‫ושהם לא רבו כל אותו היום…‬

577
00:45:00,243 --> 00:45:01,483
‫זה מצער.‬

578
00:45:04,123 --> 00:45:06,723
‫לא, לא רבנו כל אותו היום.‬

579
00:45:06,803 --> 00:45:08,963
‫יצאנו לצוד באותו יום.‬

580
00:45:11,083 --> 00:45:16,283
‫אני מרגיש שאנשים אחרים משפיעים עליה,‬
‫במובן הזה ש…‬

581
00:45:17,963 --> 00:45:19,363
‫אומרים לה מה לומר.‬

582
00:45:21,283 --> 00:45:25,123
‫- בית הכלא של מדינת מונטנה -‬

583
00:45:25,203 --> 00:45:27,883
‫זה ממש לא היה מחריד‬

584
00:45:28,483 --> 00:45:31,683
‫כמו שאנשים מסוימים טענו.‬

585
00:45:36,483 --> 00:45:38,283
‫זה לא נעשה בכוונה תחילה,‬

586
00:45:39,763 --> 00:45:41,003
‫וזו האמת.‬