1 00:00:06,123 --> 00:00:09,043 ‫- צולם במהלך מגפת הקורונה -‬ 2 00:00:09,123 --> 00:00:12,003 ‫- שירות בתי הסוהר של מדינת ניו יורק -‬ 3 00:00:12,083 --> 00:00:15,003 ‫- דרש שהאסירים ‬ ‫יחבשו מסכות במהלך הריאיונות -‬ 4 00:00:21,523 --> 00:00:24,243 ‫כשאני מביט לאחור על החיים שחייתי...‬ 5 00:00:27,243 --> 00:00:28,683 ‫אלה לא היו חיים בכלל.‬ 6 00:00:33,443 --> 00:00:34,803 ‫מעולם לא הייתי אדם רע.‬ 7 00:00:36,803 --> 00:00:39,763 ‫אף פעם לא הבינו אותי כראוי,‬ 8 00:00:41,043 --> 00:00:43,363 ‫כי אני לא הבנתי את עצמי.‬ 9 00:00:45,923 --> 00:00:48,723 ‫- מאז שנת 2000, -‬ 10 00:00:48,803 --> 00:00:54,083 ‫- בוצעו יותר מ-300,000 מעשי רצח בארה"ב -‬ 11 00:01:00,723 --> 00:01:04,043 ‫פגעתי באנשים. פגעתי קשה באנשים.‬ 12 00:01:05,963 --> 00:01:08,483 ‫אבל מעולם לא הרגתי מישהו קודם לכן.‬ 13 00:01:10,123 --> 00:01:14,083 ‫זה משהו שאני צריך לחיות איתו בכל יום.‬ 14 00:01:17,683 --> 00:01:21,843 ‫- יותר מ-25 אחוז מאלה שהורשעו ברצח -‬ 15 00:01:21,923 --> 00:01:26,123 ‫- אובחנו כסובלים ממחלת נפש חמורה -‬ 16 00:01:30,243 --> 00:01:33,043 ‫נדרשו לי כמה שנים בכלא‬ 17 00:01:35,723 --> 00:01:38,003 ‫לקבל את העובדה שהרגתי מישהו.‬ 18 00:01:44,883 --> 00:01:51,043 ‫- זהו סיפורו של אסיר מס' 02B0916 -‬ 19 00:01:52,363 --> 00:01:53,923 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 20 00:02:04,883 --> 00:02:08,883 ‫- עלטה -‬ 21 00:02:10,803 --> 00:02:16,483 ‫- מתקן הכליאה אטיקה‬ ‫ניו יורק -‬ 22 00:02:28,803 --> 00:02:30,963 ‫- באפריל 2002, -‬ 23 00:02:31,043 --> 00:02:36,843 ‫- הורשע ג'יימס ווקר ‬ ‫ברצח מוכר החנות ג'יימס קורי -‬ 24 00:02:37,883 --> 00:02:42,483 ‫אף שאני נענש עכשיו,‬ 25 00:02:43,123 --> 00:02:45,163 ‫אני ממשיך להעניש את עצמי על מעשיי.‬ 26 00:02:45,683 --> 00:02:50,763 ‫האדם שיושב מולכם עכשיו...‬ 27 00:02:53,403 --> 00:02:55,763 ‫לא היה לוקח אחריות על שום דבר...‬ 28 00:02:57,003 --> 00:02:57,843 ‫באותו זמן.‬ 29 00:02:59,923 --> 00:03:03,843 ‫- ווקר מעולם לא הכחיש שביצע את הרצח -‬ 30 00:03:03,923 --> 00:03:07,883 ‫- אבל טוען שהוא אינו זוכר שעשה זאת -‬ 31 00:03:08,723 --> 00:03:10,803 ‫לא היה לי אכפת מאחריות.‬ 32 00:03:12,483 --> 00:03:17,363 ‫הדברים היחידים שעניינו אותי היו...‬ ‫לאכול, לישון ולהתמסטל.‬ 33 00:03:25,523 --> 00:03:28,883 ‫נולדתי ב-1963 ברוצ'סטר, ניו יורק.‬ 34 00:03:34,163 --> 00:03:36,403 ‫זה היה מקום מאוד עירוני ולא קל.‬ 35 00:03:39,843 --> 00:03:45,763 ‫באותם זמנים, היה קשה מאוד ‬ ‫להורים יחידים ולילדים באופן כללי.‬ 36 00:03:50,083 --> 00:03:53,043 ‫אני ואחיי ואחיותיי ‬ ‫היינו קרובים מאוד זה לזה.‬ 37 00:03:53,643 --> 00:03:57,563 ‫אם מישהו מאיתנו נעדר, ‬ ‫הרגשנו כאילו חסרה חתיכה בתצרף‬ 38 00:03:57,643 --> 00:03:59,603 ‫ושמשהו לא בסדר.‬ 39 00:03:59,683 --> 00:04:05,163 ‫והחתיכה שרוב הזמן הייתה חסרה בתצרף,‬ ‫הייתה אני.‬ 40 00:04:12,403 --> 00:04:18,083 ‫- כבר מגיל צעיר, התקשה ווקר להשתלב בחברה -‬ 41 00:04:20,323 --> 00:04:24,443 ‫כשהתחלתי ללמוד בבית הספר, תמיד אמרו שם‬ 42 00:04:24,523 --> 00:04:29,483 ‫שאני תוקפני או שאני סובל מלקות למידה.‬ 43 00:04:31,683 --> 00:04:33,283 ‫לא הייתה לי בעיה ללמוד.‬ 44 00:04:34,123 --> 00:04:36,123 ‫אבל באמת הייתה לי לקות.‬ 45 00:04:37,203 --> 00:04:42,643 ‫- ווקר טוען שלתוקפנות שלו בילדותו‬ ‫יש קשר לתקופות של אובדן זיכרון -‬ 46 00:04:42,723 --> 00:04:47,883 ‫- הוא מתייחס לתקריות האלה ‬ ‫כאל ה"עלטות" שלו -‬ 47 00:04:51,083 --> 00:04:53,683 ‫כשהייתי בן שש, התחילו לתת לי תרופה‬ 48 00:04:55,283 --> 00:05:00,803 ‫כי עברתי תקרית שבה מורה‬ ‫הורידה את המכנסיים שלי מול הכיתה ‬ 49 00:05:00,883 --> 00:05:02,323 ‫והכתה אותי עם סרגל.‬ 50 00:05:03,163 --> 00:05:05,683 ‫לסרגל הייתה לוחית פליז.‬ 51 00:05:05,763 --> 00:05:08,283 ‫הייתי ילד. בכיתי.‬ 52 00:05:08,843 --> 00:05:13,163 ‫והיא הכתה אותי כמה פעמים עם הסרגל,‬ 53 00:05:13,243 --> 00:05:15,203 ‫ושלחה אותי בחזרה לשולחן שלי.‬ 54 00:05:16,203 --> 00:05:19,483 ‫היא הסתובבה, הרמתי כיסא וזרקתי אותו עליה.‬ 55 00:05:21,403 --> 00:05:23,083 ‫ואז ברחתי מהכיתה.‬ 56 00:05:24,723 --> 00:05:29,123 ‫וזה היה מקרה העלטה הראשון שידוע לי עליו.‬ 57 00:05:30,683 --> 00:05:35,203 ‫כי כשאמא שלי שאלה אותי על זה, ‬ ‫לא זכרתי את זה.‬ 58 00:05:46,483 --> 00:05:50,843 ‫כשהפסקתי לקחת את התרופה, חוויתי עלטות.‬ 59 00:05:52,243 --> 00:05:55,283 ‫הן ארכו בין שעתיים לשלושה שבועות.‬ 60 00:05:59,203 --> 00:06:01,163 ‫לא ידעתי במהלכן מה אני עושה.‬ 61 00:06:01,243 --> 00:06:02,803 ‫- רוצ'סטר זגגות רכב -‬ 62 00:06:02,883 --> 00:06:05,643 ‫אבל כולם מסביבי חשבו שאני מתנהג כרגיל.‬ 63 00:06:08,203 --> 00:06:15,083 ‫הייתי הרסני מאוד.‬ ‫הייתי אלים מאוד... דפנסיבי מאוד.‬ 64 00:06:18,603 --> 00:06:24,043 ‫- מגיל 12, ברח ווקר בקביעות מהבית -‬ 65 00:06:24,123 --> 00:06:30,683 ‫- הוא נעצר שוב ושוב באשמת פשעים קטנים -‬ 66 00:06:33,003 --> 00:06:35,523 ‫- שחקו לוטו כאן -‬ 67 00:06:35,603 --> 00:06:39,363 ‫הייתי אומר שאת רוב חיי ביליתי ברחובות.‬ 68 00:06:40,323 --> 00:06:41,883 ‫הסתבכתי בהרבה צרות,‬ 69 00:06:42,723 --> 00:06:46,683 ‫פרצתי לבניינים,‬ ‫עשיתי מה שהייתי צריך לעשות כדי לשרוד.‬ 70 00:06:48,683 --> 00:06:53,763 ‫בכל פעם שעצרו אותי או שנלקחתי למאסר,‬ 71 00:06:54,803 --> 00:06:58,443 ‫שלחו אותי למוסד לעבריינים צעירים.‬ 72 00:07:01,483 --> 00:07:03,683 ‫אני חושב שהייתי בכעשרה מוסדות כאלה.‬ 73 00:07:04,803 --> 00:07:08,203 ‫אלה היו מקומות שהיו אמורים לעזור לי, ‬ 74 00:07:08,923 --> 00:07:11,403 ‫אבל הם גרמו יותר נזק מאשר הביאו תועלת.‬ 75 00:07:12,883 --> 00:07:17,443 ‫וזה התפתח לכך שהפכתי לאסיר.‬ 76 00:07:18,043 --> 00:07:24,123 ‫- כאדם בוגר, התרבו מעשי הפשע של ווקר -‬ 77 00:07:26,163 --> 00:07:29,563 ‫מגיל 20 עד 30, ישבתי 7.5 שנים בכלא.‬ 78 00:07:29,643 --> 00:07:32,443 ‫- ניסיון פריצה ‬ ‫18 חודשים עד 3 שנים -‬ 79 00:07:32,523 --> 00:07:34,843 ‫לרוב, אלה היו פשעים קטנים.‬ 80 00:07:34,923 --> 00:07:36,483 ‫- גניבה קטנה ‬ ‫שנת מאסר -‬ 81 00:07:37,963 --> 00:07:41,523 ‫- עד אמצע שנות ה-30 לחייו,‬ ‫הוא צבר תיק פלילי עשיר -‬ 82 00:07:41,603 --> 00:07:44,363 ‫- והיה מכור לסמים קשים -‬ 83 00:07:47,243 --> 00:07:51,163 ‫ההתמכרות שלי הייתה קשה מאוד.‬ 84 00:07:54,083 --> 00:07:58,243 ‫ניסיתי להשתלט על העלטות שלי‬ ‫באמצעות אלכוהול וסמים.‬ 85 00:08:00,723 --> 00:08:04,763 ‫רגע אחד אתה חושב שאתה בשליטה,‬ ‫ורגע לאחר מכן הם משתלטים עליך.‬ 86 00:08:07,243 --> 00:08:10,723 ‫פחדתי מעצמי, כי הרגשתי שמצבי מחמיר.‬ 87 00:08:11,643 --> 00:08:13,803 ‫העלטות נמשכו יותר ויותר זמן.‬ 88 00:08:16,523 --> 00:08:18,123 ‫ופשוט איבדתי שליטה.‬ 89 00:08:28,443 --> 00:08:33,403 ‫- שבת, 7 ביולי, 2001 -‬ 90 00:08:33,483 --> 00:08:36,763 ‫הייתי בן 37 בזמן שהפשע קרה.‬ 91 00:08:38,403 --> 00:08:40,883 ‫בדיוק סיימתי לעשן קראק.‬ 92 00:08:44,043 --> 00:08:46,643 ‫לא היה לי מושג מה אני עושה ולאן אני הולך.‬ 93 00:08:48,843 --> 00:08:50,323 ‫נכנסתי לחנות ספרים.‬ 94 00:08:51,243 --> 00:08:57,003 ‫- בשעה 00:35, ‬ ‫נכנס ווקר לחנות הספרים "לאסטי לייף" -‬ 95 00:08:57,083 --> 00:09:02,643 ‫- לאסטי לייף‬ ‫צעצועים לאוהבים -‬ 96 00:09:02,723 --> 00:09:09,203 ‫- בשעה 02:39 הוא שיסף את גרונו‬ ‫של המוכר בחנות ג'יימס קורי -‬ 97 00:09:19,883 --> 00:09:24,403 ‫- קורי דימם למוות, ווקר נמלט מהמקום -‬ 98 00:09:24,483 --> 00:09:30,203 ‫- הוא נעצר חמישה ימים לאחר מכן -‬ 99 00:09:30,283 --> 00:09:31,483 ‫- ווקר, ג'יימס -‬ 100 00:09:31,563 --> 00:09:33,883 ‫אמרו לי שהרגתי מישהו.‬ 101 00:09:35,243 --> 00:09:37,883 ‫אמרו לי שמסרתי הודאה.‬ 102 00:09:39,963 --> 00:09:41,363 ‫זה נכון. הרגתי אותו.‬ 103 00:09:44,283 --> 00:09:45,603 ‫אני לא זוכר את זה.‬ 104 00:09:54,683 --> 00:09:59,763 ‫- ווקר הואשם ברצח מדרגה ראשונה, -‬ 105 00:09:59,843 --> 00:10:04,563 ‫- עבירה שהעונש עליה הוא מוות -‬ 106 00:10:07,483 --> 00:10:09,483 ‫- אוטובוס בית ספר -‬ 107 00:10:14,763 --> 00:10:18,683 ‫- רוצ'סטר, ניו יורק -‬ 108 00:10:28,803 --> 00:10:33,723 ‫העובדה שהוא היה יכול לקחת חיים, ‬ ‫לא יכולתי להבין את זה.‬ 109 00:10:38,683 --> 00:10:41,403 ‫זה כאב לי כי הוא אחי.‬ 110 00:10:44,883 --> 00:10:46,803 ‫זה ממש שבר את ליבי.‬ 111 00:10:51,763 --> 00:10:55,683 ‫שמי טוני ווקר-קולמן ואני אחותו של ג'יימס.‬ 112 00:11:06,683 --> 00:11:10,403 ‫זו התמונה המשפחתית האמיתית היחידה ‬ ‫שיש לנו עם ג'יימס.‬ 113 00:11:10,483 --> 00:11:12,563 ‫- טוני ווקר-קולמן ‬ ‫אחותו של ג'יימס -‬ 114 00:11:12,643 --> 00:11:15,803 ‫אין לנו הרבה תמונות של ג'יימס.‬ 115 00:11:18,683 --> 00:11:21,243 ‫הוא היה אחינו הדובון השמנמן.‬ 116 00:11:22,643 --> 00:11:25,123 ‫הוא אהב לצחוק והכול.‬ 117 00:11:26,483 --> 00:11:29,123 ‫אמא שלי עשתה את המיטב ממה שהיה לה.‬ 118 00:11:30,163 --> 00:11:33,883 ‫ימים טובים היו מצוינים, ‬ ‫אבל היו גם ימים אפלים.‬ 119 00:11:36,003 --> 00:11:37,483 ‫היא שתתה הרבה.‬ 120 00:11:38,163 --> 00:11:43,043 ‫לפעמים לא ידענו איזה מין אדם היא תהיה ‬ ‫כשהיא תחזור הביתה.‬ 121 00:11:45,163 --> 00:11:48,643 ‫הוא היה זה שסבל מזה במיוחד.‬ 122 00:11:49,603 --> 00:11:55,603 ‫היא הכתה אותו עם כבל מאריך,‬ ‫או עם כל דבר שהיה בהישג ידה.‬ 123 00:11:56,643 --> 00:11:59,723 ‫כשהיא הייתה תחת השפעה, אז...‬ 124 00:12:01,603 --> 00:12:03,243 ‫ואז הוא היה בורח מהבית.‬ 125 00:12:06,923 --> 00:12:09,603 ‫לפעמים הוא ברח למשך שבוע או שבועיים.‬ 126 00:12:10,203 --> 00:12:13,203 ‫לפעמים, במהלך הזמן הזה, הוא הסתבך בצרות.‬ 127 00:12:15,723 --> 00:12:20,963 ‫הוא הלך למוסדות לנערים, דברים כאלה,‬ ‫עד שגמר בבית הכלא.‬ 128 00:12:23,163 --> 00:12:25,083 ‫הוא תמיד היה כלוא.‬ 129 00:12:25,603 --> 00:12:28,963 ‫אני לא זוכרת זמן...‬ 130 00:12:30,763 --> 00:12:35,763 ‫שבו הוא נשאר בבית ‬ ‫למשך שנה שלמה מבלי לחזור לכלא.‬ 131 00:12:40,323 --> 00:12:43,043 ‫אני חושבת שנהגו לקרוא לזה:‬ ‫"להכניס אותו למוסד".‬ 132 00:13:10,523 --> 00:13:16,723 ‫כילד, בכל פעם שעצרו אותי או שנלקחתי למאסר,‬ 133 00:13:17,643 --> 00:13:21,123 ‫שלחו אותי למוסד לעבריינים צעירים.‬ 134 00:13:23,203 --> 00:13:25,803 ‫בשנות ה-70, ובתחילת שנות ה-80,‬ 135 00:13:27,003 --> 00:13:32,483 ‫ניהלו את המוסדות האלה ‬ ‫אסירים לשעבר ועברייני מין בילדים.‬ 136 00:13:34,963 --> 00:13:38,643 ‫היינו אמורים להיות מוגנים שם,‬ ‫אבל הרגשנו ששולחים אותנו‬ 137 00:13:39,283 --> 00:13:41,363 ‫למשפחות שונות כדי להתעלל בנו.‬ 138 00:13:47,843 --> 00:13:49,443 ‫הפנמתי הרבה מזה,‬ 139 00:13:51,203 --> 00:13:53,203 ‫כי בהתחלה חשבתי שזאת אשמתי.‬ 140 00:13:55,923 --> 00:14:00,603 ‫חשבתי שהם עושים את זה ‬ ‫בגלל סיבות רעות, דברים שעשיתי.‬ 141 00:14:02,843 --> 00:14:06,443 ‫ו... קודם אני קורס לתוך עצמי...‬ 142 00:14:07,243 --> 00:14:08,323 ‫ואז אני מתפוצץ...‬ 143 00:14:10,883 --> 00:14:12,843 ‫ואת השאר אני פשוט שוכח.‬ 144 00:14:14,883 --> 00:14:16,643 ‫זה הרגע שבו העלטות משתלטות.‬ 145 00:14:17,523 --> 00:14:20,723 ‫נדמה שזה פחות או יותר הדפוס שבו זה מתרחש.‬ 146 00:14:22,443 --> 00:14:27,043 ‫כאשר לא הצלחתי לפגוע מספיק בעצמי,‬ 147 00:14:27,763 --> 00:14:29,523 ‫הייתי פוגע במישהו אחר.‬ 148 00:14:39,643 --> 00:14:43,923 ‫זה היה חזק.‬ 149 00:14:45,243 --> 00:14:48,843 ‫ושמעתי כמה דברים שמעולם לא שמעתי קודם.‬ 150 00:14:50,683 --> 00:14:54,403 ‫והייתה בדבריו הרבה הבנה.‬ 151 00:14:56,683 --> 00:14:58,683 ‫אני יודעת שהוא עבר הרבה.‬ 152 00:14:58,763 --> 00:15:02,883 ‫ולכן זה רק בנוסף למה שהוא כבר עבר.‬ 153 00:15:05,523 --> 00:15:07,283 ‫אסור היה לו לעשות את מה שעשה.‬ 154 00:15:09,243 --> 00:15:14,163 ‫אבל מי הם האנשים האחראים ‬ ‫שלא עשו את עבודתם?‬ 155 00:15:15,163 --> 00:15:16,283 ‫איש לא בא לעזרתו.‬ 156 00:15:17,403 --> 00:15:21,563 ‫במקום זאת, הם רק נתנו לזה להצטבר בתוכו,‬ 157 00:15:21,643 --> 00:15:25,603 ‫ופשוט חיכו שהוא ייצור את הפרק הבא בחייו,‬ 158 00:15:26,523 --> 00:15:28,843 ‫שהוביל אותו למקום שבו הוא נמצא עכשיו.‬ 159 00:15:30,843 --> 00:15:33,963 ‫ואני לא חושבת שהרבה אנשים מבחינים בזה.‬ 160 00:15:36,163 --> 00:15:37,763 ‫הם רואים פושע.‬ 161 00:15:39,123 --> 00:15:40,163 ‫ואנחנו רואים...‬ 162 00:15:42,363 --> 00:15:44,723 ‫אדם שגדל בזמנים קשים ‬ 163 00:15:45,323 --> 00:15:49,363 ‫ושהיה זקוק להרבה אהבה ותשומת לב.‬ 164 00:15:51,883 --> 00:15:53,163 ‫זה מה שאנחנו רואים.‬ 165 00:16:12,563 --> 00:16:15,963 ‫- בניין ביטחון הציבור העירוני -‬ 166 00:16:16,043 --> 00:16:19,483 ‫- לזכר שוטרי משטרת רוצ'סטר -‬ 167 00:16:19,563 --> 00:16:23,043 ‫- משטרת רוצ'סטר עצרה את ווקר -‬ 168 00:16:23,123 --> 00:16:26,603 ‫- ב-12 ביולי, 2001 -‬ 169 00:16:29,003 --> 00:16:30,443 ‫שמי ג'ו דומיניק.‬ 170 00:16:31,083 --> 00:16:36,003 ‫הייתי מעורב ב-200 עד 250‬ ‫חקירות רצח במהלך הקריירה שלי.‬ 171 00:16:37,643 --> 00:16:39,363 ‫התיק הזה בעשירייה הראשונה.‬ 172 00:16:40,163 --> 00:16:44,283 ‫לא רק בגלל האלימות שהופגנה כאן,‬ ‫אלא גם בשל מכלול הנסיבות המעורבות.‬ 173 00:16:44,363 --> 00:16:46,203 ‫- ג'ו דומיניק‬ ‫חוקר רצח בגמלאות -‬ 174 00:16:49,083 --> 00:16:51,763 ‫אני יכול לספר לכם על הקורבן בתיק,‬ 175 00:16:51,843 --> 00:16:54,843 ‫מר קורי, שלא היה הרבה מידע עליו.‬ 176 00:16:55,603 --> 00:16:57,723 ‫הייתי מתאר אותו כמתבודד.‬ 177 00:16:59,723 --> 00:17:02,163 ‫לא הצלחנו ליצור קשר‬ ‫עם אף אחד מבני משפחתו.‬ 178 00:17:04,283 --> 00:17:07,363 ‫רגעיו האחרונים היו בוודאי מחרידים מבחינתו.‬ 179 00:17:08,603 --> 00:17:13,043 ‫מישהו הגיח מאחוריו ולקח סכין יפנית,‬ 180 00:17:13,123 --> 00:17:14,883 ‫וחתך אותו מאוזן לאוזן.‬ 181 00:17:18,523 --> 00:17:20,403 ‫בשלב מסוים הוא דימם למוות.‬ 182 00:17:20,483 --> 00:17:24,283 ‫אני לא יכול לחשוב ‬ ‫על מוות גרוע יותר מזה, בכנות.‬ 183 00:17:33,003 --> 00:17:35,483 ‫כשהבאנו את ג'יימס ווקר לחקירה,‬ ‫ההתנהגות שלו‬ 184 00:17:35,563 --> 00:17:38,883 ‫הייתה החלק המצמרר בתיק מבחינתי.‬ 185 00:17:39,643 --> 00:17:44,003 ‫כי הוא היה כל כך רגוע ונינוח‬ 186 00:17:44,083 --> 00:17:46,883 ‫ביחס לפשע האלים שהוא ביצע,‬ 187 00:17:46,963 --> 00:17:50,763 ‫וזאת הייתה פשוט הודאה יוצאת דופן.‬ 188 00:17:51,603 --> 00:17:55,963 ‫- אף שהוא טוען כיום‬ ‫שהוא אינו זוכר כלל שרצח את קורי, -‬ 189 00:17:56,043 --> 00:18:00,643 ‫- בזמן מעצרו, ‬ ‫מסר ווקר למשטרה דיווח מפורט -‬ 190 00:18:02,283 --> 00:18:05,883 ‫הוא ביקש חפיסת סיגריות, ‬ ‫נתנו לו כמה סיגריות‬ 191 00:18:06,483 --> 00:18:11,363 ‫והוא פשוט נפתח ‬ ‫והתחיל לספר לנו מה שקרה‬ 192 00:18:11,443 --> 00:18:13,443 ‫ואיך הוא רצח את מר קורי.‬ 193 00:18:15,523 --> 00:18:18,603 ‫בזמן שדיברתי איתו,‬ ‫חשבתי, "הבחור הזה נעים הליכות".‬ 194 00:18:18,683 --> 00:18:21,403 ‫אבל הרגשתי כאילו שאני מביט ברוע טהור.‬ 195 00:18:23,923 --> 00:18:26,283 ‫הבחור הזה הוא רוע טהור.‬ 196 00:18:26,923 --> 00:18:33,883 ‫האופן שבו הוא ישב וסיפר לנו בפרוטרוט‬ ‫איך הוא הרג את הקורבן הזה.‬ 197 00:18:35,123 --> 00:18:36,603 ‫זה פשוט, אני לא יודע.‬ 198 00:18:36,683 --> 00:18:40,603 ‫זה היה משהו שמעולם לא שכחתי‬ ‫כי זה היה כל כך מוזר.‬ 199 00:18:47,803 --> 00:18:53,363 ‫ביחס לטענה של ג'יימס ווקר ‬ ‫שהוא סבל מהפרעה נפשית בשעת הפשע,‬ 200 00:18:53,443 --> 00:18:56,563 ‫אני לא מאמין שזה נכון.‬ ‫לא האמנתי לזה אז וגם לא עכשיו.‬ 201 00:18:57,283 --> 00:19:01,963 ‫- מדור חקירות מרכזי -‬ 202 00:19:02,043 --> 00:19:05,643 ‫- ווקר נעצר לאחר שהוא זוהה בווידאו -‬ 203 00:19:05,723 --> 00:19:09,483 ‫- של מצלמת האבטחה בחנות -‬ 204 00:19:19,643 --> 00:19:25,443 ‫טוב, הווידאו הזה צולם‬ ‫בטלוויזיה במעגל סגור שקיבלנו מהחנות.‬ 205 00:19:26,043 --> 00:19:30,283 ‫מה שרואים כאן הוא כיצד ג'יימס ווקר‬ ‫אוזר אומץ לבצע את השוד הזה.‬ 206 00:19:33,323 --> 00:19:35,243 ‫זה הקורבן, ג'יימס קורי.‬ 207 00:19:35,323 --> 00:19:36,963 ‫הוא עומד מאחורי הדלפק,‬ 208 00:19:37,043 --> 00:19:40,603 ‫והאדם שכאן הוא ג'יימס דאגלס ווקר.‬ 209 00:19:43,123 --> 00:19:46,323 ‫הם סתם מפטפטים, שום דבר לא קורה.‬ 210 00:19:49,643 --> 00:19:52,883 ‫הוא שהה שם במשך כמעט שלוש שעות.‬ 211 00:19:54,843 --> 00:19:57,883 ‫אני חושב שהוא חיכה לרגע הנכון.‬ 212 00:19:58,803 --> 00:20:01,123 ‫אני אריץ קצת קדימה.‬ 213 00:20:02,163 --> 00:20:03,403 ‫ואתם תראו...‬ 214 00:20:04,563 --> 00:20:06,963 ‫ג'יימס קורי עומד לעזוב את התא.‬ 215 00:20:08,483 --> 00:20:10,843 ‫הנה הוא יוצא. קורי עוזב את התא,‬ 216 00:20:11,403 --> 00:20:13,483 ‫ואז הרצח עומד להתרחש.‬ 217 00:20:16,123 --> 00:20:18,563 ‫זה קורה ממש מהר, כהרף עין.‬ 218 00:20:19,723 --> 00:20:21,723 ‫למעשה, זה קורה ממש עכשיו.‬ 219 00:20:23,643 --> 00:20:26,243 ‫חייו של ג'יימס קורי זה עתה נלקחו ממנו.‬ 220 00:20:32,203 --> 00:20:33,483 ‫הנה ווקר מגיע.‬ 221 00:20:38,323 --> 00:20:39,803 ‫הוא נכנס לתא,‬ 222 00:20:40,363 --> 00:20:42,523 ‫ועכשיו הוא עורך חיפוש בקופה.‬ 223 00:20:43,443 --> 00:20:45,763 ‫יש בוודאי בעיה כלשהי בקופה,‬ 224 00:20:45,843 --> 00:20:49,563 ‫מגירה נוספת שהוא לא הצליח לפתוח,‬ ‫כי הוא פתח את המגירה העליונה‬ 225 00:20:49,643 --> 00:20:51,403 ‫ולא מצא שם כלום.‬ 226 00:20:57,643 --> 00:20:59,043 ‫איך פותחים את זה?‬ 227 00:20:59,123 --> 00:21:02,323 ‫עכשיו הוא צועק לג'יימס קורי,‬ ‫"איך פותחים את זה?"‬ 228 00:21:03,163 --> 00:21:06,843 ‫אני חושב שג'יימס קורי כבר היה מת בשלב הזה.‬ 229 00:21:10,523 --> 00:21:12,683 ‫הוא מוחה את טביעות אצבעותיו מהקופה, ‬ 230 00:21:14,003 --> 00:21:15,523 ‫ובסופו של דבר הוא עוזב.‬ 231 00:21:18,083 --> 00:21:21,883 ‫אז לומר שהוא היה אחוז טירוף‬ ‫ושהוא לא ידע מה הוא עושה ‬ 232 00:21:21,963 --> 00:21:27,003 ‫בזמן שהוא ביצע את השוד הזה,‬ ‫זה בעצם שקר מוחלט, נכון?‬ 233 00:21:28,683 --> 00:21:32,083 ‫זה לא קשור לשום דבר מלבד ביצוע השוד הזה.‬ 234 00:21:32,163 --> 00:21:34,003 ‫זה הכול. חד וחלק.‬ 235 00:21:38,483 --> 00:21:42,923 ‫הפשע המסוים הזה‬ ‫לא היה מעשה חד פעמי בשביל ג'יימס ווקר.‬ 236 00:21:44,203 --> 00:21:48,403 ‫הוא חתך אנשים בעבר, וזאת שיטת הפעולה שלו.‬ 237 00:21:54,923 --> 00:21:58,323 ‫- קנאנדייגואה, ניו יורק -‬ 238 00:22:03,043 --> 00:22:05,363 ‫- שבע שנים לפני שרצח את ג'יימס קורי, -‬ 239 00:22:05,443 --> 00:22:08,043 ‫- ביצע ווקר תקיפה כמעט זהה -‬ 240 00:22:08,123 --> 00:22:10,363 ‫- כשהשתמש בבקבוק בירה שבור כנשק -‬ 241 00:22:15,843 --> 00:22:20,283 ‫זה היה טראומטי. זה היה מחריד.‬ 242 00:22:25,643 --> 00:22:27,923 ‫זה משהו שאף פעם לא שוכחים.‬ 243 00:22:33,883 --> 00:22:37,563 ‫למדתי להתמודד עם זה, ‬ ‫אבל זה לא אומר שאני אסלח ‬ 244 00:22:37,643 --> 00:22:41,883 ‫על מה שקרה ועל האופן שבו זה שינה אותי‬ ‫ועל מה שנגזל ממני בגלל זה.‬ 245 00:22:47,323 --> 00:22:50,643 ‫- ב-1994, עבד דייוויד אוגדנסקי כמוכר -‬ 246 00:22:50,723 --> 00:22:54,363 ‫- בחנות ספרים למבוגרים בדאונטאון רוצ'סטר -‬ 247 00:22:59,483 --> 00:23:03,203 ‫זה היה בערך ‬ ‫בין 07:30 ל-07:40 בבוקר כשהכול קרה.‬ 248 00:23:03,283 --> 00:23:05,403 ‫- דייוויד אוגדנסקי‬ ‫מוכר בחנות לשעבר -‬ 249 00:23:08,003 --> 00:23:12,243 ‫שמעתי את קולו מאחוריי‬ ‫ואז הרגשתי משהו כמו מכה,‬ 250 00:23:13,003 --> 00:23:15,003 ‫כמו טפיחה קלה או משהו כזה.‬ 251 00:23:15,083 --> 00:23:19,523 ‫חשבתי שהוא צוחק איתי עד שהסתכלתי למטה‬ 252 00:23:19,603 --> 00:23:22,683 ‫וראיתי שם שלולית די גדולה של דם.‬ 253 00:23:25,843 --> 00:23:28,043 ‫הוא הסתכל עליי ואמר שהוא יהרוג אותי.‬ 254 00:23:29,643 --> 00:23:32,643 ‫זה היה פשוט קור טהור וחוסר לב.‬ 255 00:23:32,723 --> 00:23:35,923 ‫לא... כלום, רק, "אני אהרוג אותך".‬ 256 00:23:39,763 --> 00:23:42,523 ‫חשבתי שזה הסוף.‬ 257 00:23:43,883 --> 00:23:45,723 ‫ואני פשוט...‬ 258 00:23:47,723 --> 00:23:54,603 ‫אמרתי לו שיש לי בת ‬ ‫שעומדת להיוולד באוקטובר.‬ 259 00:23:56,323 --> 00:24:01,363 ‫אמרתי, "אני רק רוצה לראות את הבת שלי.‬ ‫קח מה שאתה רוצה מהחנות, מהקופה.‬ 260 00:24:01,443 --> 00:24:03,563 ‫לא אכפת לי. אני רק רוצה לראות אותה.‬ 261 00:24:04,243 --> 00:24:06,763 ‫ופתאום, באופן ממש מפתיע,‬ 262 00:24:06,843 --> 00:24:10,483 ‫וגם כיום זה עדיין מתמיה אותי, ‬ ‫הוא פשוט הפסיק ‬ 263 00:24:12,043 --> 00:24:16,803 ‫ואמר לי לחכות שם עשר דקות.‬ 264 00:24:19,603 --> 00:24:20,683 ‫ואז הוא פשוט הלך.‬ 265 00:24:28,243 --> 00:24:31,643 ‫השוטרים סיפרו לי ‬ ‫שהם תפסו אותו כ-15 דקות לאחר מכן,‬ 266 00:24:31,723 --> 00:24:36,963 ‫כשהוא הלך ברחוב ‬ ‫עם שקית גדולה של מטבעות רבע דולר‬ 267 00:24:37,803 --> 00:24:39,443 ‫שנלקחו מהחנות.‬ 268 00:24:43,523 --> 00:24:46,043 ‫הלכתי לשירותים לבדוק את הפצעים‬ 269 00:24:46,123 --> 00:24:50,603 ‫והוצאתי מהגרון חתיכת זכוכית די גדולה‬ 270 00:24:50,683 --> 00:24:52,363 ‫של בקבוק הבירה השבור.‬ 271 00:24:56,403 --> 00:25:00,843 ‫יש לי צלקת גדולה מאוד כאן, על הגרון.‬ 272 00:25:02,963 --> 00:25:08,163 ‫יש לי גם צלקת נוספת על החזה ‬ ‫במקום שבו העור נתלש.‬ 273 00:25:11,643 --> 00:25:14,723 ‫בסך הכול, כ-13 פצעים שונים.‬ 274 00:25:24,123 --> 00:25:28,083 ‫- ווקר נידון למקסימום של שמונה שנות מאסר -‬ 275 00:25:28,163 --> 00:25:31,563 ‫- באשמת תקיפת דייוויד אוגדנסקי -‬ 276 00:25:31,643 --> 00:25:35,603 ‫- הוא שוחרר על תנאי בדצמבר 1999, ‬ ‫לאחר שריצה רק חמש שנות מאסר -‬ 277 00:25:39,083 --> 00:25:42,283 ‫לא יכולתי להבין זאת ‬ ‫ואף אחד לא היה יכול להסביר לי‬ 278 00:25:42,363 --> 00:25:44,203 ‫למה הוא נענש כך.‬ 279 00:25:44,883 --> 00:25:47,443 ‫לא קיבלתי תשובות על כך כשהבעתי תהיות.‬ 280 00:25:49,483 --> 00:25:52,963 ‫אני לא יכול שלא לחשוב‬ ‫שאולי אם הוא מרצה מאסר ממושך יותר,‬ 281 00:25:53,803 --> 00:25:57,483 ‫הבחור שהוא הרג היה עדיין בחיים, ‬ ‫עם המשפחה שלו.‬ 282 00:26:09,203 --> 00:26:14,363 ‫- בופאלו, ניו יורק -‬ 283 00:26:19,003 --> 00:26:24,243 ‫- ווקר הפר את תנאי השחרור על תנאי שלו ‬ ‫בספטמבר 2000 -‬ 284 00:26:24,323 --> 00:26:30,643 ‫- ונשלח לתוכנית גמילה מסמים -‬ 285 00:26:37,883 --> 00:26:44,483 ‫- סינת'יה מוני מונתה ‬ ‫לקצינת המבחן שלו במאי 2001 -‬ 286 00:26:49,523 --> 00:26:52,763 ‫היה לי מסר עבור מר ווקר‬ ‫בפעם הראשונה שפגשתי אותו,‬ 287 00:26:54,723 --> 00:26:58,163 ‫והוא שאני אתן לו כל הזדמנות...‬ 288 00:26:58,243 --> 00:27:00,203 ‫- סינת'יה מוני‬ ‫קצינת מבחן לשעבר -‬ 289 00:27:00,283 --> 00:27:02,003 ‫לשנות את נתיב חייו.‬ 290 00:27:02,963 --> 00:27:04,643 ‫אבל שזאת בכל זאת הבחירה שלו.‬ 291 00:27:06,883 --> 00:27:10,963 ‫- מוני ניסתה לעזור לווקר‬ ‫להתמודד עם ההתנהגות -‬ 292 00:27:11,043 --> 00:27:15,083 ‫- שלדעתה הייתה הגורם לפשיעה שלו -‬ 293 00:27:17,243 --> 00:27:21,283 ‫במהלך הפיקוח על מר ווקר,‬ ‫דאגתי העיקרית הייתה ההתמכרות שלו לסמים.‬ 294 00:27:21,963 --> 00:27:25,803 ‫כי היה לה קשר ישיר לנטייתו לאלימות,‬ 295 00:27:25,883 --> 00:27:28,763 ‫והיא הייתה נטועה עמוקות בהתנהגותו הפלילית.‬ 296 00:27:34,163 --> 00:27:36,683 ‫כחודש וחצי לאחר תחילת הפיקוח המבחן שלו,‬ 297 00:27:36,763 --> 00:27:41,163 ‫הוא הגיע כנדרש ממנו‬ ‫למפגש שגרתי איתי במשרד קצין המבחן,‬ 298 00:27:41,243 --> 00:27:45,043 ‫וסיפר לי שהוא השתמש שוב בסמים בסוף השבוע.‬ 299 00:27:47,523 --> 00:27:51,403 ‫אמרתי לו, "לך מיד ליועץ הגמילה שלך,‬ 300 00:27:51,483 --> 00:27:55,483 ‫תגבשו תוכנית, תוכנית מקיפה,‬ ‫ותתקשר אליי משם."‬ 301 00:27:55,563 --> 00:27:59,123 ‫והוא עשה את זה. ‬ ‫הוא עשה בדיוק מה שביקשתי ממנו.‬ 302 00:27:59,643 --> 00:28:01,603 ‫הוא פנה ישירות ליועץ הגמילה שלו‬ 303 00:28:01,683 --> 00:28:05,683 ‫והם גיבשו תוכנית גמילה מקיפה‬ 304 00:28:05,763 --> 00:28:08,203 ‫כדי להתמודד עם חזרתו לסמים.‬ 305 00:28:10,083 --> 00:28:12,083 ‫לאחר מכן לא שמעתי ממנו שוב.‬ 306 00:28:12,683 --> 00:28:18,843 ‫- פחות מחודש לאחר מכן,‬ ‫רצח ווקר את ג'יימס קורי -‬ 307 00:28:24,483 --> 00:28:27,083 ‫הפעם הבאה שראיתי את ג'יימס ווקר‬ 308 00:28:27,163 --> 00:28:29,163 ‫הייתה כשהוא היה במעצר.‬ 309 00:28:31,443 --> 00:28:35,843 ‫ג'יימס נראה מובס, הוא היה שקט מאוד.‬ 310 00:28:37,043 --> 00:28:42,323 ‫אפילו שפת הגוף שלו הפגינה עצבות.‬ 311 00:28:43,403 --> 00:28:47,003 ‫כמעט כאילו שהוא הבין ‬ ‫שזה עתה הוא הרס את חייו.‬ 312 00:28:48,523 --> 00:28:51,323 ‫אבל שוב, ‬ ‫הוא התמקד בעובדה שהוא הרס את חייו,‬ 313 00:28:51,403 --> 00:28:52,643 ‫ולא בחיים שהוא לקח.‬ 314 00:28:56,323 --> 00:28:58,843 ‫אני לא יכולה לומר שאני מתחרטת שעזרתי לו.‬ 315 00:28:59,483 --> 00:29:03,963 ‫אני מקווה שלעולם לא אתחרט על כך,‬ ‫שלעולם לא אתחרט שניסיתי לעזור לאנשים.‬ 316 00:29:05,603 --> 00:29:09,243 ‫אבל הוא בחר שלא לקבל את העזרה שניתנה לו.‬ 317 00:29:09,323 --> 00:29:10,803 ‫ולכן, זאת אחריותו.‬ 318 00:29:11,443 --> 00:29:17,003 ‫אני חושבת שהעלטות שלו,‬ ‫אם הן אמיתיות, הן מפני שהוא בוחר בהן.‬ 319 00:29:17,083 --> 00:29:21,083 ‫הוא בחר לא לטפל בבריאותו הנפשית, ‬ ‫בהתמכרות שלו לסמים,‬ 320 00:29:21,163 --> 00:29:27,043 ‫ואז השתמש בזה כתירוץ ‬ ‫לשסף, להרוג אנשים ולעשות דברים אלימים.‬ 321 00:29:28,003 --> 00:29:31,283 ‫ולכן אני לא מאמינה שזאת לא אשמתו.‬ 322 00:29:31,363 --> 00:29:34,603 ‫זאת לחלוטין אשמתו, ‬ ‫ויש לו אחריות מלאה על מעשיו.‬ 323 00:29:45,723 --> 00:29:50,203 ‫- רוצ'סטר, ניו יורק -‬ 324 00:29:52,963 --> 00:29:56,523 ‫- ווקר ניצב בפני האפשרות‬ ‫לקבל גזר דין מוות -‬ 325 00:29:56,603 --> 00:30:00,283 ‫- באשמת הרצח של ג'יימס קורי -‬ 326 00:30:01,883 --> 00:30:04,843 ‫לג'יימס ווקר אף פעם לא היה סיכוי.‬ 327 00:30:07,123 --> 00:30:10,203 ‫מישהו שסבל מילדות מלאה בטראומות,‬ 328 00:30:10,283 --> 00:30:15,603 ‫ממחלת נפש שלא טיפלו בה‬ ‫ומהתמכרות הולכת ומחמירה לסמים,‬ 329 00:30:15,683 --> 00:30:18,363 ‫היכולת שלו להתמודד עם לחץ נפגעת.‬ 330 00:30:19,443 --> 00:30:23,163 ‫זה הופך אנשים כאלה למועדים להיכנע לדחפים‬ 331 00:30:24,003 --> 00:30:26,803 ‫ולביצוע פשעים איומים ונוראיים.‬ 332 00:30:35,843 --> 00:30:39,003 ‫- בחודשים שלאחר מעצרו, ‬ ‫קיבל משרד הסנגוריה הציבורית -‬ 333 00:30:39,083 --> 00:30:43,363 ‫- על נאשמים ברצח מדרגה ראשונה ‬ ‫במדינת ניו יורק את ההגנה עליו -‬ 334 00:30:45,683 --> 00:30:50,083 ‫שמי ביל איסטון. אני עורך דין ברוצ'סטר ‬ ‫וייצגתי את ג'יימס ווקר.‬ 335 00:30:54,403 --> 00:30:57,723 ‫אין ספק שיש לי לב רחמן. אני גאה בזה.‬ 336 00:30:59,123 --> 00:31:01,083 ‫- בית המשפט לערעורים -‬ 337 00:31:01,163 --> 00:31:04,323 ‫כשפגשתי את ג'יימס והתחלתי לייצג אותו,‬ 338 00:31:04,403 --> 00:31:09,283 ‫התחלנו מיד לאסוף עדויות ‬ ‫רבות ככל האפשר למצבו ולחקור את הרקע שלו...‬ 339 00:31:09,363 --> 00:31:10,763 ‫- ביל איסטון ‬ ‫עורך דין -‬ 340 00:31:10,843 --> 00:31:12,403 ‫עמוק ככל שיכולנו.‬ 341 00:31:14,243 --> 00:31:17,163 ‫ובתוך שישה שבועות,‬ 342 00:31:17,243 --> 00:31:20,923 ‫אספנו שפע עצום‬ 343 00:31:21,003 --> 00:31:24,563 ‫של מסמכים שהעידו על ילדות ‬ ‫שהייתה פשוט טראומטית.‬ 344 00:31:36,483 --> 00:31:42,603 ‫ג'יימס היה אחד משבעה ילדים‬ ‫שנולדו לאימו משבעה אבות שונים.‬ 345 00:31:43,763 --> 00:31:49,323 ‫ילדותו התאפיינה בהתעללות, בהזנחה,‬ 346 00:31:49,403 --> 00:31:52,283 ‫ובהיעדר מוחלט של הדרכה הורית.‬ 347 00:31:53,603 --> 00:31:55,883 ‫הפרטים כאן מפחידים.‬ 348 00:31:57,803 --> 00:31:59,803 ‫"כשהוא היה בן 16 חודשים,‬ 349 00:31:59,883 --> 00:32:04,643 ‫מבוגר בלתי מזוהה‬ ‫הניח את ג'יימס על תנור בוער."‬ 350 00:32:04,723 --> 00:32:09,443 ‫"ג'יימס אושפז בחדר המיון‬ ‫עם כוויות מדרגה שנייה ושלישית‬ 351 00:32:09,523 --> 00:32:13,283 ‫שצרבו על ישבניו סימן בצורת גריל."‬ 352 00:32:13,363 --> 00:32:18,043 ‫- אושפז למשך 12 יום... עד שהפצעים ‬ ‫החלימו מספיק כדי לאפשר את שחרורו. -‬ 353 00:32:18,163 --> 00:32:22,763 ‫במשפחה שלו הייתה ‬ ‫היסטוריה אלימה של אנשים שנרצחו.‬ 354 00:32:22,843 --> 00:32:24,243 ‫- מדריך ספסל השופטים -‬ 355 00:32:24,323 --> 00:32:27,243 ‫אביו של ג'יימס היה אדם מטיל אימה ואלים‬ 356 00:32:27,323 --> 00:32:31,963 ‫שנורה ונהרג כשג'יימס היה בן 15.‬ 357 00:32:32,043 --> 00:32:34,283 ‫- ג'יימס סקוט, 44, נרצח ב-12:30 -‬ 358 00:32:34,363 --> 00:32:37,803 ‫כלומר, הוא גדל במשפחה ‬ ‫שאלימות עיצבה והשחיתה אותה.‬ 359 00:32:37,883 --> 00:32:40,363 ‫- הוא נורה פעמיים...‬ ‫המניע לרצח אינו ידוע -‬ 360 00:32:44,723 --> 00:32:47,043 ‫היו לו מה שאנחנו מכנים, "נסיבות מקלות".‬ 361 00:32:47,683 --> 00:32:50,763 ‫לא מדובר בניסיון להצדיק או לתרץ את הפשע,‬ 362 00:32:50,843 --> 00:32:53,483 ‫אבל הנסיבות המקלות נותנות לפשע הקשר.‬ 363 00:32:55,003 --> 00:32:57,723 ‫יצאנו להוכיח שעונש המוות ‬ 364 00:32:57,803 --> 00:33:01,563 ‫יהיה עונש שג'יימס ווקר אינו ראוי לו.‬ 365 00:33:02,163 --> 00:33:05,003 ‫- איסטון ערך דוח -‬ 366 00:33:05,083 --> 00:33:09,843 ‫- שאותו הציג בפני משרד התובע המחוזי ‬ ‫לפני תחילת משפטו של ווקר -‬ 367 00:33:12,523 --> 00:33:17,923 ‫יש הרבה אנשים שנפגעו‬ ‫בגלל אלכוהוליזם או התמכרות לסמים,‬ 368 00:33:18,003 --> 00:33:20,963 ‫וילדים רבים הם תוצר של בתים הרוסים.‬ 369 00:33:21,043 --> 00:33:23,123 ‫אחרים גדלו להורים אלכוהוליסטים.‬ 370 00:33:23,203 --> 00:33:27,283 ‫יש כאלה שמתמודדים עם הורה שנמצא במאסר‬ ‫או עם אלימות במשפחתם.‬ 371 00:33:27,363 --> 00:33:29,443 ‫וכאלה שאיבדו הורה בגלל אלימות.‬ 372 00:33:30,483 --> 00:33:34,363 ‫אבל מה שיוצא דופן בתיק הזה‬ 373 00:33:34,443 --> 00:33:38,203 ‫הוא שלא מדובר רק בגורם אחד, ‬ ‫אלא שג'יימס סבל מכולם.‬ 374 00:33:40,403 --> 00:33:44,483 ‫זה אדם שחייו נפגעו באופן מחריד‬ 375 00:33:44,563 --> 00:33:49,003 ‫והוא נכנע לגורמים ‬ ‫שהיו מכניעים כל אחד מאיתנו‬ 376 00:33:49,083 --> 00:33:50,683 ‫אם אנחנו היינו במצבו.‬ 377 00:34:00,723 --> 00:34:04,363 ‫- על בסיס הדוח של איסטון -‬ 378 00:34:04,443 --> 00:34:09,283 ‫- התובעים הסכימו ‬ ‫לא לדרוש עונש מוות לג'יימס ווקר -‬ 379 00:34:09,843 --> 00:34:12,323 ‫- במקום זאת, לאחר הרשעתו, -‬ 380 00:34:12,403 --> 00:34:17,923 ‫- הוא נשלח למאסר עולם‬ ‫ללא אפשרות לחנינה -‬ 381 00:34:38,843 --> 00:34:43,203 ‫הייתי מאוכזב מאוד מג'יימס ‬ ‫כשנודע לי מה הוא עשה.‬ 382 00:34:46,083 --> 00:34:49,963 ‫אין לך זכות לקחת חיים. ‬ ‫הזכות הזאת שייכת לאלוהים.‬ 383 00:34:51,203 --> 00:34:53,963 ‫- כשהתבגר, היחסים הקרובים ביותר של ווקר -‬ 384 00:34:54,043 --> 00:34:56,603 ‫- היו עם אחיו המבוגר ממנו, טדי -‬ 385 00:35:02,763 --> 00:35:07,523 ‫אני תיאודור ווקר ‬ ‫ואני הבכור מבין שבעה אחים.‬ 386 00:35:14,403 --> 00:35:18,523 ‫הייתי בן 22 ‬ ‫כשהחלטתי להקדיש את חיי לאלוהים.‬ 387 00:35:23,203 --> 00:35:26,523 ‫לא היו לנו ‬ ‫מה שאנשים מחשיבים כ"חיים טובים".‬ 388 00:35:26,603 --> 00:35:28,723 ‫- הכומר תיאודור ווקר‬ ‫אחיו של ג'יימס -‬ 389 00:35:28,803 --> 00:35:30,603 ‫נאלצנו להסתדר כמיטב יכולתנו.‬ 390 00:35:30,683 --> 00:35:33,123 ‫- מכולת ביג מאמא רוז -‬ 391 00:35:33,203 --> 00:35:34,923 ‫נהגנו לפזר סוכר על לחם,‬ 392 00:35:35,723 --> 00:35:37,923 ‫רק כדי שיהיה לנו מה לאכול.‬ 393 00:35:39,643 --> 00:35:41,723 ‫זאת הייתה ילדות קשה.‬ 394 00:35:44,363 --> 00:35:51,043 ‫אני סחרתי בסמים ומכרתי גראס וקוקאין, ‬ ‫דברים כאלה.‬ 395 00:35:54,323 --> 00:35:58,043 ‫אבל אני חושב שהוא הלך קצת יותר רחוק ממני,‬ 396 00:35:58,123 --> 00:36:00,923 ‫בכל הקשור למעשי שוד ודברים כאלה.‬ 397 00:36:04,363 --> 00:36:08,163 ‫לאחי ג'יימס תמיד הייתה נוכחות פיזית חזקה.‬ 398 00:36:09,083 --> 00:36:13,003 ‫אם הוא התעצבן, ‬ ‫הצעיר הזה היה עלול להיות מסוכן.‬ 399 00:36:15,083 --> 00:36:16,203 ‫- מרקט -‬ 400 00:36:16,283 --> 00:36:21,803 ‫הייתי אומר שזה התחיל ‬ ‫לבוא לידי ביטוי מגיל שמונה‬ 401 00:36:21,883 --> 00:36:25,603 ‫בכך שאף אחד לא היה מסוגל‬ ‫להתמודד איתו כשהוא כעס.‬ 402 00:36:28,363 --> 00:36:32,963 ‫הוא הפך לאדם אחר ובאמת איבד שליטה.‬ 403 00:36:33,043 --> 00:36:36,963 ‫אי אפשר היה לעצור אותו.‬ ‫הוא לא הסכים להקשיב. הוא פשוט נעלם.‬ 404 00:36:43,963 --> 00:36:49,003 ‫בתוך תוכי, תמיד הרגשתי שג'יימס ‬ ‫ילך רחוק מדי ושלא תהיה לו דרך חזרה.‬ 405 00:36:51,403 --> 00:36:55,283 ‫מעולם לא אמרתי זאת בגלוי‬ ‫כי לא רציתי להאמין בזה,‬ 406 00:36:55,363 --> 00:36:58,163 ‫אבל הסימנים העידו על כך.‬ 407 00:37:01,323 --> 00:37:04,323 ‫- תיאודור ווקר לא דיבר עם אחיו -‬ 408 00:37:04,403 --> 00:37:08,043 ‫- או שמע את קולו‬ ‫מאז שהוא נכנס לכלא לפני 20 שנה -‬ 409 00:37:20,723 --> 00:37:23,843 ‫העלטות שלי היו ‬ ‫הסוד השמור ביותר שלי ושל אמא שלי.‬ 410 00:37:27,523 --> 00:37:32,963 ‫היא לא רצתה ‬ ‫שהילדים האחרים ידעו שיש לי בעיות כאלה.‬ 411 00:37:33,683 --> 00:37:37,643 ‫והיא לא רצתה שיחשבו שאני שונה‬ ‫או שיתייחסו אליי ככזה.‬ 412 00:37:40,123 --> 00:37:44,403 ‫תמיד היה לי בית, ‬ ‫אבל כשאני מחליק אל העלטות שלי,‬ 413 00:37:45,283 --> 00:37:46,723 ‫ומחליק מתוכן החוצה,‬ 414 00:37:47,923 --> 00:37:52,603 ‫הייתי מתעורר לפעמים במקומות שלא הכרתי.‬ 415 00:37:54,203 --> 00:37:58,243 ‫הייתי ילד. ‬ ‫אני אמור להיות בבית עם אחיי ואחיותיי.‬ 416 00:37:59,523 --> 00:38:01,683 ‫אבל התעוררתי מאחורי בניין.‬ 417 00:38:03,443 --> 00:38:07,203 ‫ואני אפילו לא יכול ללכת הביתה ‬ ‫כי אני לא יודע איפה אני.‬ 418 00:38:09,403 --> 00:38:14,123 ‫פחדתי. אף פעם לא ידעתי ‬ ‫מה יקרה או מתי זה יקרה.‬ 419 00:38:14,723 --> 00:38:19,723 ‫זה קרה מפני שמישהו צעק עליי, ‬ ‫או מפני שמישהו התעלל בי.‬ 420 00:38:23,283 --> 00:38:26,123 ‫לא זכרתי כלום כי לא רציתי לזכור.‬ 421 00:38:39,803 --> 00:38:43,003 ‫מה ששמעתי הוא פשוט מדהים.‬ 422 00:38:44,443 --> 00:38:45,843 ‫הוא פתח את ליבו.‬ 423 00:38:47,843 --> 00:38:50,083 ‫זה עזר לי להבין עכשיו‬ 424 00:38:50,163 --> 00:38:54,123 ‫מה שחוויתי איתו כשהיו לו עלטות,‬ 425 00:38:54,803 --> 00:38:57,603 ‫כי אני חשבתי שהוא פשוט…‬ 426 00:38:57,683 --> 00:39:01,323 ‫שזה פשוט ג'יימס, ‬ ‫כי הוא תמיד היה אדם קשוח.‬ 427 00:39:04,643 --> 00:39:09,163 ‫אבל עכשיו אנחנו יודעים שהוא בעצם לא זכר‬ 428 00:39:09,763 --> 00:39:11,363 ‫מה שהוא עשה ממש לפני כן.‬ 429 00:39:13,963 --> 00:39:17,123 ‫הוא מעולם לא שיתף הרבה דברים אישיים.‬ 430 00:39:17,203 --> 00:39:18,403 ‫הוא קבר אותם בתוכו.‬ 431 00:39:19,003 --> 00:39:22,803 ‫אבל ג'יימס הזה, שמדבר עכשיו כאן...‬ 432 00:39:22,883 --> 00:39:24,443 ‫הוא ג'יימס שהשתנה.‬ 433 00:39:25,963 --> 00:39:28,163 ‫כן. זה רגע די מרגש בשבילי...‬ 434 00:39:30,243 --> 00:39:31,643 ‫אם לומר לכם בכנות.‬ 435 00:39:41,403 --> 00:39:43,883 ‫אני אדם טוב יותר עכשיו מכפי שהייתי קודם.‬ 436 00:39:48,203 --> 00:39:51,203 ‫מהיום שבו נעצרתי, אני לוקח תרופות.‬ 437 00:39:53,323 --> 00:39:58,123 ‫לא ביצעתי מעשה אלים נגד עצמי,‬ 438 00:39:59,723 --> 00:40:00,923 ‫או נגד אף אחד אחר...‬ 439 00:40:03,163 --> 00:40:04,443 ‫במשך יותר מ-20 שנה.‬ 440 00:40:05,683 --> 00:40:10,043 ‫אני אצטרך לקחת תרופות‬ ‫ולהיות בטיפול במשך שארית חיי,‬ 441 00:40:11,283 --> 00:40:14,963 ‫וזה לא בגלל הפשע שבוצע.‬ 442 00:40:15,883 --> 00:40:18,483 ‫הייתי זקוק לכך לפני שהפשע בוצע.‬ 443 00:40:24,803 --> 00:40:28,043 ‫- ארבעה חודשים לאחר הריאיון הראשון איתו, -‬ 444 00:40:28,123 --> 00:40:32,443 ‫- הסכים ג'יימס ווקר ‬ ‫לענות על שאלות נוספות -‬ 445 00:40:35,723 --> 00:40:39,923 ‫הוא בחר לא לטפל בבריאותו הנפשית ‬ ‫או בהתמכרות שלו לסמים,‬ 446 00:40:40,003 --> 00:40:42,043 ‫ואז השתמש בזה כתירוץ‬ 447 00:40:42,123 --> 00:40:45,443 ‫לשסף, להרוג אנשים ולעשות דברים אלימים.‬ 448 00:40:46,483 --> 00:40:48,163 ‫לאמיתו של דבר...‬ 449 00:40:49,603 --> 00:40:53,163 ‫כשהייתי זקוק לעזרה, ביקשתי עזרה.‬ 450 00:40:57,883 --> 00:41:02,043 ‫נהגתי לומר ליועץ ולמטפל, "זה מה שעובר עליי‬ 451 00:41:02,123 --> 00:41:04,043 ‫אבל אין לי את התרופות שלי."‬ 452 00:41:04,123 --> 00:41:05,083 ‫- עצור -‬ 453 00:41:05,963 --> 00:41:07,963 ‫"טוב, כן. תחזור בשבוע הבא."‬ 454 00:41:10,563 --> 00:41:14,323 ‫כלומר, זה לא נכון שרק עשיתי סמים.‬ 455 00:41:16,523 --> 00:41:20,203 ‫מאחר שלא קיבלתי את התרופות שלי,‬ ‫איבדתי כל קשר עם המציאות.‬ 456 00:41:23,723 --> 00:41:26,283 ‫אבל אני יושב כאן לפניכם עכשיו.‬ 457 00:41:27,923 --> 00:41:29,203 ‫אני לא אדם רע.‬ 458 00:41:30,283 --> 00:41:32,283 ‫אני לעולם לא אהיה האדם הזה שוב.‬ 459 00:41:33,843 --> 00:41:36,963 ‫ואני כבר לא מתבייש לומר, ‬ ‫"היי, אני צריך עזרה".‬ 460 00:41:43,363 --> 00:41:46,843 ‫למה אתה חושב שביצעת‬ ‫שתי התקפות כמעט זהות‬ 461 00:41:46,923 --> 00:41:49,283 ‫על גברים שעבדו בחנויות ספרים למבוגרים?‬ 462 00:41:49,843 --> 00:41:52,283 ‫ובכן, למען האמת,‬ 463 00:41:52,363 --> 00:41:56,123 ‫כי כשהייתי ילד שגדל ברחובות,‬ 464 00:41:56,203 --> 00:42:00,043 ‫האנשים במקומות האלה‬ ‫היו אלה שפגעו בי במיוחד.‬ 465 00:42:02,363 --> 00:42:03,363 ‫פשוט מאוד.‬ 466 00:42:05,923 --> 00:42:07,963 ‫אם היית במרכז העיר,‬ 467 00:42:08,043 --> 00:42:12,363 ‫יכולת למצוא משהו לאכול,‬ ‫למצוא בגדים, לעשות כל דבר.‬ 468 00:42:13,603 --> 00:42:14,963 ‫אבל האנשים האלה‬ 469 00:42:16,083 --> 00:42:20,683 ‫השתמשו בדברים האלה‬ ‫כדי לפתות ילדים ואז פגעו בהם,‬ 470 00:42:21,403 --> 00:42:23,603 ‫ואני הייתי אחד מהילדים שהם פגעו בהם.‬ 471 00:42:27,843 --> 00:42:31,403 ‫מבחינה נפשית, ‬ ‫ראיתי בהם את האנשים שפגעו בי,‬ 472 00:42:33,523 --> 00:42:35,003 ‫ועשיתי את מה שעשיתי.‬ 473 00:42:43,523 --> 00:42:47,323 ‫הוא מעולם לא שיתף הרבה דברים אישיים.‬ ‫הוא קבר אותם בתוכו.‬ 474 00:42:48,923 --> 00:42:51,883 ‫אבל ג'יימס הזה, שמדבר עכשיו כאן...‬ 475 00:42:52,483 --> 00:42:54,203 ‫הוא ג'יימס שהשתנה.‬ 476 00:42:56,083 --> 00:43:00,843 ‫זאת התקדמות ‬ ‫ואני צריך לקחת כל מה שאני יכול לקבל‬ 477 00:43:01,483 --> 00:43:03,163 ‫כשמדובר באחי.‬ 478 00:43:05,443 --> 00:43:12,123 ‫ואני רוצה לתת לו ‬ ‫את כל החיזוקים החיוביים שאני יכול לתת לו‬ 479 00:43:14,483 --> 00:43:18,363 ‫כדי שימשיך לעשות את מה שהוא עושה. ‬ ‫אל תשתנה.‬ 480 00:43:23,443 --> 00:43:25,643 ‫היה קשה מאוד להקשיב לזה.‬ 481 00:43:27,603 --> 00:43:29,483 ‫זה... רק לשמוע את הקול שלו‬ 482 00:43:30,963 --> 00:43:35,723 ‫הפכו 20 שנה של מאבק ושל שינוי למשתלמות.‬ 483 00:43:37,203 --> 00:43:41,403 ‫בשבילי, להיות האדם שאני עכשיו, ‬ ‫זה כמו הפרס שלי.‬ 484 00:43:47,003 --> 00:43:49,883 ‫פחדתי מעצמי במשך הרבה מאוד זמן,‬ 485 00:43:50,683 --> 00:43:52,203 ‫כי לא הכרתי את עצמי.‬ 486 00:43:52,843 --> 00:43:56,003 ‫אבל עכשיו, כשאני מכיר את עצמי, ‬ ‫אין ממה לפחד.‬ 487 00:44:29,723 --> 00:44:32,483 ‫תרגום: שלמה ליברמן‬