1
00:00:15,763 --> 00:00:20,083
‫הייתי אומר שזה היה מקרה יוצא דופן‬
‫אבל זה היה אירוע חמור מאוד.‬

2
00:00:22,723 --> 00:00:26,843
‫השעה הייתה כמעט חמש אחר הצהריים‬

3
00:00:26,923 --> 00:00:30,003
‫ואני נסעתי לשדה התעופה.‬

4
00:00:32,763 --> 00:00:35,323
‫ואז ראיתי את המטוס על המסלול.‬

5
00:00:37,203 --> 00:00:40,163
‫אף אחד לא ידע בדיוק מה קרה ‬

6
00:00:40,243 --> 00:00:43,323
‫מלבד העובדה שהבחור הזה שדד בית מרקחת.‬

7
00:00:44,483 --> 00:00:47,043
‫ושהוא החזיק בן ערובה צעיר בתוך המטוס.‬

8
00:00:49,523 --> 00:00:53,563
‫אני חושב שהפרטים נודעו לכולם‬
‫במהלך ההתרחשות, מבלי שידעו בדיוק‬

9
00:00:53,643 --> 00:00:54,483
‫מה עומד לקרות.‬

10
00:00:54,563 --> 00:00:56,843
‫- עצור -‬

11
00:00:56,923 --> 00:00:59,163
‫היה שקט מאוד.‬

12
00:01:01,443 --> 00:01:03,323
‫עד שנשמעו יריות.‬

13
00:01:04,043 --> 00:01:08,523
‫- מאז חידוש עונש המוות בארה"ב ב-1976, -‬

14
00:01:08,603 --> 00:01:12,723
‫- נידונו יותר מ-8,000 בני אדם למוות ‬
‫באשמת רצח -‬

15
00:01:13,323 --> 00:01:18,203
‫- זהו סיפורו של הנידון למוות מס' 22740 -‬

16
00:01:19,363 --> 00:01:22,483
‫לא קורים הרבה דברים בעיירה קטנה כזאת.‬

17
00:01:24,003 --> 00:01:29,963
‫היו לנו כמה מקרי רצח באזור ובסביבה,‬
‫אבל זה היה מקרה יוצא דופן.‬

18
00:01:32,643 --> 00:01:35,403
‫כולם היו מזועזעים בגלל מה שקרה.‬

19
00:01:41,203 --> 00:01:42,643
‫- סדרה של NETFLIX -‬

20
00:01:54,083 --> 00:01:59,323
‫- יום רע -‬

21
00:02:04,843 --> 00:02:08,963
‫- אין מעבר ‬
‫הכניסה אסורה -‬

22
00:02:09,843 --> 00:02:14,763
‫- מרכז הכליאה קרוסרודס‬
‫שלבי, מונטנה -‬

23
00:02:16,803 --> 00:02:22,043
‫קדימה. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש...‬

24
00:02:23,003 --> 00:02:24,083
‫תודה.‬

25
00:02:24,163 --> 00:02:26,003
‫בחיים לא הייתי מצליח לעשות זאת.‬

26
00:02:36,803 --> 00:02:42,443
‫- ב-1985, נידון דייוויד קית' למוות ‬
‫באשמת רצח -‬

27
00:02:44,763 --> 00:02:47,323
‫שמי דייוויד קמרון קית'.‬

28
00:02:53,323 --> 00:02:57,043
‫מעולם לא ביצעתי מעשה אלים לפני אותו יום.‬

29
00:02:57,883 --> 00:03:02,963
‫- הוא מרצה מאסר כבר 37 שנים -‬

30
00:03:08,043 --> 00:03:09,723
‫זה היה היום הכי גרוע בחיי.‬

31
00:03:09,803 --> 00:03:13,683
‫ההחלטות הכי גרועות שקיבלתי בחיי ‬
‫הובילו לרגע הזה, אבל...‬

32
00:03:14,603 --> 00:03:15,803
‫אי אפשר לשנות זאת.‬

33
00:03:15,883 --> 00:03:19,763
‫זה לא משהו שאני יכול לשנות‬
‫רק מפני שאני מצטער על זה.‬

34
00:03:37,363 --> 00:03:42,403
‫- דייוויד נולד בספוקיין, וושינגטון,‬
‫בשנת 1956 -‬

35
00:03:52,123 --> 00:03:57,203
‫- אביו היה עורך דין מקומי מוערך -‬

36
00:04:00,403 --> 00:04:03,843
‫אבא שלי היה אדם מצוין.‬

37
00:04:03,923 --> 00:04:08,083
‫הוא היה עורך דין מצוין.‬
‫הוא פשוט לא היה אבא מוצלח במיוחד.‬

38
00:04:10,643 --> 00:04:11,883
‫הוא שתה הרבה.‬

39
00:04:13,203 --> 00:04:16,883
‫הוא היה אחד מאותם אלכוהוליסטים מתפקדים.‬

40
00:04:16,963 --> 00:04:18,403
‫מאוד מתפקד.‬

41
00:04:19,443 --> 00:04:23,123
‫ואומרים שילדים של מטיפים מסתבכים בצרות‬

42
00:04:24,003 --> 00:04:26,203
‫רק מפני שהם ילדים של מטיפים.‬

43
00:04:26,283 --> 00:04:28,883
‫זה בוודאי נכון גם ביחס ‬
‫לילדים של עורכי דין.‬

44
00:04:30,963 --> 00:04:33,163
‫לא השגיחו עלינו כראוי.‬

45
00:04:36,563 --> 00:04:42,523
‫שתיתי אלכוהול לראשונה ‬
‫כשהייתי בן שמונה או תשע, אם לא קודם לכן,‬

46
00:04:42,603 --> 00:04:44,803
‫כי אבא שלי ערך מסיבות.‬

47
00:04:44,883 --> 00:04:46,403
‫מסיבות קוקטייל.‬

48
00:04:48,043 --> 00:04:51,363
‫בוודאי השתכרתי כמה פעמים מולם,‬

49
00:04:51,443 --> 00:04:54,203
‫אבל אני לא זוכר ‬
‫שהם הוכיחו אותי על מעשיי.‬

50
00:04:58,763 --> 00:04:59,923
‫הייתי רק...‬

51
00:05:03,243 --> 00:05:05,443
‫רהיט, אפשר לומר.‬

52
00:05:10,483 --> 00:05:13,563
‫- בגיל 11, נשלח דייוויד לפנימייה -‬

53
00:05:13,643 --> 00:05:16,603
‫- במרחק 1,600 ק"מ ממשפחתו -‬

54
00:05:21,803 --> 00:05:24,443
‫זה לא נתן לי הרגשה שאני רצוי במיוחד.‬

55
00:05:25,203 --> 00:05:26,883
‫- החניה אסורה בימי לימודים -‬

56
00:05:26,963 --> 00:05:28,603
‫והתחלתי לעשות סמים.‬

57
00:05:30,683 --> 00:05:37,083
‫הסמים פשוט הקלו על ההתמודדות ‬
‫עם הטראומות הרגשיות האלה.‬

58
00:05:38,483 --> 00:05:44,203
‫זה התחיל, בואו נאמר,‬
‫בסמים הרגילים, כמו מריחואנה.‬

59
00:05:45,523 --> 00:05:49,683
‫אבל זה לא לקח לי הרבה יותר מדי זמן‬

60
00:05:49,763 --> 00:05:54,603
‫בשביל להגיע למחטים ולאמפטמינים.‬

61
00:05:55,603 --> 00:06:00,683
‫הייתה לי פשוט... ‬
‫תקופת התבגרות קשה עד גיל 20,‬

62
00:06:00,763 --> 00:06:07,683
‫לאחר מכן,‬
‫הייתי קצת יותר מעורב בצד הפלילי של החיים.‬

63
00:06:09,523 --> 00:06:14,683
‫ומעולם לא ניצלתי ‬
‫את הסביבה ואת החיים שהוענקו לי‬

64
00:06:14,763 --> 00:06:16,523
‫ולא עשיתי איתם משהו.‬

65
00:06:18,043 --> 00:06:19,523
‫הכנסתי מחט לזרועי.‬

66
00:06:20,323 --> 00:06:21,883
‫זה מה שעשיתי עם החיים שלי.‬

67
00:06:31,163 --> 00:06:36,283
‫- בשנותיו כאדם בוגר, הייתה התמכרותו לסמים‬
‫הגורם לכך שנשלח מספר פעמים לכלא -‬

68
00:06:36,363 --> 00:06:37,963
‫- באשמת פריצות וגניבות -‬

69
00:06:45,443 --> 00:06:47,443
‫- ב-1984, הוא היה בן 27, -‬

70
00:06:47,523 --> 00:06:50,963
‫- מובטל, וניסה לפרנס משפחה צעירה -‬

71
00:06:53,003 --> 00:06:58,083
‫בתקופה הזאת של חיי מצבי הפך מרע לרע יותר.‬

72
00:07:00,963 --> 00:07:02,163
‫הייתי נרקומן.‬

73
00:07:03,803 --> 00:07:07,723
‫לא עבדתי. לא היו לי תוכניות לעבוד.‬

74
00:07:08,483 --> 00:07:11,363
‫נהגתי לפרוץ לבתי מרקחת בלילות,‬

75
00:07:11,443 --> 00:07:15,723
‫ומכרתי את הסחורה הגנובה לאנשים בספוקיין.‬

76
00:07:15,803 --> 00:07:16,643
‫- המעבר אסור -‬

77
00:07:16,723 --> 00:07:18,883
‫לא היה בזה שום דבר אלים.‬

78
00:07:18,963 --> 00:07:21,283
‫הייתי עבריין, אפשר לומר.‬

79
00:07:23,323 --> 00:07:24,923
‫זה היה תחום הפעילות שלי.‬

80
00:07:25,523 --> 00:07:29,043
‫והוא אמור היה לספק את ההכנסה הדרושה, ‬
‫אבל זה לא קרה.‬

81
00:07:30,963 --> 00:07:33,483
‫עשיתי יותר מדי סמים.‬

82
00:07:35,883 --> 00:07:37,763
‫- תכשיטי מילמן ‬
‫אי-זי הלוואות -‬

83
00:07:37,843 --> 00:07:40,283
‫ידעתי רק שאני חייב לשלם שכר דירה.‬

84
00:07:40,923 --> 00:07:43,523
‫שאני צריך לשלם על אוכל.‬

85
00:07:44,083 --> 00:07:46,883
‫אישה ושלושה ילדים לא יכולים להיות…‬

86
00:07:48,763 --> 00:07:53,763
‫אנחנו לא יכולים...‬
‫לחיות מבחינה חומרית בלי הכנסה.‬

87
00:07:57,323 --> 00:08:00,763
‫ופשוט ידעתי שאני חייב לעשות משהו‬
‫שלא עשיתי קודם.‬

88
00:08:07,923 --> 00:08:09,283
‫- ב-11 בינואר 1984, -‬

89
00:08:09,363 --> 00:08:13,523
‫- החליט דייוויד ‬
‫לבצע שוד מזוין בפעם הראשונה -‬

90
00:08:16,003 --> 00:08:17,963
‫אז יצאתי באותו בוקר,‬

91
00:08:18,763 --> 00:08:21,723
‫נסעתי במערב מונטנה וחיפשתי אחר...‬

92
00:08:22,483 --> 00:08:28,363
‫חנות שנראתה "נוחה", ‬
‫אם אפשר להשתמש במילה הזאת.‬

93
00:08:28,443 --> 00:08:32,363
‫- פליינס דראג‬
‫חנות בריאות ובית מרקחת -‬

94
00:08:33,123 --> 00:08:36,443
‫- בשעה 23:00 נכנס דייוויד ‬
‫לבית מרקחת מקומי -‬

95
00:08:36,523 --> 00:08:42,323
‫- הוא דרש כסף ותרופות באיומי אקדח -‬

96
00:08:43,763 --> 00:08:45,323
‫שדדתי את בית המרקחת הזה.‬

97
00:08:45,403 --> 00:08:48,643
‫לא חשבתי שעשיתי עבודה טובה,‬
‫ויצאתי מהעיר במהירות.‬

98
00:08:48,763 --> 00:08:51,203
‫- צפון דרום ‬
‫93 -‬

99
00:08:51,283 --> 00:08:55,683
‫חזרתי לכביש מספר 93‬
‫וניידת משטרה ניסתה לעצור אותי.‬

100
00:08:57,803 --> 00:09:00,923
‫יצאתי מהכלא רק כמה חודשים קודם לכן,‬

101
00:09:01,603 --> 00:09:06,403
‫ובמקום להיכנע למעצר הזה,‬

102
00:09:06,483 --> 00:09:11,403
‫נכנסתי עם המכונית ‬
‫לחניון של חנות נוחות קטנה.‬

103
00:09:13,203 --> 00:09:15,363
‫ורצתי לתוך החנות.‬

104
00:09:17,643 --> 00:09:19,763
‫חיפשתי מגן.‬

105
00:09:19,843 --> 00:09:24,883
‫אני לא יודע איך הרעיון הזה עלה בדעתי.‬
‫מעולם לא עשיתי דבר כזה קודם לכן.‬

106
00:09:28,403 --> 00:09:33,163
‫נכנסתי בדלת וראיתי תנועה בזווית העין,‬

107
00:09:34,123 --> 00:09:38,603
‫וידעתי שמי שמטיל את הצל הזה ‬
‫בזווית העין שלי‬

108
00:09:38,683 --> 00:09:42,483
‫לא יהיה המגן שלי, אז יריתי באקדח לעברו.‬

109
00:09:46,043 --> 00:09:50,683
‫ואז כיוונתי את האקדח שלי לאחורי ראשו‬

110
00:09:50,763 --> 00:09:56,203
‫של אדם קטן יותר, שהתברר כילד בן 13.‬

111
00:09:57,323 --> 00:10:02,803
‫- דייוויד נמלט מהחנות ‬
‫עם ויליאם קרוס ג'וניור באיומי אקדח -‬

112
00:10:06,483 --> 00:10:09,323
‫נכנסנו לטנדר של אביו של הילד.‬

113
00:10:13,203 --> 00:10:17,283
‫היינו תחת מעקב משטרתי ‬
‫כל זמן נסיעתנו לשדה התעופה.‬

114
00:10:20,083 --> 00:10:24,523
‫ניסיתי לברוח. כבר כמה שעות שניסיתי לברוח.‬

115
00:10:27,123 --> 00:10:30,403
‫- במהלך הנסיעה לשדה התעופה פולסון, -‬

116
00:10:30,483 --> 00:10:33,963
‫- עצר דייוויד כמה פעמים‬
‫כדי לנהל משא ומתן עם המשטרה -‬

117
00:10:36,123 --> 00:10:41,163
‫שריף המשטרה הסכים לספק לי מטוס וטייס‬

118
00:10:41,243 --> 00:10:43,243
‫בתמורה לילד.‬

119
00:10:45,243 --> 00:10:49,883
‫וחשבתי שאם אעלה למטוס ושהמטוס ימריא,‬

120
00:10:49,963 --> 00:10:53,603
‫הטייס ייקח אותי להרי הרוקי...‬

121
00:10:55,443 --> 00:11:00,803
‫וששם אני אשחרר את הטייס‬
‫ושאוכל ללכת לדרכי שמח וטוב לב.‬

122
00:11:00,883 --> 00:11:02,723
‫כן, בטח, שמח וטוב לב.‬

123
00:11:02,803 --> 00:11:05,323
‫לא עוד אישה, לא עוד ילדים.‬

124
00:11:05,403 --> 00:11:08,203
‫כל הדברים האלה חלפו בראשי.‬

125
00:11:16,763 --> 00:11:18,043
‫בשדה התעופה,‬

126
00:11:18,123 --> 00:11:21,363
‫היו ניידות משטרה מסביב למטוס, ‬

127
00:11:21,443 --> 00:11:24,003
‫במרחק של כ-100 מטרים.‬

128
00:11:26,643 --> 00:11:29,683
‫הטייס היה שם על הקרקע עם המטוס.‬

129
00:11:32,003 --> 00:11:36,243
‫- הטייס המקומי הארי שראיוק התנדב להחליף -‬

130
00:11:36,323 --> 00:11:38,683
‫- את הילד שדייוויד החזיק כבן ערובה -‬

131
00:11:41,043 --> 00:11:45,043
‫לא הייתה לי שום כוונה להרוג ‬
‫את בן הערובה הראשון, הילד.‬

132
00:11:46,363 --> 00:11:49,683
‫חשבתי שברגע שאשחרר את הילד,‬

133
00:11:49,763 --> 00:11:52,963
‫יירו בי, ושחיי יגיעו לקיצם. ‬

134
00:11:53,603 --> 00:11:55,683
‫ובכן, מסיבה כלשהי זה לא קרה.‬

135
00:11:56,403 --> 00:12:02,283
‫- דייוויד שחרר את הילד בתמורה לטייס -‬

136
00:12:05,123 --> 00:12:12,123
‫כשנכנסנו למטוס, ‬
‫כיוונתי את אקדחי על הטייס, בן הערובה החדש.‬

137
00:12:14,083 --> 00:12:18,723
‫קיוויתי שאולי באמת אצליח ‬
‫להישאר בחיים אחרי הלילה הזה.‬

138
00:12:18,803 --> 00:12:20,523
‫ושלא יירו באף אחד.‬

139
00:12:22,043 --> 00:12:24,523
‫- הגש מסמכי טיסה ‬
‫אגף התעופה של מונטנה -‬

140
00:12:24,603 --> 00:12:28,083
‫לטייס נדרש כחצי שעה‬
‫כדי לנסות להתניע את המטוס.‬

141
00:12:28,883 --> 00:12:32,163
‫אבל בזמן שזה קרה,‬

142
00:12:32,963 --> 00:12:34,763
‫וללא ידיעתי,‬

143
00:12:35,723 --> 00:12:38,763
‫סגני שריף אחרים שהיו מתחת למטוס,‬

144
00:12:38,843 --> 00:12:40,883
‫הוציאו את האוויר מהצמיגים.‬

145
00:12:42,203 --> 00:12:44,563
‫המטוס הזה לא היה טס לשום מקום.‬

146
00:12:45,843 --> 00:12:49,043
‫- בזמן שהמשא ומתן ‬
‫עם דייוויד המשיך להתנהל, -‬

147
00:12:49,123 --> 00:12:52,803
‫- התמקם צלף משטרה בתצפית על שדה התעופה -‬

148
00:12:58,523 --> 00:13:03,203
‫במהלך המשא ומתן התכופפתי מחוץ לדלת המטוס,‬

149
00:13:03,283 --> 00:13:05,803
‫כדי לדבר עם... עם השריף.‬

150
00:13:06,603 --> 00:13:08,283
‫- מסלול טיסה פעיל‬
‫אין כניסה -‬

151
00:13:08,363 --> 00:13:10,523
‫ובאחת הפעמים שהתכופפתי החוצה,‬

152
00:13:10,603 --> 00:13:13,763
‫הצלף שהיה בערך במרחק 50 מטר,‬

153
00:13:13,843 --> 00:13:15,843
‫חשב שיש לו קו ירי נקי בי.‬

154
00:13:17,443 --> 00:13:19,043
‫אז הוא ירה בי.‬

155
00:13:23,723 --> 00:13:28,603
‫- דייוויד נורה בחזה -‬

156
00:13:28,683 --> 00:13:32,123
‫- אך נותר בהכרה -‬

157
00:13:34,723 --> 00:13:36,483
‫נפצעתי קשה מאוד.‬

158
00:13:38,483 --> 00:13:40,923
‫הבנתי שהמצב לא טוב.‬

159
00:13:43,803 --> 00:13:45,923
‫חשבתי שאני עומד למות די מהר.‬

160
00:13:48,203 --> 00:13:50,803
‫ושחיי יגיעו לקיצם.‬

161
00:13:54,003 --> 00:13:56,803
‫חשבתי לעצמי, אני אירה בטייס.‬

162
00:13:58,123 --> 00:14:00,203
‫כי אני לא רוצה למות לבד הלילה.‬

163
00:14:01,803 --> 00:14:05,803
‫לא רציתי את הבדידות, פשוט...‬

164
00:14:08,763 --> 00:14:14,843
‫זה לא היה רעיון מחושב היטב,‬
‫רוחני או משהו כזה.‬

165
00:14:18,723 --> 00:14:21,323
‫רק שאני לא רוצה למות לבד.‬

166
00:14:33,163 --> 00:14:38,683
‫- דייוויד ירה בטייס הארי שראיוק בראש -‬

167
00:14:44,363 --> 00:14:50,483
‫- שראיוק מת במקום -‬

168
00:14:53,123 --> 00:14:55,003
‫לאחר שיריתי בטייס,‬

169
00:14:56,163 --> 00:14:59,883
‫הנחתי את האקדח והתחלתי לצאת מהמטוס.‬

170
00:15:01,763 --> 00:15:03,763
‫וזה הזיכרון האחרון שלי משם.‬

171
00:15:06,723 --> 00:15:11,283
‫אני חושב שירו בי כשיצאתי בדלת המטוס.‬

172
00:15:11,923 --> 00:15:15,083
‫ירו בי מטווח אפס באחורי ראשי.‬

173
00:15:16,003 --> 00:15:19,243
‫רוב האנשים לא נשארים בחיים‬
‫לאחר שיורים בהם באחורי ראשם.‬

174
00:15:20,363 --> 00:15:22,483
‫אבל הנה אני, 38 שנים לאחר מכן.‬

175
00:15:23,283 --> 00:15:24,763
‫מי היה מאמין.‬

176
00:15:25,643 --> 00:15:28,083
‫זה מחליא אותי שאני יכול לצחוק על זה.‬

177
00:15:31,603 --> 00:15:36,603
‫- דייוויד שהה בתרדמת במשך עשרה ימים -‬

178
00:15:43,203 --> 00:15:48,163
‫- שמונה חודשים לאחר מכן,‬
‫נקבע שהוא כשיר להישפט באשמת רצח -‬

179
00:15:53,163 --> 00:15:55,883
‫אני מתחרט על כך בכל גרם בגופי.‬

180
00:15:57,323 --> 00:16:01,523
‫אולי זה לא נשמע שיש בי הרבה חרטה.‬

181
00:16:02,443 --> 00:16:03,883
‫תאמינו לי, יש בי.‬

182
00:16:10,043 --> 00:16:11,883
‫לא התעוררתי באותו בוקר‬

183
00:16:13,123 --> 00:16:16,723
‫ותכננתי ללכת להרוג מישהו באותו יום.‬

184
00:16:17,683 --> 00:16:20,403
‫הלוואי שהייתי עוצר ואומר, "רק רגע".‬

185
00:16:20,483 --> 00:16:22,403
‫אבל... לא.‬

186
00:16:24,963 --> 00:16:26,043
‫היה...‬

187
00:16:26,603 --> 00:16:30,923
‫שבב הרגשות לא הופעל,‬

188
00:16:31,003 --> 00:16:33,483
‫כמו אצל דלתא ב"מסע בין כוכבים".‬

189
00:16:34,163 --> 00:16:35,243
‫אלוהים אדירים.‬

190
00:16:38,683 --> 00:16:40,043
‫הלוואי שהיה לי אכפת.‬

191
00:16:40,883 --> 00:16:45,443
‫רגשות אף פעם לא היו חלק מחיי הבוגרים.‬

192
00:16:45,523 --> 00:16:47,443
‫והם לא היו ממש חלק מהם אז.‬

193
00:16:50,723 --> 00:16:53,603
‫אני לא אוהב להסתכל עמוק מדי לתוך עצמי.‬

194
00:16:55,043 --> 00:16:58,523
‫אני לא צריך לומר שאני לא אוהב את זה.‬
‫אני לא נוהג לעשות זאת.‬

195
00:17:00,643 --> 00:17:02,483
‫אין הרבה מה לאהוב שם.‬

196
00:17:08,803 --> 00:17:10,763
‫שום דבר בזה לא היה בסדר.‬

197
00:17:17,963 --> 00:17:19,683
‫טוב, זה לא ממש נכון.‬

198
00:17:19,763 --> 00:17:24,603
‫הדבר היחיד שבאמת היה בסדר בזה‬
‫הוא הטייס שהתנדב למען הילד הזה,‬

199
00:17:24,683 --> 00:17:26,603
‫להחליף את הילד הזה.‬

200
00:17:27,603 --> 00:17:31,083
‫זה היה הדבר היחיד שהיה בסדר ‬
‫שקרה באותו יום.‬

201
00:17:32,763 --> 00:17:36,763
‫אם הייתי יכול לזייף דמעות עכשיו,‬
‫הייתי עושה את זה.‬

202
00:17:38,323 --> 00:17:39,483
‫אבל אני לא יכול.‬

203
00:18:14,923 --> 00:18:16,243
‫- נהר פלאטהד, מונטנה -‬

204
00:18:16,283 --> 00:18:17,483
‫אני מתגעגע לאבא שלי.‬

205
00:18:18,923 --> 00:18:21,843
‫זה כמעט מצחיק לומר אחרי 38 שנים.‬

206
00:18:24,483 --> 00:18:28,723
‫תמיד ממשיכים להתגעגע להורים‬
‫לאחר שמאבדים אותם, בכל גיל.‬

207
00:18:32,363 --> 00:18:36,283
‫אני ג'ורג' שראיוק.‬
‫אני בנו של הארי לי שראיוק.‬

208
00:18:40,843 --> 00:18:43,443
‫ההשפעות ארוכות הטווח של מה שקרה...‬

209
00:18:44,363 --> 00:18:45,843
‫ל... למותו ו...‬

210
00:18:45,923 --> 00:18:48,203
‫- ג'ורג' שראיוק ‬
‫בנו של הארי שראיוק -‬

211
00:18:48,283 --> 00:18:51,323
‫היו קשות מאוד לכולנו. לכל המשפחה.‬

212
00:18:53,163 --> 00:18:57,603
‫הנכדים שלנו, הנכדים שלו, הילדים שלנו. ‬
‫הם לא זכו להכיר אותו.‬

213
00:18:58,283 --> 00:19:01,083
‫אנחנו הכרנו אותו ‬
‫ועדיין זוכרים מי הוא היה...‬

214
00:19:01,603 --> 00:19:02,443
‫הם לא.‬

215
00:19:04,123 --> 00:19:07,123
‫הלוואי שהבנים שלי היו נחשפים להשפעתו.‬

216
00:19:08,803 --> 00:19:13,043
‫ולכן אני מצטער על כך. אז...‬

217
00:19:20,723 --> 00:19:23,843
‫אבא שלי הגיע מרקע צנוע באוהיו.‬

218
00:19:24,883 --> 00:19:30,003
‫כשהוא גדל, הוא תמיד חלם, ‬
‫כמעט כמו פיטר פן, לעוף.‬

219
00:19:31,003 --> 00:19:34,243
‫אז כשהוא היה בן 20,‬

220
00:19:34,323 --> 00:19:37,923
‫הוא הצטרף לתוכנית צוערי חיל האוויר.‬

221
00:19:41,083 --> 00:19:43,523
‫אבא שלי שירת 30 שנה בצבא‬

222
00:19:43,603 --> 00:19:48,003
‫והשתתף בשלוש זירות לחימה:‬
‫מלחמת העולם השנייה, קוריאה ווייטנאם.‬

223
00:19:48,963 --> 00:19:50,523
‫אבל הוא פרש בגיל 51.‬

224
00:19:52,763 --> 00:19:55,963
‫הוענקו לו, כמובן, עיטורי גבורה‬
‫על שהשתתף בקרבות רבים.‬

225
00:19:59,323 --> 00:20:00,923
‫הוא באמת היה טייס טוב.‬

226
00:20:04,363 --> 00:20:06,643
‫- ביום הירי, -‬

227
00:20:06,723 --> 00:20:11,803
‫- השאיר הארי שראיוק ‬
‫פתק עבור אשתו בבית המשפחה -‬

228
00:20:16,843 --> 00:20:20,643
‫הוא השאיר את הפתק על הדלפק‬
‫כי אמא שלי לא הייתה בבית.‬

229
00:20:22,043 --> 00:20:24,123
‫הכינוי שלה היה "די" ושלו היה "לי".‬

230
00:20:27,963 --> 00:20:30,643
‫"בן ערובה נלקח בדרום העיירה.‬

231
00:20:32,443 --> 00:20:35,283
‫אני צריך להטיס את השריף לשם‬
‫כדי לטפל במצב.‬

232
00:20:36,283 --> 00:20:37,123
‫לי."‬

233
00:20:45,163 --> 00:20:50,523
‫- קצת יותר משעה לאחר מכן,‬
‫הארי שראיוק נורה למוות -‬

234
00:20:57,003 --> 00:21:01,163
‫במשך כמה שנים היה בי הרבה כעס.‬

235
00:21:02,883 --> 00:21:06,523
‫אשתי חושבת שאני עדיין מאוד כועס.‬
‫לא הייתי אומר שאני מאוד כועס.‬

236
00:21:06,603 --> 00:21:13,443
‫אני ניטרלי. קית' צריך ‬
‫להתמודד עם עצמו ועם בוראו בדרכו שלו.‬

237
00:21:13,523 --> 00:21:15,363
‫- קית' כשיר לעמוד למשפט -‬

238
00:21:15,443 --> 00:21:17,523
‫אין ספק שהוא אדם נבון מאוד.‬

239
00:21:17,603 --> 00:21:22,123
‫הוא היה יכול לקבל החלטות מוסריות ואתיות ‬
‫כשהוא הגיע לבגרות.‬

240
00:21:23,803 --> 00:21:28,003
‫וביחס לרגשות החרטה שלו...‬

241
00:21:28,083 --> 00:21:32,323
‫קשה לי להאמין להם, בהתחשב בהיסטוריה שלו.‬

242
00:21:34,323 --> 00:21:39,043
‫קית' היה נחוש לבצע פשע מבלי לחשוב ‬
‫על ההשלכות. זה לא קרה רק באותו יום,‬

243
00:21:39,123 --> 00:21:42,283
‫הוא היה בסלול התנגשות‬
‫של עשר שנים עם הגורל.‬

244
00:21:56,083 --> 00:21:59,403
‫- מיזולה, מונטנה -‬

245
00:22:08,443 --> 00:22:12,803
‫לסלוח למישהו על מעשיו זאת החלטה אישית.‬

246
00:22:14,763 --> 00:22:19,883
‫יש אנשים שלא יכולים לסלוח ‬
‫ולאחרים זאת דרך לטהר את נשמתם.‬

247
00:22:25,803 --> 00:22:28,923
‫אחי הוא תוצאה של ילדותו.‬

248
00:22:31,323 --> 00:22:33,643
‫הוא לא היה במקום שבו הוא נמצא כיום‬

249
00:22:33,723 --> 00:22:36,763
‫אם הילדות שלו ‬
‫לא הייתה שולחת אותו לדרך הזאת.‬

250
00:22:42,523 --> 00:22:47,043
‫שמי ברוס קית'‬
‫ואני אחיו הגדול של דייוויד קית'.‬

251
00:22:53,683 --> 00:22:55,363
‫- לאחר הירי, -‬

252
00:22:55,443 --> 00:22:59,283
‫- ברוס היה אחד האנשים הראשונים‬
‫שביקרו את דייוויד בטיפול נמרץ -‬

253
00:23:00,883 --> 00:23:04,523
‫כשראיתי אותו בבית החולים,‬
‫עם הצינורות והחוטים,‬

254
00:23:04,603 --> 00:23:07,563
‫ואת המסכים שהציגו את פעילות הלב,‬

255
00:23:07,643 --> 00:23:12,043
‫אין ספק שזה די מבהיל לראות זאת‬
‫כשמדובר בבן משפחה קרוב.‬

256
00:23:12,523 --> 00:23:15,683
‫אפשר לראות זאת בטלוויזיה מדי פעם,‬

257
00:23:15,763 --> 00:23:20,083
‫אבל כשזה קורה בחיים האמיתיים,‬
‫מול הפרצוף, זה קשה.‬

258
00:23:24,523 --> 00:23:30,043
‫- דייוויד עבר כמה ניתוחים מצילי חיים -‬

259
00:23:35,483 --> 00:23:38,723
‫איש לא ידע אם הוא יחיה או ימות.‬

260
00:23:38,803 --> 00:23:41,123
‫כלומר, הוא היה מחובר למערכת תמיכת חיים‬

261
00:23:41,203 --> 00:23:46,003
‫ואז נודע לי שנקבע תאריך למשפטו.‬

262
00:23:46,763 --> 00:23:50,843
‫כי לא מעמידים למשפט מישהו שמשתקם מטראומה,‬

263
00:23:50,923 --> 00:23:54,563
‫יש לחכות עד שהוא ‬
‫יוכל להגן על עצמו במידה מסוימת.‬

264
00:23:55,483 --> 00:23:57,603
‫הפעילו עליו לחץ רב‬

265
00:23:57,683 --> 00:24:03,083
‫להתייצב בפני שופט אחרי הדבר הנורא הזה,‬
‫ולהתמודד עם מעשיו.‬

266
00:24:05,483 --> 00:24:09,083
‫- דייוויד עמד למשפט‬
‫באשמת רצח הארי שראיוק -‬

267
00:24:09,163 --> 00:24:12,163
‫- וחטיפת ויליאם קרוס ג'וניור -‬

268
00:24:12,243 --> 00:24:16,003
‫- הוא עמד בפני האפשרות לקבל עונש מוות -‬

269
00:24:24,323 --> 00:24:30,803
‫- דייוויד בחר לא לערער על האישומים‬
‫וויתר על זכותו למשפט -‬

270
00:24:33,123 --> 00:24:37,243
‫כשהוא עמד בבית המשפט והודה באשמתו, ‬

271
00:24:37,323 --> 00:24:39,483
‫הבנתי למה הוא עשה זאת.‬

272
00:24:41,203 --> 00:24:43,483
‫כחלק מלקיחת אחריות.‬

273
00:24:46,803 --> 00:24:52,763
‫ישבתי בבית המשפט ‬
‫ושמעתי את השופט מכריז על גזר הדין,‬

274
00:24:52,843 --> 00:24:57,523
‫ואני זוכר את מילותיו של השופט די בבירור. ‬
‫הוא אמר,‬

275
00:24:57,603 --> 00:25:00,483
‫"בן, אין ספק שמעשיך גבו מחיר כבד."‬

276
00:25:03,403 --> 00:25:09,083
‫- ב-10 באפריל 1985, ‬
‫נגזרו על דייוויד שני עונשי מוות נפרדים -‬

277
00:25:14,603 --> 00:25:19,003
‫כמה אנשים שמעו על שני עונשי מוות‬

278
00:25:19,083 --> 00:25:20,963
‫שנגזרים באותו בית משפט?‬

279
00:25:23,083 --> 00:25:26,083
‫אני חושב שעונשו של דייוויד...‬

280
00:25:27,603 --> 00:25:33,283
‫כפי שהשופט גזר אותו, לא היה צודק.‬

281
00:25:33,363 --> 00:25:37,403
‫אני לא חושב שלהרוג אדם‬

282
00:25:37,483 --> 00:25:40,443
‫הוא מעשה משתלם.‬

283
00:25:42,323 --> 00:25:45,803
‫אני לא יודע אפילו ‬
‫אם הצלחתי לעכל את זה במשך שנים.‬

284
00:25:46,363 --> 00:25:47,243
‫אבל...‬

285
00:25:50,483 --> 00:25:54,283
‫אין ספק שאני יודע שלעולם לא אראה אותו שוב,‬
‫אלא רק מאחורי סורגים.‬

286
00:26:06,683 --> 00:26:09,963
‫הוא בחר להודות באשמה‬
‫כי הוא ידע שהוא עשה את זה,‬

287
00:26:10,043 --> 00:26:13,603
‫ולכן הוא היה כן עם עצמו ועם בית המשפט.‬

288
00:26:14,803 --> 00:26:17,963
‫הוא לעולם לא יפסיק להצטער על זה.‬

289
00:26:20,483 --> 00:26:24,243
‫הוא מבין שהוא המיט את כל זה על עצמו.‬

290
00:26:24,323 --> 00:26:27,523
‫הוא מבין שהוא שילם מחיר כבד על מעשיו.‬

291
00:26:28,123 --> 00:26:30,963
‫אז, האם הוא מהווה סכנה לחברה?‬

292
00:26:31,043 --> 00:26:32,483
‫אני לא ממש חושב ככה.‬

293
00:26:34,243 --> 00:26:37,363
‫אני באמת רוצה לראות אותו ‬
‫משתחרר מהכלא ועושה חיל.‬

294
00:26:38,443 --> 00:26:39,883
‫זה אפשרי.‬

295
00:26:54,763 --> 00:26:57,963
‫- פולסון, מונטנה -‬

296
00:27:03,643 --> 00:27:06,563
‫אין כאן שאלה של אדם חף מפשע.‬

297
00:27:07,043 --> 00:27:08,963
‫אין ספק מי עשה את זה.‬

298
00:27:09,483 --> 00:27:11,603
‫לא מדובר כאן בטעות בזיהוי.‬

299
00:27:11,683 --> 00:27:13,283
‫- בית המשפט המחוזי ה-20 -‬

300
00:27:13,363 --> 00:27:16,403
‫אבל כמו שאומרים,‬
‫האירים לא רואים בשחור-לבן‬

301
00:27:16,483 --> 00:27:19,163
‫כי הם רואים את כל הצבעים שביניהם.‬

302
00:27:19,243 --> 00:27:23,443
‫זאת הבעיה שלי, ‬
‫אני רואה את כל הצבעים שביניהם בסיפור כזה.‬

303
00:27:26,283 --> 00:27:27,603
‫שמי ג'ים מנלי.‬

304
00:27:27,683 --> 00:27:30,763
‫אני השופט בבית המשפט המחוזי ‬
‫במחוז השיפוט ה-20,‬

305
00:27:30,843 --> 00:27:35,523
‫שהוא הסמכות השיפוטית שטיפלה בתיק הזה.‬

306
00:27:37,403 --> 00:27:44,363
‫- ג'ים מנלי היה תובע ‬
‫בזמן מתן גזר דינו של דייוויד -‬

307
00:27:45,123 --> 00:27:48,643
‫- החותם הגדול של מדינת מונטנה -‬

308
00:27:48,723 --> 00:27:52,403
‫דייוויד קמרון קית' ‬
‫נידון למוות בבית המשפט הזה,‬

309
00:27:52,483 --> 00:27:54,003
‫בשולחן הזה שם.‬

310
00:27:57,163 --> 00:28:01,043
‫כשגזר הדין הוכרז,‬

311
00:28:01,123 --> 00:28:05,483
‫אני לא זוכר שהוא השמיע קול כלשהו‬
‫או שהוא הגיב בדרמטיות...‬

312
00:28:05,523 --> 00:28:07,123
‫- ג'יימס מנלי ‬
‫שופט מחוזי -‬

313
00:28:07,203 --> 00:28:08,803
‫או שהוא הפגין רגש רב.‬

314
00:28:10,003 --> 00:28:12,363
‫לכל אורך ההליך המשפטי,‬

315
00:28:12,443 --> 00:28:15,883
‫הוא ישב כאן, שמר על איפוק,‬

316
00:28:16,723 --> 00:28:18,883
‫ואי אפשר היה לנחש‬

317
00:28:18,963 --> 00:28:21,963
‫שגזר הדין החמור הזה תלוי מעל לראשו.‬

318
00:28:25,923 --> 00:28:29,203
‫זה כמעט חסר תקדים שמישהו מודה באשמה‬

319
00:28:29,283 --> 00:28:32,923
‫אם הוא יודע שהוא צפוי לקבל עונש מוות.‬

320
00:28:33,003 --> 00:28:34,283
‫אלא אם הוא רוצה למות.‬

321
00:28:36,203 --> 00:28:40,803
‫ולכן, זה היה מפתיע.‬
‫אבל מצד שני, לא היו לו הגנות.‬

322
00:28:42,243 --> 00:28:46,523
‫פשעי הרצח אכן עמדו בקריטריונים לעונש מוות.‬

323
00:28:47,643 --> 00:28:52,403
‫החל משחר החברה האנושית,‬
‫היה קיים הצורך להעניש,‬

324
00:28:53,203 --> 00:28:57,323
‫ו... אני מבין את החלק הזה של העניין.‬

325
00:28:57,403 --> 00:28:58,523
‫מצד שני, ‬

326
00:28:59,083 --> 00:29:05,363
‫קיומו של עונש המוות ‬
‫לא באמת מפחית את מעשי הרצח.‬

327
00:29:05,883 --> 00:29:12,243
‫עם זאת, ‬
‫אם נדרש ממני למלא אחר לשון החוק ורוח החוק,‬

328
00:29:12,323 --> 00:29:14,643
‫כפי שהמחוקקים הכתיבו אותו...‬

329
00:29:16,763 --> 00:29:20,483
‫ייתכן מאוד שהייתי דן אותו לעונש מוות היום.‬

330
00:29:20,963 --> 00:29:25,483
‫אף על פי שבאופן אישי‬
‫אני לא באמת... אני לא באמת תומך בכך.‬

331
00:29:27,643 --> 00:29:33,763
‫- שופט קבע את תאריך ההוצאה להורג‬
‫על חטיפה ורצח ב-1984 -‬

332
00:29:34,283 --> 00:29:39,723
‫- הוצאתו להורג של דייוויד ‬
‫נקבעה ל-1 בדצמבר, 1988 -‬

333
00:29:39,803 --> 00:29:44,643
‫- כמעט ארבע שנים לאחר הרשעתו -‬

334
00:29:45,483 --> 00:29:50,283
‫- בית המשפט של מחוז לייק -‬

335
00:29:50,923 --> 00:29:53,763
‫- כמה שבועות לפני הוצאתו המתוכננת להורג, -‬

336
00:29:53,843 --> 00:29:57,603
‫- פנו עורכי דינו של דייוויד למושל‬
‫בבקשה להמתיק את גזר דינו -‬

337
00:29:59,763 --> 00:30:03,603
‫המושל שווינדן בחן את התיק, ‬
‫דיבר עם כל המעורבים,‬

338
00:30:03,683 --> 00:30:07,603
‫הלך לכלא, ישב איתו פנים אל פנים‬

339
00:30:07,683 --> 00:30:09,923
‫ודיבר איתו במשך זמן מה.‬

340
00:30:10,403 --> 00:30:16,363
‫באותו זמן, למיטב ידיעתי,‬
‫דייוויד קמרון קית' הפך לנוצרי מאמין,‬

341
00:30:16,443 --> 00:30:19,683
‫נפגש עם קבוצות של תלמידי תיכון‬

342
00:30:19,763 --> 00:30:22,243
‫ושוחח איתם על פשע ועל סמים,‬

343
00:30:22,323 --> 00:30:26,203
‫ושכנע את המושל שהוא מתחרט על מעשיו.‬

344
00:30:26,283 --> 00:30:28,963
‫- סי. בי. מק'ניל‬
‫אולם בית המשפט המחוזי -‬

345
00:30:29,043 --> 00:30:32,243
‫המושל שקל את כל זה ‬
‫והמתיק את עונש המוות שלו‬

346
00:30:32,323 --> 00:30:35,803
‫למאסר עולם ללא אפשרות לחנינה.‬

347
00:30:35,883 --> 00:30:37,723
‫- הומתק עונשו של רוצח במונטנה -‬

348
00:30:37,803 --> 00:30:42,203
‫אני לא זוכר שמושל במונטנה‬
‫המתיק עונש מוות באופן כזה לפני כן.‬

349
00:30:49,003 --> 00:30:54,083
‫למיטב הבנתי, ‬
‫דייוויד קמרון קית' השאיר רושם שונה מאוד‬

350
00:30:54,843 --> 00:30:58,403
‫על אנשים שונים במהלך תקופה מסוימת.‬

351
00:30:59,403 --> 00:31:02,723
‫אני לא יודע מיהו‬
‫דייוויד קמרון קית' האמיתי.‬

352
00:31:04,043 --> 00:31:10,003
‫אבל אם הוא אכן דובר אמת, ‬
‫ומתחרט על מה שעשה,‬

353
00:31:10,603 --> 00:31:16,163
‫ואם יתייעצו בעניין עם משפחת הקורבן,‬

354
00:31:16,243 --> 00:31:20,803
‫לא הייתי מתנגד לשחרורו על תנאי בשלב זה.‬

355
00:31:24,603 --> 00:31:27,443
‫- אולם בית משפט‬
‫בית המשפט המחוזי ה-20 של מונטנה -‬

356
00:31:44,163 --> 00:31:48,443
‫- ספוקיין, וושינגטון -‬

357
00:32:04,883 --> 00:32:08,483
‫כשאני חושבת על אבא, אני גאה.‬

358
00:32:09,163 --> 00:32:14,883
‫אני לא גאה בטעויות שהוא עשה, ‬
‫אבל אני גאה שלכל אורך הדרך‬

359
00:32:15,603 --> 00:32:16,723
‫הוא אהב אותנו,‬

360
00:32:17,243 --> 00:32:19,923
‫בכל היכולת שהייתה לו.‬

361
00:32:22,683 --> 00:32:29,243
‫אני לא חושב שהוא היה אדם אלים ‬
‫בשום חלק מהקיום שלו,‬

362
00:32:29,323 --> 00:32:32,683
‫אבל ראיתי מכורים לסמים שנדחקים לפינה...‬

363
00:32:32,763 --> 00:32:34,443
‫- קמרון קית'‬
‫בנו של דייוויד -‬

364
00:32:34,523 --> 00:32:39,123
‫ולמרבה הצער עושים כל מה שביכולתם‬
‫כדי להשיג את המנה הבאה.‬

365
00:32:39,203 --> 00:32:41,123
‫כדי שיוכלו להתמודד עם החיים.‬

366
00:32:43,003 --> 00:32:44,883
‫אני יודעת, בלי צל של ספק…‬

367
00:32:44,963 --> 00:32:47,203
‫- טרייסי האדסון‬
‫בתו החורגת של דייוויד -‬

368
00:32:47,283 --> 00:32:51,803
‫שזה לא היה מעשה מתוכנן מראש.‬
‫ זה לא נעשה מתוך זדון, זה היה...‬

369
00:32:53,843 --> 00:32:58,923
‫"אלוהים. אני מתחרפן כאן‬
‫ואני לא יודע מה לעשות."‬

370
00:33:03,363 --> 00:33:08,163
‫- קמרון היה בן שנתיים ‬
‫וטרייסי הייתה בת תשע כשאביהם נכנס לכלא -‬

371
00:33:08,243 --> 00:33:12,203
‫- הם מבקרים אותו בקביעות -‬

372
00:33:17,363 --> 00:33:23,443
‫זאת כנראה התמונה האמיתית היחידה ‬
‫שיש לי ביחד איתו.‬

373
00:33:23,523 --> 00:33:29,283
‫למעשה, הגדלנו את התמונה הזאת,‬
‫והיא תלויה מעל המדרגות בביתנו.‬

374
00:33:32,643 --> 00:33:35,683
‫הכרתי אותו רק לאחר שנכנס לכלא.‬

375
00:33:36,563 --> 00:33:40,443
‫אף על פי שהוא ישב בכלא כל הזמן, ‬
‫הוא היה נהדר כלפיי.‬

376
00:33:42,803 --> 00:33:48,083
‫בשביל מישהו שיושב בכלא ‬
‫במשך זמן רב כל כך כמוהו,‬

377
00:33:48,163 --> 00:33:52,523
‫אף פעם לא ראיתי אדם כל כך חיובי,‬

378
00:33:52,603 --> 00:33:58,163
‫ושעדיין רוצה לעשות שינוי,‬
‫ושעדיין רוצה להיות…‬

379
00:33:59,483 --> 00:34:03,283
‫חלק מהחיים שלי, לדעת על דברים שאני אוהב‬

380
00:34:03,363 --> 00:34:05,443
‫ולקבל תמונות של הילדים שלי.‬

381
00:34:08,323 --> 00:34:10,563
‫אנחנו מדברים בדרך כלל פעם בשבוע.‬

382
00:34:13,843 --> 00:34:20,003
‫לכל אחד, ‬
‫בלי קשר לטעויות שלו, מגיעה הזדמנות.‬

383
00:34:20,083 --> 00:34:23,123
‫הוא בן אדם, בלי קשר.‬

384
00:34:26,363 --> 00:34:29,923
‫אני חושב שהוא שילם את המחיר‬
‫שהיה עליו לשלם עבור הפשעים שביצע,‬

385
00:34:30,003 --> 00:34:35,763
‫אבל אני גם מבין שהוא לקח את חייו של אדם.‬

386
00:34:37,523 --> 00:34:39,563
‫אף פעם לא ממש חשבתי על הקורבנות...‬

387
00:34:40,203 --> 00:34:41,243
‫עד עכשיו.‬

388
00:34:42,203 --> 00:34:45,083
‫אני לא יודעת, כי זה היה... הייתי בת תשע,‬

389
00:34:45,683 --> 00:34:47,563
‫ולא הייתה לי היכולת‬

390
00:34:47,643 --> 00:34:52,603
‫אפילו לחשוב על הקורבנות בכל זה.‬

391
00:34:55,763 --> 00:34:58,843
‫אבל אם הם אי פעם יפגשו איתו או ידברו איתו,‬

392
00:34:59,443 --> 00:35:02,243
‫אני חושב שהם יסלחו לו.‬

393
00:35:06,603 --> 00:35:10,923
‫- האהבה סובלת, מאמינה, מקווה, מחזיקה מעמד‬
‫האהבה לעולם לא נכשלת -‬

394
00:35:18,683 --> 00:35:23,803
‫- בטי'ס דיינר ‬
‫פולסון, מונטנה -‬

395
00:35:26,483 --> 00:35:30,923
‫דייוויד קית' הוא, לדעתי,‬
‫אדם שמעניין לדבר איתו.‬

396
00:35:31,003 --> 00:35:32,803
‫- כביש 66‬
‫ברוכים הבאים לבטי'ס -‬

397
00:35:32,883 --> 00:35:35,883
‫נפגשתי עם אנשים שביצעו רצח‬

398
00:35:35,963 --> 00:35:40,123
‫והוא לא התאים לפרופיל הזה.‬

399
00:35:42,083 --> 00:35:44,563
‫אם הייתם פוגשים את דייוויד במסעדה בעיר,‬

400
00:35:44,643 --> 00:35:48,763
‫הייתם חושבים שהוא נורמלי למדי,‬
‫בחור די אינטליגנטי.‬

401
00:35:48,843 --> 00:35:50,123
‫- אכלו כאן -‬

402
00:35:50,203 --> 00:35:51,803
‫- פתוח‬
‫מקום קטן, טעם גדול! -‬

403
00:35:51,883 --> 00:35:56,083
‫הוא לא היה בחור צעיר וטיפש.‬
‫הוא פשוט קיבל החלטות גרועות.‬

404
00:35:58,483 --> 00:36:03,403
‫שמי דניס ג'ונס ‬
‫והייתי עיתונאי במיזוליאן ניוזפייפר.‬

405
00:36:03,483 --> 00:36:05,363
‫- טייס בן ערובה נהרג בירי -‬

406
00:36:05,443 --> 00:36:10,683
‫סיקרתי את האירוע עם דייוויד קית' ‬
‫והארי שראיוק שהתפתח בשדה התעופה,‬

407
00:36:10,763 --> 00:36:14,923
‫והמשכתי לעקוב אחר הפרשה עד תומה.‬

408
00:36:15,003 --> 00:36:17,043
‫- עדותו של רוצח -‬

409
00:36:17,123 --> 00:36:21,243
‫דייוויד אמר שזה היה רק יום רע,‬
‫וזה בלשון המעטה.‬

410
00:36:24,163 --> 00:36:27,763
‫- דניס ג'ונס היה בזירת הפשע ביום הירי -‬

411
00:36:27,843 --> 00:36:31,003
‫- ומאוחר יותר‬
‫ראיין את דייוויד בבית החולים ובכלא -‬

412
00:36:31,083 --> 00:36:35,243
‫- הם שמרו על קשר במשך כמה שנים -‬

413
00:36:38,003 --> 00:36:43,083
‫ערכתי עם דייוויד ריאיונות רבים‬
‫ושמרנו על קשר כי הוא המשיך לכתוב לי.‬

414
00:36:43,163 --> 00:36:44,843
‫- דניס ג'ונס‬
‫עיתונאי בדימוס -‬

415
00:36:46,443 --> 00:36:49,843
‫לא ידעתי שאנשים אחרים ראיינו אותו.‬

416
00:36:50,443 --> 00:36:53,443
‫הייתה להם גישה אליו בדיוק כפי שהייתה לי,‬

417
00:36:53,523 --> 00:36:58,363
‫אבל בשלב מסוים‬
‫הוא לא הסכים לשוחח עם אף אחד אחר חוץ ממני.‬

418
00:37:00,883 --> 00:37:07,443
‫הוא כתב הרבה דברים אישיים במכתבים ‬
‫על הרגשות שלו והוא היה גלוי מאוד.‬

419
00:37:08,123 --> 00:37:12,483
‫וכולם נראו לי כנים למדי.‬

420
00:37:12,563 --> 00:37:17,323
‫אני לא חושב שהוא ניסה להרשים אף אחד.‬

421
00:37:18,243 --> 00:37:22,723
‫אני בהחלט חושב‬
‫שהוא מתחרט על מה שהוא עשה.‬

422
00:37:22,803 --> 00:37:27,643
‫אני חושב שהרבה מזה קשור לכך‬
‫שהוא ניסה להביע את אשמתו.‬

423
00:37:39,043 --> 00:37:45,643
‫לעזאזל, אני משקר לעצמי כבר כמה זמן?‬
‫12 שנים?‬

424
00:37:46,243 --> 00:37:48,723
‫משקר לכל האחרים בעניין הזה, למען האמת.‬

425
00:37:49,643 --> 00:37:51,803
‫כשהודיתי באשמה ועמדתי למשפט,‬

426
00:37:52,403 --> 00:37:54,803
‫רק רציתי להפגין את רחמיי על בית המשפט‬

427
00:37:54,883 --> 00:37:58,403
‫וקיוויתי לקבל קצת סלחנות בתמורה.‬

428
00:38:00,003 --> 00:38:03,563
‫חשבתי שאם השופט לא יצטרך ‬
‫לבזבז את כל הזמן הזה ואת הכסף,‬

429
00:38:04,243 --> 00:38:07,083
‫אולי הוא לא ידון אותי למוות,‬

430
00:38:07,163 --> 00:38:08,723
‫כי אין ספק שהייתי אשם.‬

431
00:38:10,723 --> 00:38:13,003
‫הייתי רק עסוק בעצמי.‬

432
00:38:16,163 --> 00:38:18,483
‫האם נענשתי מספיק?‬

433
00:38:19,443 --> 00:38:23,243
‫ובכן, נראה שבתי המשפט לא חושבים כך. ו...‬

434
00:38:25,803 --> 00:38:27,763
‫אני לא יודע מה לומר על זה.‬

435
00:38:27,843 --> 00:38:31,323
‫אני באמת חושב שנענשתי יתר על המידה.‬

436
00:38:32,523 --> 00:38:36,243
‫לא ראיתם את חור הקליע באחורי ראשי, אבל...‬

437
00:38:36,923 --> 00:38:39,643
‫נוריתי מטווח אפס באחורי ראשי.‬

438
00:38:41,283 --> 00:38:44,843
‫מסיבה כלשהי, זה פשוט לא נראה בסדר.‬

439
00:38:46,203 --> 00:38:48,083
‫אבל, זאת רק התמרמרות.‬

440
00:38:48,723 --> 00:38:50,723
‫אני שמתי את עצמי במצב הזה.‬

441
00:38:51,883 --> 00:38:53,803
‫ואי אפשר לשנות זאת.‬

442
00:38:58,563 --> 00:39:02,283
‫טוב, זאת הפעם הראשונה ‬
‫שאני שומע את דייוויד קית' מזה זמן רב.‬

443
00:39:03,683 --> 00:39:07,483
‫אם אני שומע את דברין נכון, מה שהוא אמר‬

444
00:39:08,323 --> 00:39:09,643
‫שהוא ניסה ‬

445
00:39:10,363 --> 00:39:13,243
‫להימנע מגזר דין מוות בכך שהודה באשמתו.‬

446
00:39:14,923 --> 00:39:17,283
‫עכשיו הוא אומר שזה היה המניע שלו.‬

447
00:39:17,363 --> 00:39:20,963
‫באותו זמן, זה נשמע שהוא לוקח אחריות.‬

448
00:39:24,683 --> 00:39:25,523
‫אתם יודעים.‬

449
00:39:26,483 --> 00:39:29,363
‫יש כמה היבטים לכל דבר.‬

450
00:39:29,443 --> 00:39:34,323
‫אולי זה היה נכון בחלקו ‬
‫שהוא רצה לקחת אחריות,‬

451
00:39:34,403 --> 00:39:39,163
‫אבל בו זמנית, היה לכך גם מניע מניפולטיבי,‬

452
00:39:39,643 --> 00:39:40,603
‫כפי שהוא אמר,‬

453
00:39:40,683 --> 00:39:42,283
‫"לא להיות נידון למוות."‬

454
00:39:43,483 --> 00:39:49,003
‫זה נשמע כמעט כאילו שהוא חוזר אחורה בזמן.‬

455
00:39:52,203 --> 00:39:54,043
‫הוא נשמע קצת יותר תוקפני‬

456
00:39:54,603 --> 00:39:58,123
‫עכשיו לאחר שהיה לו הרבה זמן לחשוב על זה.‬

457
00:39:59,963 --> 00:40:01,123
‫הוא במקום אחר.‬

458
00:40:01,203 --> 00:40:06,243
‫הוא חושב על דייוויד קית',‬
‫ולא על מר שראיוק ועל המשפחה שלו.‬

459
00:40:08,123 --> 00:40:10,483
‫ובמובן הזה, זה מאכזב.‬

460
00:40:21,963 --> 00:40:25,963
‫- וייטפיש, מונטנה -‬

461
00:40:26,963 --> 00:40:32,243
‫- משפחת שראיוק -‬

462
00:40:41,283 --> 00:40:45,323
‫- ג'ורג' נוכח בבית המשפט‬
‫במהלך הקראת כתב האישום של דייוויד -‬

463
00:40:45,403 --> 00:40:50,283
‫- הוא לא שמע את קולו מאז אותו יום -‬

464
00:40:55,123 --> 00:40:57,203
‫שום דבר בזה לא היה בסדר.‬

465
00:40:58,003 --> 00:40:59,963
‫טוב, זה לא ממש נכון.‬

466
00:41:00,043 --> 00:41:05,003
‫הדבר היחיד שבאמת היה בסדר בזה‬
‫הוא הטייס שהתנדב למען הילד הזה,‬

467
00:41:06,003 --> 00:41:09,283
‫זה היה הדבר היחיד שהיה בסדר‬
‫שקרה באותו יום.‬

468
00:41:11,043 --> 00:41:14,043
‫אם הייתי יכול לזייף דמעות עכשיו,‬
‫הייתי עושה את זה.‬

469
00:41:15,803 --> 00:41:17,003
‫אבל אני לא יכול.‬

470
00:41:18,923 --> 00:41:24,123
‫אני מתחרט מעומק ליבי שהרגתי את מר שראיוק.‬

471
00:41:24,203 --> 00:41:29,763
‫זה לא משהו שהתכוונתי לעשות אפילו...‬
‫חמש שניות קודם לכן.‬

472
00:41:31,603 --> 00:41:35,683
‫כי לא תכננתי לירות במישהו באותו רגע.‬

473
00:41:36,243 --> 00:41:37,603
‫ניסיתי לברוח,‬

474
00:41:38,403 --> 00:41:40,603
‫כבר כמה שעות שניסיתי לברוח.‬

475
00:41:46,083 --> 00:41:50,643
‫דייוויד קית' אמר, ‬
‫"לא רציתי לפגוע באף אחד, ניסיתי לברוח".‬

476
00:41:51,603 --> 00:41:53,083
‫קצת קשה להאמין לזה.‬

477
00:41:58,163 --> 00:42:01,803
‫במהלך יום אחד ‬
‫הוא שדד בית מרקחת באיומי אקדח.‬

478
00:42:01,883 --> 00:42:03,243
‫הוא גנב סמים.‬

479
00:42:03,723 --> 00:42:05,403
‫הוא ברח מהמשטרה.‬

480
00:42:06,043 --> 00:42:09,003
‫הוא ניסה לרצוח כשירה בבעל חנות.‬

481
00:42:09,083 --> 00:42:12,083
‫הוא חטף את בנו, והחזיק אותו באיומי אקדח.‬

482
00:42:12,163 --> 00:42:13,763
‫הוא לקח את אבי כבן ערובה...‬

483
00:42:15,123 --> 00:42:18,283
‫וביצע רצח. הכול ביום אחד.‬

484
00:42:19,123 --> 00:42:22,843
‫וזאת רק גולת הכותרת‬
‫לקריירה של עשר שנים כסוציופת.‬

485
00:42:22,923 --> 00:42:23,763
‫- צעיר מואשם -‬

486
00:42:23,843 --> 00:42:27,403
‫הוא עסק בפשע במשך עשור, ‬
‫הוא נכנס ויצא מהכלא.‬

487
00:42:28,243 --> 00:42:29,123
‫במאסר על תנאי.‬

488
00:42:29,883 --> 00:42:32,363
‫אבל הוא הצליח להתחמק מהדברים האלה.‬

489
00:42:33,923 --> 00:42:37,883
‫אז הוא בילה חיים שלמים ‬
‫בהשחזת כישורי הפשע האלה.‬

490
00:42:38,563 --> 00:42:41,563
‫וזה היה חייב להסתיים בטרגדיה.‬

491
00:42:41,643 --> 00:42:44,883
‫- רצח -‬

492
00:42:45,003 --> 00:42:46,843
‫האם הוא מאמין לחרטה שלו?‬

493
00:42:46,923 --> 00:42:48,723
‫זאת תהיה שאלה טובה.‬

494
00:42:50,523 --> 00:42:54,003
‫בשביל מישהו עם נטיות סוציופתית כאלה,‬

495
00:42:54,523 --> 00:42:56,243
‫וחלק לשון כמוהו,‬

496
00:42:56,923 --> 00:43:01,043
‫ומן הסתם גם רהוט.‬

497
00:43:01,123 --> 00:43:02,203
‫האם זה אמין?‬

498
00:43:03,283 --> 00:43:05,563
‫זה לא ממש אמין בעיניי.‬

499
00:43:06,283 --> 00:43:07,483
‫הוא נוכל אמיתי.‬

500
00:43:08,123 --> 00:43:12,803
‫ואם הוא יוכל לעשות מהלך כלשהו‬
‫כדי לזכות בהקלה כלשהי‬

501
00:43:12,883 --> 00:43:17,003
‫וכדי לשכנע את המושל‬
‫לעשות שינוי כלשהו בגזר דינו, הוא יעשה זאת.‬

502
00:43:35,963 --> 00:43:40,003
‫עד יום מותי, ‬
‫אני אצטער על שהרגתי את מר שראיוק.‬

503
00:43:41,923 --> 00:43:45,243
‫יותר ממחצית חיי חלפה מאז אותו יום.‬

504
00:43:46,843 --> 00:43:51,523
‫בזבזתי כל כך הרבה ‬
‫מהזמן שלי ומהכוחות שלי...‬

505
00:43:52,643 --> 00:43:54,083
‫בכלא.‬

506
00:43:54,803 --> 00:43:59,843
‫ובכל זאת, הייתי ראוי להיענש, אבל זה...‬

507
00:44:00,883 --> 00:44:02,683
‫אני יכול לעשות דברים אחרים.‬

508
00:44:04,123 --> 00:44:06,683
‫- שלושה חודשים ‬
‫לאחר הריאיון הראשון איתו, -‬

509
00:44:06,763 --> 00:44:11,123
‫- הסכים דייוויד קית' ‬
‫לענות על שאלות נוספות -‬

510
00:44:11,963 --> 00:44:16,963
‫הייתי רוצה להיות עד לנכדיי‬

511
00:44:17,683 --> 00:44:19,843
‫כדי שהם לעולם לא יסטו מדרך הישר.‬

512
00:44:21,683 --> 00:44:23,363
‫אני יכול להיות כן עם אנשים.‬

513
00:44:25,203 --> 00:44:28,923
‫ואני רוצה להיות כן איתם, ‬
‫אני יכול, אני רוצה להיות כן.‬

514
00:44:38,003 --> 00:44:39,923
‫האם הוא מאמין לחרטה שלו?‬

515
00:44:40,003 --> 00:44:41,803
‫זאת תהיה שאלה טובה.‬

516
00:44:42,883 --> 00:44:46,283
‫בשביל מישהו עם נטיות סוציופתית כאלה,‬

517
00:44:46,363 --> 00:44:48,603
‫וחלק לשון כמוהו,‬

518
00:44:49,243 --> 00:44:53,003
‫ומן הסתם גם רהוט.‬

519
00:44:56,723 --> 00:44:57,763
‫האם זה אמין?‬

520
00:44:58,363 --> 00:45:00,763
‫זה לא ממש אמין בעיני.‬

521
00:45:05,203 --> 00:45:09,483
‫אני חושב שסוציופת‬
‫הוא בוודאי תיאור נכון שלי.‬

522
00:45:11,203 --> 00:45:15,363
‫אבל הייתי אז אדם אחר לגמרי.‬

523
00:45:17,203 --> 00:45:19,163
‫זה לא מצדיק את מה שעשיתי,‬

524
00:45:19,763 --> 00:45:22,203
‫אבל אני חושב ששילמתי את העונש על כך.‬

525
00:45:24,043 --> 00:45:26,163
‫לו יכולתי לשנות זאת, הייתי עושה זאת.‬

526
00:45:27,043 --> 00:45:29,163
‫אבל כולנו יודעים שזה לא יכול לקרות.‬

527
00:45:35,443 --> 00:45:38,963
‫אני יכול לומר בכנות, מעומק לבי,‬

528
00:45:39,643 --> 00:45:40,683
‫אני מצטער.‬

529
00:45:52,043 --> 00:45:53,483
‫סליחה, אני פשוט...‬

530
00:45:54,243 --> 00:45:57,963
‫יש דברים שאני יודע‬
‫שאם אני מנסה לבטא את המילים בכוח,‬

531
00:45:59,643 --> 00:46:02,243
‫זה ייגמר בבכי תמרורים.‬

532
00:46:03,323 --> 00:46:04,163
‫ו…‬

533
00:46:06,203 --> 00:46:12,283
‫אני לא מעוניין שמישהו ירחם עליי וכו'.‬

534
00:46:13,123 --> 00:46:14,723
‫אני אדם אחר.‬

535
00:46:15,843 --> 00:46:19,603
‫החברה לא צריכה להמשיך לתמוך בי עד סוף חיי.‬

536
00:46:19,683 --> 00:46:21,523
‫תנו לי הזדמנות לעשות את זה.‬

537
00:46:24,763 --> 00:46:29,243
‫- דייוויד ממשיך לרצות מאסר‬
‫בכלא עם אבטחה מרבית -‬

538
00:46:30,643 --> 00:46:35,123
‫- הוא אינו זכאי לשחרור על תנאי -‬

539
00:46:48,843 --> 00:46:53,003
‫אפשר למלא ספר במה שפספסתי בחיים.‬

540
00:46:54,403 --> 00:46:56,203
‫בוודאי מאה ספרים.‬

541
00:47:00,723 --> 00:47:02,243
‫אתם, אני, כולם.‬

542
00:47:03,403 --> 00:47:04,843
‫כולנו עושים טעויות.‬

543
00:47:05,963 --> 00:47:08,323
‫אל תבזבזו את חייכם כפי שאני בזבזתי אותם.‬

544
00:47:41,923 --> 00:47:44,843
‫תרגום: שלמה ליברמן‬