1
00:00:17,309 --> 00:00:19,145
‫מייקל.‬

2
00:00:20,187 --> 00:00:24,066
‫מייקל, תתאפס.‬

3
00:00:25,526 --> 00:00:28,612
‫- קולין.
- תסתכל במחשב הנייד שלך, טוב?‬

4
00:00:30,197 --> 00:00:33,242
‫יש קובץ שהוטמע בתיקייה שנקראת "כיף".‬

5
00:00:36,120 --> 00:00:40,082
‫מתוקה, אני לא מבין.‬

6
00:00:40,166 --> 00:00:41,625
‫תעשה את זה.‬

7
00:00:54,930 --> 00:00:56,432
‫אלוהים.‬

8
00:00:58,225 --> 00:01:00,728
‫מה זה? אוי, לא. התמונות האלה לא שלי.‬

9
00:01:00,811 --> 00:01:03,689
‫- לעולם לא אעשה דבר כזה.
- באמת?‬

10
00:01:03,773 --> 00:01:07,276
‫במשך שנתיים
הפצת סרטי פורנו סנאף ואספת אותם.‬

11
00:01:07,359 --> 00:01:11,614
‫תשע בחורות צעירות ושלושה בחורים צעירים
שחוללו ונרצחו להנאתך.‬

12
00:01:12,156 --> 00:01:14,366
‫התיעוד וחותמות הזמן ברורים מאוד.‬

13
00:01:14,450 --> 00:01:16,118
‫מה, לעזאזל?‬

14
00:01:18,078 --> 00:01:19,705
‫כאן קולין מדווחת.‬

15
00:01:19,789 --> 00:01:24,293
‫"מבצע כיף" יצא לדרך.
אני חוזרת, "מבצע כיף" יצא לדרך.‬

16
00:01:24,376 --> 00:01:27,505
‫קולין, אני לא מבין. מה קורה כאן?‬

17
00:01:27,630 --> 00:01:30,382
‫אתה חושב שהתחתנתי איתך בגלל המראה שלך?‬

18
00:01:31,842 --> 00:01:34,845
‫או בגלל האופי הנועז והאמיץ שלך?‬

19
00:01:36,347 --> 00:01:37,890
‫וטיפלתי בך.‬

20
00:01:37,973 --> 00:01:40,184
‫זו התכלית שלי.‬

21
00:01:40,726 --> 00:01:43,103
‫אז תקשיב היטב.‬

22
00:01:43,854 --> 00:01:47,983
‫תעשה בדיוק מה שאני אומרת, כלומר, שום דבר.‬

23
00:01:48,067 --> 00:01:50,820
‫כתבתי הצהרה בשמך‬

24
00:01:50,903 --> 00:01:54,365
‫שתומכת בהחלטה לשחרר את החיסון ומברכת עליה.‬

25
00:01:54,448 --> 00:01:56,867
‫שים לב שלא מצוינות בדיקות נוספות.‬

26
00:01:57,284 --> 00:02:00,454
‫לא מצוין אם בית עוצב או לא.‬

27
00:02:00,538 --> 00:02:04,667
‫לא מצוינת חוות ליטוף,
לא דייל או אף אחד אחר.‬

28
00:02:04,750 --> 00:02:07,920
‫אתה תקרא את ההצהרה לתקשורת שוב ושוב‬

29
00:02:08,003 --> 00:02:09,755
‫עם חיוך על הפנים,‬

30
00:02:09,839 --> 00:02:13,342
‫או שככה יהיה לי טוב, מצפים לך שני עשורים‬

31
00:02:13,425 --> 00:02:17,555
‫של אונס חוזר ונשנה בכלא אטיקה.‬

32
00:02:54,049 --> 00:03:00,014
‫אוטופיה‬

33
00:03:11,692 --> 00:03:15,404
‫נמצא איתנו על קו הטלפון
סגן נשיא תאגיד כריסטי, תומס כריסטי.‬

34
00:03:15,487 --> 00:03:18,240
‫- תומס, תודה שהצטרפת.
- אני שמח לדבר איתכם.‬

35
00:03:18,324 --> 00:03:21,410
‫כיצד השפיעה הידיעה על מותו של דייל
על תאגיד כריסטי?‬

36
00:03:21,493 --> 00:03:23,621
‫היינו המומים כששמענו על דייל.‬

37
00:03:23,704 --> 00:03:24,788
‫סיפור עצוב כל כך.‬

38
00:03:24,872 --> 00:03:28,375
‫עם זאת, לא ניתן לזה
להסיח את דעתנו מהעבודה שיש לעשות.‬

39
00:03:28,459 --> 00:03:31,545
‫ברגע שהאף-די-איי שחרר את החיסון,
נכנסנו להילוך גבוה‬

40
00:03:31,629 --> 00:03:34,590
‫ואנו מתכננים למלא את המדפים מחר בבוקר.‬

41
00:03:34,673 --> 00:03:37,843
‫הזמנו את המשאיות ואנחנו מתכוננים להפצה.‬

42
00:03:37,927 --> 00:03:40,596
‫תוכל לתת לצופים שלנו מושג כמה זמן‬

43
00:03:40,679 --> 00:03:42,431
‫הציבור יאלץ להמתין לחיסון?‬

44
00:03:42,514 --> 00:03:45,601
‫יש עכשיו דרישה די גבוהה, אבל הייתי ממליץ‬

45
00:03:45,684 --> 00:03:49,188
‫שאנשים יעשו כל שביכולתם
כדי לוודא שהם בטוחים.‬

46
00:03:49,271 --> 00:03:51,523
‫תומס, תודה ששוחחת איתנו.‬

47
00:03:51,607 --> 00:03:53,567
‫בשמחה, ג'ון. תודה שאירחת אותי.‬

48
00:03:53,651 --> 00:03:56,070
‫זה היה תומס כריסטי מתאגיד כריסטי.‬

49
00:03:56,153 --> 00:03:59,698
‫נעביר את השידור לכתבנו בשטח,
שנמצא מחוץ לבית של...‬

50
00:04:02,618 --> 00:04:03,911
‫אתה מרגיש טוב יותר היום?‬

51
00:04:05,287 --> 00:04:06,246
‫יופי.‬

52
00:04:06,330 --> 00:04:08,540
‫...לא יצאה מהבית כל הבוקר.‬

53
00:04:08,624 --> 00:04:11,543
‫הינה היא. שרלוט, יש לך זמן לכמה שאלות?‬

54
00:04:11,627 --> 00:04:12,753
‫- שרלוט!
- שרלוט!‬

55
00:04:12,836 --> 00:04:13,921
‫חזרת לשורותינו?‬

56
00:04:16,924 --> 00:04:19,134
‫- יופי.
- היה לנו רק זה את זה.‬

57
00:04:19,677 --> 00:04:22,429
‫היינו קרובים מאוד.‬

58
00:04:23,889 --> 00:04:27,476
‫אבל לא כמו אב ובת רגילים.‬

59
00:04:28,310 --> 00:04:29,561
‫באיזה אופן לא רגילים?‬

60
00:04:31,480 --> 00:04:33,691
‫אני יתומה, אבל...‬

61
00:04:35,401 --> 00:04:37,987
‫אני מנסה לראות בזה התחלה חדשה בשבילי.‬

62
00:04:39,113 --> 00:04:41,115
‫אולי התחלה בריאה יותר.‬

63
00:04:42,783 --> 00:04:45,995
‫אבא שלי היה איש מעורער מאוד.‬

64
00:04:46,370 --> 00:04:48,122
‫זו לא התכלית שלך.‬

65
00:04:48,205 --> 00:04:50,499
‫היה בינינו קשר מסובך,‬

66
00:04:50,582 --> 00:04:53,961
‫ולא לגמרי הולם.‬

67
00:04:54,044 --> 00:04:56,755
‫- מה לעזאזל?
- למה כוונתך, "לא הולם"?‬

68
00:04:56,839 --> 00:05:00,759
‫אני לא רוצה להרחיב כרגע.
אני מצטערת, בטח כבר דיברתי יותר מדי.‬

69
00:05:00,843 --> 00:05:03,470
‫- שרלוט, אביך התעלל בך?
- שרלוט!‬

70
00:05:05,556 --> 00:05:08,142
‫מי היא חושבת שהיא, לעזאזל?‬

71
00:05:08,684 --> 00:05:10,686
‫החצופה...‬

72
00:05:10,769 --> 00:05:13,230
‫אנחנו ממציאים את הסיפורים!‬

73
00:05:14,940 --> 00:05:16,650
‫צריך להפסיק את זה.‬

74
00:05:17,651 --> 00:05:19,903
‫אני סומך על שיקול דעתך. תוכל לעשות את זה?‬

75
00:05:23,073 --> 00:05:24,533
‫תלך. עכשיו.‬

76
00:05:34,209 --> 00:05:35,127
‫ארבי?‬

77
00:05:36,503 --> 00:05:38,964
‫לא משנה מה אתה חושב על החיים שהענקנו לך,‬

78
00:05:39,048 --> 00:05:42,384
‫הם טובים פי מיליון
מהחיים שהיו עלולים להיות לך.‬

79
00:05:43,010 --> 00:05:47,389
‫ואתה זוכה במקומך בעולם הצפוף הזה בכל יום.‬

80
00:05:49,183 --> 00:05:50,559
‫זוכה במקומך.‬

81
00:06:08,160 --> 00:06:10,037
‫פגשתי אותך בגיל 43.‬

82
00:06:10,871 --> 00:06:12,998
‫חשבתי שלעולם לא אהיה...‬

83
00:06:15,793 --> 00:06:16,710
‫נאהב.‬

84
00:06:17,544 --> 00:06:20,422
‫שלא נועדתי לזה.‬

85
00:06:22,382 --> 00:06:25,803
‫אבל אז הכרנו והתאהבנו, ו...‬

86
00:06:28,847 --> 00:06:32,559
‫חשבתי, "וואו, זה פשוט כל כך".‬

87
00:06:33,977 --> 00:06:38,023
‫התכלית שלי הייתה
לגרום לך לאהוב אותי, זה מה שעשיתי.‬

88
00:06:39,399 --> 00:06:41,068
‫הראיתי לך מי אני באמת,‬

89
00:06:42,152 --> 00:06:44,863
‫דברים שאני מסתיר מהעולם, את החולשות שלי.‬

90
00:06:45,405 --> 00:06:46,615
‫מייקל,‬

91
00:06:48,325 --> 00:06:50,577
‫אתה מראה אותן לכולם.‬

92
00:06:50,661 --> 00:06:52,454
‫לכן היה בי צורך.‬

93
00:06:52,538 --> 00:06:53,455
‫את הפחדים.‬

94
00:06:54,206 --> 00:06:55,833
‫כמו שלט ניאון.‬

95
00:06:56,416 --> 00:06:57,793
‫את המגרעות.‬

96
00:06:57,876 --> 00:06:59,962
‫טוב, טיפלנו בזה, לא?‬

97
00:07:00,295 --> 00:07:03,382
‫וידאנו שהחיסון שלך יציל את העולם.‬

98
00:07:12,641 --> 00:07:13,976
‫רגע.‬

99
00:07:14,059 --> 00:07:15,561
‫זה היה בבית של דייל.‬

100
00:07:18,105 --> 00:07:19,148
‫עבור מי את עובדת?‬

101
00:07:19,523 --> 00:07:20,899
‫עבור אנשים חשובים.‬

102
00:07:21,942 --> 00:07:24,153
‫אנשים שישנו את העולם.‬

103
00:07:26,363 --> 00:07:27,865
‫גם אתה עובד בשבילם.‬

104
00:07:45,632 --> 00:07:46,842
‫תחכו לי כאן.‬

105
00:07:47,759 --> 00:07:49,011
‫תתעלמו מהצרחות.‬

106
00:08:04,651 --> 00:08:09,364
‫"אני מרוצה מאוד
מהחלטת האף-די-איי לשחרר את החיסון.‬

107
00:08:09,448 --> 00:08:12,659
‫"הם עזרו מאוד לאין ספור הילדים‬

108
00:08:12,743 --> 00:08:15,662
‫"שיינצלו עתה משפעת סטרנס.‬

109
00:08:15,746 --> 00:08:17,956
‫"אבל החיסון הוא לא רק לילדים.‬

110
00:08:18,040 --> 00:08:19,708
‫"הוא למשפחות.‬

111
00:08:19,791 --> 00:08:25,047
‫"ולכן אני חושב שכל איש, אישה וילד
צריכים לקבל את החיסון."‬

112
00:08:25,839 --> 00:08:29,301
‫האיש ששם, הוא הסיבה שאימא שלי מתה?‬

113
00:08:32,721 --> 00:08:35,307
‫כן, אנחנו חושבים שאולי זה הוא.‬

114
00:08:36,558 --> 00:08:39,269
‫"אין צורך לבזבז זמן‬

115
00:08:39,353 --> 00:08:41,480
‫"כי החיסון הזה עובד."‬

116
00:08:47,736 --> 00:08:50,239
‫"והשפעת עדיין מתפשטת."‬

117
00:08:50,572 --> 00:08:51,615
‫מי לעזאזל...‬

118
00:08:51,698 --> 00:08:54,493
‫דיברת הרבה השבוע, ד"ר מייק.‬

119
00:08:54,576 --> 00:08:56,536
‫עכשיו תדבר איתי.‬

120
00:09:01,458 --> 00:09:02,626
‫אליס!‬

121
00:09:02,709 --> 00:09:04,294
‫- גרנט!
- בקי!‬

122
00:09:04,419 --> 00:09:07,172
‫חבר'ה, היא אמרה... לעזאזל!‬

123
00:09:10,801 --> 00:09:11,843
‫לעזאזל.‬

124
00:09:14,888 --> 00:09:17,057
‫מי אתם, לעזאזל?‬

125
00:09:46,128 --> 00:09:49,298
‫אני נערה צעירה ויפה.‬

126
00:09:51,842 --> 00:09:54,219
‫- אני נערה צעירה ו...
- שלום, לילי.‬

127
00:09:56,722 --> 00:09:58,098
‫- המשטרה...
- איננה.‬

128
00:10:00,058 --> 00:10:01,768
‫כמה סיפרת להם?‬

129
00:10:02,519 --> 00:10:03,437
‫כלום.‬

130
00:10:04,187 --> 00:10:05,480
‫שום דבר על המטה.‬

131
00:10:15,032 --> 00:10:18,201
‫אמרו לך לא לדבר בכלל.‬

132
00:10:20,245 --> 00:10:22,873
‫אמרו לך לא לעורר עניין.‬

133
00:10:25,834 --> 00:10:27,502
‫למה את ממשיכה לדבר?‬

134
00:10:29,880 --> 00:10:31,882
‫זה זמן טוב לחדשות טובות?‬

135
00:10:37,012 --> 00:10:39,514
‫אז שמענו מקולין.‬

136
00:10:39,973 --> 00:10:45,687
‫"מבצע כיף" יצא לדרך ונחל הצלחה גדולה.‬

137
00:10:45,771 --> 00:10:48,440
‫העובדה שבכלל היה צורך ב"מבצע כיף"‬

138
00:10:48,523 --> 00:10:51,943
‫אומרת שנכשלת.
אומרת שהסיפור העצוב של דייל היה לא אמין.‬

139
00:10:52,027 --> 00:10:53,528
‫הוא לא שכנע את האדם היחיד,‬

140
00:10:53,570 --> 00:10:56,740
‫האדם היחיד שהיה צריך לשכנע.‬

141
00:10:57,991 --> 00:10:59,785
‫מייקל לא יהווה בעיה.‬

142
00:10:59,868 --> 00:11:03,038
‫כי ברגע שהחיסון יישלח, לא יהיה מייקל.‬

143
00:11:03,121 --> 00:11:04,998
‫אז מה יקרה לרופא הטוב?‬

144
00:11:05,374 --> 00:11:08,210
‫טוב. אז חשבתי...‬

145
00:11:09,920 --> 00:11:12,381
‫מקרה בסגנון ברוס אייוונס, מותק.‬

146
00:11:13,840 --> 00:11:17,177
‫אני רוצה שמייקל יקבל
את חווית האנתרקס המלאה.‬

147
00:11:18,345 --> 00:11:23,392
‫הוא יהיה לבד במעבדה שלו במרתף
וידביק את עצמו.‬

148
00:11:23,767 --> 00:11:25,936
‫הוא לא מסוגל לחיות עם מה שהוא עשה.‬

149
00:11:26,019 --> 00:11:28,188
‫רק משום שהוא צריך קצת הכרה.‬

150
00:11:28,271 --> 00:11:29,439
‫כן.‬

151
00:11:29,523 --> 00:11:32,651
‫- הוא רצה לשחק את הגיבור.
- כמה עצוב.‬

152
00:11:32,734 --> 00:11:35,737
‫וקולין אכן אשפזה אותו.‬

153
00:11:38,281 --> 00:11:39,533
‫רעיון טוב.‬

154
00:11:40,617 --> 00:11:43,161
‫באמת רציתי שיהיה לך רעיון טוב.‬

155
00:11:52,587 --> 00:11:54,089
‫אני מצטערת, טוב?‬

156
00:11:54,172 --> 00:11:56,675
‫כל חיי חיכיתי כדי להגשים את התכלית שלי.‬

157
00:11:56,758 --> 00:11:58,176
‫מה הייתה התכלית שלך?‬

158
00:11:58,260 --> 00:12:00,220
‫- להיות קדושה מעונה.
- כן.‬

159
00:12:01,680 --> 00:12:05,809
‫אבל שרלוט זכתה להגשים אותה,
ופתאום יצאתי לעולם.‬

160
00:12:05,892 --> 00:12:07,769
‫ולא יצאתי מהמטה לפני כן.‬

161
00:12:07,853 --> 00:12:11,690
‫ומעולם לא ראיתי אנשים רבים כל כך,
מאות ואלפים של אנשים.‬

162
00:12:11,773 --> 00:12:15,444
‫ולא ידעתי מה התכלית שלהם, וגם הם לא ידעו.‬

163
00:12:17,404 --> 00:12:18,780
‫אתה מתאר לעצמך?‬

164
00:12:21,283 --> 00:12:22,492
‫לא.‬

165
00:12:24,327 --> 00:12:27,456
‫הרגשתי שאני מרחפת.‬

166
00:12:29,040 --> 00:12:31,460
‫ורציתי לדבר עם אנשים,‬

167
00:12:31,543 --> 00:12:34,129
‫בלי להשתמש במילים ששיננתי.‬

168
00:12:35,589 --> 00:12:38,133
‫וכשהתחלתי, לא הצלחתי להפסיק.‬

169
00:12:38,216 --> 00:12:39,801
‫היית צריכה להפסיק.‬

170
00:12:41,845 --> 00:12:43,763
‫ארבי, העולם גדול כל כך.‬

171
00:13:06,286 --> 00:13:07,496
‫את אוהבת את העולם?‬

172
00:13:12,584 --> 00:13:14,920
‫אני מתה על העולם.‬

173
00:13:19,424 --> 00:13:20,383
‫ארבי...‬

174
00:13:21,718 --> 00:13:23,512
‫טעמת פעם פפסי?‬

175
00:13:31,895 --> 00:13:33,313
‫אין אותיות סיניות.‬

176
00:13:33,396 --> 00:13:34,773
‫- צלקות.
- חייבות להיות.‬

177
00:13:34,856 --> 00:13:36,066
‫הוא לא מר ראביט.‬

178
00:13:36,149 --> 00:13:38,360
‫- אני ד"ר מייקל סטרנס.
- תרים רגליים.‬

179
00:13:40,445 --> 00:13:41,404
‫מה?‬

180
00:13:51,706 --> 00:13:52,916
‫תבדוק הכול.‬

181
00:14:05,470 --> 00:14:06,555
‫הכול נקי.‬

182
00:14:10,058 --> 00:14:11,935
‫יש לך סכין קילוף טובה?‬

183
00:14:12,018 --> 00:14:14,354
‫את נראית כמו מישהי שיש לה כזאת.‬

184
00:14:14,437 --> 00:14:17,357
‫- הוא לא מר ראביט.
- אני לא מוותרת בקלות.‬

185
00:14:18,650 --> 00:14:19,818
‫תחזיק את האקדח שלי.‬

186
00:14:25,532 --> 00:14:26,700
‫- תשב.
- מה?‬

187
00:14:26,783 --> 00:14:28,243
‫- שב!
- טוב.‬

188
00:14:28,326 --> 00:14:30,203
‫אין לך צלקת, בסדר.‬

189
00:14:30,287 --> 00:14:31,621
‫אבל למה היית כאן?‬

190
00:14:32,455 --> 00:14:33,498
‫המוסד הפסיכיאטרי?‬

191
00:14:34,874 --> 00:14:36,793
‫בגלל החרדה שלי.‬

192
00:14:38,253 --> 00:14:40,213
‫הייתי במצב לא טוב,‬

193
00:14:40,297 --> 00:14:42,757
‫ראיתי דברים, שמעתי דברים.‬

194
00:14:44,634 --> 00:14:45,885
‫זו היית את.‬

195
00:14:47,137 --> 00:14:48,763
‫נכון? את אשפזת אותי שם!‬

196
00:14:49,222 --> 00:14:50,849
‫כן, מייקל, כדי להציל אותך.‬

197
00:14:53,059 --> 00:14:54,019
‫מה?‬

198
00:14:55,312 --> 00:14:57,272
‫לא, תעצרי! זו הייתה היא!‬

199
00:14:57,355 --> 00:14:59,274
‫היא מעין סוכנת סמויה.‬

200
00:14:59,357 --> 00:15:02,277
‫היא אמרה שהנישואין שלנו היו המטרה.‬

201
00:15:02,360 --> 00:15:03,820
‫שזו הייתה התכלית שלה.‬

202
00:15:07,782 --> 00:15:09,743
‫תצטרפי לשיחה. את מהרווסט?‬

203
00:15:09,826 --> 00:15:12,329
‫אני במשכנתאות. הוא בעל כל התארים.‬

204
00:15:12,412 --> 00:15:14,706
‫- הוא המדען.
- היא מעמידה פני מטומטמת!‬

205
00:15:14,789 --> 00:15:16,333
‫את רוצה את טיפול הדליה?‬

206
00:15:26,217 --> 00:15:27,260
‫את מהרווסט?‬

207
00:15:27,344 --> 00:15:28,887
‫אני מלינקולן, נברסקה.‬

208
00:15:28,970 --> 00:15:32,140
‫אימא שלי לימדה בכיתה ג',
אבא שלי מכר ביטוח חיים.‬

209
00:15:32,223 --> 00:15:34,601
‫הייתי רק עקרת בית עד ש...‬

210
00:15:38,605 --> 00:15:40,231
‫"רק עקרת בית" הייתה צורחת.‬

211
00:16:01,211 --> 00:16:02,170
‫קולין!‬

212
00:16:02,295 --> 00:16:03,171
‫היא מהרווסט.‬

213
00:16:10,553 --> 00:16:11,930
‫אלוהים, מי האישה הזו?‬

214
00:16:13,598 --> 00:16:14,974
‫אני לא יודע מי היא.‬

215
00:16:18,812 --> 00:16:21,272
‫התכלית שלי!‬

216
00:16:39,332 --> 00:16:41,584
‫שמישהו יעזור לה! תעשו משהו, עכשיו!‬

217
00:16:50,969 --> 00:16:51,970
‫לא!‬

218
00:17:09,279 --> 00:17:10,447
‫קולין!‬

219
00:17:34,387 --> 00:17:36,765
‫אני יודעת שתוכל להרוג אותי אם תרצה.‬

220
00:17:38,725 --> 00:17:41,394
‫אני יודעת שתהרוג אותי
אם יגידו לך להרוג אותי.‬

221
00:17:44,355 --> 00:17:47,400
‫נו, באמת, ארבי.
אתה תמיד עושה מה שהם אומרים לך.‬

222
00:17:47,484 --> 00:17:49,611
‫את לא עושה מה שאמרו לך.‬

223
00:17:52,447 --> 00:17:53,948
‫אני עושה מה שהכי טוב.‬

224
00:17:54,032 --> 00:17:57,702
‫ד"ר כריסטי לא יחיה לנצח.
הדור הבא צריך לקחת אחריות.‬

225
00:17:57,786 --> 00:18:02,040
‫בעוד עשר שנים,
כשכולם יתחילו להבין מה קורה,‬

226
00:18:02,123 --> 00:18:03,917
‫אהיה בשיאי.‬

227
00:18:05,043 --> 00:18:09,214
‫אוכל להציע נחמה, הכוונה, מנהיגות.‬

228
00:18:11,424 --> 00:18:12,801
‫זו התכלית שלי.‬

229
00:18:16,054 --> 00:18:18,765
‫את לא יכולה להחליט מה התכלית שלך.‬

230
00:18:18,848 --> 00:18:20,475
‫גם אני חשבתי ככה, ארבי.‬

231
00:18:28,775 --> 00:18:30,610
‫את חושבת שהרופא אוהב אותך?‬

232
00:18:34,030 --> 00:18:36,491
‫אני חושבת שזו הייתה הדרך היעילה ביותר‬

233
00:18:36,574 --> 00:18:39,702
‫בשבילו לאמן אותי להגשים את התכלית שלי.‬

234
00:18:43,623 --> 00:18:46,584
‫את חושבת שתוכלי לסלוח לו?‬

235
00:18:51,798 --> 00:18:55,760
‫לא אכפת לי שהם יצרו אותי,
אבל זה לא בסדר שהם עשו אותי...‬

236
00:18:56,719 --> 00:18:57,804
‫מפלצת.‬

237
00:19:00,390 --> 00:19:03,685
‫אני חושב שכל ילד צריך אהבה.‬

238
00:19:06,020 --> 00:19:09,190
‫אני מכירה אותך כל חיי,
מאז שנולדתי, ארבי...‬

239
00:19:09,274 --> 00:19:11,401
‫אני כבר לא רוצה שיקראו לי ארבי.‬

240
00:19:14,279 --> 00:19:15,280
‫טוב.‬

241
00:19:16,656 --> 00:19:18,032
‫איך לקרוא לך?‬

242
00:19:21,327 --> 00:19:22,537
‫ג'ון.‬

243
00:19:31,713 --> 00:19:32,964
‫אז מה התוכנית שלך?‬

244
00:19:40,597 --> 00:19:42,348
‫נראה לי שאחזיר אותך.‬

245
00:19:45,143 --> 00:19:47,729
‫כמו חתול שמביא עכבר הביתה?‬

246
00:19:54,277 --> 00:19:55,361
‫ציפור.‬

247
00:19:56,446 --> 00:19:58,281
‫אני חושב שאת ציפור.‬

248
00:20:31,564 --> 00:20:32,482
‫לך.‬

249
00:20:37,570 --> 00:20:38,655
‫תלבש את זה.‬

250
00:20:56,589 --> 00:20:57,799
‫הינה.‬

251
00:20:58,758 --> 00:21:00,677
‫ממש כמו...‬

252
00:21:02,345 --> 00:21:03,346
‫חדשה.‬

253
00:21:04,597 --> 00:21:08,643
‫כולנו עצובים לפעמים.‬

254
00:21:08,726 --> 00:21:10,103
‫אני...‬

255
00:21:10,186 --> 00:21:12,355
‫עצוב מאוד לפעמים.‬

256
00:21:12,438 --> 00:21:15,149
‫כשאני מרגיש ככה, אני פשוט מכריח את עצמי‬

257
00:21:15,233 --> 00:21:18,569
‫לעשות משהו טיפשי,
שיגרום לי להרגיש טוב יותר.‬

258
00:21:21,072 --> 00:21:22,365
‫מה שקרה למטה...‬

259
00:21:24,200 --> 00:21:26,077
‫גרם לי אושר.‬

260
00:21:29,038 --> 00:21:30,665
‫אבל רק לרגע.‬

261
00:21:32,208 --> 00:21:34,627
‫עכשיו אני מרגישה גרוע יותר.‬

262
00:21:43,052 --> 00:21:44,137
‫ואיך עכשיו?‬

263
00:21:51,352 --> 00:21:52,854
‫את מחייכת.‬

264
00:21:53,646 --> 00:21:56,065
‫קדימה! תקפצי איתי.‬

265
00:21:56,482 --> 00:21:57,525
‫זה כיף.‬

266
00:21:58,484 --> 00:22:00,570
‫אני לא יודע. לא!‬

267
00:22:09,620 --> 00:22:11,122
‫וזה?‬

268
00:22:11,205 --> 00:22:13,166
‫אני לא יודע.‬

269
00:22:15,418 --> 00:22:16,711
‫אני לא יודע!‬

270
00:22:18,046 --> 00:22:19,464
‫זה פשוט...‬

271
00:22:20,757 --> 00:22:22,717
‫כתוב כאן "אניו"? אני לא יודע.‬

272
00:22:23,426 --> 00:22:24,927
‫אניו, אלת ההרס.‬

273
00:22:25,011 --> 00:22:27,680
‫הפיה הטובה שלה היא אלת ההרס? זה הגיוני.‬

274
00:22:27,764 --> 00:22:31,225
‫מילנר. זוכר? היא התבדחה,
"דמות הקוספליי שלי היא אניו".‬

275
00:22:32,060 --> 00:22:33,394
‫זו לא הייתה בדיחה.‬

276
00:22:33,478 --> 00:22:37,148
‫על מה, בשם האל,
אתם מדברים, מטורפים שכמוכם?‬

277
00:22:37,231 --> 00:22:40,443
‫אלוהים. איך פספסנו?
הפיה הכחולה היא ביטחון המולדת.‬

278
00:22:40,526 --> 00:22:42,570
‫יש רמזים נוספים בעמוד הזה?‬

279
00:22:45,156 --> 00:22:46,407
‫אני לא יודע.‬

280
00:22:48,659 --> 00:22:49,827
‫רק רגע.‬

281
00:22:51,412 --> 00:22:52,580
‫אלה כנפיים של עטלפים.‬

282
00:22:56,209 --> 00:22:58,961
‫זו הצורה של הנגיף שלי, ממש כאן.‬

283
00:22:59,045 --> 00:23:02,381
‫תקשיבי. תפסיקי, בבקשה.‬

284
00:23:03,257 --> 00:23:08,054
‫אני לא יודע למה הנגיף שלי כאן,
אבל אני יודע איך השפעת מתפשטת.‬

285
00:23:09,472 --> 00:23:11,474
‫היא לא מתפשטת.‬

286
00:23:11,557 --> 00:23:13,267
‫שולחים אותה.‬

287
00:23:28,324 --> 00:23:33,162
‫אז גילית את שפעת סטרנס בפרו בעטלפים.‬

288
00:23:33,246 --> 00:23:37,625
‫עכשיו ילדים נדבקים בשפעת, ולא מעטלפים.‬

289
00:23:37,708 --> 00:23:40,086
‫מישהו הנדס את השפעת שלי.‬

290
00:23:40,169 --> 00:23:42,672
‫- רגע, איך הם נדבקים בה?
- באמצעות ארנבים.‬

291
00:23:42,755 --> 00:23:45,675
‫הם שתלו את השפעת שלי בארנבים.‬

292
00:23:45,758 --> 00:23:49,804
‫הם הפכו אותם לנשק.
אז ילדים הולכים לחוות ליטוף,‬

293
00:23:49,887 --> 00:23:52,306
‫משחקים עם ארנב פרוותי וחף מפשע‬

294
00:23:52,390 --> 00:23:56,394
‫ואז 12, 24, 36 שעות מאוחר יותר, בום!
הם חולים בשפעת.‬

295
00:23:56,477 --> 00:23:59,188
‫זה נראה כמו התפרצות. והחווה ממשיכה הלאה.‬

296
00:23:59,272 --> 00:24:01,357
‫כמו צלחת פטרי ניידת.‬

297
00:24:03,234 --> 00:24:04,443
‫הינה. אראה לכם.‬

298
00:24:06,737 --> 00:24:07,780
‫טוב.‬

299
00:24:07,864 --> 00:24:10,449
‫בסדר, הינה. תראו.‬

300
00:24:12,034 --> 00:24:14,495
‫אלבמה, מיסיסיפי, סנט לואיס, נוקסוויל,‬

301
00:24:14,579 --> 00:24:17,832
‫קליבלנד ומחר... שיקגו.‬

302
00:24:22,295 --> 00:24:23,671
‫אבל נוכל להילחם בזה.‬

303
00:24:25,631 --> 00:24:27,091
‫בואו אל חדר הרחצה.‬

304
00:24:40,813 --> 00:24:42,273
‫תראו את הזבל הזה.‬

305
00:24:42,773 --> 00:24:46,652
‫אופי לחם, מערבלים, כלים לרוטב.‬

306
00:24:48,112 --> 00:24:50,907
‫חפצים זולים, שטויות<i>.</i>‬

307
00:24:52,116 --> 00:24:53,075
‫לעזאזל!‬

308
00:24:55,119 --> 00:24:56,621
‫אנחנו כבר לא אנושיים.‬

309
00:24:57,371 --> 00:25:00,333
‫אנחנו רק אוסף של נתונים שנאסף ברשת‬

310
00:25:00,416 --> 00:25:02,335
‫ומכוון אלינו בחזרה, נכון?‬

311
00:25:02,418 --> 00:25:05,838
‫תקנו את הרכב הזה, תקנו במתנה את השטות הזו,‬

312
00:25:05,922 --> 00:25:07,673
‫תבחרו בנשיא הזה.‬

313
00:25:07,757 --> 00:25:10,718
‫אם אתם מרגישים רע בקשר לשטויות שאתם קונים,‬

314
00:25:10,801 --> 00:25:13,221
‫תזרקו כסף על ארגון כלשהו. תצילו את העולם,‬

315
00:25:13,304 --> 00:25:15,890
‫תעזרו לילדים, אז בטח תרגישו טוב יותר.‬

316
00:25:15,973 --> 00:25:20,519
‫אבל אז חוזרים לקנות
אותן השטויות פעם אחר פעם,‬

317
00:25:20,603 --> 00:25:24,232
‫כי מי ישמע, תצאו מאזור הנוחות שיצרתם‬

318
00:25:24,315 --> 00:25:28,819
‫משומני טראנס,
התקנים לקתות רובים וטוסטים עם אבוקדו.‬

319
00:25:28,903 --> 00:25:31,614
‫אנחנו רק לוקחים ולוקחים.‬

320
00:25:31,697 --> 00:25:34,825
‫אנחנו מתרוצצים כמו חרקים.
חרקים קטנים ומחורבנים.‬

321
00:25:34,909 --> 00:25:37,828
‫אחי, יש לך יותר מדי דברים!‬

322
00:25:47,004 --> 00:25:50,925
‫חוות הליטוף
של הדוד פאט‬

323
00:25:51,008 --> 00:25:53,594
‫הטבע עוזר לילדים לפרוח‬

324
00:26:31,340 --> 00:26:33,551
‫ארנב אי. טרומן‬

325
00:27:21,474 --> 00:27:23,476
‫הם יעלימו אותי?‬

326
00:27:31,359 --> 00:27:33,944
‫פשוט תגידי מה שהם יאמרו לך להגיד.‬

327
00:27:55,883 --> 00:27:57,176
‫אבל זו לא התכלית שלי.‬

328
00:27:59,261 --> 00:28:00,388
‫תעמידי פנים.‬

329
00:28:02,181 --> 00:28:03,182
‫בבקשה?‬

330
00:28:09,730 --> 00:28:11,649
‫- הוא בבית?
- הוא בבית.‬

331
00:28:12,691 --> 00:28:14,318
‫והוא מאוכזב מאוד.‬

332
00:28:20,699 --> 00:28:22,868
‫אז לילה טוב, ג'ון.‬

333
00:28:24,453 --> 00:28:25,830
‫לילה טוב, לילי.‬

334
00:29:24,555 --> 00:29:26,891
‫את יודעת למה הקמתי את המטה, לילי?‬

335
00:29:29,268 --> 00:29:31,645
‫כדי לחנך ילדים להיות בני אדם ראויים.‬

336
00:29:31,729 --> 00:29:33,022
‫בדיוק.‬

337
00:29:33,731 --> 00:29:35,816
‫חברה בתוך ואקום.‬

338
00:29:35,900 --> 00:29:38,819
‫בלי גזענות,
בלי אפליה מינית, בלי חוסר שוויון.‬

339
00:29:38,903 --> 00:29:41,572
‫חינכנו להתחשב, להיות אמיצים, לא אנוכיים.‬

340
00:29:41,655 --> 00:29:43,532
‫חזקים, יעילים.‬

341
00:29:43,616 --> 00:29:46,744
‫ומעט ילדים מיוחדים מאוד...‬

342
00:29:47,077 --> 00:29:48,537
‫מקבלים תכליות מיוחדות.‬

343
00:29:49,163 --> 00:29:51,290
‫- קיבלת כזו?
- קדושה מעונה.‬

344
00:29:52,082 --> 00:29:54,793
‫אבל לא הצלחתי באמת
להיות קדושה מעונה. אני...‬

345
00:29:59,590 --> 00:30:00,799
‫ומה עשית?‬

346
00:30:03,761 --> 00:30:09,266
‫סיכנתי את המטה עם חוסר הזהירות שלי,
ההתנהגות האנוכית שלי.‬

347
00:30:11,644 --> 00:30:13,479
‫מה נעשה איתך עכשיו?‬

348
00:30:27,618 --> 00:30:29,870
‫אנחנו מתקרבים למעבדה. הוא עוד חי?‬

349
00:30:36,544 --> 00:30:37,545
‫כן.‬

350
00:30:43,801 --> 00:30:45,678
‫כמה זמן לוקח לשפעת להרוג?‬

351
00:30:45,761 --> 00:30:49,682
‫אף אחד לא שרד יותר מ-24 שעות, חוץ משרלוט.‬

352
00:30:51,517 --> 00:30:53,352
‫מתי נצליח להשמיד אותו?‬

353
00:30:55,854 --> 00:30:56,814
‫בקרוב.‬

354
00:31:02,403 --> 00:31:03,487
‫יש לכם חטיפים?‬

355
00:31:07,283 --> 00:31:08,617
‫מקולקל!‬

356
00:31:12,121 --> 00:31:13,664
‫אפשר לשאול אותך שאלה?‬

357
00:31:17,126 --> 00:31:18,002
‫כן.‬

358
00:31:20,045 --> 00:31:23,674
‫- למה את לא רוצה למות?
- כי אז אהיה מתה.‬

359
00:31:27,469 --> 00:31:30,723
‫אני לא יודעת,
אם את בחיים, לפחות יש לך סיכוי‬

360
00:31:31,515 --> 00:31:33,017
‫לשפר דברים.‬

361
00:31:35,561 --> 00:31:37,980
‫- אם את מתה, זה נגמר.
- למה לא פשוט למות?‬

362
00:31:39,773 --> 00:31:41,483
‫נראה לי שאני רוצה להפסיק לברוח.‬

363
00:31:41,567 --> 00:31:44,820
‫להפסיק לחשוב. להפסיק.‬

364
00:31:49,074 --> 00:31:51,243
‫כל כך הרבה דברים טובים עשויים לקרות.‬

365
00:31:52,494 --> 00:31:54,496
‫עד כה לא קרה שום דבר טוב.‬

366
00:31:56,457 --> 00:31:58,375
‫אנחנו מתקרבים לפענח...‬

367
00:31:58,459 --> 00:31:59,335
‫אני יודעת.‬

368
00:32:01,045 --> 00:32:03,047
‫אני רוצה תשובות ואני רוצה נקמה.‬

369
00:32:04,173 --> 00:32:05,966
‫אני חיה רק בשביל זה.‬

370
00:32:07,551 --> 00:32:09,345
‫- ומה אחר כך?
- אחר כך...‬

371
00:32:11,472 --> 00:32:13,390
‫תוכלי להתחיל לחיות חיים נפלאים.‬

372
00:32:14,975 --> 00:32:18,812
‫כדור הארץ בוער וסובל מהצפות
ויש אנשים בכל מקום.‬

373
00:32:18,896 --> 00:32:19,980
‫אנשים הם נחמדים.‬

374
00:32:21,649 --> 00:32:22,691
‫אפשר לדבר איתם.‬

375
00:32:25,986 --> 00:32:27,488
‫הם מסתכלים בטלפונים.‬

376
00:32:28,947 --> 00:32:32,034
‫הם מצלמים את עצמם,
ואז מסתכלים בתמונות בטלפון.‬

377
00:32:32,117 --> 00:32:33,369
‫הם יוצרים זיכרונות.‬

378
00:32:33,452 --> 00:32:36,372
‫ואז מזדקנים ומאבדים את הזיכרונות.‬

379
00:32:36,455 --> 00:32:39,583
‫ובסוף הכול נעלם בכל מקרה. אין מנצחים.‬

380
00:32:40,501 --> 00:32:43,379
‫הניצחון הוא לחיות חיים טובים.‬

381
00:32:54,348 --> 00:32:57,351
‫קשה לחיות.‬

382
00:32:59,603 --> 00:33:01,772
‫הלוואי שידעתי אם זה שווה את הטרחה.‬

383
00:33:01,855 --> 00:33:03,732
‫החיים הם לא תמיד טרחה.‬

384
00:33:07,444 --> 00:33:09,530
‫לפעמים הם נעימים וזורמים.‬

385
00:33:12,324 --> 00:33:13,867
‫אלה התקופות הכי טובות.‬

386
00:33:46,817 --> 00:33:48,068
‫טוב, כמעט סיימתי.‬

387
00:33:57,035 --> 00:34:00,664
‫לא רצחתי עכשיו כמה ארנבים בשביל "אה".‬

388
00:34:02,583 --> 00:34:06,420
‫רגע. הם לא כלי הנשק?‬

389
00:34:06,879 --> 00:34:08,839
‫הם כן. הם הווקטור.‬

390
00:34:09,381 --> 00:34:10,924
‫- אבל...
- אבל מה?‬

391
00:34:11,049 --> 00:34:14,136
‫זה לא שלי.
אני לא יודע מה הורג את הילדים האלה,‬

392
00:34:15,429 --> 00:34:17,139
‫אבל זו לא השפעת שלי.‬

393
00:34:17,222 --> 00:34:19,266
‫אז החיסון שלך לא יעבוד.‬

394
00:34:19,349 --> 00:34:21,143
‫אמרת שהחיסון עבד.‬

395
00:34:21,226 --> 00:34:24,021
‫- דיברת בטלוויזיה. אתה...
- נכון.‬

396
00:34:24,104 --> 00:34:28,776
‫ראיתי את זה במו עיניי.
ריפאתי את שרלוט, אני...‬

397
00:34:31,987 --> 00:34:35,574
‫לפחות אני חושב שריפאתי אותה.
אני כבר לא יודע כלום.‬

398
00:34:35,657 --> 00:34:38,494
‫חשבתי שאשתי אהבה אותי.
חשבתי שהיא הייתה אשתי.‬

399
00:34:38,577 --> 00:34:39,620
‫מה הקטע?‬

400
00:34:39,703 --> 00:34:42,414
‫למה לתת תקוות שווא עם חיסון שלא עובד?‬

401
00:34:45,667 --> 00:34:46,752
‫קווין כריסטי.‬

402
00:34:47,795 --> 00:34:50,172
‫כמובן. הוא...‬

403
00:34:50,255 --> 00:34:52,090
‫הוא הבעלים. הוא מוכר אותו.‬

404
00:34:52,466 --> 00:34:55,886
‫כל איש, אישה וילד במדינה יקבלו את החיסון.‬

405
00:34:55,969 --> 00:34:57,304
‫הוא ירוויח מיליונים.‬

406
00:35:01,892 --> 00:35:03,644
‫קווין כריסטי הוא מר ראביט.‬

407
00:35:05,145 --> 00:35:07,105
‫כן. טוב.‬

408
00:35:07,189 --> 00:35:10,359
‫אבל המטרה של מר ראביט אינה רק כסף.‬

409
00:35:10,442 --> 00:35:12,820
‫מחלות, רצח, אלה המטרות שלו.‬

410
00:35:14,321 --> 00:35:16,657
‫בטח יש משהו נורא בחיסון הזה.‬

411
00:35:16,740 --> 00:35:19,076
‫מוכרח להיות. משהו שיהרוג את כולנו.‬

412
00:35:19,159 --> 00:35:20,786
‫אז חייבים לעצור את זה.‬

413
00:35:20,869 --> 00:35:22,579
‫לקווין כריסטי יש המון כוח.‬

414
00:35:22,663 --> 00:35:25,165
‫- יש לו כסף. יש לו אבטחה.
- לא אכפת לי.‬

415
00:35:25,707 --> 00:35:27,417
‫אני יודעת מי תוכל לעזור לנו.‬

416
00:35:28,252 --> 00:35:29,962
‫הפיה הכחולה, מילנר.‬

417
00:35:30,045 --> 00:35:32,256
‫ב"אוטופיה" היא המלאך השומר של ג'סיקה.‬

418
00:35:32,339 --> 00:35:35,175
‫בחיים האמיתיים היא מביטחון המולדת.‬

419
00:35:44,685 --> 00:35:46,812
‫נו? מי אתה, לעזאזל?‬

420
00:35:48,146 --> 00:35:50,524
‫בדיוק מה שאני רוצה לשאול, אניו.‬

421
00:35:52,484 --> 00:35:53,569
‫ג'סיקה.‬

422
00:35:53,652 --> 00:35:56,697
‫איך הכרת את אבא שלי? ואני ממהרת.‬

423
00:35:58,657 --> 00:36:01,410
‫- אלה חדשות טובות.
- בהחלט כן.‬

424
00:36:01,493 --> 00:36:06,373
‫ד"ר כריסטי, אשאל מה שאמריקה שואלת, "מתי?"‬

425
00:36:06,456 --> 00:36:09,626
‫נייצר 200,000 מבחנות ביום,‬

426
00:36:09,710 --> 00:36:12,337
‫והמשלוח הראשון יצא עם שחר.‬

427
00:36:12,421 --> 00:36:14,006
‫- זה נהדר.
- כן.‬

428
00:36:14,089 --> 00:36:16,425
‫ואני רואה שהבאת איתך חברה.‬

429
00:36:18,218 --> 00:36:21,638
‫כפי שאני בטוחה שהצופים יודעים,
מצטרפת אלינו שרלוט וורוויק,‬

430
00:36:21,722 --> 00:36:24,182
‫הניצולה היחידה משפעת סטרנס,‬

431
00:36:24,308 --> 00:36:26,727
‫שאבדה את אביה באופן טראגי השבוע.‬

432
00:36:26,810 --> 00:36:29,187
‫שרלוט, מה שלומך?‬

433
00:36:30,606 --> 00:36:34,234
‫אני מתמקדת בהכרה ובאסירות תודה
על כך שאני בחיים‬

434
00:36:34,318 --> 00:36:38,655
‫ועל ד"ר כריסטי ומשפחתו
שקיבלו אותי לחיקם בזמן שאני מחלימה‬

435
00:36:38,739 --> 00:36:39,907
‫ושבה לשפיותי.‬

436
00:36:39,990 --> 00:36:43,994
‫המשפחה שלי שמחה מאוד לקבל את שרלוט אלינו,‬

437
00:36:44,077 --> 00:36:47,998
‫ואנחנו מקווים שתכבדו את פרטיותה
בזמן תהליך ההחלמה.‬

438
00:36:48,624 --> 00:36:51,043
‫ובעת שאמריקה מתחילה בתהליך ההחלמה שלה.‬

439
00:36:51,418 --> 00:36:52,252
‫כן.‬

440
00:36:53,211 --> 00:36:54,212
‫תודה לשניכם.‬

441
00:36:55,422 --> 00:36:56,506
‫צילמתם?‬

442
00:36:56,590 --> 00:36:57,925
‫יופי? טוב.‬

443
00:36:58,008 --> 00:37:01,011
‫- שוב סליחה על סימפרו.
- מה שהיה היה.‬

444
00:37:02,512 --> 00:37:04,306
‫אוכל לשאול כמה שאלות?‬

445
00:37:04,389 --> 00:37:05,891
‫מכאן.‬

446
00:37:09,227 --> 00:37:11,104
‫אלפי משפחות עומדות בתור...‬

447
00:37:11,188 --> 00:37:12,356
‫כל הכבוד.‬

448
00:37:13,023 --> 00:37:15,651
‫לפעמים ה"מושלם" יכול לפגום ב"טוב".‬

449
00:37:15,734 --> 00:37:17,527
‫השבוע, עשינו טוב.‬

450
00:37:17,611 --> 00:37:19,947
‫בעוד כמה שעות בלבד...‬

451
00:37:20,030 --> 00:37:22,407
‫נזכה במקומנו בעולם הצפוף הזה.‬

452
00:37:22,491 --> 00:37:26,370
‫...כדי לוודא שילדיהם יהיו הראשונים
לקבל את המשלוח הראשון.‬

453
00:37:26,453 --> 00:37:28,497
‫לפני שמר ראביט השתלט עליו,‬

454
00:37:29,081 --> 00:37:32,209
‫אביך שירת ביחידה לפשעים ביולוגיים
בביטחון המולדת.‬

455
00:37:32,292 --> 00:37:33,919
‫הייתי השותפה שלו.‬

456
00:37:34,002 --> 00:37:36,713
‫הוא עזר לי בתיקים שהיו באחריותי.‬

457
00:37:37,714 --> 00:37:40,842
‫אביך לא ידע איך לטפל בך.‬

458
00:37:41,510 --> 00:37:44,429
‫היית כזו קטנטנה.‬

459
00:37:46,431 --> 00:37:47,641
‫את זוכרת אותי?‬

460
00:37:56,650 --> 00:38:00,529
‫ב"אוטופיה" את הפיה הסנדקית של ג'סיקה.‬

461
00:38:01,822 --> 00:38:03,490
‫נתת לה שמיכה.‬

462
00:38:13,959 --> 00:38:15,377
‫כזו?‬

463
00:38:22,551 --> 00:38:23,552
‫אהבת אותה.‬

464
00:38:25,804 --> 00:38:27,139
‫היא הייתה שלך.‬

465
00:38:43,405 --> 00:38:46,616
‫עד שנודע לביטחון המולדת
על קיומו של מר ראביט,‬

466
00:38:46,700 --> 00:38:48,910
‫הוא כבר השתלט על אביך.‬

467
00:38:49,202 --> 00:38:51,872
‫והעבודה הנהדרת והמהפכנית של אביך,‬

468
00:38:51,955 --> 00:38:53,999
‫הפכה למחלה למטרת רווח.‬

469
00:38:54,624 --> 00:38:56,626
‫אימה לכל המרבה במחיר.‬

470
00:38:56,710 --> 00:39:00,005
‫ולפני ששמתי לב,‬

471
00:39:00,088 --> 00:39:01,923
‫שניכם...‬

472
00:39:03,508 --> 00:39:05,052
‫נעלמתם.‬

473
00:39:09,514 --> 00:39:11,308
‫את השארת רק את השמיכה הזו.‬

474
00:39:13,560 --> 00:39:15,645
‫חיפשתי אותך מאז.‬

475
00:39:16,938 --> 00:39:19,608
‫אני מצטערת שלא יכולתי להגן עלייך.‬

476
00:39:20,150 --> 00:39:23,028
‫את יכולה להגן עליה עכשיו.‬

477
00:39:24,279 --> 00:39:26,406
‫אנחנו יודעים מיהו מר ראביט.‬

478
00:39:28,075 --> 00:39:29,785
‫קווין כריסטי.‬

479
00:39:30,952 --> 00:39:34,331
‫טוב, נניח. למה כריסטי?‬

480
00:39:35,165 --> 00:39:37,501
‫השפעת שהורגת ילדים,‬

481
00:39:37,584 --> 00:39:41,171
‫הוא יצר אותה והחיסון לא עובד. יש...‬

482
00:39:42,130 --> 00:39:43,924
‫אני לא יודע, משהו בתוכו.‬

483
00:39:44,591 --> 00:39:46,551
‫האף-די-איי אישר אותו.‬

484
00:39:46,635 --> 00:39:49,638
‫- אלא אם כן אתם חולקים על האף-די-איי.
- כן, כל הזמן.‬

485
00:39:49,721 --> 00:39:53,058
‫החיסון עומד להישלח. הוא יציל מאות אלפי...‬

486
00:39:53,141 --> 00:39:56,895
‫הוא יהרוג מאות אלפי אנשים.‬

487
00:39:56,978 --> 00:39:59,272
‫זה שוב הסארס? זה מה שהוא עושה?‬

488
00:39:59,356 --> 00:40:01,733
‫אבולה? אולי... נגיף הזיקה?‬

489
00:40:02,442 --> 00:40:04,778
‫את חייבת לעזור לנו לעצור את המשלוח.‬

490
00:40:04,861 --> 00:40:07,239
‫פגשתי את כריסטי פעמים רבות,‬

491
00:40:07,322 --> 00:40:10,617
‫בוועידות, בגיוסי תרומות. הוא אדם טוב.‬

492
00:40:11,701 --> 00:40:13,453
‫הוא לא מר ראביט.‬

493
00:40:16,581 --> 00:40:18,542
‫אז לא תעזרי לנו?‬

494
00:40:20,794 --> 00:40:22,295
‫מובן שלא.‬

495
00:40:22,379 --> 00:40:25,006
‫לא אעזור, כי אתם רק מציגים בפניי‬

496
00:40:25,090 --> 00:40:27,759
‫ניחוש פרנואידי שאוכל למצוא
בחדר צ'אט ברדיט.‬

497
00:40:27,843 --> 00:40:30,303
‫תשכח ממנה. נשיג את החיסון בעצמנו.‬

498
00:40:30,387 --> 00:40:32,681
‫ג'סיקה, אם יתפסו אותך או יכלאו אותך,‬

499
00:40:32,764 --> 00:40:35,475
‫זה יקל על מר ראביט לחסל אותך.‬

500
00:40:35,559 --> 00:40:37,144
‫אז לא אתפס.‬

501
00:40:50,157 --> 00:40:51,491
‫לאן הלכתם?‬

502
00:40:52,242 --> 00:40:55,579
‫הרגנו כמה ארנבים, שרפנו חוות ליטוף,‬

503
00:40:55,662 --> 00:40:58,623
‫דיברנו עם מילנר,
והוכחנו שכריסטי הוא מר ראביט.‬

504
00:40:58,707 --> 00:41:01,251
‫נעצור את החיסונים ואז נהרוג אותו.‬

505
00:41:02,878 --> 00:41:04,254
‫איך הגלידות?‬

506
00:41:12,429 --> 00:41:13,805
‫צריך לזוז.‬

507
00:41:16,183 --> 00:41:17,809
‫מה לגבי גרנט ואליס?‬

508
00:41:18,476 --> 00:41:19,519
‫אנחנו באים.‬

509
00:41:30,614 --> 00:41:33,742
‫אז... אנחנו בבית?‬

510
00:43:34,821 --> 00:43:36,823
‫תרגום כתוביות: עדיאלה דיוויס‬

511
00:43:36,906 --> 00:43:38,908
‫בקרת כתוביות יעל אביבי‬