1
00:00:06,208 --> 00:00:08,875
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:11,125 --> 00:00:12,958
‫אמונות עתיקות מספרות לנו‬

3
00:00:13,041 --> 00:00:17,333
‫שציפורים נושאות את הנשמות,‬
‫את האמונות, את התקוות שלנו… אל האלים.‬

4
00:00:18,166 --> 00:00:22,250
‫הן השליחים האפלים שחוצים את שמי הערב,‬

5
00:00:22,333 --> 00:00:25,541
‫ויוצרים צורות משתנות המכונות ״המיות״.‬

6
00:00:26,583 --> 00:00:28,208
‫אבל המילה הזאת…‬

7
00:00:28,875 --> 00:00:31,750
‫המילה הזאת מרמזת גם על קול,‬

8
00:00:31,833 --> 00:00:32,916
‫לחישה,‬

9
00:00:33,000 --> 00:00:37,375
‫תפילה שנלחשת באפלה‬
‫כשאנחנו חושבים שהכול אבוד.‬

10
00:00:38,125 --> 00:00:41,000
‫סיפורנו היום הוא ״ההמיה״,‬

11
00:00:41,083 --> 00:00:42,916
‫והבמאית שלנו היא…‬

12
00:00:43,000 --> 00:00:44,125
‫ג׳ניפר קנט.‬

13
00:00:46,541 --> 00:00:49,750
‫- ההמיה -‬

14
00:01:53,541 --> 00:01:56,375
‫למי שאינו מכיר את החופית האלפינית,‬

15
00:01:56,458 --> 00:01:59,250
‫היא נראית כציפור חסרת ייחוד.‬

16
00:02:00,333 --> 00:02:03,541
‫אך למי שמכיר את תבניות התעופה‬
‫עוצרות הנשימה שלה,‬

17
00:02:03,625 --> 00:02:05,166
‫המכונות ״המיות״,‬

18
00:02:06,000 --> 00:02:08,833
‫המין הזה הוא אחד מפלאי הטבע,‬

19
00:02:09,416 --> 00:02:11,708
‫ומקור בלתי אכזב למסתורין.‬

20
00:02:12,750 --> 00:02:14,083
‫במקרה הזה,‬

21
00:02:14,166 --> 00:02:16,750
‫בז נודד מגיע, בחיפוש אחר ארוחה.‬

22
00:02:16,833 --> 00:02:18,958
‫ניתן לראות אותו בקצה התמונה.‬

23
00:02:20,625 --> 00:02:21,791
‫ובן רגע,‬

24
00:02:21,875 --> 00:02:24,833
‫החופיות מתרחקות ממנו כעוף אחד,‬

25
00:02:25,916 --> 00:02:28,041
‫ויוצרות, ראשית, צורה של שעון חול,‬

26
00:02:29,958 --> 00:02:31,041
‫ולאחר מכן צורת כדור,‬

27
00:02:32,000 --> 00:02:33,625
‫ואז צורה שמזכירה ענן.‬

28
00:02:35,750 --> 00:02:36,666
‫ולבסוף,‬

29
00:02:36,750 --> 00:02:38,416
‫ומדהים מכול,‬

30
00:02:39,250 --> 00:02:40,875
‫ציפור במעופה.‬

31
00:02:44,583 --> 00:02:47,000
‫אף חופית אחת אינה נלכדת,‬

32
00:02:47,083 --> 00:02:49,375
‫והבז המסכן שב הביתה רעב.‬

33
00:02:49,458 --> 00:02:52,041
‫- מבוסס על סיפור קצר‬
‫מאת גיירמו דל טורו -‬

34
00:02:56,833 --> 00:03:00,166
‫אבל החופיות אינן זקוקות לטורף‬
‫כדי להפגין את היכולת הזו.‬

35
00:03:00,250 --> 00:03:03,708
‫הן עושות זאת גם כשאין שום בז בסביבה.‬

36
00:03:04,291 --> 00:03:07,833
‫אז כיצד, ומדוע, מינים כה מועטים‬

37
00:03:07,916 --> 00:03:10,500
‫עורכים מפגנים יוצאי דופן שכאלה,‬

38
00:03:11,125 --> 00:03:14,375
‫ויוצרים תבניות תנועה מושלמות במאות,‬

39
00:03:14,458 --> 00:03:15,375
‫באלפים,‬

40
00:03:15,458 --> 00:03:19,875
‫לפעמים אפילו מיליונים,‬
‫ללא שום התנגשויות או בלבול?‬

41
00:03:20,500 --> 00:03:24,916
‫מדענים ואורניתולוגים‬
‫מנסים למצוא את התשובה כבר עשרות שנים.‬

42
00:03:25,666 --> 00:03:30,750
‫לאחרונה הם החלו אפילו לשקול‬
‫רעיונות מסתוריים כגון טלפתיה טבעית.‬

43
00:03:32,083 --> 00:03:34,250
‫עוד לא השתכנענו לחלוטין‬

44
00:03:34,333 --> 00:03:38,000
‫שמתרחש פה משהו מיסטי‬
‫כמו קריאת מחשבות בין ציפורים,‬

45
00:03:39,833 --> 00:03:43,333
‫אבל אנחנו מקדישים‬
‫את מלוא המאמצים למציאת תשובות.‬

46
00:03:45,791 --> 00:03:48,958
‫היינו רוצים להודות למר וגברת מונטגיו,‬

47
00:03:49,041 --> 00:03:51,291
‫התורמים שלנו, שנמצאים כאן הערב.‬

48
00:03:56,333 --> 00:03:58,583
‫תודה רבה לכם על נדיבותכם.‬

49
00:03:59,083 --> 00:04:01,625
‫ובייחוד, על המסרטה החדשה שלנו.‬

50
00:04:02,208 --> 00:04:04,875
‫זה לוקסוס שמעולם לא יכולנו להרשות לעצמנו,‬

51
00:04:04,958 --> 00:04:07,166
‫והיא תחולל שינוי במחקר שלנו.‬

52
00:04:09,500 --> 00:04:11,375
‫ולאות תודה,‬

53
00:04:11,875 --> 00:04:15,583
‫יש לנו קטע קצר על זרזירים‬
‫שאדגר צילם לאחרונה.‬

54
00:04:16,166 --> 00:04:17,041
‫צילומי ניסיון.‬

55
00:04:48,833 --> 00:04:51,875
‫אתם צריכים להודות לננסי.‬
‫היא ניהלה את הכול.‬

56
00:04:54,875 --> 00:04:56,500
‫איפה צילמת דבר כזה?‬

57
00:04:56,583 --> 00:04:57,833
‫בצפון מדינת ניו יורק.‬

58
00:04:57,916 --> 00:04:59,541
‫השתמשת במסרטה בעבר?‬

59
00:05:01,958 --> 00:05:05,625
‫הם בין המינים היחידים‬
‫ששרדו את התקופה הפרהיסטורית.‬

60
00:05:05,708 --> 00:05:07,125
‫קטנים בהרבה, כמובן,‬

61
00:05:07,833 --> 00:05:11,125
‫אבל ללא שינוי ניכר, וזה מרתק בעיניי.‬

62
00:05:11,708 --> 00:05:13,750
‫אני גם אוהב מאוד לעשות תחקירים.‬

63
00:05:13,833 --> 00:05:16,583
‫שימו אותי בחדר עם ערימת ספרים, ואני שמח.‬

64
00:05:17,250 --> 00:05:18,958
‫ומה לגבייך, גברת בראדלי?‬

65
00:05:19,916 --> 00:05:22,166
‫מה את הכי אוהבת בציפורים?‬

66
00:05:24,541 --> 00:05:25,625
‫את החופש שלהן.‬

67
00:05:28,000 --> 00:05:31,541
‫מי לא היה רוצה לפרוש כנף‬
‫ולברוח מהעולם בצורה כזו לפעמים?‬

68
00:05:35,666 --> 00:05:37,708
‫שמחתי מאוד לשמוע על המסע שלך.‬

69
00:05:38,250 --> 00:05:41,000
‫אני נרגש שהוא הגיע סוף סוף.‬
‫אנחנו מתכננים אותו כבר חודשים.‬

70
00:05:41,083 --> 00:05:42,416
‫בשורות טובות מאוד לשניכם.‬

71
00:05:44,458 --> 00:05:46,083
‫אחרי כל מה שעברתם.‬

72
00:05:54,916 --> 00:05:56,208
‫צר לי מאוד, אדגר.‬

73
00:05:57,625 --> 00:05:59,875
‫התכוונתי להתקשר אליך לפני חודשים, אבל…‬

74
00:06:03,458 --> 00:06:06,000
‫אם אלוהים קיים, הוא בהחלט אכזר מאוד.‬

75
00:06:30,916 --> 00:06:33,750
‫יופי של יום בחרתם. קר וסוער.‬

76
00:06:33,833 --> 00:06:35,583
‫מזג אוויר מושלם לחופיות.‬

77
00:06:35,666 --> 00:06:37,666
‫הן בכל רחבי האי כרגע.‬

78
00:06:37,750 --> 00:06:39,208
‫לא חסר.‬

79
00:06:39,291 --> 00:06:42,125
‫הבית קרוב למפרץ, והוא מוקף בהן.‬

80
00:06:42,208 --> 00:06:43,291
‫יש שם בית?‬

81
00:06:43,375 --> 00:06:45,625
‫הגברת הכינה לכם חדרים.‬

82
00:06:45,708 --> 00:06:48,375
‫מזמן לא התארח שם מישהו.‬

83
00:06:48,458 --> 00:06:50,750
‫זה לא מלון פאר, אבל זה בסדר.‬

84
00:06:50,833 --> 00:06:52,541
‫לא הייתם צריכים לעשות את זה.‬

85
00:06:52,625 --> 00:06:56,333
‫לא יכולנו לתת לכם לישון באוהלים‬
‫במזג אוויר כזה, למען השם.‬

86
00:06:56,875 --> 00:06:57,958
‫אנחנו רגילים.‬

87
00:06:58,041 --> 00:06:59,458
‫הפעלתי את הגנרטור,‬

88
00:06:59,541 --> 00:07:01,583
‫אז יהיה לכם חשמל,‬

89
00:07:01,666 --> 00:07:04,041
‫מים זורמים, קורת גג מעל ראשכם.‬

90
00:07:04,125 --> 00:07:05,708
‫זה נחמד מאוד מצדכם.‬

91
00:07:06,291 --> 00:07:07,375
‫תגידו,‬

92
00:07:07,458 --> 00:07:10,541
‫הדבר הזה שהן עושות, כשהן עפות ככה בלהקה…‬

93
00:07:11,166 --> 00:07:12,875
‫למה הן עושות את זה?‬

94
00:07:27,708 --> 00:07:30,208
‫ציפיתי לבקתה. הוא ענקי!‬

95
00:07:31,166 --> 00:07:35,083
‫למה מישהו חש צורך לבנות פה בית גדול כל כך?‬

96
00:07:35,166 --> 00:07:36,333
‫אין שום דבר בסביבה.‬

97
00:07:37,208 --> 00:07:39,458
‫הבעלים הקודמים תרמו אותו למדינה.‬

98
00:07:39,541 --> 00:07:40,916
‫הרבה כסף, מעט שכל.‬

99
00:07:41,000 --> 00:07:42,708
‫מישהו חי פה בקביעות?‬

100
00:07:43,375 --> 00:07:45,333
‫הבעלים בנה אותו לבת שלו, נדמה לי.‬

101
00:07:45,833 --> 00:07:46,875
‫ללוות אתכם פנימה?‬

102
00:07:54,166 --> 00:07:56,375
‫קבלו את סליחתנו. הבית כל כך גדול…‬

103
00:07:56,458 --> 00:07:58,041
‫לא יכולנו לפנות את הכול.‬

104
00:07:58,125 --> 00:08:00,208
‫זה לוקסוס בשבילנו, באמת.‬

105
00:08:01,000 --> 00:08:03,458
‫יש בולי עץ חדשים באח כאן,‬

106
00:08:04,083 --> 00:08:06,250
‫וגם בחדרי השינה בקומה השנייה,‬

107
00:08:06,333 --> 00:08:08,541
‫והתנור במטבח הוא קמין עצים.‬

108
00:08:09,166 --> 00:08:11,375
‫יש הרבה עצים בחוץ. אראה לכם איפה.‬

109
00:08:11,458 --> 00:08:13,583
‫ואראה לכם איפה הגנרטור בדרך החוצה.‬

110
00:08:29,833 --> 00:08:32,333
‫- לאהובתי -‬

111
00:08:37,041 --> 00:08:39,833
‫אחזור ביום ראשון הבא עם אספקה נוספת.‬

112
00:08:41,125 --> 00:08:42,125
‫שוב תודה.‬

113
00:08:43,083 --> 00:08:44,375
‫בהצלחה בצפרות.‬

114
00:09:05,250 --> 00:09:07,250
‫ניסיון.‬

115
00:09:07,833 --> 00:09:10,291
‫5 באוקטובר, 1951.‬

116
00:09:10,375 --> 00:09:12,416
‫היום הראשון באי ביג הארבור.‬

117
00:09:46,833 --> 00:09:49,541
‫להקה אדירה מתאספת על השרטון,‬

118
00:09:49,625 --> 00:09:51,625
‫וזיהיתי בז נודד בשמיים.‬

119
00:09:52,208 --> 00:09:53,291
‫אני בא.‬

120
00:10:02,958 --> 00:10:03,916
‫הן באות.‬

121
00:10:04,416 --> 00:10:05,708
‫יפות קטנות שלי.‬

122
00:10:55,000 --> 00:10:56,375
‫איזו התחשבות.‬

123
00:10:58,000 --> 00:11:00,666
‫מגבות נקיות, סדינים נקיים…‬

124
00:11:01,541 --> 00:11:03,000
‫זה מעל ומעבר.‬

125
00:11:03,083 --> 00:11:05,375
‫קורנל בטח שילמו להם פרוטות.‬

126
00:11:05,458 --> 00:11:07,041
‫הם פשוט אנשים טובים.‬

127
00:11:10,166 --> 00:11:11,791
‫אני מאושר שאנחנו כאן.‬

128
00:11:31,000 --> 00:11:32,333
‫אני עייפה מאוד.‬

129
00:11:36,916 --> 00:11:39,041
‫מחר יהיה היום השלם הראשון שלנו.‬

130
00:11:39,833 --> 00:11:40,708
‫כמובן.‬

131
00:11:42,875 --> 00:11:44,208
‫פשוט לא ישנתי.‬

132
00:11:45,083 --> 00:11:46,041
‫אין בעיה.‬

133
00:13:43,583 --> 00:13:48,291
‫5 באוקטובר, 1951,‬
‫שש בערב, האי ביג הארבור.‬

134
00:13:48,875 --> 00:13:51,916
‫חופיות רבות מאוד התקבצו במפרץ.‬

135
00:13:52,583 --> 00:13:54,333
‫כ־30 אלף…‬

136
00:13:58,250 --> 00:14:00,125
‫מה קרה?‬
‫-אין לי מושג.‬

137
00:14:01,500 --> 00:14:03,625
‫אני אבדוק. תחזור למיטה.‬

138
00:14:05,166 --> 00:14:06,041
‫לך.‬

139
00:14:24,125 --> 00:14:25,541
‫הכנתי לך כריכים.‬

140
00:14:26,250 --> 00:14:27,125
‫תודה.‬

141
00:14:27,666 --> 00:14:29,166
‫תאכלי אותם.‬
‫-כן.‬

142
00:15:42,083 --> 00:15:43,666
‫אכלת את הכריך שהכנתי?‬

143
00:15:46,250 --> 00:15:47,916
‫כן, הוא היה טעים מאוד.‬

144
00:15:49,208 --> 00:15:50,208
‫נתראה בקרוב.‬

145
00:15:50,291 --> 00:15:54,500
‫אכפת לך אם לא אגיע הערב?‬
‫אני צריכה לארגן את מערכת הקטלוג שלי.‬

146
00:15:56,208 --> 00:15:58,166
‫אתה יכול להציב את המיקרופון שהשארתי.‬

147
00:15:58,250 --> 00:15:59,791
‫יש לו טווח רחב. הכנתי אותו.‬

148
00:16:00,541 --> 00:16:01,625
‫אין בעיה.‬

149
00:16:01,708 --> 00:16:03,416
‫אוכל להתחיל בהכנת ארוחת הערב.‬

150
00:17:01,625 --> 00:17:02,458
‫הלו?‬

151
00:17:04,416 --> 00:17:05,250
‫הלו!‬

152
00:17:07,166 --> 00:17:08,166
‫אני כאן.‬

153
00:17:10,333 --> 00:17:12,458
‫מה את עושה כאן בחושך?‬

154
00:17:13,208 --> 00:17:14,500
‫העיניים שלך ייהרסו.‬

155
00:17:15,916 --> 00:17:17,333
‫הן כבר הרוסות.‬

156
00:17:20,041 --> 00:17:24,125
‫פספסת מראה מדהים הערב. אולי היפה מכולם.‬

157
00:17:24,208 --> 00:17:26,625
‫אתה תמיד אומר את זה כשאני לא שם.‬

158
00:17:26,708 --> 00:17:27,541
‫לא נכון.‬

159
00:17:28,333 --> 00:17:29,166
‫זה מה שאני אומר?‬

160
00:17:32,625 --> 00:17:34,375
‫השגתי הקלטות טובות, אני חושב.‬

161
00:17:34,458 --> 00:17:36,250
‫תודה.‬
‫-הן היו רועשות מאוד.‬

162
00:17:36,833 --> 00:17:37,791
‫נהדר.‬

163
00:17:39,791 --> 00:17:41,041
‫הכנתי תבשיל.‬

164
00:17:41,625 --> 00:17:42,500
‫את מופלאה.‬

165
00:17:43,333 --> 00:17:44,791
‫אבעיר אש באח.‬

166
00:17:54,541 --> 00:17:57,416
‫האחיות ברונטה, ״מדאם בובארי״…‬

167
00:17:57,916 --> 00:17:59,625
‫״החטא ועונשו.״‬

168
00:17:59,708 --> 00:18:01,416
‫״טס לבית דרברוויל״…‬

169
00:18:01,500 --> 00:18:03,041
‫ספרים קלילים.‬

170
00:18:03,125 --> 00:18:04,625
‫מה את קוראת?‬

171
00:18:05,666 --> 00:18:09,166
‫״מנהגי החיזור של החופית‬
‫באזור הטונדרה בקנדה.״‬

172
00:18:10,000 --> 00:18:11,375
‫נשמע פרובוקטיבי.‬

173
00:18:11,458 --> 00:18:12,583
‫אכן.‬

174
00:18:13,125 --> 00:18:15,791
‫אנחנו בכלל לא חוקרים אותן‬
‫בעונת ההזדווגות, יקירתי.‬

175
00:18:15,875 --> 00:18:18,666
‫כל היבט בהתנהגות שלהן יכול להיות רמז.‬

176
00:18:18,750 --> 00:18:22,250
‫איך הן מזדווגות, מקננות, מחפשות אחר מזון…‬

177
00:18:22,833 --> 00:18:26,583
‫מדוע הן אינן מבצעות המיות‬
‫במהלך עונת ההזדווגות, למשל?‬

178
00:18:26,666 --> 00:18:28,041
‫הן עסוקות מדי בהתעלסות.‬

179
00:18:59,000 --> 00:19:00,083
‫ריקוד החופית.‬

180
00:19:07,333 --> 00:19:08,333
‫בואי.‬

181
00:19:09,041 --> 00:19:09,875
‫לא.‬
‫-בבקשה.‬

182
00:19:09,958 --> 00:19:11,541
‫לא, אני רוצה לקרוא.‬

183
00:19:11,625 --> 00:19:12,458
‫בואי.‬

184
00:19:13,708 --> 00:19:14,541
‫בבקשה.‬

185
00:19:29,125 --> 00:19:30,166
‫אדגר, לא.‬

186
00:19:31,125 --> 00:19:32,333
‫אין לי מצב רוח.‬

187
00:19:39,125 --> 00:19:40,625
‫אף פעם אין לך מצב רוח.‬

188
00:20:57,000 --> 00:20:57,833
‫אדגר.‬

189
00:21:02,208 --> 00:21:03,041
‫אדגר.‬

190
00:22:39,708 --> 00:22:40,583
‫אדגר!‬

191
00:22:40,666 --> 00:22:41,500
‫מה?‬

192
00:22:49,166 --> 00:22:51,791
‫מה הן עושות, למען השם?‬

193
00:22:52,583 --> 00:22:53,791
‫הן חולות?‬

194
00:22:53,875 --> 00:22:55,333
‫תופסות מחסה מפני הקור?‬

195
00:22:55,416 --> 00:22:57,041
‫הן מותאמות לקור.‬

196
00:22:58,333 --> 00:23:01,750
‫לא שמעתי על חופית שקיננה מעל גובה השיחים,‬

197
00:23:01,833 --> 00:23:03,625
‫ובטח שלא בעליית גג.‬

198
00:23:14,000 --> 00:23:16,041
‫חופיות יקרות שלי,‬

199
00:23:17,000 --> 00:23:18,208
‫מה אתן עושות?‬

200
00:24:09,666 --> 00:24:11,125
‫אני מקליטה.‬

201
00:24:36,541 --> 00:24:37,375
‫אדגר?‬

202
00:26:01,708 --> 00:26:03,791
‫קר לי נורא.‬

203
00:26:10,625 --> 00:26:11,458
‫נו?‬

204
00:26:12,250 --> 00:26:14,833
‫הן נשמעות אחרת. נוגות יותר.‬

205
00:26:16,583 --> 00:26:17,833
‫לא שמעת את זה?‬

206
00:26:17,916 --> 00:26:18,958
‫את מה?‬

207
00:26:19,875 --> 00:26:21,083
‫תן לי אותן.‬

208
00:26:40,333 --> 00:26:41,416
‫מה שמעת?‬

209
00:26:52,166 --> 00:26:54,791
‫לא ישנת. את עייפה מאוד.‬

210
00:26:55,916 --> 00:26:58,166
‫הקשבתי לזה מספר פעמים.‬

211
00:26:59,958 --> 00:27:01,750
‫אני לא מבינה מה קרה.‬

212
00:27:01,833 --> 00:27:03,375
‫לא השתמשת בסרט הקלטה ישן?‬

213
00:27:03,458 --> 00:27:06,458
‫ממתי אני משתמשת בסרטי הקלטה פעמיים?‬
‫אני לא טיפשה.‬

214
00:27:06,541 --> 00:27:08,500
‫טוב, אל תערפי לי את הראש.‬

215
00:27:08,583 --> 00:27:11,416
‫אולי זה יעזור אם תגידי לי‬
‫מה אני אמור לשמוע.‬

216
00:27:39,333 --> 00:27:40,375
‫נו, טוב…‬

217
00:27:41,166 --> 00:27:43,083
‫היה טוב וטוב שהיה.‬

218
00:28:06,708 --> 00:28:10,041
‫״הן נעות כמו‬
‫טביעת אצבע שיכורה לאורך השמיים.״‬

219
00:28:15,125 --> 00:28:16,125
‫ריצ׳רד וילבור.‬

220
00:28:16,666 --> 00:28:18,583
‫הוא מדבר על המיות.‬

221
00:28:19,208 --> 00:28:20,291
‫שיר יפהפה.‬

222
00:28:26,500 --> 00:28:27,416
‫מה?‬

223
00:28:29,000 --> 00:28:32,291
‫״הן נעות כמו‬
‫טביעת אצבע שיכורה לאורך השמיים.״‬

224
00:28:32,791 --> 00:28:33,666
‫מה?‬

225
00:28:34,833 --> 00:28:35,916
‫המיות.‬

226
00:28:38,416 --> 00:28:39,500
‫זה טוב.‬

227
00:28:42,708 --> 00:28:45,750
‫אני לא מוצאת מקרה אחד‬

228
00:28:45,833 --> 00:28:48,541
‫שבו חופיות אלפיניות קיננו‬
‫במבנה מעשה ידי אדם.‬

229
00:28:50,666 --> 00:28:52,375
‫זה לא מוזר בעיניך?‬

230
00:28:52,458 --> 00:28:56,166
‫בטח נתייסר שנים בניסיון להבין את זה.‬

231
00:28:57,000 --> 00:28:59,708
‫זה כאילו הן נמשכות לבית הזה.‬

232
00:28:59,791 --> 00:29:00,875
‫נמשכות?‬

233
00:29:00,958 --> 00:29:02,291
‫לבית הזה?‬

234
00:29:02,791 --> 00:29:03,750
‫הרחקת לכת.‬

235
00:29:04,750 --> 00:29:08,625
‫למה הן מקננות בבית הזה,‬
‫ולא בשום מקום אחר בעולם?‬

236
00:29:09,291 --> 00:29:10,666
‫למיטב ידיעתנו, בינתיים.‬

237
00:29:17,125 --> 00:29:19,000
‫הבית הזה עושה לי צמרמורת.‬

238
00:29:19,083 --> 00:29:20,875
‫ככה זה בבתים ישנים.‬

239
00:29:20,958 --> 00:29:22,000
‫הם מצמררים.‬

240
00:29:22,500 --> 00:29:23,833
‫אפשר להקריא לך עוד?‬

241
00:29:25,250 --> 00:29:27,291
‫מה המשפחה הזאת עשתה פה?‬

242
00:29:28,375 --> 00:29:29,916
‫זאת שעל הקירות.‬

243
00:29:30,000 --> 00:29:31,208
‫אני לא יודע, אהובתי.‬

244
00:29:31,791 --> 00:29:35,125
‫למה הם השאירו את כל הרהיטים והחפצים שלהם,‬

245
00:29:35,625 --> 00:29:37,041
‫שיעלו אבק?‬

246
00:29:37,833 --> 00:29:39,041
‫במשך עשרות שנים?‬

247
00:29:40,583 --> 00:29:42,541
‫יוצא לך הקמט הזה, שם.‬

248
00:29:43,500 --> 00:29:45,416
‫כשאת מנסה לפענח תעלומה.‬

249
00:29:47,750 --> 00:29:51,041
‫אני לא צריכה להזעיף פנים.‬
‫-לא, אני אוהב את זה. זה סקסי.‬

250
00:29:54,958 --> 00:29:55,791
‫את סקסית.‬

251
00:29:56,375 --> 00:29:58,791
‫אל תדבר שטויות.‬

252
00:30:06,875 --> 00:30:09,375
‫אני אוהב אותך, אשת ציפורים משוגעת.‬

253
00:30:13,458 --> 00:30:14,416
‫את אוהבת אותי?‬

254
00:30:30,250 --> 00:30:31,541
‫יש לי כאב ראש.‬

255
00:30:37,916 --> 00:30:38,750
‫אדגר.‬

256
00:30:41,541 --> 00:30:42,541
‫אל תיגע בי!‬

257
00:30:42,625 --> 00:30:44,458
‫למה?‬
‫-מה הטעם?‬

258
00:30:49,041 --> 00:30:50,708
‫הטעם הוא שאני אוהב אותך.‬

259
00:30:51,833 --> 00:30:52,833
‫אני מצטערת כל כך.‬

260
00:30:57,666 --> 00:30:59,541
‫אני פשוט צריכה…‬
‫-עוד זמן.‬

261
00:31:00,708 --> 00:31:01,541
‫אני יודע.‬

262
00:31:06,750 --> 00:31:08,708
‫לא התכוונתי להרגיז אותך.‬

263
00:31:11,083 --> 00:31:12,250
‫אניח לך.‬

264
00:31:15,166 --> 00:31:16,291
‫אדגר.‬

265
00:31:49,125 --> 00:31:50,875
‫קר לי נורא.‬

266
00:31:50,958 --> 00:31:53,083
‫מי שם?‬
‫-מה קרה?‬

267
00:31:58,083 --> 00:31:59,333
‫היה לי חלום רע.‬

268
00:32:00,708 --> 00:32:01,541
‫סליחה.‬

269
00:32:02,625 --> 00:32:04,833
‫כל כך מחניק פה, עם האח.‬

270
00:32:05,541 --> 00:32:07,708
‫אפשר לפתוח? רק קצת?‬

271
00:32:08,250 --> 00:32:09,083
‫כן.‬

272
00:32:14,791 --> 00:32:17,125
‫אכפת לך אם אשן ליד החלון?‬

273
00:32:18,250 --> 00:32:19,208
‫זה בסדר.‬

274
00:34:51,500 --> 00:34:52,833
‫- חופש -‬

275
00:34:52,916 --> 00:34:53,916
‫זה יפהפה.‬

276
00:34:54,791 --> 00:34:57,000
‫אבל זה לא מוזר בעיניך?‬

277
00:34:57,500 --> 00:34:58,333
‫מדוע?‬

278
00:34:59,166 --> 00:35:01,416
‫מה המילה שאני תמיד מציינת‬

279
00:35:01,500 --> 00:35:04,166
‫כששואלים אותי מה מושך אותי בציפורים?‬

280
00:35:04,250 --> 00:35:05,583
‫אתה צוחק על זה.‬

281
00:35:07,083 --> 00:35:10,500
‫את תמיד מדברת על החופש שלהן.‬
‫-כן, נכון.‬

282
00:35:11,000 --> 00:35:11,875
‫חופש.‬

283
00:35:12,708 --> 00:35:16,166
‫רבים מרגישים כך כשהם צופים בהמיה, ננס.‬

284
00:35:17,291 --> 00:35:18,666
‫צר לי עליה.‬

285
00:35:19,291 --> 00:35:20,291
‫מה זאת אומרת?‬

286
00:35:20,875 --> 00:35:22,625
‫אני לא יודעת, זה פשוט המצב.‬

287
00:35:25,041 --> 00:35:27,583
‫לגור בבית הגדול הזה לבדה.‬

288
00:35:28,083 --> 00:35:31,625
‫נראה שבעלה ובנה היו פה. היא לא הייתה לבדה.‬

289
00:35:36,666 --> 00:35:41,166
‫זו רקמה מדויקת.‬
‫היא כנראה הייתה צפרית טובה.‬

290
00:35:43,583 --> 00:35:44,833
‫מה עשיתי הפעם?‬

291
00:35:48,000 --> 00:35:51,000
‫אני לא מבין מה את רוצה ממני.‬
‫-אני לא רוצה כלום.‬

292
00:35:53,583 --> 00:35:54,541
‫אני לא יודעת.‬

293
00:35:56,083 --> 00:35:56,916
‫עזוב.‬

294
00:35:59,833 --> 00:36:01,708
‫הצלחת לעבוד היום?‬

295
00:36:01,791 --> 00:36:03,833
‫עבודה זה לא הכול בחיים.‬

296
00:36:03,916 --> 00:36:06,000
‫אני יודע, ננסי, אבל באנו הנה לעבוד.‬

297
00:36:06,083 --> 00:36:08,125
‫חשבתי שאתה רוצה שאעשה הפסקה מדי פעם.‬

298
00:36:08,208 --> 00:36:09,375
‫זה נכון.‬

299
00:36:18,458 --> 00:36:19,750
‫זה יפהפה.‬

300
00:36:21,416 --> 00:36:22,791
‫אבל כשאני מסתכלת על זה,‬

301
00:36:23,750 --> 00:36:25,416
‫אני מרגישה רק עצבות.‬

302
00:36:26,000 --> 00:36:28,333
‫הזרוע שלה מושטת ככה…‬

303
00:36:29,416 --> 00:36:31,458
‫היא בטח הרגישה לכודה כאן.‬

304
00:36:36,791 --> 00:36:38,291
‫אני יודעת איך היא הרגישה.‬

305
00:37:11,000 --> 00:37:11,875
‫אווה.‬

306
00:38:50,583 --> 00:38:53,750
‫- לאהובתי -‬

307
00:39:06,083 --> 00:39:11,833
‫- אהובתי, אני משתוקק לאחוז אותך בזרועותיי.‬
‫אל תדאגי לגבי אשתי, אני חושב שהיא יודעת. -‬

308
00:39:17,791 --> 00:39:20,791
‫הוא כל הזמן כתב שיעזוב את אשתו לטובתה‬
‫אחרי שיחזור מהמלחמה,‬

309
00:39:20,875 --> 00:39:25,208
‫אבל כשהמלחמה נגמרה,‬
‫הוא מיד חזר לאשתו, כמובן, ואמר…‬

310
00:39:25,291 --> 00:39:28,875
‫״אוי לא, לא אוכל להיות איתך,‬
‫אהובתי. הלב שלי נשבר.״‬

311
00:39:29,458 --> 00:39:32,208
‫״אני חייב לכבד את הנישואים שלי״,‬
‫בלה בלה בלה.‬

312
00:39:32,791 --> 00:39:36,750
‫היא כנראה סיפרה לו שהיא בהיריון.‬
‫הוא מזכיר ילד, ואומר שישלם על זה.‬

313
00:39:36,833 --> 00:39:39,333
‫על המכתב הראשון, ידעתי שהוא נוכל.‬

314
00:39:40,208 --> 00:39:43,000
‫בטח לא היה לה מושג.‬
‫היא הייתה מסוחררת מרוב אהבה…‬

315
00:39:43,958 --> 00:39:45,291
‫את מרעישה מדי.‬

316
00:39:47,166 --> 00:39:50,333
‫הוא מעולם לא גר כאן ולא היה חלק מהמשפחה,‬

317
00:39:50,416 --> 00:39:52,333
‫למרות שזה נראה ככה בתמונות.‬

318
00:39:52,416 --> 00:39:54,875
‫למה את מתעניינת בסיפור שלהם כל כך?‬

319
00:39:55,458 --> 00:39:56,291
‫למה?‬

320
00:39:58,416 --> 00:40:02,041
‫מפני שאני רוצה לדעת‬
‫למה הם חיו באי הזה לבדם.‬

321
00:40:03,166 --> 00:40:04,000
‫זה עצוב.‬

322
00:40:05,125 --> 00:40:06,625
‫אנחנו מתגוררים בבית שלהם.‬

323
00:40:07,458 --> 00:40:11,125
‫ואת חושבת שזה נותן לך רשות‬
‫לקרוא את המכתבים הפרטיים שלהם?‬

324
00:40:11,750 --> 00:40:14,458
‫נורא כל כך לקרוא מכתבים של מישהו שמת?‬

325
00:40:14,541 --> 00:40:15,750
‫כן.‬

326
00:40:16,875 --> 00:40:18,000
‫ומניין לך שהם מתו?‬

327
00:40:20,833 --> 00:40:21,875
‫יש לי תחושה.‬

328
00:40:21,958 --> 00:40:23,875
‫יש לך שכל של מדענית.‬

329
00:40:23,958 --> 00:40:27,291
‫ממתי את מסתמכת על ״יש לי תחושה״‬
‫במקום על עובדות?‬

330
00:40:27,791 --> 00:40:30,791
‫כן, אדגר. חס וחלילה שאני ארגיש משהו.‬

331
00:40:30,875 --> 00:40:33,625
‫ברגע שאנשים מסוימים‬
‫נכנסים לבית ישן ומתפורר,‬

332
00:40:33,708 --> 00:40:35,416
‫הם מתחילים לראות רוחות רפאים.‬

333
00:40:37,125 --> 00:40:38,125
‫״אנשים מסוימים״?‬

334
00:40:40,291 --> 00:40:41,875
‫אני לא ״אנשים מסוימים״.‬

335
00:40:42,541 --> 00:40:44,375
‫ואני לא מאמינה ברוחות רפאים.‬

336
00:40:44,458 --> 00:40:47,916
‫הזרים הגמורים האלה‬
‫מעניינים אותך יותר מעבודת המחקר שלך.‬

337
00:40:48,583 --> 00:40:51,625
‫הקדשתי את חיי לעבודה הזאת.‬
‫-אני יודע.‬

338
00:40:51,708 --> 00:40:54,583
‫עבדתי קשה יותר מכל הגברים האלה,‬

339
00:40:54,666 --> 00:40:57,916
‫שמפזזים להם בהיכלי קורנל‬
‫כאילו הם איזו מתנה משמיים.‬

340
00:40:58,000 --> 00:40:59,625
‫אני יודע. אני מצטער.‬

341
00:41:02,041 --> 00:41:05,958
‫סליחה שגיליתי עניין‬
‫במשהו מלבד ציפורים לחמש דקות.‬

342
00:41:24,916 --> 00:41:25,750
‫אדגר.‬

343
00:41:29,583 --> 00:41:30,500
‫אדגר.‬

344
00:41:34,875 --> 00:41:35,708
‫כן?‬

345
00:41:35,791 --> 00:41:37,333
‫החופיות חזרו.‬

346
00:41:38,416 --> 00:41:39,875
‫אבוא בהמשך.‬

347
00:41:41,625 --> 00:41:43,333
‫נהיה פה מעניין.‬

348
00:41:43,416 --> 00:41:45,291
‫אבוא ברגע שאוכל.‬

349
00:42:10,250 --> 00:42:12,375
‫אימא כועסת עליי.‬

350
00:42:13,916 --> 00:42:15,375
‫מה עשית?‬

351
00:43:45,250 --> 00:43:46,416
‫איפה היית?‬

352
00:43:46,500 --> 00:43:47,333
‫עבדתי.‬

353
00:43:48,000 --> 00:43:49,916
‫אמרת שתחזור ברגע שתוכל.‬

354
00:43:50,000 --> 00:43:51,750
‫עשיתי את העבודה שלי.‬

355
00:43:54,250 --> 00:43:55,458
‫פתח את הדלת.‬

356
00:44:14,166 --> 00:44:16,833
‫אל תחזיק אותה חזק כל כך.‬
‫היא המומה, אתה תהרוג אותה.‬

357
00:44:16,916 --> 00:44:19,083
‫ננסי…‬
‫-בבקשה, אדגר. תניח אותה.‬

358
00:44:19,166 --> 00:44:21,791
‫מותק, המפרקת שלה שבורה.‬

359
00:44:25,166 --> 00:44:26,291
‫מסכנה.‬

360
00:44:27,208 --> 00:44:28,791
‫טוב, לא הכול אבוד.‬

361
00:44:28,875 --> 00:44:30,916
‫המוזיאון תמיד צריך עופות לפחלוץ.‬

362
00:44:33,625 --> 00:44:35,000
‫את בסדר?‬

363
00:44:36,625 --> 00:44:37,583
‫כן.‬

364
00:44:38,791 --> 00:44:39,791
‫כן, כמובן.‬

365
00:45:25,541 --> 00:45:27,250
‫קר לי נורא.‬

366
00:45:41,333 --> 00:45:43,625
‫מה עשית?‬

367
00:45:54,791 --> 00:45:55,625
‫ננסי.‬

368
00:45:56,916 --> 00:45:57,750
‫ננס!‬

369
00:45:59,125 --> 00:46:00,083
‫זה בסדר.‬

370
00:46:02,041 --> 00:46:03,708
‫זה בסדר, מותק.‬

371
00:46:08,666 --> 00:46:10,625
‫הדלת נפתחה מעצמה.‬

372
00:46:11,125 --> 00:46:12,625
‫ואז משהו…‬

373
00:46:15,625 --> 00:46:16,541
‫משהו…‬

374
00:46:18,250 --> 00:46:21,916
‫זה בית ישן. הכול זז וחורק.‬

375
00:46:26,500 --> 00:46:27,833
‫תני לזה לצאת, ננס.‬

376
00:46:29,833 --> 00:46:32,125
‫לא בכית בכלל, מאז…‬

377
00:46:34,875 --> 00:46:36,208
‫כל מה שקרה.‬

378
00:46:37,833 --> 00:46:39,833
‫יעשה לך טוב לתת לזה לצאת.‬

379
00:46:43,666 --> 00:46:46,875
‫רק אתמול אמרת לי‬
‫שאתה לא רוצה שארגיש.‬

380
00:46:48,333 --> 00:46:51,375
‫זה לא מה שאמרתי.‬
‫-אמרת שזה לא מדעי מצדי,‬

381
00:46:51,458 --> 00:46:52,875
‫להסתמך על התחושות שלי.‬

382
00:46:52,958 --> 00:46:55,958
‫לא, אמרתי שאני מופתע‬
‫שאת מסתמכת על התחושות שלך.‬

383
00:46:56,041 --> 00:46:58,541
‫מפני שזה נורא כל כך, נכון?‬

384
00:46:58,625 --> 00:47:01,125
‫לא, ננס. אני לא יודע מה…‬

385
00:47:01,208 --> 00:47:03,625
‫אז איזו רעיה אתה רוצה שאהיה, אדגר?‬

386
00:47:04,166 --> 00:47:07,041
‫זאת שמרגישה, או זאת שלא?‬

387
00:47:08,750 --> 00:47:10,916
‫מצטער, ננס. אני לא מושלם.‬

388
00:47:12,416 --> 00:47:13,625
‫אני משתדל.‬

389
00:47:14,708 --> 00:47:16,041
‫כן, אתה משתדל.‬

390
00:47:22,000 --> 00:47:23,750
‫אני לא רוצה לדבר יותר.‬

391
00:47:24,958 --> 00:47:26,166
‫אני רק רוצה לישון.‬

392
00:48:11,208 --> 00:48:12,041
‫שלום.‬

393
00:48:13,250 --> 00:48:14,125
‫שלום.‬

394
00:48:14,791 --> 00:48:17,208
‫הבאתי את כל מה שביקשתם.‬
‫-נהדר.‬

395
00:48:28,625 --> 00:48:29,833
‫מר גריבס?‬

396
00:48:32,625 --> 00:48:35,125
‫אתה יכול לספר לי מי גר בבית הזה?‬

397
00:48:35,208 --> 00:48:37,333
‫הבית ריק כבר עשרות שנים.‬

398
00:48:37,416 --> 00:48:39,000
‫אני יודעת, אבל…‬

399
00:48:39,583 --> 00:48:41,541
‫מי האנשים על הקירות?‬

400
00:48:43,083 --> 00:48:46,541
‫זה בטח יישמע טיפשי, אבל ראיתי דברים…‬

401
00:48:47,625 --> 00:48:48,458
‫כאן.‬

402
00:48:49,583 --> 00:48:52,875
‫זה הכול. דברים מוזרים מאוד.‬

403
00:48:53,875 --> 00:48:54,875
‫למה את מתכוונת?‬

404
00:49:02,958 --> 00:49:04,916
‫למה היא חיה דווקא כאן,‬

405
00:49:05,583 --> 00:49:06,875
‫לבדה, עם הבן שלה?‬

406
00:49:09,250 --> 00:49:10,791
‫המשפחה שלה שמה אותה כאן.‬

407
00:49:12,083 --> 00:49:13,375
‫זה היה מבודד מדי.‬

408
00:49:14,166 --> 00:49:15,541
‫וזה לא הסתדר.‬

409
00:49:16,166 --> 00:49:18,083
‫איך זה לא הסתדר?‬

410
00:49:19,291 --> 00:49:20,125
‫הילד מת.‬

411
00:49:21,208 --> 00:49:22,041
‫איך?‬

412
00:49:24,416 --> 00:49:26,708
‫בבקשה, מר גריבס. איך הוא מת?‬

413
00:49:28,333 --> 00:49:29,333
‫הוא טבע.‬

414
00:49:32,375 --> 00:49:34,166
‫היא הטביעה אותו, נכון?‬

415
00:49:36,791 --> 00:49:38,500
‫ואיפה האימא עכשיו?‬

416
00:49:39,708 --> 00:49:41,166
‫בבקשה, מר גריבס.‬

417
00:49:43,625 --> 00:49:45,208
‫היא שלחה יד בנפשה.‬

418
00:49:51,875 --> 00:49:54,291
‫זה קרה לפני 30 שנה, גברת בראדלי.‬

419
00:49:54,375 --> 00:49:55,625
‫מה יש לספר?‬

420
00:49:56,250 --> 00:49:57,791
‫הייתי רוצה לדעת.‬

421
00:49:57,875 --> 00:50:00,791
‫אשתי ואני עשינו מעל ומעבר‬
‫כדי לסדר לכם מקום לישון,‬

422
00:50:00,875 --> 00:50:02,583
‫מחוץ לקור הנורא הזה.‬

423
00:50:02,666 --> 00:50:04,666
‫באמת התאמצנו.‬

424
00:50:04,750 --> 00:50:07,333
‫כמובן. אנחנו אסירי תודה.‬

425
00:50:07,416 --> 00:50:12,791
‫אנשים טוענים שהם רואים פה דברים,‬
‫אבל זו רק התעניינות חולנית בסבלם של אחרים.‬

426
00:50:15,708 --> 00:50:18,500
‫אנשים רואים את מה שהם רוצים לראות.‬
‫-כמובן.‬

427
00:50:18,583 --> 00:50:20,416
‫זה גיבוב של שטויות.‬

428
00:50:21,583 --> 00:50:23,166
‫אני לא מאמין ברוחות רפאים.‬

429
00:50:32,166 --> 00:50:34,708
‫מה זה היה?‬
‫-מה?‬

430
00:50:35,416 --> 00:50:38,833
‫השיחה הארוכה והסוערת שלך עם החצרן.‬

431
00:50:39,583 --> 00:50:40,625
‫שום דבר.‬

432
00:50:40,708 --> 00:50:42,791
‫זה לא היה שום דבר.‬

433
00:50:48,583 --> 00:50:52,583
‫איך אני אמור לעזור לך‬
‫אם את לא מספרת לי דברים?‬

434
00:50:52,666 --> 00:50:55,875
‫כי בכל פעם שאני מספרת לך משהו,‬
‫זה לא מה שאתה רוצה לשמוע.‬

435
00:50:55,958 --> 00:50:57,416
‫אני רוצה לדעת.‬

436
00:51:00,458 --> 00:51:01,333
‫באמת.‬

437
00:51:05,500 --> 00:51:08,083
‫שאלתי אותו על האנשים שחיו פה.‬

438
00:51:09,833 --> 00:51:11,208
‫האם והילד.‬

439
00:51:12,333 --> 00:51:13,208
‫טוב.‬

440
00:51:18,041 --> 00:51:21,833
‫מפני שאני רואה ושומעת אותם מאז שהגענו הנה.‬

441
00:51:22,416 --> 00:51:23,625
‫מה זאת אומרת?‬

442
00:51:24,125 --> 00:51:26,541
‫ראיתי ושמעתי אותם.‬

443
00:51:27,875 --> 00:51:29,000
‫בבית הזה.‬

444
00:51:30,125 --> 00:51:31,416
‫את הקולות שלהם,‬

445
00:51:31,500 --> 00:51:33,500
‫את הצורות שלהם.‬

446
00:51:36,208 --> 00:51:39,458
‫והייתי מאושרת, ממש מאושרת, אדגר,‬

447
00:51:39,541 --> 00:51:42,375
‫אילו יכולתי לספר לך את זה, ושתאמין לי.‬

448
00:51:43,750 --> 00:51:46,583
‫אני יודע שאת לא ישנה כמו שצריך כבר שנה.‬

449
00:51:47,541 --> 00:51:53,500
‫אפילו אנשים שפויים ורציונליים כמוך‬
‫מתחילים לראות דברים כשהם לא ישנים.‬

450
00:51:53,583 --> 00:51:56,208
‫בבקשה, אדגר…‬
‫-לא ראיתי שום דבר, ננס.‬

451
00:51:56,291 --> 00:51:59,125
‫לא רוחות ולא שדים, רק בית גדול ועצוב.‬

452
00:51:59,208 --> 00:52:01,958
‫אז תסלחי לי, אני מנסה להבין.‬

453
00:52:02,041 --> 00:52:05,666
‫אל תגיד לי שאתה מנסה להבין,‬
‫כאילו אני איזו משוגעת.‬

454
00:52:05,750 --> 00:52:08,291
‫מעולם לא אמרתי שאת משוגעת.‬

455
00:52:08,375 --> 00:52:12,208
‫אני רק יודע שחטפת את המכה הכי קשה‬
‫שכל אם, שכל אדם יכול לחטוף,‬

456
00:52:12,291 --> 00:52:14,041
‫ואני מאוד חושש לשלומך.‬

457
00:52:14,125 --> 00:52:15,583
‫למה תמיד מדובר בי?‬

458
00:52:16,708 --> 00:52:18,416
‫גם אתה עברת את זה, אדגר.‬

459
00:52:18,500 --> 00:52:21,000
‫למה שלא תספר לי איך אתה מרגיש, לשם שינוי?‬

460
00:52:21,083 --> 00:52:22,916
‫בסדר! אני מרגיש אבוד!‬

461
00:52:23,708 --> 00:52:25,541
‫אני מרגיש כועס.‬

462
00:52:25,625 --> 00:52:28,625
‫אני מרגיש שהלב שלי שבור לרסיסים.‬

463
00:52:30,000 --> 00:52:31,625
‫ואני לא מבין אותך.‬

464
00:52:31,708 --> 00:52:35,333
‫אני לא מבין איך ייתכן‬
‫שאווה היקרה שלנו מתה,‬

465
00:52:35,416 --> 00:52:39,041
‫ושאת לא הזלת דמעה,‬
‫אף לא דמעה אחת, בשנה שחלפה.‬

466
00:52:39,125 --> 00:52:40,458
‫אתה רוצה שאבכה בשבילך?‬

467
00:52:41,291 --> 00:52:43,625
‫זה ישפר את המצב?‬
‫-לא, ודאי שלא.‬

468
00:52:43,708 --> 00:52:46,500
‫רק חשבתי שאם הייתה בוכה על בתה.‬

469
00:52:48,625 --> 00:52:52,208
‫באנו הנה כדי לשפר את המצב,‬
‫ועכשיו אנחנו כאן, ואת…‬

470
00:52:52,708 --> 00:52:54,583
‫נראה שאכפת לך יותר מהאנשים האלה,‬

471
00:52:54,666 --> 00:52:57,875
‫האנשים המתים האלה, מאשר מהבת שלך.‬

472
00:53:00,416 --> 00:53:02,041
‫שאלת אותי איך אני מרגיש.‬

473
00:53:05,375 --> 00:53:07,125
‫ככה אני מרגיש.‬

474
00:53:11,791 --> 00:53:17,125
‫מעולם לא נתת לי להיכנס, ננס.‬
‫אף לא פעם אחת, בשנה הנוראה הזאת.‬

475
00:53:18,000 --> 00:53:20,291
‫אני משתדל, ומשתדל,‬

476
00:53:20,375 --> 00:53:23,458
‫ואני מרגיש שאת חומקת ממני.‬

477
00:53:26,041 --> 00:53:31,250
‫אני רוצה, יותר מכל דבר בעולם,‬
‫שנישאר ביחד, אבל אני לא…‬

478
00:53:38,416 --> 00:53:40,375
‫אשן כאן למטה הלילה.‬

479
00:53:41,750 --> 00:53:45,125
‫אצא לעמדה שלי מוקדם בבוקר, לפני השחר.‬

480
00:53:46,500 --> 00:53:48,250
‫אלא אם כן את רוצה שאשאר.‬

481
00:53:52,166 --> 00:53:53,083
‫פשוט…‬

482
00:53:54,250 --> 00:53:55,958
‫תגידי לי, ננס,‬

483
00:53:56,750 --> 00:53:57,625
‫ואשאר.‬

484
00:54:07,625 --> 00:54:08,958
‫אהיה זמין בקשר.‬

485
00:54:59,333 --> 00:55:00,166
‫אדגר!‬

486
00:55:12,791 --> 00:55:15,500
‫״נומי‬

487
00:55:16,000 --> 00:55:18,250
‫״נומי‬

488
00:55:18,333 --> 00:55:22,833
‫״נומי, תינוקת של אימא‬

489
00:55:23,958 --> 00:55:25,666
‫״שני…״‬

490
00:55:48,000 --> 00:55:49,625
‫אימא כועסת עליי.‬

491
00:55:59,791 --> 00:56:04,500
‫מה עשית?‬

492
00:56:05,291 --> 00:56:07,125
‫מה עשית?‬

493
00:56:24,375 --> 00:56:25,500
‫די!‬

494
00:56:32,583 --> 00:56:33,583
‫תניחי לו!‬

495
00:56:36,583 --> 00:56:39,916
‫תניחי לו!‬

496
00:56:58,750 --> 00:57:00,833
‫אימא כועסת עליי.‬

497
00:57:06,583 --> 00:57:08,875
‫ואני לא יודע למה.‬

498
00:57:11,583 --> 00:57:12,708
‫חמוד שלי.‬

499
00:57:16,833 --> 00:57:19,000
‫אימא שלך עשתה לך משהו רע.‬

500
00:57:22,916 --> 00:57:23,958
‫נפגעת.‬

501
00:57:27,708 --> 00:57:29,458
‫ואתה כבר לא חי.‬

502
00:57:37,041 --> 00:57:40,208
‫לא עשית שום דבר רע.‬

503
00:57:43,166 --> 00:57:44,916
‫היית הילד המושלם.‬

504
00:57:45,500 --> 00:57:47,791
‫קר לי נורא.‬

505
00:57:48,791 --> 00:57:51,166
‫חשוך פה נורא.‬

506
00:57:53,458 --> 00:57:55,500
‫בוא אל האור, חמוד שלי.‬

507
00:57:56,958 --> 00:57:58,916
‫חמים פה. אתה יכול?‬

508
00:58:02,833 --> 00:58:03,791
‫קח את ידי.‬

509
00:58:06,291 --> 00:58:08,916
‫כבר לא תרגיש בדידות או קור.‬

510
00:58:17,916 --> 00:58:19,625
‫רוץ אל האור, חמוד שלי.‬

511
00:58:21,083 --> 00:58:22,083
‫אתה מוגן.‬

512
00:58:23,333 --> 00:58:24,500
‫רוץ אל האור.‬

513
00:58:25,916 --> 00:58:27,333
‫רוץ אל האור!‬

514
00:59:01,708 --> 00:59:06,708
‫מה עשית?‬

515
00:59:28,333 --> 00:59:29,333
‫לא!‬

516
01:00:47,625 --> 01:00:48,500
‫ננסי?‬

517
01:00:51,708 --> 01:00:52,541
‫ננס?‬

518
01:01:00,208 --> 01:01:01,041
‫אדגר.‬

519
01:01:04,083 --> 01:01:04,916
‫כן.‬

520
01:01:06,291 --> 01:01:07,416
‫את בסדר?‬

521
01:01:13,000 --> 01:01:14,083
‫אני מצטערת.‬

522
01:01:18,750 --> 01:01:19,916
‫אני כל כך מצטערת.‬

523
01:01:25,375 --> 01:01:27,083
‫הייתי אבודה כל כך.‬

524
01:01:30,416 --> 01:01:33,125
‫כמובן, יקירתי. אני מבין.‬

525
01:01:36,041 --> 01:01:37,041
‫אני אוהבת אותך.‬

526
01:01:39,375 --> 01:01:41,041
‫גם אני אוהב אותך, יקירתי.‬

527
01:01:42,500 --> 01:01:43,666
‫כל כך.‬

528
01:01:50,166 --> 01:01:52,041
‫אני רוצה לדבר על אווה.‬

529
01:02:58,166 --> 01:02:59,708
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬