1
00:00:19,227 --> 00:00:22,564
‫בוקר טוב. אני לוגאן קרופורד‬
‫עם עדכון לידיעה שבכותרות.‬

2
00:00:22,564 --> 00:00:26,026
‫חלפו כמעט 8 חודשים‬
‫מאז שיותר מ-700 בני אדם איבדו את חייהם‬

3
00:00:26,026 --> 00:00:30,321
{\an8}‫באירוע הסדקים שנפערו בשלוש המדינות,‬
‫וגופותיהם של רבים מהם טרם נמצאו.‬

4
00:00:30,321 --> 00:00:34,576
‫ואף שהקהילה המדעית‬
‫ממשיכה לחקור את הגורמים לסדקים,‬

5
00:00:34,576 --> 00:00:40,331
‫יותר ויותר אנשים מאמינים‬
‫שהאירוע קשור לנוסעי טיסת 828.‬

6
00:00:56,973 --> 00:01:00,101
‫תודה לאל. הגעתם לכאן מהר...‬

7
00:01:00,977 --> 00:01:02,645
‫מוקד החירום, מה מקרה החירום?‬

8
00:01:26,878 --> 00:01:28,880
‫מוקד החירום, מה מקרה החירום?‬

9
00:01:30,340 --> 00:01:32,425
‫הלו? אתם שם?‬

10
00:01:33,760 --> 00:01:35,720
‫מוקד החירום, מה מקרה החירום?‬

11
00:01:38,681 --> 00:01:40,934
‫היי, אל תגזימי עם הגבינה, בסדר?‬

12
00:01:40,934 --> 00:01:44,437
‫היא צריכה להספיק עד יום המשכורת.‬

13
00:01:44,437 --> 00:01:46,439
‫אני יודעת. אני לא תינוקת.‬

14
00:01:46,439 --> 00:01:50,735
‫בסדר. טוב, ידעת שגבינה גורמת לך להפליץ?‬

15
00:01:53,655 --> 00:01:57,325
‫בלי פרצופים עצובים, בסדר?‬
‫ימי שלישי הם ימים שמחים.‬

16
00:01:57,325 --> 00:01:58,785
‫לא בשביל גבריאל.‬

17
00:01:59,744 --> 00:02:04,415
‫טוב, אני יודעת ששמונת החודשים האחרונים‬
‫היו ממש קשים בשבילך,‬

18
00:02:04,415 --> 00:02:07,001
‫אבל אתה בריא ושלם,‬

19
00:02:07,001 --> 00:02:11,631
‫ואף אחד לא יודע שאתה נוסע מ-828,‬
‫ואני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך.‬

20
00:02:13,091 --> 00:02:15,927
‫לכי לבחור בגדים, בסדר? יופי.‬

21
00:02:18,221 --> 00:02:19,764
‫אז מה קורה?‬

22
00:02:21,224 --> 00:02:23,852
‫כשהתעוררתי, הלב שלי דהר.‬

23
00:02:23,852 --> 00:02:25,186
‫ואני הזעתי.‬

24
00:02:25,728 --> 00:02:27,772
‫היה לי סיוט, אבל אני לא זוכר אותו.‬

25
00:02:28,565 --> 00:02:29,399
‫בסדר.‬

26
00:02:29,399 --> 00:02:32,235
‫והצלקת שלי זהרה.‬

27
00:02:32,986 --> 00:02:33,820
‫באמת?‬

28
00:02:35,029 --> 00:02:36,573
‫הצלקת שלך לא זהרה מאז...‬

29
00:02:36,573 --> 00:02:39,993
‫מאז שהשמדתי את ספיר האומגה.‬
‫ופעם נוספת, כשזיק...‬

30
00:02:42,328 --> 00:02:45,957
‫אבל זו הפעם הראשונה בשמונה חודשים.‬
‫-כן, בטח יש לזה משמעות.‬

31
00:02:45,957 --> 00:02:47,667
‫השמלה שלי מוצאת חן בעיניך?‬

32
00:02:47,667 --> 00:02:49,794
‫אני מת עליה. את תיראי מקסים איתה.‬

33
00:02:49,794 --> 00:02:52,505
‫בואי נהיה ממש יפות בשביל אבא. בסדר?‬

34
00:02:54,132 --> 00:02:57,427
‫כל המבקרים מתבקשים להסתדר בשורה ישרה.‬

35
00:03:22,619 --> 00:03:24,746
‫נחזיר לך את הטלפון בסוף הביקור.‬

36
00:03:26,581 --> 00:03:28,208
‫בבקשה.‬
‫-הבא בתור.‬

37
00:03:29,417 --> 00:03:30,960
{\an8}‫תשאירו אותם עליכן כל הזמן.‬

38
00:03:30,960 --> 00:03:32,170
{\an8}‫- מבקר‬
‫מתקן מעצר 828 -‬

39
00:03:33,254 --> 00:03:34,088
‫הבא בתור.‬

40
00:03:34,589 --> 00:03:36,925
‫- מתקן מעצר 828,‬
‫הסוכנות לביטחון לאומי -‬

41
00:03:37,634 --> 00:03:43,723
‫- מניפסט -‬

42
00:03:44,599 --> 00:03:47,477
{\an8}‫הביקורים פתוחים כעת לקבוצה איי.‬

43
00:03:47,477 --> 00:03:49,229
{\an8}‫אנא הסתדרו בשורה ישרה.‬

44
00:03:49,229 --> 00:03:51,606
{\an8}‫קבוצות בי עד אף, אנא המתינו.‬

45
00:04:02,533 --> 00:04:05,411
{\an8}‫- מ' + ז' -‬

46
00:04:13,920 --> 00:04:15,797
{\an8}‫היי. את באה?‬

47
00:04:17,340 --> 00:04:19,384
{\an8}‫לא הפעם. בן ילך.‬

48
00:04:20,510 --> 00:04:21,594
{\an8}‫תודה, בת'אני.‬

49
00:04:28,101 --> 00:04:31,896
{\an8}‫זה בסדר?‬
‫אני לא רוצה שהם ייפרמו ושתמעד בגלל זה.‬

50
00:04:31,896 --> 00:04:34,857
{\an8}‫בטח היית חניך מצטיין בצופים.‬

51
00:04:35,358 --> 00:04:38,987
{\an8}‫טוב, לא הגעתי מעבר לעניבה צהובה, ראס.‬

52
00:04:40,655 --> 00:04:43,491
{\an8}‫אתה בחור טוב. תודה.‬

53
00:04:59,882 --> 00:05:01,426
{\an8}‫עוד יום, עוד סריקה.‬

54
00:05:05,430 --> 00:05:06,597
{\an8}‫חכה שנייה.‬

55
00:05:07,265 --> 00:05:08,308
{\an8}‫- סרקו תג זיהוי -‬

56
00:05:08,308 --> 00:05:09,892
{\an8}‫- סטון, בן‬
‫מגורי אגף איי -‬

57
00:05:30,288 --> 00:05:33,207
{\an8}‫לפי סריקות המוח‬
‫הקריאה של הנוסע הסתיימה.‬

58
00:05:35,376 --> 00:05:36,753
{\an8}‫עוד קריאה שלא נפתרה.‬

59
00:05:36,753 --> 00:05:38,796
{\an8}‫בסדר, תוציא אותו מהתא,‬

60
00:05:38,796 --> 00:05:42,091
{\an8}‫ותוכל להזין את התוצאות‬
‫לפני שהוא ישוחרר למרחב הציבורי?‬

61
00:05:42,592 --> 00:05:44,427
{\an8}‫מה לדעתך הם עושים עם הנתונים?‬

62
00:05:44,427 --> 00:05:48,056
‫אין לי מושג. ככל שאשאל פחות,‬
‫ירשו לי להישאר יותר זמן במעבדה,‬

63
00:05:48,056 --> 00:05:49,932
‫ולעזור לנוסעים. בבקשה.‬

64
00:06:08,493 --> 00:06:10,578
‫תחזיקי לי את היד אם את רוצה.‬

65
00:06:12,789 --> 00:06:13,623
‫תודה.‬

66
00:06:22,632 --> 00:06:24,425
‫טוב. אתה בסדר?‬

67
00:06:24,425 --> 00:06:25,343
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

68
00:06:27,553 --> 00:06:29,097
‫הנה הבנות שלי!‬

69
00:06:36,437 --> 00:06:38,398
‫אני כל כך מתגעגע אלייך.‬

70
00:06:39,065 --> 00:06:40,608
‫אני לא יודעת מה אני אעשה.‬

71
00:06:43,653 --> 00:06:45,071
‫יום נישואים שמח.‬

72
00:06:45,655 --> 00:06:48,616
‫הבטחתי לך נסיעה לפריז, לא לכלא.‬

73
00:06:49,117 --> 00:06:51,619
‫אלך לכל מקום ובכל זמן, כדי להיות איתך.‬

74
00:06:53,538 --> 00:06:54,455
‫אני אוהבת אותך.‬

75
00:06:55,331 --> 00:06:56,624
‫אני אוהבת אותך יותר.‬

76
00:07:00,336 --> 00:07:01,796
‫כריך חמאת בוטנים וריבה מעולה.‬

77
00:07:02,630 --> 00:07:04,257
‫אבל הוא עם נקניק וגבינה.‬

78
00:07:04,924 --> 00:07:07,343
‫חמאת בוטנים, ריבה, נקניק וגבינה. טעים!‬

79
00:07:09,929 --> 00:07:12,265
‫אז מה שלום דודה מיק?‬

80
00:07:13,599 --> 00:07:16,144
‫בסדר, בהתחשב בנסיבות.‬

81
00:07:16,727 --> 00:07:18,563
‫וטי-ג'יי?‬

82
00:07:19,439 --> 00:07:22,108
‫עבר זמן מאז שאכלנו ביחד עם קבוצה אף,‬

83
00:07:22,108 --> 00:07:24,235
‫אבל ראיתי אותו בחצר.‬

84
00:07:25,319 --> 00:07:26,154
‫הוא נראה טוב.‬

85
00:07:27,196 --> 00:07:28,573
‫הוא מתגעגע אלייך.‬

86
00:07:30,491 --> 00:07:32,452
‫מה שלום גבריאל?‬

87
00:07:33,244 --> 00:07:36,122
‫הייתה לו פגישת מעקב‬
‫עם ד"ר בייטס השבוע, נכון?‬

88
00:07:36,122 --> 00:07:37,498
‫הוא בריא לגמרי.‬

89
00:07:38,958 --> 00:07:40,626
‫האמת היא שהוא...‬

90
00:07:41,836 --> 00:07:43,087
‫הוא אפילו זוהר.‬

91
00:07:45,590 --> 00:07:47,258
‫הביקורים הגיעו לסיומם.‬

92
00:07:47,925 --> 00:07:49,760
‫אנא התקדמו לעבר היציאות.‬

93
00:07:49,760 --> 00:07:52,680
‫לא! אני רוצה את אבא שלי!‬

94
00:07:53,431 --> 00:07:54,390
‫אני אוהב אותך.‬

95
00:08:00,396 --> 00:08:01,606
‫מצטערת. הביקור נגמר.‬

96
00:08:01,606 --> 00:08:03,983
‫עוד כמה דקות.‬
‫-בלתי אפשרי.‬

97
00:08:07,612 --> 00:08:08,446
‫זה בסדר.‬

98
00:08:09,530 --> 00:08:10,615
‫נתראה בקרוב.‬

99
00:08:26,380 --> 00:08:27,381
‫אני אוהב אותך.‬

100
00:08:29,967 --> 00:08:30,885
‫גם אני אותך.‬

101
00:08:31,969 --> 00:08:32,887
‫תודה.‬

102
00:09:01,791 --> 00:09:03,793
{\an8}‫- אין מעבר‬
‫עצור -‬

103
00:09:07,588 --> 00:09:10,758
‫אוליב מנסה כמיטב יכולתה‬
‫להחזיק מעמד למען עדן.‬

104
00:09:11,676 --> 00:09:15,680
‫לא יודע. אולי אני גורם ליותר נזק מתועלת‬
‫בכך שאני מסכים שיבקרו אותי.‬

105
00:09:15,680 --> 00:09:18,266
‫כלומר, אני זה שצריך ללכת אליהם.‬

106
00:09:19,183 --> 00:09:20,726
‫מכאיב לי לא לראות את קאל.‬

107
00:09:21,477 --> 00:09:23,479
‫אוליב אומרת שהוא מרגיש יותר טוב.‬

108
00:09:23,479 --> 00:09:24,772
‫עדיין בהפוגה מהמחלה.‬

109
00:09:27,858 --> 00:09:28,985
‫הוא זוהר אפילו.‬

110
00:09:32,196 --> 00:09:33,698
‫הקשבת למה שאמרתי?‬

111
00:09:35,366 --> 00:09:38,703
‫סליחה, אני פשוט עייפה היום.‬

112
00:09:39,870 --> 00:09:40,746
‫היום?‬

113
00:09:41,706 --> 00:09:42,999
‫יותר נכון, בכל יום.‬

114
00:09:44,417 --> 00:09:46,002
‫אני קמה. אני אוכלת.‬

115
00:09:48,296 --> 00:09:50,256
‫מתקלחת, ישנה וחוזר חלילה.‬

116
00:09:50,923 --> 00:09:53,593
‫בן, מה אתה רוצה ממני?‬
‫-את לא מדברת על זיק.‬

117
00:09:55,511 --> 00:09:59,473
‫את נאחזת באבל שלך כל כך חזק עד שזה...‬
‫אני לא יודע. יש לזה מחיר.‬

118
00:09:59,473 --> 00:10:00,600
‫אני בסדר.‬

119
00:10:02,143 --> 00:10:03,477
‫את תתפרקי לחתיכות.‬

120
00:10:05,938 --> 00:10:07,565
‫תאמיני לי. הייתי שם.‬

121
00:10:11,861 --> 00:10:14,405
‫אני מתגעגעת אליו בכל שנייה בכל יום.‬

122
00:10:15,197 --> 00:10:18,492
‫אני מחכה בקוצר רוח ללכת לישון בלילה,‬

123
00:10:18,492 --> 00:10:20,578
‫רק כדי שיפסיק לכאוב לי.‬

124
00:10:20,578 --> 00:10:22,955
‫וכשאני מתעוררת, והוא לא לידי,‬

125
00:10:23,998 --> 00:10:26,000
‫הלב שלי נשבר מחדש.‬

126
00:10:33,758 --> 00:10:34,759
‫אני פה בשבילך.‬

127
00:10:38,554 --> 00:10:42,892
‫ואני צריך לדעת שאת תהיי כאן בשבילי.‬
‫בשביל כולנו.‬

128
00:10:43,517 --> 00:10:45,603
‫אלך עד קצה העולם.‬
‫-תודה.‬

129
00:10:46,604 --> 00:10:49,649
‫כי יש לנו תשעה חודשים להציל את הנוסעים.‬

130
00:10:50,483 --> 00:10:51,609
‫ואת העולם.‬

131
00:10:54,111 --> 00:10:56,197
‫עכשיו כשזוהר הדרקון של קאל חזר,‬

132
00:10:57,406 --> 00:10:59,450
‫אני חושב שהגיע הזמן שנתחפף מכאן.‬

133
00:11:01,035 --> 00:11:02,870
‫קל יותר להגיד מאשר לעשות.‬

134
00:11:39,907 --> 00:11:41,701
‫העיניים היפהפיות האלה קטלניות.‬

135
00:11:42,535 --> 00:11:43,619
‫זיק.‬

136
00:11:47,248 --> 00:11:48,708
‫אלוהים, את יפהפייה.‬

137
00:11:51,168 --> 00:11:53,713
‫אני משתגעת, או שאני מתה עכשיו?‬

138
00:11:54,213 --> 00:11:55,381
‫לא זה ולא זה.‬

139
00:11:55,923 --> 00:11:57,758
‫אני מתגעגע להתעורר לחיוך הזה.‬

140
00:11:59,176 --> 00:12:00,886
‫אני מתגעגעת לכל דבר בך.‬

141
00:12:02,680 --> 00:12:04,348
‫גם למגבות הרטובות על הרצפה?‬

142
00:12:06,851 --> 00:12:07,977
‫כן. לכל דבר.‬

143
00:12:08,936 --> 00:12:13,023
‫טוב, לא צריך לדאוג בקשר‬
‫למגבות רטובות או לכלים מלוכלכים כאן.‬

144
00:12:13,023 --> 00:12:14,108
‫איפה זה "כאן"?‬

145
00:12:14,108 --> 00:12:16,944
‫זאת לא קריאה אבל זה מרגיש מוכר.‬

146
00:12:17,445 --> 00:12:19,113
‫היית בזוהר בעבר.‬

147
00:12:21,031 --> 00:12:22,074
‫אתה בזוהר.‬

148
00:12:22,658 --> 00:12:23,576
‫כן.‬

149
00:12:24,326 --> 00:12:28,289
‫לתודעה האלוהית יש‬
‫מרחב אינסופי וזמן אינסופי‬

150
00:12:28,873 --> 00:12:32,418
‫אבל אנחנו עושים מה שאנחנו מצטיינים בו:‬
‫מתחברים זה לזה.‬

151
00:12:35,171 --> 00:12:37,089
‫אני אוהבת אותך כל כך.‬

152
00:12:40,342 --> 00:12:42,845
‫"יש הרבה סוגי שמחה אך כולם מובילים לאחת.‬

153
00:12:43,471 --> 00:12:44,805
‫"השמחה להיות נאהב."‬

154
00:12:47,433 --> 00:12:48,809
‫"הסיפור שאינו נגמר".‬

155
00:12:49,351 --> 00:12:51,437
‫קראתי אותו לקלואי כשהייתה בת 12.‬

156
00:12:55,232 --> 00:12:56,400
‫השרשרת של קלואי.‬

157
00:12:57,443 --> 00:13:00,613
‫השארת אותה באנדרטה שלה לפני שנים.‬

158
00:13:00,613 --> 00:13:01,739
‫כן.‬

159
00:13:02,573 --> 00:13:04,116
‫עדיין לא עשיתי את זה.‬

160
00:13:06,577 --> 00:13:07,661
‫הבגדים שלך.‬

161
00:13:10,080 --> 00:13:12,124
‫זה מה שלבשת במערה.‬

162
00:13:13,083 --> 00:13:15,252
‫הייתי בזוהר רק פעם אחת, מיק.‬

163
00:13:16,212 --> 00:13:17,254
‫אלוהים.‬

164
00:13:19,507 --> 00:13:21,425
‫לא יצאת מהמערה.‬

165
00:13:21,425 --> 00:13:23,469
‫אתה עדיין ב-2018.‬

166
00:13:23,469 --> 00:13:25,262
‫בלתי ניתן לתפיסה, אני יודע.‬

167
00:13:25,763 --> 00:13:28,599
‫אבל זה אומר שעדיין לא נפגשנו.‬
‫אנחנו לא מכירים.‬

168
00:13:29,850 --> 00:13:31,477
‫זה רק עניין טכני.‬

169
00:13:44,824 --> 00:13:45,658
‫זיק!‬

170
00:13:46,867 --> 00:13:47,743
‫הצילו!‬

171
00:13:48,285 --> 00:13:49,870
‫עזרו לי, בבקשה!‬

172
00:13:49,870 --> 00:13:51,080
‫הצילו!‬

173
00:13:51,872 --> 00:13:54,542
‫עזרו לי!‬

174
00:13:54,542 --> 00:13:56,585
‫היי!‬
‫-עזרו לי!‬

175
00:13:56,585 --> 00:14:00,339
‫אני חייבת לצאת מפה.‬
‫אני חייבת. אני מכירה את הקול של אשתי.‬

176
00:14:00,339 --> 00:14:01,882
‫בסדר.‬
‫-בסדר? היא בסכנה.‬

177
00:14:01,882 --> 00:14:03,676
‫בת'אני, הייתה לך קריאה?‬

178
00:14:03,676 --> 00:14:05,386
‫ג'ורג'יה בצרה, בסדר?‬

179
00:14:05,386 --> 00:14:07,930
‫אני צריכה ללכת אליה עכשיו. בבקשה.‬

180
00:14:07,930 --> 00:14:10,808
‫אנחנו חייבים לעשות משהו.‬
‫-בת'אני, זה בסדר.‬

181
00:14:10,808 --> 00:14:13,018
‫מה בדיוק היית רוצה לעשות?‬

182
00:14:13,018 --> 00:14:14,395
‫הצילו!‬
‫-בת'אני.‬

183
00:14:17,773 --> 00:14:19,567
‫תתרחקי מהדלת!‬
‫-הצילו!‬

184
00:14:19,567 --> 00:14:22,111
‫תוריד ממני את הידיים!‬
‫-רגע! חכה רגע!‬

185
00:14:22,778 --> 00:14:24,113
‫בסדר, עזוב אותה.‬

186
00:14:25,573 --> 00:14:28,492
‫זאת ההזדמנות שלנו.‬
‫-אבל בת'אני זקוקה לעזרה.‬

187
00:14:28,492 --> 00:14:32,162
‫לכן עלינו לעזוב. אנחנו קברניטי סירת ההצלה.‬
‫לא נוכל לפעול כאן.‬

188
00:14:32,746 --> 00:14:35,082
‫תפסיק! בסדר, פשוט תעזוב אותה.‬

189
00:14:35,082 --> 00:14:37,251
‫עכשיו או אף פעם.‬
‫-אז נראה לי שעכשיו.‬

190
00:14:37,251 --> 00:14:38,210
‫הכול בסדר.‬

191
00:14:51,181 --> 00:14:54,184
‫לעזאזל. מה עכשיו?‬
‫-יש גרם מדרגות ליד המעבדה.‬

192
00:14:54,977 --> 00:14:56,103
‫גם הוא נעול.‬

193
00:14:57,438 --> 00:14:59,899
‫יזרקו אתכם מכאן וישלחו אתכם לכלא.‬

194
00:14:59,899 --> 00:15:04,486
‫כדי שנוכל להציל את סירת ההצלה‬
‫ולשרוד את תאריך המוות, עלינו לצאת עכשיו.‬

195
00:15:05,738 --> 00:15:07,573
‫הזוהר של קאל חזר, ואנס.‬

196
00:15:08,782 --> 00:15:09,950
‫הגיע הזמן.‬

197
00:15:12,453 --> 00:15:16,290
‫הוריתי עכשיו לפנות את חדר האוכל.‬
‫כניסת השירות עדיין פתוחה.‬

198
00:15:18,876 --> 00:15:21,003
‫תודה.‬
‫-אנחנו חייבים לך.‬

199
00:15:21,003 --> 00:15:25,132
‫הפסקתי לספור כמה אתם חייבים לי.‬
‫תזכרו, לא ראיתם אותי.‬

200
00:15:31,305 --> 00:15:33,223
‫- מיקלה סטון -‬

201
00:15:41,190 --> 00:15:43,150
‫החבילה נמסרה. חשבתי שתרצי לדעת.‬

202
00:15:43,150 --> 00:15:45,653
‫יופי, תדאג ליידע את ד"ר גופטה מיד.‬

203
00:15:47,321 --> 00:15:50,908
‫זה בכלל לא נשמע מבשר רעות.‬
‫לאיזו חבילה ציפית?‬

204
00:15:50,908 --> 00:15:53,035
‫זה מידע שנועד לי, לא לך.‬

205
00:15:54,870 --> 00:15:57,831
‫לא נוכל לפתור את הקריאה של בת'אני‬
‫אם לא נדע מה היא.‬

206
00:15:57,831 --> 00:15:59,833
‫איפה אנחנו ביחס לבת'אני קולינס?‬

207
00:15:59,833 --> 00:16:03,462
‫זימר, אמרתי ליחידת הקריאות,‬
‫בת'אני קיבלה יותר מדי סמי הרגעה.‬

208
00:16:03,462 --> 00:16:04,964
‫עכשיו אפשר רק לחכות.‬

209
00:16:04,964 --> 00:16:09,301
‫זה לא הכול. בת'אני הייתה נואשת‬
‫להציל את רעייתה, ג'ורג'יה דייוויס.‬

210
00:16:09,301 --> 00:16:11,720
‫לפי היומן, ג'ורג'יה הייתה כאן אתמול.‬

211
00:16:11,720 --> 00:16:14,431
‫כן, הוצאנו את פרטי הקשר שלה‬
‫מהתיק של בת'אני.‬

212
00:16:14,431 --> 00:16:17,559
‫צאו לשטח ובדקו מה שלומה.‬
‫-בבקשה אל תפשלו.‬

213
00:16:17,559 --> 00:16:20,646
‫ה-NSA לא תוכל לספוג‬
‫פשלות נוספות של יחידת הקריאות.‬

214
00:16:20,646 --> 00:16:22,898
‫תאמיני או לא, אנחנו לא מנסים להיכשל.‬

215
00:16:22,898 --> 00:16:27,027
‫אם באמת היה אכפת לך מהנוסעים...‬
‫-לא אכפת לי. העדיפות היא ללמוד אותם.‬

216
00:16:27,027 --> 00:16:30,280
‫ותפקידכם הוא לאסוף מידע‬
‫כדי להבין איך הקריאות מועברות.‬

217
00:16:30,280 --> 00:16:32,282
‫זה כל מה שאכפת לי.‬

218
00:16:32,282 --> 00:16:33,200
‫ברור?‬

219
00:16:39,790 --> 00:16:43,085
‫עכשיו כשאתם כאן לבד, יש לי כמה חששות.‬

220
00:16:43,085 --> 00:16:44,378
‫כלומר, תא הבידוד.‬

221
00:16:44,378 --> 00:16:45,921
‫מה איתו?‬
‫-זאת אכזריות.‬

222
00:16:45,921 --> 00:16:48,007
‫קריאה היא גם ככה חוויה לא פשוטה,‬

223
00:16:48,007 --> 00:16:52,636
‫אבל לכבול נוסעים למכונות MRI תפקודי‬
‫למשך זמן בלתי מוגבל...‬

224
00:16:52,636 --> 00:16:55,305
‫זה לא מפתיע שבת'אני לא רצתה לשתף פעולה.‬

225
00:16:55,305 --> 00:16:58,976
‫הזמן הוא לא בלתי מוגבל.‬
‫הוא פשוט עד שהקריאה תיפתר.‬

226
00:16:58,976 --> 00:17:02,146
‫אנו לא פותרים מספיק קריאות‬
‫כדי לשרוד את תאריך המוות.‬

227
00:17:02,146 --> 00:17:04,690
‫ואם תרצי או לא, זה כולל את שאר העולם.‬

228
00:17:04,690 --> 00:17:08,152
‫אולי תשקלי שוב את הצעתי‬
‫לתת לנוסעים אישורי יציאה יומיים,‬

229
00:17:08,152 --> 00:17:11,447
‫נחזיק אותם תחת פיקוח בשטח‬
‫עד שהקריאות שלהם יושלמו?‬

230
00:17:11,447 --> 00:17:12,698
‫בהחלט לא.‬

231
00:17:12,698 --> 00:17:17,161
‫עלינו לתת לנוסעי 828 לעזור לנו.‬
‫אם סאנבי צודקת, אנחנו עלולים להפסיד הכול.‬

232
00:17:17,786 --> 00:17:21,498
‫ואם היא טועה,‬
‫נעזור לשמור על הרחובות קצת יותר בטוחים.‬

233
00:17:21,498 --> 00:17:23,542
‫אנחנו שולטים במצב.‬

234
00:17:23,542 --> 00:17:27,880
‫אם כבר מדברים על זה,‬
‫יש לנו תוכנית למצוא את 13 הנוסעים הנמלטים.‬

235
00:17:28,922 --> 00:17:31,967
‫ה-NSA והמחלקה לביטחון המולדת שילבו כוחות,‬

236
00:17:31,967 --> 00:17:36,013
‫ואישרו פרס של 50,000 דולר‬
‫על כל נוסע 828 מבוקש.‬

237
00:17:36,013 --> 00:17:38,640
‫- שאנון, אדריאן, נעדר‬
‫קלארק, דניאל אמוטה, נעדר -‬

238
00:17:38,640 --> 00:17:40,601
‫הכוונה למתים או חיים?‬

239
00:17:40,601 --> 00:17:45,022
‫ברגע זה, דרבנתם כל מטורלל‬
‫להפוך לצייד ראשים.‬

240
00:17:45,022 --> 00:17:51,779
‫הזלזול שלך מעמיד את הגבולות שלי למבחן.‬
‫-את לא מפגינה הרבה חמלה ביחס למצב הזה.‬

241
00:17:51,779 --> 00:17:53,739
‫ולך יש מזל שאתה כאן.‬

242
00:17:59,661 --> 00:18:01,288
‫שמעת מד"ר גופטה?‬

243
00:18:02,331 --> 00:18:04,583
‫לא, לא מאז שהיא בגדה בנו.‬

244
00:18:05,375 --> 00:18:06,835
‫למה?‬
‫-אין סיבה.‬

245
00:18:08,003 --> 00:18:10,422
‫תודה על זמנך, ד"ר באל.‬

246
00:18:15,677 --> 00:18:16,804
‫אתה עזרת להם.‬

247
00:18:16,804 --> 00:18:21,558
‫יש לך גישה למסד הנתונים וללו"ז שלהם.‬
‫תסתירי זאת ככל שתוכלי.‬

248
00:18:25,479 --> 00:18:26,605
‫זה בלתי אפשרי.‬

249
00:18:27,689 --> 00:18:29,483
‫למה הם שחררו אתכם?‬

250
00:18:30,234 --> 00:18:32,361
‫אבא!‬
‫-מותק, בואי הנה.‬

251
00:18:35,989 --> 00:18:36,907
‫היי, קאל.‬

252
00:18:38,242 --> 00:18:41,078
‫תן לי להסתכל עליך.‬
‫-מה? אני בסדר, אבא. באמת.‬

253
00:18:41,578 --> 00:18:44,248
‫היא שוב זוהרת, מה? ועם הזוהר יש גם קריאות?‬

254
00:18:44,248 --> 00:18:47,835
‫לא, שום דבר מאז שזיק הציל את חיי.‬

255
00:18:48,752 --> 00:18:52,256
‫משהו בהחלט השתנה היום.‬
‫-צריך להזדרז. עלינו לפתור קריאה.‬

256
00:18:52,256 --> 00:18:54,007
‫לוחות הנוסעים...‬
‫-רק רגע.‬

257
00:18:54,007 --> 00:18:56,218
‫לא עניתם על השאלה שלי.‬

258
00:18:56,885 --> 00:18:59,138
‫למה המרשם שחררו אתכם?‬

259
00:19:02,766 --> 00:19:06,520
‫עדן, תלכי לצייר לאבא ציור?‬

260
00:19:07,062 --> 00:19:07,938
‫תודה.‬

261
00:19:10,357 --> 00:19:15,279
‫זה לא ממש שהם שחררו אותנו.‬
‫אלא יותר שאנחנו פשוט עזבנו.‬

262
00:19:15,863 --> 00:19:17,990
‫מה עשיתם?‬
‫-אין זמן להיכנס לזה.‬

263
00:19:17,990 --> 00:19:21,451
‫רעייתה של בת'אני בצרה,‬
‫ולכן צריך לאסוף כמה שיותר מידע.‬

264
00:19:21,451 --> 00:19:26,915
‫יכול להיות שזו הסיבה שאתה שוב זוהר.‬
‫אז בבקשה... תגידי לי ששמרת את המחקר שלי.‬

265
00:19:28,167 --> 00:19:29,793
‫אתה ממש קטן אמונה!‬

266
00:19:41,054 --> 00:19:42,723
‫לא התייאשנו מהמחקר שלך, אבא.‬

267
00:19:43,807 --> 00:19:47,477
‫החלטנו שיהיה קל יותר להוריד הכול לכאן,‬
‫ובמקביל להשגיח על עדן.‬

268
00:19:47,477 --> 00:19:49,938
‫התפוח לא נופל רחוק מהעץ.‬

269
00:19:51,273 --> 00:19:52,983
‫מצאתי את המספר של ג'ורג'יה.‬

270
00:19:56,236 --> 00:19:58,530
‫אנחנו מצטערים. המספר שחייגתם אליו...‬

271
00:19:58,530 --> 00:19:59,698
‫הוא מנותק.‬

272
00:20:00,449 --> 00:20:03,994
‫אולי זה מספר ישן. היא בסביבה.‬
‫ראיתי אותה מבקרת את בת'אני.‬

273
00:20:03,994 --> 00:20:06,914
‫טוב, יש לנו את הכתובת. יש דלק במכונית?‬

274
00:20:10,167 --> 00:20:11,960
‫מכרנו את המכונית.‬
‫-לעזאזל.‬

275
00:20:11,960 --> 00:20:13,795
‫מה?‬
‫-לא הייתה לנו ברירה.‬

276
00:20:13,795 --> 00:20:16,215
‫זה היה חשמל ואוכל או מכונית.‬

277
00:20:16,215 --> 00:20:17,716
‫למה לא אמרתם כלום?‬

278
00:20:17,716 --> 00:20:20,093
‫ולגרום לכם לדאגות נוספות?‬

279
00:20:20,093 --> 00:20:24,848
‫סבא סטיב פדה את הפנסיה שלו‬
‫כדי לנסות לשכור עורך דין שיוציא אתכם משם.‬

280
00:20:24,848 --> 00:20:26,016
‫שנינו עובדים.‬

281
00:20:26,016 --> 00:20:28,477
‫ואני שומר על עדן. אנחנו מסתדרים.‬

282
00:20:28,477 --> 00:20:30,854
‫אנחנו כל כך מצטערים. אנחנו נפצה אתכם.‬

283
00:20:30,854 --> 00:20:33,440
‫אין זמן להתפלשות ברחמים.‬
‫תמצאו את ג'ורג'יה.‬

284
00:20:35,442 --> 00:20:37,527
‫קחו את הטלפון שלי. אתם תזדקקו לו.‬

285
00:20:39,238 --> 00:20:42,366
‫תודה. אנחנו עדיין צריכים מכונית.‬

286
00:20:42,366 --> 00:20:44,534
‫אני חושבת שאני מכירה מישהו. בוא.‬

287
00:20:47,037 --> 00:20:48,956
‫אבא, אל תלך.‬

288
00:20:48,956 --> 00:20:50,040
‫מותק.‬

289
00:20:51,959 --> 00:20:53,710
‫אבא יחזור. בסדר?‬

290
00:20:53,710 --> 00:20:55,045
‫אני מבטיח לך.‬

291
00:21:12,688 --> 00:21:13,605
‫- סרוק תג זיהוי -‬

292
00:21:15,607 --> 00:21:16,608
‫- סטון, בן -‬

293
00:21:16,608 --> 00:21:18,235
‫בסדר, אחד הצליח.‬

294
00:21:19,361 --> 00:21:21,989
‫אה, זה עוף אלפרדו, בסדר.‬

295
00:21:23,240 --> 00:21:25,575
‫צוות ניקיון, אנא הגיעו לכניסה.‬

296
00:21:27,995 --> 00:21:30,038
‫סליחה שאנחנו מגיעים בהפתעה כזאת.‬

297
00:21:30,038 --> 00:21:31,581
‫אתם כאן. איך ייתכן...‬

298
00:21:31,581 --> 00:21:33,166
‫איך... מה?‬
‫-תודה.‬

299
00:21:33,166 --> 00:21:35,419
‫עדיף שתדעי כמה שפחות.‬

300
00:21:36,837 --> 00:21:40,132
‫אבל... אנחנו צריכים לבקש ממך טובה.‬

301
00:21:41,633 --> 00:21:45,429
‫אנחנו צריכים לשאול את המכונית שלך.‬
‫-לכמה שעות. שום דבר לא חוקי.‬

302
00:21:46,013 --> 00:21:48,515
‫עכשיו כשאני מקשיב לעצמי, זה נשמע לא חוקי.‬

303
00:21:48,515 --> 00:21:52,185
‫אבל לא היינו מבקשים‬
‫אם זה לא היה באמת הכרחי.‬

304
00:21:52,185 --> 00:21:55,981
‫כשהתחתנת עם זיק, הפכת לחלק מהמשפחה שלנו.‬

305
00:21:55,981 --> 00:21:57,983
‫זה לא השתנה.‬

306
00:21:58,900 --> 00:22:00,193
‫אביא את המפתחות.‬

307
00:22:09,745 --> 00:22:12,080
‫שניהם היו כל כך צעירים.‬

308
00:22:13,540 --> 00:22:14,624
‫אי אפשר לדמיין.‬

309
00:22:20,505 --> 00:22:22,758
‫- הסיפור שאינו נגמר -‬

310
00:22:31,516 --> 00:22:32,559
‫- יום האם שמח -‬

311
00:22:32,559 --> 00:22:33,518
‫אלוהים.‬

312
00:22:35,896 --> 00:22:36,855
‫תודה.‬

313
00:22:37,522 --> 00:22:39,775
‫לא.‬
‫-לא, זה בשביל הילדים.‬

314
00:22:39,775 --> 00:22:42,069
‫זה מאוד נדיב מצידך. תודה.‬

315
00:22:43,653 --> 00:22:47,324
‫זיק וקלואי קראו הרבה ביחד,‬

316
00:22:47,324 --> 00:22:50,243
‫ואני שמרתי את כל הספרים הישנים שלהם.‬

317
00:22:50,869 --> 00:22:52,496
‫אני מניחה שזה נראה טיפשי.‬

318
00:22:54,122 --> 00:22:55,791
‫מצאתי את זה בפנים.‬

319
00:23:06,635 --> 00:23:09,638
‫- אוהבת אותך עד לירח ובחזרה‬
‫קלואי -‬

320
00:23:10,222 --> 00:23:11,723
‫אהבנו במיוחד חבצלות.‬

321
00:23:14,935 --> 00:23:18,146
‫כל הזמן הזה, לא היה לי מושג שזה בכלל קיים.‬

322
00:23:18,647 --> 00:23:19,898
‫תודה רבה לך.‬

323
00:23:20,816 --> 00:23:23,402
‫אין לך מושג כמה זה חשוב לי.‬

324
00:23:26,321 --> 00:23:27,531
‫תודה על המכונית.‬

325
00:23:31,952 --> 00:23:32,911
‫תשמרו על עצמכם.‬

326
00:24:04,985 --> 00:24:07,195
‫מה קורה?‬
‫-בדיקת בטיחות.‬

327
00:24:07,195 --> 00:24:10,949
‫מיקלה סטון אמורה להיות בחצר.‬
‫כאן היא סרקה את התג שלה לאחרונה.‬

328
00:24:10,949 --> 00:24:14,202
‫אם היית אוכל בחדר האוכל, גם אתה היית כאן.‬

329
00:24:14,911 --> 00:24:17,747
‫אני בטוחה שזימר תסכים. זאת חדירה לפרטיות.‬

330
00:24:17,747 --> 00:24:20,709
‫אתה נכנס לטריטוריה שממש לא ראוי...‬

331
00:24:21,751 --> 00:24:24,004
‫- מיקלה סטון -‬

332
00:24:24,004 --> 00:24:26,173
‫פריצת אבטחה ברמה 5. עצירה נמלטה.‬

333
00:24:26,173 --> 00:24:29,050
‫אני חוזר. פריצת אבטחה ברמה 5. עצירה נמלטה.‬

334
00:24:32,971 --> 00:24:36,308
‫אז מה את עושה אחר כך?‬
‫-אני יודעת את מי אני לא עושה.‬

335
00:24:36,308 --> 00:24:38,852
‫וואו, חשבתי שאנחנו סתם נהנים.‬

336
00:24:39,728 --> 00:24:43,732
‫אני גם לא זוכר ששמעתי תלונות.‬
‫-טוב, דיברנו על זה לפני כמה שבועות.‬

337
00:24:43,732 --> 00:24:47,110
‫זו תלות הדדית לעבוד ביחד ולעשות סקס ביחד.‬
‫בלי קשר מחייב.‬

338
00:24:47,110 --> 00:24:49,488
‫כן. זאבה בודדה.‬
‫-בדיוק. כן.‬

339
00:24:51,281 --> 00:24:52,115
‫ג'ורג'יה?‬

340
00:24:56,203 --> 00:24:57,871
‫משטרה!‬
‫-ידיים למעלה, זבל!‬

341
00:25:00,874 --> 00:25:04,628
‫ויקס, מה נסגר, לעזאזל?‬
‫חשבנו שג'ורג'יה בסכנה.‬

342
00:25:04,628 --> 00:25:08,131
‫למה שנבטח ברעייה של נוסעת?‬
‫היא עלולה להיות הסכנה.‬

343
00:25:08,131 --> 00:25:11,968
‫אתה ההגדרה המילונית של שוטר רע.‬
‫אין לך אפילו צו.‬

344
00:25:11,968 --> 00:25:14,471
‫אנחנו המרשם. איש לא ידרוש מאיתנו הסברים.‬

345
00:25:14,471 --> 00:25:16,598
‫מה אתה מחפש?‬
‫-אני אדע כשאמצא אותו.‬

346
00:25:16,598 --> 00:25:20,602
‫נהדר. אז תמשיכו לזרוע הרס.‬
‫-אין לדעת. המקום הזה עלול להיות מלכודת.‬

347
00:25:22,020 --> 00:25:25,273
‫כן, ככה בדיוק המקום הזה נראה.‬
‫בתים יפים הם מלכודות.‬

348
00:25:26,858 --> 00:25:28,443
‫מה, עוד חדשות מסעירות?‬

349
00:25:28,443 --> 00:25:31,446
‫שני נוסעים נמלטו ממתקן המעצר.‬

350
00:25:31,947 --> 00:25:33,907
‫מיקלה ובן סטון.‬

351
00:25:36,159 --> 00:25:37,827
‫תחזור. אני אסע עם שני אלה.‬

352
00:25:38,787 --> 00:25:42,165
‫אני מניח שהם יודעים דבר או שניים‬
‫לאן הנמלטים שלנו הולכים.‬

353
00:26:04,980 --> 00:26:06,856
‫עזרו לי! הצילו!‬

354
00:26:09,025 --> 00:26:10,569
‫עזרו לי!‬

355
00:26:19,119 --> 00:26:21,079
‫בת'אני!‬

356
00:26:21,079 --> 00:26:23,540
‫בת'אני, עזרי לי!‬

357
00:26:30,088 --> 00:26:31,548
‫בת'אני!‬

358
00:26:33,633 --> 00:26:36,386
‫מה קורה?‬
‫-קיבלנו התראה שיש לה קריאה.‬

359
00:26:36,386 --> 00:26:38,805
‫בת'אני מפגינה סימנים של קריאה,‬

360
00:26:38,805 --> 00:26:41,641
‫אבל אי אפשר לתקשר איתה‬
‫בגלל סמי הרגעה חזקים.‬

361
00:26:41,641 --> 00:26:44,144
‫ולכן היא לא יכולה לספר לנו מה שהיא רואה.‬

362
00:26:47,022 --> 00:26:48,523
‫תיידעו אותי כשהיא תתעורר.‬

363
00:26:54,821 --> 00:26:57,073
‫אנחנו עלולים להיתקל במשטרת המרשם.‬

364
00:26:57,073 --> 00:26:58,658
‫אז בילינו יום יפה בחוץ.‬

365
00:26:58,658 --> 00:27:01,453
‫הלוואי שהיינו עוצרים לאכול נקניקיה.‬

366
00:27:03,622 --> 00:27:05,957
‫ג'ורג'יה?‬

367
00:27:07,751 --> 00:27:11,421
‫לא, זה בסדר.‬
‫אנחנו חברים של בת'אני מטיסת 828.‬

368
00:27:15,091 --> 00:27:16,718
‫ג'ורג'יה, מה קרה כאן?‬

369
00:27:17,677 --> 00:27:19,012
‫המרשם קרה.‬

370
00:27:19,554 --> 00:27:22,057
‫הגעתי הביתה בדיוק בזמן לראות אותם עוזבים.‬

371
00:27:22,057 --> 00:27:26,269
‫המנוולים הרסו את חיי.‬
‫כי זה מה שהייתי צריכה היום.‬

372
00:27:34,235 --> 00:27:35,153
‫אפשר לראות?‬

373
00:27:42,202 --> 00:27:43,620
‫שתיכן נראות יפהפיות.‬

374
00:27:47,248 --> 00:27:48,958
‫איך זה שאתם לא במעצר?‬

375
00:27:50,502 --> 00:27:52,295
‫ברחנו משם.‬

376
00:27:53,254 --> 00:27:56,132
‫בת'אני דאגה לך.‬
‫-אתה מתכוון שהייתה לה קריאה.‬

377
00:27:56,716 --> 00:27:59,511
‫היא עזרה לנו רבות.‬
‫זאת חובתנו לפתור אותה בשבילה.‬

378
00:28:00,011 --> 00:28:01,012
‫היא חשובה לנו מאוד.‬

379
00:28:01,596 --> 00:28:03,598
‫מה שאומר שגם את חשובה לנו מאוד.‬

380
00:28:07,560 --> 00:28:08,395
‫אוליב?‬

381
00:28:08,395 --> 00:28:12,148
‫הייתה לי קריאה.‬
‫בעצם, לא קריאה שלי. קריאה של בת'אני.‬

382
00:28:13,441 --> 00:28:14,401
‫מה ראית?‬

383
00:28:14,401 --> 00:28:15,568
‫הייתי במטוס,‬

384
00:28:15,568 --> 00:28:19,364
‫וראיתי תפוח על המושב של בת'אני‬
‫ופשוט הבנתי שעליי לשבת במושב שלה.‬

385
00:28:19,364 --> 00:28:22,075
‫ואז ראיתי שדה פתוח.‬

386
00:28:22,075 --> 00:28:24,786
‫שמעתי צרחות, וזה היה סמוך לאסם ישן.‬

387
00:28:24,786 --> 00:28:26,788
‫לפחות, זה מה שאני חושב שהוא היה.‬

388
00:28:26,788 --> 00:28:30,542
‫וראיתי מכונית, מכונית אדומה עם רובים.‬

389
00:28:31,167 --> 00:28:32,627
‫הרבה רובים במושב האחורי.‬

390
00:28:33,211 --> 00:28:34,379
‫ג'ורג'יה, מה קרה?‬

391
00:28:35,213 --> 00:28:38,758
‫כן, זה וייסיק.‬
‫האבא הצעיר עם האישה ושני הילדים.‬

392
00:28:38,758 --> 00:28:39,759
‫נוסע בטיסת 828.‬

393
00:28:39,759 --> 00:28:42,470
‫הוא אחד מ-13 הנמלטים.‬
‫-הוא פנה לעזרה.‬

394
00:28:42,470 --> 00:28:45,598
‫הייתי אמורה להיפגש איתו באסם ישן בקונקלין.‬

395
00:28:45,598 --> 00:28:48,435
‫אז הוא בסכנה. אתם צריכים לצאת לשם עכשיו.‬

396
00:29:19,507 --> 00:29:22,552
‫אז למה שלא תספרי לנו‬
‫מה מעשינו בחור הנידח הזה.‬

397
00:29:23,511 --> 00:29:24,763
‫אנסון ביקש עזרה.‬

398
00:29:25,847 --> 00:29:26,806
‫זה מה שאני עושה.‬

399
00:29:28,016 --> 00:29:29,350
‫ככל שתדעו פחות, עדיף.‬

400
00:29:31,227 --> 00:29:33,396
‫אבדוק את המתחם. אתם תחפשו את אנסון.‬

401
00:29:55,043 --> 00:29:55,960
‫אנסון?‬

402
00:29:58,338 --> 00:29:59,631
‫אנסון, זאת ג'ורג'יה.‬

403
00:30:08,223 --> 00:30:11,184
‫אנסון? אתה חייב להסתלק מכאן! אתה בסכנה!‬

404
00:30:12,685 --> 00:30:13,686
‫זה לא אנסון.‬

405
00:30:24,239 --> 00:30:26,282
‫צאו החוצה, איפה שלא תהיו.‬

406
00:30:29,077 --> 00:30:31,079
‫צאו החוצה מהמחבוא.‬

407
00:30:32,914 --> 00:30:35,250
‫אל תעשו את זה קשה יותר מהנחוץ.‬

408
00:30:36,125 --> 00:30:37,126
‫אני רואה אתכם.‬

409
00:30:40,171 --> 00:30:41,130
‫המשחק נגמר.‬

410
00:30:42,340 --> 00:30:44,425
‫תהיה בטוח, זבל. זרוק את הנשק.‬

411
00:30:45,134 --> 00:30:47,136
‫כן? את תירי בי, שוטרת?‬

412
00:30:48,263 --> 00:30:49,514
‫שמך בילי, נכון?‬

413
00:30:50,098 --> 00:30:51,182
‫תקשיב, בילי.‬

414
00:30:51,182 --> 00:30:54,435
‫רק כדי לרענן את זיכרונך,‬
‫אתה זה שחטפת את בעלי,‬

415
00:30:54,435 --> 00:30:59,440
‫וכמעט הרגת אותו בבר האקסים לפני כמה שנים,‬
‫ולכן שום דבר לא ישמח אותי יותר‬

416
00:30:59,440 --> 00:31:04,362
‫מאשר הסיבה המוצדקת הזעירה ביותר‬
‫לגאול את העולם מחלאה כמוך.‬

417
00:31:04,863 --> 00:31:08,199
‫אני לא הכלבה שהיית רוצה‬
‫שתכוון אקדח לראש שלך עכשיו.‬

418
00:31:19,252 --> 00:31:20,336
‫בחייכם, חבר'ה.‬

419
00:31:20,336 --> 00:31:24,173
‫אוליב, אביך ודודתך עלולים להיות בסכנה.‬
‫עזרי לנו להגן עליהם.‬

420
00:31:24,173 --> 00:31:28,636
‫לא ראיתי את אבא שלי מאז אתמול,‬
‫דרך קיר פרספקס,‬

421
00:31:28,636 --> 00:31:30,847
‫בדיוק כמו בשבוע שלפני כן.‬

422
00:31:30,847 --> 00:31:33,141
‫גייב, מה איתך?‬

423
00:31:33,141 --> 00:31:36,352
‫לא ראיתי אותם‬
‫מאז שהם נכלאו לפני שמונה חודשים.‬

424
00:31:37,061 --> 00:31:39,898
‫היה לך קשר לנוסעת שמתה בשנה שעברה.‬

425
00:31:39,898 --> 00:31:40,815
‫ויולט?‬

426
00:31:41,316 --> 00:31:44,110
‫ברור לך שאם אתה מסתיר משהו, אנחנו נגלה.‬

427
00:31:44,110 --> 00:31:49,365
‫טוב, נראה לך שיש לנו זמן לשחק משחקים?‬
‫אנחנו מתקשים להשיג כסף בשביל לקנות אוכל.‬

428
00:31:49,365 --> 00:31:52,660
‫היי, הם ילדים חכמים.‬
‫הם לא ישקרו לנציגי החוק.‬

429
00:31:52,660 --> 00:31:53,828
‫קדימה. בוא נלך.‬

430
00:31:53,828 --> 00:31:55,788
‫אנחנו רוצים עדכון יומיומי.‬

431
00:32:03,338 --> 00:32:04,297
‫- ברוך הבא אבא -‬

432
00:32:04,297 --> 00:32:05,465
‫אבא שלך חזר?‬

433
00:32:06,424 --> 00:32:08,509
‫איפה הם, לעזאזל?‬
‫-אנחנו לא יודעים.‬

434
00:32:11,346 --> 00:32:13,806
‫אנחנו עוצרים אותם.‬
‫-לא ברור לך שצריך צו?‬

435
00:32:13,806 --> 00:32:17,435
‫הם בקשר איתו איכשהו. קחו את הטלפונים שלהם.‬

436
00:32:23,983 --> 00:32:25,234
‫אין לי טלפון.‬

437
00:32:26,110 --> 00:32:27,987
‫אני חיה חיי סגפנות.‬

438
00:32:27,987 --> 00:32:29,489
‫בחורה בת 20 בלי טלפון.‬

439
00:32:29,489 --> 00:32:33,576
‫תאכנו את המספר.‬
‫נתערב על פיצה ששם נמצא את אבא היקר.‬

440
00:32:45,630 --> 00:32:48,007
‫היי, חומד. אנחנו בסדר.‬
‫-לא, אתם לא, אבא.‬

441
00:32:48,007 --> 00:32:50,301
‫ג'רד ודריאה היו פה עם בחור מפחיד.‬

442
00:32:50,301 --> 00:32:53,888
‫הם יודעים שהטלפון שלי אצלכם.‬
‫אני ממש מצטערת.‬

443
00:32:53,888 --> 00:32:55,974
‫אנחנו נהיה בסדר. תישארו בבית.‬

444
00:33:03,523 --> 00:33:05,942
‫אנחנו לא בטוחים כאן. טוב, זמן האמת.‬

445
00:33:06,567 --> 00:33:09,737
‫קדימה. הוכחנו לך היטב את מעלותינו.‬
‫מה קרה כאן היום?‬

446
00:33:11,030 --> 00:33:12,281
‫אני חלק מהבית הבטוח.‬

447
00:33:13,282 --> 00:33:14,534
‫איזה בית בטוח?‬

448
00:33:15,243 --> 00:33:17,620
‫אתם מכירים את 13 הנוסעים הנעדרים.‬

449
00:33:18,538 --> 00:33:23,251
‫אני ורשת של תומכים בנוסעי 828‬
‫עוזרים להם עם מזון, מחסה, תרופות.‬

450
00:33:23,251 --> 00:33:24,669
‫הם כולם ביחד?‬

451
00:33:24,669 --> 00:33:26,212
‫תשעה מהם ביחד.‬

452
00:33:26,963 --> 00:33:28,840
‫אנסון יצר קשר, ורציתי לעזור לו,‬

453
00:33:28,840 --> 00:33:33,302
‫ולהביא אותו לבית הבטוח,‬
‫אבל נראה שאיזה אקס התחזה אליו.‬

454
00:33:34,012 --> 00:33:37,598
‫בטח חשב שאוביל אותו לשאר הנוסעים,‬
‫כדי שהוא יזכה בפרס הזה.‬

455
00:33:38,099 --> 00:33:41,769
‫סליחה, איזה פרס?‬
‫-השלטונות הציעו פרס על ראשם של הנוסעים.‬

456
00:33:43,062 --> 00:33:45,898
‫חמישים אלף דולר על כל אדם שיימסר להם.‬
‫מת או חי.‬

457
00:33:45,898 --> 00:33:48,735
‫אם בילי איתר אותך,‬
‫אז גם רבים אחרים איתרו אותך.‬

458
00:33:48,735 --> 00:33:52,447
‫את צריכה להגיע לבית הבטוח‬
‫ולהיות עם האחרים עד שתצאי מכלל סכנה.‬

459
00:33:52,447 --> 00:33:55,366
‫אקח אתכם למכוניתכם.‬
‫-מסוכן מדי. נחזור לבד.‬

460
00:33:55,366 --> 00:33:56,451
‫צאי לדרך.‬

461
00:34:01,998 --> 00:34:03,624
‫אם תוכלו למסור זאת לבת'אני...‬

462
00:34:05,418 --> 00:34:06,627
‫תגידו לה שאני אוהבת אותה.‬

463
00:34:08,212 --> 00:34:09,130
‫ותודה לכם.‬

464
00:34:14,427 --> 00:34:15,595
‫אנחנו חייבים לברוח.‬

465
00:34:33,988 --> 00:34:35,406
‫מה זה, לכל הרוחות?‬

466
00:34:36,282 --> 00:34:38,076
‫אני מניח שמשהו התרסק כאן.‬

467
00:34:40,411 --> 00:34:42,789
‫זה בטח לא קרה מזמן. האדמה עדיין חמה.‬

468
00:34:44,373 --> 00:34:48,795
‫אני לא יכולה לחשוב על משהו שישאיר‬
‫שקע בגודל כזה ובצורה כזאת חוץ ממטוס.‬

469
00:34:48,795 --> 00:34:50,463
‫אבל איזה מטוס?‬

470
00:34:50,463 --> 00:34:53,883
‫ומי מוצלח יותר בהעלמת מטוסים מאשר ה-NSA?‬

471
00:34:55,635 --> 00:34:57,011
‫עלינו לגלות מה קרה כאן.‬

472
00:34:58,304 --> 00:34:59,263
‫לאן?‬

473
00:35:01,557 --> 00:35:02,475
‫למתקן המעצר.‬

474
00:35:03,643 --> 00:35:07,146
‫זאת בדיחה?‬
‫כשברחנו, הסכמנו שאנחנו לא חוזרים לשם.‬

475
00:35:07,146 --> 00:35:10,149
‫זה היה לפני שמצאנו‬
‫את טביעת הרגל הענקית הזאת.‬

476
00:35:11,025 --> 00:35:13,194
‫המטוס חזר למקום שממנו באנו. אין ספק.‬

477
00:35:13,778 --> 00:35:16,155
‫אם נחזור, ניכנס לבידוד ללא הגבלת זמן.‬

478
00:35:16,155 --> 00:35:19,283
‫אם אנחנו קברניטי סירת ההצלה,‬
‫עלינו לחזור ולהגן על האחרים.‬

479
00:35:19,283 --> 00:35:20,535
‫הם זקוקים לנו.‬
‫-אתה צדקת.‬

480
00:35:20,535 --> 00:35:23,037
‫נוכל לעזור לנוסעים אם נהיה בחוץ.‬

481
00:35:23,037 --> 00:35:25,540
‫ונעשה מה שאנחנו עושים עכשיו.‬
‫-לא צדקתי.‬

482
00:35:27,917 --> 00:35:31,295
‫את שואלת את עצמך לפעמים‬
‫למה אנחנו הקברניטים של סירת ההצלה?‬

483
00:35:31,295 --> 00:35:33,589
‫למה אלוהים בחר בך ראשונה?‬

484
00:35:34,549 --> 00:35:36,300
‫אולי כי אין שוטר טוב יותר.‬

485
00:35:36,300 --> 00:35:40,304
‫אולי כי יותר מכולם היית זקוקה‬
‫לחילוץ ממערבולת האשמה שנלכדת בה.‬

486
00:35:42,014 --> 00:35:42,932
‫למה אני?‬

487
00:35:44,892 --> 00:35:48,688
‫אולי כי הייתי כל כך... קצר רואי.‬

488
00:35:49,772 --> 00:35:51,691
‫הייתי מרוכז רק בהצלתו של קאל,‬

489
00:35:51,691 --> 00:35:56,320
‫בדיוק כמו שבמשך שנתיים‬
‫לא היה לי אכפת משום דבר חוץ מלמצוא את עדן.‬

490
00:35:57,905 --> 00:36:00,616
‫זה בטח גם לא מקרי‬
‫שחצי מהקריאות הובילו אותנו.‬

491
00:36:01,117 --> 00:36:02,451
‫הכול מחובר.‬

492
00:36:05,246 --> 00:36:06,706
‫מיק, הקרבת כל כך הרבה.‬

493
00:36:06,706 --> 00:36:10,042
‫אני לא מאשים אותך בכלל‬
‫שאת רוצה להיות חופשיה.‬

494
00:36:11,210 --> 00:36:13,462
‫אבל אני לא יכול להפקיר את הנוסעים שוב.‬

495
00:36:14,463 --> 00:36:17,258
‫אני יודע על הקריאות‬
‫ועל הנוסעים יותר מכולם,‬

496
00:36:17,258 --> 00:36:20,595
‫ואם יש נוסע מטיסת 828‬
‫שצריך לחזור למתקן המעצר הזה,‬

497
00:36:20,595 --> 00:36:24,682
‫ולנהוג כאסטרטג כדי לשרוד את תאריך המוות...‬

498
00:36:28,269 --> 00:36:29,353
‫זה אני.‬

499
00:36:32,231 --> 00:36:33,149
‫אתה צודק.‬

500
00:36:34,734 --> 00:36:38,029
‫אני אלך להגיד שלום לילדים ולהסגיר את עצמי.‬

501
00:36:42,116 --> 00:36:44,452
‫אם את לא חוזרת, אוכל לקבל את הכרית שלך?‬

502
00:36:49,540 --> 00:36:50,708
‫אני אוהב אותך כל כך.‬

503
00:36:51,626 --> 00:36:52,627
‫גם אני אותך.‬

504
00:37:06,849 --> 00:37:07,683
‫אבא?‬

505
00:37:08,643 --> 00:37:09,518
‫זה אתה?‬

506
00:37:12,521 --> 00:37:14,690
‫היי, איפה דודה מיק?‬

507
00:37:23,032 --> 00:37:25,368
‫אני צריך שתלכו לבית של ג'ורג'יה,‬

508
00:37:26,911 --> 00:37:30,748
‫שתיקחו את המכונית של פריסילה,‬
‫ושתחזירו לה אותה, בבקשה.‬

509
00:37:36,545 --> 00:37:37,463
‫למה?‬

510
00:37:39,924 --> 00:37:41,509
‫מה קרה?‬
‫-אני מצטער.‬

511
00:37:42,009 --> 00:37:44,262
‫אתה חוזר.‬
‫-זה הכי טוב לכולם.‬

512
00:37:44,262 --> 00:37:46,847
‫ממש לא. מה איתנו?‬

513
00:37:48,307 --> 00:37:50,768
‫מה לגבי זה שאנחנו נהיה כמו משפחה? הבטחת!‬

514
00:37:50,768 --> 00:37:52,353
‫אולי זה לא נראה ככה‬

515
00:37:52,353 --> 00:37:56,565
‫אבל אני מבטיח לכם‬
‫שאני עושה את זה למען המשפחה שלי.‬

516
00:38:00,486 --> 00:38:01,570
‫אתם שלושתכם...‬

517
00:38:02,613 --> 00:38:05,616
‫אתם שלושתכם האנשים‬
‫הכי חשובים בעולם בשבילי.‬

518
00:38:06,784 --> 00:38:11,414
‫ויש לי תשעה חודשים להבין‬
‫איך כולנו נשרוד את תאריך המוות.‬

519
00:38:11,414 --> 00:38:15,042
‫והדרך היחידה להבטיח שיהיה לנו עתיד בכלל...‬

520
00:38:19,297 --> 00:38:20,756
‫היא אם אעזוב לבינתיים.‬

521
00:38:23,843 --> 00:38:25,553
‫אני אוהבת אותך לנצח, אבא.‬

522
00:38:30,224 --> 00:38:31,434
‫אני אוהב אותך.‬

523
00:38:37,064 --> 00:38:38,107
‫את כולכם.‬

524
00:39:19,065 --> 00:39:21,233
‫הו! תראו מי זה.‬

525
00:39:21,233 --> 00:39:22,985
‫בילי. מה קורה, גבר?‬

526
00:39:23,611 --> 00:39:25,029
‫הרבה זמן לא התראינו.‬

527
00:39:25,029 --> 00:39:28,240
‫אתם מכירים את הזבל הזה?‬
‫-רואה? ידעתי שנסכים על משהו.‬

528
00:39:33,037 --> 00:39:35,414
‫"תפסנו את האיש הרע שלכם. על לא דבר."‬

529
00:39:35,414 --> 00:39:38,834
‫לפי איך שזה נראה, הנוסעים מנעו מרחץ דמים.‬

530
00:39:38,834 --> 00:39:42,505
‫יש לומר לזכותם, נוסעי 828‬
‫מוצלחים בפתרון קריאות יותר מאיתנו.‬

531
00:39:42,505 --> 00:39:43,422
‫את חושבת?‬

532
00:39:56,727 --> 00:39:58,771
‫אתה בהחלט יודע לדפוק כניסה, מה?‬

533
00:40:00,523 --> 00:40:02,066
‫שומר על הרעננות ביחסים.‬

534
00:40:03,275 --> 00:40:04,985
‫תודה שעזרת לאמא שלי.‬

535
00:40:05,486 --> 00:40:06,654
‫כמובן.‬

536
00:40:08,656 --> 00:40:11,617
‫בבקשה, תגיד לי איך זה נגמר.‬
‫אני זקוקה לשמץ של תקווה‬

537
00:40:11,617 --> 00:40:14,453
‫שאני לא אפול עמוק יותר לתוך התהום בלעדיך.‬

538
00:40:14,954 --> 00:40:15,871
‫אני לא יכול.‬

539
00:40:17,665 --> 00:40:19,083
‫אבל אני יודע כמה אני אוהב אותך.‬

540
00:40:20,292 --> 00:40:22,878
‫ואפילו כמה אוהב אותך בעתיד, שזה משהו כמו...‬

541
00:40:22,878 --> 00:40:24,588
‫איך אתה יודע את זה?‬

542
00:40:25,423 --> 00:40:28,884
‫כל מילה, כל חיוך, כל מגע,‬

543
00:40:28,884 --> 00:40:31,011
‫כל נשיקה שאי פעם חלקנו‬

544
00:40:31,011 --> 00:40:33,139
‫ייצרבו על נשמתי.‬

545
00:40:33,764 --> 00:40:36,392
‫אני שלך עכשיו ולנצח.‬

546
00:40:37,226 --> 00:40:38,853
‫אני רק צריך שתחזיקי מעמד.‬

547
00:40:40,521 --> 00:40:41,856
‫לא יודעת אם אני יכולה.‬

548
00:40:43,691 --> 00:40:46,402
‫"אל תיכנעו לעולם, והמזל הטוב ימצא אתכם."‬

549
00:40:47,528 --> 00:40:48,988
‫זה מ"הסיפור שאינו נגמר"?‬

550
00:40:48,988 --> 00:40:50,406
‫השורה האהובה עליי.‬

551
00:40:51,240 --> 00:40:53,242
‫בזכותה החזקתי מעמד אחרי קלואי.‬

552
00:40:57,538 --> 00:40:59,707
‫הבעיה היא שאני לא מאמינה במזל.‬

553
00:41:00,291 --> 00:41:01,333
‫אני מאמין בך.‬

554
00:41:02,793 --> 00:41:04,128
‫וכך גם הם.‬

555
00:41:13,179 --> 00:41:14,221
‫- כניסת מבקרים -‬

556
00:41:21,479 --> 00:41:22,646
‫אני בן סטון.‬

557
00:41:23,397 --> 00:41:25,232
‫אני לא חמוש.‬
‫-נשק על החשוד.‬

558
00:41:25,774 --> 00:41:27,485
‫אני מסגיר את עצמי.‬
‫-רד לקרקע!‬

559
00:41:28,402 --> 00:41:29,945
‫ידיים על הראש.‬

560
00:41:29,945 --> 00:41:32,031
‫קדימה.‬
‫-בוא. זוז.‬

561
00:41:32,031 --> 00:41:33,073
‫קדימה.‬

562
00:41:35,117 --> 00:41:36,368
‫העצור מאובטח, אדוני.‬

563
00:41:37,536 --> 00:41:39,788
‫אתה בצרות צרורות, מר סטון.‬

564
00:41:40,581 --> 00:41:42,708
‫יש מטע תפוחים עם אסם ישן בקונקלין.‬

565
00:41:42,708 --> 00:41:44,668
‫משהו קרה. משהו גדול.‬

566
00:41:46,420 --> 00:41:47,463
‫תוציאו אותו מכאן.‬

567
00:41:47,463 --> 00:41:50,341
‫כן, זה הוא.‬
‫-זיהוי ודאי של בן סטון.‬

568
00:41:50,341 --> 00:41:52,301
‫זיהוי ודאי.‬
‫-הוא נכנס עכשיו.‬

569
00:41:52,301 --> 00:41:53,469
‫זוז.‬

570
00:41:56,680 --> 00:41:58,724
‫תשתי את זה. את תרגישי יותר טוב.‬

571
00:42:02,394 --> 00:42:03,437
‫ג'ורג'יה בטוחה.‬

572
00:42:03,437 --> 00:42:04,813
‫תודה לאל.‬

573
00:42:05,481 --> 00:42:08,776
‫אבל היא לא תוכל לבוא לבקר אותך בזמן הקרוב.‬

574
00:42:08,776 --> 00:42:10,444
‫מה? למה לא?‬

575
00:42:10,444 --> 00:42:12,196
‫רק תדעי שהיא בטוחה.‬

576
00:42:14,365 --> 00:42:15,824
‫היא אישה יוצאת דופן, מה?‬

577
00:42:16,617 --> 00:42:18,661
‫ידעתי את זה ברגע שפגשתי אותה.‬

578
00:42:20,287 --> 00:42:21,497
‫היא יכולה לחזור לתא.‬

579
00:43:00,202 --> 00:43:02,580
‫"אל תיכנעו לעולם, והמזל הטוב ימצא אתכם."‬

580
00:43:07,793 --> 00:43:11,672
‫חשבתי שאת לא מתכוונת...‬
‫-אנחנו קברניטים שותפים של סירת ההצלה.‬

581
00:43:12,548 --> 00:43:13,424
‫זוכר?‬

582
00:43:16,343 --> 00:43:17,261
‫תודה.‬

583
00:43:19,388 --> 00:43:20,764
‫מה שינה את דעתך?‬

584
00:43:23,434 --> 00:43:26,103
‫כלום. הכול.‬

585
00:43:28,355 --> 00:43:30,482
‫אתה צדקת. הם צריכים אותנו.‬

586
00:44:15,527 --> 00:44:16,570
‫כיבוי אורות.‬

587
00:44:34,129 --> 00:44:35,255
‫מה זה, לעזאזל?‬

588
00:45:03,242 --> 00:45:04,284
‫תשחררו אותי!‬

589
00:45:55,085 --> 00:45:58,005
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬